gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

א גאליציאנע שטיקל תורה · A Galitsyaner Shtickel Torah — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: א גאליציאנע שטיקל תורה · A Galitsyaner Shtickel Torah

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

א גאליציאנע שטיקל תורה · A Galitsyaner Shtickel Torah — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ש‬ ‫ובדבריו יובנו לנו דברי המדרש – אשרי העם שיודעים לרצות‬ ‫אשרי העם יודעי תרועה ה' באור פניך יהלכון‪.‬‬ ‫את בוראם בתרועה‪ ,‬כדרך שפירש הרמב"ם כנזכר לעיל‬ ‫שיתעוררו משנת האיוולת להיטיב מעשיהם‪.‬‬ ‫\למה נתייחדו ישראל בתקיעת שופר שלהם? – אין די רק בתקיעת שופר\‬ ‫ספר קול דוד חלק קול שופר דרוש ג' לגאה"ג רבי דוד אורי‬ ‫הנה כי כן נהוג בישראל שכל רב בעירו דורש טוב לעמו‬ ‫אבד"ק קריפטש‬ ‫כתקוע שופר‪ ,‬עיין במטה אפרים [הלכות ראש השנה‬ ‫תקפ"ה] וגם בבני יששכר חודש תשרי [מאמר ג' דרוש ח']‪,‬‬ ‫גם אנכי לא אכלא שפתי‪.‬‬ ‫בנפשו יביא לחמו משול כחרס הנשבר כחציר‬ ‫ומקודם נחקורה נא בזה שמשמיעים קול ברבים הכתוב –‬ ‫יבש‪.‬‬ ‫אשרי העם יודעי תרועה ה' באור פניך יהלכון [תהילים פ"ט]‬ ‫– מה הוראתו‪ - ,‬ובמדרש [אמור] – וכי אומות העולם אינן‬ ‫\מהו המשל‪ ,‬ובאיזה חרס מיירי ולמה נשבר? ובאיזה חציר מדובר כאן?\‬ ‫יודעין להריע‪ ,‬אלא שהם יודעים לרצות את בוראם בתרועה‪,‬‬ ‫יש לרמז בדרך מוסר לרמז שלא יקפח אדם פרנסתו [של] חבירו‪ ,‬כי‬ ‫וגם זה צריך ביאור במה יתרצה עבד אל קונו?‬ ‫אדרבה מזה בא חס ושלום קלקול פרנס[ת]ו‪ ,‬כאשר ראינו אצל‬ ‫הלבנה שקטרגה על החמה וחפצה לגדל מעלתה נגד מעלת החמה‪,‬‬ ‫ומה נעמו בזה דברי פי צדיק וגאון ישראל מוה"ר יוסף אשר‬ ‫אשר על כן אמר לה הקדוש ברוך הוא – לכי ומעטי את עצמך‪.‬‬ ‫[עהרנבעהרג] זצ"ל אבד"ק פרעמישלא‪ ,‬שפירש הכתוב‬ ‫[ירמי'ה ד'‪ ,‬כ"ב] חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו‪.‬‬ ‫וזה – בנפשו יביא לחמו‪ ,‬שיביא כל אחד לחמו – פרנסתו בנפשו –‬ ‫בהיתר ולא בהסגת גבול חס ושלום (כמו שכתוב ואליו הוא נושא את‬ ‫על פי מאמר חכמינו זכרונם לברכה – 'תקיעת שופר חכמה‬ ‫'נפשו'‪.)1‬‬ ‫ואינה מלאכה'‪[ ,‬ראש השנה דף כ"ט‪ ,].‬וידוע מה שכתב‬ ‫משול כחרס הנשבר‪ ,‬שתיקח ראיה מן החרס‪ ,‬אשר קטרגה עליה‬ ‫הרמב"ם ז"ל [פרק ג' מהלכות תשובה] – אף על פי שתקיעת‬ ‫הלבנה ונתמעטה‪ ,‬והשמש נקרא חרס כמו שכתוב האומר לחרס ולא‬ ‫שופר גזירת הכתוב היא‪ ,‬רמז יש בה‪ - ,‬עורו ישנים משנתכם‬ ‫יזרח‪.‬‬ ‫ונרדמים הקיצו מתרדמתכם‪ ,‬וחפשו במעשיכם וחזרו‬ ‫בתשובה‪.‬‬ ‫כחציר יבש‪ ,‬רומז ליקח גם כן ראיה מן הדשאים שנשאו קל וחומר‬ ‫בעצמן שלא נאמר באילנות למינהו – עם כל זה לא הלך שום אילן‬ ‫וגם חכמינו זכרונם לברכה אמרו‪ :‬תקעו בחודש שופר‪ ,‬חדשו‬ ‫לגבול חבירו כמבואר במאמרם ז"ל‪.‬‬ ‫מעשיכם‪ ,‬שפרו מעשיכם‪ - ,‬וזהו חכמים המה להר"ע‪ ,‬רק‬ ‫הרי אשר מהם יוכל האדם ללמוד דרכי יושר שלא להיות אץ להעשיר‬ ‫לתקוע בשופר כמו שאמר הכתוב והרעות"ם בחצוצרות‬ ‫ולקפח פרנסת חבירו כי עוד בוא יבוא לו תקלה חס ושלום עבור זה‬ ‫[בפרשת בהעלותך] שחושבים רק לחכמה‪ ,‬ולהיטיב‪ ,‬היינו‬ ‫רק להיות עוסק באמונה וטוב לו‪.‬‬ ‫להרמז שיש בתקיעת שופר להיטיב מעשיהם‪ ,‬לא ידעו‪.‬‬ ‫ספה"ק 'עטרת ישועה' על המועדים – ליום ר"ה בנוסח הפייט –‬ ‫ודברי פי חכם חן‪.‬‬ ‫לגאה"ק רבינו יהושע הורוויץ אב"ד דז'יקוב‬ ‫‪ 1‬ויש להמתיק הרמז לומר שמילת בנפשו באה לרמז שהוא כמו‬ ‫בעל נפש – היינו שחושש לאיסור‪ .‬ודו"ק‪.‬‬ ‫ומצאתי דאתא לידי ספר עורה שחר [אות א' סעיף ק' –‬ ‫באין מליץ יושר מול מגיד פשע תגיד ליעקב דבר‬ ‫מגאה"ג רבי נתן נטע לנדאו ראבד"ק אושפיצין ז"ל]‪ ,‬דיבור‬ ‫חק ומשפט וצדקנו במשפט המלך המשפט‪.‬‬ ‫המתחיל אין בודקין למזונות וזה לשונו‪:‬‬ ‫\ההבדל בין 'מליץ יושר' לסתם מליץ – מתי כדאי שיזכרו חטאות נעורים?\‬ ‫"ועיין [פרק ב' דביצה דף ט"ז‪ – ].‬כל מזונותיו של אדם קצובים‬ ‫לו מראש השנה [עד ראש השנה] שנאמר תקעו בחדש שופר‬ ‫להבין הלשון מליץ יושר‪ ,‬הלא כל מליץ בוודאי מליץ יושר‬ ‫כו' כי חק לישראל הוא וגו'‪ ,‬חק לישנא דמזוני כו'‪ ",‬ותמוה‬ ‫הוא‪ ,‬והיה די באמרינו באין מליץ מול מגיד פשע‪ ,‬ולמה לי‬ ‫שיהיה תקיעת שופר רק בשביל מזונות‪.‬‬ ‫תיבת יושר?‬ ‫אך כבר מבואר אצלינו ענין חק לישראל משפט לאלקי יעקב‪,‬‬ ‫לכך נראה על פי מה שכתוב בספרים לפרשת הפסוק חטאת‬ ‫שחק לישראל הוא תקיעות דמיושב שאינו מן הדין רק מנהג‬ ‫נעורי ופשעי אל תזכור כחסדך זכר לי אתה למען טובך ה'‪,‬‬ ‫לישראל כדי לערבב השטם‪ ,‬ותקיעות דמעומד הם משפט‬ ‫דהכוונה הוא בבקשתינו שלא יזכרו חטאות נעורים‪.‬‬ ‫לאלקי יעקב – מעיקר הדין‪.‬‬ ‫אך לפעמים יש טובה באם יזכרו עוונות‪ ,‬כי נעשו זכויות‪ ,‬אם‬ ‫וידוע מן האריז"ל ענין אלד"ד ומיד"ד שהוא רמז על ב' מיני‬ ‫כן טובה הוא שיזכרו עוונות כי נעשו זכויות‪ ,‬וזהו פירושו –‬ ‫השפעות‪ ,‬כי ד"ד הוא שפע‪ ,‬והתוספות [המסכת ראש השנה‬ ‫כחסדך זכר לי אתה‪ ,‬היינו בעת גובר חסדיך על ידי תשובה‬ ‫דף י"ז‪ ].‬כתבו דמידת א–ל מכין מזון שנאמר – ולבקש מא–‬ ‫מאהבה‪ ,‬זכר לי אתה‪ ,‬היינו שיזכרו העוונות למען טובך ה'‪ ,‬כי‬ ‫ל אכלם‪ ,‬וחסד א‪-‬ל כל היום להשפיע שפע מזון בלי שום‬ ‫מידת טובך הוא שנעשה מהם זכויות‪ ,‬עד כאן דבריהם‪.‬‬ ‫בדיקה ושאלה ד'אין בודקין למזונות'‪.‬‬ ‫ונראה לפי זה דאם אדם עושה מצוות אזי נקרא המלאך‬ ‫וזה א‪-‬ל‪-‬ד"ד – שפע מזון ממידת א‪-‬ל וכו'‪ ,‬אמנם מין שפע‬ ‫'מליץ יושר'‪ ,‬כי ממליץ בעדו שהתנהג כשורה‪ ,‬אבל אם אדם‬ ‫האחרת ככסות וכיוצא בו דבודקין ושואלין מי הוא זה‪ ,‬אם‬ ‫עושה עבירות ושב עליהן מאהבה ונעשה זכויות‪ ,‬אין המלאך‬ ‫ראוי להשפעה זו‪ ,‬וזה מיד"ד‪ - ,‬מי‪-‬ד"ד‪.‬‬ ‫המליץ נקרא 'מליץ יושר'‪ ,‬כי מליצתו הוא על האדם מן‬ ‫העבירות שעשה שלא ביושר רק שעשה עליהם תשובה‬ ‫ולפי זה ענין הדין על מזונות אין לו מקום כלל‪ ,‬כי א"ל – ד"ד‬ ‫מאהבה ונעשו זכויות‪.‬‬ ‫– חסד א‪-‬ל‪ ,‬משפיע מזון ואין בודקין למזונות‪ ,‬אך נהי דאין‬ ‫בודקין לעמוד על הספק‪ ,‬אבל בידוע בבירור שהוא רשע אין‬ ‫ובזה יתפרש שפיר באין מליץ יושר – היינו שאין עליו מלאך‬ ‫זנין אותו‪.‬‬ ‫מליץ שעשה מעשים טובים ומצוות ביושר‪ ,‬אזי מול מגיד‬ ‫פשע‪ ,‬היינו שיעמוד תמורתו מלאך כזה שיאמר הפשעים‪,‬‬ ‫והשטן מביא עוונות בני אדם לפני הקדוש ברוך הוא להראות‬ ‫ובזה יהיה מליצתו – תגיד ליעקב דבר חוק ומשפט – היינו‬ ‫שהם רעים וחטאים ובזה יוכל למנוע מהם המזון‪ ,‬אבל‬ ‫שעשו תשובה על העבירות ונעשו בהם זכויות‪– .‬‬ ‫כשמערבבין השטן אין בודקין למזונות‪ ,‬ואין שום משפט על‬ ‫זה‪ ,‬ולכך חק לישראל – תקיעות דמיושב‪ ,‬לערבב השטן –‬ ‫כי חוק רומז לפרה אדומה‪ ,‬כמו שכתוב שם שם לו חק‬ ‫הוא לישנא דמזונות דאין בודקין שוב למזונות‪ ,‬אמנם‬ ‫ומשפט‪ ,‬ודרשוהו חכמינו זכרונם לברכה על פרה אדומה‪- ,‬‬ ‫תקיעות דמעומד בא ל‪ -‬משפט לאלקי יעקב‪ ,‬עיין שם עוד‬ ‫וכיון שעשו תשובה מאהבה‪ ,‬זדונות נעשו זכויות‪ ,‬ואפילו‬ ‫באריכות ודברי פ חכם חן‪.‬‬ ‫איכא מגיד פשע‪ ,‬הוא לטוב לנו‪ ,‬וצדקנו במשפט כי נעשה מן‬ ‫עבירות זכויות‪.‬‬ ‫ולפי דבריו כי נעמו‪ ,‬יתיישבו היטב דברי הפייטן כמין חומר‪:‬‬ ‫"באין מליץ יושר מול מגיד פשע" – אם אין מליץ לעמוד נגד‬ ‫ספה"ק 'עטרת ישועה' על המועדים – ליום ר"ה בנוסח הפייט –‬ ‫המקטרג המביא חבילות של חטאים ופשעים ורצונו להרע‬ ‫לגאה"ק רבינו יהושע הורוויץ אב"ד דז'יקוב‬ ‫את החזקה של 'אין בודקין למזונות'‪" - ,‬תגיד ליעקב דבר חק‬ ‫ומשפט" – חסדי השם יתברך לא תמנו מעלינו במה שצוה‬ ‫אותנו לתקוע תקיעות דמיושב מקודם הנקרא ח"ק‪ ,‬ואחר כך‬ ‫באין מליץ יושר מול מגיד פשע תגיד ליעקב דבר‬ ‫דמעומד שנקרא משפ"ט‪ ,‬והאי חק לישנא דמזוני הוא‪ ,‬רוצה‬ ‫חק ומשפט וצדקנו במשפט המלך המשפט‪.‬‬ ‫לומר דמתערבב השטן ואינו יכול עוד להגיד פשע עלינו לפני‬ ‫הבורא יתברך שמו‪ ,‬ממילא בטל דינא מעלינו‪ ,‬והדר הכלל‬ ‫\ביאור הפיוט – הבדל תקיעות דמעומד ומיושב – כיצד מתערבב השטן\‬ ‫של 'אין בודקין למזונות' לדוכתיה‪ ,‬ושוב ממילא וצדקנו‬ ‫הפייטן אמר ‪ -‬באין מליץ יושר מול מגיד פשע תגיד ליעקב‬ ‫במשפט‪.‬‬ ‫דבר חק ומשפט וצדקנו במשפט המלך המשפט‪ ,‬והדברים‬ ‫כי בתקיעות דמיושב מתערבב ואינו מקטרג‪ ,‬וכשתוקעין‬ ‫סתומים‪ ,‬כי מה הוא חוק ומה הוא משפט‪ ,‬גם התחיל בשתים‪,‬‬ ‫שוב תקיעות דמעומד הנקרא משפט – וישראל שבים בכל‬ ‫ח"ק ומשפ"ט‪ ,‬ומסיים בחדא – וצדקנו במשפט‪ ,‬ואיזהו חק‬ ‫לב‪ ,‬מוציא הקדוש ברוך הוא משפטינו לאורה ונזכה בדינינו‬ ‫ואיזהו משפט‪.‬‬ ‫כן יהי רצון‪.‬‬ ‫וכל מאמינים שהוא נוהג בחסדו כל דור‪ ,‬הסובל‬ ‫ספר קול דוד חלק קול שופר דרוש י"ב לגאה"ג רבי דוד אורי‬ ‫אבד"ק קריפטש‬ ‫ומעלים עין מסוררים‪.‬‬ ‫\בחסד של מי מדבר הפייטן – ומאיזה סוררים מעלים הקב"ה עין? \‬ ‫מודעת זאת השם יתברך בחמלתו ורבים רחמיו על עמינו‬ ‫וכל מאמינים שהוא טוב ומטיב לכל היודע יצר‬ ‫בני ישראל ורצונו להיטיב לברואיו מעת היינו לו לעם‪,‬‬ ‫כל יצורים‪ ,‬וכל מאמינים שהוא כל יכול וכוללם‬ ‫וקדשנו במצוותיו וחשק בנו לאהבת אבותינו‪ ,‬חלק אותנו‬ ‫יחד‪ ,‬הלן בסתר בצל ש‪-‬ד‪-‬י‪.‬‬ ‫מכל העמים גם בדור אשר לא זכאים המה וחס ושלום רובה‬ ‫עוונות‪.‬‬ ‫\כיצד בעזרת השם הקדוש מתכללים הרשע והצדיק להציל את הצדיק\‬ ‫צופה ומביט עד סוף כל הדורות כל הזכויות שיעשו זרעם‬ ‫רבות רעות צדיק ומכולם יצילנו ה' שומר כל עצמותיו אחת‬ ‫וזרע זרעם שלא ישחית העולם חס ושלום‪ ,‬ואת הטוב שיעשו‬ ‫מהנה לא נשברה תמותת רשע רעה ושנאי צדיק יאשמו‬ ‫זרעם אחריהם יקבל בחשבון‪ ,‬ואת הרע שיעשו לא יקבל‪.‬‬ ‫פודה ה' נפש עבדין ולא יאשמו כל החוסים בו‪.‬‬ ‫וזה שיסד הפייט – הנוהג בחסדו כל דור‪ - ,‬הסובל ומעלים‬ ‫ונראה לפרש על פי דרך שפירשתי בפייט וכל מאמינים‬ ‫עין מסוררים‪ ,‬רוצה לומר החסד שיעשו כל דור‪ ,‬והיינו לטובה‪,‬‬ ‫שהוא טוב ומטיב לכל היודע יצר כל יצורים‪ ,‬וכל מאמינים‬ ‫מה שאין כן מהסוררים בדורות שלאחריהם מעלים עין‪.‬‬ ‫שהוא כל יכול וכוללם יחד‪ ,‬הלן בסתר בצל ש‪-‬ד‪-‬י‪.‬‬ ‫וכן קודם מתן תורה לבל יהא השחתת עולם‪ - ,‬הגם שדור‬ ‫דהנה יש שני יצרים‪ ,‬יצר טוב ויצר הרע‪ - ,‬צדיק ורשע‪ ,‬והנה‬ ‫המבול היו רעים בעצמם‪ ,‬אם היה יכול לצאת מהם זרע כשר‬ ‫כתיב צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו ה' לא יעזבנו בידו‪,‬‬ ‫לא היה בהם השחתה‪.‬‬ ‫ופירשתי היודע יצר כל יצורים‪ ,‬היינו שהרשע חפץ לצדיק‬ ‫להרע לו‪.‬‬ ‫(וכעין שמבואר בילקוט שמות – וירא כי אין איש‪ ,‬ורבנן אמרו‬ ‫– ראה שאין תוחלת עתיד לצאת ממנו ולא מבניו‪ ,‬ולא מבני‬ ‫מה עשה הקדוש ברוך הוא? – הכל יכול וכוללם יחד‪ ,‬היינו‬ ‫בניו עד סוף כל הדורות‪ ,‬ועמד עליו והרגו‪)3‬‬ ‫שכולל רשע וצדיק יחד‪ ,‬הלן בסתר בצל ש‪-‬ד‪-‬י‪ ,‬והשם ש‪-‬ד‪-‬י‬ ‫הוא בסתר‪ ,‬בתוך שתי שמות‪ - ,‬אותיות ד"י נכל בשם צדיק‪,‬‬ ‫והנה כח המוליד‪ ,‬אם יש איזה ניצוץ קדוש בטיפת זרע‪ ,‬אזי‬ ‫ואות ש' נכלל בשם רשע‪.‬‬ ‫יזדכך בליבון אחר ליבון ויצא לאור בכמה דורות אחריו זרע‬ ‫קודש‪ ,‬והיינו דאיכא עשרה דורות מאדם ועד נח ומנח ועד‬ ‫וזהו פירוש צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו – ה'‪ - ,‬היינו‬ ‫אברהם [משנת מסכת אבות פרק ה' משנה ב']‪ ,‬והיינו דפירש‬ ‫השם ש‪-‬ד‪-‬י‪ ,‬לא יעזבנו בידו‪ ,‬כי אם שתצרף אותיות ש‪-‬ד‪-‬י‬ ‫רש"י – ויחד יתרו‪ - ,‬שנעשה בשרו חידודים חדודים והיינו‬ ‫משתי שמות 'צדיק' ו'רשע'‪ ,‬נשאר עוד אותיות ק"ץ ר"ע‪.‬‬ ‫דאמרי אינשי – גיורא עד עשרה דרא לא תבזי ארמאה‬ ‫וזה פירוש רבות רעות צדיק ומכולם יצילנו ה'‪ ,‬היינו שהרשע‬ ‫באפיה‪[ ,‬והוא בש"ס סנהדרין צ"ד‪ ].‬ושמואל אמר שנעשה‬ ‫חפץ להרע להצדיק‪ ,‬אבל השם ש‪-‬ד‪-‬י מצילו ושומר כל‬ ‫חדודים כו' אר"פ היינו דאמרי וכו'‪.‬‬ ‫עצמותיו – תמותת רשע רעה – היינו שלוקח השי"ן מהרשע‬ ‫ורוצה לומר‪ ,‬שבודאי יתרו לא היה מצטער על איבוד מצרים‬ ‫ונשאר רע‪ ,‬והשי"ן מצטרף לאותיות ד"י שבתוך הצדיק‪ ,‬צירוף‬ ‫שהיו מקולקלים משאר האומות במעשיהם הרעים‪ ,‬רק‬ ‫ש‪-‬ד‪-‬י‪ ,‬ובזה יצילנו ה' שלא יוכל להרע לו ופודה נפש עבדיו‪.2‬‬ ‫שחשב אולי היו בהם ניצוצות הקדושים אשר יוכל לצאת‬ ‫ספר 'פכים קטנים' לגאה"ג רבי יעקב משולם האללענדער‬ ‫מהם כשרים‪ ,‬וכמו דידע בנפשו אשר גם הוא נולד בטומאה‬ ‫מצאנז‬ ‫ועם כל זה ניצוצות הקדושים נתעוררו בו מאבותיו מכמה‬ ‫דורות שהיה בהם איזה ניצוצות קדושים‪.‬‬ ‫‪[ 3‬הערת נין ונכד הגהמ"ח – גאה"ג רבי שלום אלטיר הלוי הורוויץ‬ ‫‪ 2‬לעניות דעתי אפשר להמתיק כאן מעט בתוספת נופך‪ ,‬לומר גם‬ ‫– המעתיק והמו"ל‪ ,‬בן גאה"ג רבי אלעזר הלוי איש הורוויץ אבד"ק‬ ‫כן שרמוז בפסוק ה' לא יעזבנו ב'יד'ו‪ ,‬היינו שיצילנו על ידי שלא‬ ‫ראהאטין ז"ל [ ‪ -‬שערך את חיבור זקנו הלז] בקונטרס עטרת זקנים‬ ‫יעזוב את הצדיק להיוותר רק עם אותיות 'יד' אלא ולא ירשיענו –‬ ‫אות ח'] אמר הכותב‪ :‬יפלא מדוע לא הובא מש"ס [בבא קמא דף‬ ‫לא יתן לרשע להתקיים‪ ,‬על ידי שייקח ממנו אות ש'‪.‬‬ ‫ל"ח‪ - ].‬אל תצר את מואב – מפני שצפה שתי פרידות טובות‬ ‫וכן בהמשך‪ ,‬תמותת רשע רעה – על ידי שנהיה השם ש‪-‬ד‪-‬י שלם‪,‬‬ ‫שעתיד לצת מהן‪ ,‬עיין שם עד כאן‪[ .‬ועיין שם להלן באות ט' שהביא‬ ‫נותרו אותיות ק"ץ ר"ע‪ ,‬וזהו הכל יכול וכוללם יחד‪ ,‬שעל ידי זה‬ ‫מאמר נאה באותו ענין ששמע מאביו זקנו הגאון המובהק אבד"ק‬ ‫שוללם‪ ,‬נהיה צירוף השם‪ ,‬וממילא נעשה ק"ץ ר"ע – ותמותת רשע‬ ‫סטאניסלאוו – בעל 'בר ליוואי'‪].‬‬ ‫רעה‪ ,‬כן יאבדו כל אויביך ה' והרשעה כולה כעשן בעשן תכלה כי‬ ‫תעביר ממשלת זדון מן הארץ ותמלוך אתה הוא ה' מהרה לבדך‬ ‫אמן‪.‬‬ ‫ספר 'פכים קטנים' לגאה"ג רבי יעקב משולם האללענדער‬ ‫ונראה דעד י' דורות יכול להזדכך הניצוץ הקדוש‪ ,‬ויתר מכאן‬ ‫מצאנז‬ ‫שוב לא יזדכך‪ ,‬וכמו יו"ד דורות עד נח‪ ,‬וכן מנח עד אברהם‪,‬‬ ‫וכן חשיב – עד דור עשירים לא יבא בקהל ה'‪ ,‬ולא דורי דורות‪,‬‬ ‫רק אם לא יהיה העשירי קודש‪ ,‬הלא לנצח יאבד‪.‬‬ ‫ב[זכרון] שופר אפתנו [ונ"א‪ :‬ארצנו] ובברך‬ ‫וזה הוא שהיה מצטער יתרו‪ ,‬ומובן – היינו דאמרי אינשי עד‬ ‫כריעה‪.‬‬ ‫עשרה דרא לא תבזו ארמאה‪ ,‬רוצה לומר שקודם יו"ד דורות‬ ‫יכול להיות שהיה ניצוץ הקדוש בההוא ארמאה ויתגלה בדור‬ ‫\האם יאות 'לפתות' את הקדוש ברוך הוא?\‬ ‫עשירי ומובן היטב‪.‬‬ ‫בסליחה יום ב' לעשרת ימי תשובה בדיבור המתחיל – בין‬ ‫ספר פני אריה עה"ת פרשת בראשית לגאה"ג רבי אריה לייבוש‬ ‫כסא לעשור‪ ,‬בסוף הסליחה – לפתותך בתחן עבדיך‬ ‫[הראשון] הלוי איש הורוויץ אבד"ק סטאניסלוב‬ ‫מסכימים וכו'‪ ,‬עיין שם‪.‬‬ ‫והנה הטורי זהב בסוף הלכות תפילה [אורח חיים סימן קכ"ז‬ ‫ס"ק ד'] בנוסח מתרצה ברחמים ומתפייס בתחנונים‪ ,‬ישנו‬ ‫וכל מאמינים שהוא‪ ...‬הסובל ומעלים עין‬ ‫במקצת נוסחאות מתפתה בתחנונים דהוא שלא כדין‪,‬‬ ‫מסוררים‪ ,‬העליון ועינו אל יריאיו‪.‬‬ ‫דהרמב"ן ז"ל כתב בפירוש על התורה [שמות כ"ט‪ ,‬ט"ו] דכל‬ ‫פיתוי הוא על שקר‪ ,‬כמו שנאמר כי יפתה איש בתולה וכו'‪.‬‬ ‫\כיצד הקב"ה מעשיר את הצדיק על ידי 'ניקור עינו' של הרשע\‬ ‫ואני הבאתי מכמה פיוטים ממוסף דראש השנה – בשופר‬ ‫יפל מצידך אלף ורבבה מימינך אליך לא יגש רק בעיניך‬ ‫אפתנו‪ ,‬ומהא דלעיל דכתיב בהו לשון פיתוי‪ ,‬דאדרבה זו‬ ‫תביט ושלמת רשעים תראה כי אתה ה' מחסי‪.‬‬ ‫מידה טובה להשם יתברך‪ ,‬דאף על גב שיודע שאינו אומרו‬ ‫ונראה לפרש על פי דרך שפרשתי הפייט הסובל ומעלים עין‬ ‫בלב שלם‪ ,‬אפילו הכי פועלת מקצת‪.4‬‬ ‫מסוררים‪ ,‬העליון ועינו אל יריאיו‪ ,‬על פי דבריהם‪ - ,‬הקדוש‬ ‫כמו שמצינו גבי קין שאמר להקדוש ברוך הוא גדול עוני‬ ‫ברוך הוא עושה סולמות מוריש לזה ומעשיר לזה‪.‬‬ ‫מנשוא [בראשית ד'‪ ,‬י"ג]‪ ,‬ואמרו עליו בבראשית רבה [פר' י"ב‬ ‫וזהו פירוש הסובל ומעלים עין מסוררים‪ ,‬היינו שלוקח האות‬ ‫אות י"ג] – ויצא קין מלפני ה'‪ ,‬כגונב דעת המקום‪ ,‬ואפילו הכי‬ ‫ע' של רשע‪ ,‬ונשאר 'רש'‪ ,‬ועינו אל יריאיו היינו שלוקח האות‬ ‫היה מועיל לבטל חצי הגזירה‪.‬‬ ‫ע' ונותן לצדיק העני‪ ,‬ורש נעשה עושר‪.‬‬ ‫ועל זה תמה אדם הראשון כך היא גדלה של תשובה שאפילו‬ ‫וזהו פירוש יפל מצידך אלף – היינו שלא תאמר כוחי ועוצם‬ ‫תשובה בשקר כמו שעשה קין‪ ,‬גם כן מועיל‪ ,‬אם כן ראינו‬ ‫ידי עשה לי את החיל‪ ,‬רק מצדך תפל את האלף‪ ,‬היינו לא‬ ‫דכחה של תשובה גדולה‪.‬‬ ‫מצד כחך בא אליך האלף‪ - ,‬היינו הממון‪ ,‬ורבבה מימינך אליך‬ ‫והבאתי דוגמא על זה דמצינו בבני אדם שיש לפעמים אחד‬ ‫לא יגש‪ ,‬העשירות לא בא מימין שלך‪ ,‬רק בעיניך תביט‪ ,‬היינו‬ ‫חוטא לחבירו ואחרי זה חזר החוטא ופייס לו בדברים שקרים‪,‬‬ ‫שתביט בהעין שלך ותראה שבא משלומת רשעים‪ ,‬שנלקח‬ ‫אף על פי שחבירו יודע בטוב שהדברים שקרים‪ ,‬מכל מקום‬ ‫מרשע וניתן לך‪ ,‬ותדע כי אתה ה' מחסי – מוריש לזה ומעשיר‬ ‫נתפייס לו ועשה עצמו כלא ידע כלל וכלל ודי לו במה‬ ‫לזה‪ ,‬וימין ה' עושה חיל‪.‬‬ ‫שהכניע את עצמו ופייס אותו‪.‬‬ ‫פתואל שפתה לא‪-‬ל בתפלתו‪ ,‬ואמרו רז"ל [עירובין ס"ה‪ ].‬כל‬ ‫‪ 4‬ועיין בהגהות 'צרי גלעד' [לגאה"ג רבי שמואל שמעלקא ווינטרויב‬ ‫המתפתה ביינו יש בו מדעת קונו‪ ,‬ע"ש‪[ .‬ובבראשית רבה [ט"ו‪ ,‬ד']‬ ‫זצ"ל – לע"ע לא ידוע לי מי היה האי גאון עצום ואדיר‪ ,‬ומהיכן‬ ‫וישם שם את האדם אשר יצר [בראשית ב'‪ ,‬ח']‪ ,‬ר' נחמיה אומר‬ ‫מוצאו‪ ,‬כי עיתים מכנה עצמו 'איש ווארשוי'‪ ,‬ועיתים הוא 'איש‬ ‫פתה אותו וכו'‪ ,‬ופי המתנות כהונה פיתה אותו – סידר לפני דברי‬ ‫ירושלים'‪ ,‬ומבין השיטין נראה שהיה מרוסלאנד ואכמ"ל] על ספר‬ ‫ריצוי וכו'‪ .‬ועוד שם [פט"ז] ויקרא ה' אלקים את האדם‪ ,‬ר' נחמיה‬ ‫'התשבי' שנדפסו זה עתה מכת"י במהדורת 'זכרון אהרן' הנפלאה‪,‬‬ ‫אומר פתה אותו כמד"א קחו עמכם דברים ושובו אל ה'‪ .‬ובתנחומא‬ ‫באות הפ"א – פיס – הביא שם כך‪[ :‬אחר שהביא דברי הטורי זהב‬ ‫פרשת צו [סימן י'] 'ואין קח אלא לשון פיתוי וכו' שכן נבוכדנצר‬ ‫הללו]‪ - ,‬ולא עיין [הטו"ז]היטב ברמב"ן‪ ,‬שכתב היהפך מזה‪ ,‬וזה‬ ‫אמר לנבוזראדן קחנו ועינך שים עליו וכ'‪ ,‬ואף קח את אהרן לשון‬ ‫לשונו – ובעבור כי פיתוי הבתולות בענינים רבים‪ ,‬פעם בדברים‬ ‫פיתוי שהיה בורח מן השררה‪ ,‬ועיין בתנחומא ובמ"ר ריש פר' קרח]‪.‬‬ ‫פעם בממון‪ ,‬פעם בשקר שיטעה אותה‪ ,‬פעם באמת שרצונו לישא‬ ‫ומקרא מלא נאמר לכן הנני אנכי מפתיה [הושע ב'‪ ,],‬וחלילה לומר‬ ‫אותה לו לאשה‪ ,‬לא ייחד לו אונקלוס לשון‪ ,‬ועשאו 'השתדלות'‪ ,‬אבל‬ ‫על שקר‪.‬‬ ‫בפן יפתה לבבכם אמר בו דלמא יטעי‪ ,‬עכ"ל‪ – .‬הרי לפניך שכתב‬ ‫וכן ביוצר ליום ראשון של ראש השנה אומרים בשופר אפתנו‪,‬‬ ‫היפך דבריו‪ ,‬וכן במשלי כ"ה – באורך אפים יפותה קצין‪ ,‬פירש רש"י‬ ‫ובפיוט ליוה"כ אומרים באנו בדברים 'לפתותך'‪.‬‬ ‫בעוד שהקדוש ברוך הוא מאריך אפו ואינו נפרע‪ ,‬יתנו לב החוטאים‬ ‫ועל כן יפה עשו המגיהים שהגיהו מחדש ומתפתה תמורת‬ ‫לפתותו בתשובה ותפלה‪ ,‬עד כאן‪ .‬ובמדרש רבה פרשת שמות [ג'‪,‬‬ ‫ומתפייס‪ ,‬כי מתפתה הוא לשון הקודש ומתפייס הוא לשון ארמי‪,‬‬ ‫י"ד] ופרשת פנחס [כ"א‪ ,‬ט"ו] – שבעה ימים היה מפתה הקב"ה‬ ‫ועיין מזה עוד בשורש שדל מ"ש שם בעזה"י‪.‬‬ ‫למשה שילך וכו'‪ ,‬ובמ"ר פרשת נשא [י'‪ ,‬ה'] – למה נקרא שמו‬ ‫והגאה"ק רבי יהושע הורוויץ זצ"ל אבד"ק דזיקוב אמר בשם‬ ‫וזאת היא מידה טובה וגדולה היא מאוד‪ ,‬וכל מדה טובה שיש‬ ‫זקינו הגאה"ק מראפשיטץ זצ"ל זי"ע שאמר בדרך צחות מה‬ ‫בעולם אי אפשר שלא יהיה בו יתברך בעצמו‪ ,‬דכל המידות‬ ‫שאומרים ובכן תן פחדך‪ ,‬דהנה תיבת פחד"ך הוא בגימטריא‬ ‫טובות שיש באדם הוא מעין דוגמא של מעלה‪ ,‬ואם כן יש‬ ‫קי"ב כמנין געל"ט [‪ -‬ממון בל"א]‪ ,‬ואם היו מכוונין רק בתיבת‬ ‫ידיים ורגלים ללשון זה דאדרבה הוא שבח גדול לו יתברך‬ ‫פחדך על מעות שנקראין געל"ט‪ ,‬היה טוב ‪---‬‬ ‫שמו‪.‬‬ ‫אבל באמת העולם מכוונין בכל התפילה רק על מעות‪ ,‬ואמר‬ ‫וכיוצא בזה כתבו חכמינו זכרונם לברכה על מה שאמרו‬ ‫בזה הלשון – 'ובכן‪ - ,‬געלט‪ ,‬תן‪ - ,‬געלט‪ ,‬פחדך – געלט‪ '...‬וכדי‬ ‫חשראל למשה – דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו‬ ‫ביזיון‪...‬‬ ‫אלקים פן נמות [שמות כ'‪ ,‬ט"ז] – ויאמר ה' אלי‪ ...‬הטיבו כל‬ ‫אשר דברו‪ - ,‬מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי‪ ...‬כל‬ ‫והנה דמים תרתי משמע גם מעות כדמצינו בכמה דוכתי‪,‬‬ ‫הימים וגו'‪[ ,‬דברים ה'‪ ,‬כ"ה – כ"ו]‪ ,‬דמשמע לכאורה מדברי‬ ‫וזהו שכתוב גם כי תרבו תפילה אינני שומע ידיכם דמים‬ ‫השם שיפה דבריהם‪.‬‬ ‫מלאו‪ ,‬כלומר – כל כחכם בתפלה המרומז בידים‪ ,‬מלא רק‬ ‫בבקשת המעות כי דמים היינו נמי מעות‪.‬‬ ‫ובאמת אמרו חכמינו זכרונם לברכה שלא יפה עשו בזה‪,‬‬ ‫וכמאמר משה רבינו עליהם בפסוק ואת תדבר אלינו [שם‬ ‫או אפשר מוסב למעלה על ובפרשכם כפיכם‪ ,‬וזה הפירוש‬ ‫כ"ד] – התשתם את כחי כנקיבה‪ ,‬כי ראיתי שאינכם חרדים‬ ‫ידיכ"ם – מה שאתם פורשים בנשיאת כפים‪ ,‬הם מלאים רק‬ ‫להתקרב אליו מאהבה‪ ,‬וכי לא היה יפה לכם ללמוד מפי‬ ‫בתפילת הדמים היינו מעות [עד כאן לשונו בתוספת ביאור‬ ‫הגבורה ולא ללמוד ממני‪ ,‬עיין שם בפירוש רש"י‪.‬‬ ‫משלי]‪.‬‬ ‫אם כן ראינו דרכו של הקדוש ברוך הוא שאף על גב שלא‬ ‫ומסופר מקיסר ניקאלאי הראשון שעמד פעם אחת על‬ ‫עשו כשורה‪ ,‬לא די שלא רגז עליהם אלא שיבח אותם בפניו‬ ‫הסוללות ב'מבצר סיבאסטאפאל' ורכב על סוסו בעת‬ ‫[של משה רבינו] ואמר הטיבו אשר דברו עשה את עצמו‬ ‫המלחמה הנוראה עם הצרפתים והטורקים‪ ,5‬וירו בקשת‬ ‫כאילו לא ידע כלל‪.‬‬ ‫לנגדו‪ ,‬ואיש צבא פשוט הצילו על ידי שברגע זה בראותו‬ ‫מרחק כי משך האויב בקשת נגד הקיסר‪ ,‬וירדוף את הסוס‬ ‫ספר לקוטי חיים ח"א – מדור על תפילה – לגאה"ג רבי חיים‬ ‫שרכב עליו המלך לנטות הצידה והחץ עברה סמוך לראש‬ ‫יצחק דוד וייץ מטארנאפאל תלמיד בעל 'מנחת חינוך' ז"ל‬ ‫המלך וניצל‪.‬‬ ‫ושאל אותו הקיסר‪' - ,‬מה תרצה ותבחר לשכרך'‪ ,‬ובדעת‬ ‫המלך היה לנשאהו מעלה ולהבטיח לו פרנסה לדורי דורות‪.‬‬ ‫ובכן תן פחדך ה' אלוקינו על כל מעשיך‪.‬‬ ‫\לכוון בתפילות ימים נוראים על כבוד מלכותו והגאולה – לא רק על המעות‬ ‫והשיב החיל השוטה‪ ,‬כי הוא מבקש שיתנהו המלך תחת‬ ‫וכדי ביזיון וקצף – מליצת הגאה"ק מדז'יקוב זי"ע – 'ידיכם דמים מלאו' –‬ ‫קאפראל‪ 6‬אחר‪ ,‬כי הקאפראל שהוא תחתיו מכהו באכזריות‪,‬‬ ‫ויסופר מעשה מהצאר ניקולאי בעת המלחמה עם הצרפתים\‬ ‫וישיבהו המלך‪' - ,‬שוטה‪ ,‬אתה בעצמך תהיה מעתה‬ ‫קאפראל'‪...‬‬ ‫אמרו רבותינו זכרונם לברכה [סוכה מ"א‪' – ]:‬לא יאחז אדם‬ ‫בידו בשעת התפילה סכין וקערה וככר ומעות'‪ - ,‬היינו שלא‬ ‫הנמשל‪ ,‬אנחנו מתפללים על דברים קטנים ושפליים במקום‬ ‫יצווח בתפלתו רק על קערה מלאה‪ ,‬וככר היינו לחם לאכול‪,‬‬ ‫שהיה לנו להתפלל לחיים הנצחיים להיוושע בה' תשועת‬ ‫ומעות – שיהא לו כיס מלא‪.‬‬ ‫עולמים [ומובא בספר אהל נפתלי דף כ"ו]‪.‬‬ ‫ומה שאמרו סכי"ן‪[ ,‬היינו] שלא יהא במחשבתו שיעקור את‬ ‫ובזה ביארתי הכתוב למה פניך תסתיר תשכח עניינו ולחצינו‪,‬‬ ‫חבירו מן השורש כאילו אוחז סכין לדקרו בשנאתו את זולתו‪,‬‬ ‫כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו [תהילים מ"ד]‪,‬‬ ‫אמנם יקיים מה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה שקודם‬ ‫הכתוב השני נותן טעם להסתרת פניו יתברך שמו‪.‬‬ ‫התפילה צריך לקבל עליו המצוה של ואהבת לרעך כמוך‪.‬‬ ‫על כי שחה לעפר נפשנו‪ ,‬כי הנפש השכליי ירדה גם כן מטה‬ ‫וכתוב בספר ילקוט הגרשוני על הכתוב [ישעי'ה א'‪ ,‬ט"ו] –‬ ‫מטה וכפופה היא אל הגוף הגשמיי המכונה עפ"ר‪ ,‬ואין‬ ‫גם כי תרבו תפלה אינני שומע ידיכם דמים מלאו‪ .‬דכבר‬ ‫מגמתה כי אם אל הלחם‪ ,‬ואין לנו להשען כי אם על אבינו‬ ‫האריכו בספרים הקדושים בגנות אותן המתפללים תמיד על‬ ‫שבשמים יאיר עינינו וירחמנו‪.‬‬ ‫צרכי הגוף שירבה להם השם יתברך כסף וזהב‪.‬‬ ‫הושפע מהמלחמה הקשה ומת כמה חודשים קודם לכן‪ ,‬באמצע‬ ‫‪ 5‬הכוונה למלחמת קרים שפרצה בשנת תרי"ג – תרי"ד בה נלחמו‬ ‫המצור‪.‬‬ ‫בריטניה וצרפת נגד התפשטות רוסיא על חשבון האימפריה‬ ‫‪ 6‬קארפאראל היינו דרגא בצבא‪ ,‬כדרגא אחת מעל החייל – טוראי‬ ‫העותומאנית – טורקית‪ - ,‬המצור על סבסטופול ארך כ‪ 11‬חדשים‪,‬‬ ‫הפשוט [בין מה שנקרא ‪' -‬רב טוראי' ל'סמל'] – דהיינו דרגא נחותה‬ ‫בהם הגנו הרוסים על העיר‪ ,‬עד שנכבשה בסוף על ידי מלכויות‬ ‫ביותר‪.‬‬ ‫בריטאניא וצרפת [באלול תרט"ו]‪ ,‬אבל הצאר הצורר ניקולאי‬ ‫אמר] וכו'‪ ,‬אפילו הכי אציין דברי הדעת זקנים מבעלי‬ ‫וזהו קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך‪ ,‬ויתפרש גם כן בזה‬ ‫התוספות [שמות י"ד‪ ,‬ב'] וזה לשונו‪ - :‬נכחו תחנו‪ ,‬תמה להרב‬ ‫מה שכתוב [במדרש אמור] אשרי העם שיודעין לרצות את‬ ‫ר' יהודה‪ ,‬האיך אמר לו שיחנו על הים לפני בעל צפון‪ ,‬והא‬ ‫בוראם בתרועה‪ ,‬הרצון‪ ,‬אם אמנם התקיעות באים לתועלת‬ ‫אמרינן אסור לאדם לומר לחבירו 'המתן לי בצד עבודה זרה‬ ‫המזונות כמו שאמרו – מזונותיו של אדם קצובין לו מראש‬ ‫פלונית‪ ,‬וצריך עיון‪.‬‬ ‫השנה [ביצה פ"ק ט"ז‪ ].‬שנאמר כי חק לישראל הוא וחק‬ ‫לישנא דמזוני‪ ,‬כנזכר לעיל‪.‬‬ ‫ולי נראה דדוקא לאדם‪ ,‬אבל להקדוש ברוך הוא לא‪ ,‬שהרי‬ ‫מצינו שהקדוש ברוך הוא יושב ודן את כל העולם אפילו‬ ‫בכל זאת החכם יבן לאשורו כי לא על הלחם לבדו יחי'ה‬ ‫בשבת ואפילו בראש השנה ויום הכיפורים אף על פי‬ ‫האדם‪ ,‬רק למלא תעודתו בתבל להגות בתורה ולעסוק‬ ‫שלישראל אסור‪ ,‬עד כאן לשונו‪.‬‬ ‫במצות‪ ,‬והעיקר הוא לכוין בתפילתו שנזכה במהרה לשוב‬ ‫לשולחנו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא יתברך‬ ‫הנה מה שהעיר איך הקדוש ברוך הוא דן היינו חותם ביום‬ ‫שמו ולהיות נהנים מזיו השכינה במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫הכיפורים וכו'‪ ,‬אפשר לומר דהחתימה אין פירושו חותם‬ ‫בכתב‪ ,‬דעיין בתוספות בבא בתרא [מ"ז‪ :‬דיבור המתחיל אבל]‬ ‫ספר קול דוד חלק קול שופר דרוש ג' לגאה"ג רבי דוד אורי‬ ‫שכתבו דחתימה פירושו גמירה‪ ,‬והיינו שביום כיפור נגמר‬ ‫אבד"ק קריפטש‬ ‫הדבר מי לחיים בלי חתימה בעט ודיו (וכן מה שאמר הפייטן‬ ‫בראש השנה יכתבון וביום צום כיפור יחתמון)‪.‬‬ ‫וכן הוא גם כן בכתיבה – אין הפירוש כתיבה ממש אלא‬ ‫שבת היום לה'‪ ...‬מעבור דרך וגבולים‪.‬‬ ‫אמירה‪ ,‬דעיין בכתובות [ק"ב‪ ]:‬מאי כותבין – אומרים‪ ,‬ופריך‪,‬‬ ‫\רמז בזמירות מה עושים במקום תקיעת שופר כשחל ר"ה בשבת\‬ ‫‪ -‬וקרי ליה לאמירה כתיבה‪ ,‬אין וכו' [ועיין בחידושי למסכת‬ ‫גיטין ס'‪.].‬‬ ‫אמר מרן זצ"ל [הגאה"ק רבי חנה הרב מקאלאשיץ הי"ד‬ ‫זיע"א] בשם חותנו זקנו הרב הקדוש רבינו ברוך הרב‬ ‫ועוד דמשכחת ליה בהקדוש ברוך הוא (דכבודו מלא עולם)‬ ‫מגארליץ זיע"א‪ ,‬דהנה ראש השנה כשחל בשבת אין תוקעין‬ ‫דבמקום אחד בעולם עדיין הוא חול ובמקום שני קודש‪ ,‬אם‬ ‫בשפר מטעם שמא יעבירנו [ראש השנה דף כ"ט‪ ,]:‬וכן אין‬ ‫כן יש לכתוב ולחתום במקום שהוא חול‪ ,‬ויש כחב הקדוש‬ ‫נוטלין לולב בשבת מטעם זה‪.‬‬ ‫ברוך הוא לצמצם במקום מצומצם‪.‬‬ ‫וזה כוונת הפזמון – מעבור דרך וגבולים – מחשש שמא‬ ‫ועיין בענף יוסף שבעין יעקב סנהדרין צ"א‪ :‬בכעין זה‪ ,‬ובאור‬ ‫יעבירנו‪ ,‬מעשות היום פעלים‪ ,‬אין תוקעין‪ ,‬והתקון לאלו‬ ‫החיים הקדוש [שמות מ'‪ ,‬ל"ה]‪.‬‬ ‫המצוות‪ - ,‬לאכול ולשתות בהלולים‪.7‬‬ ‫\ביאור נחמד לפי זה ב'קדושת כתר'\‬ ‫ספה"ק 'דברי חנה' לגאה"ק רבי חנה האלבערשטאם הרב‬ ‫והנה בקדושת כתר הלשון הוא – כבודו מלא עולם משרתיו‬ ‫מקאלאשיץ‬ ‫שואלים זה לזה איה מקום כבודו להעריצו‪ - ,‬ואינו מובן‪ ,‬אם‬ ‫כבודו מלא עולם‪ ,‬אם כן בכל מקום אפשר להעריצו‪,‬‬ ‫ולהנכתב למעלה ניחא‪[ ,‬עיין שם בלשון האור החיים‬ ‫בראש השנה יכתבון וביום צום כיפור יחתמון‪.‬‬ ‫הקדוש]‪.‬‬ ‫\למה הכוונה 'יכתבון' ו'יחתמון'‪ ,‬ואם הכוונה כפשוטו‪ ,‬כיצד?\‬ ‫ויש להוסיף דאיתא לקמן [י'‪ ].‬מה הקדוש ברוך הוא מלא כל‬ ‫‪...‬ובאמת כל הענין הזה דברים נפלאים שנעלם מאנשים‬ ‫העולם‪ ,‬אף נשמה מלאה את כל הגוף וכו' מה הקדוש ברוך‬ ‫כמוני‪ ,‬ועל זה נאמר [מכות כ"ג‪ – ]:‬מאן סליק לעילא [ואתא‬ ‫ממונה גם על מאכל ה'טשולנט'‪ ,‬ולכן בראש השנה שחל בשבת‪,‬‬ ‫‪ 7‬ויש בנות"ן טע"ם להסמיך לזה מה שהביא בהערות 'ליקוטי שי'‬ ‫שאוכלים בו 'טשולענט'‪ ,‬אין צריך לתקוע בו‪.‬‬ ‫בספר 'מרא דשמעתתא' [מנהגי הגרמ"א פריינד – עם הערות‬ ‫ויש מביאים מספרי פרי ישע אהרן [קארלין עמ' ר"ז] בשם הבית‬ ‫הגרש"י הירש שליט"א] במנהגי ראש השנה בהערה שכ"ט –‬ ‫אהרן הק' מקארלין שאמר שמאכל שבת מסוגל להמתקת הדינים‪,‬‬ ‫[עמ"ש בפנים שנהגו לאכול בר"ה שחל בשבת את מאכל‬ ‫ושאלוהו דאם כן למה צריך שופר‪ ,‬יאכלו מאכלי שבת חלף זאת‪,‬‬ ‫ה'טשולנט' ‪ :‬במטה אפרים [סימן תקפ"ג סעיף ג' כתב – אין לאכול‬ ‫וענה בדרך צחות דאין הכי נמי‪ ,‬דבראש השנה שחל בשבת קודש‬ ‫פולין וקטניות המרבים כיחה וניעה בראש השנה בין בלילות בין‬ ‫שא"א לתקוע מחמת תקנת חז"ל ממתיקין הדינים על ידי מאכלי‬ ‫בימים‪ ,‬כי בראש השנה צריך שתיקה ביותר לכוין מה שאומר‬ ‫שבת‪.‬‬ ‫הש" ץ‪ ,‬מכל שכן בעת תקיעת שופר‪ ,‬שעל ידי חיכוך בגרון להוציא‬ ‫ומובא שאמר הרה"ק רבי אליעזר זאב האדמוה"ז מקרעטשניף‬ ‫כיחה וניעה מתבטלים השומעים‪ ,‬עד כאן דבריו‪.‬‬ ‫זיע"א בשם הסב"ק מריז'ין שאמר שהמלאך הממונה על התקיעות‪,‬‬ ‫ושמעתי מהרה"ח ר' חיים שנעבאלג ששמע בעצמו מפה קדשו של‬ ‫ממונה בכל השנה על מאכלי חמין של שבת‪ ,‬והוסיף על זה הרה"ק‬ ‫הרה"ק רבי איציקל מפשעווארסק זיע"א שאמר בשם הרה"ק רבי‬ ‫מקרעטשניף זיע"א – שאם כן בראש השנה שחל להיות בשבת‪,‬‬ ‫מאיר'ל מפרימישלאן זיע"א‪ ,‬כי המלאך הממונה על מצות השופר‪,‬‬ ‫מלבד הטעם דיעבירנו‪ ,‬אין לתקוע כי אין מלאך אחד עושה ב'‬ ‫שליחויות‪ ,‬ושבת תדיר הוא ותדיר ושאינו תדיר תדיר קודם‪.‬‬ ‫\ביאור המעשה בברכות י"ח‪ :‬בחסיד אחד שלן בר"ה בבית הקברות\‬ ‫הוא יושב בחדרי חדרים‪ ,‬אף נשמה יושבת בחדרי חדרים עד‬ ‫כאן‪ ,‬הרי דאף על גב דכבודו מלא עולם‪ ,‬מכל מקום יש מקום‬ ‫ובדברינו הנזכרים לעיל‪ ,‬לא תקשי במעשה דחסיד אחד‬ ‫מיוחד ומצומצם שהקדוש ברוך הוא נמצא (כביכול) שם‪ ,‬ועל‬ ‫לקמן [י"ח‪ ]:‬דלן בליל ראש השנה בבית הקברות ושמע שתי‬ ‫זה באה השאלה איה מקום כבודו להעריצו‪.‬‬ ‫רוחות וכו' ונשמע מאחורי הפרגוד וכו' [היינו ששמע שתי‬ ‫רוחות מדברות ואחת אמרה שילכו לשוטט ולשמוע מה‬ ‫ועוד נראה בדרך פשוט‪ ,‬דשואלים איך להעריצו בתפילת‬ ‫נעשה בעולם‪ ,‬וחברתה אמרה שאינה יכולה וכו' והלכה אחת‬ ‫שחרית ושאר זמנים‪ ,‬דהא במקום אחד הוא שחרית ובמקום‬ ‫וחזרה ואמרה שנגזר שמי שיזרע חיטים ברביעה ראשונה‬ ‫שני הוא ערב ולילה‪ ,‬ואיך יתפללו‪ ,‬והא כבודו מלא עולם‪.‬‬ ‫יישדפו שדותיו וכו' והחסיד נהג לפי זה והצליח וכו' עיש"ה]‪,‬‬ ‫ופירש רש"י – ונדע מה גזרו היום פורענות בעולם שהעולם‬ ‫ועל זה באה התשובה‪ ,‬לעומתם משבחים ואומרים‪ ,‬היינו לפי‬ ‫נידון בראש השנה‪ ,‬עד כאן‪.‬‬ ‫המקום שהם נמצאים‪ ,‬אם שם הוא בוקר‪ ,‬אז משבחים לפי‬ ‫תפילת שחרית‪ ,‬וכן הלאה בכל מקום שמשרתים‪ ,‬ועל זה‬ ‫ולכאורה קשה‪ ,‬והא אין מקדשין החודש בלילה ואין בית דין‬ ‫אומרים המלאכים ברוך כבוד ה' ממקומו‪ ,‬רוצה לומר במקום‬ ‫של מעלה נכנס לדין אלא אם כן בית דין של מטה כבר קידשו‬ ‫שנמצאים המברכים‪.‬‬ ‫החודש‪ ,‬עיין גליוני הש"ס שם‪ ,‬והאיך אפשר שהרוח שמעה‬ ‫מה שנאמר‪.‬‬ ‫ובירושלמי דמכילתין פרק ד' הל"א איתא‪ ,‬דשעות התפילות‬ ‫אזלי בתר שעות שבארץ ישראל‪ ,‬וחוצה לארץ נגרר אחר זמן‬ ‫אמנם להנזכר לעיל אתי שפיר‪ ,‬דבמקום שהיה החסיד‪ ,‬היה‬ ‫שבארץ ישראל‪ ,‬אם כן מסתבר שבשמים מתפללים לפי‬ ‫[כבר] לילה‪ ,‬והרוח שמעה במקום דהיה כבר יום וכבר‬ ‫שעות שבארץ ישראל [ועיין שו"ת אבן יקרה מהדורא קמא‬ ‫נתקדש בבית דין של מטה‪.‬‬ ‫חלק אורח חיים סימן י"א מזה]‪.‬‬ ‫ספרי כלי גולה וסופרי שמעון על מסכת ברכות [דף ו'‪ ].‬לגאה"ג‬ ‫\ראיה מהקדוש ברוך הוא שכך הוא\‬ ‫רבי שמעון גאבעל אב"ד ברעזיב‬ ‫וזה ששאל הקדוש ברוך הוא את משה – 'אין שלום בעירך?'‬ ‫||תגובות הקוראים על גליונותינו הקודמים||‬ ‫[שבת פ"ט‪ – ].‬פירוש שמשה רבינו חישב כיון ששמו של‬ ‫מאת העורך‪:‬‬ ‫הקדוש ברוך הוא הוא 'שלום'‪ ,‬אין להזכיר 'שלום' לגבי הקדוש‬ ‫הריני להעתיק כאן מה שראיתי – כתוספת נופך למאמר 'מוסבות‬ ‫ברוך הוא‪ ,‬על זה הדגיש הקדוש ברוך הוא 'בעירך'‪ ,‬היינו דיש‬ ‫שם'‪ ,‬על מה שהעתקנו ממש"כ הגרי"י גרינוואלד אב"ד קאלאמבוס‬ ‫לך לדון כמו [במקום] שאתה נמצא בכל עת שיצאת משם‪.8‬‬ ‫‪ -‬אוהיו ז"ל על קריאת שם ארץ 'אונגארן' – מספר 'התשבי'‬ ‫[ממהדורת מכון זכרון אהרן המשובחת] בערך 'הונגר'‪ ,‬וזה לשונו‬ ‫ונבין כל זה לפי דברי הרמב"ן בשם הספרי [ויקרא י"ח‪ ,‬כ"ה]‬ ‫שם‪:‬‬ ‫וכן ברש"י [דברים י"א‪ ,‬י"ח] דקיום התורה בחוצה לארץ אינו‬ ‫הונגר – מואב והגרים [תהילים פ"ג‪ ,‬ז] תרגום מואב‪ ,‬והונגראי‪ ,‬היא‬ ‫אלא כהכשר לארץ ישראל ששם הוא עיקר החיוב לקיים‬ ‫מדינת אונגריאה‪ ,‬ובלשון אשכנז אונגרן‪ ,‬ולכך נוהגים אנחנו לקרוא‬ ‫המצוות‪ ,‬ואינו מחוייב בחוצה לארץ אלא חובת הגוף כגון‬ ‫ליושביה הגריים והמדינה מדינת הגר‪.‬‬ ‫תפילין ומזוזות (עיין ברמ"א יורה דעה סימן רפ"ה סעיף א'‬ ‫אבל מלחמה עם ההגריאים שבדברי הימים [א' ה'‪ ,‬י'] הם‬ ‫דמזוז האינה מצוה שבגוף‪ ,‬אמנם לפי מה שכתב שם בהגהות‬ ‫ישמעאלים‪ ,‬ונקראו כן בעבור שבאו מן הגר [כן פירש רש"י ורד"ק‬ ‫רבינו עקיבא אייגער אתי שפיר עיין שם) אבל לא כל התורה‬ ‫שם וכן דעת המדרש [רבה צ"ח‪ ,‬ט"ו] שהם ישמעאלים]‪ .‬ונקראו גם‬ ‫כולה‪ ,‬והחיוב אינו אלא כהכשר שנהיה חייבים כאשר נבוא‬ ‫כן קדרים‪ ,‬כי קדר הוא בן ישמעאל‪ ,‬שנאמר [בראשית כ"ה‪ ,‬י"ג] בכור‬ ‫ישמעאל נביות וקדר‪ :‬עד כאן לשונו שם‪.‬‬ ‫לישראל‪.‬‬ ‫ובהגהות רגלי מבשר [לש"ב‪ 9‬ג"ר רבי אליעזר הערשטיק ז"ל מעיר‬ ‫(לפי זה נמצא דיש טפל חמור מן העיקר היינו ביום טוב שני‬ ‫מאלד שבבוקאווינא – מהדיר הספר 'התשבי' ומדפיסו ועוטר‬ ‫של גליות דבארץ ישראל ליכא כלל ובחוצה לארץ מוזהרים‬ ‫בהסכמות צדיקי וגאוני הדור כהגאב"ד פראביזנא בעל 'צור יעקב'‬ ‫עליה‪).‬‬ ‫ובנו הגאב"ד באנילא בעל 'בשם מרדכי' וכן גאב"ד קיטוב –‬ ‫‪ 9‬הגאון החסיד רבי אליעזר הערשטיק מבאנילא [ראמעניע] בעל‬ ‫‪ 8‬ולפי זה ראיתי להביא גם כן ראיה‪ ,‬על מה שראיתי שדן הג"ר יצחק‬ ‫'רגלי מבשר' על ספר 'התשבי' לר"א בחור ובעל 'הגדה של פסח‬ ‫זילבערשטיין שליט"א בספרו חשוקי חמד האם ישנו ענין לבן עדות‬ ‫'רגלי מבשר'‪ ,‬היה בן הרב ר' מנחם שמואל שו"ב ז"ל בהרב ר' שלמה‬ ‫הספרדים לאכול גזר בליל ראש השנה ולסימנא מילתא שהבלשון‬ ‫זלמן בנו של השוחט המפורסם יר"ש וחסיד מופלג רבי אליעזר‬ ‫אשכנז נקרא 'מעהרין' לרמז שירבו זכויותינו‪ ,‬והביא בשם גיסו‬ ‫הערשטיק מבארשא‪ ,‬לרבי אליעזר הלז היה עוד בן ושמו רבי‬ ‫הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל שאין ענין לבני ספרד לאוכלו‪ ,‬וכעין ראיה‬ ‫מרדכי הערשטיק‪ ,‬ולו בן בשם ר' מאיר הערשטיק שו"ב דמאסיף‪,‬‬ ‫מהמבואר בברכות [נ"ו‪ – ]:‬הרואה חתול בחלום‪ ,‬באתרא דקרו ליה‬ ‫ולו בן בשם ר' משה הערשטיק שניהם דרו בעיר של חכמים‬ ‫'שונרא'‪ ,‬נעשית לו 'שירה נאה'‪' - ,‬שינרא'‪ ,‬נעשה לו שינוי רע'‪ ,‬ע"כ‬ ‫וסופרים וחסידים ‪ -‬מאסיף במארמאראש‪ - ,‬אשר לקח לבתו את‬ ‫לשון הגמ'‪ ,‬הרי דהלשון שנוהג במקומו קובעת‪ ,‬וא"כ מסתבר‬ ‫הגאון החסיד רבי כתריאל שטיין זצוק"ל הי"ד‪ ,‬אבי הרה"ח רבי‬ ‫דבמקומות דלא קרו ליה הכי‪ ,‬לא מהני מידי‪.‬‬ ‫אייזיק צבי שטיין ממאסיף – ירושת"ו – בני ראם‪ ,‬אבי יבלט"א זקיני‬ ‫ויש להוסיף כאן מדבריו של הגאהמ"ח ז"ל ד'בעירך' דייקא‪ ,‬בתר‬ ‫אבי אימי הרה"ח ר' כתריאל שטיין מחשובי חסידי ויז'ניץ בבני ברק‬ ‫דרך הדיבור הנהוגה בעירו אזלינן‪ .‬ודו"ק‪.‬‬ ‫לאויוש"ט‪.‬‬ ‫שעטרוהו גם כן בהערותיהם המחכימות] הוסיף‪ :‬שבתרגום רב‬ ‫מאת הרה"ג ר' א‪.‬א‪.‬א‪ .‬שליט"א פה קרית בעלזא ירושת"ו‪:‬‬ ‫יוסף בדברי הימים גם כן תרגם הונגראי‪ ,‬ונראה שפירש כן המחבר‬ ‫במ"ש בגיליון פר' כי תבוא בשם הגאון מהרש"ם ז"ל על טבע‬ ‫לפי שהישמעאלים דרכם להיות יושבי אהלים עיין שם בדברי‬ ‫התאנה שמשפיעה הכנעה וכו'‪ ,‬עיין ספר תכלת מרדכי להגאז"ל‬ ‫הימים‪ ,‬ובתהילים נזכרו גם כן ישמעאלים לבדם בפסוק הנזכר‬ ‫בפר' פנחס עה"פ יפקוד ‪-‬אות ל"ה‪ ,‬וע"ע ענין אחר בספר פרדס‬ ‫לעיל [ועיין 'התשבי' בערכי 'אשכנז' – אלימאניא‪ ,‬ו'איטליאה' ועוד]‪.‬‬ ‫שאול [זילבערמאן] עמ' קע"ד‪.‬‬ ‫\פירוש תיבת 'גט' ב'תשבי' ונושאי כליו\‬ ‫במ"ש לאחמ"כ עה"פ וענית ואמרת בשם הגאון הנ"ל שכתב בשם‬ ‫ובהיותי בזה אציין בקצרה נושא שהוא ארוך מאוד‪ ,‬אשר בהיותי‬ ‫הגאה"ק אב"ד בוטשאטש‪ ,‬הנה לא מצאתיו בתהילים שלו‪[ .‬הערת‬ ‫בדברי ספר 'התשבי' הנ"ל עם מחותני הרב החסיד רבי אלימלך‬ ‫העורך‪ ,‬בתהילים תהילה לדוד מהדורת נכדו הגה"צ רבי יואל‬ ‫בינדיגער שליט"א מלאנדאן יצ"ו – אמר לי שכמדומה ששם מובא‬ ‫מאשקאוויטש זצ"ל אדמו"ר משאץ – מאנטרעאל – ירושת"ו –‬ ‫לראשונה בענין תיבת 'גט'‪ ,‬אשר היא 'מכה שלא כתובה בתורה'‪,...‬‬ ‫שאף הוסיף ציונים ומ"מ והערות – חסדי דוד – בהוצאת משאבים‬ ‫ולא נמצא בשום מקום בתורה סמיכות אותיות ג' וט' יחדיו!‬ ‫ירושת"ו תשמ"ג – מצאתי הדברים בקאפיטל צ' פסוק י"ד – מעמ'‬ ‫והנה בספר התשבי הנ"ל איתא רק שהוא לשון תרגום‪' ,‬גט פטורין'‪,‬‬ ‫ש"ס ואילך במהדורא ההיא – שעל ידי שישביעינו הקב"ה בפרנסה‬ ‫‪ -‬בפר' כי תצא‪ ,‬או 'אגרת פטורין' בישעיה [ג' א']‪ ,‬וכן שכתבו בעל‬ ‫בתחילת בוקר ימינו‪ ,‬נוכל אח"כ כל ימינו ללמוד בחדוותא‬ ‫התוספות גיטין ב'‪ .‬ד"ה המביא שנקרא 'גט' לפי שיש בו י"ב שורות‪,‬‬ ‫דשמעתתא בלי טירדה‪ ,‬וכן פירש בכמה אופנים על דרך זה עיין‬ ‫ועיין מה שתמה ע"ז שם‪.‬‬ ‫שם‪.].‬‬ ‫אבל הא דלא נמצא סמיכות ב' אותיות אלו בכל התורה לא כתוב‬ ‫אודות הגאה"ק רבי שלמה אב"ד קרשאנוב זצוק"ל עיין דרכי דוד‬ ‫שם‪ ,‬אבל באיגרת הפרי מגדים ז"ל [הועתק לשם ב'קובץ מפרשים'‬ ‫[קרשאנוב] עמ' כ"ב‪.‬‬ ‫שלוקט ע"י מכון 'זכרון אהרן' – איגרת ד' אות ג'] הביא כך‪" :‬ובספר‬ ‫במ"ש על הגר שמביא ואינו קורא – הנה עיין במשניות 'סייעתא‬ ‫החיים להגאון ר' חיים ברבי בצלאל‪ ,‬בח"ב פ"ג מצאתי פלא‪ ,‬שבכל‬ ‫דשמיא' בביאורים והשלמות למס' ביכורים פ"א מ"ד [הערת‬ ‫התורה לא מצאנו ב' אותיות של גט בזה אחר זה‪ ,‬יעויין שם‪ ,‬יש‬ ‫העורך‪ :‬אות י"ט ואילך] ובמשניות מהדורת ארטסקרול –‬ ‫להסביר גט‪ ,‬כמו שלא יתחברו בתורה‪ ,‬כן יתפרדו זה מזה [היינו ולא‬ ‫שוטנשטיין שם‪.‬‬ ‫יתחברו שוב]‪ ,‬וכי תימא אותיות ג"ס ג"כ לא נמצאים בתורה זא"ז‪,‬‬ ‫במ"ש מספר פרשת מרדכי מהגה"ק מהר"ם מבילגורייא זי"ע – כן‬ ‫כמ"ש שם בחלק חמישי פ"ב‪ ,‬מ"מ גט להורות פעמים גט טוב‪,‬‬ ‫מובא גם כן בזמירות הליכות הצדיקים עמ' קכ"ד‪ ,‬ועיין בזמירות‬ ‫נוטריקון‪ ,‬ערות דבר וכדומה‪ ,‬נוטריקון גט‪ ,‬גייפתא טמאה‪ ,‬כי שם זה‬ ‫יינה של תורה [להג"ר בנימין אדלר] עמ' שע"ח בשם הסב"ק‬ ‫שייך לאשת איש‪ ,‬עיין מתורגמן [שרש גט]‪ .‬עכ"ל הפרמ"ג באיגרתו‪.‬‬ ‫משפאלע ובשם הגאה"ק בעל 'נועם מגדים' זי"ע‪.‬‬ ‫ובהגהות רגלי מבשר הביא שם דברים נפלאים נוספים וזה לשונו‪:‬‬ ‫וע"ע אור הגנוז [עבודת הלויים] עמ' מ"ז בשם הגאה"ק ר' שמואל‬ ‫ובגיליון מרדכי בדפוסים ישנים ראיתי – לשון גט כמו שכתב‬ ‫מקאמינקא‪.‬‬ ‫בירושלמי‪ ,‬אבן אחת יש בכרכי הים ו'גיטא' שמה‪ ,‬ומגרשת כל‬ ‫ומ"ש מהג"ר משה אורי קעללער בס' ילקוט האורים – לפרש‬ ‫חברותיה מסביבותיה‪ ,‬מפי הר' אברהם מאוסטריקיימה‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫החרוז הלז דעזור לשובתים בשביעי וכו'‪ .‬ע"ע פט יפה בענין אחר‬ ‫ויש מפרשים מזה מילת געטהא [היינו ה"גטו"]‪ ,‬היינו החלק שהיו‬ ‫בס' אור הישר והטוב [ליסקא] עמ' תס"ו‪.‬‬ ‫דרים [בו] היהודים דעיר רומי‪ ,‬ורוצה לומר המגורשים‪...,‬‬ ‫במ"ש המעשה מהג"ר מאיר אריק שביקר את הגאון רבי שמחה‬ ‫וכמוס בזכרוני אשר ראיתי באיזה ספר בטעם שם גט כי אותיות גט‬ ‫בונם עהרנפעלד בנו של הגאון רבי שמואל בעל 'חתן סופר' – ואחר‬ ‫לא נמצאו יחד בשום שורש בלשה"ק‪ ,‬היינו שיהיה איזה שם או‬ ‫כך דיבר עם בנו הג"ר שמואל – שבדר"א אציין שהיה גר אחר כך‬ ‫תיבה שיהיה רא שיתו גט והו"ל ומורה על אותיות הפירוד מעלמא‬ ‫בבארא פארק‪ ,‬וכאשר מר"ש שליט"א מבעלזא היה שם בשנת‬ ‫דפירודא‪ ,‬ועיין בישמח משה מסכת גיטין ]צ'‪ ]:‬על מאמרם ז"ל כל‬ ‫תשל"ג‪ ,‬נשתמרה שיחה נאה בעת הביקור הלז ביניהם לבחל"ח –‬ ‫המגרש אשתו הראשונה וד"ל‪ ,‬עכ"ל רבי ומורי הרב הנ"ל [הג"ר‬ ‫עיין כעין זה בס' רב שלום [אדלר] עה"ת‪ ,‬סוף עמ' ש"א – ש"ב‪- ,‬‬ ‫משה דוד טייטעלבוים אב"ד לאפוש שאף הגיה על רגלי מבשר‬ ‫משכמו ומעלה ‪. -‬‬ ‫וכו']‪.‬‬ ‫ואציין על היא"צ שהבאתם לגאה"ג בעל 'צור יעקב' אב"ד‬ ‫וכן הביא שם גאה"ג רבי חיים געלערנטער אב"ד קיטוב בהגהתו‪- ,‬‬ ‫פראביז'נא ז"ל‪ ,‬הנה מודע ומכיר לנו נכדו אשר שמו בקירבו‪,‬‬ ‫"ואמרתי להזכיר כי חדידי חזי לי האי ספרא והוא הספר קהלת‬ ‫מחשובי ת"ח בעירנו‪ ,‬הגה"ח רבי אברהם יעקב באמבאך שליט"א‬ ‫יעקב למהרי"ט אלגאזי‪ ,10‬עיין שם [בחלק לשון חכמים אות קס"ג]‬ ‫מפעיה"ק בעהמ"ח 'נפשות חסידיו' [הע' העורך‪ :‬וביניהם גם ספר‬ ‫שהבאי זה לטעם קריאת שם גט‪ ,‬וגם הביא שם דברי התשבי כאן‪.‬‬ ‫התשבי עם הערות רגלי מבשר הנ"ל] ושאר חיבורים נפלאים‪.‬‬ ‫כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה כדבש בספרן של צדיקים גמורים לאלתר לחיים טובים ולשלום‬ ‫נברך בזה את קהל קוראי גליונינו החשובים בשנת טובה וברכה‪ ,‬יוצלו מחבלי משיח לרווחה‪ ,‬ונסו מכם כל יגון ואנחה‪,‬‬ ‫אנא ה' דרכינו הצליחה‪ ,‬עינך עלינו לטוב כל הימים פקוחה‪ ,‬ומהרה יעלו לציון השבוחה‪ ,‬מושיעים והיתה לה' המלוכה!‬ ‫‪AGALITSYANER@GMAIL.COM‬‬ ‫בברכת גוט שבת גוט יו"ט‪ :‬עורך הגיליון – חיים משה הכהן זורגר ‪-‬‬ ‫האותיות נקרבים אחד אל אחד והיו לאחדים‪ ,‬כגון אב – בא‪ ,‬גד – דג‪ ,‬לא‬ ‫‪ 10‬צריך לומר‪ :‬לג"ר ישראל יעקב אלגאזי בעל 'ארעא דרבנן' ושא"ס אביו‬ ‫כן באות ג'ימל וט'ית ביחד‪ ,‬ועל כן קראו שמו 'גט'‪ ,‬לומר‪ ,‬כשם שהשתי‬ ‫של הגהמהרי"ט אלגאזי בעל 'הלכות יו"ט' על הלכות בכורות לרמב"ן‪.‬‬ ‫אותיות אלו הם מופרדות ואין להם אחדות‪ ,‬כן על ידי כתיבת הגט הזה‬ ‫ושם ג"כ הביא אשר הקשה התשבי עמ"ש התוספות דנקרא 'גט' מחמת‬ ‫נפרדים הבעל מהאשה והאשה מבעלה [אמר העורך‪ :‬לא שאין אפשרות‬ ‫י"ב שורות‪ ,‬דא"כ למה לא נקרא ד"ח או ה"ז‪ ,‬וכיו"ב‪ ,‬שגימ' שלהם ג"כ י"ב‪,‬‬ ‫אחר כך להחזיר גרושתו בשאינו כהן‪ ,‬אלא לומר כדברי חז"ל שתהא‬ ‫וכתב כך‪:‬‬ ‫כריתות‪ ,‬דבר הכורת בינו לבינה‪ ,‬ולא שיהא דבר שאינו כריתות מוחלטת‬ ‫אמר המחבר‪ ,‬ואני שמעתי טעם למה שנקרא גט‪ ,‬משום דאחד האיש ואחד‬ ‫כאותה ששנינו‪' ,‬על מנת שלא תלכי לבית אביך אינו גט‪ ,‬דבעינן דבר‬ ‫האשה באים להפרד זה מזה כשבאים להתגרש‪ ,‬ובכל התורה כולה כל‬ ‫הכורת בינו לבינה וליכא'‪ ,‬ודו"ק]‪.‬‬