א גאליציאנע שטיקל תורה · A Galitsyaner Shtickel Torah — ראש השנה (2026-09-07)

ש
ובדבריו יובנו לנו דברי המדרש – אשרי העם שיודעים לרצות אשרי העם יודעי תרועה ה' באור פניך יהלכון.
את בוראם בתרועה ,כדרך שפירש הרמב"ם כנזכר לעיל
שיתעוררו משנת האיוולת להיטיב מעשיהם. \למה נתייחדו ישראל בתקיעת שופר שלהם? – אין די רק בתקיעת שופר\
ספר קול דוד חלק קול שופר דרוש ג' לגאה"ג רבי דוד אורי הנה כי כן נהוג בישראל שכל רב בעירו דורש טוב לעמו
אבד"ק קריפטש כתקוע שופר ,עיין במטה אפרים [הלכות ראש השנה
תקפ"ה] וגם בבני יששכר חודש תשרי [מאמר ג' דרוש ח'],
גם אנכי לא אכלא שפתי.
בנפשו יביא לחמו משול כחרס הנשבר כחציר ומקודם נחקורה נא בזה שמשמיעים קול ברבים הכתוב –
יבש. אשרי העם יודעי תרועה ה' באור פניך יהלכון [תהילים פ"ט]
– מה הוראתו - ,ובמדרש [אמור] – וכי אומות העולם אינן
\מהו המשל ,ובאיזה חרס מיירי ולמה נשבר? ובאיזה חציר מדובר כאן?\ יודעין להריע ,אלא שהם יודעים לרצות את בוראם בתרועה,
יש לרמז בדרך מוסר לרמז שלא יקפח אדם פרנסתו [של] חבירו ,כי וגם זה צריך ביאור במה יתרצה עבד אל קונו?
אדרבה מזה בא חס ושלום קלקול פרנס[ת]ו ,כאשר ראינו אצל
הלבנה שקטרגה על החמה וחפצה לגדל מעלתה נגד מעלת החמה, ומה נעמו בזה דברי פי צדיק וגאון ישראל מוה"ר יוסף אשר
אשר על כן אמר לה הקדוש ברוך הוא – לכי ומעטי את עצמך. [עהרנבעהרג] זצ"ל אבד"ק פרעמישלא ,שפירש הכתוב
[ירמי'ה ד' ,כ"ב] חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו.
וזה – בנפשו יביא לחמו ,שיביא כל אחד לחמו – פרנסתו בנפשו –
בהיתר ולא בהסגת גבול חס ושלום (כמו שכתוב ואליו הוא נושא את על פי מאמר חכמינו זכרונם לברכה – 'תקיעת שופר חכמה
'נפשו'.)1 ואינה מלאכה'[ ,ראש השנה דף כ"ט ,].וידוע מה שכתב
משול כחרס הנשבר ,שתיקח ראיה מן החרס ,אשר קטרגה עליה הרמב"ם ז"ל [פרק ג' מהלכות תשובה] – אף על פי שתקיעת
הלבנה ונתמעטה ,והשמש נקרא חרס כמו שכתוב האומר לחרס ולא שופר גזירת הכתוב היא ,רמז יש בה - ,עורו ישנים משנתכם
יזרח. ונרדמים הקיצו מתרדמתכם ,וחפשו במעשיכם וחזרו
בתשובה.
כחציר יבש ,רומז ליקח גם כן ראיה מן הדשאים שנשאו קל וחומר
בעצמן שלא נאמר באילנות למינהו – עם כל זה לא הלך שום אילן וגם חכמינו זכרונם לברכה אמרו :תקעו בחודש שופר ,חדשו
לגבול חבירו כמבואר במאמרם ז"ל. מעשיכם ,שפרו מעשיכם - ,וזהו חכמים המה להר"ע ,רק
הרי אשר מהם יוכל האדם ללמוד דרכי יושר שלא להיות אץ להעשיר לתקוע בשופר כמו שאמר הכתוב והרעות"ם בחצוצרות
ולקפח פרנסת חבירו כי עוד בוא יבוא לו תקלה חס ושלום עבור זה [בפרשת בהעלותך] שחושבים רק לחכמה ,ולהיטיב ,היינו
רק להיות עוסק באמונה וטוב לו. להרמז שיש בתקיעת שופר להיטיב מעשיהם ,לא ידעו.
ספה"ק 'עטרת ישועה' על המועדים – ליום ר"ה בנוסח הפייט – ודברי פי חכם חן.
לגאה"ק רבינו יהושע הורוויץ אב"ד דז'יקוב
1ויש להמתיק הרמז לומר שמילת בנפשו באה לרמז שהוא כמו
בעל נפש – היינו שחושש לאיסור .ודו"ק.
ומצאתי דאתא לידי ספר עורה שחר [אות א' סעיף ק' – באין מליץ יושר מול מגיד פשע תגיד ליעקב דבר
מגאה"ג רבי נתן נטע לנדאו ראבד"ק אושפיצין ז"ל] ,דיבור חק ומשפט וצדקנו במשפט המלך המשפט.
המתחיל אין בודקין למזונות וזה לשונו:
\ההבדל בין 'מליץ יושר' לסתם מליץ – מתי כדאי שיזכרו חטאות נעורים?\
"ועיין [פרק ב' דביצה דף ט"ז – ].כל מזונותיו של אדם קצובים
לו מראש השנה [עד ראש השנה] שנאמר תקעו בחדש שופר להבין הלשון מליץ יושר ,הלא כל מליץ בוודאי מליץ יושר
כו' כי חק לישראל הוא וגו' ,חק לישנא דמזוני כו' ",ותמוה הוא ,והיה די באמרינו באין מליץ מול מגיד פשע ,ולמה לי
שיהיה תקיעת שופר רק בשביל מזונות. תיבת יושר?
אך כבר מבואר אצלינו ענין חק לישראל משפט לאלקי יעקב, לכך נראה על פי מה שכתוב בספרים לפרשת הפסוק חטאת
שחק לישראל הוא תקיעות דמיושב שאינו מן הדין רק מנהג נעורי ופשעי אל תזכור כחסדך זכר לי אתה למען טובך ה',
לישראל כדי לערבב השטם ,ותקיעות דמעומד הם משפט דהכוונה הוא בבקשתינו שלא יזכרו חטאות נעורים.
לאלקי יעקב – מעיקר הדין.
אך לפעמים יש טובה באם יזכרו עוונות ,כי נעשו זכויות ,אם
וידוע מן האריז"ל ענין אלד"ד ומיד"ד שהוא רמז על ב' מיני כן טובה הוא שיזכרו עוונות כי נעשו זכויות ,וזהו פירושו –
השפעות ,כי ד"ד הוא שפע ,והתוספות [המסכת ראש השנה כחסדך זכר לי אתה ,היינו בעת גובר חסדיך על ידי תשובה
דף י"ז ].כתבו דמידת א–ל מכין מזון שנאמר – ולבקש מא– מאהבה ,זכר לי אתה ,היינו שיזכרו העוונות למען טובך ה' ,כי
ל אכלם ,וחסד א-ל כל היום להשפיע שפע מזון בלי שום מידת טובך הוא שנעשה מהם זכויות ,עד כאן דבריהם.
בדיקה ושאלה ד'אין בודקין למזונות'.
ונראה לפי זה דאם אדם עושה מצוות אזי נקרא המלאך
וזה א-ל-ד"ד – שפע מזון ממידת א-ל וכו' ,אמנם מין שפע 'מליץ יושר' ,כי ממליץ בעדו שהתנהג כשורה ,אבל אם אדם
האחרת ככסות וכיוצא בו דבודקין ושואלין מי הוא זה ,אם עושה עבירות ושב עליהן מאהבה ונעשה זכויות ,אין המלאך
ראוי להשפעה זו ,וזה מיד"ד - ,מי-ד"ד. המליץ נקרא 'מליץ יושר' ,כי מליצתו הוא על האדם מן
העבירות שעשה שלא ביושר רק שעשה עליהם תשובה
ולפי זה ענין הדין על מזונות אין לו מקום כלל ,כי א"ל – ד"ד מאהבה ונעשו זכויות.
– חסד א-ל ,משפיע מזון ואין בודקין למזונות ,אך נהי דאין
בודקין לעמוד על הספק ,אבל בידוע בבירור שהוא רשע אין ובזה יתפרש שפיר באין מליץ יושר – היינו שאין עליו מלאך
זנין אותו. מליץ שעשה מעשים טובים ומצוות ביושר ,אזי מול מגיד
פשע ,היינו שיעמוד תמורתו מלאך כזה שיאמר הפשעים,
והשטן מביא עוונות בני אדם לפני הקדוש ברוך הוא להראות ובזה יהיה מליצתו – תגיד ליעקב דבר חוק ומשפט – היינו
שהם רעים וחטאים ובזה יוכל למנוע מהם המזון ,אבל שעשו תשובה על העבירות ונעשו בהם זכויות– .
כשמערבבין השטן אין בודקין למזונות ,ואין שום משפט על
זה ,ולכך חק לישראל – תקיעות דמיושב ,לערבב השטן – כי חוק רומז לפרה אדומה ,כמו שכתוב שם שם לו חק
הוא לישנא דמזונות דאין בודקין שוב למזונות ,אמנם ומשפט ,ודרשוהו חכמינו זכרונם לברכה על פרה אדומה- ,
תקיעות דמעומד בא ל -משפט לאלקי יעקב ,עיין שם עוד וכיון שעשו תשובה מאהבה ,זדונות נעשו זכויות ,ואפילו
באריכות ודברי פ חכם חן. איכא מגיד פשע ,הוא לטוב לנו ,וצדקנו במשפט כי נעשה מן
עבירות זכויות.
ולפי דבריו כי נעמו ,יתיישבו היטב דברי הפייטן כמין חומר:
"באין מליץ יושר מול מגיד פשע" – אם אין מליץ לעמוד נגד ספה"ק 'עטרת ישועה' על המועדים – ליום ר"ה בנוסח הפייט –
המקטרג המביא חבילות של חטאים ופשעים ורצונו להרע לגאה"ק רבינו יהושע הורוויץ אב"ד דז'יקוב
את החזקה של 'אין בודקין למזונות'" - ,תגיד ליעקב דבר חק
ומשפט" – חסדי השם יתברך לא תמנו מעלינו במה שצוה
אותנו לתקוע תקיעות דמיושב מקודם הנקרא ח"ק ,ואחר כך באין מליץ יושר מול מגיד פשע תגיד ליעקב דבר
דמעומד שנקרא משפ"ט ,והאי חק לישנא דמזוני הוא ,רוצה חק ומשפט וצדקנו במשפט המלך המשפט.
לומר דמתערבב השטן ואינו יכול עוד להגיד פשע עלינו לפני
הבורא יתברך שמו ,ממילא בטל דינא מעלינו ,והדר הכלל \ביאור הפיוט – הבדל תקיעות דמעומד ומיושב – כיצד מתערבב השטן\
של 'אין בודקין למזונות' לדוכתיה ,ושוב ממילא וצדקנו
הפייטן אמר -באין מליץ יושר מול מגיד פשע תגיד ליעקב
במשפט.
דבר חק ומשפט וצדקנו במשפט המלך המשפט ,והדברים
כי בתקיעות דמיושב מתערבב ואינו מקטרג ,וכשתוקעין סתומים ,כי מה הוא חוק ומה הוא משפט ,גם התחיל בשתים,
שוב תקיעות דמעומד הנקרא משפט – וישראל שבים בכל ח"ק ומשפ"ט ,ומסיים בחדא – וצדקנו במשפט ,ואיזהו חק
לב ,מוציא הקדוש ברוך הוא משפטינו לאורה ונזכה בדינינו ואיזהו משפט.
כן יהי רצון.
וכל מאמינים שהוא נוהג בחסדו כל דור ,הסובל ספר קול דוד חלק קול שופר דרוש י"ב לגאה"ג רבי דוד אורי
אבד"ק קריפטש
ומעלים עין מסוררים.
\בחסד של מי מדבר הפייטן – ומאיזה סוררים מעלים הקב"ה עין? \
מודעת זאת השם יתברך בחמלתו ורבים רחמיו על עמינו וכל מאמינים שהוא טוב ומטיב לכל היודע יצר
בני ישראל ורצונו להיטיב לברואיו מעת היינו לו לעם, כל יצורים ,וכל מאמינים שהוא כל יכול וכוללם
וקדשנו במצוותיו וחשק בנו לאהבת אבותינו ,חלק אותנו יחד ,הלן בסתר בצל ש-ד-י.
מכל העמים גם בדור אשר לא זכאים המה וחס ושלום רובה
עוונות. \כיצד בעזרת השם הקדוש מתכללים הרשע והצדיק להציל את הצדיק\
צופה ומביט עד סוף כל הדורות כל הזכויות שיעשו זרעם רבות רעות צדיק ומכולם יצילנו ה' שומר כל עצמותיו אחת
וזרע זרעם שלא ישחית העולם חס ושלום ,ואת הטוב שיעשו מהנה לא נשברה תמותת רשע רעה ושנאי צדיק יאשמו
זרעם אחריהם יקבל בחשבון ,ואת הרע שיעשו לא יקבל. פודה ה' נפש עבדין ולא יאשמו כל החוסים בו.
וזה שיסד הפייט – הנוהג בחסדו כל דור - ,הסובל ומעלים ונראה לפרש על פי דרך שפירשתי בפייט וכל מאמינים
עין מסוררים ,רוצה לומר החסד שיעשו כל דור ,והיינו לטובה, שהוא טוב ומטיב לכל היודע יצר כל יצורים ,וכל מאמינים
מה שאין כן מהסוררים בדורות שלאחריהם מעלים עין. שהוא כל יכול וכוללם יחד ,הלן בסתר בצל ש-ד-י.
וכן קודם מתן תורה לבל יהא השחתת עולם - ,הגם שדור דהנה יש שני יצרים ,יצר טוב ויצר הרע - ,צדיק ורשע ,והנה
המבול היו רעים בעצמם ,אם היה יכול לצאת מהם זרע כשר כתיב צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו ה' לא יעזבנו בידו,
לא היה בהם השחתה. ופירשתי היודע יצר כל יצורים ,היינו שהרשע חפץ לצדיק
להרע לו.
(וכעין שמבואר בילקוט שמות – וירא כי אין איש ,ורבנן אמרו
– ראה שאין תוחלת עתיד לצאת ממנו ולא מבניו ,ולא מבני מה עשה הקדוש ברוך הוא? – הכל יכול וכוללם יחד ,היינו
בניו עד סוף כל הדורות ,ועמד עליו והרגו)3 שכולל רשע וצדיק יחד ,הלן בסתר בצל ש-ד-י ,והשם ש-ד-י
הוא בסתר ,בתוך שתי שמות - ,אותיות ד"י נכל בשם צדיק,
והנה כח המוליד ,אם יש איזה ניצוץ קדוש בטיפת זרע ,אזי ואות ש' נכלל בשם רשע.
יזדכך בליבון אחר ליבון ויצא לאור בכמה דורות אחריו זרע
קודש ,והיינו דאיכא עשרה דורות מאדם ועד נח ומנח ועד וזהו פירוש צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו – ה' - ,היינו
אברהם [משנת מסכת אבות פרק ה' משנה ב'] ,והיינו דפירש השם ש-ד-י ,לא יעזבנו בידו ,כי אם שתצרף אותיות ש-ד-י
רש"י – ויחד יתרו - ,שנעשה בשרו חידודים חדודים והיינו משתי שמות 'צדיק' ו'רשע' ,נשאר עוד אותיות ק"ץ ר"ע.
דאמרי אינשי – גיורא עד עשרה דרא לא תבזי ארמאה וזה פירוש רבות רעות צדיק ומכולם יצילנו ה' ,היינו שהרשע
באפיה[ ,והוא בש"ס סנהדרין צ"ד ].ושמואל אמר שנעשה חפץ להרע להצדיק ,אבל השם ש-ד-י מצילו ושומר כל
חדודים כו' אר"פ היינו דאמרי וכו'. עצמותיו – תמותת רשע רעה – היינו שלוקח השי"ן מהרשע
ורוצה לומר ,שבודאי יתרו לא היה מצטער על איבוד מצרים ונשאר רע ,והשי"ן מצטרף לאותיות ד"י שבתוך הצדיק ,צירוף
שהיו מקולקלים משאר האומות במעשיהם הרעים ,רק ש-ד-י ,ובזה יצילנו ה' שלא יוכל להרע לו ופודה נפש עבדיו.2
שחשב אולי היו בהם ניצוצות הקדושים אשר יוכל לצאת ספר 'פכים קטנים' לגאה"ג רבי יעקב משולם האללענדער
מהם כשרים ,וכמו דידע בנפשו אשר גם הוא נולד בטומאה מצאנז
ועם כל זה ניצוצות הקדושים נתעוררו בו מאבותיו מכמה
דורות שהיה בהם איזה ניצוצות קדושים.
[ 3הערת נין ונכד הגהמ"ח – גאה"ג רבי שלום אלטיר הלוי הורוויץ 2לעניות דעתי אפשר להמתיק כאן מעט בתוספת נופך ,לומר גם
– המעתיק והמו"ל ,בן גאה"ג רבי אלעזר הלוי איש הורוויץ אבד"ק כן שרמוז בפסוק ה' לא יעזבנו ב'יד'ו ,היינו שיצילנו על ידי שלא
ראהאטין ז"ל [ -שערך את חיבור זקנו הלז] בקונטרס עטרת זקנים יעזוב את הצדיק להיוותר רק עם אותיות 'יד' אלא ולא ירשיענו –
אות ח'] אמר הכותב :יפלא מדוע לא הובא מש"ס [בבא קמא דף לא יתן לרשע להתקיים ,על ידי שייקח ממנו אות ש'.
ל"ח - ].אל תצר את מואב – מפני שצפה שתי פרידות טובות וכן בהמשך ,תמותת רשע רעה – על ידי שנהיה השם ש-ד-י שלם,
שעתיד לצת מהן ,עיין שם עד כאן[ .ועיין שם להלן באות ט' שהביא נותרו אותיות ק"ץ ר"ע ,וזהו הכל יכול וכוללם יחד ,שעל ידי זה
מאמר נאה באותו ענין ששמע מאביו זקנו הגאון המובהק אבד"ק שוללם ,נהיה צירוף השם ,וממילא נעשה ק"ץ ר"ע – ותמותת רשע
סטאניסלאוו – בעל 'בר ליוואי']. רעה ,כן יאבדו כל אויביך ה' והרשעה כולה כעשן בעשן תכלה כי
תעביר ממשלת זדון מן הארץ ותמלוך אתה הוא ה' מהרה לבדך
אמן.
ספר 'פכים קטנים' לגאה"ג רבי יעקב משולם האללענדער ונראה דעד י' דורות יכול להזדכך הניצוץ הקדוש ,ויתר מכאן
מצאנז שוב לא יזדכך ,וכמו יו"ד דורות עד נח ,וכן מנח עד אברהם,
וכן חשיב – עד דור עשירים לא יבא בקהל ה' ,ולא דורי דורות,
רק אם לא יהיה העשירי קודש ,הלא לנצח יאבד.
ב[זכרון] שופר אפתנו [ונ"א :ארצנו] ובברך וזה הוא שהיה מצטער יתרו ,ומובן – היינו דאמרי אינשי עד
כריעה. עשרה דרא לא תבזו ארמאה ,רוצה לומר שקודם יו"ד דורות
יכול להיות שהיה ניצוץ הקדוש בההוא ארמאה ויתגלה בדור
\האם יאות 'לפתות' את הקדוש ברוך הוא?\
עשירי ומובן היטב.
בסליחה יום ב' לעשרת ימי תשובה בדיבור המתחיל – בין
ספר פני אריה עה"ת פרשת בראשית לגאה"ג רבי אריה לייבוש
כסא לעשור ,בסוף הסליחה – לפתותך בתחן עבדיך
[הראשון] הלוי איש הורוויץ אבד"ק סטאניסלוב
מסכימים וכו' ,עיין שם.
והנה הטורי זהב בסוף הלכות תפילה [אורח חיים סימן קכ"ז
ס"ק ד'] בנוסח מתרצה ברחמים ומתפייס בתחנונים ,ישנו וכל מאמינים שהוא ...הסובל ומעלים עין
במקצת נוסחאות מתפתה בתחנונים דהוא שלא כדין, מסוררים ,העליון ועינו אל יריאיו.
דהרמב"ן ז"ל כתב בפירוש על התורה [שמות כ"ט ,ט"ו] דכל
פיתוי הוא על שקר ,כמו שנאמר כי יפתה איש בתולה וכו'. \כיצד הקב"ה מעשיר את הצדיק על ידי 'ניקור עינו' של הרשע\
ואני הבאתי מכמה פיוטים ממוסף דראש השנה – בשופר יפל מצידך אלף ורבבה מימינך אליך לא יגש רק בעיניך
אפתנו ,ומהא דלעיל דכתיב בהו לשון פיתוי ,דאדרבה זו תביט ושלמת רשעים תראה כי אתה ה' מחסי.
מידה טובה להשם יתברך ,דאף על גב שיודע שאינו אומרו
ונראה לפרש על פי דרך שפרשתי הפייט הסובל ומעלים עין
בלב שלם ,אפילו הכי פועלת מקצת.4
מסוררים ,העליון ועינו אל יריאיו ,על פי דבריהם - ,הקדוש
כמו שמצינו גבי קין שאמר להקדוש ברוך הוא גדול עוני ברוך הוא עושה סולמות מוריש לזה ומעשיר לזה.
מנשוא [בראשית ד' ,י"ג] ,ואמרו עליו בבראשית רבה [פר' י"ב
וזהו פירוש הסובל ומעלים עין מסוררים ,היינו שלוקח האות
אות י"ג] – ויצא קין מלפני ה' ,כגונב דעת המקום ,ואפילו הכי
ע' של רשע ,ונשאר 'רש' ,ועינו אל יריאיו היינו שלוקח האות
היה מועיל לבטל חצי הגזירה.
ע' ונותן לצדיק העני ,ורש נעשה עושר.
ועל זה תמה אדם הראשון כך היא גדלה של תשובה שאפילו
וזהו פירוש יפל מצידך אלף – היינו שלא תאמר כוחי ועוצם
תשובה בשקר כמו שעשה קין ,גם כן מועיל ,אם כן ראינו
ידי עשה לי את החיל ,רק מצדך תפל את האלף ,היינו לא
דכחה של תשובה גדולה.
מצד כחך בא אליך האלף - ,היינו הממון ,ורבבה מימינך אליך
והבאתי דוגמא על זה דמצינו בבני אדם שיש לפעמים אחד לא יגש ,העשירות לא בא מימין שלך ,רק בעיניך תביט ,היינו
חוטא לחבירו ואחרי זה חזר החוטא ופייס לו בדברים שקרים, שתביט בהעין שלך ותראה שבא משלומת רשעים ,שנלקח
אף על פי שחבירו יודע בטוב שהדברים שקרים ,מכל מקום מרשע וניתן לך ,ותדע כי אתה ה' מחסי – מוריש לזה ומעשיר
נתפייס לו ועשה עצמו כלא ידע כלל וכלל ודי לו במה לזה ,וימין ה' עושה חיל.
שהכניע את עצמו ופייס אותו.
פתואל שפתה לא-ל בתפלתו ,ואמרו רז"ל [עירובין ס"ה ].כל 4ועיין בהגהות 'צרי גלעד' [לגאה"ג רבי שמואל שמעלקא ווינטרויב
המתפתה ביינו יש בו מדעת קונו ,ע"ש[ .ובבראשית רבה [ט"ו ,ד'] זצ"ל – לע"ע לא ידוע לי מי היה האי גאון עצום ואדיר ,ומהיכן
וישם שם את האדם אשר יצר [בראשית ב' ,ח'] ,ר' נחמיה אומר מוצאו ,כי עיתים מכנה עצמו 'איש ווארשוי' ,ועיתים הוא 'איש
פתה אותו וכו' ,ופי המתנות כהונה פיתה אותו – סידר לפני דברי ירושלים' ,ומבין השיטין נראה שהיה מרוסלאנד ואכמ"ל] על ספר
ריצוי וכו' .ועוד שם [פט"ז] ויקרא ה' אלקים את האדם ,ר' נחמיה 'התשבי' שנדפסו זה עתה מכת"י במהדורת 'זכרון אהרן' הנפלאה,
אומר פתה אותו כמד"א קחו עמכם דברים ושובו אל ה' .ובתנחומא באות הפ"א – פיס – הביא שם כך[ :אחר שהביא דברי הטורי זהב
פרשת צו [סימן י'] 'ואין קח אלא לשון פיתוי וכו' שכן נבוכדנצר הללו] - ,ולא עיין [הטו"ז]היטב ברמב"ן ,שכתב היהפך מזה ,וזה
אמר לנבוזראדן קחנו ועינך שים עליו וכ' ,ואף קח את אהרן לשון לשונו – ובעבור כי פיתוי הבתולות בענינים רבים ,פעם בדברים
פיתוי שהיה בורח מן השררה ,ועיין בתנחומא ובמ"ר ריש פר' קרח]. פעם בממון ,פעם בשקר שיטעה אותה ,פעם באמת שרצונו לישא
ומקרא מלא נאמר לכן הנני אנכי מפתיה [הושע ב' ,],וחלילה לומר אותה לו לאשה ,לא ייחד לו אונקלוס לשון ,ועשאו 'השתדלות' ,אבל
על שקר. בפן יפתה לבבכם אמר בו דלמא יטעי ,עכ"ל – .הרי לפניך שכתב
וכן ביוצר ליום ראשון של ראש השנה אומרים בשופר אפתנו, היפך דבריו ,וכן במשלי כ"ה – באורך אפים יפותה קצין ,פירש רש"י
ובפיוט ליוה"כ אומרים באנו בדברים 'לפתותך'. בעוד שהקדוש ברוך הוא מאריך אפו ואינו נפרע ,יתנו לב החוטאים
ועל כן יפה עשו המגיהים שהגיהו מחדש ומתפתה תמורת לפתותו בתשובה ותפלה ,עד כאן .ובמדרש רבה פרשת שמות [ג',
ומתפייס ,כי מתפתה הוא לשון הקודש ומתפייס הוא לשון ארמי, י"ד] ופרשת פנחס [כ"א ,ט"ו] – שבעה ימים היה מפתה הקב"ה
ועיין מזה עוד בשורש שדל מ"ש שם בעזה"י. למשה שילך וכו' ,ובמ"ר פרשת נשא [י' ,ה'] – למה נקרא שמו
והגאה"ק רבי יהושע הורוויץ זצ"ל אבד"ק דזיקוב אמר בשם וזאת היא מידה טובה וגדולה היא מאוד ,וכל מדה טובה שיש
זקינו הגאה"ק מראפשיטץ זצ"ל זי"ע שאמר בדרך צחות מה בעולם אי אפשר שלא יהיה בו יתברך בעצמו ,דכל המידות
שאומרים ובכן תן פחדך ,דהנה תיבת פחד"ך הוא בגימטריא טובות שיש באדם הוא מעין דוגמא של מעלה ,ואם כן יש
קי"ב כמנין געל"ט [ -ממון בל"א] ,ואם היו מכוונין רק בתיבת ידיים ורגלים ללשון זה דאדרבה הוא שבח גדול לו יתברך
פחדך על מעות שנקראין געל"ט ,היה טוב --- שמו.
אבל באמת העולם מכוונין בכל התפילה רק על מעות ,ואמר וכיוצא בזה כתבו חכמינו זכרונם לברכה על מה שאמרו
בזה הלשון – 'ובכן - ,געלט ,תן - ,געלט ,פחדך – געלט '...וכדי חשראל למשה – דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו
ביזיון... אלקים פן נמות [שמות כ' ,ט"ז] – ויאמר ה' אלי ...הטיבו כל
אשר דברו - ,מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי ...כל
והנה דמים תרתי משמע גם מעות כדמצינו בכמה דוכתי, הימים וגו'[ ,דברים ה' ,כ"ה – כ"ו] ,דמשמע לכאורה מדברי
וזהו שכתוב גם כי תרבו תפילה אינני שומע ידיכם דמים
השם שיפה דבריהם.
מלאו ,כלומר – כל כחכם בתפלה המרומז בידים ,מלא רק
בבקשת המעות כי דמים היינו נמי מעות. ובאמת אמרו חכמינו זכרונם לברכה שלא יפה עשו בזה,
וכמאמר משה רבינו עליהם בפסוק ואת תדבר אלינו [שם
או אפשר מוסב למעלה על ובפרשכם כפיכם ,וזה הפירוש
כ"ד] – התשתם את כחי כנקיבה ,כי ראיתי שאינכם חרדים
ידיכ"ם – מה שאתם פורשים בנשיאת כפים ,הם מלאים רק
להתקרב אליו מאהבה ,וכי לא היה יפה לכם ללמוד מפי
בתפילת הדמים היינו מעות [עד כאן לשונו בתוספת ביאור
הגבורה ולא ללמוד ממני ,עיין שם בפירוש רש"י.
משלי].
אם כן ראינו דרכו של הקדוש ברוך הוא שאף על גב שלא
ומסופר מקיסר ניקאלאי הראשון שעמד פעם אחת על עשו כשורה ,לא די שלא רגז עליהם אלא שיבח אותם בפניו
הסוללות ב'מבצר סיבאסטאפאל' ורכב על סוסו בעת
[של משה רבינו] ואמר הטיבו אשר דברו עשה את עצמו
המלחמה הנוראה עם הצרפתים והטורקים ,5וירו בקשת
כאילו לא ידע כלל.
לנגדו ,ואיש צבא פשוט הצילו על ידי שברגע זה בראותו
מרחק כי משך האויב בקשת נגד הקיסר ,וירדוף את הסוס ספר לקוטי חיים ח"א – מדור על תפילה – לגאה"ג רבי חיים
שרכב עליו המלך לנטות הצידה והחץ עברה סמוך לראש יצחק דוד וייץ מטארנאפאל תלמיד בעל 'מנחת חינוך' ז"ל
המלך וניצל.
ושאל אותו הקיסר' - ,מה תרצה ותבחר לשכרך' ,ובדעת
המלך היה לנשאהו מעלה ולהבטיח לו פרנסה לדורי דורות.
ובכן תן פחדך ה' אלוקינו על כל מעשיך.
\לכוון בתפילות ימים נוראים על כבוד מלכותו והגאולה – לא רק על המעות
והשיב החיל השוטה ,כי הוא מבקש שיתנהו המלך תחת
וכדי ביזיון וקצף – מליצת הגאה"ק מדז'יקוב זי"ע – 'ידיכם דמים מלאו' –
קאפראל 6אחר ,כי הקאפראל שהוא תחתיו מכהו באכזריות, ויסופר מעשה מהצאר ניקולאי בעת המלחמה עם הצרפתים\
וישיבהו המלך' - ,שוטה ,אתה בעצמך תהיה מעתה
קאפראל'... אמרו רבותינו זכרונם לברכה [סוכה מ"א' – ]:לא יאחז אדם
בידו בשעת התפילה סכין וקערה וככר ומעות' - ,היינו שלא
הנמשל ,אנחנו מתפללים על דברים קטנים ושפליים במקום יצווח בתפלתו רק על קערה מלאה ,וככר היינו לחם לאכול,
שהיה לנו להתפלל לחיים הנצחיים להיוושע בה' תשועת ומעות – שיהא לו כיס מלא.
עולמים [ומובא בספר אהל נפתלי דף כ"ו].
ומה שאמרו סכי"ן[ ,היינו] שלא יהא במחשבתו שיעקור את
ובזה ביארתי הכתוב למה פניך תסתיר תשכח עניינו ולחצינו, חבירו מן השורש כאילו אוחז סכין לדקרו בשנאתו את זולתו,
כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו [תהילים מ"ד], אמנם יקיים מה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה שקודם
הכתוב השני נותן טעם להסתרת פניו יתברך שמו. התפילה צריך לקבל עליו המצוה של ואהבת לרעך כמוך.
על כי שחה לעפר נפשנו ,כי הנפש השכליי ירדה גם כן מטה וכתוב בספר ילקוט הגרשוני על הכתוב [ישעי'ה א' ,ט"ו] –
מטה וכפופה היא אל הגוף הגשמיי המכונה עפ"ר ,ואין גם כי תרבו תפלה אינני שומע ידיכם דמים מלאו .דכבר
מגמתה כי אם אל הלחם ,ואין לנו להשען כי אם על אבינו האריכו בספרים הקדושים בגנות אותן המתפללים תמיד על
שבשמים יאיר עינינו וירחמנו. צרכי הגוף שירבה להם השם יתברך כסף וזהב.
הושפע מהמלחמה הקשה ומת כמה חודשים קודם לכן ,באמצע 5הכוונה למלחמת קרים שפרצה בשנת תרי"ג – תרי"ד בה נלחמו
המצור. בריטניה וצרפת נגד התפשטות רוסיא על חשבון האימפריה
6קארפאראל היינו דרגא בצבא ,כדרגא אחת מעל החייל – טוראי העותומאנית – טורקית - ,המצור על סבסטופול ארך כ 11חדשים,
הפשוט [בין מה שנקרא ' -רב טוראי' ל'סמל'] – דהיינו דרגא נחותה בהם הגנו הרוסים על העיר ,עד שנכבשה בסוף על ידי מלכויות
ביותר. בריטאניא וצרפת [באלול תרט"ו] ,אבל הצאר הצורר ניקולאי
אמר] וכו' ,אפילו הכי אציין דברי הדעת זקנים מבעלי וזהו קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך ,ויתפרש גם כן בזה
התוספות [שמות י"ד ,ב'] וזה לשונו - :נכחו תחנו ,תמה להרב מה שכתוב [במדרש אמור] אשרי העם שיודעין לרצות את
ר' יהודה ,האיך אמר לו שיחנו על הים לפני בעל צפון ,והא בוראם בתרועה ,הרצון ,אם אמנם התקיעות באים לתועלת
אמרינן אסור לאדם לומר לחבירו 'המתן לי בצד עבודה זרה המזונות כמו שאמרו – מזונותיו של אדם קצובין לו מראש
פלונית ,וצריך עיון. השנה [ביצה פ"ק ט"ז ].שנאמר כי חק לישראל הוא וחק
לישנא דמזוני ,כנזכר לעיל.
ולי נראה דדוקא לאדם ,אבל להקדוש ברוך הוא לא ,שהרי
מצינו שהקדוש ברוך הוא יושב ודן את כל העולם אפילו בכל זאת החכם יבן לאשורו כי לא על הלחם לבדו יחי'ה
בשבת ואפילו בראש השנה ויום הכיפורים אף על פי האדם ,רק למלא תעודתו בתבל להגות בתורה ולעסוק
שלישראל אסור ,עד כאן לשונו. במצות ,והעיקר הוא לכוין בתפילתו שנזכה במהרה לשוב
לשולחנו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא יתברך
הנה מה שהעיר איך הקדוש ברוך הוא דן היינו חותם ביום
שמו ולהיות נהנים מזיו השכינה במהרה בימינו אמן.
הכיפורים וכו' ,אפשר לומר דהחתימה אין פירושו חותם
בכתב ,דעיין בתוספות בבא בתרא [מ"ז :דיבור המתחיל אבל] ספר קול דוד חלק קול שופר דרוש ג' לגאה"ג רבי דוד אורי
שכתבו דחתימה פירושו גמירה ,והיינו שביום כיפור נגמר אבד"ק קריפטש
הדבר מי לחיים בלי חתימה בעט ודיו (וכן מה שאמר הפייטן
בראש השנה יכתבון וביום צום כיפור יחתמון).
וכן הוא גם כן בכתיבה – אין הפירוש כתיבה ממש אלא שבת היום לה' ...מעבור דרך וגבולים.
אמירה ,דעיין בכתובות [ק"ב ]:מאי כותבין – אומרים ,ופריך, \רמז בזמירות מה עושים במקום תקיעת שופר כשחל ר"ה בשבת\
-וקרי ליה לאמירה כתיבה ,אין וכו' [ועיין בחידושי למסכת
גיטין ס'.]. אמר מרן זצ"ל [הגאה"ק רבי חנה הרב מקאלאשיץ הי"ד
זיע"א] בשם חותנו זקנו הרב הקדוש רבינו ברוך הרב
ועוד דמשכחת ליה בהקדוש ברוך הוא (דכבודו מלא עולם) מגארליץ זיע"א ,דהנה ראש השנה כשחל בשבת אין תוקעין
דבמקום אחד בעולם עדיין הוא חול ובמקום שני קודש ,אם בשפר מטעם שמא יעבירנו [ראש השנה דף כ"ט ,]:וכן אין
כן יש לכתוב ולחתום במקום שהוא חול ,ויש כחב הקדוש נוטלין לולב בשבת מטעם זה.
ברוך הוא לצמצם במקום מצומצם.
וזה כוונת הפזמון – מעבור דרך וגבולים – מחשש שמא
ועיין בענף יוסף שבעין יעקב סנהדרין צ"א :בכעין זה ,ובאור יעבירנו ,מעשות היום פעלים ,אין תוקעין ,והתקון לאלו
החיים הקדוש [שמות מ' ,ל"ה]. המצוות - ,לאכול ולשתות בהלולים.7
\ביאור נחמד לפי זה ב'קדושת כתר'\ ספה"ק 'דברי חנה' לגאה"ק רבי חנה האלבערשטאם הרב
והנה בקדושת כתר הלשון הוא – כבודו מלא עולם משרתיו מקאלאשיץ
שואלים זה לזה איה מקום כבודו להעריצו - ,ואינו מובן ,אם
כבודו מלא עולם ,אם כן בכל מקום אפשר להעריצו,
ולהנכתב למעלה ניחא[ ,עיין שם בלשון האור החיים בראש השנה יכתבון וביום צום כיפור יחתמון.
הקדוש].
\למה הכוונה 'יכתבון' ו'יחתמון' ,ואם הכוונה כפשוטו ,כיצד?\
ויש להוסיף דאיתא לקמן [י' ].מה הקדוש ברוך הוא מלא כל
...ובאמת כל הענין הזה דברים נפלאים שנעלם מאנשים
העולם ,אף נשמה מלאה את כל הגוף וכו' מה הקדוש ברוך
כמוני ,ועל זה נאמר [מכות כ"ג – ]:מאן סליק לעילא [ואתא
ממונה גם על מאכל ה'טשולנט' ,ולכן בראש השנה שחל בשבת, 7ויש בנות"ן טע"ם להסמיך לזה מה שהביא בהערות 'ליקוטי שי'
שאוכלים בו 'טשולענט' ,אין צריך לתקוע בו. בספר 'מרא דשמעתתא' [מנהגי הגרמ"א פריינד – עם הערות
ויש מביאים מספרי פרי ישע אהרן [קארלין עמ' ר"ז] בשם הבית הגרש"י הירש שליט"א] במנהגי ראש השנה בהערה שכ"ט –
אהרן הק' מקארלין שאמר שמאכל שבת מסוגל להמתקת הדינים, [עמ"ש בפנים שנהגו לאכול בר"ה שחל בשבת את מאכל
ושאלוהו דאם כן למה צריך שופר ,יאכלו מאכלי שבת חלף זאת, ה'טשולנט' :במטה אפרים [סימן תקפ"ג סעיף ג' כתב – אין לאכול
וענה בדרך צחות דאין הכי נמי ,דבראש השנה שחל בשבת קודש פולין וקטניות המרבים כיחה וניעה בראש השנה בין בלילות בין
שא"א לתקוע מחמת תקנת חז"ל ממתיקין הדינים על ידי מאכלי בימים ,כי בראש השנה צריך שתיקה ביותר לכוין מה שאומר
שבת. הש" ץ ,מכל שכן בעת תקיעת שופר ,שעל ידי חיכוך בגרון להוציא
ומובא שאמר הרה"ק רבי אליעזר זאב האדמוה"ז מקרעטשניף כיחה וניעה מתבטלים השומעים ,עד כאן דבריו.
זיע"א בשם הסב"ק מריז'ין שאמר שהמלאך הממונה על התקיעות, ושמעתי מהרה"ח ר' חיים שנעבאלג ששמע בעצמו מפה קדשו של
ממונה בכל השנה על מאכלי חמין של שבת ,והוסיף על זה הרה"ק הרה"ק רבי איציקל מפשעווארסק זיע"א שאמר בשם הרה"ק רבי
מקרעטשניף זיע"א – שאם כן בראש השנה שחל להיות בשבת, מאיר'ל מפרימישלאן זיע"א ,כי המלאך הממונה על מצות השופר,
מלבד הטעם דיעבירנו ,אין לתקוע כי אין מלאך אחד עושה ב'
שליחויות ,ושבת תדיר הוא ותדיר ושאינו תדיר תדיר קודם.
\ביאור המעשה בברכות י"ח :בחסיד אחד שלן בר"ה בבית הקברות\ הוא יושב בחדרי חדרים ,אף נשמה יושבת בחדרי חדרים עד
כאן ,הרי דאף על גב דכבודו מלא עולם ,מכל מקום יש מקום
ובדברינו הנזכרים לעיל ,לא תקשי במעשה דחסיד אחד
מיוחד ומצומצם שהקדוש ברוך הוא נמצא (כביכול) שם ,ועל
לקמן [י"ח ]:דלן בליל ראש השנה בבית הקברות ושמע שתי
זה באה השאלה איה מקום כבודו להעריצו.
רוחות וכו' ונשמע מאחורי הפרגוד וכו' [היינו ששמע שתי
רוחות מדברות ואחת אמרה שילכו לשוטט ולשמוע מה ועוד נראה בדרך פשוט ,דשואלים איך להעריצו בתפילת
נעשה בעולם ,וחברתה אמרה שאינה יכולה וכו' והלכה אחת שחרית ושאר זמנים ,דהא במקום אחד הוא שחרית ובמקום
וחזרה ואמרה שנגזר שמי שיזרע חיטים ברביעה ראשונה שני הוא ערב ולילה ,ואיך יתפללו ,והא כבודו מלא עולם.
יישדפו שדותיו וכו' והחסיד נהג לפי זה והצליח וכו' עיש"ה],
ופירש רש"י – ונדע מה גזרו היום פורענות בעולם שהעולם ועל זה באה התשובה ,לעומתם משבחים ואומרים ,היינו לפי
נידון בראש השנה ,עד כאן. המקום שהם נמצאים ,אם שם הוא בוקר ,אז משבחים לפי
תפילת שחרית ,וכן הלאה בכל מקום שמשרתים ,ועל זה
ולכאורה קשה ,והא אין מקדשין החודש בלילה ואין בית דין אומרים המלאכים ברוך כבוד ה' ממקומו ,רוצה לומר במקום
של מעלה נכנס לדין אלא אם כן בית דין של מטה כבר קידשו שנמצאים המברכים.
החודש ,עיין גליוני הש"ס שם ,והאיך אפשר שהרוח שמעה
מה שנאמר. ובירושלמי דמכילתין פרק ד' הל"א איתא ,דשעות התפילות
אזלי בתר שעות שבארץ ישראל ,וחוצה לארץ נגרר אחר זמן
אמנם להנזכר לעיל אתי שפיר ,דבמקום שהיה החסיד ,היה שבארץ ישראל ,אם כן מסתבר שבשמים מתפללים לפי
[כבר] לילה ,והרוח שמעה במקום דהיה כבר יום וכבר שעות שבארץ ישראל [ועיין שו"ת אבן יקרה מהדורא קמא
נתקדש בבית דין של מטה. חלק אורח חיים סימן י"א מזה].
ספרי כלי גולה וסופרי שמעון על מסכת ברכות [דף ו' ].לגאה"ג \ראיה מהקדוש ברוך הוא שכך הוא\
רבי שמעון גאבעל אב"ד ברעזיב
וזה ששאל הקדוש ברוך הוא את משה – 'אין שלום בעירך?'
||תגובות הקוראים על גליונותינו הקודמים|| [שבת פ"ט – ].פירוש שמשה רבינו חישב כיון ששמו של
מאת העורך: הקדוש ברוך הוא הוא 'שלום' ,אין להזכיר 'שלום' לגבי הקדוש
הריני להעתיק כאן מה שראיתי – כתוספת נופך למאמר 'מוסבות ברוך הוא ,על זה הדגיש הקדוש ברוך הוא 'בעירך' ,היינו דיש
שם' ,על מה שהעתקנו ממש"כ הגרי"י גרינוואלד אב"ד קאלאמבוס לך לדון כמו [במקום] שאתה נמצא בכל עת שיצאת משם.8
-אוהיו ז"ל על קריאת שם ארץ 'אונגארן' – מספר 'התשבי'
[ממהדורת מכון זכרון אהרן המשובחת] בערך 'הונגר' ,וזה לשונו ונבין כל זה לפי דברי הרמב"ן בשם הספרי [ויקרא י"ח ,כ"ה]
שם: וכן ברש"י [דברים י"א ,י"ח] דקיום התורה בחוצה לארץ אינו
הונגר – מואב והגרים [תהילים פ"ג ,ז] תרגום מואב ,והונגראי ,היא אלא כהכשר לארץ ישראל ששם הוא עיקר החיוב לקיים
מדינת אונגריאה ,ובלשון אשכנז אונגרן ,ולכך נוהגים אנחנו לקרוא המצוות ,ואינו מחוייב בחוצה לארץ אלא חובת הגוף כגון
ליושביה הגריים והמדינה מדינת הגר. תפילין ומזוזות (עיין ברמ"א יורה דעה סימן רפ"ה סעיף א'
אבל מלחמה עם ההגריאים שבדברי הימים [א' ה' ,י'] הם דמזוז האינה מצוה שבגוף ,אמנם לפי מה שכתב שם בהגהות
ישמעאלים ,ונקראו כן בעבור שבאו מן הגר [כן פירש רש"י ורד"ק רבינו עקיבא אייגער אתי שפיר עיין שם) אבל לא כל התורה
שם וכן דעת המדרש [רבה צ"ח ,ט"ו] שהם ישמעאלים] .ונקראו גם
כולה ,והחיוב אינו אלא כהכשר שנהיה חייבים כאשר נבוא
כן קדרים ,כי קדר הוא בן ישמעאל ,שנאמר [בראשית כ"ה ,י"ג] בכור
ישמעאל נביות וקדר :עד כאן לשונו שם.
לישראל.
ובהגהות רגלי מבשר [לש"ב 9ג"ר רבי אליעזר הערשטיק ז"ל מעיר (לפי זה נמצא דיש טפל חמור מן העיקר היינו ביום טוב שני
מאלד שבבוקאווינא – מהדיר הספר 'התשבי' ומדפיסו ועוטר
של גליות דבארץ ישראל ליכא כלל ובחוצה לארץ מוזהרים
בהסכמות צדיקי וגאוני הדור כהגאב"ד פראביזנא בעל 'צור יעקב'
עליה).
ובנו הגאב"ד באנילא בעל 'בשם מרדכי' וכן גאב"ד קיטוב –
9הגאון החסיד רבי אליעזר הערשטיק מבאנילא [ראמעניע] בעל 8ולפי זה ראיתי להביא גם כן ראיה ,על מה שראיתי שדן הג"ר יצחק
'רגלי מבשר' על ספר 'התשבי' לר"א בחור ובעל 'הגדה של פסח זילבערשטיין שליט"א בספרו חשוקי חמד האם ישנו ענין לבן עדות
'רגלי מבשר' ,היה בן הרב ר' מנחם שמואל שו"ב ז"ל בהרב ר' שלמה הספרדים לאכול גזר בליל ראש השנה ולסימנא מילתא שהבלשון
זלמן בנו של השוחט המפורסם יר"ש וחסיד מופלג רבי אליעזר אשכנז נקרא 'מעהרין' לרמז שירבו זכויותינו ,והביא בשם גיסו
הערשטיק מבארשא ,לרבי אליעזר הלז היה עוד בן ושמו רבי הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל שאין ענין לבני ספרד לאוכלו ,וכעין ראיה
מרדכי הערשטיק ,ולו בן בשם ר' מאיר הערשטיק שו"ב דמאסיף, מהמבואר בברכות [נ"ו – ]:הרואה חתול בחלום ,באתרא דקרו ליה
ולו בן בשם ר' משה הערשטיק שניהם דרו בעיר של חכמים 'שונרא' ,נעשית לו 'שירה נאה'' - ,שינרא' ,נעשה לו שינוי רע' ,ע"כ
וסופרים וחסידים -מאסיף במארמאראש - ,אשר לקח לבתו את לשון הגמ' ,הרי דהלשון שנוהג במקומו קובעת ,וא"כ מסתבר
הגאון החסיד רבי כתריאל שטיין זצוק"ל הי"ד ,אבי הרה"ח רבי דבמקומות דלא קרו ליה הכי ,לא מהני מידי.
אייזיק צבי שטיין ממאסיף – ירושת"ו – בני ראם ,אבי יבלט"א זקיני ויש להוסיף כאן מדבריו של הגאהמ"ח ז"ל ד'בעירך' דייקא ,בתר
אבי אימי הרה"ח ר' כתריאל שטיין מחשובי חסידי ויז'ניץ בבני ברק דרך הדיבור הנהוגה בעירו אזלינן .ודו"ק.
לאויוש"ט.
שעטרוהו גם כן בהערותיהם המחכימות] הוסיף :שבתרגום רב
מאת הרה"ג ר' א.א.א .שליט"א פה קרית בעלזא ירושת"ו: יוסף בדברי הימים גם כן תרגם הונגראי ,ונראה שפירש כן המחבר
במ"ש בגיליון פר' כי תבוא בשם הגאון מהרש"ם ז"ל על טבע לפי שהישמעאלים דרכם להיות יושבי אהלים עיין שם בדברי
התאנה שמשפיעה הכנעה וכו' ,עיין ספר תכלת מרדכי להגאז"ל הימים ,ובתהילים נזכרו גם כן ישמעאלים לבדם בפסוק הנזכר
בפר' פנחס עה"פ יפקוד -אות ל"ה ,וע"ע ענין אחר בספר פרדס לעיל [ועיין 'התשבי' בערכי 'אשכנז' – אלימאניא ,ו'איטליאה' ועוד].
שאול [זילבערמאן] עמ' קע"ד. \פירוש תיבת 'גט' ב'תשבי' ונושאי כליו\
במ"ש לאחמ"כ עה"פ וענית ואמרת בשם הגאון הנ"ל שכתב בשם
ובהיותי בזה אציין בקצרה נושא שהוא ארוך מאוד ,אשר בהיותי
הגאה"ק אב"ד בוטשאטש ,הנה לא מצאתיו בתהילים שלו[ .הערת
בדברי ספר 'התשבי' הנ"ל עם מחותני הרב החסיד רבי אלימלך
העורך ,בתהילים תהילה לדוד מהדורת נכדו הגה"צ רבי יואל
בינדיגער שליט"א מלאנדאן יצ"ו – אמר לי שכמדומה ששם מובא
מאשקאוויטש זצ"ל אדמו"ר משאץ – מאנטרעאל – ירושת"ו –
לראשונה בענין תיבת 'גט' ,אשר היא 'מכה שלא כתובה בתורה',...
שאף הוסיף ציונים ומ"מ והערות – חסדי דוד – בהוצאת משאבים
ולא נמצא בשום מקום בתורה סמיכות אותיות ג' וט' יחדיו!
ירושת"ו תשמ"ג – מצאתי הדברים בקאפיטל צ' פסוק י"ד – מעמ'
והנה בספר התשבי הנ"ל איתא רק שהוא לשון תרגום' ,גט פטורין',
ש"ס ואילך במהדורא ההיא – שעל ידי שישביעינו הקב"ה בפרנסה
-בפר' כי תצא ,או 'אגרת פטורין' בישעיה [ג' א'] ,וכן שכתבו בעל
בתחילת בוקר ימינו ,נוכל אח"כ כל ימינו ללמוד בחדוותא
התוספות גיטין ב' .ד"ה המביא שנקרא 'גט' לפי שיש בו י"ב שורות,
דשמעתתא בלי טירדה ,וכן פירש בכמה אופנים על דרך זה עיין
ועיין מה שתמה ע"ז שם.
שם.].
אבל הא דלא נמצא סמיכות ב' אותיות אלו בכל התורה לא כתוב
אודות הגאה"ק רבי שלמה אב"ד קרשאנוב זצוק"ל עיין דרכי דוד
שם ,אבל באיגרת הפרי מגדים ז"ל [הועתק לשם ב'קובץ מפרשים'
[קרשאנוב] עמ' כ"ב.
שלוקט ע"י מכון 'זכרון אהרן' – איגרת ד' אות ג'] הביא כך" :ובספר
במ"ש על הגר שמביא ואינו קורא – הנה עיין במשניות 'סייעתא
החיים להגאון ר' חיים ברבי בצלאל ,בח"ב פ"ג מצאתי פלא ,שבכל
דשמיא' בביאורים והשלמות למס' ביכורים פ"א מ"ד [הערת
התורה לא מצאנו ב' אותיות של גט בזה אחר זה ,יעויין שם ,יש
העורך :אות י"ט ואילך] ובמשניות מהדורת ארטסקרול –
להסביר גט ,כמו שלא יתחברו בתורה ,כן יתפרדו זה מזה [היינו ולא
שוטנשטיין שם.
יתחברו שוב] ,וכי תימא אותיות ג"ס ג"כ לא נמצאים בתורה זא"ז,
במ"ש מספר פרשת מרדכי מהגה"ק מהר"ם מבילגורייא זי"ע – כן
כמ"ש שם בחלק חמישי פ"ב ,מ"מ גט להורות פעמים גט טוב,
מובא גם כן בזמירות הליכות הצדיקים עמ' קכ"ד ,ועיין בזמירות
נוטריקון ,ערות דבר וכדומה ,נוטריקון גט ,גייפתא טמאה ,כי שם זה
יינה של תורה [להג"ר בנימין אדלר] עמ' שע"ח בשם הסב"ק
שייך לאשת איש ,עיין מתורגמן [שרש גט] .עכ"ל הפרמ"ג באיגרתו.
משפאלע ובשם הגאה"ק בעל 'נועם מגדים' זי"ע.
ובהגהות רגלי מבשר הביא שם דברים נפלאים נוספים וזה לשונו:
וע"ע אור הגנוז [עבודת הלויים] עמ' מ"ז בשם הגאה"ק ר' שמואל
ובגיליון מרדכי בדפוסים ישנים ראיתי – לשון גט כמו שכתב
מקאמינקא.
בירושלמי ,אבן אחת יש בכרכי הים ו'גיטא' שמה ,ומגרשת כל
ומ"ש מהג"ר משה אורי קעללער בס' ילקוט האורים – לפרש
חברותיה מסביבותיה ,מפי הר' אברהם מאוסטריקיימה ,עכ"ל.
החרוז הלז דעזור לשובתים בשביעי וכו' .ע"ע פט יפה בענין אחר
ויש מפרשים מזה מילת געטהא [היינו ה"גטו"] ,היינו החלק שהיו
בס' אור הישר והטוב [ליסקא] עמ' תס"ו.
דרים [בו] היהודים דעיר רומי ,ורוצה לומר המגורשים...,
במ"ש המעשה מהג"ר מאיר אריק שביקר את הגאון רבי שמחה
וכמוס בזכרוני אשר ראיתי באיזה ספר בטעם שם גט כי אותיות גט
בונם עהרנפעלד בנו של הגאון רבי שמואל בעל 'חתן סופר' – ואחר
לא נמצאו יחד בשום שורש בלשה"ק ,היינו שיהיה איזה שם או
כך דיבר עם בנו הג"ר שמואל – שבדר"א אציין שהיה גר אחר כך
תיבה שיהיה רא שיתו גט והו"ל ומורה על אותיות הפירוד מעלמא
בבארא פארק ,וכאשר מר"ש שליט"א מבעלזא היה שם בשנת
דפירודא ,ועיין בישמח משה מסכת גיטין ]צ' ]:על מאמרם ז"ל כל
תשל"ג ,נשתמרה שיחה נאה בעת הביקור הלז ביניהם לבחל"ח –
המגרש אשתו הראשונה וד"ל ,עכ"ל רבי ומורי הרב הנ"ל [הג"ר
עיין כעין זה בס' רב שלום [אדלר] עה"ת ,סוף עמ' ש"א – ש"ב- ,
משה דוד טייטעלבוים אב"ד לאפוש שאף הגיה על רגלי מבשר
משכמו ומעלה . -
וכו'].
ואציין על היא"צ שהבאתם לגאה"ג בעל 'צור יעקב' אב"ד
וכן הביא שם גאה"ג רבי חיים געלערנטער אב"ד קיטוב בהגהתו- ,
פראביז'נא ז"ל ,הנה מודע ומכיר לנו נכדו אשר שמו בקירבו,
"ואמרתי להזכיר כי חדידי חזי לי האי ספרא והוא הספר קהלת
מחשובי ת"ח בעירנו ,הגה"ח רבי אברהם יעקב באמבאך שליט"א
יעקב למהרי"ט אלגאזי ,10עיין שם [בחלק לשון חכמים אות קס"ג]
מפעיה"ק בעהמ"ח 'נפשות חסידיו' [הע' העורך :וביניהם גם ספר
שהבאי זה לטעם קריאת שם גט ,וגם הביא שם דברי התשבי כאן.
התשבי עם הערות רגלי מבשר הנ"ל] ושאר חיבורים נפלאים.
כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה כדבש בספרן של צדיקים גמורים לאלתר לחיים טובים ולשלום
נברך בזה את קהל קוראי גליונינו החשובים בשנת טובה וברכה ,יוצלו מחבלי משיח לרווחה ,ונסו מכם כל יגון ואנחה,
אנא ה' דרכינו הצליחה ,עינך עלינו לטוב כל הימים פקוחה ,ומהרה יעלו לציון השבוחה ,מושיעים והיתה לה' המלוכה!
AGALITSYANER@GMAIL.COM בברכת גוט שבת גוט יו"ט :עורך הגיליון – חיים משה הכהן זורגר -
האותיות נקרבים אחד אל אחד והיו לאחדים ,כגון אב – בא ,גד – דג ,לא 10צריך לומר :לג"ר ישראל יעקב אלגאזי בעל 'ארעא דרבנן' ושא"ס אביו
כן באות ג'ימל וט'ית ביחד ,ועל כן קראו שמו 'גט' ,לומר ,כשם שהשתי של הגהמהרי"ט אלגאזי בעל 'הלכות יו"ט' על הלכות בכורות לרמב"ן.
אותיות אלו הם מופרדות ואין להם אחדות ,כן על ידי כתיבת הגט הזה ושם ג"כ הביא אשר הקשה התשבי עמ"ש התוספות דנקרא 'גט' מחמת
נפרדים הבעל מהאשה והאשה מבעלה [אמר העורך :לא שאין אפשרות י"ב שורות ,דא"כ למה לא נקרא ד"ח או ה"ז ,וכיו"ב ,שגימ' שלהם ג"כ י"ב,
אחר כך להחזיר גרושתו בשאינו כהן ,אלא לומר כדברי חז"ל שתהא וכתב כך:
כריתות ,דבר הכורת בינו לבינה ,ולא שיהא דבר שאינו כריתות מוחלטת אמר המחבר ,ואני שמעתי טעם למה שנקרא גט ,משום דאחד האיש ואחד
כאותה ששנינו' ,על מנת שלא תלכי לבית אביך אינו גט ,דבעינן דבר האשה באים להפרד זה מזה כשבאים להתגרש ,ובכל התורה כולה כל
הכורת בינו לבינה וליכא' ,ודו"ק].
