ויאמר אליהו · Vayoimer Eliyuhi — ראש השנה (2026-09-07)

ערב שב”ק פרשת
ראש השנה hiiiiiiiiiiiiiiiiiiiiig
א’ תשרי שנת תשפ”ז
בס”ד
בס"ד
כי ראש השנה הוא זמן של מהפיכות לטובה למעלה מדרך הטבע ,ואף אם ח"ו עד
עתה היו לו צרות למעלה מראש ,מעתה הכל יתהפך לטובה!!!
חסרונותינוישנים??
וצרכינו אך בו ובכלחשבונותהבודק בכלחשבון
העניינים רואה תכליתו של
וביטחוננו כל מה
אמונתינו העולם בסוף השנה על מעשיהם האם לא היה ראוי לדון את
« מהות מצות 'תמים עם ה' אלקיך'!!
התקרבותנו
הענין, על יסודושכפי
תחילההמזלות, לשנות
לעמוד ואפילועלינו
הכל,היטב לבדו,אתשבידו
הדברים יתברךלהבין
כדי ָ
של השנה??
כתיב בפרש תינו ָּת ִמים ִּת ְהיֶ ה ִעם ה ' ֱאל ֶֹקיך ) דברים יח ,יג( ,ופי' רש"י
לדרוש לנו ושאסור ,לטובה לבנו משאלות למלאות
ועיין בספר שפתי חיים שמבאר יסודו ,וזת"ד" :הן אמנם מעשי האדםלנו יטיב כן אליו
תרועה',,
'יוםהעתידות
תרועה',אחר
'זכרון תחקור
ותצפהלו,לו ,ולא
שמות יש
בתמימות,עמומספר השנה ידוע"ל" :
שראש
התהלך בזה
עתידות בשום אופן ,ואפילו באופנים שלא נאסרו על פי התורה ,ואם
ר"ה שעברו קובעים בדין ר"ה ,אולם לא העבר עיקר אלא העתיד ,דין הוא עכ"ל.
'ראש ולחלקו",
שנקבע הכלליעמו
ואז תהיה השם בתמימות, 'יוםעליך קבל
הזכרון' ,אולם שיבוא בתפילהכל מה
אומרים אלא
נדרוש ונשאל נמצינו ח"ו מבטלים מצוה יקרה זו שהיא פינת הדת כולו,
אינו כמשפט בשר ודם שנשפט על מעשיו בעבר ,ועליו לתת עליהם דין 'מסכתזו.ראש
הנה על מצוה נקראתהרמב"ן דיומאבענינאדברי
העוסקתנקדים ב דברי ה רש"י,המסכת להבין את השנה',כדיכך גם
שנאמר בפרשתנו שבזכות שנבדיל עצמנו מדברים ודרכים אלו נזכה
ביום
המשפט ולכן
לעם סגולה,כךלויהיה אמנם
להיות העונש,
יתברך השכר או
עצמנו בו נקבע ליחד
זה ונזכה וחשבון,אתולפי
הארץ, לירש ומהותו, תוכנו על מורה
לא מנה מצות 'תמים תהיה' במנין מצוות עשה ,ובהשגות המועד של שם הוא, כן כשמו כידוע הרמב"ם השנה',
לקבוע
הגדולראשית ציוויו לאברהם אבינו בכניסתו לברית עמו ,שיהיה
כדי בעבר שנעשה מעשה כל על ידונו שבו והנורא הדין
הייתה זו זה
ביאור,צריךבענין והאריך הדבר כתב על ,כן היום,
מצוה ח( מהות
שהוסיף עשה במצוותאת
מגדירהמצוות )
ראש השנה השםלספר הרמב"ן וא"כ
עמו.או את העונש ,אבל דין ראש השנה אינו כן ,כי בו עוסקים השכר תמיםאת ים שנאמר ָּת ִמ
כמורה אינו אלא השנהוהואיתעלה, ראש הביטויעמו
כן תמים לבבנו
להיותואם
התחלה, שנצטווינו
ראש היינו בזה"ל" : שהרי
אליו ִּת ְהיֶ ה ִעם ה' ֱאל ֶֹק ָ
בעיקר על העתיד ,והדין הוא תוצאה מייחודו של היום מכיון שיום זה לבבנווטפל פרט קטן רקייחד הזאת שנ
לכאורה הצוואה
החדשה ,שזה השנה יג( ,וענין
דברים יח, יך )
תחילת על תאריך היום
השנה הבאה ,ממילא דן השי"ת במהות ה'תמימות' במצוותבו כל העבודות הכלול
ראש השנה הואשני
« כל
שאומריםכמואמיתת היודע ולכלל והוא לפרט דין כל,
עושה לבדו יום שהואשהוא ושנאמין היום,
העיקרית של יתברך, לבדו
לחשיבותו
עולם' 'היום הרת יחזקאל(וזהוהחדשה, עתיד ,וממנו לבדו נדרוש הבאות מנביאיו או מאנשי חסידיו ,ר"ל אורים
באריכות את מבאר השנהדליותלצורך) בספרו סרנא זצ" ל יחזקאלנקבל
הרבלנו מה
שיינתן
הגאון הראש בתפילת ר"ה' ,ובריות בו יפקדו להזכירם לחיים ולמות' ,ועיקר עבודתנו
ותומים ,ולא נדרוש מהוברי שמים ולא מזולתם ,ולא נבטח שיבואי
יעמיד היום ולכן הבאה, השנה
עומק מצוות התמימות עם השי" ת ,וז"ל" :כל השלימות והתמימותעתיד כל מקופל זה שביום הריון מלשון היא בזה ,א"כ מדוע לא נקבע שמו יום הדין כפי עיקר תוכן היום.
דבריהם על כל פנים ,אבל אם נשמע דבר מהם ,נאמר הכל בידי שמים ,כי
נטועה בקרבו הבאה". השלמות כברעבור השנה כי כל לאדם
מעלה, להעניק
כמהתוספת במשפטאינה
הנדרשת מהאדם, ים ים וְ ק ְֹס ִמ עולמו ַ ּבדִּ
אתר אֹתוֹ ת כרצונו,
לדון ֵמ ֵפ והמזלות
הראשון ביום העולם הכוכבים אדון
מדוע קבע מערכת להתבונן משנה הואיש עוד
יצירתו,את הדברים מעולם המעשה ,כידוע כל מפעל ובית
, (כט , ז קהלת ) ר שָ ׁ יָ ם דָ אָ ה
ָ ת א
ֶ ים ֹהִ ל א
ֱ הָ ה ש
ׂ ָ עָ ר שֶ ׁ אֲ ש "וכמ להמחישמתחילת ויש התקרבנו כפי אלינו תהיינה
השנה החדשה ,הרי הדין הוא על העבר דין וחשבון על מעשי אנושהכחות שכל ונאמין , (כה , מד ישעיהו ) שלהוֹ לֵ ל יְ
ו'ישר' היא המעלה העליונה ביותר ,וכמ"ש ז"ל ) ע"ז כה (.ספר הישר הוא ליום ׁ ּ ָש ַמיִ ם ַא ְ
מסחר עורך בכל שנה חשבון הכולל ,והמטרה בעריכת חשבון כולל האחרוןל הדיןֹתוֹ ת ַהמועד ו ֵּמא יותרהגּ וֹ יִ ם ַאל
שייקבע ִּתלְ ָמד ּו ך ר ל
ראוידֶּ ֶ ַא שהבטיח כענין
בשנה שעברה ,וא"כ היה ֶ
, , לעבודתו
ספר בראשית ,ספר האבות שנקראו ישרים ,וכמ"ש ָּתמֹת נַ ְפ ׁ ִשי מוֹ ת ֵּת ָח ּת ּו ִּכי יֵ ַח ּת ּו ַהגּ וֹ יִ ם ֵמ ֵה ּ ָמה )ירמיהו י ,ב(".
בעתיד, זו ,היא העתיד ,דהיינו שמתבוננים איך לכלכל את הצעדים
יְ ׁ ָש ִרים ) במדבר כג ,י( ,והיינו האבות ,ורק המה ביקשו חשבונות רבים לעקם של השנה.
היות שעברה,
שנעשים בעלי מום, עד השנה עקמומיות של
של וההכנסות ההוצאות שהמבט הוא לפי
בחשבונות רבים אלא הישרות את "ואמרו באחרון של פסחים ) קיג' (:מנין שאין שואלים דבר מן הכלדיים,
האפשרויות לפי אלא בהם להתחשב א"א אך הרצויים רבים דברים ויש מהותו ותוכנו
האומה אכןשאריתוהכלדייםכיהם
אותנו למסקנאמביאהאלהיך', עם ה' תהיהאלו שאלות תמים התשובה על
שנאמר
ולפיכך נקראת שלמות האדם 'תמימות' ,כלומר ,שלא יעשה עצמו לבעל
שהוכחו בעבר ,על כן צריך ללמוד מה היו ההכנסות וההוצאות בעבר מום". הוא במלאכת הכוכבים הנקראים כלדיב"ש .ולשון הספרי' ,אם
שיום הגורם והוא החדשה, לשנה ראש שהוא משום דייקא של היום
המתעסקת
ולפי"ז לחשב את העתיד ,נמצא שהסכום הכולל הוא לצורך העתיד, שאסר
מהות יוםשנבין זה
אלהיך',ידיופירוש, תם לה'
הדברים על אתהאת
להבהיר וננסה הריהדין ,בענין ליוםהאמור נבחר כל
זהעשית
"ומפני זה גם השוגג הוא חטא וכמ"ש נֶ ֶפ ׁש ִּכי ֶת ֱח ָט א ִב ׁ ְשגָ גָ ה )ויקרא בעז"ה.ומתים וממעונן וקוסם ,ואחר כך הדיןוידעוניהכתוב לשאול את העתיד מאוב
אולם החישוב תלוי במציאות העבר.
ד ,ב( ,ופירוש הרמב"ן ז"ל 'מפני שכל העוונות יולידו גנאי בנפש והם מום צוה שיהיה לבנו תמים עמו יתברך באלה ולא נירא מדברי מגיד עתידה מן
כמשפט,באבריו
כלומר, במום הנעשה קצוב ולא הפרש כעריכתשאין
חשבון נפש ' .וכמו הזכירהוא בראשכןהשנה
הדין זה גם
ובעבור בה
כך ,גם כאשר אנוש
יאמר מחשבות ואליוואם
נשמע נדרושהדור,
תפקידו של
מן נביאו מתחדש שנה ושנה
מזולתם ,אבל הנה בכל
הנזכרים או
ונפל שלא
יינתנו אם מעד
ואמצעים כלים שאף בשוגג,
ואלו הבאה, נעשה השנה זיד ובין
תקציב נעשה במ בין אם
הוא על בר"האדם,
הנידון של קביעות שחוזר שנה מדי החוזר גלגל כמו לחברתה,
בפרשה ,וזהו תרגומו של אונקלוס ,שלים תהא בדחלתא דה ' אלהך ,וכן דומה שנה היא שכל
מום ,כן אין
תפקידים בר"ה מקבלבעל והרי הוא היא אדם רגלו שבורה
החדשה ,כל השנה הלא ונשברה רגלו,
בתפקיד במתכויןשנעמוד
לנו ,כדי נוראים".,שלוש רגלים וכו' ,אולם ימים
תהלים קיט ,פ( וקיץָ ,
יך ) אביב
ים ְ ּב ֻח ֶּק חורףי ָת ִמ
סתיויְ ִהי לִ ִ ּב
הכתובהמחזור,
אמר
יקבלהוא .ולכן בעל מום פניםכלים כל אלו שעל למזיד, בתפקידו ,שוגג
לעמוד הנפש בין
הפרש במומי המהר"ל אדונינו
לעבודתו נדון, הוא ועל זה, וכלים ולתתפרק
לו בריתה' סוף
(גבורות
לכרות כאשר בא שכתבאבינו
אברהם כמו נצטוה הדברים, פני הזאת לא כך" הם
והמצוה
אלא , בה ומום בנפש גנאי הוליד כי , הוא חטא בשגגה תחטא נפש כי אך
הבאה ,בר"ה אין דנים אם להענישו או לזכותו ,אלא דנים על בשנה הואאשר
זכור לחלוטין
חדש שהיה
שינוי מפני
היאיז ,א( ,כי כלם )שנה
בראשית שינויָ ,ת ִמי הואה ֵּל ְך לְ ָפנַ
מלשוןי וֶ ְהיֵ ה שנה ִה ְת ַ
כי אמר,
נא),זרע,
שאם עבר במזיד ,הרבה ֵה ַרע במה שהמרה את פי ה' ועבר על מצותו היא יחידה שהיו כל שנההבאות, יהיהעלבשנים בעבר ולא יסודהיה לטוב לא
כמוהו
הנתינה החדשה ,ובזה יש להביא בחשבון את מעשי השנה שעברה. הכחות מייחסים כל הכשדים והחולק באמונה,
במזיד ,והוסיף עון על חטאתו ומומו בנפשו".
נמצא כי בראש השנה נברא העולם מחדש ,עולם חדש שאין לו שום עוד
מיוחדצוהו ומנהיג,
תפקיד דור יוצר
ודור יש עליהם שישלכלראהה' ,כיבעבודתתפקיד ,והוא ולכוכבים ולירחשל לשמשחדשהשלימה
"זהו הענין האחד של 'תמים תהיה' ביחס האדם אל נפשו ,שישמרנה שיהא בזולתו שום אמת, תכליתבלבו
הבריאה. ולא יתן תמים עמו,
לקראת בעבודת ה' להתהלך לפניו ולהיות
שייכות וענין למה שהיה מקודם לכן ,וכפי שמדייק הרה"ק רבי יונתן
בתמימותה ולא יעשנה בעלת מום .אבל יש עוד ענין נוסף ביחס האדם ולא יסתכל בענינם כלל עם דעתו שיוצרם מנהיג אותם ,אלא יהיה לבדו
עולם, אייבשיץ זי"ע (יערות דבש ח"ב דרוש ה) שלא נאמר היום היה הרת
אל הקב"ה ,וזהו 'עם ה ' אלהיך' ,וכפירש"י ז"ל 'אז תהיה עמו ולחלקו', כרצונו,תפקיד
כענין מערכתם הדור
שנה מקבל סדור בכל שווה אלא
והמסדר העבודהאותם הוא המצוה כי אין יתברך,דור וגם
אליובאותו
נבראים
זה הקב"ה וביוםעםלהיות עולם, הרתהוא מישראל עצמו הוא זה אדם שביוםשל ותעודתו שמהותועולם
היום הרת אלא
כלומר, ראש" השנה נידון הדור בתור היותו חלק ובכל התכלית,
שאמרו ,צא מאצטגנינות שלך וכו'. במסגרת מיוחד
אשר בה ,וממילא אף אם ח"ו וכל הארץ השמים, ושמי השמים
ולחלקו ,וכמ"ש ִּכי ֵחלֶ ק ה ' ַע ּמוֹ ) דברים לב ,ט( ". מחדש זכרונות. בברכת
להיות תמים' ההלכות ,לכן
וכתב ' בעל הדורות, סוף כל והזכירהשמראשיתה עד
הכלליהמצוה הזאת מהסיבוב
זהו ענין "
בעולם הקודם היה מזלו רע ,הרי עתה מתחיל הכל מחדש וכתינוק גלוי הכל שמבראשית, נסתרות והמון תעלומות
ואולי הרב חשב שהיא צוואה כוללת המצות כולן ללכת בדרכי התורה, כל נגלו 'לפניך נאמר
"וזה נאמר לא רק על העם כולו אלא גם על כל אחד ואחד מישראל,
שנולד דמי. ולכןר"ה
לא שבדיןא(,ביום הדורות') ',הרי
תהלים קיט, כל ְ ּב תוֹ ַרת ה
סוףכִ ים ְ
עד ַההֹלְ
ומביטד ֶרך
צופהת ִמ ֵ
ימי ָ ה"אא ׁ ְש ֵרי ְ כעניןלפניך
שנאמר ַ וידוע
וכמ"ש הרמב"ם ז"ל סוף הל' שמיטה ויובל ,וז"ל' :ולמה לא זכה לוי
בנחלת ארץ ישראל ובביזתה עם אחיו ,מפני שהובדל לעבוד את ה' לפיכך שמבראשית
בה מה שפרשנו המעשים אלא כל
והנכון הוא רבותינו בלבד, מדברישעברה בחשבונו.השנה
והמתבאר נזכרים מעשי
לאהביאה
על מה מרמז אכילת דבש בראש השנה??
הובדלו מדרכי העולם והוא ברוך הוא זוכה להם ,שנאמר ֲאנִ י ֶחלְ ְק ָך הדורות",ן.מטעם ,כי כדי לקבוע את עתיד השנה החדשה כל"ל הרמב עדבכאן "
סוף ,עכ
וחנה,
רחל נדבה שרהאשר נפקדהואיש
השנהכל איש לויבראש
בלבד ,אלא שבט
(י"א). השנה
ראש ולא ת ָך ) במדבר
במסכת יח ,כ( . איתא
וְ נַ ֲחלָ ְ של השופט
ומפרשי נעשהל המשפט
הקדושים, העתיד ,וכך
אלקינו ,חז" וכלתורת העבר
דברי כל פי
עלעל
השי"ת ,ש משקיף
הרי קמן
הזכרון ,את
דבו ולעבדו לדעתר"ה יום "לכך ה 'נקרא
לשרתו לעמוד לפני מדעוד"הלהבדל
אתיא) וז"ל: והכינו (י"א
המהרש"אוכתב אותו רוחו הארץ.מצות תמים תהיה ,הוא שנתלה דבריהם הראשונים ואחרונים ז"
כלל ,גדר
}א{
השנה מדרגהשבראש
נוספת שהיא בגמרא יעלה
(ר"ה כ"ו): הועילהאומרים
ההכרה הזו ,אז לזה ,חז"ל והאיך זוכין
וכשרואה שלא מצד
עקרותהרבים החשבונות עול שהיו השנים צוארו ואלומעל ורע,ופרק לטוב
באהאל שעשהוהמעשים כל כמו זכרוןישר ביוםוהלך ה',
בר"ה,נפש,
כמה מסירות מידת
שכן, המסמלת
כפופה, שקרני העקידה
למעשה מאיל תזכור' ,רומז
בשופר העשוי עקידהלתקוע
'מצוה מנת חלקו
שלהם" ויהיה ה'
ומערכה קדשים,
טבעם לשנות קודש בר"ה נתקדש לטובה הרי זה
זכרונם האדם, ועלה ומזלם,בני
טבעם ביקשו אשר
להמתיק בכוחה יהא זו ומצוה ,נפש מסירות מצות עצמו על שיקבל
דכייף איניש דעתיה טפי מעלי' (כמה שיכניע עצמו עדיף יותר) ,וברש" והיינו אלוחלקו
כתב ספורותמנתשבתיבותאומר ה' המרובה,המלך ע"ה אתהרי דוד עולמים,
המחזיק ולעולמי לעולםכמועט ודבריו ונחלתו עכ"ל.
עדיףתזכור',
משום תמימות ישועתו ,אזי
לארץ' ,טפי רואהכבושיןאינופניו גם בזה
בתפלתו איניש כמהמעליו.
דכייף ואם הדינים
פי' את כל הטבעים בום". הרמב" להפוך עכ"ל ניתןאשר ח( ',
תהלים טז, היום תומיך גורלי
קדושת) ע" פ אתהתוקף המהרש"א וכוסי
שאלות ובלא לב בתום הכל עליו ויקבל ,התמימות
'והיו עיני ולבי שם' (מלכים א – ט ,ג) ,הלכך בראש השנה דלתפלהבמידת שיתנהג הגה"קבמעלת
החפץ משם כולה תלויה ידוע ולחלקו,
אל' הקצה, עם ה הקצה להיותלטובה מןעליונה זו ולשונתם ומעלה והמזלות "
והרהורים ,רק ימשיך לעבוד את בוראו הלאה ,ומובטח לו שמידה זו יש אנוה ' חלקו, שלכןיהיה ישר אז שאם הלך חייו"ם ז"ל הרמב
ולהזכיר עקידת יצחק בא (שהשופר תכליתו לתפלה ולעורר רחמים קוראים תתשי"ח) ופעליו עמוד עה"ת,שהח"חח"ח ,וכמ" הישרות זי"ע (עי'תמימות חיים
בכוחה לשבור אפילו הדינים הקשים ביותר. עם של להמעלה תנאי הוא תהיה תמים של שהמצוה ל " ז י" רש ש " מ וזהו
בענין כפופים. בראש השנה וה' פקד את שרה כי לידה זו הייתה כנגד ולמעלה מדרך
בסדר והוא שיהיה ישר כמו שעשהו האלהים שיך תמים היהיהיה לא אם שהרישאך אלהיך, ה'
שעל ידהבקשיי להתמודדות
השנה, התפלה בראש כוחות באדם את צורת לנסוך הקדושים חז"ל בכוחו התמימות העולם שיהיה לה ילדים (עי' יבמות ס"ד) « ,מדת
קובעים לנו ולחלקו ה עם יהיה אז
הטבע,
". ' ,מום בעל ולא
הזה!!רחמים ,ושיתקבלו תפילתנו ברחמים וברצון ,שצריכה העולםלעורר ולהורות לנו כי ר"ה הוא זמן של מהפיכות לטובה ולברכה למעלה וכנגד נזכה
דף מפני שוגגת, נפש ה למעלהעל הקרבנות וטעם עתה"ל' ,
הרמב"ן זשכתבח"ו עד הטבע,וזהו "
גדולהויכולת
כוחה נותנת כח השי"ת ,כי לפני שהיא התמימות, בהנהגתעצמו מכניע את גדולה מתוך מעלה
שהאדם ועוד יש חדש להיות מעתה
ולא תזכה להקביל פני
מראש
,בה מום
צרות
והם
היו לו
בנפש גנאי יולידו
ואף אם
העוונות שכל
כלובהתעלות,
בגבורה (ר"ה ט"ז): להדיא בגמ' וגשמיים וכדמפורשם כן
משברים רוחניי רחמים, לעוררמיני
לצלוח כלהכנעה לאדםהיו טפשי העולם זוכים של מתחיל ,והכל יתהפך לטובה.
יוצרה רק בהיותה טהורה מכל חטא ,ולולי זה
שישראל כאשררש"ינימא ,שגם כמלוא אישיותוופי'
מתעשרתעלבסופה, בכוחם להשפיע שרשה יהא
באופן שלא ד"ה שנה כיוצ"ב אמר הרה"ק השם שמואל זי"ע מסאכאטשוב (ר"ה
עושין בתחילתה תרע"דהאל 'לקרבה אל לבוא לפניו ,ולכן הנפש השוגגת תקריב קרבן שתזכה
שנאמרכאילו לא וכעניןבעבודתו להמשיך תחנוניםבכוחושונים ,יהא מגלים רשיןגליםיבואו עליו
שהוא עצמן ועניןהדבש התמימות'כמו
להורות כי העניניםאלו,ששניבימים הריבדבש מטבילין
תחנונים ותפלה לדבר בר"ה להיות 'עם ענין ' דע"כ' ,עכ"ל, מנהגנו) נתנה אשר
טהור היוצא מן הטמא ,שנהפך הטמא והאסור להיתר גמור ,ולא עוד אירע דבר ולא יפול לזרועות הייאוש ח"ו.
ידבר רש. ה' ולחלקו' ,תלויים וקשורים זה בזה" ,עכ"ד.
כי הרי מהות מידת התמימות היא שגם אם אינו מבין אלא שכל דבר טמא שנופל לתוך הדבש מותר הוא עצמו באכילה,
בראש
מתחכםלאלשאול קורין הלל שאין אינוטעםלפניו, שנקרית מהמציאות כתב
משהולר"ה פ"ד מ"ז) הנה הרמב"ם (פיה"מ
התמימות
כדקיי"ל בשולחן ערוך (יו"ד סימן פ"א ס"ח כדבש"יעצמו האמונה ע השגתלהיות שנהפך «
ומורא
ופחד האדם והכנעה ימצאעבודהגם כאשר הכל ,ולכן שהם ימילפי להבין ולנסות הכיפורים, להורות לנו ,כך יש בידינו כוח להפוך את כל מצבנו ברוח ובגשם ביום השנה ולא ביום שאלות
הגאון רבי חיים קויפמאן זצ" ל ) בספרו פרשת ויצא( ,
ובקשת
ותחנוניםהעליונה
התשובה ההנהגה שאינו מבין את ומנוס אליו, במציאות ומברח ממנו,עצמו מהשם ויראה את
מגולים. הדיניםהתמימות,
לרחמים וז"ל: במצוות פנימי כל
ולהפוך את הזה,ועומק מבאר פן נוסף
הגון על ידי
השחוק אינו הרי ולקשיים,העניינים לניסיונות
ובכל אלו נקלע כפרה ,והוא
וסליחה, עמו
היא האמונה להשיג
הרה"ק השם משמואל זי"ע ואומר (תרע"ד ד"ה ביותר הבהירה הדרך ממשיךבאמת "...אבל
שאמראלא
שיש ההנהגה הזו,
מבריסק זצ"ל ינסה להבין מהגרי"ז וידועבו לאטבועה ע"כ,התמימות ה
והשמחה,
וימשיך בשלום,
כמו לנו ..להורות להתנהג בתמימות ,ולקבל כל מאורע ממאורעות החיים
נראה) ,הנה שינוי הבריאה הגדול ביותר שלא היה כמוהו
ית"ש, דינו מקומו -באמאימת עלבורחים הכלאנו כאילוממינפלא ,כי דבריהיה בעיניוכאן בהשלמה ,ולא להרהר אחר מידותיו של הקב"ה לחשוב
.ימימה כבימים
ולהיכן אנו בורחים -ומברח ומנוס אליו ,ובורחים ממנו עליו המוטל את לעשות שהדבש הופך כל ששינוי עוד בעולם הוא להפוך ולד זכר לנקיבה ,דע לך
למה נעשה לי כך ומדוע הגיעה עלי הצרה הזאת ,אלא
ובורח,אדם
הוא מפחדלאיזה שבאם אירע הללו,שבאמת בדברים למי
למדנו הוא רק אבל כל זה אליו,והנה הפייט
סיבת כל מדברי הקב"ה ומדייק נסבב ע"ישנעשההשנה, מה בראש שכלאירע לזכורכזה גדול
בורח.עליו
שבאים בגשמיות בין קשה למצב שנקלע מישראל דבר הנופל לתוכו להמיר עובר ארחות, יושר
הסיבות ועילת כל העילות ,ותועיל לו תמימות זו שגם לה 'זכר דר"ה) א' יום (שחרית
יכול לברוח אליו ,ומי שאינו מפחד אינו
יסורים ,ובין ברוחניות שהיצה"ר מתגבר עליו וקשה לו יש כך כמותו, להיות נהפך להאחות' .שבר"ה
ברוחניות ,לא בגשמיות והן כהיוםהןזכרה
למצב קשה, אחות,ח"וחושבה בבטןיקלע אם
אדם
עולםשכלשלזו היא בשעה מנהגו ממדרשעליוהביאהמוטלת ההוראה תקפ"א)לנגדו, והטור
לעמוד (סי' ומנוחת
דינה, בתה הנפש ממנה בשלוות להתהלךונולד
ימשיך אמנו שבמעי לאה ברוחו ,אלא יפולהזכר ולד
ומגדל
התורה ואת שחורים, לעזוב אתומתעטף סיבה שחורים
לובשלא יהוו דין האלו המאורעות שיש לו בידינו כוח להפוך כי יום זה מיועד למהפכות נפלאות ,ומסיים השם הדעת". והיינו,
המכשולות
דינו, יודעעלאיך יצא יתגבר שאינו לפיבאם אדרבה צפרניו, הקדושה ,כי
עניניואין חותך זקנו
ומתעטפים שיהיו
לבנים לבניםזו תועיל לו לובשיםהנהגה ביתר שאת, אינן כןבתורה ישראל ויתחזק אבל שאין את כל מצבנו ברוח לנפשוהגיע שכאשר מוסר במצרים,אבותינותוכחות הנלבב יקח "ואיש נהגוובדרך זו משמואל: "
לכאורהאםהיה
כך מר"ה ,כי יותרבפיו, הגאולהובשורתלטובלהתהפך מרע רבינו אליהם מוכשר משה זמן
צפרניהם ,ואוכלין ושותין ושמחין ומחתכין מאליהן . והיצה" ר כלים צרותיו זקנם האדם ובגשם ביום הזה של ומגלחין בידכבר על ידעו הרי כי , כפשוטים דבריו
נעשה בענייני הגוף ,ק"ו שבענייני נפש יש לקבל מאוד קשה
וכו',לפרש
ע"כ, איתאלהםה(נס חלק איעשה
דרוש ב לר" שהקב"ה
בינה לעיתים ובמפרשים )
שיודעין בר"ה ,לפי הבתרים כל בין בברית אדירותאבינולאברהם הבורא הבטחת
הימים". לטוב לו מהפכות להפוך
הזקן בהלל מעשה , (. ס ברכות
והלשון הוא בטוחין שיעשה להם נס ,ולא אמר יודעין ) בגמרא שמצינו מה ז " עד ולהפוך השנה, ראש וַ ֲע ָבדוּם וְ ִע ּנ ּו א ָֹתם ַא ְר ַ ּבע ֵמאוֹ ת ׁ ָשנָ ה וגו ' וְ ַא ֲח ֵרי כֵ ן יֵ ְצא ּו
באמתאני
אמרכימובטח צוחה בעיר וכך אמר הרה"ק רבי פנחס מקאריץ זי"ע (אמרי פנחס השלם
אין הבטחון, קול מידת ושמעבכח בדרך הואבטוחין ,כי שהיה בא אלא את כל הדינים ִ ּב ְרכֻ ׁש ָ ּגדוֹ ל ) בראשית טו ,יג( ,והנה עתה שומעים הם על
שאין זה בתוך ביתי ,ועליו הכתוב אומר ִמ ׁ ּ ְשמו ָּעה ָר ָעה שנקרא
מלחאבל בני השנים, חתיכת מכסת שלוקחים
לפני תום כמו הואעוד הקרובהשיום זה גאולתם תפ"א)
ובדרך אנו זכאין לצאת בדין רק בטוחין שיעשה להם נס,
לֹא יִ ָירא נָ כוֹ ן לִ בּ וֹ ָ ּב ֻט ַח ַ ּבה' ) תהלים קיב ,ז( ,והנה צריכים חדש, טאלפין לעשות בקדירה אותו ומבשלים 'טאלפין'
הטבע אי אפשר ,רק בחסדיו ית"ש עושה לנו נס ,וכל זה לרחמים מגולים.. ישראל ברוב אמונתם לא שאלו שאלות אלא קבלו דבריו
להבין ,איך היה משתבח הלל הזקן על זה כאילו נשען ומלמטה
באמונה נתברר קבלתם למטה, מלמעלה אחרואכןשם ונתהפך ובשלימות, בתמימות נבללוכל המלח
מפחד
שאינודברים מיאומר ואיךהוהאבל בטחון,
עניו סגי והלא ענין שמפחד שייך
רוב זכיותיו, על למי הוא
היה משעה
העליון השנים מהם איזהמנין למנות להכירשהתחיל שאי"תאפשר עד השי כוונת למעלה,להם
וחלילה.שייך זה העצה. כשיש פחד יוהרא חסבטחון ,ורק אין דברי שנראין אלוהלא
המהפכה בראש השנה ,שהכל מתהפך להיות שמות ד(". תנחומאהיא שנולד יצחק )
התחתון ,כך ואיזה
מוסר
מי"ג דרך פ"ב
על (אבות המשנה לאנשיעלביתו הרגיללפרש שהלל שכתב ברבינו יונה והדברים מפורשים אלא, מחדש.שכאשר עברו המלך ע"ה, "והורינו עבודה זו דוד נוצר
לפני יצטערו
הקב"ה, תחנונים ,לבל
צער ומחריד ודבראלא אסוןקבע תפילתךיקרה שום שכאשרתעש מתפלל אל וכשאתהישרה,
עליו צרות ורדיפות לרוב ,נקט בעבודת התמימות ,ואמר וַ ֲאנִ י ַב ַע ר וְ לֹא והנהגה
כלעביד,
שם כי וכתבלטבדעביד צריך,שכל מה שלימהשהוא ושואל דבר המתחנןאמונה יאמינו בה' שיאמריקוננו ,כי
התפילהאםכעני שהבהמה ולבל כספם?? אתשכמו עצמו שאיבדושהעיד על האברכים את עג ,כב(,תהלים מגור
הרביע ּ ָמ ְך )
יתי ִ חיזקָהיִ ִבמההמוֹ ת
ֵא ָדע ְ ּב ֵ
יאבדו ולא , עליהם מביא ת " שהשי
השנה אדם צריך רחמים ,ואם משחקת לו השעה כי השי"ת מאריך אפו ומוחל מה הדעת וביישוב באהבה ויקבלו בראש השגה האסורין,לו שום מבית ,כך אין שמתרחש עמה והבנה במה שםהשגה שום עוד לה אין
השנה יצא יוסף בגמ' בראש אמרו
מרה.עליו ,וצריך להתחנן לו פן ינחם ה' מרחם עשתונותיהם וירימו קול צעקה
שאין לך ישועה הנעשית בעולם עליו ,לא על צדקותיו הוא עכ"ל. , "עמו שעושה
בטלה עבודה מאבותינו במצרים ,והרי ת " השי בדרכי והבנה
עם מידת
ושעתא לחיות
שעתא להתלמדכל
החטא ולאו מחויב יגרוםהישראלי
כי שמא שהאיש כאןהרעה, למדנועל
ובכן ניחםליחיד או לרבים שלא נכתבה בספר ביום הזה ,וכמו שכתוב בשו"ת על אשר
המידה הזו שזורה והולכת עכ"ל. ניסא,וכיהשי" ת, התמימות והאמונה הפשוטה ב
מתרחיש « מדת התמימות מסוגלת להמתקת הדינים!
וכאשר מתנהג בתמימות ובהשלמה ,הריהו זוכה להמתיק הדינים עמו בכל פרט ופרט ממהלך החיים ,בין בענייניו הרוחניים ,ובין בענייניו
שואל ומשיב (מהדורה רביעית תש' קכ"ה) ,וז"ל" :וכבר נפקדו האמהות באותו
ע"פ
כלוםמידת לעצמולאמץ לנו עליו כי אין להם נס', שיעשה מוטל שנקלע אליו, מצב'בטוחין הטור כלשון
שבכל והיינו
הגשמיים, היום ,וכל הטובות ושפעת קדושה נשפעו ביום ההוא ,והיינו משום שזה
מעליו ולהמשיך על עצמו ישועה בכל ענין הנצרך לו ,כדאיתא בספר
התמימות.ברחמי ה' וחסדיו עלינו ,וזה שכתב 'כי לאו כל יומא מתרחש שאנו אומרים דין ,והכל היום תחילת מעשיך והבריאה מתחדשת כבתחילתה".
תורת אבות בשם הבית אברהם מסלונים זצ" ל ,לבאר מה
כדלים
אנו גשמי, הריענין
באיזה בר"ה ובמיוחדצרהמשתרגת עליו כעניו בפתח, באם ח" שיתפלל למעשה ,כיועניינה צריך
השנה ניסא' ,ולכן
ראשתזכור', תמימות ברוגזקודם תזכורפעם מגור נשא זי"עעקידה ברוגזאמת האמרי
תזכור שהרה"קרחםבתפילה' ,ברוגז מסופר
להתבלבל
לדבר ולאהשנה בראשמושלמת, בצורה רשין עושין עצמן וישראל הדעתעל שפיות דפקנולשמור
דלתיך, וכרשיםמחויב
כל הריהו מדתאתהדין ואבדו עסקעליו כספם באיזה
שמתגברת מיטבהרואה שהשקיעולאדםדברי הדרכה לאברכים בתפילה זו שישחיזוק דברי
הקב"ה
לנו שעושהשאיןשכלכימהיודעים ובזעקה,הלבהפסק מעומק ללא העשתונות ,אלא יְ ׁ ַש ֵּ
בתפילהנן לעצמו תחנונים ותפילה,מבית ולאבד
יוסףשיזכיר יצאהיינו תזכור'השנה רחם הנהרוגז' ,
בראש בשעת אמר, יעשהמה כל, וחוסר רשיםעצה וניתנת לו והרוגז,ונעשו ממונם
הטובה הטמונה
תחנונים רואה בפתח אינו כעני וזעקה, הלבעתה מעומקלעת ואפילו אם וכשהתפילהלו,היא
לטובה הוא עושה שלהםיוםא ֲֹה ִבי
זה ,כלום, כוחוַא ְב ָר ָ
הנקרא שגדול אבינו אברהםהרימידתהשבע, שהיאשנות הרחמים,שבע ומיד החלו האסוריםמדת לעצמו
לטובתו זה שכל בעיניו יראה והוא היום
הקב"ה ידבר רש ,ממילא בטוחין שיעשה להם נס ,ושנה שהיא רשה בתחילתה שיבוא ספק שום אין ,זו במציאות ויגביה תמימה תתחזקובאמונה ויחדיר בלבו הקצה ,,ובכךאהבת הבורא הקצה אל במצוות האדם מן ויתגבר מצב את ,ח(,ישעיהו מא
להפוך )
מתעשרת בסופה ,והתפילות נענין ומתקבלין בעז"ה. .ושעל צעד כל על היה .עושה לטובה שעושה
קרנכם למעלה למעלה. מה וכל הרחמים אב הוא ה " שהקב
}ב{
