gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פניני ילקוט הגרשוני · Pninei Yalkut Hagirshoiny — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: פניני ילקוט הגרשוני · Pninei Yalkut Hagirshoiny

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

פניני ילקוט הגרשוני · Pninei Yalkut Hagirshoiny — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ג‬‫ו‬ ‫ד‬ ‫ם‬ ‫כ‬ ‫׳‬ ‫ג‬ ‫בקרו רכי‬ ‫מה‬ ‫מא‬ ‫פניני המועדים‬ ‫ש‬ ‫ב תשפ״ ״ל‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫לפ״ק‬ ‫ימים הנוראים‬ ‫בעזהשי״ת‬ ‫פניני המועדים‬ ‫ספר‬ ‫פניני‬ ‫המועדים‬ ‫ליקוטי פנינים מתוך הקובץ הגדול והנפלא‬ ‫של הגאון הגדול המפורסם‬ ‫ימים נוראים‬ ‫זצוק״ל‬ ‫רבי גרשון שטערן‬ ‫אבד״ק מ׳ לודאש‬ ‫תלמידם של בעל מהר״ם שיק‪ ,‬חתן סופר‪ ,‬וקול ארי׳ זי״ע‬ ‫וחתן בעל בית שערים זי״ע‬ ‫בעהמ״ח ספרי ילקוט הגרשוני י״ב חלקים ועוד‬ ‫נלקטו‪ ,‬נערכו‪ ,‬ונסדרו בס״ד ע״י‬ ‫חיים יוסף בערנאטה‬ ‫ברוקלין נ‪.‬י‪.‬‬ ‫שנת תשפ״ז לפ״ק‬ ‫ימים נוראים‬ ‫בס״ד‬ ‫מכון‬ ‫אוצרות‬ ‫זצוק״ל‬ ‫מספרי הג״ר גרשון שטערן‬ ‫הגרשוני‬ ‫הוצאת פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫בס״ד‬ ‫בפרוס השנה החדשה תשפ״ז לפ״ק‬ ‫אמע״כ הרה״ח‪ ,‬רודצו״ח‪ ,‬אוהב ומוקיר ספרים ולומדיהם שליט״א‬ ‫אחדשה״ט‪.‬‬ ‫הנני עוסק זה למעלה מ‪ 10-‬שנים לטובה בעריכת הספרים ״פניני ילקוט הגרשוני״ להגאון הגדול המפורסם בדורו רבי‬ ‫גרשון שטערן זצוק״ל מגדולי המחברים והדרשנים בארץ אונגארן ‪ -‬תלמיד המהר״ם שיק‪ ,‬הקול ארי׳‪ ,‬והחתן סופר‬ ‫זצוק״ל‪ ,‬וחתן הגאון בעל שו״ת בית שערים זצוק״ל‪ .‬בעמ״ח הספרים המפורסמים והמהוללים ״ילקוט הגרשוני״ י״ב‬ ‫חלקים ועוד‪.‬‬ ‫ספרי ילקוט הגרשוני הם נכסי צאן ברזל בעולם התורה‪ ,‬והתחבב מאוד אצל שוחרי תורה מכל הסוגים‪ ,‬הן בעלי‬ ‫הפלפול ודרוש‪ ,‬שהתענגו על ההברקות והחידושים הנפלאים שערך המחבר מדילי’ ומשל אחרים‪ ,‬והן בעלי הפשט‬ ‫ואוהבי האגדה שהתענגו ללמוד בנועם אמריו אשר העלה בילקוטו‪ .‬ומה גם כי לא מלקט גרידא היה רבינו המחבר כי‬ ‫אם העיר על דבריהם כדרכה של תורה‪ ,‬והוסיף עליהם זקוקין מדילי’ חידושים נפלאים‪ ,‬כך שדורות שלימים התחנכו‬ ‫על פלגי ספרו והיה בפיהם כדבש למתוק ואור לעינים‪ ,‬ורבים מן המלקטים הבאים אחריו שמו מילקוטו אל כליהם‪,‬‬ ‫ולפעמים אף לא הזכירו את החכם הזה‪.‬‬ ‫העיר ה’ את רוחינו להוציא לאור פנינים ומרגליות מים הרחב של תורת הילקוט הגרשוני‪ ,‬והגשנו לפני הקורא והמעיין‬ ‫את אלו הדברים אשר המה שוים לכל נפש‪ ,‬וכבר הגשנו לפני רבנן ותלמידיהון כמה וכמה דוגמאות של עבודתינו‬ ‫הזאת ושבחוהו רבנן וגם הודו לנו ותלי”ת זכינו לקבל הסכמות בכתב ידם של גדולי ישראל עיני העדה בארץ ובגולה‪,‬‬ ‫ומהם שהאצילו מזמנם היקר להעיר ולעורר באיזה מקומן של שבחים למען הראות חביבות הדברים עליהם‪ ,‬ובעז״ה‬ ‫נקוה להדפיסם בקונטרס מיוחד בתוך הספר בשם ״הערות לפנינים״‪ ,‬ועל מקומם‪.‬‬ ‫בחג הפסח תש״פ‪ ,‬זכינו בעזהשי״ת להוציא לאור הגדה של פסח ‪ -‬פניני ילקוט הגרשוני‪ ,‬וכן יצא לאור על ידינו בשנת‬ ‫תשפ״א ספר זמירות לשבת קודש ‪ -‬פניני ילקוט הגרשוני (בנדבתו של גיסי היקר והח’ מו”ה זלמן לייב בלויא הי”ו)‪.‬‬ ‫כמו”כ זכינו במשך שנתיים האחרונות להוציא קונטריסים מתורת רבינו לרגל המועדים הבאים לקראתינו לשלום‪,‬‬ ‫ובנדבת לבם של נדיבים מבינים יכולתי להפיץ כל פעם מאות עותקים בבתי מדרשות כהכנה לקראת המועדים להנות‬ ‫בהם בני אדם‪ .‬יה״ר שזכות הפצת תורת הגאון זצ״ל תעמוד בעדם להתברך בכל מילי דמיטב‪.‬‬ ‫ובעזהשי”ת בחודש תמוז תשפ״ג זכינו להוציא לאור הספר הנפלא פניני ילקוט הגרשוני (‪ 624‬עמודים) הכולל פניני‬ ‫השבת ‪/‬פניני האבות (על ענייני שבת קודש ועל כל פרקי אבות) עם ברכת הנפש על ברכי נפשי וט״ו שיר המעלות‬ ‫(שרבינו חיברו בשעתו בלשון אידיש ועכשיו תורגם מחדש על ידינו באידיש המדוברת בדורינו)‪ ,‬פנינים נבחרים (ערכים וענינים‬ ‫בשמעתתא בהלכה ובמנהג)‪ ,‬ועם פנינים לעת מצוא (חומר לדרוש למאורעות במעגל החיים)‪.‬‬ ‫החלקים הבאים על התורה‪ ,‬על המועדים ועוד עומדים עכשיו בשלבי עריכה סופיים‪( ,‬וישתרעו על קרוב לכ‪2100-‬‬ ‫עמודים עם מפתחות מפורטות כעצת כמה גדולי דורינו שליט״א)‪ ,‬ומצפים להכניסם לדפוס בעז״ה בקרוב אחרי הימים‬ ‫טובים‪.‬‬ ‫כאשר הילקוט הגרשוני הי׳ מיושבים ראשונה במלכות‪-‬מאן מלכי רבנן‪ ,‬דרשנים‪ ,‬ואוהבי דרוש ואגדה‪,‬‬ ‫(יחד עם פלפולים נאים) הי׳ מן הראוי לכבודו להשתתף בנדבת לבו הטוב באופן חשוב בדבר נשגב זה ‪ -‬ולמצוה רבה‬ ‫ולזכות הרבים תחשב‪.‬‬ ‫בברכת כתיבה וחתימה טובה‬ ‫בספר״ן של צדיקים גמורים‪,‬‬ ‫חיים יוסף בערנאטה‬ ‫ליתר פרטים‪ :‬חיים יוסף בערנאטה | ‪pnineiyalkuthagershuni@gmail.com | 347.224.1477‬‬ ‫הסכמה‬ ‫מאת הגאון הגדול רבי חיים מאיר הלוי ואזנר זצוק״ל אב״ד זכרון מאיר בעל מחשבת הלוי‬ ‫הסכמה‬ ‫מאת הגאון הגדול רבי יחזקאל רוטה זצוק״ל אבד״ק קארלסבורג בעל עמק התשובה‬ ‫(שהצטרף למכתב תלמידו יבלח״ט הגאון בעל בנין שלום שליט״א)‬ ‫שלום נח סג״ל ו‬ ‫וייס‬ ‫דומ"ץ אורשיווא‬ ‫מחבר ספרי תיקון עירובין וספרי בנין שלום‬ ‫לה״ו‬ ‫בעזהשי"ת‬ ‫אחרי ראותי מכתב הנ״ל מש״כ ידידינו העוז כבוד‬ ‫יום ג' כ"ח למרחשון לסדר 'הביאה לי ציד ועשה לי‬ ‫הרהגה״צ דומ״ץ אורשיווא שליט״א בעהמח״ס בנין‬ ‫מטעמים' תשע"ט לפ"ק‬ ‫שלום ותיקון עירובין‪ ,‬אמרתי לבא ג״כ לחזק את‬ ‫מה נכבד היום‪ ,‬בהגלות נגלות תעלומות חכמה‪ ,‬פנינים‬ ‫הרה״ח המו״מ וכו׳ כמוהר״ר חיים יוסף בערנאטה‬ ‫יקרים ציצים ופרחים בהלכה ואגדה ודרוש מספרו‬ ‫שיחי׳‪ ,‬דטוב עשה בעמיו לאידפוסא אידרא את‬ ‫של האי ספרא רבא לישראל הגאון המפורסם בדורו‬ ‫תורת ילקוט הגרשוני ולחדש זיוו והדרו באותיות‬ ‫רבי גרשון שטערן זצוק"ל אבד"ק מאראש‪-‬לודאש‬ ‫מאירות עינים ובסידור טוב וישר כי רב גובריה‬ ‫שברומניה יע"א‪ ,‬אשר חשף בזרוע בקיאותו פניני‬ ‫וחיליה בעולם התורה‪ ,‬וישמחו ויגילו דורשי ה׳‬ ‫מרגליות מראשונים ואחרונים מפענח נעלמים אשר‬ ‫לקראת הודו והדרו ליהנות מאור תורתו הגנוז‬ ‫צפונים וטמונים בחדרי משכיות ספריהם‪ ,‬והעשיר את‬ ‫בספריו‪ ,‬וזכות גדול הוא לכבוד המו״ל שקיבל‬ ‫עולם התורה בשנים עשר כרכי 'ילקוט הגרשוני' כרכים‬ ‫מלאים כל טוב‪ ,‬וכבר עלה בהסכמה מגאוני תקיפי‬ ‫על עצמו כ״ז‪ ,‬וקורא אני עליו חכם לב יקח מצות‪,‬‬ ‫קמאי כשנדפס לראשונה בספרו ילקוט הגרשוני על‬ ‫ובודאי יגן עליו להתברך בכל מילי דמיטב בשפע‬ ‫אותיות‪ ,‬ומי יבוא אחר המלך‪ ,‬מי לנו להעיד על אדם‬ ‫רב ולהצלחה בכל הענינים‪ ,‬ומצוה גוררת מצוה‬ ‫גדול בענקים‪ ,‬הלא ידועה לכל תוקף וגדולת ספרי‬ ‫היות שעוסק בלי ליאות לחדש הדר ספה״ק ברוב‬ ‫'ילקוט הגרשוני' ואך למותר להרבות בשבחו‪ ,‬כי מי‬ ‫פאר והדר ע״כ זכו ליה משמיא גם למקחו של‬ ‫לא שמע את פרשת גדולת הספרים‪ ,‬והוא מן הספרים‬ ‫אותו גאון‪ ,‬ולכל מבקשי ויראי ה׳ פונה אני בדברי‬ ‫הראשונים שנדפסו פה עלי אדמות אמעריקע לאחר‬ ‫אלה להביא ברכה מרובה בבתיהם ע״י קניית ספר‬ ‫החורבן הנקרא מלחמת העולם השני'‪ ,‬וקפצו עלי' זביני‪,‬‬ ‫הנוכחי במחיר מלא‪ ,‬ובמהרה נזכה להרמת קה״ת‬ ‫וזכרנו שהיו הספרים מצויים גם בבית אמ"ר ז"ל‪ ,‬והייתי‬ ‫בביהמ״ק אס״ו‪.‬‬ ‫משתעשע הרבה בהם בימי בחרותי‪ ,‬שהוא מלא וגדוש‬ ‫הכו״ח למען העוסקים בתורת הקדמונים‬ ‫בהלכה ובאגדה‪ ,‬כרכא דכולא ביה‪.‬‬ ‫הק׳ יחזקאל רוטה‬ ‫אך באתי בזה להודות למע"כ ידידינו הרב הנכבד והנעלה‬ ‫מו"ה חיים יוסף בערנאטה ני"ו שירד בגנים להשביח‬ ‫מקחו של צדיק‪ ,‬בעריכה חדשה ומפוארה‪ ,‬באותיות‬ ‫בהירות ומאירות עינים‪ ,‬ע"פ סדר פרשיות התורה בטוב‬ ‫טעם ודעת‪ ,‬בהגהות ומראה מקומות‪ ,‬וקשר לו כתרים‬ ‫בראש כל ענין‪ ,‬ובפיסוק וחלוקת המאמרים לקטעים‪,‬‬ ‫כאשר עיניכם תחזינה מישרים‪ ,‬ומעתה יהי' דבר השוה‬ ‫לכל נפש לשתות לצמאון ממעינו בטוב ובנעימים‪.‬‬ ‫ויה"ר שיזכהו השי"ת לבצע את מחשבתו הטובה במהרה לברך על המוגמר מתוך רוב נחת‪ ,‬וזכות המחבר תעמוד‬ ‫לו להתברך בכל מילי דמיטב‪ ,‬ובוודאי יהא למליץ לכל המתעסקים להפיץ תורתו‪ ,‬וכשאלת המחבר במצבתו שכתב‬ ‫בתוה"ד ב'תורה עמלתי‪ ,‬נ'ועמה טעמתי‪ ,‬מ'פריה ומטובה לרבים שלחן ערכתי‪ ,‬ש'אול אשאל ואבקשה מאלוקי בעודי‪,‬‬ ‫ה'ספרים שחברתי ימליצו טוב בעדי וכו'‪ ,‬זי"ע אכי"ר‪.‬‬ ‫בברכת התורה‬ ‫הסכמה‬ ‫מאת הגאון הגדול רבי יצחק טובי׳ ווייס זצוק״ל גאב״ד ירושלים ת״ו‪ ,‬בעל שערי טובי׳‬ ‫(שהצטרף להסכמת יבלח״ט הגאון הגדול רבי אברהם יצחק אולמאן שליט״א)‬ ‫*‬ ‫* ההערות יודפסו‬ ‫ב״הערות לפנינים״ ועל מקומם‬ ‫הסכמה‬ ‫המכתבים נדפסו לפי סדר א‪-‬ב‬ ‫בס״ד יום שישי ערב שב״ק נצו״י‬ ‫כ״ד לחדש הרחמים והסליחות תשפ״ד‪ ,‬לסדר‬ ‫״ועתה כתבו לכם את השירה הזאת״‬ ‫שורות אלו נכתבות ברוב הערכה והערצה‬ ‫לקיים מאמר החכם מכל אדם ״אל תמנע טוב‬ ‫מבעליו" (משלי ג‪ ,‬זך)‪.‬‬ ‫ידוע ומפורסם גודל יקרת חין ערכם של‬ ‫הספרים המתוקים מדבש ונופת צופים‬ ‫של הגאון הגדול המפורסם בעל ״ילקוט‬ ‫הגרשוני״ מלאים זיו ומפיקים נוגה בכל‬ ‫מקצועות שבתורה‪.‬‬ ‫אולם זה זמן רב שאין בכלל להשיג הספרים‪,‬‬ ‫אמנם חכמינו הקדושים ז״ל אמרו ברוך שמסר‬ ‫עולמו לשומרים (ע״ז מ ב)‪.‬‬ ‫זכות גדול עד מאוד זוכה האדם היקר באנשים‬ ‫מלא וגדוש כביר המעש ורב פעלים‪ ,‬שמו הטוב‬ ‫נישא בפי כל לשם ולתהלה‪ ,‬איש חמודות ורב‬ ‫תבונות הרה״ח רבי חיים יוסף בערנאטה שליט״א‪ ,‬אשר לקח לעצמו מצוה גדולה ונפלאה לזכות את הרבים‬ ‫ולהדפיס הספרים מחדש בבחינת ״זה קלי ואנוהו״‪ ,‬כל מאמר ומאמר הוסיף מראי מקומות ‪ -‬פיענח ראשי‬ ‫תיבות‪ ,‬הוסיף ציצים ופרחים לכבודה של תורה‪ ,‬הנאה רוחנית ושמחת התורה יש כשרואים גודל פעולתו‬ ‫שפעל והשקיע לב ונפש רוח ונשמה לכל מאמר‪.‬‬ ‫אין ספק שהמחבר זי״ע וכמו כן כלל ישראל אסירי תורה ‪ ,‬ומעריכים ומברכים את הרב רבי חיים יוסף‬ ‫שליט״א שיזכה לברך על המוגמר ולהוציא מכח אל הפועל שאיפותיו המבורכים להגדיל תורה ולהאדירה‬ ‫בשמחה ובטוב לבב‪.‬‬ ‫ומהשמים יתברך הוא וכל משפחתו בכתיבה וחתימה טובה‪ ,‬שנה טובה ומתוקה‪ ,‬בריות גופא ונהורא‬ ‫מעליא‪ ,‬בהרחבת הדעת ושלוות הנפש‪.‬‬ ‫גדול כח זיכוי הרבים שהנכם זוכים בזה‪ ,‬שאך טוב וחסד יהא חלקכם כל החיים‪ ,‬אכי״ר‪.‬‬ ‫הכו״ח לכבוד התורה‪,‬‬ ‫אהרן טויסיג‬ ‫הסכמה‬ ‫המכתבים נדפסו לפי סדר א‪-‬ב‬ ‫בס״ד‬ ‫הן למותר לבוא בכתובים על ספריו‬ ‫של רב האי גאון הגדול נודע בשערים‬ ‫בספריו המצויינים בהלכה ואגדה‪,‬‬ ‫ספרי ילקוט הגרשוני‪ ,‬אשר כבר‬ ‫נדפסו בהסכמות גדולי עולם בדור‬ ‫העבר‪ ,‬אשר זכה שספריו עולים‬ ‫על שלחן מלכים‪ ,‬מאן מלכי רבנן‪,‬‬ ‫ושפתותיו דובבות מהפנינים היקרים‬ ‫הנאמרים משמו‪ ,‬ולא באתי אלא‬ ‫להעדפה לחזק ידי עושי מצוה ה״ה‬ ‫הרה״ח מופלג ירא ושלם מוה״ר‬ ‫חיים יוסף בערנאטה שליט״א אשר‬ ‫נטל על שכמו לסדר הדברים מחדש‪,‬‬ ‫מסודרים בסדר יפה ונעים‪ ,‬דבר‬ ‫דבור על אופניו‪ ,‬אשר פנים חדשות‬ ‫באו לכאן‪ ,‬ולסדר כל הדברים‬ ‫המפוזרים לפונדק אחד כדי שיוכלו‬ ‫רבים ליהנות ממנו‪.‬‬ ‫והנני בזה בברכתי אשר חפץ ה׳ יצליח בידו‪ ,‬וכמעשיו בספרים שכבר הוציא לאור כן יזכהו ה׳‬ ‫לברך על המוגמר גם בשאר החלקים‪ .‬ובודאי שהגאון המחבר זצ״ל ימליץ טוב בעדו למעלה‪,‬‬ ‫שמרביץ תורתו לעם ה׳‪ ,‬וזכותו יגן עלינו להתברך בשפע ברכה והצלחה עד עולם‪.‬‬ ‫הכו״ח לכבוד התורה‪,‬‬ ‫הק׳ אשר אנשיל כ״ץ‬ ‫יום ח״י אלול תשפ״א לפ״ק‬ ‫הסכמה‬ ‫בן ציון הכהן שטראססער‬ ‫אב''ד דק''ק נייטרא ב‪.‬פ‪ .‬יצ''ו‬ ‫בעזהשי"ת‬ ‫כ״ו לחדש אלול תשע״ח לפ״ק‬ ‫הן מודעת זאת בכל הארץ יקרת ערך ספרי הגאון הגדול המפורסם בדורו כקש"ת רבי גרשון שטערן‬ ‫זצוק"ל אבד"ק מאראש‪-‬לודאש במדינת הגר‪ ,‬מגדולי תלמידי מרנן בעל מהר”ם שיק‪ ,‬חתן סופר‪ ,‬וקול‬ ‫ארי’ זצוק''ל ‪ ,‬אשר האיר פני תבל בחיבוריו היקרים ״ילקוט הגרשוני״ בכל מקצועות התורה‪ ,‬וכפי אשר‬ ‫העידו עליו גדולי דורו שעיטרו חיבוריו הרבים עם הסכמותיהם והערותיהם‪.‬‬ ‫כמו כן היו הרבה מגדולי הדור ההוא עומדים אתו בחילופי מכתבים‪ ,‬והיו ת"ח משתעשעין בדבריו ונהנין‬ ‫מחריפותו ובקיאותו הנפלאה‪ ,‬ומדרשותיו ורעיוניו המבריקים‪ .‬אבל דא עקא כי אחר המלחמה הנוראה‬ ‫לא הי' הדור החדש מכיר ערכו של ספריו הנפלאים ודבריו המתוקים שנאמרו בטוב טעם ודעת‪.‬‬ ‫ובכן כאשר הובאו לפני עלים לתרופה פנינים מתורתו‪ ,‬אשר יגע וטרח ולקט וערך ומצא כדי מדתו‬ ‫כבוד הרב הנכבד והנעלה מו''ה חיים יוסף בערנאטה ני’’ו‪ ,‬וכוונתו רצוי' לזכות את הרבים בתורתו של‬ ‫הגאון ז"ל‪ ,‬ברכתי עליהם ברכת הנהנין על המאמרים היפים ובאופן שהם מסודרים‪ ,‬ופנים חדשות באו‬ ‫לכאן‪ .‬ומעתה יטעום הדור שלנו מנופת צוף דבש אמריו הנעימים וליקוטיו היקרים המפוזרים בהכרכים‬ ‫המרובים שחיבר בהלכה באגדה‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬בזמן האחרון קבלתי ממנו כמה פעמים לרגל המועדים הבאים לקראתנו‪ ,‬קונטרסים מסודרים‬ ‫מתורתו של הגאון המחבר זצ"ל מלאים זיו ומפיקים נוגה‪ ,‬וכל פעם שעוברים על מאמר אחד משתוקקים‬ ‫לעוד מאמר ומאמר בבחינת אכלתי ואוכל עוד‪ ,‬וב"ה אור הספר מוסיף והולך‪.‬‬ ‫ובלי ספק כי המחבר שהיה גאון בתורה וצדיק במעשיו נהנה בעוה’’ב על שמאמריו וציצים ופרחים‬ ‫שעשה לתורה‪ ,‬לא יהיו מונחים עוד בקרן זוית‪ ,‬אלא עולה ויעלה על שלחן מלכים‪ ,‬תלמידי חכמים‬ ‫ובעלי בתים זקנים עם בחורים והכל בזכותו של הרב הנכבד הנ''ל‪ ,‬וע’’י חכמה ומלאכה שהוא מכניס‬ ‫בזה עד שיהיה ’‘תורה מפוארה בכלי מפואר’’‪.‬‬ ‫לכן הנני בברכה‪ ,‬תחזקנה ידיכם להמשיך עבודתכם החשובה‪ ,‬והקב’’ה ישלח ברכה והצלחה במעשי‬ ‫ידיכם‪ ,‬ולברך על המוגמר לעת מצוא‪.‬‬ ‫בברכת התורה ובברכת כוח״ט‪,‬‬ ‫בן ציון הכהן שטראססער‬ ‫הסכמה‬ ‫ב״ה‬ ‫יום ג׳ לסדר ויברך אותם משה‬ ‫פ׳ פקודי‬ ‫יום כ״ח לחודש אדר ראשון‪ ,‬שנת‬ ‫תשפ״ב לפ״ק‬ ‫באתי בשורות אלו להגיד אדם ישרו‪,‬‬ ‫אדם היקר באנשים‪ ,‬הרבני החסיד‬ ‫ירא ושלם‪ ,‬מופלג בתורה וחסידות‪,‬‬ ‫ה״ה מוהר״ר רבי חיים יוסף בערנאטה‬ ‫שליט״א‪ ,‬אשר נטה שכמו לסבול עול‬ ‫לחזור ולהדפיס ברוב פאר והדר את‬ ‫ספרי ילקוט הגרשוני על התורה ועל‬ ‫מועדים וחי׳ על הש״ס אשר חברם‬ ‫הגה״צ מגדולי דור הקדום דור דעה רבי‬ ‫גרשון שטערן זצ"ל אב״ד לודאש יצ״ו‪.‬‬ ‫באמת איני רגיל ואיני כדאי לבוא בשער‬ ‫המלך להיות שר המסכים‪ ,‬ובפרט על‬ ‫ספר אשר גאונים וקדושי עליון זי״ע‬ ‫שבחוהו ורוממו ספר זו ובקרב קדושים‬ ‫תתהלל‪ ,‬ובפרט שדברי ספר זו מעיד על‬ ‫עצמו‪ ,‬משובץ בפנינים יקרים‪ ,‬הנחמדים מזהב‪ ,‬ישרים משמחי לב‪ ,‬יחד עם יראת ה׳ טהורה עומדת לעד‪.‬‬ ‫רק באתי לחזק ידי הרבני החשוב הנ״ל ולהיות נטפל לעושה מצוה רבה‪ ,‬איש אשר רוח אלקים בו לחשוב‬ ‫מחשבות‪ ,‬לעשות בחכמה ובתבונה ובדעת מלאכת הקודש לברר מקחו של ת״ח‪ ,‬ולהדרו ולפארו באופן הפלא‬ ‫ופלא לתועלת הרבים שוחרי תורה ולומדי׳ אשר ימצאו בו להשקיט צמאונם לדבר ה׳ ע״י באר המים חיים אשר‬ ‫נמשך מדברי הספר‪ ,‬ולשאת את ראש בני גרשו״ן‪.‬‬ ‫ואסיים דברי בברכת הדיוט‪:‬‬ ‫בזכות הפצת מעיינות חיים‪ ,‬תזכו לאריכת ימים ושנים‪ .‬והפסוק אורך ימים בימינה‪ ...‬יתקיים‪ ,‬וכן סיפא ‪...‬ובשמאלה‬ ‫עושר וכבוד כי טובים השנים‪ .‬ותזכו להמשיך פעולתכם לטובה לעשות רצון אבינו שבשמים‪ ,‬עדי שנזכה בקרוב‬ ‫לביאת בן דוד בבנין ציון וירושלים‪.‬‬ ‫הכוה״ח להגדיל תורה ולהאדירה‪,‬‬ ‫בנימין ברייער‬ ‫הסכמה‬ ‫בס״ד‬ ‫כן בקודש חזיתי אוצר גדול ונחמד‪ ,‬ה״ה ספרי פניני ילקוט הגרשוני‪ ,‬נתחלק לכמה‬ ‫שערים‪ ,‬והם תוכן הדברים של מאמרים מובחרים‪ ,‬ציצים ופרחים מתוקים לחיך כל‬ ‫אוכל‪ ,‬הנמצאים בכל ספרי ילקוט הגרשוני של הגאון הגדול המפורסם רבי גרשון‬ ‫שטערן אבד״ק מ׳לודאש ז״ל‪ ,‬אשר חשף בזרוע בקיאותו פניני מרגליות מראשונים‬ ‫ואחרונים‪ ,‬מפענח נעלמים אשר צפונים וטמונים בחדרי משכיות ספריהם‪ ,‬ונלקטו‬ ‫כעת בטוב טעם ודעת בסדר יפה אף נעים‪ ,‬להקל בזה על הקורא לרוץ בהם להתבשם‬ ‫ולהתחמם בדבריו הנחמדים‪ ,‬ובפרט בפנינים לשבתות ולמועדים‪ ,‬והוא מעשי ידי אומן‬ ‫הרבני היקר החסיד הנכבד איש האשכולות מעוטר במעלות ובמדות‪ ,‬אוצר כלי חמדה‪,‬‬ ‫מרבה פעלים לתורה ולתעודה‪ ,‬מוה״ר חיים יוסף בערנאטה שליט״א אבן יקר בעיר‬ ‫בארא פארק‪ ,‬והנה הספר ילקוט הגרשוני כבר עלה בהסכמה מגאוני דורו דור דעה‪,‬‬ ‫שהפליגו מאוד בשבח הספר‪ ,‬ובאתי בזה רק לחזק את ידי הרבני החסיד הנ״ל שדבר‬ ‫גדול עשה בזה‪ ,‬ותגן עליו להתברך בכל מילי דמיטב בשפע רב‪ ,‬ולהצלחה בכל ענינים‪,‬‬ ‫עדי נזכה לביאת גוא״צ בב״א‪.‬‬ ‫ובאעה״ח ג׳ לסדר אשר תשים לפניהם (כשלחן הערוך)‬ ‫תשפ״ב לפ״ק פה קרית יואל‬ ‫הק׳ געציל בערקאוויטש‬ ‫* ההערה יודפס ב״הערות לפנינים״ ועל מקומם‬ ‫הסכמה‬ ‫בה״י הטו״ב בשבט‪ ,‬״הבו לי ילקוט‬ ‫הגרשוני״ לפ״ק‬ ‫שמחתי באומרים לי אשר הספר‬ ‫היקר והחביב‪ ,‬״ילקוט הגרשוני״‪,‬‬ ‫אוצר כלי חמדה מתיקין ודובשין‪,‬‬ ‫שנתחבר ע״י הגאון הנפלא‪ ,‬נודע‬ ‫בשערים‪ ,‬פה מפיק מרגליות‪,‬‬ ‫נזר הדרשנים בדור דעה שקודם‬ ‫החורבן באירופא‪ ,‬ה״ה הג״ר גרשון‬ ‫שטערן זצ״ל רב ואב״ד לודאש‪,‬‬ ‫היתה לו עדנה בפאר והדר‪,‬‬ ‫בההדרתו מחדש בפנים חדשות‬ ‫מאירות ומסבירות קילורין לעינים‪,‬‬ ‫מעשי ידיו להתפאר של מכובדי‬ ‫מאד נעלה הרבני החשוב חו״ב‬ ‫מוהר״ר חיים יוסף בערנאטה שי׳‬ ‫לאיו״ט אב״י פה בארא פארק יע״א‪.‬‬ ‫והנני ממהר להמנות עם העושים‬ ‫לדבר מצוה‪ ,‬לחזק ידו ולאמץ רוחו‪,‬‬ ‫להתאזר עוז מחיל אל חי״ל‪ ,‬עדי יהא הבנין כלול בהדרו לתפארת תורה״ק והוגי בדת שעשועים המסלסלים‬ ‫בה בכל יום כחדשים‪ ,‬אשר יוכלו לרדות מדבשה של תורה ולהתענג מזיו כבודה בפניני יקר אשר ליקט הרב‬ ‫הגרשוני ככוכבי אור בשמי תורתנו הק׳‪.‬‬ ‫ויהא רעוא מן שמיא שחפץ ה׳ בידו יצלח ויזכה להגדיל תורה ולהאדירה להשלים זה הבנין לתפארה‪ ,‬לדובב‬ ‫שפתי ישנים מצדיקי הרבים ככוכבים ולהחיש גאולתנו ופדיון נפשנו בב״א‪.‬‬ ‫הכו״ח לכבוד תורה״ק‬ ‫דניאל חיים‬ ‫נ‪.‬ב‪ .‬רצו״ב הערות דמשתכחי‬ ‫בן לאדאמו״ר רבנו הגה״ק פני מנחם מגור זצללה״ה‬ ‫באפרקסתא דעניא‬ ‫עובר אורח כעת פה ב״פ ברוקלין יצ״ו‬ ‫* ההערות יודפסו ב״הערות לפנינים״ ועל מקומם‬ ‫הסכמה‬ ‫בס"ד‬ ‫בס"ד‬ ‫הן כבר נודע בשערים‪ ,‬גודל יקרת ערך ספרי הליקוט שנתחברו ע"י גדולי הדורות‪( ,‬כמו ספרי שערי‬ ‫ספרי שערי‬ ‫מתוך אריכות‬ ‫להרגיש‬‫הדורות‪( ,‬כמו‬ ‫ממלאכה‪,‬‬ ‫יותר גדולי‬ ‫שנתחברו ע"י‬ ‫הליקוט גדולה‬ ‫חכמה‬ ‫הן כבר נודע בשערים‪ ,‬גודל יקרת ערך ספרי‬ ‫תשובה ופתחי תשובה על שו"ע)‪ ,‬שיש בזה בס"ד‬ ‫מתוך אריכות‬ ‫המרובה‪ .‬כמו"כ‬ ‫מועטלהרגיש‬ ‫מחזיק את‬ ‫ממלאכה‪,‬‬ ‫באופן‬ ‫ולסדרןיותר‬ ‫חכמה גדולה‬ ‫הענינים בזה בס"ד‬ ‫וההלכה‪,‬‬ ‫שו"ע)‪ ,‬שיש‬ ‫נקודת‬‫תשובה על‬ ‫הפוסקים‬ ‫ופתחי‬‫גדולי‬‫תשובה‬ ‫הלשונות של‬ ‫שערי‬ ‫כמו"כ מרגניתא‬ ‫הני‬ ‫ספרי‬ ‫המרובה‪.‬‬ ‫ואגדהשערי‬ ‫(כמו‬ ‫(כמו ספרי‬‫דרוש‬ ‫הדורות‪,‬‬ ‫הדורות‪,‬את‬ ‫מחזיק‬ ‫מועטספרי‬‫גדולי‬ ‫ע"י‬ ‫באופן‬ ‫הגדול של‬ ‫גדולי‬ ‫שנתחברו‬ ‫ולסדרן‬ ‫שנתחברו ע"י‬ ‫הליקוט‬ ‫וההלכה‪,‬האוצר‬ ‫ספרי מתוך‬ ‫הליקוט‬ ‫ספרי‬ ‫הענינים‬ ‫להעלות‬ ‫ערך‬ ‫יקרת‬ ‫נקודתערך‬ ‫יתירה‬ ‫יקרת‬ ‫גודל‬ ‫הפוסקים‬ ‫גודל‬ ‫בשערים‪,‬‬ ‫מבינות‬ ‫גדולי‬ ‫בשערים‪,‬‬ ‫בזה‬ ‫נודע‬ ‫של‬ ‫יש‬ ‫נודע‬ ‫כבר‬ ‫הלשונות‬ ‫דאגדתא‬ ‫כבר‬ ‫הן‬ ‫במ ילי הן‬ ‫אריכות‬ ‫מרגניתא‬ ‫מתוך‬ ‫הני‬ ‫להרגיש‬ ‫ואגדה‬ ‫דרוש‬ ‫ממלאכה‪,‬‬ ‫ספרי‬ ‫של‬ ‫יותר‬ ‫הגדול‬ ‫גדולה‬ ‫האוצר‬ ‫חכמה‬ ‫מתוך‬ ‫תשובה על שו"ע)‪ ,‬שיש בזה חכמה גדולה יותר ממלאכה‪ ,‬להרגיש מתוך אריכות‬ ‫בזה‬ ‫להעלות‬ ‫שיש‬ ‫שו"ע)‪,‬‬ ‫יתירה‬ ‫על‬ ‫מבינות‬ ‫תשובה‬ ‫בזה‬ ‫יש‬ ‫נפשא‪.‬‬ ‫ופתחי‬ ‫דאגדתא‬ ‫תשובה‬ ‫תשובה כל‬ ‫ופתחי‬ ‫ילי‬ ‫במ‬ ‫טבא דבי' תחדי‬ ‫כמו"כ‬ ‫המרובה‪.‬‬ ‫ילקוט כמו"כ‬ ‫בעלהמרובה‪.‬‬ ‫את‬ ‫מחזיק‬ ‫מחזיק את‬ ‫מועט‬ ‫באופן‬ ‫באופן מועט‬ ‫ולסדרן‬ ‫ולסדרן‬ ‫וההלכה‪,‬‬ ‫הענינים‬ ‫נקודת‬ ‫הפוסקים‬ ‫כל נפשא‪.‬‬ ‫גדולי‬‫תחדי‬‫של‬ ‫דבי'של‬‫הלשונות‬‫טבא‬ ‫הגרשוני אב"ד‬ ‫מרגניתא‬ ‫הני‬ ‫ואגדה‬ ‫ספריברה‬ ‫דרוש‬ ‫כחמה‬ ‫של‬ ‫טהורה‬ ‫הגדול‬ ‫וההלכה‪ ,‬ה'‬ ‫האוצר‬ ‫ביראת‬ ‫מתוך‬ ‫הענינים‬ ‫הנפלא‬ ‫להעלות‬ ‫נקודת‬ ‫הגאון‬ ‫יתירה‬ ‫הפוסקים‬ ‫שלפנינו‬ ‫מבינות‬ ‫בזה‬ ‫גדולי‬ ‫יש‬ ‫בדור‬ ‫דאגדתא‬ ‫הלשונות‬ ‫ביותר‬ ‫ילי‬ ‫במ‬‫ובזה מצוין‬ ‫היה ספר זה‬‫מרגניתא‬ ‫חורפי‪,‬אב"ד‬ ‫הני‬ ‫ואגדה‬ ‫בימיהגרשוני‬ ‫דרוש‬ ‫מקדםילקוט‬ ‫ספרי‬ ‫ברה בעל‬ ‫של‬ ‫כחמהמים‬ ‫הגדול‬ ‫וזכרתי י‬ ‫האוצר‬ ‫זי"ע‪.‬טהורה‬‫ביראת ה'‬‫מתוך‬ ‫השערים‬ ‫להעלות‬ ‫ביתהנפלא‬ ‫יתירה‬ ‫הגאון‬ ‫בעל‬ ‫מבינות‬ ‫שלפנינו‬ ‫ישראל‬ ‫בזה‬ ‫שלבדור‬ ‫יש‬ ‫דאגדתא‬ ‫ביותר‬ ‫מצויןרבן‬ ‫ילי‬ ‫ובזהחתן‬ ‫במ‬ ‫לודאש זצ"ל‬ ‫נפשא‪.‬‬ ‫נפשא‪.‬‬ ‫כל‬ ‫כל‬ ‫תחדי‬ ‫תחדי‬ ‫דבי'‬ ‫דבי'‬ ‫טבא‬ ‫טבא‬ ‫היה ספר זה‬ ‫בקולמסו יצליח‪,‬‬ ‫עולה‬‫חורפי‪,‬‬ ‫אשר‬ ‫וכלבימי‬ ‫מקדם‬‫בעט"ו‬‫יתןימים‬ ‫וזכרתי‬ ‫זי"ע‪.‬פריו‬ ‫אשר‬ ‫השערים‬ ‫ביתלשונו‬ ‫במתק‬‫ישראל בעל‬ ‫ובאגדה‪,‬‬ ‫רבן של‬ ‫בהלכה‬ ‫זצ"ל חתן‬‫לודאשחמד‬ ‫שעשועי בחורי‬ ‫אב"ד‬ ‫יצליח‪,‬‬ ‫הגרשוני‬ ‫הגרשוני אב"ד‬ ‫ילקוט‬ ‫ילקוטבקולמסו‬ ‫בעל‬ ‫אשר עולה‬ ‫ברה‬ ‫ברה בעל‬ ‫כחמה‬ ‫בעט"ו וכל‬ ‫יתןכחמה‬ ‫טהורה‬ ‫טהורה‬‫ה'פריו‬‫ה'‬ ‫אשר‬ ‫ביראת‬ ‫התורה‪.‬‬ ‫ביראת‬ ‫הנפלא‬ ‫הנפלאלשונו‬ ‫הגאון‬ ‫הגאוןבמתק‬ ‫ומתיקות‬ ‫ובאגדה‪,‬‬ ‫שלפנינו‬ ‫לחשקת‬‫בהלכה‬ ‫שלפנינו‬ ‫בדור‬ ‫ביותר‬ ‫ביותרחמד‬ ‫התעוררות‬ ‫בדור‬ ‫מצוין‬ ‫מצויןבחורי‬ ‫שעשועי‬ ‫ובזה‬ ‫בספריו‬ ‫והרגישו ובזה‬ ‫זה‬ ‫ספר‬ ‫ספר זה‬ ‫היה‬ ‫חורפי‪,‬‬ ‫חורפי‪ ,‬היה‬ ‫בימי‬ ‫מקדם‬ ‫צדק בימי‬ ‫מים‬ ‫ופועלמקדם‬ ‫י‬ ‫וזכרתי‬ ‫וזכרתי ימים‬ ‫זי"ע‪.‬‬ ‫זי"ע‪.‬‬ ‫השערים‬ ‫התורה‪.‬‬ ‫השערים‬ ‫בית‬ ‫ומתיקות‬ ‫אישבית‬‫בעל‬ ‫ישראל‬ ‫לחשקת‬ ‫לבבעל‬ ‫ישראל‬ ‫של‬ ‫התעוררות‬‫רבן‬ ‫בכתובים‪,‬של‬ ‫חתן‬ ‫בספריו‬‫זצ"ל‬ ‫עוה"פזצ"ל חתן רבן‬ ‫לודאש‬ ‫והרגישו‬ ‫ע"כ באתילודאש‬ ‫נועם המדות‬ ‫ובמצוות‬ ‫יצליח‪,‬‬ ‫בקולמסו‬ ‫בתורה‬ ‫עולה‬ ‫אשר‬ ‫וכל‬ ‫בעט"ו‬ ‫תמים‬ ‫יתן‬ ‫פריו‬ ‫הולך‬ ‫אשר‬ ‫חסיד‬ ‫לשונו‬ ‫במתק‬ ‫ובאגדה‪,‬‬ ‫לחזק‬ ‫בהלכה‬ ‫חמד‬ ‫בחורי‬ ‫שעשועי‬ ‫ולפרסם זה‬ ‫יצליח‪,‬‬ ‫המדות‬ ‫בקולמסו‬ ‫צורךנועם‬ ‫לעסוק‬ ‫עולה‬ ‫ובמצוות‬ ‫נשמתו אשר‬ ‫בתורה‬ ‫הרגיש‬ ‫וכל‬ ‫צדק‬‫בעט"ו‬ ‫ופועל‬ ‫תמיםיתן‬ ‫שבזכות‬ ‫אשר פריו‬ ‫הולך‬ ‫יצ"ו‪,‬‬ ‫לשונו‬ ‫חסיד‬ ‫בב"פ‬ ‫במתק‬ ‫איש‬‫אב"י‬‫ובאגדה‪,‬לב‬ ‫לחזק‬ ‫חמד בהלכה‬ ‫בכתובים‪,‬‬ ‫בערנאטה ני"ו‬ ‫עוה"פ‬‫בחורי‬ ‫יוסף‬ ‫באתי‬‫שעשועי‬ ‫חיים‬ ‫ע"כ‬ ‫וכו' מוהר"ר‬ ‫התורה‪.‬‬ ‫התורה‪.‬‬ ‫ומתיקות‬ ‫ומתיקות‬ ‫לחשקת‬ ‫לחשקת‬ ‫התעוררות‬ ‫התעוררות‬ ‫בספריו‬ ‫בספריו‬ ‫והרגישו‬ ‫והרגישו‬ ‫ולפרסם זה‬ ‫נופת צופים‬ ‫לעסוקלטעום‬ ‫הרגיש צורך‬ ‫המבקשים‬ ‫לרוות נשמתו‬ ‫צמאונם‬ ‫הנ"ל‪ ,‬שבזכות‬ ‫בב"פ יצ"ו‪,‬‬ ‫מספרים‬‫יקריםני"ו אב"י‬ ‫בערנאטה‬ ‫תורהיוסף‬ ‫פנינים‬ ‫מוהר"ר חיים‬ ‫וכו' דברי‬ ‫רבות בשנים‬ ‫המדות‬ ‫צופיםבזה נפש‬ ‫להחיות‬ ‫המדות‬ ‫נועם‬ ‫נופת‬ ‫ובמצוות‬ ‫לטעום‬ ‫בשלימות‬ ‫נועם‬ ‫ובמצוות‬ ‫בתורה‬ ‫המבקשים‬ ‫הספרים‬ ‫בתורה‬ ‫צדק‬ ‫צדק‬ ‫ופועל‬ ‫צמאונם‬ ‫כל‬ ‫ופועל‬ ‫ביופי‬‫תמים‬ ‫לרוות‬ ‫הולך‬ ‫הנ"ל‪,‬‬ ‫להדפיסתמים‬ ‫חסיד‬ ‫מספרים הולך‬ ‫חסיד‬ ‫איש‬ ‫נטוי'‬ ‫לב‬ ‫יקריםאיש‬ ‫ידו‬ ‫לחזק‬ ‫ועוד לב‬ ‫לחזק‬ ‫בכתובים‪,‬‬ ‫ודור‪,‬פנינים‬ ‫דורתורה‬ ‫בכתובים‪,‬‬ ‫עוה"פ‬ ‫דברי‬ ‫משוש‬ ‫עוה"פ‬ ‫באתי‬ ‫בשנים‬ ‫באתי‬ ‫ע"כ‬ ‫רבות‬ ‫רבותינו‬ ‫חידושי ע"כ‬ ‫היתה אורה‪,‬‬‫זה‬ ‫נפש‬ ‫ולפרסם‬ ‫ליהודים‬ ‫ולפרסם זה‬ ‫לעסוק‬ ‫להחיות בזה‬ ‫צורך‬ ‫בשלימות‬ ‫הבחירה‪,‬‬ ‫לעסוק‬ ‫הרגיש‬ ‫בית‬ ‫הרגיש צורך‬ ‫נשמתו‬ ‫הספרים‬ ‫נזכהכללבנין‬ ‫נשמתו‬ ‫שבזכות‬ ‫עדיביופי‬ ‫שבזכות‬ ‫יצ"ו‪,‬‬ ‫להדפיס‬ ‫יצ"ו‪,‬‬ ‫בב"פ‬ ‫ולהאדירה‪,‬‬ ‫בב"פ‬ ‫אב"י‬ ‫אב"ינטוי'‬ ‫ני"ו‬ ‫ועוד ידו‬ ‫בערנאטה‬ ‫ודור‪ ,‬ני"ו‬ ‫תורה‬ ‫בערנאטה‬ ‫יוסף‬ ‫משוש דור‬ ‫להגדיל‬ ‫בידו‬ ‫יוסף‬ ‫חיים‬ ‫מוהר"ר‬ ‫רבותינו‬ ‫חיים‬ ‫יצליח‬ ‫מוהר"ר‬ ‫וכו' ה'‬ ‫חידושי‬ ‫כל חי‪ ,‬וחפץ‬ ‫וכו'‬ ‫צופים‬ ‫אורה‪,‬‬ ‫נופת‬ ‫היתהצופים‬ ‫לטעום‬ ‫ליהודיםנופת‬ ‫המבקשים‬ ‫בית הבחירה‪,‬‬ ‫המבקשים לטעום‬ ‫צמאונם‬ ‫לרוות‬ ‫נזכה לבנין‬ ‫צמאונם‬ ‫הנ"ל‪,‬‬ ‫הנ"ל‪,‬עדילרוות‬ ‫מספרים‬ ‫ולהאדירה‪,‬‬ ‫תורהמספרים‬ ‫יקרים‬ ‫יקרים‬ ‫פנינים‬ ‫להגדיל‬ ‫תורה‬ ‫בידופנינים‬ ‫יצליח‬ ‫תורה‬ ‫דברי‬ ‫דברי‬ ‫בשנים‬ ‫במהרה‪.‬ה'‬ ‫רבותחי‪ ,‬וחפץ‬ ‫בשנים‬ ‫רבות‬ ‫כל‬ ‫בביאת גו"צ‬ ‫נפש‬ ‫זה‬ ‫ב‬ ‫להחיות‬ ‫בשלימות‬ ‫הספרים בשלימות להחיות בזה נפש‬ ‫הספרים‬ ‫כל‬ ‫ביופי‬ ‫ביופיג' כל‬ ‫להדפיס‬ ‫להדפיס‬ ‫נטוי'‬ ‫ידו‬ ‫ועוד‬ ‫כו"חידו נטוי'‬ ‫ודור‪,‬‬ ‫דור‬ ‫משוש דור ודור‪ ,‬ועוד‬‫משוש‬ ‫במהרה‪.‬‬ ‫רבותינו‬ ‫רבותינו‬ ‫חידושי‬ ‫בביאת גו"צ‬ ‫חידושי‬ ‫אורה‪,‬‬ ‫היתה‬ ‫ליהודים‬ ‫הבחירה‪,‬‬ ‫שמות‬ ‫בית‬ ‫לבנין‬ ‫הבוקר‬ ‫נזכה‬ ‫עדי‬ ‫אשמורת‬ ‫ולהאדירה‪,‬‬ ‫תורה‬ ‫להגדיל‬ ‫בידו‬ ‫יצליח‬ ‫ה'‬ ‫וחפץ‬ ‫חי‪,‬‬ ‫כל‬ ‫שמות בית הבחירה‪ ,‬ליהודים היתה אורה‪,‬‬ ‫לבנין‬ ‫נזכה‬ ‫ג'‬ ‫עדי‬ ‫הבוקר‬ ‫י"ד טבת תשפ"ה לפ"ק‬ ‫ולהאדירה‪,‬‬ ‫אשמורת‬ ‫תורה‬ ‫כו"ח‬ ‫להגדיל‬ ‫בידו‬ ‫יצליח‬ ‫ה'‬ ‫וחפץ‬ ‫חי‪,‬‬ ‫כל‬ ‫במהרה‪.‬‬ ‫גו"צ‬ ‫בביאת גו"צ במהרה‪.‬‬ ‫בביאת‬ ‫י"ד טבת תשפ"ה לפ"ק‬ ‫שמות‬ ‫הבוקר ג'ג' שמות‬ ‫אשמורת הבוקר‬‫כו"ח אשמורת‬ ‫כו"ח‬ ‫לפ"ק‬ ‫תשפ"ה‬ ‫י"ד טבת תשפ"ה לפ"ק‬ ‫טבת‬ ‫י"ד‬ ‫הסכמה‬ ‫הסכמה‬ ‫ב״ה‬ ‫יום ב׳ פר׳ ויקרא ב׳ לחודש ניסן‬ ‫תשפ״א לפ״ק‬ ‫הנה בימים אלו שטרודים בהכנה לחג‬ ‫הפסח ונשאלים לתלמידים ( עי׳ ט״ז או״ח‬ ‫סי׳ תכ״ט ס״ק א) הביא לפני הרב חיים יוסף‬ ‫בערנאטה שיחי׳ אוצר בלום של פניני‬ ‫ילקוט הגרשוני מהגאון המפורסם הרב‬ ‫גרשון שטערן אב״ד מ׳לודאש חתן הגאון‬ ‫הגדול בעל שו״ת בית שערים‪ ,‬שעשה‬ ‫מלאכה רבה מלאכת המעמ״ר שהוא‬ ‫מלאכה קשה מאוד‪ ,‬והוזיל מזמנו לזכות‬ ‫הרבים בתמידין כסדר״ן‪ ,‬וסידר לקוטי‬ ‫בתר לקוטי‪ .‬ודבר גדול עשה בעמיו‪,‬‬ ‫שעד עכשיו אין יד כל אדם ממשמש‬ ‫בהם וע״י עבודתו שסידר ועשה מפתח‬ ‫מפורט שכל בר בי רב יכול בניקל למצוא‬ ‫המבוקש וללמוד בו ויהי׳ תועלת לרבים‪.‬‬ ‫וגם העיר הרבה הערות על ה׳ החלקים‬ ‫א) על שו״ע אורח חיים‪ ,‬ב) על התורה‬ ‫ונ״ך‪ ,‬ג) על מועדים‪ ,‬ד) על פרקי אבות‪,‬‬ ‫ה) על אגדות הש״ס‪ ,‬והם באמת פנינים‬ ‫יקרים ורבים יהנו מהם‪.‬‬ ‫ע״כ ראוי ליתן שכרו על פעלו הטוב‬ ‫ויגמור בכי טוב כאוות נפשו הטוב מתוך בריאות גופא ונהורא מעליא ולאריכת ימים‬ ‫טובים ונחת מאת בניו‪ ,‬ונזכה לבנין בית המקדש‪ ,‬ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים‪.‬‬ ‫המאחל לו חג כשר ושמח הכו״ח לכבוד התורה ולומדי׳‪,‬‬ ‫נחום מאיר גערמאן‬ ‫* ההערות יודפסו ב״הערות לפנינים״ ועל מקומם‬ ‫מכתב בשם משפחת רבינו זצוק״ל‬ ‫בס"ד ימי בין המצרים‪ ,‬תש"פ לפ"ק‬ ‫אל כבוד העוסקים במלאכת הקודש‪ ,‬ובראשם האי גברא רבה‬ ‫הרה"ח מה"ו חיים יוסף בערנאטה שליט"א‬ ‫בשורה טובה תדשן עצם בשמעינו על דבר משימת הקודש רבת האנפין שנטלתם‬ ‫על עצמכם‪ ,‬לפאר ולהאדיר תורתו של זקנינו שר התורה הגה"ק מוה"ר גרשון שטערן‬ ‫זצוק"ל זיע"א האבדק"ק לודאש בעמח"ס ילקוט הגרשוני‪ ,‬פני המלך ועוד‪ .‬וכאשר‬ ‫שמענו כן ראינו‪ ,‬תורה מפוארת בכלי מפואר‪ ,‬את אשר כבר זכיתם להוציא לאור עולם‬ ‫'פניני ילקוט הגרשוני' – הגדה של פסח‪ .‬ראו עינינו ושמח ליבנו בראותינו מעשה אמן‬ ‫מלאכת מחשבת‪ ,‬בהיר ומאיר עיניים באופן השווה לכל נפש‪ ,‬ולמותר לציין גודל‬ ‫ההשקעה הניכרת בכל עיון בהגדה הנ"ל‪.‬‬ ‫ולדידן הוי שמחה בכפליים בזכרינו את זקנינו הרה"ח מוה"ר שמואל ישראל שטערן‬ ‫זצ"ל נכד חביב להגאון המחבר אשר עוד זכה להשתעשע עמו בדברי תורה‪ ,‬ולשמוע‬ ‫מפיו דבר ה' זו הלכה‪ .‬ואשר היה בבת עינו ומשאת נפשו כל ימיו להגדיל ולהפיץ תורת‬ ‫זקינו המחבר זצוק"ל‪ .‬ואף זכה בחיים חיותו להאדיר חלקים מתורתו בהוציאו לאור‬ ‫ספר ילקוט הגרשוני על שו"ע יורה דעה וספר פני המלך על הרמב"ם בעידודו של מורו‬ ‫ורבו מרן בעל שבט הלוי זצוק"ל אשר הפליג בחשיבות הפצת תורתו של אותו צדיק‬ ‫מגדולי הונגריה בדור הקודם‪.‬‬ ‫ובזאת נשגר ברכתינו קמיה הרה"ח המו"ל שליט"א העושה לילות כימים למען מטרה‬ ‫נשגבה זו‪ ,‬ברך ה' חילו ופועל ידיו תרצה בהמשך פועלו להאדרת ספרי זקנינו המחבר‬ ‫זצוק"ל בכל מקצועות התורה‪ ,‬להכניס ברכה אל תוך בתיהם של שוחרי תורה והוגי‬ ‫ספר‪ .‬וזכות זקנינו המחבר ותורתו יעמוד לו ולב"ב וזרעו אחריו להיות לו חיים ארוכים‬ ‫מתוך הרחבת הדעת ורוב נחת דקדושה מכל יוצ"ח עד ביאת ינון בכ"א‪.‬‬ ‫הכו"ח בשם המשפחה‬ ‫יצחק פישמן ‪ -‬נו"נ הגאון המחבר זצוק"ל‬ ‫ארזי הלבנון אדירי התורה‬ ‫שרי המסכימים על ספרי רבינו‬ ‫רבי משה גינז זצ”ל אבד”ק קערעסטיר‬ ‫רבי אברהם יצחק גליק זצ”ל אבד”ק טאלטשאווא בעמח”ס שו”ת יד יצחק‬ ‫רבי אליעזר דוד גרינוואלד זצ”ל אבד”ק סאטמאר בעמח”ס קרן לדוד‬ ‫רבי יצחק חיות זצ”ל אבד”ק בראדי בן הגאון מהר”ץ חיות‬ ‫רבי שרגא צבי טענענבוים זצ”ל אבד”ק טשאטה בעמח”ס נטע שורק‬ ‫רבי אליעזר זוסמאן סופר זצ”ל אבד”ק פאקש בעמח”ס ילקוט אליעזר‬ ‫רבי יצחק ליב סופר זצ”ל מדראהביטש בן הגאון בעל כתב סופר‬ ‫רבי שאול עהרנפעלד זצ”ל אבד”ק סיקסא‬ ‫רבי משה הרש פוקס זצ”ל אבד”ק גראסווארדיין בעמח”ס שו”ת יד רמ”ה‬ ‫רבי אברהם בנימין קלוגער זצ”ל מבראדי בן הגאון רבינו שלמה קלוגער‬ ‫רבי יהודה ליב צירלזאהן זצ”ל אבד”ק קישינעב בעמח”ס שו”ת גבול יהודה‬ ‫רבי שלום מרדכי הכהן שוואדראן זצ”ל אבד”ק ברעזאן בעמח”ס שו”ת מהרש”ם‬ ‫רבי יצחק שמעלקיש זצ”ל אבד”ק לעמבערג בעמח”ס שו”ת בית יצחק‬ ‫וגם בדור האחרון‪....‬‬ ‫ואחרון אחרון חביב‪ ,‬הגאון האדיר מופת הדור והדרו פוסק הדור מרן רבי שמואל הלוי וואזנר זצוק״ל‬ ‫זי״ע בעל ״שבט הלוי״ שכתב בהסכמתו לספר פני המלך שנת תנש״א ״ונשא ונתן עם רוב חכמי דור‬ ‫שעבר והחשיבוהו מאד וכו׳ והמפורסם אין צריך ראיה‪ ,‬כי הי׳ גבר בגוברין בגבורה של תורה גם בזמן‬ ‫הגאונים הגדולים‪ ,‬וכל הרואה חידושיו בזה וגם בספרו ילקוט הגרשוני כללים ואו״ח ויו״ד‪ ,‬יראה מיד כי‬ ‫הדברים יצאו מפי גאון מופלא ואומן גדול״ עכל״ק‪.‬‬ ‫רשימת ספרי רבנו‬ ‫י‪ .‬אבל כבד‬ ‫א‪ .‬ילקוט הגרשוני על ערכים (אותיות)‬ ‫קינה ומספד שנשא על הגאון הקדוש בעל‬ ‫חלק א’ בשנת תרנ”ד‬ ‫מחנה חיים מפעסט זצוק”ל‪-‬בשנת תרמ”ו‬ ‫יא‪ .‬תפארת למשה ‪ -‬דרשת התעוררות ומוסר‬ ‫חלק ב’ בשנת תרנ”ה‬ ‫שהגיד לקהל עדתו בז’ אדר בשנת תרח”ם‬ ‫חלק ג’ בשנת תרנ”ו‬ ‫יב‪ .‬מקור דמעה‬ ‫ב‪ .‬ילקוט הגרשוני על תנ”ך וחמש מגילות‬ ‫קינה ומספד שנשא על שני המאורות הגדולים‬ ‫הגה”ק רבי הלל מקאלאמעא והגה”ק רבי יצחק‬ ‫ב’ חלקים ‪ -‬שנות תרנ”ט‪-‬תר”ס‬ ‫אהרן איטינגא אבד”ק לעמבערג ‪ -‬בשנת תרנ”א‬ ‫ג‪ .‬ילקוט הגרשוני על שו”ע אורח חיים‬ ‫יג‪ .‬מרבה ישיבה ‪ -‬אגודת מכתבים שי”ל‬ ‫ב’ חלקים ‪ -‬שנות תרס”א‪-‬תרס”ד‬ ‫במכתבי עת לחיזוק הישיבות במדינתו‬ ‫ד‪ .‬ילקוט הגרשוני על שו”ע אורח חיים‬ ‫יד‪ .‬ברכת הנפש‬ ‫פירושים נאים ונכבדים על ט”ו שיר המעלות‬ ‫ב’ חלקים ‪ -‬שנות תרס”א‪-‬תרס”ד‬ ‫ועל ברכי נפשי (בלשון יידיש‪-‬דייטש) תרס”א‬ ‫ה‪ .‬ילקוט הגרשוני על פרקי אבות‬ ‫טו‪ .‬מתוק לנפש ה׳ דרשות שדרש בימים‬ ‫באידיש דייטש ‪ -‬פאקש תרס״ו‬ ‫הקדושים ובחג הסוכות בשנת תרע”א‬ ‫(בלשון יידיש‪-‬דייטש)‬ ‫ו‪ .‬ילקוט הגרשוני על שו”ע יורה דעה‬ ‫ב’ חלקים ‪ -‬שנות תרס”ז‪-‬תרס”ח‬ ‫טז‪ .‬מסעי בני ישראל‬ ‫תיאור מסע לארה”ק בשנת עת”ר עם שיירא של‬ ‫ז‪ .‬ילקוט הגרשוני על אגדות הש”ס‬ ‫ע”ב איש‪ ,‬ושפכו שיח אצל מקומות הקדושים‬ ‫חלק א ‪ -‬שנת תרפ”ב‬ ‫ונדפס עם תפילות שחיבר רבנו לאמרם שם‪.‬‬ ‫מועד וליקוטים לפרקי אבות‬ ‫ובסוף הספר שאלות ותשובות י”ב סימנים‬ ‫וכן לאחרונה יצאו לאור‪:‬‬ ‫חלק ב ‪ -‬שנת תרפ”ד‬ ‫יז‪ .‬ילקוט הגרשוני ליום הפורים‬ ‫נשים נזיקין עד עדיות‬ ‫על מגילת אסתר‪ ,‬מס׳ מגילה‪ ,‬ושו״ע הל׳ מגילה‬ ‫ובתחילת הספר שאלות ותשובות י”ב סימנים‬ ‫י”ל ע”י הרב יעקב יהושע בוים‬ ‫שליט״א‪ ,‬ירושלים תשס״ו‬ ‫חלק ג ‪ -‬שנת תרפ”ז‬ ‫יח‪ .‬הגדה של פסח‪-‬פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫ע”ז‪ ,‬אבות‪ ,‬והוריות‪ ,‬וכל סדר קדשים וטהרות‬ ‫י”ל ע״י מו״ה חיים יוסף בערנאטה הי״ו‬ ‫ח‪ .‬פני המלך חידושים על הרמב”ם ‪ -‬י”ל מכתב יד‬ ‫ברוקלין תש״פ‬ ‫(עם תולדות רבינו מנכדו המו״ל)‬ ‫יט‪ .‬זמירות לשבת קודש‪-‬פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫ע”י נכדו הרב שמואל ישראל שטערן‬ ‫י”ל ע״י מו״ה חיים יוסף בערנאטה הי״ו‬ ‫ז״ל בשנת תשנ”א בארה”ק‬ ‫ברוקלין תשפ״א‬ ‫ט‪ .‬ילקוט הגרשוני‬ ‫כ‪ .‬פניני שבת‪/‬פניני האבות‪-‬פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫שו”ע יורה דעה מן סי’ ס”א ‪ ,‬אבהע”ז סי’ י”ז תקנות‬ ‫עם פנינים נבחרים‪ ,‬ברכת הנפש (בלשון אידיש)‪,‬‬ ‫עגונות‪ ,‬חידושים על מס’ חולין‪,‬‬ ‫פנינים לעת מצוא‬ ‫וחידושים בענייני שביעית‬ ‫י”ל ע״י מו״ה חיים יוסף בערנאטה הי״ו‬ ‫י”ל ע”י נכדו הרב שמואל ישראל שטערן‬ ‫ברוקלין תשפ״ג‬ ‫ז״ל בשנת תשס”ה בארה”ק‬ ‫דף אחד מי״ב כרכים של ספרי ילקוט הגרשוני שמהם נלקטו ונערכו פנינים אלו‬ ‫דף השער לילקוט הגרשוני על ערכים (אותיות) ‪ -‬שנת תרנ״ד‬ ‫כתי״ק של רבינו ‪ -‬מתוך תשובה (עיין במדור ״כתב יד קדשו״ הבאנו המכתב במילואו)‬ ‫בפי ישרים תתרומם‪...‬ובקרב קדושים תתהלל‬ ‫הגאון רבי אריה ליבוש הורוויץ זצ"ל מסטאניסלאוו‪ ,‬בעל הרי בשמים‪:‬‬ ‫"ילקוט הגרשוני המכלכל בתוכו ילקוט אבנים יקרות ספיר גזרתם‪ ..‬והיא תועלת רב ללמד לבני יהודה לחנכם‬ ‫בדרכי הפלפול והסברא ללמד ידיהם לקרב לערוך מלחמתה של תורה‪ ,‬ישוטטו רבים ותרבה הדעת‬ ‫הרה"ק רבי יהושע מדזיקוב זצ"ל‪ ,‬בעל עטרת ישועה‪:‬‬ ‫"לא צריך כבודו לשום הסכמה‪,‬‬ ‫כי כל החלקים ילקוט הגרשוני אשר נדפסו זה כביר מצאו חן בעיני על רואיהם‪.‬״‬ ‫הגאון רבי יצחק שמעלקיש זצ"ל‪ ,‬בעל בית יצחק מלבוב‪:‬‬ ‫"…והוא רב התועלת לומדי תורה ושוחרי תושיה‬ ‫כי הוא יעירם דברים חדשים יוצאים מפי גאוני קדמאי ובתראי‪.‬״‬ ‫הגאון רבי יצחק ליב סופר מדראהביטש זצ"ל‪ ,‬בעל סופר מהיר‪:‬‬ ‫"כבר העידו עליו גדולי זמננו ויהללוהו‪ ,‬והספר יעיד על עצמו‪ ,‬וההוגים בו ימצאו‬ ‫דברים יקרים אשר יתענגו נפשם‪.‬״‬ ‫הגאון רבי שלום מרדכי הכהן שוואדראן זצ"ל‪ ,‬המהרש"ם מברעזאן‪:‬‬ ‫"פנינים יקרים אשר יסודתם בהררי קודש ככוכבים מזהירים לשמחת לב אוהבי תושיה‪ ,‬וגם הוסיף מנוף‬ ‫בחידושיו ‪ ..‬אומר הבא מן החדש ציצים ופרחים בהלכה ובאגדה…״‬ ‫הגאון רבי שרגא צבי טענענבוים זצ"ל‪ ,‬בעל נטע שורק מטשאטה‪:‬‬ ‫"עושה ציצים ופרחים לתורה הק’ בשמעתא ובאגדה על פי דרכי התורה והיראה‪ ,‬היגעים והעמלים בתורת ה’‬ ‫ומלאו ידם לצלול במים אדירים ים התלמוד בחריפות ובקיאות‪ ,‬עץ חיים היא וגו’‪.‬״‬ ‫הגאון רבי אברהם בנימין קלוגער מבראד זצ"ל‪ ,‬בעל שערי בנימין‪:‬‬ ‫"בילקוטו כל דבר טוב ומועיל‪ ..‬מלא ברכת ה’‪..‬הילקוט הזה כולו אומר כבוד למחברו‪ ,‬והוא לתועלת גדול לכל‬ ‫תופשי משוט בים התלמוד‪.‬״‬ ‫הגאון רבי אליעזר זוסמאן סופר מפאקש זצ"ל‪ ,‬בעל ילקוט אליעזר‪:‬‬ ‫"רבות שבעה נפשי עונג בכל דף ודף‪ ,‬כי מצאתי אשר חשף בזרוע בקיאותו פניני מרגליות מראשונים ואחרונים‪,‬‬ ‫מפענח נעלמים אשר צפונים וטמונים בחדרי משכיות ספריהם ובחריצות שכל עשה מעדנים‪ ..‬וצפיתי כמוני‬ ‫כל שוחרי תורה ישבחוהו בכפילא ויבהילו להביא ספרו הנחמד לביתם‪.‬״‬ ‫הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד זצ"ל‪ ,‬בעל קרן לדוד מסאטמאר‪:‬‬ ‫"פקיע שמיה בחבוריו אשר נתקבלו בשערים המצוינים בהלכה‪ ..‬אין ספק אשר חיבורו אשר טרח ויגע לערוך בו‬ ‫שלחן בכל מיני מטעמים כפרים עם נרדים חדשים גם ישנים יתקבל ברצון ובחיבה יתירה לפני הוגי תורה״‬ ‫הגאון רבי משה הרש פוקס זצ"ל‪ ,‬בעל יד רמ"ה מגראסווארדיין‪:‬‬ ‫"כבר יצא טבעו בעולם על ידי חיבוריו‪ ..‬ונתקבלו בעין יפה וישבחוהו בקהל חכמים ונבונים‪ ..‬הלא כל חיך אשר‬ ‫טעם טעם אורה ומתיקותה יבין מעצמו תועלת ותפארת חבורו הטהור‪..‬״‬ ‫להערות והגהות‪ ,‬ולכל עניני הספר‪ ,‬נא להתקשר‪347.224.1477 | P ninei Yalkut H agersHuni @ gmail . com :‬‬ ‫א‬ ‫ | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫אוצרות הפנינים‬ ‫סליחות‬ ‫יא‬ ‫לך ה׳ הצדקה ולנו בושת הפנים‬ ‫הדרשנים מוכיחים על הכל חוץ מן הצדקה‪ ,‬שעל זה גם הם מתביישים‬ ‫הקב״ה נתן מתנת חינם ועשה הכסף כאילו ברשותנו‬ ‫אם לחוב לאדם עשה הקב״ה שאינו ברשותו כרשותו‪ ,‬לזכות את האדם לא כש״כ‬ ‫אימתי יחשב לנו הצדקה שאנו נותנים לקיום מצות צדקה‪ ,‬רק כשאינו צריך ליתן צדקה לכפרה‬ ‫האומר להעני על מנת שיחיה בני‪ ,‬רק כדי שלא יבוש ליקח ממנו ‪ -‬הרי זה צדיק גמור‬ ‫יג‬ ‫לכה ונשובה ‪ ...‬נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה‬ ‫שלשה סוגי אנשים שפוטרים עצמם מלעשות תשובה ‪ -‬טענותיהם‪ ,‬ומה שיש עליהם פירכא‬ ‫אין לך דבר שעומד בפני התשובה‬ ‫טו‬ ‫ה' אלהי צבאות מי כמוך חסין יה ואמונתך סביבותיך‬ ‫דרך אמונה הוא המובחר ודרך החקירה מסוכנת‬ ‫דלתיך דפקנו רחום וחנון נא אל תשיבנו ריקם מלפניך‪ ,‬מלפניך מלכנו ריקם אל תשיבנו וכו'‬ ‫טו‬ ‫(סליחות)‬ ‫מלך לפי עשרו וגדולתו אם אינו נותן מתנה גדולה מאוד לא יחשב למתנה חשובה‬ ‫טז‬ ‫לשמוע אל הרינה ואל התפלה (סליחות יום א׳)‬ ‫איך יתכן שע״י התפלה נשתנה רצונו‬ ‫טז‬ ‫שלש עשרה מדות האמורות בחנינה (סליחות לי״ג מדות)‬ ‫האם די באמירת הי״ג מדות או צריכים מעשה בפועל‬ ‫יז‬ ‫ה׳ ה׳ אל רחום וחנון (י״ג מדות)‬ ‫על מה צריך האדם למדת רחמים קודם שיחטא‬ ‫זה גופיה הוא מדת הרחמים שאינו מניחו ביד היצה"ר רק מצילו מיצה"ר שלא לחטוא‬ ‫גם זה מדת הרחמים שאין הקב״ה מצרף מחשבת עבירה למעשה‬ ‫יח‬ ‫תמכתי יתדותי בשלש עשרה תיבות (סליחות לעשי”ת)‬ ‫דבר צחות‪ :‬בת שבע ‪ -‬תיבה אחת או שתים?‬ ‫יט‬ ‫לכו נא ונוכחה יאמר ה' אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו (זכור לנו ברית אבות)‬ ‫לכאורה אין כאן תוכחה אלא הבטחה ורחמים‬ ‫אם חטאתם רק לעצמכם אז כשלג ילבינו‪ ,‬אבל אם מאדמת גם אחרים אז רק כצמר יהיו‬ ‫והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי‪ ...‬כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים‬ ‫כ‬ ‫(ישעיה נו‪ ,‬ז)‬ ‫כ‬ ‫השיבנו ה׳ אליך ונשובה חדש ימינו כקדם (שמע קולינו)‬ ‫תעשה תשובה בעודך בכוחך הראשון ותגבורת התאוה‪ ,‬ולא תמתין עד ימי זקנותך‬ ‫תחנון‬ ‫ישב נא אפך וחמתך מעירך ירושלים הר קדשך‪ ,‬כי בחטאינו ובעונות אבותינו ירושלים ועמך‬ ‫כא‬ ‫לחרפה‪ ,‬לכל סביבותינו (דניאל ט‪ ,‬טז)‬ ‫אם אין אנו כדאים להגאל‪ ,‬עשה למען ירושלים עיר קדשך ועשה למען הצדיקים שבדור כי הם לא חטאו‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫ב‬ ‫אוצרות הפנינים‬ ‫ועתה שמע אלהינו אל תפלת עבדך ואל תחנוניו והאר פניך על מקדשך השמם למען אדוני‬ ‫כא‬ ‫(דניאל ט‪ ,‬יז)‬ ‫בדין הוא שה' יושיענו כיון שהוא הגורם לנו כל אלה‬ ‫הטה אלהי אזנך ושמע‪ ,‬פקח עיניך וראה שוממתינו והעיר אשר נקרא שמך עליה‪ ,‬כי לא על‬ ‫כא‬ ‫צדקתינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך כי על רחמיך הרבים (דניאל ט‪ ,‬יח)‬ ‫עני שאינו ראוי והגון צריך דוקא שיראהו הנותן‪ ,‬כי אז יכמרו רחמיו עליו‬ ‫ממה שאנו מתפללים רק על צרכי גופינו ‪ ,‬ולא על צרכי נשמותינו‪ ,‬מזה תוכל לראות גודל שוממותינו‬ ‫כב‬ ‫כי לא על צדקתינו – כי על רחמיך הרבים (דניאל ט‪ ,‬יח)‬ ‫הקב"ה מצטער כאשר אינו יכול להשפיע רב טוב לבית ישראל בעת שחוטאים‬ ‫ה' שמעה ה' סלחה ה' הקשיבה ועשה אל תאחר למענך אלהי כי שמך נקרא על עירך ועל עמך‬ ‫כב‬ ‫(דניאל ט‪ ,‬יט)‬ ‫נא אל תתאחר להמתין עד שאנחנו נשוב בתשובה ונהיה זכאים‪ ,‬רק למענך אלקינו‬ ‫כג‬ ‫מתרצה ברחמים ומתפייס בתחנונים (תחנון)‬ ‫מה שיש אומרים ״ומתפתה בתחנונים״ שהוא שלא כדין‬ ‫ראש השנה‬ ‫כג‬ ‫שלשה ספרים נפתחים בראש השנה (ראש השנה טז ב)‬ ‫כל מעשי הבריות בספר נכתבין משך כל השנה‪ ,‬ולכן יש גם ספר לבינונים‬ ‫זה היום תחילת מעשיך‬ ‫כד‬ ‫היום הרת עולם היום יעמיד בשפט כל יצורי עולמים (מוסף)‬ ‫למאן דאמר בניסן נברא העולם אמאי מנינן השנה מתשרי‬ ‫אם ישראל הם באחדות ומתנהגים כמו בנים‪ ,‬אז מדת הדין אינו יכול לשלוט בהם‬ ‫לפעמים כדאי לנו להחשב כעבדים ולא כבנים‬ ‫כו‬ ‫והיום יפתחו שלשה ספרים מנוקדים של צדיקים וגו' (דשחרית ליום ב' דר"ה)‬ ‫החילוק בין צדיקים לרשעים הוא בנקודה‬ ‫כז‬ ‫ויהי היום וכו' (איוב א‪,‬ו)‬ ‫למה לא קטרג השטן על איוב רק בראש השנה ולמה לא בשאר ימים‬ ‫יתכן אף שמקיימין מצוה‪ ,‬מ״מ ודאי אינו כהוגן וכראוי‬ ‫תקיעת שופר‬ ‫כח‬ ‫ויהי קול השופר הולך וחזק מאד (שמות יט יט)‬ ‫רושם התקיעה צריך להיות תקוע בלב האדם אפילו כשאין שומעים אותו‬ ‫כח‬ ‫כל ישבי תבל ושכני ארץ כנשא נס הרים תראו וכתקע שופר תשמעו (ישעיה יח‪ ,‬ג)‬ ‫ידמה להם בכל שעה כאלו רואים עכשיו הנס וכאלו שומעים עתה השופר כן יבער לבבם לגאולה‬ ‫כט‬ ‫תקעו בחדש שופר‪ ...‬כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב (תהלים פא ג)‬ ‫השופר רומז על קול תרועת מלחמה להקהל ולעמוד על נפשם‬ ‫ג‬ ‫ | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫אוצרות הפנינים‬ ‫בזמן שביהמ״ק קיים הוא כחוק בלי טעם‪ ,‬וכשחרב המקדש השופר מכפר ומכבה אש מדת הדין‬ ‫ל‬ ‫זכרון תרועה מקרא קודש (ויקרא כג‪ ,‬כד)‬ ‫אין לנו אלא זכרון לאותם ימי שמחה‬ ‫ל‬ ‫רחמנא אמר תקעו (ראש השנה טז‪ ,‬א)‬ ‫אע״פ שזכות אבות תמה‪ ,‬אבל על ידי רחמים אפשר לעוררו‬ ‫טעם למה אומרים נוסח ״ברוך אתה בעל הרחמים״‬ ‫לא‬ ‫כשופר הרם קולך והגד לעמי פשעם ולבית יעקב חטאתם (ישעיה נח‪ ,‬א)‬ ‫המוכיח את ישראל יוכיח את עצמו ג"כ ולא יסלק עצמו מהם‬ ‫לא‬ ‫קרא בגרון אל תחשך כשופר הרם קולך (ישעיה נח‪ ,‬א)‬ ‫המוכיח יעורר את העם דומיא דשופר‬ ‫אף שכבר הוכיח הרבה ולא שמעו בקולו‬ ‫שידרוש לשם שמים ולא בעד בצע כסף‬ ‫שלא יבוש מן המלעיגים אף ששמעו אותו חוזר על דבריו‬ ‫לב‬ ‫למה תוקעין ומריעים וכו׳ כדי לערבב את השטן (ראש השנה טז א)‬ ‫על ידי שישראל מחבבין המצוות ירא השטן מלהשטין‬ ‫למה תוקעין תקיעות דמיושב ודמעומד‪ ,‬הרי עוברין על בל תוסיף?‬ ‫למה תוקעין תקיעות דמיושב ‪ -‬שעוסקין בישובו של עולם‪ ,‬ודמעומד ‪ -‬כשעומדין לדין ומשפט‬ ‫למה תוקעין ביו״ט שחל להיות בע״ש לבטל העם ממלאכה‪ ,‬אמאי לא גזרינן שמא יתקן כלי שיר‬ ‫עוד טעם אמאי לא גזרינן שמא יתקן כלי שיר‬ ‫לד‬ ‫זמרו אלהים זמרו‪ ,‬זמרו למלכנו זמרו (תהלים מז‪ ,‬ז)‬ ‫הלא ראוי לעם לשיר ולרנן בקול צהלה ורנה ביום שימליכו עליהם מלך‬ ‫האיך נשיר ונשמח ביום הנורא הזה‬ ‫לה‬ ‫יש לכסות השופר בשעת ברכה (שו״ע סימן תקפ"ה סעיף א)‬ ‫למה מכסין השופר‬ ‫לה‬ ‫ברוב עם הדרת מלך (משלי יד כח)‬ ‫בהא דאין תקיעת שופר צריך מנין עשרה דוקא‬ ‫לו‬ ‫המודר הנאה משופר אדם אחר תוקע בו וזה יוצא י"ח (שו״ע סימן תקפ"ו סעיף ה)‬ ‫בענין מצות לאו ליהנות נתנו ומצוה הבא בעבירה‬ ‫כיון דנהנה ומתגאה‪ ,‬איך יוצא עם התקיעות?‬ ‫זכרונות‬ ‫לז‬ ‫וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם (ויקרא כו מב)‬ ‫אע״פ שזכות האבות מגין על זרעם‪ ,‬אולם זכות השבטים שמכרו את יוסף‪ ,‬אינו כדאי להגן עליהם‬ ‫לז‬ ‫כי זוכר כל הנשכחות אתה הוא מעולם (תפלת זכורנות)‬ ‫למה צוה השי״ת לתקוע בשופר של איל להזכיר עקידת יצחק‪ ,‬הלא אין לפניו שכחה?‬ ‫לז‬ ‫ועקדת יצחק לזרעו היום ברחמים תזכור (תפלת זכרונות)‬ ‫עיקר נסיון העקידה היה לאברהם ולא ליצחק‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫ד‬ ‫אוצרות הפנינים‬ ‫לט‬ ‫ויעקד את יצחק בנו (בראשית כב ט)‬ ‫ב׳ דיוקים איך נעשה עקידת יצחק בפועל‬ ‫בענין הנ״ל‬ ‫קריאת התורה‬ ‫מ‬ ‫כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם (קריאה לראש השנה)‬ ‫השכינה למעלה מראשותיו של חולה ושומע תפלתו‬ ‫מ‬ ‫כל מלאכת עבדה לא תעשו יום תרועה יהי' לכם (במדבר כט‪ ,‬א)‬ ‫על ישראל מוטל להתפלל שיהיה השם והכסא שלם‪ ,‬ואז יהיה תרועה של שמחה לטובת האדון‬ ‫כוונת התפלה‬ ‫מ‬ ‫דמים ָמֵלֵ אּו (ישעיה א‪ ,‬טו)‬ ‫ָ‬ ‫גם כי תרבו תפלה אינני שומע ידיכם‬ ‫גם כי תרבו תפלה אינני שומע‪ ,‬יען שעיקר כוונתכם על מעות‬ ‫המבקשים רק על ענייני גופם בימים הנוראים לא יהיה להם תקומה‬ ‫וזה גם הסיבה על עיכוב הגאולה‪ ,‬כי רוב הציבור מבקשים רק על המחיה ועל הכלכלה‬ ‫כשחלה ר׳ אליעזר נכנסו תלמידיו לבקרו כו' כשאתם מתפללים דעו לפני מי אתם מתפללים‬ ‫מא‬ ‫(ברכות כב‪ ,‬ב)‬ ‫אף שאתם קרובים לה׳‪ ,‬הלא המלאכים יאמרו שירה אחריכם‪ ,‬ואם כן הזהרו שגם תפלתכם תעשה רושם‬ ‫אנחנו עם ה' קרובים אל המלך‪ ,‬וניתנה לישראל משפט הקדימה של‬ ‫השירה‪ ,‬אבל הזהרו כי אחריכם באים במלאכים‬ ‫תפלה בצבור ביו״ט‬ ‫מב‬ ‫ובחדש השביעי באחד לחודש מקרא קודש יהיה לכם (במדבר כט‪ ,‬א)‬ ‫התפלה בצבור ביום מועד הוא מצוה דאורייתא‬ ‫תפלות ראש השנה‬ ‫מג‬ ‫כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב (תהלים פא‪ ,‬ה)‬ ‫אמאי נדונים בר״ה על מזונות יותר משאר עניינים‬ ‫מד‬ ‫שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם (תפלת לדוד מזמור)‬ ‫נמשלו ישראל לזית שחוזרין למוטב ע"י יסורין כזית שנותן שמנו ע"י כתיתה‬ ‫אם תשאו מרצונכם הרי טוב‪ ,‬ואם לאו תהיו מוכרחים להכיר גדולת המלך‬ ‫ישראל יקנו סגולת השמן להביא אורה לעולם‬ ‫מה‬ ‫כי עמך הסליחה למען תורא (תהלים קל‪ ,‬ד)‬ ‫אם הקב״ה אינו סולח לנו על העוונות א״כ התפילין שלו פסולים‪ ,‬ולא ייראו הגויים ממנו‬ ‫מו‬ ‫הודאי שמו כן תהלתו (תפלת וכל מאמינים)‬ ‫התהלה שאנו משבחים להשי״ת צריכה להיות מתוך אמונה שלימה‬ ‫מו‬ ‫וחותם יד כל אדם בו (ונתנה תוקף)‬ ‫כאשר הולך האדם אל בית עולמו‪ ,‬ויעמידוהו בדין‪ ,‬מראים לפניו המלאכים אשר עשה ע״י העוונות והמצוות‬ ‫ה‬ ‫ | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫אוצרות הפנינים‬ ‫מו‬ ‫שׁוֹ ִאְוְּ ָָתה ַוַ ָיָּ ַַעשׂ (פיוט ישפוט תבל בצדק)‬ ‫והוא באחד ומי ישיבנו ְוְ ַנַ ְְפ ִ‬ ‫רצון השם הוא עצם המעשה ואין זמן ועת ופירוד בין מחשבה למעשה‬ ‫פסוק זה ראיה לתחית המתים ‪ -‬ותשובה לכופרים בה‬ ‫כל זמן שיש צדיק מגין הדור בעולם‪ ,‬לא יוכל הקב״ה לעשות כרצונו‬ ‫מז‬ ‫לדוד ה׳ אורי וישעי (תהלים כ״ז)‬ ‫ביאור המדרש אורי בים וישעי ביום הכפורים בדרך פלפול‬ ‫השיבנו ה׳ אליך ונשובה‬ ‫מח‬ ‫כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה וכו׳ (דברים כג יא)‬ ‫אם לא ישוב על השוגג‪ ,‬סופו שיעבור עבירה במזיד ויצא מחוץ למחנה הקדושה‬ ‫מט‬ ‫וסלחת לעוני כי רב הוא (תהלים כה‪ ,‬יא)‬ ‫תשובת המשקל מועיל בסיגופים‪ ,‬וידוי וחרטה ובכי מועיל מצד מדת הרחמים‬ ‫מט‬ ‫ובעל הרחמים נקראת (תפלת אל ארך אפים)‬ ‫צדיק ורשע אינו תלוי בכפרה כלל אלא כיון שמתחרט ושב הוי צדיק‬ ‫החיד״א‪ :‬השב מאהבה אינו צריך לד׳ חילוקי כפרה רק מתכפר הכל בתשובה לבד‬ ‫גם בעון חילול ה׳‪ ,‬אם שב מאהבה‪ ,‬התשובה לבדה מכפרת בלא מיתה‬ ‫נ‬ ‫אפשר מלך יושב על כסא דין ‪ ...‬וישראל אומרים שירה (ראש השנה לד‪ ,‬ב)‬ ‫למה אין ישראל אומרים שירה‪ ,‬הלא עתה ראוי שישמחו בישועה ה׳ שיושב על כסא רחמים‬ ‫לבושה כתלג חור ושער ראשה כעמר נקא כרסי' שביבין די נור גלגלוהי נור דלק וכו׳ (דניאל ז‪ ,‬ט ‪ -‬יג) נ‬ ‫להקב״ה ב׳ כסאות ‪ -‬כסא דין וכסא רחמים‪ ,‬וב' מלבושים ‪ -‬אדום ולבן‬ ‫הבעל תשובה מגיע עד כסא הכבוד‬ ‫נא‬ ‫ואני בחסדך בטחתי יגל לבי בישועתך (תהלים יג‪ ,‬ו)‬ ‫ואני בחסדך בטחתי ‪ -‬אבל אז רק יגל לבי בישועתך‪ ,‬מתי אשירה לה' ‪ -‬כאשר גמל עלי בזכותי‬ ‫נב‬ ‫שמרה נפשי כי חסיד אני (תהלים פו‪ ,‬ב)‬ ‫בענין תשובה מאהבה זדונותיו נעשין כזכיות‬ ‫מגמ' מוכח דחסיד היינו אף שלא היה מעיקרו‬ ‫שב בנעורותו נחשב כחסיד משא"כ בזקנותו‬ ‫ר״ה שחל להיות בשבת‬ ‫נג‬ ‫יו"ט של ראש השנה שחל להיות בשבת אין תוקעין בשופר (סימן תקפ"ח סעיף ה)‬ ‫בענין שמא יעבירנו ד׳ אמות ברשות הרבים ושמא יתקן כלי שיר‬ ‫עוד בענין הנ״ל‬ ‫אמאי לא גזרינן במילה בשבת שמא יעבירנו ד׳ אמות ברשות הרבים‬ ‫אמאי לא גזרינן שמא יתקן כלי שיר‬ ‫נה‬ ‫שמא יעבירנו‬ ‫בענין רשות הרבים בזמן הזה דאורייתא או הלכה למשה מסיני‬ ‫למה במצה אין גוזרים שמא ילך לחכם ללמוד הברכה‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫ו‬ ‫אוצרות הפנינים‬ ‫אכילת סימנים‬ ‫נו‬ ‫נוהגין לאכול בסעודה זו תפוח מתוק בדבש (שו״ע אורח חיים סימן תקפג )‬ ‫כיון דנמשלו ישראל לתפוח שאליו נדמה הקב"ה‪ ,‬עכ״ח ישנו בישראל גם דוגמא זו‬ ‫נז‬ ‫ומצור דבש אשביעך (תהלים פא יז)‬ ‫רמז לאכילת דבש בר״ה‬ ‫נז‬ ‫אוכלים ראש כבש‪...‬נהיה לראש ולא לזנב (שו״ע אורח חיים סימן תקפג)‬ ‫שנהיה לראש ייחוס משפחתנו ולא האחרון וסוף הייחוס‪ ,‬ונשתדל להשיג שלימות הנרצה‬ ‫נז‬ ‫ויש אוכלים רימונים ואומרים‪" :‬נרבה זכיות כרימון" (שו״ע אורח חיים סימן תקפג)‬ ‫ב׳ סוגי מצוות יש ‪ -‬מי שניצול מעבירה‪ ,‬ומי שקיים מצוה בפועל‬ ‫ביאור התפלה יהי רצון שנרבה זכיות כרמון‬ ‫תענית בר״ה‬ ‫נט‬ ‫ורחמיו על כל מעשיו (תהלים קמה‪ ,‬ט)‬ ‫אי מצוה להתענות בר"ה או לאכול כשאר יו"ט ואז הוי השחיטה תיקון להבעל חי‬ ‫סעודת שבת קודש היא מצוה רבה ושחיטה לכבודה היא תיקון להבעל חי‬ ‫תשליך‬ ‫נט‬ ‫ישוב ירחמנו יכבש עונותינו וגו' (מיכה ז‪ ,‬יט)‬ ‫הקב"ה כובש העונות כדי למעט נפחם שלא יכריעו נגד משקל הזכויות‬ ‫עשרת ימי תשובה‬ ‫ס‬ ‫אל מלך יושב על כסא רחמים‬ ‫כיון דאין ישראל יודעים אם נתקבל סדר תקיעתם ברצון ונצלו ממות לחיים‪ ,‬אין אומרים שירה‬ ‫אע״פ שבטוחים שיצאו ממות לחיים‪ ,‬כיון דעדיין לא נגמר דינם א״א לומר שירה‬ ‫אם גמר החתימה הוא בהושענא רבה‪ ,‬איך אומרים הלל בסוכות‬ ‫סא‬ ‫מתנהג בחסידות וכו׳ (אל ארך אפים)‬ ‫כיון שהקב״ה קשה לכעוס ונוח לרצות‪ ,‬מתנהג הוא כחסיד ‬ ‫סא‬ ‫דרשו ה׳ בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב (ישעיה נה‪ ,‬ו)‬ ‫כשישראל קדושים אז השי״ת מתפאר שהוא קרובינו‬ ‫עיקר התפלה צריך להיות שיעשו הרשעים תשובה‬ ‫דרשוהו וחקרוהו אם לא בא השפע בדרך עונש ונקמה‬ ‫הבעל תאוה‪ ,‬כיון דבהפקירא ניחא ליה‪ ,‬חושב מחשבות וחוקר בעיקרי הדת‪ ,‬ומחוקר נעשה פוקר‬ ‫דרשוהו וחקרוהו אם לא בא השפע בדרך עונש ונקמה‬ ‫סב‬ ‫גם מזדים חשׂך עבדיך אל ימשלו בי אז איתם ונקיתי מפשע רב (תהלים יט‪ ,‬יד)‬ ‫שישמור עצמו מלעבור גם על עבירות קטנות‬ ‫אפילו נשתקע האדם במצולות ים החטאים אם ישוב מיד יקבלו הקב״ה‬ ‫ז‬ ‫ | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫אוצרות הפנינים‬ ‫סג‬ ‫אני הגבר ראה עני בשבט עברתו (איכה ג‪ ,‬א)‬ ‫בדרך צחות‪ :‬בלי תשובה לא יועיל מה שהולך לכפרות לפנות בוקר‬ ‫שבת שובה‬ ‫סד‬ ‫שובה ישראל עד ה׳ אלקיך (הושע יד‪ ,‬ב)‬ ‫למה במצות עשה נמחל מיד בעת התשובה ובל״ת תולה עד יום הכיפורים‬ ‫סד‬ ‫קחו עמכם דברים ושובו עד ה׳ (הושע יד‪ ,‬ג)‬ ‫בעת שתלכו לעולם הבא קחו עמכם הדברים של עולם הזה‬ ‫סד‬ ‫אשור לא יושיענו על סוס לא נרכב ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו (הושע יד ד)‬ ‫בעת שהעני מבקש מהעשיר‪ ,‬לא יאמר לו שיבטח בה'‬ ‫סה‬ ‫מי חכם ויבן אלה נבון וידעם כי ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם (הושע יד י)‬ ‫כיון שישראל בנים למקום פשוט בעיניהם שיוותר להם על הכל‪ ,‬וע״כ אינם דואגים לשוב‬ ‫הפושעים סוברים דבצדקה וגמ״ח שלהם המה מכפרים על הכל‬ ‫הטעם שהקב"ה גילה עונש העבירות אבל לא שכר המצוות‬ ‫גדולה תשובה‬ ‫הוא היה אומר הכל נתון בערבון‪...‬החנות פתוחה והחנוני מקיף והפנקס פתוח והיד כותבת וכו׳‬ ‫סו‬ ‫(אבות ג טז)‬ ‫בעשי״ת צריך להתבונן על שלא נשאר ביהמ״ק ואין מה שיכפר בעדנו רק תשובה ומעש״ט‬ ‫סז‬ ‫נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה׳ (איכה ג‪ ,‬מ)‬ ‫בענין תשובה ועשה דוחה ל״ת‬ ‫צעקה על שנסתלק השכינה מאתנו‬ ‫כשהשכינה שרוי׳ בישראל‪ ,‬אם חטאו פטורים משום דהו״ל שמירה בבעלים‬ ‫סח‬ ‫על כן יאמרו המשלים באו חשבון (במדבר כא כז)‬ ‫כשמתבודד האדם בינו לבין קונו ושוקל את מעשיו כל יום בפלס האמתי‪ ,‬יראה כי אין עבודתו בשלימות‬ ‫סט‬ ‫כי קרוב אליך הדבר מאוד (דברים ל‪ ,‬יד)‬ ‫האיך מקבל השי"ת את האדם בתשובה‬ ‫הטעם דתשובה מועילה‬ ‫ע‬ ‫זכור כי עפר אנחנו (תהלים קג‪ ,‬יד)‬ ‫כשמגיע יוה״כ‪ ,‬אז מרגיש במעשיו ומתחיל לבכות ולשוב בתשובה שלימה ‪ -‬ואומר גם זו לטובה‬ ‫עא‬ ‫במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד (ברכות לד‪ ,‬ב)‬ ‫למה גדלה מעלת הבעל תשובה על הצדיק גמור?‬ ‫פעמים יכול הבעל תשובה לעמוד במקום שאסור לו לצדיק לעמוד‪...‬‬ ‫עא‬ ‫גדולה תשובה שמארכת ימיו ושנותיו של אדם (יומא פו‪ ,‬א)‬ ‫הלא בכמה מצוות יש סגולה לאריכת ימים‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫ח‬ ‫אוצרות הפנינים‬ ‫אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו ילך למקום שאין מכירין אותו וילבש שחורים ויתעטף שחורים‬ ‫עב‬ ‫ויעשה מה שלבו חפץ (קידושין מ‪ ,‬א)‬ ‫שקדו החכמים על תקנתו‪ ,‬ונתנו לו עצה נכונה שיכניע יצרו וימאס ברע ויבחר בטוב‬ ‫עב‬ ‫ולא אירע קרי לכהן גדול ביום הכפורים (אבות פרק ה משנה ה)‬ ‫מה נס היה שלא ראה קרי‪ ,‬הא היו מזרזין אותו כל שבעת ימים והיה בטהרה‬ ‫על ידי שהת״ח עושה תשובה כל יום‪ ,‬והיצר הרע קרוב להיות מנוצח‪ ,‬על כן מתגבר עליו להכשילו‬ ‫עג‬ ‫אם ראית ת״ח שעבר עבירה בלילה אל תהרהר אחריו שמא עשה תשובה (ברכות יט‪ ,‬א)‬ ‫כיון שיש חזקה שעושה תשובה‪ ,‬לא בעי תשובתו להיות בפרהסיא‬ ‫עובדא נפלאה שאירע כשביקר הגאון בעל שואל ומשיב אצל הרה״ק ר׳ מאיר׳ל מפרימישלאן‬ ‫אל תהרהר אחריו‪ ,‬דודאי עשה תשובה קודם לימודו שלא יחשב לו עון‬ ‫עד‬ ‫ותשובה ותפלה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה‬ ‫לא מהני תשובה על פי מדת הדין אלא על פי מדת הרחמים של הקב"ה‬ ‫הסומך על מדת רחמיו ית' וחוטא על סמך שיעשה תשובה‪ ,‬לזה לא מועיל התשובה‬ ‫הרוצה ללכת בדרכי ה׳ ‪ -‬עושה צדקה‬ ‫מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה‬ ‫עה‬ ‫וישוב אל ה׳ וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח (ישעיה נה‪ ,‬ז)‬ ‫על ידי שישוב הוא בתשובה‪ ,‬ירבה לסלוח לחוטאים רבים‬ ‫עה‬ ‫עבר על עשה ושב אינו זז משם עד שמוחלין לו (יומא פו א)‬ ‫מדוע יום כיפור מכפר גם על לא תעשה‬ ‫יום הכיפורים מכפר‬ ‫עו‬ ‫כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם (ויקרא טז ל)‬ ‫אם היה הלכה כרבי לא היינו יראים כלל מאימת יום הדין‬ ‫בזמן הגלות מועיל עצם יוהכ״פ‪ ,‬אבל בארץ ישראל לפני ה׳ ‪ -‬תטהרו עצמכם בתורה ומצוות‬ ‫עז‬ ‫לפני ה׳ תטהרו (ויקרא טז ל)‬ ‫לפני ה׳‪ ,‬בזמן שביהמ״ק קיים‪ ,‬תהיו טהורים ‪ -‬אבל בגלות‪ ,‬ויתערבו בגויים וילמדו ממעשיהם‬ ‫ביום הזה יכפר עליכם ‪ -‬ביום הזה באו מדבר סיני‬ ‫רק על ידי שהקב״ה מעביר אשמותיהם ביום הקדוש הזה יכולים להתקיים ולעמוד‬ ‫עט‬ ‫ועל ספרך כלם יכתבו ימים יוצרו ולא [ולו] אחד בהם (תהלים קלט טז)‬ ‫הקב״ה רוצה שהתשובה ימשיך לכל השנה ולא רק עד לאחר יום כיפור‬ ‫טהרת המקוה‬ ‫פ‬ ‫מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקב״ה מטהר את ישראל (יומא ח‪ ,‬ט)‬ ‫מתנאי המקוה שמטהרת את האדם רק אם מסיר החציצה המבדלת‬ ‫טהרת המקוה היא ע״י שהמים מחוברין לשורשם‬ ‫מקוה הוא לשון קווי ‪ -‬והתקוה הוא על ידי השלום והאחדות‪ ,‬כמו המקוה שהמים מכונסים‬ ‫כשהלבבות קרובים ומכונסים ביחד אז הקב"ה מטהר את ישראל‬ ‫כשהאדם טובל במקוה הוא עולה ומתבטל בתתק"ס‬ ‫ט‬ ‫ | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫אוצרות הפנינים‬ ‫ערב יוהכ״פ‬ ‫פג‬ ‫ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב (ויקרא כג לב)‬ ‫למה כתב הפסוק לשון עינוי ולא בלשון אכילה בהדיא‬ ‫פג‬ ‫כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאלו התענה תשיעי ועשירי (ברכות ח ב)‬ ‫האם נשים חייבות לאכול בערב יום הכפורים‬ ‫איסור אכילה בעי הנאת מעיו או הנאת גרונו‬ ‫תענית יום עשירי קשה לו על ידי ריבוי אכילה בתשיעי ‪ -‬ולפום צערא אגרא‬ ‫כל הנפש אשר לא תעונה וכו׳‬ ‫פה‬ ‫(ויקרא כג‪ ,‬כט)‬ ‫אי מותר לעשות בערב יום כפור סגולות שונות שלא ירגישו הצום‬ ‫פליאה ‪ -‬למה שבת בסקילה ויום הכפורים בכרת אם אכל בו?‬ ‫ברכת הבנים‬ ‫פה‬ ‫עיניך לנכח יביטו ועפעפיך יישרו נגדך (משלי ד‪ ,‬כה)‬ ‫כשתביט בעיניך על המתנגדים שלך המרננים על מעשיך‪ ,‬תוכל לדעת איזה היא הדרך הטובה‬ ‫הסר ממך עקשות פה ולזות שפתים הרחק ממך‪ ,‬עיניך לנכח יביטו ועפעפיך יישירו נגדך‬ ‫פו‬ ‫(משלי ד‪ ,‬כד)‬ ‫אדם שרוצה לראות את חסרונות עצמו יעמוד נגד המראה וידמה לו כאילו אדם אחר עומד לנגדו‬ ‫בין אדם לחבירו‬ ‫פו‬ ‫עבירות שבין אדם לחבירו אין יוהכ"פ מכפר עד שירצה את חבירו (יומא פה‪ ,‬ב)‬ ‫כשמקיים מצות שמיטה כתקנה‪ ,‬ומשמט חובות חבירו‪ ,‬גם ה' יכפר לו על עבירות שבין אדם לחבירו‬ ‫כל נדרי‬ ‫פו‬ ‫ונוהגים לומר כל נדרי בעודו יום (ליל יום כפור)‬ ‫האם יאמרו כל נדרי קודם הדרשה‪ ,‬או שהחכם הדורש יקצר בדבריו‬ ‫פז‬ ‫והתודו את חטאתם אשר עשו (במדבר ה‪ ,‬ז)‬ ‫סדר הוידוי ‪ -‬חטאתי עויתי פשעתי‬ ‫בר״ה ויוה״כ מבטיחים להשי"ת שלא נשוב עוד לכסלה‪ ,‬ושוב חוטאין ושוב שבין אליו והשי"ת מוחל להן‬ ‫יזכור‬ ‫פח‬ ‫הזכרת נשמות‬ ‫מאין בא מנהגינו להזכיר נשמות בג' רגלים‬ ‫הטעם שמי שאביו ואמו בחיים יוצא מבית הכנסת‬ ‫סדר עבודת יוה״כ‬ ‫בחנוכת ביהמ״ק בימי שלמה כל בני ישראל הקריבו קרבנות ואכלו ושתו ביום הכפורים‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫י‬ ‫אוצרות הפנינים‬ ‫תפלת כהן גדול‬ ‫צא‬ ‫לא יעדי עביד שולטן מדבית יהודה (תפלת הכהן גדול ביוהכ״פ)‬ ‫אמאי אמר הכהן גדול פסוק הזה בלשון ארמי ולא בלשון קודש‬ ‫על חטא‬ ‫צא‬ ‫סלח לנו מחל לנו כפר לנו (וידוי ליום הכפורים)‬ ‫וכיפר – ונסלח אי הוי דוקא כשלא נשאר רושם חטא‬ ‫צב‬ ‫על חטא שחטאנו לפניך ביצר הרע (תפלת יום הכיפורים)‬ ‫יש שלשה מיני יצר הרע ולעומתם שלשה מטיבי צעד‬ ‫צב‬ ‫על חטא שחטאנו לפניך ביצר הרע‬ ‫יצר הרע בא במסוה היצר טוב ואומר הכל מותרים לכם הכל שרוים‬ ‫לכם אין כאן לא איסור‪ ,‬אדרבה יש כאן מצוה‬ ‫יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום‬ ‫צג‬ ‫על חטא שחטאנו לפניך ביצר הרע‬ ‫היצר הרע לא להחטיא נברא כי אם לנצחו ולקבל שכר‬ ‫צד‬ ‫על חטא שחטאנו לפניך ביודעים ובלא יודעים‬ ‫בפעם השני הוא כבר חוטא בלי יצר הרע כי כבר אינו יודע שהוא עבירה‬ ‫צד‬ ‫על חטא שחטאנו לפניך במשא ובמתן‬ ‫דבר אחד מקשה הוא והיינו זהב טהור ‪ -‬שיהי' הזהב של אדם טהור ונקי מתערובת גניבה וגזל‬ ‫צד‬ ‫על חטא שחטאנו לפניך במשא ובמתן ‪ ...‬במאכל ובמשתה‬ ‫יש נזהרים רק בין אדם לחבירו ויש רק בין אדם למקום ויש שאין נזהרים בשניהם‬ ‫צה‬ ‫ועל חטאים שאנו חייבים עליהם מלקות ארבעים‬ ‫כיון שחטאנו לפניך בזלזול הורים ומורים ע״כ חייבים מלקות ארבעים ולא ל״ט‬ ‫מפטיר יונה‬ ‫ויקרב אליו רב החובל ויאמר לו מה לך נרדם‪ ,‬קום קרא אל אלהיך אולי יתעשת האלהים לנו ולא‬ ‫צו‬ ‫נאבד (יונה א‪ ,‬ו)‬ ‫אדם אשר יש לו עוד תקוה להנצל מצרה לא ינום ולא יישן‪ ,‬אבל אם אפס‬ ‫אצלו כל תקוה‪ ,‬חושיו מתבטלים ונופל בתרדמה גדולה‬ ‫צו‬ ‫ויאמרו איש אל רעהו לכו ונפילה גורלות וגו' (יונה א‪ ,‬ז)‬ ‫השקלא וטריא של הגוף והנשמה‬ ‫וזכרתי את בריתי יעקב וכו' ‪ -‬הכל לפי מקור מחצבתו של אדם‬ ‫אי‬ ‫תוחילס | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫ימים נוראים‬ ‫סליחות‬ ‫שהוא הנותן לנו כח לעשות חיל ואין הצדקה משלנו‬ ‫לך ה׳ הצדקה ולנו בושת הפנים‬ ‫על כן לנו בושת הפנים‪ .‬או יאמר לפי שכל מה‬ ‫שאנו מקבלים מאת השם יתברך הוא מתנת חינם‪,‬‬ ‫הדרשנים מוכיחים על הכל חוץ מן‬ ‫על כן אנו בושים על דרך מאן דאכיל דלאו דיליה‬ ‫הצדקה‪ ,‬שעל זה גם הם מתביישים‬ ‫בהית לאסתכולי באפיהג  (ירושלמי ערלה פ”א ה”ג) וזה‬ ‫כתב בספר נועם מגדיםא  (בליקוטים ד״ה אני מדבר‬ ‫שאומרים לך ה׳ הצדקה ‪ -‬על כן ולנו בושת הפנים‪.‬‬ ‫בצדקה) בשם הקדוש בעל שם טוב זי״ע המוכיחים‬ ‫אם לחוב לאדם עשה הקב״ה שאינו ברשותו‬ ‫אומרים‪ ,‬״רבונו של עולם על הכל נוכיח לעמך‪ ,‬רק‬ ‫כרשותו‪ ,‬לזכות את האדם לא כש״כ‬ ‫על הצדקה אתה בעצמך עורר לבם‪ ,‬מהיות לנו בושת‬ ‫הפנים שיאמרו לכבוד עצמינו אנו דורשים‪ ,‬שבאמת‬ ‫ושמעתי מאדמ״ו הגאון מו״ה אברהם ליבד  זצ״ל‬ ‫אנו צריכים לאותו דבר ובושים אנחנו להוכיח דבר‬ ‫אבדק״ק בערעגסאז [בעל קול אריה] שאמר לפרש‬ ‫שנוגע לנו ולתובעו״ ודפח״ח‪.‬‬ ‫(הפיוט למוסף פרשת שקלים) כופר משלו אתן תשר‪ ,‬כי‬ ‫מלפניו הון וכבוד ועושר‪ ,‬להצדיק אנוש להמציא לו‬ ‫עוד שמעתי פירוש שהשי״ת מקיים באמת צדקה‪,‬‬ ‫כושר‪ ,‬שת לו פדיון למצוא עושר ‪ -‬דלכאורה הצדקה‬ ‫לפי שנותן באופן שאין בושה להמקבל ‪ -‬אמנם לנו‬ ‫שאנו נותנים הוא מכסף של הקב״ה כאמור (חגי ב ח)‬ ‫בושת הפנים שעל ידי הצדקה שאנו נותנים מתבייש‬ ‫לי הכסף [ולי הזהב נאום ה׳]‪.‬‬ ‫העניב ‪.‬‬ ‫אמנם כתב בספר נועם מגדים (פרשת צו ד"ה עוד‬ ‫הקב״ה נתן מתנת חינם ועשה הכסף כאילו ברשותנו‬ ‫בסיום) קל וחומרה  ‪ -‬מה אם לחייב אדם בבל יראה‬ ‫ואני אמרתי מכבר‪ ,‬לפי שעיקר הצדקה משל הקב״ה‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫א‪ .‬להרה"ק רבי אליעזר הלוי איש הורוויץ זצ״ל מטארניגראד מח״ס אמרות טהורות על ספר תהלים ונועם מגדים על התורה‪ .‬מגדולי‬ ‫תלמידי הרה"ק רבי אלימלך מליזענסק‪ ,‬הרה"ק המגיד מקאזניץ והרה"ק ה'חוזה' מלובלין‪ .‬נלב״ע בשנת תקס"ו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כ"כ הג"ר יוסף ענגיל ז"ל בספר גליוני הש"ס (ברכות דף ב)‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מי שאוכל מזון של זולתו‪ ,‬מתבייש להסתכל בפניו‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הג״ר אברהם יהודה הכהן שווארץ מגדולי תלמידי החתם סופר זצ״ל בישיבת פרשבורג‪ ,‬ולאחר שנפטר רבו‪ ,‬עבר ללמוד בישיבת ווערבוי‬ ‫אצל הג״ר בנימין וואלף לעוו זצ״ל בעל שערי תורה‪ .‬בשנת תרכ"א התקבל לרב בעיר בערעגסאז‪ ,‬שם גם תפס ישיבה והרביץ תורה לעשרות‬ ‫תלמידים אשר הרבה מהם נעשו לגדולי ישראל‪ .‬משם נתמנה לרבה של עיר הולדתו מאד‪ ,‬ושם ניהל את ישיבתו עד לפטירתו‪ .‬כן הסתופף‬ ‫אצל הרה״ק בעל הרה״ק ישמח משה ואח״כ אצל הרה״ק בעל דברי חיים זצ״ל‪ .‬מח״ס שו״ת קול אריה‪ ,‬וקול אריה על התורה‪ .‬נלב״ע תרמ״ד‪.‬‬ ‫ה‪ .‬ועיין בספר ייטב לב פרשת בראשית (ד"ה יהי אור) שמאריך לפרש דק"ו זה מועיל לכל המצוות‪ ,‬דהרי בכל המצוות אמרו אלמלא‬ ‫הקב"ה עוזרו לא היה יכול לו‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫בי‬ ‫ולא נחטא‪ ,‬אם כן לא נצטרך ליתן צדקה כדי לפדות‬ ‫אמרה תורה שני דברים אינן ברשותו של אדם ועשאן‬ ‫בו החטאים‪ ,‬אז אנו מקיימין מצות צדקה‪.‬‬ ‫הכתוב כאילו ברשותו [בור ברשות הרבים] וחמץ‬ ‫בפסח (פסחים ו ב)‪ ,‬מכל שכן מדה טובה מרובה לזכות‬ ‫וזה שכתוב‪ ,‬וצדקה תהיה לנו רק כי נשמור לעשות‬ ‫את האדם לקיים מצות צדקה‪ ,‬בודאי עשאן הכתוב‬ ‫את כל המצוה דו״ק‪.‬‬ ‫להכסף שנותן כאילו ברשותו ולא של הקדוש ברוך‬ ‫והרב החריף מו״ה חיים כהנאט  נ״י מיישוב‬ ‫הואו  ‪ -‬וזה מה שמקשה הפייטן‪ ,‬כופר משלו אתן לו‬ ‫סעליטשיע במחוז מארמאראש יע״א אמר לי‬ ‫תשר כי מלפניו הון וכבוד ועושר ‪ -‬ומה יועיל כופר‬ ‫שפירש בזה המאמר (ראש השנה ד א) האומר סלע‬ ‫משל הקב״ה?‬ ‫זו לצדקה בשביל שיחיה בני הרי זה צדיק גמור‪ .‬כי‬ ‫ועל זה מתרץ כסברת הנועם מגדים הנ״ל כי להצדיק‬ ‫אם היה לו איזה חטא היה צריך ליתן הסלע לכפרת‬ ‫אנוש להמציא לו כושר שת לו פדיון למצוא אושר‪,‬‬ ‫עונותיו‪ ,‬על דרך וחטאך בצדקה פרוק [כנ״ל]‪ ,‬אם כן‬ ‫כלומר עשאן הכתוב כאלו שלו ודפח״ח‪.‬‬ ‫האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני ולא בשביל‬ ‫חטאיו בעל כרחך מוכח כי הרי זה צדיק גמור ואין לו‬ ‫ויש לומר בזה גם כן [פירוש הפסוק] (דברים טז יז) איש‬ ‫שום חטא‪ ,‬ודפח״ח‪.‬‬ ‫כמתנת ידו [כברכת ה׳ אלהיך אשר נתן לך] ודו״קז ‪.‬‬ ‫(אות ל’ ‪ -‬לך ה׳ הצדקה)‬ ‫וזה שכתוב לך ה׳ הצדקה‪ ,‬כלומר רק לך ה׳ היא‬ ‫הצדקה ורק אתה מקיים מצות צדקה‪ ,‬כי ולנו בושת‬ ‫הפנים‪ ,‬כלומר בושנו בחטאינו ונכלמנו בעונינו‪ ,‬אם‬ ‫[ועיין מה שכתב רבינו בפסוק זה בדניאל (ט‪ ,‬ז)‪ ,‬וז״ל‪]:‬‬ ‫כן כל צדקה שאנו נותנים‪ ,‬אנו צריכים ליתן בשביל‬ ‫לפדות בו חטאינו‪ ,‬אם כן לא לקיום מצות צדקה‬ ‫אימתי יחשב לנו הצדקה שאנו נותנים לקיום מצות‬ ‫יחשב לנו וא״ש‪.‬‬ ‫צדקה‪ ,‬רק כשאינו צריך ליתן צדקה לכפרה‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬דניאל פרק ט ‪ -‬בפסוק לך ה׳)‬ ‫בפסוק לך ה׳ הצדקה ולנו בושת הפנים וכו׳‪....‬וכעת‬ ‫האומר להעני על מנת שיחיה בני‪ ,‬רק כדי‬ ‫נראה לע״ד על פי מה שכתב בספר אהבת שלום‬ ‫שלא יבוש ליקח ממנו ‪ -‬הרי זה צדיק גמור‬ ‫להרה״צ מו״ה מענדל מקאסיבח  זצ״ל בפסוק (פרשת‬ ‫וידידי הרבני החריף ובקי מו״ה נפתלי ליעבערמאןי  נ״י‬ ‫ואתחנן) וצדקה תהיה לנו כי נשמור לעשות את כל‬ ‫אמר גם כן על פי מאמר הנ״ל האומר סלע זה לצדקה‬ ‫המצוה הזאת לפני ה׳ אלהינו כאשר צונו‪ ,‬כי מי שהוא‬ ‫בשביל שיחיה בני הרי זה צדיק גמור‪ ,‬ופירש הגאון‬ ‫חוטא צריך ליתן צדקה כדי לפדות בו חטאיו כמו‬ ‫מו״ה מרדכי בנעט זצ״ל שנותן לא מצד שבאמת‬ ‫שאמר דניאל לנבוכדנצר (דניאל ד כד) וחטאך בצדקה‬ ‫נחלה בנו או שנותן רק בעבור זה‪ ,‬אלא לפייס העני‬ ‫פרוק‪ ,‬אם כן לא יחשב לו לקיום מצות צדקה‪ ,‬רק כל‬ ‫שלא יתבייש [ליקח] ביקש ממנו‪ :‬אחי‪ ,‬עשה עמי‬ ‫מה שנותן צריך ליתן בשביל כופר נפשו לסליחת עון‬ ‫לטובה‪ ,‬קח נא מנחתי מידי ותנצל בזה נפש בני‪ ,‬הרי‬ ‫ולכפרת פשע‪.‬‬ ‫זה באמת צדיק גמור (מובא בילקוט אליעזר ערך צדקה)‪.‬‬ ‫אמנם‪ ,‬אימתי יחשב לנו הצדקה שאנו נותנים לקיום‬ ‫וזה שכתוב לך ה׳ הצדקה‪ ,‬הצדקה שאנו נותנים הוא‬ ‫מצות צדקה‪ ,‬הוא רק כאשר נשמור את כל מצות ה׳‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫ו‪ .‬הנועם מגדים (פרשת צו ד"ה א"י לא תאפה [ג] ד"ה עוד בסיון הדרוש) כתב וז"ל‪ :‬והרי זה קל וחומר כפול‪ ,‬א‪ .‬התם אינו שלו כשלו‪ ,‬כל‬ ‫שכן הכא שלו‪ ,‬ב‪ .‬וגם מדה טובה מרובה וכו' פירוש ומה אם לחוב לעבור בלאו‪ ,‬נחשב שלו‪ ,‬כ"ש לזכות‪.‬‬ ‫ז‪ .‬ועיין עוד בפניני ילקה״ג פניני התורה ‪ -‬בפרשת ואתחנן בפסוק (דברים ו כה) וצדקה תהי' לנו כי נשמור לעשות את כל המצוה הזאת וכו׳‪.‬‬ ‫ח‪ .‬אבי שושלת קאסוב ‪ -‬וויזניץ‪ .‬תלמיד הרה״ק ר׳ משה לייב מסאסוב‪ ,‬ר׳ זאב וולף מטשארני‪-‬אוסטראה‪ ,‬ר׳ משולם פייבוש מזבארז‪ ,‬ורבי‬ ‫צבי הירש מנדבורנא‪ .‬נלב״ע תקפ״ו‪.‬‬ ‫ט‪ .‬מח"ס אבן שתיה תולדות צדיקי קאסוב וויזניץ דומ"ץ סעלישט ואחר כך בצפת‪ ,‬נפטר תרפ"ה‬ ‫י‪ .‬מילידי סענדרא ומלמד בלודאש‪ ,‬ואח"כ קבע דירתו בקאשוי‪ .‬מח"ס שבע רצון‪.‬‬ ‫גי‬ ‫תוחילס | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫זרה ותולדה שלו הוא (סוטה ד ב) כל המתגאה כאלו‬ ‫באמת לך ה׳‪ ,‬ולזכרך תאות נפש ליתן צדקה לשם‬ ‫עובד עבודה זרה‪( ,‬כתובות סח א) כל המעלים עיניו‬ ‫שמים‪ ,‬ומה שאנו אומרים בשביל שיחיה בני‪ ,‬הוא‬ ‫מן הצדקה כאלו עובד עבודה זרה‪( ,‬סנהדרין צב א)‬ ‫רק בעבור כי ‪ -‬ולנו בושת הפנים ‪ -‬כדי לפייס העני‬ ‫כל המחליף בדיבורו כאלו עובד עבודה זרה‪ ,‬גילוי‬ ‫שלא יבוש ופניו לא יחוורו‪ ,‬על כן אנו מוכרחים לומר‬ ‫עריות הוא אב הטומאה‪ ,‬ותולדה שלו קריבה דעריות‬ ‫כן‪ ,‬וא״ש‪.‬‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬דניאל פרק ט ‪ -‬בפסוק לך ה׳)‬ ‫ואביזרייהו והוא לא תעשה בפני עצמו (ויקרא יח ו) לא‬ ‫‪spacer‬‬ ‫תקרבו [לגלות ערוה] וגו' וחשבו הרמב"ם ז"ל (ספר‬ ‫המצוות לא תעשה שנג) במנין הלא תעשה‪ ,‬וכן אמרו‬ ‫לכה ונשובה ‪ ...‬נחפשה‬ ‫חז"ל (סוטה ד ב) כל האוכל בלי נטילת ידים כאלו בא‬ ‫דרכינו ונחקורה ונשובה‬ ‫על אשה זונה‪ ,‬וכן בשפיכת דמים אמרו חז"ל בפרק‬ ‫הזהב (בבא מציעא נח ב ) כל המלבין פני חבירו ברבים‬ ‫שלשה סוגי אנשים שפוטרים עצמם מלעשות‬ ‫כאלו שופך דמיםאי ‪ ,‬ועוד בתלמוד הרבה בעבירות‬ ‫תשובה ‪ -‬טענותיהם‪ ,‬ומה שיש עליהם פירכא‬ ‫אלו‪ ,‬וכן בכל העבירות כולן יש אבות ותולדות‪,‬‬ ‫מסורה וא"ו פעמים ונשובה (מובא בבעל הטורים פרשת‬ ‫ולזה אמרו איזה חכם‪ ,‬דעיקר חכמתו של אדם‬ ‫וירא) ונשתחוה ונשובה (בראשית כב ה) נתנה ראש‬ ‫למלט נפשו משאול כמו שנאמר (קהלת ט טו) ומלט‬ ‫ונשובה מצרימה (במדבר יד ד) לכה ונשובה (שמואל‬ ‫את העיר בחכמתו ‪ -‬הרואה את הנולד‪ ,‬שלא יאמר‬ ‫א׳ ט ה) נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה (איכה ג מ)‬ ‫הריני נשמר מן האבות ודי בכך‪ ,‬אלא שיראה נגד‬ ‫השיבנו ה' אליך ונשובה (איכה ה כא) לכו ונשובה אל‬ ‫פניו תמיד להשמר מהתולדות‪ ,‬ובעונותינו הרבים‬ ‫ה' (הושע ו א) – נראה לפרש דשלשה מיני בני אדם יש‬ ‫בהתולדות רוב העולם נכשלים וכמו שפירש בספר‬ ‫הפוטרים את עצמם מלעשות תשובה‪ ,‬א‪ .‬כי יש אדם‬ ‫תיבת גומא מהפרי מגדים ז"ל הפסוק (תהלים עג טו)‬ ‫שאומר תודה לא‪-‬ל ית׳ מעולם לא עברתי על גילוי‬ ‫אם אמרתי אספרה ״כמו״ הנה דור בניך בגדתי‪,‬‬ ‫עריות ושפיכת דמים ועבודה זרה‪ ,‬וחושב שרק על‬ ‫פירוש אם אמרתי אספרה "כמו"‪ ,‬שאעריך ואספר‬ ‫עבירות חמורות כאלו צריך לשוב‪ ,‬ב‪ .‬ויש מי שאומר‬ ‫(אויפצעהלען) אלו העבירות שהם "כמו" העבירות‬ ‫דברי עונות גברו ממני וכבר חטאתי כל כך הרבה עד‬ ‫החמורות‪ ,‬אז ‪ -‬הנה דור בניך בגדתי הייתי עושה כל‬ ‫שאי אפשר לי לשוב וכבר ננעלו בפני שערי תשובה‪,‬‬ ‫הדור לבוגדים ופושעים חלילה‪ ,‬כי בזה רובן ככולן‬ ‫ג‪ .‬ויש אדם שחושב אי אפשר לי לשוב כי יצר הרע‬ ‫נכשלים‪ ,‬ודפח"ח‪.‬‬ ‫בקרבי המסיתני לחטוא‪ ,‬ואם חפץ ה' בנו יעביר רוח‬ ‫וצריך לשוב על הקלות כמו על החמורות‪ ,‬כאשר‬ ‫הטומאה מן הארץ ויבטל היצר הרע אז נשוב אליו‬ ‫פירשתי הפסוק (תהלים יט יד) גם מזדים חשוך עבדך‬ ‫בתשובה שלימה‪ ,‬ולכולהו אית להו פירכא‪.‬‬ ‫אל ימשלו בי אז איתם ונקיתי מפשע רב‪ ,‬פירוש‬ ‫ואשיב על ראשון ראשון‪:‬‬ ‫אל יסיתו ויפתו אותי לאמר‪ ,‬אז איתם‪ ,‬אז כבר אני‬ ‫תם וישר‪ ,‬ונקיתי מפשע רב‪ ,‬כאשר אני נקי מפשע‬ ‫א‪ .‬החושב שלא חטא חטאים גדולים ועצומים ולא‬ ‫רב וגדול כעבודה זרה‪ ,‬גילוי עריות ושפיכת דמים‪,‬‬ ‫צריך לשוב כי אם על עבירות חמורות וזך הוא מעון‬ ‫כי אם [אז] אשמור צעדי גם מעבירות קלות כמו‬ ‫חף הוא מפשע‪ ,‬לו יראה בעיניו מה שכתב רבינו‬ ‫מעבירות חמורות (שוב מצאתי ב"ה שכיוונתי בזה לדעת‬ ‫התבואות שור בספרו בכור שור מסכת שבת על‬ ‫ינ"פ הגאון מפאקש שליט"א בספרו ילקוט אליעזר על תהלים)‬ ‫מאמר (אבות ד א) איזה חכם הרואה את הנולד‪ ,‬דלכל‬ ‫ובודאי אם יתחיל האדם לפשפש במעשיו ימצא‬ ‫עבירות יש אבות ותולדות‪ ,‬אבות הוא עיקר עבודה‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫אי‪ .‬תני תנא קמי דרב נחמן בר יצחק כל המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים‪ ,‬אמר ליה שפיר קאמרת דחזינא ליה דאזיל סומקא‬ ‫ואתי חוורא‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫די‬ ‫לבבו ויעביר היצר הרע מקרב הארץ אז ישוב‪ ,‬והבל‬ ‫תילי תילים של עבירות נוסעים אחריו‪ ,‬ויש לו על מה‬ ‫הביא גם הואזט ‪ ,‬כי זהו עיקר עבודת השי"ת לנצח‬ ‫לשוב וטענתו בטלה ומבוטלה לא שרירא ולא קיימא‪.‬‬ ‫היצר הרע‪ ,‬ורק בעבור להרבות שכר ברא ה' היצר‬ ‫אין לך דבר שעומד בפני התשובה‬ ‫הרע‪ ,‬ואם לא היה יצר הרע לא היה מגיע שכר‪ ,‬כי מה‬ ‫עשה האדם שיגיע לו שכר (ועל זה שמעתי משמיה‬ ‫ב‪ .‬ועתה נשוב לדברי השני שיצא לטעון כי הוא חטא‬ ‫דהגאון ר' קאפל חריףזי ז"ל פירוש הפסוק יששכר‬ ‫הרבה יותר מדאי ואין תקוה שישוב ה' וירחמהו‪ ,‬וגם‬ ‫חמור גרם ר"ל מה שיש שכר זה גרם החומר‪ ,‬והבן)‪.‬‬ ‫זה הבל ורעות רוחבי ‪ ,‬כי בודאי אין לך דבר שעומד בפני‬ ‫התשובה כמו שכתב הרמב"ם בהלכות תשובה (פרק‬ ‫ובשל"ה הקדוש פירש בזה מה שאנו אומרים על‬ ‫ג הלכה יד) אפילו כפר בעיקר כל ימיו וברגע האחרונה‬ ‫חטא שחטאנו לפניך ביצר הרע‪ ,‬ר"ל מה שאנחנו‬ ‫הוא שב‪ ,‬הקדוש ברוך הוא מקבלו וכמאמר הפייטן עד‬ ‫אומרים אמתלא שחטאנו מחמת היצר הרע‪ ,‬לעון‬ ‫יום מותו תחכה לו וכו'‪ ,‬וראיה ממה שנגאלו אבותינו‬ ‫יחשב לנו ‪ -‬כי היצר הרע לא להחטיא נברא כי אם‬ ‫ממצרים בזכות התשובה כמו שכתוב במדרש רבה‬ ‫אדרבה לנצחו ולקבל שכר‪ ,‬עיין שם עוד ב' פירושים‬ ‫פרשת שמות וירא אלקים את בני ישראל ‪ -‬שעשו‬ ‫על זה (ואין כאן מקומו)‪.‬‬ ‫תשובה (ועיין רש"י שיר השירים בפסוק התאנה חנטה פגיה‬ ‫וזה כוונת המסורה‪ ,‬ונשתחוה ונשובה‪ ,‬שהחיוב עלינו‬ ‫בשם הפסיקתאגי ) ושם היו משוקעים במ"ט שערי‬ ‫לעשות תשובה‪ ,‬ואם תאמר גדול עונינו מנשוא וכבר‬ ‫טומאה ואף על פי כן נתקבלה תשובתם ונגאלו‪ ,‬הרי‬ ‫רבו כל כך עד שננעלו בפנינו פתחי תשובה‪ ,‬לזה‬ ‫לך ראיה ברורה שאפילו נשתקע האדם במצולות‬ ‫אמר נתנה ראש ונשובה מצרימה‪ ,‬כי אף על פי שהיו‬ ‫ים החטאים אם ישוב מיד יקבלו הקב"ה ויפתח ידו‬ ‫ישראל משוקעים שמה במ"ט שערי טומאה‪ ,‬מכל‬ ‫לקבלו בתשובה‪ .‬וכבר כתבו המפורשים שלכך נענש‬ ‫מקום נתקבלו בתשובה ונגאלו ממצרים‪ ,‬על כן גם‬ ‫אלישע אחר שלא שב בתשובה‪ ,‬ואף על פי ששמע‬ ‫אנחנו‪ ,‬לכה ונשובה‪ ,‬ופן יש בכם שורש פורה ראש‬ ‫מאחורי הפרגוד קול כרוזא "שובו בנים שובבים חוץ‬ ‫ולענה‪ ,‬החושב כי הוא נקי מעון וחף מפשע ופשפש‬ ‫מאחר" (חגיגה טו א) לא היה לו לשמוע בקול ההוא‬ ‫ולא מצא‪ ,‬לזה אמר נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה‪,‬‬ ‫כי אם לשוב‪ ,‬וכמו שהמליצו על זה (פסחים פו ב) "כל‬ ‫נפשפש יפה ונעשה דרישה וחקירה בשבע חקירות‬ ‫מה שיאמר לך בעל הבית עשה חוץ מצא" כנודעדי וט ‪.‬‬ ‫ושבע בדיקות‪ ,‬אז נמצא ודאי כי אמת נכון הדבר‬ ‫אף שהיו ישראל משוקעים במ"ט שערי טומאה‪ ,‬מ״מ‬ ‫נעשתה התועבה‪ ,‬וצריכין אנו לעשות תשובה‪.‬‬ ‫נתקבלו בתשובה‪ ,‬על כן גם אנחנו נשובה‬ ‫ונגד השלישי האומר‪ ,‬השיבנו ה' אליך ונשובה‪ ,‬כי‬ ‫ג‪ .‬ועד השלישי אני בא‪ ,‬האומר שלא יכול לשוב‬ ‫הקדוש ב"ה יתן בלבנו התעוררות תשובה‪ ,‬ויחדש‬ ‫מפאת היצר הרע‪ ,‬ואם חפץ ה' בתשובתו ימול את‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫בי‪ .‬ע״פ קהלת (ו ט)‪.‬‬ ‫גי‪ .‬וז״ל רש״י‪ :‬התאנה חנטה פגיה ‪ -‬אלו פושעי ישראל שכלו בשלשת ימי אפילה‪ ,‬והגפנים סמדר נתנו ריח ‪ -‬אלו הנשארים מהם עשו‬ ‫תשובה ונתקבלו ‪ -‬כך נדרש בפסיקתא (פר"כ ה‪ ,‬ט)‪.‬‬ ‫די‪ .‬אגרא דפרקא א (לבעל בני יששכר)‪ :‬אמר כבוד אדמ"ו הרב הקדוש מו"ה יעקב יצחק זצוק"ל‪ .‬משארז"ל (חגיגה טו‪ ,‬א) באלישע אחר‪,‬‬ ‫שיצתה בת קול ואמרה שובו בנים שובבים חוץ מאחר‪ ,‬יובן למשכיל‪ ,‬אילו היה משיב כיון שכן הוא אזי הנה הוא העת והעונה לעבדך‬ ‫עבודה שלימה אמיתית כיון שאין כאן קיווי לתשלום שכר אזי תהיה עבודתי רק לעשות נחת רוח לפני מי שאמר ונעשה רצונו‪ ,‬אילו היה‬ ‫משיב כזאת היה מכופר לו והיה מגיע למעלה גדולה עכ"ד ודפח"ח‪ .‬ובזה נבין מה שאמר לו ר' מאיר תלמידו חזור בך‪ ,‬הגם שידע ששמע‬ ‫מאחורי הפרגוד כנ"ל‪.‬‬ ‫ובזה נתבונן מ"ש השל"ה בשם אביו בהג"ה‪ ,‬כל מה שיאמר לך בעה"ב (זה השי"ת בעל הבית של כל העולם) עשה חוץ מצא (פסחים פו‪,‬‬ ‫ב)‪ ,‬היינו כשתשמע ח"ו שובו בנים וכו' חוץ וכו' לא תטה אוזן לדברים הללו לבטל עבודתך‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫וט‪ .‬עיין ביאור נפלא שהביא רבינו במדור ראש חודש בפסוק והיה מדי חודש בחדשו ותמצא נחת‪.‬‬ ‫זט‪ .‬מליצה ע״פ בראשית (ד ד) ‪ -‬כלומר‪ ,‬הם דברי הבל‪.‬‬ ‫זי‪ .‬רבי יעקב קאפל אלטנקונשטאדט‪ ,‬אב״ד ווערבוי‪ ,‬תלמיד הנודע ביהודה‪ ,‬נלב״ע תקצ״ו ונספד ע״י החתם סופר‪.‬‬ ‫וט‬ ‫תוחילס | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫מלכותו ית' מצד האמונה‪ ,‬וכמו כן במלאכים מכסים‬ ‫ימינו כקדם כאדם הראשון קודם החטא שלא היה‬ ‫פניהם ואין מכניסים עצמם בחקירה רק מאמינים‬ ‫יצר הרע בעולם‪ ,‬לזה אמר שאם יהיה כן ‪ -‬אם כן במה‬ ‫בה' אמונה פשוטה בלי שום חקירה על דרך שכתיב‬ ‫תעבדו את ה'‪ ,‬אבל לכו אתם מעצמיכם‪ ,‬ונשובה אל‬ ‫באברהם (בראשית טו ו) והאמין בה'‪.‬‬ ‫ה'‪ ,‬אז נוכל לקוות שבשכר זאת אל חי חלקנו צורינו‬ ‫ישביענו שובע שמחות‪ ,‬נעימות בימינו נצח‪ ,‬אמן כן‬ ‫ועיין בפירוש המגיד מהרי"א לאנדא מווילנאכ  [על]‬ ‫יהי רצון‪.‬‬ ‫תהלים (פט ט) הפסוק ה' אלהי צבאות מי כמוך חסין‬ ‫(ליקוטי אגדה ‪ -‬אותיות אות ל ‪ -‬ועתה נשוב)‬ ‫יה ואמונתך סביבותיך‪ ,‬דהוראת אמונה הוא על ענין‬ ‫‪spacer‬‬ ‫הבלתי נודע בהכרת ידיעה רק שמאמין בה באמונה‪.‬‬ ‫ה' אלהי צבאות מי כמוך חסין‬ ‫והנה בהיות הענין בקרוב אז הוא בתכונת הידיעה‬ ‫יה ואמונתך סביבותיך‬ ‫לא באמונה‪ ,‬אך אצל הבורא ית' גם נושאי מרכבתו‬ ‫אין משיגים תכונתו‪ ,‬ומכונה עבודתם בשם אמונה‪,‬‬ ‫דרך אמונה הוא המובחר ודרך החקירה מסוכנת‬ ‫וזה שכתוב מי כמוך חסין יה‪ ,‬שגם באותם אשר‬ ‫בעקריםחי (מאמר ג פרק כז) ביאר מאמר הכתוב (תהלים‬ ‫סביבותיך‪ ,‬גם בהם הוא אמונתך מצד אמונה לא מצד‬ ‫קיט א) אשרי תמימי דרך וגו' כלומר אשריהם המון‬ ‫ידיעה‪ ,‬ודפח"ח‪.‬‬ ‫המאמינים הנקראים תמימי דרך שאינם מתחכמים‬ ‫וזה שאמרו אם הרב דומה למלאך ה' צבאות [היינו]‬ ‫על השם אבל הולכים בתמימות בתורת השם יתברך‬ ‫אשר בשתים יכסה פניו שלא להביט בשכינה ושלא‬ ‫– ועל דרך זה נקרא יעקב (בראשית כה כז) איש תם‬ ‫לחקור שום חקירה‪ ,‬רק מאמין בה' אמונה ברורה‬ ‫יושב אוהלים‪.‬‬ ‫וחזקה כיתד שלא תמוט‪ ,‬אזי תורה יבקשו מפיהו ‪-‬‬ ‫וכבר האריכו כל המפורשים שדרך אמונה הוא‬ ‫ואם לאו‪ ,‬אלא דורך על במתי החקירה ועושה במים‬ ‫המובחר‪ ,‬וכמו שכתוב (תהלים קיט ל) דרך אמונה‬ ‫עזים מימי הדעת והפילוסופיא נתיבה אז אל יבקשו‬ ‫בחרתי וגו' ודרך החקירה מסוכנת מאוד‪ ,‬ורבים‬ ‫תורה מפיהו כי דרך הזה מסוכן לתלמידים קטנים לא‬ ‫חללים הפילה כי בשכל האנושי אי אפשר להשיג‬ ‫ראו אור‪ ,‬ובמעט קט ימעדו רגליהם מנתיב היראה‬ ‫הכל‪ ,‬ומבואר אצלי במקום אחר שזהו פירוש מאמר‬ ‫ונוקשו ונלכדו ברשת המינות ר"ל‪ ,‬ובחידושי אגדות‬ ‫חז"ל בחגיגה (טו ב) [על הפסוק כי שפתי כהן ישמרו‬ ‫שלי הארכתי בכמה מקומות וכאן אקצראכ ‪.‬‬ ‫דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה׳ צבאות הוא‬ ‫(אותיות ‪ -‬חלק א קונטרס אחרון ‪ -‬אמונה)‬ ‫(מלאכי ב ז)] אם הרב דומה למלאך ה' צבאות תורה‬ ‫יבקשו מפיהו ואי לא לא‪.‬‬ ‫דלתיך דפקנו רחום וחנון נא אל‬ ‫כי במלאכים כתיב (ישעיה ו) שש כנפים לאחד בשתים‬ ‫תשיבנו ריקם מלפניך‪ ,‬מלפניך מלכנו‬ ‫יכסה פניו ‪ -‬שלא להביט בשכינהטי ‪ ,‬דהיינו שמכסים‬ ‫ריקם אל תשיבנו וכו' (סליחות)‬ ‫פניהם ומאמינים ואינן חוקרים‪ ,‬וכמו שכתוב בספרים‬ ‫מלך לפי עשרו וגדולתו אם אינו נותן מתנה‬ ‫הקדושים שלכך אנו מעבירים ידינו על עינינו בשעת‬ ‫גדולה מאוד לא יחשב למתנה חשובה‬ ‫קריאת שמע כשאנו אומרים ה' אחד‪ ,‬דהיינו שאין‬ ‫לכאורה הוא כפל לשון – ושמעתי מידידי הגאון‬ ‫אנו רואים ומביטים בשום דבר רק מקבלים עלינו עול‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫חי‪ .‬ספר על מחשבה ועיקרי האמונה לרבי יוסף אלבו זצ״ל מתקופת הראשונים‪ .‬נלב״ע תר״ד‪.‬‬ ‫טי‪ .‬ויקרא רבה (פרק כז)‪.‬‬ ‫כ‪ .‬ספר כפלים לתושיה להגאון רבי יצחק אליהו לאנדא זצ"ל‪ ,‬מגיד מישרים דוילנא‪ ,‬י״ל בווילנא‪ ,‬תרכ״ט‬ ‫אכ‪ .‬ועיין מה שהבאנו בזה בפרשת שופטים על מש״כ רבינו בשם העוללות אפרים בשבח החקירה‪ ,‬ומה שהארכנו שם בהערות‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫זט‬ ‫כי כל זמן שהאדם נאחז בסבך עוונותיו‪ ,‬לא יוכל‬ ‫מו"ה אליעזר דייטשבכ נ"י אבדק"ק באניהאד יע"א‬ ‫לקבל שפע טל ברכה וטובה מאתו יתברך‪ ,‬וכאשר‬ ‫על פי משל שאחד הלך לקבץ נדבות וקיבל מאת‬ ‫מתפלל ושב לד׳ ומכין את לבבו אליו‪ ,‬אזי ינהרו אליו‬ ‫עשיר אחד חמישה זהובים כסף ושיבח את העשיר‬ ‫כל ההשפעות הטובות העליונות מאתו יתברך שמו‬ ‫ההוא מאוד‪ ,‬ושאלו אותו האנשים הנה שמענו‬ ‫אשר חפצו רק להיטיב‪.‬‬ ‫שהיית גם אצל המלך‪ ,‬ספר נא לנו מה נתן לך‪ ,‬ויאמר‬ ‫העני‪ ,‬המלך שלח אותי ריקם מלפניו כי לא נתן לי‬ ‫משל למה הדבר דומה ‪ -‬לאיש אשר לא חרש ולא‬ ‫רק חמשה זהובים כסף‪ ,‬וישאלו אותו האנשים הלא‬ ‫זרע את אדמתו‪ ,‬אשר לא יוכל לקוות הטוב מהמטר‬ ‫מקודם שיבחת את פלוני העשיר שנתן לך חמשה‬ ‫והגשם אשר יוריק ברכה על פני תבל‪ ,‬ואולם הוא‬ ‫זהובים כסף ועל המלך אתה אומר ששלח אותך‬ ‫בעצמו הסב רעתו‪ ,‬כן כאשר נגזר רעה על איש הנה‬ ‫ריקם מלפניו‪ ,‬ויען העני לא מחכמה שאלתם על זה‪,‬‬ ‫לא נגזר כי אם לפי מדרגתו שנלכד בחטא‪ ,‬וכאשר‬ ‫בודאי אם עשיר אחד נותן חמשה זהובים כסף נאה‬ ‫יתפלל ומכין את לבבו לד׳‪ ,‬הנה נשתנה מדרגתו‬ ‫ויפה הוא מאוד‪ ,‬אבל אם מלך אחד מושל על מדינות‬ ‫ונשתנה גם כן הגזרה‪ ,‬את״ד‪.‬‬ ‫הרבה נותן חמשה זהובים כסף‪ ,‬הלא לפי ערך עשרו‬ ‫ובספר דרושי הרמ״ץגכ (דרוש א׳) בהגהות פרי חיים‬ ‫וגדולתו נחשב זאת כאילו שלחני ריקם מלפניו‪.‬‬ ‫(שם) העיר על זה ‪ -‬דעדיין קשה באיש המתפלל‬ ‫וזה שאומרים דלתיך דפקנו רחום וחנון נא אל‬ ‫על אחרים‪ ,‬מה בצע בתפלתו על אחרים ובמה הוכן‬ ‫תשיבנו ריקם מלפניך‪ ,‬ואם תאמר תתן לנו חמשה‬ ‫מדריגת מי שמתפללין עליו וכו׳ ‪ -‬והעלה כי בתפלה‬ ‫זהובים כסף וכבר לא נחשב ריקם‪ ,‬לזה אומרים‬ ‫על אחרים מטעם שליחות נגעו בה‪ ,‬וכמו שמצינו בהני‬ ‫עוד‪ ,‬מלפניך "מלכנו" ריקם אל תשיבנו‪ ,‬כי לפי ערך‬ ‫כהנים שלוחי דידן נינהו (יומא יט א) לשחוט ולהקריב‬ ‫גדולתך שאתה "מלכנו" מלך על כל הארץ‪ ,‬אם לא‬ ‫קרבנות עלינו‪ ,‬ועל ידי מעשיהם נחשב כאילו אנחנו‬ ‫תתן לנו מתנה מאוד גדולה יהיה נחשב כאילו ריקם‬ ‫עשינו והקרבנו הקרבן בידינו ‪ -‬כמו כן היא בתפלה‪,‬‬ ‫שלחתנו ודפח"ח‪.‬‬ ‫המתפלל על אחרים הוא שלוחו של הנצרך‪ ,‬ומתפלל‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬קהלת ‪ -‬וזה דבר השמיטה)‬ ‫בעדו ונחשב כאילו התפלל בעצמו ונעשה כלי מוכן‬ ‫‪spacer‬‬ ‫‪spacer‬‬ ‫לקבל הטוב‪ ,‬והעובר לפני התיבה נקרא מטעם זה‬ ‫שליח ציבור כי שליחותא דציבורא קא עביד‪[ ...‬ועיין‬ ‫לשמוע אל הרינה ואל‬ ‫שם עוד]‪.‬‬ ‫(אות ת’ ‪ -‬תפלה)‬ ‫התפלה (סליחות יום א׳)‬ ‫איך יתכן שע״י התפלה נשתנה רצונו‬ ‫שלש עשרה מדות האמורות‬ ‫בחנינה (סליחות לי״ג מדות)‬ ‫ידוע שאלת החוקרים על הרנה ועל התפלה ‪ -‬הלא‬ ‫לא איש ולא בן אדם הוא ויתנחם‪ ,‬ואיך יתכן שעל ידי‬ ‫האם די באמירת הי״ג מדות או צריכים מעשה בפועל‬ ‫תפלה ישתנה הבורא ברוך הוא מלא רוצה ‪ -‬לרוצה?‬ ‫כל זמן שישראל חוטאין יעשו לפני כסדר הזה ואני‬ ‫ובספר העיקרים (מאמר ד פרק יח) השכיל להתיר‬ ‫אמחול להם כו׳ (ראש השנה יז א)‪.‬‬ ‫הספק הזה‪ ,‬כי אין השינוי מפאת הבורא יתברך‪ ,‬רק‬ ‫ידוע פירוש לבנת הספירדכ שכתב דלא אמרינן יאמרו‬ ‫מפאת המקבלים‪.‬‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫בכ‪ .‬תלמיד מהר"י אסאד והמהר"ם א"ש זצ״ל‪ .‬מגדולי הדור בהונגריה ומגדולי הפוסקים והמשיבים‪ .‬מח״ס שו"ת פרי השדה‪ ,‬צמח השדה‪,‬‬ ‫דודאי השדה‪ ,‬תבואות השדה‪ ,‬חלקת השדה‪ ,‬ארעא דרבנן‪ .‬נלב״ע תרע״ה‪.‬‬ ‫גכ‪ .‬להג״ר מאיר צבי וויטמאיר אב״ד סאמבור‪ ,‬בעמ״ח שו״ת הרמ״ץ ‪.‬‬ ‫דכ‪ .‬להג״ר דוד בן הרב מוהר"ר יהודה החסיד זצ״ל‪ ,‬פירוש מדרש הנעלם ותוספתא לס' הזוה״ק‪ ,‬שנת ה׳ אלפים פה‪[ .‬הובא בשיטה מקובצת‬ ‫זי‬ ‫תוחילס | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫נפיש זכותו וכחו של אותו זקן‪ ,‬ואתי שפיר הא דאמר‬ ‫לפני‪ ,‬אלא יעשו לפני ‪ -‬היינו שיעשו בפועל הי״ג‬ ‫בטוח אני באלה כו׳ על דרך ממה נפשך‪ ,‬ודו״ק‪.‬‬ ‫מדות וידבקו במדותיו (שבת קלג ב) מה הוא רחום אף‬ ‫‪spacer‬‬ ‫אתה רחום וכו׳ [אבא שאול אומר ואנוהו הוי דומה לו‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬ראש השנה יז א ‪ -‬כל זמן)‬ ‫מה הוא חנון ורחום אף אתה היה חנון ורחום]‪.‬‬ ‫ה׳ ה׳ אל רחום וחנון (י״ג מדות)‬ ‫אך הגאון בעל הפלא״ה ז״ל אמר דמוכח על כרחך‬ ‫דדי באמירה לחוד ולא צריך מעשה בפועל‪ ,‬דהא גם‬ ‫על מה צריך האדם למדת רחמים קודם שיחטא‬ ‫אל רחום וחנון הוא אחד מי״ג מדות‪ ,‬וזה אי אפשר‬ ‫בראש השנה (יז ב) כתב הרא"ש ז"ל‪ ,‬ה' ה' אני‬ ‫לקיים בפועל דהא אי אפשר לאיש להיות אל‪ ,‬אם כן‬ ‫הוא קודם שיחטא כו' אני הוא לאחר שיחטא וכו'‬ ‫על כרחך מוכח דדי באמירה של הי״ג מדות‪ ,‬ופירש‬ ‫ואם תאמר‪ ,‬מה צריך האדם למדת רחמים קודם‬ ‫בזה אל הורית לנו לומר שלש עשרה‪ ,‬ר״ל ממדת‬ ‫שיחטא ויש לומר וכו' אי נמי קודם שיחטא בעבודת‬ ‫אל‪ ,‬הורית לנו לומר שלש עשרה דמזה מוכח דדי‬ ‫אלילים ואף על פי שכבר חשב לעובדה‪ ,‬ומחשבת‬ ‫באמירה לחוד‪ ,‬ודפח״ח‪.‬‬ ‫עבודת אלילים הקב"ה מצרפה למעשה כו'‪ ,‬אפילו‬ ‫וא״ז הגאון מ׳ יצחק יעקב ז״ל אביו של מו״ח הגאון מ׳‬ ‫הכי מתנהג עמו במדת הרחמים קודם שיחטא‪,‬‬ ‫עמרם בלום ז״ל [בעל בית שערים] אמר דיש לדחות‬ ‫וכשיחטא מצרף המחשבה עם המעשה עכ"ל‪ .‬וכתב‬ ‫זאת דהרי אמרו חז״ל במגילה (דף יח א) שקראו‬ ‫הקרבן נתנאל דיש מקשים על הרא"ש מן הגמרא‬ ‫הקדוש ברוך הוא ליעקב אל שנאמר (בראשית לג כ)‬ ‫דסוף חולין ‪ -‬תניא דבי ר' יעקב וכו' הרי שאמר לו‬ ‫ויקרא לו אל אלהי ישראל‪ ,‬עיין שם‪.‬‬ ‫אביו עלה לבירה והבא לי גוזלות ועלה ושלח את האם‬ ‫ולקח את הבנים ובחזרתו נפל ומת‪ ,‬היכן אריכות ימיו‬ ‫אם כן ראינו שאפשר גם לאיש להיות אל‪ ,‬אם כן‬ ‫של זה והיכן טובתו של זה‪ ,‬אלא למען יאריכון ימיך‬ ‫עדיין יש לומר דצריך לעשות הי״ג מדות במעשה‬ ‫בעולם שכולו ארוך ולמען ייטב לך לעולם שכולו‬ ‫ובפועלהכ ‪.‬‬ ‫טוב‪ ,‬ודלמא לא הכי הוה‪ ,‬ר' יעקב מעשה חזא‪,‬‬ ‫ופירש בזה מה שאומרים בפזמון לי״ג מדות‪:‬‬ ‫ודלמא מהרהר בעבירה הווה‪ ,‬מחשבה רעה אין‬ ‫תמכתי יתדותי בשלש עשרי תיבות וכו׳ בטוח אני‬ ‫מצרפה הקב"ה למעשה‪ ,‬ודלמא מהרהר בעכו"ם הוה‬ ‫באלה ובזכות שלשת אבות‪ ,‬כלומר בטוח אני באלה‬ ‫וכו׳‪ .‬ומאי פריך‪ ,‬הא לפי דברי הרא״ש אפילו חטא‬ ‫שאמרתי י״ג מדות‪ .‬ואם תאמר‪ ,‬לא די באמירה אלא‬ ‫במחשבת עבודת אלילים אין מחשבה מצרף כי אם‬ ‫צריך לקיים בפועל‪ ,‬וגם מדת אל אפשר לקיים בפועל‬ ‫לאחר שעשה מעשה יעויין שם‪.‬‬ ‫כדמצינו גבי יעקב‪ ,‬אם כן בטוח אני בזכות שלשת‬ ‫ומצאתי בדברי שאולוכ (דרשות לשבת שובה ושבת הגדול‬ ‫אבות‪ ,‬כיון דהקדוש ברוך הוא קראו ליעקב אל‪ ,‬אם כן‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫וע״י רבי חיים וויטאל ועוד]‪.‬‬ ‫הכ‪ .‬הערת ידידנו הרה״ג בעל בנין שלום שליט״א‪ :‬והדברים תמוהים שדברי הפלאה הם בספרו פנים יפות בשם שמעתי‪ ,‬והוא בעצמו‬ ‫העיר מהא דקראו ליעקב א‪-‬ל‪ .‬וז״ל הפנים יפות [שמות פרק לד] ושמעתי לפרש מה שיסדו לומר אל הורית לנו לומר שלש עשרה‪ ,‬מפני‬ ‫שאפילו לדעת החושבים שלש עשרה מדות מן אל רחום וחנון נסתר‪ ,‬מפני זה שא"א לאדם לעשות מדות אל‪ ,‬וז"ש אל הורית לנו לומר‬ ‫שלש עשרה‪ ,‬שמדת אל מורה לנו דמה שאמר הש"י אם יעשו בני כסדר הזה היינו באמירה לבד ולא בעשיה‪ ,‬אך י"ל דאפשר לאדם‬ ‫להתקדש להקרא אל כמו שמצינו גבי יעקב כמ"ש חז"ל [מגילה יח א] מנין שהקב"ה קרא ליעקב אל שנאמר ויקרא לו אל אלהי ישראל‪,‬‬ ‫מי קראו אל‪ ,‬אלהי ישראל‪ .‬ויש לפרש בזה מ"ש [תהלים כ‪ ,‬ב] יענך ה' ביום צרה וגו' דהיינו ע"י שיחזור בתשובה ויקבל עליו להתנהג בכל‬ ‫המדות ואל תאמר שא"א לקבל עליו מדת אל‪ ,‬ע"ז אמר ישגבך שם אלהי יעקב‪ ,‬וכו׳ עכ״ד‪[ .‬וכנראה דכוונת רבינו הוא על הקטע הבא‪,‬‬ ‫הוספת חו"ז הגרי"י מתחיל ממה שפירש הפיוט תמכתי יתידותי בשלש עשרה תיבות]‪ .‬אח״כ העירונו למש״כ הבני יששכר (אלול מאמר‬ ‫ב׳) אריכות גדול בדברי ההפלאה עיי״ש‪.‬‬ ‫ועיין בפניני התורה פרשת ואתחנן בפסוק אתה החילות להראות את עבדך מה שכתבנו עוד בזה‪.‬‬ ‫וכ‪ .‬להגאון בעל שו״ת שואל ומשיב זצ״ל‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫חי‬ ‫והיינו דכך הוא מדת הדין‪ ,‬אבל בישראל מתנהג‬ ‫זכ‬ ‫דף ל״ז ע״ד)‪,‬שמביא בשם הגאון מ׳ יהודא עייאש‬ ‫הקדוש ב"ה במדת הרחמים‪ ,‬ומדויק הכתוב גם‬ ‫הספרדי ז״ל דדוקא היכא שיכול להנצל בדרך הטבע‪,‬‬ ‫כן דמזה ילפינן דאין השי"ת מצרף מחשבה רעה‬ ‫הוא דלא נענש על מחשבת עבודה זרה לבד‪ ,‬אבל‬ ‫ם ָר ִִא ִיִתי ִ ְִב� ִלִ ִּבִ י ֹלא‬ ‫למעשה שנאמר (תהלים סו יח) ָָאֶוֶ ִ‬ ‫ן ִא ָ‬ ‫שם דעלה לגג ונפל‪ ,‬דמצד הטבע כל שאין לו מעקה‬ ‫ְׁשַׁמע ה׳ דהיינו מדת הרחמים‪ ,‬ובזה יש לפרש מה‬ ‫ִיִ ַ‬ ‫יפול הנופל ממנו‪ ,‬והיה צריך שהקדוש ברוך הוא‬ ‫שכתוב (תהלים קמג ב) אל תבוא במשפט את עבדך‬ ‫ישנה הטבע‪ ,‬בכהאי גונא שמהרהר בעבודה זרה הוי‪,‬‬ ‫כי לא יצדק לפניך כל חי‪ ,‬והיינו על פי מה שאמרו‬ ‫מרחם אף על המחשבה לבד‪ ,‬ע״כ דפח״ח‪.‬‬ ‫אינו‬ ‫‪dingbat‬‬ ‫חז"ל (בבא בתרא קס"ד) שלש עבירות אין אדם ניצול‬ ‫זה גופיה הוא מדת הרחמים שאינו מניחו ביד‬ ‫בכל יום וחד מנהון הרהורי עבירהל ‪ ,‬על כן מבקשים‬ ‫היצה"ר רק מצילו מיצה"ר שלא לחטוא‬ ‫אנו מהשי"ת שלא יבא במשפט‪ ,‬כי אם יתנהג עמנו‬ ‫הקשה הרא"ש ז"ל למה צריך רחמים קודם שחטא‪,‬‬ ‫במדת הרחמים‪ ,‬שאם יבא ח"ו במדת הדין‪ ,‬אזי יעניש‬ ‫ותירץ בספר נחלי מים להגאון מבריסקחכ ז"ל (בדרוש‬ ‫גם כן על מחשבת העבירה‪ ,‬ובזה לא יצדק לפניך‬ ‫מ' לשבת שובה) על פי הגמרא בקדושין (ל ב) אמר‬ ‫כל חי ‪ -‬דהא כל אדם אינו ניצול בכל יום מהרהורי‬ ‫[ר׳ שמעון בן לוי] יצרו של אדם מתגבר עליו בכל‬ ‫עבירה‪ ,‬אם כן מיושב בפשיטות‪ ,‬דאני ה' קודם‬ ‫יום ומבקש להמיתו שנאמר צופה רשע לצדיק וגו'‬ ‫שיחטא קאי על מחשבת עבירה שאין השי"ת מצרף‬ ‫ואלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו שנאמר ה' לא‬ ‫למעשה מצד מדת הדין עכ"ד ודפח"ח (וכן כתב גם‬ ‫יעזבנו בידו‪,‬טכ אם כן אתי שפיר בפשיטות דהיינו‬ ‫בדרושי הצל"ח דרוש ז' יע"ש)אל ‪.‬‬ ‫דקאמר אני ה' קודם שיחטא ובזה גופיה הוא מדת‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬השמטות ראש השנה יז א ‪ -‬כל זמן)‬ ‫‪spacer‬‬ ‫הרחמים שאינו מניחו ביד היצר הרע רק בעזר הרחמים‬ ‫מצילו מיצר הרע שלא לחטוא‪ ,‬והיינו דקאמר אני ה'‬ ‫קודם שיחטא (וכן כתב גם בספר ערוך לנר יע"ש)‪.‬‬ ‫תמכתי יתדותי בשלש עשרה‬ ‫תיבות (סליחות לעשי”ת)‬ ‫דבר צחות‪ :‬בת שבע ‪ -‬תיבה אחת או שתים?‬ ‫גם זה מדת הרחמים שאין הקב״ה‬ ‫בספר טיב גיטין למהר”ז מרגליות [כתב על מה‬ ‫בל‬ ‫מצרף מחשבת עבירה למעשה‬ ‫שפסק הבית שמואל באבן העזר] (בשמות גיטין סימן‬ ‫ועוד תירץ דצריך רחמים קודם החטא על מחשבה‬ ‫ב׳) ‪ -‬בתשבע חד תיבה‪.‬‬ ‫רעה שחושב לחטוא ומצד מדת הדין אין הקדוש‬ ‫ברוך הוא מצרף מחשבה למעשה‪ ,‬וכן מוכרח דהא‬ ‫וכתב בשם דגול מרבבה שכתב‪ :‬וכן מוכח בסנהדרין‬ ‫באומות העולם השי"ת מצרף מחשבה רעה למעשה‬ ‫דף כ”ב (ע”ש ברש”י ד”ה קינחה בת שבע עכ”ל)‪.‬‬ ‫כמו שכתבו התוספות בסוף פרק קמא בקידושין‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫זכ‪ .‬בעל שו״ת בית יהודה (ליוורנו תק״ו) ועוד ‪.‬‬ ‫חכ‪ .‬להג״ר יעקב מאיר פאדווא אב"ד בריסק (תקנ"ז ‪ -‬תרט"ו)‪.‬‬ ‫טכ‪ .‬ת"ר קשה יצר הרע שאפילו יוצרו קראו רע שנאמר כי יצר לב האדם רע מנעוריו אמר רב יצחק יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום‬ ‫שנאמר רק רע כל היום ואמר ר"ש בן לוי יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש המיתו שנאמר צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו‬ ‫ואלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו שנאמר אלהים לא יעזבנו בידו ‪ .‬ובסוכה נב א‪ :‬אמר רבי שמעון בן לקיש יצרו של אדם מתגבר עליו‬ ‫בכל יום ומבקש להמיתו שנאמר צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו ואלמלא הקב"ה שעוזר לו אינו יכול לו שנאמ' ה' לא יעזבנו בידו ולא‬ ‫ירשיענו בהשפטו וכו'‪.‬‬ ‫ל‪ .‬אמר רב עמרם אמר רב‪ :‬שלש עבירות אין אדם ניצול מהן בכל יום – הרהור עבירה ועיון תפלה ולשון הרע‪ .‬לשון הרע סלקא דעתך?‬ ‫אלא אבק לשון הרע‪.‬‬ ‫אל‪ .‬ועיין בפניני התורה ‪ -‬פרשת ויגש בפסוק ידבר נא עבדך דבר מה שכתב רבינו לפרש הפסוק שם עד״ז‪.‬‬ ‫בל‪ .‬הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות בעל מטה אפרים בית אפרים ועוד הרבה‪ ,‬הספר טיב גיטין י״ל ווילנא תר״ט‪.‬‬ ‫טי‬ ‫תוחילס | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫אמנם כאשר ילכו מלפניו והוא נגד ה' אז מתחיל‬ ‫וכוונתו דשם אמרינן על פסוק (מלכים א׳ ב יט) ותבא‬ ‫לטעון עם ה' ומלמד זכות על ישראל כל מאי דאפשר‪.‬‬ ‫בת שבע אל המלך וכו’ באותה שעה קינחה בת שבע‬ ‫בי”ג מפות ‪ -‬ופירש רש”י י”ג תיבות בפסוק זה‪ ,‬מוכח‬ ‫וזה שנאמר לכו נא – אז ונוכחה – ועל ידי הטענות‬ ‫דבת שבע תיבה אחת ‪ -‬דאי לא כן י”ד תיבות הן‪.‬‬ ‫והויכוחים ולימוד זכות שאלמד עליכם‪ ,‬בודאי יאמר‬ ‫ה' אם יהיו חטאיכם [כשנים כשלג ילבינו] ודו"ק‪.‬‬ ‫ושמעתי שהגאון ר’ יצחק מאיר מווארשאגל כתב ג”כ‬ ‫כזאת בתשובה אחת ‪ -‬וסיים לבסוף “תמכתי יתדותי‬ ‫וידוע פירוש העולם על פי מה דקיימא לן בחושן‬ ‫בשלש עשרה תיבות” והוא מליצה נאה ע”זדל ‪.‬‬ ‫משפט (סימן י"ז) דשנים שבאו לדין ואחד מלובש‬ ‫(אות ב’ ‪ -‬בת שבע)‬ ‫בגדים יקרים והשני מלובש בגדים בזויים‪ ,‬אומרים‬ ‫למכובד או הלבישהו כמותך או לבוש כמוהו‪,‬‬ ‫עיין שם‪.‬‬ ‫לכו נא ונוכחה יאמר ה' אם יהיו חטאיכם‬ ‫כשנים כשלג ילבינו (זכור לנו ברית אבות)‬ ‫וזה שנאמר לכו נא ונוכחה יאמר ה'‪ ,‬וכיון ששמע‬ ‫הנביא שהקב"ה רוצה לבוא לדין עם ישראל‪ ,‬אם‬ ‫לכאורה אין כאן תוכחה אלא הבטחה ורחמים‬ ‫כן ממילא הוא מוכרח להלבישם כמותו‪ ,‬והקב"ה‬ ‫קשה מאי תוכחה הוא זה הלא אדרבה הוא הבטחה‬ ‫ג ִחָּוּרזל ‪ ,‬על כן אמר הנביא אם יהיו‬ ‫ְלְ בּוֵׁשׁ ּה ִּכִ ְְתַלַ ִ‬ ‫ורחמים‪ ,‬ועיין משכנות יעקב על ישעיה פירש לכו‬ ‫חטאיכם כשנים כשלג ילבינו ודו"ק‪.‬‬ ‫נא לבתי כנסיות ובתי מדרשות‪ ,‬ונוכחה‪ ,‬נקבל‬ ‫תוכחה ומוסר‪ ,‬ועל כן יאמר ה' [אם יהיו חטאיכם‬ ‫אם חטאתם רק לעצמכם אז כשלג ילבינו‪ ,‬אבל‬ ‫כשנים] וכו'‪.‬‬ ‫אם מאדמת גם אחרים אז רק כצמר יהיו‬ ‫ובספר נטע שורקהל פרשת פנחס פירש על פי מאמר‬ ‫והאלשיך ז"ל כתב אם יהיו חטאיכם‪ ,‬חטאי עצמיכם‪,‬‬ ‫חז״ל לא כמדת בשר ודם מדת הקב"ה‪ ,‬בשר ודם יש‬ ‫שאתם לבדכם חטאתם ואין לזר אתכם‪ ,‬אזי אפילו‬ ‫לו שונא אינו מגלה לו מה שבלבו לעשות לו‪ ,‬לא כן‬ ‫חל‬ ‫יהיו כשנים ‪ -‬כשלג ילבינו‪ ,‬אמנם אם יאדימו כתולע‬ ‫הקב"ה מודיע לישראל יום הדין כדי שישובו בתשובה‬ ‫שמאדמת וצובעת גם אחרים‪ ,‬וזהו יאדימו שחטאיכם‬ ‫וינצלו‪ ,‬וזה שכתוב לכו נא ונוכחה יאמר ה'‪ ,‬שהקב"ה‬ ‫יאדימו ויחטיאו גם אחרים כמו התולע אז רק כצמר‬ ‫אינו מסתיר שריב לו עם יעקב ועם ישראל יתוכחול ‪,‬‬ ‫יהיו שהוא למטה מן השלג כדאיתא במשנה ריש‬ ‫לא כדרך בני אדם‪ ,‬כי מה יכול להיות על ידי ידיעה זו‪,‬‬ ‫נגעים (וקצת קשה מפסוק הנותן שלג כצמר ואכ"מ) ועל מה‬ ‫שאויבי ה' יחפשו דרך להנצל ויעשו תשובה וימצאו‬ ‫שאמרו חז"ל ומובא בילקוט כאן אם יהיו חטאיכם‬ ‫זכאין בדין אשר אשר יתוכח ה' עמהם ‪ -‬הלא זהו רצון‬ ‫כשנים הללו שבאות סדורות מששת ימי בראשית‪,‬‬ ‫ה' אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו וכו' ודו"ק‪.‬‬ ‫עיין בהפלאה (פיתחא זעירא אות י"ו) פירוש נכון מאוד‪.‬‬ ‫ושמעתי דהנביא כשהוא נגד ישראל אז הוא בוער‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬ישעיה א יח)‬ ‫כאש בתוכחת מוסר ומזכיר להם פשעם וחטאתם‪,‬‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫גל‪ .‬ה״ה הגה״ק בעל חידושי הרי”ם מגור זצ״ל‬ ‫דל‪ .‬בפנינים משלחן הגר״א הביא דבר זה כתשובה מאת הגר״א לשאלה ששאל אותו הגר״ח מוואלאזין איך לכתוב שם בת שבע בגט‪.‬‬ ‫הל‪ .‬להגה״ק רבי שרגא צבי טענענבוים זצ״ל אבד״ק מעזא‪-‬טשאטה‪.‬‬ ‫ול‪ .‬ע״פ מיכה ו א‪.‬‬ ‫זל‪ .‬לבושו כשלג לבן [וברש״י שם‪ :‬ללבן עונות עמו]‪..‬‬ ‫חל‪ .‬ברש״י שם‪ :‬כתולע ‪ -‬צבע שצובעין בו אדום גרעינין הן‪ ,‬ויש תולעת בכל אחד ואחד‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫כ‬ ‫השיבנו ה׳ אליך ונשובה חדש‬ ‫והביאותים אל הר קדשי ושמחתים‬ ‫ימינו כקדם (שמע קולינו)‬ ‫בבית תפלתי‪ ...‬כי ביתי בית תפלה‬ ‫יקרא לכל העמים (ישעיה נו‪ ,‬ז)‬ ‫תעשה תשובה בעודך בכוחך הראשון ותגבורת‬ ‫התאוה‪ ,‬ולא תמתין עד ימי זקנותך‬ ‫יש לומר על פי על פי רש”י ז”ל בפרשת תולדות‬ ‫בפסוק (בראשית כז כח) ויתן לך האלהים‪ ,‬כי הנכרי אם‬ ‫כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה (קהלת ט‪ ,‬י)‬ ‫לא ימלא ה׳ משאלתו יכפור ויקרא תגרטל ‪.‬‬ ‫ר"ל כל מה שאתה יכול לעשות תשובה לתקן מה‬ ‫וזה שכתוב והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית‬ ‫שחטאת‪ ,‬הנה בעודך בכוחך הראשון ותגבורת‬ ‫תפלתי כלומר בעוד היותם עומדים בבית התפילה‬ ‫התאוה עשה‪ ,‬ולא תמתין עד ימי זקנותך בסור כוחך‬ ‫לבקש מלפני ה’ כבר אשמחם ויראו כי נתמלא‬ ‫ותאותך‪ ,‬כי אז לא יהיה התשובה כדבעי כמו שאמרו‬ ‫חפצם‪ ,‬עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי‪ ,‬כלומר‬ ‫חז"ל (יומא פו ב) היכי דמי תשובה אמר ר׳ יהודה באותו‬ ‫בעודם מונחים על המזבח כבר יראו אותו הרצון‬ ‫מקום באותו פרק [באותו אשה] וכו'‪.‬‬ ‫מאתו ית׳‪ ,‬ואמר הטעם‪ ,‬כי ביתי בית תפילה יקרא‬ ‫ושמעתי שעל כן אנו מבקשים השיבנו ה' אליך‬ ‫לכל העמים‪ ,‬כלומר שמטרת רצונו ית’ כך הוא שכל‬ ‫ונשובה‪ ,‬אמנם התשובה צריך להיות בזמן שיש‬ ‫העמים יקראו שם בשם ה’‪ ,‬ואם לא ימלא משאלותם‬ ‫לו עוד אותו הכח כמו בעת שחטא ואנחנו זקנים‬ ‫תיכף‪ ,‬לא יקויים התכלית להיות כולם מטים שכם‬ ‫וחלושים ואין לנו עוד אותו הכח‪ ,‬על כן אנו מבקשים‬ ‫אחד לעבודתו ית’ בהיות האומות נעדרי הבטחון‪,‬‬ ‫חדש ימינו כקדם שתתן בנו הכח שהיה לנו מקדם‬ ‫וא”ש‪( .‬מנחת שבת על פרקי אבותמ )‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬ישעיה)‬ ‫ועל ידי כן ונשובה כהוגן‪ ,‬וא"ש‪.‬‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬קהלת ט‪ ,‬י)‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫טל‪ .‬ז״ל רש״י שם‪ :‬ישראל‪ ,‬בעל אמנה ומצדיק עליו את הדין‪" ,‬ונתת לאיש ככל דרכיו אשר תדע את לבבו" (מ"א ח‪ ,‬לט); אבל נכרי‪ ,‬מחוסר‬ ‫אמנה‪" :‬ואתה תשמע השמים‪ ...‬ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי" (שם‪ ,‬מג) ‪ -‬בין ראוי בין שאינו ראוי תן לו‪ ,‬שלא יקרא עליך תגר‬ ‫מ‪ .‬מנחת שבת‪-‬פרקי אבות עם תרגום ללשון אשכנז וביאור 'סלת למנחה'‪ ,‬חיברו רבי יוסף חיים קרא זצ״ל‪ ,‬אב"ד וולצלובק‪ ,‬מח״ס קול‬ ‫אומר קרא‪.‬‬ ‫אכ‬ ‫ןונחת | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫תחנון‬ ‫שונאים אותי שהבדלתני ממאכלם וממשתיהם‬ ‫ומהתחתן בם ‪ -‬והאר פניך על מקדשך השמם וכיון‬ ‫ישב נא אפך וחמתך מעירך ירושלים הר‬ ‫שלכך הם שונאים אותנו והרחיבו בית מקדשנו‪,‬‬ ‫קדשך‪ ,‬כי בחטאינו ובעונות אבותינו ירושלים‬ ‫ועמך לחרפה‪ ,‬לכל סביבותינו (דניאל ט‪ ,‬טז)‬ ‫אם כן בדין הוא שה' יושיענו כיון שהוא הגורם לנו‬ ‫כל אלה‪.‬‬ ‫אם אין אנו כדאים להגאל‪ ,‬עשה למען ירושלים עיר‬ ‫קדשך ועשה למען הצדיקים שבדור כי הם לא חטאו‬ ‫וזה שכתוב ועתה שמע וכו' והאר פניך על מקדשך‬ ‫השמם‪ ,‬כלומר על מקדשך שהוא שמם למען ה׳‬ ‫מלת "ועמך" צריך ביאור‪ ,‬והוי לי למימר כי בחטאינו‬ ‫שהבדילנו ממאכלם ומהתחתן בם‪ ,‬אם כן כיון‬ ‫וכו' אנו וירושלים לחרפה‪.‬‬ ‫שאתה הגורם עליך מוטל להאיר פניך עליו ולבנותו‬ ‫ונראה‪ ,‬כי ישראל מבקשים מאת ה' אם גם הרבינו‬ ‫על תלו ודו"ק‪.‬‬ ‫לפשוע ואין אנו כדאים להגאל‪ ,‬עשה למען ירושלים‬ ‫עיר קדשך שהיא לא חטאה וגם עשה למען הצדיקים‬ ‫הטה אלהי אזנך ושמע‪ ,‬פקח עיניך וראה‬ ‫שבדור כי הם לא חטאו ולמה יסבלו הם כובד הגלות‬ ‫שוממתינו והעיר אשר נקרא שמך עליה‪,‬‬ ‫אם הם נקיים וטהורים‪ ,‬וידוע שאם ישראל עושין‬ ‫כי לא על צדקתינו אנחנו מפילים תחנונינו‬ ‫רצונו של מקום הם נקראים עמו ואם לאו אין נקראים‬ ‫לפניך כי על רחמיך הרבים (דניאל ט‪ ,‬יח)‬ ‫עמו וכמו שאמר הקב"ה לך רד כי שחת ״עמך״אמ ‪.‬‬ ‫עני שאינו ראוי והגון צריך דוקא שיראהו‬ ‫וזה שכתוב ישב נא אפך וחמתך מעירך ירושלים הר‬ ‫הנותן‪ ,‬כי אז יכמרו רחמיו עליו‬ ‫קדשך‪ ,‬אף כי מודים אנחנו שהרבינו לפשוע‪ ,‬אבל‬ ‫בחטאינו ובעונות אבותינו "ירושלים" "ועמך" כלומר‬ ‫הכוונה‪ ,‬אדם הגון וראוי השואל שימלאו בקשתו אין‬ ‫צדיקי הדור הנקראים עמך‪ ,‬לחרפה לכל סביבותינו‪,‬‬ ‫הנותן צריך לראותו ודי אם רק ישמע קולו ויראה‬ ‫ואם כן עשה למענם‪ ,‬כי למה יסבלו הם על לא חמס‬ ‫בעיני השכל כי ראוי למלא בקשתו‪.‬‬ ‫בכפם‪( .‬משמרת אלעזרבמ ‪ -‬חלק שערי ציון אות נה)‬ ‫אבל מי שאינו הגון ואינו כדאי‪ ,‬בליעל ורע מעללים‪,‬‬ ‫רק מפני שהוא מעונה מאוד מלא פצע וחבורה ומכה‬ ‫ועתה שמע אלהינו אל תפלת עבדך‬ ‫טריה אי אפשר למנוע עצמו מליתן לו מנה אחת‬ ‫ואל תחנוניו והאר פניך על מקדשך‬ ‫מצד רחמנות‪ ,‬איש כזה צריך דוקא שיראהו הנותן כי‬ ‫השמם למען אדוני (דניאל ט‪ ,‬יז)‬ ‫אז יכמרו רחמיו עליו אבל אם לא יראה אותו לא יתן‬ ‫לו מאחר שאינו ראוי לכך‪.‬‬ ‫בדין הוא שה' יושיענו כיון שהוא הגורם לנו כל אלה‬ ‫וראה שוממתנו ‪ -‬כך‪ ,‬אם ישראל חוטאים ואינם‬ ‫נלע"ד על פי מה שכתב רש"י ז"ל (איכה א כא) כל איבי‬ ‫כדאים שימלא ה' משאלותם אז כל בקשתם שיראה‬ ‫שמעו רעתי ששו כי אתה עשית‪ ,‬אתה גרמת לי שהם‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫אמ‪ .‬שמות רבה פרק לד פרשה מו‪ :‬כיון שראו עצמן בצרה התחילו מבקשים מהנביאים שיבקשו עליהם רחמים מן הקב"ה‪ .‬התחילו‬ ‫מבקשים עליהם רחמים‪ ,‬שנאמר‪( :‬יואל ב) חוסה ה' על עמך‪.‬‬ ‫אמר הקב"ה‪ :‬על מי אתם מבקשים?‬ ‫אמרו לו‪ :‬על בניך!‬ ‫אמר להם‪ :‬אינן בני! אם עושין רצוני הם בני ואם לאו אינן בני‪ ,‬שנאמר‪( :‬הושע ב) זנתה אמם הובישה הורתם‪.‬‬ ‫במ‪ .‬להג״ר שאול בראך זצ״ל אב״ד מאגענדארף‪ ,‬קראלי וקאשוי ‪ .‬נלב״ע ת״ש‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫בכ‬ ‫שנהיה צדיקים ועובדי ה' אנו מתחננים‪ ,‬כי אם על‬ ‫ה' בעניים ודלותם כי עליך הורגנו כל היום וכל גופינו‬ ‫רחמיך הרבים‪ ,‬על זה אנחנו משימים כל מגמתינו‬ ‫מלא חבורות מכף רגל ועד ראש אין בנו מתום‪ ,‬על כן‬ ‫בתפלה‪ ,‬שערי רחמים פתח ואוצרך הטוב לנו תפתח‪.‬‬ ‫מצד רחמנות על כל פנים‪ ,‬ימלא ה' שאלתינו‪.‬‬ ‫(אוהל יעקבגמ פ' וילך)‬ ‫וזה שכתוב הטה אלקי אזנך ושמע‪ ,‬אבל לא די‬ ‫בשמיעה לבד‪ ,‬כי אם פקח עיניך "וראה" שוממותינו‬ ‫כי לא על צדקתינו – כי על‬ ‫כי לא נותר בנו רוח מרוב צרות‪ ,‬ובית קדשנו‬ ‫רחמיך הרבים (דניאל ט‪ ,‬יח)‬ ‫ותפארתנו היה לשרפת אש וכל מחמדנו היו לחרבה‪,‬‬ ‫הקב"ה מצטער כאשר אינו יכול להשפיע‬ ‫והטעם למה ביקש דוקא שיראה שוממותינו ולא די‬ ‫רב טוב לבית ישראל בעת שחוטאים‬ ‫בשמיעת קולנו לבד‪ ,‬הוא יען‪ ,‬כי לא על צדקותינו‬ ‫אנחנו מפילים תחנונינו לפניך‪ ,‬כי אין בידינו מצות‬ ‫וכולל עוד‪ ,‬דידוע דהקב"ה כביכול מצטער כאשר אינו‬ ‫ומעשים טובים להביא תשורה לפניך כי אם על‬ ‫יכול להשפיע רב טוב לבית ישראל בעת שחוטאים‪,‬‬ ‫רחמיך הרבים בתורת רחמנות‪ ,‬לכן אין לנו תקוה רק‬ ‫וכמאמר חז"ל (פסחים קיב א) יותר ממה שעגל רוצה‬ ‫אם תראה בשוממותינו וצרות נפשינו‪.‬‬ ‫לינק פרה רוצה להניק‪ ,‬והקב"ה חפץ חסד ורוצה‬ ‫(משמרת אלעזר ‪ -‬חלק עשרת הימים אות צ"ג)‬ ‫להיטיב ומוכרח לסגור בעד רחמיו ‪,‬זה גורם צעד‬ ‫‪spacer‬‬ ‫גדול כביכול להשי"ת (ואולי זה ענין גלות השכינה)‪.‬‬ ‫וזה שאמר דניאל כי לא על צדקותינו [אנחנו מפילים‬ ‫תחנונינו לפניך] וכו'‪ ,‬ביקש שה' ירחם ויבנה ציון‬ ‫ממה שאנו מתפללים רק על צרכי גופינו ‪ ,‬ולא על‬ ‫עיר קדשנו‪ ,‬לא לבד בעבור שעל ידי כן נוכל לעבוד‬ ‫צרכי נשמותינו‪ ,‬מזה תוכל לראות גודל שוממותינו‬ ‫ולהוסיף בצדקות ובתמימות‪ ,‬כי אם על רחמיך‬ ‫וכולל עוד‪ ,‬כי הסימן היותר קשה אל החולה המורה‬ ‫הרבים‪ ,‬למען יפתחו צינורות הרחמים ושפע טל‬ ‫על סכנתו ועל מכתו האנושה‪ ,‬כאשר החולה אינו‬ ‫חסד וברכה‪ ,‬ולא יהיה לך יותר הצער הגדול במניעת‬ ‫מרגיש במכאובו‪ ,‬ויבקש למשל מאת הרופא שיחזיר‬ ‫השפע‪ ,‬ותוכל להשפיע כרצונך הטוב רחמיך‬ ‫לו המאה זהובים שלוה ממנו‪ ,‬תחת אשר היה לו‬ ‫וחסדיך הרבים‪.‬‬ ‫לבקש מאתו למחול על נפשו ולהצילו מן המות‪,‬‬ ‫(ילקוט אליעזר ערך נחמה בשם גיסו הרב הגאון מו"ה שלמה‬ ‫אז ידע הרופא כי הוא בסכנה עצומה עד שאינו‬ ‫קלייןדמ ז"ל מזענטא)‬ ‫מרגיש עוד‪.‬‬ ‫וזהו מאמר דניאל אל אלקים ית'‪ ,‬אם רצונך לראות‬ ‫ה' שמעה ה' סלחה ה' הקשיבה ועשה‬ ‫שוממותינו איך אנחנו שוממים ברוחנו ונפשנו‪ ,‬הלא‬ ‫אל תאחר למענך אלהי כי שמך‬ ‫בזאת תראה במה שאנחנו מתפללים לפניך רק על‬ ‫נקרא על עירך ועל עמך (דניאל ט‪ ,‬יט)‬ ‫צרכי גופינו‪ ,‬ואין קורא בשמך מתעורר להחזיק בך‬ ‫נא אל תתאחר להמתין עד שאנחנו נשוב‬ ‫(ישעיה ס"ד) פירוש אין מתעורר לבקש שיעזרהו ה'‬ ‫בתשובה ונהיה זכאים‪ ,‬רק למענך אלקינו‬ ‫להתחזק בעבודתו ית'‪.‬‬ ‫ה' שמעה ה' סלחה ‪ -‬הכוונה‪ ,‬כי יען שהגאולה תלוי‬ ‫וזה שכתוב הטה אלהי אזנך ושמע וגו' כי לא על‬ ‫בתשובה וזה עיכוב גדול לגאולה ומסך מבדיל‬ ‫צדקותינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך‪ ,‬לא על‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫גמ‪ .‬להמגיד מדובנא זצ״ל‪.‬‬ ‫דמ‪ .‬תלמיד בעל הכת"ס‪ ,‬וחתן הגאון בעל תשובת ריב"א מפאקש‪ ,‬מתרכ"ה אב"ד זענטא‪ ,‬נלב״ע תר"ס‪ .‬מח״ס לקוטי שלמה‪ ,‬ורבינו מביאו‬ ‫כמה פעמים בספריו‪.‬‬ ‫גכ‬ ‫הנשה שאר | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫שכמעט קרוב לנמנע שכל נפוצות ישראל וישראל‬ ‫מתרצה ברחמים ומתפייס‬ ‫יחזרו בתשובה שלמה‪ ,‬לכן התפלל דניאל שלא‬ ‫בתחנונים (תחנון)‬ ‫ימתין הקב"ה שנחזור בתשובה להביא הגאולה שאם‬ ‫מה שיש אומרים ״ומתפתה‬ ‫ימתין להביא הגאולה עד שיהיה בנו זכות ונעשה‬ ‫בתחנונים״ שהוא שלא כדין‬ ‫תשובה‪ ,‬הדבר קשה להיות‪ ,‬אך זאת שאלתי ה'‬ ‫בטורי זהב אורח חיים (סימן קכ"ז סעיף קטן ד) בנוסח‬ ‫שמעה ה' הקשיבה ועשה אל תאחר‪ ,‬לא תתאחר‬ ‫מתרצה ברחמים ומתפייס בתחנונים הוגה בדפוס‬ ‫להמתין שאנחנו נשוב בתשובה ונהיה זכאים רק‬ ‫חדש ומתפתה בתחנונים והוא שלא כדין‪ ,‬דהרמב״ן‬ ‫למענך אלקי כי שמך נקרא על עירך ועל עמך ואל‬ ‫כתב בפרשת משפטים בפסוק (שמות כב טו) וכי יפתה‬ ‫תתאחר עד שנהיה זכאין‪.‬‬ ‫‪ -‬פתוי הוא על דברי שקר עכ"ל‪.‬‬ ‫(יד יוסףהמ דרוש ב' לפ' נשא)‬ ‫ובספר כרם שלמהומ שם הקשה‪ ,‬אם כן האיך אנו‬ ‫(תנך ‪ -‬דניאל ‪ -‬לעיל קאפיטל ט' פסוק י"ט)‬ ‫מתפללין בראש השנה בשופר אפתנו‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫‪spacer‬‬ ‫וסהדי במרומים כי היה קשה לי כן הרבה שנים עד‬ ‫שמצאתיו בכרם הי' לשלמהזמ ‪.‬‬ ‫(אותיות ‪ -‬אות ש ‪ -‬שופר)‬ ‫ראש השנה‬ ‫נפתחים בראש השנה‪ ,‬אחד של רשעים גמורים ואחד‬ ‫שלשה ספרים נפתחים בראש‬ ‫של צדיקים גמורים ואחד של בינונים‪ ,‬ופירש רש"י‬ ‫השנה (ראש השנה טז ב)‬ ‫‪ -‬ג' ספרים ספרי זכרון של מעשה הבריות עכ"ל –‬ ‫ולכאורה אינו מובן מה אשמועינן רש"י בזה‪ ,‬ועוד‬ ‫כל מעשי הבריות בספר נכתבין משך כל‬ ‫השנה‪ ,‬ולכן יש גם ספר לבינונים‬ ‫מקשין העולם למה לי ספר לבינונים כלל‪ ,‬אם יטיבו‬ ‫דרכם יכתבו בספר צדיקים [ואם לאו] וכו'‪.‬‬ ‫אמר ר׳ כרוספדאי אמר ר׳ יוחנן שלשה ספרים‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫המ‪ .‬להג"ר יוסף צרפתי זצ״ל‪ ,‬ראש ישיבת חכמים‪ ,‬וראשון לחכמי עירו אדרינופול בתורקיה‪ .‬נלב״ע שנת ת׳‪.‬‬ ‫ומ‪ .‬מחברו הג"ר שלמה האס אב"ד דרעזניץ‪ ,‬חיבר גם על חלק יו"ד בהסכמת החת״ס והג"ר נחום טרעביטש מניקלשבורג בעל ספר הקובץ‬ ‫על הרמב"ם ושלום ירושלים על ירושלמי‪ ,‬ורבו הגאון בעל שערי תורה‪ ,‬והיה דיין בהעלישוי‪ ,‬ואח"כ אב"ד דרעזניץ‪.‬‬ ‫זמ‪ .‬ועיין מש״כ הג״ר שלמה קלוגר זצ״ל בחכמת שלמה סי‘ קלא ’ובספרי אור החיים על או“ח תמהתי הרבה על דברי הט“ז‘‪ ,‬שהאריך מאד‬ ‫להקשות שהרי מצאנו כמה לשונות של פיתוי כלפי השי“ת‪ .‬כמו שאומרים ביום א‘ דראש השנה ’בשופר אפתנו‘ ובשבת אומרים ’בזכרון‬ ‫שופר אפתנו‘‪ ,‬הקב“ה יושב על כסא דין ואנו מפתים את הקב“ה בשופר ועומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים‪ .‬אולי מותר גם לומר לשון‬ ‫פיתוי אפילו בשקר‪ .‬וכל המעיין בלשונות הסליחות ימצא הרבה מאד דברי פיתוי שאנו מפתים כביכול את הקב“ה בסליחות ותחנונים‪ .‬ולא‬ ‫עוד אלא שגם ’מסית‘‪ ,‬שכתב הרמב“ן בפ‘ כי יסיתך שהוא לשון הסתת שקר‪ ,‬ואעפ“כ כתוב באיוב שאמר הקב“ה ’ותסיתני לבלעו חינם‘‪,‬‬ ‫הרי שגם הסתה שייך כלפי שמיא‪ .‬הגם שאין לנו הבנה בזה איך שייך פיתוי והסתת שקר כלפי שמיא‪ ,‬אך מ“מ מצאנו כך אצל השי“ת‪.‬‬ ‫ונשאר שם בצ“ע‪ .‬וכתב בחכמת שלמה ’וכעת זיכני הבורא ית‘ לעיין בספר הזהר פרשת בא וראיתי שם שדבר ה‘ אמת ורוח ה‘ דיבר בפי‬ ‫אדוננו הטור זהב זכר צדיק לברכה‪ ,‬ודברי פי החכם עדיף מנביא‘‪ .‬דאיתא בזוה“ק ריש פ‘ בא שאם היה כתוב ’תסיתני‘ הוה משמע שהוא‬ ‫דרך הסתה של שקר‪ ,‬אך כיון שכתוב באות ו‘ ’ותסיתני‘ היינו שלפי דעתו של השטן היה נדמה לו שהוא פיתה את השי“ת‪ ,‬אבל כלפי שמיא‬ ‫באמת אין שייך להעלות על הדעת שהקב“ה נפתתה כלל‪ ,‬לכן מחק הט“ז את הגירסא ’ומתפתה ברחמים‘‪ .‬כי הגם שאנו אומרים ’בשופר‬ ‫אפתנו‘ היינו שלפי דעת האדם נדמה לנו שאנו מפתים אותו כביכול‪ ,‬אך אין שייך בו לשון פיתוי שהוא מתפתה‪ .‬רק לפי דעתנו הוה דרך‬ ‫פיתוי אך לא כן מצדו יתברך‪ .‬ולזאת אין שייך לשבחו בדבר שאינו אמת לומר ’ומתפתה‘ דנראה כגנות לומר כך כלפי שמיא ח“ו‪ ,‬עכ״ל‪.‬‬ ‫ועיין בספר אדון הסליחות להג״ר שמעון ואנונו שליט״א מה שהביא בזה בשם הגאון בעל יביע אומר זצ״ל‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫דכ‬ ‫הרי להדיא שכל דרכי בני אדם נכתבים בספר‪,‬‬ ‫וכתב בספר כתנות אורחמ פרשת אמור ליישב על‬ ‫ובראש השנה כשמעיינין במעשה בני אדם נפתחים‬ ‫פי דאיתא בברכות (ו א) דפריך וכי מאחר דאפילו חד‬ ‫אלו הספרים‪ ,‬וממילא יש ספרים שהם ספרי צדיקים‬ ‫שיושב ועוסק בתורה שכינה עמו תרי מבעי? ומשני‬ ‫ושהם ספרי בינונים ושהם ספרי רשעים‪ ,‬וזה כוונת‬ ‫תרין מכתבן מילייהו בספר הזכרונות חד לא מכתב‬ ‫רש"י לתרץ קושית העולם דלמה ליה ספר לבינונים‪.‬‬ ‫מיליה כו' וכתבו התוספות חד לא מכתב כו' כלומר‬ ‫לכן כתב‪ ,‬ספרי זכרונות של מעשה הבריות‪ ,‬שמעיינין‬ ‫עם אחרים אבל בספר לבד נכתבין‪ ,‬כדאמר באבות‬ ‫במעשה הבריות‪ ,‬וממילא יש כאן ג' מיני ספרים גם‬ ‫(פ״ב א) וכל מעשיך בספר נכתבים כל שכן מדה‬ ‫של בינונים‪ ,‬וק"ל דפח"ח‪.‬‬ ‫טובה עכ"ל‪.‬‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬השמטות ‪ -‬ראש השנה טז ב )‬ ‫זה היום תחילת מעשיך‬ ‫נברא העולם‪ ,‬ובמוסף של פסח כרבי יהושע דבניסן‬ ‫נברא העולם‪.‬‬ ‫היום הרת עולם היום יעמיד‬ ‫בשפט כל יצורי עולמים (מוסף)‬ ‫וכתבו בשם רבינו תם דאלו ואלו דברי אלקים חיים‪,‬‬ ‫דבתשרי עלה במחשבה להבראות‪ ,‬ולא נברא עד‬ ‫למאן דאמר בניסן נברא העולם‬ ‫אמאי מנינן השנה מתשרי‬ ‫ניסן‪ ,‬עיין שם‪ ,‬וכיון דאצל הקדוש ברוך הוא מחשבה‬ ‫כמעשהאנ ‪ ,‬דלא בן אדם הוא ויתנחם‪ ,‬לכן גם לרבי‬ ‫טמ‬ ‫בגמרא ראש השנה (דף יא א) בניסן נברא העולם‬ ‫יהושע נמנו שנות העולם מתשרי‪ ,‬והוקבע ראש‬ ‫הקשה הר״ן ז״ל‪ ,‬בשלמא למאן דאמר בתשרי נברא‬ ‫השנה ליום הדין מפני שבמחשבה עלה להבראות‬ ‫העולם‪ ,‬היינו טעמא דמנינן שנות העולם מתשרי‪,‬‬ ‫העולם בדין‪ ,‬כדאיתא במדרש הובא ברש״י בפרשת‬ ‫אבל לר׳ יהושע דסבירא ליה בניסן [נברא העולם]‬ ‫בראשית ברא אלקים‪ ,‬וכשראה שלא יעמוד‪ ,‬שיתף‬ ‫למה נקבע ראש השנה בתשרי?‬ ‫רחמים עם דין כדכתיב (בראשית ב ד) ביום עשות ה׳‬ ‫אלקים‪ .‬ואם כן כשעלה במחשבה דהיינו בתשרי‪,‬‬ ‫ותירץ מפני שהוא חודש של סליחה וכפרה דיום‬ ‫שלט מידת הדין ‪ -‬לכן נקבע יום זה לדין‪ ,‬אבל ביום‬ ‫הכיפורים‪ .‬והמהרש״א הקשה על זה דהרי זה בעשירי‬ ‫עשות שהוא בניסן שהיה מעשה שמים וארץ שיתף‬ ‫לחודש ולא בראש השנה‪ ,‬ומה שתירץ גם כן דחוק‪.‬‬ ‫הקדוש ברוך הוא מדת הרחמים עמו‪.‬‬ ‫אמנם בספר ערוך לנרנ  כתב על פי מה שכתבו‬ ‫ובזה מיושב מה שקשה כיון דכתיב ביום עשות ה׳‬ ‫התוספות לקמן (דף כז א) לתרץ דברי ר׳ אלעזר הקליר‬ ‫אלקים ארץ ושמים‪ ,‬הרי שמיד ביום ראשון שנבראו‬ ‫שיסד במוסף דשמיני עצרת כרבי אליעזר דבתשרי‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫חמ‪ .‬להגאון רבי מאיר אייזנשטאט ז״ל בעל פנים מאירות‪.‬‬ ‫טמ‪ .‬תניא‪ ,‬רבי אליעזר אומר‪ :‬בתשרי נברא העולם‪ ,‬בתשרי נולדו אבות‪ ,‬בתשרי מתו אבות‪ ,‬בפסח נולד יצחק‪ ,‬בראש השנה נפקדה שרה‬ ‫רחל וחנה וכו׳‪ ,‬רבי יהושע אומר‪ :‬בניסן נברא העולם‪ ,‬בניסן נולדו אבות‪ ,‬בניסן מתו אבות‪ ,‬וכו׳ בניסן נגאלו‪ ,‬בניסן עתידין ליגאל‪.‬‬ ‫נ‪ .‬להג"ר יעקב עטלינגער זצ"ל אב"ד אלטונא בארץ אשכנז‪ .‬מגדולי האחרונים‪ ,‬חיבר ערוך לנר על מסכתות הש״ס‪ ,‬בכורי יעקב על הל׳‬ ‫סוכה‪,‬שו״ת בנין ציון‪ ,‬עיון תפלה על סדר התפלה ועוד‪ .‬נלב״ע תרל"ב‪.‬‬ ‫אנ‪ .‬ובזה יש לפרש מה שאומרים בתפלת מוסף זה היום תחילת מעשיך‪ ,‬וא״ש ודו״ק‪.‬‬ ‫הכ‬ ‫ךישעמ‪ ‬תליחת םויה הז | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫שתחננו ותוציא כאור משפטינו איום קדוש‪ ,‬הנה יש‬ ‫שמים וארץ שיתף הקב״ה מדת הרחמים עם הדין‪,‬‬ ‫לי בזה כמה פירושים בעזהי"ת‪.‬‬ ‫אם כן למה נאמר בכל מעשה בראשית שם אלקים‬ ‫לבד? אבל לפי זה אתי שפיר‪ ,‬דשם [במעשה‬ ‫ואכתוב לך אחד מהם‪ ,‬על פי המדרש רבה פרשת‬ ‫בראשית] נאמר על שם המחשבה‪ ,‬אבל ביום עשות‬ ‫נשא בפסוק (במדבר ו כה) יאר ה' פניו אליך ויחנך‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫שהיה המעשה שיתף רחמים עם הדין‪ ,‬ע״כ דפח״ח‪.‬‬ ‫דבר אחר ויחנך‪ ,‬יתן בכם דעת שתהיו חוננים זה את‬ ‫זה ומרחמים זה את זה כענין שנאמר ונתן לך רחמים‬ ‫על פי דברי קדשו יש לפרש דברי הפייטן ‪ -‬היום הרת‬ ‫וגו' עכ"ל‪ ,‬והנה אם ישראל הם באחדות ומתנהגים‬ ‫עולם‪ ,‬היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים‪ ,‬דהנה‬ ‫כמו בנים שהם אחים זה לזה אז כל כלי יוצר עליהם‬ ‫המחשבות נדמו להריון כמו שכתב הרד״ק בתהלים‬ ‫לא יצלח‪ ,‬ומדת הדין אינו יכול לשלוט בהם כמו‬ ‫(ז טו) בפסוק והרה עמלבנ ‪.‬‬ ‫שאמרו במדרש בפסוק (הושע ד יז) חבור עצבים‬ ‫וזה שכתב הפייטן היום הרת עולם‪ ,‬שהיום עלה‬ ‫אפרים הנח לודנ ‪ ,‬אבל אם חלק לבם שונאים זה את‬ ‫במחשבה לפניו יתברך שמו לברוא העולם‪ ,‬וכיון‬ ‫זה כמו עבדים שאין להם שום יחס וקורבה זה לזה‪,‬‬ ‫דמתחילה עלה במחשבה לברוא העולם במדת הדין‪,‬‬ ‫אז ח"ו אינם יכולים לעמוד בדין‪.‬‬ ‫אם כן אז שלט מדת הדין‪ ,‬לכן ‪ -‬היום יעמיד במשפט‬ ‫וזה שאומרים היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים‪,‬‬ ‫כל יצורי עולמים‪ ,‬כלומר‪ ,‬לכן נקבע יום זה לדין‪ ,‬וכמו‬ ‫שהקב"ה מעמיד אותם במשפט ורואה אם כבנים‬ ‫שכתב הערוך לנר הנ״ל‪ ,‬וא״שגנ ‪.‬‬ ‫אם כעבדים‪ ,‬אם התנהגו כבנים להיות אהבה ואחוה‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬ראש השנה השמטות ‪ -‬דף יא א)‬ ‫ביניהם‪ ,‬או אם התנהגו כעבדים‪ ,‬לזה אומרים אם‬ ‫‪spacer‬‬ ‫כבנים אם התנהגו כבנים‪ ,‬אם כן רחמנו כרחם אב‬ ‫אם ישראל הם באחדות ומתנהגים כמו בנים‪,‬‬ ‫על בנים‪ ,‬ואם כעבדים‪ ,‬אם התנהגו כעבדים‪ ,‬ענינו‬ ‫אז מדת הדין אינו יכול לשלוט בהם‬ ‫לך תלויות עד שתחננו‪ ,‬עד שתברכנו בברכת ויחנך‪,‬‬ ‫‪...‬ואשר בקשתני לבאר לך דברי הפייטן במוסף‬ ‫שתתן בנו דעת שנהיה חוננים זה את זה ומרחמים זה‬ ‫לראש השנה היום הרת עולם היום יעמיד במשפט כל‬ ‫את זה (ויהיה הפירוש עד שתחננו עד שתתן לנו מדת חנינה)‬ ‫יצורי עולמים אם כבנים אם כעבדים אם כבנים רחמנו‬ ‫ואז בלתי ספק תוציא כאור משפטינו איום קדוש‪...‬‬ ‫כרחם אב על בנים ואם כעבדים עינינו לך תלויות עד‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫בנ‪ .‬וז״ל‪ :‬ידמה מחשבות הלב להריון וכשיוצאין בפה או במעשה דומין לחבלי האשה וללידה‪.‬‬ ‫גנ‪ .‬ויש לצרף בזה מה שכתב בספר בניהו לבעל בן איש חי בראש השנה יא [הובא באורך בפניני הבן איש חי בראשית א א]‪ .‬וז״ל‪ :‬והנה שם‬ ‫‪ ...‬הבאתי דברי גורי האר״י ז״ל‪ ,‬הם המקובלים‪ ,‬שהשוו דברי ר״א ור״י באופן אחר‪ ,‬והוא דההריון היה בתשרי‪ ,‬ולכן אומרים היום הרת עולם‪,‬‬ ‫והלידה בניסן‪ ,‬אך שם כתבתי דבריהם בקיצור‪ ,‬וכאן אביא דבריהם כמו שהן ובתוספות נופך‪ ,‬והוא כי תחילה נברא העולם הזה בכח שאין נראה‬ ‫הגשמיות שלו במראה עינים‪ ,‬ורק אם יבוא אחד לאחוז בו‪ ,‬מרגיש קצת שאוחז ותופס איזה דבר בידו‪ ,‬כאדם שמרגיש ברוח חזק בעת שמנשב‬ ‫עליו‪ ,‬אך אינו רואהו בעיניו ‪ -‬וזה היה בתשרי‪ ,‬ואחר כך בניסן נקדש ונתגשם‪ ,‬שנראית למראה עינים הארץ ומלואה‪ ,‬וזה הוא בחינת הלידה‪.‬‬ ‫והנה כשהאדם עודנו בבטן אמו‪ ,‬אם יאמר אחד על אמו יש לה ולד בעולם‪ ,‬הוא אומר אמת‪ ,‬דהא כריסה בין שיניה ‪ ...‬שיש בתוכה ולד‪,‬‬ ‫ואם יבוא אחר ויאמר עדיין לא יש לזאת ולד בעולם‪ ,‬גם זה מדבר אמת‪ ,‬מפני שעדיין הולד לא נראה למראה העינים‪ ,‬כי אם מציאותו‬ ‫עתה היא בכח דוקא ולא בפועל‪ ,‬ולכן ר״א כחשיב לבריאת העולם בתשרי בריאה‪ ,‬דיבר אמת‪ ,‬ור״י דחשיב רק לבחינת הלידה שהיה בניסן‬ ‫בריאה‪ ,‬גם כן הוא דיבר אמת‪.‬‬ ‫ועתה אל תחשוב שרבינו האר״י ז״ל והמקובלים הנ״ל פליגי‪ ,‬אלא בודאי גם רבינו האר״י ז״ל יודה דדבריהם של המקובלים הנ״ל הם נכונים‪,‬‬ ‫ורק ידוע דכל מאמר חז״ל יש בהם כונה על הסוד ויש להם כונה על הנגלה‪ ,‬ורבינו האר״י ז״ל לא ביאר לנו אלא הכונה שיש להם בסוד‬ ‫המאמר הזה‪ ,‬שאמר ר״א מדבר בחיצוניות העולמות ור״י בפנימיות‪ ,‬גם יודה שיש להם כונה אחרת בדבריהם והיא בדרך הפשט‪ ,‬והוא כמ״ש‬ ‫המקובלים הנ״ל‪ ,‬דשניהם מדברים בעולם התחתון‪ ,‬ואחד מדבר על עת העיבור שהיה בתשרי‪ ,‬ואחד מדבר על עת הלידה וכאמור שהיה בניסן‪.‬‬ ‫והשתא לפי דברי המקובלים ז״ל‪ ,‬שפירשו פשט דבריהם מדברים בעולם הזה התחתון‪ ,‬לכן ר״א מביא ראיה לדבריו שהיה בריאה של עיבור‬ ‫לעוה״ז בתשרי‪ ,‬ור״י מביא ראי׳ לדבריו שהיה בריאה לעוה״ז בלידה בניסן‪ ,‬והא דשקיל וטרי תלמודא‪ ,‬הוא לפלפולא להגדיל תורה ויאדיר‪ ,‬עכ״ל‪.‬‬ ‫דנ‪ .‬וכן היה רבי אליעזר הקפר אומר‪ :‬אהב את השלום ושנא את המחלוקת‪ .‬גדול השלום‪ ,‬שאפילו בשעה שישראל עובדים עבודה זרה‪,‬‬ ‫ויש שלום ביניהן‪ ,‬אומר הקדוש ברוך הוא אין רצוני לנגוע בהן‪ .‬שנאמר (הושע ד) חבור עצבים אפרים הנח לו‪ ,‬אם יש ביניהן מחלוקת מה‬ ‫נאמר בהן (הושע י) חלק לבם עתה יאשמו (תנחומא שופטים יח)‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫וכ‬ ‫שנחשב להם לעבדים ומאי איכפת ליה ית׳ במומין‬ ‫[מתוך מכתב בפלפול] שכתב לי הרב הגאון הגדול‬ ‫שבסתר‪ ,‬ודפח״חחנ ‪.‬‬ ‫הנ‬ ‫מו"ה יצחק חיות שליט"א אבדק"ק בראדי יע"א‬ ‫(אותיות ‪ -‬ערך עבדים)‬ ‫(חלק א ‪ -‬מכתבים ‪ -‬סימן א ‪ -‬ב)‬ ‫‪spacer‬‬ ‫לפעמים כדאי לנו להחשב כעבדים ולא כבנים‬ ‫והיום יפתחו שלשה ספרים מנוקדים‬ ‫ונ‬ ‫בספר הישר והטוב להגאה״ק הר״צ מליסקא‬ ‫של צדיקים וגו' (דשחרית ליום ב' דר"ה)‬ ‫זצלה״ה‪ ,‬כתב לפרש מה שאנו אומרים היום הרת‬ ‫החילוק בין צדיקים לרשעים הוא בנקודה‬ ‫עולם [היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים] אם‬ ‫כבנים אם כעבדים‪ ,‬דלכאורה למה נתפלל אם‬ ‫ועיין במפרשי הפיוט שנדחקו מאוד בפירוש מלת‬ ‫כעבדים‪ ,‬ותירץ דלפעמים טובה הוא לנו לחשב‬ ‫מנוקדים‪ ,‬ואמר אא"ז הרה"ג מו"ה יוסף חיים דוב‬ ‫כעבדים‪ ,‬וכמו שאמרו חז״ל (כתובות נז ב) סימפון‬ ‫כהנא העללערטנ ז"ל מקראסנא יע"אס  על פי מה‬ ‫בעבדים ליכא‪ ,‬דמומין שבגלוי הא קחזי ליה‪ ,‬ומומין‬ ‫שכתב הטור אורח חיים (סימן תקפ״ב) בשם מהר"ם‬ ‫שבסתר מאי איכפת ליהזנ ‪ ,‬ולכן אנו מתפללים אם‬ ‫שצריך לומר זכרנו ְלְ חיים בשוא ולא בפתח‪ ,‬כי [אם‬ ‫כעבדים דהיינו שאם ח״ו הפנימיות שלנו אינו טוב‬ ‫אומר] ַלַ חיים משמע לא חיים כדאיתא בנדרים (יג ב)‬ ‫וכל מה שאנו עושין אינו אלא לפנים‪ ,‬גם כן תושיע‬ ‫ַלַ חולין כמו לא חולין (ועיין סוף מנחות (קי א) מאי דכתיב‬ ‫לנו מצד סימפון בעבדים ליכא דמומין שבסתר מאי‬ ‫ּתֹוָרה ָלָ ֹעָֹלָ ה ַלַ ִּמְּנְ ָָחה ְוְ ַלַ ַַח ָּּטאת וגו'‬ ‫ֹאת ַה ָ‬ ‫[ויקרא ז לז] ֹז ַ‬ ‫איכפת ליה‪.‬‬ ‫אמר רבא כל העוסק בתורה אינו צריך לא עולה ולא‬ ‫מנחה וכו' והיינו נמי מהאי טעמא משום דכתיב‬ ‫ובזה יבוארו דברי הפייטן (בפיוט לאל עורך דין) ‪:‬‬ ‫לעולה למנחה ומשמע לא עולה לא מנחה)‪ .‬ולפי‬ ‫לצופה נסתרות ביום דין לקונה עבדיו בדין‪ ,‬פירוש‬ ‫זה גם בספרן של רשעים יש לומר שנכתבין לחיים‪,‬‬ ‫בשעה שהשי״ת רואה שבנסתרות ופנימיות שלהם‬ ‫אלא החילוק הוא בנקודה‪ ,‬דבספרן של צדיקים כתיב‬ ‫אינם כהוגן‪ ,‬נותן עצה לעצמו ית׳ לקונה עבדיו בדין‪,‬‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫הנ‪ .‬בן המהר"ץ חיות‪ .‬מגדולי רבני גליציה‪ ,‬בעל שו"ת שדה יצחק וספר "שיח יצחק" על מסכת מכות‪ .‬נלב״ע תרס״א‪.‬‬ ‫ונ‪ .‬להרה״ק ר׳ צבי מליסקא זצ״ל בעל אך פרי תבואה‪ .‬מגדולי החסידות בהונגרי׳‪ .‬תלמיד הג״ר צבי הירש העללער זצ״ל בעל טיב גיטין‪,‬‬ ‫אב״ד באניהאד‪ ,‬ואח״כ נעשה תלמידו של הרה״ק בעל ישמח משה מאוהעל זצ״ל‪ .‬נסע וקיבל מעוד צדיקים‪ ,‬ביניהם הרה״ק ר׳ ישראל‬ ‫מרוזין‪ ,‬רבי מאיר מפרמישלן‪ ,‬רבי שלום מבעלז‪ ,‬ורבי חיים מצאנז זצ״ל‪ .‬נלב״ע תרל״ד‪.‬‬ ‫זנ‪ .‬וברש״י שם ‪ -‬ומום באשה או בבהמה שמבטל המקח קרוי סימפון‪.‬‬ ‫חנ‪ .‬ועיין בספר עטרת ישועה ‪ -‬מועדים להרה״ק מדזיקוב זצ״ל בערך ראש השנה שהביא דברי רבינו [״כמו שמפורש בספר ילקוט הגרשוני״]‬ ‫וביאר בזה הכתוב בשמואל א׳ (ח יא) ״את בניכם יקח ושם לו במרכבתו כו׳ ורצו לפני מרכבתו ומה שכתוב אח״כ (שמואל א׳ ח יז) ואתם‬ ‫תהיו לו לעבדים זאת היא מעלה ‪ -‬דעל ידי שאנו נהי׳ מבחינת עבדים לא ישגיח על מומים שבסתר וכו׳ עיין שם‪.‬‬ ‫טנ‪ .‬חותן חותנו של רבינו‪ ,‬הג״ר עמרם בלום בעל בית שערים‪.‬‬ ‫ס‪ .‬כן איתא דבר זה בשו"ת מהרש"ם (ח"ב סוף סי' קנ"ט) בשם ספר אבני שוהם על התורה (בסוף פרשת ואתחנן) דמ״ש בטור שצריך לומר‬ ‫לחיים בשו"א ולא בפתח היינו לר׳ יהודה דקיי"ל כוותיה דאית ליה דמכלל הן אתה שומע לאו‪ ,‬וכמו שאם אמר לחולין בפתח משמע לא‬ ‫חולין‪ ,‬כמו כן אם אומר לחיים בפתח משמע לא חיים‪ .‬וע״פ זה ביאר שם נוסח התפלה דאיתא בע״ז (יח ה) שאומרים להנצל מצרה ״אלקא‬ ‫דמאיר ענינא״ היינו ר׳ מאיר לשיטתו‪ ,‬דלרבי יהודה דפליג אדרבי מאיר וקיי"ל כוותיה דאית ליה דמכלל הן אתה שומע לאו‪ ,‬וכמו שאם‬ ‫אמר לחולין בפתח משמע לא חולין‪ ,‬כמו כן אם אומר לחיים בפתח משמע לא חיים‪ ,‬אבל לרבי מאיר דפליג על זה וסבירא ליה דבעינן‬ ‫תנאי כפול ולא אמרינן דמכלל הן אתה שומע לאו‪ ,‬א"כ לשיטתו גם אם נכתב לחיים בפתח הרי זה מתפרש לטובה ואפשר לשנות הגזירה‬ ‫ע״י תפלה‪ ,‬וזה מה שמתפללים להשי"ת שאף שנגזר מיתה ר"ל (היינו שמנוקד בפתח)‪ ,‬מ"מ "אלקא דמאיר ענני"‪ ,‬דלשיטתו אף אם נכתב‬ ‫לחיים בפתח אין זה משמע מיתה‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬ ‫וכן ראיתי מובא עד״ז בשם שו"ת אורי וישעי‪ ,‬להג"ר אורי שרגא פייבול טויביש זצ"ל אב"ד יאס‪ ,‬לבוב תרמ"ו (ס׳׳ כ״ט) והובא בבגליון‬ ‫רזא דאחד (להג״ר דניאל אלתר שליט״א) שמביא הקושיא מפני מה נכתב בספר הבינונים‪ ,‬הלא אין כותבים עליהם בראש השנה כלום‬ ‫אלא תלויים ועומדים עד יום הכיפורים‪ ,‬ואז יכתבו או בספרן של צדיקים לאלתר לחיים או בספרן של רשעים להיפך וגם כן אין צורך יותר‬ ‫משני ספרים ‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬כתב הפייטן כי הספרים הם ‘מנוקדים׳ ‪ ,‬ובפשטות הכוונה שיש נקודות מתחת לתיבות לפרשן‪ ,‬אך מה הענין‬ ‫בזה‪ .‬וז״ל בתוך הדברים‪ :‬ועי׳ שם מה שכתוב בספרן של בינונים‪ ,‬וכבודו כותב בשם הגאון הקדוש מבעלזא [השר שלום] זללה״ה שפירש‬ ‫הכוונה על פי דברי רז״ל נדרים (י ב) האומר ַַלחולין בפתח משמעותו לא חולין‪ְְ ,‬לחולין בשוא משמעותא חולין יהי׳‪ ,‬וע״כ [בכל הספרים‬ ‫מכתב ״לחיים״] ‪ -‬להאיש אשר נכתב לחיים כותב הקב״ה לחיים בשוא‪ ,‬ואת אשר נשאר אינו חי יכתב לחיים בפתח עכ״ל‪.‬‬ ‫זכ‬ ‫ךישעמ‪ ‬תליחת םויה הז | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫דירה החייב במזוזה וכדומה כי אם בעידן ריתחא‪,‬‬ ‫ְלְ חיים בשוא‪ ,‬ובספרן של רשעים כתב ַלַ חיים בפתח‬ ‫ואם כן איוב שהיה פטור ממצות הנ"ל ולא הכניס‬ ‫דמשמע לא חיים‪ .‬וזה שאומרים והיום יפתחו שלשה‬ ‫עצמו לדור בארץ לקיים מצות הנ"ל הרי אי אפשר לו‬ ‫ספרים "מנוקדים" ודפח"חאס ‪.‬‬ ‫לענוש אותו רק בעידן ריתחא‪ ,‬ולכך כל השנה מיאן‬ ‫ועל דרך זה נלע"ד עוד על פה מאמר חז"ל (שבת נה א)‬ ‫השטן לקטרג על איוב‪ ,‬אבל אז שהיה עידן ריתחא‬ ‫ל ִמְצְ חוֹת‬ ‫ו ַע ִ‬ ‫ ָתּ ַ‬ ‫[על הפסוק ביחזקאל ט ד] ְוְ ִִה ְְתִוִ ָיָת ָ‬ ‫כדכתיב (להלן א ו) ויבואו בני האלהים להתיצב‪ ,‬בא‬ ‫ים ַהֶנֶּ ֱֱאָנָ ִִחים ְוְ ַַהֶנֶּ ֱֱאָנָ ִִקים וגו' מאי שנא תיו‪ ,‬אמר‬ ‫ָָה ֲֲאָנָ ִִשׁ ַ‬ ‫השטן לקטרג ואמר משוט בארץ ומתהלך בה‪ ,‬וסתם‬ ‫יו ָּתמות‪ ,‬והחילוק שבין זה לזה הוא גם‬ ‫יה ָּת ָ‬ ‫יו ִּת ְְח ָ‬ ‫רב ָּת ִ‬ ‫ָ‬ ‫ארץ פירוש ארץ ישראל כמו שכתבו המפרשים‬ ‫כן בנקודה‪ ,‬דתיו ָָּתמות נקוד בקמץ ותיו ִִּת ְְחיה נקוד‬ ‫ואמר שלא נמצא איוב דר בארץ ישראל‪.‬‬ ‫בחיריק‪ ,‬ואם כן יש לומר דהיינו "מנוקדים" דבספרן‬ ‫(יערת דבש חלק שני דפוס לובלין דף קל"ו)‬ ‫של רשעים רשום תיו בקמץ ובספרן של צדיקים‬ ‫נקוד בחיריק‪ ,‬וא"ש בעזהי"תבס ‪.‬‬ ‫ועיין מה שכתבתי (בסוף קאפיטל ג) בפסוק לא שלותי‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬קהלת ‪ -‬וזה דבר השמיטה)‬ ‫ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רגז‪ ,‬ולפי מה שכתבתי‬ ‫כאן בשם היערות דבש אתי שפיר טפי מלת "ויבא‬ ‫רוגז"‪ ,‬דלולי שהיה עידן ריתחא לא היה השטן מקטרג‬ ‫ויהי היום וכו' (איוב א‪,‬ו)‬ ‫עליו כלל‪.‬‬ ‫למה לא קטרג השטן על איוב רק בראש‬ ‫ובדרך הצחות יש לפרש בזה המדרש פליאה "איוב‬ ‫השנה ולמה לא בשאר ימים‬ ‫היה קורא תגר על היסורין עד שהראהו הקב"ה דפנות‬ ‫צריך להבין למה לא קטרג השטן על איוב רק ויהי‬ ‫הסוכה שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח" ‪ -‬כי‬ ‫היום שהוא ראש השנה כמבואר בזוהר [אז קיטרג]‬ ‫איוב היה טוען כיון שהוא פטור מתרומה ומעשר‬ ‫ולמה לא בשאר ימים‪ ,‬הלא תמיד משטין ומקטרג‬ ‫יען שדר בחוץ לארץ‪ ,‬לא היה לו להקב"ה להענישו‬ ‫וזה מעשהו כל הימים‪.‬‬ ‫עבור זה‪.‬‬ ‫אבל באמת לא נמצא דבר פשע באיוב‪ ,‬אבל הנה‬ ‫יתכן אף שמקיימין מצוה‪ ,‬מ״מ ודאי אינו כהוגן וכראוי‬ ‫הסכימו שהיה מישראל והיה יושב בארץ עוץ והוא‬ ‫ועל זה הראה לו הקב"ה סוכה עם ב' דפנות ודופן הג'‬ ‫בחוץ לארץ‪ ,‬ואם כן היה פטור מן המצות התלויים‬ ‫טפח‪ ,‬כלומר ״הגד נא אתה הייטב בעינך סוכה כזו‪,‬‬ ‫בארץ מעשר ותרומה וכדומה‪ ,‬והפקיע עצמו מידי‬ ‫הלא כשרה היא ובכל זאת אתה מודה לי שהעושה‬ ‫גס‬ ‫מצות‪ ,‬ואמרו בגמרא דמנחות דלא מיענש על עשה‬ ‫סוכה כזאת לא הוי יהודי כראוי״‪ ,‬והוא הדין בנידון‬ ‫דרך משל‪ ,‬אם אינו לובש בגד החייב בציצית ואין לו‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫אס‪ .‬העיר לי חתני הרב חיים שלמה וויינבערגער שליט"א למה שראה בענין זה בספר תורה לדעת ‪ -‬מועדים וז״ל‪ :‬על מאמר חז״ל ג׳ ספרים‬ ‫נפתחים בר״ה‪...‬בינונים תלויין ועומדים מר״ה ועד יוהכ״פ‪ ,‬וקשה מהו לשון תלויין ועומדין ‪ -‬דאם תלויין אין עומדין? ועוד תימה ‪ -‬איך‬ ‫אומרים במוסף של ר״ה בר״ה יכתבון וביום צום כפור יחתמון ‪ -‬דמשמע דבר״ה הכל נכתבין? ובספר אבני שהם פירש בדרך חידוד ע״פ מה‬ ‫דכתבו הפוסקים שבימים נוראים יאמר לחיים בשוא תחת הלמד‪ ,‬ולא יאמר בפתח‪ ,‬דלא לשתמע לא חיים‪.‬‬ ‫לפי זה י״ל דלעולם הכל נכתבים בר״ה אבל רק תיבת ״לחיים״‪ .‬וא״כ צדיקים גמורים נכתבים לאלתר לחיים בנקודת שוא‪ ,‬דמשמע‬ ‫לטובה‪ ,‬ורשעים גמורים נכתבים לאלתר למיתה‪ ,‬על ידי תיבת לחיים בפתח דמשמע לא חיים‪ ,‬ובינונים נכתבים ג״כ לחיים רק בלא נקודות‪,‬‬ ‫שהאותיות עומדין והנקודות תלויין‪ ,‬וביוהכ״פ נכתב בחתימה שהוא סוף התיבות‪ ,‬היינו הנקודות‪.‬‬ ‫בס‪ .‬ועיין בפניני ילקה״ג ‪ -‬פניני התורה בפרשת ואתחנן מה שהביא רבינו עד״ז בפסוק ונחרם את כל עיר מתים והנשים והטף לא השארנו‬ ‫לְמ ִִתים הוא בנקודה‪,‬‬ ‫[ְמ ִִתים] פירוש רש״י אנשים‪ .‬כתב אדמ״ו הגאון ז״ל בספר חתן סופר החילוק בין ֵֵמ ִִתים ְ‬ ‫שריד (דברים ב‪ ,‬לב) וז״ל‪ְ :‬‬ ‫שזה נקוד בצירי והנקודות עומדות זה אצל זה‪ ,‬וזה נקוד בשוא והנקודות עומדות זה על גב זה‪ ,‬שם רמז כי המתים שוכבים בשלום יחדיו‪,‬‬ ‫קטן וגדול שם הוא ועבד חפשי מאדוניו‪ ,‬אבל כל זמן שחיים וקיימים‪ ,‬הם עומדים זה על גב זה וכל אחד רוצה להשתרר על חבירו ‪ -‬והבן‪.‬‬ ‫עכ״ל‪ .‬ועיין בהערות שם שהארכנו בזה במה שמובא בשם האבן עזרא שכתב באחד ממכתביו ״אין בין החיים ובין המתים אלא בנקודה‪,‬‬ ‫וסימנך ״החיים עומדים והמתים שוכבים״‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬ ‫גס‪( .‬מנחות מ"א א) שאין מענישים על עשה אלא בעידן ריתחא‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫חכ‬ ‫הוא בעזה"ת‪.‬‬ ‫דידן‪ ,‬אף שאתה דר בחוץ לארץ ואתה פטור‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬איוב ‪ -‬סוף הספר ‪ -‬לעיל קאפיטל א)‬ ‫מתרומה ומעשר‪ ,‬מכל מקום לא נאה ליהודי כמותך‬ ‫לעשות כן לפטור עצמך ממצות‪ ,‬ודו"ק היטב כי נכון‬ ‫תקיעת שופר‬ ‫להכניע את היצר כדכתיב (עמוס ג ו) אם יתקע שופר‬ ‫בעיר ועם לא יחרדו‪ ,‬דשטן היינו יצר הרע וכדריש‬ ‫ויהי קול השופר הולך‬ ‫לקיש דאמר (בבא בתרא טז) הוא שטן הוא מלאך המות‬ ‫וחזק מאד (שמות יט יט)‬ ‫הוא יצר הרע ‪ -‬אבל בעוונתינו הרבים דא עקא שמיד‬ ‫רושם התקיעה צריך להיות תקוע בלב‬ ‫לאחר התקיעה היצר הרע חזק מאד כבראשונה ואין‬ ‫האדם אפילו כשאין שומעים אותו‬ ‫כחו חלוש רק באותו הרגע שתוקעין בשופר‪.‬‬ ‫נראה לי בדרך המוסר על פי מה שכתב הגאון מהר״ש‬ ‫וזה שכתוב (שמות יט יט) ויהי קול השופר הולך וחזק‬ ‫לניידא ז״לדס (פרשת וירא דרוש רביעי) על אומרו ית׳‬ ‫מאוד ‪ -‬ויהי‪ ,‬כי אמרו חז״ל (מגילה י ב‪ ,‬אסתר רבה‬ ‫[בתורה] פעם אחת יום תרועה (במדבר כט א) ופעם‬ ‫פתיחתא יא) ויהי אינו אלא צרה ‪ -‬זהו הצרה כי מיד‬ ‫אחת זכרון תרועה (ויקרא כג כד)‪.‬‬ ‫כשקול השופר הולך לו ‪ -‬וחזק מאוד ‪ -‬מיד היצר הרע‬ ‫והכוונה כי על ידי השופר נכנע לב האדם כמו שכתב‬ ‫חזק מאד כבראשונה‪ ,‬עכת״ד‪.‬‬ ‫הרמב״ם בהלכות תשובה (פרק ג הלכה ד)‪ ,‬אף על פי‬ ‫ועל דרך זה פירשתי הפסוק בתהלים (ו יא) יבושו‬ ‫שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב‪ ,‬רמז יש‬ ‫ויבהלו מאד כל איבי ישובו יבושו רגע ‪ -‬כי הנה ידוע‬ ‫בו כלומר עורו ישנים משנתכם וכו׳ ולכן נקרא יום‬ ‫שאפילו הרשע שברשעים מתחרט לפעמים על‬ ‫תרועה שעל ידי השופר תרועע כל לב‪.‬‬ ‫עוונותיו ומתבייש מהם ועולה בלבו ניצוצי תשובה‪.‬‬ ‫אמנם להיות השכחה מצויה באדם‪ ,‬לזה אמר זכרון‬ ‫אמנם רק על רגע אחת ואחר כך הוא שב אל רשעו‬ ‫תרועה יהיה לכם ר״ל לא תשכחוה אבל תהיה נגד‬ ‫ואל חטאתו‪ ,‬וזה שכתוב יבשו ויבהלו מאד כל איבי‬ ‫עיניכם תמיד‪ ,‬ואפילו שעברה התרועה‪.‬‬ ‫‪ -‬ואף שגם הם ישובו בתשובה ויבושו מעוונם ‪-‬‬ ‫אבל רק רגע‪ ,‬ואחר כך כשתעבור רגע זאת ישובו‬ ‫ובזה פירש גם כן הפסוק (ישעיה יח ג) כל יושבי‬ ‫למעשיהם הראשונים‪.‬‬ ‫תבל ושוכני ארץ [כנשוא נס הרים תראו‪ ,‬וכתקוע‬ ‫(אות ל ‪ -‬ליקוטי אגדה ‪ -‬ויהי קול השופר)‬ ‫שופר תשמעו] שכל כך יהיה רושם התרועה תקוע‬ ‫בלבכם כאלו הייתם שומעים תקיעת שופר בכל‬ ‫כל ישבי תבל ושכני ארץ כנשא נס הרים‬ ‫עת ובכל זמן וזה שכתוב וכתקוע שופר תשמעו ‪-‬‬ ‫תראו וכתקע שופר תשמעו (ישעיה יח‪ ,‬ג)‬ ‫שתמיד יהיה בעיניכם כתקוע שופר ואפילו בלא עת‬ ‫תקיעה ודפח״ח‪.‬‬ ‫ידמה להם בכל שעה כאלו רואים עכשיו הנס וכאלו‬ ‫שומעים עתה השופר כן יבער לבבם לגאולה‬ ‫והנה הר״ן פירש מאמרם ז״ל בראש השנה (טז א) למה‬ ‫יש לדייק דהוי למימר בנשוא ובתקוע לא בכ”ף‬ ‫תוקעין ומריעים וכו׳ כדי לערבב את השטן ‪ -‬פירש‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫דס‪ .‬בספרו כלי חמדה על בראשית רבה‪.‬י״ל בונציה שנת שנ״ו‪.‬‬ ‫טכ‬ ‫רפוש‪ ‬תעיקת | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫לשבת שובה‪ ,‬וכן כתב גם בספר ייטב פנים להגאון הק׳ מסיגוט‬ ‫הדמיון‪ ,‬אבל רצה בזה שהאיש השלם ראוי אשר‬ ‫זצ"ל באבני זכרון לר"ה אות נ"ד בשם שבט מישראלוס )‪.‬‬ ‫ידמה תמיד ששומע באזנו כאלו תוקעים שופר‬ ‫ובעיניו יתדמה כאלו רואה תמיד נושא נס שכ‬ ‫ולענ"ד נראה דהנה אמר הנביא (עמוס ג ו) אם יתקע‬ ‫בשופר בעיר ועם לא יחרדו‪ ,‬ויש לדייק מה נפקא‬ ‫ל כך יהיה לבו בוער ברשפי אש בגודל התשוקה‬ ‫מינה אם תוקעין בעיר או מחוץ לעיר‪.‬‬ ‫וחשקות והתלהבות לביאת הגואל עד שידמה לו‬ ‫תמיד כאלו שומע שופר ורואה נס וגואל צדק יבוא‬ ‫וראיתי בספר בני לויזס בשם הגאון מהר"ם מינץ‬ ‫חס‬ ‫מיד‪ ,‬במדריגה זאת יהיה שכך יצפה וייחל‪.‬‬ ‫מאובן ישן זצלה"ה‪ ,‬הוא היה אומר על פי משל‬ ‫לעשיר אחד שהיה דר בכרך גדול‪ ,‬אחר כך ירד‬ ‫וזה שכתוב כל יושבי תבל העוסקים ביישוב‬ ‫מנכסיו עד שהוצרך ללכת הוא וביתו אל כפר קטן‬ ‫התבל ועוסקים במשא ומתן‪ ,‬וכן השוכני ארץ הם‬ ‫לגור שם‪ .‬פעם אחד יצא אש בכפר ההוא בעוד לילה‪,‬‬ ‫ה ֱאמוָּנָ ה) כולם מוזהרים‬ ‫ץ וְּר ֵֵע ֱ‬ ‫החסידים (על דרך ְְשָׁכָ ֶ‬ ‫ן־ֶא ֶֶר ְ‬ ‫שידמה להם בכל שעה כאלו רואים עכשיו הנס‬ ‫ויקם האיש ויזעק בקול גדול אל בני ביתו‪ ,‬מהרו מהרו‬ ‫וכאלו שומעים עתה השופר כן יבער לבבם לגאולה‪.‬‬ ‫להמלט על נפשכם‪ ,‬ויהי כמצחק בעיניהם‪ ,‬כי היו‬ ‫(משפט צדק לתהלים בשם כלי חמדה)‬ ‫רגילים בהיותם בכרך‪ ,‬ותבער ותלהט מסביב והם לא‬ ‫‪spacer‬‬ ‫קמו ממטתם וינוחו על משכבותם באין מחריד‪ ,‬כי‬ ‫שם נמצאים כלים מכלים שונים ואנשים מיוחדים‬ ‫תקעו בחדש שופר‪ ...‬כי חק לישראל‬ ‫הממונים לכבות את האש‪.‬‬ ‫הוא משפט לאלהי יעקב (תהלים פא ג)‬ ‫ויאמר להם‪ֲֲ :‬ה ַַתחשבו כי אתם עוד בעיר הלא כעת בני‬ ‫השופר רומז על קול תרועת מלחמה‬ ‫כפר אתם‪ ,‬ואם לא תמהרו להמלט הלא כפסע ביניכם‬ ‫להקהל ולעמוד על נפשם‬ ‫ובין המות‪.‬‬ ‫‪...‬עיין בפירוש יריעות שלמה על הסידורהס מה‬ ‫הנמשל הוא יום הדין בא בוער כאש כמו שכתוב‬ ‫שאומרים בנוסח [שופרות] בקולות וברקים עליהם‬ ‫(ישעיה סו) כי באש ה' נשפט‪ ,‬אך כל זמן שהיינו בעיר‬ ‫נגלית ובקול שופר עליהם הופעת‪ ,‬גם עיין בספר‬ ‫הקודש בירושלים היה לנו כלי הצלה הרבה‪ ,‬סנהדרין‬ ‫הנפלא ערבי נחל על התורה מהגאון בעל לבושי שרד‬ ‫ובית המקדש וכהנים שהיו מכפרים עלינו ומכבים‬ ‫זללה"ה בפרשת אמור (בדרוש השייך לראש השנה ולר"ה‬ ‫האש בקרבנות ונסכים‪ ,‬אבל עתה בגלות המר אנו‬ ‫שחל בשבת) דברים מתוקים ונחמדים מאוד‪.‬‬ ‫דומים לבני כפר‪ ,‬ואיך לא יחרד האיש וילפת מאימת‬ ‫ופה הנה מקום אתי להציע לפניך מה שפירשתי‬ ‫יום הדין הבוער כאש‪.‬‬ ‫הפסוק תקעו בחודש שופר וגו' כי חוק לישראל הוא‬ ‫והנה אמרו חז"ל (בתנחומא פרשת כי תבוא) ברוך אתה‬ ‫משפט לאלקי יעקב (ועיין בזה בספר ערבי נחל בדרוש ה'‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫הס‪ .‬להגאון ר׳ שלומה קלוגר‪ ,‬נדפס בסידור בית יעקב (עמדין)‪ ,‬לעמבערג תרס״ד‪.‬‬ ‫סו‪ .‬ותוכן דבריהם שהשטן בא לקטרג על ישראל ורוצה להביא השמש וירח להעיד נגדם הקב"ה מכסה הלבנה ולא יוכלו להעיד‪ .‬וזה‬ ‫שאמר תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגינו שהלבנה מתכסה בו‪ ,‬והטעם הוא מפני כי חק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב שהקב"ה שומר‬ ‫התורה ואינו דן אלא על פי עדים‪ ,‬ובייטב פנים ממשיך לבאר לפי זה המשך הקרא עדות ביהוסף שמו‪ ,‬שאלולי היה הקב"ה מכסה הלבנה‬ ‫היה השטן מביא עדות נגד כלל ישראל‪ ,‬ומה מקטרג השטן בצאתו על ארץ מצרים‪ ,‬שכתב הזוה"ק שהשטן מקטרג ואומר שעם בני יש‬ ‫ראל שהוציא הקב"ה ממצרים חוטאים‪ ,‬ומכיון שהקב"ה מכסה הלבנה שפת לא ידעתי אשמע‪ ,‬שהקב"ה אומר להשטן שאינו יודע אם‬ ‫אמת בפיו ועליו להביא עדים‪ ,‬ואמר שפת כי הקב"ה יודע האמת רק אומר כן משפה ולחוץ‪ ,‬עכ"ד הייטב פנים בשם שבט מישראל ועיי"ש‬ ‫בייט"פ מה שאריך בנועם דבריו‪.‬‬ ‫זס‪ .‬הגאון הנגיד רבי אליעזר צבי הלוי לעוינגער מק"ק וערעשוואר תלמיד הגאון רבי מרדכי בנעט זצ״ל מניקלשבורג והיה חותנו של הגאון‬ ‫בעל וידבר משה מבאניהאד זצ"ל‪.‬‬ ‫חס‪ .‬הג"ר משה מינץ זצ״ל מאובן ישן‪ ,‬מגדולי הדור בימיו‪ .‬נלב״ע תקצ"א‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫ל‬ ‫ביהודה זצ״ל כי ענינו של תרועה מורה על שמחה כמו‬ ‫בעיר ‪ -‬זו ירושלים שנקראת עיר שנאמר הזאת העיר‬ ‫שכתוב (שמואל א) ויריעו כל העם ויאמרו יחי המלך‪.‬‬ ‫שיאמרו כלילת יופי עיין שם‪ ,‬וזה שאמר הכתוב‪:‬‬ ‫האם תחשבו שיתקע שופר בעיר ירושלים שהעם לא‬ ‫וכל זה כשבית המקדש קיים שהיה מלכות שמים‬ ‫יחרדו בתמיה‪ ,‬הלא כעת יתקע השופר בכפר וצריכים‬ ‫שלימה והיה היום תרועה ויריעו כל ישראל תרועה‬ ‫אנחנו בעצמינו לעבוד בכל מאמצי כח לכבות האש‪,‬‬ ‫של שמחה‪.‬‬ ‫ודפח"חטס ‪.‬‬ ‫אבל עתה בגלות‪ ,‬אין מלכות שמים שלימה כי אין‬ ‫‪spacer‬‬ ‫הכסא שלם (תנחומא כי תצא יא) ואין מלך בלא כסא‪,‬‬ ‫בזמן שביהמ״ק קיים הוא כחוק בלי טעם‪ ,‬וכשחרב‬ ‫ואינו אלא זכרון תרועה‪ ,‬זכרון למעשה בראשית‬ ‫המקדש השופר מכפר ומכבה אש מדת הדין‬ ‫לימים הראשונים הטובים‪ ,‬והן הן דברי חז״ל אלא‬ ‫והנה ידוע שבזמן שבית המקדש קיים וישראל‬ ‫תוֶרה על תרועת המלך‬ ‫למה מריעין ‪ -‬הלא התרועה ֶ‬ ‫שרויין על אדמתן אזי אנו מכונים בשם ישראל על‬ ‫שאין לנו מיום שגלינו מארצינו? ומסיק הגמרא‬ ‫שם (בראשית לב כט) כי שרית עם אלקים ואנשים‪ ,‬אבל‬ ‫באמת אין לנו אלא זכרון תרועה ודפח״ח‪( .‬עיין שם עוד‬ ‫בזמן הגלות אנו מכונים בשם יעקב‪ ,‬והנה השופר‬ ‫על דרך זה)‪.‬‬ ‫הוא רמז על קול תרועת מלחמה להקהל ולעמוד על‬ ‫(אות ל ‪ -‬ליקוטי אגדה ‪ -‬אלא)‬ ‫נפשם להנצל מאש המדת הדין כמאמר (יחזקאל לג ג)‬ ‫ותקע בשופר והזהיר את העם‪ ,‬ולפי זה מצות שופר‬ ‫רחמנא אמר תקעו (ראש השנה טז‪ ,‬א)‬ ‫מובן בשכל לא כחוק בלי טעם‪ ,‬אמנם בזמן שבית‬ ‫אע״פ שזכות אבות תמה‪ ,‬אבל על‬ ‫המקדש קיים והיה לנו כלי הצלה הרבה לעצור בעד‬ ‫ידי רחמים אפשר לעוררו‬ ‫האש‪ ,‬ולא צריך לשופר‪ ,‬אז מצות שופר כחוק בלי‬ ‫טעם‪ ,‬וזה שאמר הכתוב תקעו בחודש שופר וגו' כי‬ ‫פירש בעולת חודשע  (חלק ב ריש דרוש ב) דשאל מה‬ ‫חוק לישראל הוא‪ ,‬כלומר בזמן שבית המקדש קיים‬ ‫הן כוונות התקיעה‪ ,‬והשיב כי זה הכוונה היותר טובה‬ ‫ואנו מכונים בשם ישראל אז רק חוק הוא‪ ,‬חק בלי‬ ‫לקיים חוק המלך ה׳ צבאות‪ ,‬וזה שכתב רחמנא אמר‬ ‫טעם‪ ,‬אמנם הוא משפט ומובן בשכל‪ ,‬לאלקי יעקב‪,‬‬ ‫תקעו ‪ -‬היינו תקעו בחדש שופר שאמר דוד המלך‬ ‫פירוש בזמן הגלות שה' נקרא אלקי יעקב‪ ,‬על שם‬ ‫ע״ה תקעו בחודש שופר מצד כי חוק לישראל הוא‬ ‫שפלות ישראל שנידושים בעקב‪ ,‬אז השופר הוא‬ ‫משפט לאלקי יעקב‪ .‬עיין שם (במאמר סט) באריכות‪,‬‬ ‫משפט שהשכל גוזר כי אז צריכים לשופר לכפר‬ ‫(שם) מביא בשם הגאון בעל נודע ביהודה זצ״ל (וליישב‬ ‫ולרצות ולכבות אש המדת הדין כי נורא הוא‪ ,‬וא"ש‬ ‫גם הדקדוק למה נקט רחמנא אמר ולא נקט דאמר קרא?)‬ ‫בעזהי"ת‪.‬‬ ‫(אותיות ‪ -‬אות ש ‪ -‬שופר)‬ ‫אך הנה ידוע ומפורסם שאנו תוקעין תקיעה שברים‬ ‫‪spacer‬‬ ‫תרועה לעורר זכות ג׳ אבות (כמבואר בזוהר הקדוש‬ ‫פרשת אמור ובכתבי האר״י ובשל״ה באריכות) וקא מתמה‬ ‫זכרון תרועה מקרא קודש (ויקרא כג‪ ,‬כד)‬ ‫ר׳ יצחק למה תוקעין? הלא לכולי עלמא תמה זכות‬ ‫אבות בין לרב ובין לשמואל‪ ,‬בין לרבי יהושע בן לוי‬ ‫אין לנו אלא זכרון לאותם ימי שמחה‬ ‫ובין לר׳ יוחנן (עיין שבת נה א)‪.‬‬ ‫בגמרא ראש השנה (דף טז א) אלא למה מריעין?‬ ‫ומשני רחמנא אמר תקעו דרש״י פירש שם בשבת‬ ‫רחמנא אמר זכרון תרועה‪ .‬פירשו בשם בעל נודע‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫טס‪ .‬ועיין בספר וידבר משה להגאון מבאניהאד שפירש בזה הסמיכות פרשת כי תבוא לפרשת נצבים שאחרי שהשמיע להם התוכחה‬ ‫אמר להם אתם נצבים לפני ה' אלקיכם כל איש ישראל בפני עצמו ואין מי שיציל אתכם רק אתם בעצמיכם עכתו"ד‪.‬‬ ‫ע‪ .‬להגאון ר׳ אלעזר פלעקלס זצ״ל בעל תשובה מאהבה‪.‬‬ ‫אל‬ ‫רפוש‪ ‬תעיקת | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫בו שמורה הוראה בישראל‪ ,‬ולכאורה מאי חידוש‬ ‫למאן דאמר בימי אליהו תמה זכות אבות‪ ,‬אף על פי‬ ‫אמר לו‪ ,‬רק דהיה יכול לתלות הקלקול בהם‪ ,‬מפני‬ ‫כן על ידי רחמים [הוחזרה] להם בימי חזאל עיין שם‪,‬‬ ‫שהם חטאו‪ ,‬ואפילו הכי אמר חטאנו לו‪ ,‬לכן הוא‬ ‫ולכך דקדק לומר רחמנא אמר כלומר על ידי רחמים‬ ‫ראוי להיות מורה הוראה ולהוכיח עם בני ישראל כיון‬ ‫אפשר לעורר זכות אבות ודפח״ח‪.‬‬ ‫שאינו מוציא עצמו מן הכלל‪.‬‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬ראש השנה דף טז א ‪ -‬א״ר יצחק)‬ ‫והנה ידוע דהשופר הוא רומז על המוכיח כמבואר‬ ‫טעם למה אומרים נוסח ״ברוך אתה בעל הרחמים״‬ ‫בשל"ה הק'‪ .‬אמנם בעצמו צריך גם כן לצאת בו‬ ‫[ובילקוט הגרשוני (אותיות) הביא כעין דבריו כאן‬ ‫התוקע‪ ,‬ומשום הכי מברך לשמוע קול שופר ולא‬ ‫בשינוי קצת‪ ,‬וז״ל‪]:‬‬ ‫לתקוע שופר רומז על הנ"ל‪ ,‬וזה שכתוב כשופר הרם‬ ‫קולך‪ ,‬ובאופן זה‪ ,‬והגד לעמי פשעם ולבית יעקב‬ ‫ומתוק האור וטוב לעינים מה שכתב הגאון ר’ אליעזר‬ ‫חטאתם‪ ,‬דהיינו אם לא תוציא עצמך מן הכלל לומר‬ ‫פלעקלס בספרו עולת ציבוראע בשם רבו הגאון בעל‬ ‫שאני טוב יותר מהם אלא היה כולל גם עצמך עמהם‪,‬‬ ‫נודע ביהודה זצ”ל פירש בזה דברי הגמרא (ראש השנה‬ ‫ודו"ק עד כאן לשונו הטהור‪.‬‬ ‫דף ט”ז ע”א) למה תוקעין רחמנא אמר תקעו‪.‬‬ ‫(מספר הק׳ "הישר והטוב" ח"א להגאוה"ק מ' צבי הירש זצ"ל‬ ‫[וכתב] דתרועה‪ ,‬תקיעה‪ ,‬תקיעה הוא כנגד ג’ אבות‬ ‫מליסקא)‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬אבות ‪ -‬לקוטים נחמדים)‬ ‫לעורר זכותם ‪ -‬ועל זה הקשה [הגמרא]‪ ,‬למה‬ ‫תוקעין? הא כבר תמה זכות אבות כמו שכתב‬ ‫הפייטן “באבות בטחתי ופעלם אכלתי” (יוצרות ליום ב׳‬ ‫קרא בגרון אל תחשך כשופר‬ ‫דראש השנה)‪.‬‬ ‫הרם קולך (ישעיה נח‪ ,‬א)‬ ‫‪spacer‬‬ ‫ועל זה השיב רחמנא אמר תקעו דאפילו תמה זכות‬ ‫המוכיח יעורר את העם דומיא דשופר‬ ‫אבות מ”מ רחמנא כלומר בעל הרחמים [אמר‬ ‫‪spacer‬‬ ‫תקעו]‪ .‬ועל ידי רחמים יתעורר לעולם זכות אבות‪.‬‬ ‫המוכיח שאינו נושא פנים לשום אדם יש לו הרבה‬ ‫ואני הוספתי דלכן אומרים בתפלות שבין התקיעות‬ ‫שונאים המלעיגים על דבריו‪ ,‬לזה צוה ה' להנביא‬ ‫“ברוך אתה בעל הרחמים”‪.‬‬ ‫שבעת שילך להגיד לעמי פשעם‪ ,‬יעשה עצמו כמו‬ ‫(אותיות ‪ -‬אבות)‬ ‫השופר שמכריז קולו‪ ,‬והשופר אינו מרגיש אם ידברו‬ ‫עליו ועל קולו לעג ובוז‪ ,‬כן אתה אל תחוש ללעג‬ ‫כשופר הרם קולך והגד לעמי פשעם‬ ‫הבריות‪ ,‬עשה דברים לשם פעלן וסוף הכבוד לבוא‬ ‫ולבית יעקב חטאתם (ישעיה נח‪ ,‬א)‬ ‫(משמרת אלעזר דף צ"ו)‪.‬‬ ‫המוכיח את ישראל יוכיח את עצמו‬ ‫וכולל עוד‪ ,‬שלא ידאוג המוכיח לאמר "מי אנכי‬ ‫ג"כ ולא יסלק עצמו מהם‬ ‫לפני גדולים וטובים ממני כי אבוא לעורר אנשים‬ ‫הכוונה שצריך המוכיח את ישראל להוכיח את‬ ‫חשובים"? רק יקח ראיה מן השופר שהוא בעצמותו‬ ‫עצמו גם כן‪ ,‬ולא יסלק עצמו מהם‪ ,‬וכדרך שאמרתי‬ ‫פחות מאוד כי אינו רק קרן ועצם מעצמות הבעל חי‬ ‫על מאמר חז"ל (גיטין נח א) בהאי מעשה דר׳ יהושע‬ ‫והוא קורא ומוכיח אל אצילי בני ישראל‪ ,‬וזה שכתוב‬ ‫בן חנניה שאמר (ישעיה מב כד) מי נתן למשיסה יעקב‬ ‫קרא בגרון אל תחשוך לומר מי אתה להוכיח המון‬ ‫וישראל לבוזזים‪ ,‬ענה לו אותו תינוק ואמר (שם) הלא‬ ‫אנשים רבים‪ ,‬על זה אמר כשופר הרם קולך הלא לא‬ ‫ה' זו חטאנו לו וגו' אמר ר׳ יהושע בן חנניה מובטחני‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫אע‪ .‬הוא חלק שני מספר עולת חודש (דרוש ב' מאמר ס"ט)‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫בל‬ ‫צריך לומר אותו מוסר שאומר תחלה בבית הכנסת‬ ‫נופל אתה מן השופר הקורא בקול ומקיץ הבריות‬ ‫גם כן בבית המדרש וכדומה‪ ,‬ויבוש הדרשן מפני‬ ‫(אוהל יעקב בדרוש ליום א' דסליחות)‪.‬‬ ‫המלעיגים שלא יאמרו ״דרוש זה כבר אמר״ לכן‬ ‫‪spacer‬‬ ‫אמר ית' לדרשן אל תבוש מן המלעיגים אלא כשופר‬ ‫הרם קולך מה שופר אם ילך איזה תוקע מחיל אל חיל‬ ‫לתקוע יעשה סדר התקיעות בשניה כמו בראשונה‬ ‫‪spacer‬‬ ‫ואין לשנות הסדר‪ ,‬כן אתה הדרשן לא תבוש מן‬ ‫אף שכבר הוכיח הרבה ולא שמעו בקולו‬ ‫המלעיגים‪.‬‬ ‫(תנך ‪ -‬ישעיה נח א)‬ ‫ולי נראה דרצה לומר שלא יאמר המוכיח ״כבר‬ ‫הרימותי קולי ואקרא פעמים רבות ואין קולי נשמע‬ ‫אם כן אשתוק לגמרי״‪ ,‬רק יקח ראיה מן השופר‬ ‫למה תוקעין ומריעים וכו׳ כדי‬ ‫שתוקעין בו מאה קולות הכי נמי (בבא מציעא לא א)‬ ‫לערבב את השטן (ראש השנה טז א)‬ ‫הוכח תוכיח אפילו מאה פעמים‪ .‬וזה שכתוב קרא‬ ‫על ידי שישראל מחבבין המצוות ירא השטן מלהשטין‬ ‫בגרון אל תחשוך לומר כבר הוכחתי כמה פעמים ולא‬ ‫שמעו בקולי‪ ,‬כי אם כשופר הרם קולך‪ ,‬כמו שהשופר‬ ‫כדי לערבב את השטן כו׳ פירש רש״י ‪ -‬שלא ישטין‬ ‫משמיע קולו מאה פעמים כן גם אתה הוכח תוכיח‬ ‫כשישמע ישראל מחבבין את המצוות מסתתמין‬ ‫אפילו מאה פעמים‪.‬‬ ‫דבריו‪ .‬פירש הפלא״ה ז״ל‪ ,‬תשובה מיראה זדונות‬ ‫נעשין שגגות‪ ,‬אבל על ידי תשובה מאהבה זדונות‬ ‫שידרוש לשם שמים ולא בעד בצע כסף‬ ‫נעשין זכיות‪.‬‬ ‫וכמדומה לי שראיתי באיזה ספר פירוש בזהבע ‪ ,‬שאל‬ ‫וזה שכתב כשישמע ישראל מחבבין את המצוות‪ ,‬אם‬ ‫יחשוך מלהוכיח פן ישנאו אותו אנשי עירו ויחדלו‬ ‫כן עושין תשובה מאהבה וזדונות נעשין זכיות‪ ,‬אם כן‬ ‫מלתת לו מתנות‪ ,‬כי אם כה יעשה אזי ניכר שאינו‬ ‫ירא מלהשטין‪ ,‬דכל מה שיוסיף לקטרג שעשו עבירו‬ ‫דורש לשם שמים כי אם בעבור הכסף וכדאי בזיון‪,‬‬ ‫כן ירבו הזכיות‪ ,‬ומתוך כך מסתתמין דבריו‪ ,‬וק״ל‪.‬‬ ‫וזה שכתוב קרא בגרון אל תחשוך מלהוכיח ואל יעלה‬ ‫בדעתך להיות דורש דמים בעד בצע כסף רק כשופר‬ ‫וזה פירוש הירושלמי המובא בתוספות ‪ :‬וכד שמע‬ ‫הרם קולך‪ ,‬כמו דקיימא לן בשופר (ראש השנה כז ב)‬ ‫תנין [השטן] אמר‪ ,‬ודאי זהו שיפורא דיתקע בשופר‬ ‫ציפהו זהב במקום הנחת פה פסול אף אתה לא תצפה‬ ‫גדול [היינו שופר של משיח]‪ ,‬דכיון שרואה שתוקעין‬ ‫זהב מקום הנחת פיך‪ ,‬כי אם הגד לעמי פשעם ולבית‬ ‫שנית ומחבבין את המצוות‪ ,‬אם כן עושין תשובה‬ ‫יעקב חטאתם וסוף הכבוד לבוא‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫מאהבה וזדונות נעשין זכיות‪ ,‬וכיון שיש להם כל כך‬ ‫זכיות אם כן זכו אחישנה‪ ,‬ודו״ק‪.‬‬ ‫שלא יבוש מן המלעיגים אף ששמעו‬ ‫אותו חוזר על דבריו‬ ‫(ועיין בשיחת חולין של ת״ח [פרק י] שמביא מה שכתבתי לעיל‬ ‫ובספר פורחת עלתה נצהגע פירש בשם ספר מכלל‬ ‫בשם הפלא״ה ז״ל בשם הגאון רבי עקיבא איגר ז״ל‪ ,‬עיי״ש)‪.‬‬ ‫יופי על פי המנהג בראש השנה וימים הקדושים‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬ראש השנה דף טז א ‪ -‬כדי לערבב)‬ ‫מוליכין להדרשן מחיל אל חיל מבית הכנסת לבית‬ ‫המדרש לומר לפניהם דברי כבושין‪ ,‬ולפעמים‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫בע‪ .‬והוא בספר עולת חודש להג"ר אלעזר פלעקלס ז"ל חלק מילי דהספידא דרוש ג' בשם הג"ר זרח איידליץ ז"ל מפראג‪ ,‬בעל אור לישרים‪.‬‬ ‫גע‪ .‬על התורה וענינים לרבי נחום צבי תאומים זצ״ל‪ ,‬מחשובי חסידי בעלזא‪ .‬תֿלֿמיד רבי שלמה קלוגר ולאחר חתונתו התקרב לחצר‬ ‫בעלזא‪ .‬שימש כמגיד שיעור בקלויז דחסידי בעלזא בלוביטשוב וככותב הד״ת של מהרי"ד מבעלזא זצ״ל בחג הפסח הראשון להנהגתו‬ ‫בקודש‪ .‬נלב״ע תרפ"ט‪.‬‬ ‫גל‬ ‫רפוש‪ ‬תעיקת | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫שמחויבים על פי הדין לעמוד‪.‬‬ ‫למה תוקעין תקיעות דמיושב ודמעומד‪,‬‬ ‫הרי עוברין על בל תוסיף?‬ ‫ומשני‪ ,‬כדי לערבב השטן כי בכ"ח ימים אלו מתישים‬ ‫אשר לאהל יעקב (פרשת‬ ‫ראיתי בשפת היריעה‬ ‫דע‬ ‫כחו של שטן המשחית ומוסיפין כח של מעלה עיין‬ ‫אמור) שכתב וזה לשונו‪ :‬עיין תוספות שהקשו על‬ ‫שם‪.‬‬ ‫תקיעות דמיושב ודמעומד‪ ,‬הרי הוא עובר על בל‬ ‫ולפענ"ד היה יכול לפרש תירוץ הגמרא כדי לערבב‬ ‫תוסיף?‬ ‫השטן בדרך מרווח יותר לפי מה שכתב הרמ"א‬ ‫אמנם כבר כתבתי בספר שמן המור (בחמישי לשלישי)‬ ‫בדרכי משה בשם הפסיקתא דלכך תוקעין בכל חודש‬ ‫כי הנה הרמב״ם ז״ל (בהלכות תשובה פרק ג) נותן טעם‬ ‫אלול כדי לערבב השטן שלא ידע מתי ראש השנה‬ ‫לשופר וכתב אף על פי שתקיעת שופר בראש השנה‬ ‫(ועיין בספר בית שמואל אחרון פ' שופטים) אם כן אתי שפיר‬ ‫מצוה‪ ,‬רמז יש בה עורו ישנים משנתכם ונרדמים‬ ‫תירוץ הגמרא כדי לערבב השטן בפשיטות דלכך‬ ‫הקיצו מתרדומתכם וחפשו במעשיכם וכו׳‪.‬‬ ‫תוקעין ומריעין כל חודש אלול כנ"ל‪( .‬ועיין בספר כתנות‬ ‫אור מהגאון בעל פנים מאירות ז"ל על התורה פ' אמור מה שכתב‬ ‫ומעתה תהיה נפקותא גדולה ‪ -‬כי אם נאמר‬ ‫לפרש כל המאמר שלפנינו באופן נעים‪ ,‬עיין שם)‪.‬‬ ‫שהתקיעה אינה רק דרך חוק וגזירת המלך ית׳ כשארי‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬השמטות ראש השנה דף טז א ‪ -‬אלא)‬ ‫מצוות התורה‪ ,‬אם כן אין להוסיף בה כמשפט בכל‬ ‫המצוות שלא לעבור על בל תוסיף‪.‬‬ ‫למה תוקעין ביו״ט שחל להיות בע״ש לבטל העם‬ ‫ממלאכה‪ ,‬אמאי לא גזרינן שמא יתקן כלי שיר‬ ‫וזהו ששאל למה תוקעין?‬ ‫למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין וכו' דתקיעות‬ ‫והשיב המתרץ רחמנא אמר תקעו‪ ,‬כלומר בדרך חוק‪.‬‬ ‫דמיושב הוא מדרבנן‪ ,‬ועל זה שפיר קשה‪ ,‬דהוי להו‬ ‫אז הקשה על נכון קושייתו‪ ,‬אם כן למה תוקעין כשהן‬ ‫לגזור משום שמא יתקן כלי שיר? ומשני כדי לערבב‬ ‫יושבין וחוזרין ותוקעין כשהם עומדין‪ ,‬והיא בעצמה‬ ‫השטן שהוא דבר גדול מאוד‪ ,‬לכן לא גזרו‪.‬‬ ‫קושיית התוספות‪.‬‬ ‫והנה ראיתי בראש יוסף על שבת (דף לה) שהקשה‬ ‫ועל זה תירץ אלא כדי לערבב השטן‪ ,‬שכל עיקר‬ ‫למה תוקעין ביום טוב שחל להיות בערב שבת כדי‬ ‫השופר רק לטובתנו וכאשר כתבנו ודו״ק‪ ,‬עכ״ל‪.‬‬ ‫לבטל את העם ממלאכת אוכל נפש כדאיתא בסוף‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬ראש השנה דף טז א ‪ -‬ראיתי)‬ ‫פרק ואלו קשרים (שבת קיג ב)‪ ,‬אמאי לא גזרו משום‬ ‫‪spacer‬‬ ‫שמא יתקן כלי שיר עיי"ש‪.‬‬ ‫ונראה לי פשוט על פי מה דאמרינן בפסחים (יא א)‬ ‫‪spacer‬‬ ‫הוא עצמו מחזר עליו לשורפו מיכל קאכיל מיניה‬ ‫למה תוקעין תקיעות דמיושב ‪ -‬שעוסקין בישובו‬ ‫בתמיה‪ ,‬והכא נמי יש לומר הוא עצמו מחזר כדי‬ ‫של עולם‪ ,‬ודמעומד ‪ -‬כשעומדין לדין ומשפט‬ ‫להבטיל את העם ממלאכה ילך ויעשה מלאכה ‪-‬‬ ‫בספר עולת חודשהע (חלק א מאמר קפ"א) כתב‪ :‬לולא‬ ‫בתמיה‪ ,‬וא"ש)‪.‬‬ ‫(אותיות ‪ -‬השמטות בסוף הספר ‪ -‬סימן י)‬ ‫דברי המפורשים יש לומר הפירוש כלומר ‪ -‬למה‬ ‫תוקעין ומריעין כל חודש אלול‪ ,‬שיושבין ועוסקין‬ ‫בישובו של עולם‪ ,‬ותוקעין ומריעין בראש השנה שהן‬ ‫עומדין לדין ומשפט על כל נעלם‪ ,‬כמשפט בעלי דינין‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫דע‪ .‬לג״ר אברהם דובעריש פלאהם זצ״ל תלמידו ומו״ל ספרי המגיד מדובנא‪.‬‬ ‫הע‪ .‬להגאון ר׳ אלעזר פלעקלס‪ ,‬בעל שו״ת תשובה מאהבה‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫דל‬ ‫מלך יושב על כסא דין וכו' וישראל אומרים שירה‪.‬‬ ‫עוד טעם אמאי לא גזרינן שמא יתקן כלי שיר‬ ‫והענין הוא כי רבינו סעדיה גאון כתב טעם שתוקעין‬ ‫כבר הקשו ז"ל בתקיעות דראש השנה‪ ,‬אמאי לא‬ ‫בשופר בראש השנה לזכור כי ביום זה ישב הקדוש‬ ‫גזרינן שמא יתקן כלי שיר‪ ,‬וכתב הפרי חדש (סימן‬ ‫ברוך הוא על כסא מלכותו ביום שנברא האדם‪ ,‬כי‬ ‫תקפח ס״ק ה) דלא מצינו שבית דין יעקרו מצוה אחר‬ ‫קודם בריאת האדם לא היתה מלכותו ית' ניכרת‬ ‫לגמרי מן התורה‪ ,‬ושיאמרו שלא יתקעו שופר לעולם‬ ‫עד ראש השנה‪ ,‬ולכן תוקעין בשופר ביום הזה כמו‬ ‫ועיין שם‪ ,‬אבל עדיין קשה האיך תקנו חז"ל תקיעות‬ ‫שכתוב (מלכים א׳ א לד) ותקעתם בשופר‪ ,‬ואמרתם‬ ‫דמיושב [אחרי דכבר יצאו עם תקיעות דמעומד]‬ ‫יחי אדונינו המלך זה שאומרים בתפלה (תהלים צח ו)‬ ‫ולא חששו לשמא יתקן כלי שיר‪ ,‬דהרי כתב הפרי‬ ‫בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה'‪.‬‬ ‫חדש שם בסוף דבריו‪ ,‬דלא אמרינן כיון דאישתרי‬ ‫אישתרי‪ ,‬וצריך לומר‪ ,‬כיון דעל ידי כן נפעל פעולה‬ ‫ועתה הלא ראוי לעם לשיר ולרנן בקול צהלה ורנה‬ ‫גדולה‪ ,‬שהשטן מתערבב ואינו יכול לקטרג לכך לא‬ ‫ביום שימליכו עליהם מלך‪ ,‬וזה ששאלו מלאכי‬ ‫גזרו‪ ,‬ויש לפרש בזה מה דאיתא בראש השנה (דף טז‬ ‫השרת את הקדוש ברוך הוא‪ ,‬מפני מה אין אומרים‬ ‫סוף עמוד א) אמר ר׳ יצחק למה תוקעין בראש השנה‪,‬‬ ‫ישראל שירה בראש השנה‪ ,‬והשיב להם הקדוש‬ ‫למה תוקעין רחמנא אמר תקעו עיין שם‪ ,‬דסלקא‬ ‫ברוך הוא אפשר מלך יושב על כסא דין וכו' [וישראל‬ ‫דעתך דמקשן‪ ,‬שזה היה קשה לר' יצחק למה תוקעין‬ ‫אומרים שירה]‪.‬‬ ‫גןמענשא‬ ‫ניגזר משום שמא יתקן כלי שיר‪ ,‬ועל זה קמתמה‬ ‫האיך נשיר ונשמח ביום הנורא הזה‬ ‫רחמנא אמר תקעו‪ ,‬ואין כח ביד חכמים לעקור מצוה‬ ‫מן התורה לגמרי‪ ,‬ועל זה אמר אלא למה תוקעין‬ ‫והענין כי ודאי ראוי לעם לשמוח ולרנן ביום שבת‬ ‫ומריעין כשהן יושבין ותוקעין ומריעין כשהן עומדים‬ ‫המלך על כסא מלכותו‪ ,‬אמנם אחי בני אמוני ‪ -‬קראו‬ ‫‪[ -‬ומשני] כדי לערבב השטן‪.‬‬ ‫נא בספר שמואל את משפט המלוכה למלך בשר‬ ‫(אותיות ‪ -‬חלק ג מכתבים סימן י ‪ -‬קצת השמטות)‬ ‫ודם‪( ,‬שמואל א׳ ח יז) בניכם ובנותיכם יקח שדיכם‬ ‫‪spacer‬‬ ‫וצאנכם ובקרכם ובחוריכם הטובים יקח לעבדיםוע ‪,‬‬ ‫ומכל שכן למלך מלכי המלכים אשר בידו נפש כל חי‪,‬‬ ‫זמרו אלהים זמרו‪ ,‬זמרו‬ ‫הלא ימס לבב איש ויהי למים‪ ,‬בזכרו כי היום כל באי‬ ‫למלכנו זמרו (תהלים מז‪ ,‬ז)‬ ‫עולם עוברין לפניו כבני מרון והחיים תלואים מנגד‪,‬‬ ‫‪spacer‬‬ ‫ואם כן האיך נשיר בשירים והאיך יערב לנו לשמוח‬ ‫הלא ראוי לעם לשיר ולרנן בקול צהלה‬ ‫ולרנן‪ ,‬אך לצאת ידי חובתינו לחוג את חג המלוכה‬ ‫ורנה ביום שימליכו עליהם מלך‬ ‫ביום מלוך אלקים על כל העולם כולו‪ ,‬זאת העצה‬ ‫‪spacer‬‬ ‫היעוצה שנעשה כמאמר דוד המלך ע"ה (תהלים‬ ‫אמרתי בעזהי"ת בדרוש לראש השנה שנת תרמ"ט‬ ‫ק ב) עבדו את ה' בשמחה וגילו ברעדה‪ ,‬וכמו שאמר‬ ‫במזמור שאומרים קודם תקיעת שופר‪ ,‬עלה אלקים‬ ‫החכם (חובת הלבבות שער הפרישות ד) שיהיה אבלו בלבו‬ ‫בתרועה ה' בקול שופר‪ ,‬זמרו אלקים זמרו זמרו‬ ‫וצהלתו בפניו‪ ,‬ובזה נוכל לצאת ידי שניהם‪.‬‬ ‫למלכנו זמרו‪ ,‬כי מלך כל הארץ אלקים זמרו משכיל‪,‬‬ ‫וזה שכתוב (תהלים מז ו) עלה אלקים בתרועה ה' בקול‬ ‫מלך אלקים על גוים אלקים ישב על כסא קדשו‪ ,‬הנה‬ ‫שופר‪ ,‬והטעם שצוה לתקוע בשופר ביום הזה הוא כי‬ ‫כבר הבאנו לעיל מאמרם ז"ל (ראש השנה לב ב) אמרו‬ ‫ביום הזה ישב על כסא מלכותו למלוך על כל העולם‪,‬‬ ‫מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא מפני מה אין‬ ‫על כן זמרו אלקים זמרו זמרו למלכנו זמרו כי מלך כל‬ ‫אומרים ישראל שירה בראש השנה‪ ,‬אמר להם אפשר‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫ּטֹוִבים ִיִ ָָּקח‪ְ ,‬וְ ָנָ ַַתן‪ַַ ,‬ל ֲֲע ָָב ָָדיו‪ְ .‬וְ ַזַ ְְר ֵֵעיֶכֶ ם‬ ‫דֹוֵתיֶכֶ ם ְוְ ֶֶאת ַּכַ ְְר ֵֵמיֶכֶ ם ְוְ ֵזֵ ֵיֵתיֶכֶ ם‪ַַ ,‬ה ִ‬ ‫נֹוֵתיֶכֶ ם ִיִ ָָּקח‪ְְ ,‬ל ַַר ָָּקחֹות ְּוְל ַַט ָָּבחֹות‪ְּ ,‬וְלֹאֹפֹות‪ְ .‬וְ ֶֶאת ְְׂש ֵ‬ ‫וע‪ .‬לשון הכתוב‪ְ :‬וְ ֶֶאת ְְּב ֵ‬ ‫מֹוֵריֶכֶ ם ִיִ ָָּקח ְוְ ָָע ָָׂשה‪ִִ ,‬ל ְְמ ַַלאְכְ ּתֹו‪:‬‬ ‫ּטֹוִבים‪ְ ,‬וְ ֶֶאת ֲֲח ֵ‬ ‫חּוֵריֶכֶ ם ַַה ִ‬ ‫חֹוֵתיֶכֶ ם ְוְ ֶֶאת ַַּב ֵ‬ ‫יָסיו ְוְ ַַל ֲֲע ָָב ָָדיו‪ְ .‬וְ ֶֶאת ַַע ְְב ֵֵדיֶכֶ ם ְוְ ֶֶאת ִִׁש ְְפ ֵ‬ ‫ְוְ ַכַ ְְר ֵֵמיֶכֶ ם‪ַ ,‬יַ ְְעֹׂשֹר‪ְ ,‬וְ ָנָ ַַתן ְְל ָָס ִִר ָ‬ ‫הל‬ ‫רפוש‪ ‬תעיקת | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫ולא מצאתיו‪ .‬ובאליהו רבא כאן הביאו בשם הגמ"נ‬ ‫זע‬ ‫הארץ אלקים‪ ,‬אבל עם כל זאת לא תרקדו כמו עגל‬ ‫(כנראה שהוא ר"ת הגהות מנהגים ואינו מצוי אצלי) ובספר‬ ‫ותזמרו בתוף ומחול וצלצלי תרועה‪ ,‬כי אם זמרו‬ ‫מטה אפרים הביא שכן נוהגין‪ ,‬ואודה ולא אבוש כי‬ ‫משכיל‪ ,‬כלומר באופן מושכל שיהיה אבלכם בלבכם‬ ‫לא ידעתי מקור וטעם כיסוי זהטע ‪[ .‬ועיין עוד לקמן‬ ‫וצהלתכם בפניכם‪ ,‬כי הן אמת היום‪ ,‬מלך אלקים על‬ ‫סי' ת"ר ענף ב' מה שכתבתי בזהפ ]‪.‬‬ ‫גוים והיה ראוי לשיר ולרנן ולשמוח ביום הזה‪ ,‬אבל‬ ‫(שו״ע ‪ -‬או״ח סימן תקפ"ה ‪ -‬סעיף א)‬ ‫הלא אלקים ישב על כסא קדשו‪ ,‬אפשר מלך יושב‬ ‫על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניו‬ ‫וישראל אומרים שירה‪ ,‬ואתי שפיר נכון ב"ה‪.‬‬ ‫ברוב עם הדרת מלך (משלי יד כח)‬ ‫ובספר לחמי תודהחע פירש על דרך זה [הפסוק]‬ ‫בהא דאין תקיעת שופר צריך מנין עשרה דוקא‬ ‫(תהלים פא ד) תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגינו‪,‬‬ ‫בהגהות זכרון אברהםאפ הביא בשם מהרי"ל הלכות‬ ‫שענין שמחת החג מתכסה בו שאין אומרים הלל‬ ‫ראש השנה תקיעות שופר אין צריך מנין עשרה דוקא‬ ‫בראש השנה‪ ,‬והטעם כי חק לישראל הוא משפט‬ ‫עיין שם – ולכאורה נ"ל להביא ראיה לזה מדגזרינן‬ ‫לאלקי יעקב‪ ,‬כתשובת הקדוש ברוך הוא אפשר מלך‬ ‫בתקיעת שופר בשבת [משום] שמא יעבירנו (ראש‬ ‫יושב וכו'‪.‬‬ ‫(אות ל ‪ -‬ליקוטי אגדה ‪ -‬עלה אלקים)‬ ‫השנה ד א) ואי סלקא דעתך דצריך עשרה דוקא‪,‬‬ ‫לא הוי להו לגזור‪ ,‬דהא רבים מדכרי אהדדי כמו‬ ‫שכתב בתוספות חדשים פרק קמא דמגילה דלכך‬ ‫יש לכסות השופר בשעת ברכה‬ ‫(שו״ע סימן תקפ"ה סעיף א)‬ ‫לא גזרינן שמא יעבירנו בקריאת ספר תורה בשבת‬ ‫ע"ש‪[ .‬ומ"ש עוד בהגהות הנ"ל בהערות הרב המו"ל‬ ‫למה מכסין השופר‬ ‫טעם למנהג שנוהגין לתקוע על הבימה בשם הגאון‬ ‫בספר באר היטב (או״ח סימן תקצג )הביא בשם הב"ח‬ ‫רבי יצחק דוב באמבערגער זצ"ל אבדק"ק ווירצבורג‬ ‫שיש לכסות השופר בשעת ברכה‪ .‬ובקשתיו בב"ח‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫זע‪ .‬ע״פ תהלים (כט ו) וירקידם כמו עגל לבנון ושרין כמו בן ראמים‪.‬‬ ‫חע‪ .‬להגאון ר׳ צבי הירש הלוי הורוויץ זצ״ל אב״ד פרנקפורט‪ ,‬בן הגאון בעל ההפלאה‪ ,‬י״ל אפענבאך תקע״ו‪.‬‬ ‫טע‪ .‬נהגו לכסות השופר בשעת הברכה (מטה אפרים תקפה ס"ק ג) ואוחז בו מתחת למפה‪ ,‬וכן בין סדר לסדר (קיצור השל"ה כ"ח שם יד)‪.‬‬ ‫נאמרו בזה כמה טעמים‪:‬‬ ‫א) לפי שהמצווה לשמוע קול שופר וזה מה שאנו מברכים "לשמוע קול שופר" ולכן מכסים השופר בכדי להראות שהברכה על קול השופר‬ ‫ולא על השופר עצמו (שו"ת אפרסקתא דעניא [שפערבער] סימן קטז)‬ ‫ב) על שם שאמרו במדרש (בראשית רבה פרשה נו) שאברהם אבינו הצניע את יצחק בשעה שבנה את המזבח שעליו עקד אותו‪ ,‬כדי‬ ‫שלא יזרק בו מום ויפסל להקרבה‪ ,‬וכיון שתקיעת השופר זכר לעקידה תקנו להצניע השופר בשעת ברכה (הג׳ רבי דוד לוריא בקדמות‬ ‫הזוהר הובא באלף למגן תקפה ז)‪.‬‬ ‫ג) כמו כשמקדשים על היין מכסים הפת כדי שלא יראה בושתו בשעת הברכה על היין‪ ,‬כך מכסים את השופר כדי שלא יראה בושתו שאין‬ ‫מברכים עליו אלא על השמיעה‪ ,‬וטעם זה שייך רק לשעת הברכה ולא בין סדר לסדר (אבני נזר או"ח ח"ב סי' תלא)‪.‬‬ ‫ד) מכסים השופר כדי שלא ישלוט השטן בשופר ויערבב את התקיעות (ליקוטי מהרי"ח)‪.‬‬ ‫פ‪ .‬וז״ל‪ :‬וכעת מצאתי שכבר עמד על זה בספר שדי חמד מערכת ראש השנה סימן ב אות יד‪ ,‬והביא בשם חכם אחד שאולי הוא על פי‬ ‫סוד‪ ,‬ועוד הביא שם טעם לזה‪ ,‬ולענ״ד אינו בנותן טעם‪ ,.‬עכל״ק‪.‬‬ ‫וחשבתי לתת קצת רמז לזה ע״פ מה שראיתי בספר הישר והטוב על מועדים להרה״ק בעל אך פרי תבואה מליסקא זצ״ל‪ ,‬בדרשה לראש‬ ‫השנה‪ ,‬וז״ל‪ :‬וזה שאמר דוד המלך ע״ה תקעו בחודש שופר‪ ,‬דהיינו שתעשו זה המצוה מצד אהבה‪ ,‬כמו שאמרו חז״ל (ילקוט רמז תת״מ‪,‬‬ ‫והובא ברש״י) אשר אנכי מצוך היום (דברים ו ו) שיהיה בעיניך כחדשים‪ ,‬ולכן תקעו בחודש שופר ועי״ז בכסה ליום חגינו‪ -‬שיתכסה הכל‬ ‫מפני שעל כל פשעים תכסה‪[ .‬ובהגהה שם הביא מה שכתב באך פרי תבואה פרשת עקב ביתר ביאור‪ ,‬וז״ל‪ :‬תקעו בחודש שופר שיחשב‬ ‫בעיניכם כדבר חדש‪ ,‬ועל ידי זה בכסה ליום חגינו‪ ,‬יהיה על כל פשעים תכסה האהבה‪ ,‬אבל כי חק לישראל הוא‪ ,‬אם עושין רק בדרך חוק אז‬ ‫משפט לאלקי יעקב‪ ,‬משא״כ אם עושין מצד אהבה דאז אין עליהם שום שטן ומשטין‪ ,‬עכ״ל‪ .‬וחשבתי לפי זה [ובהקדם הגמרא (בהוריות‬ ‫יב א) השתא דאמרת סימנא מילתא היא‪ ,‬יהא רגיל וכו׳ והובא בשו״ע תקפג סעיף א‪-‬ב גם לענין אכילת אגוזים ולענין תשליך וכו׳] טעם‬ ‫למה מכסין השופר להראות שאנו מקיימין המצוה באהבה‪ ,‬ועי״כ יתכסו כל הפשעים ‪-‬המלקט‪.‬‬ ‫אפ‪ .‬הג״ר אברהם בינג זצ״ל תלמיד רבי נתן אדלר זצ״ל‪ ,‬מגדולי רבני אשכנז‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫ול‬ ‫תירוץ נאה לקושיית הכפות תמרים הלז‪ ,‬עיין שם‬ ‫דבבית הכנסת גדולה ומרווחת צריך הבחנה רבה אם‬ ‫ותמצא נחת‪.‬‬ ‫אין חשש קול הברהבפ אם תוקע במקום החזן ולכן‬ ‫יותר טוב לתקוע באמצע בית הכנסת על הבימה ע"כ‪,‬‬ ‫[וז״ל שם (בתוך אריכות)‪ ]:‬וברם זכור אותו האיש‬ ‫הנה קרוב לזה כתב גם בספר שמן המאורגפ ע"שדפ ]‪.‬‬ ‫לטובה‪ ,‬ה״ה מחו׳ הרב יעקב שלום קלייןופ נ״י דיינא‬ ‫(שו״ע ‪ -‬או״ח סימן תקפ"ה ‪ -‬סעיף ב)‬ ‫רבה דק״ק גראסווארדיין יע״א שאמר ליישב בהנ״ל‬ ‫קושית הכפות תמרים (ראש השנה כח) לשיטת הכלבו‬ ‫דנהנה ומתגאה בתקיעתו אם כן איך יוצא בשופר של‬ ‫המודר הנאה משופר אדם אחר תוקע‬ ‫בו וזה יוצא י"ח (שו״ע סימן תקפ"ו סעיף ה)‬ ‫עבודה זרה משום מצות לאו ליהנות ניתנו‪ ,‬הא הוי‬ ‫ליה הנאת הגוף בהדי מצוה?‬ ‫בענין מצות לאו ליהנות נתנו ומצוה הבא בעבירה‬ ‫ותירץ הוא נר״ו דלכאורה קשה אפילו אי מצות‬ ‫המודר הנאה משופר‪ ,‬אדם אחר תוקע בו וזה יוצא ידי‬ ‫ליהנות נתנו‪ ,‬גם הוי ליה לצאת ידי חובתו‪ ,‬וצריך‬ ‫חובתו – זהו שיטת הכלבו בשם הגאון דהוא עצמו‬ ‫לומר דאי ליהנות נתנו הוי ליה מצוה הבא בעבירה‪,‬‬ ‫אסור כיון דנהנה בתקיעתו‪ .‬והכפות תמרים (ראש‬ ‫אמנם שופר הוי מצוה דרבים כמו שכתב המגן‬ ‫השנה כ"ח) הקשה‪ ,‬אם כן איך יוצא בשופר של עבודה‬ ‫אברהם סימן תמ״ו במוציא רבים ידי חובתם‪ ,‬והדרא‬ ‫זרה משום [דאמרינן] מצות לאו להנות נתנו‪ ,‬הא הוי‬ ‫קושיא לדוכתיה דהא במצוה דרבים לא אמרינן‬ ‫ליה הנאה הגוף בהדי מצוה‪.‬‬ ‫מצוה הבא בעבירה?‬ ‫ועיין בישועות יעקב כאן שהביא דרבא לית ליה מצוה‬ ‫אמנם יש לחלק דדוקא התם בברכות (דף מז) דרק‬ ‫זפ‬ ‫הבא בעבירה כדמשמע בסוכה ( ֿֿל א) רק היכא דיתוקן‬ ‫ר׳ אליעזר לבדו ששיחרר העבד עביד איסורא‪,‬‬ ‫האיסור אם נימא דלא יצא‪ ,‬אז אמרינן דלא יצא‪ ,‬אם‬ ‫והאחרים לא עשו שום איסור שפיר שייך לומר‬ ‫כן כיון דהנאה שנהנה ומתגאה בתקיעתו לא יתוקן‬ ‫דבכהאי גוונא לא אמרינן [דהוא] מצוה הבא בעבירה‪.‬‬ ‫אף אם נימא דלא יצא‪ ,‬על כן שפיר יצא – ויש לעיין‬ ‫בדבריו דהא במצוה דאורייתא גם רבא מודה דשייך‬ ‫אבל כאן אי נימא מצות ליהנות נתנו גם השומעים‬ ‫מצוה הבא בעבירה‪ ,‬וכמו שכתבו התוספות (סוכה ל)‬ ‫יעשו איסור שיהנו מן השופר של עבודה זרה‪ ,‬אם כן‬ ‫שם בד"ה מתוך שיוצא בשאול‪ ,‬וא"כ הדרא קושיא‬ ‫מה מהני דהוי מצוה דרבים‪ ,‬הא כמו כן הוי גם עבירה‬ ‫לדוכתיה ‪ -‬איך יוצא ידי התקיעות דאורייתא כיון‬ ‫דרבים‪ ,‬והתינח אי מצות ליהנות נתנו‪ ,‬אבל אי מצות‬ ‫הפ‬ ‫שנהנה בתקיעתו והוי ליה מצוה הבא בעבירה?‬ ‫לאו ליהנות ניתנו ואין כאן הנאה רק מה שהתוקע‬ ‫עצמו נהנה מתקיעתו‪ ,‬אם כן השומעים אין עושים‬ ‫שום איסור אם כן הוי ליה שוב מצוה מצוה דרבים‪,‬‬ ‫כיון דנהנה ומתגאה‪ ,‬איך יוצא עם התקיעות?‬ ‫ולא אמרינן מצוה הבא בעבירה‪ ,‬ודו״ק כי חריף הוא‪.‬‬ ‫ועיין בחלק ראשון מזה החיבור [ילקוט הגרשוני על‬ ‫עיין שם עוד]‪( .‬שו״ע ‪ -‬או״ח סימן תקפ"ו ‪ -‬סעיף ה)‬ ‫שו״ע אורח חיים] בקונטרס אחרון (אות כ"ה) שהבאתי‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫בפ‪ .‬ראש השנה (ג ז) התוקע לתוך הבור או לתוך הדות או לתוך הפיטס‪ ,‬אם קול שופר שמע‪ ,‬יצא‪ .‬ואם קול הברה שמע‪ ,‬לא יצא‪[.‬ועיין‬ ‫תפארת ישראל שם‪ ,‬וז״ל‪ :‬שמע אחד מרחוק רק קול הברה [עכא בלשון אשכנז]‪ ,‬לא יצא (עי׳ ט"ז תקפ"ז)]‪.‬‬ ‫גפ‪ .‬להג"ר מאיר הלוי מגלוגא מגדולי העיר פראג מח"ס דברי מאיר' לב״ע תקפ"ט‪.‬‬ ‫דפ‪ .‬הערת ידידנו הרה״ג ר׳ משה ליבוש באב״ד שליט״א בעל תורה ברורה‪ :‬לפ"ז היה צריכים לתקוע גם תקיעות דמעומד על הבימה‪ ,‬וצ"ע‪.‬‬ ‫הפ‪   .‬והוסיף רבינו‪ :‬שוב לאח"ז מצאתי שכבר הקדימו לישועות יעקב בספר שער המלך על הרמב"ם [פרק ח מה' לולב הלכה א] ושם‬ ‫הרגיש בפקפוק הנ"ל שכתבנו ומיישבו ע"ש‪ .‬ועיין גם בספר טעם המלך שם מה שכתב ביישוב קושיא זו‪.‬‬ ‫ופ‪ .‬היה אח"כ אב"ד האלמין‪ ,‬חתן הג"מ משה הרש פוקס ז"ל מגראסווארדיין‪ .‬רבינו המחבר היה חתן אחיו של הגאון מגראסווארדיין‬ ‫ולכך מכנה אותו מחותני בהיות שהיה ש"ב של אשתו הרבנית ע"ה‪.‬‬ ‫זפ‪ .‬כשמשחרר עבדו לדבר מצוה דעובר על איסור דלעולם בהם תעבודו ומשני שם הגמרא מצוה דרבים שאני‪.‬‬ ‫זל‬ ‫תונורכז | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫זכרונות‬ ‫כי זוכר כל הנשכחות אתה‬ ‫וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי‬ ‫הוא מעולם (תפלת זכורנות)‬ ‫יצחק ואף את בריתי אברהם (ויקרא כו מב)‬ ‫למה צוה השי״ת לתקוע בשופר של איל להזכיר‬ ‫אע״פ שזכות האבות מגין על זרעם‪ ,‬אולם זכות‬ ‫עקידת יצחק‪ ,‬הלא אין לפניו שכחה?‬ ‫השבטים שמכרו את יוסף‪ ,‬אינו כדאי להגן עליהם‬ ‫אזכיר פירוש נחמד שראיתי בספר יד יוסףֿטפ על‬ ‫ביומא (דף פו ב) תניא אמר ר׳ יוסי ב״ר יהודה עבר‬ ‫נוסח התפלה בראש השנה כי זוכר כל הנשכחות אתה‬ ‫אדם עבירה פעם ראשונה מוחלין לו‪ ,‬שניה מוחלין לו‪,‬‬ ‫הוא מעולם ואין שכחה לפני כסא‬ ‫שלישית מוחלין לו‪ ,‬רביעית אין מוחלין לו ‪ -‬שנאמר‬ ‫(עמוס ב) כה אמר ה' על שלשה פשעי ישראל ועל‬ ‫כבודך‪ ,‬ולמה צוית לנו לתקוע בשופר של איל‪ ,‬כדי‬ ‫והנהה)צריך להבין לפי זה סוף‬‫אשיבנו‪ .‬סעיף‬ ‫או״חלא‬ ‫סימן תקפ"ו ‪-‬‬ ‫ארבעה‬ ‫(שו״ע ‪-‬‬ ‫להזכירך עקידת יצחק ‪ -‬הלא אין כל דבר נשכח ממך?‬ ‫הפסוק על מכרם בכסף צדיק‪.‬‬ ‫לזה אמר‪ ,‬שלא להזכיר את הקדוש ברוך הוא צוה‬ ‫וראיתי בזה בהקדמה לספר מנוחת אשר להגאון‬ ‫כן ‪ -‬כי אם ‪ -‬ועקידת יצחק היום לזרעו תזכור‪ ,‬כדי‬ ‫מטשענגערחפ ז"ל שכתב לבאר הענין על פי מה‬ ‫להזכיר עקידת יצחק‪ ,‬שיעבדו גם הם את ה׳ במסירת‬ ‫שכתוב בתורה שאם יחטאו ישראל יזכור להם ה׳‬ ‫נפש כיצחק אביהם‪ ,‬והוא פירוש מתוק לחיך‬ ‫זכות אבות כמו שכתוב בפרשת בחוקתי (ויקרא כו מב)‬ ‫וקילורין לעינים‪.‬‬ ‫(אותיות ‪ -‬אות ע ‪ -‬עקידת יצחק)‬ ‫וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את‬ ‫בריתי אברהם אזכור‪ ,‬לכן מהני זכות שלשה אבות‬ ‫להגן על ישראל בחטא הראשון זכותא דאברהם‬ ‫ועקדת יצחק לזרעו היום‬ ‫רחימא יעמוד למחול העון‪ ,‬ובחטא השני יגן זכותא‬ ‫ברחמים תזכור (תפלת זכרונות)‬ ‫דיצחק עקידא‪ ,‬ובחטא השלישי יגן זכותא דיעקב‬ ‫עיקר נסיון העקידה היה לאברהם ולא ליצחק‬ ‫שלימא‪ ,‬ולכן על שלשה פשעי וחטאי בית ישראל‬ ‫[ועל ארבעה לא] אשיבנו ולא אסלח‪ ,‬ולא יקשה לך‬ ‫כתב בספר זכרון יהודאצ  בשם [אביו] הגאון רבינו‬ ‫‪ -‬הא יש גם זכות שבטי יה הצדיקים‪ ,‬על זה משיב‬ ‫מאיר א"ש זצלה"ה פירוש נחמד על נוסח התפלה‬ ‫הקרא כי שבטי יה חטאו על מכרם בכסף צדיק‬ ‫שאומרים בכל ב' וה'‪ ,‬אנא מלך רחום וחנון זכור והבט‬ ‫שמכרו את יוסף‪ ,‬לכן די שיפקיעו את עצמן‪ ,‬ולא‬ ‫לברית בין הבתרים ותראה לפניך עקידת יחיד למען‬ ‫להגן על זרע זרעם‪ ,‬ע"כ דפח"ח ש"י‪.‬‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬השמטות ‪ -‬יומא פו )‬ ‫מה שכתב המחבר [בשולחן ערוך] אורח חיים (סימן‬ ‫‪spacer‬‬ ‫תקצ״א) שיש לומר ועקידת יצחק היום לזרעו תזכור‬ ‫והמדקדק לומר לזרע יעקב תזכור משנה ממטבע‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫חפ‪ .‬הג״ר אשר אנשיל יונגרייז זצ״ל‪ ,‬תלמיד הגאון ר׳ קאפל חריף זצ״ל‪ ,‬מגדולי גאוני ורבני ארץ הגר‪ֿ ,‬וֿנודע כפועל ישועות בתפלותיו‪,‬‬ ‫נלב״ע תרל״ד‪.‬‬ ‫טפ‪ .‬להג"ר יוסף צרפתי זצ״ל מאנדאריאנפולי‪ ,‬אמסטרדם ת"ס‪ .‬מהדורא א׳‪ ,‬ויניציאה שע"ו (דרוש ליום שני של ראש השנה פ' וילך)‪.‬‬ ‫צ‪ .‬זכרון יהודה ‪ -‬מנהגים הלכות וחידושי תורה לרבינו הגאון מהר"ם א״ש‪ ,‬רבי מאיר אייזנשטאדט זצ״ל‪ ,‬בעמ״ח שו״ת אמרי א״ש‪ ,‬מגדולי‬ ‫תלמידי התת״ם סופר‪ ,‬נלב״ע תרי״ב‪ .‬נתחבר על ידי בנו הג"ר מנחם א"ש זצ"ל‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫חל‬ ‫נפשך‪ ,‬ועכשיו שבא לידי לא אקיימנו‪ ,‬כנודע‪.‬‬ ‫שטבעו חכמים‪ ,‬עיין שם‪ .‬ובמגן אברהם שם (סעיף‬ ‫קטן ז) הקשה דבמשנה נדרים הנודר מזרע אברהם‬ ‫אבל אברהם אבינו מעולם לא צייר בשכלו לשחוט‬ ‫כו׳ [(נדרים פרק ג משנה יא) שאיני נהנה לזרע אברהם‪,‬‬ ‫את בנו‪ ,‬וכמו שאמרו חז״ל (תענית ד א) אשר לא צויתי‬ ‫אסור בישראל ומותר באומות העולם וברע״ב שם‪:‬‬ ‫ולא עלתה על לבי ‪ -‬זו עקידת יצחק‪ ,‬כנודע‪ ,‬ולכך‬ ‫ומותר באומות העולם – ואפילו באותם שהם מזרע‬ ‫עיקר הנסיון היה רק לאברהם‪ ,‬ולכך מזכירין רק‬ ‫אברהם] לא מוכח דעשיו אינו בכלל זרע יצחקאצ ‪,‬‬ ‫זכותו‪ ,‬ואם כן כיון דעיקר הזכות רק של אברהם‪ ,‬ולכך‬ ‫עיין שם‪.‬‬ ‫מזכירין רק זכותו‪.‬‬ ‫ותירץ הגאון ישועות יעקב דעיקר זכות העקידה‬ ‫ואם כן‪ ,‬כיון דעיקר הזכות רק של אברהם‪ ,‬ועשו‬ ‫שאנו מזכירין‪ ,‬הוא זכות אברהם אבינו שעקד את‬ ‫לא הוה בכלל זרע אברהם‪ ,‬שפיר אין צריכים לומר‬ ‫בנו‪ ,‬ולא זכות יצחק שפשט צווארו‪ ,‬ועיין באבן‬ ‫לזרעו של יעקב‪ ,‬רק ועקידת יצחק לזרעו תזכור‪ ,‬עיין‬ ‫עזרא (פרשת וירא) שהקשה באמת אמאי לא מזכירין‬ ‫גצ‬ ‫שם ודפח״ח‪.‬‬ ‫זכות יצחק [אלא העקידה שעקד אברהם ליצחק]?‬ ‫והנה ראיה לזה דעשו לא הוי בכלל זרע אברהם‪ ,‬הוא‬ ‫והתירוץ לזה הוא‪ ,‬דאצל יצחק לא היה נסיון כל כך‬ ‫ממה שנאמר לאברהם אבינו בברית בין הבתרים‬ ‫לפי שהוא צייר בשכלו כל פעם שקרא קריאת שמע‬ ‫(בראשית טו יג) כי גר יהיה זרעך‪ ,‬ועשו לא נשתעבד‬ ‫למסור נפשו על קידוש שמו יתברך‪ ,‬וכמו שפירש‬ ‫בגלות‪ ,‬רק אנחנו‪ ,‬אם כן מוכח דרק אנו חשובים זרע‬ ‫בספר תולדות אדם להגאון ר׳ זלמן מווילנאבצ זצ״ל‬ ‫אברהם ולא עשו‪ ,‬וזה שאנחנו אומרים זכור והבט‬ ‫מאמר רבי עקיבא לתלמידיו (ברכות סא ב) כל ימי‬ ‫לברית בין הבתרים‪ ,‬דממנו מוכח דרק ישראל בכלל‬ ‫הייתי מצטער על מקרא זה בכל נפשך אפילו נוטל את‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫אצ‪ .‬וז״ל המגן אברהם‪ :‬וצריך עיון דהא מילתא אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם שעשו לא יקרא על שמו‪ ,‬אבל נקרא על שם יצחק‪ ,‬והנודר‬ ‫מזרע יצחק אסור בעשו‪.‬‬ ‫בצ‪ .‬הג״ר שלמה זלמן מוולוז'ין זצ״ל [ר׳ זלמל׳ה]‪ ,‬תלמיד הגר"א‪ ,‬אחיו הצעיר של רבי חיים מוולוז'ין‪ .‬נודע בהנהגותיו הייחודיות וכבקי‬ ‫בכל התורה כולה‪ .‬נפטר בצעירותו בחיי הגר"א‪ .‬נלב״ע תקמ״ח‪.‬‬ ‫גצ‪ .‬והערוני ידידי הרה״ג ר׳ יהושע דעססער שליט״א (ראש מכון ארי׳ דבי עילאי) לשו״ת חתם סופר (או״ח סימן ר״ח) בתשובה ארוכה‬ ‫להגאון מהר״ץ חיות‪ ,‬שבין שאר עניינים‪ ,‬דן בענין זה בארוכה (באופן אחר)‪ ,‬וז״ל‪ :‬ורגיל אני לומר משו"ה אמרינן ועקדת יצחק לזרעו תזכור‬ ‫ולא אמרינן עקידה שעקד אברהם כמו שאמר בתחלת הברכה שם‪.‬‬ ‫אך אאע"ה האמין תורה שבכתב‪ ,‬היינו מה ששמע מהקב"ה עצמו אבל יצחק מסר נפשו על מצות (נראה דצ"ל‪ :‬על מצות חכמים)‪,‬‬ ‫ויש להאריך ולהסביר הנסיון הגדול הלז‪ ,‬הנה אאע"ה וגם יצחק בנו חכמים גדולים היו‪ ,‬ויצחק לא ידע מאברהם אלא מעצמו השכיל כל מה‬ ‫שהשכיל אברהם מעצמו‪ ,‬וכן יעקב‪ ,‬והיינו דפירש"י [ויקרא כ"ו ‪ -‬מ"ב] וזכרתי את בריתי יעקב כל אחד כדאי לעצמו ולא צריך לאביו‪ ,‬והנה‬ ‫האנשים האלה השכילו ענין וסוד הקרבנות שהיו בונין מזבחות והקריבו קרבנות וידעו עד היכן הדבר מגיע ומה שאפשר להשכיל בו‪ ,‬כי‬ ‫אעפ"י שנתן הרמב"ם במורה טעמים להשקיט לב ההדיוטים‪ ,‬מ"מ בסוף הל' מעילה כתב שהוא חק וסוד שלא נגלה לנו‪ ,‬ומ"מ האבות שבנו‬ ‫מזבחות ידעו וכמ"ש רמב"ן פ' ויקרא [א' ‪ -‬ט'] והם ידעו והשכילו שאי אפשר בשום אופן בעולם כלל וכלל שירצה הי"ת בקרבן האדם‪,‬‬ ‫שאילו לא (הי') השכילו כן כבר הי' אברהם מקריב ישמעאל בנו או אפילו יצחק‪ ,‬אלא שזה אי אפשר בשום אופן בעולם‪.‬‬ ‫והנה כשאמר לו הקב"ה קח נא את בנך את יחידך והעלהו לי לעולה א"כ ע"כ יאמר שטעה בהשכלתו‪ ,‬ומכיון שטעה אפשר כי הכל‬ ‫טעות במה שהתקוטט עם אנשי דורו על האמונה‪ ,‬ולא יעלה על הדעת שמא אמר הקב"ה רק העלהו ולא להקריבו‪ ,‬אין דרכו של הקב"ה‬ ‫חלילה לדבר בלשון שיטעה בו הנביא‪ ,‬ואברהם הבין שלשון העלהו לעולה הוא לשון עולה ממש שהוא כליל לה'‪ ,‬ומ"מ בתום לבבו לא‬ ‫הרהר כלל אע"פ שהיה חוץ להיקש הסוד שהבין מן הקרבנות‪ .‬ואין מן התימה על אברהם ששמע מן הקב"ה עצמו‪ ,‬אבל מהתימה על יצחק‬ ‫שקיבל מאברהם מה שהוא נגד השכלתו ואי אפשר לשמוע כלל‪ ,‬מ"מ לא הרהר גם אחרי דברי חכמים ושמע ופשט צווארו‪ .‬והאמת בזה‪,‬‬ ‫שבוודאי היה יצחק עולה כולו כליל‪ ,‬כי בן אדם הנותן נפשו לשחיטה והקטרה בלי שום ציפוי שימלט נפשו ע"ד אליך ה' נפשי אשא‪ ,‬הרי‬ ‫נפשו כולו כליל לה' יתברך‪ ,‬ולא דמי לקרבן בהמה שצריך הפשט וניתוח וכליל לאישים ואז תעלה נפש הבהמה לריח ניחוח‪ ,‬אבל לא כן‬ ‫נפש האדם בחיים חיותו נדבק בהי"ת על ידי מחשבתו ובתנאי שיהי' מסירת נפש ממש‪ ,‬ואם כן היינו והעלהו לי לעולה והרי העלהו והיה‬ ‫עולה‪ .‬ואף על פי שזה דבר פשוט לכל מבין ומשכיל‪ ,‬מכל מקום העלים הקב"ה מחשבה זו מאברהם ויצחק אעפ"י שהיו חכמים גדולים‬ ‫מ"מ כתיב [משלי ב' ז'] יצפון לישרים תושי'‪ ,‬כי לולא שהעלים מהם סברא זו לא הי' מסירת נפש שלימה כי ידע שלא ימות‪ ,‬על כן לא הבינו‬ ‫תוכן הדבר עד אחר מעשה‪ .‬ועיי״ש עוד שהאריך בענין נעשה ונשמע ומודעא רבה לאורייתא‪.‬‬ ‫ומסיים שם החת״ס‪ :‬בהא סלקינן יצחק מסר נפשו על דברי חכמים במה שהוא חוץ לשכל ולא הרהר אחרי חכמים‪ ,‬משו"ה ועקידת‬ ‫יצחק תזכור להשומעים לתורה שבעל פה ואינם מהרהרים אחר דברי חכמים ותקנותיהם וגזירותיהם‪ ,‬אבל מי שאינו בכלל זה אין לו חלק‬ ‫בתפלה זו‪ .‬עכ״ל‪.‬‬ ‫טל‬ ‫תונורכז | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫מעקידה וכו' וכו' אם כן אמאי לא יליף הש"ס גם‬ ‫זרע אברהם‪ ,‬וממילא ותראה לפניך עקידת יחיד למען‬ ‫הכא מקרא דעקידה דכתיב וישם אותו על המזבח‬ ‫ישראל דייקא‪ ,‬ולא למען עשו‪ ,‬ודפח״ח ש״י‪.‬‬ ‫ממעל לעצים הרי דעל העצים דוקא‪ ,‬עיין שם מה‬ ‫(אותיות ‪ -‬אות ע ‪ -‬עקידת יצחק)‬ ‫שכתב בזה‪.‬‬ ‫‪spacer‬‬ ‫(אותיות ‪ -‬חלק ג קונטרס אחרון ‪ -‬עקידת יצחק)‬ ‫ויעקד את יצחק בנו (בראשית כב ט)‬ ‫בענין הנ״ל‬ ‫ב׳ דיוקים איך נעשה עקידת יצחק בפועל‬ ‫‪...‬כעת מצאתי בספר כרם שלמהחצ (או"ח סימן תקצא)‬ ‫שכתב וז"ל‪ :‬בספר מחצית השקל האריך לומר‬ ‫כתב בקונטרס העלם דבר (נדפס בראש הספר אמרי‬ ‫לזרעו תזכור כי נסיון של אברהם היה גדול מנסיון‬ ‫יוסףדצ על התורה) להרה"ג מו"ה טעבל זעהמאנן‬ ‫של יצחק‪ ,‬דצער יצחק לא היה אלא לפי שעה‬ ‫מפרעמיסלאהצ וז"ל‪ :‬ברש"י פרשת וירא בפסוק‬ ‫ובאברהם היה צער מתמיד‪ ,‬וכבר קדמוהו בכל זה‬ ‫(בראשית כב ט) [ויעקד את יצחק בנו] כתב הידים‬ ‫בשאלות ותשובות מהר"י מטראניטצ ונפלאת בעיני‬ ‫והרגלים ביחד‪ ,‬עיין בלחם משנה [על הרמב״ם]‬ ‫שהעלימו עין ממדרש רבה במקומו וז"ל על פסוק‬ ‫(פרק א מהלכות תמידין ומוספין הלכה י) מה שהוכיח‬ ‫(בראשית כב יב) ולא חשכת את בנך את יחידך ממנו‪,‬‬ ‫מדברי רש"י שעקידת יצחק היה ידים ורגלים ביחד‬ ‫שלא תאמר כל חטאים שחוץ לגוף אינם חלאים אלא‬ ‫ובמחילת כבוד תורתו נעלם ממנו שמבואר בפירוש‬ ‫מעלה אני עליך כאלו אמרתי שתקריב עצמך ולא‬ ‫בשבת (נד א) שעקידת יצחק היה יד ורגל עיין שם‪,‬‬ ‫עכבת ע"כ‪ ,‬וזה היפך דבריהם עכ"ל‪.‬‬ ‫ובאמת כוונת רש"י גם כן יד ורגל יד ורגל ויש לעיין‬ ‫בזה‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ואזכיר פה מה שכתב בספר יד יוסףק  על מאמר‬ ‫חז"ל במסכת יומא (כא ב) עשן של מערכה אפילו כל‬ ‫ועיין בש"ס מנחות (דף כז) בעי הש"ס אי על העצים‬ ‫הרוחות שבעולם ר"ל רוח שטות רוח זנות רוח חמדה‬ ‫דוקא או על בסמוךוצ עיין שם במנחת חינוך בקונטרס‬ ‫רוח טומאה כל הרוחות האלו אין בהם יכולת לבטל‬ ‫קומץ מנחה (בהשמטה למצוה קלב) הביא קושיא בשם‬ ‫מישראל זכות עשן מערכה זו‪ ,‬ודפח"ח‪.‬‬ ‫הרה"ג מו"ה יעקב וויילערזצ אבדק"ק ביטש במדינת‬ ‫(אותיות ‪ -‬חלק ג ‪ -‬קונטרס לקט שכחה ‪ -‬עקידת יצחק)‬ ‫הגר‪ ,‬דהא כיון דחזינן דהש"ס יליף לענין קרבנות‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫דצ‪ .‬בראש ספר אמרי יוסף על התורה להג"ר יוסף משה טייכער זצ״ל ראב"ד פרעמיסלא‪.‬‬ ‫הצ‪ .‬רבי טעבלי זעהמאן זצ״ל היה אח"כ אב"ד דוקלא מח"ס מנחת סולת המפורסם בשם רבי טעבלי דוקלער‪.‬‬ ‫וצ‪ .‬בעי רבי יצחק נפחא אברין שסידרן בצידי המערכה מהו אליבא דמ"ד על ממש לא תיבעי לך דעל העצים כתיב‪ ,‬כי תיבעי לך אליבא‬ ‫דמ"ד על בסמוך מאי ה"נ על בסמוך או דלמא על העצים דומיא דעל המזבח מה התם על ממש אף ה"נ על ממש תיקו‪.‬‬ ‫זצ‪ .‬עמד בקשרי תורה עם החתם סופר‪ ,‬ונזכר כמה פעמים בתשובותיו‪ .‬מח"ס בית יעקב עמ"ס עירובין וזכרון יעקב על משניות‪.‬‬ ‫חצ‪ .‬מחברו הג"ר שלמה האס אב"ד דרעזניץ‪ ,‬נדפס פרעשבורג תר"ח‪ ,‬חיבר גם על חלק יו"ד בהסכמת החת״ס והג"ר נחום טרעביטש‬ ‫מניקלשבורג בעל ספר הקובץ על הרמב"ם ושלום ירושלים על ירושלמי‪ ,‬ורבו הגאון בעל שערי תורה‪ ,‬והיה דיין בהעלישוי‪ ,‬ואח"כ אב"ד דרעזניץ‪.‬‬ ‫טצ‪ .‬רבי יוסף מטראני זצ״ל‪ ,‬מגדולי חכמי צרפת‪ ,‬נודע שמו כמהרימ״ט‪ ,‬בנו של המבי״ט‪ ,‬מתלמידיו הרב כנסת הגדולה ועוד הרבה מגדולי‬ ‫ספרד‪ .‬נלב״ע בשנת שצ״ט בקושטא‪ ,‬וע״פ בקשתו הועבר לצפת ונטמן סמוך להאלשיך הק׳‪.‬‬ ‫ק‪ .‬להג"ר יוסף צרפתי זצ״ל מאנדאריאנפולי‪ ,‬אמסטרדם ת"ס‪ .‬מהדורא א׳‪ ,‬ויניציאה שע"ו (בדרוש ליום ראשון של ר"ה פ' וילך)‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫מ‬ ‫קריאת התורה‬ ‫כל מלאכת עבדה לא תעשו יום‬ ‫כי שמע אלהים אל קול הנער‬ ‫תרועה יהי' לכם (במדבר כט‪ ,‬א)‬ ‫באשר הוא שם (קריאה לראש השנה)‬ ‫על ישראל מוטל להתפלל שיהיה השם והכסא‬ ‫השכינה למעלה מראשותיו של חולה ושומע תפלתו‬ ‫שלם‪ ,‬ואז יהיה תרועה של שמחה לטובת האדון‬ ‫[בגמרא ראש השנה (טז ב)] ואמר ר׳ יצחק אין דנין‬ ‫ובדרוש לראש השנה שנת תרנ"ג לפ"ק אמרתי‬ ‫את האדם אלא לפי מעשיו של אותה שעה‪ ,‬שנאמר‬ ‫לפרש בזה הפסוק ובחדש השביעי באחד לחודש‬ ‫כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם (בראשית‬ ‫מקרא קודש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו‬ ‫כא‪ ,‬יז)‪.‬‬ ‫יום תרועה יהיה לכם‪ ,‬פירוש כי העבד כל מגמתו‬ ‫בספר תורה תמימהאק פרשת וירא כתב‪ :‬ועל דרך‬ ‫לטובת עצמו ולא לטובת האדון‪ ,‬אמנם על ישראל‬ ‫הפשט יש לומר על פי מה שכתוב בנדרים (מ א) מנין‬ ‫מוטל להתפלל שיהיה השם שלם והכסא שלם‬ ‫שהשכינה שרויה מראשותיו של חולה‪ ,‬שנאמר‬ ‫ויתגדל ויתקדש שמיה רבא ויהיה היום תרועה‪,‬‬ ‫(תהלים מא ד) ה׳ יסעדנו על ערש דוי‪ .‬והנה כמבואר‬ ‫תרועה של שמחה כמו שהיה בימים הראשונים‪ ,‬ולא‬ ‫כאן היה ישמעאל חולה‪ .‬ולפי זה יש לומר דהלשון‬ ‫רק זכרון תרועה‪ ,‬וזה שכתוב כל מלאכת "עבודה" לא‬ ‫באשר הוא שם מוסב על הקדוש ברוך הוא‪ ,‬כלומר‬ ‫תעשו‪ ,‬מלאכה שדרך העבד לעשות לטובת עצמו‪ ,‬כי‬ ‫באשר הוא שם מראשותיו של חולה‪ ,‬עכ״ל‪.‬‬ ‫אם תתפללו להשם ית' שיום תרועה יהיה לכם ויהיה‬ ‫מלכות שמים שלימה ויריעו כל ישראל תרועה של‬ ‫והנה גם אני אמרתי כן ב״ה טרם ראיתי בספר תורה‬ ‫שמחה‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫תמימה‪ ,‬אך אחר כך מצאתי שכבר הוא כתוב הדר‬ ‫(אות ל ‪ -‬ליקוטי אגדה ‪ -‬אלא למה מריעין)‬ ‫בספר תפארת יהונתן על התורה מהגאון ר״י מפראג‬ ‫[רבי יהונתן אייבשיץ] זצ״ל יעויין שם‪.‬‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬דף טז ‪ -‬וא״ר יצחק)‬ ‫כוונת התפלה‬ ‫המתפללים תמיד על צורכי הגוף שיהיה להם רכוש‬ ‫גדול וכסף וזהב ירבה להם‪.‬‬ ‫גם כי תרבו תפלה אינני שומע‬ ‫אּו (ישעיה א‪ ,‬טו)‬ ‫דמים ָמ ֵֵל ּ‬ ‫ָ‬ ‫ידיכם‬ ‫[ושמעתי מהרב הגאון ר' יהושע הורוויטץבק (שליט"א)‬ ‫אבדק"ק דזיקוב בשם אבי זקינו הקדוש ר' נפתלי‬ ‫גם כי תרבו תפלה אינני שומע‪ ,‬יען‬ ‫שעיקר כוונתכם על מעות‬ ‫מראפשיטץ זי"ע שאמר בדרך צחות בתפלת ובכן‬ ‫תן פחדך‪ ,‬דהנה תיבת פחדך הוא בגימטריא געלט‬ ‫נלע"ד דכבר האריכו בספרים הקדושים בגנות אותן‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫אק‪ .‬להג״ר ברוך הלוי עפשטיין ז״ל מפינסק בן הגאון בעל ערוך השלחן זצ״ל‪ .‬נלב״ע תש״ב‪.‬‬ ‫בק‪ .‬הרה״ק ר׳ יהושע מדזיקוב זצ״ל‪ ,‬מגדולי הצדיקים בגליציה בתקופתו‪ .‬בנו של רבי מאיר מדז'יקוב בעל אמרי נועם‪ .‬מח״ס עמק הלכה‬ ‫על סוגיות ועטרת ישוֿעֿ על התורה ומועדים‪ .‬נלב״ע תרע"ג‪.‬‬ ‫אמ‬ ‫הלפתה‪ ‬תנווכ | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫(שמואל א כ כז)‪ ,‬וז״ל‪:‬‬ ‫והיא מעות בלשון אשכנז‪ ,‬ואם היו מכוונין געלט רק‬ ‫בתיבת פחדך היה טוב‪ ,‬אבל באמת העולם מכוונין‬ ‫שמעתי בשם אחד קדושדק מדבר בדרוש ליום ב'‬ ‫געלט בכל התפלה‪ ,‬ובכן געלט‪ ,‬תן געלט‪ ,‬פחדך געלט‬ ‫דראש השנה קודם התקיעות מוסר נפלא בזה דהנה‬ ‫וכדאי בזיון‪].‬‬ ‫ישראל מבקשים בימים הקדושים על הגאולה‪,‬‬ ‫אמנם רוב עמא דארעא מבקשים רק על המחיה ועל‬ ‫והנה דמים היינו מעות כדאיתא בכמה דוכתי‬ ‫הכלכלה וכמו שכתוב בתיקוני זהרהק צווחין ככלבי‬ ‫במשנה ובגמרא‪ ,‬וזה שכתוב גם כי תרבו תפלה אינני‬ ‫הב לן חיי הב לן מזוני‪ ,‬ועל כן בעונותינו הרבים רחקה‬ ‫שומע‪ ,‬יען שעיקר כוונתכם רק ידיכם דמים מלאו‪,‬‬ ‫שנת גאולי ועדיין בן ישי לא בא‪ ,‬וזה שכתוב מדוע‬ ‫וכל התפלה סובבת רק על זה לכן לא לרצון יחשב‬ ‫לא בא בן ישי‪ ,‬הלא גם תמול גם היום אנו עומדים‬ ‫ודו"קגק ‪.‬‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬ישעיה א טו)‬ ‫ומרבים בתפלה ובתחנונים‪ ,‬לזה אמר‪ ,‬אל הלחם‪,‬‬ ‫יען כל תפלתנו סובבת רק על הלחם דהיינו הצלחת‬ ‫המבקשים רק על ענייני גופם בימים‬ ‫עולם הזה ופרנסה טובה‪ ,‬ודפח"חוק ‪.‬‬ ‫הנוראים לא יהיה להם תקומה‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬שמואל א ‪ -‬ג כז)‬ ‫[וכן הביא רבינו לפרש בפסוק] אך אם יום או יומים‬ ‫יעמד לא יוקם כי כספו הוא (שמות כא‪ ,‬כא)‬ ‫כשחלה ר׳ אליעזר נכנסו תלמידיו‬ ‫כתב החיד״א ז״ל דרך מוסר‪ ,‬שרומז על אותם‬ ‫לבקרו כו' כשאתם מתפללים דעו‬ ‫המתפללים בראש השנה ויום הכיפורים‪ ,‬ומבקשים‬ ‫לפני מי אתם מתפללים (ברכות כב‪ ,‬ב)‬ ‫רק על ענייני גופם שיתן להם השם יתברך כסף וזהב‬ ‫הרבה מאוד‪.‬‬ ‫אף שאתם קרובים לה׳‪ ,‬הלא המלאכים יאמרו שירה‬ ‫אחריכם‪ ,‬ואם כן הזהרו שגם תפלתכם תעשה רושם‬ ‫וזה שכתוב אם בכל השנה לא יעסוק בתורה ובמצוות‬ ‫אך אם יום (יום הכיפורים) או יומיים (ב׳ ימים דראש השנה)‬ ‫ההרגש מבואר‪ ,‬מאי קאמר דעו לפני מי‪ ,‬אפילו קטן‬ ‫יעמוד חי לפני ה׳ בתפלה ובתחנונים‪ ,‬לא יוקם ‪ -‬לא‬ ‫כבר שבע גם כן יודע למי מברכין‪( ,‬וכעובדא לקמן‬ ‫יהיה לו תקומה על ידי זה‪ ,‬כי כספו הוא ‪ -‬שמניע‬ ‫באביי ורבא)‪ ,‬ויותר היה נאות לומר דעו היאך אתם‬ ‫אותו ומעוררו לכך‪ ,‬וכל מגמת פניו רק שיהיה לו כסף‬ ‫מתפללים‪.‬‬ ‫רב וצורכי נשמתו ‪ -‬ואחריתו בל יזכור‪.‬‬ ‫וביאר בספר כנפי נשריםזק על התורה (פרשת צו)‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬פרשת משפטים ‪ -‬אך)‬ ‫על פי מה שאמרו חז"ל (חולין צא ב) כי המלאכים‬ ‫‪spacer‬‬ ‫במשמרותם אין להם לומר שירה עד שיאמרו ישראל‬ ‫וזה גם הסיבה על עיכוב הגאולה‪ ,‬כי רוב הציבור‬ ‫מתחילה שירה למטה שנאמר ברן יחד כוכבי בוקר‬ ‫מבקשים רק על המחיה ועל הכלכלה‬ ‫(אלו ישראל שדומים לכוכבים שנא' ומצדיקי הרבים ככוכבים)‬ ‫[וכן פירש רבינו לענין תפלות ימים נוראים בפסוק]‬ ‫והדר ויריעו כל בני אלהים ‪.‬‬ ‫חק‬ ‫מדוע לא בא בן ישי גם תמול גם היום אל הלחם‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫גק‪ .‬מאידך גיסא ידועים דברי הרה״ק ר׳ מאיר מפרמישלאן זצ״ל על הפסוק צרופה אמרתך מאד ועבדך אהבה (תהלים קיט קמ) – כי התורה‬ ‫״צרופה״ היא בממון עבור קיום מצוות מעשיות אשר עולים הרבה ממון‪ ,‬ועל כן ״עבדך אהבה״‪.‬‬ ‫דק‪ .‬הערת ידידנו הרה״ג ר׳ משה ליבוש באב״ד שליט״א בעל תורה ברורה‪ :‬כ"ה בשם הרבי ר' שמעלקא מניקלשבורג זצ"ל‪ ,‬מובא בספר‬ ‫שמן הטוב (אות קנט) ונדפס ג"כ בליקוטים אמרי שמואל‪.‬‬ ‫הק‪ .‬תיקון זוהר (תיקונא שתיתאה דף כ"ב) אלא כלהו צווחין בצלותין ביומא דכפורי ככלבים הב הב לנא מזונא וסליחה וכפרה וחיי‪.‬‬ ‫וק‪ .‬ועיין גם מה שהבאנו בפניני ילקה״ג ‪ -‬פניני התורה בפ׳ וזאת הברכה בפסוק וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב אל ארץ דגן ותירוש‬ ‫(דברים לג‪ ,‬כח)‪..‬‬ ‫זק‪ .‬לרבי אברהם ליכטשטיין זצ״ל אב"ד פראשניץ ור"מ ומו"צ בק"ק לאסק שהיה נכד אחי רבי ר׳ זושא ורבי ר׳ אלימלך מליז'ענסק זי״ע‬ ‫חק‪ .‬שלש כתות של מלאכי השרת אומרות שירה וכו' ואין מה"ש אומרים שירה למעלה עד שיאמרו ישראל למטה שנאמר ברן יחד כוכבי‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫במ‬ ‫באזני השומעים‪.‬‬ ‫ועתה נבין הענין על פי משל‪ .‬פעם אחת באו בני‬ ‫משוררים בעיר אחת על השבת להתפלל‪ .‬אחד היה‬ ‫אנחנו עם ה' קרובים אל המלך‪ ,‬וניתנה‬ ‫לישראל משפט הקדימה של השירה‪ ,‬אבל‬ ‫רך בשנים‪ ,‬אבל היה שאר בשרו של ראש הקהל‪,‬‬ ‫הזהרו כי אחריכם באים במלאכים‬ ‫והשני היה משורר מפורסם זקן ופרקו נאה‪ .‬והנה‬ ‫ראש הקהל גזר הפסק הגם כי המשורר הראשון‬ ‫ככה אנחנו עם ה' קרובים אל המלך‪ ,‬כנאמר (תהלים‬ ‫הוא רך בשנים ואין לו נעימות הקול כמשורר השני‪,‬‬ ‫קמח יד) ישראל עם קרובו‪ ,‬ואנחנו מאוחרים בבריאה‬ ‫אבל להיות הוא קרובו ושאר בשרו‪ ,‬הוא קודם אל‬ ‫לבריאת המלאכים‪ ,‬והמלאכים בשירתם בקדושה‬ ‫המשורר השני המפורסם‪.‬‬ ‫בטהרה וביראה כפלי כפלים לאלפים מאנשי ארץ‬ ‫בארץ‪ .‬אולם להיות ישראל עם קרובו של הקב"ה‪,‬‬ ‫ולהיות המשורר השני המפורסם עשה צעקה גדולה‬ ‫ניתנה לישראל משפט הקדימה של השירה‪ ,‬ואחר‬ ‫מדוע יגרע זכותו בשביל שאינו קרובו‪ ,‬והוא חשוב‬ ‫כך להמלאכים‪.‬‬ ‫במעלה יותר מהמשורר הראשון‪ ,‬חזר הדין וראש‬ ‫הקהל עשה פשר דבר‪ ,‬כי תפלת שחרית יתפלל‬ ‫על זה בא התנא האלקי להלהיב נפש תלמידיו‪,‬‬ ‫הרך בשנים‪ ,‬ויתר התפלה עם תפלת המוסף יתפלל‬ ‫וכשאתם מתפללים‪ ,‬אף שאתם מוקדמים לשירת‬ ‫המשורר הזקן‪ ,‬אבל קרא להמשורר קרובו ודבר‬ ‫המלאכים‪ ,‬עם כל זה דעו לפני מי אתם מתפללים‪,‬‬ ‫אליו באזנו‪ :‬דע בני‪ ,‬כי בודאי המשורר השני הוא‬ ‫ר"ל הבינו וראו מי הוא שמתפלל תיכף אחריכם‪,‬‬ ‫יותר במעלת המוזיקא כפלי כפלים יותר ממך‪ ,‬רק‬ ‫הלא המלאכים יעמדו אחריכם לומר שירה‪ ,‬ואם כן‬ ‫כל הזכות הגיע לך להיותך קרובי‪ .‬אבל גם אתה‬ ‫ראוי לכם שתפלתכם תעשה רושם באופן שאם יבאו‬ ‫ראה בזריזות להנעים קולך‪ ,‬כי אלו אתה היית לבדך‬ ‫המלאכים אחריכם‪ ,‬ובשירתם בקדושה ובטהרה‪,‬‬ ‫משורר ואין אחריתך שום איש לשורר‪ ,‬כפי שהיית‬ ‫ואם חלילה איזה שמץ פיגול ימצא בתפלתכם‪,‬‬ ‫מנעים קולך היה טוב לאוזננו‪ ,‬אבל תיכף אחר תפילת‬ ‫הלא תבושו ותכלמו חלילה בשער עלית התפלות‪,‬‬ ‫שחרית יעמוד הזקן עם המשוררים וינעימו בקול‪,‬‬ ‫ע"כ דפח"ח‪.‬‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬מסכת ברכות ‪ -‬דף כב ב)‬ ‫ראה גם ראה כי גם לך יהיה איזה דבר שיעשה רושם‬ ‫תפלה בצבור ביו״ט‬ ‫בתפלת מוסף ובאחת בקיאין בתפלת מוסף ולא‬ ‫ובחדש השביעי באחד לחודש מקרא‬ ‫בתקיעות‪ ,‬הולך למקום שבקיאים בתקיעות אפילו‬ ‫קודש יהיה לכם (במדבר כט‪ ,‬א)‬ ‫של מוסף ודאי [שבקיאין] ושל תקיעות ספק‪ ,‬בספר‬ ‫‪spacer‬‬ ‫זכרון יהודה (דף ס"ג) הביא קושיא בשם הרה"ג מהו'‬ ‫יהודא א"שטק זצ"ל‪ ,‬לפי מה שכתב הרמב"ן על‬ ‫התפלה בצבור ביום מועד הוא מצוה דאורייתא‬ ‫התורה פרשת אמור דמה שאמרה תורה מקראי‬ ‫במחבר (אורח חיים סימן תקצה סעיף א) מי שאינו בקי‬ ‫קודש היינו שיהיו ביום הזה כולם קרואים ונאספים‬ ‫כו' ולפניו שתי עיירות באחת בקיאים בתקיעות ולא‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫בקר והדר ויריעו כל בני אלהים‪.‬‬ ‫טק‪ .‬אב״ד סאבראנץ בנו של הגאון מהר״ם א״ש זצ״ל‪ .‬נלב״ע תרכ״ב‪.‬‬ ‫גמ‬ ‫הנשה‪ ‬שאר תולפת | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫אחת בקיאים בתקיעות ולא בתפלת מוסף כמו‬ ‫לקדש אותו כי מצוה היא על ישראל להקבץ בבית‬ ‫שכתב המחבר‪ ,‬משמע דבתפלת שחרית כולם‬ ‫האלקים ביום מועד לקדש היום בפרהסיא בתפלה‬ ‫בקיאים‪ .‬אם כן שפיר פסקינן דילך למקום שבקיאים‬ ‫וכו'‪ ,‬יעויין שם‪.‬‬ ‫בתקיעות‪ ,‬כי המצוה דאורייתא של מקרא קודש‬ ‫ולפי זה גם התפלה בצבור ביום מועד הוא מצוה‬ ‫להקבץ בבית אלקים לקדש היום‪ ,‬גם בתפלת שחרית‬ ‫דאורייתא‪ ,‬ואם כן למה יוקדמו התקיעות להברכות‬ ‫יוצאים‪ ,‬אבל אם ילך למקום שבקיאים גם בתפלת‬ ‫כיון דשניהם הן מן התורה‪ ,‬ועיין שם מה שכתב בזה‬ ‫מוסף הלא יתבטל ממצות עשה דאורייתא של‬ ‫אחיו הגאון מהו' מנחם א"ש זצ"ל‪.‬‬ ‫התקיעות‪ ,‬והוא פשוט ונכון‪.‬‬ ‫(שו״ע ‪ -‬או״ח סימן תקצ"ה ‪ -‬סעיף א)‬ ‫ולפענ"ד יש לומר בפשוט‪ ,‬דהא [כאן] מיירי דבעיר‬ ‫תפלות ראש השנה‬ ‫מעשיהם למפרע נאים ויפים‪.‬‬ ‫כי חק לישראל הוא משפט‬ ‫אף כי באמת בכסה ליום חגנו ‪ -‬איזה חג שהחודש‬ ‫לאלהי יעקב (תהלים פא‪ ,‬ה)‬ ‫מתכסה בו ופירש רש״י שהלבנה מתכסה בו כדי‬ ‫שלא יוכל השטן להביא ב׳ עדים להעיד על רוע‬ ‫אמאי נדונים בר״ה על מזונות יותר משאר עניינים‬ ‫מעשיהם של ישראל שהלבנה מכוסה‪ ,‬ואין כאן אלא‬ ‫בגמרא (ביצה טז א) מאי משמע דהאי חק לישנא דמזוני‬ ‫עד אחד דהיינו החמה‪ ,‬והתורה אמרה (דברים יט טו)‬ ‫הוא‪ ,‬דכתיב [(בראשית מז‪ ,‬כב) ואכלו את חקם אשר‬ ‫לא יקום עד אחד באיש וגו׳ [על פי שני עדים יקום‬ ‫נתן להם פרעה‪ ,‬מר זוטרא אמר מהכא (משלי ל ח)]‬ ‫איק ‬ ‫דבר]‪ ,‬אם כן אין עדות וראיה ברורה על החטאים‬ ‫הטריפני לחם חקי‪.‬‬ ‫עיין שם‪ ,‬מכל מקום אנו צריכים לחדש מעשינו‬ ‫הקשה מהרש״א למאן דאמר (ראש השנה טז א) הכל‬ ‫ולשפר מעשינו‪ ,‬יען כי חק לישראל הוא משפט‬ ‫נידון בראש השנה וגזר דינו ביום הכפוריםיק ‪ ,‬אמאי‬ ‫לאלקי יעקב‪ ,‬ואנו באים להוציא מהקדוש ברוך הוא‬ ‫נקט בהאי קרא חוק דמשמע טפי מזונות‪ ,‬דהא [גם]‬ ‫מזונות ופרנסה לכל השנה ‪ -‬אם כן המוציא מחבירו‬ ‫שאר דברים נדונים בראש השנה?‬ ‫עליו הראיה‪ ,‬וכאשר נשוב אל ה׳ בתשובה מאהבה אז‬ ‫יהפכו זדונות לזכיות ואז יכולת בידינו להביא ראיה כי‬ ‫ונראה לי פירוש הפסוק תקעו בחודש שופר כמו‬ ‫ראוים אנו לכך שיתן לנו ה׳ שפע ברכה ופרנסה וכל‬ ‫שאמרו חז״ל במדרש (ויקרא רבה פרשה כט) חדשו‬ ‫ביק ‬ ‫טוב‪ ,‬וא״ש‪ ,‬ומיושב קושיית המהרש״א ז״ל‪.‬‬ ‫מעשיכם‪ ,‬שפרו מעשיכם‪ ,‬והיינו שיעשו תשובה‬ ‫מאהבה‪ ,‬דזדונות נעשים כזכיות‪ ,‬ועל ידי כן יהיו‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫יק‪ .‬וז״ל הגמ׳‪ :‬הכל נידונים בראש השנה‪ ,‬וגזר דין שלהם נחתם ביום הכפורים ‪ -‬דברי רבי מאיר וכו׳‪.‬‬ ‫איק‪ .‬אינו ברש״י אלא כן איתא במחזור ויטרי (סי' שלח) [שהי׳ תלמידו של רש״י] שהביא מדרש שהקב"ה קבע את יום הדין בראש חודש‬ ‫רָּפה ְְמׁשּוֹב ֵֵֹתיֶכֶ ם וגו'‪ .‬הקב"ה מרפא משובות כל ישראל‪ ,‬שלכך תיקן להם‬ ‫שהלבנה מתכסה בו‪ ,‬כדי לזכותם בדין‪" :‬כתיב (ירמיהו ג‪ ,‬כב)‪ֶֶ :‬א ּ‬ ‫ראש השנה בראש חדש‪ .‬שכשהשטן מקטרג את ישראל ואומר‪ :‬ישראל חטאו‪ ,‬והקב"ה אומר לו‪ :‬לך והבא עדים‪ ,‬והוא אומר‪ :‬את מי אביא‪,‬‬ ‫אם לבנה ושמש‪ ,‬איני יכול למצוא אלא שמש‪ ,‬שהלבנה מתכסה‪ .‬ועל השמש שהוא עד אחד איני מקיים‪ ,‬כי על פי שנים עדים יקום דבר‪.‬‬ ‫ביק‪ .‬העיר לי ידידנו הרה״ג בעל בנין שלום שליט״א וז״ל‪ :‬בספר כל בו הביא דברי המדרש [ובזוה"ק ח"ג ער"ה‪ .‬ובמחזור ויטרי סי' שלח]‬ ‫והובא ג"כ ביפה תואר פ' אמור‪ ,‬שבראש השנה השטן עומד ומקטרג על ישראל שחטאו‪ ,‬והשי"ת אומר לך והבא עדים‪ ,‬והוא הולך ומביא‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫דמ‬ ‫דמהפך זדונות לזכיות כנ״ל‪ ,‬וא״ש‪.‬‬ ‫עוד נראה לי בזה והוא העיקר‪ ,‬על פי מה שאמרו‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬ביצה בדף טז א ‪ -‬כי חק)‬ ‫חז״ל ( פסחים קיח א) קשין מזונותיו של אדם כקריעת‬ ‫ים סוף‪.‬‬ ‫שאו שערים ראשיכם והנשאו‬ ‫נמצא דמזונותיו של אדם הם בדרך נס למעלה מן‬ ‫פתחי עולם (תפלת לדוד מזמור)‬ ‫הטבע כמו קריעת ים סוף‪ ,‬ואם כן ודאי שלא די בזה‬ ‫שאין להשטן עדות וראיה על החטאים כי לזה צריך‬ ‫נמשלו ישראל לזית שחוזרין למוטב ע"י‬ ‫יסורין כזית שנותן שמנו ע"י כתיתה‬ ‫שיהיה לו זכות גדול מאוד‪.‬‬ ‫ועל כן אמר הכתוב‪ ,‬תקעו בחודש שופר דהיינו חדשו‬ ‫איתא במנחות (דף נג ב) זית רענן יפה פרי תואר קרא ה'‬ ‫מעשיכם‪ ,‬שפרו מעשיכם למפרע על ידי תשובה‬ ‫שמך (ירמיה יא טז)‪ ,‬אמר ר' יוחנן למה נמשלו ישראל‬ ‫מאהבה דמהפך זדונות לזכיות‪ ,‬אף אמנם כי בכסה‬ ‫לזית לומר לך מה זית אינו מוציא שמנו אלא על ידי‬ ‫ליום חגנו‪ ,‬חג שהלבנה מתכסה בו ואין להשטן עדות‬ ‫כתית אף ישראל אין חוזרין למוטב על ידי יסורין‪,‬‬ ‫וראיה על החטאים‪ ,‬אבל בזה לחודא לא סגי‪ ,‬כי חק‬ ‫עכ"ל הגמרא‪.‬‬ ‫לישראל הוא משפט לאלקי יעקב‪ ,‬בו ביום הקדוש‬ ‫ובמקהלים אמרתי בזה פירוש ואתה תצוה את בני‬ ‫ברוך הוא יושב וקוצב מזונותיו של אדם‪ ,‬וזה קשה‬ ‫שראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות‬ ‫כקריעת ים סוף וצריך נס ושידוד הטבע‪ ,‬אם כן ודאי‬ ‫נר תמיד ופירוש רש"י‪ ,‬מדליק עד שתהא השלהבת‬ ‫צריך לזה זכות גדול מאוד ועדות וראיה שזכויותיו‬ ‫עולה מאליה‪ ,‬עיין שם‪.‬‬ ‫מרובים‪ ,‬וזה אי אפשר כי אם על ידי תשובה מאהבה‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫החמה‪ ,‬והקב"ה משיבו (דברים יט טו) לא יקום עד אחד באיש לכל עון ולכל חטאת‪ ,‬לך והבא עוד אחד‪ ,‬והוא הולך להביא הלבנה‪ ,‬ואינו‬ ‫מוצאה שהיא מתכסה בו ע"כ‪.‬‬ ‫ולכאורה יש לתמוה על זה דא"כ נמצא דאפילו בלי תשובה אי אפשר לדונם מחמת החסרון של שני עדים?‬ ‫וכתב בספה"ק דרושי הצל"ח (דרוש א ליום א דסליחות) על זה תירוץ חריף ע"פ מה שמבואר קידושין (סו ע"ב) דהיכא דפסולו בגופו כגון‬ ‫בעל מום ומקוה שנמדד ונמצא חסר‪ ,‬יחיד נאמן‪ ,‬וע"כ גם עד אחד נאמן לפסול כהן לעבודה בטענה שיש בו מום‪ ,‬ואין צריך לזה שני עדים‬ ‫מפני שיכול העד אחד לומר לכהן שלח ואחוי לך‪ ,‬ופירש"י ז"ל אם אינך בעל מום הפשט בגדיך ונראה‪[ ,‬והיינו דאין אנו צריכין להעדות‪,‬‬ ‫רק לבירור‪ ,‬והוא אמר תא ואחוי ואברר לך שאתה בעל מום‪ ,‬שאנו מוכיחים הדבר לעינינו בהדיא‪ ,‬והוא רק מגלה לנו שכן הוא המציאות]‬ ‫וידוע מה שכתב הגה"ק רבי חיים וויטאל זצ"ל בתחלת ספר שערי קדושה שהקב"ה נתן לנו תרי"ג מצוות כדי לזכך את גוף האדם כי רמ"ח‬ ‫מצוות עשה הם כדי לזכך רמ"ח אברים ושס"ה לא תעשה הם כדי לזכך שס"ה גידין‪ ,‬ואם עובר על אחת ממצות עשה אז נפגם אותו אבר‬ ‫שהוא כנגד אותה מצוה‪ ,‬ואם עובר על איזה לא תעשה אז נפגם אותו הגיד שהוא כנגד אותו לאו‪ ,‬נמצא לפ"ז שאם לא עשה האדם עדיין‬ ‫תשובה על עוונותיו‪ ,‬אז גם עד אחד נאמן להעיד לפני הקב"ה שחטא‪ ,‬שהרי המקטרג יכול לומר בא ואראה לך שיש לך מום באברים וגידין‬ ‫שלך‪ ,‬וא"כ אע"פ שהשטן אינו יכול להביא רק עד אחד שהוא השמש‪ ,‬שיש להאדם הזה מום‪ ,‬נאמן הוא כי הוא דבר שאפשר לברר בגלוי‪,‬‬ ‫ולכן צוה הקב"ה לתקוע בשופר כדי שיתעוררו ישראל לעשות תשובה שלימה על עוונותם‪ ,‬ואף שעדיין לא נגמרה הכפרה כי לא עשו‬ ‫עדיין תשובת המשקל מ"מ הקב"ה מעביר העוונות שלא יהיה ניכר פסולו בגופו‪ ,‬וממילא צריך השטן להביא שני עדים להעיד על ישראל‪,‬‬ ‫ולא ימצא מפני שהלבנה מכוסה‪.‬‬ ‫ובזה מפרש הפסוק (דברים כג יא) כי יהי' בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה ויצא אל מחוץ למחנה לא יבא אל תוך המחנה והיה‬ ‫לפנות ערב ירחץ במים וכבוא השמש יבוא אל תוך המחנה‪ .‬דהנה כלל גדול הוא כי כל אשר בו מום לא יקרב להקריב את קרבן ה'‪ ,‬נמצא‬ ‫שאם יש לאדם פגם ברמ"ח אבריו או בשס"ה גידיו הוא נדחה חוץ למחנה של הקב"ה‪ ,‬וזהו פירוש הפסוק כי יהיה בך איש אשר לא יהיה‬ ‫טהור מקרה לילה‪ ,‬שיעבור ח"ו על אחת ממצוות ה'‪ ,‬ויצא אל מחוץ למחנה לא יבא אל תוך המחנה שנדחה מחוץ למחנה הקדושה‪ ,‬והיה‬ ‫לפנות ערב בסוף השנה לפני ראש השנה ירחץ במים שיבכה בדמעות שליש וישוב על עוונותיו כדי שלא יהיו מומיו ניכרים‪ ,‬ואז וכבוא‬ ‫השמש כשיבוא השמש בראש השנה להעיד יחידי על עוונות ישראל‪ ,‬יבוא אל תוך המחנה יוכל האדם להיות בתוך מחנה הקדושה כי ע"י‬ ‫התשובה לא יהיו מומיו ניכרים וממילא לא יהיה השמש נאמן להעיד יחיד‪ ,‬עכדה"ק [של הצל״ח]‪.‬‬ ‫וכתב עוד שבספר ילקוט הגרשוני (כללים אות ר׳ ראש השנה) הביא דברי הצל״ח וציין לעיין בספר כנפי נשרים (להגר״א אבד״ק פראשניץ‬ ‫זצ״ל) על הפסוק (הנ״ל) כי יהי' בך איש כו׳ ויצא אל מחוץ למחנה לא יבא אל תוך המחנה‪ ,‬וז״ל שם‪ :‬ההרגש מבואר כפל הענין במלות‬ ‫שונות‪ ,‬ואולי לעשה ולא תעשה‪ .‬אולם חכמי האמת גילו ענין נפלא‪ ,‬כי כל איש הישראלי רשום בדיוקנא עילאה ושם קדוש ׳אל׳ חקוק‬ ‫עליהם על שם וחסד אל כל היום‪ ,‬וכד בר נש מטי אורחא ויתיצב על דרך לא טוב‪ ,‬אז נתהפך זה השם הקדוש‪ ,‬ונעשה משם ״אל״ טומאה‬ ‫וקליפה ״לא״‪ ,‬וזה הנאמר תתהפך כחומר חותם‪ .‬ומי איכא מידי דלא רמיזא באורייתא‪ ,‬וכאן רמוז זה הסוד כי יהיה וגו׳ לא טהור‪ ,‬כשיעבור‬ ‫ממנו דרך טהרה‪ ,‬ויהיה נאחז בסבך הטומאה‪ ,‬אז ויצא אל מחוץ למחנה‪ ,‬השם ״אל״ יצא חוץ למחנה‪ ,‬לא יבא אל תוך המחנה‪ ,‬ותחת השם‬ ‫הקדוש היוצא ממנו‪ ,‬נתקרב אליו הקליפה ״לא״ אל המחנה‪ ,‬עיי״ש עוד‪.‬‬ ‫המ‬ ‫הנשה‪ ‬שאר תולפת | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫עולם מרצון הטוב‪ ,‬אז ויבא מלך הכבוד בתכונה‬ ‫ואמרתי על פי מה שכתב המגיד מהרי"א לאנדא‬ ‫אחרת‪ ,‬כי אז תכירו מי הוא זה מלך הכבוד המתנהג‬ ‫מווילנא בפירושו לתהליםגיק  (סימן כד) שאו שערים‬ ‫ברחמים הוא ה' צבאות‪ ,‬דתואר צבאות מורה על‬ ‫ראשיכם והנשאו פתחי עולם וגו' מי זה מלך הכבוד ה׳‬ ‫השפעת טובו לצבאותיו כמבואר בזוהר הק׳דיק ‪,‬‬ ‫עזוז וגבור וגו' שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם‬ ‫בתכונה כזאת תכירו מלך הכבוד סלה שהוא מטיב‬ ‫וגו' ה׳ צבאות הוא מלך הכבוד סלה‪.‬‬ ‫לכל צבאותיו‪ ,‬ונותן להם מתנות כיד המלך‪ ,‬עיין שם‬ ‫להבין שינוי הלשונות‪ ,‬דמיון למלך אדיר שהלך לטייל‬ ‫דפח"ח ש"י‪.‬‬ ‫ברחובות עיר‪ ,‬ראה ארמון מפואר ויתאוה לראותו‪,‬‬ ‫והנה נמשלו ישראל לזית לומר שחוזרין למוטב על‬ ‫ויקרב אל השער ושומר פתח החצר בראותו כי‬ ‫ידי יסורין כמו הזית שנותן שמנו על ידי כתיתה‪,‬‬ ‫המלך חפץ לבוא שעריו‪ ,‬מיהר לפתוח השער וישם‬ ‫אמנם מוטב שישראל יעשו מעצמם רצון השי"ת‬ ‫מקום פנוי לצעדי המלך והראה לו כל בתי משוש‬ ‫מרצון הטוב ולא יצטרכו ליסורים‪ ,‬כי אם יאירו‬ ‫אשר בהארמון‪ ,‬וייטב בעיני המלך ויתן לו משאת כיד‬ ‫מעצמם באור תורה ונר מצוה‪.‬‬ ‫המלך בהיותו מלך הכבוד‪ .‬וילך לדרכו משם והלאה‪,‬‬ ‫וירא עוד בית בנוי לתלפיות ויתאוה לראותו‪ ,‬ויקרב‬ ‫ישראל יקנו סגולת השמן להביא אורה לעולם‬ ‫אל פתח הבית והדלת נעולה ובעל הבית יושב בפנים‬ ‫וזה שכתוב ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך‬ ‫ורואה מאשנבו [חלונו] כי המלך דופק על פתחו‪,‬‬ ‫שמן זית זך‪ ,‬שיקחו לעצמם ויקנו סגולת השמן‬ ‫ויעש עצמו כפתן חרש ולא הלך לפתוח הדלת‪ ,‬ויחר‬ ‫זית זך כדאיתא במדרש שיר השירים בפסוק (שיר‬ ‫אף המלך ויצו לגבוריו העוטרים מסביב לו לשבור‬ ‫השירים א ג) שמן תורק שמך‪ ,‬שישראל נמשלו לשמן‪,‬‬ ‫הדלת ולשלול כל יפעת הבית אשר בתוכו ולהכות‬ ‫מה השמן מביא אורה לעולם כך ישראל יביא אורה‬ ‫כותלי הבית לרסיסים‪.‬‬ ‫לעולם שנאמר (ישעיה ס ג) והלכו גוים לאורך‪ ,‬כי אם‬ ‫‪spacer‬‬ ‫לא יעשו כן מעצמם מרצון טוב‪ ,‬אזי כתית למאור‪,‬‬ ‫אם תשאו מרצונכם הרי טוב‪ ,‬ואם לאו‬ ‫יוכתתו על ידי יסורין‪ ,‬ויאירו בעל כרחם‪ ,‬ולכן העצה‬ ‫תהיו מוכרחים להכיר גדולת המלך‬ ‫היעוצה שלא ימתינו על זה‪ ,‬כי אם ישתדלו להעלות‬ ‫כענין הזה אומר המשורר בצוותו להשערים שיתנו‬ ‫נר תמיד‪ ,‬להדליק נר נשמתם עד שתהא השלהבת‬ ‫מקום לכנוס השראת שכינתו ית'‪ ,‬מבאר שני האופנים‬ ‫עולה מאליה מעצמה בלי כתיתה ובלי יסורין והבןוטק ‪.‬‬ ‫המבוארים‪ ,‬שאו שערים ראשיכם לקראת בואו‬ ‫(אותיות ‪ -‬חלק ב ‪ -‬אות י ‪ -‬יסורין)‬ ‫ית'‪ ,‬ואם לא תשאו ראשיכם שיבא‪ ,‬יהיה מההכרח‪,‬‬ ‫והנשאו פתחי עולם הפתחים ינשאו בעל כרחם‪ ,‬ויבא‬ ‫כי עמך הסליחה למען תורא (תהלים קל‪ ,‬ד)‬ ‫מלך הכבוד כי הוא יבא אף אם לא תשאו מרצונכם‪,‬‬ ‫רק ההבדל יהיה כאשר תנשאו בעל כרחכם שהוא‬ ‫אם הקב״ה אינו סולח לנו על העוונות א״כ‬ ‫התפילין שלו פסולים‪ ,‬ולא ייראו הגויים ממנו‬ ‫ענין הנעשה מתכונת הגבורה‪ ,‬ותבואו ותתבוננו מי‬ ‫זה מלך הכבוד‪[ ,‬אז] תכירו אותו וכבודו מצד הגבורה‬ ‫עיין ילקוט אליעזר פירושים שונים בזה‪ .‬ושמעתי‬ ‫אשר ה' עזוז וגבור והוא ה' גבור מלחמה‪ ,‬לכן מוטב‬ ‫בשם צדיק אחדזטק  דתפילין של הקדוש ב"ה כתוב‬ ‫שתעשו באופן השני‪ ,‬שאו אתם מעצמיכם פתחי‬ ‫בהו (דברי הימים א׳ יז כא) מי כעמך ישראל גוי אחד‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫גיק‪ .‬משל ומליצה‪ ,‬ווארשא תרכ״ו‪.‬‬ ‫דיק‪ .‬ראה שערי אורה להר"י גיקטיליא שער ג' ד'‪.‬‬ ‫וטק‪ .‬עיין בפניני ילקה״ג פניני התורה בפרשת תצוה מה שהבאנו בזה‬ ‫זטק‪ .‬כן מובא בספרים בשם הרה"ק מבארדיטשוב זצ"ל‪ .‬וכן איתא בספר אור לשמים מדנפשי׳‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫ומ‬ ‫הוא כי כאשר הולך האדם אל בית עולמו‪ ,‬ויעמידוהו‬ ‫בארץזיק  (ברכות ו א)‪ ,‬ואם ישראל חוטאים והקדוש‬ ‫בדין‪ ,‬מראים לפניו אשר עשה חיל‪ ,‬אם עונות פעל‬ ‫ב"ה אינו סולח להם אם כן תפילין שלו פסולים ח"ו‪.‬‬ ‫ועשה‪ ,‬כמספרם יראה מלאכי חבלה משחיתים‬ ‫והנה כתיב (דברים כח י) וראו כל עמי הארץ כי שם ה'‬ ‫עומדים לפניו לקטרג עליו כי מכל עון נעשה מלאך‬ ‫נקרא עליך ויראו ממך ודרשו חז"ל (ברכות ו א) אלו‬ ‫רע‪ ,‬ואם זכה ועשה מצות‪ ,‬יעמדו לפניו כמספרם‬ ‫תפילין שבראש‪ ,‬הרי דתפילין גורמים שייראו ממנו‪,‬‬ ‫חיל שרפי קודש כי מכל מצוה נעשה מלאך טוב‬ ‫אם הקדוש ב"ה לא יסלח והתפילין שלו פסולים ח"ו‬ ‫וסניגור עליו‪.‬‬ ‫אם כן לא ייראו ממנו‪ ,‬וזה שכתוב כי עמך הסליחה‬ ‫והנה‪ ,‬בהראות הקב"ה אל האדם אנשי חיל אשר‬ ‫למען ִּתָוָ ֵֵֵר� א ודו"ק‪.‬‬ ‫ִ‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬תהלים ‪ -‬קל ד)‬ ‫פעל ועשה‪ ,‬הלא אפשר בעיניו יפלא אם את כל אלה‬ ‫ידו עשתה‪ ,‬על כן אז מראים לו איך כולם רשומים‬ ‫וחתומים בכף ידו‪ ,‬וזה שכתוב ביד כל אדם יחתום‬ ‫למען דעת את כל אנשי מעשהו שהוא כל אנשי חילו‬ ‫שהם נבראים ממעשהו (מפירוש האלשיך ז"ל)‬ ‫הודאי שמו כן תהלתו (תפלת וכל מאמינים)‬ ‫‪spacer‬‬ ‫התהלה שאנו משבחים להשי״ת צריכה‬ ‫והוא באחד ומי ישיבנו ְוְ ַנַ ְְפ שׁ��וֹ‬ ‫להיות מתוך אמונה שלימה‬ ‫ִִאְוּ�ְ ָָתה ַוַ ָיּ�ָ ַַע�שׂ (פיוט ישפוט תבל בצדק)‬ ‫‪ ...‬וכדברים האלה ראיתי בספר אחד על הפיוט‬ ‫הודאי שמו כן תהלתו‪ ,‬כלומר כשם ששמו יתברך‬ ‫רצון השם הוא עצם המעשה ואין זמן‬ ‫ועת ופירוד בין מחשבה למעשה‬ ‫הוא ודאי‪ ,‬כן צריך להיות תהלתו שאנו מהללים לפניו‬ ‫יתברך בדרך ודאי‪ ,‬ולא שנהיה מסופק ותלוי ועומד‬ ‫כלומר הקב"ה הוא יחיד בעולמו‪ ,‬מי יאמר לו מה‬ ‫במחשבתינו ח״ו באמונת מציאותו‪ ,‬יכלתו והשגחתו‬ ‫תעשה ומי ישיבנו מרצונו‪ ,‬הלא כאשר נפשו אותה‬ ‫על כל פרט ופרטחיק ‪.‬‬ ‫לעשות‪ ,‬ויעש‪ ,‬כבר נעשה שרצון השם הוא עצם‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬ברכות ‪ -‬כד א)‬ ‫המעשה ואין זמן ועת ופירוד בין מחשבה למעשה‬ ‫(ועיין באלשיך ז"ל באריכות) ‪.‬‬ ‫וחותם יד כל אדם בו (ונתנה תוקף)‬ ‫פסוק זה ראיה לתחית המתים ‪ -‬ותשובה לכופרים בה‬ ‫כאשר הולך האדם אל בית עולמו‪,‬‬ ‫וכולל עוד דהנה כתיב (דברים לב לט) אני אמית ואחיה‬ ‫ויעמידוהו בדין‪ ,‬מראים לפניו המלאכים‬ ‫אשר עשה ע״י העוונות והמצוות‬ ‫מחצתי ואני ארפא‪ ,‬ואמרו חז"ל (סנהדרין צא ב) מה‬ ‫מחיצה ורפואה באחד אף מיתה וחיים באחד‪ ,‬ופסוק‬ ‫ביד כל אדם יחתום לדעת כל אנשי מעשהו (איוב לז‪ ,‬ז)‬ ‫זה ראיה לתחיית המתים‪ ,‬והמינים אשר כופרים‬ ‫ביד כל אדם יחתום‪ ,‬ולמה יעשה זה הלא אין לפניו‬ ‫בתחית המתים אין דורשין כן‪ ,‬ואומרים דמיתה וחיים‬ ‫שכחה? לזה אמר שהוא כדי לדעת כל אנשי מעשהו‪,‬‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫זיק‪ .‬א"ל רב נחמן בר יצחק לרב חייא בר אבין הני תפילין דמרי עלמא מה כתיב בהו א"ל (דברי הימים א יז‪ ,‬כא) ומי כעמך ישראל גוי אחד‬ ‫בארץ ומי משתבח קוב"ה בשבחייהו דישראל אין דכתיב (דברים כו‪ ,‬יז) את ה' האמרת היום (וכתיב) וה' האמירך היום אמר להם הקב"ה‬ ‫לישראל אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם שנאמר (דברים ו‪,‬‬ ‫ד) שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם שנאמר ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ‪.‬‬ ‫חיק‪ .‬עיין מש״כ רבינו עוד בזה בפניני ילקה״ג פרשת כי תבא בפסוק והיו חייך תלואים לך מנגד‪ ,‬ומה שהבאנו שם דברי העבודת ישראל‬ ‫[קאזניץ] אבות (פרק א' משנה ט"ז) עשה לך רב עד״ז‪ .‬ועיין עוד מה שהבאנו בילקה״ג ‪ -‬פניני התורה מה שכתב רבינו בענין זה בפסוק‬ ‫והיה לך לאות על ידך בפרשת בא‪.‬‬ ‫זמ‬ ‫הנשה‪ ‬שאר תולפת | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫כאילו פוגע בערוה וקרוב בעיני להיות הולד ממזר –‬ ‫אינם באחד מטעם שרחוק בעיניהם ענין התחיה‪.‬‬ ‫מכאן הביאו התוספות והרא"ש (יבמות ט"ל ב) ראיה‬ ‫וכבר השיבו להם חז"ל (שם) תשובה‪ ,‬דלא הוי הוי‬ ‫דהלכה כאבא שאול דמצות חליצה קודמת לייבום‬ ‫דהוי לא כל שכן‪ ,‬פירוש אם נברא אדם מחדש שלא‬ ‫יעו"ש‪.‬‬ ‫היה עדיין כלל בעולם‪ ,‬מכל שכן שיתהוה אדם שהי'‬ ‫וראיתי בזה בספר תורת משה ממרן חתם סופר ז"ל‬ ‫כבר‪ ,‬ובזה יש לפרש בדרך רמז המקרא שלפנינו‪,‬‬ ‫סוף פרשת בחוקותי שכתב בזה"ל‪ :‬איתא במדרש‬ ‫והוא באחד‪ ,‬הכוונה דמיתה וחיים באחד כמו מחיצה‬ ‫(מדרש תהלים כז) לדוד ה' אורי וישעי‪ ,‬אורי בים וישעי‬ ‫ורפואה‪ ,‬ועל זה אמר ומי ישיבנו‪ ,‬פירוש מי ישוב‬ ‫ביום הכפורים‪ .‬שמעתי בשם הגאון מהו' הירץ‬ ‫תשובה לאותן שאין אומרים כך‪ ,‬פירוש מה תשובה‬ ‫שייארכק זצ"ל לפרש‪ ,‬דאיתא בגמרא (יבמות ע"ו ע"ב)‬ ‫יש להשיב להם מאחר שרחוק בעיניהם ענין התחיה?‬ ‫על שאילת שאול דוד בן מי זה העלם‪ ,‬היינו ששאל‬ ‫שׁוֹ ִאְוּ ְָָתה ַוַ ָיָּ ַַעשׂ‪ ,‬זהו תשובתם‪ ,‬שאנו‬ ‫על זה אמר ְוְ ַנַ ְְפ ִ‬ ‫אם הוא ראוי למלוכה‪ ,‬ואמר דואג עד שאתה שואל‬ ‫שִאְוּ ְָָתה נפשו ויעש אדם חדש‪ ,‬ודלא הוי‬ ‫רואין ִ‬ ‫אם הוא ראוי למלוכה שאל אם ראוי לבוא בקהל‬ ‫הוי וכו' זהו תשובה לדבריהם‪( .‬מספר הק׳ ערבי נחל‬ ‫דהוא בא מרות המואביה עד שאמר יתרא הישראלי‬ ‫פרשת האזינו)‬ ‫מקובלני מבית דינו של שמואל הרמתי עמוני ולא‬ ‫עמונית וכו'‪ ,‬והקשה המהרש"א תיפוק ליה [דמותרת]‬ ‫כל זמן שיש צדיק מגין הדור בעולם‪,‬‬ ‫דבועז לקח רות‪ ,‬ובועז הוא אבצן שהיה שופט ונביא‪.‬‬ ‫לא יוכל הקב״ה לעשות כרצונו‬ ‫ותירץ דמזה אין ראיה דרמב"ן כתב בחומש דמצות‬ ‫וכולל עוד‪ ,‬דכל זמן שיש צדיק מגין הדור בעולם‬ ‫ייבום על פי סוד הוא בכל הקרובים‪ ,‬ויש לומר דמצות‬ ‫אשר יוכל להשיב חמתו מהשחית כביכול‪ ,‬לא יוכל‬ ‫ייבום דחה הלא תעשה דלא יבא עמוני ומואבי‪ ,‬מיהו‬ ‫לעשות כרצונו כי (שמואל ב׳ כג ג) צדיק מושל יראת‬ ‫זה שייך אי לא אמרינן כאבא שאול‪ ,‬אבל לאבא‬ ‫אלקים ‪ -‬ומי מושל בי צדיקטיק ‪ ,‬אולם והוא באחד‪,‬‬ ‫שאול דסבר מצות חליצה קודמת לייבום‪ ,‬לא שייך‬ ‫ש[אם] לקח מגין הדור‪ ,‬מי ישיבנו‪ ,‬נפשו אותה ויעש‪.‬‬ ‫דיבום ידחה דהא חליצה קודמת‪ ,‬אם כן אפשר לקיים‬ ‫(את זו דרש הגאון כתב סופר ז"ל בהספד בשעת קבורה של‬ ‫שניהם בחליצה‪ ,‬ולא דחי לא תעשה‪.‬‬ ‫אביו מרן חתם סופר ז"ל כמובא בספר מלאה קטורת דף ל"א‬ ‫ולכאורה יש להוכיח כאבא שאול‪ ,‬דאמרינן בגמרא‬ ‫עמוד ד')‪.‬‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬איוב ‪ -‬כג ג)‬ ‫(סוטה ז ב) מפני מה זכה יהודה למלכות מפני שאמר‬ ‫צדקה ממניאכק ‪ ,‬ופריך די שיכפר על מעשה הביאה‬ ‫של תמר‪ ,‬אלא משום שקפץ לים תחילה לכך נאמר‬ ‫לדוד ה׳ אורי וישעי (תהלים כ״ז)‬ ‫(תהלים קיד) בצאת ישראל ממצרים וגו' היתה יהודה‬ ‫ביאור המדרש אורי בים וישעי ביום‬ ‫לקדשו‪.‬‬ ‫הכפורים בדרך פלפול‬ ‫מיהו לפי תירוץ מהרש"א דלעיל דיבום מצוה בכל‬ ‫ביבמות (ק"ט א) תני בר קפרא לעולם ידבק אדם בג'‬ ‫הקרובים ודחה לא תעשה לא היה צריך כפרה על‬ ‫דברים ויתרחק מן ג' דברים‪ ,‬ידבק בג' דברים בחליצה‬ ‫הביאה דהא ביאת מצוה היא‪ .‬ועל כרחך מכאן‬ ‫ובהבאת שלום ובהפרת נדרים‪ ,‬בחליצה כאבא שאול‬ ‫ראיה לאבא שאול דחליצה קודמת‪ ,‬ולא שייך תירוץ‬ ‫כו' הכונס יבמתו לשם נוי לשם אישות לשם דבר אחר‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫טיק‪( .‬מועד קטן טז‪ ,‬ב) מאי קאמר א"ר אבהו הכי קאמר ‪ ....‬אני מושל באדם‪ ,‬מי מושל בי צדיק‪ ,‬שאני גוזר גזרה ומבטלה‪.‬‬ ‫כק‪ .‬מגדולי רבני אשכנז ורבה של מיינץ‪ .‬תלמיד בעל שב יעקב זצ״ל‪ .‬מראשוני לוחמי הריפורם‪ .‬החתם סופר זצ״ל הפליג בשבחו‪ .‬מתלמידיו‬ ‫המובהקים נמנה בעל ערוך לנר זצ״ל‪ .‬נלב״ע תקפג‪.‬‬ ‫אכק‪ .‬וברש״י שם‪ :‬יהודה זכה למלכות בתוספתא דברכות (פ"ד) ראובן נטל חלק תחילה בארץ בעבר הירדן‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫חמ‬ ‫ממילא על ידי זה הוא ישעי יען שמוכח על ידי זה‬ ‫מהרש"א‪ ,‬וממילא יש ראיה מבועז ואבצן‪ .‬ואם כן‬ ‫שמותר לבוא בקהל‪ ,‬ודפח"ח עכ"לבכק ‪.‬‬ ‫שפיר קאמר דוד אורי בים‪ .‬שעל ידי זה זכה למלוכה‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬מסכת יבמות ‪ -‬דף קט א)‬ ‫שהוא אור פני מלך‪ ,‬על ידי שקפץ תחילה לים‪.‬‬ ‫השיבנו ה׳ אליך ונשובה‬ ‫הכתוב והיה לפנות ערב‪ ,‬שאם כל השנה מקשה לבו‪,‬‬ ‫כי יהיה בך איש אשר לא יהיה‬ ‫על כל פנים לפנות ערב של השנה‪ ,‬בשלהי דקייטא‬ ‫טהור מקרה לילה וכו׳ (דברים כג יא)‬ ‫בסוף אלול שאימת יום הדין לפניו ראוי שישוב‬ ‫‪spacer‬‬ ‫וירחץ במים‪ ,‬המה מי טהרת התשובה שנקראו מים‬ ‫טהורים‪ ,‬ועיקר הכל בדמעות שיתמרמר ויבכה על‬ ‫אם לא ישוב על השוגג‪ ,‬סופו שיעבור עבירה‬ ‫במזיד ויצא מחוץ למחנה הקדושה‬ ‫עונותיו מאוד‪ ,‬ויזלו דמעותיו כמים על חטאתו אשר‬ ‫חטא‪ ,‬וכבוא השמש יבא אל תוך המחנה‪ ,‬ביאור זה על‬ ‫כתב בספר דרושי הצל"ח לרבינו הגאון בעל נודע‬ ‫פי המדרש שהביא הכלבו והובא גם כן ביפה תואר‬ ‫ביהודהגכק  זצ"ל (דרוש א') בפסוק כי יהיה בך איש‬ ‫(פרשת אמור)‪ ,‬שבראש השנה השטן עומד ומקטרג על‬ ‫אשר לא יהיה טהור מקרה לילה ויצא אל מחוץ‬ ‫ישראל שחטאו‪ ,‬והקדוש ברוך הוא אומר לך ָוָהֵבֵ א‬ ‫למחנה לא יבא אל תוך המחנה והיה לפנות ערב ירחץ‬ ‫עדים‪ ,‬והוא הולך ומביא החמה‪ ,‬והקדוש ברוך הוא‬ ‫במים וכבוא השמש יבא אל תוך המחנה‪ ,‬דהנה על‬ ‫משיבו (דברים יט טו) לא יקום עד אחדדכק  באיש לכל‬ ‫ידי עבירה אדם נדחה ממחיצתו שבקדושה‪ ,‬כי על‬ ‫עון ולכל חטאת‪ ,‬לך ָוָהֵבֵ א עוד אחד‪ ,‬והוא הולך להביא‬ ‫ידי העבירה פוגם בנשמתו ונעשה בעל מום‪ ,‬או ִִעֵוֵ ר‬ ‫הלבנה‪ ,‬ואינו מוצאה שהיא מתכסה בו‪ ,‬ואם כן עיקר‬ ‫‪ -‬אם פגם בראות עינים בהתבוננו ומסתכל בעריות‪,‬‬ ‫סמיכה שלנו שאין השמש נאמן להעיד יחידי‪.‬‬ ‫או ִִּפ ֵֵסח ‪ -‬אם רץ ברגלים חוטא ורגליו לרע ירוצו‪,‬‬ ‫וכן בכל אבר שחוטא נעשה מום בנשמתו‪ ,‬וכל אשר‬ ‫והנה במסכת קידושין (דף סו ב) גבי מקוה שנמדד‬ ‫מום בו לא יקרב אל הקודש פנימה‪ ,‬והוא נדחה חוץ‬ ‫ונמצא חסר וכו' מבואר דבעל מום דפסולו בגופו‬ ‫למחנה שכינה‪.‬‬ ‫גם עד אחד נאמן לפוסלו‪ ,‬דמצי למימר שלח ואחוי‬ ‫לךהכק  (עיין שם ברש"י ותוספות)‪ ,‬ואם כן אם האדם‬ ‫ועל זה אמר כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה‬ ‫שב בתשובה‪ ,‬ואז אף שעדיין לא עשה כל תשובת‬ ‫לילה‪ ,‬אם לא ישוב על השוגג‪ ,‬סופו ויצא אל מחוץ‬ ‫המשקל‪ ,‬על כל פנים העביר ה' חטאתו ושוב אין‬ ‫למחנה שיעבור עבירה במזיד ויצא מחוץ למחנה‬ ‫פסולו בגופו ואין יחיד נאמן‪ ,‬אבל אם לא שב ועדיין‬ ‫הקדושה‪ ,‬ויהיה הרושם ניכר מום קבוע בנשמתו‪ ,‬וכל‬ ‫עונותיו על עצמותיו ומום בו ופסולו בגופו אז היחיד‬ ‫אשר מום בו לא יבא אל תוך המחנה קדושה‪ ,‬ואמר‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫בכק‪ .‬והעיר רבינו‪ :‬ופלא שתפס דברי מהרש"א כפשטן דגם אחר מתן תורה יבום נוהג בקרובים כמו שכתב הרמב"ן פרשת וישב לענין יבום‬ ‫קודם מתן תורה‪ ,‬ואיך אפשר לומר כן לאחר שניתנה תורה‪ ,‬עכ"ד‪ .‬ועיין באוצר בלום להגר"י פיק שכבר העיר כן‪ ,‬ועיין בכלי חמדה פרשת‬ ‫וישב מה שהאריך בזה‪.‬‬ ‫גכק‪ .‬הג״ר יחזקאל לנדא זצ״ל‪ ,‬רבה של פראג ומגדולי גאוני פוסקי הדורות‪ ,‬מח״ס שו״ת נודע ביהודה‪ ,‬דגול מרבבה על שו״ע‪ ,‬צל״ח על‬ ‫הש״ס‪ ,‬ודורש לציון‪ .‬נלב״ע תקנ״ג‪.‬‬ ‫דכק‪ .‬ועיין לעיל בהערה בפסוק כי חק לישראל היא משפט לאלקי יעקב מה שהבאנו אריכות בזה‪.‬‬ ‫הכק‪ .‬פירוש ‪ -‬אם אינך בעל מום ‪ -‬הפשט בגדיך ונראה‪.‬‬ ‫טמ‬ ‫הבושנו‪ ‬ךילא ׳ה ונבישה | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫[עיין מהרש"א דג' הן בחלוקי כפרה (א) עבר על לא‬ ‫נאמן‪ ,‬וכל זמן שמום בגופו כל אשר מום בו לא‬ ‫תעשה (ב) עבר על כריתות ומיתות בית דין (ג) עבר על‬ ‫יקרבוכק ‪ ,‬ועומד חוץ למחנה שכינה‪ ,‬אבל אם בא אל‬ ‫חילול השם‪ ,‬אבל עבר על עשה לא חשיב עיין שם]‪.‬‬ ‫תוך המחנה אם כן כבר עבר מומו‪ ,‬וזה שאמר הכתוב‬ ‫והיה לפנות ערב ירחץ במים קודם ראש השנה‪ ,‬ואז‬ ‫וראיתי בספר בני יששכר (במאמר גדולה תשובה אות‬ ‫כבוא השמש דהיינו בראש השנה שהשמש בא‬ ‫כ"ט) וז"ל‪ :‬והנה כבר כתבנו כמה פעמים בענין ד'‬ ‫יחידי להעיד יבא אל תוך המחנה ואין פסולו בגופו‬ ‫חלוקי כפרה שהיה דורש עבר אדם על לא תעשה‬ ‫ולא שייך לומר שלח ואחוי לך‪ ,‬ואז אין השמש נאמן‬ ‫ושב תשובה תולה ויום הכיפורים מכפר‪ ,‬עבר על‬ ‫ביחידי‪ ,‬אבל אם ח"ו עודנו בחוץ פסולו ביחיד‪ ,‬עכ"ד‬ ‫כריתות ומיתות בית דין תשובה ויום הכיפורים תולין‬ ‫דפח"ח שפתים ישק‪.‬‬ ‫ויסורין ממרקין‪ ,‬חילול השם ח"ו כולן תולין ומיתה‬ ‫‪spacer‬‬ ‫ממרקת‪.‬‬ ‫הנך רואה כי לא על כל העבירות מהני תשובה לבדה‪.‬‬ ‫וסלחת לעוני כי רב הוא (תהלים כה‪ ,‬יא)‬ ‫והנה קשה על זה ממשנה שלימה (קידושין מט ב)‬ ‫תשובת המשקל מועיל בסיגופים‪ ,‬וידוי‬ ‫המקדש את האשה על מנת שאני צדיק גמור ונמצא‬ ‫וחרטה ובכי מועיל מצד מדת הרחמים‬ ‫רשע מקודשת שמא הרהר תשובה‪ ,‬ולפי הנ"ל מאי‬ ‫מהני תשובה לחודא וכו'‪ ,‬עיין שם שנדחק בזה‪.‬‬ ‫כתב עוד שם (בריש דרוש ב') שתשובה מועיל גם על פי‬ ‫מדת הדין‪ ,‬אמנם תשובת המשקל [היא] בסיגופים‬ ‫ואנו שזכינו לספר מנחת חינוך אנו רואים דלא קשה‬ ‫גדולים‪ ,‬אבל תשובת דברים וידוי וחרטה ובכי אינו‬ ‫מידי כי כן כתיב בספר הנ"ל (ריש מצוה שס"ד וגם‬ ‫מועיל רק מצד מדת הרחמים‪[ ,‬עכת״ד]‪.‬‬ ‫בסופו) דצדיק ורשע אינו תלוי בכפרה כלל אלא כיון‬ ‫שמתחרט ושב הוי צדיק אף דעדיין אין לו כפרה‪,‬‬ ‫ויש לפרש בזה מקרא שכתוב למען שמך ה' וסלחת‬ ‫עיין שם‪.‬‬ ‫לעוני כי רב הוא‪ ,‬ירצה [לומר] למען שמך ה' המורה‬ ‫על רחמים‪ ,‬וסלחת לעוני בלי סיגופים‪ ,‬כי רב הוא‪,‬‬ ‫החיד״א‪ :‬השב מאהבה אינו צריך לד׳ חילוקי‬ ‫כפרה רק מתכפר הכל בתשובה לבד‬ ‫העון חמור מאד‪ ,‬ועל פי תשובת המשקל יהיה צריך‬ ‫סיגוף גדול כפי גודל החטא‪ ,‬וָכָ ַַשל כח הסבל לסבול‪,‬‬ ‫והנה עוד ראיתי בספר בני יששכר מאמר הנ"ל (אות‬ ‫על כן וסלחת לעוני ברחמים למען שמך ה'‪ ,‬ומצד‬ ‫ל"ט) בשם הרב החיד"א ז"ל ד' חלוקי כפרה אינם‬ ‫מדת הרחמים מועיל גם תשובת דברים וידוי וחרטה‪,‬‬ ‫רק להשב מיראה‪ ,‬אבל השב מאהבה אינו צריך לד׳‬ ‫כנלע"ד המלקט‪.‬‬ ‫חילוקי כפרה רק מתכפר הכל בתשובה לבד‪ ,‬כתב כן‬ ‫‪spacer spacer‬‬ ‫בשם ״גדולי קדמונים״ ולא נודע לי מקומו איה וכו׳‬ ‫עיין שם‪.‬‬ ‫ובעל הרחמים נקראת (תפלת אל ארך אפים)‬ ‫והנה נעלם מעינו הבדולח שכן כתב כאן ברי״ף שעל‬ ‫העין יעקב‪ ,‬וכן נעלמו דברי הרי״ף מהגאון בעל מנחת‬ ‫צדיק ורשע אינו תלוי בכפרה כלל אלא‬ ‫חינוך שכתב (בסוף מצוה שס״ד)‪ ,‬וז״ל‪ :‬גם נראה לי הא‬ ‫כיון שמתחרט ושב הוי צדיק‬ ‫דתשובה לחוד אין מועיל בחמורה‪ ,‬היינו תשובה‬ ‫שאל ר' מתיא בן חרש את ר' אלעזר בן עזריה ברומי‬ ‫מיראה דאין זה תשובה גמורה‪ ,‬אבל תשובה מאהבה‬ ‫שמעת ארבעה חלוקי כפרה שהיה רבי ישמעאל דורש‬ ‫דזדונות נעשו לו כזכויות אם כן אפילו על החמורות‬ ‫אמר שלשה הן ותשובה עם כל אחד ואחד (יומא פו א)‬ ‫מועיל כיון דנעשין כזכויות‪ ,‬אם כן למפרע הוי מצוה‪,‬‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫וכק‪ .‬ע״פ ויקרא כא יח‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫נ‬ ‫אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא‪ ,‬רבונו‬ ‫עיין שם‪ ,‬ולא זכר שר דברי הרי״ף ז״ל‪.‬‬ ‫של עולם מפני מה אין ישראל אומרים שירה לפניך‬ ‫ולפי זה מיושב גם כן קושיא הנ״ל ממשנה דקידושין‪,‬‬ ‫בראש השנה וביום הכפורים‪ ,‬אמר להם אפשר מלך‬ ‫דהא יש לומר דחיישינן שמא הרהר תשובה מאהבה‬ ‫יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים פתוחים‬ ‫בלבו‪ ,‬וממילא מתכפר גם בעבר על החמורות ודו״ק‪.‬‬ ‫לפניו וישראל אומרים שירה‪.‬‬ ‫גם בעון חילול ה׳‪ ,‬אם שב מאהבה‪,‬‬ ‫ולכאורה יש לדקדק אומרו "אפשר" מלך יושב‬ ‫התשובה לבדה מכפרת בלא מיתה‬ ‫על כסא דין‪ ,‬והלא ודאי הוא יושב על כסא דין‪ ,‬וכך‬ ‫והנה לפי דברי החיד״א ועוד גדולים הנ״ל יש לומר גם‬ ‫הוי ליה למימר אמר להם‪ ,‬מלך יושב [על כסא דין]‬ ‫בעבר על חילול השם שהוא בכלל חלוקי כפרה כמו‬ ‫כו'‪ .‬ואומר אני שהמלאכים בראותם גודל חסד ה'‬ ‫שכתב המהרש״א ז״ל‪ ,‬אם שב מאהבה‪ ,‬התשובה‬ ‫שבשביל אהבת ישראל עומד מכסא דין ויושב על‬ ‫לבדה מכפרת בלא מיתה‪.‬‬ ‫כסא רחמים‪ ,‬כמו שאמרו במדרש בפסוק (תהלים‬ ‫מז ו) ה' בקול שופר שעל ידי השופר הקדוש ברוך‬ ‫ועל פי זה פירשתי בדרוש אחד מאמר הכתוב (דברים‬ ‫הוא עומד מכסא דין וכו' הם שואלים למה אין‬ ‫ל ו ) ומל ה׳ אלהיך את לבבך וגו׳ לאהבה את ה׳ אלהיך‬ ‫ישראל אומרים שירה‪ ,‬הלא עתה ראוי שיגילו‬ ‫וגו׳ למען חייך‪ .‬דעון חילול השם אינו מתכפר עד‬ ‫וישמחו בישועה הגדולה הזאת וכבר נסתלק פחד‬ ‫שימות כמבואר בגמרא דכאן‪ .‬ואם התלמיד חכם‬ ‫ומורא ולמה הם עצבים‪ ,‬והקב"ה משיב‪ ,‬זה מדתן של‬ ‫אינו זהיר ומדקדק הרבה בכל עניני התורה ועבודת‬ ‫ישראל קדושי עליון‪ ,‬שתמיד מוראי עליהם והמה‬ ‫ה׳ כבר יש בידו חילול ה׳ כמבואר גם כן בגמרא דכאן‪,‬‬ ‫תמיד מתיראים פן ח"ו יגרום החטא‪ ,‬ותמיד כל יום‬ ‫לפי שבני אדם למדין הימנו לזלזל בתורה ועבודה‪.‬‬ ‫הדין הם אינם מאמינים בעצמם ואולי ישוב לשבת‬ ‫ומי יאמר זכיתי לבי טהרתי מעון חילול ה׳ החמור‬ ‫על כסא הדין‪ ,‬וזהו אפשר מלך יושב על כסא דין‪,‬‬ ‫מאוד עד שאינו מתכפר כי אם במיתה‪.‬‬ ‫לא שיושב באמת על כסא דין שכבר ישב על כסא‬ ‫על כן התרופה לזה לשוב בתשובה מאהבה‪ ,‬וזה‬ ‫רחמים‪ ,‬מכל מקום עדיין אפשרות הוא לישב על‬ ‫מועיל אפילו בחמורה שבחמורות ויוכל לחיות‪.‬‬ ‫כסא דין ולפתוח ספרי חיים וספרי מתים‪ ,‬ואיך יערב‬ ‫לבבנו לומר שירהזכק ‪.‬‬ ‫וזה שכתוב‪ ,‬ומל ה׳ אלהיך את לבבך וגו׳‪ ,‬לאהבה‬ ‫את ה׳ אלהיך וגו׳‪ ,‬היינו שיתן בלבך לשוב בתשובה‬ ‫מאהבה‪ ,‬ולמה יעשה כן? לזה אמר למען חייך‪ ,‬כלומר‬ ‫לבושה כתלג חור ושער ראשה‬ ‫שתוכל לחיות ולא תצטרך למות בשביל עון חילול‬ ‫כעמר נקא כרסי' שביבין די נור‬ ‫השם ר״ל‪.‬‬ ‫גלגלוהי נור דלק וכו׳ (דניאל ז‪ ,‬ט ‪ -‬יג)‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬מסכת יומא ‪ -‬דף פו א)‬ ‫להקב״ה ב׳ כסאות ‪ -‬כסא דין וכסא‬ ‫רחמים‪ ,‬וב' מלבושים ‪ -‬אדום ולבן‬ ‫אפשר מלך יושב על כסא דין ‪...‬‬ ‫וישראל אומרים שירה (ראש השנה לד‪ ,‬ב)‬ ‫חזה הוית עד די כרסון רמיו ועתיק יומין יתיב לבושה‬ ‫כתלג חור ושער ראשה כעמר נקא כרסי' שביבין די‬ ‫למה אין ישראל אומרים שירה‪ ,‬הלא עתה ראוי‬ ‫נור גלגלוהי נור דלק‪ ,‬נהר די נור נגד ונפוק מן קדמוהי‬ ‫שישמחו בישועה ה׳ שיושב על כסא רחמים‬ ‫אלף אלפין ישמשונה ורבו רבון קדמוהי יקומון דינא‬ ‫כתב שם [בדרושי הצל״ח] (בדרוש יב) פירוש הגמרא‬ ‫יתיב וספרין פתיחו‪ ,‬חזה הוית בחזוי ליליא‪ ,‬וארו (והנה)‬ ‫במסכת ראש השנה (לב ב) ובערכין (י א) אמר ר' אבהו‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫זכק‪ .‬ועיין להלן במדור עשרת ימי תשובה בקטע אל מלך יושב על כסא רחמים מה שהביא רבינו עוד בשם הצל״ח (דרוש כב)‪.‬‬ ‫אנ‬ ‫הבושנו‪ ‬ךילא ׳ה ונבישה | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫(יד יוסף [צרפתי] בדרוש ב' לפרשת וילך)‬ ‫עם ענני שמיא כבר אנש אתה ועד עתיק יומיא מטה‬ ‫וקדמוהי הקרבוהי (דניאל ז‪ ,‬ט ‪ -‬יג)‬ ‫ואני בחסדך בטחתי יגל לבי‬ ‫לאל יתברך יש ב' כסאות‪ ,‬כסא דין וכסא רחמים‪ ,‬וב'‬ ‫בישועתך (תהלים יג‪ ,‬ו)‬ ‫מלבושים‪ ,‬מלבוש אדום שמורה נקמה‪ ,‬ומלבוש לבן‬ ‫מורה רחמים‪ ,‬ולכן אמר דניאל‪ ,‬עד די כרסון רמיו‪,‬‬ ‫ואני בחסדך בטחתי ‪ -‬אבל אז רק יגל לבי בישועתך‪,‬‬ ‫מתי אשירה לה' ‪ -‬כאשר גמל עלי בזכותי‬ ‫ב' כסאות כסא דין וכסא רחמים‪ ,‬ועתיק יומין הוא‬ ‫קודשא בריך הוא קם מכסא דין ויתיב בכסא רחמים‬ ‫שמעתי בימי בחרותי לפרש הגמרא הנ"ל [אפשר‬ ‫ולבושיה כתלג חור ועמר נקי להלבין כשלג חטאי‬ ‫מלך יושב וכו׳] דידוע דמי שאינו ניצול בזכות עצמו‬ ‫שושנים‪ ,‬והטעם שאינו יושב על כסא דין הוא יען‬ ‫רק בזכות אחרים אין ראוי לו לומר שירה וכמו‬ ‫כרסי' שהוא כסא דין הוא שביבין די נור בוער כאש‪,‬‬ ‫שפירשו ז"ל הפסוק ואני בחסדך בטחתי‪ ,‬רק יגל לבי‬ ‫וגלגלוהי וסביב הכסא נור דלק‪ ,‬יש כמה מקטרגים‬ ‫בישועתך‪ ,‬אמנם אשירה לה' כאשר גמל עלי בזכותי‬ ‫מדליקין אש הקטרוג סביבה‪ ,‬לכך הקב"ה קם בראש‬ ‫כנודעחכק ‪ ,‬וכן כתב בתפארת יונתן דמשה אמר אשירה‬ ‫השנה בשעת תקיעת שופר מכסא דין ויושב על כסא‬ ‫לה' כי גאה גאה‪ ,‬ומרים אמרה שירו לה' משום‬ ‫רחמים‪.‬‬ ‫דבזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ממצרים (סוטה‬ ‫והגיד עוד שחסד אחר עושה השי"ת‪ ,‬בשעה שפותח‬ ‫יא ב)‪ ,‬על כן הנשים יצאו בזכות עצמן‪ ,‬לכך ראוי להם‬ ‫ביום הכפורים ספרי בינונים לחותמם‪ ,‬אינו מניח‬ ‫לשיר מה שאין כן ישראל‪ .‬ולכך אמר משה אשירה‬ ‫לשטן שיהי' שם כדי שלא יקטרג‪ ,‬אלא מה עושה‪,‬‬ ‫רק בלשון יחיד כי הוא לבדו בזכות עצמו נגאל‪.‬‬ ‫נהר די נור שהוא השטן‪ ,‬כמאמר חז"ל (קדושין פא א)‬ ‫והנה אמרו חז"ל במדרש ‪ -‬נמשלו ישראל לגפן מה‬ ‫נפק מיניה כעמודא דנורא‪ ,‬גם נמשל לנהר שהרבה‬ ‫הגפן חי ונשענת על עצים מתים‪ ,‬כך ישראל נשענים‬ ‫הוטבעו ונחנקו בו‪ ,‬נגד ונפק מן קדמוהי שלא יקטרג‬ ‫על המתים כמו שנאמר זכור לעבדיך לאברהם וליצחק‬ ‫בשעה שדינא יתיב וספרין [פתיחו]‬ ‫וגו'‪ .‬וכתב בספר דברי מנחםטכק  דזה שאמר התנא‬ ‫בפרקי אבות (אבות ד כב) הילודים למות‪ ,‬והמתים‪ ,‬הם‬ ‫פועלים‪ ,‬להחיות‪ ,‬ר"ל להצילם ממות לחיים‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫הבעל תשובה מגיע עד כסא הכבוד‬ ‫וזה שאמר הקדוש ברוך הוא בתשובתו למלאכי‬ ‫השרת‪( ,‬ראש השנה ד ז) אפשר מלך יושב על כסא דין‬ ‫אך אלף אלפין ורבו רבבן של מלאכי רחמים קדמוהי‬ ‫וספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניו‪ ,‬שמוכרח‬ ‫יקימון ונשארים אצלו לדבר טוב על ישראל‪ ,‬ושוב‬ ‫לפתוח ספרי זכיות של המתים דהיינו האבות כדי‬ ‫סיפר עוד‪ ,‬שראה עם ענני שמיא כבר אינש את‪,v‬‬ ‫לזכות את בניהם‪ ,‬וישראל אומרים שירה‪ ,‬בתמיה?‬ ‫הוא הבעל תשובה שנמחין כעב פשעיו דכתיב (ישעיה‬ ‫הלא אינו בזכות עצמם רק בזכות האבות‪ ,‬אם כן אין‬ ‫מד כב) מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאתיך‪ ,‬ומעלתו‬ ‫ראוי להם לומר שירה – ושוב לאחר זמן מצאתי זה‬ ‫גדולה כל כך עד אשר עד עתיק יומין מטא וקדמוהי‬ ‫בספר תורת משה להגאון בעל חתם סופר בפרשת‬ ‫הקריבוהי‪ ,‬שמגיע עד עתיק יומין‪ ,‬כמאמר חז"ל (יומא‬ ‫נצבים (דף נד עמוד ד)‪.‬‬ ‫פו א) גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד שנאמר‬ ‫(הושע יד ב) שובה ישראל עד ה' אלקיך‪.‬‬ ‫עוד ראיתי בספר אחד כוונה בזה‪ ,‬כי בהעריך מעשינו‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫חכק‪ .‬כן הוא בחידושי מהרי״א להגר״י אסאד זצ״ל פרשת בשלח‪ :‬וזש"א דהמע"ה ואני בחסדך בטחתי ר"ל שאם תעשה לי רק חסד‬ ‫שתציל אותי בזכות אחרים אז יגל לבי רק בישועתך אבל אשירה לה' כי גמל עלי ר"ל אם הציל אותי בזכותי אז אשמח גם בפועל שאשיר‬ ‫טכק‪ .‬להרה״ק רבי מנחם מנדל מרימנוב זצ״ל‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫בנ‬ ‫שב בנעורותו נחשב כחסיד משא"כ בזקנותו‬ ‫נגד מעשה האבות שכבר מתו הלא בושה תכסה פנינו‬ ‫וזה שאמרו ספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניו‪,‬‬ ‫ולפענ"ד ליישב‪ ,‬דוודאי הדין עם רש"י ש'חסיד'‬ ‫וכו' והבן ודו"ק‪.‬‬ ‫היינו שאינו פגום מעיקרא וכל מעשיו מתוקנים‪ ,‬רק‬ ‫(אותיות ‪ -‬אות ר׳ ראש השנה)‬ ‫באמת השב בתשובה שלימה עד שכל זדונות נעשין‬ ‫זכיות אם כן כל מעשיו למפרע מתוקנים‪ ,‬ושפיר נקרא‬ ‫שמרה נפשי כי חסיד אני (תהלים פו‪ ,‬ב)‬ ‫חסיד דלא נפגם במעשיו כל ימי חייו יותר מצדיק‪.‬‬ ‫בענין תשובה מאהבה זדונותיו נעשין כזכיות‬ ‫אלא דכבר אמרו דאשרי איש ‪ -‬כל זמן שהוא איש‪,‬‬ ‫בעוד האדם בתוקפו‪ ,‬דלעת זקנותו לא הוי תשובה‬ ‫העתק מספר כתב סופר על התורהלק בלקוטים‬ ‫מעולה כל כך‪ ,‬והרמב"ם בהלכות תשובה (פרק ב‬ ‫שבסוף הספר‪ ,‬וז״ל‪:‬‬ ‫הלכה א) מאריך בזה עיין בואלק ‪ ,‬ולכן השב בעודו‬ ‫בש״ס ברכות (ברכות ד א) לדוד שמרה נפשי [כי חסיד‬ ‫בתקפו לזה זדונות נעשו זכיות גמורים‪ ,‬והוי חסיד‬ ‫אני] וכו׳ והאיך קרי לנפשיה חסיד‪ ,‬אלא כך אמר דוד‪,‬‬ ‫שפיר על פי מה שכתבתי‪ ,‬מה שאין כן השב לעת‬ ‫ולא חסיד אני? שכל מלכים יושבים וכו׳‪ ,‬ואני ידי‬ ‫זקנותו‪ ,‬הגם שתשובה מכפר אפילו ביום מותו‪ ,‬מכל‬ ‫מלוכלכות בשפיר ושליא לטהר אשה לבעלה‪.‬‬ ‫מקום לא הוי כל כך מעולה‪ ,‬שנאמר שנתקנו מעשיו‬ ‫מעיקרא‪ .‬ואתי שפיר‪ ,‬דבש"ס דסוכה דאמרו זקנים‬ ‫ומקשים העולם‪ ,‬דעדיין קשה‪ ,‬האיך קרא לנפשו‬ ‫'אשרי זקנתינו שכפרה' וכו' ועשו תשובה בזקנותם‪,‬‬ ‫חסיד לפי מעשיו‪ ,‬וגם צריך לדקדק על שמביא‬ ‫שפיר פירש רש"י דאלו לא מקרי חסידים רק זקנים‪,‬‬ ‫ממעשה דוד לטהר אשה לבעלה‬ ‫ולכן אמר תחילה 'חסידים ואנשי מעשה' ואחר כך‬ ‫מגמ' מוכח דחסיד היינו אף שלא היה מעיקרו‬ ‫אמר 'זקנים' ולא 'חסידים'‪ ,‬מה שאין כן ש"ס דבבא‬ ‫קמא דמקשה דלמא מעיקרא אישתבע בשיקרא‪,‬‬ ‫ולבאר הדבר אקדים מה שנ"ל ליישב קושיא‬ ‫והדר הוי חסיד‪ ,‬היינו דלמא אישתבע בבחרותו ושב‬ ‫החמורה מאאמ"ו [החתם סופר] הגאון נ״י בש"ס‬ ‫בבחרותו ובתקפו‪ ,‬ושפיר נעשה 'חסיד' אחר כך כמו‬ ‫דסוכה (דף נ"ג ע"א) זקנים היו אומרים אשרי זקנותינו‬ ‫בלק ‬ ‫שכתבתי‪ ,‬ואמרתי דבר זה לאאמוה״ג נ״י וקלסיה‪.‬‬ ‫שכפרה על ילדותנו‪ ,‬ופירש רש"י על דקתני תחילה‬ ‫'חסידים ואנשי מעשה היו אומרים אשרי ילדותנו‬ ‫ומעתה יש לומר שזהו קושיית הש״ס‪ ,‬האיך קרא‬ ‫שלא ביישה את זקנתנו'‪ ,‬כל 'חסיד' [הוי חסיד]‬ ‫לנפשו חסיד כיון שחטא בבת שבע תו לא מקרי‬ ‫מעיקרו‪ ,‬והיינו שלא חטא מעולם‪ ,‬ולעולם היה חסיד‬ ‫חסיד‪ ,‬דחסיד מקרי רק חסיד דמעיקרא‪.‬‬ ‫וישר במעשיו‪ ,‬והקשה מש"ס בבא קמא (דף ק"ג ע"ב)‬ ‫‪spacer‬‬ ‫דמוכח שם ד'חסיד' היינו אף שלא היה מעיקרו‪ ,‬רק‬ ‫אלא דכבר כתבתי דאם עשה תשובה מעולה עד‬ ‫שתיקן מעשיו אחר כך‪ ,‬מכל מקום נקרא 'חסיד'‪.‬‬ ‫שזדונות נעשו לו זכיות הוי שפיר חסיד‪ ,‬וכבר ידוע‬ ‫דברי החובת הלבבות ז״ל דבמה שחטא אדם‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫לק‪ .‬להג״ר אברהם שמואל בנימין סופר זצ״ל בנו הגדול של החתם סופר‪ ,‬ומ״מ כאב״ד פרשבורג וראש ישיבתו‪ .‬מח״ס שו״ת כתב סופר‪,‬‬ ‫כתב סופר על גיטין‪ ,‬חולין ועל סוגיות הש״ס‪ ,‬כתב סופר דרשות‪ ,‬כתב סופר על התורה ועוד‪ .‬נלב״ע תרל״ב‪.‬‬ ‫אלק‪... .‬ואם לא שב אלא בימי זקנותו‪ ,‬ובעת שאי אפשר לו לעשות מה שהיה עושה‪ ,‬אף על פי שאינה תשובה מעולה‪ ,‬מועלת היא לו‬ ‫ובעל תשובה הוא‪ .‬אפילו עבר כל ימיו‪ ,‬ועשה תשובה ביום מיתתו ומת בתשובתו‪ ,‬כל עונותיו נמחלין‪ ,‬שנאמר‪" :‬עד אשר לא תחשך השמש‬ ‫והאור והירח והכוכבים ושבו העבים אחר הגשם" (קהלת יב‪ ,‬ב) שהוא יום המיתה‪ ,‬מכלל שאם זכר בוראו ושב קודם שימות‪ ,‬נסלח לו‪ .‬עכ״ל‪.‬‬ ‫בלק‪ .‬זכינו לקבל על קטע זה הערה ארוכה שכתב הרה״ק מהר"י מפשעווארסק זצ״ל על גליון הילקה״ג שלו‪ ,‬באדיבות מערכת זכרון‬ ‫צדיקים ‪ -‬פשעווארסק‪ .‬הבאנו במדור הערות לפנינים עיי״ש דבריו הנפלאים‪.‬‬ ‫גנ‬ ‫תבשב‪ ‬תויהל לחש ה״ר | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫אשה לבעלה והוי שפיר חסיד כנ״ל לבאר‪ ,‬עד כאן‬ ‫בתשובתו יתקן נגד זה באותו דבר עיין בוגלק ‪ ,‬והיינו‬ ‫לשונו הטהור‪ ,‬ודפח״ח‪.‬‬ ‫דמשני דאמר לא חסיד אני שידי מלוכלכות בשפיר‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬השמטות וחידושים למס׳ ברכות סי׳ לז)‬ ‫ושליא לטהר אשה לבעלה‪ ,‬כי חטאו היה באשת‬ ‫איש לטמא אשה לבעלה‪ ,‬ומעין זה תיקן לקרב לטהר‬ ‫ר״ה שחל להיות בשבת‬ ‫ולענ"ד נראה ליישב קושיית המזרחי ומהרמ"ם‬ ‫יו"ט של ראש השנה שחל להיות בשבת‬ ‫פאדווה הנ"ל‪ ,‬על פי מה שכתב בספר טל חיים‬ ‫אין תוקעין בשופר (סימן תקפ"ח סעיף ה)‬ ‫והברכההלק  (דף קז) (וכתב שם דכן כתב גם אדמו"ר הגאון‬ ‫זצ"ל בספר חתן סופר) על מה שמקשים אמאי קאמר‬ ‫בענין שמא יעבירנו ד׳ אמות ברשות‬ ‫הגמרא שמא יעבירנו‪ ,‬ולא נקט שמא יוציאנו מרשות‬ ‫הרבים ושמא יתקן כלי שיר‬ ‫היחיד לרשות הרבים‪ ,‬דהנה הר"ן תירץ אמאי לא‬ ‫במחבר (סימן תקפ"ח סעיף ה) יום טוב של ראש השנה‬ ‫גזרו נמי במילה בשבת שמא יעבירנו‪ ,‬משום דהתם‬ ‫שחל להיות בשבת אין תוקעין בשופר – בגמרא ראש‬ ‫אין הכל טרודים ויזכירוהו מה שאין כן בשופר ומגילה‬ ‫השנה (כט ב) מפרש הטעם משום גזירה שמא יעבירנו‬ ‫דהכל טרודים (ומובא בבית יוסף כאן עיין שם)‪ .‬וקשה‬ ‫ד׳ אמות ברשות הרבים‪ .‬ועיין בטורי זהב ובמגן אברהם‬ ‫הא נשים פטורות משופר ואם כן הן יזכירוהו‪ ,‬אמנם‬ ‫שהקשו בשם המזרחי ומהר"ם פאדווה ז"ל אמאי לא‬ ‫(תהלים מה יד) כל כבודה בת מלך פנימה כדאיתא‬ ‫גזרו משום שמא יתקן כלי שיר ומה שתירצו‪ ,‬דחה‬ ‫בנזיר (יב א) ועל כן נקט שמא יעבירנו ד׳ אמות ברשות‬ ‫המגן אברהם בסעיף קטן ד בטוב טעם ע"ש‪.‬‬ ‫הרבים‪ ,‬דשם אין מצוין נשים מה שאין כן שמא‬ ‫יעבירנו מרשות היחיד לרשות הרבים דשם מצויות‬ ‫וראיתי בספר חמד משהדלק  שכתב דבאמת הוי מצי‬ ‫נשים ויזכירוהו‪ ,‬ונכון מאוד עכ"ל‪.‬‬ ‫רבה לומר כן אלא דאמר מלתא דשויא לכולהו‬ ‫לשופר ולולב ומגילה ע"ש‪ .‬ומדוייק בדבריו מאוד‬ ‫ואם כן ממילא מתורץ גם הקושיא הנ"ל דלולי‬ ‫לשון הש"ס ראש השנה הנ"ל גזירה שמא יעבירנו‬ ‫החשש שמא יעבירנו ד׳ אמות ברשות הרבים לא‬ ‫וכו' והיינו טעמא דלולב והיינו טעמא דמגילה עיין‬ ‫הוי מצי לגזור שמא יתקן כלי שיר כיון דאינו ברשות‬ ‫שם‪ ,‬והיינו משום דהוי קשיא ליה אמאי לא אמר‬ ‫הרבים‪ ,‬אם כן נשים יזכירוהו דהם אין טרודים‪ ,‬לכן‬ ‫הטעם משום גזירה שמא יתקן כלי שיר‪ ,‬לזה אמר‬ ‫קאמר דגזרינן שמא יעבירנו ד׳ אמות ברשות הרבים‬ ‫דלכך אמר הגזירה שמא יעבירנו משום היינו טעמא‬ ‫ושם אין מצויות נשים שיזכירוהו‪ ,‬וא"ש ודו"ק‪.‬‬ ‫דלולב והיינו טעמא דמגילה‪ ,‬והוי מלתא דשויא‬ ‫לכולהו‪ ,‬והוא נכון מאוד‪.‬‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫גלק‪ .‬וז״ל‪( :‬פרק ט משער התשובה) ואם יהיה החטא באבר מאברי הגוף באכילת מה שאסר הבורא אכילתו והבעילות שהזהיר מהם‬ ‫וחלול שבתות ומועדים ושבועות שקר ראוי שתהיה תשובתו ממנו באותו ענין ובאותו מין שהיה חוטא בו עם שתוף הלב בכוונה לאלהים‪.‬‬ ‫דלק‪ .‬להג״ר גדליה משה בן ר׳ צבי הירש הלוי אב״ד יאנויא דליטא ובמעהרין‪ ,‬נכד אחי הש״ך וחתן הגאון ר׳ שמואל קאיידנובר‪ ,‬פיורדא תקכ״ט‬ ‫הלק‪ .‬להרה״ק רבי חיים פריעדלענדער זצ״ל חתן הרה״ק בעל אך פרי תבואה אב״ד ליסקא‪ ,‬פרעמישלא תרנ״ח‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫דנ‬ ‫כמו שכתבו תוספות בכמה דוכתי‪ ,‬ולדידיה תוקעין‬ ‫עוד בענין הנ״ל‬ ‫ונוטלין ולא גזרו בזה‪ ,‬ואין שום קושיא על הטורי זהב‬ ‫ובספר לקוטי שלמהולק  (ראש השנה כט) מביא תירוץ‬ ‫כמובן עכ"ד‪ ,‬ועיין עוד בספר תוספות שבת (סימן‬ ‫בשם ספר פאת השלחן על דרך שאמרו (פסחים יא)‬ ‫שלא ס״ק א) מה שהקשה על הטורי זהב בזה‪ ,‬דהוי‬ ‫הוא עצמו מחזר עליו לשורפו מיכל קאכיל מניה‪,‬‬ ‫ליה לגזור שלא למול בשבת‪ ,‬וקרא דוביום השמיני‬ ‫בתמיה‪ .‬וכן קיימא לן באורח חיים (סימן רה"ע) דאם‬ ‫אפילו בשבת נוכל לקיים ביום טוב דקיימא לן אין‬ ‫לומד פרק במה מדליקין לא חיישינן שמא יטה‬ ‫עירוב והוצאה ליום טוב‪ ,‬ועיין ברש"י שבת (קלג א ד"ה‬ ‫[מסברא הנ״ל]‪ ,‬אם כן כאן נמי‪ ,‬הרי השופר מזכירו‬ ‫ואין עשה כו') דגם הא דמילה בזמנה דוחה יום טוב נמי‬ ‫שהיום ראש השנה ואיך יתקן כלי שיר‪ ,‬משום הכי‬ ‫נלמד מהך קרא דביום [השמיני] אפילו בשבת עיין‬ ‫לא חיישינן רק שמא יעבירנו ד׳ אמות ברשות הרבים‬ ‫שם‪ ,‬ולפי מה שכתב המלבי"ם זצ"ל בספר התורה‬ ‫כי ישכח שהיום שבת‪ ,‬דעל זה לית ליה שום דבר‬ ‫והמצוה פרשת תזריע‪ ,‬דביום בא לומר שיהיה הדבר‬ ‫המזכירו‪ ,‬ודפח"ח‪.‬‬ ‫ביום ההוא ולא יעבור אל יום שאחריו ע"ש‪ ,‬הנה‬ ‫אמרה התורה בפירוש שיהיה המילה באותו יום‬ ‫אמאי לא גזרינן במילה בשבת שמא‬ ‫ולא יעבור אף בחל בשבת וכדברי הטו"ז ז"ל‪ ,‬ולא‬ ‫יעבירנו ד׳ אמות ברשות הרבים‬ ‫קשה מידי‪.‬‬ ‫בטורי זהב (סעיף קטן ה) תירץ קושית הראשונים‬ ‫(שו״ע או״ח ‪ -‬סימן תקפ״ח סעיף א‪,‬ב‪,‬ד )‬ ‫אמאי לא גזרינן במילה בשבת שמא יעבירנו ד׳‬ ‫אמות ברשות הרבים‪ ,‬משום דהתורה ריבתה בפירוש‬ ‫וביום השמיני אפילו בשבת‪ ,‬לכך לא רצו לעקור דבר‬ ‫אמאי לא גזרינן שמא יתקן כלי שיר‬ ‫תורה בפירוש‪ ,‬עיין שם‪ .‬ובספר ברכי יוסףזלק  הקשה‬ ‫על זה ממה שאמרו במדרש (פסיקתא זוטרתא אמור)‬ ‫כבר הקשו ז"ל בתקיעות דראש השנה‪ ,‬אמאי לא‬ ‫על פסוק (ויקרא כג מ) ולקחתם לכם ביום הראשון‬ ‫גזרינן שמא יתקן כלי שיר‪ ,‬וכתב הפרי חדש (סימן‬ ‫אפילו בשבת ואיך אסרו חז"ל‪ ,‬הא הוי מפורש‬ ‫תקפח ס״ק ה) דלא מצינו שבית דין יעקרו מצוה אחר‬ ‫בתורה דומיא דמילה‪ .‬ובמחזיק ברכה‪( 51‬סימן של"א)‬ ‫לגמרי מן התורה‪ ,‬ושיאמרו שלא יתקעו שופר לעולם‬ ‫הוסיף להקשות מש"ס שבת (דף קלא) וסוכה (דף כט ב)‬ ‫ועיין שם‪ ,‬אבל עדיין קשה האיך תקנו חז"ל תקיעות‬ ‫דאמרו כן עיי"ש‪.‬‬ ‫דמיושב [אחרי דכבר יצאו עם תקיעות דמעומד]‬ ‫ובספר שדי חמד (כללים מערכת יוד כלל כב) כתב ליישב‬ ‫ולא חששו לשמא יתקן כלי שיר‪ ,‬דהרי כתב הפרי‬ ‫דברי הטורי זהב על פי מה שכתב הפרי מגדים‬ ‫חדש שם בסוף דבריו‪ ,‬דלא אמרינן כיון דאישתרי‬ ‫במשבצות כאן דלבית שמאי דאית להו איסור‬ ‫אישתרי‪ ,‬וצריך לומר‪ ,‬כיון דעל ידי כן נפעל פעולה‬ ‫הוצאה ביום טוב‪ ,‬תוקעין ונוטלין אף בחל בשבת‬ ‫גדולה‪ ,‬שהשטן מתערבב ואינו יכול לקטרג לכך לא‬ ‫דאי לא כן גם ביום טוב היה צריך לאסור וזה לא‬ ‫גזרו‪ ,‬ויש לפרש בזה מה דאיתא בראש השנה (דף טז‬ ‫יתכן וכו' עיין שם‪ ,‬לפי זה יש לומר דאותו מאן דאמר‬ ‫סוף עמוד א) אמר ר׳ יצחק למה תוקעין בראש השנה‪,‬‬ ‫במדרש סבירא ליה כבית שמאי ולדידיה תוקעין‬ ‫למה תוקעין רחמנא אמר תקעו עיין שם‪ ,‬דסלקא‬ ‫ונוטלין בשבת כמעשהו בחול‪ ,‬וגם סוגיית הש"ס‬ ‫דעתך דמקשן‪ ,‬שזה היה קשה לר' יצחק למה תוקעין‬ ‫דשבת וסוכה הנ"ל הנה נכון‪ ,‬דהתם אמרו כן אליבא‬ ‫ניגזר משום שמא יתקן כלי שיר‪ ,‬ועל זה קמתמה‬ ‫דר׳ אליעזר ור׳ אליעזר שמותי מתלמידי בית שמאי‬ ‫רחמנא אמר תקעו‪ ,‬ואין כח ביד חכמים לעקור מצוה‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫ולק‪ .‬להג״ר שלמה קליין מפרערוי זצ״ל‪ ,‬אב״ד זענטא‪ ,‬פאקש תרנ״ד‪.‬‬ ‫זלק‪ .‬להחיד״א זצ״ל‪ -‬הג״ר חיים יוסף דוד אזולאי‪ ,‬מגדולי חכמי הספרדים‪ ,‬חיבר למעלה ממאה ספרים‪ ,‬נלב״ע תקס״ו בליוורנו‪ ,‬ובתש״כ‬ ‫הועלו עצמותיו ומנו״כ בהר המנוחות‪.‬‬ ‫הנ‬ ‫תבשב‪ ‬תויהל לחש ה״ר | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫התוספות ‪ -‬אמאי נקט שמא יעבירנו ולא נקט שמא‬ ‫מן התורה לגמרי‪ ,‬ועל זה אמר אלא למה תוקעין‬ ‫יוציאנו מרשות היחיד לרשות הרבים‪[ ,‬וכתב לתרץ]‬ ‫ומריעין כשהן יושבין ותוקעין ומריעין כשהן עומדים‬ ‫משום דבזמן הזה דליכא רשות הרבים לא גזרינן‬ ‫‪[ -‬ומשני] כדי לערבב השטן‪.‬‬ ‫גזירה לגזירה‪ ,‬והיינו דוקא בהוצאה דילפינן ממשכן‬ ‫(אותיות ‪ -‬חלק ג מכתבים סימן י ‪ -‬קצת השמטות)‬ ‫מויכלא העם מהביא (שמות לו ו) כמו שכתבו תוספות‬ ‫‪spacer spacer‬‬ ‫במק ‬ ‫פסחים (פה ב) משום הכי בעינן ס׳ רבוא בוקעין‬ ‫דומיא דהתם (וכמו שכתב רש"י ותוספות עירובין ו' ונ"ט ע"א‬ ‫שמא יעבירנו‬ ‫דבעינן דומיא דדגלי מדבר עיין שם)‪.‬‬ ‫בענין רשות הרבים בזמן הזה דאורייתא‬ ‫אבל ד׳ אמות ברשות הרבים שלא היה במשכן רק‬ ‫או הלכה למשה מסיני‬ ‫הלכה למשה מסיני הוא (בריש פרק הזורק) בזה יש‬ ‫לומר כך ניתנה הלכה גם בזמן הזה הוי ליה רשות‬ ‫בקונטרס תל תלפיות (חלק ב אות ל"ט) נדפס בשמי‬ ‫הרבים גם בלא ס׳ רבוא בוקעין בו‪ ,‬ולכן בדוקא נקט‬ ‫דבר אחד בענין זה‪ ,‬וזה לשוני שם‪ :‬בתשובות בשמים‬ ‫הש"ס בכל מקום שמא יעבירנו ד׳ אמות ברשות‬ ‫ראשחלק  (סימן שנ"ט) נשאל הרי בכמה איסורי הוצאה‬ ‫הרבים עכ"ד‪.‬‬ ‫בשבת אנו סומכים על שאין לנו עכשיו רשות הרבים‬ ‫דאורייתא (עיין מגן אברהם וטורי זהב סימן שמ"ה) מעתה‪,‬‬ ‫ותמהני מאד‪ ,‬דהאיך יפרנס תלמוד ערוך בשבת‬ ‫למה לא יתירו בית דין את התקיעה ואת הלולב‬ ‫(ה א) המעביר חפץ ד׳ אמות ברשות הרבים מקורה‬ ‫בשבת שכל עיקרו אינו אסור אלא משום שמא‬ ‫פטור לפי שאינו דומה לדגלי מדבר ופירש רש"י וכל‬ ‫יעבירנו ד׳ אמות ברשות הרבים? ותירוצו על זה‬ ‫מלאכות דבשבת ממשכן גמרי וכו' וצע"ג‪ ,‬ומעתה‬ ‫תמוה מאד כנודעטלק ‪ .‬ועיין בפרשת מרדכי להגאון ר׳‬ ‫הדרא קושיא לדוכתיה‪ ,‬ומצוה ליישב עכ"ל‪.‬‬ ‫מרדכי בנעטמק ‪ ,‬ומה שכתב אדמ"ו ז"ל במהר"ם שיק‬ ‫(אותיות חלק א ‪ -‬אות ה ‪ -‬העברה ד׳ אמות ברה״ר)‬ ‫(אורח חיים סימן רצ"ב) משום שנאסר במנין גם כן אינו‬ ‫למה במצה אין גוזרים שמא ילך לחכם ללמוד הברכה‬ ‫מספיק להמעיין יפה במגן אברהם (סימן ט' סעיף קטן ז)‪.‬‬ ‫והנה אמרו בסוכה (מ״ב סוף ע"ב) גזירה שמא יטלנו‬ ‫וראיתי בתשובות מהר"י אסאדאמק  (אורח חיים סימן‬ ‫בידו וילך אצל בקי ללמוד ויעבירנו וכו' ופירש רש"י‬ ‫פז)‪ ,‬שהעלה מכח קושיא זו לתרץ גם כן קושיית‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫חלק‪ .‬ספר זה שנוי במחלוקת אם מקורו הוא רבינו הרא״ש או שהוא זיוף‪ .‬רבי מרדכי בנעט בשו"ת פרשת מרדכי‪( ,‬אורח חיים סימן ה) וספר‬ ‫הברית (חלק א‪ ,‬כתב יושר‪ ,‬מאמר כ) ועוד‪ ,‬כתבו שדבריו מזוייפים‪ ,‬הגר״ע איגר מביא דבריו הרבה פעמים לראי׳ בהגהותיו ובתשובותיו‪ ,‬ונושא‬ ‫ונותן בדבריו‪ .‬הרחיד״א בספרו טוב עין (אות ט ואות יח) ושם הגדולים (מערכת הבי"ת אות קכז) מביאו כבר סמכא‪ .‬אולם בשו"ת חתם סופר‬ ‫חלק א (אורח חיים) סימן קנד כתב‪ :‬הארכתי בזה יען בנב"י בתרא חי"ד סי' פ' שאל הרב השואל אם כבר נגזזו השערות עד שיעורא זוטא‬ ‫ושוב עקבי השערות הנותרים המה כאילו אינם אם מותר להשחית הנותר בתער‪ ,‬והנה שאלה זו לקוחה מכזבי הרא"ש שבס' בשמים ראש‬ ‫סי' י"ז‪( .‬מלשון דברי כזב)‪ .‬והרה״ק רבי אברהם מסוכטושוב בעל אבני נזר‪ ,‬בתוך ספר פסקי תשובה (פיעטרקובסקי)‪ ,‬בהערה על סימן מה‬ ‫כתב‪" :‬וכל איש שיש בו ריח יראת שמים לא יחזיק ספר בשמים ראש ולענה בתוך ביתו ‪ ...‬ולדעתי ראוי לשרפו ביוה"כ שחל להיות בשבת"‪.‬‬ ‫טלק‪ .‬וז״ל שם‪ :‬והשיב לי ‪ -‬וכי יעלה על הדעת לפי הפשוט שמשום איש אחד שיטעה ראו לעקור מצוה מכל ישראל? אלא שבתחילת‬ ‫מתן תורה ניתנו המצות לעשותם בארץ בזמן שיושבים עליה‪ ,‬ולאחר מכן מסרן הכתוב לחכמים יודעי העתים‪ ,‬והם ראו לחזק יותר את‬ ‫השבת ‪/‬כי הוא יותר עיקר וחיוב לנו ‪ /‬ולפיכך כל שאפשר שיבוא שום קלקול על ידו ‪ /‬בזמן מה עקרו אפילו מצוה ‪ /‬כי יש כח ביד בית דין‬ ‫מזמן עזרא ואילך ‪ /‬כי הכתוב מסרו לחכמים אחר הגלות ‪ /‬וכחם חזק אם לטעת ואם לעקור ‪/‬וכשאנחנו נחזור להתיר הנטילה ‪ /‬והתקיעה‬ ‫אתי לזלזולי ‪ /‬לפיכך מניחין אותם במנהגן‪.‬‬ ‫מק‪ .‬מקודם שימש כדיין בניקלשבורג בחיי הגה״ק ר״ר שמעלקא זצ״ל‪ .‬אח״כ נתמנה לאב"ד וראש ישיבת ניקלשבורג‪ ,‬ורב הכולל של‬ ‫מדינת מעהרן‪ .‬מהלוחמים הגדולים נגד הריפורם‪ .‬בעמ״ח מגן אבות על מלאכות שבת‪ ,‬תכלת מרדכי ‪ -‬דרשות‪ ,‬שו״ת פרשת מרדכי ועוד‪.‬‬ ‫נלב״ע תקפ״ט‪.‬‬ ‫אמק‪ .‬הג״ר יהודה אסאד זצ״ל‪ ,‬היה רבה של סערדהאלי‪ .‬תלמיד הג״ר מרדכי בנעט זצ״ל‪ .‬כשהחתם סופר פגש אותו‪ ,‬התפעל ממנו מאד‪,‬‬ ‫ופעל שיתקבל כרב בסערדהאלי‪ .‬תפס ישיבה גדולה‪ ,‬והיה מגדולי הרבנים והמנהיגים בארץ הגר‪ .‬נודע גם במאבקו בריפורם‪ .‬מח״ס שו"ת‬ ‫מהרי״א ‪ -‬יהודה יעלה‪ ,‬וחידושי מהרי"א נלב״ע תרכ"ו‪,‬‬ ‫במק‪ 600,000 .‬עוברים‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫ונ‬ ‫או על נטילת אתרוג מה שאין כן בשאר מצות‪ ,‬והוא‬ ‫בד"ה ללמוד ‪ -‬נענועו או ברכתו עכ"ל‪ ,‬ובשואל ומשיב‬ ‫פשוט מאוד‪.‬‬ ‫(רביעאה ח"א סימן ה) מביא קושיא דלפי זה גם במצה‬ ‫נגזור שילך אצל חכם ללמוד הברכה וגם בספר (ל״ש)‬ ‫יותר לא רציתי להאריך בענין זה שכבר דשו בו רבים‬ ‫[ליקוטי שלמהגמק ] מביא קושית זו בסוכה שם‪,‬‬ ‫ועיין בספר עט סופר לידיד נפשי הגאון מפאקש‬ ‫דמק ‬ ‫ובמחילת כבודם לא ראו גם שניהם דברי הפני יהושע‬ ‫שליט"א (חלק ראשון כלל ח') שהאריך בסוגיא זאת‬ ‫במסכת סוכה (בסוף המסכתא ד"ה פיסקא וכו') שכתב‬ ‫לערך ששה דפים והביא רוב סברות אחרונים‬ ‫וז"ל‪ :‬דדוקא בלולב דאיכא ד' מינים אפשר דאין הכל‬ ‫וראשונים בזה‪ ,‬ומה אביא לא הביא הוא‪.‬‬ ‫בקיאין‪ ,‬דאי לא כן כל מצוה הצריך ברכה יהא אסור‬ ‫(אותיות ‪ -‬אות ש ‪ -‬שמא יעבירנו)‬ ‫לעשות בשבת עכ"ל‪ ,‬וכוונתו דדוקא בלולב דאיכא‬ ‫ד' מינים אין הכל בקיאין אם מברכין על נטילת לולב‬ ‫אכילת סימנים‬ ‫נגדך וכשאתה בוכה הוא בוכה כנגדך כו'‪ ,‬כי השי"ת‬ ‫מתנהג עם האדם מדה במדה ממשזמק ‪.‬‬ ‫נוהגין לאכול בסעודה זו תפוח מתוק‬ ‫בדבש (שו״ע אורח חיים סימן תקפג )‬ ‫ומעתה יצדק מאמרם ז"ל למה נמשלו ישראל‬ ‫כיון דנמשלו ישראל לתפוח שאליו נדמה‬ ‫לתפוח דמאחר שאנו קוראים דבהך קרא דכתפוח‬ ‫הקב"ה‪ ,‬עכ״ח ישנו בישראל גם דוגמא זו‬ ‫בעצי היער מדמה המשורר את השי"ת ברוך הוא‬ ‫מה דכתיב (שיר השירים ב ג) כתפוח בעצי היער וגו'‬ ‫וברוך שמו לתפוח‪ ,‬אם כן בהכרח ישנו בישראל גם‬ ‫למה נמשלו ישראל לתפוח לומר לך מה תפוח זה‬ ‫כן דוגמא זו‪ ,‬דאי לא כן לא היה לו לדמות להקב"ה‬ ‫פריו קודם לעליו אף ישראל הקדימו נעשה לנשמע‬ ‫שמתנהג עם ישראל כתפוח‪ ,‬ולזה שאל להודיענו‬ ‫– והקשו התוספות (שבת פח א) הלא בהאי קרא לא‬ ‫באיזה דבר נמשלו ישראל‪ ,‬ולא קשה מידי קושיית‬ ‫נמשלו ישראל לתפוח אלא הקב"ה כדכתיב (שם)‬ ‫התוספות‪ ,‬עכ"לחמק ‪.‬‬ ‫‪spacer‬‬ ‫כן דודי בין הבנים – וכתב בספר בית יצחקהמק  על‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬חלק א ‪ -‬קונטרס עונג שבת סעיף ח)‬ ‫מגילה (דף י"א) וז"ל‪ :‬אמנם הדבר נכון כמו שכתבו‬ ‫המפורשים ז"ל‪ ,‬ויעויין בדברי הרה"ק בעל אור‬ ‫החיים "בספר החפץ"ומק  שם בביאורו לשיר השירים‬ ‫בפסוק זה‪ ,‬דהענין הוא כך דהנה כתוב ה' צלך ואמרו‬ ‫במדרש מה הצל הזה כשאתה משחק הוא משחק‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫גמק‪ .‬להג״ר שלמה קליין מפרערוי זצ״ל‪ ,‬אב״ד זענטא‪ ,‬פאקש תרנ״ד‪.‬‬ ‫הִמקנה ועוד‪.‬‬ ‫דמק‪ .‬בעל ילקוט אליעזר וספר ִ‬ ‫המק‪ .‬להג״ר יצחק אייזיק ווייס זצ״ל‪ ,‬אבד״ק סוואליעווע ואח״כ ראב״ד דמונקאטש‪ .‬לאחר הסתלקות בעל בני יששכר‪ ,‬נסע להרה״ק רבי‬ ‫יהודה צבי מראזלא‪ ,‬ואחר כך להשר שלום מבעלזא‪ ,‬אחר הסתלקותו נסע להרה״ק ר׳ יצחק אייזיק מזידיטשוב‪ ,‬והרה״ק בעל דברי חיים מצאנז‪.‬‬ ‫ומק‪ .‬ספר חפץ ה׳‪.‬‬ ‫זמק‪ .‬וידועים דברי הבעש״ט הק׳ ‪ :‬והובא בכמה מספרי גדולי החסידות משמו בבעש״ט על התורה פ׳ ראה‪ ,‬בקדושת לוי לפורים‪ ,‬בדגל‬ ‫מחנה אפרים ויקרא ועוד הרבה] על הפסוק בתהלים ה׳ צלך על יד ימינך‪ ,‬הנהגת הקב״ה עם ברואיו דומה לצלו של האדם היכן שהוא הולך‬ ‫הצל מתלווה עמו‪ ,‬כך גם נוהגת כביכול מדת שמים כמו האדם שלמטה‪ ,‬באותו דרך שהוא הולך ומתנהג כך גם מתנהגים אתו‪.‬‬ ‫חמק‪ .‬ובכמה ספרי קודש כתבו הטעם לאכילת תפוח בדבש בליל ר״ה כדי לעורר זכות הקדמת נעשה לנשמע‪.‬‬ ‫זנ‬ ‫םינמיס‪ ‬תליכא | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫אב וראש בפני עצמונק ‪ ,‬ולפיכך זכה למדריגה גדולה‬ ‫ומצור דבש אשביעך (תהלים פא יז)‬ ‫כזאת אשר זכרונו שמור לדורות וזכותו עומדת לבניו‬ ‫אחריו כל ימות עולם‪.‬‬ ‫רמז לאכילת דבש בר״ה‬ ‫(אותיות ‪ -‬חלק ג ‪ -‬הקדמה)‬ ‫וסמיך ליה אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים‬ ‫ישפוט‪ ,‬רמז לאכילת דבש בליל ראש השנה יום‬ ‫ויש אוכלים רימונים ואומרים‪" :‬נרבה‬ ‫משפט העליון‪( .‬מקדש מעט בשם הרוקח ז"ל)‪.‬‬ ‫זכיות כרימון" (שו״ע אורח חיים סימן תקפג)‬ ‫(תנך ‪ -‬תהלים ‪ -‬קאפיטל פא)‬ ‫ב׳ סוגי מצוות יש ‪ -‬מי שניצול מעבירה‪,‬‬ ‫ומי שקיים מצוה בפועל‬ ‫אוכלים ראש כבש‪...‬נהיה לראש‬ ‫בשבת (סד א) אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר‬ ‫ולא לזנב (שו״ע אורח חיים סימן תקפג)‬ ‫להן משה לישראל שמא חזרתם לקלקולכם הראשון‬ ‫שנהיה לראש ייחוס משפחתנו ולא האחרון וסוף‬ ‫אמרו לו לא נפקד ממנו איש אמר להן אם כן כפרה‬ ‫הייחוס‪ ,‬ונשתדל להשיג שלימות הנרצה‬ ‫למה אמרו לו אם מידי עבירה יצאנו מידי הרהור לא‬ ‫יצאנו‪ ,‬מיד ונקרב את קרבן ה' וכו' מובא בש"ס הנ"ל‬ ‫‪...‬והנה ידוע מה שכתב הגאון מו"ה משה חפץטמק  ז"ל‬ ‫בשם הגאון ר' שאול קאצנעלין באגין זצ"ל מווילנא‬ ‫בספר מלאכת מחשבת (פרשת במדבר) בפסוק ואתכם‬ ‫שכתב על הגמרא הנ"ל בזה הלשון‪ :‬ואיתא בשיר‬ ‫יהיו איש איש למטה איש ראש לבית אבותיו הוא‪,‬‬ ‫השירים רבה על פסוק (שיר השירים ד ג) כפלח הרמון‬ ‫על פי מעשה שמיוחס אחד היה לו מריבה עם חכם‬ ‫‪ -‬באותה שעה כשחזרו ממלחמת מדין התחיל משה‬ ‫אחד ממשפחה לא נכבדה‪ ,‬והמיוחס התגאה מאוד‬ ‫לשבחן אפילו ריקנין שבכם רצופין מצות ומעשים‬ ‫על יחוסו ועל ידי כן דיבר עם החכם בלשון מדברת‬ ‫טובים כרמון הזה‪ .‬שכל מי שבא עבירה לידו וניצול‬ ‫גדולות‪ ,‬ואמר לו החכם אין לך להתגאות כל כך על‬ ‫הימנה ולא עשה אותה‪ ,‬מצוה גדולה עשה‪ .‬ואין צריך‬ ‫יחוסך כי אתה סוף ייחוס משפחתך ועמך יפסוק‬ ‫לומר לצמתך על הצנועין ועל המצומתין שבכם‪,‬‬ ‫הייחוס‪ ,‬אמנם אני ראש ייחוס משפחתי שממני‬ ‫ע"כ‪ .‬נמצא שיש שתי מני זכיות‪ :‬א‪ .‬בבחינת לא עשה‬ ‫יתחיל הייחוס‪.‬‬ ‫עבירה‪ ,‬ב‪ .‬זכיות ומצות ממש כדאיתא במדרש הנ"ל‪.‬‬ ‫וזה שכתוב ואתכם יהיו איש איש למטה‪ ,‬אבל לא‬ ‫ביאור התפלה יהי רצון שנרבה זכיות כרמון‬ ‫תבחרו אנשים שהם סוף ייחוס משפחתם‪ ,‬כי אם‪,‬‬ ‫איש אשר ראש לבית אבותיו הוא‪ ,‬שממנו יתחיל‬ ‫על פי זה מיושב קושיית הטורי אבן במגילה (ו א)‬ ‫ייחוס משפחתו‪ ,‬עליו תשימו המשרה והוא יהיה‬ ‫למה נקרא שמה רקת שאפילו ריקנין שבה מלאים‬ ‫לכם לראש ולקצין‪ ,‬והוא פירוש נחמד מאוד ‪.‬‬ ‫מצות כרמון" וכתב הטורי אבן וז"ל‪ :‬איני יודע מאי‬ ‫עדיפותא דטבריא בדבר זה מכל ארץ ישראל וכו'‬ ‫וזה שאמרו אוכלין ראש כבש לומר נהיה לראש‬ ‫הא דרשינן בפרק ד׳ דסנהדרין (דף ל"ז א) כפלח הרמון‬ ‫ר"ל לראש ייחוס משפחתינו ‪ -‬ולא לזנב וסוף ייחוס‬ ‫רקתך אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון כו'‪ .‬גם‬ ‫משפחתינו‪ ,‬שלא נסמוך על זכות אבות כי אם‬ ‫הפרי חדש הקשה (בסימן תקפ"ג) על הרמ"א שכתב‬ ‫נשתדל ונפעול להשיג שלימות הנרצה לעצמינו‬ ‫ונוהגין לאכול רמון ואומרים יהי רצון שנרבה זכיות‬ ‫שנהיה אנחנו הראש ולא הסוף‪ ,‬וזכר לאילו של יצחק‪,‬‬ ‫כרמון‪ .‬וז"ל הפרי חדש‪ :‬אין להקשות מהא דאמרו‬ ‫שגם כן לא סמך על זכות אבות רק השתדל להיות‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫טמק‪ .‬הג״ר משה חפץ זצ"ל‪ .‬מחכמי איטליה‪ .‬נדפס בונציה שנת ת״ע ובקניגסברג שנת תרי״ט‪ .‬נלב״ע תע״א‪.‬‬ ‫נק‪ .‬ועיין בפניני ילקה״ג על התורה בריש פרשת וארא (במש״כ רש״י וארא אל האבות) מש״כ רבינו בזה‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫חנ‬ ‫רקתך אלא רקנין שבך‪ ,‬על אחת כמה וכמה (חגיגה כז א)‬ ‫בברכות כפלח הרמון רקתך אפילו ריקנין שבישראל‬ ‫כו' ואם כן מאי רבותיה הכא כו' עיין שם‪.‬‬ ‫והנה שמעתי או ראיתי באיזה ספראנק  דלכך אמר‬ ‫מלאים מצות "כרמון" לפי שהרמון יש לו תרי"ג‬ ‫ולפי הנ"ל לא קשה דאנחנו מתפללין שנרבה זכיות‬ ‫גרעינין‪ ,‬והוא רומז על תרי"ג מצות‪ ,‬ואם כן התינח‬ ‫כרמון היינו זכיות ומעשים טובים ממש לא בבחינת‬ ‫מי שקיים תרי"ג מצות‪ ,‬שפיר מגינים עליו מאש של‬ ‫שלא נעשה עבירות שגם זה נקרא מצות כרמון‬ ‫גיהנם שלא ישלוט בו‪ ,‬אבל מי שמשייר אפילו חק‬ ‫כבמדרש הנ"ל‪ .‬ומתורץ גם כן קושית הטורי אבן‬ ‫אחד‪ ,‬אם כן שוב אינו מלא מצות כרמון לכך שפיר‬ ‫הנ"ל‪ .‬דעם היות שכל ישראל מלאים במצות כרמון‬ ‫נידון בגהינם‪ ,‬כן היה נראה לי נכון‪.‬‬ ‫היינו בבחינת שהם מופרשין מעבירות‪ .‬אבל מעלת‬ ‫טבריא היה שהיו מלאים מצות ממש כרמון‪ .‬כי היתה‬ ‫אמנם אחר כך ראיתי שהוא נגד הגמרא דעירובין‬ ‫עיר מלאה חכמים וסופרים‪ .‬כדאמרינן בירושלמי‬ ‫(דף י"ט הנ"ל) דאמר לא קשה‪ ,‬כאן בפושעי ישראל‬ ‫והובא ברא"ש פרק בדכתובות רבי אבהו שלח כו'‪,‬‬ ‫כאן בפושעי עובדי כוכבים‪ .‬הכי נמי מסתברא‪ ,‬דאם‬ ‫ע"כ דפח"ח‪.‬‬ ‫כן קשיא דריש לקיש אדריש לקיש דאמר ריש‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬אחר מסכת חגיגה ‪ -‬קונטרס אחרון)‬ ‫לקיש פושעי ישראל אין אור גיהנם שולטת בהן ק"ו‬ ‫ממזבח וכו' עיין שם‪ ,‬ולפי הנ"ל הוי ליה למימר כאן‬ ‫בפושעי ישראל שמלאים מצות כרמון דהיינו תרי"ג‬ ‫אמר ריש לקיש‪ ,‬אין אור של גיהנם שולטת בפושעי‬ ‫במילואו כאן בפושעי ישראל ששיירו חוק אחד‪ ,‬אלא‬ ‫ישראל קל וחומר ממזבח הזהב ‪ -‬מה מזבח הזהב‬ ‫וודאי דברים אלו שאמרתי טעות הן בידי‪ ,‬ומחוורתא‬ ‫שאין עליו אלא כעובי דינר זהב כמה שנים אין האור‬ ‫כדשנינן מעיקרא‪.‬‬ ‫שולטת בו‪ ,‬פושעי ישראל שמלאין מצות כרמון‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬מסכת חגיגה ‪ -‬דף כז א)‬ ‫דכתיב (שיר השירים ד‪ ,‬ג) כפלח הרמון רקתך אל תקרי‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫אנק‪ .‬כן איתא בספר לחמי תודה [ל"ו ע"א] בשם הספרי‪ ,‬ובספרי המלקטים בזמנינו העירו שלא מצינו כן והאריכו למעניתם בתירוצים‬ ‫שונים‪ ,‬כגון שבזמנינו נתקטנו הרמונים ועוד‪.‬‬ ‫טנ‬ ‫ךילשת | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫תענית בר״ה‬ ‫קיים תמיד של שחר מכפר וצדק ילין בה וממילא‬ ‫ורחמיו על כל מעשיו (תהלים קמה‪ ,‬ט)‬ ‫בראש השנה צדיקים גמורים‪ ,‬והוי יום טוב ממש‬ ‫וכו'‪ ,‬ולכן בימי עזרא וכו' ובנו בית המקדש מחדש‬ ‫אי מצוה להתענות בר"ה או לאכול כשאר‬ ‫וכו' וממילא יש לומר הני שיטות דסבירא להו בזמן‬ ‫יו"ט ואז הוי השחיטה תיקון להבעל חי‬ ‫הזה שאין בית המקדש קיים‪ ,‬מצוה להתענות בראש‬ ‫ועיין פלפול נעים בזה בתשובות שערי צדק‬ ‫בנק ‬ ‫השנה‪ ,‬ועל כל פנים יש סמך גדול דשפיר הנהיגו‬ ‫להגאון מדעעש זצ"ל (חלק או"ח סימן קכא) בענין אי‬ ‫השוחטים שלא נהגו לשחוט בראש השנה וכו׳‪.‬‬ ‫מותר לשוחט לשחוט עופות ביום טוב של ראש‬ ‫סעודת שבת קודש היא מצוה רבה ושחיטה‬ ‫השנה דתליא בפלוגתא הנ"ל אי מצוה להתענות‬ ‫לכבודה היא תיקון להבעל חי‬ ‫בראש השנה או חיוב דוקא לאכול כשאר יום טוב‪,‬‬ ‫אבל בשנה הזאת שצריך לשחוט בערב שבת קודש‬ ‫כי ערב ראש השנה צריך לעורר רחמים‪ ,‬והשחיטה‬ ‫לצורך שבת קודש‪ ,‬אפשר דכולי עלמא מודים שאין‬ ‫בעצמותה אכזריות‪ ,‬אך כששוחט בכדי לאכול ביום‬ ‫כאן מנהג למנוע לשחוט‪ ,‬דהא סעודת שבת קודש‬ ‫טוב הוי תיקון לבעל חי מה שאין כן לשיטות שאין‬ ‫ודאי מצוה רבה‪ ,‬ואין מתענין בו כלל‪ ,‬ואם כן בכל‬ ‫מצוה לאכול בראש השנה‪ ,‬ובאמת חוששין לכך‬ ‫ענין הוי תיקון להבעל חי שנשחט לצורך סעודת שבת‬ ‫לענין כששכח יעלה ויבא בסעודת ראש השנה (עיין‬ ‫קודש‪ ,‬לכאורה אין לחוש כלל עיין שם‪ .‬ועיין עוד‬ ‫מגן אברהם סימן קפח סק"ז ובפרי מגדים שם) שאינו חוזר‬ ‫בזה בתשובות מהר"י אסאד זצ"ל (חלק או"ח סימן קסד‬ ‫לראש‪ ,‬ולכן נמנעין מלשחוט בראש השנה‪ ,‬ובאמת‬ ‫ועוד שם בסימן קס"ג) בענין השחיטה וגם בענין תענית‬ ‫מה שהביא ראיה מעזרא שאמר (נחמיה ח י) אכלו‬ ‫בראש השנה‪ ,‬ויותר אין להאריך‪.‬‬ ‫משמניםגנק  היה נלע"ד ליישב להני פוסקים דסבירא‬ ‫(שו״ע או״ח ‪ -‬סימן תקצה ‪ -‬ועיין פלפול נעים)‬ ‫להו דמתענין בראש השנה וכו' וכו' כן הוא בזמן הזה‬ ‫שאין בית המקדש קיים‪ ,‬אבל בזמן שבית המקדש‬ ‫תשליך‬ ‫כובשו שנאמר ישוב ירחמנו יכבוש עונותינו ופירש‬ ‫ישוב ירחמנו יכבש עונותינו וגו' (מיכה ז‪ ,‬יט)‬ ‫רש"י ‪ -‬כובש את כף המאזנים של זכות‪ ,‬וקשה‪,‬‬ ‫דהלא הפסוק אומר דכובש העונות ולא הזכיות‪,‬‬ ‫הקב"ה כובש העונות כדי למעט נפחם‬ ‫ועיין בשל"ה הקדוש (מסכת יומא) שפירש בדרך אחר‬ ‫שלא יכריעו נגד משקל הזכויות‬ ‫דגם ר׳ אליעזר דאמר כובש קאי אעונות‪ ,‬ור׳ אליעזר‬ ‫עיין בגמרא ראש השנה (יז א) בית הלל אומרים ורב‬ ‫דאמר כובש ור' יוסי בר חנינא דאמר נושא שנאמר‬ ‫חסד ‪ -‬מטה כלפי חסד היכי עביד? ר׳ אליעזר אומר‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫בנק‪ .‬להרה״ק רבי מנחם מענדל פאנעטה זצ״ל אדמו״ר מדעעש‪ ,‬בעמ״ח מעגלי צדק על התורה ועוד‪ ,‬נלב״ע תרמ״ה‪.‬‬ ‫גנק‪ .‬לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום לאדנינו ואל תעצבו כי חדות יהוה היא מעזכם‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫ס‬ ‫במשקל מכף חובה‪ ,‬וגם רוצה שכף חובה לא יהיה‬ ‫נושא עון וגו' מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי‪.‬‬ ‫יותר בנפח‪ ,‬מה עושה הקב"ה‪ ,‬לוקח העונות וכובשם‬ ‫והענין הוא על דרך דאיתא במסכת בבא מציעא‬ ‫ביחד‪ ,‬לא שכובש הכף‪ ,‬רק העונות בעצמם כובשם‬ ‫בפרק האומנין (בבא מציעא פ א) נפח קשה כמשאוידנק ‪,‬‬ ‫ודוחקם זה על זה למעט נפחם‪ ,‬ושתי כפות עדיין‬ ‫נמצא כשיש שני דברים ששוים במשקל ולהאחד‬ ‫שוים‪ ,‬ואז נושא כף חובה‪ ,‬נמצא כף זכות מכריע‪,‬‬ ‫יש יותר נפח מלהאחר היא קשה לבהמה כתוספות‬ ‫וגם הנפח של כף חובה כבר נתמעט שלא יהיה יותר‬ ‫משוי‪ ,‬ולפעמים דבר אחד אינו שוקל כמו האחר אבל‬ ‫מנפח דכף זכות‪ ,‬ואז כפשוטו כובש עון ונושא עון‪,‬‬ ‫הנפח שלו יותר גדול‪ ,‬נחשב כאלו היה שוה במשוי‪,‬‬ ‫עכ"ל‪ ,‬ודפח"ח שפתים ישק‪.‬‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬מיכה ז)‬ ‫והקב"ה רב חסד רוצה להכריע כף זכות שיהיה יותר‬ ‫עשרת ימי תשובה‬ ‫מועדהנק ‪ ,‬מלבד זה אני אומר טעם וכו' מה מעבדות‬ ‫אל מלך יושב על כסא רחמים‬ ‫לחרות אמרינן שירה‪ ,‬ממות לחיים לא כל שכן וכו'‬ ‫וכיון שבראש השנה ויום הכפורים הנכתבים לחיים‬ ‫כיון דאין ישראל יודעים אם נתקבל סדר תקיעתם‬ ‫ניצולים ממש ממות לחיים לכן אמרו מלאכי השרת‬ ‫ברצון ונצלו ממות לחיים‪ ,‬אין אומרים שירה‬ ‫שראוי לישראל לומר שירה על זה‪.‬‬ ‫בגמרא ראש השנה (דף לב ב) אמר רבי אבהו‪ ,‬אמרו‬ ‫והנה כל זה נעשה על ידי תקיעת שופר שהקדוש‬ ‫מלאכי השרת לפני הקב"ה‪ ,‬רבונו של עולם‪ ,‬מפני‬ ‫ברוך הוא עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים‪,‬‬ ‫מה אין ישראל אומרים שירה לפניך בראש השנה‬ ‫והקדוש ברוך הוא משיב להם‪ ,‬אטו ישראל יודעים זה‬ ‫וביום הכפורים‪ ,‬אמר להן‪ ,‬אפשר מלך יושב על כסא‬ ‫למטה אם נתקבל סדר תקיעתם ברצון‪ ,‬ועל זה משיב‬ ‫הדין וספרי חיים וספרי מתים פתוחין לפניו וישראל‬ ‫אפשר מלך יושב על כסא דין‪ ,‬לשון אפשר שמידי‬ ‫אומרים שירה לפני‪.‬‬ ‫ספיקא לא נפקי‪ ,‬וישראל על כל פנים מסופקים שמא‬ ‫יש לדקדק על אומרו ית' אפשר מלך יושב כו'‪ ,‬והלא‬ ‫ח"ו עדיין יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים‬ ‫ודאי הוא יושב על כסא דין‪ ,‬וכך הוי ליה למימר אמר‬ ‫פתוחים‪ ,‬ועדיין לא ניצלו ממות לחיים ולכן אינם‬ ‫להם‪ ,‬מלך יושב כו'‪.‬‬ ‫אומרים שירה‪ ,‬ולכן המלאכים שפיר אומרים שירה‬ ‫בראש השנה ויום הכפורים‪ ,‬וכמו שכתבו התוספות‬ ‫וכתב בדרושי הצל"ח (דרוש נ"ב) וז"ל‪ :‬הנה מלבד‬ ‫במסכת ערכין [שם] שיש לומר בראש השנה והחיות‬ ‫הטעם שאמרו במסכת ערכין (י א) שהיה ראוי‬ ‫ישוררו‪ ,‬לפי שהם למעלה רואים שהקדוש ברוך הוא‬ ‫לומר בראש השנה ויום הכפורים משום דאיקרו‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫דנק‪   .‬השוכר את החמור להביא עליה חטין והביא עליה שעורין חייב תבואה והביא עליה תבן חייב מפני שהנפח קשה ֿלֿבהמה כמשאוי‪.‬‬ ‫וברש״י‪ :‬קשה כמשאוי ‪ -‬אם השוה כובד השעורין לכובד החטין כגון שהוסיף סאה שלמה על הלתך הרי הרבה הנפח‪ ,‬ורוב הנפח קשה‬ ‫למשאוי והוי נפח זה תוספת לקלקול החמור‪.‬‬ ‫הנק‪( .‬ערכין י ב) ראש השנה ויום הכיפורים דאיקרו מועד ואיקדוש בעשיית מלאכה‪ ,‬לימא משום דר' אבהו דאמר רבי אבהו אמרו מלאכי‬ ‫השרת לפני הקב"ה רבש"ע מפני מה אין ישראל אומרים שירה לפניך בר"ה וביום הכפורים אמר להן אפשר מלך יושב על כסא הדין וספרי‬ ‫חיים וספרי מתים פתוחין לפניו וישראל אומרים שירה לפני וכו׳‬ ‫אס‬ ‫הבושת‪ ‬ימי תרשע | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫מאמינים שהוא קשה לכעוס וכל מאמינים שהוא רך‬ ‫עמד מכסא דין וישב על כסא רחמים‪ ,‬ואז יכולים‬ ‫לרצות‪ ,‬ואפשר דמשום הכי אמרינן בסליחות מתנהג‬ ‫לומר שירה‪ ,‬עכ״ד דפח"חונק ‪.‬‬ ‫בחסידות‪ ,‬היינו משום שהוא קשה לכעוס ונוח לרצות‬ ‫(אבות ה יא)‪ ,‬ואם כן הוא חסיד כמבואר במשנתינו‪,‬‬ ‫ועוד יש לומר דהקדוש ברוך הוא הוא חסיד כמבואר‬ ‫אע״פ שבטוחים שיצאו ממות לחיים‪ ,‬כיון‬ ‫במשנה דלעיל‪( ,‬אבות ה י) דהאומר שלי שלך ושלך‬ ‫דעדיין לא נגמר דינם א״א לומר שירה‬ ‫סק‬ ‫שלך הוא חסיד‪ ,‬וכתב שם בספר מקוה ישראל‬ ‫ועיין בספר ערוך לנרזנק  כאן (ראש השנה לב) שכתב‬ ‫וזו מדת הקדוש ברוך הוא שהכל שלו שנאמר (חגי‬ ‫דשאלת המלאכים למה אין ישראל אומרים שירה‬ ‫ב‪ ,‬ח) לי הכסף [ולי הזהב נאם ה׳ צבאות] וגו'‪ ,‬והוא‬ ‫בראש השנה ויום הכיפורים ‪ -‬הרי הם בטוחים שיצא‬ ‫אינו נוטל כלום מבן אדם וזהו שלי שלך ושלך שלך‪,‬‬ ‫כאור משפטם‪ ,‬אשר על כן לובשים לבנים (וכמו‬ ‫ועל כן שפיר אמרינן על הקב"ה מתנהג בחסידות‪ ,‬וכן‬ ‫שהקשה הכפות תמרים ביום תרועה)?‬ ‫בהגדה של פסח אמרינן‪ ,‬חסיד הוא וא"ש‪.‬‬ ‫אבל הקדוש ברוך הוא השיב אף על פי שבטוחים‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬אבות ה א)‬ ‫‪spacer‬‬ ‫בחסדי‪ ,‬מכל מקום כשהמלך יושב על כסא דין‬ ‫‪spacer‬‬ ‫ועדיין ספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניו שלא‬ ‫נגמר הדין עדיין‪ ,‬גם להם אין ראוי לומר שירה‪ ,‬אף‬ ‫דרשו ה׳ בהמצאו קראוהו‬ ‫שבטוחים שארחם עליהם‪ ,‬עכ״ל עיין שם‪.‬‬ ‫בהיותו קרוב (ישעיה נה‪ ,‬ו)‬ ‫אם גמר החתימה הוא בהושענא רבה‪,‬‬ ‫כשישראל קדושים אז השי״ת מתפאר שהוא קרובינו‬ ‫איך אומרים הלל בסוכות‬ ‫חכמינו ז״ל (יבמות מט) דרשו [פסוק] זה על עשרת‬ ‫והנה לא אמנע מלכתוב מאי דקשיא לי לפי זה לפי‬ ‫ימי תשובה‪.‬‬ ‫מה שכתבו המקובלים דהגמר חתימה אינו אלא‬ ‫בהושענא רבהחנק ‪ ,‬אם כן עד הושענא רבה עדיין לא‬ ‫ונראה לפרש דכתיב (תהלים קמח) לבני ישראל עם‬ ‫נגמר הדין‪ ,‬ואם כן איך ישראל אומרים הלל כל ימי חג‬ ‫קרובו‪ ,‬והנה מי שיש לו קרוב שאינו מתנהג כשורה‪,‬‬ ‫הסוכות‪ ,‬וצריך עיוןטנק ‪.‬‬ ‫בוש הוא לומר שהוא קרוב לו‪ ,‬כן בכל השנה הקדוש‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬השמטות ראש השנה לב א ‪ -‬בר״ה)‬ ‫ברוך הוא בוש לומר שהוא קרוב לישראל‪ ,‬אבל‬ ‫בעשרת ימי תשובה שישראל קדושים הם ‪ -‬אז הוא‬ ‫מתנהג בחסידות וכו׳ (אל ארך אפים)‬ ‫אומר בפומבי שהוא קרוב לנו‪ .‬וזה שכתוב דרשו ה׳‬ ‫בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב‪.‬‬ ‫כיון שהקב״ה קשה לכעוס ונוח‬ ‫(אות ל ‪ -‬לקוטי אגדה ‪ -‬דרשו)‬ ‫לרצות‪ ,‬מתנהג הוא כחסיד‬ ‫‪dingbat‬‬ ‫איתא בפיוט (מוסף לר״ה ויוהכ״פ) האוחז ביד וכו' וכל‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫ונק‪ .‬עיין לעיל בקטע אפשר מלך יושב וכו׳‪.‬‬ ‫זנק‪ .‬זנק‪ .‬להג״ר יעקב יוקל עטטלינגער זצ״ל‪ ,‬ממנהיגי היהדות האורטודוקסית באשכנז‪ .‬בעמ״ח ערוך לנר על הש״ס‪ ,‬ביכורי יעקב על הל׳‬ ‫סוכה‪ ,‬ושו"ת בנין ציון‪ .‬מבין תלמידיו הג״ר שמשון רפאל הירש זצ״ל והג״ר עזריאל הילדסהיימר זצ״ל‪.‬‬ ‫חנק‪ .‬עיין יערות דבש (דרוש ו)‪ ,‬ועיין מטה אפרים‪ ,‬אלף המגן (תקפב כו)‪ ,‬וזוה״ק פרשת ויחי‪.‬‬ ‫טנק‪ .‬עיין בשו"ת שיח יצחק להג"ר יצחק ווייס זצ"ל מווערבוי (או"ח סי' שט"ו) שמביא קושיית רבינו ומבאר דימי חג הסוכות אינם ימי‬ ‫דין ולכן אומרים הלל‪ .‬ולדבריו צ"ב קצת למה אומרים הלל ביום הו"ר עצמו‪ .‬ובספר מחשבת עם הביא מהג"ר חיים קניבסקי זצ"ל שאחר‬ ‫התפלות בר"ה ויו"כ אנו בטוחים שנזכה בדין‪ .‬ובספר מי דבש להג"ר יוסף משה סופר זצ"ל כתב דימי סוכות הם ימי תשובה מאהבה ואומרים‬ ‫הלל על העונות שנהפכו לזכיות‪ .‬והטעים הדבר ע"פ דברי התפארת שלמה שכתב לפרש ספרי חיים וספרי מתים דקאי על מצוות שנעשים‬ ‫בחיות או לא‪ ,‬ולכן בימי סוכות זמן שמחתינו עושין המצוות בשמחה וחיות יכולים לומר הלל‪,‬‬ ‫סק‪ .‬להג״ר ישראל (איסרל) פרוסטיץ זצ״ל‪ ,‬מ״מ דפרשבורג‪ ,‬בן הגאון ר׳ דניאל פרוסטיץ זצ״ל ראב״ד דשם‪ .‬י״ל פרשבורג תרל״ט‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫בס‬ ‫ס”פ כי תבא בהשמטה לפרשת אחרי)‪ ,‬אמנם כאשר ינוחו‬ ‫עיקר התפלה צריך להיות שיעשו הרשעים תשובה‬ ‫גני תאוותיו ויעזוב דרכו הרע ותועבותיו‪ ,‬אז ממילא‬ ‫בדמשק אליעזראסק  פרשת ואתחנן כתב בשם כלי‬ ‫יאבדו עשתונותיו ומחשבות מינות ואפיקורסות‬ ‫חמדהבסק ‪ ,‬דעיקר התפלה צריך להיות שיעשו‬ ‫אשר חשב‪.‬‬ ‫הרשעים תשובה‪ ,‬ועל ידי כן ממילא יהיה אך טוב‬ ‫וזה שכתוב יעזוב רשע דרכו‪ ,‬אם אך יעזוב רשע דרכו‬ ‫לישראל וכמאמר חז”ל (ברכות י א) בפסוק יתמו‬ ‫הרע ותועבותיו‪ ,‬אז ממילא יעזוב איש און מחשבותיו‪,‬‬ ‫חטאים מן הארץ כנודעגסק ‪ ,‬וזה שכתוב דרשו ה׳‬ ‫מחשבות און וכפירה אשר חשב עד הנה‪ ,‬ודו”ק‪.‬‬ ‫בהמצאו קראוהו [בהיותו קרוב] וגו’ ומה תהיה ענין‬ ‫הקריאה‪ ,‬שיעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו‪,‬‬ ‫‬ ‫עיין שם‪.‬‬ ‫דרשוהו וחקרוהו אם לא בא השפע בדרך עונש ונקמה‬ ‫כי לא מחשבותי וגו׳ כי גבהו שמים וגו׳ כי כאשר ירד‬ ‫הגשם והשלג כן יהיה דברי אשר יצא מפי וגו׳ (ישעיה‬ ‫דרשוהו וחקרוהו אם לא בא השפע בדרך עונש ונקמה‬ ‫נה‪ ,‬ח ‪ -‬י”א)‬ ‫ומרן חתם סופר ז”ל פירש בתורת משה‪ ,‬דרשו ה’ וגו’‬ ‫ובשם גדול אחד שמעתי‪ ,‬דרשו ה׳ בהמצאו וגו׳‪ ,‬דרשו‬ ‫על דרך (בבא מציעא כז ב) דרשהו אם הוא רמאידסק ‪,‬‬ ‫חז”ל (ראש השנה יח א) אלו עשרת ימי תשובה‪ ,‬ואף על‬ ‫דרשו ה’ בהמצאו לכם ‪ -‬להשפיע רב טוב‪ ,‬דרשוהו‬ ‫גב דבכל השנה בעונותינו הרבים חוזרים לסורם‪,‬‬ ‫וחקרוהו אם לא בא השפע בדרך עונש ונקמה‪,‬‬ ‫מכל מקום מועיל מה ששבים בתשובה ומתקרבים‬ ‫קראוהו בהיותו קרוב לכם ‪ -‬למלאות כל חפצכם‬ ‫אל ה׳ בעשרת ימי תשובה‪ ,‬ועל זה אמר כי כאשר ירד‬ ‫אז קראוהו‪ ,‬שלזה צריך תפלה ועתר שלא יהיה ח”ו‬ ‫הגשם והשלג וגו׳‪ ,‬אף על גב ששוב חוזר ומתייבש‬ ‫בדרך (דברים ז י) משלם לשונאיו אל פניו‪.‬‬ ‫הארץ‪ ,‬מכל מקום הרוה את הארץ והולידה והצמיחה‪,‬‬ ‫כן יהיה דברי וגו’ לא ישוב ריקם‪ ,‬ואף ששוב חוזרים‬ ‫וחוטאים‪ ,‬מכל מקום מה ששבים בתשובה בכל שנה‬ ‫הבעל תאוה‪ ,‬כיון דבהפקירא ניחא ליה‪ ,‬חושב‬ ‫ושנה בעשרת ימי תשובה‪ ,‬מצמיח ועושה פירות‬ ‫מחשבות וחוקר בעיקרי הדת‪ ,‬ומחוקר נעשה פוקר‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬ישעיה נה)‬ ‫ובהקדמה לאבני מילואיםהסק  (חלק ב׳ על אבן העזר)‪,‬‬ ‫כתב דעל הרוב מחשבות מינות ואפיקורסות יתולדו‬ ‫גם מזדים ח�שׂ ך עבדיך אל ימשלו בי אז‬ ‫מן התאוות‪ ,‬יען בהפקירא ניחא ליה ורוצה למלא‬ ‫איתם ונקיתי מפשע רב (תהלים יט‪ ,‬יד)‬ ‫תאות נפשו‪ ,‬לכן חושב מחשבות וחוקר בעיקרי‬ ‫הדת ומחוקר נעשה פוקר והכל כדי שיהיה חפשי‬ ‫שישמור עצמו מלעבור גם על עבירות קטנות‬ ‫מכל דת ונימוס ויוכל לעשות מה שלבו חפץ‪ ,‬וכן‬ ‫‪ ...‬כאשר פירשתי הפסוק גם מזדים חשוך עבדך אל‬ ‫אמרו חז”ל (סנהדרין סג ב) לא עבדו ישראל עבודה‬ ‫ימשלו בי אז איתם ונקיתי מפשע רב‪ ,‬פירש אל יסיתו‬ ‫זרה אלא כדי להתיר להם עריות בפרהסיא (ע’ לעיל‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫אסק‪ .‬בעל ילקוט אליעזר זצ״ל‪ ,‬רבי אליעזר זוסמן סופר מגדולי רבני ארץ הגר‪ .‬תלמיד הכתב סופר והמהר"ם שיק‪ .‬בעמ״ח ילקוט אליעזר‪,‬‬ ‫הִמקנה ועוד‪ .‬נלב״ע תרס״ג‪.‬‬ ‫עט סופר‪ִ ,‬‬ ‫בסק‪ .‬לרבי שמואל לניאדו מח״ס כלי חמדה על בראשית רבה‪.‬י״ל בונציה שנת שנ״ו‪.‬‬ ‫גסק‪ .‬מאי דעתך משום דכתיב (תהלים קד‪ ,‬לה) יתמו חטאים‪ ,‬מי כתיב חוטאים חטאים כתיב‪ ,‬וברש״י‪ :‬שיכלה יצר הרע‪.‬‬ ‫דסק‪ .‬ת"ש (דברים כב‪ ,‬ב) והיה עמך עד דרוש אחיך אותו וכי תעלה על דעתך שיתננו לו קודם שידרשנו אלא דרשהו אם רמאי הוא או‬ ‫אינו רמאי‪.‬‬ ‫הסק‪ .‬להג״ר ארי׳ ליב הכהן העללער זצ״ל מעיר סטריא‪ .‬מגדולי האחרונים‪ ,‬בעהמ״ח קצות החושן‪ ,‬ושב שמעתתא‪ .‬נלב״ע תקע״ג‪.‬‬ ‫גס‬ ‫הבושת‪ ‬ימי תרשע | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫וכבר כתבו המפרשים שלכך נענש אלישע אחר שלא‬ ‫ויפתו אותי לאמר ‪ -‬אז איתם ‪ -‬אז כבר אני תם וישר‪,‬‬ ‫שב בתשובה אף על פי ששמע מאחורי הפרגוד קול‬ ‫ונקיתי מפשע רב‪ ,‬כאשר אני נקי מפשע רב וגדול‬ ‫כרוזא ״שובו בנים שובבים חוץ מאחר״ (חגיגה טו א)‬ ‫כעבודה זרה‪ ,‬גילוי עריות ושפיכות דמים‪[ ,‬לא] כי‬ ‫לא היה לו לשמוע בקול ההוא כי אם לשוב ‪ -‬וכמו‬ ‫אם אשמור צעדי גם מעבירות קלות כמו מעבירות‬ ‫שהמליצו על זה (ראשית חכמה שער הקדושה פרק יז‬ ‫חמורות‪( .‬שוב מצאתי שכיוונתי בזה לדעת ידיד נפשי הגאון‬ ‫אות כא) כל מה שיאמר לך בעל הבית עשה חוץ‬ ‫מפאקש שליט״א בספרו ילקוט אליעזר על תהלים)‪.‬‬ ‫מצאזסק ‪ ,‬כנודע‪.‬‬ ‫‪spacer‬‬ ‫(אות ל ‪ -‬לקוטי אגדה ‪ -‬מסורה)‬ ‫אפילו נשתקע האדם במצולות ים החטאים‬ ‫אם ישוב מיד יקבלו הקב״ה‬ ‫אני הגבר ראה עני בשבט עברתו (איכה ג‪ ,‬א)‬ ‫בודאי אם יתחיל האדם לפשפש במעשיו ימצא תילי‬ ‫תילים של עבירות נוסעים אחריו‪ ,‬ויש לו על מה לשוב‬ ‫בדרך צחות‪ :‬בלי תשובה לא יועיל מה‬ ‫שהולך לכפרות לפנות בוקר‬ ‫וטענתו בטלה ומבוטלת לא שרירא ולא קיימא‪.‬‬ ‫(עיין מה שכתב בספר בינה לעתים (דרוש מט) בפסוקים הללו‬ ‫ועתה נשוב לדברי‪...‬שיצא לטעון כי הוא חטא הרבה‬ ‫וינעם לך)‪.‬‬ ‫יותר מדאי ואין תקוה שישוב ה׳ וירחמהו ‪ -‬וגם זה‬ ‫הבל ורעות רוחוסק ‪ ,‬כי בודאי אין לך דבר שעומד בפני‬ ‫חסק ‬ ‫ושמעתי שהרב הצדיק מו״ה מאיר מפרימישלאן‬ ‫התשובה כמו שכתב הרמב״ם בהלכות תשובה (פרק‬ ‫ז״ל לעג על אותן החושבים דבמה שמסבבים עליהם‬ ‫ג) אפילו כפר בעיקר כל ימיו וברגע האחרונה הוא שב‪,‬‬ ‫הכפרות בערב יום הכיפורים כבר יוצאים בזה חובת‬ ‫הקב״ה מקבלו‪ ,‬וכמאמר הפייטן (בתפלת ונתנה תוקף)‬ ‫תשובה‪ ,‬וכבר יש להם מחילה סליחה וכפרה‪.‬‬ ‫עד יום מותו תחכה לו וכו׳ [אם ישוב מיד תקבלו]‪.‬‬ ‫ואסמכיה לה אקרא [בדרך צחות] ‪ -‬אני הגבר (תרנגול‬ ‫מלשון קרא הגבר) דהתרנגול אומר על עצמו אני הגבר‬ ‫וראיה ממה שנגאלו אבותינו ממצרים בזכות‬ ‫ראה עני בשבט עברתו‪ ,‬אותי נהג האדם ויולך בעוד‬ ‫התשובה‪ ,‬כמו שכתוב במדרש רבה (פרשת שמות)‬ ‫חושך ולא אור‪ ,‬כהמנהג לסבב הכפרות קודם עלות‬ ‫וירא אלקים את בני ישראל ‪ -‬שעשו תשובה (ועיין‬ ‫השחר‪ ,‬וחושב כי כבר יצא בזה ידי חובת תשובה‪.‬‬ ‫רש״י שיר השירים בפסוק התאנה חנטה פגיה בשם הפסיקתא)‬ ‫ושם היו משוקעים במ״ט שערי טומאה‪ ,‬ואף על פי‬ ‫ועל זה אומר התרנגול ‪ -‬אם אך בי ישיב ‪ -‬יהפוך ידו‬ ‫כן נתקבלה תשובתם ונגאלו‪ ,‬הרי לך ראיה ברורה‬ ‫כל היום‪ ,‬יוכל להפוך ולסבב ידו כל היום בלתי הואיל‬ ‫שאפילו נשתקע האדם במצולות ים החטאים אם‬ ‫לו מאומהטסק ‪.‬‬ ‫(תנך ‪ -‬איכה ‪ -‬אני הגבר)‬ ‫ישוב מיד יקבלו הקב״ה‪ ,‬ויפתח ידו לקבלו בתשובה‪.‬‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫וסק‪ .‬ע״פ קהלת (א יד)‪.‬‬ ‫זסק‪ .‬ע״פ פסחים (פו ב)‪.‬‬ ‫חסק‪ .‬הרה”ק רבי מאיר מפרמישלאן בן הרה”ק רבי ארון אריה ליב בן רבי מאיר הגדול מפרמישלאן (מראשוני תלמידי הבעש”ט) תלמיד‬ ‫מובהק של רבי מרדכי מקרמניץ וכן קבל מהחוזה מלובלין זצ״ל‪ .‬נודע בצדקתו‪ ,‬בקדושתו ובפקחותו‪ ,‬וכפועל ישועות בקרב הארץ‪ .‬מח״ס‬ ‫דברי מאיר‪ ,‬מרגניתא דרבי מאיר ועוד‪ .‬נלב״ע תר״י‪.‬‬ ‫טסק‪ .‬וז״ל רבינו שם‪ :‬העתקתי שיחה נאה זו מפני חיבת הקודש‪ ,‬אם כי ידעתי כי רבים יאמרו כי לא נאה להדפיס זה בספר‪ ,‬בכל זה הבאתי‬ ‫שיחת חולין של הצדיק הלז‪ ,‬וכמאמר חז״ל בפסוק [תהלים א ג] ועלהו לא יבול אף שיחת חולין של תלמידי חכמים וכו׳‪[ .‬ז״ל הגמרא‪ :‬אמר‬ ‫רב המנונא אמר רב מנין שאפילו שיחת תלמידי חכמים צריכה לימוד ‪ -‬שנאמר ועלהו לא יבול (סוכה כא ב)‪ ,‬ואמרו עוד (בראשית רבה ס‬ ‫ח) יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים]‪ .‬ועיין מה שהאריך רבינו‪ ,‬הבאנו דבריו בפניני ילקה״ג ‪ -‬בפניני הנ״ך (איוב א‪ ,‬ז) להתנצל‬ ‫על דרכו להביא דברים בדרך מליצה וצחות עיי״ש ותמצא נחת‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫דס‬ ‫שבת שובה‬ ‫לכך תשובה תולה עד יום הכפורים‪ ,‬שאז הוא מקור‬ ‫שובה ישראל עד ה׳ אלקיך (הושע יד‪ ,‬ב)‬ ‫הרחמים לקבל בתשובה‪ ,‬עד כאן דפח״ח‪.‬‬ ‫ועל פי דבריו הקדושים נראה לי לפרש הפסוקים‬ ‫למה במצות עשה נמחל מיד בעת התשובה‬ ‫ובל״ת תולה עד יום הכיפורים‬ ‫שובה ישראל עד ה׳ אלקיך וגו׳ ואיתא בילקוט (הושע‬ ‫יד) תני בשם רבי מאיר שובה ישראל בעוד שהוא‬ ‫‪...‬ובדרך אגב אעתיק מה שכתב עוד בדרושי הצל״ח‬ ‫ה' במדת הרחמים‪ ,‬ואם לאו אלהיך‪ ,‬היינו שישובו‬ ‫דרוש הנ״ל (דרוש ז) להסביר דברי חז״ל יומא (דף פו א)‬ ‫בעשרת ימי תשובה עד שהוא במדת הרחמים‪,‬‬ ‫עבר על עשה [ושב‪ ,‬אינו זז משם עד שמוחלין לו‬ ‫דבעשרת ימי תשובה שערי רחמים פתוחים‬ ‫שנאמר (ירמיהו ג יד) שובו בנים שובבים‪ ,‬עבר על לא‬ ‫והקדוש ברוך מתנהג במדת הרחמים ‪ -‬ומה תרויחו‬ ‫תעשה ועשה תשובה תשובה תולה ויום הכפורים‬ ‫בזה? ‪ -‬קחו עמכם דברים ושובו אל ה׳‪ ,‬היינו שיהיה‬ ‫מכפר שנאמר (ויקרא טז ל) כי ביום הזה יכפר עליכם]‪.‬‬ ‫די בוידוי וחרטה לבד‪ ,‬ואם לאו‪ ,‬רק שתמתינו ולא‬ ‫וצריך לדעת מה החילוק בין עשה ללא תעשה‪ ,‬ולמה‬ ‫תשובו בעשרת ימי תשובה רק בשאר ימות השנה‪,‬‬ ‫במצות עשה יכופר מיד בעת התשובה ואינו זז משם‬ ‫אז אלקיך‪ ,‬כלומר אז יתנהג עמך ה׳ במדת הדין‪ ,‬ולא‬ ‫עד שמוחלין לו‪ ,‬ומדוע לא תעשה יהיה תולה עד יום‬ ‫יהיה די בוידוי וחרטה לבד‪ ,‬כי אם תצטרכו לסיגופים‬ ‫הכיפורים ‪ -‬והלא עשה דוחה לא תעשה?‬ ‫לפי משקל עונותיכם‪ ,‬וא״ש‪.‬‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬ראש השנה יז א ‪ -‬ובדרך אגב)‬ ‫וכעת נראה לי טעם הדבר על פי שחקרתי אם מדה‬ ‫זו שהקדוש ברוך הוא מקבל שבים היא מצד מדת‬ ‫הרחמים‪ ,‬או היא גם מצד מדת המשפט במדת הדין‪.‬‬ ‫קחו עמכם דברים ושובו עד ה׳ (הושע יד‪ ,‬ג)‬ ‫ואמרתי לחלק בין הפרקים‪ ,‬שתשובת המשקל‬ ‫בעת שתלכו לעולם הבא קחו עמכם‬ ‫הדברים של עולם הזה‬ ‫שהאריכו בספרי המוסר בסיגופים די משקל הנאת‬ ‫העבירה‪ ,‬אם עשה כן תשובה זו היא גם מדת הדין‪,‬‬ ‫פירשו ז״ל על פי מאמר חז״ל בפרקי אבות (ו ט)‬ ‫אבל תשובת הוידוי והחרטה בלי סיגופים לזה צריך‬ ‫שבשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לאדם לא‬ ‫מדת הרחמים‪.‬‬ ‫כסף ולא זהב ולא מרגליות אלא תורה ומעשים‬ ‫והנה כל ענין משקל הסיגופים שהאריכו חכמי‬ ‫טובים בלבד‪.‬‬ ‫המוסר היא לפי ענין הנאה שנהנה מעבירה‪ ,‬ככה‬ ‫וזה שכתוב קחו עמכם דברים‪ ,‬בעת שתלכו לעולם‬ ‫יסבול סיגופים ‪ -‬וזה שייך בעבירה שעבר במעשה‬ ‫הבא קחו עמכם הדברים של עולם הזה‪ ,‬ומה הם‬ ‫ונהנה מן המעשה‪ ,‬כמו אוכל חזיר וכדומה‪ .‬אבל‬ ‫אותם הדברים‪ ,‬לזה אמר ושובו עד ה׳ דהיינו תשובה‬ ‫ישב ולא עשה מצות עשה‪ ,‬שעבר בשב ואל תעשה‪,‬‬ ‫ומעשים טובים‪.‬‬ ‫אין כאן שום הנאה מעבירה ואין כאן שום שייכות‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬הושע ‪ -‬יד‪ ,‬ג)‬ ‫לתשובת המשקל‪ ,‬ודי לו הוידוי והחרטה מצד הדין‪,‬‬ ‫ואם כן כיון שתשובה מועיל גם מצד הדין‪ ,‬לכך לא זז‬ ‫אשור לא יושיענו על סוס לא נרכב ולא‬ ‫משם עד שמוחלין‪.‬‬ ‫נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו (הושע יד ד)‬ ‫אבל עבר לא תעשה‪ ,‬אף שהתחרט והתודה‪ ,‬מכל‬ ‫בעת שהעני מבקש מהעשיר‪ ,‬לא יאמר לו שיבטח בה'‬ ‫מקום מצד מדת הדין צריך סיגופים לתשובת‬ ‫נלע"ד כי מלת "ולא נאמר עוד" קאי גם על מאמר‬ ‫המשקל‪.‬‬ ‫הס‬ ‫הבוש‪ ‬תבש | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫לגר ליתום ולאלמנה ואכלו בשעריך ושבעו‬ ‫(להלן)"אשר בך ירוחם יתום" ושיעור הכתוב‪ ,‬ולא‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬הושע ‪ -‬יד‪ ,‬ד)‬ ‫נאמר עוד אלקינו למעשה ידינו‪ ,‬גם לא נאמר עוד‪,‬‬ ‫אשר בך ירוחם יתום‪ ,‬והוא על פי מה שכתב בספר‬ ‫לחמי תודהעק על מאמר חז"ל (מובא בילקוט ירמיה רמז‬ ‫מי חכם ויבן אלה נבון וידעם כי‬ ‫רפ"ב) ויאמר ה' על עזבם את תורתי ‪ -‬הלואי אותי‬ ‫ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם‬ ‫עזבו ותורתי שמרו‪ ,‬והוא פלא‪ ,‬ופירש הנ"ל כי הנה‬ ‫ופושעים יכשלו בם (הושע יד י)‬ ‫לפעמים יבוא איש עני ואביון או יתום ואלמנה לבקש‬ ‫כיון שישראל בנים למקום פשוט בעיניהם שיוותר‬ ‫עזרה מאיש עשיר‪ ,‬ותחת אשר יושיט ידו באמתחתו‬ ‫להם על הכל‪ ,‬וע״כ אינם דואגים לשוב‬ ‫לתת לו אגורת כסף‪ ,‬הוא משיב לו ״בטח בה' כי אל‬ ‫רחום ה' ולא ירפך ולא יעזבך״ וכו' ומדבר על לבו‬ ‫נלע"ד דקאי על מה שכתוב לעיל שובה ישראל עד ה'‬ ‫כהנה וכהנה דברי תנחומים‪ ,‬ובאמת לא זו הדרך ולא‬ ‫אלקיך וגו' ועל זה אמר מי חכם ויבן אלה נבון וידעם‬ ‫כן ציותה לנו תורתנו הקדושה‪ ,‬אבל אומרה תורה‬ ‫האיך מהני תשובה‪ ,‬הלא הקב"ה מלך‪ ,‬ומלך שמחל‬ ‫(דברים טו יא) כי יהיה בך אביון וגו' פתח תפתח את ידך‬ ‫על כבודו אין כבודו מחול (קידושין לב ב)‪ ,‬לזה אמר‬ ‫וגו' די מחסורו אשר יחסר לו‪ ,‬וזה שאמרו חז"ל הלואי‬ ‫כי ישרים דרכי ה' שצוה לנו לשוב בתשובה‪ ,‬כי אנו‬ ‫"אותי" עזבו כלומר הלואי עזבו אותי לומר לעני שאני‬ ‫יש לנו דין בנים למקום והאב שמחל על כבודו כבודו‬ ‫אושיע לו‪ ,‬רק "תורתי" שמרו‪ ,‬לתת לעני די מחסורו‬ ‫מחול‪ ,‬לכן צדיקים ילכו בם‪ ,‬אבל ופושעים אדרבה‬ ‫כמו שכתוב בתורה ודפח"ח‪.‬‬ ‫יכשלו בם‪ ,‬כי אומרים מאחר שאנו בנים למקום‪,‬‬ ‫אם כן יוותר לנו הכל כרחם אב על בנו‪ ,‬וכמו שפירש‬ ‫[וכבר כתבו בספרים דידוע דבכל המדות הרעות‬ ‫בספר כלי יקר פרשת האזינו בפסוק (דברים לב ה) בניו‬ ‫יכולים לעבוד את ה' כמו שאמר התנא (אבות ה כ)‬ ‫מומם שעיקר מומם הוא מה שקראם הקב"ה בניו‪,‬‬ ‫הוי עז כנמר וכו' ונאמר (תהלים קלט כא) הלא משנאיך‬ ‫על כן פשוט בעיניהם שירחם ה' עליהם כרחם אב על‬ ‫ה' אשנא‪ ,‬וכן הוא אומר (דברים יג ט) לא תחמול ולא‬ ‫בנים ומתוך זה גבה לבם עד להשחית‪ ,‬ע"ש ודו"ק‪.‬‬ ‫תכסה וגו' וכן כיוצא בו בכל המדות רעות (חולין‬ ‫קט ב) כל מאי דאסר לן רחמנא שרי לן כוותיה‪ ,‬ואיך‬ ‫הפושעים סוברים דבצדקה וגמ״ח‬ ‫שלהם המה מכפרים על הכל‬ ‫יכולים לעבוד את ה' במדה רעה של חסרון בטחון?‬ ‫אמנם לפי הנ"ל גם למדה הרעה הזאת יש זמן‪ ,‬דהיינו‬ ‫ובשם הגאון ר' הילל ל"ש [ליכטנשטיין] ז"ל‬ ‫בעת שעני דופק דלתיו ומבקש ממנו עזרה בצרה‪,‬‬ ‫מקאלאמעאאעק  שמעתי כי ישרים דרכי ה' מה‬ ‫אז צריך להשתמש במדת חסרון בטחון שלא לומר‬ ‫שצוה לנו להיות רחום וגמול חסדים שהם דרכי ה'‬ ‫להעני בטח בה' והוא יושיעך רק צריך להושיט לו את‬ ‫כמו שפירש רש"י בסוף פרשת עקב בפסוק (דברים‬ ‫שרביט הזהב ולתומכו ולסעדו במנה אחת אפים]‪.‬‬ ‫יא כב) ללכת בכל דרכיו ‪ -‬הוא רחום ואתה תהא רחום‬ ‫הוא גומל חסדים ואתה גומל חסדים‪ ,‬וצדיקים ילכו‬ ‫וזה שכתוב ולא נאמר עוד "אלקינו" יעשה "למעשה‬ ‫בם‪ ,‬אבל ופושעים אדרבה יכשלו בם‪ ,‬כי הם סוברים‬ ‫ידינו" שהוא יעשה ויפעל ישועה ועזרה במקום‬ ‫דבצדקה וגמילות חסדים שלהם המה מכפרים‬ ‫שצריך מעשה ידינו שאנחנו נעשה ונפעל גם לא‬ ‫על הכל ולא יחשוב ה' להם כל עון אשר חטאו‬ ‫ׄנׄאמר עוד "אשר בך ירוחם יתום" כי אם אנחנו נרחם‬ ‫ודו"ק ודפח"ח‪.‬‬ ‫עליו כמו שציותה לנו תורה הק׳ (דברים כו יב) ונתת‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫עק‪ .‬להג״ר צבי הירש הלוי הורוויץ זצ״ל אב״ד פרנקפורט‪ ,‬בנו ומ״מ של הגאון בעל ההפלאה‪ ,‬מח״ס מחנה לוי ולחמי תודה‪ .‬נלב״ע תקס״ה‪.‬‬ ‫אעק‪   .‬מגדולי תלמידי החתם סופר זצ״ל‪ .‬מגדולי הלוחמים נגד הרפורם וההשכלה‪ .‬נלב״ע תרנ״א‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫וס‬ ‫דאגה ופחד העונש ולא ישבע מן העבירה כשאר‬ ‫הטעם שהקב"ה גילה עונש העבירות‬ ‫אבל לא שכר המצוות‬ ‫אומות העולם אשר אין פחד לנגד עיניו‪ ,‬ועל ידי זה‬ ‫ינוכה להם מן העונש‪ ,‬וזה ענין שבין חוטאי אומות‬ ‫ועל מה שחתם הושע הנביא ספרו ופושעים יכשלו‬ ‫העולם אחרי כי אין פחד בקרב לבם טועמים טעם‬ ‫בם והיה יכול לסיימו וצדיקים ילכו בם אחר ופושעים‬ ‫חטא ולא כן רשעי ישראל‪.‬‬ ‫יכשלו‪ ,‬כתב בספר עשרה מאמרותבעק  (מובא בליקוטי‬ ‫חבר [בן חיים] פרשת בלק) כי זה סיום בטובה בנבאר‬ ‫וזה שאמר השי"ת תרד כל אומה עם אלהיה לגהינם‬ ‫דברי המדרש לעתיד לבא יאמר מדת הדין לפני‬ ‫לומר אני מעיד על בני גם בעת חטאם היה פחדתי‬ ‫הקב"ה הללו עוברי עבירה והללו עוברי עבירה מפני‬ ‫עליהם ולא טעמו טעם חטא‪ ,‬וזה ענין מאמר הושע‬ ‫מה אלו נכנסין לג"ע ואלו יורדין לגיהנם מיד אומר‬ ‫מי חכם ויבן אלה נבון וידעם כי ישרים דרכי ה' אשר‬ ‫השי"ת תרד כל אומה עם אלהיה לגיהנם ואף הקב"ה‬ ‫גילה בתורה הק׳ עונשי העבירות‪ ,‬כי על ידי זה‬ ‫יורד עם ישראל שנאמר גם כי אלך בגיא צלמות לא‬ ‫צדיקים ילכו בם‪ ,‬יקנו על ידי זה שלימות‪ ,‬ופושעים‬ ‫אירע רע כי אתה עמדי‪ ,‬וביאר הגאון כי השי"ת גילה‬ ‫אם גם יכשלו‪ ,‬אבל בם בפחד העונש עליהם‪ ,‬עכ״ד‬ ‫מהאי טעמא עונשי העבירות אף שלא גילה שכר‬ ‫מהרמ"ע מפאנו ודפח"ח ש"י‪.‬‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬הושע יד‪ ,‬י)‬ ‫המצות למען [אשר] בעת יחטא הישראלי יהיה בלבו‬ ‫גדולה תשובה‬ ‫והנה כל זמן שהיה לנו הקדושות הללו בשלימות‬ ‫הוא היה אומר הכל נתון בערבון‪...‬‬ ‫לא נשתרגו חובות על צוארינו‪ ,‬ומעולם לא לן אדם‬ ‫החנות פתוחה והחנוני מקיף והפנקס‬ ‫בירושלים ועבירה בידו‪ ,‬דתמיד של שחר היה מכפר‬ ‫פתוח והיד כותבת וכו׳ (אבות ג טז)‬ ‫על עבירות של יוםדעק ‪ ,‬ועכשיו אין לנו כפרה והחובות‬ ‫מתרבות מדי יום ביומו‪ ,‬וזה שכתוב הכל נתון בערבון‬ ‫בעשי״ת צריך להתבונן על שלא נשאר ביהמ״ק‬ ‫כל הקדושות שהיו לנו נתונים בערבון‪ ,‬שנתמשכן‬ ‫ואין מה שיכפר בעדנו רק תשובה ומעש״ט‬ ‫בעונותינו‪ ,‬ולכן מצודה שהיא מצודת היצר הרע‬ ‫וראיתי בספר דרושי הצל"ח מהגאון בעל נודע‬ ‫פרוסה על כל החיים‪ ,‬והחנות פתוחה והחנוני מקיף‬ ‫ביהודא זי"ע (דרוש כ"ח לשבת תשובה) פירוש נחמד‬ ‫והחובות מתרבים ‪.‬‬ ‫בדרך מוסר‪ ,‬הנה כמה קדושות הי' לנו (כלים א ו) עשר‬ ‫‪spacer‬‬ ‫קדושות ארץ ישראל מקודש וכו' עד קדשי הקדשים‪,‬‬ ‫והנה הבעל חוב הבא לפני המלך לבקש הרחבת‬ ‫והנה כתיב (שמות לח כא) אלה פקודי המשכן משכן‬ ‫זמן צריך לראות אם יש לו בטחונות דבר המתקיים‬ ‫שנתמשכן בעונותינוגעק  ולא נשאר לנו מאומה כי לא‬ ‫שהוא נחלאות ובתים‪ ,‬ואם אין לו אין נותנים לו‬ ‫מבעיא שאין לנו לא קדשי קדשים ולא פרוכת ולא‬ ‫הרחבת הזמן‪.‬‬ ‫מזבח כפרה ולא ירושלים אפילו ארץ ישראל אין לנו‪.‬‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫בעק‪ .‬לרמ״ע מפאנו זצ״ל‪.‬‬ ‫געק‪ .‬ברש״י שם‪[ :‬משכן משכן] שני פעמים רמז למקדש שנתמשכן בשני חורבנין על עונותיהן של ישראל‪.‬‬ ‫דעק‪ .‬אמר ר"י בר סימון מעולם לא היה לן אדם בירושלים ובידו עוון‪ .‬כיצד? תמיד של שחר מכפר על עבירות שבלילה ושל בין הערבים‬ ‫מכפר על עבירות שביום שנאמר 'צדק ילין בה' (במדבר רבה כא כא)‪.‬‬ ‫זס‬ ‫הבושת‪ ‬הלודג | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫לפניו‪ ,‬כי דרשו ה' בהמצאו שהוא מצוי אפילו ליחיד‪,‬‬ ‫כן אנחנו כל זמן שהיה בית המקדש היה לנו דבר‬ ‫ועיקר הדביקות להתפלל על כבוד שמו הגדול שלא‬ ‫של בטחון‪ ,‬והיו מרחיבים לנו זמן ‪ -‬אבל עכשיו אין‬ ‫יהא מחולל בגלות (עיין שם עוד דברי מוסר הרבה‪ ,‬היש לך‬ ‫לנו שום בטחון‪ ,‬הכל נתון בערבון ומצודה פרוסה‬ ‫חיך מתוק מזה‪ ,‬דפח"ח שפתים ישק)‪.‬‬ ‫על כל החיים‪ ,‬כי הקדוש ברוך הוא שפך חמתו על‬ ‫(אותיות ‪ -‬ליקוטי אגדה ‪ -‬בפרקי אבות‬ ‫עצים ואבנים (קידושין לא ב) וגבה חובות מהם וניצולו‬ ‫ישראל‪ ,‬אבל עכשיו שכבר הכל נתון בערבון‪ ,‬ולכן‬ ‫מצודה פרוסה על כל החיים לגבות מהאדם בעצמו‪,‬‬ ‫נחפשה דרכינו ונחקורה‬ ‫והרשע בעונו ימות אם לא ישוב‪.‬‬ ‫ונשובה עד ה׳ (איכה ג‪ ,‬מ)‬ ‫הכל נתון בערבון ומצודה פרוסה על כל החיים‪ ,‬הכל‬ ‫בענין תשובה ועשה דוחה ל״ת‬ ‫נתון בערבון כל ישראל ערבים זה בזה ומצודה פרוסה‬ ‫ראיתי בספר בנין אריאלהעק  שכתב לקשר הפסוקים‬ ‫בעון היחיד על כל החיים‪.‬‬ ‫במגילת איכה (איכה ג מא) נחפשה דרכינו ונחקורה‬ ‫הכל נתון בערבון אפילו בניו ובנותיו הקטנים‪ ,‬כי אלו‬ ‫ונשובה עד ה' נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים‬ ‫נטל הקב"ה בשעת קבלת התורה לערבון‪ ,‬ומצודה‬ ‫נחנו פשענו ומרינו אתה לא סלחת‪ ,‬דהנה איתא‬ ‫פרוסה על כל החיים אפילו על הקטנים שאינם בני‬ ‫בילקוט (ריש פרשת האזינו) עתידה כנסת ישראל‬ ‫עונשין ולכן ראוי לאדם לחוס על בניו ובנותיו הקטנים‬ ‫שתאמר לפניו רבונו של עולם‪ ,‬כבר כתבת לאמר‬ ‫ולשוב מעבירות שבידו‪.‬‬ ‫(ירמיהו ג א) הן ישלח איש את אשתו‪ ,‬והלכה מאתו‬ ‫והיתה לאיש אחר הישוב אליה עוד‪ ,‬אומר לה כלום‬ ‫הפנקס פתוח והיד כותבת וכו' התנא מתמיה לא די‬ ‫כתבתי אלא איש והלא כבר נאמר (הושע יא ט) כי אל‬ ‫שאנו ישנים שינת העצלות מן התשובה בכל השנה‬ ‫אנכי ולא איש עיי"ש‪.‬‬ ‫הלא עתה הגיע הזמן שהפנקס פתוח והיד כותבת‪,‬‬ ‫כי ספרים נפתחים ובני אדם נכתבים ונחתמים על‬ ‫וזה שכתוב נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'‪.‬‬ ‫ידי היד העליונה‪ ,‬וגם זכרון ירושלים נפקד למעלה‬ ‫וכי תימא הן ישלח איש את אשתו וגו'‪ ,‬לכן אמר‬ ‫אם ראויים ישראל לגאול‪ ,‬ולכן עורו נא והתעוררו‬ ‫נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים כי אל הוא ולא‬ ‫נא (ישעיה סב א) למען ציון לא אחשה ולמען ירושלים‬ ‫איש‪ ,‬אך על זה קשה הלא בלאו הכי הא קיימא לן‬ ‫לא אשקוט‪.‬‬ ‫עשה דוחה לא תעשה וכמו שכתבו המפורשים אהך‬ ‫דאיתא בסוף יומא (פו ב) גדולה תשובה שדוחה את‬ ‫וכל הרוצה ללות יבא וילוה‪ ,‬אמר התנא כיון שעתה‬ ‫לא תעשהועק  עיין שם‪ ,‬אבל מוהר"ם גלאנטי כתב‬ ‫היד כותבת דהיינו בין ראש השנה ליום הכפורים‪ ,‬לכן‬ ‫על פי התוספות עירובין (דף ק) דעשה הבאה על ידי‬ ‫כל הרוצה ללות‪ ,‬על דרך (בראשית כט לד) הפעם ילוה‬ ‫הפשיעה אינו דוחה לא תעשה‪ ,‬לזה אמר נחנו פשענו‬ ‫אישי‪ ,‬כל הרוצה להתדבק יבא וילוה וידבק עצמו כי‬ ‫ומרינו‪ ,‬הרי העשה באה על ידי פשיעה לכן אתה לא‬ ‫כל השנה לרבים מסורה‪ ,‬אבל עתה כל הרוצה ללות‬ ‫סלחת ודפח"ח ש"יזעק  ‪.‬‬ ‫אפילו היחיד שרוצה להתדבק בשכינה‪ ,‬דרך מפולש‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫העק‪ .‬להג״ר שאול מאמשטרדם זצ״ל‪ ,‬מגדולי רבני אשכנז‪ ,‬נלב״ע בשנת תק״נ‪.‬‬ ‫ועק‪ .‬אמר ר' יוחנן גדולה תשובה שדוחה את לא תעשה שבתורה שנאמר (ירמיהו ג‪ ,‬א) לאמר הן ישלח איש את אשתו והלכה מאתו‬ ‫והיתה לאיש אחר הישוב אליה עוד‪.‬‬ ‫זעק‪ .‬בספר תוספות יום הכיפורים הביא כן משמו‪ ,‬ובספר וילקט יוסף [מאנדלקארן] הביא תירוץ זה בשם הגר"ח מבריסק‪ .‬ועיין בספר דף‬ ‫על הדף שמפלפל על תירוץ זה לפי יסודו של הגרעק"א (בדרוש וחידוש כתובות מ' ע"א) דמקום שהעשה בא תמיד על ידי פשיעה דוחה‬ ‫לא תעשה אפילו על ידי פשיעה‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫והעיר ידידי הרה״ג ר׳ אליעזר אבראמאוויטש שליט"א דשפיר יש תשובה שלא על ידי פשיעה והוא המבואר בספרים בשם תשובת‬ ‫ר' סעדיה גאון שכל שמשיג גדלות הבורא פוסל עבודתו של אתמול‪ ,‬וא"ש תירוץ המהר"ם גאלאנטי‪ .‬והבן‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫חס‬ ‫אך עתה בעוונותינו הרבים שנסתלק השי״ת מבינינו‬ ‫צעקה על שנסתלק השכינה מאתנו‬ ‫והלך לו למקומו הראשון שהוא השמים‪ ,‬אין לנו‬ ‫ולענ"ד בהקדם מה שכתב בעל מדרש שמואל‬ ‫חעק ‬ ‫לפטור עצמנו בטענה הנ״ל דהוי שמירה בבעלים ועל‬ ‫בספרו לחם דמעה בפירוש הפסוק נשא לבבנו אל‬ ‫כן צריכים אנו לעשות תשובה‪.‬‬ ‫כפים בתפלות ותחנונים‪ ,‬ועיקר הצרה אשר נהיה‬ ‫וזה שכתוב נחפשה דרכנו ונחקורה ונשובה עד‬ ‫צועקים עליה הוא בשביל האל‪ ,‬שנסתלק השי"ת‬ ‫ה׳ (איכה פרק ג)‪ .‬וכי תימא הלא בלאו הכי שמירה‬ ‫מבינינו כי עד עתה היה שוכן בקרבנו כמו שנאמר‬ ‫בבעלים פטור? לזה אמר ‪ :‬נשא לבבנו אל כפים אל‬ ‫ושכנתי בתוכם‪ ,‬ועתה הלך לו למקומו הראשון שהוא‬ ‫אל בשמים וליכא שמירה בבעלים‪.‬‬ ‫השמים‪ ,‬וזה שכתוב אל אל בשמים‪ ,‬בשביל האל‬ ‫אשר חזר לשכון בשמים‪ ,‬ודפח"ח‪.‬‬ ‫ואם תאמר‪ :‬אכתי גם בגלות הקב״ה שומר ישראל‬ ‫כמו שכתוב (ויקרא כו מד) ואף גם זאת בהיותם בארץ‬ ‫כשהשכינה שרוי׳ בישראל‪ ,‬אם חטאו‬ ‫אויביהם לא מאסתים וכו׳?‬ ‫פטורים משום דהו״ל שמירה בבעלים‬ ‫ונקדים עוד מה שכתבו המפרשים בפסוק (במדבר‬ ‫לזה אמר נחנו פשענו ומרינו‪ ,‬ואיכא למאן דאמר‬ ‫כג כא) לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל‬ ‫בגמרא דפשיעה בבעלים חייב משום דפושע‬ ‫ה׳ אלקיו עמו וגו׳ דכל אדם קיבל עליו שמירה על‬ ‫כמזיקפק וא״ש נכון בעזהשי״ת‪.‬‬ ‫הנשמה לשומרה בטהרה‪ ,‬אבל בזמן שהשכינה‬ ‫(אותיות ‪ -‬אות ת ‪ -‬תשובה)‬ ‫שרויה בישראל וה׳ שוכן בקרבנו הוי ליה שמירה‬ ‫בבעלים‪ ,‬ואנן קיימא לן שמירה בבעלים פטור (בבא‬ ‫על כן יאמרו המשלים באו‬ ‫מציעא פא א) כמו שכתוב אם בעליו עמו [לא ישלם]‬ ‫חשבון (במדבר כא כז)‬ ‫‪ -‬וזה שכתוב לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל‬ ‫כשמתבודד האדם בינו לבין קונו ושוקל את מעשיו‬ ‫בישראל ‪ -‬והטעם ‪ -‬יען ה׳ אלקיו עמו‪ ,‬ושמירה‬ ‫כל יום בפלס האמתי‪ ,‬יראה כי אין עבודתו בשלימות‬ ‫בבעלים פטורטעק ‪.‬‬ ‫אמר שמואל אנא להא מלתא חלא בר חמרא לגבי‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫חעק‪ .‬לרבי שמואל די אוזידא זצ״ל‪ ,‬מגורי האריז״ל בצפת‪ ,‬נלב״ע שס״ד‪.‬‬ ‫טעק‪ .‬ראיתי מובא מה שכתב הגה״ק מאוסטרובצה זצ״ל בספרו מאיר עיני חכמים שביאר דבר נפלא על פסוק לא הביט און וכו׳‪ ,‬כתבו‬ ‫המפרשים הטעם שהקב"ה מוחל לעוונותיהם של ישראל‪ ,‬משום שהם דבוקים בהקב"ה בבחינת "בעליו עמו" ואמרה תורה "אם בעליו‬ ‫עמו לא ישלם"‪ ,‬אבל הדין הזה נאמר רק אצל "שואל"‪ ,‬אבל בפשיעה לא שייך לפטור ב"בעליו עמו"‪ .‬אבל י"ל שדין פשיעה נאמר בפרשה‬ ‫של שומר חנם שהיא קודמת לפרשת שואל‪ ,‬ואם נאמר שמקרא נדרש לפניו ולפני פניו‪ ,‬אז הפסוק "אם בעליו עמו לא ישלם" נדרש גם על‬ ‫פשיעה בפרשה של שומר חנם‪ ,‬ממילא פטור "אם בעליו עמו" גם בפשיעה‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬בברית בין הבתרים נאמר לאברהם "כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה"‪ ,‬לפי פשוטו של מקרא‬ ‫הכוונה שהעבודה והענוי יהיה ד' מאות שנה‪ ,‬אבל כיון שישראל יצאו לפני הזמן של ד' מאות שנה ומקרא נדרש לפניו‪ ,‬על כן נתקיים הד'‬ ‫מאות שנה לא ב"עבדום וענו" אלא ב"גר יהיה זרעך בארץ לא להם" שהתחילה בלידת יצחק‪ ,‬לכן אמר הכתוב "לא הביט און ביעקב ולא‬ ‫ראה עמל בישראל" כי הוא מוחל להם משום "ה' אלקיו עמו" והרי בעליו עמו‪ ,‬אבל קשה שפשיעה בבעליו עמו פטור נאמר רק לגבי שואל‪,‬‬ ‫ע"כ באה התשובה "אל מוציאם ממצרים" לפני הזמן של ד' מאות שנה‪ ,‬ואיך מתקיים הציווי של ד' מאות שנה? ועל כרחך משום שמקרא‬ ‫נדרש לפניו ומתקיים ב"גר יהיה זרעך"‪ ,‬לכן גם פשיעה בבעלים פטור משום "אם בעליו עמו לא ישלם‪ ,‬עכת״ד‪.‬‬ ‫ועד״ז ראיתי מובא מה שאמר הבית ישראל מגור (משפטים תשי״ט) בשם השפת אמת שיהודי שהוא חי כך בתורת שואל‪ ,‬אזי אפי‘ אם‬ ‫הוא נכשל ושבר והפיל והרס‪ ,‬אעפ“כ הוא פטור כדין ’שאלה בבעלים‘ שהרי ’בעליו עמו‘ שהוא דבוק בהשי“ת בכל מעשיו‪ ,‬ויודע שהכל‬ ‫שאול ממנו ית‘ ואינו מייחס לעצמו שום הצלחה כלל‪ ,‬רק ’השם אלקיו עמו‘‪ .‬משא“כ שומר חינם שאינו שואל‪ ,‬חייב בפשיעה‪ ,‬אך שואל‬ ‫שבעליו עמו פטור וי“א אף בפשיעה‪ .‬כי ’ה‘ אלקיו עמו‘ ולא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל‪ ,‬ופרש“י שאפי‘ כשיש עבירות אינו‬ ‫מסתכל רק על הטוב [וז״ל רש״י‪ :‬לא הביט און ביעקב וגו׳ כתרגומו‪ ,‬ד"א אחרי פשוטו הוא נדרש מדרש נאה‪ ,‬לא הביט ‪ -‬הקב"ה און שביעקב‬ ‫שכשהן עוברין על דבריו אינו מדקדק אחריהם להתבונן באוניות שלהם ובעמלן שהם עוברים על דתו‪ .‬עמל ‪ -‬לשון עבירה כמו הרה עמל‬ ‫כי את העמל וכעס תביט לפי שהעבירה היא עמל לפני המקום‪ .‬ה' אלהיו עמו ‪ -‬אפילו מכעיסין וממרים לפניו אינו זז מתוכן‪ .‬ותרועת מלך‬ ‫בו ‪ -‬לשון חבה ורעות כמו רעה דוד אוהב דוד ויתנה למרעהו וכן תרגם אונקלוס ושכינת מלכהון ביניהון]‪ ,‬כיון שהיה ה‘ אלקיו עמו הרי הוא‬ ‫שואל בבעלים ואינו מסיח דעתו ממנו ית‘‪ ,‬ולכן ’בעליו עמו לא ישלם‘‪ ,‬עכת״ד‪.‬‬ ‫פק‪ .‬בבא מציעא (צה ב) ובראשונים שם‪.‬‬ ‫טס‬ ‫הבושת‪ ‬הלודג | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫אבא דאילו אבא הוה סייר נכסיה תרי זימני ביומא‬ ‫כי קרוב אליך הדבר מאוד (דברים ל‪ ,‬יד)‬ ‫ואנא לא סיירנא אלא חדא זימנא‪ ,‬שמואל לטעמיה‬ ‫האיך מקבל השי"ת את האדם בתשובה‬ ‫דאמר שמואל מאן דסייר נכסיה כל יומא משכח‬ ‫איסתרא (חולין קה א)‬ ‫בספר חוות יאיר חדשבפק  האריך הרבה בקושיא האיך‬ ‫מקבל השי"ת את האדם בתשובה ‪ -‬הא נראה ונדחה‬ ‫בהקדמה לספר הק׳ אמרי יוסף (דפוס מ' סיגעט שנת‬ ‫ואינו חוזר ונראה?‬ ‫עת"ר) פירש בשם אביו הגאוה"ק מ' יוסף מאיר‬ ‫אפק ‬ ‫זצ"ל אבדק"ק ספינקא יע"א בדרך מוסר‪ ,‬דאיתא‬ ‫ועיין מה שכתבתי אני עני בילקוט הגרשוני (אותיות ‪-‬‬ ‫בזוהר הק׳ ובספרים הק׳ דהאדם צריך להיות ממארי‬ ‫חלק א) אות "בעלי חיים אין נדחין" ותמצא נחתגפק ‪,‬‬ ‫דחושבנא בכל לילה לחשוב עם נפשו ולפשפש‬ ‫הטעם דתשובה מועילה‬ ‫במעשיו אם לא הכעיס בהם את הבורא ית"ש‪ ,‬ואם‬ ‫היה הכל לשם שמים בלי שום פניות אחרות ח"ו‪,‬‬ ‫[וז״ל‪ ]:‬בספרי הדרוש כתבו דלכך מקבל הקב”ה את‬ ‫האדם בתשובה‪ ,‬אע”ג [דקיימא לן] דנראה ונדחה‬ ‫ואיתא בספרים הקדושים דהמדות של האדם‬ ‫אינו חוזרדפק  ‪ -‬משום דבעלי חיים אינן נידחיןהפק  ‪.‬‬ ‫נקראים נכסים‪ ,‬וזה שאמר שמואל‪ ,‬אבא הוה סייר‬ ‫נכסיה תרי זימני ביומא (דהיינו מעת לעת) ר"ל שהיה‬ ‫עוד תירצו דהא בידו תמיד לעשות תשובה וכל‬ ‫מתבודד ומפשפש במעשיו ב׳ פעמים במעת לעת‪,‬‬ ‫שבידו לא הוי דיחוי (זבחים נט ב) ועל זה מרמז הפסוק‬ ‫פעם אחת ביום ופעם אחת בלילה‪ ,‬ואנא לא סיירנא‬ ‫בפרשת נצבים (דברים ל יא) כי המצוה הזאת אשר‬ ‫אלא חדא זימנא ביומא ‪ -‬רק פעם אחת במעת לעת‬ ‫אנכי מצוך היום לא נפלאת היא [ממך] ולא רחוקה‬ ‫היה מפשפש במעשיו לחשוב חשבון נפשו עם‬ ‫היא וגו’ כי קרוב אליך הדבר מאוד וגו’ ‪ -‬ואם כן הוי‬ ‫האלקים ית"ש‪ ,‬שמואל לטעמיה דאמר שמואל‬ ‫בידך לעשות תשובה‪ ,‬וכל שבידו לא הוי דיחוי‪.‬‬ ‫מאן דסייר נכסיה כל יומא משכח איסתרא‪ ,‬דהיינו‬ ‫ומה נעים לפרש בזה סמיכות הקרא (דברים ל טו) ראה‬ ‫שמוציא בעצמו דברים הנסתרים ממנו‪ ,‬דמתחלה‬ ‫נתתי לפניך היום את החיים דהכתוב כולל פה אלו‬ ‫היה מתדמה לו שהוא ישר והולך‪ ,‬והכל לשם שמים‪,‬‬ ‫השני טעמים דמועיל תשובה ולא הוי דיחוי‪ .‬חדא ‪-‬‬ ‫אבל כשמתבודד בינו לבין קונו ושוקל את מעשיו‬ ‫כי קרוב אליך הדבר מאוד‪ ,‬וכל שבידו לא הוי דיחוי‪,‬‬ ‫בפלס האמתי‪ ,‬יראה כי אין עבודתו בשלימות עדיין‪,‬‬ ‫ועוד ‪ -‬ראה נתתי לפניך היום את החיים‪ ,‬וכל זמן‬ ‫ויש במעשיו נגד רצון הבורא ית"ש‪ ,‬ועל ידי זה יקבל‬ ‫שאתה חי לא שייך דיחוי ‪ -‬דבעלי חיים אינן נידחין ‪-‬‬ ‫עליו לתקן את מעשיו בלתי לה' לבדו‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫וברוך ה’ החונן לאדם דעת שחנני בפירוש הזה‪.‬‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬אחר מס׳ מנחות ‪ -‬נשמט ממס' חולין)‬ ‫(אות ב’ ‪ -‬בע”ח אינן נדחין)‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫אפק‪ .‬מגדולי הצדיקים בדורו‪ ,‬גדול תלמידי מהרי"א מזידיטשוב זצ״ל‪ ,‬ממנו קיבל מלא חפניים בתורת הנסתר והוא אשר הסמיכו לאדמו"ר‪,‬‬ ‫בקיאותו בקבלה הייתה לשם דבר‪ ,‬ונודע כפועל ישועות‪ .‬מח״ס אמרי יוסף על התורה ומועדים‪ .‬נלב״ע תרפ״ט‪.‬‬ ‫בפק‪ .‬להגאון רבי אלעזר קאליר אב"ד קעלן‪ .‬דרושים והספדים פראג‪ ,‬תקנ"ב בהסכמות ה'נודע ביהודה'‪ ,‬בעל ה'הפלאה' והבנין אריאל‪.‬‬ ‫גפק‪ .‬הבאנו דבריו בפניני התורה בפסוק כי קרוב אליך הדבר מאוד (דברים ל יד) ‪.‬‬ ‫דפק‪ .‬דבר שהיה ראוי למצותו ואח״כ נדחה מלהיות ראוי שוב אי אפשר שיהא ראוי עוד ‪ -‬וא״כ אדם שהיה כשר ונדחה ע״י חטא שוב‬ ‫לא יועיל לו לשוב‪.‬‬ ‫הפק‪ .‬רש״י (יומא ס״ד א) ‪ -‬אם אירעה להם שעת פסול עדיין יכולין להתקן כשיזדווג לו אחר ולא אמרי' הואיל ונדחה ידחה אלא בשחוטין‬ ‫כגון מת המשתלח ישפך הדם‪ ,‬ע״כ ‪ -‬ואם כן אדם כל זמן שהוא חי יכול לשוב‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫ע‬ ‫ירגישו במעשיו הטובים‪ ,‬כי מטא לההוא דיירא שהוא‬ ‫זכור כי עפר אנחנו (תהלים קג‪ ,‬יד)‬ ‫העולם הזה בעי למיתב‪ ,‬אמר ליה מה איכא בהדך‬ ‫אמר קא מובילנא כרגא לקיסר‪ ,‬תיכף שמפרסם‬ ‫כשמגיע יוה״כ‪ ,‬אז מרגיש במעשיו ומתחיל לבכות‬ ‫מעשיו תיכף שולטין בו‪ ,‬קמו בליליא שהעולם הזה‬ ‫ולשוב בתשובה שלימה ‪ -‬ואומר גם זו לטובה‬ ‫דומה ללילה‪ ,‬שקלו כל דהוי גביה הפסידוהו כל‬ ‫וצוף דבש בפי רבינו הגאון בעל נודע ביהודהופק  ז"ל‬ ‫הזכיות ומלינהו לסיפטא עפרא החטיאוהו עד שהוא‬ ‫בספרו דרושי הצל"ח (דרוש כ') במאי דאיתא במסכת‬ ‫מלא חטאים ופשעים‪ ,‬כי מטא להתם אשתכח עפרא‪,‬‬ ‫זפק ‬ ‫תענית (כא א) יומא חד בעו לשדורי דורון להקיסר‬ ‫פירוש כשמגיע יום הקדוש שאז יוצא מן המלון‬ ‫ושדרו בהדי נחום איש גם זו‪ ,‬כי מטא לההוא דיירא‬ ‫כי (יומא כ) השטן ביומא דכפורי [לית ליה רשותא‬ ‫בעי למיתב‪ ,‬אמרו ליה מה איכא בהדך? אמר להו‬ ‫לאסטוני]‪ ,‬ובא לפני הקיסר‪ ,‬אז הוא מרגיש במעשיו‬ ‫קא מובילנא כרגא [מס] לקיסר‪ ,‬קמו בלילא שרינהו‬ ‫ומתחיל לבכות ולשוב בתשובה שלימה‪ ,‬ואמר גם‬ ‫לסיפתא ומלינהו עפרא‪ ,‬כי מטא להתם אשתכח‬ ‫זו לטובה‪ ,‬גם זו שחטא יתהפך לטובה וזדונות יעשו‬ ‫עפרא‪ ,‬אמר אחוכי קא מחייכי בי יהודאי‪ .‬אפקוה‬ ‫זכיות‪ ,‬אתא אליהו אמר ליה דילמא האי עפרא‪ ,‬מה‬ ‫למקטליה‪ ,‬אמר גם זו לטובה‪ ,‬אתא אליהו אמר ליה‬ ‫שישראל אומרים ״כי עפר אנחנו״ ‪ -‬מעפרא דאברהם‬ ‫דילמא האי עפרא מעפרא דאברהם אבינו הואחפק ‪,‬‬ ‫אבינו הוא‪ ,‬שאמר (בראשית יח כז) ״ואנכי עפר ואפר״‪,‬‬ ‫דהוי שדי עפרא הוה חרבא‪ ,‬גילי [קשין] הוה גירי‪,‬‬ ‫דהוי שדי עפרא הוי חרבא‪ ,‬שבזכות ענותנותו כבש‬ ‫בדוק ואשכחי הכי הוה‪ ,‬הוי ההוא מחוזא דלא יכול‬ ‫כדרלעומר וחבריו‪ ,‬בדקו ואשכחו הוי ההיא מחוזא‬ ‫למכבשי שדי מההוא עפרא וכבשוה וכו'‪.‬‬ ‫דלא יכלי למיכבשיה שהוא ירושלים עיר הקודש‬ ‫מחוז חפצנו‪ ,‬ואין אנו יכולים למכבשה מתחת ידי‬ ‫הנה האדם הוא שליח מלמעלה‪ ,‬כי האדם נברא‬ ‫זרים‪ ,‬שדו מהאי עפרא עלה וכבשוה‪ ,‬שאם אנו‬ ‫לצורך גבוה שיסגל מצות ומעשים טובים‪ ,‬למיעל‬ ‫נתודה בלב שלם ונעשה תשובה באמת עד שהאל‬ ‫כרגא [מס] למלך מלכי המלכים‪ ,‬והאדם בעולם הזה‬ ‫ית' יעיד עלינו שלא נשוב לכסלהטפק ‪ ,‬אז נוכל להושיע‬ ‫ראוי שידמה בעיניו כאורח נטה ללון‪ ,‬וכי עיקר דירתו‬ ‫לירושלים עיה"ק לגאול שכינת עוזינו במהרה בימינו‬ ‫בעולם הבא אחר מותו‪ ,‬כי שם ביתו בגן עדן העליון‪,‬‬ ‫אמן‪ ,‬עכ"ד הנחמדים מזהב עם תוספת נופך משלי‬ ‫וכל ימיו בעולם הזה הוא רק אורח‪ ,‬בכל יום הולך‬ ‫בשינוי קצת מדבריו‪.‬‬ ‫ממקום למקום עד יגיע למחוז חפצו‪ ,‬דרך כלל עולם‬ ‫(אותיות ‪ -‬חלק ב ‪ -‬אות י ‪ -‬יוה״כ)‬ ‫הזה נקרא מלון‪ ,‬ושם היצר הרע וכת דיליה שולטין‪,‬‬ ‫המה בעלי הבית‪ ,‬והאדם צריך להיות נשמר מהם‪,‬‬ ‫בל יגנובו כל אשר לו‪ ,‬וראוי להיות הצנע לכת בל‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫ופק‪ .‬הגאון רבי יחזקאל סג״ל לנדא‪ ,‬אב״ד פראג‪ ,‬מגדולי פוסקי הדורות‪ ,‬בעמ״ח שו״ת נודע ביהודה‪ ,‬צל״ח‪ ,‬דגול מרבבה ועוד‪ ,‬נלב״ע תקנ״ג‬ ‫זפק‪ .‬וז״ל הגמרא‪ :‬אמאי קרו ליה נחום איש גם זו דכל מילתא דהוה סלקא ליה אמר גם זו לטובה‪ .‬זימנא חדא בעו לשדורי ישראל דורון‬ ‫לבי קיסר אמרו מאן ייזיל ייזיל נחום איש גם זו דמלומד בניסין הוא שדרו בידיה מלא סיפטא דאבנים טובות ומרגליות אזל בת בההוא דירה‬ ‫בליליא קמו הנך דיוראי ושקלינהו לסיפטיה ומלונהו עפרא (למחר כי חזנהו אמר גם זו לטובה) כי מטא התם [שרינהו לסיפטא חזנהו דמלו‬ ‫עפרא] בעא מלכא למקטלינהו לכולהו אמר קא מחייכו בי יהודאי [אמר גם זו לטובה] ‪ .‬אתא אליהו אדמי ליה כחד מינייהו א"ל דלמא‬ ‫הא עפרא מעפרא דאברהם אבוהון הוא דכי הוה שדי עפרא הוו סייפיה גילי הוו גירי דכתיב וכו׳ ‪ .‬הויא חדא מדינתא דלא מצו למיכבשה‬ ‫בדקו מיניה וכבשוה עיילו לבי גנזיה ומלוהו לסיפטיה אבנים טובות ומרגליות ושדרוהו ביקרא רבה‪ .‬כי אתו ביתו בההוא דיורא אמרו ליה‬ ‫מאי אייתית בהדך דעבדי לך יקרא כולי האי‪ .‬אמר להו מאי דשקלי מהכא אמטי להתם סתרו לדירייהו ואמטינהו לבי מלכא‪ .‬אמרו ליה‬ ‫האי עפרא דאייתי הכא מדידן הוא‪ ,‬בדקוה ולא אשכחוה וקטלינהו להנך דיוראי‪.‬‬ ‫חפק‪ .‬רש״י ‪ -‬כשנלחם עם המלכים‪.‬‬ ‫טפק‪ .‬כמו שכתב הרמב"ם (פ"ב מהל' תשובה ה"ב) ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם‪.‬‬ ‫אע‬ ‫הבושת‪ ‬הלודג | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד‬ ‫במקום שבעלי תשובה עומדים אין‬ ‫על פי הגמרא ביומא פרק יום הכפורים (פו ב) איזהו‬ ‫צדיקים גמורים יכולים לעמוד (ברכות לד‪ ,‬ב)‬ ‫תשובה גמורה מחוי ר' יהודא באותו פרק באותה‬ ‫אשה [באותו מקום] כו'‪.‬‬ ‫למה גדלה מעלת הבעל תשובה על הצדיק גמור?‬ ‫וזה שאמרו במקום שבעלי תשובה כו' כלומר הצדיק‬ ‫עיין בחידושי אהבת איתןצק שבגליון העין יעקב לכאן‬ ‫גמור אינו יכול להתייחד עם אשה ולעמוד עמה ביחוד‬ ‫שכתב דמיירי בעושה תשובה מאהבה וכו׳ עיין שם‪.‬‬ ‫מפני האיסור חמור דיחוד‪ ,‬ובעל תשובה יכול לעמוד‬ ‫והנה לפי דבריו יש לומר טעם פשוט דגדלה מעלת‬ ‫עמה כדי שיהיה בעל תשובה גמור‪ .‬ובעל אזור אליהו‬ ‫הבעל תשובה על הצדיק גמור‪ ,‬משום דבתשובה‬ ‫ז"ל פירש בזה מאמר חז"ל (ברכות יט א) אם ראית‬ ‫מאהבה זדונות נעשים לו כזכויות‪ ,‬ואם כן יש לו זכיות‬ ‫תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה אל תהרהר אחריו‬ ‫הרבה יותר מאשר לצדיק גמור‪ ,‬כי אין צדיק בארץ‬ ‫ביום שמא עשה תשובה‪ ,‬וזהו הטעם שנתייחד עם‬ ‫אשר יעשה כל כך מצוות כמו הרשע עבירות‪ ,‬וכיון‬ ‫האשה זאת כדי שיהיה תשובה גמורה‪ ,‬ע"כ דפח"ח‪.‬‬ ‫שעל ידי תשובה מאהבה נתהפכו כולם לזכיות‪ ,‬אם‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬אחר מסכת חגיגה ‪ -‬קונטרס אחרון)‬ ‫כן יש לו זכיות יותר מלהצדיק גמור‪[ .‬שוב ראיתי‬ ‫שכבר כתב כן בספר יד יוסף בשם ספר סמא דחיי‬ ‫גדולה תשובה שמארכת ימיו‬ ‫יעויין שם]‪.‬‬ ‫ושנותיו של אדם (יומא פו‪ ,‬א)‬ ‫ובספר קול אריהאצק  להגאון אבדק״ק בילסק יע״א‬ ‫הלא בכמה מצוות יש סגולה לאריכת ימים‬ ‫כתב‪ ,‬דלכן גדלה מעלת הבעל תשובה‪ ,‬יען שזכיותיו‬ ‫באו מכח זדונות‪ ,‬והזדונות כולם עשאם בהתלהבות‬ ‫כתב בספר אהל יעקבגצק  בדרוש לערב ראש השנה‬ ‫ובשמחה גדולה וכולם נעשו זכיות‪ ,‬וזכיות כאלו‬ ‫‪ -‬לכאורה יפלא‪ ,‬הלא גם בכל המצוות כן הוא כמו‬ ‫בהתלהבות כזה‪ ,‬אין לשום צדיק בעולם‪ ,‬ולכן במקום‬ ‫שכתוב והארכת ימים [בשילוח הקן]‪ ,‬למען יאריכון‬ ‫שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים‬ ‫ימיך [בכיבוד אב ואם ועוד]?‬ ‫לעמוד‪ ,‬ודו״ק‪( .‬עיין שם עוד מה שכתב בזה)‪.‬‬ ‫גם מדוע לא אמרו מאריכים לו ימיו כו׳ כמו שאמרו‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬ברכות לד א ‪ -‬במקום)‬ ‫(ברכות ח) המשלים פרשיותיו עם הציבור מאריכין לו‬ ‫ימיו ושנותיו?‬ ‫אבל יתכן כי כבר אמרו (ברכות יח ב) רשעים בחייהם‬ ‫פעמים יכול הבעל תשובה לעמוד במקום‬ ‫שאסור לו לצדיק לעמוד‪...‬‬ ‫קרויים מתים‪ ,‬אם כן [נאמר על] מי שהיה רשע כל‬ ‫ימיו ועשה תשובה יום אחד קודם מותו‪ ,‬אין חייו רק‬ ‫וכעת בא לידי ספר אזור אליהו (דפוס ירושלים) מבעל‬ ‫יום אחד‪[ ,‬והלא] הדבר לא כן הוא‪ ,‬כי סגולת התשובה‬ ‫מדרש תלפיות ושבט מוסר זצ"ל (וראיתי בו בסימן ק"ע‬ ‫השלימה היא מה שכל החטאים יהיו כלא היו וכאילו‬ ‫שגם הוא הולך בדרך הזה ושמחתי מאוד על שזכיתי לכוין‬ ‫לא הרשיע מאומה‪ ,‬ועוד ירויח כי נעשה מהם מצוות‬ ‫לדעת גדול)‪....‬ודרך אגב אעתיק מה שכתב בספר‬ ‫וזדונות נעשו לו זכיות‪ ,‬אם כן הוא חי מיום הולדו ‪-‬‬ ‫אזור אליהובצק  (סימן רל"א) בשם החכם רבי טוביה‬ ‫וזהו גדולה תשובה שמארכת ימיו ושנותיו של אדם‪,‬‬ ‫הכהן ז"ל פירוש הלציי במאמר חז"ל במקום שבעלי‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫צק‪ .‬להג״ר אברהם משכיל לאיתן זצ״ל‪ ,‬בעל משכיל לאיתן‪ ,‬מצפה איתן‪ ,‬ועוד‪ .‬וילנא תרפ״ג‪.‬‬ ‫אצק‪ .‬להג"ר ארי' ליב יעלין מבילסק מח"ס יפה עינים על הש"ס ושו"ת מצפה אריה‪.‬‬ ‫בצק‪ .‬מבעל מדרש תלפיות ושבט מוסר זצ"ל‪.‬‬ ‫גצק‪ .‬להמגיד מדובנא זצ״ל‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫בע‬ ‫יעשה מה שלבו ונפשו הרוחנית אשר בקרב לבו‬ ‫רצה לומר השנים אשר היה חי עד הנה המה נחשבים‬ ‫חפצים בטבעם לעשות המעשים אשר בהם תתקרב‬ ‫לו כולם לשנות חיים‪ ,‬אם כן התשובה היא המארכת‬ ‫הנפש אל מקורה‪ ,‬ע"כ דפח"ח‪( .‬ועיין לעיל במסכת מועד‬ ‫לו ימיו ושנותיו‪ ,‬לא הוא יתברך‪ ,‬כי אינו חי יותר‪ ,‬רק‬ ‫קטן דף י"ז שהבאתי דבר זה בשם דברי שאול‪ ,‬ואתה תחזה‬ ‫תַחי׳ השנים אשר עברו עליו‪ ,‬וק״ל‪.‬‬‫התשובה ַ‬ ‫שכבר קדמו בזה הגאון בעל טל אורות ז"ל)‪.‬‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬ברכות פו א ‪ -‬גדולה)‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬סוף חלק ראשון ‪-‬‬ ‫השמטות אחר מסכת חגיגה)‬ ‫אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו‬ ‫ילך למקום שאין מכירין אותו‬ ‫ולא אירע קרי לכהן גדול ביום‬ ‫וילבש שחורים ויתעטף שחורים‬ ‫הכפורים (אבות פרק ה משנה ה)‬ ‫ויעשה מה שלבו חפץ (קידושין מ‪ ,‬א)‬ ‫מה נס היה שלא ראה קרי‪ ,‬הא היו מזרזין‬ ‫אותו כל שבעת ימים והיה בטהרה‬ ‫שקדו החכמים על תקנתו‪ ,‬ונתנו לו עצה נכונה‬ ‫שיכניע יצרו וימאס ברע ויבחר בטוב‬ ‫‪...‬כתב בספר דברי שאול להגאון מלבובהצק  ז"ל‬ ‫וכתב על זה הגאון מהרי"ל מרגליות ז"לדצק  בספרו‬ ‫הכוונה דהנה התוספות יום טוב (פרק ה דאבות משנה ה)‬ ‫טל אורות וז"ל‪ :‬כל עובר על מאמר זה ישתומם‬ ‫במה שכתוב ולא אירע קרי לכהן גדול ביום הכפורים‬ ‫איך התירו רבותינו ז"ל לאדם לעשות במקום שאין‬ ‫הביא בשם מדרש שמואל שכתב בשם החסיד‬ ‫מכירין מה שלבו הרע חפץ?‬ ‫שהקשה מה נס היה שלא ראה קרי אחר שהיו מזרזין‬ ‫אותו כל שבעת ימים והיה בטהרה‪ ,‬וכתב כי היצר‬ ‫אמנם לפי דברי הרמב״ם ז"ל (בפרק ב מהלכות גירושין‬ ‫טוב ויצר הרע מתקוטטים זה עם זה כשני אויבים‪,‬‬ ‫הלכה ב)‪ ,‬דלב האיש הישראלי הוא טוב ורוצה לעשות‬ ‫וכשאחד מהם קרוב להיות מנוצח יתחזק על עמדו‬ ‫כל המצות ולהתרחק מן העבירה‪ ,‬ויצרו הוא שתקפו‪,‬‬ ‫בראותו כי כלתה אליו הרעה והרבה מן האנשים‬ ‫וכיון שהוכה עד שתשש יצרו ואמר רוצה אני‪ ,‬כבר‬ ‫בעת פטירתן יתחזקו וידברו טוב כאילו הם בריאים‪,‬‬ ‫גרש לרצונו‪ ,‬יעויין שם בלשונו הזהב‪ ,‬יתבארו לנו‬ ‫ולזה היה קרוב מאוד להיות הכהן גדול רואה קרי‬ ‫דברי רבותינו ז"ל היטב‪ ,‬שאין המכוון מדבריהם‬ ‫עכ"ל‪ .‬ולפי זה נראה בפלימו (קידושין פא א) דמתגרה‬ ‫כנראה משטחיות מאמרם‪ ,‬אבל נהפוך הוא‪ ,‬ששקדו‬ ‫כל השנה ביצר הרע והיה מנצחווצק ‪ .‬והנה כבר אמרו‬ ‫החכמים על תקנתו ונתנו לו עצה נכונה שיכניע יצרו‬ ‫ביומא דף כ' דכל השנה יש רשות לשטן לאשטוני‬ ‫במה שילבש שחורין וילך למקום שאין מכירין אותו‪,‬‬ ‫לבד מיום הכיפוריםזצק ‪ ,‬ולפי זה ערב יום הכיפורים‬ ‫ויהיה גר בארץ ויראה כי אין איש מאסף אותו הביתה‪,‬‬ ‫בראות השטן שקרוב להיות מנוצח שביום הכיפורים‬ ‫אז יכנע לבבו הערל ואז יתרץ השכל הישר אשר‬ ‫לא יהיה לו רשות לאשטוני‪ ,‬על כן התחזק על פלימו‬ ‫בקרב לבו וישוב לטבעו למאוס ברע ולבחור בטוב‬ ‫ועל זה אמרו ויעשה מה שלבו חפץ‪ ,‬ר"ל ואז ממילא‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫דצק‪ .‬הג״ר יהודה ליב מרגליות זצ״ל‪ .‬אב"ד שברשין‪ ,‬פלוצק‪ ,‬לעסלא ופרנקפורט דאודר (מילא מקומו של בעל הפרי מגדים)‪ ,‬נסמך להוראה‬ ‫ע"י הנודע ביהודה‪ .‬עמד בקשרי שו"ת עם בעל חוות דעת ועוד‪ .‬מרואי פני הגר"א מווילנא‪ .‬מחבר הספרים שו"ת פרי תבואה‪ ,‬קרבן ראשית‪,‬‬ ‫אור עולם‪ ,‬בית מדות‪ ,‬בית תפילה‪ ,‬טל אורות‪ .‬נלב״ע תקע״א‪.‬‬ ‫הצק‪ .‬להג״ר יוסף שאול נאטהאנזאן זצ״ל אבד״ק לעמבערג‪ ,‬בעל שו״ת שואל ומשיב ועוד‪ .‬נלב"ע תרל"ה‪.‬‬ ‫וצק‪ .‬שהיה אומר בכל יום ״גירא בעיניה דשטן״‪ .‬ובא אליו השטן ונכנס לביתו בערמה‪ ,‬וכמעט שנחשד ברציחה‪ ,‬וכל זה ללמדו שיאמר‬ ‫רחמנא נגער ביה בשטן‪.‬‬ ‫זצק‪ .‬שטן ביומא דכיפורי לית ליה רשותא לאסטוני ממאי אמר רמי בר חמא השטן בגמטריא תלת מאה ושיתין וארבעה הוי תלת מאה‬ ‫ושיתין וארבעה יומי אית ליה רשותא לאסטוני ביומא דכיפורי לית ליה רשותא לאסטוני‪.‬‬ ‫גע‬ ‫הבושת‪ ‬הלודג | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫– וקשה דמאי פריך שמא סלקא דעתך דילמא באמת‬ ‫ורצה להפילו עד שעזרו ה'‪ ,‬עכ"ל הטהור‪.‬‬ ‫הוא שמא ואפילו הכי אסור להרהר אחריו וצריכין‬ ‫לדונו לכף זכות‪.‬‬ ‫וכתב בפנינים יקריםטצק  מספר חוות יאיר בשם הגאון‬ ‫על ידי שהת״ח עושה תשובה כל יום‪ ,‬והיצר הרע‬ ‫קרוב להיות מנוצח‪ ,‬על כן מתגבר עליו להכשילו‬ ‫מהאמבורגר  ז"ל על פי דאיתא ביומא (פו ב) דרמי‬ ‫כתיב (משלי כח יג) מכסה פשעיו לא יצליח וכתיב אשרי‬ ‫וברם זכור אותו האיש לטוב ה"ה הרה"ג מהו'‬ ‫נשוי פשע כסוי חטאה ומשני כאן בחטא מפורסם כאן‬ ‫שמחה גינצבורג שליט"א אבדק"ק שטראזינעטץ‬ ‫חצק ‬ ‫בחטא שאינו מפורסם‪ .‬והטעם ‪ -‬דאם עשה עבירה‬ ‫(בוקאווינא) יצ"ו‪ ,‬שאמר לי בשם קדוש ה' מו"ה‬ ‫בפרהסיא צריך שיהיה התשובה גם כן בפרהסיא‬ ‫ישראל בעש"ט זי"ע פירוש המאמר במסכת ברכות‬ ‫שידעו העולם כי שב מחטאו‪ .‬וזה דפריך הש"ס שמא‬ ‫(יט א) תנא דבי ר' ישמעאל אם ראית תלמיד חכם‬ ‫סלקא דעתך? כיון שעשה עבירה בפרהסיא כמו‬ ‫שעבר עבירה בלילה אל תהרהר אחריו ביום שמא‬ ‫שאמרו אם ראית תלמיד חכם שעבר וכו' איך יוכל‬ ‫עשה תשובה‪ ,‬שמא סלקא דעתך? אלא ודאי עשה‬ ‫לומר שמא עשה תשובה הא צריך להיות התשובה גם‬ ‫תשובה – כלומר אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה‬ ‫כן בפרהסיא‪ ,‬ומשני ודאי עשה תשובה אם כן אינו‬ ‫בלילה היינו שראה קרי לאונסו‪ ,‬אל תהרהר אחריו‬ ‫צריך התלמיד חכם לשוב בפרהסיא‪ ,‬דכולי עלמא‬ ‫ביום לומר איך בא אותו תלמיד חכם לידי כך (הלא‬ ‫ידעי שעשה תשובה מצד החזקה‪ ,‬עיין שם‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫אמרו חז"ל [עבודה זרה כ ב] ונשמרת מכל דבר רע שלא יהרהר‬ ‫אדם טומאה ביום ויבא לידי טומאה בלילה) אלא דון אותו‬ ‫לכף זכות שמא עשה תשובה‪ ,‬שמא סלקא דעתך‬ ‫עובדא נפלאה שאירע כשביקר הגאון בעל שואל‬ ‫אלא ודאי עשה תשובה‪ ,‬כלומר על ידי שבכל היום‬ ‫ומשיב אצל הרה״ק ר׳ מאיר׳ל מפרימישלאן‬ ‫עשה תשובה והיה היצר הרע קרוב להיות מנוצח‪ ,‬על‬ ‫כן התגבר אליו והביאו בלילה לידי עבירה זו שראה‬ ‫ובספר אחד ראיתי עובדא שפעם אחת בא הגאון‬ ‫קרי ר"ל‪ ,‬ע"כ דפח"ח ש"י‪.‬‬ ‫מ' יוסף שאול נאטהאנזאהן זי"ע מלבוב אצל הרב‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬קידושין דף פא א ‪ -‬פלימו)‬ ‫הקדוש מ' מאיר מפרימישלאן זי"ע‪ ,‬ובכניסתו אצלו‬ ‫ראה שהרה"ק הנ"ל הלך סביב השלחן ובידו אין‬ ‫מאומה‪ ,‬והרהר הרה"ג איך אפשר שצדיק מפורסם‬ ‫אם ראית ת״ח שעבר עבירה בלילה אל‬ ‫כזה ילך בטל ולא יהיה בידו שום ספר ללמוד מתוכו‪,‬‬ ‫תהרהר אחריו שמא עשה תשובה (ברכות יט‪ ,‬א)‬ ‫וכשראה הרה"ק הנ"ל את הרה"ג הנ"ל היה שמח‬ ‫כיון שיש חזקה שעושה תשובה‪ ,‬לא‬ ‫מאד וקבלו בשמחה גדולה ובסבר פנים יפות‪,‬‬ ‫בעי תשובתו להיות בפרהסיא‬ ‫והושיבו על כסאו ובקש ממנו לומר לו איזה דבר‬ ‫תורה‪ ,‬ואמר הרה"ג הנ"ל כי עתה הוא עיף מן הדרך‬ ‫תנא דבי ר' ישמעאל אם ראית תלמיד חכם שעבר‬ ‫ולא יכול לומר דבר תורה אך בקש מאוד את הרה"ק‬ ‫עבירה בלילה אל תהרהר אחריו ביום שמא עשה‬ ‫הנ"ל שהוא יאמר לו איזה דבר תורה ופתח הרה"ק‬ ‫תשובה‪ ,‬שמא סלקא דעתך? אלא ודאי עשה תשובה‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫חצק‪ .‬הג"ר שמחה גינצבורג זצ"ל אבד"ק סטראזניץ‪ .‬נזכר בשו"ת אבני צדק‪ ,‬שואל ומשיב‪ ,‬בית שלמה ועוד‪ .‬נלב"ע תרפ"ה‪.‬‬ ‫טצק‪ .‬להג״ר ישראל שמעון בצלאל ניימאן זצ״ל מק״ק טארנא‪ .‬ונדפס מחדש מהדורת פאר (בריננער) תשפ״א‪.‬‬ ‫ר‪   .‬הוא ל"ו נדפס"ה בספר חוות יאיר להגאון רבי אלעזר קאליר בעל אור חדש ז"ל (אור הראשון)‪ ,‬ולפי תאריך הדפסת הספר נראה‬ ‫שהכוונה להגאון רבי רפאל הכהן מח"ס מצפה יקותיאל ועוד שהיה בימים ההם האב"ד דג׳ קהלות אה"ו‪ ,‬ובספר "לפני שתי מאות שנה"‬ ‫תולדות הגאון בעל אור חדש ז"ל משער שהכוונה הוא להג"ר דוד בערלין ז"ל שהיה אב"ד אה"ו לפני הגאון הנ"ל‪( .‬אלא שלפי זה צ"ב למה‬ ‫מזכירו בברכת החיים בספרו שי"ל קרוב לשלשים שנה אחרי פטירתו)‪ .‬וראה בספר חקר הלכה להגאון בעל אור חדש סי' א' שמביא שם‬ ‫מכתב מהגאון רבי דוד בערלין בידידות נפלאה אליו‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫דע‬ ‫‪...‬אחרי הדברים האלה‪ ,‬נחזור אל המאמר שלפנינו‪,‬‬ ‫פיו בחכמה ואמר איתא בברכות (יט א) אם ראית‬ ‫שרבו בו הפירושים כצמח השדה בכל ספרי אגדה‪,‬‬ ‫תלמיד חכם שעבר עבירה וכו'[אל תהרהר אחריו]‪,‬‬ ‫וכבר העתיק קצתם "בגאון יעקב" שבגליון העין‬ ‫ופלא איך יזדמן כזה שתלמיד חכם יעבור עבירה‬ ‫יעקב לכאן‪ ,‬ותני ושייר גם מה שכתב בזה בספר בינה‬ ‫בפרהסיא לעין כל‪ ,‬וגם איך יכנה התנא הקדוש ר'‬ ‫לעתים (דרוש נ) עיין שם כי דבש וחלב תחת לשונו‪.‬‬ ‫ישמעאל איש כזה בשם תלמיד חכם‪ ,‬לומר אם ראית‬ ‫תלמיד חכם וכו'‪.‬‬ ‫ולפענ"ד אפשר לומר על פי מה שאמרו בספרים‬ ‫הקדושים דלא מהני תשובה על פי מדת הדין אלא‬ ‫אל תהרהר אחריו‪ ,‬דודאי עשה תשובה‬ ‫על פי מדת הרחמים של הקב"האר ‪ ,‬וזה שאמרו חז"ל‬ ‫קודם לימודו שלא יחשב לו עון‬ ‫(בראשית רבה יב‪ ,‬טו) בתחלה עלה במחשבה לברוא את‬ ‫אמנם יש לומר על פי מה שמקובל אני מרבותי‬ ‫העולם במדת הדין ראה שאין העולם יכול להתקיים‪,‬‬ ‫הקדושים זי"ע שצריך להרהר בתשובה לכל הפחות‬ ‫לפי שאין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא‬ ‫שעה אחת קודם לימודו בתורה דבלאו הכי אדרבה‬ ‫יחטא‪ ,‬ועל פי מדת הדין לא מועיל תשובה‪ ,‬ולכן‬ ‫תורתו נחשב לו עון‪ ,‬וכמו שכתוב (תהלים נ טז) ולרשע‬ ‫שיתף מדת הרחמים למדת הדין כדי שיועיל תשובה‪.‬‬ ‫אמר אלהים מה לך לספר חוקי‪ ,‬וזה שאמר ר'‬ ‫ישמעאל אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה‬ ‫הסומך על מדת רחמיו ית' וחוטא על סמך‬ ‫שיעשה תשובה‪ ,‬לזה לא מועיל התשובה‬ ‫דהיינו שראית אותו הולך בבית אנה ואנה ואין בידו‬ ‫שום ספר ללמוד בו והוא עובר עבירה דביטול תורה‪,‬‬ ‫וכן אמרו חז"ל במסכת ראש השנה (יז ב) בשתי מדות‬ ‫אל תהרהר אחריו ביום‪ ,‬שמא עשה תשובה ר"ל שמא‬ ‫הראשונות מי"ג מדות‪ ,‬ה' ה'‪ ,‬אני הוא קודם שיחטא‬ ‫בשביל זה לא למד לפי שעשה תשובה קודם לימודו‪,‬‬ ‫אדם‪ ,‬אני הוא לאחר שיחטא אדם ויעשה תשובה עיין‬ ‫ועד שאינו עושה תשובה מקודם לא יוכל ללמוד‪ ,‬ועל‬ ‫שם‪ ,‬ונמצא דמה שהקב"ה מקבל תשובת החוטאים‬ ‫זה פריך שמא סלקא דעתך‪ ,‬וכי רק שמא הוא‪ ,‬וכי זה‬ ‫הוא מצד מדותיו של רחמים – אך הסומך לכתחלה‬ ‫בגדר ספק הוא שתלמיד חכם ילך בטל מן התורה‬ ‫על מדת רחמיו ית' וחוטא על סמך שיעשה תשובה‪,‬‬ ‫בלי שום סיבה ח"ו‪ ,‬אלא ודאי עשה תשובה קודם‬ ‫לזה לא מועיל התשובה‪ ,‬כמו שאמרו חז"ל בחגיגה‬ ‫לימודו‪ ,‬ולכך לא למד עד שיעשה קודם תשובה‬ ‫(דף ט"ז) על הפסוק (מיכה ז ה) אל תאמינו ברע וגו' אם‬ ‫כשורה על כל עונותיו‪ ,‬עכ"ד ודפח"ח ש"י‪.‬‬ ‫יאמר לך יצר הרע חטא והקב"ה מוחל לך אל תאמן‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬מסכת ברכות ‪ -‬השמטות וחידושים)‬ ‫בו וכו'‪ ,‬וכתב שם המהרש"א ז"ל בחידושי אגדה‪,‬‬ ‫בלי תשובה ודאי דלא יאמר דהקב"ה מוחל‪ ,‬אלא‬ ‫בתשובה קאמר‪ ,‬וגם בזה אל תאמן בו‪ ,‬דזהו האומר‬ ‫ותשובה ותפלה וצדקה‬ ‫אחטא ואשוב‪ ,‬דאמרינן ביה בפרק יום הכיפורים‬ ‫מעבירין את רוע הגזירה‬ ‫(משנה יומא פרק ח משנה ט) דאין מספיקין בידו לעשות‬ ‫לא מהני תשובה על פי מדת הדין אלא‬ ‫תשובה עכ"ל‪.‬‬ ‫על פי מדת הרחמים של הקב"ה‬ ‫והנה תשובה תפלה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה‪,‬‬ ‫תינוק אחד יש בבית האסורים ‪ ....‬הלך ועמד על פתח‬ ‫וזה ששאל ר׳ יהושע בן חנניה מי נתן למשיסה יעקב‬ ‫בית האסורים אמר (ישעיהו מב‪ ,‬כד) מי נתן למשיסה‬ ‫וישראל לבוזזים ולא היה מועיל תשובה ותפלה‬ ‫יעקב וישראל לבוזזים ‪...‬ענה אותו תינוק ואמר הלא ה'‬ ‫וצדקה להעביר את רוע הגזירה – ועל זה ענה אותו‬ ‫זו חטאנו לו ולא אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו‬ ‫תינוק ואמר הנה שאלתך אשר שאלת וודאי היתה‬ ‫(גיטין נח א)‬ ‫מכח ‪ -‬הלא ה'‪ ,‬כלומר הלא ה' הוא המדה השניה‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫אר‪   .‬ועיין בביאורי אגדות להג"ר אלחנן ווסרמן זצ"ל (סוף קובץ הערות סי' ג') בשם המסילת ישרים פ"ד ובשם רבו החפץ חיים עיי״ש‪.‬‬ ‫הע‬ ‫הבושת‪ ‬הלודג | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫מהי"ג מדות של רחמים‪ ,‬אני הוא לאחר שיחטא‬ ‫וישוב אל ה׳ וירחמהו ואל אלהינו‬ ‫האדם ויעשה תשובה‪ ,‬ואם כן מדוע לא הועילה‬ ‫כי ירבה לסלוח (ישעיה נה‪ ,‬ז)‬ ‫התשובה להעביר את רוע הגזירה? – ועל זה אומר‬ ‫על ידי שישוב הוא בתשובה‪ ,‬ירבה‬ ‫לך – "זו" המדה של הי"ג מדות [בגימטריא ז״ו] היא‬ ‫לסלוח לחוטאים רבים‬ ‫גרמה שחטאנו לו‪ ,‬כי סמכנו על מדת רחמיו ית'‬ ‫וחטאנו על סמך שהקב"ה ימחול לנו‪ ,‬וכיון דזה הוה‬ ‫נלע”ד על פי מאמר חז”ל (סוף יומא) גדולה תשובה‬ ‫כאומר אחטא ואשוב לכן לא הועילה התשובה‪.‬‬ ‫שבשביל יחיד שעשה תשובה מוחלין לו ולכל העולם‬ ‫שנאמר (הושע יד ה) ארפא משובתם אוהבם נדבה כי‬ ‫הרוצה ללכת בדרכי ה׳ ‪ -‬עושה צדקה‬ ‫שב אפי ממנו‪ ,‬מהם לא נאמר אלא ממנו ע”ש‪ ,‬וזה‬ ‫ועל השאלה‪ ,‬הלא גם צדקה מעבירה את רוע הגזירה‬ ‫שאמר וישוב אל ה’ וירחמהו ואל אלקינו‪ ,‬כי על‬ ‫וכמו שכתב המחבר המחבר ביורה דעה (סימן רמ"ז‬ ‫ידי שישוב הוא בתשובה‪ ,‬ירבה לסלוח לחוטאים‬ ‫סעיף ד) הצדקה דוחה את הגזירות הקשות‪ ,‬עיין שם‪.‬‬ ‫רבים ודו”ק‪.‬‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬ישעיה נח)‬ ‫על זה אומר לך‪ ,‬ולא אבו בדרכיו הלוך – שלא הלכו‬ ‫בדרכי ה' לעשות צדקה וכמו שכתוב בפרשת וירא‬ ‫עבר על עשה ושב אינו זז משם‬ ‫(בראשית יח יט) ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט‪,‬‬ ‫עד שמוחלין לו (יומא פו א)‬ ‫ונאמר (דברים כח ט) והלכת בדרכיו‪ ,‬ודרשו חז"ל (סוטה‬ ‫אתה ֱהֵיֵ ה רחום מה הוא גומל‬ ‫ֱ‬ ‫יד א) מה הוא רחום אף‬ ‫מדוע יום כיפור מכפר גם על לא תעשה‬ ‫אתה ֱהֵיֵ ה גומל חסדים‪ ,‬וכיון שלא אבו‬ ‫ֱ‬ ‫חסדים אף‬ ‫כתב [הצל״ח] עוד שם (בדרוש ז') לבאר על פי זה ד'‬ ‫בדרכיו הלוך לא היה נמצא בהם צדקה להעביר את‬ ‫חלוקי כפרה שהיה ר' ישמעאל דורש (יומא פו א) עבר‬ ‫רוע הגזירה‪.‬‬ ‫על עשה ושב אינו זז משם עד שמוחלין לו‪ ,‬עבר על‬ ‫מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה‬ ‫לא תעשה ושב תשובה תולה ויום הכפורים מכפר‪,‬‬ ‫וטעמא בעי‪ ,‬מה חילוק בין עשה ללא תעשה‪ ,‬ולמה‬ ‫ועל השאלה הלא גם תפלה מעבירים את רוע הגזירה‪,‬‬ ‫במצות עשה יכופר מיד בעת התשובה‪ ,‬ואינו זז משם‬ ‫כמו שמצינו בחזקיהו המלך ע"ה שנגזרה עליו‬ ‫עד שמוחלין לו‪ ,‬ומדוע לא תעשה יהיה תולה עד יום‬ ‫גזירה למות בדמי ימיו‪ ,‬ונתבטלה הגזירה ההיא על‬ ‫הכפורים‪ ,‬והלא עשה דוחה לא תעשה‪ ,‬וכבר הארכנו‬ ‫ידי תפלתו‪ ,‬וכמו שאמר לו ה' יתברך (מלכים ב׳ כ ה)‬ ‫בדרושים אם עשה חמור מלא תעשה או להיפוך‪.‬‬ ‫שמעתי את תפלתך וראיתי את דמעתך – על זה אומר‬ ‫לך‪ ,‬ולא שמעו בתורתו‪ ,‬אם כן הא כתיב (משלי כח ט)‬ ‫וכעת נראה לי טעם הדבר על פי שחקרתי אם מדה‬ ‫מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה‪ ,‬ועל כן לא‬ ‫זו שהקדוש ברוך הוא מקבל שבים הוא מצד מדת‬ ‫הועילה תפלתם להעביר את רוע הגזירהבר ‪ ,‬ולכן ניתן‬ ‫הרחמים או היא גם מצד המשפט במדת הדין‪ ,‬ואמרתי‬ ‫למשיסה יעקב וישראל לבוזזים‪ ,‬ולכן מכח אריכות‬ ‫לחלק בין הפרקים‪ ,‬שתשובת המשקל שהאריכו כל‬ ‫תשובתו של אותו תינוק שהשיב לו כל סוף הפסוק‬ ‫ספרי המוסר בדין משקל הנאת העבירה‪ ,‬אם עשה‬ ‫כולו ולא היהדי לו להשיב בקיצור הלא ה' זו חטאנו‬ ‫כן‪ ,‬תשובה זו היא גם מצד הדין‪ ,‬אבל תשובת הוידוי‬ ‫לו‪ ,‬הכיר בו ר׳ יהושע בן חנניה סימני חכמה מופלגת‪,‬‬ ‫והחרטה בלי סיגופים‪ ,‬לזה צריך מדת הרחמים‪.‬‬ ‫ועל כן אמר מובטחני בו שמורה הוראה בישראל‪ ,‬וכו'‬ ‫והנה כל ענין משקל הסיגופים שהאריכו חכמי‬ ‫וא"ש ודו"ק‪[ .‬ועיין שם עוד שמבאר באופן אחר]‪.‬‬ ‫המוסר היא לפי ערך הנאה שנהנה מעבירה ככה‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬מסכת גיטין ‪ -‬דף נח א)‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫בר‪ .‬ועיין עוד בפניני ילקה״ג ‪ -‬פניני משלי בפסוק זה עוד ביאורים‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫וע‬ ‫זז משם עד שמוחלין‪ ,‬אבל עבר על לא תעשה‪ ,‬אף‬ ‫יקבל סיגופים‪ ,‬וזה שייך בעבירה שעבר במעשה‬ ‫שנתחרט והתודה מכל מקום מצד מדת הדין צריך‬ ‫ונהנה מן המעשה כמו אוכל חלב וכדומה‪ ,‬אבל‬ ‫סיגופים לתשובת המשקל‪ ,‬לכך תשובה תולה עד‬ ‫ישב ולא עשה מצות עשה‪ ,‬שעבר בשב ואל תעשה‪,‬‬ ‫יום הכפורים שאז הוא "מקור הרחמים" ומקבל ה' גם‬ ‫אין כאן שום הנאה מעבירה‪ ,‬ואין כאן שום שייכות‬ ‫תשובת הוידוי והחרטה‪ ,‬ודפח"ח‪.‬‬ ‫לתשובת המשקל‪ ,‬ודי לו הוידוי והחרטה מצד הדין‪,‬‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬מסכת יומא ‪ -‬דף פו א)‬ ‫ואם כן כיון שתשובה מועיל גם מצד הדין‪ ,‬לכן לא‬ ‫יום הכיפורים מכפר‬ ‫שהלכה כרבי מחביריו‪ ,‬לא היינו יראים כלל מאימת‬ ‫כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר‬ ‫יום הדין‪ ,‬כי היום עצמו היה מכפר על עונותינו אף‬ ‫אתכם מכל חטאתיכם (ויקרא טז ל)‬ ‫בלא תשובה‪ ,‬אבל לא כן עכשיו שאין הלכה כרבי‬ ‫נגד חביריו‪ ,‬והלכה היא כרבנן‪ ,‬כי דוקא עם תשובה‬ ‫אם היה הלכה כרבי לא היינו יראים‬ ‫מכפר יום הכיפורים‪ ,‬ובלא תשובה אינו מכפר‪ ,‬ואם‬ ‫כלל מאימת יום הדין‬ ‫כן עלינו לעשות תשובה אמיתית‪ ,‬ואז יכפר עלינו גם‬ ‫באורח ישריםגר על אגדות הש״ס (חלק ב) כתב על‬ ‫היום עצמו‪.‬‬ ‫הגמרא כתובות (דף קג ב) ההוא יומא דאשכבתיה‬ ‫וביאר בתוך דבריו גם את המאמר הזה‪ ,‬מדוע דוקא‬ ‫דרבי‪ ,‬נפקא בת קול ואמרה כל דהוה באשכבתיה‬ ‫ביום פטירתו של רבינו הקדוש יצא בת קול כל דהוה‬ ‫דרבי מזומן לחיי העולם הבא‪ ,‬ע״כ‪.‬‬ ‫באשכבתיה דרבי מזומן לחיי העולם הבא ‪ -‬ומדוע לא‬ ‫הגאון הצדיק מו״ר ר׳ ישראל סלאנטערדר זצל״ה‪,‬‬ ‫יצא הבת קול הזה גם בעת פטירת תנא אחר?‬ ‫פעם אחת בעת התעוררו לתשובה ביום הכיפורים‬ ‫ואמר כי נמצא בזוהר הקדוש (אדרא זוטא ועוד) שביום‬ ‫קודם כל נדרי‪ ,‬בכה עד מאד ופתח ואמר‪ :‬אוי נא לנו‪,‬‬ ‫שהיה נפטר איזה תנא‪ ,‬אותו היום היה נקרא הילולא‬ ‫מה נעשה כי הלכה כרבי מחבירו ולא מחביריו?‬ ‫שלו‪ ,‬ובאותו היום היו פוסקים במתיבתא דרקיע‬ ‫וביאר את דבריו‪ .‬כי רבי סבר (יומא פה ב) שיום‬ ‫כאותו תנא‪ ,‬ככל פסקיו ודיניו‪.‬‬ ‫הכיפורים מכפר אף בלא תשובה [דתניא רבי אומר‬ ‫והנה ידוע מאמרם ז״ל (ירושלמי יומא א א) כשם שיום‬ ‫על כל עבירות שבתורה בין עשה תשובה בין לא‬ ‫הכיפורים מכפר כך מיתת צדיקים מכפרהר ‪ ,‬ואם‬ ‫עשה תשובה יום הכפורים מכפר]‪ ,‬כי היום עצמו‬ ‫כן לדעת רבי שסובר שיום הכיפורים מכפר אף‬ ‫מכפר‪ .‬ורבנן סבירא להו כי דוקא עם התשובה‬ ‫בלא תשובה‪ ,‬כך היה יום מיתתו מכפר גם כן כיום‬ ‫מכפר יום הכיפורים‪ .‬ואמר כי אם היינו פוסקים‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫גר‪ .‬להג"ר מנחם צבי טאקסין זצ״ל‪ ,‬פיעטרקוב תרס"ט‪.‬‬ ‫דר‪ .‬הג״ר ישראל סלנטר זצ״ל‪ ,‬׳האיר עיני ישראל בתורתו ויראתו להשיב את לבבם לאביהם שבשמים‪ ,‬להשריש יראת ה' ומדות ישרות‬ ‫ובמתק שפתיו השיב רבים מעוון… למד דעת את העם לקבוע עתים סדורות בכל יום ללמוד בספרי יראה ומוסר בשפתים דולקות (הקדמת‬ ‫תלמידו רבי יצחק בלאזר זצ״ל) מבית מדרשו יצאו גדולי תנועת שיטות המוסר‪ ,‬קלם‪ ,‬נובהרדוק וסלבודקא ועוד‪ .‬מאמריו ואגרותיו כונסו‬ ‫בספר אור ישראל ובספר קדוש ישראל‪ .‬נלב״ע תרמ״ג‪.‬‬ ‫הר‪ .‬וז״ל הירושלמי‪ :‬א"ר חייה בר בא בני אהרן באחד בניסן מתו ולמה הוא מזכיר מיתתן ביום הכיפורים ללמדך שכשם שיום הכיפורים‬ ‫מכפר על ישראל כך מיתתן של צדיקים מכפרת על ישראל‪.‬‬ ‫זע‬ ‫רפכמ‪ ‬םירופיכה םוי | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫וזה שאמר הכתוב כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר‬ ‫הכיפורים בלא תשובה‪ ,‬וכאשר פסקו אז במתיבתא‬ ‫אתכם מכל חטאתיכם‪ ,‬אבל זה לא יועיל לכם רק‬ ‫דרקיע באותו היום ככל פסקיו‪ ,‬אם כן כיפרה מיתתו‬ ‫בזמן הגלות‪ ,‬אבל בארץ ישראל כאשר תהיו לפני ה'‪,‬‬ ‫אף בלא תשובה‪ ,‬ואם כן כל מי שהיה אצלו ביום‬ ‫אז תטהרו‪ ,‬תשתדלו לטהר ולקדש עצמיכם בשמירת‬ ‫פטירתו נתכפר לו‪ ,‬והוא מזומן לחיי העולם הבא‪,‬‬ ‫התורה והמצות כי כל עיקרו של ארץ ישראל לא ניתן‬ ‫דפח״ח‪.‬‬ ‫לכם אלא בעבור תשמרו חוקיו (ויש להאריך עוד בזה אך‬ ‫הנה העתקתי דבריו לפי שהם יקרים ונחמדים מאוד‪.‬‬ ‫אין כאן מקומו)‪.‬‬ ‫(עיין שם עוד שדן רבינו בדבריו)‪.‬‬ ‫(אותיות ‪ -‬וזה דבר השמיטה ‪ -‬לאות שבת)‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬יומא השמטות ‪ -‬באורח ישרים)‬ ‫לפני ה׳ תטהרו (ויקרא טז ל)‬ ‫בזמן הגלות מועיל עצם יוהכ״פ‪ ,‬אבל בארץ‬ ‫לפני ה׳‪ ,‬בזמן שביהמ״ק קיים‪ ,‬תהיו טהורים ‪-‬‬ ‫ישראל לפני ה׳ ‪ -‬תטהרו עצמכם בתורה ומצוות‬ ‫אבל בגלות‪ ,‬ויתערבו בגויים וילמדו ממעשיהם‬ ‫‪...‬ולפי מה שכתב הרשב"א דלא הועילה המודעא‬ ‫ור‬ ‫‪...‬והנה בחידושי אגדות שלי הארכתי ב"ה הרבה‬ ‫לפי שלא נתן להם השי"ת את הארץ אלא כדי‬ ‫בעניני יום הכפורים‪ ,‬ואעתיק בכאן אפס קצהו‪,‬‬ ‫שיקיימו התורה כמו שנאמר (תהלים קה מד) ויתן‬ ‫ראשון לציון פירוש הפסוק (ויקרא טז ל) כי ביום הזה‬ ‫להם ארצות גוים בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו‬ ‫יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה'‬ ‫ולפיכך כשעברו על התורה עמד והגלם מארצו‪,‬‬ ‫תטהרו‪ ,‬על פי מאמר חז"ל (בראשית רבה פרק ס"ה)‬ ‫יש לתרץ לענ"ד קושית תוספות ישנים (ביומא‬ ‫ונשא השעיר עליו (ויקרא טז כב) זה עשו ‪ -‬שנאמר הן‬ ‫דף פה) לרבי דסובר דעצם יום הכפורים מכפר אף‬ ‫עשו אחי איש שעיר (בראשית כז יא)‪ ,‬את כל עונותם‬ ‫בלי תשובה‪ ,‬אם כן למה נחרב בית המקדש וגלינו‬ ‫עונות תם שנאמר ויעקב איש תם (בראשית כה כז)‪,‬‬ ‫מארצנו הלא היה כמה יום הכפורים לכפר‪ ,‬עיין שם‬ ‫כי הגלות גורם החטא כמו שכתוב ויתערבו בגוים‬ ‫שהכריחו מכח קושיא זו דגם לרבי אינו מכפר כפרה‬ ‫וילמדו מעשיהם (תהלים קו לה)‪ ,‬והסיבה הזאת תכסה‬ ‫גמורה כי אם מכרת‪ ,‬ולפי דברי רשב"א הנ"ל בלאו‬ ‫על כל פשעים שפשעו ועוו בני ישראל‪ ,‬כי גלוי וידוע‬ ‫הכי אתי שפיר דאף דיום כפור מכפר‪ ,‬מכל מקום לא‬ ‫לפני המקום ב"ה שאם היו בארץ הקודש אשר שם‬ ‫נתקיים התנאי שישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו‪ ,‬ולכך‬ ‫מתגלה שכינת עוזו‪ ,‬היו טובים וצדיקים רק יען שהם‬ ‫גלינו מארצנו‪.‬‬ ‫מפוזר ומפורד בין העמים הם חוטאים‪ ,‬והחטא אינו‬ ‫דבוק בם בעצם כי אם בדרך מקרה‪.‬‬ ‫ויש לפרש בזה פסוק (ויקרא טז ל) כי ביום הזה יכפר‬ ‫עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו‪,‬‬ ‫(עיין מה שכתבתי לעיל באות יחוד בשם הבני יששכר)זר ‪.‬‬ ‫דידוע שבזמן שבית המקדש קיים וישראל שרויין על‬ ‫והנה אמרו חז"ל במסכת ראש השנה (דף כז) דרק‬ ‫אדמתן זה מקרי לפני ה' אבל בזמן הגלות לא‪ ,‬ועיין‬ ‫במקדש בעינן חצוצרות ושופר אבל בגבולין במקום‬ ‫בראש השנה (דף כז) אמר רבא מאי קראה דכתיב‬ ‫שיש חצוצרות אין שופר וכו' אמר רבא מה קראה‬ ‫בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה'‪ ,‬לפני‬ ‫דכתיב (תהלים צח ו) בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני‬ ‫המלך ה' הוא דבעינן חצוצרות ושופר וכו' עיין שם‪.‬‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫ור‪ .‬שבת (פח א) "מודעא רבה" פירש רש״י‪ :‬שאם יזמינם לדין למה לא קיימתם מה שקבלתם עליכם ‪ -‬יש להם תשובה‪ ,‬שקבלוה באונס‪.‬‬ ‫זר‪ .‬הבאנו דברי רבינו בפניני המועדים ‪ -‬בין המצרים בפסוק חטא חטאה ירושלים‪ .‬וז״ל‪ :‬ראיתי בספר בני יששכר (תמוז ‪ -‬אב מאמר א)‬ ‫פירוש נחמד בפסוק חטא חטאה ירושלים על כן לנדה היתה‪ .‬פירוש חטא חטאה ירושלים רק חטא בשוגג דרך מקרה ‪ -‬כי בעצם ישראל‬ ‫הם טובים‪ ,‬על כן רק לנדה היתה‪ ,‬דבכל עריות ייחוד אסור‪ ,‬ובנדה ייחוד מותר‪ ,‬דהיינו גם בעת הפרישה הקדוש ברוך הוא מתייחד עמהם‬ ‫כמו שכתוב (ויקרא כו מד) ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים וכו׳‪ .‬ודפח״ח‪ ,‬עכ״ל‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫חע‬ ‫העולם לאכול בערב יום כפור ולהרבות בסעודה‪ ,‬הלא‬ ‫המלך ה' ‪ -‬לפני המלך ה' הוא דבעינן חצוצרות ושופר‪,‬‬ ‫היו הכל מתגוללים בחוצות שכורים מיין״‪.‬‬ ‫אבל בעלמא לא‪ ,‬עיין שם‪ ,‬נלמד מזה דבזמן המקדש‬ ‫מיקרי לפני ה' אבל בזמן הגלות לא‪.‬‬ ‫אמנם ישראל עמך אשר בך מאמין‪ ,‬צוית להם לאכול‬ ‫ולשתות בערב יום כפור‪ ,‬אף על פי כן כולם עומדים‬ ‫וזה שאמר הכתוב כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר‬ ‫באימה ויראה וחלים ורועדים מדיניך נשפט באש‪,‬‬ ‫אתכם מכל חטאתיכם‪ ,‬והטעם כי גלוי וידוע לפניו‬ ‫ומצפים ומיחלים למחילתך ברחמים‪.‬‬ ‫ב"ה‪ ,‬כי בזמן שתהיו לפני ה'‪ ,‬ר"ל כאשר יבנה המקדש‬ ‫אז תטהרו‪ ,‬תהיו קדושים וטהורים מכל פשע ועון ורק‬ ‫(ועל דרך זה שמעתי מאדמו"ח הגאון מו"ה עמרם‬ ‫הגלות גורם החטא‪ .‬ומזה הטעם אמרו חז"ל (יומא ח ז)‬ ‫[בלום]איר  שליט"א שאמר לפרש‪ ,‬סרנו ממצותיך‬ ‫עבירות שבין אדם למקום יום כיפור מכפר‪ ,‬עבירות‬ ‫וממשפטיך הטובים‪ ,‬ואף על פי כן ולא שווה לנו‪ ,‬אין‬ ‫שבין אדם לחבירו אין יום כיפור מכפר‪ .‬כי טבע כל‬ ‫לנו שיווי ודמיון בכל האומות ודפח"ח ש"י)‪.‬‬ ‫אומה כשהיא נרדפת מכל צד היא מתחזקת בינה‬ ‫זכור נא רבונו של עולם אל תשכח את אשר הלכת‬ ‫לבין עצמה בדיבוק חברים באחדות וריעות‪ ,‬ואם‬ ‫בתורתך הקדושה וחזרת על כל אומה ולשון שקיבלו‬ ‫כן אין אמתלא על זה שהגלות גורם‪ ,‬כי אדרבה יען‬ ‫אותה‪ ,‬וכולם לא רצו לקבלה‪ ,‬לבד ישראל המה‬ ‫שישראל גולים ונרדפים צריכים להיות באחדות יותר‬ ‫אמרו (שמות כד ז) כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע‪ ,‬והיא‬ ‫בין אדם לחבירו‪.‬‬ ‫שעמדה לאבותינו ולנו‪ ,‬שיש לנו קיום בין אומות‬ ‫ביום הזה יכפר עליכם ‪ -‬ביום הזה באו מדבר סיני‬ ‫העולם‪ ,‬ובזכות זה הקדוש ברוך הוא מכפר גם כן‬ ‫אשמותינו בכל שנה ושנה‪.‬‬ ‫ובמקהלים אמרתי (ליל כל נדרי תרנ"ד לפ"ק) פירוש על‬ ‫המסורה‪ ,‬ביום הזה יכפר עליכם (ויקרא טז ל)‪ ,‬ביום הזה‬ ‫וזה כוונת המסורה ביום הזה יכפר עליכם‪ ,‬ובאיזה‬ ‫נבקעו כל מעינות (בראשית ז יא)‪ ,‬ביום הזה באו מדבר‬ ‫זכות‪ ,‬לזה אמר ביום הזה באו מדבר סיני‪ ,‬שקיבלו‬ ‫סיני (שמות יט א)‪ ,‬בהקדם המדרשחר לכה דודי נצא‬ ‫התורה מה שלא עשו כן כל גוי‪ ,‬ועוד שהרי תראה‬ ‫השדה‪ ,‬אמרה כנסת ישראל לכה דודי נצא השדה‬ ‫כי אחרי אכלו ושתו כל היום שלפניו‪ ,‬אף על פי כן‬ ‫בין העכו"ם נלינה בכפרים אלו הכופרים בך‪ ,‬אחר‬ ‫ביום הזה נבקעו כל מעינות‪ ,‬נפתחו מקורי דמעה וכל‬ ‫כך נשכימה לכרמים אלו ישראלטר ‪ ,‬כי יש לישראל‬ ‫עינים תרדנה מים‪ ,‬ובוכים ומבקשים רחמים וכדאי‬ ‫חשיבות בערך הצטרפות אף על פי שהם לא טובים‪,‬‬ ‫היא זכות זה לכפר עליהם‪.‬‬ ‫וכדבעו למיעבד לא עבדו‪ ,‬בכל זאת רבונו של עולם‪,‬‬ ‫מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ‪ ,‬אנא תמצא עוד‬ ‫אומה ולשון כישראל שסובלים גלות אלפים שנה‬ ‫רק על ידי שהקב״ה מעביר אשמותיהם ביום‬ ‫ועוד דבקים בך‪ ,‬וכמאמר הפייטן [בהושענות]‬ ‫הקדוש הזה יכולים להתקיים ולעמוד‬ ‫ההרוגה עליך ונחשבה‪ ,‬כצאן טבחה זרויה בין‬ ‫עוד אמרתי בענין זה פירוש הפסוק במלאכי (ג ו)‬ ‫מכעיסיה חבוקה ודבוקה בך‪ ,‬וכן שמעתי שהגאון‬ ‫אני ה' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם‪ ,‬כי‬ ‫מו"ה משה טייטעלבויםיר זי"ע המליץ בעד ישראל‬ ‫כתיב בתהלים (סימן קלט) ימים יוצרו ולא אחד בהם‬ ‫ואמר ״רבונו של עולם‪ ,‬אם היית מצוה לאומות‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫חר‪ .‬אצלנו זה מובא בגמרא (עירובין כא ב)‪.‬‬ ‫טר‪ .‬וכתב רש״י שם‪ :‬דרשו רבותינו בעירובין (כא‪ ,‬ב)‪ :‬אמרה כנסת ישראל‪ :‬רבונו של עולם‪ ,‬אל תדינני כיושבי כרכים שיש בהן גזל ועריות‪,‬‬ ‫אלא כיושבי פרזות‪ ,‬שהן בעלי אומנות ועוסקין בתורה מתוך הדחק‪ .‬נלינה בכפרים ‪ -‬בכופרים; בוא ואראך בני עשו‪ ,‬שהשפעת להם טובה‬ ‫וכופרים בך‪.‬‬ ‫יר‪ .‬בעל ישמח משה זצ״ל‪.‬‬ ‫איר‪ .‬בעל בית שערים זצ״ל‪ ,‬חותנו בזווג ראשון‪.‬‬ ‫טע‬ ‫רפכמ‪ ‬םירופיכה םוי | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫ולי נראה בהקדם מאמר רבה בר בר חנה (במסכת‬ ‫והקרי "ולו" אחד בהם‪ ,‬פירוש רש"י זה יום הכפורים‪,‬‬ ‫בבא בתרא דף ע"ד) אמר ליה תא ואחוי לך היכא דנשקי‬ ‫שבירר הקדוש ברוך הוא מכל הימים למחילה‬ ‫ארעא ורקיעא אהדדי‪ ,‬שקלתא לסילתאי [פי' רשב"ם‬ ‫ולסליחה ולכפרה‪ ,‬ועל ידי אותו היום יש לישראל‬ ‫סל לחם שלי] אתנחתא בכוותא דרקיעא‪ ,‬אדמצלינא‬ ‫קיום והעמדה כי לולא זה היו נמוקים ח"ו בעונותיהם‪,‬‬ ‫בעיתיה ולא אשכחיתא‪ ,‬אמינא ליה איכא גנבי הכא‬ ‫ורק על ידי שהקדוש ברוך הוא מעביר אשמותיהם‬ ‫אמר ליה האי דרקיעא הוא דהדר‪ ,‬נטר עד למחר כי‬ ‫ביום הקדוש הזה יכולים להתקיים ולעמוד‪ ,‬וזה‬ ‫השתא ומשכחת לה‪.‬‬ ‫שכתוב אני ה' "לא" שניתי‪ ,‬כלומר שניתי תיבת ולא‬ ‫אחד בהם שישתנה בקריאה לתיבת לו‪ ,‬דהיינו מכל‬ ‫ונראה לפרש בדרך מליצה‪ ,‬כי כאשר נביט בעין‬ ‫הימים לו אחד בהם דהיינו יום הכפורים‪ ,‬ועל כן אתם‬ ‫התבוננות על הליכות עולם קטן הוא האדם אשר‬ ‫בני יעקב לא כליתם‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫ברא אלקים על הארץ‪ ,‬נראה כי בכל ימות השנה אין‬ ‫שלום בעצמיו‪ ,‬כמו שאמרו חז"ל (ברכות סא א) אוי לו‬ ‫(כל הדברים האלה כתבתי בהזדמן על צד הפלא בערב יום כפור‬ ‫מיצרו אוי לו מיוצרו‪ ,‬ותהי המלחמה חזקה בין הגוף‬ ‫שנת תרנ"ה‪ ,‬כי בו הגעתי לכתוב על אות יום הכפורים‪ ,‬ויהיו‬ ‫ובין הנשמה‪ ,‬כי חזק ביניהם העדר ההסכמה‪ ,‬ומדי‬ ‫נא אמרינו לרצון לפני אדון כל‪ ,‬ויגמור בעדינו החתימה לחיים‬ ‫יום ביומו תגדל המלחמה‪ ,‬אמנם פעם אחת בשנה יום‬ ‫ארוכים ומתוקנים‪ ,‬אכי"ר)‪.‬‬ ‫(אותיות ‪ -‬חלק ב ‪ -‬אות י ‪ -‬יוה״כ)‬ ‫הכפורים יום אדיר וקדוש‪ ,‬יבא שלום ביניהם ויעשו‬ ‫כולם אגודה אחת לעבוד את ה' אלקינו‪ ,‬כי אז מגודל‬ ‫קדושת עצם יום הכפורים אשר בו יתן ה' פחדו‬ ‫ועל ספרך כלם יכתבו ימים יוצרו‬ ‫ומוראו על פני כל אדם‪ ,‬גם הגוף נכנע ומסכים אל‬ ‫ולא [ולו] אחד בהם (תהלים קלט טז)‬ ‫הנשמה‪ ,‬ונושקים ומתחברים זה עם זה לעבוד את ה'‬ ‫הקב״ה רוצה שהתשובה ימשיך לכל‬ ‫בנעימה קדושה‪ ,‬עד שהשטן בעצמו אומר‪ ,‬רבונו של‬ ‫השנה ולא רק עד לאחר יום כיפור‬ ‫עולם יש לך עם שהוא כמלאכי השרת כמו שכתוב‬ ‫במדרש (פרקי דר׳ אליעזר פרק מו)גיר  – אבל מי יתן והיה‬ ‫כתיב ולא באל"ף וקרי ולו בוא"ו‪ ,‬ובספר תפלה‬ ‫זה לבבו להתנהג כן כל ימות השנה‪ ,‬הלא בעונותינו‬ ‫למשהביר  על תהלים פירוש ימים יוצרו ר"ל הימים‬ ‫הרבים מיד לאחר יום הכפורים כבר הכל נשכח‪,‬‬ ‫אשר יוצרו בהם כל הנבראים דהיינו ימי הבריאה‪,‬‬ ‫והחומר המתאווה עומד בתקפו וגבורתו כבתחלה‪,‬‬ ‫ולא אחד בהם‪ ,‬לא היה ראוי להיות נכתב אחד בהם‪,‬‬ ‫כמו שפירש בספר ישמח משה הפסוק (ירמיה לא טו)‬ ‫כלומר [ויהי ערב ויהי בקר] יום אחד‪ ,‬רק ראשון‪,‬‬ ‫מנעי קולך מבכי כי יש שכר לפעולתך‪ ...‬ושבו בנים‬ ‫כמו שני ושלישי כקושית המדרש (מובא ברש"י פרשת‬ ‫לגבולם‪ ,‬כי קשה הלא ישראל עושים תשובה בכל‬ ‫בראשית לפי סדר לשון הפרשה היה לו לכתוב יום ראשון‬ ‫שנה בימים הקדושים‪ ,‬ובכל זאת עבר קציר כלה קיץ‬ ‫וכו') על זה מיישב הקרי כתירוץ המדרש ולו אחד‬ ‫ואנחנו לו נושענו‪ ,‬מדוע אחרו פעמי רגלי משיחנו‪,‬‬ ‫בהם ר"ל לרמז עליו ית' שהיה יחיד בעולמו נכתב‬ ‫ואמר הטעם כי ושבו בנים לגבולם‪ ,‬כאשר עברו ימי‬ ‫אחד בהם ודפח"ח‪( .‬ועיין בסידור יעב"ץ במאמר אחד מי‬ ‫התשובה שבו לגבולם‪ ,‬להרגל הראשון‪ ,‬גם פירש מה‬ ‫יודע וכו')‪.‬‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫ביר‪ .‬להרה״ק בעל ישמח משה זצ״ל‪.‬‬ ‫גיר‪ .‬אמר סמאל לפני הקב"ה רבון כל העולמים על כל העכומ"ז נתת לי רשות ועל ישראל אין אתה נותן לי רשות‪ ,‬אמר לו הרי יש לך רשות‬ ‫עליהם ביום הכפורים אם יש להם חטא‪ ,‬ואם לאו אין לך רשות עליהם‪ ,‬לפיכך נותנין לו שוחד ביום הכפורים שלא לבטל את ישראל שלא‬ ‫לבטל קרבן של ישראל‪ ,‬שנאמר "גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל"‪ ,‬גורלו של הקב"ה קרבן עולה וגורלו של עזאזל שעיר חטאת‪ ,‬וכל‬ ‫עונותיהם של ישראל עליו‪ ,‬שנאמר "ונשא השעיר עליו את כל עונותם"‪ ,‬ראה סמאל שלא נמצא בהם חטא ביום הכפורים אמר לפניו רבונו‬ ‫של עולם יש לך עם אחד בארץ כמלאכי השרת בשמים‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫פ‬ ‫(שיר השירים ב ט) משגיח מן החלונות‪ ,‬בתקותי כי‬ ‫שהקב"ה אומר קשה עלי פרידתכםדיר ‪ ,‬שמיד שילכו‬ ‫היום אבוא על שכרי ובודאי ימלאנו ה' ברכות שמים‬ ‫לביתם יחזרו למנהגם‪ ,‬וזאת קשה עלי הפרידה‬ ‫מעל‪ ,‬אדמצלינא‪ ,‬כלומר כאשר גמרתי כל התפלות‪,‬‬ ‫ממני‪ ,‬ודפח"ח‪.‬‬ ‫בעיתיה ולא אשכחיתא‪ ,‬אמינא איכא גנבי הכא‪ ,‬וכי גם‬ ‫על כן זאת היה לנו כי לא ישים ה' דמעותינו בנאדו‬ ‫כאן מתנהגים ברמאות‪ ,‬הלא צמנו והתפללנו וגברנו‬ ‫להיות‪ ,‬אבל אם היה חלק הנפש‪ ,‬חלק אלוה ממעל‪,‬‬ ‫כוחות הנפש על תאוות החומריות‪ ,‬ומדוע לא ימלא‬ ‫גובר ועולה למעלה בכל השנה כמו ביום הכפורים‬ ‫ה' משאלותינו‪ ,‬אמר ליה האי גלגלא דרקיעא הוא‬ ‫בודאי היה הקדוש ב"ה מקבל תפילותינו ברצון‪ ,‬והיה‬ ‫וטר ‬ ‫דהדר‪ ,‬טעם מניעת השפע הוא לפי שגלגל השמיני‬ ‫ממלא כל משאלות לבינו לטובה‪.‬‬ ‫המנהיג את הגוף דהיינו חלק הנפש חזר וירד למטה‪,‬‬ ‫ויד הגוף על העליונה‪ ,‬אבל בחנוני נא בזאת‪ ,‬נטר עד‬ ‫וזה שאמרו [בגמרא] תא ואחוי לך היכא דנשקי‬ ‫למחר כי השתא‪ ,‬שתהיה שומר תורה והמצוה עד‬ ‫ארעא ורקיעא אהדדי‪ ,‬פירוש אראה לך הזמן והעת‬ ‫למחר‪ ,‬כאמרם ז"ל (רש״י שמות יג יד) יש מחר שהוא‬ ‫אשר בו נושקים ומתחברים הגוף יסוד ארצי עם‬ ‫לאחר זמן‪ ,‬כי השתא‪ ,‬אז בלתי ספק ומשכחת לה‬ ‫הנשמה יסוד שמימיי ליראה את השם הנכבד והנורא‬ ‫והבן – וזה שכתוב ימים יוצרו ולו פירוש להקב"ה‬ ‫ולעבדו שכם אחד‪ ,‬והוא ביום הכפורים יום איום‬ ‫רק אחד בהם דהיינו יום הכפורים‪ ,‬אמנם עיקר רצון‬ ‫וקדוש אשר בו ידמו ישראל לאלפי שנאן משרתי‬ ‫השי"ת הוא שיהיה כן כל השנה ולא רק אחד בהם‪,‬‬ ‫עליון‪ ,‬שקלתא לסילתא‪ ,‬אם כן הדבר לקחתי סל‬ ‫ומיושב הקרי והכתיב וא"ש בעזהי"תזטר ‪.‬‬ ‫לחם שלי‪ ,‬אתנחתא בכוותא דרקיעא‪ ,‬הנחתיו בחלון‬ ‫(אותיות ‪ -‬קונטרס אחרון ‪ -‬לאות יוה״כ)‬ ‫השמים הרומז על ההשגחה העליונה כמו שנאמר‬ ‫טהרת המקוה‬ ‫אמרתי בדרשה אחת לליל כל נדרי הפירוש ‪ -‬דאחד‬ ‫מה מקוה מטהר את הטמאים אף‬ ‫מתנאי טהרת המקוה שלא יהיה חציצה בשום דבר‬ ‫הקב״ה מטהר את ישראל (יומא ח‪ ,‬ט)‬ ‫ליכלוך בין מי המקוה לגוף איש הטובל‪ ,‬ואז המקוה‬ ‫‪spacer‬‬ ‫מטהרתו‪ ,‬וכמו כן צריכין אנחנו לעשות תשובה על‬ ‫עבירות שבידינו ולהסיר כל דבר החוצץ בינינו לבין‬ ‫מתנאי המקוה שמטהרת את האדם רק‬ ‫אם מסיר החציצה המבדלת‬ ‫אלקינו יתברך שמו‪ ,‬וכמאמר ישעיה הנביא ע״ה‬ ‫(בסימן נט ב) הן לא קצרה יד ה׳ מהושיע ולא כבדה‬ ‫במשנה שבסוף המסכת (יומא פרק ח משנה ט)‪:‬‬ ‫אזנו משמוע‪ ,‬כי אם עונתיכם היו מבדילים בינכם לבין‬ ‫‪...‬ואומר‪ :‬מקוה ישראל ה׳ (ירמיהו יז יג)‪ ,‬מה מקוה‬ ‫אלהיכם וחטאותיכם הסתירו פנים מכם משמוע‪.‬‬ ‫מטהר את הטמאים אף הקדוש ברוך הוא מטהר‬ ‫הרי שהעבירות שבידינו הן הם הדברים החוצצים‬ ‫את ישראל‪.‬‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫דיר‪ .‬רש"י פרשת אמור (ויקרא כג‪ ,‬לו) כתב‪ :‬עצרת הוא ‪ -‬עצרתי אתכם אצלי כמלך שזימן את בניו לסעודה לכך וכך ימים‪ ,‬כיון שהגיע זמנן‬ ‫להפטר אמר בני בבקשה מכם‪ ,‬עכבו עמי עוד יום אחד‪ ,‬קשה עלי פרידתכם‪.‬‬ ‫וטר‪ .‬כלומר הכוכב שבו נכללים כל כוכבי השבת והוא מסבב את שבעה כוכבי הלכת ועיין ברמב״ם הלכות יסודי התורה (פרק ג' הלכה‬ ‫א' ‪ -‬ד) וראה מורה נבוכים ח"א פע"ב‪.‬‬ ‫זטר‪ .‬עיין מה שהבאנו בפניני המועדים ‪ -‬חג הסוכות ‪ :‬במדור אתרוג וד׳ מינים בקטע לולב הגזול והיבש פסול (סוכה כט‪ ,‬ב) עיין שם‪.‬‬ ‫אפ‬ ‫הוקמה‪ ‬תרהט | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫הקשורה בנפש האב‪ ,‬ואתי שפיר‪ ,‬ודו״ק‬ ‫בינינו לבין אלקינו שבשמים יתברך שמו‪ ,‬וכאשר‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬יומא בדף פה ב ‪ -‬אר״ע אשריכם)‬ ‫נעשה תשובה שלימה על כל עונותינו ונסיר כל‬ ‫הדברים החוצצים והמסכים המבדילים בינינו לבין‬ ‫אלקינו ית״ש‪ ,‬אז יושיט לנו הוא ית׳ את שרביט הזהב‬ ‫חסדו וצדקתו‪ ,‬ויזרוק עלינו מים טהורים לטהרנו‬ ‫מקוה הוא לשון קווי ‪ -‬והתקוה הוא על ידי השלום‬ ‫מעונינו‪ ,‬וזה שכתוב מה מקוה מטהר את הטמאים‪,‬‬ ‫והאחדות‪ ,‬כמו המקוה שהמים מכונסים‬ ‫בתנאי ובאופן שלא יהיה חציצה בין גוף הטובל‬ ‫ובדברי שאולזיר  (דרשות לשבת שובה ולשבת הגדול‬ ‫להמים שבמקוה‪ ,‬אף הקדוש ברוך הוא מטהר את‬ ‫דף ל"ז ע"א) כתב דלכאורה יש לדקדק‪ ,‬דהכוונה‬ ‫ישראל‪ ,‬בתנאי ובאופן שלא יהיה חציצה מהעונות‬ ‫הפשוטה של מקוה ישראל הוא לשון קיווי ומה ענין‬ ‫וחטאים ופשעים בינינו לבין אלקינו שבשמים ית״ש‪,‬‬ ‫למקוה [טבילה]?‬ ‫ואתי שפיר‪.‬‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬השמטות יומא ‪ -‬בדף פו)‬ ‫אלא יש לומר‪ ,‬דהנה מה שצריך ריצוי חבירו הוא אף‬ ‫טהרת המקוה היא ע״י שהמים מחוברין לשורשם‬ ‫לאחר שהשיב את הגזילה צריך שירצה את חבירו‬ ‫ויפייסנו‪ ,‬שלא יהיה לו עליו תרעומת כמבואר בבבא‬ ‫וכעת נראה לי על פי מה שכתב בתשובות חתם סופר‬ ‫קמא (דף צ"ב) וב[שולחן ערוך] הלכות יום כפור (סימן‬ ‫(חלק יורה דעה סימן רי״ג) מקדמון אחד דהמקוה מטהר‬ ‫תר"ו)‪ ,‬והטעם הוא כדי שיהיה שלום בין אדם לרעהו‬ ‫יען דהמים מחוברים לקרקע ואינם מקבלים טומאה‪,‬‬ ‫‪ -‬ולא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה אלא‬ ‫דאי לא כן [הרי] המים מתטמאים מהטובל בהם‬ ‫השלום (משנה סוף עוקצין)‪ ,‬ועיין במדרש (רבה פרשת‬ ‫וחוזרים ומטמאים הטובל עיין שם‪.‬‬ ‫פינחס)חיר  שגדול השלום שאף שחטאו בעגל כו'‬ ‫נמצא דטהרת המקוה על ידי שהמים מחוברים‬ ‫שנאמר (הושע ד יז) חבור עצבים אפרים (הושע י) הנח‬ ‫לשורשם‪ ,‬וכן הוא בעצם טהרת הקדוש ברוך הוא‬ ‫לו חלק לבם עתה יאשמוטיר ‪.‬‬ ‫על ידי שהאדם מחובר לשרשו היינו הקב״ה שנפח‬ ‫וזה המליצה מקוה ישראל‪ ,‬שענין המקוה שנאסף‬ ‫באפיו נשמת רוח חיים והיא חלק אלוה ממעל‪.‬‬ ‫למקום אחד מ' סאה שיעור מקוה ובזה נטהר הטמא‪.‬‬ ‫וזה שאמר רבי עקיבא (יומא פה ב) אשריכם ישראל‬ ‫כך ישראל אינם מטוהרים רק בשעה שיתקבצו כולם‬ ‫כו׳ ומי מטהר אתכם הקירוב וההתחברות לאביכם‬ ‫ויהיו לאגודה אחת‪ ,‬ולפי זה לא יצא מקוה ממשמעותו‬ ‫שבשמים מצד הנשמה שמצד זה הוא אביהם‪,‬‬ ‫שהוא לשון קיווי‪ ,‬ורק שהתקוה הוא על ידי השלום‪.‬‬ ‫כמאמר חז״ל (קדושין לא א) ג׳ שותפין יש באדם‬ ‫והוא ענין מליצה על מקוה ישראל שיתקבצו יחד‪.‬‬ ‫[הקב״ה ואביו ואמו]‪ ,‬ואומר מקוה ישראל ה׳ מה‬ ‫ובא לציון גואל אמן‪ ,‬עכ"ל הטהור‪.‬‬ ‫מקוה מטהר את הטמאים על ידי שהמים מחוברים‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬יומא השמטות ‪ -‬ובדברי שאול)‬ ‫לשורשם ואינם מקבלים טומאה מהטובל‪ ,‬אף‬ ‫הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל‪ ,‬על ידי שהם‬ ‫מחוברים לשורשם ועיקרם השם ית״ש‪ ,‬כנפש הבן‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫זיר‪ .‬לבעל שואל ומשיב זצ״ל‪.‬‬ ‫חיר‪ .‬לשון המדרש שם‪ :‬גדול השלום שנתן לפנחס שאין העולם מתנהג אלא בשלום והתורה כולה שלום שנאמר (משלי ג‪ ,‬יז)‪ :‬דרכיה‬ ‫דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום‪.‬‬ ‫טיר‪ .‬לכאורה כוונתו להמדרש בדרך ארץ זוטא פרק ט‪" :‬וכן היה רבי אליעזר הקפר אומר‪ :‬אהב את השלום ושנא את המחלוקת‪ .‬גדול‬ ‫השלום שאפילו בשעה שישראל עובדים עבודה זרה‪ ,‬ויש שלום ביניהן‪ ,‬אומר הקב"ה‪ :‬אין רצוני לנגוע בהן‪ ,‬שנאמר‪" :‬חבור עצבים אפרים‬ ‫הנח לו"‪ .‬אפילו ששבט אפרים עובד לע"ז [מניח להם]‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫בפ‬ ‫בירושלמי (ירושלמי תרומות פ"י ה"ה) בריה בטילה‬ ‫כשהלבבות קרובים ומכונסים ביחד‬ ‫אז הקב"ה מטהר את ישראל‬ ‫בתתק"ס‪ ,‬על כן כשהאדם טובל במקוה הוא עולה‬ ‫ומתבטל בתתק"ס‪ ,‬ודפח"חגכר ‪.‬‬ ‫ועיקר הכל שיהיה אחדות בין ישראל ואז הקדוש‬ ‫ברוך הוא מכפר להם כמו שפירש אדמו"ח הגאון‬ ‫והנה עיקר התשובה הוא ההכנעה וההתבטלות לגבי‬ ‫מו"ה עמרם שליט"אכר מאמרם ז"ל בסוף יומא‬ ‫המקום ב"ה‪ ,‬אשר על כן אמרו חז"ל (ברכות לד ב)‬ ‫(ח ט) מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקב"ה‬ ‫במקום שבעלי תשובה עומדים אפילו צדיקים גמורים‬ ‫מטהר את ישראל‪ ,‬כי המקוה מטהר באשבורן‬ ‫[אינם יכולים לעמוד] וכו' שהבעל תשובה לבו נשבר‬ ‫כשהמים מכונסים ביחד‪ ,‬וכשישראל גם כן בבחינה זו‬ ‫בקרבו בזוכרו שחטא לפני מלך מלכי המלכים‬ ‫שהלבבות קרובים ומכונסים ביחד אז הקדוש ברוך‬ ‫הקדוש ברוך הוא אלקי עולם יוצר הכל‪ ,‬ומרד באביו‬ ‫הוא מטהר את ישראל‪.‬‬ ‫אשר ריחם עליו והוציאו מאין ליש והטיב עמו עד‬ ‫‪spacer‬‬ ‫לאין שיעור‪ ,‬ועל ידי ההכנעה ההוא הוא קרוב יותר‬ ‫‪spacer‬‬ ‫‪spacer‬‬ ‫לה' מן הצדיק גמור‪ ,‬וזה שאמרו מה מקוה מטהר את‬ ‫כשהאדם טובל במקוה הוא עולה ומתבטל בתתק"ס‬ ‫הטמאים על ידי שהאדם מתבטל במקוה‪ ,‬וכמו כן אם‬ ‫ישראל מתבטלים במציאות מפחד ה' ומהדר גאונו‬ ‫ואני פירשתי בעזהי"ת על פי מה שראיתי בשם הגאון‬ ‫ובאים לבחינת אין ממש שהם כמאן דליתא (ועיין‬ ‫מהו' שמשון מאוסטרפאלאאכר  זי"ע‪ ,‬שאמר לפרש‬ ‫בלשונו המתוק של הרמב"ם פרק ד מהלכות יסודי התורה הלכה‬ ‫לשון חכמינו ז"ל (מקואות א ז) מ' סאה מים שכל גופו‬ ‫יבדכר  ומה שכתב שם המפרש על זה) אז הקב"ה מטהר את‬ ‫של אדם עולה בהם‪ ,‬דעולה הוא מלשון ביטול כמו‬ ‫ישראל‪ ,‬וקל להבין בעזהי"ת‪.‬‬ ‫שאמרו (תרומות ד ז) תרומה עולה באחד ומאה‪ ,‬והנה‬ ‫(אותיות ‪ -‬חלק ב ‪ -‬אות י ‪ -‬יוה״כ)‬ ‫מ' סאה הוא תתק"ס לוגין דוק ותשכחבכר ‪ ,‬ואיתא‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫כר‪ .‬בעל בית שערים זצ״ל‪.‬‬ ‫אכר‪ .‬רבי שמשון מאוסטרפאליא‪ .‬מגדולי המקובלים‪ .‬נדפס ממנו ספר דן ידין וליקוטי שושנים ועוד‪ ,‬וחיבר האגרת המפורסם הנדפס‬ ‫ברוב ההגדות כסגולה לאומרו בערב פסח‪ .‬ליקוטים מתורתו נדפסו ועובדו מחדש בניצוצי שמשון‪ .‬נעק״ה בגזירות ת״ח ות״ט הי״ד‪.‬‬ ‫בכר‪ .‬תפארת ישראל (מקואות פרק ו אות צ)‪ :‬והרי התתק"ס לוגין הנ"ל הם מ' סאה‪ .‬כיצד‪ .‬סאה הוא ו' קבין‪ .‬וקב הוא ד' לוגין‪ .‬נמצא שכל‬ ‫סאה הוא כ"ד לוגין‪ .‬ומ' פעמים כ"ד הוא תתק"ס‪ .‬נמצא דמ"ס הוא תתק"ס‪ ,‬עכ״ל‪.‬‬ ‫גכר‪ .‬עיין מה שכתב בזה בבני יששכר (מאמרי חודש תשרי מאמר א' אות ג'‪ ,‬ומאמר ג' אות ב'‪ ,‬ובמאמרי חודש אלול מאמר א' אות ט"ו)‪.‬‬ ‫דכר‪ .‬בזמן שאדם מתבונן בדברים האלו ומכיר כל הברואים ממלאך וגלגל ואדם כיוצא בו ויראה חכמתו של הקב"ה בכל היצורים וכל‬ ‫הברואים מוסיף אהבה למקום ותצמא נפשו ויכמה בשרו לאהוב המקום ברוך הוא ויירא ויפחד משפלותו ודלותו וקלותו כשיעריך עצמו‬ ‫לאחד מהגופות הקדושים הגדולים וכ"ש לאחת מהצורות הטהורות הנפרדות מן הגולמים שלא נתחברו בגולם כלל וימצא עצמו שהוא‬ ‫ככלי מלא בושה וכלימה ריק וחסר‪.‬‬ ‫גפ‬ ‫פ״כהוי‪ ‬ברע | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫ערב יוהכ״פ‬ ‫רש״י בזה‪.‬‬ ‫ועניתם את נפשתיכם בתשעה‬ ‫ולהנ״ל ניחא בס״ד‪ ,‬דרש״י בא לפרש מאי שנא‬ ‫לחדש בערב (ויקרא כג לב)‬ ‫דהוציא רחמנא בלשון עינוי ולא כתב אכילה בהדיא‪,‬‬ ‫וצריך לומר כהנ״ל‪ ,‬והיינו דבא רש״י ללמדנו [זה]‬ ‫למה כתב הפסוק לשון עינוי ולא בלשון אכילה בהדיא‬ ‫ודו״ק עכ״ל‪ ,‬ודפח״ח ש״י‪.‬‬ ‫בגמרא ראש השנה (דף ט א) ועניתם את נפשותיכם‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬ראש השנה השמטות‬ ‫בתשעה [לחדש בערב] וכי בתשעה מתענין‪,‬‬ ‫‪ -‬שייך לעיל דף ט ע״א)‬ ‫והלא בעשרה מתענין? אלא לומר לך כל האוכל‬ ‫ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה‬ ‫כל האוכל ושותה בתשיעי‬ ‫בתשיעי ועשירי‪.‬‬ ‫מעלה עליו הכתוב כאלו התענה‬ ‫וכתב הגאון מ׳ משה גרינוואלדהכר  ז״ל אבדק״ק חוסט‬ ‫תשיעי ועשירי (ברכות ח ב)‬ ‫יע״א בספר ערוגת הבושם על התורה (סוף פרשת‬ ‫כתיב (ויקרא כג לב) ועניתם את נפשותיכם בתשעה‬ ‫אמור) ‪ :‬עיין טורי זהב שהקשה אמאי הוציא רחמנא‬ ‫לחדש בערב‪ ,‬וכי בתשעה מתענין והלא בעשרה‬ ‫האכילה בלשון עינוי‪ ,‬הוי ליה למימר בהדיא שמצוה‬ ‫מתענין‪ ,‬אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי‬ ‫לאכול בערב יום הכיפורים?‬ ‫מעלה עליו הכתוב כאלו התענה תשיעי ועשירי‪.‬‬ ‫ולענ״ד נראה בס״ד דאי כתב רחמנא תאכלו בערב‬ ‫והקשו תוספות (בד"ה כאלו) מאי קשיא ליה‪ ,‬והא כתיב‬ ‫יום הכיפורים‪ ,‬הוה אמינא דאפילו התענה כל היום‬ ‫בראשון בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצות‬ ‫רק פעם אחת לעתותי ערב אכל‪ ,‬קיים מצות עשה זו‪,‬‬ ‫ואותו ערב ר"ל ערב של ט"ו‪ ,‬הכא נמי נימא ערב של‬ ‫השתא דכתב רחמנא האכילה בלשון עינוי‪ ,‬אמרינן‬ ‫עשירי? ותירצו בדוחק‪.‬‬ ‫כי היכא דבעינוי אי אפשר לומר כשיאכל כל היום‬ ‫ולע"ד נראה בפשיטות דבשלמא לאכול מצה שפיר‬ ‫ומונע עצמו מאכילה שעה אחתאו שתים דזהו‬ ‫ציוה תורה לאכול בערב של ט"ו‪ ,‬אבל כאן אי נימא‬ ‫פשיטאדאינו בכלל עינוי‪ ,‬הכי נמי באכילה אינו יוצא‬ ‫דבתשעה אוכלין כל היום‪ ,‬אם כן אין לומר כוונת‬ ‫ידי חובתו אי מתענה מקצת היום ואכל אחר כך‪ ,‬וזה‬ ‫התורה ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש בערב‬ ‫דלא כשיטת המגן אברהם (בסימן תר״ו) אלא כשיטת‬ ‫של עשירי‪ ,‬דמאי עינוי נפש הוא באותו ערב לאחר‬ ‫השל״ה הקדוש (שם בבאר היטב) דאף מקצת היום‬ ‫שאכלו ושתו כל היום וייטב לבם‪ ,‬אלא ודאי דכוונת‬ ‫אסור להתענות‪.‬‬ ‫הכתוב להתענות בתשעה‪ ,‬ועל זה שפיר קשיא ליה‬ ‫ובזה יתפרש כמין חומר מה שפירש רש״י בראש‬ ‫לגמרא וכי בתשעה מתענין והלא בעשרה מתענין‪,‬‬ ‫השנה (דף ט) דהכי קאמר קרא ועניתם [את‬ ‫כנלע"ד פשוט (ואפשר שראיתי כן באיזה ספר והוא חקוק‬ ‫נפשותיכם] בתשעה‪ ,‬אכילת תשעה אני קורא עינוי‪,‬‬ ‫בזכרוני ואין לי פנאי לחפש כעתוכר )‪.‬‬ ‫וכיון דאכילתו עינוי חשיבא‪ ,‬כל דמפיש באכילה‬ ‫ושתיה טפי עדיף ‪ -‬ולכאורה לא ידענא מה בעי‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫הכר‪ .‬הג״ר משה ב״ר עמרם גרינוואלד זצ״ל‪ ,‬מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בהונגריא‪ .‬תלמיד רבי מנחם כ"ץ פרוסטיץ זצ״ל מצעהלים‬ ‫ותלמיד הכתב סופר זצ״ל בפרשבורג‪ .‬כיהן ברבנות בכמה קהילות ומשנת תרנ"ג אב"ד חוסט‪ ,‬שם ניהל גם ישיבה גדולה‪ .‬מח״ס שו״ת ערוגת‬ ‫הבושם‪ ,‬ערוגת הבושם עה״ת‪ ,‬הגדה ש״פ הלל נרצה‪ ,‬מקוה טהרה על מקוואות ועוד‪ .‬נלב״ע תר״ע‪.‬‬ ‫וכר‪ .‬כן כתב בספר איי הים להג"ר יהודה ליב עדיל זצ"ל מסלונים‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫דפ‬ ‫בקונטרס הדר הכרמלטכר  להרב אבדק"ק אלטונא‬ ‫האם נשים חייבות לאכול בערב יום הכפורים‬ ‫יצ"ו האריך בזה מאד‪.‬‬ ‫וראיתי בפתחי תשובה החדשזכר  על אורח חיים (סימן‬ ‫איסור אכילה בעי הנאת מעיו או הנאת גרונו‬ ‫תרד) הביא שבתשובות ר׳ עקיבא איגר נסתפק אם‬ ‫נשים חייבות לאכול בערב יום הכפורים‪ ,‬דאפשר‬ ‫ועיין במנחת חינוך (מצוה שיג) אי ביום הכפורים בעינן‬ ‫דהן פטורות ככל מצות עשה שהזמן גרמא‪ ,‬או‬ ‫הנאה במעיו דוקא דכיון דביתובי דעתא תליא מילתא‬ ‫נימא כיון דקרא מפיק לה בלשון בתשעה לחדש‬ ‫לא סגי בהנאת גרונו לחוד‪ ,‬ובספר אמרי בינה להגאון‬ ‫בערב [ודרשינן] לומר כאלו התענה ט' וי'‪ ,‬ממילא כל‬ ‫מו"ה מאיר א"שלר בחידושי תורה לסוגיא דכותבת‬ ‫שמחויב בתענית עשירי מחוייב לקיים ועניתם את‬ ‫הגסה‪ ,‬הוכיח מירושלמי (פרק ח דתרומות) דגם לרבנן‬ ‫נפשותיכם וכו'‪ .‬ועיין בתשובות כתב סופר (סימן קיב)‬ ‫אין צריך בכותבת דיום הכפורים אכילה במעיו‪ ,‬דלא‬ ‫דפשיט ספיקו דגם נשים חייבות לאכול בערב יום‬ ‫כדעת רבו הגאון בעל חתם סופר שכתב בתשובה‬ ‫כפור‪ ,‬דזיל בתר טעמא שלא יזיק להם התענית למחר‬ ‫דביום כפור אכילה במעיו בעינן עיי"ש‪.‬‬ ‫וכן משמע להדיא במהרי"ל‪.‬‬ ‫(אותיות ‪ -‬חלק ב ‪ -‬אות י ‪ -‬יוה״כ)‬ ‫עוד כתב שם וז"ל‪ ,‬בתשובות כתב סופר (סימן קיד)‬ ‫נסתפק במי שהיה אנוס ולא יכול לאכול ערב יום‬ ‫הכפורים עד שהגיע תוספות יום הכפורים‪ ,‬אי דחי‬ ‫תענית יום עשירי קשה לו על ידי ריבוי‬ ‫מצות עשה דאכילת ערב יום כפור לאיסור תוספות‬ ‫אכילה בתשיעי ‪ -‬ולפום צערא אגרא‬ ‫יום כפור דהוא קל עיין שם‪ ,‬ואנכי לא הבינותי ‪ -‬דאי‬ ‫עיין בילקוט הגרשוני (חלק ב אות יום הכפורים) מה‬ ‫תוספות יום הכפורים דאורייתא‪ ,‬אם כן על אותה‬ ‫שכתבתי בענין אכילה בערב יום כפור‪ ,‬ועיין בספר‬ ‫שעה דהתוספות‪ ,‬ודאי לא חישב הכתוב למצות עשה‪,‬‬ ‫תורה תמימהאלר  שנדפס מחדש (פרשת אמור) בפסוק‬ ‫ולא שייך לומר דדחי‪.‬‬ ‫ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש‪ ,‬ומה שכתב‬ ‫עוד כתב שם (בסימן תריא) בשם תשובות שאגת אריה‬ ‫שם בטעם האכילה בערב יום כפור משום שתענית‬ ‫(סימן ע"ג) שאיסור שביתת בהמה ועבד אינו נוהג ביום‬ ‫יום עשירי קשה לו על ידי ריבוי אכילה בתשיעי ולפום‬ ‫הכפורים למאן דאמר (באו"ח סימן רמו) דאינו נוהג ביום‬ ‫צערא אגרא‪ ,‬ונחשב לו כאלו התענה ב' ימים‪.‬‬ ‫טוב‪ ,‬אבל איסור דמחמר נאסר גם ביום הכפורים עיין‬ ‫כבר ראיתי כן זה שנים רבות בספר אור הצבי לר׳‬ ‫שםחכר ‪ .‬ובסימן תרי"ב הביא דברי שאגת אריה (בסימן‬ ‫צבי בערלסבלר  מבריסק ועכשיו מצאתי בספר אליהו‬ ‫ע"ה) דביום הכפורים חייב אף שלא כדרך אכילתן‬ ‫רבה כאן שכתב כן בשם שבלי לקט דלכך מעלה‬ ‫כיון דלא כתיב גביה לשון אכילה אלא כל הנפש‬ ‫עליו הכתוב כאלו התענה ט' וי'‪ ,‬שמפני שאוכל יפה‬ ‫אשר לא תעונה‪ .‬ועיין מה שכתבתי בילקוט הגרשוני‬ ‫בערב יום כפור וביום כפור מתענה קשה לו עינוי‬ ‫(חלק א קונטרס אחרון אות חצי שיעור) בשם חתם סופר‬ ‫יותר עיין שם‪ ,‬ומה שכתב בתורה תמימה שם דלפי‬ ‫על סוגיות הש"ס‪ ,‬ובתשובות כתב סופר (אורח חיים‬ ‫זה מי שאינו מתענה בעשירי כגון חולה‪ ,‬אינו מחויב‬ ‫סימן קיא וקיז) יש פלפול גדול בכל בענינים האלו‪ ,‬וגם‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫זכר‪ .‬להג״ר ישראל איסרלין זצ״ל‪ ,‬מו״ץ בווילנא‪.‬‬ ‫חכר‪ .‬והוסיף רבינו‪ :‬ועל ספיקו של השאגת אריה סימן ע"א אם הבערה אסור ביום הכפורים מן התורה למאן דאמר הבערה ללאו יצאת‬ ‫עיין פלפול גדול בספר דברי שאול דרשות מהג״ר יוסף שאול מלבוב דף ח' בדפי הספר‪.‬‬ ‫טכר‪ .‬הג״ר מאיר לערנער זצ״ל‪ ,‬נלב״ע תר״צ‪.‬‬ ‫לר‪ .‬להג״ר מאיר אייזנשטאדטר זצ״ל אבד״ק אונגוואר‪ ,‬מראשוני תלמידי החתם סופר זצ״ל‪ .‬בעל שו״ת אמרי א״ש‪.‬‬ ‫אלר‪ .‬להג״ר ברוך הלוי עפשטיין ז״ל מפינסק בן הגאון בעל ערוך השלחן זצ״ל‪ .‬נלב״ע תש״ב‪.‬‬ ‫בלר‪ .‬לרבי צבי הירש ברל"ס בן ר’ ליב סופר זצ״ל מבריסק‪ .‬י״ל לובלין‪ ,‬תרל"ה‪.‬‬ ‫הפ‬ ‫םינבה‪ ‬תכרב | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫ביום הקדוש הזה‪ ,‬עיין שם באורךגלר ‪.‬‬ ‫באכילה בתשיעי‪ ,‬לפענ"ד זה אינו דהא קיימא לן‬ ‫כמאן דאמר לא דרשינן טעמא דקרא למילף קולא‬ ‫פליאה ‪ -‬למה שבת בסקילה ויום‬ ‫הכפורים בכרת אם אכל בו?‬ ‫מיניה‪ ,‬ואין להאריך‪.‬‬ ‫(שו״ע ‪ -‬או״ח סימן תר״ד ‪ -‬סעיף ב)‬ ‫במדרש תלפיות (ענף יראת ה') הביא פירוש החכם‬ ‫דלר ‬ ‫מהו' מיכאל הכהן ז"ל כיון דיום הכפורים כשבת‪,‬‬ ‫כל הנפש אשר לא תעונה וכו׳‬ ‫למה שבת בסקילה ויום הכפורים בכרת אם אכל בו?‬ ‫(ויקרא כג‪ ,‬כט)‬ ‫והטעם הוא משום דיכול לומר שהכיר בעצמו‬ ‫אי מותר לעשות בערב יום כפור סגולות‬ ‫שאחזו בולמוס ולכך אכל או שתה וכו' לכך אין‬ ‫שונות שלא ירגישו הצום‬ ‫מקום לסקלו‪ ,‬ויבא בעל המחשבות יודע נסתרות‬ ‫בענין מה שנוהגין כמה אנשים לעשות בערב יום כפור‬ ‫ויפרע ממנו‪ ,‬לכן מיתתו בכרת עיין שם‪.‬‬ ‫סגולות שונות שלא ירגישו הצום ואחרים מתחכמים‬ ‫ונפלאתי מאוד‪ ,‬אם כן איך לוקה האוכל ביום‬ ‫עוד לאמר שזה הסגולה היא יותר בדוקה ומנוסה‬ ‫הכפורים כדאיתא במשנה דפרק אלו הן הלוקין‬ ‫שלא יבא שום תאוה לא לאכילה ולא לשתיה‪.‬‬ ‫(מכות יג א)‪ .‬אלא על כרחך משום דקיבל התראה‬ ‫כתב בשדי חמד (מערכת יום הכפורים סוף סימן א) בשם‬ ‫והתיר עצמו למלקות ולא אמר שאחזו בולמוס‪ ,‬אם‬ ‫הגאון מהו' מנחם נתן אויערבאך אבד"ק לונשיץ‬ ‫כן הכי נמי גבי סקילה היה לו להיות חייב סקילה‬ ‫(רוססיש פאלען) שליט"א דאין נכון לעשות כן דפשטות‬ ‫מהאי טעמא‪ ,‬וצע"ג‪.‬‬ ‫הקרא דכל הנפש אשר לא תעונה וגו' הוא חיוב להיות‬ ‫(אותיות ‪ -‬קונטרס אחרון ‪ -‬לאות יוה״כ)‬ ‫בו בעינוי ואיך נעשה דברים הגורמים להסיר העינוי‬ ‫ברכת הבנים‬ ‫הטובה כי אין אדם רואה נגעי עצמוהלר ‪ .‬וזה שכתוב‬ ‫עיניך לנכח יביטו ועפעפיך‬ ‫עפעפיך [יישירו] כי הם יאמרו לך את מומך וחסרונך‪,‬‬ ‫יישרו נגדך (משלי ד‪ ,‬כה)‬ ‫והוא על דרך שפירש בעל עקידה ז"ל פסוק (תהלים‬ ‫צ"ב) ותבט עיני בשורי בקמים עלי מרעים תשמענה‬ ‫כשתביט בעיניך על המתנגדים שלך המרננים על‬ ‫אזני‪ ,‬ששמעתי מה אומרים אותן מרעים הקמים‬ ‫מעשיך‪ ,‬תוכל לדעת איזה היא הדרך הטובה‬ ‫עלי ומרננין ממני וממעשיו‪ ,‬ועל ידי כן נזהרתי בהם‬ ‫ירצה שתביט בעיניך אל מול העומד לנוכח "ולנגדך"‬ ‫ותקנתי בעצמי (כליל תפארת דרוש י"א)‪.‬‬ ‫כלומר המתנגדים שלך המרננים עליך ממעשיך‬ ‫(תנך ‪ -‬משלי ‪ -‬ד כה)‬ ‫הרעים‪ ,‬ואז תוכל לפלס מעגל דרכך איזהו היא הדרך‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫גלר‪ .‬ועיין מש״כ בשו״ת דברי ישראל להג״ר ישראל וועלץ זצ״ל (חלק ג סי׳ יב) בשם גדול אחד‪ ,‬דדוקא בחמץ הקפידה תורה לאסור אכילת‬ ‫חמץ מחצות היום של י״ד‪ ,‬כדי שיתעכל החמץ קודם כניסת הפסח‪ ,‬אבל ביום הכפורים לא הקפידה התורה על זה‪ ,‬אלא אוכל ושותה כל‬ ‫היום‪ ,‬פרט לתוספות כל שהוא קודם שקיעת החמה‪.‬‬ ‫דלר‪ .‬לבעל שבט מוסר זצ״ל‪.‬‬ ‫הלר‪ .‬מליצה ע״פ המשנה (נגעים ב ה) כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫ופ‬ ‫להעריך הדברים לעצמו‪ ,‬ומשלו בזה לאדם שרוצה‬ ‫הסר ממך עקשות פה ולזות שפתים‬ ‫לראות את עצמו ולהסיר מפניו כל כתם‪ ,‬אז צריך‬ ‫הרחק ממך‪ ,‬עיניך לנכח יביטו‬ ‫לעמוד נגד המראה ונתדמה לו כאילו אדם אחר‬ ‫ועפעפיך יישירו נגדך (משלי ד‪ ,‬כד)‬ ‫עומד לנגדו ורואה כל הכתמים שבו‪ ,‬ולזה אמר הסר‬ ‫ממך עקשות פה ולזות שפתים הרחק ממך‪.‬‬ ‫אדם שרוצה לראות את חסרונות עצמו יעמוד נגד‬ ‫המראה וידמה לו כאילו אדם אחר עומד לנגדו‬ ‫אמנם האיך תוכל לדעת הדבר?‬ ‫ביאור הדברים דהנה אין אדם רואה חוב לעצמו וכל‬ ‫לזה אמר עיניך לנוכח יביטו‪ ,‬והיינו שיצייר כאילו אדם‬ ‫דרך איש ישר בעיניו כאשר המליצו על זה כל הנגעים‬ ‫אחר עושה זאת ואז עפעפיך יישירו נגדך ותוכל להבין‬ ‫אדם רואה חוץ מנגעי עצמו‪ ,‬ואם כן אם האדם רוצה‬ ‫גם לעצמך (דרשות דברי שאול דף ט' בשם בעל אפיקי יהודא‬ ‫לדעת אם הולך בדרך הטוב והישר אזי צריך לצייר‬ ‫ודפח"ח)‪.‬‬ ‫(תנך ‪ -‬משלי ‪ -‬ד כה)‬ ‫לעצמו כאילו אדם אחר עשה מעשה זו‪ ,‬ואז ידע‬ ‫בין אדם לחבירו‬ ‫לתשובה) שכתב‪ ,‬דנראה דהא דבעינן ריצוי חבירו‬ ‫היינו בשאר שנים‪ ,‬אבל בשנת השמיטה כיון שמקיים‬ ‫עבירות שבין אדם לחבירו אין יוהכ"פ‬ ‫מצות השמיטה כתקנה‪ ,‬ומשמט חובות חבירו‪ ,‬גם ה'‬ ‫מכפר עד שירצה את חבירו (יומא פה‪ ,‬ב)‬ ‫לא ימנע טוב ומכפר לו גם עבירות שבין אדם לחבירו‬ ‫כשמקיים מצות שמיטה כתקנה‪ ,‬ומשמט חובות‬ ‫בלא ריצוי מדה כנגד מדה וכו' עיין שם‪ ,‬ועם כי לא‬ ‫חבירו‪ ,‬גם ה' יכפר לו על עבירות שבין אדם לחבירו‬ ‫מצאתי סתירה מפורשת לזה מכל מקום אין דעתי‬ ‫כתב בספר שדי חמד (מערכת יום כפור סימן ב אות יד)‬ ‫העניה מסכמת לחלק בזה‪ ,‬אלא נראה דבכל זמן‬ ‫וז"ל‪ :‬במה ששנינו בסוף יומא (פה ב) עבירות שבין‬ ‫הוא הדין דאין יום הכפורים מכפר בלא ריצוי חבירו‬ ‫אדם לחבירו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את‬ ‫בעבירות שבין אדם לחבירו‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫חבירו‪ .‬ראיתי להרב מראה הגדולולר  (ח"א בדרוש ו'‬ ‫(שו״ע ‪ -‬או״ח סימן תר״ד ‪ -‬סעיף ג)‬ ‫כל נדרי‬ ‫בספר מקרי דרדקי להגאון מהו' הילל ליכטענשטיין‬ ‫ונוהגים לומר כל נדרי‬ ‫זצ"ל מקאלאמעא כתב (בפרשת בהר) העתק מספרי‬ ‫בעודו יום (ליל יום כפור)‬ ‫שו"ת הלכות קטנותזלר  (שאלה רלז) וז"ל‪ :‬עיין אורח‬ ‫‪spacer‬‬ ‫חיים (סימן תריט) וז"ל‪ :‬ונוהגים לומר כל נדרי בעודו‬ ‫האם יאמרו כל נדרי קודם הדרשה‪ ,‬או‬ ‫יום‪ ,‬שאלתי ממך אם המנהג הזה דוקא הוא‪ ,‬ואי‬ ‫שהחכם הדורש יקצר בדבריו‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫ולר‪ .‬להג״ר רפאל ב״ר יהודה אשכנזי זצ״ל‪.‬‬ ‫הוא ספר מהגאון בעל מקרי דרדקי שלא זכינו לאורו (ועיין בהקדמה לתשובות בית הילל)‪.‬‬ ‫זפ‬ ‫ירדנ‪ ‬לכ | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫תורה ברבים תורה כזאת‪ ,‬שתכליתה היא לעורר‬ ‫אפשר לשנותו‪ ,‬משום הכי על כרחך צריך להקדים‬ ‫לב ההמון לקרב לבבם אל ה'‪ ,‬ומכל שכן דבר בעתו‬ ‫אמירת כל נדרי קודם הדרשה שאומר המנהיג לעורר‬ ‫שאז קדושת הזמן גורם שלבם נכנע ואפילו הריקנים‬ ‫העם לתשובה‪ ,‬או צריך שיהיה החכם הדורש עיניו‬ ‫מזדעזעים ומפחדים אז ממורא יום הדין‪ ,‬ובעת הזאת‬ ‫בראשו לקצר בתוכחתו כדי שיהיה אמירת כל נדרי‬ ‫דברים היוצאים מן הלב עד כמה הם יורדים לחדרי‬ ‫רק ביום‪ ,‬או לאו‪.‬‬ ‫לבבות השומעים‪ ,‬ואם עבור חולה אחד שאין בו‬ ‫תשובה ‪ -‬הנני למבוקשך‪ ,‬נראה לענ"ד שכל אחד‬ ‫סכנה התירו שבותחלר ‪ ,‬מכל שכן להצלת נפשות רבים‬ ‫משני אלה לא נכון לעשות‪ ,‬משום שאיתא בספרי‬ ‫מחולי הנפש שיש בו סכנה מיתת חיי נצחיי שמותר‬ ‫חן בעת אמירת כל נדרי יכוין להפר שבועה דלעילא‪,‬‬ ‫שבות [עיין יסוד ושורש העבודה בשער הכולל (פרק‬ ‫ואמרו חז"ל (סנהדרין צז ב) כלו כל הקיצין ואין הדבר‬ ‫שביעי) מגודל ערך מעלת התוכחה ברבים‪ ,‬ועיין‬ ‫תלוי אלא בתשובה‪ ,‬משום הכי מסתבר שלא להפך‬ ‫ילקוט תהלים (רמז תרע"ב) על פסוק (תהלים יט ה)‬ ‫הסדר‪ ,‬אלא יאמרו כל נדרי דוקא אחר התעוררות‬ ‫ובקצה תבל מליהם ‪ -‬אלו האגדות שמקדשים בהם‬ ‫תשובה מהדרשה ותוכחה (שבזה תלוי הגאולה)‪ .‬וגם‬ ‫שמו של הקב"ה]‪ ,‬לכן לא יטה אוזן ליש מהמון שיצר‬ ‫לקצר הדרשה עבור מנהג זה‪ ,‬זאת לא יעלה על‬ ‫הרע מדבר מגרונם שלא לזוז ממנהג הכתוב בשולחן‬ ‫הדעת‪ ,‬שאם הקב"ה אמר לדוד (שבת ל א) יפה שעה‬ ‫ערוך‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫(שו״ע ‪ -‬או״ח סימן תרי״ט ‪ -‬סעיף ב)‬ ‫אחת שאתה עוסק בתורה לפני יותר מאלף עולות‬ ‫שעתיד בנך להקריב‪ ,‬מכל שכן וקל וחומר לדרוש‬ ‫וידוי‬ ‫בהא דקאמר (במכות דף ט) בגלעד שכיחי רוצחים‬ ‫והתודו את חטאתם אשר עשו (במדבר ה‪ ,‬ז)‬ ‫והקשו התוספות מאי שייך האי טעמא לערי מקלט‪,‬‬ ‫‪spacer‬‬ ‫דלא למזיד נתקנו ערי מקלט‪ ,‬עיין שם‪.‬‬ ‫סדר הוידוי ‪ -‬חטאתי עויתי פשעתי‬ ‫וכתב דאיתא בזוהר הק׳ איש כי יחטא בשגגה‬ ‫במחבר (סעיף ה) סדר הוידוי חטאתי עויתי פשעתי‪.‬‬ ‫והביא קרבן לה' על שגגתו אשר שגג (ויקרא ד כב)‬ ‫והנה בבית יוסף הביא פלוגתת ר' מאיר וחכמים בזה‪,‬‬ ‫ומקשה הזוהר למה צריך כפרה על העלם דבר ולא‬ ‫והגם דאנן קיימא לן כחכמים‪ ,‬מכל מקום צריכין אנו‬ ‫ידע ואשם‪ ,‬ותירץ דאין אדם נכשל בשוגג אלא אם‬ ‫למשכוני נפשין ליישב דעת התנא הקדוש ר׳ מאיר‬ ‫כן עבר תחלה במזיד‪ ,‬ושפיר צריך כפרה על המזיד‪.‬‬ ‫מה יענה לתשובת חכמים ‪ -‬וכי מאחר שהתודה על‬ ‫וזה כוונת המשורר (תהלים יט יד) שגיאות מי יבין‬ ‫הזדונות ועל המרדים חוזר ומתודה על השגגות‪.‬‬ ‫מנסתרות נקני גם מזדים חשוך עבדך‪ ,‬רוצה לומר אם‬ ‫תשמרני ממזיד בודאי לא אכשל בשוגג‪ ,‬וזה כוונת‬ ‫ונראה לענ"ד דהכי פירושו של הוידוי לדעת ר׳ מאיר‪,‬‬ ‫הגמרא בגלעד שכיחי רוצחים יותר משאר מקומות‬ ‫דהנה כתב באהבת יהונתןטלר  בהפטורה לפרשת חקת‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫חלר‪ .‬או״ח סמן שז סעיף ה‪ :‬דבר שאינו מלאכה ואינו אסור לעשותו בשבת אלא משום שבות מותר לישראל לומר לאינו יהודי לעשותו‬ ‫בשבת והוא שיהיה שם מקצת חולי‪.‬‬ ‫טלר‪ .‬להג״ ר יהונתן אייבשיץ זצ״ל‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫חפ‬ ‫לילד היא נשבעת שלא תזקק לבעלה ואחר כך‬ ‫רוצה לומר במזיד‪ ,‬והרגל נעשה טבע ונכשלין בשוגג‪,‬‬ ‫עוברת על שבועתה‪ ,‬על כן מביאה קרבן‪ ,‬והנה זה‬ ‫לכך תקנו שלש ערים‪ .‬ומתורץ קושית התוספות‪,‬‬ ‫דרכה כל הימים כאשר שוב תתעבר וכורעת לילד‬ ‫עכ"ל ודפח"ח‪.‬‬ ‫שוב נשבעת כנ"ל ואחר כך מחללת שבועתה ושוב‬ ‫ולפי זה יש לומר דגם כוונת ר׳ מאיר הוא על דרך‬ ‫מביאה קרבן‪ ,‬וזהו מאמר הנביא עבור כנסת ישראל‬ ‫זה דמתודה עויתי פשעתי מתחילה ועל ידי שעברתי‬ ‫שחוטאין להשי"ת‪ ,‬הנה בהגיע ימי התשובה ובפרט‬ ‫תחלה במזיד נכשלתי אחר כך וחטאתי בשוגג ולפיכך‬ ‫אמר ‬ ‫יום הקדוש יום הכפורים‪ַ ,‬וַ ִיִּ ָנָּ הוּ בני ישראל אחרי ה'‬ ‫אני מתודה על השוגג‪ ,‬דאי לא כן לא היה צריך לבקש‬ ‫ומבטיחים להשי"ת שלא ישובו עוד לכסלה‪ ,‬והנה‬ ‫מחילה כלל על השוגג‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫אחר כך שוב חוטאין ושוב שבין אליו כן הוא בכל שנה‬ ‫(שו״ע ‪ -‬או״ח סימן תרכ״א ‪ -‬סעיף א)‬ ‫והשי"ת מוחל להן‪ ,‬וזה שכתוב כמו הרה תקריב היינו‬ ‫מקרבת קרבן‪ ,‬ללדת‪ ,‬עבור לידתה היא מקרבת קרבן‬ ‫והוא לבעבור‪" ,‬תחיל" תזעק בחבליה על שחיללה‬ ‫השבועה אשר זעקה בשעת חבליה‪ ,‬וזה משפטה כל‬ ‫בר״ה ויוה״כ מבטיחים להשי"ת שלא‬ ‫נשוב עוד לכסלה‪ ,‬ושוב חוטאין ושוב‬ ‫הימים כנ"ל‪ ,‬כן היינו מפניך ה' כי גם אנחנו זה דרכינו‬ ‫שבין אליו והשי"ת מוחל להן‬ ‫כל הימים כמו האשה הנ"ל ודפח"ח‪.‬‬ ‫ובספר בני יששכרמר כתב בשם בעל נועם מגדים‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬ישעיה כו טז)‬ ‫ז"ל דהנה ר׳ שמעון דרש טעמא דקרא מפני מה‬ ‫צותה התורה ליולדת להביא קרבן דבשעה שכורעת‬ ‫יזכור‬ ‫כי כן מצא בספר חסידים כי יש על התלמיד להזכיר‬ ‫הזכרת נשמות‬ ‫נשמת רבו‪.‬‬ ‫וכתב עוד שם בזה הלשון‪ :‬וידע מעלתו כי חפשתי‬ ‫מאין בא מנהגינו להזכיר נשמות בג' רגלים‬ ‫ימים רבים ולא מצאתי מאין בא מנהגינו להזכיר‬ ‫במחבר (סעיף ו) ונהגו לידור צדקות ביום הכפורים בעד‬ ‫נשמות בג' רגלים‪ ,‬ובשולחן ערוך לא הובא כי אם‬ ‫המתים‪ .‬ובהגהות רמ"א [כתב] ומזכירין נשמותיהם‬ ‫ביום הכפורים‪ ,‬ועל ידי זה מחללין בשמיני עצרת‬ ‫דהמתים גם כן יש להם כפרה ביום הכפורים‪ ,‬בשו"ת‬ ‫המון עם יום טוב מדאורייתא‪ .‬ואמרתי כי כלפי‬ ‫דברי חבר בן חייםבמר  (דף ק"י ע"ג) השיב לשואלו בענין‬ ‫שאמר הכתוב (משלי יד יג) ואחריתה שמחה תוגה‪,‬‬ ‫הזכרת נשמות הקדושים שנהרגו על קדוש ה׳‪ ,‬שהוא‬ ‫מנהגינו להזכיר ביום טוב אחרון נשמות‪ ,‬כדי שלא‬ ‫נוהג לומר סתם יזכור אלקים כל קרובי וקרובתי‬ ‫יאונה כל תוגה וצער ונפקיע עצמנו מהתעוררות הזה‪,‬‬ ‫שנהרגו על קדוש ה׳‪ .‬וכתב עוד שם שהוא אומר‬ ‫אמנם זה ימים מצאתי בספר נועם מגדים להגאון פרי‬ ‫יזכור מיוחד בעד נשמת רבו הגאון חתם סופר זצ"ל‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫מר‪ .‬מאמרי חודש תשרי מאמר ו' אות א'‪.‬‬ ‫אמר‪ .‬מליצה ע״פ שמואל א׳ (ז ב)‬ ‫במר‪ .‬להגאון רבי חזקיה פייבל פלויט זצ״ל‪ ,‬אב״ד שוראן‪ ,‬מגדולי תלמידי החתם סופר‪ ,‬בעמ״ח ספרי ליקוטי חבר בן חיים‪ ,‬נלב״ע תרנ״ה‬ ‫טפ‬ ‫רוכזי | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫צדקה בעד הזכרת נשמתם‪ ,‬אבל מי שאביו ואמו‬ ‫מגדים שהביא מדברי הראשונים אשר גם בג' רגלים‬ ‫בחיים והוא אינו נודר צדקה בעד נפשות המתים‪ ,‬איך‬ ‫יש להזכיר נשמות‪ ,‬ולעת עתה הספר איננו תחת ידי‬ ‫יהיה הוא אז בבית הכנסת ויטה אזנו לשמוע זכרון‬ ‫לעיין בו‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫(שו״ע ‪ -‬או״ח סימן תרכ״א ‪ -‬סעיף ו)‬ ‫נשמות המתים המעציב ומדאיב את לבו‪ ,‬ויבטל‬ ‫‪spacer‬‬ ‫שמחת יום טוב בכדי?‬ ‫ועל כן נהגו שמי שאביו ואמו בחיים יוצא מבית‬ ‫הכנסת ואינו נכנס לשם עד שעה שמתחילין לומר‬ ‫הטעם שמי שאביו ואמו בחיים יוצא מביתהכנסת‬ ‫אב הרחמים כדי שלא לבטל שמחת יום טוב בחינם‪,‬‬ ‫נשאלתי מאיזה בעל הבתים אודות הש"ץ שאירע‬ ‫ואם כן מהאי טעמא אין לשמש החברה שיש לו אב‬ ‫פה‪ ,‬דשמש החברה שאביו ואמו עודנה חיים הזכיר‬ ‫ואם‪ ,‬להזכיר כל הנשמות הרשומים בפנקס או בדף‬ ‫נשמות הרשומים על דף חברה קדישא אם היה מותר‬ ‫החברה קדישא ולומר בעדם תפלת אל מלא רחמים‪,‬‬ ‫לו לעשות כן‪...,‬‬ ‫כי מאחר שהוא אינו נודר צדקה בעדם‪ ,‬רק אחרים‬ ‫‪...‬אמנם לפי שבאמת המנהג בכל הקהילות שכל‬ ‫נודרים צדקה בעדם‪ ,‬אם כן מה לו להכניס את עצמו‬ ‫מי שאביו ואמו בחיים אינו בא אל הבית הכנסת רק‬ ‫בזה במקום שיש שו״ב וש״ץ קבוע בהקהילה‪ ,‬שכבר‬ ‫בשעה שמתחילים לומר אב הרחמים‪ ,‬שמע מינה‬ ‫מת לו אביו‪ ,‬והחיוב עליו להיות בבית הכנסת בשעת‬ ‫שגם תפלת אל מלא רחמים בעד המתים אין ראוי‬ ‫הזכרת נשמות‪ ,‬ומה לו ולצרה הזאת לבטל שמחת‬ ‫לשמוע כי אם למי שאביו או אמו כבר מתו‪.‬‬ ‫יום טוב על ידי זכרון נשמות המתים המכניס אבלות‬ ‫ועצבון בלב כל חי מדבר ומרגיש‪.‬‬ ‫ונראה לפענ״ד [אף שכתב הגאון הנ״ל אפשר שטעם‬ ‫המנהג וכו׳גמר ‪ ,‬הרי רק בלשון אפשר אמר כן‪ ,‬אבל לא‬ ‫ואם אמור יאמר שאין לו מזה שום צער‪ ,‬אם כן גם‬ ‫היה ברור בעיניו שזהו טעם המנהג‪ ,‬על כן נלע״ד גם כן‬ ‫אמירת אל מלא רחמים שלו לא מעלה ולא מוריד‪,‬‬ ‫אפשר] שטעם המנהג‪ ,‬לפי שבאמת יפלא מאוד‪ ,‬מה‬ ‫שאם אינו מרגיש בצער המתים לא יעתיר בעדם‬ ‫ראו קהלות הקדושות לתקן המנהג להזכיר הנשמות‬ ‫באמת ובתמים לפקדם במנוחה נכונה כמו שכתב‬ ‫בכל השלש רגלים‪ ,‬הא לא מצינו כן רק באורח חיים‬ ‫הגאון רא״ז [רבי אפרים זלמן] מרגליות ז״ל בשערי‬ ‫סימן תרכ״א ברמ״א סעיף ו גבי יום הכפורים‪ ,‬אבל‬ ‫אפרים (סימן י׳ אות לא) עיין שם בלשונו הזהב‪.‬‬ ‫לא בשלש רגלים‪ ,‬שמצוה לשמוח ביום טוב‪ ,‬וזכרון‬ ‫ועל כן נראה לי ברור בעזהי״ת לדינא שבמקום שיש‬ ‫נשמות המתים מכניס אבל ועצבון בלב כל אדם‬ ‫ש״ץ קבוע במתא אסור לשמש החברה שאביו ואמו‬ ‫ומבטל שמחת יום טוב (וכבר הרגיש בזה בשו״ת דברי חבר‬ ‫עודם בחיים להזכיר נשמות ביום טוב ולומר בעדם‬ ‫בן חיים דף ק״י ע״ג עיי״ש)‪.‬‬ ‫תפלת אל מלא רחמים‪ ,‬ולבטל שמחת יום טוב בכדי‪.‬‬ ‫רק באמת כתב בסידור יעב״ץ (בסדר שביעי של פסח)‬ ‫(שוב ראיתי מה שכתב בזה בשו״ת יד יצחק להגאון‬ ‫מטאלטשאווא חלק ג סימן פ׳ ועיין שם שדעתו להתיר לש״ץ‪,‬‬ ‫וז״ל‪ :‬בק״ק פולנייא מזכירין נשמות כל פעם שקורין‬ ‫אמנם הוא מיירי בש״ץ שאין בלעדו אחר שיזכיר נשמות‪ ,‬אבל‬ ‫כל הבכור שכתוב בם איש כמתנת ידו‪ ,‬לכן פוסקין‬ ‫בשמש החברה שיש בלעדו אחר שיזכיר נשמות‪ ,‬יש לומר דגם‬ ‫צדקה ונודרים בעד נפשות המתים שיזכור אותם‬ ‫הוא ז״ל מודה שאסור לו להזכיר נשמות בשלש רגלים מטעמא‬ ‫השי״ת וכו׳ עכ״ל‪.‬‬ ‫דמר ‬ ‫דאמרן)‬ ‫(שו״ת ילקוט הגרשוני ‪ -‬סימן י״א)‬ ‫אם כן התינח מי שאביו ואמו כבר מתו והוא נודר‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫גמר‪ .‬הג״ר אפרים זלמן מרגליות זצ״ל בספר שערי אפרים (שער י אות לא) בפתחי שערים (ס"ק ל"ה) כתב‪" :‬אפשר שטעם המנהג לפי‬ ‫שהכל אומרים יזכור ועסוקים בדבר זה ואילו היו שותקים קצת‪ ,‬יש לחוש לעין הרע בכהאי גוונא"‪.‬‬ ‫דמר‪ .‬הבאנו דבר זה בפניני ילקה״ג ‪ -‬פנינים נבחרים ‪ -‬מנהגי ישראל‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫צ‬ ‫סדר עבודת יוה״כ‬ ‫‪spacer‬‬ ‫בקרבנות דיום הכפורים‪ ,‬אבל בשאר קרבנות שאינם‬ ‫בחנוכת ביהמ״ק בימי שלמה כל בני ישראל‬ ‫חובת היום לא שייך מצותו בכך‪ ,‬אם כן פסולים מצד‬ ‫הקריבו קרבנות ואכלו ושתו ביום הכפורים‬ ‫דאינם מן המותר לישראל‪ ,‬אם כן מה פריך הכא נמי‬ ‫במסכת מועד קטן (ט א) מבואר בגמרא דבחנוכת‬ ‫בבית המקדש מעבד נעבד קרבנות ולא ניכלו ביום‬ ‫בית המקדש בימי שלמה כל בני ישראל הקריבו‬ ‫הכפורים‪ ,‬הא אי נימא דאסור באכילה יהיו הקרבנות‬ ‫קרבנות ואכלו ושתו ביום הכפורים מאי דרוש אמרו‬ ‫פסולין מצד דאינן מהמותר לישראל והני קרבנות‬ ‫קל וחומר ‪ -‬ומה משכן שאין קדושתו קדושת עולם‬ ‫אינן חובת היום כיון דהם רק מכח חינוך הבית ומאי‬ ‫וקרבן יחיד דוחה שבת דאיסור סקילה‪ ,‬בית המקדש‬ ‫פריך ‪ -‬והוא קושיא גדולה עד מאד‪.‬‬ ‫דקדושתו קדושת עולם וקרבן צבור ויום הכיפורים‬ ‫אמנם לפענ"ד יש לומר דקושית הגמרא היינו על‬ ‫דענוש כרת לא כל שכן‪ ,‬אלא אמאי היו דואגים‪ ,‬התם‬ ‫אופן זה‪ ,‬דאם רצו הסנהדרין להתיר אז אכילה ושתיה‬ ‫צורך גבוה הכא צורך הדיוט (פירש"י שאכלו ושתו ובשלו‬ ‫ביום הכפורים מצד שמחה של מצוה מכל מקום לא‬ ‫מאכלם ביום הכפורים ועיין יד יוסף לכאן) ופריך‪ ,‬הכא נמי‬ ‫היה להם להתיר איסור כרת‪ ,‬והיה להם רק להתיר‬ ‫מעבד ניעבד קרבנות ולא ניכלו ביום הכפורים) ומשני‪,‬‬ ‫איסור חצי שיעור דהוא רק איסור בעלמא‪ ,‬ולצוות‬ ‫אין שמחה בלא אכילה ושתיה‪.‬‬ ‫שיאכלו רק פחות פחות מכשיעור כותבת ולשתות‬ ‫והקשה בספר כלי חמדה מהגאון רבי מאיר דן‬ ‫פחות פחות מכשיעור מלא לוגמיו‪ .‬ואם כן הקרבנות‬ ‫פלאצקי שליט"א מדוואהרטהמר  פרשת אחרי‪,‬‬ ‫אין פסולים כיון דכזית שהוא פחות מככותבת שם‬ ‫קושיא עצומה מאוד‪ ,‬הא לכאורה כל קרבנות יום‬ ‫אכילה עליו בכל מקום‪ ,‬אם כן שפיר מן המותר‬ ‫הכפורים יופסלו מטעם (מנחות ו א) ממשקה ישראל‬ ‫לישראל הוא והיינו דדייק "מיכל לא ניכלו" על כל‬ ‫‪ -‬מן המותר לישראל‪ ,‬וביום הכפורים אסור לאכול‬ ‫פנים כשיעור כותבת דהוא ב' אכילות לא היה להם‬ ‫ואינם מן המותר לישראל‪ ,‬ואף על גב דאין אסור‬ ‫לאכול בפעם א' ולמה היה להם להתיר איסור כרת‪.‬‬ ‫בעצם אלא מצד היום‪ ,‬זה אינו דבאיסור דאורייתא‬ ‫ועל זה מתרץ אין שמחה בלא אכילה ושתיה ואף על‬ ‫אין חילוק בין איסור גופו לאיסור מחמת דבר אחר‬ ‫פי דבאכילה פחות פחות מכשיעור ליכא צער עינוי‪,‬‬ ‫כדפריך הגמרא בפסחים (מח א) ואי אמרת מוקצה‬ ‫מכל מקום שמחה ליכא באכילה כזאת‪ ,‬משום הכי‬ ‫דאורייתא מה לי איסור דבר אחר עיין שם‪ ,‬ובעל‬ ‫הצריכו להתיר אכילה ושתיה בריוח כמו בשאר ימי‬ ‫כרחך צריך לומר דשאני יום הכפורים דמצותו בכך‪,‬‬ ‫משתה ושמחה‪ ,‬כנלע"ד נכון בעזהי"ת‪.‬‬ ‫וכן כתב בחידושי חתם סופר ז"ל לפסחים (דפוס‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬מסכת יומ ‪ -‬ט א)‬ ‫ירושלים תובב"א שנת תרנ"ד‪ ,‬בדף מ"ח ע"א עיי"ש)‪ ,‬והתינח‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫המר‪ .‬מגדולי גאוני פולין‪ .‬מחסידי הרה״ק רבי העניך מאלכסנדר ואדמו״רי גור‪ ,‬תלמיד בעל נפש חיה‪ ,‬בעל ישועות מלכו מקוטנא‪ ,‬ובעל‬ ‫אבני נזר זצ״ל‪ .‬בעמח״ס כלי חמדה‪ ,‬חמדת ישראל ועוד‪ .‬נלב״ע תרפ״ח‪.‬‬ ‫אצ‬ ‫אטח‪ ‬לע | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫תפלת כהן גדול‬ ‫וכתב לי גיסי הרה״ג מ׳ בן ציון בלום נ״י אבדקה״י‬ ‫בעעקעש ‪ -‬סארוואשזמר  יע״א‪ ,‬כי ברמב״ם (פרק ד׳‬ ‫לא יעדי עביד שולטן מדבית‬ ‫יהודה (תפלת הכהן גדול ביוהכ״פ)‬ ‫מעבודת יוהכ״פ) הנוסח בלשון הקודש ‪ -‬ופלא‪.‬‬ ‫ולעניות דעתי יש לתרץ דברי הרמב״ם‪ ,‬כי לומר‬ ‫אמאי אמר הכהן גדול פסוק הזה‬ ‫בעל פה אותו הענין ואותה הכוונה שנאמר בכתב‪ ,‬זה‬ ‫בלשון ארמי ולא בלשון קודש‬ ‫אסור לומר בעל פה‪ ,‬אבל כאן דכוונת הכתוב בדרך‬ ‫קשה מדוע לא אמר בלשון בקודש לא יסור שבט‬ ‫נבואה שלא יסור שבט מיהודה‪ ,‬וכוונת הכהן גדול‬ ‫מיהודה (בראשית מט י) [כלשון הפסוק] ?‬ ‫בדרך תפלה ובקשה שלא יסור וכו׳‪ ,‬אם כן אין זה‬ ‫הענין הנאמר בכתב‪ ,‬על זה לא שייך איסור דדברים‬ ‫ואמרו בשם הגר״א ז״לומר  יען שלא הביא עמו ספר‬ ‫שבכתב אי אתה רשאי לאומרם בעל פה‪ ,‬וא״ש‪.‬‬ ‫לבית קדשי הקדשים‪ ,‬ולא היה יכול לאמרו בלשון‬ ‫(שוב אמר לי בני החרוץ ושנון כ״ה יוסף דוב שיחי׳‪ ,‬דהרמב״ם ז״ל‬ ‫הקודש בעל פה‪ ,‬דדברים שבכתב אי אתה רשאי‬ ‫דייק בלשונו‪ ,‬ולא כתב כלשון הכתוב ״ולא יסור שבט מיהודה״‪,‬‬ ‫לאמרם בעל פה (גיטין ס ב)‪ ,‬לכן אמר בלשון תרגום‬ ‫אלא ולא יסור שבט מבית יהודה‪ ,‬עיין שם ולא קשה מידי ודו״ק)‪.‬‬ ‫(עיין תוספות בבא קמא דף ג ע״ב ד״ה כדמתרגם עיי״ש)‪.‬‬ ‫על חטא‬ ‫שוגגים‪ ,‬מחילה לעונות שהן חמורים שהן מזידים לכן‬ ‫סלח לנו מחל לנו כפר לנו‬ ‫יאמר לשון מחילה‪ ,‬דמכל מקום נשאר רושם החטא‪,‬‬ ‫(וידוי ליום הכפורים)‬ ‫וסליחה לפשעים שהם חמורים שהם מרדים‪ ,‬לכן‬ ‫‪spacer‬‬ ‫יאמר לשון סליחה‪ .‬לפי שאינו מחילה גמורה כי אם‬ ‫אריכת אפים עיין שם‪.‬‬ ‫וכיפר – ונסלח אי הוי דוקא כשלא נשאר רושם חטא‬ ‫[ד״ת ששלח רבינו לקובץ תל תלפיות (מחברת יח‬ ‫וקשה לי‪ ,‬היאך יפרנס גמרא מפורשת בזבחים (ל"ח א)‬ ‫תמוז תר"ע)]‪.‬‬ ‫וכפר וכפר וכפר (פירש"י בשעיר נשיא ושעירה וכשבה של‬ ‫חטאת יחיד וכו') וכפר ‪ -‬אף על פי שלא נתן אלא ג'‪,‬‬ ‫ב) כתב בשל"ה (ומובא במחצית השקל סימן תר"ז סוף‬ ‫וכפר אעפ"י שלא נתן אלא ב'‪ ,‬אף על פי שלא נתן‬ ‫סעיף קטן ג') כפרה לחטאים‪ ,‬כי לשון כפרה הוא קנוח‬ ‫אלא א'‪ ,‬ופריך הש"ס והאי מיבעי ליה לגופיה (ופירש‬ ‫ולא נשאר שום רושם חטא‪ ,‬כן הוא בחטאים שהם‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫ומר‪ .‬הובא בשמו בכמה ספרים‪ .‬ובספר כמוצא שלל רב פרשת אחרי מות הביא עוד בזה מה שכתב הג״ר צבי יחזקאל מיכלזאהן זצ״ל‬ ‫בעמ״ח שו״ת תירוש ויצהר עפ״י הגמרא שבת (יב א) על ר׳ אליעזר שהי׳ מבקר החולה ומברכו בל׳ ארמי דכיון שהשכינה למעלה מראשותיו‬ ‫של חולה אינו צריך לברכו בלשון שמלאכי השרת מבינים‪ ,‬דהא עולה תפלתו ישר להקב״ה בלי אמצעי‪ .‬וכתב דלפי דברי הירושלמי יומא‬ ‫(א ה) שדרשו שפסוק ״וכל אדם לא יהי׳ באהל מועד״ מתייחס גם למלאכי השרת‪ ,‬א״כ לא הי׳ צריך לאמרו בלשון הקודש דוקא‪ ,‬ושכ״כ‬ ‫הג״ר יהושע מקוטנא זצ״ל בספרו יבין דעת ‪ -‬חסדי אבות‪.‬‬ ‫זמר‪ .‬בן לחותן רבינו הגאון בעל בית שערים זצ״ל‪ .‬אב"ד סארוואש משנת תרס"ח‪ ,‬ובשנת תרפ"ט נתמנה למלא מקום אביו באויפאלו‪.‬‬ ‫נלב״ע בגטו בודאפעסט‪ ,‬כ׳ טבת תש"ה‪ .‬בעמ״ח אות ציון ‪ -‬ליקוטים‪ ,‬י״ל נוא יארק תשס״ג‪ ,‬ושו"ת וחידושי שיבת ציון כתב יד‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫בצ‬ ‫ידי פיתוי היצר הרע‪ .‬וכתב הוא ז"ל על פי מה שכתבו‬ ‫רש"י מיבעי ליה לגופיה בכל חד וחד ללמדך שכפר על החטא)‬ ‫בספרים הק׳ דיצר הרע בא במסוה היצר טוב ואומר‬ ‫אמר רבא בר אדא‪ ,‬מרי אסברא לי‪ ,‬אמר קרא וכפר‬ ‫ונסלח‪ ,‬זו היא כפרה זו היא סליחה‪ ,‬עד כאן‪.‬‬ ‫הכל מותרים לכם הכל שרוים לכם אין כאן לא איסור‬ ‫לא חטא ולא פשע‪ ,‬אדרבה יש כאן מצוה ודבר‬ ‫ולדברי של"ה הנ"ל הדרא קושיא לדוכתא‪ ,‬דהא אי‬ ‫טוב ויראת ה'טמר ‪ ,‬כי אם יבא בדמות יצר הרע‪ ,‬מי‬ ‫הוי כתיב ונסלח לחודיה הוה אמינא שאינו מחילה‬ ‫ישמע לו‪.‬‬ ‫גמורה כי אם אריכת אפים קמ"ל קרא וכפר‪ ,‬שכפר‬ ‫על החטא ולא נשאר שום רושם חטא כתוצאת לשון‬ ‫וידוע מה שפירשו ז"ל בזה מאמר הגמרא שבת‬ ‫כפרה כנ"ל‪ ,‬וצע"ג‪.‬‬ ‫(דף עה) שוחט משום מאי מיחייב‪ ,‬וכתבו התוספות‬ ‫אשוחט דעלמא קאי‪ ,‬כלומר איצר הרע שהוא השטן‬ ‫אמר רבא בר אדא‪ ,‬מרי אסברא לי‪ ,‬אמר קרא וכפר‬ ‫הוא המלאך המות ושוחט לכל בני עלמא קאי הקושי‬ ‫ונסלח‪ ,‬זו היא כפרה זו היא סליחה‪ ,‬עד כאן‪.‬‬ ‫משום מאי מיחייב לעתיד לבא כמאמר חז"ל לעתיד‬ ‫ולדברי של"ה הנ"ל הדרא קושיא לדוכתא‪ ,‬דהא אי‬ ‫לבוא הקדוש ברוך הוא ישחוט אותו ואמרי הלא הוא‬ ‫הוי כתיב ונסלח לחודיה הוה אמינא שאינו מחילה‬ ‫שליחותיה קעביד ואמאי יחייב‪ ,‬אמר רב משום צובע‪,‬‬ ‫גמורה כי אם אריכת אפים קמ"ל קרא וכפר‪ ,‬שכפר‬ ‫שלא בא בדמות יצר הרע רק בצבע ובמראה היצר‬ ‫על החטא ולא נשאר שום רושם חטא כתוצאת לשון‬ ‫טוב‪ ,‬ואם כן חייב על שרימה והטעה את הבריות‬ ‫כפרה כנ"ל‪ ,‬וצע"ג‪.‬‬ ‫וסימא את העינים לחשוב על שמאל שהוא ימין ועל‬ ‫‪spacer‬‬ ‫עבירה שהוא מצוה‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬אם לא היינו שומעים אל היצר הרע רק כאשר‬ ‫על חטא שחטאנו לפניך ביצר‬ ‫מתחפש בבגדי היצר טוב‪ ,‬לא היה חטאינו גדול כל‬ ‫הרע (תפלת יום הכיפורים)‬ ‫כך‪ ,‬כי הלא רימה אותנו ואמר שהוא מצוה‪ ,‬אבל‬ ‫יש שלשה מיני יצר הרע ולעומתם שלשה מטיבי צעד‬ ‫בעונותינו הרבים אנחנו שומעים לו אפילו אם יבא‬ ‫כיצר הרע‪ ,‬וזהו שאנו מתודים על חטא שחטאנו‬ ‫עיין דרוש נפלא בזה שהעתיק רבינו מבעל פרי מגדים‬ ‫לפניך ביצר הרע‪ ,‬ששמענו בקולו אפילו בא כיצר‬ ‫זצ״ל‪ ,‬הבאנו דבריו בפניני הדרוש מאמר ולעבדו בכל‬ ‫הרע להסית אותנו לדבר עבירה‪ ,‬אשר על כן אשמים‬ ‫לבבכם‪.‬‬ ‫אנחנו על נפשינו וחטאינו גדול מאד‪.‬‬ ‫על חטא שחטאנו לפניך ביצר הרע‬ ‫יצר הרע בא במסוה היצר טוב ואומר הכל‬ ‫יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום‬ ‫מותרים לכם הכל שרוים לכם אין כאן‬ ‫לא איסור‪ ,‬אדרבה יש כאן מצוה‬ ‫ועיין ביערות דבשנר מה שכתב על מאמר חז"ל‬ ‫ומה מתוק מה שכתב הגאון ר' אלעזר פלעקלס‬ ‫חמר ‬ ‫בקידושין (ל ב) יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום‬ ‫זצ"ל בספרו עולת צבור על המאמר על חטא שחטאנו‬ ‫שנא' רק רע כל היום‪ ,‬גם אמרו (שם) יצרו של אדם‬ ‫לפניך ביצר הרע‪ ,‬וצריך להבין מה זה ביצר הרע‪ ,‬ואם‬ ‫מתגבר עליו‪ ,‬יש להבין מה ענין התגברות ומה ענין‬ ‫כוונתו על ידי הסתת היצר הרע‪ ,‬הלא כל החטאים על‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫חמר‪ .‬תלמיד הגאון בעל נודע ביהודה‪ ,‬בעל תשובה מאהבה‪.‬‬ ‫טמר‪ .‬והוסיף רבינו‪ :‬עיין יערות דבש ח"ב על מאמר רבה בר חנה האי גלא דמטבע לספינתא מתחזי כי צוציתא דנורא חיורתי ברישא‪,‬‬ ‫והעתיקו בפתח עינים להחיד"א ב"ב דף ע"ג‪.‬‬ ‫נר‪ .‬להג״ר יונתן אייבשיץ זצ״ל‪.‬‬ ‫גצ‬ ‫אטח‪ ‬לע | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫הרע לא היה מגיע שכר‪ ,‬כי מה עשה האדם שיגיע‬ ‫התחדשות ‪.‬‬ ‫לו שכר?‬ ‫ואמר כי יש ב' מיני חטאים‪ :‬א‪ .‬חטאים שאין בהם‬ ‫ועל זה שמעתי משמיה דהגאון ר׳ קאפל חריף‬ ‫אנר ‬ ‫הנאה ותועלת לגוף כגון לבישת שעטנז‪ ,‬מספר לשון‬ ‫ז״ל פירוש הפסוק יששכר חמור גרם (בראשית מט יד)‬ ‫הרע‪ ,‬מניח תפילין ואינם מניחם כדבעי ובכוונה‬ ‫רצונו לומר מה שיש שכר‪ ,‬זה גרם החומר ‪ -‬והבן‪.‬‬ ‫ובשמחה לרצון קונו‪ ,‬ועל זה אמרו יצרו של אדם‬ ‫מתגבר עליו‪ ,‬כי צריך התגברות גדול לבלבל שכל‬ ‫ובשל״ה הקדוש (שער האותיות אות י) פירש בזה מה‬ ‫האדם כי היש שטות גדול מזה לעבור פי ה' במה‬ ‫שאנו אומרים על חטא שחטאנו לפניך ביצר הרע‪,‬‬ ‫שאין לו הנאה ובקל יכול לשומרו‪.‬‬ ‫רצה לומר מה שאנחנו אומרים אמתלא שחטאנו‬ ‫מחמת היצר הרע ‪ -‬לעון יחשב לנו ‪ -‬כי היצר הרע לא‬ ‫אמנם חלק ב‪ .‬הוא חטא התלוי בחימוד ותאוה מאכל‬ ‫להחטיא נברא כי אם אדרבה לנצחו ולקבל שכר (עיין‬ ‫ומשתה ומשגל נשים‪ ,‬ואין צריך לזה פעולת יצר הרע‬ ‫שם עוד ב׳ פירושים בזה ואין כאן מקומו)‪.‬‬ ‫כלל‪ ,‬כי נפש חומרי עושה מעצמו‪ ,‬רק הלא נודע טבע‬ ‫כל בני אדם במה שמורגל בו תמיד יקוץ בעינו וימאס‬ ‫וזה כוונת המסורה ‪ -‬ונשתחוה ונשובה (בראשית כב ה)‬ ‫בו‪ .‬אם יאכל כל יום מעדנים טובים למאוד לבסוף‬ ‫שהחיוב עלינו לעשות תשובה‪ .‬ואם תאמר גדול‬ ‫יקוץ בם‪ ,‬אם ישמע קול שיר ערב תמיד לבסוף יקוץ‬ ‫עונינו מנשוא‪ ,‬וכבר רבו כל כך עד שננעלו בפנינו‬ ‫בו‪ ,‬ואם ילך תמיד בגן חשוב‪ ,‬לבסוף יהיה עליו כמשא‬ ‫פתחי תשובה ‪ -‬לזה אמר נתנה ראש ונשובה מצרים‬ ‫‪ -‬אבל במאכלות אסורות ובעילות איסור לעולם לא‬ ‫(במדבר יד ד)‪ .‬כי אף על פי שהיו ישראל משוקעים‬ ‫יקוץ וימאס‪ ,‬וזה כח היצר הרע‪.‬‬ ‫שמה במ״ט שערי טומאה מכל מקום נתקבלו‬ ‫בתשובה ונגאלו ממצרים ‪ -‬על כן גם אנחנו לכה‬ ‫וזה מה שאמרו יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום‪,‬‬ ‫ונשובה (שמואל א ‪ -‬ט ה)‪.‬‬ ‫כי הוא עושה לו כאלו היום נתחדש לו וכאלו מעולם‬ ‫לא טעם זה האכילה ובעילת איסור‪ ,‬והוא בעינו‬ ‫ופן יש בכם שורש פורה ראש ולענה‪ ,‬החושב כי‬ ‫דבר חדש ולכך יערב ויבושם לו‪ ,‬ודרשו זה מקרא‬ ‫נקי מעון וחף מפשע‪ ,‬פשפש ולא מצא ‪ -‬לזה אמר‬ ‫שנאמר (בראשית ו ה) רק רע כל היום‪ ,‬כי כאן אין היצר‬ ‫נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה (איכה ג מ)‪ ,‬נפשפש‬ ‫הרע פועל כלל‪ ,‬כי זולת היצר הרע [לא היה] חומד‬ ‫יפה ונעשה דרישה וחקירה בשבע חקירות ושבע‬ ‫ומתאוה לחטוא מפאת חמדה‪ ,‬רק פעולתו‪ ,‬רע כל‬ ‫בדיקות‪ ,‬אז נמצא ודאי כי אמת נכון הדבר נעשתה‬ ‫היום‪ ,‬כל היום מוסיף לו חימוד חדש ודפח"ח‪.‬‬ ‫התועבה‪ ,‬וצריכין אנו לעשות תשובה‪.‬‬ ‫(אותיות ‪ -‬חלק ב ‪ -‬אות י ‪ -‬יצ״ט ויצר הרע)‬ ‫‪...‬ולהאומר השיבנו ה׳ אליך ונשובה (איכה ה כא) ‪ -‬כי‬ ‫‪spacer‬‬ ‫הקדוש ברוך הוא יתן בלבנו ההתעוררות תשובה‬ ‫ויחדש ימינו כקדם‪ ,‬כאדם הראשון קודם החטא שלא‬ ‫על חטא שחטאנו לפניך ביצר הרע‬ ‫היה יצר הרע בעולם‪ ,‬לזה אמר שאם יהיה כן‪ ,‬אם כן‬ ‫היצר הרע לא להחטיא נברא כי אם לנצחו ולקבל שכר‬ ‫במה תעבדו את ה׳? אבל לכו אתם מעצמכם‪ ,‬ונשובה‬ ‫אל ה׳ (הושע ו א) ‪ -‬אז נוכל לקוות שבשכר זאת אל חי‬ ‫‪....‬האומר שלא יכול לשוב מפאת היצר הרע‪ ,‬ואם‬ ‫חלקנו צורנו ישביענו שובע שמחות‪ ,‬נעימות בימינו‬ ‫חפץ ה׳ בתשובתו ימול את לבבו ויעביר את היצר‬ ‫נצח‪ ,‬אמן כן יהי רצון‪.‬‬ ‫הרע מן הארץ אז ישוב ‪ -‬והבל הביא גם הוא ‪ -‬כי זהו‬ ‫(אות ל ‪ -‬ליקוטי אגדה ‪ -‬וברם זכור לטוב)‬ ‫עיקר עבודת השם יתברך לנצח היצר הרע ורק בעבור‬ ‫להרבות שכר ברא ה׳ היצר הרע‪ ,‬ואם לא היה יצר‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫אנר‪ .‬הג״ר יעקב קאפל אלטנקונשטט זצ״ל‪ .‬תלמיד רבי יוסף שטיינהארט אב״ד פיורדא‪ ,‬בעל נודע ביהודה ור׳ מאיר ברבי זצ״ל‪ .‬מח״ס‬ ‫חידושי יעב״ץ על מסכת חולין‪ .‬נלב״ע תקצ״ו‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫דצ‬ ‫קושיית המגן אברהם‪ ,‬עכ"ל הזהב‪.‬‬ ‫על חטא שחטאנו לפניך‬ ‫ביודעים ובלא יודעים‬ ‫על חטא שחטאנו לפניך במשא ובמתן‬ ‫בפעם השני הוא כבר חוטא בלי יצר הרע‬ ‫דבר אחד מקשה הוא והיינו זהב טהור ‪ -‬שיהי'‬ ‫כי כבר אינו יודע שהוא עבירה‬ ‫הזהב של אדם טהור ונקי מתערובת גניבה וגזל‬ ‫ובספר דרושי הצל"ח (דרוש יג) ראיתי שמפרש מה‬ ‫אתהלך לפני ה' בארצות החיים אמר רב יהודה ‪ -‬זה‬ ‫שאומרים על חטא שחטאנו לפניך ביצר הרע ועל‬ ‫מקום שווקים (יומא עא א) – הכוונה נראה לי דידוע‬ ‫חטא שחטאנו לפניך ביודעים ובלא יודעים גם כן על‬ ‫דכל עבודת השי"ת קל הוא לאדם כמו שאמר‬ ‫פי הקדמה הנ"ל‪ ,‬שהיצר הרע בפעם הראשון שרוצה‬ ‫הכתוב (דברים ל יד) כי קרוב אליך הדבר‪ ,‬לבד המשא‬ ‫להחטיא את האדם צריך להתאמץ בכל כחו אבל‬ ‫ומתן באמונה וביושר הוא קשה מאוד‪ ,‬וכפירוש‬ ‫בפעם ב' אין להיצר הרע שום טירחא‪ ,‬ובלא היצר‬ ‫המהרש"א (שבת כב א) ז"ל בפסוק (שמות כה לו) מקשה‬ ‫הרע כבר מוכן לחטוא כי עבירה גוררת עבירה‪ ,‬אמנם‬ ‫אחת זהב טהור‪ ,‬כלומר דבר אחד מקשה הוא והיינו‬ ‫עדיין נפשו עליו תאבל כי יודע הוא שחטא‪ ,‬אבל כיון‬ ‫זהב טהור ר"ל שיהיה הזהב של אדם טהור ונקי‬ ‫(קידושין מ א) שעבר ושנה נעשית לו כהיתר ושוב אינו‬ ‫מתערובת גניבה וגזל ואונאה ורבית זה קשה מאוד‬ ‫יודע שחוטא‪ .‬וזה שאמר ירמיה (ב יג) כי שתים רעות‬ ‫לכל אדם‪ ,‬ועל זאת התפלל החסיד דוד המלך ע"ה‪,‬‬ ‫עשה עמי אותי עזבו מקור מים חיים לחצוב להם‬ ‫כי לא רק בבית הכנסת ובית המדרש יתהלך לפני ה'‪,‬‬ ‫בארות בארות נשברים וגו' (ובתענית ה א נתקשו בו חכמי‬ ‫רק גם בארצות החיים זה מקום שווקים דשם קונים‬ ‫הגמרא‪ ,‬עיין שם)‪.‬‬ ‫ומוכרים ונושאים זה עם זה יהי' נוכח ה' דרכו [היינו‬ ‫ולפי זה הכי פירושו כי שתים רעות עשה עמי‪ ,‬שוב‬ ‫לפני ה׳]‪ ,‬וישא ויתן באמונה וביושר‪ ,‬וא"ש ודו"ק‪.‬‬ ‫בודאי אותי עזבו‪ ,‬כי כבר הותרה להם ובודאי יכשלו‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬יומא השמטות ‪ -‬אתהלך)‬ ‫בחמורות לחצוב להם בארות בארות נשברים דעבר‬ ‫ושנה בה נעשה לו כהיתר‪.‬‬ ‫על חטא שחטאנו לפניך במשא‬ ‫באופן שחטא הראשון הוא על ידי יצר הרע‪ ,‬וחטא‬ ‫ובמתן ‪ ...‬במאכל ובמשתה‬ ‫השני הוא על ידי המשחית והמשטין‪ ,‬שנעשה מחטא‬ ‫יש נזהרים רק בין אדם לחבירו ויש רק בין‬ ‫הראשון‪ ,‬עבירה גוררת עבירה‪ ,‬ומשם ואילך כבר‬ ‫אדם למקום ויש שאין נזהרים בשניהם‬ ‫הותרה לו ואינו יודע שזה יחשב לו עון אשר חטא‪,‬‬ ‫בנוסח הוידוי ליום הכיפורים על חטא שחטאנו לפניך‬ ‫וזהו על חטא שחטאנו לפניך ביצר הרע היינו פעם‬ ‫במשא ובמתן ועל חטא שחטאנו לפניך במאכל‬ ‫ראשונה שהוא על ידי היצר הרע‪ ,‬ועל חטא שחטאנו‬ ‫ובמשתה‪.‬‬ ‫לפניך ביודעים הוא פעם שני ששוב חוטא בלי יצר‬ ‫הרע רק עבירה גוררת עבירה‪ ,‬אבל אכתי ביודעים‬ ‫נראה לפרש ההמשך דידוע שעל פי הרוב‪ ,‬הכופרים‬ ‫שיודע שהוא עבירה‪ ,‬ושוב כיון שנשתקע בטומאה‪,‬‬ ‫ופושעים שאין שומרים המצוות שבין אדם למקום‬ ‫שוב ובלא יודעים‪ ,‬כי כבר הותרה לו‪ .‬וזהו גם כן מה‬ ‫אוכלי בשר החזיר השקץ והעכבר‪ ,‬מתהללים שהם‬ ‫שאנו אומרים על חטא שחטאנו לפניך בזדון ובשגגה‪,‬‬ ‫עוסקים ונותנים ונותנים באמונה ואין מרמים את‬ ‫והקשה מגן אברהם (סימן תרז) דהוי ליה לבקש על‬ ‫הבריות במשא ובמתן‪ ,‬ואותן המקומות שאין נותנים‬ ‫הקל תחילה‪.‬‬ ‫ונותנים באמונה ומשאם ומתנם על שקר יסדה ועל‬ ‫מרמה יכוננוהו‪ ,‬מתהללים שהם נזהרים במצוות שבין‬ ‫ולפי זה אתי שפיר‪ ,‬תחילה פעם ראשון ושני הוא‬ ‫אדם למקום‪ ,‬נבילה וטריפה לא יאכלו ובשר פיגול לא‬ ‫זדון‪ ,‬אבל משם ואילך הוא נעקר מהקדושה‪ ,‬ושוב‬ ‫יבא אל תוך פיהם‪ ,‬אמנם אם חוטאים בשתיהם ודאי‬ ‫הכל בעיניו כשגגה נמצא הוידוי על הסדר‪ ,‬ומתורץ‬ ‫הצ‬ ‫אטח‪ ‬לע | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫מלומדים‪ ,‬אבל במסכת מכות אמר רבא דלא קיימי‬ ‫רע ומר כי בשום דבר אין נזהרים‪ ,‬ועל ענין זה נתייסד‬ ‫מקמי גברא רבה [היינו] שמתקן תקנות כמו דאתו‬ ‫הוידוי ‪ -‬על חטא שחטאנו לפניך במשא ובמתן‪ ,‬ואולם‬ ‫רבנן ובצרו חדא‪ ,‬אם כן בכהאי גוונא ודאי עדיף גברא‬ ‫לעומת זה על כל פנים היינו נזהרים שלא להתגאל‬ ‫רבה מספר תורה שגדול כחו לבטל מה דכתיב בתורה‪,‬‬ ‫בפתבג מאכלות אסורות והיה לנו מעלה מאיזה צד‬ ‫ודו"ק עכ"לגנר ‪.‬‬ ‫‪ -‬אבל בעונותינו הרבים גם בזה סרנו ממצותיך‪ ,‬ועל‬ ‫חטא שחטאנו לפניך גם במאכל ובמשתה‪ ,‬וה׳ יטהר‬ ‫ועיין במהרש"א (בחידושי אגדות למסכת מכות דף הנ"ל)‬ ‫לבבנו לעבדו באמת ולשמור ולעשות את כל דברי‬ ‫שכתב דקאי על עמי הארץ שמבזים התלמידי‬ ‫תורה הק׳‪ ,‬אמן כן יהי רצון‪.‬‬ ‫חכמים באומרם מאי אהנו לן רבנן‪ ,‬מעולם לא שרו‬ ‫(אות מ ‪ -‬מאכל ומשתה)‬ ‫לן עורבא וכו'‪ ,‬והרי שפיר אהנו לן רבנן‪ ,‬דבצרו חדא‬ ‫‪spacer‬‬ ‫ממלקות ארבעים והני שמבזים תלמידי חכמים ראוי‬ ‫להם ללקות ארבעים ולא ל"ט‪.‬‬ ‫ועל חטאים שאנו חייבים‬ ‫ובדבריו ז"ל יש לפרש מה שאנו אומרים בוידוי דיום‬ ‫עליהם מלקות ארבעים‬ ‫הכיפורים ועל חטאים שאנו חייבים עליהם מלקות‬ ‫כיון שחטאנו לפניך בזלזול הורים ומורים‬ ‫ארבעים (ולכאורה רק ל"ט)‪ ,‬אבל כיון שאמרנו תחילה‪,‬‬ ‫ע״כ חייבים מלקות ארבעים ולא ל״ט‬ ‫ועל חטא שחטאנו לפניך בזלזול הורים ומורים [דקאי‬ ‫על תלמידי חכמים]‪ ,‬אם כן שפיר אנו חייבים מלקות‬ ‫איבעיא להו מהו לעמוד מפני ספר תורה‪ ...‬קל וחומר‪,‬‬ ‫ארבעים דייקא ולא ל"ט‪.‬‬ ‫מפני לומדיה עומדים מפניה לא כל שכן (קידושין לג ב)‬ ‫ויש להמתיק הדברים עוד יותר דהנה בספר פרשת‬ ‫והקשו המפרשים דהוא היפוך הגמרא (מכות כב ב)‬ ‫דרכים (דרוש כ"ד) כתב דמורה הוראה עדיף מספר‬ ‫אמר רבא כמה טפשאי שאר אינשי דקיימי קמי ספר‬ ‫תורה עיין שם‪ ,‬וכיון שאומרים תחלה על חטא‬ ‫תורה ולא קיימי מקמי גברא רבה דאילו בספר תורה‬ ‫שחטאנו לפניך בזלזול הורים ומורים‪ ,‬ואפילו המורי‬ ‫כתיב ארבעים ואתו רבנן ובצרו חדא‪ ,‬אם כן שמע‬ ‫הוראה לא היו חשובים בעינינו לכלום‪ ,‬אם כן אנו‬ ‫מינה דהלומדים עדיפי מספר תורה‪ ,‬והכא קאמר‬ ‫סוברים דספר תורה עדיף אפילו ממורי הוראה‪ ,‬ואם‬ ‫דספר תורה עדיף מלומדיה ‪.‬‬ ‫כן אין בכוחם לבטל מה דכתיב בתורה ארבעים יכנו‪,‬‬ ‫ועיין בספר שיח יצחק על מסכת מכות מהגאון ר'‬ ‫ממילא שפיר אנו חייבים מלקות ארבעים דייקא‬ ‫יצחק חיותבנר  ז"ל מבראדי (בן הגאון ר' צבי חיות ז"ל)‬ ‫כמה שכתוב בתורה ודו"קדנר ‪.‬‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬קידושין דף לג ב‪,‬‬ ‫שכתב דכאן דייקינן מן לומדים אבל עדיין אינו גברא‬ ‫השמטות [יומא] בדף נג ב)‬ ‫רבה שיכול לתקן תקנות‪ ,‬ואז ודאי ספר תורה עדיף‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫בנר‪ .‬מח"ס שיח יצחק‪ ,‬נלב״ע תרס"א‪.‬‬ ‫גנר‪ .‬והעיר רבינו‪ :‬ונעלם מעינו הבדולח שכבר כתב כן הפני יהושע ז"ל בכאן‪ ,‬וגם המשנה למלך ז"ל בספר פרשת דרכים ריש דרוש כ"ד‬ ‫הביא כן בשם מהר"י מטראני ז"ל בחידושיו לקידושין ע"ש‪.‬‬ ‫דנר‪ .‬ועיין עוד מה שכתב רבינו בזה‪ ,‬הבאנו דבריו בפניני ילקה״ג ‪ -‬פני י התורה בפסוק מפני שיבה תקום והדרת פני זקן (ויקרא יט לב)‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫וצ‬ ‫מפטיר יונה‬ ‫לימשך אחרי תאוות הגוף‪.‬‬ ‫ויקרב אליו רב החובל ויאמר לו מה‬ ‫(עיין ויקרא רבה בפסוק נפש כי תחטא‪ ,‬דהקב"ה מניח הגוף‬ ‫לך נרדם‪ ,‬קום קרא אל אלהיך אולי‬ ‫ומדיין עם הנשמה יען שהוא מן העליונים ממקום שאין חוטאין‬ ‫יתעשת האלהים לנו ולא נאבד (יונה א‪ ,‬ו)‬ ‫לפניו עיי"ש על פי משל לכהן שהיו לו שתי נשים וכו')‪.‬‬ ‫אדם אשר יש לו עוד תקוה להנצל מצרה לא‬ ‫וזה שכתוב אחר כך דשאלו ליונה מאין תבוא‪ ,‬רוצה‬ ‫ינום ולא יישן‪ ,‬אבל אם אפס אצלו כל תקוה‪,‬‬ ‫לומר ‪ -‬הלא מקורך ממעל‪ ,‬מה ארצך‪ ,‬רוצה לומר ‪-‬‬ ‫חושיו מתבטלים ונופל בתרדמה גדולה‬ ‫הלא ארצך ארץ החיים ומקור מקומך טהור‪ ,‬ואי מזה‬ ‫פירש האלשיך ז"ל‪ ,‬דלפעמים האדם נרדם וישן‬ ‫עם אתה‪ ,‬רוצה לומר ‪ -‬הלא נשמות ישראל חצובות‬ ‫מתוך צרה ולפעמים הצרה מבטלת השינה‪ ,‬והעניין‬ ‫מתחת כסא הכבוד‪ ,‬ויאמר אליהם יונה‪ ,‬מודינא לכם‬ ‫כך הוא‪ ,‬דאם יש לו עוד איזה תקוה להנצל מאותו‬ ‫עברי אנכי‪ ,‬רוצה לומר ‪ -‬אנכי העובר‪ ,‬והעבירה אלי‬ ‫צרה אז לא ינום ולא יישן כי חושב תמיד איך ועל ידי‬ ‫תתייחס ולא אל הגוף עיין שם במתק דבריוהנר ‪.‬‬ ‫מה יוכל להנצל‪ ,‬אבל אם אפס כל תקוה אז אדרבה‬ ‫חושיו מתבטלים והוא נופל בתרדמה גדולה‪ .‬והנה‬ ‫וזכרתי את בריתי יעקב וכו' ‪ -‬הכל‬ ‫לפי מקור מחצבתו של אדם‬ ‫החובלים ראו שיונה ישן ונרדם‪ ,‬אם כן בעל כרחך‬ ‫שהוא חושב שאין עוד שום תקוה להנצל‪ ,‬דלולא זה‬ ‫ועל פי פשוטו נלע"ד על פי מה שכתב השל"ה‬ ‫בודאי לא היה יכול לישן‪ ,‬על כן אמרו לו מה לך נרדם‬ ‫הקדוש (מובא לעיל בעובדיה) דמאמר וזכרתי את בריתי‬ ‫כאילו היה אפס תקוה‪ ,‬הלא יש עוד תקוה קום קרא‬ ‫יעקב וגו' גם כן שייך אל התוכחה כלומר אזכור לך‬ ‫אל אלקיך וגו'‪.‬‬ ‫אלו הדברים לכף חובה שאתה מזרע אבות הקדושים‬ ‫‪spacer‬‬ ‫ועם כל זה לא הלכת בדרך הישר‪ ,‬וגם והארץ אזכור כי‬ ‫נתתי לך ארץ ישראל שאוירא דארץ ישראל מחכים‪,‬‬ ‫ועם כל זה לא הלכת בדרך הטוב עיי"ש‪,‬‬ ‫וזה שכתוב ויאמרו אליו הגידה נא לנו באשר למי‬ ‫ויאמרו איש אל רעהו לכו‬ ‫הרעה הזאת לנו‪ ,‬ר"ל למי מבני אדם יחשוב ה'‬ ‫ונפילה גורלות וגו' (יונה א‪ ,‬ז)‬ ‫הרעה הזאת עד עלות חמת ה' לאין מרפא‪ ,‬כי אינו‬ ‫דומה בן רשע שחוטא לבן צדיק שחוטא וכן אינו‬ ‫השקלא וטריא של הגוף והנשמה‬ ‫דומה מי שדר בארץ טמאה וחוטא למי שגר בארץ‬ ‫באלשיך ז"ל (בפירוש הב' לנבואת יונה) על דרך הרמז‬ ‫קדושה וחוטא וכן אינו דומה בורסקי שחוטא לאדם‬ ‫כתב בזה‪ :‬דיונה רמז לנשמה והעיקר החטא על‬ ‫חשוב שחוטא‪.‬‬ ‫הנשמה‪ .‬וזה שכתוב ויאמרו איש אל רעהו ר"ל הנפש‬ ‫על כן‪ ,‬הגידה נא לנו מה מלאכתך אם בורסקי אתה או‬ ‫והגוף ‪ -‬לכו ונפילה גורלות בשלמי הרעה הזאת לנו‬ ‫נוקב מרגליות‪ ,‬ומאין תבוא‪ ,‬אם מקורך מגזע קודש‬ ‫אם עיקר החטא הוא על הגוף או על הנשמה‪ .‬ויפול‬ ‫אנשים צדיקים או אנשים המוניים‪ ,‬מה ארצך‪ ,‬אם‬ ‫הגורל על יונה דעיקר חרון אפו של הקב"ה רק על‬ ‫אתה דר במקום קדוש או במקום טמא‪ ,‬ואי מזה עם‬ ‫הנשמה‪ ,‬יען דהיא חלק אלוה ממעל ולא היה לה‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫הנר‪ .‬והוסיף רבינו‪ :‬ועיין גם בפירוש הגר"א מווילנא ז"ל (שנדפס בלעמבערג שנת תרח"ם לפ"ק) והוא פירוש נפלא על נבואת יונה בדרך‬ ‫רמז מוסר נפלא יורד חדרי בטן‪ ,‬ומגודל האריכות לא אוכל להעתיק כאן דבריו הקדושים ועמך הסליחה‪.‬‬ ‫זצ‬ ‫הנוי‪ ‬ריטפמ | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫ומיושב בזה מה שמדקדק בספר בינה לעתים שלא‬ ‫אתה‪ ,‬אם מישראל קדושים או מאומה אחרת‪ ,‬ויאמר‬ ‫היה להם לשאול רק מה זאת עשית‪ .‬ולפי זה א"ש דכל‬ ‫אליהם עברי אנכי וגו' על כן וייראו האנשים יראה‬ ‫השאלות האלה שייכים אל גוף הדבר אם חטאו חטא‬ ‫גדולה ויאמרו אליו מה זאת עשית כי ידעו האנשים‬ ‫קל או חטא קשה‪ ,‬ואם יש תקוה שהקב"ה לא ידקדק‬ ‫כי מלפני ה' הוא בורח היינו מהמקום שהוא לפני ה'‬ ‫עמו ולא יחשוב לו חטאו לחטא חמור כל כך‪ ,‬וזה תלוי‬ ‫שהוא ארץ ישראל כמו שכתב במצודת דוד (לעיל‬ ‫במקור מחצבתו של האדם ומקום דירתו ומלאכתו‬ ‫פסוק ג) וכיון שהוא עברי ומקורו מגזע קודש וגם הוא‬ ‫כנ"ל‪ ,‬ולכן שאלו אותו כל הדברים האלה ודו"ק‪.‬‬ ‫דר בארץ ישראל שהוא לפני ה'‪ ,‬אם כן ביותר יחרה‬ ‫אפו של הקב"ה שאיש כזה יחטא על כן יראו האנשים‬ ‫יראה גדולה‪.‬‬ ‫בס״ד‬ ‫מכון‬ ‫אוצרות‬ ‫זצוק״ל‬ ‫מספרי הג״ר גרשון שטערן‬ ‫הגרשוני‬ ‫הוצאת פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫הסכם‬ ‫כתב‬ ‫עורך אחראי‬ ‫מו״ה חיים יוסף‬ ‫בערנאטה‬ ‫אלה דברי הברית והתנאים שנדברו והוסכמו בין שני הצדדים‬ ‫ביקורת וייעוץ‬ ‫הרב אליעזר‬ ‫מצד א‪ -‬מכון אוצרות הגרשוני בהנהלת מו״ה חיים יוסף בערנאטה הי״ו‬ ‫אבראהאמאוויטש‬ ‫ומצד ב‪ -‬ידידנו הדגול אוהב ותומך תורה ‪ ,‬כ״ש מפארים‬ ‫ביקורת‬ ‫הרב יהושע דעססער‬ ‫הי״ו‬ ‫מוה״ר‬ ‫הרב בן ציון בערגמאן‬ ‫הרב יעקב אריאל‬ ‫אשר הואיל באו״נ היקרה לקחת חבל במפעל הגדול הזה ובחר לנחלה לו לרכוש זכות‬ ‫הרב בערל גרינוואלד‬ ‫‪$12,000‬‬ ‫הדפסת כרך ג׳‬ ‫‪$12,000‬‬ ‫הדפסת כרך א׳‬ ‫*שיכלול בתוכו‪:‬‬ ‫*שיכלול בתוכו‪:‬‬ ‫אוצרות הפנינים ‪ -‬תוכן מפורט‬ ‫אוצרות הפנינים ‪ -‬תוכן מפורט‬ ‫פניני המועדים (וחמש מגלות)‬ ‫פניני השערים (הקדמות מספרי רבינו)‬ ‫מתוק לנפש (ה׳ דרשות נפלאות ‪ -‬באידיש)‬ ‫פניני התורה ‪( -‬בראשית שמות ויקרא)‬ ‫פניני הדרוש‬ ‫פניני תהלים‬ ‫הערות לפנינים ‪ -‬מגדולי ישראל‬ ‫מחרוזת הפנינים ‪ -‬מפתחות לג׳ הכרכים‬ ‫‪*$12,000‬‬ ‫הדפסת כרך ב׳‬ ‫*שיכלול בתוכו‪:‬‬ ‫אוצרות הפנינים ‪ -‬תוכן מפורט‬ ‫פניני התורה ‪( -‬במדבר דברים)‬ ‫ובדעתנו בעז״ה לאחר זמן להדפיס עוד כרך‪:‬‬ ‫פניני משלי‬ ‫שיכלול בתוכו‪:‬‬ ‫פניני נ״ך‬ ‫פניני הלכה‪ ,‬תשובות ועוד‬ ‫תולדות הגרשוני‬ ‫פניני האגדה‬ ‫אופן התשלומין‪:‬‬ ‫‪$22,000‬‬ ‫*ב׳ הכרכים על התורה‬ ‫במשך י״ב חודש‬ ‫בפעם אחת‬ ‫במשך כ״ד חודש‬ ‫בב׳ פעמים‬ ‫ז״ל‬ ‫לע״נ‬ ‫נפ׳‬ ‫או לזכות‬ ‫שנת‬ ‫לחודש‬ ‫וע״ז באעה״ח יום‬ ‫מצד ב׳‬ ‫מצד א׳‬ ‫* וזאת למודעי‪ :‬שבעת עריכת הספרים יוכל להשתנות תוכן הכרכים‪ ,‬וכמה מהערכים יכול להיות שיופיעו בחלק אחר ממה שכתבנו כאן (כגון בכרך ד׳)‪ ,‬וד״ל‪.‬‬ ‫יה”ר‬‬שזכות‬‬הפצת‬‬תורתו‬‬של‬‬הגאון‬‬המחבר‬‬זצוק”ל‬‬תעמוד‬‬לו‬ולכל‬הנלוים‬אליו‪‬‬,‬להגדיל‬‬תורה‬‬ולהאדירה‬‬‬ ‫מתוך‬‬נחת‬‬והרחבת‬‬הדעת‪‬,‬ולהתברך‬בברכה‬המשולשת‬התורה‪-‬אורך‬ימים‬בימינה‬ובשמאלה‬עושר‬וכבוד‪‬,‬אכיה״ר‪‬.‬‬ ‫ליתר פרטים‪ :‬חיים יוסף בערנאטה | ‪pnineiyalkuthagershuni@gmail.com | 347.224.1477‬‬ ‫בס״ד‬ ‫מכון‬ ‫אוצרות‬ ‫זצוק״ל‬ ‫מספרי הג״ר גרשון שטערן‬ ‫הגרשוני‬ ‫הוצאת פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫הסכם‬ ‫כתב‬ ‫עורך אחראי‬ ‫מו״ה חיים יוסף‬ ‫בערנאטה‬ ‫אלה דברי הברית והתנאים שנדברו והוסכמו בין שני הצדדים‬ ‫ביקורת וייעוץ‬ ‫הרב אליעזר‬ ‫מצד א‪ -‬מכון אוצרות הגרשוני בהנהלת מו״ה חיים יוסף בערנאטה הי״ו‬ ‫אבראהאמאוויטש‬ ‫ומצד ב‪ -‬ידידנו הדגול אוהב ותומך תורה ‪ ,‬כ״ש מפארים‬ ‫ביקורת‬ ‫הרב יהושע דעססער‬ ‫הי״ו‬ ‫מוה״ר‬ ‫הרב בן ציון בערגמאן‬ ‫הרב יעקב אריאל‬ ‫אשר הואיל באו״נ היקרה לקחת חבל במפעל הגדול הזה ובחר לנחלה לו לרכוש זכות‬ ‫הרב בערל גרינוואלד‬ ‫שנטל על עצמו הנצחת מדור‪:‬‬ ‫נ‬ ‫‪$3,600.00‬‬ ‫פניני נ״ך‬ ‫פניני השערים (מהקדמות ספרי רבינו) מכר ‪$1,800.00‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪$2600.00‬‬ ‫מתוק לנפש (ה׳ דרשות נפלאות באידיש)‬ ‫‪$3600.00‬‬ ‫נמכר‬ ‫פניני התורה (כל חומש)‬ ‫‪$2,600.00‬‬ ‫נמכר‬ ‫פניני הדרוש‬ ‫‪$3600.00‬‬ ‫ר‬‫‪ 1‬נמכ‬ ‫פניני המועדים (כל מועד)‬ ‫‪$3,600.00‬‬ ‫תולדות הגרשוני‬ ‫‪$3,600.00‬‬ ‫נמכר‬ ‫פניני תהלים‬ ‫‪$5,400.00‬‬ ‫אוצרות הפנינים ‪ -‬מפתחות לג׳ כרכים‬ ‫‪$3,600.00‬‬ ‫פניני משלי‬ ‫אופן התשלומין‪:‬‬ ‫במשך י״ב חודש‬ ‫בפעם אחת‬ ‫במשך כ״ד חודש‬ ‫בב׳ פעמים‬ ‫ז״ל‬ ‫לע״נ‬ ‫נפ׳‬ ‫או לזכות‬ ‫שנת‬ ‫לחודש‬ ‫וע״ז באעה״ח יום‬ ‫מצד ב׳‬ ‫מצד א׳‬ ‫יה”ר‬‬שזכות‬‬הפצת‬‬תורתו‬‬של‬‬הגאון‬‬המחבר‬‬זצוק”ל‬‬תעמוד‬‬לו‬ולכל‬הנלוים‬אליו‪‬‬,‬להגדיל‬‬תורה‬‬ולהאדירה‬‬‬ ‫מתוך‬‬נחת‬‬והרחבת‬‬הדעת‪‬,‬ולהתברך‬בברכה‬המשולשת‬התורה‪-‬אורך‬ימים‬בימינה‬ובשמאלה‬עושר‬וכבוד‪‬,‬אכיה״ר‪‬.‬‬ ‫ליתר פרטים‪ :‬חיים יוסף בערנאטה | ‪pnineiyalkuthagershuni@gmail.com | 347.224.1477‬‬ ‫בס״ד‬ ‫מכון‬ ‫אוצרות‬ ‫זצוק״ל‬ ‫מספרי הג״ר גרשון שטערן‬ ‫הגרשוני‬ ‫הוצאת פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫הסכם‬ ‫כתב‬ ‫עורך אחראי‬ ‫מו״ה חיים יוסף‬ ‫בערנאטה‬ ‫אלה דברי הברית והתנאים שנדברו והוסכמו בין שני הצדדים‬ ‫ביקורת וייעוץ‬ ‫הרב אליעזר‬ ‫מצד א‪ -‬מכון אוצרות הגרשוני בהנהלת מו״ה חיים יוסף בערנאטה הי״ו‬ ‫אבראהאמאוויטש‬ ‫ומצד ב‪ -‬ידידנו הדגול אוהב ותומך תורה ‪ ,‬כ״ש מפארים‬ ‫ביקורת‬ ‫הרב יהושע דעססער‬ ‫הי״ו‬ ‫מוה״ר‬ ‫הרב בן ציון בערגמאן‬ ‫הרב יעקב אריאל‬ ‫אשר הואיל באו״נ היקרה לקחת חבל במפעל הגדול הזה ובחר לנחלה לו לרכוש זכות‬ ‫הרב בערל גרינוואלד‬ ‫עוד זכויות הנצחה‪:‬‬ ‫עמוד שלם (בג׳ כרכים) ‪$2,400‬‬ ‫עמוד שלם (בב׳ כרכים) ‪$1,800‬‬ ‫עמוד שלם (בכרך א׳) ‪$1,000‬‬ ‫‪$750‬‬ ‫חצי עמוד‬ ‫‪$500‬‬ ‫שליש עמוד‬ ‫‪$360‬‬ ‫רבע עמוד‬ ‫‪$180.00‬‬ ‫מעות קדימה‬ ‫אופן התשלומין‪:‬‬ ‫בפעם אחת‬ ‫בב׳ פעמים‬ ‫במשך י״ב חודש‬ ‫במשך כ״ד חודש‬ ‫אופן התשלומין‪:‬‬ ‫במשך י״ב חודש‬ ‫בפעם אחת‬ ‫במשך כ״ד חודש‬ ‫בב׳ פעמים‬ ‫ז״ל‬ ‫לע״נ‬ ‫נפ׳‬ ‫או לזכות‬ ‫שנת‬ ‫לחודש‬ ‫וע״ז באעה״ח יום‬ ‫מצד ב׳‬ ‫מצד א׳‬ ‫יה”ר‬‬שזכות‬‬הפצת‬‬תורתו‬‬של‬‬הגאון‬‬המחבר‬‬זצוק”ל‬‬תעמוד‬‬לו‬ולכל‬הנלוים‬אליו‪‬‬,‬להגדיל‬‬תורה‬‬ולהאדירה‬‬‬ ‫מתוך‬‬נחת‬‬והרחבת‬‬הדעת‪‬,‬ולהתברך‬בברכה‬המשולשת‬התורה‪-‬אורך‬ימים‬בימינה‬ובשמאלה‬עושר‬וכבוד‪‬,‬אכיה״ר‪‬.‬‬ ‫ליתר פרטים‪ :‬חיים יוסף בערנאטה | ‪pnineiyalkuthagershuni@gmail.com | 347.224.1477‬‬ ‫מכתב נפלא‬ ‫זצוק״ל‬ ‫מרבינו הגה״צ בעל ילקוט הגרשוני‬ ‫יומא דהילולא ט״ז אייר‪ ,‬תרצ״ו‬ ‫מכתב בכתי״ק הגאון בעל ילקוט הגרשוני זצוק״ל בסגולת הדפסת ספריו הנפלאים‬ ‫״אולי יזדמן לפניו איש נדיב אחד שרוצה לעשות זכר עולם לו ולאבותיו‪....‬הקב״ה ישלם שכרו הרבה מאוד‬ ‫לפי גודל המצוה והחסד אשר יעשה בזה עמי‪...‬‬ ‫״שם עולם אתן לו אשר לא יכרת״‬ ‫בס״ד‬ ‫יעצט צום נייעם יאר‬ ‫קענט איר העלפן פארשפרייטן די אור תורת בעל ילקוט הגרשוני‬ ‫וואס האט באלאכטן כלל ישראל משך דורות‬ ‫די דריי הערליכע בענדער‬ ‫נאנט צו‬ ‫‪2,000‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫עמודים‬ ‫וועלן גייען צום דרוק בעז״ה‬ ‫באלד נאך די ימים טובים הבעל״ט‬ ‫פארפאסט נישט די געלעגנהייט! פארבינט אייך גלייך מיט דעם מו״ל‬ ‫‪PnineiYalkutHagershuni@gmail.com 347.224.1477‬‬