פניני ילקוט הגרשוני · Pninei Yalkut Hagirshoiny — ראש השנה (2026-09-07)

גו ד
ם
כ ׳ ג
בקרו רכי
מה מא
פניני המועדים
ש
ב תשפ״ ״ל
י
ז
לפ״ק
ימים הנוראים
בעזהשי״ת
פניני המועדים
ספר
פניני
המועדים
ליקוטי פנינים מתוך הקובץ הגדול והנפלא
של הגאון הגדול המפורסם
ימים נוראים זצוק״ל רבי גרשון שטערן
אבד״ק מ׳ לודאש
תלמידם של בעל מהר״ם שיק ,חתן סופר ,וקול ארי׳ זי״ע
וחתן בעל בית שערים זי״ע
בעהמ״ח ספרי ילקוט הגרשוני י״ב חלקים ועוד
נלקטו ,נערכו ,ונסדרו בס״ד ע״י
חיים יוסף בערנאטה
ברוקלין נ.י.
שנת תשפ״ז לפ״ק
ימים נוראים
בס״ד
מכון
אוצרות
זצוק״ל מספרי הג״ר גרשון שטערן הגרשוני הוצאת פניני ילקוט הגרשוני
בס״ד
בפרוס השנה החדשה תשפ״ז לפ״ק
אמע״כ הרה״ח ,רודצו״ח ,אוהב ומוקיר ספרים ולומדיהם שליט״א
אחדשה״ט.
הנני עוסק זה למעלה מ 10-שנים לטובה בעריכת הספרים ״פניני ילקוט הגרשוני״ להגאון הגדול המפורסם בדורו רבי
גרשון שטערן זצוק״ל מגדולי המחברים והדרשנים בארץ אונגארן -תלמיד המהר״ם שיק ,הקול ארי׳ ,והחתן סופר
זצוק״ל ,וחתן הגאון בעל שו״ת בית שערים זצוק״ל .בעמ״ח הספרים המפורסמים והמהוללים ״ילקוט הגרשוני״ י״ב
חלקים ועוד.
ספרי ילקוט הגרשוני הם נכסי צאן ברזל בעולם התורה ,והתחבב מאוד אצל שוחרי תורה מכל הסוגים ,הן בעלי
הפלפול ודרוש ,שהתענגו על ההברקות והחידושים הנפלאים שערך המחבר מדילי’ ומשל אחרים ,והן בעלי הפשט
ואוהבי האגדה שהתענגו ללמוד בנועם אמריו אשר העלה בילקוטו .ומה גם כי לא מלקט גרידא היה רבינו המחבר כי
אם העיר על דבריהם כדרכה של תורה ,והוסיף עליהם זקוקין מדילי’ חידושים נפלאים ,כך שדורות שלימים התחנכו
על פלגי ספרו והיה בפיהם כדבש למתוק ואור לעינים ,ורבים מן המלקטים הבאים אחריו שמו מילקוטו אל כליהם,
ולפעמים אף לא הזכירו את החכם הזה.
העיר ה’ את רוחינו להוציא לאור פנינים ומרגליות מים הרחב של תורת הילקוט הגרשוני ,והגשנו לפני הקורא והמעיין
את אלו הדברים אשר המה שוים לכל נפש ,וכבר הגשנו לפני רבנן ותלמידיהון כמה וכמה דוגמאות של עבודתינו
הזאת ושבחוהו רבנן וגם הודו לנו ותלי”ת זכינו לקבל הסכמות בכתב ידם של גדולי ישראל עיני העדה בארץ ובגולה,
ומהם שהאצילו מזמנם היקר להעיר ולעורר באיזה מקומן של שבחים למען הראות חביבות הדברים עליהם ,ובעז״ה
נקוה להדפיסם בקונטרס מיוחד בתוך הספר בשם ״הערות לפנינים״ ,ועל מקומם.
בחג הפסח תש״פ ,זכינו בעזהשי״ת להוציא לאור הגדה של פסח -פניני ילקוט הגרשוני ,וכן יצא לאור על ידינו בשנת
תשפ״א ספר זמירות לשבת קודש -פניני ילקוט הגרשוני (בנדבתו של גיסי היקר והח’ מו”ה זלמן לייב בלויא הי”ו).
כמו”כ זכינו במשך שנתיים האחרונות להוציא קונטריסים מתורת רבינו לרגל המועדים הבאים לקראתינו לשלום,
ובנדבת לבם של נדיבים מבינים יכולתי להפיץ כל פעם מאות עותקים בבתי מדרשות כהכנה לקראת המועדים להנות
בהם בני אדם .יה״ר שזכות הפצת תורת הגאון זצ״ל תעמוד בעדם להתברך בכל מילי דמיטב.
ובעזהשי”ת בחודש תמוז תשפ״ג זכינו להוציא לאור הספר הנפלא פניני ילקוט הגרשוני ( 624עמודים) הכולל פניני
השבת /פניני האבות (על ענייני שבת קודש ועל כל פרקי אבות) עם ברכת הנפש על ברכי נפשי וט״ו שיר המעלות
(שרבינו חיברו בשעתו בלשון אידיש ועכשיו תורגם מחדש על ידינו באידיש המדוברת בדורינו) ,פנינים נבחרים (ערכים וענינים
בשמעתתא בהלכה ובמנהג) ,ועם פנינים לעת מצוא (חומר לדרוש למאורעות במעגל החיים).
החלקים הבאים על התורה ,על המועדים ועוד עומדים עכשיו בשלבי עריכה סופיים( ,וישתרעו על קרוב לכ2100-
עמודים עם מפתחות מפורטות כעצת כמה גדולי דורינו שליט״א) ,ומצפים להכניסם לדפוס בעז״ה בקרוב אחרי הימים
טובים.
כאשר הילקוט הגרשוני הי׳ מיושבים ראשונה במלכות-מאן מלכי רבנן ,דרשנים ,ואוהבי דרוש ואגדה,
(יחד עם פלפולים נאים) הי׳ מן הראוי לכבודו להשתתף בנדבת לבו הטוב באופן חשוב בדבר נשגב זה -ולמצוה רבה
ולזכות הרבים תחשב.
בברכת כתיבה וחתימה טובה
בספר״ן של צדיקים גמורים,
חיים יוסף בערנאטה
ליתר פרטים :חיים יוסף בערנאטה | pnineiyalkuthagershuni@gmail.com | 347.224.1477
הסכמה
מאת הגאון הגדול רבי חיים מאיר הלוי ואזנר זצוק״ל אב״ד זכרון מאיר בעל מחשבת הלוי
הסכמה
מאת הגאון הגדול רבי יחזקאל רוטה זצוק״ל אבד״ק קארלסבורג בעל עמק התשובה
(שהצטרף למכתב תלמידו יבלח״ט הגאון בעל בנין שלום שליט״א)
שלום נח סג״ל ו
וייס
דומ"ץ אורשיווא
מחבר ספרי תיקון עירובין וספרי בנין שלום
לה״ו בעזהשי"ת
אחרי ראותי מכתב הנ״ל מש״כ ידידינו העוז כבוד יום ג' כ"ח למרחשון לסדר 'הביאה לי ציד ועשה לי
הרהגה״צ דומ״ץ אורשיווא שליט״א בעהמח״ס בנין מטעמים' תשע"ט לפ"ק
שלום ותיקון עירובין ,אמרתי לבא ג״כ לחזק את מה נכבד היום ,בהגלות נגלות תעלומות חכמה ,פנינים
הרה״ח המו״מ וכו׳ כמוהר״ר חיים יוסף בערנאטה יקרים ציצים ופרחים בהלכה ואגדה ודרוש מספרו
שיחי׳ ,דטוב עשה בעמיו לאידפוסא אידרא את של האי ספרא רבא לישראל הגאון המפורסם בדורו
תורת ילקוט הגרשוני ולחדש זיוו והדרו באותיות רבי גרשון שטערן זצוק"ל אבד"ק מאראש-לודאש
מאירות עינים ובסידור טוב וישר כי רב גובריה שברומניה יע"א ,אשר חשף בזרוע בקיאותו פניני
וחיליה בעולם התורה ,וישמחו ויגילו דורשי ה׳ מרגליות מראשונים ואחרונים מפענח נעלמים אשר
לקראת הודו והדרו ליהנות מאור תורתו הגנוז צפונים וטמונים בחדרי משכיות ספריהם ,והעשיר את
בספריו ,וזכות גדול הוא לכבוד המו״ל שקיבל עולם התורה בשנים עשר כרכי 'ילקוט הגרשוני' כרכים
מלאים כל טוב ,וכבר עלה בהסכמה מגאוני תקיפי
על עצמו כ״ז ,וקורא אני עליו חכם לב יקח מצות,
קמאי כשנדפס לראשונה בספרו ילקוט הגרשוני על
ובודאי יגן עליו להתברך בכל מילי דמיטב בשפע
אותיות ,ומי יבוא אחר המלך ,מי לנו להעיד על אדם
רב ולהצלחה בכל הענינים ,ומצוה גוררת מצוה
גדול בענקים ,הלא ידועה לכל תוקף וגדולת ספרי
היות שעוסק בלי ליאות לחדש הדר ספה״ק ברוב 'ילקוט הגרשוני' ואך למותר להרבות בשבחו ,כי מי
פאר והדר ע״כ זכו ליה משמיא גם למקחו של לא שמע את פרשת גדולת הספרים ,והוא מן הספרים
אותו גאון ,ולכל מבקשי ויראי ה׳ פונה אני בדברי הראשונים שנדפסו פה עלי אדמות אמעריקע לאחר
אלה להביא ברכה מרובה בבתיהם ע״י קניית ספר החורבן הנקרא מלחמת העולם השני' ,וקפצו עלי' זביני,
הנוכחי במחיר מלא ,ובמהרה נזכה להרמת קה״ת וזכרנו שהיו הספרים מצויים גם בבית אמ"ר ז"ל ,והייתי
בביהמ״ק אס״ו. משתעשע הרבה בהם בימי בחרותי ,שהוא מלא וגדוש
הכו״ח למען העוסקים בתורת הקדמונים בהלכה ובאגדה ,כרכא דכולא ביה.
הק׳ יחזקאל רוטה אך באתי בזה להודות למע"כ ידידינו הרב הנכבד והנעלה
מו"ה חיים יוסף בערנאטה ני"ו שירד בגנים להשביח
מקחו של צדיק ,בעריכה חדשה ומפוארה ,באותיות
בהירות ומאירות עינים ,ע"פ סדר פרשיות התורה בטוב
טעם ודעת ,בהגהות ומראה מקומות ,וקשר לו כתרים
בראש כל ענין ,ובפיסוק וחלוקת המאמרים לקטעים,
כאשר עיניכם תחזינה מישרים ,ומעתה יהי' דבר השוה
לכל נפש לשתות לצמאון ממעינו בטוב ובנעימים.
ויה"ר שיזכהו השי"ת לבצע את מחשבתו הטובה במהרה לברך על המוגמר מתוך רוב נחת ,וזכות המחבר תעמוד
לו להתברך בכל מילי דמיטב ,ובוודאי יהא למליץ לכל המתעסקים להפיץ תורתו ,וכשאלת המחבר במצבתו שכתב
בתוה"ד ב'תורה עמלתי ,נ'ועמה טעמתי ,מ'פריה ומטובה לרבים שלחן ערכתי ,ש'אול אשאל ואבקשה מאלוקי בעודי,
ה'ספרים שחברתי ימליצו טוב בעדי וכו' ,זי"ע אכי"ר.
בברכת התורה
הסכמה
מאת הגאון הגדול רבי יצחק טובי׳ ווייס זצוק״ל גאב״ד ירושלים ת״ו ,בעל שערי טובי׳
(שהצטרף להסכמת יבלח״ט הגאון הגדול רבי אברהם יצחק אולמאן שליט״א)
*
* ההערות יודפסו
ב״הערות לפנינים״ ועל מקומם
הסכמה
המכתבים נדפסו לפי סדר א-ב
בס״ד יום שישי ערב שב״ק נצו״י
כ״ד לחדש הרחמים והסליחות תשפ״ד ,לסדר
״ועתה כתבו לכם את השירה הזאת״
שורות אלו נכתבות ברוב הערכה והערצה
לקיים מאמר החכם מכל אדם ״אל תמנע טוב
מבעליו" (משלי ג ,זך).
ידוע ומפורסם גודל יקרת חין ערכם של
הספרים המתוקים מדבש ונופת צופים
של הגאון הגדול המפורסם בעל ״ילקוט
הגרשוני״ מלאים זיו ומפיקים נוגה בכל
מקצועות שבתורה.
אולם זה זמן רב שאין בכלל להשיג הספרים,
אמנם חכמינו הקדושים ז״ל אמרו ברוך שמסר
עולמו לשומרים (ע״ז מ ב).
זכות גדול עד מאוד זוכה האדם היקר באנשים
מלא וגדוש כביר המעש ורב פעלים ,שמו הטוב
נישא בפי כל לשם ולתהלה ,איש חמודות ורב
תבונות הרה״ח רבי חיים יוסף בערנאטה שליט״א ,אשר לקח לעצמו מצוה גדולה ונפלאה לזכות את הרבים
ולהדפיס הספרים מחדש בבחינת ״זה קלי ואנוהו״ ,כל מאמר ומאמר הוסיף מראי מקומות -פיענח ראשי
תיבות ,הוסיף ציצים ופרחים לכבודה של תורה ,הנאה רוחנית ושמחת התורה יש כשרואים גודל פעולתו
שפעל והשקיע לב ונפש רוח ונשמה לכל מאמר.
אין ספק שהמחבר זי״ע וכמו כן כלל ישראל אסירי תורה ,ומעריכים ומברכים את הרב רבי חיים יוסף
שליט״א שיזכה לברך על המוגמר ולהוציא מכח אל הפועל שאיפותיו המבורכים להגדיל תורה ולהאדירה
בשמחה ובטוב לבב.
ומהשמים יתברך הוא וכל משפחתו בכתיבה וחתימה טובה ,שנה טובה ומתוקה ,בריות גופא ונהורא
מעליא ,בהרחבת הדעת ושלוות הנפש.
גדול כח זיכוי הרבים שהנכם זוכים בזה ,שאך טוב וחסד יהא חלקכם כל החיים ,אכי״ר.
הכו״ח לכבוד התורה,
אהרן טויסיג
הסכמה
המכתבים נדפסו לפי סדר א-ב
בס״ד
הן למותר לבוא בכתובים על ספריו
של רב האי גאון הגדול נודע בשערים
בספריו המצויינים בהלכה ואגדה,
ספרי ילקוט הגרשוני ,אשר כבר
נדפסו בהסכמות גדולי עולם בדור
העבר ,אשר זכה שספריו עולים
על שלחן מלכים ,מאן מלכי רבנן,
ושפתותיו דובבות מהפנינים היקרים
הנאמרים משמו ,ולא באתי אלא
להעדפה לחזק ידי עושי מצוה ה״ה
הרה״ח מופלג ירא ושלם מוה״ר
חיים יוסף בערנאטה שליט״א אשר
נטל על שכמו לסדר הדברים מחדש,
מסודרים בסדר יפה ונעים ,דבר
דבור על אופניו ,אשר פנים חדשות
באו לכאן ,ולסדר כל הדברים
המפוזרים לפונדק אחד כדי שיוכלו
רבים ליהנות ממנו.
והנני בזה בברכתי אשר חפץ ה׳ יצליח בידו ,וכמעשיו בספרים שכבר הוציא לאור כן יזכהו ה׳
לברך על המוגמר גם בשאר החלקים .ובודאי שהגאון המחבר זצ״ל ימליץ טוב בעדו למעלה,
שמרביץ תורתו לעם ה׳ ,וזכותו יגן עלינו להתברך בשפע ברכה והצלחה עד עולם.
הכו״ח לכבוד התורה,
הק׳ אשר אנשיל כ״ץ
יום ח״י אלול תשפ״א לפ״ק
הסכמה
בן ציון הכהן שטראססער
אב''ד דק''ק נייטרא ב.פ .יצ''ו
בעזהשי"ת
כ״ו לחדש אלול תשע״ח לפ״ק
הן מודעת זאת בכל הארץ יקרת ערך ספרי הגאון הגדול המפורסם בדורו כקש"ת רבי גרשון שטערן
זצוק"ל אבד"ק מאראש-לודאש במדינת הגר ,מגדולי תלמידי מרנן בעל מהר”ם שיק ,חתן סופר ,וקול
ארי’ זצוק''ל ,אשר האיר פני תבל בחיבוריו היקרים ״ילקוט הגרשוני״ בכל מקצועות התורה ,וכפי אשר
העידו עליו גדולי דורו שעיטרו חיבוריו הרבים עם הסכמותיהם והערותיהם.
כמו כן היו הרבה מגדולי הדור ההוא עומדים אתו בחילופי מכתבים ,והיו ת"ח משתעשעין בדבריו ונהנין
מחריפותו ובקיאותו הנפלאה ,ומדרשותיו ורעיוניו המבריקים .אבל דא עקא כי אחר המלחמה הנוראה
לא הי' הדור החדש מכיר ערכו של ספריו הנפלאים ודבריו המתוקים שנאמרו בטוב טעם ודעת.
ובכן כאשר הובאו לפני עלים לתרופה פנינים מתורתו ,אשר יגע וטרח ולקט וערך ומצא כדי מדתו
כבוד הרב הנכבד והנעלה מו''ה חיים יוסף בערנאטה ני’’ו ,וכוונתו רצוי' לזכות את הרבים בתורתו של
הגאון ז"ל ,ברכתי עליהם ברכת הנהנין על המאמרים היפים ובאופן שהם מסודרים ,ופנים חדשות באו
לכאן .ומעתה יטעום הדור שלנו מנופת צוף דבש אמריו הנעימים וליקוטיו היקרים המפוזרים בהכרכים
המרובים שחיבר בהלכה באגדה.
והנה ,בזמן האחרון קבלתי ממנו כמה פעמים לרגל המועדים הבאים לקראתנו ,קונטרסים מסודרים
מתורתו של הגאון המחבר זצ"ל מלאים זיו ומפיקים נוגה ,וכל פעם שעוברים על מאמר אחד משתוקקים
לעוד מאמר ומאמר בבחינת אכלתי ואוכל עוד ,וב"ה אור הספר מוסיף והולך.
ובלי ספק כי המחבר שהיה גאון בתורה וצדיק במעשיו נהנה בעוה’’ב על שמאמריו וציצים ופרחים
שעשה לתורה ,לא יהיו מונחים עוד בקרן זוית ,אלא עולה ויעלה על שלחן מלכים ,תלמידי חכמים
ובעלי בתים זקנים עם בחורים והכל בזכותו של הרב הנכבד הנ''ל ,וע’’י חכמה ומלאכה שהוא מכניס
בזה עד שיהיה ’‘תורה מפוארה בכלי מפואר’’.
לכן הנני בברכה ,תחזקנה ידיכם להמשיך עבודתכם החשובה ,והקב’’ה ישלח ברכה והצלחה במעשי
ידיכם ,ולברך על המוגמר לעת מצוא.
בברכת התורה ובברכת כוח״ט,
בן ציון הכהן שטראססער
הסכמה
ב״ה
יום ג׳ לסדר ויברך אותם משה
פ׳ פקודי
יום כ״ח לחודש אדר ראשון ,שנת
תשפ״ב לפ״ק
באתי בשורות אלו להגיד אדם ישרו,
אדם היקר באנשים ,הרבני החסיד
ירא ושלם ,מופלג בתורה וחסידות,
ה״ה מוהר״ר רבי חיים יוסף בערנאטה
שליט״א ,אשר נטה שכמו לסבול עול
לחזור ולהדפיס ברוב פאר והדר את
ספרי ילקוט הגרשוני על התורה ועל
מועדים וחי׳ על הש״ס אשר חברם
הגה״צ מגדולי דור הקדום דור דעה רבי
גרשון שטערן זצ"ל אב״ד לודאש יצ״ו.
באמת איני רגיל ואיני כדאי לבוא בשער
המלך להיות שר המסכים ,ובפרט על
ספר אשר גאונים וקדושי עליון זי״ע
שבחוהו ורוממו ספר זו ובקרב קדושים
תתהלל ,ובפרט שדברי ספר זו מעיד על
עצמו ,משובץ בפנינים יקרים ,הנחמדים מזהב ,ישרים משמחי לב ,יחד עם יראת ה׳ טהורה עומדת לעד.
רק באתי לחזק ידי הרבני החשוב הנ״ל ולהיות נטפל לעושה מצוה רבה ,איש אשר רוח אלקים בו לחשוב
מחשבות ,לעשות בחכמה ובתבונה ובדעת מלאכת הקודש לברר מקחו של ת״ח ,ולהדרו ולפארו באופן הפלא
ופלא לתועלת הרבים שוחרי תורה ולומדי׳ אשר ימצאו בו להשקיט צמאונם לדבר ה׳ ע״י באר המים חיים אשר
נמשך מדברי הספר ,ולשאת את ראש בני גרשו״ן.
ואסיים דברי בברכת הדיוט:
בזכות הפצת מעיינות חיים ,תזכו לאריכת ימים ושנים .והפסוק אורך ימים בימינה ...יתקיים ,וכן סיפא ...ובשמאלה
עושר וכבוד כי טובים השנים .ותזכו להמשיך פעולתכם לטובה לעשות רצון אבינו שבשמים ,עדי שנזכה בקרוב
לביאת בן דוד בבנין ציון וירושלים.
הכוה״ח להגדיל תורה ולהאדירה,
בנימין ברייער
הסכמה
בס״ד
כן בקודש חזיתי אוצר גדול ונחמד ,ה״ה ספרי פניני ילקוט הגרשוני ,נתחלק לכמה
שערים ,והם תוכן הדברים של מאמרים מובחרים ,ציצים ופרחים מתוקים לחיך כל
אוכל ,הנמצאים בכל ספרי ילקוט הגרשוני של הגאון הגדול המפורסם רבי גרשון
שטערן אבד״ק מ׳לודאש ז״ל ,אשר חשף בזרוע בקיאותו פניני מרגליות מראשונים
ואחרונים ,מפענח נעלמים אשר צפונים וטמונים בחדרי משכיות ספריהם ,ונלקטו
כעת בטוב טעם ודעת בסדר יפה אף נעים ,להקל בזה על הקורא לרוץ בהם להתבשם
ולהתחמם בדבריו הנחמדים ,ובפרט בפנינים לשבתות ולמועדים ,והוא מעשי ידי אומן
הרבני היקר החסיד הנכבד איש האשכולות מעוטר במעלות ובמדות ,אוצר כלי חמדה,
מרבה פעלים לתורה ולתעודה ,מוה״ר חיים יוסף בערנאטה שליט״א אבן יקר בעיר
בארא פארק ,והנה הספר ילקוט הגרשוני כבר עלה בהסכמה מגאוני דורו דור דעה,
שהפליגו מאוד בשבח הספר ,ובאתי בזה רק לחזק את ידי הרבני החסיד הנ״ל שדבר
גדול עשה בזה ,ותגן עליו להתברך בכל מילי דמיטב בשפע רב ,ולהצלחה בכל ענינים,
עדי נזכה לביאת גוא״צ בב״א.
ובאעה״ח ג׳ לסדר אשר תשים לפניהם (כשלחן הערוך)
תשפ״ב לפ״ק פה קרית יואל
הק׳ געציל בערקאוויטש
* ההערה יודפס ב״הערות לפנינים״ ועל מקומם
הסכמה
בה״י הטו״ב בשבט ,״הבו לי ילקוט
הגרשוני״ לפ״ק
שמחתי באומרים לי אשר הספר
היקר והחביב ,״ילקוט הגרשוני״,
אוצר כלי חמדה מתיקין ודובשין,
שנתחבר ע״י הגאון הנפלא ,נודע
בשערים ,פה מפיק מרגליות,
נזר הדרשנים בדור דעה שקודם
החורבן באירופא ,ה״ה הג״ר גרשון
שטערן זצ״ל רב ואב״ד לודאש,
היתה לו עדנה בפאר והדר,
בההדרתו מחדש בפנים חדשות
מאירות ומסבירות קילורין לעינים,
מעשי ידיו להתפאר של מכובדי
מאד נעלה הרבני החשוב חו״ב
מוהר״ר חיים יוסף בערנאטה שי׳
לאיו״ט אב״י פה בארא פארק יע״א.
והנני ממהר להמנות עם העושים
לדבר מצוה ,לחזק ידו ולאמץ רוחו,
להתאזר עוז מחיל אל חי״ל ,עדי יהא הבנין כלול בהדרו לתפארת תורה״ק והוגי בדת שעשועים המסלסלים
בה בכל יום כחדשים ,אשר יוכלו לרדות מדבשה של תורה ולהתענג מזיו כבודה בפניני יקר אשר ליקט הרב
הגרשוני ככוכבי אור בשמי תורתנו הק׳.
ויהא רעוא מן שמיא שחפץ ה׳ בידו יצלח ויזכה להגדיל תורה ולהאדירה להשלים זה הבנין לתפארה ,לדובב
שפתי ישנים מצדיקי הרבים ככוכבים ולהחיש גאולתנו ופדיון נפשנו בב״א.
הכו״ח לכבוד תורה״ק
דניאל חיים נ.ב .רצו״ב הערות דמשתכחי
בן לאדאמו״ר רבנו הגה״ק פני מנחם מגור זצללה״ה באפרקסתא דעניא
עובר אורח כעת פה ב״פ ברוקלין יצ״ו
* ההערות יודפסו ב״הערות לפנינים״ ועל מקומם
הסכמה
בס"ד
בס"ד
הן כבר נודע בשערים ,גודל יקרת ערך ספרי הליקוט שנתחברו ע"י גדולי הדורות( ,כמו ספרי שערי
ספרי שערי
מתוך אריכות להרגישהדורות( ,כמו
ממלאכה, יותר גדולי
שנתחברו ע"י
הליקוט גדולה חכמה הן כבר נודע בשערים ,גודל יקרת ערך ספרי
תשובה ופתחי תשובה על שו"ע) ,שיש בזה בס"ד
מתוך אריכות
המרובה .כמו"כ מועטלהרגיש
מחזיק את ממלאכה, באופן ולסדרןיותר
חכמה גדולה הענינים בזה בס"ד
וההלכה, שו"ע) ,שיש נקודתתשובה על
הפוסקים ופתחיגדוליתשובה הלשונות של
שערי
כמו"כ מרגניתא
הני ספרי
המרובה.
ואגדהשערי (כמו
(כמו ספרידרוש הדורות,
הדורות,את
מחזיק
מועטספריגדולי ע"י
באופן
הגדול של
גדולי שנתחברו
ולסדרן
שנתחברו ע"י הליקוט
וההלכה,האוצר ספרי מתוך
הליקוט ספרי
הענינים
להעלות ערך יקרת
נקודתערך
יתירה
יקרת גודל
הפוסקים
גודל בשערים,
מבינות גדולי
בשערים, בזה נודע
של יש
נודע כבר
הלשונות
דאגדתא
כבר הן
במ ילי הן
אריכות
מרגניתא מתוך
הני להרגיש
ואגדה דרוש ממלאכה,
ספרי של יותר
הגדול גדולה
האוצר חכמה
מתוך
תשובה על שו"ע) ,שיש בזה חכמה גדולה יותר ממלאכה ,להרגיש מתוך אריכות בזה
להעלות שיש שו"ע),
יתירה על
מבינות תשובה
בזה יש
נפשא. ופתחי
דאגדתא תשובה
תשובה כל
ופתחי ילי במ
טבא דבי' תחדי
כמו"כ המרובה.
ילקוט כמו"כ
בעלהמרובה. את מחזיק
מחזיק את מועט באופן
באופן מועט ולסדרן
ולסדרן וההלכה, הענינים נקודת הפוסקים
כל נפשא. גדוליתחדישל
דבי'שלהלשונותטבא
הגרשוני אב"ד
מרגניתא הני ואגדה ספריברה
דרוש כחמה של טהורה
הגדול וההלכה ,ה'
האוצר ביראת
מתוך
הענינים
הנפלא
להעלות
נקודת
הגאון
יתירה
הפוסקים
שלפנינו
מבינות בזה
גדולי
יש בדור
דאגדתא
הלשונות
ביותר ילי במובזה מצוין
היה ספר זהמרגניתא
חורפי,אב"ד הני ואגדה
בימיהגרשוני דרוש
מקדםילקוט ספרי
ברה בעל של
כחמהמים הגדול
וזכרתי י האוצר
זי"ע.טהורהביראת ה'מתוך
השערים להעלות
ביתהנפלא יתירה
הגאון בעל מבינות
שלפנינו
ישראל בזה
שלבדור יש דאגדתא
ביותר מצויןרבן ילי
ובזהחתן במ
לודאש זצ"ל
נפשא.
נפשא. כל
כל תחדי
תחדי דבי'
דבי' טבא
טבא
היה ספר זה
בקולמסו יצליח, עולהחורפי,
אשר וכלבימי
מקדםבעט"ויתןימים וזכרתי
זי"ע.פריו
אשר השערים
ביתלשונו במתקישראל בעל
ובאגדה, רבן של
בהלכה זצ"ל חתןלודאשחמד שעשועי בחורי
אב"ד
יצליח, הגרשוני
הגרשוני אב"ד ילקוט
ילקוטבקולמסו בעל
אשר עולה ברה
ברה בעל כחמה
בעט"ו וכל
יתןכחמה טהורה
טהורהה'פריוה'
אשר ביראת
התורה.
ביראת הנפלא
הנפלאלשונו הגאון
הגאוןבמתק
ומתיקות ובאגדה, שלפנינו
לחשקתבהלכה
שלפנינו בדור ביותר
ביותרחמד
התעוררות
בדור מצוין
מצויןבחורי
שעשועי ובזה
בספריו
והרגישו ובזה
זה ספר
ספר זה היה חורפי,
חורפי ,היה בימי מקדם
צדק בימי מים
ופועלמקדם י וזכרתי
וזכרתי ימים זי"ע.
זי"ע. השערים
התורה.
השערים בית
ומתיקות
אישביתבעל ישראל
לחשקת
לבבעל ישראל של
התעוררותרבן
בכתובים,של חתן
בספריוזצ"ל
עוה"פזצ"ל חתן רבן לודאש
והרגישו
ע"כ באתילודאש
נועם המדות ובמצוות
יצליח, בקולמסו בתורה
עולה אשר וכל בעט"ו תמים
יתן פריו הולך
אשר חסיד
לשונו במתק ובאגדה, לחזק
בהלכה חמד בחורי שעשועי
ולפרסם זה יצליח,
המדות בקולמסו
צורךנועם
לעסוק עולה
ובמצוות נשמתו אשר
בתורה
הרגיש וכל
צדקבעט"ו
ופועל תמיםיתן
שבזכות אשר פריו
הולך
יצ"ו, לשונו
חסיד
בב"פ במתק
אישאב"יובאגדה,לב
לחזק חמד בהלכה
בכתובים,
בערנאטה ני"ו עוה"פבחורי
יוסף באתישעשועי
חיים ע"כ
וכו' מוהר"ר
התורה.
התורה. ומתיקות
ומתיקות לחשקת
לחשקת התעוררות
התעוררות בספריו
בספריו והרגישו
והרגישו
ולפרסם זה
נופת צופים לעסוקלטעום הרגיש צורך
המבקשים לרוות נשמתו
צמאונם הנ"ל ,שבזכות בב"פ יצ"ו, מספריםיקריםני"ו אב"י
בערנאטה תורהיוסף
פנינים מוהר"ר חיים
וכו' דברי רבות בשנים
המדות
צופיםבזה נפש
להחיות
המדות נועם
נופת ובמצוות
לטעום
בשלימות
נועם ובמצוות בתורה
המבקשים
הספרים
בתורה צדק
צדק ופועל
צמאונם
כל
ופועל ביופיתמים
לרוות הולך
הנ"ל,
להדפיסתמים חסיד
מספרים הולך
חסיד איש
נטוי' לב
יקריםאיש
ידו לחזק
ועוד לב
לחזק בכתובים,
ודור,פנינים
דורתורה
בכתובים, עוה"פ
דברי משוש
עוה"פ באתי
בשנים
באתי ע"כ
רבות
רבותינו
חידושי ע"כ
היתה אורה,זה
נפש ולפרסם
ליהודים
ולפרסם זה לעסוק
להחיות בזה צורך
בשלימות
הבחירה,
לעסוק הרגיש
בית
הרגיש צורך נשמתו
הספרים
נזכהכללבנין
נשמתו שבזכות
עדיביופי
שבזכות יצ"ו,
להדפיס
יצ"ו, בב"פ
ולהאדירה,
בב"פ אב"י
אב"ינטוי' ני"ו
ועוד ידו בערנאטה
ודור ,ני"ו
תורה בערנאטה יוסף
משוש דור
להגדיל בידו
יוסף חיים מוהר"ר
רבותינו
חיים יצליח
מוהר"ר וכו' ה'
חידושי כל חי ,וחפץ
וכו'
צופים
אורה, נופת
היתהצופים לטעום
ליהודיםנופת המבקשים
בית הבחירה,
המבקשים לטעום צמאונם לרוות
נזכה לבנין
צמאונם הנ"ל,
הנ"ל,עדילרוות מספרים
ולהאדירה,
תורהמספרים יקרים
יקרים פנינים
להגדיל תורה
בידופנינים יצליח
תורה דברי
דברי בשנים
במהרה.ה'
רבותחי ,וחפץ
בשנים רבות
כל
בביאת גו"צ
נפש זה ב להחיות בשלימות
הספרים בשלימות להחיות בזה נפש הספרים כל ביופי
ביופיג' כל להדפיס
להדפיס נטוי' ידו ועוד
כו"חידו נטוי' ודור, דור
משוש דור ודור ,ועודמשוש
במהרה. רבותינו
רבותינו חידושי
בביאת גו"צ
חידושי
אורה, היתה ליהודים הבחירה, שמות
בית לבנין הבוקר
נזכה עדי אשמורת
ולהאדירה, תורה להגדיל בידו יצליח ה' וחפץ חי, כל
שמות בית הבחירה ,ליהודים היתה אורה, לבנין נזכה
ג' עדי
הבוקר
י"ד טבת תשפ"ה לפ"ק ולהאדירה,
אשמורת תורה
כו"ח להגדיל בידו יצליח ה' וחפץ חי, כל
במהרה. גו"צ
בביאת גו"צ במהרה. בביאת
י"ד טבת תשפ"ה לפ"ק
שמות
הבוקר ג'ג' שמות
אשמורת הבוקרכו"ח אשמורת כו"ח
לפ"ק תשפ"ה
י"ד טבת תשפ"ה לפ"ק טבת י"ד
הסכמה
הסכמה
ב״ה
יום ב׳ פר׳ ויקרא ב׳ לחודש ניסן
תשפ״א לפ״ק
הנה בימים אלו שטרודים בהכנה לחג
הפסח ונשאלים לתלמידים ( עי׳ ט״ז או״ח
סי׳ תכ״ט ס״ק א) הביא לפני הרב חיים יוסף
בערנאטה שיחי׳ אוצר בלום של פניני
ילקוט הגרשוני מהגאון המפורסם הרב
גרשון שטערן אב״ד מ׳לודאש חתן הגאון
הגדול בעל שו״ת בית שערים ,שעשה
מלאכה רבה מלאכת המעמ״ר שהוא
מלאכה קשה מאוד ,והוזיל מזמנו לזכות
הרבים בתמידין כסדר״ן ,וסידר לקוטי
בתר לקוטי .ודבר גדול עשה בעמיו,
שעד עכשיו אין יד כל אדם ממשמש
בהם וע״י עבודתו שסידר ועשה מפתח
מפורט שכל בר בי רב יכול בניקל למצוא
המבוקש וללמוד בו ויהי׳ תועלת לרבים.
וגם העיר הרבה הערות על ה׳ החלקים
א) על שו״ע אורח חיים ,ב) על התורה
ונ״ך ,ג) על מועדים ,ד) על פרקי אבות,
ה) על אגדות הש״ס ,והם באמת פנינים
יקרים ורבים יהנו מהם.
ע״כ ראוי ליתן שכרו על פעלו הטוב
ויגמור בכי טוב כאוות נפשו הטוב מתוך בריאות גופא ונהורא מעליא ולאריכת ימים
טובים ונחת מאת בניו ,ונזכה לבנין בית המקדש ,ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים.
המאחל לו חג כשר ושמח הכו״ח לכבוד התורה ולומדי׳,
נחום מאיר גערמאן
* ההערות יודפסו ב״הערות לפנינים״ ועל מקומם
מכתב בשם משפחת רבינו זצוק״ל
בס"ד ימי בין המצרים ,תש"פ לפ"ק
אל כבוד העוסקים במלאכת הקודש ,ובראשם האי גברא רבה
הרה"ח מה"ו חיים יוסף בערנאטה שליט"א
בשורה טובה תדשן עצם בשמעינו על דבר משימת הקודש רבת האנפין שנטלתם
על עצמכם ,לפאר ולהאדיר תורתו של זקנינו שר התורה הגה"ק מוה"ר גרשון שטערן
זצוק"ל זיע"א האבדק"ק לודאש בעמח"ס ילקוט הגרשוני ,פני המלך ועוד .וכאשר
שמענו כן ראינו ,תורה מפוארת בכלי מפואר ,את אשר כבר זכיתם להוציא לאור עולם
'פניני ילקוט הגרשוני' – הגדה של פסח .ראו עינינו ושמח ליבנו בראותינו מעשה אמן
מלאכת מחשבת ,בהיר ומאיר עיניים באופן השווה לכל נפש ,ולמותר לציין גודל
ההשקעה הניכרת בכל עיון בהגדה הנ"ל.
ולדידן הוי שמחה בכפליים בזכרינו את זקנינו הרה"ח מוה"ר שמואל ישראל שטערן
זצ"ל נכד חביב להגאון המחבר אשר עוד זכה להשתעשע עמו בדברי תורה ,ולשמוע
מפיו דבר ה' זו הלכה .ואשר היה בבת עינו ומשאת נפשו כל ימיו להגדיל ולהפיץ תורת
זקינו המחבר זצוק"ל .ואף זכה בחיים חיותו להאדיר חלקים מתורתו בהוציאו לאור
ספר ילקוט הגרשוני על שו"ע יורה דעה וספר פני המלך על הרמב"ם בעידודו של מורו
ורבו מרן בעל שבט הלוי זצוק"ל אשר הפליג בחשיבות הפצת תורתו של אותו צדיק
מגדולי הונגריה בדור הקודם.
ובזאת נשגר ברכתינו קמיה הרה"ח המו"ל שליט"א העושה לילות כימים למען מטרה
נשגבה זו ,ברך ה' חילו ופועל ידיו תרצה בהמשך פועלו להאדרת ספרי זקנינו המחבר
זצוק"ל בכל מקצועות התורה ,להכניס ברכה אל תוך בתיהם של שוחרי תורה והוגי
ספר .וזכות זקנינו המחבר ותורתו יעמוד לו ולב"ב וזרעו אחריו להיות לו חיים ארוכים
מתוך הרחבת הדעת ורוב נחת דקדושה מכל יוצ"ח עד ביאת ינון בכ"א.
הכו"ח בשם המשפחה
יצחק פישמן -נו"נ הגאון המחבר זצוק"ל
ארזי הלבנון אדירי התורה
שרי המסכימים על ספרי רבינו
רבי משה גינז זצ”ל אבד”ק קערעסטיר
רבי אברהם יצחק גליק זצ”ל אבד”ק טאלטשאווא בעמח”ס שו”ת יד יצחק
רבי אליעזר דוד גרינוואלד זצ”ל אבד”ק סאטמאר בעמח”ס קרן לדוד
רבי יצחק חיות זצ”ל אבד”ק בראדי בן הגאון מהר”ץ חיות
רבי שרגא צבי טענענבוים זצ”ל אבד”ק טשאטה בעמח”ס נטע שורק
רבי אליעזר זוסמאן סופר זצ”ל אבד”ק פאקש בעמח”ס ילקוט אליעזר
רבי יצחק ליב סופר זצ”ל מדראהביטש בן הגאון בעל כתב סופר
רבי שאול עהרנפעלד זצ”ל אבד”ק סיקסא
רבי משה הרש פוקס זצ”ל אבד”ק גראסווארדיין בעמח”ס שו”ת יד רמ”ה
רבי אברהם בנימין קלוגער זצ”ל מבראדי בן הגאון רבינו שלמה קלוגער
רבי יהודה ליב צירלזאהן זצ”ל אבד”ק קישינעב בעמח”ס שו”ת גבול יהודה
רבי שלום מרדכי הכהן שוואדראן זצ”ל אבד”ק ברעזאן בעמח”ס שו”ת מהרש”ם
רבי יצחק שמעלקיש זצ”ל אבד”ק לעמבערג בעמח”ס שו”ת בית יצחק
וגם בדור האחרון....
ואחרון אחרון חביב ,הגאון האדיר מופת הדור והדרו פוסק הדור מרן רבי שמואל הלוי וואזנר זצוק״ל
זי״ע בעל ״שבט הלוי״ שכתב בהסכמתו לספר פני המלך שנת תנש״א ״ונשא ונתן עם רוב חכמי דור
שעבר והחשיבוהו מאד וכו׳ והמפורסם אין צריך ראיה ,כי הי׳ גבר בגוברין בגבורה של תורה גם בזמן
הגאונים הגדולים ,וכל הרואה חידושיו בזה וגם בספרו ילקוט הגרשוני כללים ואו״ח ויו״ד ,יראה מיד כי
הדברים יצאו מפי גאון מופלא ואומן גדול״ עכל״ק.
רשימת ספרי רבנו
י .אבל כבד א .ילקוט הגרשוני על ערכים (אותיות)
קינה ומספד שנשא על הגאון הקדוש בעל
חלק א’ בשנת תרנ”ד
מחנה חיים מפעסט זצוק”ל-בשנת תרמ”ו
יא .תפארת למשה -דרשת התעוררות ומוסר חלק ב’ בשנת תרנ”ה
שהגיד לקהל עדתו בז’ אדר בשנת תרח”ם חלק ג’ בשנת תרנ”ו
יב .מקור דמעה ב .ילקוט הגרשוני על תנ”ך וחמש מגילות
קינה ומספד שנשא על שני המאורות הגדולים
הגה”ק רבי הלל מקאלאמעא והגה”ק רבי יצחק ב’ חלקים -שנות תרנ”ט-תר”ס
אהרן איטינגא אבד”ק לעמבערג -בשנת תרנ”א ג .ילקוט הגרשוני על שו”ע אורח חיים
יג .מרבה ישיבה -אגודת מכתבים שי”ל ב’ חלקים -שנות תרס”א-תרס”ד
במכתבי עת לחיזוק הישיבות במדינתו
ד .ילקוט הגרשוני על שו”ע אורח חיים
יד .ברכת הנפש
פירושים נאים ונכבדים על ט”ו שיר המעלות ב’ חלקים -שנות תרס”א-תרס”ד
ועל ברכי נפשי (בלשון יידיש-דייטש) תרס”א
ה .ילקוט הגרשוני על פרקי אבות
טו .מתוק לנפש ה׳ דרשות שדרש בימים באידיש דייטש -פאקש תרס״ו
הקדושים ובחג הסוכות בשנת תרע”א
(בלשון יידיש-דייטש)
ו .ילקוט הגרשוני על שו”ע יורה דעה
ב’ חלקים -שנות תרס”ז-תרס”ח
טז .מסעי בני ישראל
תיאור מסע לארה”ק בשנת עת”ר עם שיירא של ז .ילקוט הגרשוני על אגדות הש”ס
ע”ב איש ,ושפכו שיח אצל מקומות הקדושים חלק א -שנת תרפ”ב
ונדפס עם תפילות שחיבר רבנו לאמרם שם. מועד וליקוטים לפרקי אבות
ובסוף הספר שאלות ותשובות י”ב סימנים
וכן לאחרונה יצאו לאור:
חלק ב -שנת תרפ”ד
יז .ילקוט הגרשוני ליום הפורים
נשים נזיקין עד עדיות
על מגילת אסתר ,מס׳ מגילה ,ושו״ע הל׳ מגילה
ובתחילת הספר שאלות ותשובות י”ב סימנים
י”ל ע”י הרב יעקב יהושע בוים
שליט״א ,ירושלים תשס״ו חלק ג -שנת תרפ”ז
יח .הגדה של פסח-פניני ילקוט הגרשוני ע”ז ,אבות ,והוריות ,וכל סדר קדשים וטהרות
י”ל ע״י מו״ה חיים יוסף בערנאטה הי״ו ח .פני המלך חידושים על הרמב”ם -י”ל מכתב יד
ברוקלין תש״פ (עם תולדות רבינו מנכדו המו״ל)
יט .זמירות לשבת קודש-פניני ילקוט הגרשוני ע”י נכדו הרב שמואל ישראל שטערן
י”ל ע״י מו״ה חיים יוסף בערנאטה הי״ו ז״ל בשנת תשנ”א בארה”ק
ברוקלין תשפ״א ט .ילקוט הגרשוני
כ .פניני שבת/פניני האבות-פניני ילקוט הגרשוני שו”ע יורה דעה מן סי’ ס”א ,אבהע”ז סי’ י”ז תקנות
עם פנינים נבחרים ,ברכת הנפש (בלשון אידיש), עגונות ,חידושים על מס’ חולין,
פנינים לעת מצוא וחידושים בענייני שביעית
י”ל ע״י מו״ה חיים יוסף בערנאטה הי״ו י”ל ע”י נכדו הרב שמואל ישראל שטערן
ברוקלין תשפ״ג ז״ל בשנת תשס”ה בארה”ק
דף אחד מי״ב כרכים של ספרי ילקוט הגרשוני שמהם נלקטו ונערכו פנינים אלו
דף השער לילקוט הגרשוני על ערכים (אותיות) -שנת תרנ״ד
כתי״ק של רבינו -מתוך תשובה (עיין במדור ״כתב יד קדשו״ הבאנו המכתב במילואו)
בפי ישרים תתרומם...ובקרב קדושים תתהלל
הגאון רבי אריה ליבוש הורוויץ זצ"ל מסטאניסלאוו ,בעל הרי בשמים:
"ילקוט הגרשוני המכלכל בתוכו ילקוט אבנים יקרות ספיר גזרתם ..והיא תועלת רב ללמד לבני יהודה לחנכם
בדרכי הפלפול והסברא ללמד ידיהם לקרב לערוך מלחמתה של תורה ,ישוטטו רבים ותרבה הדעת
הרה"ק רבי יהושע מדזיקוב זצ"ל ,בעל עטרת ישועה:
"לא צריך כבודו לשום הסכמה,
כי כל החלקים ילקוט הגרשוני אשר נדפסו זה כביר מצאו חן בעיני על רואיהם.״
הגאון רבי יצחק שמעלקיש זצ"ל ,בעל בית יצחק מלבוב:
"…והוא רב התועלת לומדי תורה ושוחרי תושיה
כי הוא יעירם דברים חדשים יוצאים מפי גאוני קדמאי ובתראי.״
הגאון רבי יצחק ליב סופר מדראהביטש זצ"ל ,בעל סופר מהיר:
"כבר העידו עליו גדולי זמננו ויהללוהו ,והספר יעיד על עצמו ,וההוגים בו ימצאו
דברים יקרים אשר יתענגו נפשם.״
הגאון רבי שלום מרדכי הכהן שוואדראן זצ"ל ,המהרש"ם מברעזאן:
"פנינים יקרים אשר יסודתם בהררי קודש ככוכבים מזהירים לשמחת לב אוהבי תושיה ,וגם הוסיף מנוף
בחידושיו ..אומר הבא מן החדש ציצים ופרחים בהלכה ובאגדה…״
הגאון רבי שרגא צבי טענענבוים זצ"ל ,בעל נטע שורק מטשאטה:
"עושה ציצים ופרחים לתורה הק’ בשמעתא ובאגדה על פי דרכי התורה והיראה ,היגעים והעמלים בתורת ה’
ומלאו ידם לצלול במים אדירים ים התלמוד בחריפות ובקיאות ,עץ חיים היא וגו’.״
הגאון רבי אברהם בנימין קלוגער מבראד זצ"ל ,בעל שערי בנימין:
"בילקוטו כל דבר טוב ומועיל ..מלא ברכת ה’..הילקוט הזה כולו אומר כבוד למחברו ,והוא לתועלת גדול לכל
תופשי משוט בים התלמוד.״
הגאון רבי אליעזר זוסמאן סופר מפאקש זצ"ל ,בעל ילקוט אליעזר:
"רבות שבעה נפשי עונג בכל דף ודף ,כי מצאתי אשר חשף בזרוע בקיאותו פניני מרגליות מראשונים ואחרונים,
מפענח נעלמים אשר צפונים וטמונים בחדרי משכיות ספריהם ובחריצות שכל עשה מעדנים ..וצפיתי כמוני
כל שוחרי תורה ישבחוהו בכפילא ויבהילו להביא ספרו הנחמד לביתם.״
הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד זצ"ל ,בעל קרן לדוד מסאטמאר:
"פקיע שמיה בחבוריו אשר נתקבלו בשערים המצוינים בהלכה ..אין ספק אשר חיבורו אשר טרח ויגע לערוך בו
שלחן בכל מיני מטעמים כפרים עם נרדים חדשים גם ישנים יתקבל ברצון ובחיבה יתירה לפני הוגי תורה״
הגאון רבי משה הרש פוקס זצ"ל ,בעל יד רמ"ה מגראסווארדיין:
"כבר יצא טבעו בעולם על ידי חיבוריו ..ונתקבלו בעין יפה וישבחוהו בקהל חכמים ונבונים ..הלא כל חיך אשר
טעם טעם אורה ומתיקותה יבין מעצמו תועלת ותפארת חבורו הטהור..״
להערות והגהות ,ולכל עניני הספר ,נא להתקשר347.224.1477 | P ninei Yalkut H agersHuni @ gmail . com :
א | פניני ילקוט הגרשוני
אוצרות הפנינים
סליחות
יא לך ה׳ הצדקה ולנו בושת הפנים
הדרשנים מוכיחים על הכל חוץ מן הצדקה ,שעל זה גם הם מתביישים
הקב״ה נתן מתנת חינם ועשה הכסף כאילו ברשותנו
אם לחוב לאדם עשה הקב״ה שאינו ברשותו כרשותו ,לזכות את האדם לא כש״כ
אימתי יחשב לנו הצדקה שאנו נותנים לקיום מצות צדקה ,רק כשאינו צריך ליתן צדקה לכפרה
האומר להעני על מנת שיחיה בני ,רק כדי שלא יבוש ליקח ממנו -הרי זה צדיק גמור
יג לכה ונשובה ...נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה
שלשה סוגי אנשים שפוטרים עצמם מלעשות תשובה -טענותיהם ,ומה שיש עליהם פירכא
אין לך דבר שעומד בפני התשובה
טו ה' אלהי צבאות מי כמוך חסין יה ואמונתך סביבותיך
דרך אמונה הוא המובחר ודרך החקירה מסוכנת
דלתיך דפקנו רחום וחנון נא אל תשיבנו ריקם מלפניך ,מלפניך מלכנו ריקם אל תשיבנו וכו'
טו (סליחות)
מלך לפי עשרו וגדולתו אם אינו נותן מתנה גדולה מאוד לא יחשב למתנה חשובה
טז לשמוע אל הרינה ואל התפלה (סליחות יום א׳)
איך יתכן שע״י התפלה נשתנה רצונו
טז שלש עשרה מדות האמורות בחנינה (סליחות לי״ג מדות)
האם די באמירת הי״ג מדות או צריכים מעשה בפועל
יז ה׳ ה׳ אל רחום וחנון (י״ג מדות)
על מה צריך האדם למדת רחמים קודם שיחטא
זה גופיה הוא מדת הרחמים שאינו מניחו ביד היצה"ר רק מצילו מיצה"ר שלא לחטוא
גם זה מדת הרחמים שאין הקב״ה מצרף מחשבת עבירה למעשה
יח תמכתי יתדותי בשלש עשרה תיבות (סליחות לעשי”ת)
דבר צחות :בת שבע -תיבה אחת או שתים?
יט לכו נא ונוכחה יאמר ה' אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו (זכור לנו ברית אבות)
לכאורה אין כאן תוכחה אלא הבטחה ורחמים
אם חטאתם רק לעצמכם אז כשלג ילבינו ,אבל אם מאדמת גם אחרים אז רק כצמר יהיו
והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי ...כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים
כ (ישעיה נו ,ז)
כ השיבנו ה׳ אליך ונשובה חדש ימינו כקדם (שמע קולינו)
תעשה תשובה בעודך בכוחך הראשון ותגבורת התאוה ,ולא תמתין עד ימי זקנותך
תחנון
ישב נא אפך וחמתך מעירך ירושלים הר קדשך ,כי בחטאינו ובעונות אבותינו ירושלים ועמך
כא לחרפה ,לכל סביבותינו (דניאל ט ,טז)
אם אין אנו כדאים להגאל ,עשה למען ירושלים עיר קדשך ועשה למען הצדיקים שבדור כי הם לא חטאו
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה ב
אוצרות הפנינים
ועתה שמע אלהינו אל תפלת עבדך ואל תחנוניו והאר פניך על מקדשך השמם למען אדוני
כא (דניאל ט ,יז)
בדין הוא שה' יושיענו כיון שהוא הגורם לנו כל אלה
הטה אלהי אזנך ושמע ,פקח עיניך וראה שוממתינו והעיר אשר נקרא שמך עליה ,כי לא על
כא צדקתינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך כי על רחמיך הרבים (דניאל ט ,יח)
עני שאינו ראוי והגון צריך דוקא שיראהו הנותן ,כי אז יכמרו רחמיו עליו
ממה שאנו מתפללים רק על צרכי גופינו ,ולא על צרכי נשמותינו ,מזה תוכל לראות גודל שוממותינו
כב כי לא על צדקתינו – כי על רחמיך הרבים (דניאל ט ,יח)
הקב"ה מצטער כאשר אינו יכול להשפיע רב טוב לבית ישראל בעת שחוטאים
ה' שמעה ה' סלחה ה' הקשיבה ועשה אל תאחר למענך אלהי כי שמך נקרא על עירך ועל עמך
כב (דניאל ט ,יט)
נא אל תתאחר להמתין עד שאנחנו נשוב בתשובה ונהיה זכאים ,רק למענך אלקינו
כג מתרצה ברחמים ומתפייס בתחנונים (תחנון)
מה שיש אומרים ״ומתפתה בתחנונים״ שהוא שלא כדין
ראש השנה
כג שלשה ספרים נפתחים בראש השנה (ראש השנה טז ב)
כל מעשי הבריות בספר נכתבין משך כל השנה ,ולכן יש גם ספר לבינונים
זה היום תחילת מעשיך
כד היום הרת עולם היום יעמיד בשפט כל יצורי עולמים (מוסף)
למאן דאמר בניסן נברא העולם אמאי מנינן השנה מתשרי
אם ישראל הם באחדות ומתנהגים כמו בנים ,אז מדת הדין אינו יכול לשלוט בהם
לפעמים כדאי לנו להחשב כעבדים ולא כבנים
כו והיום יפתחו שלשה ספרים מנוקדים של צדיקים וגו' (דשחרית ליום ב' דר"ה)
החילוק בין צדיקים לרשעים הוא בנקודה
כז ויהי היום וכו' (איוב א,ו)
למה לא קטרג השטן על איוב רק בראש השנה ולמה לא בשאר ימים
יתכן אף שמקיימין מצוה ,מ״מ ודאי אינו כהוגן וכראוי
תקיעת שופר
כח ויהי קול השופר הולך וחזק מאד (שמות יט יט)
רושם התקיעה צריך להיות תקוע בלב האדם אפילו כשאין שומעים אותו
כח כל ישבי תבל ושכני ארץ כנשא נס הרים תראו וכתקע שופר תשמעו (ישעיה יח ,ג)
ידמה להם בכל שעה כאלו רואים עכשיו הנס וכאלו שומעים עתה השופר כן יבער לבבם לגאולה
כט תקעו בחדש שופר ...כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב (תהלים פא ג)
השופר רומז על קול תרועת מלחמה להקהל ולעמוד על נפשם
ג | פניני ילקוט הגרשוני
אוצרות הפנינים
בזמן שביהמ״ק קיים הוא כחוק בלי טעם ,וכשחרב המקדש השופר מכפר ומכבה אש מדת הדין
ל זכרון תרועה מקרא קודש (ויקרא כג ,כד)
אין לנו אלא זכרון לאותם ימי שמחה
ל רחמנא אמר תקעו (ראש השנה טז ,א)
אע״פ שזכות אבות תמה ,אבל על ידי רחמים אפשר לעוררו
טעם למה אומרים נוסח ״ברוך אתה בעל הרחמים״
לא כשופר הרם קולך והגד לעמי פשעם ולבית יעקב חטאתם (ישעיה נח ,א)
המוכיח את ישראל יוכיח את עצמו ג"כ ולא יסלק עצמו מהם
לא קרא בגרון אל תחשך כשופר הרם קולך (ישעיה נח ,א)
המוכיח יעורר את העם דומיא דשופר
אף שכבר הוכיח הרבה ולא שמעו בקולו
שידרוש לשם שמים ולא בעד בצע כסף
שלא יבוש מן המלעיגים אף ששמעו אותו חוזר על דבריו
לב למה תוקעין ומריעים וכו׳ כדי לערבב את השטן (ראש השנה טז א)
על ידי שישראל מחבבין המצוות ירא השטן מלהשטין
למה תוקעין תקיעות דמיושב ודמעומד ,הרי עוברין על בל תוסיף?
למה תוקעין תקיעות דמיושב -שעוסקין בישובו של עולם ,ודמעומד -כשעומדין לדין ומשפט
למה תוקעין ביו״ט שחל להיות בע״ש לבטל העם ממלאכה ,אמאי לא גזרינן שמא יתקן כלי שיר
עוד טעם אמאי לא גזרינן שמא יתקן כלי שיר
לד זמרו אלהים זמרו ,זמרו למלכנו זמרו (תהלים מז ,ז)
הלא ראוי לעם לשיר ולרנן בקול צהלה ורנה ביום שימליכו עליהם מלך
האיך נשיר ונשמח ביום הנורא הזה
לה יש לכסות השופר בשעת ברכה (שו״ע סימן תקפ"ה סעיף א)
למה מכסין השופר
לה ברוב עם הדרת מלך (משלי יד כח)
בהא דאין תקיעת שופר צריך מנין עשרה דוקא
לו המודר הנאה משופר אדם אחר תוקע בו וזה יוצא י"ח (שו״ע סימן תקפ"ו סעיף ה)
בענין מצות לאו ליהנות נתנו ומצוה הבא בעבירה
כיון דנהנה ומתגאה ,איך יוצא עם התקיעות?
זכרונות
לז וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם (ויקרא כו מב)
אע״פ שזכות האבות מגין על זרעם ,אולם זכות השבטים שמכרו את יוסף ,אינו כדאי להגן עליהם
לז כי זוכר כל הנשכחות אתה הוא מעולם (תפלת זכורנות)
למה צוה השי״ת לתקוע בשופר של איל להזכיר עקידת יצחק ,הלא אין לפניו שכחה?
לז ועקדת יצחק לזרעו היום ברחמים תזכור (תפלת זכרונות)
עיקר נסיון העקידה היה לאברהם ולא ליצחק
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה ד
אוצרות הפנינים
לט ויעקד את יצחק בנו (בראשית כב ט)
ב׳ דיוקים איך נעשה עקידת יצחק בפועל
בענין הנ״ל
קריאת התורה
מ כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם (קריאה לראש השנה)
השכינה למעלה מראשותיו של חולה ושומע תפלתו
מ כל מלאכת עבדה לא תעשו יום תרועה יהי' לכם (במדבר כט ,א)
על ישראל מוטל להתפלל שיהיה השם והכסא שלם ,ואז יהיה תרועה של שמחה לטובת האדון
כוונת התפלה
מ דמים ָמֵלֵ אּו (ישעיה א ,טו)
ָ גם כי תרבו תפלה אינני שומע ידיכם
גם כי תרבו תפלה אינני שומע ,יען שעיקר כוונתכם על מעות
המבקשים רק על ענייני גופם בימים הנוראים לא יהיה להם תקומה
וזה גם הסיבה על עיכוב הגאולה ,כי רוב הציבור מבקשים רק על המחיה ועל הכלכלה
כשחלה ר׳ אליעזר נכנסו תלמידיו לבקרו כו' כשאתם מתפללים דעו לפני מי אתם מתפללים
מא (ברכות כב ,ב)
אף שאתם קרובים לה׳ ,הלא המלאכים יאמרו שירה אחריכם ,ואם כן הזהרו שגם תפלתכם תעשה רושם
אנחנו עם ה' קרובים אל המלך ,וניתנה לישראל משפט הקדימה של
השירה ,אבל הזהרו כי אחריכם באים במלאכים
תפלה בצבור ביו״ט
מב ובחדש השביעי באחד לחודש מקרא קודש יהיה לכם (במדבר כט ,א)
התפלה בצבור ביום מועד הוא מצוה דאורייתא
תפלות ראש השנה
מג כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב (תהלים פא ,ה)
אמאי נדונים בר״ה על מזונות יותר משאר עניינים
מד שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם (תפלת לדוד מזמור)
נמשלו ישראל לזית שחוזרין למוטב ע"י יסורין כזית שנותן שמנו ע"י כתיתה
אם תשאו מרצונכם הרי טוב ,ואם לאו תהיו מוכרחים להכיר גדולת המלך
ישראל יקנו סגולת השמן להביא אורה לעולם
מה כי עמך הסליחה למען תורא (תהלים קל ,ד)
אם הקב״ה אינו סולח לנו על העוונות א״כ התפילין שלו פסולים ,ולא ייראו הגויים ממנו
מו הודאי שמו כן תהלתו (תפלת וכל מאמינים)
התהלה שאנו משבחים להשי״ת צריכה להיות מתוך אמונה שלימה
מו וחותם יד כל אדם בו (ונתנה תוקף)
כאשר הולך האדם אל בית עולמו ,ויעמידוהו בדין ,מראים לפניו המלאכים אשר עשה ע״י העוונות והמצוות
ה | פניני ילקוט הגרשוני
אוצרות הפנינים
מו שׁוֹ ִאְוְּ ָָתה ַוַ ָיָּ ַַעשׂ (פיוט ישפוט תבל בצדק)
והוא באחד ומי ישיבנו ְוְ ַנַ ְְפ ִ
רצון השם הוא עצם המעשה ואין זמן ועת ופירוד בין מחשבה למעשה
פסוק זה ראיה לתחית המתים -ותשובה לכופרים בה
כל זמן שיש צדיק מגין הדור בעולם ,לא יוכל הקב״ה לעשות כרצונו
מז לדוד ה׳ אורי וישעי (תהלים כ״ז)
ביאור המדרש אורי בים וישעי ביום הכפורים בדרך פלפול
השיבנו ה׳ אליך ונשובה
מח כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה וכו׳ (דברים כג יא)
אם לא ישוב על השוגג ,סופו שיעבור עבירה במזיד ויצא מחוץ למחנה הקדושה
מט וסלחת לעוני כי רב הוא (תהלים כה ,יא)
תשובת המשקל מועיל בסיגופים ,וידוי וחרטה ובכי מועיל מצד מדת הרחמים
מט ובעל הרחמים נקראת (תפלת אל ארך אפים)
צדיק ורשע אינו תלוי בכפרה כלל אלא כיון שמתחרט ושב הוי צדיק
החיד״א :השב מאהבה אינו צריך לד׳ חילוקי כפרה רק מתכפר הכל בתשובה לבד
גם בעון חילול ה׳ ,אם שב מאהבה ,התשובה לבדה מכפרת בלא מיתה
נ אפשר מלך יושב על כסא דין ...וישראל אומרים שירה (ראש השנה לד ,ב)
למה אין ישראל אומרים שירה ,הלא עתה ראוי שישמחו בישועה ה׳ שיושב על כסא רחמים
לבושה כתלג חור ושער ראשה כעמר נקא כרסי' שביבין די נור גלגלוהי נור דלק וכו׳ (דניאל ז ,ט -יג) נ
להקב״ה ב׳ כסאות -כסא דין וכסא רחמים ,וב' מלבושים -אדום ולבן
הבעל תשובה מגיע עד כסא הכבוד
נא ואני בחסדך בטחתי יגל לבי בישועתך (תהלים יג ,ו)
ואני בחסדך בטחתי -אבל אז רק יגל לבי בישועתך ,מתי אשירה לה' -כאשר גמל עלי בזכותי
נב שמרה נפשי כי חסיד אני (תהלים פו ,ב)
בענין תשובה מאהבה זדונותיו נעשין כזכיות
מגמ' מוכח דחסיד היינו אף שלא היה מעיקרו
שב בנעורותו נחשב כחסיד משא"כ בזקנותו
ר״ה שחל להיות בשבת
נג יו"ט של ראש השנה שחל להיות בשבת אין תוקעין בשופר (סימן תקפ"ח סעיף ה)
בענין שמא יעבירנו ד׳ אמות ברשות הרבים ושמא יתקן כלי שיר
עוד בענין הנ״ל
אמאי לא גזרינן במילה בשבת שמא יעבירנו ד׳ אמות ברשות הרבים
אמאי לא גזרינן שמא יתקן כלי שיר
נה שמא יעבירנו
בענין רשות הרבים בזמן הזה דאורייתא או הלכה למשה מסיני
למה במצה אין גוזרים שמא ילך לחכם ללמוד הברכה
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה ו
אוצרות הפנינים
אכילת סימנים
נו נוהגין לאכול בסעודה זו תפוח מתוק בדבש (שו״ע אורח חיים סימן תקפג )
כיון דנמשלו ישראל לתפוח שאליו נדמה הקב"ה ,עכ״ח ישנו בישראל גם דוגמא זו
נז ומצור דבש אשביעך (תהלים פא יז)
רמז לאכילת דבש בר״ה
נז אוכלים ראש כבש...נהיה לראש ולא לזנב (שו״ע אורח חיים סימן תקפג)
שנהיה לראש ייחוס משפחתנו ולא האחרון וסוף הייחוס ,ונשתדל להשיג שלימות הנרצה
נז ויש אוכלים רימונים ואומרים" :נרבה זכיות כרימון" (שו״ע אורח חיים סימן תקפג)
ב׳ סוגי מצוות יש -מי שניצול מעבירה ,ומי שקיים מצוה בפועל
ביאור התפלה יהי רצון שנרבה זכיות כרמון
תענית בר״ה
נט ורחמיו על כל מעשיו (תהלים קמה ,ט)
אי מצוה להתענות בר"ה או לאכול כשאר יו"ט ואז הוי השחיטה תיקון להבעל חי
סעודת שבת קודש היא מצוה רבה ושחיטה לכבודה היא תיקון להבעל חי
תשליך
נט ישוב ירחמנו יכבש עונותינו וגו' (מיכה ז ,יט)
הקב"ה כובש העונות כדי למעט נפחם שלא יכריעו נגד משקל הזכויות
עשרת ימי תשובה
ס אל מלך יושב על כסא רחמים
כיון דאין ישראל יודעים אם נתקבל סדר תקיעתם ברצון ונצלו ממות לחיים ,אין אומרים שירה
אע״פ שבטוחים שיצאו ממות לחיים ,כיון דעדיין לא נגמר דינם א״א לומר שירה
אם גמר החתימה הוא בהושענא רבה ,איך אומרים הלל בסוכות
סא מתנהג בחסידות וכו׳ (אל ארך אפים)
כיון שהקב״ה קשה לכעוס ונוח לרצות ,מתנהג הוא כחסיד
סא דרשו ה׳ בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב (ישעיה נה ,ו)
כשישראל קדושים אז השי״ת מתפאר שהוא קרובינו
עיקר התפלה צריך להיות שיעשו הרשעים תשובה
דרשוהו וחקרוהו אם לא בא השפע בדרך עונש ונקמה
הבעל תאוה ,כיון דבהפקירא ניחא ליה ,חושב מחשבות וחוקר בעיקרי הדת ,ומחוקר נעשה פוקר
דרשוהו וחקרוהו אם לא בא השפע בדרך עונש ונקמה
סב גם מזדים חשׂך עבדיך אל ימשלו בי אז איתם ונקיתי מפשע רב (תהלים יט ,יד)
שישמור עצמו מלעבור גם על עבירות קטנות
אפילו נשתקע האדם במצולות ים החטאים אם ישוב מיד יקבלו הקב״ה
ז | פניני ילקוט הגרשוני
אוצרות הפנינים
סג אני הגבר ראה עני בשבט עברתו (איכה ג ,א)
בדרך צחות :בלי תשובה לא יועיל מה שהולך לכפרות לפנות בוקר
שבת שובה
סד שובה ישראל עד ה׳ אלקיך (הושע יד ,ב)
למה במצות עשה נמחל מיד בעת התשובה ובל״ת תולה עד יום הכיפורים
סד קחו עמכם דברים ושובו עד ה׳ (הושע יד ,ג)
בעת שתלכו לעולם הבא קחו עמכם הדברים של עולם הזה
סד אשור לא יושיענו על סוס לא נרכב ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו (הושע יד ד)
בעת שהעני מבקש מהעשיר ,לא יאמר לו שיבטח בה'
סה מי חכם ויבן אלה נבון וידעם כי ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם (הושע יד י)
כיון שישראל בנים למקום פשוט בעיניהם שיוותר להם על הכל ,וע״כ אינם דואגים לשוב
הפושעים סוברים דבצדקה וגמ״ח שלהם המה מכפרים על הכל
הטעם שהקב"ה גילה עונש העבירות אבל לא שכר המצוות
גדולה תשובה
הוא היה אומר הכל נתון בערבון...החנות פתוחה והחנוני מקיף והפנקס פתוח והיד כותבת וכו׳
סו (אבות ג טז)
בעשי״ת צריך להתבונן על שלא נשאר ביהמ״ק ואין מה שיכפר בעדנו רק תשובה ומעש״ט
סז נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה׳ (איכה ג ,מ)
בענין תשובה ועשה דוחה ל״ת
צעקה על שנסתלק השכינה מאתנו
כשהשכינה שרוי׳ בישראל ,אם חטאו פטורים משום דהו״ל שמירה בבעלים
סח על כן יאמרו המשלים באו חשבון (במדבר כא כז)
כשמתבודד האדם בינו לבין קונו ושוקל את מעשיו כל יום בפלס האמתי ,יראה כי אין עבודתו בשלימות
סט כי קרוב אליך הדבר מאוד (דברים ל ,יד)
האיך מקבל השי"ת את האדם בתשובה
הטעם דתשובה מועילה
ע זכור כי עפר אנחנו (תהלים קג ,יד)
כשמגיע יוה״כ ,אז מרגיש במעשיו ומתחיל לבכות ולשוב בתשובה שלימה -ואומר גם זו לטובה
עא במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד (ברכות לד ,ב)
למה גדלה מעלת הבעל תשובה על הצדיק גמור?
פעמים יכול הבעל תשובה לעמוד במקום שאסור לו לצדיק לעמוד...
עא גדולה תשובה שמארכת ימיו ושנותיו של אדם (יומא פו ,א)
הלא בכמה מצוות יש סגולה לאריכת ימים
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה ח
אוצרות הפנינים
אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו ילך למקום שאין מכירין אותו וילבש שחורים ויתעטף שחורים
עב ויעשה מה שלבו חפץ (קידושין מ ,א)
שקדו החכמים על תקנתו ,ונתנו לו עצה נכונה שיכניע יצרו וימאס ברע ויבחר בטוב
עב ולא אירע קרי לכהן גדול ביום הכפורים (אבות פרק ה משנה ה)
מה נס היה שלא ראה קרי ,הא היו מזרזין אותו כל שבעת ימים והיה בטהרה
על ידי שהת״ח עושה תשובה כל יום ,והיצר הרע קרוב להיות מנוצח ,על כן מתגבר עליו להכשילו
עג אם ראית ת״ח שעבר עבירה בלילה אל תהרהר אחריו שמא עשה תשובה (ברכות יט ,א)
כיון שיש חזקה שעושה תשובה ,לא בעי תשובתו להיות בפרהסיא
עובדא נפלאה שאירע כשביקר הגאון בעל שואל ומשיב אצל הרה״ק ר׳ מאיר׳ל מפרימישלאן
אל תהרהר אחריו ,דודאי עשה תשובה קודם לימודו שלא יחשב לו עון
עד ותשובה ותפלה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה
לא מהני תשובה על פי מדת הדין אלא על פי מדת הרחמים של הקב"ה
הסומך על מדת רחמיו ית' וחוטא על סמך שיעשה תשובה ,לזה לא מועיל התשובה
הרוצה ללכת בדרכי ה׳ -עושה צדקה
מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה
עה וישוב אל ה׳ וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח (ישעיה נה ,ז)
על ידי שישוב הוא בתשובה ,ירבה לסלוח לחוטאים רבים
עה עבר על עשה ושב אינו זז משם עד שמוחלין לו (יומא פו א)
מדוע יום כיפור מכפר גם על לא תעשה
יום הכיפורים מכפר
עו כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם (ויקרא טז ל)
אם היה הלכה כרבי לא היינו יראים כלל מאימת יום הדין
בזמן הגלות מועיל עצם יוהכ״פ ,אבל בארץ ישראל לפני ה׳ -תטהרו עצמכם בתורה ומצוות
עז לפני ה׳ תטהרו (ויקרא טז ל)
לפני ה׳ ,בזמן שביהמ״ק קיים ,תהיו טהורים -אבל בגלות ,ויתערבו בגויים וילמדו ממעשיהם
ביום הזה יכפר עליכם -ביום הזה באו מדבר סיני
רק על ידי שהקב״ה מעביר אשמותיהם ביום הקדוש הזה יכולים להתקיים ולעמוד
עט ועל ספרך כלם יכתבו ימים יוצרו ולא [ולו] אחד בהם (תהלים קלט טז)
הקב״ה רוצה שהתשובה ימשיך לכל השנה ולא רק עד לאחר יום כיפור
טהרת המקוה
פ מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקב״ה מטהר את ישראל (יומא ח ,ט)
מתנאי המקוה שמטהרת את האדם רק אם מסיר החציצה המבדלת
טהרת המקוה היא ע״י שהמים מחוברין לשורשם
מקוה הוא לשון קווי -והתקוה הוא על ידי השלום והאחדות ,כמו המקוה שהמים מכונסים
כשהלבבות קרובים ומכונסים ביחד אז הקב"ה מטהר את ישראל
כשהאדם טובל במקוה הוא עולה ומתבטל בתתק"ס
ט | פניני ילקוט הגרשוני
אוצרות הפנינים
ערב יוהכ״פ
פג ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב (ויקרא כג לב)
למה כתב הפסוק לשון עינוי ולא בלשון אכילה בהדיא
פג כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאלו התענה תשיעי ועשירי (ברכות ח ב)
האם נשים חייבות לאכול בערב יום הכפורים
איסור אכילה בעי הנאת מעיו או הנאת גרונו
תענית יום עשירי קשה לו על ידי ריבוי אכילה בתשיעי -ולפום צערא אגרא
כל הנפש אשר לא תעונה וכו׳
פה (ויקרא כג ,כט)
אי מותר לעשות בערב יום כפור סגולות שונות שלא ירגישו הצום
פליאה -למה שבת בסקילה ויום הכפורים בכרת אם אכל בו?
ברכת הבנים
פה עיניך לנכח יביטו ועפעפיך יישרו נגדך (משלי ד ,כה)
כשתביט בעיניך על המתנגדים שלך המרננים על מעשיך ,תוכל לדעת איזה היא הדרך הטובה
הסר ממך עקשות פה ולזות שפתים הרחק ממך ,עיניך לנכח יביטו ועפעפיך יישירו נגדך
פו (משלי ד ,כד)
אדם שרוצה לראות את חסרונות עצמו יעמוד נגד המראה וידמה לו כאילו אדם אחר עומד לנגדו
בין אדם לחבירו
פו עבירות שבין אדם לחבירו אין יוהכ"פ מכפר עד שירצה את חבירו (יומא פה ,ב)
כשמקיים מצות שמיטה כתקנה ,ומשמט חובות חבירו ,גם ה' יכפר לו על עבירות שבין אדם לחבירו
כל נדרי
פו ונוהגים לומר כל נדרי בעודו יום (ליל יום כפור)
האם יאמרו כל נדרי קודם הדרשה ,או שהחכם הדורש יקצר בדבריו
פז והתודו את חטאתם אשר עשו (במדבר ה ,ז)
סדר הוידוי -חטאתי עויתי פשעתי
בר״ה ויוה״כ מבטיחים להשי"ת שלא נשוב עוד לכסלה ,ושוב חוטאין ושוב שבין אליו והשי"ת מוחל להן
יזכור
פח הזכרת נשמות
מאין בא מנהגינו להזכיר נשמות בג' רגלים
הטעם שמי שאביו ואמו בחיים יוצא מבית הכנסת
סדר עבודת יוה״כ
בחנוכת ביהמ״ק בימי שלמה כל בני ישראל הקריבו קרבנות ואכלו ושתו ביום הכפורים
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה י
אוצרות הפנינים
תפלת כהן גדול
צא לא יעדי עביד שולטן מדבית יהודה (תפלת הכהן גדול ביוהכ״פ)
אמאי אמר הכהן גדול פסוק הזה בלשון ארמי ולא בלשון קודש
על חטא
צא סלח לנו מחל לנו כפר לנו (וידוי ליום הכפורים)
וכיפר – ונסלח אי הוי דוקא כשלא נשאר רושם חטא
צב על חטא שחטאנו לפניך ביצר הרע (תפלת יום הכיפורים)
יש שלשה מיני יצר הרע ולעומתם שלשה מטיבי צעד
צב על חטא שחטאנו לפניך ביצר הרע
יצר הרע בא במסוה היצר טוב ואומר הכל מותרים לכם הכל שרוים
לכם אין כאן לא איסור ,אדרבה יש כאן מצוה
יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום
צג על חטא שחטאנו לפניך ביצר הרע
היצר הרע לא להחטיא נברא כי אם לנצחו ולקבל שכר
צד על חטא שחטאנו לפניך ביודעים ובלא יודעים
בפעם השני הוא כבר חוטא בלי יצר הרע כי כבר אינו יודע שהוא עבירה
צד על חטא שחטאנו לפניך במשא ובמתן
דבר אחד מקשה הוא והיינו זהב טהור -שיהי' הזהב של אדם טהור ונקי מתערובת גניבה וגזל
צד על חטא שחטאנו לפניך במשא ובמתן ...במאכל ובמשתה
יש נזהרים רק בין אדם לחבירו ויש רק בין אדם למקום ויש שאין נזהרים בשניהם
צה ועל חטאים שאנו חייבים עליהם מלקות ארבעים
כיון שחטאנו לפניך בזלזול הורים ומורים ע״כ חייבים מלקות ארבעים ולא ל״ט
מפטיר יונה
ויקרב אליו רב החובל ויאמר לו מה לך נרדם ,קום קרא אל אלהיך אולי יתעשת האלהים לנו ולא
צו נאבד (יונה א ,ו)
אדם אשר יש לו עוד תקוה להנצל מצרה לא ינום ולא יישן ,אבל אם אפס
אצלו כל תקוה ,חושיו מתבטלים ונופל בתרדמה גדולה
צו ויאמרו איש אל רעהו לכו ונפילה גורלות וגו' (יונה א ,ז)
השקלא וטריא של הגוף והנשמה
וזכרתי את בריתי יעקב וכו' -הכל לפי מקור מחצבתו של אדם
אי תוחילס | פניני ילקוט הגרשוני
ימים נוראים
סליחות
שהוא הנותן לנו כח לעשות חיל ואין הצדקה משלנו
לך ה׳ הצדקה ולנו בושת הפנים
על כן לנו בושת הפנים .או יאמר לפי שכל מה
שאנו מקבלים מאת השם יתברך הוא מתנת חינם, הדרשנים מוכיחים על הכל חוץ מן
על כן אנו בושים על דרך מאן דאכיל דלאו דיליה הצדקה ,שעל זה גם הם מתביישים
בהית לאסתכולי באפיהג (ירושלמי ערלה פ”א ה”ג) וזה כתב בספר נועם מגדיםא (בליקוטים ד״ה אני מדבר
שאומרים לך ה׳ הצדקה -על כן ולנו בושת הפנים. בצדקה) בשם הקדוש בעל שם טוב זי״ע המוכיחים
אם לחוב לאדם עשה הקב״ה שאינו ברשותו
אומרים ,״רבונו של עולם על הכל נוכיח לעמך ,רק
כרשותו ,לזכות את האדם לא כש״כ על הצדקה אתה בעצמך עורר לבם ,מהיות לנו בושת
הפנים שיאמרו לכבוד עצמינו אנו דורשים ,שבאמת
ושמעתי מאדמ״ו הגאון מו״ה אברהם ליבד זצ״ל
אנו צריכים לאותו דבר ובושים אנחנו להוכיח דבר
אבדק״ק בערעגסאז [בעל קול אריה] שאמר לפרש
שנוגע לנו ולתובעו״ ודפח״ח.
(הפיוט למוסף פרשת שקלים) כופר משלו אתן תשר ,כי
מלפניו הון וכבוד ועושר ,להצדיק אנוש להמציא לו עוד שמעתי פירוש שהשי״ת מקיים באמת צדקה,
כושר ,שת לו פדיון למצוא עושר -דלכאורה הצדקה לפי שנותן באופן שאין בושה להמקבל -אמנם לנו
שאנו נותנים הוא מכסף של הקב״ה כאמור (חגי ב ח) בושת הפנים שעל ידי הצדקה שאנו נותנים מתבייש
לי הכסף [ולי הזהב נאום ה׳]. העניב .
אמנם כתב בספר נועם מגדים (פרשת צו ד"ה עוד הקב״ה נתן מתנת חינם ועשה הכסף כאילו ברשותנו
בסיום) קל וחומרה -מה אם לחייב אדם בבל יראה ואני אמרתי מכבר ,לפי שעיקר הצדקה משל הקב״ה
מאורות הילקוט
א .להרה"ק רבי אליעזר הלוי איש הורוויץ זצ״ל מטארניגראד מח״ס אמרות טהורות על ספר תהלים ונועם מגדים על התורה .מגדולי
תלמידי הרה"ק רבי אלימלך מליזענסק ,הרה"ק המגיד מקאזניץ והרה"ק ה'חוזה' מלובלין .נלב״ע בשנת תקס"ו.
ב .כ"כ הג"ר יוסף ענגיל ז"ל בספר גליוני הש"ס (ברכות דף ב).
ג .מי שאוכל מזון של זולתו ,מתבייש להסתכל בפניו.
ד .הג״ר אברהם יהודה הכהן שווארץ מגדולי תלמידי החתם סופר זצ״ל בישיבת פרשבורג ,ולאחר שנפטר רבו ,עבר ללמוד בישיבת ווערבוי
אצל הג״ר בנימין וואלף לעוו זצ״ל בעל שערי תורה .בשנת תרכ"א התקבל לרב בעיר בערעגסאז ,שם גם תפס ישיבה והרביץ תורה לעשרות
תלמידים אשר הרבה מהם נעשו לגדולי ישראל .משם נתמנה לרבה של עיר הולדתו מאד ,ושם ניהל את ישיבתו עד לפטירתו .כן הסתופף
אצל הרה״ק בעל הרה״ק ישמח משה ואח״כ אצל הרה״ק בעל דברי חיים זצ״ל .מח״ס שו״ת קול אריה ,וקול אריה על התורה .נלב״ע תרמ״ד.
ה .ועיין בספר ייטב לב פרשת בראשית (ד"ה יהי אור) שמאריך לפרש דק"ו זה מועיל לכל המצוות ,דהרי בכל המצוות אמרו אלמלא
הקב"ה עוזרו לא היה יכול לו.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה בי
ולא נחטא ,אם כן לא נצטרך ליתן צדקה כדי לפדות אמרה תורה שני דברים אינן ברשותו של אדם ועשאן
בו החטאים ,אז אנו מקיימין מצות צדקה. הכתוב כאילו ברשותו [בור ברשות הרבים] וחמץ
בפסח (פסחים ו ב) ,מכל שכן מדה טובה מרובה לזכות
וזה שכתוב ,וצדקה תהיה לנו רק כי נשמור לעשות
את האדם לקיים מצות צדקה ,בודאי עשאן הכתוב
את כל המצוה דו״ק.
להכסף שנותן כאילו ברשותו ולא של הקדוש ברוך
והרב החריף מו״ה חיים כהנאט נ״י מיישוב הואו -וזה מה שמקשה הפייטן ,כופר משלו אתן לו
סעליטשיע במחוז מארמאראש יע״א אמר לי תשר כי מלפניו הון וכבוד ועושר -ומה יועיל כופר
שפירש בזה המאמר (ראש השנה ד א) האומר סלע משל הקב״ה?
זו לצדקה בשביל שיחיה בני הרי זה צדיק גמור .כי
ועל זה מתרץ כסברת הנועם מגדים הנ״ל כי להצדיק
אם היה לו איזה חטא היה צריך ליתן הסלע לכפרת
אנוש להמציא לו כושר שת לו פדיון למצוא אושר,
עונותיו ,על דרך וחטאך בצדקה פרוק [כנ״ל] ,אם כן
כלומר עשאן הכתוב כאלו שלו ודפח״ח.
האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני ולא בשביל
חטאיו בעל כרחך מוכח כי הרי זה צדיק גמור ואין לו ויש לומר בזה גם כן [פירוש הפסוק] (דברים טז יז) איש
שום חטא ,ודפח״ח. כמתנת ידו [כברכת ה׳ אלהיך אשר נתן לך] ודו״קז .
(אות ל’ -לך ה׳ הצדקה)
וזה שכתוב לך ה׳ הצדקה ,כלומר רק לך ה׳ היא
הצדקה ורק אתה מקיים מצות צדקה ,כי ולנו בושת
הפנים ,כלומר בושנו בחטאינו ונכלמנו בעונינו ,אם
[ועיין מה שכתב רבינו בפסוק זה בדניאל (ט ,ז) ,וז״ל]:
כן כל צדקה שאנו נותנים ,אנו צריכים ליתן בשביל
לפדות בו חטאינו ,אם כן לא לקיום מצות צדקה אימתי יחשב לנו הצדקה שאנו נותנים לקיום מצות
יחשב לנו וא״ש. צדקה ,רק כשאינו צריך ליתן צדקה לכפרה
(תנ״ך -דניאל פרק ט -בפסוק לך ה׳)
בפסוק לך ה׳ הצדקה ולנו בושת הפנים וכו׳....וכעת
האומר להעני על מנת שיחיה בני ,רק כדי נראה לע״ד על פי מה שכתב בספר אהבת שלום
שלא יבוש ליקח ממנו -הרי זה צדיק גמור להרה״צ מו״ה מענדל מקאסיבח זצ״ל בפסוק (פרשת
וידידי הרבני החריף ובקי מו״ה נפתלי ליעבערמאןי נ״י ואתחנן) וצדקה תהיה לנו כי נשמור לעשות את כל
אמר גם כן על פי מאמר הנ״ל האומר סלע זה לצדקה המצוה הזאת לפני ה׳ אלהינו כאשר צונו ,כי מי שהוא
בשביל שיחיה בני הרי זה צדיק גמור ,ופירש הגאון חוטא צריך ליתן צדקה כדי לפדות בו חטאיו כמו
מו״ה מרדכי בנעט זצ״ל שנותן לא מצד שבאמת שאמר דניאל לנבוכדנצר (דניאל ד כד) וחטאך בצדקה
נחלה בנו או שנותן רק בעבור זה ,אלא לפייס העני פרוק ,אם כן לא יחשב לו לקיום מצות צדקה ,רק כל
שלא יתבייש [ליקח] ביקש ממנו :אחי ,עשה עמי מה שנותן צריך ליתן בשביל כופר נפשו לסליחת עון
לטובה ,קח נא מנחתי מידי ותנצל בזה נפש בני ,הרי ולכפרת פשע.
זה באמת צדיק גמור (מובא בילקוט אליעזר ערך צדקה).
אמנם ,אימתי יחשב לנו הצדקה שאנו נותנים לקיום
וזה שכתוב לך ה׳ הצדקה ,הצדקה שאנו נותנים הוא מצות צדקה ,הוא רק כאשר נשמור את כל מצות ה׳
מאורות הילקוט
ו .הנועם מגדים (פרשת צו ד"ה א"י לא תאפה [ג] ד"ה עוד בסיון הדרוש) כתב וז"ל :והרי זה קל וחומר כפול ,א .התם אינו שלו כשלו ,כל
שכן הכא שלו ,ב .וגם מדה טובה מרובה וכו' פירוש ומה אם לחוב לעבור בלאו ,נחשב שלו ,כ"ש לזכות.
ז .ועיין עוד בפניני ילקה״ג פניני התורה -בפרשת ואתחנן בפסוק (דברים ו כה) וצדקה תהי' לנו כי נשמור לעשות את כל המצוה הזאת וכו׳.
ח .אבי שושלת קאסוב -וויזניץ .תלמיד הרה״ק ר׳ משה לייב מסאסוב ,ר׳ זאב וולף מטשארני-אוסטראה ,ר׳ משולם פייבוש מזבארז ,ורבי
צבי הירש מנדבורנא .נלב״ע תקפ״ו.
ט .מח"ס אבן שתיה תולדות צדיקי קאסוב וויזניץ דומ"ץ סעלישט ואחר כך בצפת ,נפטר תרפ"ה
י .מילידי סענדרא ומלמד בלודאש ,ואח"כ קבע דירתו בקאשוי .מח"ס שבע רצון.
גי תוחילס | פניני ילקוט הגרשוני
זרה ותולדה שלו הוא (סוטה ד ב) כל המתגאה כאלו באמת לך ה׳ ,ולזכרך תאות נפש ליתן צדקה לשם
עובד עבודה זרה( ,כתובות סח א) כל המעלים עיניו שמים ,ומה שאנו אומרים בשביל שיחיה בני ,הוא
מן הצדקה כאלו עובד עבודה זרה( ,סנהדרין צב א) רק בעבור כי -ולנו בושת הפנים -כדי לפייס העני
כל המחליף בדיבורו כאלו עובד עבודה זרה ,גילוי שלא יבוש ופניו לא יחוורו ,על כן אנו מוכרחים לומר
עריות הוא אב הטומאה ,ותולדה שלו קריבה דעריות כן ,וא״ש.
(תנ״ך -דניאל פרק ט -בפסוק לך ה׳)
ואביזרייהו והוא לא תעשה בפני עצמו (ויקרא יח ו) לא spacer
תקרבו [לגלות ערוה] וגו' וחשבו הרמב"ם ז"ל (ספר
המצוות לא תעשה שנג) במנין הלא תעשה ,וכן אמרו
לכה ונשובה ...נחפשה
חז"ל (סוטה ד ב) כל האוכל בלי נטילת ידים כאלו בא
דרכינו ונחקורה ונשובה
על אשה זונה ,וכן בשפיכת דמים אמרו חז"ל בפרק
הזהב (בבא מציעא נח ב ) כל המלבין פני חבירו ברבים שלשה סוגי אנשים שפוטרים עצמם מלעשות
כאלו שופך דמיםאי ,ועוד בתלמוד הרבה בעבירות תשובה -טענותיהם ,ומה שיש עליהם פירכא
אלו ,וכן בכל העבירות כולן יש אבות ותולדות,
מסורה וא"ו פעמים ונשובה (מובא בבעל הטורים פרשת
ולזה אמרו איזה חכם ,דעיקר חכמתו של אדם
וירא) ונשתחוה ונשובה (בראשית כב ה) נתנה ראש
למלט נפשו משאול כמו שנאמר (קהלת ט טו) ומלט
ונשובה מצרימה (במדבר יד ד) לכה ונשובה (שמואל
את העיר בחכמתו -הרואה את הנולד ,שלא יאמר
א׳ ט ה) נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה (איכה ג מ)
הריני נשמר מן האבות ודי בכך ,אלא שיראה נגד
השיבנו ה' אליך ונשובה (איכה ה כא) לכו ונשובה אל
פניו תמיד להשמר מהתולדות ,ובעונותינו הרבים
ה' (הושע ו א) – נראה לפרש דשלשה מיני בני אדם יש
בהתולדות רוב העולם נכשלים וכמו שפירש בספר
הפוטרים את עצמם מלעשות תשובה ,א .כי יש אדם
תיבת גומא מהפרי מגדים ז"ל הפסוק (תהלים עג טו)
שאומר תודה לא-ל ית׳ מעולם לא עברתי על גילוי
אם אמרתי אספרה ״כמו״ הנה דור בניך בגדתי,
עריות ושפיכת דמים ועבודה זרה ,וחושב שרק על
פירוש אם אמרתי אספרה "כמו" ,שאעריך ואספר
עבירות חמורות כאלו צריך לשוב ,ב .ויש מי שאומר
(אויפצעהלען) אלו העבירות שהם "כמו" העבירות
דברי עונות גברו ממני וכבר חטאתי כל כך הרבה עד
החמורות ,אז -הנה דור בניך בגדתי הייתי עושה כל
שאי אפשר לי לשוב וכבר ננעלו בפני שערי תשובה,
הדור לבוגדים ופושעים חלילה ,כי בזה רובן ככולן
ג .ויש אדם שחושב אי אפשר לי לשוב כי יצר הרע
נכשלים ,ודפח"ח.
בקרבי המסיתני לחטוא ,ואם חפץ ה' בנו יעביר רוח
וצריך לשוב על הקלות כמו על החמורות ,כאשר הטומאה מן הארץ ויבטל היצר הרע אז נשוב אליו
פירשתי הפסוק (תהלים יט יד) גם מזדים חשוך עבדך בתשובה שלימה ,ולכולהו אית להו פירכא.
אל ימשלו בי אז איתם ונקיתי מפשע רב ,פירוש
ואשיב על ראשון ראשון:
אל יסיתו ויפתו אותי לאמר ,אז איתם ,אז כבר אני
תם וישר ,ונקיתי מפשע רב ,כאשר אני נקי מפשע א .החושב שלא חטא חטאים גדולים ועצומים ולא
רב וגדול כעבודה זרה ,גילוי עריות ושפיכת דמים, צריך לשוב כי אם על עבירות חמורות וזך הוא מעון
כי אם [אז] אשמור צעדי גם מעבירות קלות כמו חף הוא מפשע ,לו יראה בעיניו מה שכתב רבינו
מעבירות חמורות (שוב מצאתי ב"ה שכיוונתי בזה לדעת התבואות שור בספרו בכור שור מסכת שבת על
ינ"פ הגאון מפאקש שליט"א בספרו ילקוט אליעזר על תהלים) מאמר (אבות ד א) איזה חכם הרואה את הנולד ,דלכל
ובודאי אם יתחיל האדם לפשפש במעשיו ימצא עבירות יש אבות ותולדות ,אבות הוא עיקר עבודה
מאורות הילקוט
אי .תני תנא קמי דרב נחמן בר יצחק כל המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים ,אמר ליה שפיר קאמרת דחזינא ליה דאזיל סומקא
ואתי חוורא.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה די
לבבו ויעביר היצר הרע מקרב הארץ אז ישוב ,והבל תילי תילים של עבירות נוסעים אחריו ,ויש לו על מה
הביא גם הואזט ,כי זהו עיקר עבודת השי"ת לנצח לשוב וטענתו בטלה ומבוטלה לא שרירא ולא קיימא.
היצר הרע ,ורק בעבור להרבות שכר ברא ה' היצר
אין לך דבר שעומד בפני התשובה
הרע ,ואם לא היה יצר הרע לא היה מגיע שכר ,כי מה
עשה האדם שיגיע לו שכר (ועל זה שמעתי משמיה ב .ועתה נשוב לדברי השני שיצא לטעון כי הוא חטא
דהגאון ר' קאפל חריףזי ז"ל פירוש הפסוק יששכר הרבה יותר מדאי ואין תקוה שישוב ה' וירחמהו ,וגם
חמור גרם ר"ל מה שיש שכר זה גרם החומר ,והבן). זה הבל ורעות רוחבי ,כי בודאי אין לך דבר שעומד בפני
התשובה כמו שכתב הרמב"ם בהלכות תשובה (פרק
ובשל"ה הקדוש פירש בזה מה שאנו אומרים על
ג הלכה יד) אפילו כפר בעיקר כל ימיו וברגע האחרונה
חטא שחטאנו לפניך ביצר הרע ,ר"ל מה שאנחנו
הוא שב ,הקדוש ברוך הוא מקבלו וכמאמר הפייטן עד
אומרים אמתלא שחטאנו מחמת היצר הרע ,לעון
יום מותו תחכה לו וכו' ,וראיה ממה שנגאלו אבותינו
יחשב לנו -כי היצר הרע לא להחטיא נברא כי אם
ממצרים בזכות התשובה כמו שכתוב במדרש רבה
אדרבה לנצחו ולקבל שכר ,עיין שם עוד ב' פירושים
פרשת שמות וירא אלקים את בני ישראל -שעשו
על זה (ואין כאן מקומו).
תשובה (ועיין רש"י שיר השירים בפסוק התאנה חנטה פגיה
וזה כוונת המסורה ,ונשתחוה ונשובה ,שהחיוב עלינו בשם הפסיקתאגי ) ושם היו משוקעים במ"ט שערי
לעשות תשובה ,ואם תאמר גדול עונינו מנשוא וכבר טומאה ואף על פי כן נתקבלה תשובתם ונגאלו ,הרי
רבו כל כך עד שננעלו בפנינו פתחי תשובה ,לזה לך ראיה ברורה שאפילו נשתקע האדם במצולות
אמר נתנה ראש ונשובה מצרימה ,כי אף על פי שהיו ים החטאים אם ישוב מיד יקבלו הקב"ה ויפתח ידו
ישראל משוקעים שמה במ"ט שערי טומאה ,מכל לקבלו בתשובה .וכבר כתבו המפורשים שלכך נענש
מקום נתקבלו בתשובה ונגאלו ממצרים ,על כן גם אלישע אחר שלא שב בתשובה ,ואף על פי ששמע
אנחנו ,לכה ונשובה ,ופן יש בכם שורש פורה ראש מאחורי הפרגוד קול כרוזא "שובו בנים שובבים חוץ
ולענה ,החושב כי הוא נקי מעון וחף מפשע ופשפש מאחר" (חגיגה טו א) לא היה לו לשמוע בקול ההוא
ולא מצא ,לזה אמר נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה, כי אם לשוב ,וכמו שהמליצו על זה (פסחים פו ב) "כל
נפשפש יפה ונעשה דרישה וחקירה בשבע חקירות מה שיאמר לך בעל הבית עשה חוץ מצא" כנודעדי וט .
ושבע בדיקות ,אז נמצא ודאי כי אמת נכון הדבר אף שהיו ישראל משוקעים במ"ט שערי טומאה ,מ״מ
נעשתה התועבה ,וצריכין אנו לעשות תשובה. נתקבלו בתשובה ,על כן גם אנחנו נשובה
ונגד השלישי האומר ,השיבנו ה' אליך ונשובה ,כי ג .ועד השלישי אני בא ,האומר שלא יכול לשוב
הקדוש ב"ה יתן בלבנו התעוררות תשובה ,ויחדש מפאת היצר הרע ,ואם חפץ ה' בתשובתו ימול את
מאורות הילקוט
בי .ע״פ קהלת (ו ט).
גי .וז״ל רש״י :התאנה חנטה פגיה -אלו פושעי ישראל שכלו בשלשת ימי אפילה ,והגפנים סמדר נתנו ריח -אלו הנשארים מהם עשו
תשובה ונתקבלו -כך נדרש בפסיקתא (פר"כ ה ,ט).
די .אגרא דפרקא א (לבעל בני יששכר) :אמר כבוד אדמ"ו הרב הקדוש מו"ה יעקב יצחק זצוק"ל .משארז"ל (חגיגה טו ,א) באלישע אחר,
שיצתה בת קול ואמרה שובו בנים שובבים חוץ מאחר ,יובן למשכיל ,אילו היה משיב כיון שכן הוא אזי הנה הוא העת והעונה לעבדך
עבודה שלימה אמיתית כיון שאין כאן קיווי לתשלום שכר אזי תהיה עבודתי רק לעשות נחת רוח לפני מי שאמר ונעשה רצונו ,אילו היה
משיב כזאת היה מכופר לו והיה מגיע למעלה גדולה עכ"ד ודפח"ח .ובזה נבין מה שאמר לו ר' מאיר תלמידו חזור בך ,הגם שידע ששמע
מאחורי הפרגוד כנ"ל.
ובזה נתבונן מ"ש השל"ה בשם אביו בהג"ה ,כל מה שיאמר לך בעה"ב (זה השי"ת בעל הבית של כל העולם) עשה חוץ מצא (פסחים פו,
ב) ,היינו כשתשמע ח"ו שובו בנים וכו' חוץ וכו' לא תטה אוזן לדברים הללו לבטל עבודתך ,והבן.
וט .עיין ביאור נפלא שהביא רבינו במדור ראש חודש בפסוק והיה מדי חודש בחדשו ותמצא נחת.
זט .מליצה ע״פ בראשית (ד ד) -כלומר ,הם דברי הבל.
זי .רבי יעקב קאפל אלטנקונשטאדט ,אב״ד ווערבוי ,תלמיד הנודע ביהודה ,נלב״ע תקצ״ו ונספד ע״י החתם סופר.
וט תוחילס | פניני ילקוט הגרשוני
מלכותו ית' מצד האמונה ,וכמו כן במלאכים מכסים ימינו כקדם כאדם הראשון קודם החטא שלא היה
פניהם ואין מכניסים עצמם בחקירה רק מאמינים יצר הרע בעולם ,לזה אמר שאם יהיה כן -אם כן במה
בה' אמונה פשוטה בלי שום חקירה על דרך שכתיב תעבדו את ה' ,אבל לכו אתם מעצמיכם ,ונשובה אל
באברהם (בראשית טו ו) והאמין בה'. ה' ,אז נוכל לקוות שבשכר זאת אל חי חלקנו צורינו
ישביענו שובע שמחות ,נעימות בימינו נצח ,אמן כן
ועיין בפירוש המגיד מהרי"א לאנדא מווילנאכ [על]
יהי רצון.
תהלים (פט ט) הפסוק ה' אלהי צבאות מי כמוך חסין (ליקוטי אגדה -אותיות אות ל -ועתה נשוב)
יה ואמונתך סביבותיך ,דהוראת אמונה הוא על ענין spacer
הבלתי נודע בהכרת ידיעה רק שמאמין בה באמונה.
ה' אלהי צבאות מי כמוך חסין
והנה בהיות הענין בקרוב אז הוא בתכונת הידיעה
יה ואמונתך סביבותיך
לא באמונה ,אך אצל הבורא ית' גם נושאי מרכבתו
אין משיגים תכונתו ,ומכונה עבודתם בשם אמונה, דרך אמונה הוא המובחר ודרך החקירה מסוכנת
וזה שכתוב מי כמוך חסין יה ,שגם באותם אשר
בעקריםחי (מאמר ג פרק כז) ביאר מאמר הכתוב (תהלים
סביבותיך ,גם בהם הוא אמונתך מצד אמונה לא מצד
קיט א) אשרי תמימי דרך וגו' כלומר אשריהם המון
ידיעה ,ודפח"ח.
המאמינים הנקראים תמימי דרך שאינם מתחכמים
וזה שאמרו אם הרב דומה למלאך ה' צבאות [היינו] על השם אבל הולכים בתמימות בתורת השם יתברך
אשר בשתים יכסה פניו שלא להביט בשכינה ושלא – ועל דרך זה נקרא יעקב (בראשית כה כז) איש תם
לחקור שום חקירה ,רק מאמין בה' אמונה ברורה יושב אוהלים.
וחזקה כיתד שלא תמוט ,אזי תורה יבקשו מפיהו -
וכבר האריכו כל המפורשים שדרך אמונה הוא
ואם לאו ,אלא דורך על במתי החקירה ועושה במים
המובחר ,וכמו שכתוב (תהלים קיט ל) דרך אמונה
עזים מימי הדעת והפילוסופיא נתיבה אז אל יבקשו
בחרתי וגו' ודרך החקירה מסוכנת מאוד ,ורבים
תורה מפיהו כי דרך הזה מסוכן לתלמידים קטנים לא
חללים הפילה כי בשכל האנושי אי אפשר להשיג
ראו אור ,ובמעט קט ימעדו רגליהם מנתיב היראה
הכל ,ומבואר אצלי במקום אחר שזהו פירוש מאמר
ונוקשו ונלכדו ברשת המינות ר"ל ,ובחידושי אגדות
חז"ל בחגיגה (טו ב) [על הפסוק כי שפתי כהן ישמרו
שלי הארכתי בכמה מקומות וכאן אקצראכ .
דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה׳ צבאות הוא
(אותיות -חלק א קונטרס אחרון -אמונה)
(מלאכי ב ז)] אם הרב דומה למלאך ה' צבאות תורה
יבקשו מפיהו ואי לא לא.
דלתיך דפקנו רחום וחנון נא אל
כי במלאכים כתיב (ישעיה ו) שש כנפים לאחד בשתים
תשיבנו ריקם מלפניך ,מלפניך מלכנו
יכסה פניו -שלא להביט בשכינהטי ,דהיינו שמכסים
ריקם אל תשיבנו וכו' (סליחות)
פניהם ומאמינים ואינן חוקרים ,וכמו שכתוב בספרים
מלך לפי עשרו וגדולתו אם אינו נותן מתנה הקדושים שלכך אנו מעבירים ידינו על עינינו בשעת
גדולה מאוד לא יחשב למתנה חשובה
קריאת שמע כשאנו אומרים ה' אחד ,דהיינו שאין
לכאורה הוא כפל לשון – ושמעתי מידידי הגאון אנו רואים ומביטים בשום דבר רק מקבלים עלינו עול
מאורות הילקוט
חי .ספר על מחשבה ועיקרי האמונה לרבי יוסף אלבו זצ״ל מתקופת הראשונים .נלב״ע תר״ד.
טי .ויקרא רבה (פרק כז).
כ .ספר כפלים לתושיה להגאון רבי יצחק אליהו לאנדא זצ"ל ,מגיד מישרים דוילנא ,י״ל בווילנא ,תרכ״ט
אכ .ועיין מה שהבאנו בזה בפרשת שופטים על מש״כ רבינו בשם העוללות אפרים בשבח החקירה ,ומה שהארכנו שם בהערות.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה זט
כי כל זמן שהאדם נאחז בסבך עוונותיו ,לא יוכל מו"ה אליעזר דייטשבכ נ"י אבדק"ק באניהאד יע"א
לקבל שפע טל ברכה וטובה מאתו יתברך ,וכאשר על פי משל שאחד הלך לקבץ נדבות וקיבל מאת
מתפלל ושב לד׳ ומכין את לבבו אליו ,אזי ינהרו אליו עשיר אחד חמישה זהובים כסף ושיבח את העשיר
כל ההשפעות הטובות העליונות מאתו יתברך שמו ההוא מאוד ,ושאלו אותו האנשים הנה שמענו
אשר חפצו רק להיטיב. שהיית גם אצל המלך ,ספר נא לנו מה נתן לך ,ויאמר
העני ,המלך שלח אותי ריקם מלפניו כי לא נתן לי
משל למה הדבר דומה -לאיש אשר לא חרש ולא
רק חמשה זהובים כסף ,וישאלו אותו האנשים הלא
זרע את אדמתו ,אשר לא יוכל לקוות הטוב מהמטר
מקודם שיבחת את פלוני העשיר שנתן לך חמשה
והגשם אשר יוריק ברכה על פני תבל ,ואולם הוא
זהובים כסף ועל המלך אתה אומר ששלח אותך
בעצמו הסב רעתו ,כן כאשר נגזר רעה על איש הנה
ריקם מלפניו ,ויען העני לא מחכמה שאלתם על זה,
לא נגזר כי אם לפי מדרגתו שנלכד בחטא ,וכאשר
בודאי אם עשיר אחד נותן חמשה זהובים כסף נאה
יתפלל ומכין את לבבו לד׳ ,הנה נשתנה מדרגתו
ויפה הוא מאוד ,אבל אם מלך אחד מושל על מדינות
ונשתנה גם כן הגזרה ,את״ד.
הרבה נותן חמשה זהובים כסף ,הלא לפי ערך עשרו
ובספר דרושי הרמ״ץגכ (דרוש א׳) בהגהות פרי חיים וגדולתו נחשב זאת כאילו שלחני ריקם מלפניו.
(שם) העיר על זה -דעדיין קשה באיש המתפלל
וזה שאומרים דלתיך דפקנו רחום וחנון נא אל
על אחרים ,מה בצע בתפלתו על אחרים ובמה הוכן
תשיבנו ריקם מלפניך ,ואם תאמר תתן לנו חמשה
מדריגת מי שמתפללין עליו וכו׳ -והעלה כי בתפלה
זהובים כסף וכבר לא נחשב ריקם ,לזה אומרים
על אחרים מטעם שליחות נגעו בה ,וכמו שמצינו בהני
עוד ,מלפניך "מלכנו" ריקם אל תשיבנו ,כי לפי ערך
כהנים שלוחי דידן נינהו (יומא יט א) לשחוט ולהקריב
גדולתך שאתה "מלכנו" מלך על כל הארץ ,אם לא
קרבנות עלינו ,ועל ידי מעשיהם נחשב כאילו אנחנו
תתן לנו מתנה מאוד גדולה יהיה נחשב כאילו ריקם
עשינו והקרבנו הקרבן בידינו -כמו כן היא בתפלה,
שלחתנו ודפח"ח.
המתפלל על אחרים הוא שלוחו של הנצרך ,ומתפלל (תנ״ך -קהלת -וזה דבר השמיטה)
בעדו ונחשב כאילו התפלל בעצמו ונעשה כלי מוכן spacer
spacer
לקבל הטוב ,והעובר לפני התיבה נקרא מטעם זה
שליח ציבור כי שליחותא דציבורא קא עביד[ ...ועיין
לשמוע אל הרינה ואל
שם עוד].
(אות ת’ -תפלה) התפלה (סליחות יום א׳)
איך יתכן שע״י התפלה נשתנה רצונו
שלש עשרה מדות האמורות
בחנינה (סליחות לי״ג מדות) ידוע שאלת החוקרים על הרנה ועל התפלה -הלא
לא איש ולא בן אדם הוא ויתנחם ,ואיך יתכן שעל ידי
האם די באמירת הי״ג מדות או צריכים מעשה בפועל תפלה ישתנה הבורא ברוך הוא מלא רוצה -לרוצה?
כל זמן שישראל חוטאין יעשו לפני כסדר הזה ואני
ובספר העיקרים (מאמר ד פרק יח) השכיל להתיר
אמחול להם כו׳ (ראש השנה יז א).
הספק הזה ,כי אין השינוי מפאת הבורא יתברך ,רק
ידוע פירוש לבנת הספירדכ שכתב דלא אמרינן יאמרו מפאת המקבלים.
מאורות הילקוט
בכ .תלמיד מהר"י אסאד והמהר"ם א"ש זצ״ל .מגדולי הדור בהונגריה ומגדולי הפוסקים והמשיבים .מח״ס שו"ת פרי השדה ,צמח השדה,
דודאי השדה ,תבואות השדה ,חלקת השדה ,ארעא דרבנן .נלב״ע תרע״ה.
גכ .להג״ר מאיר צבי וויטמאיר אב״ד סאמבור ,בעמ״ח שו״ת הרמ״ץ .
דכ .להג״ר דוד בן הרב מוהר"ר יהודה החסיד זצ״ל ,פירוש מדרש הנעלם ותוספתא לס' הזוה״ק ,שנת ה׳ אלפים פה[ .הובא בשיטה מקובצת
זי תוחילס | פניני ילקוט הגרשוני
נפיש זכותו וכחו של אותו זקן ,ואתי שפיר הא דאמר לפני ,אלא יעשו לפני -היינו שיעשו בפועל הי״ג
בטוח אני באלה כו׳ על דרך ממה נפשך ,ודו״ק. מדות וידבקו במדותיו (שבת קלג ב) מה הוא רחום אף
spacer אתה רחום וכו׳ [אבא שאול אומר ואנוהו הוי דומה לו
(אגדות הש״ס -ראש השנה יז א -כל זמן)
מה הוא חנון ורחום אף אתה היה חנון ורחום].
ה׳ ה׳ אל רחום וחנון (י״ג מדות) אך הגאון בעל הפלא״ה ז״ל אמר דמוכח על כרחך
דדי באמירה לחוד ולא צריך מעשה בפועל ,דהא גם
על מה צריך האדם למדת רחמים קודם שיחטא
אל רחום וחנון הוא אחד מי״ג מדות ,וזה אי אפשר
בראש השנה (יז ב) כתב הרא"ש ז"ל ,ה' ה' אני לקיים בפועל דהא אי אפשר לאיש להיות אל ,אם כן
הוא קודם שיחטא כו' אני הוא לאחר שיחטא וכו' על כרחך מוכח דדי באמירה של הי״ג מדות ,ופירש
ואם תאמר ,מה צריך האדם למדת רחמים קודם בזה אל הורית לנו לומר שלש עשרה ,ר״ל ממדת
שיחטא ויש לומר וכו' אי נמי קודם שיחטא בעבודת אל ,הורית לנו לומר שלש עשרה דמזה מוכח דדי
אלילים ואף על פי שכבר חשב לעובדה ,ומחשבת באמירה לחוד ,ודפח״ח.
עבודת אלילים הקב"ה מצרפה למעשה כו' ,אפילו
וא״ז הגאון מ׳ יצחק יעקב ז״ל אביו של מו״ח הגאון מ׳
הכי מתנהג עמו במדת הרחמים קודם שיחטא,
עמרם בלום ז״ל [בעל בית שערים] אמר דיש לדחות
וכשיחטא מצרף המחשבה עם המעשה עכ"ל .וכתב
זאת דהרי אמרו חז״ל במגילה (דף יח א) שקראו
הקרבן נתנאל דיש מקשים על הרא"ש מן הגמרא
הקדוש ברוך הוא ליעקב אל שנאמר (בראשית לג כ)
דסוף חולין -תניא דבי ר' יעקב וכו' הרי שאמר לו
ויקרא לו אל אלהי ישראל ,עיין שם.
אביו עלה לבירה והבא לי גוזלות ועלה ושלח את האם
ולקח את הבנים ובחזרתו נפל ומת ,היכן אריכות ימיו אם כן ראינו שאפשר גם לאיש להיות אל ,אם כן
של זה והיכן טובתו של זה ,אלא למען יאריכון ימיך עדיין יש לומר דצריך לעשות הי״ג מדות במעשה
בעולם שכולו ארוך ולמען ייטב לך לעולם שכולו ובפועלהכ .
טוב ,ודלמא לא הכי הוה ,ר' יעקב מעשה חזא,
ופירש בזה מה שאומרים בפזמון לי״ג מדות:
ודלמא מהרהר בעבירה הווה ,מחשבה רעה אין
תמכתי יתדותי בשלש עשרי תיבות וכו׳ בטוח אני
מצרפה הקב"ה למעשה ,ודלמא מהרהר בעכו"ם הוה
באלה ובזכות שלשת אבות ,כלומר בטוח אני באלה
וכו׳ .ומאי פריך ,הא לפי דברי הרא״ש אפילו חטא
שאמרתי י״ג מדות .ואם תאמר ,לא די באמירה אלא
במחשבת עבודת אלילים אין מחשבה מצרף כי אם
צריך לקיים בפועל ,וגם מדת אל אפשר לקיים בפועל
לאחר שעשה מעשה יעויין שם.
כדמצינו גבי יעקב ,אם כן בטוח אני בזכות שלשת
ומצאתי בדברי שאולוכ (דרשות לשבת שובה ושבת הגדול אבות ,כיון דהקדוש ברוך הוא קראו ליעקב אל ,אם כן
מאורות הילקוט
וע״י רבי חיים וויטאל ועוד].
הכ .הערת ידידנו הרה״ג בעל בנין שלום שליט״א :והדברים תמוהים שדברי הפלאה הם בספרו פנים יפות בשם שמעתי ,והוא בעצמו
העיר מהא דקראו ליעקב א-ל .וז״ל הפנים יפות [שמות פרק לד] ושמעתי לפרש מה שיסדו לומר אל הורית לנו לומר שלש עשרה ,מפני
שאפילו לדעת החושבים שלש עשרה מדות מן אל רחום וחנון נסתר ,מפני זה שא"א לאדם לעשות מדות אל ,וז"ש אל הורית לנו לומר
שלש עשרה ,שמדת אל מורה לנו דמה שאמר הש"י אם יעשו בני כסדר הזה היינו באמירה לבד ולא בעשיה ,אך י"ל דאפשר לאדם
להתקדש להקרא אל כמו שמצינו גבי יעקב כמ"ש חז"ל [מגילה יח א] מנין שהקב"ה קרא ליעקב אל שנאמר ויקרא לו אל אלהי ישראל,
מי קראו אל ,אלהי ישראל .ויש לפרש בזה מ"ש [תהלים כ ,ב] יענך ה' ביום צרה וגו' דהיינו ע"י שיחזור בתשובה ויקבל עליו להתנהג בכל
המדות ואל תאמר שא"א לקבל עליו מדת אל ,ע"ז אמר ישגבך שם אלהי יעקב ,וכו׳ עכ״ד[ .וכנראה דכוונת רבינו הוא על הקטע הבא,
הוספת חו"ז הגרי"י מתחיל ממה שפירש הפיוט תמכתי יתידותי בשלש עשרה תיבות] .אח״כ העירונו למש״כ הבני יששכר (אלול מאמר
ב׳) אריכות גדול בדברי ההפלאה עיי״ש.
ועיין בפניני התורה פרשת ואתחנן בפסוק אתה החילות להראות את עבדך מה שכתבנו עוד בזה.
וכ .להגאון בעל שו״ת שואל ומשיב זצ״ל.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה חי
והיינו דכך הוא מדת הדין ,אבל בישראל מתנהג זכ
דף ל״ז ע״ד),שמביא בשם הגאון מ׳ יהודא עייאש
הקדוש ב"ה במדת הרחמים ,ומדויק הכתוב גם הספרדי ז״ל דדוקא היכא שיכול להנצל בדרך הטבע,
כן דמזה ילפינן דאין השי"ת מצרף מחשבה רעה הוא דלא נענש על מחשבת עבודה זרה לבד ,אבל
ם ָר ִִא ִיִתי ִ ְִב� ִלִ ִּבִ י ֹלא למעשה שנאמר (תהלים סו יח) ָָאֶוֶ ִ
ן ִא ָ שם דעלה לגג ונפל ,דמצד הטבע כל שאין לו מעקה
ְׁשַׁמע ה׳ דהיינו מדת הרחמים ,ובזה יש לפרש מה ִיִ ַ יפול הנופל ממנו ,והיה צריך שהקדוש ברוך הוא
שכתוב (תהלים קמג ב) אל תבוא במשפט את עבדך ישנה הטבע ,בכהאי גונא שמהרהר בעבודה זרה הוי,
כי לא יצדק לפניך כל חי ,והיינו על פי מה שאמרו מרחם אף על המחשבה לבד ,ע״כ דפח״ח. אינו
dingbat
חז"ל (בבא בתרא קס"ד) שלש עבירות אין אדם ניצול
זה גופיה הוא מדת הרחמים שאינו מניחו ביד
בכל יום וחד מנהון הרהורי עבירהל ,על כן מבקשים היצה"ר רק מצילו מיצה"ר שלא לחטוא
אנו מהשי"ת שלא יבא במשפט ,כי אם יתנהג עמנו
הקשה הרא"ש ז"ל למה צריך רחמים קודם שחטא,
במדת הרחמים ,שאם יבא ח"ו במדת הדין ,אזי יעניש
ותירץ בספר נחלי מים להגאון מבריסקחכ ז"ל (בדרוש
גם כן על מחשבת העבירה ,ובזה לא יצדק לפניך
מ' לשבת שובה) על פי הגמרא בקדושין (ל ב) אמר
כל חי -דהא כל אדם אינו ניצול בכל יום מהרהורי
[ר׳ שמעון בן לוי] יצרו של אדם מתגבר עליו בכל
עבירה ,אם כן מיושב בפשיטות ,דאני ה' קודם
יום ומבקש להמיתו שנאמר צופה רשע לצדיק וגו'
שיחטא קאי על מחשבת עבירה שאין השי"ת מצרף
ואלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו שנאמר ה' לא
למעשה מצד מדת הדין עכ"ד ודפח"ח (וכן כתב גם
יעזבנו בידו,טכ אם כן אתי שפיר בפשיטות דהיינו
בדרושי הצל"ח דרוש ז' יע"ש)אל .
דקאמר אני ה' קודם שיחטא ובזה גופיה הוא מדת
(אגדות הש״ס -השמטות ראש השנה יז א -כל זמן)
spacer
הרחמים שאינו מניחו ביד היצר הרע רק בעזר הרחמים
מצילו מיצר הרע שלא לחטוא ,והיינו דקאמר אני ה'
קודם שיחטא (וכן כתב גם בספר ערוך לנר יע"ש).
תמכתי יתדותי בשלש עשרה
תיבות (סליחות לעשי”ת)
דבר צחות :בת שבע -תיבה אחת או שתים?
גם זה מדת הרחמים שאין הקב״ה
בספר טיב גיטין למהר”ז מרגליות [כתב על מה
בל מצרף מחשבת עבירה למעשה
שפסק הבית שמואל באבן העזר] (בשמות גיטין סימן ועוד תירץ דצריך רחמים קודם החטא על מחשבה
ב׳) -בתשבע חד תיבה. רעה שחושב לחטוא ומצד מדת הדין אין הקדוש
ברוך הוא מצרף מחשבה למעשה ,וכן מוכרח דהא
וכתב בשם דגול מרבבה שכתב :וכן מוכח בסנהדרין
באומות העולם השי"ת מצרף מחשבה רעה למעשה
דף כ”ב (ע”ש ברש”י ד”ה קינחה בת שבע עכ”ל).
כמו שכתבו התוספות בסוף פרק קמא בקידושין
מאורות הילקוט
זכ .בעל שו״ת בית יהודה (ליוורנו תק״ו) ועוד .
חכ .להג״ר יעקב מאיר פאדווא אב"ד בריסק (תקנ"ז -תרט"ו).
טכ .ת"ר קשה יצר הרע שאפילו יוצרו קראו רע שנאמר כי יצר לב האדם רע מנעוריו אמר רב יצחק יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום
שנאמר רק רע כל היום ואמר ר"ש בן לוי יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש המיתו שנאמר צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו
ואלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו שנאמר אלהים לא יעזבנו בידו .ובסוכה נב א :אמר רבי שמעון בן לקיש יצרו של אדם מתגבר עליו
בכל יום ומבקש להמיתו שנאמר צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו ואלמלא הקב"ה שעוזר לו אינו יכול לו שנאמ' ה' לא יעזבנו בידו ולא
ירשיענו בהשפטו וכו'.
ל .אמר רב עמרם אמר רב :שלש עבירות אין אדם ניצול מהן בכל יום – הרהור עבירה ועיון תפלה ולשון הרע .לשון הרע סלקא דעתך?
אלא אבק לשון הרע.
אל .ועיין בפניני התורה -פרשת ויגש בפסוק ידבר נא עבדך דבר מה שכתב רבינו לפרש הפסוק שם עד״ז.
בל .הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות בעל מטה אפרים בית אפרים ועוד הרבה ,הספר טיב גיטין י״ל ווילנא תר״ט.
טי תוחילס | פניני ילקוט הגרשוני
אמנם כאשר ילכו מלפניו והוא נגד ה' אז מתחיל וכוונתו דשם אמרינן על פסוק (מלכים א׳ ב יט) ותבא
לטעון עם ה' ומלמד זכות על ישראל כל מאי דאפשר. בת שבע אל המלך וכו’ באותה שעה קינחה בת שבע
בי”ג מפות -ופירש רש”י י”ג תיבות בפסוק זה ,מוכח
וזה שנאמר לכו נא – אז ונוכחה – ועל ידי הטענות
דבת שבע תיבה אחת -דאי לא כן י”ד תיבות הן.
והויכוחים ולימוד זכות שאלמד עליכם ,בודאי יאמר
ה' אם יהיו חטאיכם [כשנים כשלג ילבינו] ודו"ק. ושמעתי שהגאון ר’ יצחק מאיר מווארשאגל כתב ג”כ
כזאת בתשובה אחת -וסיים לבסוף “תמכתי יתדותי
וידוע פירוש העולם על פי מה דקיימא לן בחושן
בשלש עשרה תיבות” והוא מליצה נאה ע”זדל .
משפט (סימן י"ז) דשנים שבאו לדין ואחד מלובש
(אות ב’ -בת שבע)
בגדים יקרים והשני מלובש בגדים בזויים ,אומרים
למכובד או הלבישהו כמותך או לבוש כמוהו,
עיין שם. לכו נא ונוכחה יאמר ה' אם יהיו חטאיכם
כשנים כשלג ילבינו (זכור לנו ברית אבות)
וזה שנאמר לכו נא ונוכחה יאמר ה' ,וכיון ששמע
הנביא שהקב"ה רוצה לבוא לדין עם ישראל ,אם לכאורה אין כאן תוכחה אלא הבטחה ורחמים
כן ממילא הוא מוכרח להלבישם כמותו ,והקב"ה
קשה מאי תוכחה הוא זה הלא אדרבה הוא הבטחה
ג ִחָּוּרזל ,על כן אמר הנביא אם יהיו
ְלְ בּוֵׁשׁ ּה ִּכִ ְְתַלַ ִ
ורחמים ,ועיין משכנות יעקב על ישעיה פירש לכו
חטאיכם כשנים כשלג ילבינו ודו"ק.
נא לבתי כנסיות ובתי מדרשות ,ונוכחה ,נקבל
תוכחה ומוסר ,ועל כן יאמר ה' [אם יהיו חטאיכם
אם חטאתם רק לעצמכם אז כשלג ילבינו ,אבל
כשנים] וכו'.
אם מאדמת גם אחרים אז רק כצמר יהיו
ובספר נטע שורקהל פרשת פנחס פירש על פי מאמר
והאלשיך ז"ל כתב אם יהיו חטאיכם ,חטאי עצמיכם, חז״ל לא כמדת בשר ודם מדת הקב"ה ,בשר ודם יש
שאתם לבדכם חטאתם ואין לזר אתכם ,אזי אפילו לו שונא אינו מגלה לו מה שבלבו לעשות לו ,לא כן
חל
יהיו כשנים -כשלג ילבינו ,אמנם אם יאדימו כתולע הקב"ה מודיע לישראל יום הדין כדי שישובו בתשובה
שמאדמת וצובעת גם אחרים ,וזהו יאדימו שחטאיכם וינצלו ,וזה שכתוב לכו נא ונוכחה יאמר ה' ,שהקב"ה
יאדימו ויחטיאו גם אחרים כמו התולע אז רק כצמר אינו מסתיר שריב לו עם יעקב ועם ישראל יתוכחול ,
יהיו שהוא למטה מן השלג כדאיתא במשנה ריש לא כדרך בני אדם ,כי מה יכול להיות על ידי ידיעה זו,
נגעים (וקצת קשה מפסוק הנותן שלג כצמר ואכ"מ) ועל מה שאויבי ה' יחפשו דרך להנצל ויעשו תשובה וימצאו
שאמרו חז"ל ומובא בילקוט כאן אם יהיו חטאיכם זכאין בדין אשר אשר יתוכח ה' עמהם -הלא זהו רצון
כשנים הללו שבאות סדורות מששת ימי בראשית, ה' אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו וכו' ודו"ק.
עיין בהפלאה (פיתחא זעירא אות י"ו) פירוש נכון מאוד.
ושמעתי דהנביא כשהוא נגד ישראל אז הוא בוער
(תנ״ך -ישעיה א יח)
כאש בתוכחת מוסר ומזכיר להם פשעם וחטאתם,
מאורות הילקוט
גל .ה״ה הגה״ק בעל חידושי הרי”ם מגור זצ״ל
דל .בפנינים משלחן הגר״א הביא דבר זה כתשובה מאת הגר״א לשאלה ששאל אותו הגר״ח מוואלאזין איך לכתוב שם בת שבע בגט.
הל .להגה״ק רבי שרגא צבי טענענבוים זצ״ל אבד״ק מעזא-טשאטה.
ול .ע״פ מיכה ו א.
זל .לבושו כשלג לבן [וברש״י שם :ללבן עונות עמו]..
חל .ברש״י שם :כתולע -צבע שצובעין בו אדום גרעינין הן ,ויש תולעת בכל אחד ואחד.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה כ
השיבנו ה׳ אליך ונשובה חדש והביאותים אל הר קדשי ושמחתים
ימינו כקדם (שמע קולינו) בבית תפלתי ...כי ביתי בית תפלה
יקרא לכל העמים (ישעיה נו ,ז)
תעשה תשובה בעודך בכוחך הראשון ותגבורת
התאוה ,ולא תמתין עד ימי זקנותך יש לומר על פי על פי רש”י ז”ל בפרשת תולדות
בפסוק (בראשית כז כח) ויתן לך האלהים ,כי הנכרי אם
כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה (קהלת ט ,י)
לא ימלא ה׳ משאלתו יכפור ויקרא תגרטל .
ר"ל כל מה שאתה יכול לעשות תשובה לתקן מה
וזה שכתוב והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית
שחטאת ,הנה בעודך בכוחך הראשון ותגבורת
תפלתי כלומר בעוד היותם עומדים בבית התפילה
התאוה עשה ,ולא תמתין עד ימי זקנותך בסור כוחך
לבקש מלפני ה’ כבר אשמחם ויראו כי נתמלא
ותאותך ,כי אז לא יהיה התשובה כדבעי כמו שאמרו
חפצם ,עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי ,כלומר
חז"ל (יומא פו ב) היכי דמי תשובה אמר ר׳ יהודה באותו
בעודם מונחים על המזבח כבר יראו אותו הרצון
מקום באותו פרק [באותו אשה] וכו'.
מאתו ית׳ ,ואמר הטעם ,כי ביתי בית תפילה יקרא
ושמעתי שעל כן אנו מבקשים השיבנו ה' אליך לכל העמים ,כלומר שמטרת רצונו ית’ כך הוא שכל
ונשובה ,אמנם התשובה צריך להיות בזמן שיש העמים יקראו שם בשם ה’ ,ואם לא ימלא משאלותם
לו עוד אותו הכח כמו בעת שחטא ואנחנו זקנים תיכף ,לא יקויים התכלית להיות כולם מטים שכם
וחלושים ואין לנו עוד אותו הכח ,על כן אנו מבקשים אחד לעבודתו ית’ בהיות האומות נעדרי הבטחון,
חדש ימינו כקדם שתתן בנו הכח שהיה לנו מקדם וא”ש( .מנחת שבת על פרקי אבותמ )
(תנ״ך -ישעיה)
ועל ידי כן ונשובה כהוגן ,וא"ש.
(תנ״ך -קהלת ט ,י)
מאורות הילקוט
טל .ז״ל רש״י שם :ישראל ,בעל אמנה ומצדיק עליו את הדין" ,ונתת לאיש ככל דרכיו אשר תדע את לבבו" (מ"א ח ,לט); אבל נכרי ,מחוסר
אמנה" :ואתה תשמע השמים ...ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי" (שם ,מג) -בין ראוי בין שאינו ראוי תן לו ,שלא יקרא עליך תגר
מ .מנחת שבת-פרקי אבות עם תרגום ללשון אשכנז וביאור 'סלת למנחה' ,חיברו רבי יוסף חיים קרא זצ״ל ,אב"ד וולצלובק ,מח״ס קול
אומר קרא.
אכ ןונחת | פניני ילקוט הגרשוני
תחנון
שונאים אותי שהבדלתני ממאכלם וממשתיהם
ומהתחתן בם -והאר פניך על מקדשך השמם וכיון ישב נא אפך וחמתך מעירך ירושלים הר
שלכך הם שונאים אותנו והרחיבו בית מקדשנו, קדשך ,כי בחטאינו ובעונות אבותינו ירושלים
ועמך לחרפה ,לכל סביבותינו (דניאל ט ,טז)
אם כן בדין הוא שה' יושיענו כיון שהוא הגורם לנו
כל אלה. אם אין אנו כדאים להגאל ,עשה למען ירושלים עיר
קדשך ועשה למען הצדיקים שבדור כי הם לא חטאו
וזה שכתוב ועתה שמע וכו' והאר פניך על מקדשך
השמם ,כלומר על מקדשך שהוא שמם למען ה׳ מלת "ועמך" צריך ביאור ,והוי לי למימר כי בחטאינו
שהבדילנו ממאכלם ומהתחתן בם ,אם כן כיון וכו' אנו וירושלים לחרפה.
שאתה הגורם עליך מוטל להאיר פניך עליו ולבנותו
ונראה ,כי ישראל מבקשים מאת ה' אם גם הרבינו
על תלו ודו"ק.
לפשוע ואין אנו כדאים להגאל ,עשה למען ירושלים
עיר קדשך שהיא לא חטאה וגם עשה למען הצדיקים
הטה אלהי אזנך ושמע ,פקח עיניך וראה שבדור כי הם לא חטאו ולמה יסבלו הם כובד הגלות
שוממתינו והעיר אשר נקרא שמך עליה, אם הם נקיים וטהורים ,וידוע שאם ישראל עושין
כי לא על צדקתינו אנחנו מפילים תחנונינו רצונו של מקום הם נקראים עמו ואם לאו אין נקראים
לפניך כי על רחמיך הרבים (דניאל ט ,יח) עמו וכמו שאמר הקב"ה לך רד כי שחת ״עמך״אמ .
עני שאינו ראוי והגון צריך דוקא שיראהו וזה שכתוב ישב נא אפך וחמתך מעירך ירושלים הר
הנותן ,כי אז יכמרו רחמיו עליו קדשך ,אף כי מודים אנחנו שהרבינו לפשוע ,אבל
בחטאינו ובעונות אבותינו "ירושלים" "ועמך" כלומר
הכוונה ,אדם הגון וראוי השואל שימלאו בקשתו אין
צדיקי הדור הנקראים עמך ,לחרפה לכל סביבותינו,
הנותן צריך לראותו ודי אם רק ישמע קולו ויראה
ואם כן עשה למענם ,כי למה יסבלו הם על לא חמס
בעיני השכל כי ראוי למלא בקשתו.
בכפם( .משמרת אלעזרבמ -חלק שערי ציון אות נה)
אבל מי שאינו הגון ואינו כדאי ,בליעל ורע מעללים,
רק מפני שהוא מעונה מאוד מלא פצע וחבורה ומכה
ועתה שמע אלהינו אל תפלת עבדך
טריה אי אפשר למנוע עצמו מליתן לו מנה אחת
ואל תחנוניו והאר פניך על מקדשך
מצד רחמנות ,איש כזה צריך דוקא שיראהו הנותן כי
השמם למען אדוני (דניאל ט ,יז)
אז יכמרו רחמיו עליו אבל אם לא יראה אותו לא יתן
לו מאחר שאינו ראוי לכך. בדין הוא שה' יושיענו כיון שהוא הגורם לנו כל אלה
וראה שוממתנו -כך ,אם ישראל חוטאים ואינם נלע"ד על פי מה שכתב רש"י ז"ל (איכה א כא) כל איבי
כדאים שימלא ה' משאלותם אז כל בקשתם שיראה שמעו רעתי ששו כי אתה עשית ,אתה גרמת לי שהם
מאורות הילקוט
אמ .שמות רבה פרק לד פרשה מו :כיון שראו עצמן בצרה התחילו מבקשים מהנביאים שיבקשו עליהם רחמים מן הקב"ה .התחילו
מבקשים עליהם רחמים ,שנאמר( :יואל ב) חוסה ה' על עמך.
אמר הקב"ה :על מי אתם מבקשים?
אמרו לו :על בניך!
אמר להם :אינן בני! אם עושין רצוני הם בני ואם לאו אינן בני ,שנאמר( :הושע ב) זנתה אמם הובישה הורתם.
במ .להג״ר שאול בראך זצ״ל אב״ד מאגענדארף ,קראלי וקאשוי .נלב״ע ת״ש.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה בכ
שנהיה צדיקים ועובדי ה' אנו מתחננים ,כי אם על ה' בעניים ודלותם כי עליך הורגנו כל היום וכל גופינו
רחמיך הרבים ,על זה אנחנו משימים כל מגמתינו מלא חבורות מכף רגל ועד ראש אין בנו מתום ,על כן
בתפלה ,שערי רחמים פתח ואוצרך הטוב לנו תפתח. מצד רחמנות על כל פנים ,ימלא ה' שאלתינו.
(אוהל יעקבגמ פ' וילך)
וזה שכתוב הטה אלקי אזנך ושמע ,אבל לא די
בשמיעה לבד ,כי אם פקח עיניך "וראה" שוממותינו
כי לא על צדקתינו – כי על כי לא נותר בנו רוח מרוב צרות ,ובית קדשנו
רחמיך הרבים (דניאל ט ,יח) ותפארתנו היה לשרפת אש וכל מחמדנו היו לחרבה,
הקב"ה מצטער כאשר אינו יכול להשפיע
והטעם למה ביקש דוקא שיראה שוממותינו ולא די
רב טוב לבית ישראל בעת שחוטאים בשמיעת קולנו לבד ,הוא יען ,כי לא על צדקותינו
אנחנו מפילים תחנונינו לפניך ,כי אין בידינו מצות
וכולל עוד ,דידוע דהקב"ה כביכול מצטער כאשר אינו
ומעשים טובים להביא תשורה לפניך כי אם על
יכול להשפיע רב טוב לבית ישראל בעת שחוטאים,
רחמיך הרבים בתורת רחמנות ,לכן אין לנו תקוה רק
וכמאמר חז"ל (פסחים קיב א) יותר ממה שעגל רוצה
אם תראה בשוממותינו וצרות נפשינו.
לינק פרה רוצה להניק ,והקב"ה חפץ חסד ורוצה
(משמרת אלעזר -חלק עשרת הימים אות צ"ג)
להיטיב ומוכרח לסגור בעד רחמיו ,זה גורם צעד spacer
גדול כביכול להשי"ת (ואולי זה ענין גלות השכינה).
וזה שאמר דניאל כי לא על צדקותינו [אנחנו מפילים
תחנונינו לפניך] וכו' ,ביקש שה' ירחם ויבנה ציון ממה שאנו מתפללים רק על צרכי גופינו ,ולא על
עיר קדשנו ,לא לבד בעבור שעל ידי כן נוכל לעבוד צרכי נשמותינו ,מזה תוכל לראות גודל שוממותינו
ולהוסיף בצדקות ובתמימות ,כי אם על רחמיך
וכולל עוד ,כי הסימן היותר קשה אל החולה המורה
הרבים ,למען יפתחו צינורות הרחמים ושפע טל
על סכנתו ועל מכתו האנושה ,כאשר החולה אינו
חסד וברכה ,ולא יהיה לך יותר הצער הגדול במניעת
מרגיש במכאובו ,ויבקש למשל מאת הרופא שיחזיר
השפע ,ותוכל להשפיע כרצונך הטוב רחמיך
לו המאה זהובים שלוה ממנו ,תחת אשר היה לו
וחסדיך הרבים.
לבקש מאתו למחול על נפשו ולהצילו מן המות,
(ילקוט אליעזר ערך נחמה בשם גיסו הרב הגאון מו"ה שלמה אז ידע הרופא כי הוא בסכנה עצומה עד שאינו
קלייןדמ ז"ל מזענטא) מרגיש עוד.
וזהו מאמר דניאל אל אלקים ית' ,אם רצונך לראות
ה' שמעה ה' סלחה ה' הקשיבה ועשה שוממותינו איך אנחנו שוממים ברוחנו ונפשנו ,הלא
אל תאחר למענך אלהי כי שמך בזאת תראה במה שאנחנו מתפללים לפניך רק על
נקרא על עירך ועל עמך (דניאל ט ,יט) צרכי גופינו ,ואין קורא בשמך מתעורר להחזיק בך
נא אל תתאחר להמתין עד שאנחנו נשוב
(ישעיה ס"ד) פירוש אין מתעורר לבקש שיעזרהו ה'
בתשובה ונהיה זכאים ,רק למענך אלקינו להתחזק בעבודתו ית'.
ה' שמעה ה' סלחה -הכוונה ,כי יען שהגאולה תלוי וזה שכתוב הטה אלהי אזנך ושמע וגו' כי לא על
בתשובה וזה עיכוב גדול לגאולה ומסך מבדיל צדקותינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך ,לא על
מאורות הילקוט
גמ .להמגיד מדובנא זצ״ל.
דמ .תלמיד בעל הכת"ס ,וחתן הגאון בעל תשובת ריב"א מפאקש ,מתרכ"ה אב"ד זענטא ,נלב״ע תר"ס .מח״ס לקוטי שלמה ,ורבינו מביאו
כמה פעמים בספריו.
גכ הנשה שאר | פניני ילקוט הגרשוני
שכמעט קרוב לנמנע שכל נפוצות ישראל וישראל
מתרצה ברחמים ומתפייס
יחזרו בתשובה שלמה ,לכן התפלל דניאל שלא
בתחנונים (תחנון)
ימתין הקב"ה שנחזור בתשובה להביא הגאולה שאם
מה שיש אומרים ״ומתפתה ימתין להביא הגאולה עד שיהיה בנו זכות ונעשה
בתחנונים״ שהוא שלא כדין תשובה ,הדבר קשה להיות ,אך זאת שאלתי ה'
בטורי זהב אורח חיים (סימן קכ"ז סעיף קטן ד) בנוסח שמעה ה' הקשיבה ועשה אל תאחר ,לא תתאחר
מתרצה ברחמים ומתפייס בתחנונים הוגה בדפוס להמתין שאנחנו נשוב בתשובה ונהיה זכאים רק
חדש ומתפתה בתחנונים והוא שלא כדין ,דהרמב״ן למענך אלקי כי שמך נקרא על עירך ועל עמך ואל
כתב בפרשת משפטים בפסוק (שמות כב טו) וכי יפתה תתאחר עד שנהיה זכאין.
-פתוי הוא על דברי שקר עכ"ל.
(יד יוסףהמ דרוש ב' לפ' נשא)
ובספר כרם שלמהומ שם הקשה ,אם כן האיך אנו (תנך -דניאל -לעיל קאפיטל ט' פסוק י"ט)
מתפללין בראש השנה בשופר אפתנו ,עכ"ל. spacer
וסהדי במרומים כי היה קשה לי כן הרבה שנים עד
שמצאתיו בכרם הי' לשלמהזמ .
(אותיות -אות ש -שופר)
ראש השנה
נפתחים בראש השנה ,אחד של רשעים גמורים ואחד שלשה ספרים נפתחים בראש
של צדיקים גמורים ואחד של בינונים ,ופירש רש"י השנה (ראש השנה טז ב)
-ג' ספרים ספרי זכרון של מעשה הבריות עכ"ל –
ולכאורה אינו מובן מה אשמועינן רש"י בזה ,ועוד כל מעשי הבריות בספר נכתבין משך כל
השנה ,ולכן יש גם ספר לבינונים
מקשין העולם למה לי ספר לבינונים כלל ,אם יטיבו
דרכם יכתבו בספר צדיקים [ואם לאו] וכו'. אמר ר׳ כרוספדאי אמר ר׳ יוחנן שלשה ספרים
מאורות הילקוט
המ .להג"ר יוסף צרפתי זצ״ל ,ראש ישיבת חכמים ,וראשון לחכמי עירו אדרינופול בתורקיה .נלב״ע שנת ת׳.
ומ .מחברו הג"ר שלמה האס אב"ד דרעזניץ ,חיבר גם על חלק יו"ד בהסכמת החת״ס והג"ר נחום טרעביטש מניקלשבורג בעל ספר הקובץ
על הרמב"ם ושלום ירושלים על ירושלמי ,ורבו הגאון בעל שערי תורה ,והיה דיין בהעלישוי ,ואח"כ אב"ד דרעזניץ.
זמ .ועיין מש״כ הג״ר שלמה קלוגר זצ״ל בחכמת שלמה סי‘ קלא ’ובספרי אור החיים על או“ח תמהתי הרבה על דברי הט“ז‘ ,שהאריך מאד
להקשות שהרי מצאנו כמה לשונות של פיתוי כלפי השי“ת .כמו שאומרים ביום א‘ דראש השנה ’בשופר אפתנו‘ ובשבת אומרים ’בזכרון
שופר אפתנו‘ ,הקב“ה יושב על כסא דין ואנו מפתים את הקב“ה בשופר ועומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים .אולי מותר גם לומר לשון
פיתוי אפילו בשקר .וכל המעיין בלשונות הסליחות ימצא הרבה מאד דברי פיתוי שאנו מפתים כביכול את הקב“ה בסליחות ותחנונים .ולא
עוד אלא שגם ’מסית‘ ,שכתב הרמב“ן בפ‘ כי יסיתך שהוא לשון הסתת שקר ,ואעפ“כ כתוב באיוב שאמר הקב“ה ’ותסיתני לבלעו חינם‘,
הרי שגם הסתה שייך כלפי שמיא .הגם שאין לנו הבנה בזה איך שייך פיתוי והסתת שקר כלפי שמיא ,אך מ“מ מצאנו כך אצל השי“ת.
ונשאר שם בצ“ע .וכתב בחכמת שלמה ’וכעת זיכני הבורא ית‘ לעיין בספר הזהר פרשת בא וראיתי שם שדבר ה‘ אמת ורוח ה‘ דיבר בפי
אדוננו הטור זהב זכר צדיק לברכה ,ודברי פי החכם עדיף מנביא‘ .דאיתא בזוה“ק ריש פ‘ בא שאם היה כתוב ’תסיתני‘ הוה משמע שהוא
דרך הסתה של שקר ,אך כיון שכתוב באות ו‘ ’ותסיתני‘ היינו שלפי דעתו של השטן היה נדמה לו שהוא פיתה את השי“ת ,אבל כלפי שמיא
באמת אין שייך להעלות על הדעת שהקב“ה נפתתה כלל ,לכן מחק הט“ז את הגירסא ’ומתפתה ברחמים‘ .כי הגם שאנו אומרים ’בשופר
אפתנו‘ היינו שלפי דעת האדם נדמה לנו שאנו מפתים אותו כביכול ,אך אין שייך בו לשון פיתוי שהוא מתפתה .רק לפי דעתנו הוה דרך
פיתוי אך לא כן מצדו יתברך .ולזאת אין שייך לשבחו בדבר שאינו אמת לומר ’ומתפתה‘ דנראה כגנות לומר כך כלפי שמיא ח“ו ,עכ״ל.
ועיין בספר אדון הסליחות להג״ר שמעון ואנונו שליט״א מה שהביא בזה בשם הגאון בעל יביע אומר זצ״ל.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה דכ
הרי להדיא שכל דרכי בני אדם נכתבים בספר, וכתב בספר כתנות אורחמ פרשת אמור ליישב על
ובראש השנה כשמעיינין במעשה בני אדם נפתחים פי דאיתא בברכות (ו א) דפריך וכי מאחר דאפילו חד
אלו הספרים ,וממילא יש ספרים שהם ספרי צדיקים שיושב ועוסק בתורה שכינה עמו תרי מבעי? ומשני
ושהם ספרי בינונים ושהם ספרי רשעים ,וזה כוונת תרין מכתבן מילייהו בספר הזכרונות חד לא מכתב
רש"י לתרץ קושית העולם דלמה ליה ספר לבינונים. מיליה כו' וכתבו התוספות חד לא מכתב כו' כלומר
לכן כתב ,ספרי זכרונות של מעשה הבריות ,שמעיינין עם אחרים אבל בספר לבד נכתבין ,כדאמר באבות
במעשה הבריות ,וממילא יש כאן ג' מיני ספרים גם (פ״ב א) וכל מעשיך בספר נכתבים כל שכן מדה
של בינונים ,וק"ל דפח"ח. טובה עכ"ל.
(אגדות הש״ס -השמטות -ראש השנה טז ב )
זה היום תחילת מעשיך
נברא העולם ,ובמוסף של פסח כרבי יהושע דבניסן
נברא העולם. היום הרת עולם היום יעמיד
בשפט כל יצורי עולמים (מוסף)
וכתבו בשם רבינו תם דאלו ואלו דברי אלקים חיים,
דבתשרי עלה במחשבה להבראות ,ולא נברא עד למאן דאמר בניסן נברא העולם
אמאי מנינן השנה מתשרי
ניסן ,עיין שם ,וכיון דאצל הקדוש ברוך הוא מחשבה
כמעשהאנ ,דלא בן אדם הוא ויתנחם ,לכן גם לרבי טמ
בגמרא ראש השנה (דף יא א) בניסן נברא העולם
יהושע נמנו שנות העולם מתשרי ,והוקבע ראש
הקשה הר״ן ז״ל ,בשלמא למאן דאמר בתשרי נברא
השנה ליום הדין מפני שבמחשבה עלה להבראות
העולם ,היינו טעמא דמנינן שנות העולם מתשרי,
העולם בדין ,כדאיתא במדרש הובא ברש״י בפרשת
אבל לר׳ יהושע דסבירא ליה בניסן [נברא העולם]
בראשית ברא אלקים ,וכשראה שלא יעמוד ,שיתף
למה נקבע ראש השנה בתשרי?
רחמים עם דין כדכתיב (בראשית ב ד) ביום עשות ה׳
אלקים .ואם כן כשעלה במחשבה דהיינו בתשרי, ותירץ מפני שהוא חודש של סליחה וכפרה דיום
שלט מידת הדין -לכן נקבע יום זה לדין ,אבל ביום הכיפורים .והמהרש״א הקשה על זה דהרי זה בעשירי
עשות שהוא בניסן שהיה מעשה שמים וארץ שיתף לחודש ולא בראש השנה ,ומה שתירץ גם כן דחוק.
הקדוש ברוך הוא מדת הרחמים עמו.
אמנם בספר ערוך לנרנ כתב על פי מה שכתבו
ובזה מיושב מה שקשה כיון דכתיב ביום עשות ה׳ התוספות לקמן (דף כז א) לתרץ דברי ר׳ אלעזר הקליר
אלקים ארץ ושמים ,הרי שמיד ביום ראשון שנבראו שיסד במוסף דשמיני עצרת כרבי אליעזר דבתשרי
מאורות הילקוט
חמ .להגאון רבי מאיר אייזנשטאט ז״ל בעל פנים מאירות.
טמ .תניא ,רבי אליעזר אומר :בתשרי נברא העולם ,בתשרי נולדו אבות ,בתשרי מתו אבות ,בפסח נולד יצחק ,בראש השנה נפקדה שרה
רחל וחנה וכו׳ ,רבי יהושע אומר :בניסן נברא העולם ,בניסן נולדו אבות ,בניסן מתו אבות ,וכו׳ בניסן נגאלו ,בניסן עתידין ליגאל.
נ .להג"ר יעקב עטלינגער זצ"ל אב"ד אלטונא בארץ אשכנז .מגדולי האחרונים ,חיבר ערוך לנר על מסכתות הש״ס ,בכורי יעקב על הל׳
סוכה,שו״ת בנין ציון ,עיון תפלה על סדר התפלה ועוד .נלב״ע תרל"ב.
אנ .ובזה יש לפרש מה שאומרים בתפלת מוסף זה היום תחילת מעשיך ,וא״ש ודו״ק.
הכ ךישעמ תליחת םויה הז | פניני ילקוט הגרשוני
שתחננו ותוציא כאור משפטינו איום קדוש ,הנה יש שמים וארץ שיתף הקב״ה מדת הרחמים עם הדין,
לי בזה כמה פירושים בעזהי"ת. אם כן למה נאמר בכל מעשה בראשית שם אלקים
לבד? אבל לפי זה אתי שפיר ,דשם [במעשה
ואכתוב לך אחד מהם ,על פי המדרש רבה פרשת
בראשית] נאמר על שם המחשבה ,אבל ביום עשות
נשא בפסוק (במדבר ו כה) יאר ה' פניו אליך ויחנך ,וז"ל:
שהיה המעשה שיתף רחמים עם הדין ,ע״כ דפח״ח.
דבר אחר ויחנך ,יתן בכם דעת שתהיו חוננים זה את
זה ומרחמים זה את זה כענין שנאמר ונתן לך רחמים על פי דברי קדשו יש לפרש דברי הפייטן -היום הרת
וגו' עכ"ל ,והנה אם ישראל הם באחדות ומתנהגים עולם ,היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים ,דהנה
כמו בנים שהם אחים זה לזה אז כל כלי יוצר עליהם המחשבות נדמו להריון כמו שכתב הרד״ק בתהלים
לא יצלח ,ומדת הדין אינו יכול לשלוט בהם כמו (ז טו) בפסוק והרה עמלבנ .
שאמרו במדרש בפסוק (הושע ד יז) חבור עצבים
וזה שכתב הפייטן היום הרת עולם ,שהיום עלה
אפרים הנח לודנ ,אבל אם חלק לבם שונאים זה את
במחשבה לפניו יתברך שמו לברוא העולם ,וכיון
זה כמו עבדים שאין להם שום יחס וקורבה זה לזה,
דמתחילה עלה במחשבה לברוא העולם במדת הדין,
אז ח"ו אינם יכולים לעמוד בדין.
אם כן אז שלט מדת הדין ,לכן -היום יעמיד במשפט
וזה שאומרים היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים, כל יצורי עולמים ,כלומר ,לכן נקבע יום זה לדין ,וכמו
שהקב"ה מעמיד אותם במשפט ורואה אם כבנים שכתב הערוך לנר הנ״ל ,וא״שגנ .
אם כעבדים ,אם התנהגו כבנים להיות אהבה ואחוה (אגדות הש״ס -ראש השנה השמטות -דף יא א)
ביניהם ,או אם התנהגו כעבדים ,לזה אומרים אם spacer
כבנים אם התנהגו כבנים ,אם כן רחמנו כרחם אב אם ישראל הם באחדות ומתנהגים כמו בנים,
על בנים ,ואם כעבדים ,אם התנהגו כעבדים ,ענינו אז מדת הדין אינו יכול לשלוט בהם
לך תלויות עד שתחננו ,עד שתברכנו בברכת ויחנך, ...ואשר בקשתני לבאר לך דברי הפייטן במוסף
שתתן בנו דעת שנהיה חוננים זה את זה ומרחמים זה לראש השנה היום הרת עולם היום יעמיד במשפט כל
את זה (ויהיה הפירוש עד שתחננו עד שתתן לנו מדת חנינה) יצורי עולמים אם כבנים אם כעבדים אם כבנים רחמנו
ואז בלתי ספק תוציא כאור משפטינו איום קדוש... כרחם אב על בנים ואם כעבדים עינינו לך תלויות עד
מאורות הילקוט
בנ .וז״ל :ידמה מחשבות הלב להריון וכשיוצאין בפה או במעשה דומין לחבלי האשה וללידה.
גנ .ויש לצרף בזה מה שכתב בספר בניהו לבעל בן איש חי בראש השנה יא [הובא באורך בפניני הבן איש חי בראשית א א] .וז״ל :והנה שם
...הבאתי דברי גורי האר״י ז״ל ,הם המקובלים ,שהשוו דברי ר״א ור״י באופן אחר ,והוא דההריון היה בתשרי ,ולכן אומרים היום הרת עולם,
והלידה בניסן ,אך שם כתבתי דבריהם בקיצור ,וכאן אביא דבריהם כמו שהן ובתוספות נופך ,והוא כי תחילה נברא העולם הזה בכח שאין נראה
הגשמיות שלו במראה עינים ,ורק אם יבוא אחד לאחוז בו ,מרגיש קצת שאוחז ותופס איזה דבר בידו ,כאדם שמרגיש ברוח חזק בעת שמנשב
עליו ,אך אינו רואהו בעיניו -וזה היה בתשרי ,ואחר כך בניסן נקדש ונתגשם ,שנראית למראה עינים הארץ ומלואה ,וזה הוא בחינת הלידה.
והנה כשהאדם עודנו בבטן אמו ,אם יאמר אחד על אמו יש לה ולד בעולם ,הוא אומר אמת ,דהא כריסה בין שיניה ...שיש בתוכה ולד,
ואם יבוא אחר ויאמר עדיין לא יש לזאת ולד בעולם ,גם זה מדבר אמת ,מפני שעדיין הולד לא נראה למראה העינים ,כי אם מציאותו
עתה היא בכח דוקא ולא בפועל ,ולכן ר״א כחשיב לבריאת העולם בתשרי בריאה ,דיבר אמת ,ור״י דחשיב רק לבחינת הלידה שהיה בניסן
בריאה ,גם כן הוא דיבר אמת.
ועתה אל תחשוב שרבינו האר״י ז״ל והמקובלים הנ״ל פליגי ,אלא בודאי גם רבינו האר״י ז״ל יודה דדבריהם של המקובלים הנ״ל הם נכונים,
ורק ידוע דכל מאמר חז״ל יש בהם כונה על הסוד ויש להם כונה על הנגלה ,ורבינו האר״י ז״ל לא ביאר לנו אלא הכונה שיש להם בסוד
המאמר הזה ,שאמר ר״א מדבר בחיצוניות העולמות ור״י בפנימיות ,גם יודה שיש להם כונה אחרת בדבריהם והיא בדרך הפשט ,והוא כמ״ש
המקובלים הנ״ל ,דשניהם מדברים בעולם התחתון ,ואחד מדבר על עת העיבור שהיה בתשרי ,ואחד מדבר על עת הלידה וכאמור שהיה בניסן.
והשתא לפי דברי המקובלים ז״ל ,שפירשו פשט דבריהם מדברים בעולם הזה התחתון ,לכן ר״א מביא ראיה לדבריו שהיה בריאה של עיבור
לעוה״ז בתשרי ,ור״י מביא ראי׳ לדבריו שהיה בריאה לעוה״ז בלידה בניסן ,והא דשקיל וטרי תלמודא ,הוא לפלפולא להגדיל תורה ויאדיר ,עכ״ל.
דנ .וכן היה רבי אליעזר הקפר אומר :אהב את השלום ושנא את המחלוקת .גדול השלום ,שאפילו בשעה שישראל עובדים עבודה זרה,
ויש שלום ביניהן ,אומר הקדוש ברוך הוא אין רצוני לנגוע בהן .שנאמר (הושע ד) חבור עצבים אפרים הנח לו ,אם יש ביניהן מחלוקת מה
נאמר בהן (הושע י) חלק לבם עתה יאשמו (תנחומא שופטים יח).
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה וכ
שנחשב להם לעבדים ומאי איכפת ליה ית׳ במומין [מתוך מכתב בפלפול] שכתב לי הרב הגאון הגדול
שבסתר ,ודפח״חחנ . הנ
מו"ה יצחק חיות שליט"א אבדק"ק בראדי יע"א
(אותיות -ערך עבדים)
(חלק א -מכתבים -סימן א -ב)
spacer
לפעמים כדאי לנו להחשב כעבדים ולא כבנים
והיום יפתחו שלשה ספרים מנוקדים ונ
בספר הישר והטוב להגאה״ק הר״צ מליסקא
של צדיקים וגו' (דשחרית ליום ב' דר"ה)
זצלה״ה ,כתב לפרש מה שאנו אומרים היום הרת
החילוק בין צדיקים לרשעים הוא בנקודה עולם [היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים] אם
כבנים אם כעבדים ,דלכאורה למה נתפלל אם
ועיין במפרשי הפיוט שנדחקו מאוד בפירוש מלת
כעבדים ,ותירץ דלפעמים טובה הוא לנו לחשב
מנוקדים ,ואמר אא"ז הרה"ג מו"ה יוסף חיים דוב
כעבדים ,וכמו שאמרו חז״ל (כתובות נז ב) סימפון
כהנא העללערטנ ז"ל מקראסנא יע"אס על פי מה
בעבדים ליכא ,דמומין שבגלוי הא קחזי ליה ,ומומין
שכתב הטור אורח חיים (סימן תקפ״ב) בשם מהר"ם
שבסתר מאי איכפת ליהזנ ,ולכן אנו מתפללים אם
שצריך לומר זכרנו ְלְ חיים בשוא ולא בפתח ,כי [אם
כעבדים דהיינו שאם ח״ו הפנימיות שלנו אינו טוב
אומר] ַלַ חיים משמע לא חיים כדאיתא בנדרים (יג ב)
וכל מה שאנו עושין אינו אלא לפנים ,גם כן תושיע
ַלַ חולין כמו לא חולין (ועיין סוף מנחות (קי א) מאי דכתיב
לנו מצד סימפון בעבדים ליכא דמומין שבסתר מאי
ּתֹוָרה ָלָ ֹעָֹלָ ה ַלַ ִּמְּנְ ָָחה ְוְ ַלַ ַַח ָּּטאת וגו'
ֹאת ַה ָ
[ויקרא ז לז] ֹז ַ
איכפת ליה.
אמר רבא כל העוסק בתורה אינו צריך לא עולה ולא
מנחה וכו' והיינו נמי מהאי טעמא משום דכתיב ובזה יבוארו דברי הפייטן (בפיוט לאל עורך דין) :
לעולה למנחה ומשמע לא עולה לא מנחה) .ולפי לצופה נסתרות ביום דין לקונה עבדיו בדין ,פירוש
זה גם בספרן של רשעים יש לומר שנכתבין לחיים, בשעה שהשי״ת רואה שבנסתרות ופנימיות שלהם
אלא החילוק הוא בנקודה ,דבספרן של צדיקים כתיב אינם כהוגן ,נותן עצה לעצמו ית׳ לקונה עבדיו בדין,
מאורות הילקוט
הנ .בן המהר"ץ חיות .מגדולי רבני גליציה ,בעל שו"ת שדה יצחק וספר "שיח יצחק" על מסכת מכות .נלב״ע תרס״א.
ונ .להרה״ק ר׳ צבי מליסקא זצ״ל בעל אך פרי תבואה .מגדולי החסידות בהונגרי׳ .תלמיד הג״ר צבי הירש העללער זצ״ל בעל טיב גיטין,
אב״ד באניהאד ,ואח״כ נעשה תלמידו של הרה״ק בעל ישמח משה מאוהעל זצ״ל .נסע וקיבל מעוד צדיקים ,ביניהם הרה״ק ר׳ ישראל
מרוזין ,רבי מאיר מפרמישלן ,רבי שלום מבעלז ,ורבי חיים מצאנז זצ״ל .נלב״ע תרל״ד.
זנ .וברש״י שם -ומום באשה או בבהמה שמבטל המקח קרוי סימפון.
חנ .ועיין בספר עטרת ישועה -מועדים להרה״ק מדזיקוב זצ״ל בערך ראש השנה שהביא דברי רבינו [״כמו שמפורש בספר ילקוט הגרשוני״]
וביאר בזה הכתוב בשמואל א׳ (ח יא) ״את בניכם יקח ושם לו במרכבתו כו׳ ורצו לפני מרכבתו ומה שכתוב אח״כ (שמואל א׳ ח יז) ואתם
תהיו לו לעבדים זאת היא מעלה -דעל ידי שאנו נהי׳ מבחינת עבדים לא ישגיח על מומים שבסתר וכו׳ עיין שם.
טנ .חותן חותנו של רבינו ,הג״ר עמרם בלום בעל בית שערים.
ס .כן איתא דבר זה בשו"ת מהרש"ם (ח"ב סוף סי' קנ"ט) בשם ספר אבני שוהם על התורה (בסוף פרשת ואתחנן) דמ״ש בטור שצריך לומר
לחיים בשו"א ולא בפתח היינו לר׳ יהודה דקיי"ל כוותיה דאית ליה דמכלל הן אתה שומע לאו ,וכמו שאם אמר לחולין בפתח משמע לא
חולין ,כמו כן אם אומר לחיים בפתח משמע לא חיים .וע״פ זה ביאר שם נוסח התפלה דאיתא בע״ז (יח ה) שאומרים להנצל מצרה ״אלקא
דמאיר ענינא״ היינו ר׳ מאיר לשיטתו ,דלרבי יהודה דפליג אדרבי מאיר וקיי"ל כוותיה דאית ליה דמכלל הן אתה שומע לאו ,וכמו שאם
אמר לחולין בפתח משמע לא חולין ,כמו כן אם אומר לחיים בפתח משמע לא חיים ,אבל לרבי מאיר דפליג על זה וסבירא ליה דבעינן
תנאי כפול ולא אמרינן דמכלל הן אתה שומע לאו ,א"כ לשיטתו גם אם נכתב לחיים בפתח הרי זה מתפרש לטובה ואפשר לשנות הגזירה
ע״י תפלה ,וזה מה שמתפללים להשי"ת שאף שנגזר מיתה ר"ל (היינו שמנוקד בפתח) ,מ"מ "אלקא דמאיר ענני" ,דלשיטתו אף אם נכתב
לחיים בפתח אין זה משמע מיתה ,עיי״ש.
וכן ראיתי מובא עד״ז בשם שו"ת אורי וישעי ,להג"ר אורי שרגא פייבול טויביש זצ"ל אב"ד יאס ,לבוב תרמ"ו (ס׳׳ כ״ט) והובא בבגליון
רזא דאחד (להג״ר דניאל אלתר שליט״א) שמביא הקושיא מפני מה נכתב בספר הבינונים ,הלא אין כותבים עליהם בראש השנה כלום
אלא תלויים ועומדים עד יום הכיפורים ,ואז יכתבו או בספרן של צדיקים לאלתר לחיים או בספרן של רשעים להיפך וגם כן אין צורך יותר
משני ספרים .זאת ועוד ,כתב הפייטן כי הספרים הם ‘מנוקדים׳ ,ובפשטות הכוונה שיש נקודות מתחת לתיבות לפרשן ,אך מה הענין
בזה .וז״ל בתוך הדברים :ועי׳ שם מה שכתוב בספרן של בינונים ,וכבודו כותב בשם הגאון הקדוש מבעלזא [השר שלום] זללה״ה שפירש
הכוונה על פי דברי רז״ל נדרים (י ב) האומר ַַלחולין בפתח משמעותו לא חוליןְְ ,לחולין בשוא משמעותא חולין יהי׳ ,וע״כ [בכל הספרים
מכתב ״לחיים״] -להאיש אשר נכתב לחיים כותב הקב״ה לחיים בשוא ,ואת אשר נשאר אינו חי יכתב לחיים בפתח עכ״ל.
זכ ךישעמ תליחת םויה הז | פניני ילקוט הגרשוני
דירה החייב במזוזה וכדומה כי אם בעידן ריתחא, ְלְ חיים בשוא ,ובספרן של רשעים כתב ַלַ חיים בפתח
ואם כן איוב שהיה פטור ממצות הנ"ל ולא הכניס דמשמע לא חיים .וזה שאומרים והיום יפתחו שלשה
עצמו לדור בארץ לקיים מצות הנ"ל הרי אי אפשר לו ספרים "מנוקדים" ודפח"חאס .
לענוש אותו רק בעידן ריתחא ,ולכך כל השנה מיאן
ועל דרך זה נלע"ד עוד על פה מאמר חז"ל (שבת נה א)
השטן לקטרג על איוב ,אבל אז שהיה עידן ריתחא
ל ִמְצְ חוֹת
ו ַע ִ ָתּ ַ
[על הפסוק ביחזקאל ט ד] ְוְ ִִה ְְתִוִ ָיָת ָ
כדכתיב (להלן א ו) ויבואו בני האלהים להתיצב ,בא
ים ַהֶנֶּ ֱֱאָנָ ִִחים ְוְ ַַהֶנֶּ ֱֱאָנָ ִִקים וגו' מאי שנא תיו ,אמר
ָָה ֲֲאָנָ ִִשׁ ַ
השטן לקטרג ואמר משוט בארץ ומתהלך בה ,וסתם
יו ָּתמות ,והחילוק שבין זה לזה הוא גם יה ָּת ָ
יו ִּת ְְח ָ
רב ָּת ִ
ָ
ארץ פירוש ארץ ישראל כמו שכתבו המפרשים
כן בנקודה ,דתיו ָָּתמות נקוד בקמץ ותיו ִִּת ְְחיה נקוד
ואמר שלא נמצא איוב דר בארץ ישראל.
בחיריק ,ואם כן יש לומר דהיינו "מנוקדים" דבספרן
(יערת דבש חלק שני דפוס לובלין דף קל"ו) של רשעים רשום תיו בקמץ ובספרן של צדיקים
נקוד בחיריק ,וא"ש בעזהי"תבס .
ועיין מה שכתבתי (בסוף קאפיטל ג) בפסוק לא שלותי
(תנ״ך -קהלת -וזה דבר השמיטה)
ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רגז ,ולפי מה שכתבתי
כאן בשם היערות דבש אתי שפיר טפי מלת "ויבא
רוגז" ,דלולי שהיה עידן ריתחא לא היה השטן מקטרג ויהי היום וכו' (איוב א,ו)
עליו כלל.
למה לא קטרג השטן על איוב רק בראש
ובדרך הצחות יש לפרש בזה המדרש פליאה "איוב השנה ולמה לא בשאר ימים
היה קורא תגר על היסורין עד שהראהו הקב"ה דפנות
צריך להבין למה לא קטרג השטן על איוב רק ויהי
הסוכה שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח" -כי
היום שהוא ראש השנה כמבואר בזוהר [אז קיטרג]
איוב היה טוען כיון שהוא פטור מתרומה ומעשר
ולמה לא בשאר ימים ,הלא תמיד משטין ומקטרג
יען שדר בחוץ לארץ ,לא היה לו להקב"ה להענישו
וזה מעשהו כל הימים.
עבור זה.
אבל באמת לא נמצא דבר פשע באיוב ,אבל הנה
יתכן אף שמקיימין מצוה ,מ״מ ודאי אינו כהוגן וכראוי
הסכימו שהיה מישראל והיה יושב בארץ עוץ והוא
ועל זה הראה לו הקב"ה סוכה עם ב' דפנות ודופן הג' בחוץ לארץ ,ואם כן היה פטור מן המצות התלויים
טפח ,כלומר ״הגד נא אתה הייטב בעינך סוכה כזו, בארץ מעשר ותרומה וכדומה ,והפקיע עצמו מידי
הלא כשרה היא ובכל זאת אתה מודה לי שהעושה גס
מצות ,ואמרו בגמרא דמנחות דלא מיענש על עשה
סוכה כזאת לא הוי יהודי כראוי״ ,והוא הדין בנידון דרך משל ,אם אינו לובש בגד החייב בציצית ואין לו
מאורות הילקוט
אס .העיר לי חתני הרב חיים שלמה וויינבערגער שליט"א למה שראה בענין זה בספר תורה לדעת -מועדים וז״ל :על מאמר חז״ל ג׳ ספרים
נפתחים בר״ה...בינונים תלויין ועומדים מר״ה ועד יוהכ״פ ,וקשה מהו לשון תלויין ועומדין -דאם תלויין אין עומדין? ועוד תימה -איך
אומרים במוסף של ר״ה בר״ה יכתבון וביום צום כפור יחתמון -דמשמע דבר״ה הכל נכתבין? ובספר אבני שהם פירש בדרך חידוד ע״פ מה
דכתבו הפוסקים שבימים נוראים יאמר לחיים בשוא תחת הלמד ,ולא יאמר בפתח ,דלא לשתמע לא חיים.
לפי זה י״ל דלעולם הכל נכתבים בר״ה אבל רק תיבת ״לחיים״ .וא״כ צדיקים גמורים נכתבים לאלתר לחיים בנקודת שוא ,דמשמע
לטובה ,ורשעים גמורים נכתבים לאלתר למיתה ,על ידי תיבת לחיים בפתח דמשמע לא חיים ,ובינונים נכתבים ג״כ לחיים רק בלא נקודות,
שהאותיות עומדין והנקודות תלויין ,וביוהכ״פ נכתב בחתימה שהוא סוף התיבות ,היינו הנקודות.
בס .ועיין בפניני ילקה״ג -פניני התורה בפרשת ואתחנן מה שהביא רבינו עד״ז בפסוק ונחרם את כל עיר מתים והנשים והטף לא השארנו
לְמ ִִתים הוא בנקודה,
[ְמ ִִתים] פירוש רש״י אנשים .כתב אדמ״ו הגאון ז״ל בספר חתן סופר החילוק בין ֵֵמ ִִתים ְ
שריד (דברים ב ,לב) וז״לְ :
שזה נקוד בצירי והנקודות עומדות זה אצל זה ,וזה נקוד בשוא והנקודות עומדות זה על גב זה ,שם רמז כי המתים שוכבים בשלום יחדיו,
קטן וגדול שם הוא ועבד חפשי מאדוניו ,אבל כל זמן שחיים וקיימים ,הם עומדים זה על גב זה וכל אחד רוצה להשתרר על חבירו -והבן.
עכ״ל .ועיין בהערות שם שהארכנו בזה במה שמובא בשם האבן עזרא שכתב באחד ממכתביו ״אין בין החיים ובין המתים אלא בנקודה,
וסימנך ״החיים עומדים והמתים שוכבים״ ,עיי״ש.
גס( .מנחות מ"א א) שאין מענישים על עשה אלא בעידן ריתחא
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה חכ
הוא בעזה"ת. דידן ,אף שאתה דר בחוץ לארץ ואתה פטור
(תנ״ך -איוב -סוף הספר -לעיל קאפיטל א) מתרומה ומעשר ,מכל מקום לא נאה ליהודי כמותך
לעשות כן לפטור עצמך ממצות ,ודו"ק היטב כי נכון
תקיעת שופר
להכניע את היצר כדכתיב (עמוס ג ו) אם יתקע שופר
בעיר ועם לא יחרדו ,דשטן היינו יצר הרע וכדריש ויהי קול השופר הולך
לקיש דאמר (בבא בתרא טז) הוא שטן הוא מלאך המות וחזק מאד (שמות יט יט)
הוא יצר הרע -אבל בעוונתינו הרבים דא עקא שמיד רושם התקיעה צריך להיות תקוע בלב
לאחר התקיעה היצר הרע חזק מאד כבראשונה ואין האדם אפילו כשאין שומעים אותו
כחו חלוש רק באותו הרגע שתוקעין בשופר.
נראה לי בדרך המוסר על פי מה שכתב הגאון מהר״ש
וזה שכתוב (שמות יט יט) ויהי קול השופר הולך וחזק לניידא ז״לדס (פרשת וירא דרוש רביעי) על אומרו ית׳
מאוד -ויהי ,כי אמרו חז״ל (מגילה י ב ,אסתר רבה [בתורה] פעם אחת יום תרועה (במדבר כט א) ופעם
פתיחתא יא) ויהי אינו אלא צרה -זהו הצרה כי מיד אחת זכרון תרועה (ויקרא כג כד).
כשקול השופר הולך לו -וחזק מאוד -מיד היצר הרע
והכוונה כי על ידי השופר נכנע לב האדם כמו שכתב
חזק מאד כבראשונה ,עכת״ד.
הרמב״ם בהלכות תשובה (פרק ג הלכה ד) ,אף על פי
ועל דרך זה פירשתי הפסוק בתהלים (ו יא) יבושו שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב ,רמז יש
ויבהלו מאד כל איבי ישובו יבושו רגע -כי הנה ידוע בו כלומר עורו ישנים משנתכם וכו׳ ולכן נקרא יום
שאפילו הרשע שברשעים מתחרט לפעמים על תרועה שעל ידי השופר תרועע כל לב.
עוונותיו ומתבייש מהם ועולה בלבו ניצוצי תשובה.
אמנם להיות השכחה מצויה באדם ,לזה אמר זכרון
אמנם רק על רגע אחת ואחר כך הוא שב אל רשעו
תרועה יהיה לכם ר״ל לא תשכחוה אבל תהיה נגד
ואל חטאתו ,וזה שכתוב יבשו ויבהלו מאד כל איבי
עיניכם תמיד ,ואפילו שעברה התרועה.
-ואף שגם הם ישובו בתשובה ויבושו מעוונם -
אבל רק רגע ,ואחר כך כשתעבור רגע זאת ישובו ובזה פירש גם כן הפסוק (ישעיה יח ג) כל יושבי
למעשיהם הראשונים. תבל ושוכני ארץ [כנשוא נס הרים תראו ,וכתקוע
(אות ל -ליקוטי אגדה -ויהי קול השופר) שופר תשמעו] שכל כך יהיה רושם התרועה תקוע
בלבכם כאלו הייתם שומעים תקיעת שופר בכל
כל ישבי תבל ושכני ארץ כנשא נס הרים עת ובכל זמן וזה שכתוב וכתקוע שופר תשמעו -
תראו וכתקע שופר תשמעו (ישעיה יח ,ג) שתמיד יהיה בעיניכם כתקוע שופר ואפילו בלא עת
תקיעה ודפח״ח.
ידמה להם בכל שעה כאלו רואים עכשיו הנס וכאלו
שומעים עתה השופר כן יבער לבבם לגאולה והנה הר״ן פירש מאמרם ז״ל בראש השנה (טז א) למה
יש לדייק דהוי למימר בנשוא ובתקוע לא בכ”ף תוקעין ומריעים וכו׳ כדי לערבב את השטן -פירש
מאורות הילקוט
דס .בספרו כלי חמדה על בראשית רבה.י״ל בונציה שנת שנ״ו.
טכ רפוש תעיקת | פניני ילקוט הגרשוני
לשבת שובה ,וכן כתב גם בספר ייטב פנים להגאון הק׳ מסיגוט הדמיון ,אבל רצה בזה שהאיש השלם ראוי אשר
זצ"ל באבני זכרון לר"ה אות נ"ד בשם שבט מישראלוס ). ידמה תמיד ששומע באזנו כאלו תוקעים שופר
ובעיניו יתדמה כאלו רואה תמיד נושא נס שכ
ולענ"ד נראה דהנה אמר הנביא (עמוס ג ו) אם יתקע
בשופר בעיר ועם לא יחרדו ,ויש לדייק מה נפקא ל כך יהיה לבו בוער ברשפי אש בגודל התשוקה
מינה אם תוקעין בעיר או מחוץ לעיר. וחשקות והתלהבות לביאת הגואל עד שידמה לו
תמיד כאלו שומע שופר ורואה נס וגואל צדק יבוא
וראיתי בספר בני לויזס בשם הגאון מהר"ם מינץ
חס
מיד ,במדריגה זאת יהיה שכך יצפה וייחל.
מאובן ישן זצלה"ה ,הוא היה אומר על פי משל
לעשיר אחד שהיה דר בכרך גדול ,אחר כך ירד וזה שכתוב כל יושבי תבל העוסקים ביישוב
מנכסיו עד שהוצרך ללכת הוא וביתו אל כפר קטן התבל ועוסקים במשא ומתן ,וכן השוכני ארץ הם
לגור שם .פעם אחד יצא אש בכפר ההוא בעוד לילה, ה ֱאמוָּנָ ה) כולם מוזהרים
ץ וְּר ֵֵע ֱ החסידים (על דרך ְְשָׁכָ ֶ
ן־ֶא ֶֶר ְ
שידמה להם בכל שעה כאלו רואים עכשיו הנס
ויקם האיש ויזעק בקול גדול אל בני ביתו ,מהרו מהרו
וכאלו שומעים עתה השופר כן יבער לבבם לגאולה.
להמלט על נפשכם ,ויהי כמצחק בעיניהם ,כי היו
(משפט צדק לתהלים בשם כלי חמדה)
רגילים בהיותם בכרך ,ותבער ותלהט מסביב והם לא spacer
קמו ממטתם וינוחו על משכבותם באין מחריד ,כי
שם נמצאים כלים מכלים שונים ואנשים מיוחדים תקעו בחדש שופר ...כי חק לישראל
הממונים לכבות את האש. הוא משפט לאלהי יעקב (תהלים פא ג)
ויאמר להםֲֲ :ה ַַתחשבו כי אתם עוד בעיר הלא כעת בני השופר רומז על קול תרועת מלחמה
כפר אתם ,ואם לא תמהרו להמלט הלא כפסע ביניכם להקהל ולעמוד על נפשם
ובין המות.
...עיין בפירוש יריעות שלמה על הסידורהס מה
הנמשל הוא יום הדין בא בוער כאש כמו שכתוב שאומרים בנוסח [שופרות] בקולות וברקים עליהם
(ישעיה סו) כי באש ה' נשפט ,אך כל זמן שהיינו בעיר נגלית ובקול שופר עליהם הופעת ,גם עיין בספר
הקודש בירושלים היה לנו כלי הצלה הרבה ,סנהדרין הנפלא ערבי נחל על התורה מהגאון בעל לבושי שרד
ובית המקדש וכהנים שהיו מכפרים עלינו ומכבים זללה"ה בפרשת אמור (בדרוש השייך לראש השנה ולר"ה
האש בקרבנות ונסכים ,אבל עתה בגלות המר אנו שחל בשבת) דברים מתוקים ונחמדים מאוד.
דומים לבני כפר ,ואיך לא יחרד האיש וילפת מאימת
ופה הנה מקום אתי להציע לפניך מה שפירשתי
יום הדין הבוער כאש.
הפסוק תקעו בחודש שופר וגו' כי חוק לישראל הוא
והנה אמרו חז"ל (בתנחומא פרשת כי תבוא) ברוך אתה משפט לאלקי יעקב (ועיין בזה בספר ערבי נחל בדרוש ה'
מאורות הילקוט
הס .להגאון ר׳ שלומה קלוגר ,נדפס בסידור בית יעקב (עמדין) ,לעמבערג תרס״ד.
סו .ותוכן דבריהם שהשטן בא לקטרג על ישראל ורוצה להביא השמש וירח להעיד נגדם הקב"ה מכסה הלבנה ולא יוכלו להעיד .וזה
שאמר תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגינו שהלבנה מתכסה בו ,והטעם הוא מפני כי חק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב שהקב"ה שומר
התורה ואינו דן אלא על פי עדים ,ובייטב פנים ממשיך לבאר לפי זה המשך הקרא עדות ביהוסף שמו ,שאלולי היה הקב"ה מכסה הלבנה
היה השטן מביא עדות נגד כלל ישראל ,ומה מקטרג השטן בצאתו על ארץ מצרים ,שכתב הזוה"ק שהשטן מקטרג ואומר שעם בני יש
ראל שהוציא הקב"ה ממצרים חוטאים ,ומכיון שהקב"ה מכסה הלבנה שפת לא ידעתי אשמע ,שהקב"ה אומר להשטן שאינו יודע אם
אמת בפיו ועליו להביא עדים ,ואמר שפת כי הקב"ה יודע האמת רק אומר כן משפה ולחוץ ,עכ"ד הייטב פנים בשם שבט מישראל ועיי"ש
בייט"פ מה שאריך בנועם דבריו.
זס .הגאון הנגיד רבי אליעזר צבי הלוי לעוינגער מק"ק וערעשוואר תלמיד הגאון רבי מרדכי בנעט זצ״ל מניקלשבורג והיה חותנו של הגאון
בעל וידבר משה מבאניהאד זצ"ל.
חס .הג"ר משה מינץ זצ״ל מאובן ישן ,מגדולי הדור בימיו .נלב״ע תקצ"א.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה ל
ביהודה זצ״ל כי ענינו של תרועה מורה על שמחה כמו בעיר -זו ירושלים שנקראת עיר שנאמר הזאת העיר
שכתוב (שמואל א) ויריעו כל העם ויאמרו יחי המלך. שיאמרו כלילת יופי עיין שם ,וזה שאמר הכתוב:
האם תחשבו שיתקע שופר בעיר ירושלים שהעם לא
וכל זה כשבית המקדש קיים שהיה מלכות שמים
יחרדו בתמיה ,הלא כעת יתקע השופר בכפר וצריכים
שלימה והיה היום תרועה ויריעו כל ישראל תרועה
אנחנו בעצמינו לעבוד בכל מאמצי כח לכבות האש,
של שמחה.
ודפח"חטס .
אבל עתה בגלות ,אין מלכות שמים שלימה כי אין spacer
הכסא שלם (תנחומא כי תצא יא) ואין מלך בלא כסא, בזמן שביהמ״ק קיים הוא כחוק בלי טעם ,וכשחרב
ואינו אלא זכרון תרועה ,זכרון למעשה בראשית המקדש השופר מכפר ומכבה אש מדת הדין
לימים הראשונים הטובים ,והן הן דברי חז״ל אלא והנה ידוע שבזמן שבית המקדש קיים וישראל
תוֶרה על תרועת המלך למה מריעין -הלא התרועה ֶ שרויין על אדמתן אזי אנו מכונים בשם ישראל על
שאין לנו מיום שגלינו מארצינו? ומסיק הגמרא שם (בראשית לב כט) כי שרית עם אלקים ואנשים ,אבל
באמת אין לנו אלא זכרון תרועה ודפח״ח( .עיין שם עוד בזמן הגלות אנו מכונים בשם יעקב ,והנה השופר
על דרך זה). הוא רמז על קול תרועת מלחמה להקהל ולעמוד על
(אות ל -ליקוטי אגדה -אלא)
נפשם להנצל מאש המדת הדין כמאמר (יחזקאל לג ג)
ותקע בשופר והזהיר את העם ,ולפי זה מצות שופר
רחמנא אמר תקעו (ראש השנה טז ,א) מובן בשכל לא כחוק בלי טעם ,אמנם בזמן שבית
אע״פ שזכות אבות תמה ,אבל על
המקדש קיים והיה לנו כלי הצלה הרבה לעצור בעד
ידי רחמים אפשר לעוררו האש ,ולא צריך לשופר ,אז מצות שופר כחוק בלי
טעם ,וזה שאמר הכתוב תקעו בחודש שופר וגו' כי
פירש בעולת חודשע (חלק ב ריש דרוש ב) דשאל מה
חוק לישראל הוא ,כלומר בזמן שבית המקדש קיים
הן כוונות התקיעה ,והשיב כי זה הכוונה היותר טובה
ואנו מכונים בשם ישראל אז רק חוק הוא ,חק בלי
לקיים חוק המלך ה׳ צבאות ,וזה שכתב רחמנא אמר
טעם ,אמנם הוא משפט ומובן בשכל ,לאלקי יעקב,
תקעו -היינו תקעו בחדש שופר שאמר דוד המלך
פירוש בזמן הגלות שה' נקרא אלקי יעקב ,על שם
ע״ה תקעו בחודש שופר מצד כי חוק לישראל הוא
שפלות ישראל שנידושים בעקב ,אז השופר הוא
משפט לאלקי יעקב .עיין שם (במאמר סט) באריכות,
משפט שהשכל גוזר כי אז צריכים לשופר לכפר
(שם) מביא בשם הגאון בעל נודע ביהודה זצ״ל (וליישב
ולרצות ולכבות אש המדת הדין כי נורא הוא ,וא"ש
גם הדקדוק למה נקט רחמנא אמר ולא נקט דאמר קרא?)
בעזהי"ת.
(אותיות -אות ש -שופר)
אך הנה ידוע ומפורסם שאנו תוקעין תקיעה שברים spacer
תרועה לעורר זכות ג׳ אבות (כמבואר בזוהר הקדוש
פרשת אמור ובכתבי האר״י ובשל״ה באריכות) וקא מתמה
זכרון תרועה מקרא קודש (ויקרא כג ,כד)
ר׳ יצחק למה תוקעין? הלא לכולי עלמא תמה זכות
אבות בין לרב ובין לשמואל ,בין לרבי יהושע בן לוי אין לנו אלא זכרון לאותם ימי שמחה
ובין לר׳ יוחנן (עיין שבת נה א).
בגמרא ראש השנה (דף טז א) אלא למה מריעין?
ומשני רחמנא אמר תקעו דרש״י פירש שם בשבת רחמנא אמר זכרון תרועה .פירשו בשם בעל נודע
מאורות הילקוט
טס .ועיין בספר וידבר משה להגאון מבאניהאד שפירש בזה הסמיכות פרשת כי תבוא לפרשת נצבים שאחרי שהשמיע להם התוכחה
אמר להם אתם נצבים לפני ה' אלקיכם כל איש ישראל בפני עצמו ואין מי שיציל אתכם רק אתם בעצמיכם עכתו"ד.
ע .להגאון ר׳ אלעזר פלעקלס זצ״ל בעל תשובה מאהבה.
אל רפוש תעיקת | פניני ילקוט הגרשוני
בו שמורה הוראה בישראל ,ולכאורה מאי חידוש למאן דאמר בימי אליהו תמה זכות אבות ,אף על פי
אמר לו ,רק דהיה יכול לתלות הקלקול בהם ,מפני כן על ידי רחמים [הוחזרה] להם בימי חזאל עיין שם,
שהם חטאו ,ואפילו הכי אמר חטאנו לו ,לכן הוא ולכך דקדק לומר רחמנא אמר כלומר על ידי רחמים
ראוי להיות מורה הוראה ולהוכיח עם בני ישראל כיון אפשר לעורר זכות אבות ודפח״ח.
שאינו מוציא עצמו מן הכלל. (אגדות הש״ס -ראש השנה דף טז א -א״ר יצחק)
והנה ידוע דהשופר הוא רומז על המוכיח כמבואר טעם למה אומרים נוסח ״ברוך אתה בעל הרחמים״
בשל"ה הק' .אמנם בעצמו צריך גם כן לצאת בו
[ובילקוט הגרשוני (אותיות) הביא כעין דבריו כאן
התוקע ,ומשום הכי מברך לשמוע קול שופר ולא
בשינוי קצת ,וז״ל]:
לתקוע שופר רומז על הנ"ל ,וזה שכתוב כשופר הרם
קולך ,ובאופן זה ,והגד לעמי פשעם ולבית יעקב ומתוק האור וטוב לעינים מה שכתב הגאון ר’ אליעזר
חטאתם ,דהיינו אם לא תוציא עצמך מן הכלל לומר פלעקלס בספרו עולת ציבוראע בשם רבו הגאון בעל
שאני טוב יותר מהם אלא היה כולל גם עצמך עמהם, נודע ביהודה זצ”ל פירש בזה דברי הגמרא (ראש השנה
ודו"ק עד כאן לשונו הטהור. דף ט”ז ע”א) למה תוקעין רחמנא אמר תקעו.
(מספר הק׳ "הישר והטוב" ח"א להגאוה"ק מ' צבי הירש זצ"ל
[וכתב] דתרועה ,תקיעה ,תקיעה הוא כנגד ג’ אבות
מליסקא)
(אגדות הש״ס -אבות -לקוטים נחמדים) לעורר זכותם -ועל זה הקשה [הגמרא] ,למה
תוקעין? הא כבר תמה זכות אבות כמו שכתב
הפייטן “באבות בטחתי ופעלם אכלתי” (יוצרות ליום ב׳
קרא בגרון אל תחשך כשופר
דראש השנה).
הרם קולך (ישעיה נח ,א)
spacer ועל זה השיב רחמנא אמר תקעו דאפילו תמה זכות
המוכיח יעורר את העם דומיא דשופר אבות מ”מ רחמנא כלומר בעל הרחמים [אמר
spacer תקעו] .ועל ידי רחמים יתעורר לעולם זכות אבות.
המוכיח שאינו נושא פנים לשום אדם יש לו הרבה
ואני הוספתי דלכן אומרים בתפלות שבין התקיעות
שונאים המלעיגים על דבריו ,לזה צוה ה' להנביא
“ברוך אתה בעל הרחמים”.
שבעת שילך להגיד לעמי פשעם ,יעשה עצמו כמו (אותיות -אבות)
השופר שמכריז קולו ,והשופר אינו מרגיש אם ידברו
עליו ועל קולו לעג ובוז ,כן אתה אל תחוש ללעג כשופר הרם קולך והגד לעמי פשעם
הבריות ,עשה דברים לשם פעלן וסוף הכבוד לבוא ולבית יעקב חטאתם (ישעיה נח ,א)
(משמרת אלעזר דף צ"ו).
המוכיח את ישראל יוכיח את עצמו
וכולל עוד ,שלא ידאוג המוכיח לאמר "מי אנכי ג"כ ולא יסלק עצמו מהם
לפני גדולים וטובים ממני כי אבוא לעורר אנשים הכוונה שצריך המוכיח את ישראל להוכיח את
חשובים"? רק יקח ראיה מן השופר שהוא בעצמותו עצמו גם כן ,ולא יסלק עצמו מהם ,וכדרך שאמרתי
פחות מאוד כי אינו רק קרן ועצם מעצמות הבעל חי על מאמר חז"ל (גיטין נח א) בהאי מעשה דר׳ יהושע
והוא קורא ומוכיח אל אצילי בני ישראל ,וזה שכתוב בן חנניה שאמר (ישעיה מב כד) מי נתן למשיסה יעקב
קרא בגרון אל תחשוך לומר מי אתה להוכיח המון וישראל לבוזזים ,ענה לו אותו תינוק ואמר (שם) הלא
אנשים רבים ,על זה אמר כשופר הרם קולך הלא לא ה' זו חטאנו לו וגו' אמר ר׳ יהושע בן חנניה מובטחני
מאורות הילקוט
אע .הוא חלק שני מספר עולת חודש (דרוש ב' מאמר ס"ט).
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה בל
צריך לומר אותו מוסר שאומר תחלה בבית הכנסת נופל אתה מן השופר הקורא בקול ומקיץ הבריות
גם כן בבית המדרש וכדומה ,ויבוש הדרשן מפני (אוהל יעקב בדרוש ליום א' דסליחות).
המלעיגים שלא יאמרו ״דרוש זה כבר אמר״ לכן spacer
אמר ית' לדרשן אל תבוש מן המלעיגים אלא כשופר
הרם קולך מה שופר אם ילך איזה תוקע מחיל אל חיל
לתקוע יעשה סדר התקיעות בשניה כמו בראשונה spacer
ואין לשנות הסדר ,כן אתה הדרשן לא תבוש מן אף שכבר הוכיח הרבה ולא שמעו בקולו
המלעיגים.
(תנך -ישעיה נח א) ולי נראה דרצה לומר שלא יאמר המוכיח ״כבר
הרימותי קולי ואקרא פעמים רבות ואין קולי נשמע
אם כן אשתוק לגמרי״ ,רק יקח ראיה מן השופר
למה תוקעין ומריעים וכו׳ כדי
שתוקעין בו מאה קולות הכי נמי (בבא מציעא לא א)
לערבב את השטן (ראש השנה טז א)
הוכח תוכיח אפילו מאה פעמים .וזה שכתוב קרא
על ידי שישראל מחבבין המצוות ירא השטן מלהשטין בגרון אל תחשוך לומר כבר הוכחתי כמה פעמים ולא
שמעו בקולי ,כי אם כשופר הרם קולך ,כמו שהשופר
כדי לערבב את השטן כו׳ פירש רש״י -שלא ישטין
משמיע קולו מאה פעמים כן גם אתה הוכח תוכיח
כשישמע ישראל מחבבין את המצוות מסתתמין
אפילו מאה פעמים.
דבריו .פירש הפלא״ה ז״ל ,תשובה מיראה זדונות
נעשין שגגות ,אבל על ידי תשובה מאהבה זדונות שידרוש לשם שמים ולא בעד בצע כסף
נעשין זכיות.
וכמדומה לי שראיתי באיזה ספר פירוש בזהבע ,שאל
וזה שכתב כשישמע ישראל מחבבין את המצוות ,אם יחשוך מלהוכיח פן ישנאו אותו אנשי עירו ויחדלו
כן עושין תשובה מאהבה וזדונות נעשין זכיות ,אם כן מלתת לו מתנות ,כי אם כה יעשה אזי ניכר שאינו
ירא מלהשטין ,דכל מה שיוסיף לקטרג שעשו עבירו דורש לשם שמים כי אם בעבור הכסף וכדאי בזיון,
כן ירבו הזכיות ,ומתוך כך מסתתמין דבריו ,וק״ל. וזה שכתוב קרא בגרון אל תחשוך מלהוכיח ואל יעלה
בדעתך להיות דורש דמים בעד בצע כסף רק כשופר
וזה פירוש הירושלמי המובא בתוספות :וכד שמע
הרם קולך ,כמו דקיימא לן בשופר (ראש השנה כז ב)
תנין [השטן] אמר ,ודאי זהו שיפורא דיתקע בשופר
ציפהו זהב במקום הנחת פה פסול אף אתה לא תצפה
גדול [היינו שופר של משיח] ,דכיון שרואה שתוקעין
זהב מקום הנחת פיך ,כי אם הגד לעמי פשעם ולבית
שנית ומחבבין את המצוות ,אם כן עושין תשובה
יעקב חטאתם וסוף הכבוד לבוא ,ודו"ק.
מאהבה וזדונות נעשין זכיות ,וכיון שיש להם כל כך
זכיות אם כן זכו אחישנה ,ודו״ק. שלא יבוש מן המלעיגים אף ששמעו
אותו חוזר על דבריו
(ועיין בשיחת חולין של ת״ח [פרק י] שמביא מה שכתבתי לעיל
ובספר פורחת עלתה נצהגע פירש בשם ספר מכלל
בשם הפלא״ה ז״ל בשם הגאון רבי עקיבא איגר ז״ל ,עיי״ש).
יופי על פי המנהג בראש השנה וימים הקדושים
(אגדות הש״ס -ראש השנה דף טז א -כדי לערבב)
מוליכין להדרשן מחיל אל חיל מבית הכנסת לבית
המדרש לומר לפניהם דברי כבושין ,ולפעמים
מאורות הילקוט
בע .והוא בספר עולת חודש להג"ר אלעזר פלעקלס ז"ל חלק מילי דהספידא דרוש ג' בשם הג"ר זרח איידליץ ז"ל מפראג ,בעל אור לישרים.
גע .על התורה וענינים לרבי נחום צבי תאומים זצ״ל ,מחשובי חסידי בעלזא .תֿלֿמיד רבי שלמה קלוגר ולאחר חתונתו התקרב לחצר
בעלזא .שימש כמגיד שיעור בקלויז דחסידי בעלזא בלוביטשוב וככותב הד״ת של מהרי"ד מבעלזא זצ״ל בחג הפסח הראשון להנהגתו
בקודש .נלב״ע תרפ"ט.
גל רפוש תעיקת | פניני ילקוט הגרשוני
שמחויבים על פי הדין לעמוד. למה תוקעין תקיעות דמיושב ודמעומד,
הרי עוברין על בל תוסיף?
ומשני ,כדי לערבב השטן כי בכ"ח ימים אלו מתישים
אשר לאהל יעקב (פרשת ראיתי בשפת היריעה
דע
כחו של שטן המשחית ומוסיפין כח של מעלה עיין
אמור) שכתב וזה לשונו :עיין תוספות שהקשו על
שם.
תקיעות דמיושב ודמעומד ,הרי הוא עובר על בל
ולפענ"ד היה יכול לפרש תירוץ הגמרא כדי לערבב תוסיף?
השטן בדרך מרווח יותר לפי מה שכתב הרמ"א
אמנם כבר כתבתי בספר שמן המור (בחמישי לשלישי)
בדרכי משה בשם הפסיקתא דלכך תוקעין בכל חודש
כי הנה הרמב״ם ז״ל (בהלכות תשובה פרק ג) נותן טעם
אלול כדי לערבב השטן שלא ידע מתי ראש השנה
לשופר וכתב אף על פי שתקיעת שופר בראש השנה
(ועיין בספר בית שמואל אחרון פ' שופטים) אם כן אתי שפיר
מצוה ,רמז יש בה עורו ישנים משנתכם ונרדמים
תירוץ הגמרא כדי לערבב השטן בפשיטות דלכך
הקיצו מתרדומתכם וחפשו במעשיכם וכו׳.
תוקעין ומריעין כל חודש אלול כנ"ל( .ועיין בספר כתנות
אור מהגאון בעל פנים מאירות ז"ל על התורה פ' אמור מה שכתב ומעתה תהיה נפקותא גדולה -כי אם נאמר
לפרש כל המאמר שלפנינו באופן נעים ,עיין שם). שהתקיעה אינה רק דרך חוק וגזירת המלך ית׳ כשארי
(אגדות הש״ס -השמטות ראש השנה דף טז א -אלא) מצוות התורה ,אם כן אין להוסיף בה כמשפט בכל
המצוות שלא לעבור על בל תוסיף.
למה תוקעין ביו״ט שחל להיות בע״ש לבטל העם
ממלאכה ,אמאי לא גזרינן שמא יתקן כלי שיר וזהו ששאל למה תוקעין?
למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין וכו' דתקיעות
והשיב המתרץ רחמנא אמר תקעו ,כלומר בדרך חוק.
דמיושב הוא מדרבנן ,ועל זה שפיר קשה ,דהוי להו
אז הקשה על נכון קושייתו ,אם כן למה תוקעין כשהן
לגזור משום שמא יתקן כלי שיר? ומשני כדי לערבב
יושבין וחוזרין ותוקעין כשהם עומדין ,והיא בעצמה
השטן שהוא דבר גדול מאוד ,לכן לא גזרו.
קושיית התוספות.
והנה ראיתי בראש יוסף על שבת (דף לה) שהקשה
ועל זה תירץ אלא כדי לערבב השטן ,שכל עיקר
למה תוקעין ביום טוב שחל להיות בערב שבת כדי
השופר רק לטובתנו וכאשר כתבנו ודו״ק ,עכ״ל.
לבטל את העם ממלאכת אוכל נפש כדאיתא בסוף
(אגדות הש״ס -ראש השנה דף טז א -ראיתי)
פרק ואלו קשרים (שבת קיג ב) ,אמאי לא גזרו משום spacer
שמא יתקן כלי שיר עיי"ש.
ונראה לי פשוט על פי מה דאמרינן בפסחים (יא א) spacer
הוא עצמו מחזר עליו לשורפו מיכל קאכיל מיניה למה תוקעין תקיעות דמיושב -שעוסקין בישובו
בתמיה ,והכא נמי יש לומר הוא עצמו מחזר כדי של עולם ,ודמעומד -כשעומדין לדין ומשפט
להבטיל את העם ממלאכה ילך ויעשה מלאכה -
בספר עולת חודשהע (חלק א מאמר קפ"א) כתב :לולא
בתמיה ,וא"ש).
(אותיות -השמטות בסוף הספר -סימן י) דברי המפורשים יש לומר הפירוש כלומר -למה
תוקעין ומריעין כל חודש אלול ,שיושבין ועוסקין
בישובו של עולם ,ותוקעין ומריעין בראש השנה שהן
עומדין לדין ומשפט על כל נעלם ,כמשפט בעלי דינין
מאורות הילקוט
דע .לג״ר אברהם דובעריש פלאהם זצ״ל תלמידו ומו״ל ספרי המגיד מדובנא.
הע .להגאון ר׳ אלעזר פלעקלס ,בעל שו״ת תשובה מאהבה.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה דל
מלך יושב על כסא דין וכו' וישראל אומרים שירה. עוד טעם אמאי לא גזרינן שמא יתקן כלי שיר
והענין הוא כי רבינו סעדיה גאון כתב טעם שתוקעין כבר הקשו ז"ל בתקיעות דראש השנה ,אמאי לא
בשופר בראש השנה לזכור כי ביום זה ישב הקדוש גזרינן שמא יתקן כלי שיר ,וכתב הפרי חדש (סימן
ברוך הוא על כסא מלכותו ביום שנברא האדם ,כי תקפח ס״ק ה) דלא מצינו שבית דין יעקרו מצוה אחר
קודם בריאת האדם לא היתה מלכותו ית' ניכרת לגמרי מן התורה ,ושיאמרו שלא יתקעו שופר לעולם
עד ראש השנה ,ולכן תוקעין בשופר ביום הזה כמו ועיין שם ,אבל עדיין קשה האיך תקנו חז"ל תקיעות
שכתוב (מלכים א׳ א לד) ותקעתם בשופר ,ואמרתם דמיושב [אחרי דכבר יצאו עם תקיעות דמעומד]
יחי אדונינו המלך זה שאומרים בתפלה (תהלים צח ו) ולא חששו לשמא יתקן כלי שיר ,דהרי כתב הפרי
בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה'. חדש שם בסוף דבריו ,דלא אמרינן כיון דאישתרי
אישתרי ,וצריך לומר ,כיון דעל ידי כן נפעל פעולה
ועתה הלא ראוי לעם לשיר ולרנן בקול צהלה ורנה
גדולה ,שהשטן מתערבב ואינו יכול לקטרג לכך לא
ביום שימליכו עליהם מלך ,וזה ששאלו מלאכי
גזרו ,ויש לפרש בזה מה דאיתא בראש השנה (דף טז
השרת את הקדוש ברוך הוא ,מפני מה אין אומרים
סוף עמוד א) אמר ר׳ יצחק למה תוקעין בראש השנה,
ישראל שירה בראש השנה ,והשיב להם הקדוש
למה תוקעין רחמנא אמר תקעו עיין שם ,דסלקא
ברוך הוא אפשר מלך יושב על כסא דין וכו' [וישראל
דעתך דמקשן ,שזה היה קשה לר' יצחק למה תוקעין
אומרים שירה].
גןמענשא ניגזר משום שמא יתקן כלי שיר ,ועל זה קמתמה
האיך נשיר ונשמח ביום הנורא הזה רחמנא אמר תקעו ,ואין כח ביד חכמים לעקור מצוה
מן התורה לגמרי ,ועל זה אמר אלא למה תוקעין
והענין כי ודאי ראוי לעם לשמוח ולרנן ביום שבת
ומריעין כשהן יושבין ותוקעין ומריעין כשהן עומדים
המלך על כסא מלכותו ,אמנם אחי בני אמוני -קראו
[ -ומשני] כדי לערבב השטן.
נא בספר שמואל את משפט המלוכה למלך בשר
(אותיות -חלק ג מכתבים סימן י -קצת השמטות)
ודם( ,שמואל א׳ ח יז) בניכם ובנותיכם יקח שדיכם spacer
וצאנכם ובקרכם ובחוריכם הטובים יקח לעבדיםוע ,
ומכל שכן למלך מלכי המלכים אשר בידו נפש כל חי,
זמרו אלהים זמרו ,זמרו
הלא ימס לבב איש ויהי למים ,בזכרו כי היום כל באי
למלכנו זמרו (תהלים מז ,ז)
עולם עוברין לפניו כבני מרון והחיים תלואים מנגד,
spacer
ואם כן האיך נשיר בשירים והאיך יערב לנו לשמוח
הלא ראוי לעם לשיר ולרנן בקול צהלה
ולרנן ,אך לצאת ידי חובתינו לחוג את חג המלוכה ורנה ביום שימליכו עליהם מלך
ביום מלוך אלקים על כל העולם כולו ,זאת העצה spacer
היעוצה שנעשה כמאמר דוד המלך ע"ה (תהלים
אמרתי בעזהי"ת בדרוש לראש השנה שנת תרמ"ט
ק ב) עבדו את ה' בשמחה וגילו ברעדה ,וכמו שאמר
במזמור שאומרים קודם תקיעת שופר ,עלה אלקים
החכם (חובת הלבבות שער הפרישות ד) שיהיה אבלו בלבו
בתרועה ה' בקול שופר ,זמרו אלקים זמרו זמרו
וצהלתו בפניו ,ובזה נוכל לצאת ידי שניהם.
למלכנו זמרו ,כי מלך כל הארץ אלקים זמרו משכיל,
וזה שכתוב (תהלים מז ו) עלה אלקים בתרועה ה' בקול מלך אלקים על גוים אלקים ישב על כסא קדשו ,הנה
שופר ,והטעם שצוה לתקוע בשופר ביום הזה הוא כי כבר הבאנו לעיל מאמרם ז"ל (ראש השנה לב ב) אמרו
ביום הזה ישב על כסא מלכותו למלוך על כל העולם, מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא מפני מה אין
על כן זמרו אלקים זמרו זמרו למלכנו זמרו כי מלך כל אומרים ישראל שירה בראש השנה ,אמר להם אפשר
מאורות הילקוט
ּטֹוִבים ִיִ ָָּקחְ ,וְ ָנָ ַַתןַַ ,ל ֲֲע ָָב ָָדיוְ .וְ ַזַ ְְר ֵֵעיֶכֶ ם
דֹוֵתיֶכֶ ם ְוְ ֶֶאת ַּכַ ְְר ֵֵמיֶכֶ ם ְוְ ֵזֵ ֵיֵתיֶכֶ םַַ ,ה ִ
נֹוֵתיֶכֶ ם ִיִ ָָּקחְְ ,ל ַַר ָָּקחֹות ְּוְל ַַט ָָּבחֹותְּ ,וְלֹאֹפֹותְ .וְ ֶֶאת ְְׂש ֵ
וע .לשון הכתובְ :וְ ֶֶאת ְְּב ֵ
מֹוֵריֶכֶ ם ִיִ ָָּקח ְוְ ָָע ָָׂשהִִ ,ל ְְמ ַַלאְכְ ּתֹו: ּטֹוִביםְ ,וְ ֶֶאת ֲֲח ֵ
חּוֵריֶכֶ ם ַַה ִ חֹוֵתיֶכֶ ם ְוְ ֶֶאת ַַּב ֵ
יָסיו ְוְ ַַל ֲֲע ָָב ָָדיוְ .וְ ֶֶאת ַַע ְְב ֵֵדיֶכֶ ם ְוְ ֶֶאת ִִׁש ְְפ ֵ
ְוְ ַכַ ְְר ֵֵמיֶכֶ םַ ,יַ ְְעֹׂשֹרְ ,וְ ָנָ ַַתן ְְל ָָס ִִר ָ
הל רפוש תעיקת | פניני ילקוט הגרשוני
ולא מצאתיו .ובאליהו רבא כאן הביאו בשם הגמ"נ זע
הארץ אלקים ,אבל עם כל זאת לא תרקדו כמו עגל
(כנראה שהוא ר"ת הגהות מנהגים ואינו מצוי אצלי) ובספר ותזמרו בתוף ומחול וצלצלי תרועה ,כי אם זמרו
מטה אפרים הביא שכן נוהגין ,ואודה ולא אבוש כי משכיל ,כלומר באופן מושכל שיהיה אבלכם בלבכם
לא ידעתי מקור וטעם כיסוי זהטע [ .ועיין עוד לקמן וצהלתכם בפניכם ,כי הן אמת היום ,מלך אלקים על
סי' ת"ר ענף ב' מה שכתבתי בזהפ ]. גוים והיה ראוי לשיר ולרנן ולשמוח ביום הזה ,אבל
(שו״ע -או״ח סימן תקפ"ה -סעיף א) הלא אלקים ישב על כסא קדשו ,אפשר מלך יושב
על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניו
וישראל אומרים שירה ,ואתי שפיר נכון ב"ה.
ברוב עם הדרת מלך (משלי יד כח)
ובספר לחמי תודהחע פירש על דרך זה [הפסוק]
בהא דאין תקיעת שופר צריך מנין עשרה דוקא
(תהלים פא ד) תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגינו,
בהגהות זכרון אברהםאפ הביא בשם מהרי"ל הלכות שענין שמחת החג מתכסה בו שאין אומרים הלל
ראש השנה תקיעות שופר אין צריך מנין עשרה דוקא בראש השנה ,והטעם כי חק לישראל הוא משפט
עיין שם – ולכאורה נ"ל להביא ראיה לזה מדגזרינן לאלקי יעקב ,כתשובת הקדוש ברוך הוא אפשר מלך
בתקיעת שופר בשבת [משום] שמא יעבירנו (ראש יושב וכו'.
(אות ל -ליקוטי אגדה -עלה אלקים)
השנה ד א) ואי סלקא דעתך דצריך עשרה דוקא,
לא הוי להו לגזור ,דהא רבים מדכרי אהדדי כמו
שכתב בתוספות חדשים פרק קמא דמגילה דלכך יש לכסות השופר בשעת ברכה
(שו״ע סימן תקפ"ה סעיף א)
לא גזרינן שמא יעבירנו בקריאת ספר תורה בשבת
ע"ש[ .ומ"ש עוד בהגהות הנ"ל בהערות הרב המו"ל למה מכסין השופר
טעם למנהג שנוהגין לתקוע על הבימה בשם הגאון
בספר באר היטב (או״ח סימן תקצג )הביא בשם הב"ח
רבי יצחק דוב באמבערגער זצ"ל אבדק"ק ווירצבורג
שיש לכסות השופר בשעת ברכה .ובקשתיו בב"ח
מאורות הילקוט
זע .ע״פ תהלים (כט ו) וירקידם כמו עגל לבנון ושרין כמו בן ראמים.
חע .להגאון ר׳ צבי הירש הלוי הורוויץ זצ״ל אב״ד פרנקפורט ,בן הגאון בעל ההפלאה ,י״ל אפענבאך תקע״ו.
טע .נהגו לכסות השופר בשעת הברכה (מטה אפרים תקפה ס"ק ג) ואוחז בו מתחת למפה ,וכן בין סדר לסדר (קיצור השל"ה כ"ח שם יד).
נאמרו בזה כמה טעמים:
א) לפי שהמצווה לשמוע קול שופר וזה מה שאנו מברכים "לשמוע קול שופר" ולכן מכסים השופר בכדי להראות שהברכה על קול השופר
ולא על השופר עצמו (שו"ת אפרסקתא דעניא [שפערבער] סימן קטז)
ב) על שם שאמרו במדרש (בראשית רבה פרשה נו) שאברהם אבינו הצניע את יצחק בשעה שבנה את המזבח שעליו עקד אותו ,כדי
שלא יזרק בו מום ויפסל להקרבה ,וכיון שתקיעת השופר זכר לעקידה תקנו להצניע השופר בשעת ברכה (הג׳ רבי דוד לוריא בקדמות
הזוהר הובא באלף למגן תקפה ז).
ג) כמו כשמקדשים על היין מכסים הפת כדי שלא יראה בושתו בשעת הברכה על היין ,כך מכסים את השופר כדי שלא יראה בושתו שאין
מברכים עליו אלא על השמיעה ,וטעם זה שייך רק לשעת הברכה ולא בין סדר לסדר (אבני נזר או"ח ח"ב סי' תלא).
ד) מכסים השופר כדי שלא ישלוט השטן בשופר ויערבב את התקיעות (ליקוטי מהרי"ח).
פ .וז״ל :וכעת מצאתי שכבר עמד על זה בספר שדי חמד מערכת ראש השנה סימן ב אות יד ,והביא בשם חכם אחד שאולי הוא על פי
סוד ,ועוד הביא שם טעם לזה ,ולענ״ד אינו בנותן טעם ,.עכל״ק.
וחשבתי לתת קצת רמז לזה ע״פ מה שראיתי בספר הישר והטוב על מועדים להרה״ק בעל אך פרי תבואה מליסקא זצ״ל ,בדרשה לראש
השנה ,וז״ל :וזה שאמר דוד המלך ע״ה תקעו בחודש שופר ,דהיינו שתעשו זה המצוה מצד אהבה ,כמו שאמרו חז״ל (ילקוט רמז תת״מ,
והובא ברש״י) אשר אנכי מצוך היום (דברים ו ו) שיהיה בעיניך כחדשים ,ולכן תקעו בחודש שופר ועי״ז בכסה ליום חגינו -שיתכסה הכל
מפני שעל כל פשעים תכסה[ .ובהגהה שם הביא מה שכתב באך פרי תבואה פרשת עקב ביתר ביאור ,וז״ל :תקעו בחודש שופר שיחשב
בעיניכם כדבר חדש ,ועל ידי זה בכסה ליום חגינו ,יהיה על כל פשעים תכסה האהבה ,אבל כי חק לישראל הוא ,אם עושין רק בדרך חוק אז
משפט לאלקי יעקב ,משא״כ אם עושין מצד אהבה דאז אין עליהם שום שטן ומשטין ,עכ״ל .וחשבתי לפי זה [ובהקדם הגמרא (בהוריות
יב א) השתא דאמרת סימנא מילתא היא ,יהא רגיל וכו׳ והובא בשו״ע תקפג סעיף א-ב גם לענין אכילת אגוזים ולענין תשליך וכו׳] טעם
למה מכסין השופר להראות שאנו מקיימין המצוה באהבה ,ועי״כ יתכסו כל הפשעים -המלקט.
אפ .הג״ר אברהם בינג זצ״ל תלמיד רבי נתן אדלר זצ״ל ,מגדולי רבני אשכנז.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה ול
תירוץ נאה לקושיית הכפות תמרים הלז ,עיין שם דבבית הכנסת גדולה ומרווחת צריך הבחנה רבה אם
ותמצא נחת. אין חשש קול הברהבפ אם תוקע במקום החזן ולכן
יותר טוב לתקוע באמצע בית הכנסת על הבימה ע"כ,
[וז״ל שם (בתוך אריכות) ]:וברם זכור אותו האיש
הנה קרוב לזה כתב גם בספר שמן המאורגפ ע"שדפ ].
לטובה ,ה״ה מחו׳ הרב יעקב שלום קלייןופ נ״י דיינא
(שו״ע -או״ח סימן תקפ"ה -סעיף ב)
רבה דק״ק גראסווארדיין יע״א שאמר ליישב בהנ״ל
קושית הכפות תמרים (ראש השנה כח) לשיטת הכלבו
דנהנה ומתגאה בתקיעתו אם כן איך יוצא בשופר של המודר הנאה משופר אדם אחר תוקע
בו וזה יוצא י"ח (שו״ע סימן תקפ"ו סעיף ה)
עבודה זרה משום מצות לאו ליהנות ניתנו ,הא הוי
ליה הנאת הגוף בהדי מצוה? בענין מצות לאו ליהנות נתנו ומצוה הבא בעבירה
ותירץ הוא נר״ו דלכאורה קשה אפילו אי מצות המודר הנאה משופר ,אדם אחר תוקע בו וזה יוצא ידי
ליהנות נתנו ,גם הוי ליה לצאת ידי חובתו ,וצריך חובתו – זהו שיטת הכלבו בשם הגאון דהוא עצמו
לומר דאי ליהנות נתנו הוי ליה מצוה הבא בעבירה, אסור כיון דנהנה בתקיעתו .והכפות תמרים (ראש
אמנם שופר הוי מצוה דרבים כמו שכתב המגן השנה כ"ח) הקשה ,אם כן איך יוצא בשופר של עבודה
אברהם סימן תמ״ו במוציא רבים ידי חובתם ,והדרא זרה משום [דאמרינן] מצות לאו להנות נתנו ,הא הוי
קושיא לדוכתיה דהא במצוה דרבים לא אמרינן ליה הנאה הגוף בהדי מצוה.
מצוה הבא בעבירה?
ועיין בישועות יעקב כאן שהביא דרבא לית ליה מצוה
אמנם יש לחלק דדוקא התם בברכות (דף מז) דרק
זפ
הבא בעבירה כדמשמע בסוכה ( ֿֿל א) רק היכא דיתוקן
ר׳ אליעזר לבדו ששיחרר העבד עביד איסורא, האיסור אם נימא דלא יצא ,אז אמרינן דלא יצא ,אם
והאחרים לא עשו שום איסור שפיר שייך לומר כן כיון דהנאה שנהנה ומתגאה בתקיעתו לא יתוקן
דבכהאי גוונא לא אמרינן [דהוא] מצוה הבא בעבירה. אף אם נימא דלא יצא ,על כן שפיר יצא – ויש לעיין
בדבריו דהא במצוה דאורייתא גם רבא מודה דשייך
אבל כאן אי נימא מצות ליהנות נתנו גם השומעים
מצוה הבא בעבירה ,וכמו שכתבו התוספות (סוכה ל)
יעשו איסור שיהנו מן השופר של עבודה זרה ,אם כן
שם בד"ה מתוך שיוצא בשאול ,וא"כ הדרא קושיא
מה מהני דהוי מצוה דרבים ,הא כמו כן הוי גם עבירה
לדוכתיה -איך יוצא ידי התקיעות דאורייתא כיון
דרבים ,והתינח אי מצות ליהנות נתנו ,אבל אי מצות הפ
שנהנה בתקיעתו והוי ליה מצוה הבא בעבירה?
לאו ליהנות ניתנו ואין כאן הנאה רק מה שהתוקע
עצמו נהנה מתקיעתו ,אם כן השומעים אין עושים
שום איסור אם כן הוי ליה שוב מצוה מצוה דרבים, כיון דנהנה ומתגאה ,איך יוצא עם התקיעות?
ולא אמרינן מצוה הבא בעבירה ,ודו״ק כי חריף הוא.
ועיין בחלק ראשון מזה החיבור [ילקוט הגרשוני על
עיין שם עוד]( .שו״ע -או״ח סימן תקפ"ו -סעיף ה)
שו״ע אורח חיים] בקונטרס אחרון (אות כ"ה) שהבאתי
מאורות הילקוט
בפ .ראש השנה (ג ז) התוקע לתוך הבור או לתוך הדות או לתוך הפיטס ,אם קול שופר שמע ,יצא .ואם קול הברה שמע ,לא יצא[.ועיין
תפארת ישראל שם ,וז״ל :שמע אחד מרחוק רק קול הברה [עכא בלשון אשכנז] ,לא יצא (עי׳ ט"ז תקפ"ז)].
גפ .להג"ר מאיר הלוי מגלוגא מגדולי העיר פראג מח"ס דברי מאיר' לב״ע תקפ"ט.
דפ .הערת ידידנו הרה״ג ר׳ משה ליבוש באב״ד שליט״א בעל תורה ברורה :לפ"ז היה צריכים לתקוע גם תקיעות דמעומד על הבימה ,וצ"ע.
הפ .והוסיף רבינו :שוב לאח"ז מצאתי שכבר הקדימו לישועות יעקב בספר שער המלך על הרמב"ם [פרק ח מה' לולב הלכה א] ושם
הרגיש בפקפוק הנ"ל שכתבנו ומיישבו ע"ש .ועיין גם בספר טעם המלך שם מה שכתב ביישוב קושיא זו.
ופ .היה אח"כ אב"ד האלמין ,חתן הג"מ משה הרש פוקס ז"ל מגראסווארדיין .רבינו המחבר היה חתן אחיו של הגאון מגראסווארדיין
ולכך מכנה אותו מחותני בהיות שהיה ש"ב של אשתו הרבנית ע"ה.
זפ .כשמשחרר עבדו לדבר מצוה דעובר על איסור דלעולם בהם תעבודו ומשני שם הגמרא מצוה דרבים שאני.
זל תונורכז | פניני ילקוט הגרשוני
זכרונות
כי זוכר כל הנשכחות אתה וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי
הוא מעולם (תפלת זכורנות) יצחק ואף את בריתי אברהם (ויקרא כו מב)
למה צוה השי״ת לתקוע בשופר של איל להזכיר אע״פ שזכות האבות מגין על זרעם ,אולם זכות
עקידת יצחק ,הלא אין לפניו שכחה? השבטים שמכרו את יוסף ,אינו כדאי להגן עליהם
אזכיר פירוש נחמד שראיתי בספר יד יוסףֿטפ על ביומא (דף פו ב) תניא אמר ר׳ יוסי ב״ר יהודה עבר
נוסח התפלה בראש השנה כי זוכר כל הנשכחות אתה אדם עבירה פעם ראשונה מוחלין לו ,שניה מוחלין לו,
הוא מעולם ואין שכחה לפני כסא שלישית מוחלין לו ,רביעית אין מוחלין לו -שנאמר
(עמוס ב) כה אמר ה' על שלשה פשעי ישראל ועל
כבודך ,ולמה צוית לנו לתקוע בשופר של איל ,כדי
והנהה)צריך להבין לפי זה סוףאשיבנו .סעיף או״חלא
סימן תקפ"ו - ארבעה
(שו״ע -
להזכירך עקידת יצחק -הלא אין כל דבר נשכח ממך?
הפסוק על מכרם בכסף צדיק.
לזה אמר ,שלא להזכיר את הקדוש ברוך הוא צוה
וראיתי בזה בהקדמה לספר מנוחת אשר להגאון
כן -כי אם -ועקידת יצחק היום לזרעו תזכור ,כדי
מטשענגערחפ ז"ל שכתב לבאר הענין על פי מה
להזכיר עקידת יצחק ,שיעבדו גם הם את ה׳ במסירת
שכתוב בתורה שאם יחטאו ישראל יזכור להם ה׳
נפש כיצחק אביהם ,והוא פירוש מתוק לחיך
זכות אבות כמו שכתוב בפרשת בחוקתי (ויקרא כו מב)
וקילורין לעינים.
(אותיות -אות ע -עקידת יצחק) וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את
בריתי אברהם אזכור ,לכן מהני זכות שלשה אבות
להגן על ישראל בחטא הראשון זכותא דאברהם
ועקדת יצחק לזרעו היום
רחימא יעמוד למחול העון ,ובחטא השני יגן זכותא
ברחמים תזכור (תפלת זכרונות)
דיצחק עקידא ,ובחטא השלישי יגן זכותא דיעקב
עיקר נסיון העקידה היה לאברהם ולא ליצחק שלימא ,ולכן על שלשה פשעי וחטאי בית ישראל
[ועל ארבעה לא] אשיבנו ולא אסלח ,ולא יקשה לך
כתב בספר זכרון יהודאצ בשם [אביו] הגאון רבינו
-הא יש גם זכות שבטי יה הצדיקים ,על זה משיב
מאיר א"ש זצלה"ה פירוש נחמד על נוסח התפלה
הקרא כי שבטי יה חטאו על מכרם בכסף צדיק
שאומרים בכל ב' וה' ,אנא מלך רחום וחנון זכור והבט
שמכרו את יוסף ,לכן די שיפקיעו את עצמן ,ולא
לברית בין הבתרים ותראה לפניך עקידת יחיד למען
להגן על זרע זרעם ,ע"כ דפח"ח ש"י.
ישראל.
(אגדות הש״ס -השמטות -יומא פו )
מה שכתב המחבר [בשולחן ערוך] אורח חיים (סימן spacer
תקצ״א) שיש לומר ועקידת יצחק היום לזרעו תזכור
והמדקדק לומר לזרע יעקב תזכור משנה ממטבע
מאורות הילקוט
חפ .הג״ר אשר אנשיל יונגרייז זצ״ל ,תלמיד הגאון ר׳ קאפל חריף זצ״ל ,מגדולי גאוני ורבני ארץ הגרֿ ,וֿנודע כפועל ישועות בתפלותיו,
נלב״ע תרל״ד.
טפ .להג"ר יוסף צרפתי זצ״ל מאנדאריאנפולי ,אמסטרדם ת"ס .מהדורא א׳ ,ויניציאה שע"ו (דרוש ליום שני של ראש השנה פ' וילך).
צ .זכרון יהודה -מנהגים הלכות וחידושי תורה לרבינו הגאון מהר"ם א״ש ,רבי מאיר אייזנשטאדט זצ״ל ,בעמ״ח שו״ת אמרי א״ש ,מגדולי
תלמידי התת״ם סופר ,נלב״ע תרי״ב .נתחבר על ידי בנו הג"ר מנחם א"ש זצ"ל.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה חל
נפשך ,ועכשיו שבא לידי לא אקיימנו ,כנודע. שטבעו חכמים ,עיין שם .ובמגן אברהם שם (סעיף
קטן ז) הקשה דבמשנה נדרים הנודר מזרע אברהם
אבל אברהם אבינו מעולם לא צייר בשכלו לשחוט
כו׳ [(נדרים פרק ג משנה יא) שאיני נהנה לזרע אברהם,
את בנו ,וכמו שאמרו חז״ל (תענית ד א) אשר לא צויתי
אסור בישראל ומותר באומות העולם וברע״ב שם:
ולא עלתה על לבי -זו עקידת יצחק ,כנודע ,ולכך
ומותר באומות העולם – ואפילו באותם שהם מזרע
עיקר הנסיון היה רק לאברהם ,ולכך מזכירין רק
אברהם] לא מוכח דעשיו אינו בכלל זרע יצחקאצ ,
זכותו ,ואם כן כיון דעיקר הזכות רק של אברהם ,ולכך
עיין שם.
מזכירין רק זכותו.
ותירץ הגאון ישועות יעקב דעיקר זכות העקידה
ואם כן ,כיון דעיקר הזכות רק של אברהם ,ועשו
שאנו מזכירין ,הוא זכות אברהם אבינו שעקד את
לא הוה בכלל זרע אברהם ,שפיר אין צריכים לומר
בנו ,ולא זכות יצחק שפשט צווארו ,ועיין באבן
לזרעו של יעקב ,רק ועקידת יצחק לזרעו תזכור ,עיין
עזרא (פרשת וירא) שהקשה באמת אמאי לא מזכירין
גצ
שם ודפח״ח.
זכות יצחק [אלא העקידה שעקד אברהם ליצחק]?
והנה ראיה לזה דעשו לא הוי בכלל זרע אברהם ,הוא והתירוץ לזה הוא ,דאצל יצחק לא היה נסיון כל כך
ממה שנאמר לאברהם אבינו בברית בין הבתרים לפי שהוא צייר בשכלו כל פעם שקרא קריאת שמע
(בראשית טו יג) כי גר יהיה זרעך ,ועשו לא נשתעבד למסור נפשו על קידוש שמו יתברך ,וכמו שפירש
בגלות ,רק אנחנו ,אם כן מוכח דרק אנו חשובים זרע בספר תולדות אדם להגאון ר׳ זלמן מווילנאבצ זצ״ל
אברהם ולא עשו ,וזה שאנחנו אומרים זכור והבט מאמר רבי עקיבא לתלמידיו (ברכות סא ב) כל ימי
לברית בין הבתרים ,דממנו מוכח דרק ישראל בכלל הייתי מצטער על מקרא זה בכל נפשך אפילו נוטל את
מאורות הילקוט
אצ .וז״ל המגן אברהם :וצריך עיון דהא מילתא אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם שעשו לא יקרא על שמו ,אבל נקרא על שם יצחק ,והנודר
מזרע יצחק אסור בעשו.
בצ .הג״ר שלמה זלמן מוולוז'ין זצ״ל [ר׳ זלמל׳ה] ,תלמיד הגר"א ,אחיו הצעיר של רבי חיים מוולוז'ין .נודע בהנהגותיו הייחודיות וכבקי
בכל התורה כולה .נפטר בצעירותו בחיי הגר"א .נלב״ע תקמ״ח.
גצ .והערוני ידידי הרה״ג ר׳ יהושע דעססער שליט״א (ראש מכון ארי׳ דבי עילאי) לשו״ת חתם סופר (או״ח סימן ר״ח) בתשובה ארוכה
להגאון מהר״ץ חיות ,שבין שאר עניינים ,דן בענין זה בארוכה (באופן אחר) ,וז״ל :ורגיל אני לומר משו"ה אמרינן ועקדת יצחק לזרעו תזכור
ולא אמרינן עקידה שעקד אברהם כמו שאמר בתחלת הברכה שם.
אך אאע"ה האמין תורה שבכתב ,היינו מה ששמע מהקב"ה עצמו אבל יצחק מסר נפשו על מצות (נראה דצ"ל :על מצות חכמים),
ויש להאריך ולהסביר הנסיון הגדול הלז ,הנה אאע"ה וגם יצחק בנו חכמים גדולים היו ,ויצחק לא ידע מאברהם אלא מעצמו השכיל כל מה
שהשכיל אברהם מעצמו ,וכן יעקב ,והיינו דפירש"י [ויקרא כ"ו -מ"ב] וזכרתי את בריתי יעקב כל אחד כדאי לעצמו ולא צריך לאביו ,והנה
האנשים האלה השכילו ענין וסוד הקרבנות שהיו בונין מזבחות והקריבו קרבנות וידעו עד היכן הדבר מגיע ומה שאפשר להשכיל בו ,כי
אעפ"י שנתן הרמב"ם במורה טעמים להשקיט לב ההדיוטים ,מ"מ בסוף הל' מעילה כתב שהוא חק וסוד שלא נגלה לנו ,ומ"מ האבות שבנו
מזבחות ידעו וכמ"ש רמב"ן פ' ויקרא [א' -ט'] והם ידעו והשכילו שאי אפשר בשום אופן בעולם כלל וכלל שירצה הי"ת בקרבן האדם,
שאילו לא (הי') השכילו כן כבר הי' אברהם מקריב ישמעאל בנו או אפילו יצחק ,אלא שזה אי אפשר בשום אופן בעולם.
והנה כשאמר לו הקב"ה קח נא את בנך את יחידך והעלהו לי לעולה א"כ ע"כ יאמר שטעה בהשכלתו ,ומכיון שטעה אפשר כי הכל
טעות במה שהתקוטט עם אנשי דורו על האמונה ,ולא יעלה על הדעת שמא אמר הקב"ה רק העלהו ולא להקריבו ,אין דרכו של הקב"ה
חלילה לדבר בלשון שיטעה בו הנביא ,ואברהם הבין שלשון העלהו לעולה הוא לשון עולה ממש שהוא כליל לה' ,ומ"מ בתום לבבו לא
הרהר כלל אע"פ שהיה חוץ להיקש הסוד שהבין מן הקרבנות .ואין מן התימה על אברהם ששמע מן הקב"ה עצמו ,אבל מהתימה על יצחק
שקיבל מאברהם מה שהוא נגד השכלתו ואי אפשר לשמוע כלל ,מ"מ לא הרהר גם אחרי דברי חכמים ושמע ופשט צווארו .והאמת בזה,
שבוודאי היה יצחק עולה כולו כליל ,כי בן אדם הנותן נפשו לשחיטה והקטרה בלי שום ציפוי שימלט נפשו ע"ד אליך ה' נפשי אשא ,הרי
נפשו כולו כליל לה' יתברך ,ולא דמי לקרבן בהמה שצריך הפשט וניתוח וכליל לאישים ואז תעלה נפש הבהמה לריח ניחוח ,אבל לא כן
נפש האדם בחיים חיותו נדבק בהי"ת על ידי מחשבתו ובתנאי שיהי' מסירת נפש ממש ,ואם כן היינו והעלהו לי לעולה והרי העלהו והיה
עולה .ואף על פי שזה דבר פשוט לכל מבין ומשכיל ,מכל מקום העלים הקב"ה מחשבה זו מאברהם ויצחק אעפ"י שהיו חכמים גדולים
מ"מ כתיב [משלי ב' ז'] יצפון לישרים תושי' ,כי לולא שהעלים מהם סברא זו לא הי' מסירת נפש שלימה כי ידע שלא ימות ,על כן לא הבינו
תוכן הדבר עד אחר מעשה .ועיי״ש עוד שהאריך בענין נעשה ונשמע ומודעא רבה לאורייתא.
ומסיים שם החת״ס :בהא סלקינן יצחק מסר נפשו על דברי חכמים במה שהוא חוץ לשכל ולא הרהר אחרי חכמים ,משו"ה ועקידת
יצחק תזכור להשומעים לתורה שבעל פה ואינם מהרהרים אחר דברי חכמים ותקנותיהם וגזירותיהם ,אבל מי שאינו בכלל זה אין לו חלק
בתפלה זו .עכ״ל.
טל תונורכז | פניני ילקוט הגרשוני
מעקידה וכו' וכו' אם כן אמאי לא יליף הש"ס גם זרע אברהם ,וממילא ותראה לפניך עקידת יחיד למען
הכא מקרא דעקידה דכתיב וישם אותו על המזבח ישראל דייקא ,ולא למען עשו ,ודפח״ח ש״י.
ממעל לעצים הרי דעל העצים דוקא ,עיין שם מה (אותיות -אות ע -עקידת יצחק)
שכתב בזה. spacer
(אותיות -חלק ג קונטרס אחרון -עקידת יצחק)
ויעקד את יצחק בנו (בראשית כב ט)
בענין הנ״ל
ב׳ דיוקים איך נעשה עקידת יצחק בפועל
...כעת מצאתי בספר כרם שלמהחצ (או"ח סימן תקצא)
שכתב וז"ל :בספר מחצית השקל האריך לומר כתב בקונטרס העלם דבר (נדפס בראש הספר אמרי
לזרעו תזכור כי נסיון של אברהם היה גדול מנסיון יוסףדצ על התורה) להרה"ג מו"ה טעבל זעהמאנן
של יצחק ,דצער יצחק לא היה אלא לפי שעה מפרעמיסלאהצ וז"ל :ברש"י פרשת וירא בפסוק
ובאברהם היה צער מתמיד ,וכבר קדמוהו בכל זה (בראשית כב ט) [ויעקד את יצחק בנו] כתב הידים
בשאלות ותשובות מהר"י מטראניטצ ונפלאת בעיני והרגלים ביחד ,עיין בלחם משנה [על הרמב״ם]
שהעלימו עין ממדרש רבה במקומו וז"ל על פסוק (פרק א מהלכות תמידין ומוספין הלכה י) מה שהוכיח
(בראשית כב יב) ולא חשכת את בנך את יחידך ממנו, מדברי רש"י שעקידת יצחק היה ידים ורגלים ביחד
שלא תאמר כל חטאים שחוץ לגוף אינם חלאים אלא ובמחילת כבוד תורתו נעלם ממנו שמבואר בפירוש
מעלה אני עליך כאלו אמרתי שתקריב עצמך ולא בשבת (נד א) שעקידת יצחק היה יד ורגל עיין שם,
עכבת ע"כ ,וזה היפך דבריהם עכ"ל. ובאמת כוונת רש"י גם כן יד ורגל יד ורגל ויש לעיין
בזה ,עכ"ל.
ואזכיר פה מה שכתב בספר יד יוסףק על מאמר
חז"ל במסכת יומא (כא ב) עשן של מערכה אפילו כל ועיין בש"ס מנחות (דף כז) בעי הש"ס אי על העצים
הרוחות שבעולם ר"ל רוח שטות רוח זנות רוח חמדה דוקא או על בסמוךוצ עיין שם במנחת חינוך בקונטרס
רוח טומאה כל הרוחות האלו אין בהם יכולת לבטל קומץ מנחה (בהשמטה למצוה קלב) הביא קושיא בשם
מישראל זכות עשן מערכה זו ,ודפח"ח. הרה"ג מו"ה יעקב וויילערזצ אבדק"ק ביטש במדינת
(אותיות -חלק ג -קונטרס לקט שכחה -עקידת יצחק) הגר ,דהא כיון דחזינן דהש"ס יליף לענין קרבנות
מאורות הילקוט
דצ .בראש ספר אמרי יוסף על התורה להג"ר יוסף משה טייכער זצ״ל ראב"ד פרעמיסלא.
הצ .רבי טעבלי זעהמאן זצ״ל היה אח"כ אב"ד דוקלא מח"ס מנחת סולת המפורסם בשם רבי טעבלי דוקלער.
וצ .בעי רבי יצחק נפחא אברין שסידרן בצידי המערכה מהו אליבא דמ"ד על ממש לא תיבעי לך דעל העצים כתיב ,כי תיבעי לך אליבא
דמ"ד על בסמוך מאי ה"נ על בסמוך או דלמא על העצים דומיא דעל המזבח מה התם על ממש אף ה"נ על ממש תיקו.
זצ .עמד בקשרי תורה עם החתם סופר ,ונזכר כמה פעמים בתשובותיו .מח"ס בית יעקב עמ"ס עירובין וזכרון יעקב על משניות.
חצ .מחברו הג"ר שלמה האס אב"ד דרעזניץ ,נדפס פרעשבורג תר"ח ,חיבר גם על חלק יו"ד בהסכמת החת״ס והג"ר נחום טרעביטש
מניקלשבורג בעל ספר הקובץ על הרמב"ם ושלום ירושלים על ירושלמי ,ורבו הגאון בעל שערי תורה ,והיה דיין בהעלישוי ,ואח"כ אב"ד דרעזניץ.
טצ .רבי יוסף מטראני זצ״ל ,מגדולי חכמי צרפת ,נודע שמו כמהרימ״ט ,בנו של המבי״ט ,מתלמידיו הרב כנסת הגדולה ועוד הרבה מגדולי
ספרד .נלב״ע בשנת שצ״ט בקושטא ,וע״פ בקשתו הועבר לצפת ונטמן סמוך להאלשיך הק׳.
ק .להג"ר יוסף צרפתי זצ״ל מאנדאריאנפולי ,אמסטרדם ת"ס .מהדורא א׳ ,ויניציאה שע"ו (בדרוש ליום ראשון של ר"ה פ' וילך).
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה מ
קריאת התורה
כל מלאכת עבדה לא תעשו יום כי שמע אלהים אל קול הנער
תרועה יהי' לכם (במדבר כט ,א) באשר הוא שם (קריאה לראש השנה)
על ישראל מוטל להתפלל שיהיה השם והכסא השכינה למעלה מראשותיו של חולה ושומע תפלתו
שלם ,ואז יהיה תרועה של שמחה לטובת האדון
[בגמרא ראש השנה (טז ב)] ואמר ר׳ יצחק אין דנין
ובדרוש לראש השנה שנת תרנ"ג לפ"ק אמרתי את האדם אלא לפי מעשיו של אותה שעה ,שנאמר
לפרש בזה הפסוק ובחדש השביעי באחד לחודש כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם (בראשית
מקרא קודש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו כא ,יז).
יום תרועה יהיה לכם ,פירוש כי העבד כל מגמתו
בספר תורה תמימהאק פרשת וירא כתב :ועל דרך
לטובת עצמו ולא לטובת האדון ,אמנם על ישראל
הפשט יש לומר על פי מה שכתוב בנדרים (מ א) מנין
מוטל להתפלל שיהיה השם שלם והכסא שלם
שהשכינה שרויה מראשותיו של חולה ,שנאמר
ויתגדל ויתקדש שמיה רבא ויהיה היום תרועה,
(תהלים מא ד) ה׳ יסעדנו על ערש דוי .והנה כמבואר
תרועה של שמחה כמו שהיה בימים הראשונים ,ולא
כאן היה ישמעאל חולה .ולפי זה יש לומר דהלשון
רק זכרון תרועה ,וזה שכתוב כל מלאכת "עבודה" לא
באשר הוא שם מוסב על הקדוש ברוך הוא ,כלומר
תעשו ,מלאכה שדרך העבד לעשות לטובת עצמו ,כי
באשר הוא שם מראשותיו של חולה ,עכ״ל.
אם תתפללו להשם ית' שיום תרועה יהיה לכם ויהיה
מלכות שמים שלימה ויריעו כל ישראל תרועה של והנה גם אני אמרתי כן ב״ה טרם ראיתי בספר תורה
שמחה ,והבן. תמימה ,אך אחר כך מצאתי שכבר הוא כתוב הדר
(אות ל -ליקוטי אגדה -אלא למה מריעין)
בספר תפארת יהונתן על התורה מהגאון ר״י מפראג
[רבי יהונתן אייבשיץ] זצ״ל יעויין שם.
(אגדות הש״ס -דף טז -וא״ר יצחק)
כוונת התפלה
המתפללים תמיד על צורכי הגוף שיהיה להם רכוש
גדול וכסף וזהב ירבה להם. גם כי תרבו תפלה אינני שומע
אּו (ישעיה א ,טו)
דמים ָמ ֵֵל ּ
ָ ידיכם
[ושמעתי מהרב הגאון ר' יהושע הורוויטץבק (שליט"א)
אבדק"ק דזיקוב בשם אבי זקינו הקדוש ר' נפתלי גם כי תרבו תפלה אינני שומע ,יען
שעיקר כוונתכם על מעות
מראפשיטץ זי"ע שאמר בדרך צחות בתפלת ובכן
תן פחדך ,דהנה תיבת פחדך הוא בגימטריא געלט נלע"ד דכבר האריכו בספרים הקדושים בגנות אותן
מאורות הילקוט
אק .להג״ר ברוך הלוי עפשטיין ז״ל מפינסק בן הגאון בעל ערוך השלחן זצ״ל .נלב״ע תש״ב.
בק .הרה״ק ר׳ יהושע מדזיקוב זצ״ל ,מגדולי הצדיקים בגליציה בתקופתו .בנו של רבי מאיר מדז'יקוב בעל אמרי נועם .מח״ס עמק הלכה
על סוגיות ועטרת ישוֿעֿ על התורה ומועדים .נלב״ע תרע"ג.
אמ הלפתה תנווכ | פניני ילקוט הגרשוני
(שמואל א כ כז) ,וז״ל: והיא מעות בלשון אשכנז ,ואם היו מכוונין געלט רק
בתיבת פחדך היה טוב ,אבל באמת העולם מכוונין
שמעתי בשם אחד קדושדק מדבר בדרוש ליום ב'
געלט בכל התפלה ,ובכן געלט ,תן געלט ,פחדך געלט
דראש השנה קודם התקיעות מוסר נפלא בזה דהנה
וכדאי בזיון].
ישראל מבקשים בימים הקדושים על הגאולה,
אמנם רוב עמא דארעא מבקשים רק על המחיה ועל והנה דמים היינו מעות כדאיתא בכמה דוכתי
הכלכלה וכמו שכתוב בתיקוני זהרהק צווחין ככלבי במשנה ובגמרא ,וזה שכתוב גם כי תרבו תפלה אינני
הב לן חיי הב לן מזוני ,ועל כן בעונותינו הרבים רחקה שומע ,יען שעיקר כוונתכם רק ידיכם דמים מלאו,
שנת גאולי ועדיין בן ישי לא בא ,וזה שכתוב מדוע וכל התפלה סובבת רק על זה לכן לא לרצון יחשב
לא בא בן ישי ,הלא גם תמול גם היום אנו עומדים ודו"קגק .
(תנ״ך -ישעיה א טו)
ומרבים בתפלה ובתחנונים ,לזה אמר ,אל הלחם,
יען כל תפלתנו סובבת רק על הלחם דהיינו הצלחת המבקשים רק על ענייני גופם בימים
עולם הזה ופרנסה טובה ,ודפח"חוק . הנוראים לא יהיה להם תקומה
(תנ״ך -שמואל א -ג כז) [וכן הביא רבינו לפרש בפסוק] אך אם יום או יומים
יעמד לא יוקם כי כספו הוא (שמות כא ,כא)
כשחלה ר׳ אליעזר נכנסו תלמידיו כתב החיד״א ז״ל דרך מוסר ,שרומז על אותם
לבקרו כו' כשאתם מתפללים דעו המתפללים בראש השנה ויום הכיפורים ,ומבקשים
לפני מי אתם מתפללים (ברכות כב ,ב) רק על ענייני גופם שיתן להם השם יתברך כסף וזהב
הרבה מאוד.
אף שאתם קרובים לה׳ ,הלא המלאכים יאמרו שירה
אחריכם ,ואם כן הזהרו שגם תפלתכם תעשה רושם וזה שכתוב אם בכל השנה לא יעסוק בתורה ובמצוות
אך אם יום (יום הכיפורים) או יומיים (ב׳ ימים דראש השנה)
ההרגש מבואר ,מאי קאמר דעו לפני מי ,אפילו קטן
יעמוד חי לפני ה׳ בתפלה ובתחנונים ,לא יוקם -לא
כבר שבע גם כן יודע למי מברכין( ,וכעובדא לקמן
יהיה לו תקומה על ידי זה ,כי כספו הוא -שמניע
באביי ורבא) ,ויותר היה נאות לומר דעו היאך אתם
אותו ומעוררו לכך ,וכל מגמת פניו רק שיהיה לו כסף
מתפללים.
רב וצורכי נשמתו -ואחריתו בל יזכור.
וביאר בספר כנפי נשריםזק על התורה (פרשת צו) (תנ״ך -פרשת משפטים -אך)
על פי מה שאמרו חז"ל (חולין צא ב) כי המלאכים spacer
במשמרותם אין להם לומר שירה עד שיאמרו ישראל וזה גם הסיבה על עיכוב הגאולה ,כי רוב הציבור
מתחילה שירה למטה שנאמר ברן יחד כוכבי בוקר מבקשים רק על המחיה ועל הכלכלה
(אלו ישראל שדומים לכוכבים שנא' ומצדיקי הרבים ככוכבים) [וכן פירש רבינו לענין תפלות ימים נוראים בפסוק]
והדר ויריעו כל בני אלהים .
חק
מדוע לא בא בן ישי גם תמול גם היום אל הלחם
מאורות הילקוט
גק .מאידך גיסא ידועים דברי הרה״ק ר׳ מאיר מפרמישלאן זצ״ל על הפסוק צרופה אמרתך מאד ועבדך אהבה (תהלים קיט קמ) – כי התורה
״צרופה״ היא בממון עבור קיום מצוות מעשיות אשר עולים הרבה ממון ,ועל כן ״עבדך אהבה״.
דק .הערת ידידנו הרה״ג ר׳ משה ליבוש באב״ד שליט״א בעל תורה ברורה :כ"ה בשם הרבי ר' שמעלקא מניקלשבורג זצ"ל ,מובא בספר
שמן הטוב (אות קנט) ונדפס ג"כ בליקוטים אמרי שמואל.
הק .תיקון זוהר (תיקונא שתיתאה דף כ"ב) אלא כלהו צווחין בצלותין ביומא דכפורי ככלבים הב הב לנא מזונא וסליחה וכפרה וחיי.
וק .ועיין גם מה שהבאנו בפניני ילקה״ג -פניני התורה בפ׳ וזאת הברכה בפסוק וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב אל ארץ דגן ותירוש
(דברים לג ,כח)..
זק .לרבי אברהם ליכטשטיין זצ״ל אב"ד פראשניץ ור"מ ומו"צ בק"ק לאסק שהיה נכד אחי רבי ר׳ זושא ורבי ר׳ אלימלך מליז'ענסק זי״ע
חק .שלש כתות של מלאכי השרת אומרות שירה וכו' ואין מה"ש אומרים שירה למעלה עד שיאמרו ישראל למטה שנאמר ברן יחד כוכבי
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה במ
באזני השומעים. ועתה נבין הענין על פי משל .פעם אחת באו בני
משוררים בעיר אחת על השבת להתפלל .אחד היה
אנחנו עם ה' קרובים אל המלך ,וניתנה
לישראל משפט הקדימה של השירה ,אבל רך בשנים ,אבל היה שאר בשרו של ראש הקהל,
הזהרו כי אחריכם באים במלאכים והשני היה משורר מפורסם זקן ופרקו נאה .והנה
ראש הקהל גזר הפסק הגם כי המשורר הראשון
ככה אנחנו עם ה' קרובים אל המלך ,כנאמר (תהלים
הוא רך בשנים ואין לו נעימות הקול כמשורר השני,
קמח יד) ישראל עם קרובו ,ואנחנו מאוחרים בבריאה
אבל להיות הוא קרובו ושאר בשרו ,הוא קודם אל
לבריאת המלאכים ,והמלאכים בשירתם בקדושה
המשורר השני המפורסם.
בטהרה וביראה כפלי כפלים לאלפים מאנשי ארץ
בארץ .אולם להיות ישראל עם קרובו של הקב"ה, ולהיות המשורר השני המפורסם עשה צעקה גדולה
ניתנה לישראל משפט הקדימה של השירה ,ואחר מדוע יגרע זכותו בשביל שאינו קרובו ,והוא חשוב
כך להמלאכים. במעלה יותר מהמשורר הראשון ,חזר הדין וראש
הקהל עשה פשר דבר ,כי תפלת שחרית יתפלל
על זה בא התנא האלקי להלהיב נפש תלמידיו,
הרך בשנים ,ויתר התפלה עם תפלת המוסף יתפלל
וכשאתם מתפללים ,אף שאתם מוקדמים לשירת
המשורר הזקן ,אבל קרא להמשורר קרובו ודבר
המלאכים ,עם כל זה דעו לפני מי אתם מתפללים,
אליו באזנו :דע בני ,כי בודאי המשורר השני הוא
ר"ל הבינו וראו מי הוא שמתפלל תיכף אחריכם,
יותר במעלת המוזיקא כפלי כפלים יותר ממך ,רק
הלא המלאכים יעמדו אחריכם לומר שירה ,ואם כן
כל הזכות הגיע לך להיותך קרובי .אבל גם אתה
ראוי לכם שתפלתכם תעשה רושם באופן שאם יבאו
ראה בזריזות להנעים קולך ,כי אלו אתה היית לבדך
המלאכים אחריכם ,ובשירתם בקדושה ובטהרה,
משורר ואין אחריתך שום איש לשורר ,כפי שהיית
ואם חלילה איזה שמץ פיגול ימצא בתפלתכם,
מנעים קולך היה טוב לאוזננו ,אבל תיכף אחר תפילת
הלא תבושו ותכלמו חלילה בשער עלית התפלות,
שחרית יעמוד הזקן עם המשוררים וינעימו בקול,
ע"כ דפח"ח.
(אגדות הש״ס -מסכת ברכות -דף כב ב) ראה גם ראה כי גם לך יהיה איזה דבר שיעשה רושם
תפלה בצבור ביו״ט
בתפלת מוסף ובאחת בקיאין בתפלת מוסף ולא
ובחדש השביעי באחד לחודש מקרא
בתקיעות ,הולך למקום שבקיאים בתקיעות אפילו
קודש יהיה לכם (במדבר כט ,א)
של מוסף ודאי [שבקיאין] ושל תקיעות ספק ,בספר
spacer
זכרון יהודה (דף ס"ג) הביא קושיא בשם הרה"ג מהו'
יהודא א"שטק זצ"ל ,לפי מה שכתב הרמב"ן על התפלה בצבור ביום מועד הוא מצוה דאורייתא
התורה פרשת אמור דמה שאמרה תורה מקראי במחבר (אורח חיים סימן תקצה סעיף א) מי שאינו בקי
קודש היינו שיהיו ביום הזה כולם קרואים ונאספים כו' ולפניו שתי עיירות באחת בקיאים בתקיעות ולא
מאורות הילקוט
בקר והדר ויריעו כל בני אלהים.
טק .אב״ד סאבראנץ בנו של הגאון מהר״ם א״ש זצ״ל .נלב״ע תרכ״ב.
גמ הנשה שאר תולפת | פניני ילקוט הגרשוני
אחת בקיאים בתקיעות ולא בתפלת מוסף כמו לקדש אותו כי מצוה היא על ישראל להקבץ בבית
שכתב המחבר ,משמע דבתפלת שחרית כולם האלקים ביום מועד לקדש היום בפרהסיא בתפלה
בקיאים .אם כן שפיר פסקינן דילך למקום שבקיאים וכו' ,יעויין שם.
בתקיעות ,כי המצוה דאורייתא של מקרא קודש
ולפי זה גם התפלה בצבור ביום מועד הוא מצוה
להקבץ בבית אלקים לקדש היום ,גם בתפלת שחרית
דאורייתא ,ואם כן למה יוקדמו התקיעות להברכות
יוצאים ,אבל אם ילך למקום שבקיאים גם בתפלת
כיון דשניהם הן מן התורה ,ועיין שם מה שכתב בזה
מוסף הלא יתבטל ממצות עשה דאורייתא של
אחיו הגאון מהו' מנחם א"ש זצ"ל.
התקיעות ,והוא פשוט ונכון.
(שו״ע -או״ח סימן תקצ"ה -סעיף א) ולפענ"ד יש לומר בפשוט ,דהא [כאן] מיירי דבעיר
תפלות ראש השנה
מעשיהם למפרע נאים ויפים.
כי חק לישראל הוא משפט
אף כי באמת בכסה ליום חגנו -איזה חג שהחודש לאלהי יעקב (תהלים פא ,ה)
מתכסה בו ופירש רש״י שהלבנה מתכסה בו כדי
שלא יוכל השטן להביא ב׳ עדים להעיד על רוע אמאי נדונים בר״ה על מזונות יותר משאר עניינים
מעשיהם של ישראל שהלבנה מכוסה ,ואין כאן אלא בגמרא (ביצה טז א) מאי משמע דהאי חק לישנא דמזוני
עד אחד דהיינו החמה ,והתורה אמרה (דברים יט טו) הוא ,דכתיב [(בראשית מז ,כב) ואכלו את חקם אשר
לא יקום עד אחד באיש וגו׳ [על פי שני עדים יקום נתן להם פרעה ,מר זוטרא אמר מהכא (משלי ל ח)]
איק
דבר] ,אם כן אין עדות וראיה ברורה על החטאים הטריפני לחם חקי.
עיין שם ,מכל מקום אנו צריכים לחדש מעשינו
הקשה מהרש״א למאן דאמר (ראש השנה טז א) הכל
ולשפר מעשינו ,יען כי חק לישראל הוא משפט
נידון בראש השנה וגזר דינו ביום הכפוריםיק ,אמאי
לאלקי יעקב ,ואנו באים להוציא מהקדוש ברוך הוא
נקט בהאי קרא חוק דמשמע טפי מזונות ,דהא [גם]
מזונות ופרנסה לכל השנה -אם כן המוציא מחבירו
שאר דברים נדונים בראש השנה?
עליו הראיה ,וכאשר נשוב אל ה׳ בתשובה מאהבה אז
יהפכו זדונות לזכיות ואז יכולת בידינו להביא ראיה כי ונראה לי פירוש הפסוק תקעו בחודש שופר כמו
ראוים אנו לכך שיתן לנו ה׳ שפע ברכה ופרנסה וכל שאמרו חז״ל במדרש (ויקרא רבה פרשה כט) חדשו
ביק
טוב ,וא״ש ,ומיושב קושיית המהרש״א ז״ל. מעשיכם ,שפרו מעשיכם ,והיינו שיעשו תשובה
מאהבה ,דזדונות נעשים כזכיות ,ועל ידי כן יהיו
מאורות הילקוט
יק .וז״ל הגמ׳ :הכל נידונים בראש השנה ,וגזר דין שלהם נחתם ביום הכפורים -דברי רבי מאיר וכו׳.
איק .אינו ברש״י אלא כן איתא במחזור ויטרי (סי' שלח) [שהי׳ תלמידו של רש״י] שהביא מדרש שהקב"ה קבע את יום הדין בראש חודש
רָּפה ְְמׁשּוֹב ֵֵֹתיֶכֶ ם וגו' .הקב"ה מרפא משובות כל ישראל ,שלכך תיקן להם
שהלבנה מתכסה בו ,כדי לזכותם בדין" :כתיב (ירמיהו ג ,כב)ֶֶ :א ּ
ראש השנה בראש חדש .שכשהשטן מקטרג את ישראל ואומר :ישראל חטאו ,והקב"ה אומר לו :לך והבא עדים ,והוא אומר :את מי אביא,
אם לבנה ושמש ,איני יכול למצוא אלא שמש ,שהלבנה מתכסה .ועל השמש שהוא עד אחד איני מקיים ,כי על פי שנים עדים יקום דבר.
ביק .העיר לי ידידנו הרה״ג בעל בנין שלום שליט״א וז״ל :בספר כל בו הביא דברי המדרש [ובזוה"ק ח"ג ער"ה .ובמחזור ויטרי סי' שלח]
והובא ג"כ ביפה תואר פ' אמור ,שבראש השנה השטן עומד ומקטרג על ישראל שחטאו ,והשי"ת אומר לך והבא עדים ,והוא הולך ומביא
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה דמ
דמהפך זדונות לזכיות כנ״ל ,וא״ש. עוד נראה לי בזה והוא העיקר ,על פי מה שאמרו
(אגדות הש״ס -ביצה בדף טז א -כי חק) חז״ל ( פסחים קיח א) קשין מזונותיו של אדם כקריעת
ים סוף.
שאו שערים ראשיכם והנשאו נמצא דמזונותיו של אדם הם בדרך נס למעלה מן
פתחי עולם (תפלת לדוד מזמור) הטבע כמו קריעת ים סוף ,ואם כן ודאי שלא די בזה
שאין להשטן עדות וראיה על החטאים כי לזה צריך
נמשלו ישראל לזית שחוזרין למוטב ע"י
יסורין כזית שנותן שמנו ע"י כתיתה
שיהיה לו זכות גדול מאוד.
ועל כן אמר הכתוב ,תקעו בחודש שופר דהיינו חדשו
איתא במנחות (דף נג ב) זית רענן יפה פרי תואר קרא ה'
מעשיכם ,שפרו מעשיכם למפרע על ידי תשובה
שמך (ירמיה יא טז) ,אמר ר' יוחנן למה נמשלו ישראל
מאהבה דמהפך זדונות לזכיות ,אף אמנם כי בכסה
לזית לומר לך מה זית אינו מוציא שמנו אלא על ידי
ליום חגנו ,חג שהלבנה מתכסה בו ואין להשטן עדות
כתית אף ישראל אין חוזרין למוטב על ידי יסורין,
וראיה על החטאים ,אבל בזה לחודא לא סגי ,כי חק
עכ"ל הגמרא.
לישראל הוא משפט לאלקי יעקב ,בו ביום הקדוש
ובמקהלים אמרתי בזה פירוש ואתה תצוה את בני ברוך הוא יושב וקוצב מזונותיו של אדם ,וזה קשה
שראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות כקריעת ים סוף וצריך נס ושידוד הטבע ,אם כן ודאי
נר תמיד ופירוש רש"י ,מדליק עד שתהא השלהבת צריך לזה זכות גדול מאוד ועדות וראיה שזכויותיו
עולה מאליה ,עיין שם. מרובים ,וזה אי אפשר כי אם על ידי תשובה מאהבה
מאורות הילקוט
החמה ,והקב"ה משיבו (דברים יט טו) לא יקום עד אחד באיש לכל עון ולכל חטאת ,לך והבא עוד אחד ,והוא הולך להביא הלבנה ,ואינו
מוצאה שהיא מתכסה בו ע"כ.
ולכאורה יש לתמוה על זה דא"כ נמצא דאפילו בלי תשובה אי אפשר לדונם מחמת החסרון של שני עדים?
וכתב בספה"ק דרושי הצל"ח (דרוש א ליום א דסליחות) על זה תירוץ חריף ע"פ מה שמבואר קידושין (סו ע"ב) דהיכא דפסולו בגופו כגון
בעל מום ומקוה שנמדד ונמצא חסר ,יחיד נאמן ,וע"כ גם עד אחד נאמן לפסול כהן לעבודה בטענה שיש בו מום ,ואין צריך לזה שני עדים
מפני שיכול העד אחד לומר לכהן שלח ואחוי לך ,ופירש"י ז"ל אם אינך בעל מום הפשט בגדיך ונראה[ ,והיינו דאין אנו צריכין להעדות,
רק לבירור ,והוא אמר תא ואחוי ואברר לך שאתה בעל מום ,שאנו מוכיחים הדבר לעינינו בהדיא ,והוא רק מגלה לנו שכן הוא המציאות]
וידוע מה שכתב הגה"ק רבי חיים וויטאל זצ"ל בתחלת ספר שערי קדושה שהקב"ה נתן לנו תרי"ג מצוות כדי לזכך את גוף האדם כי רמ"ח
מצוות עשה הם כדי לזכך רמ"ח אברים ושס"ה לא תעשה הם כדי לזכך שס"ה גידין ,ואם עובר על אחת ממצות עשה אז נפגם אותו אבר
שהוא כנגד אותה מצוה ,ואם עובר על איזה לא תעשה אז נפגם אותו הגיד שהוא כנגד אותו לאו ,נמצא לפ"ז שאם לא עשה האדם עדיין
תשובה על עוונותיו ,אז גם עד אחד נאמן להעיד לפני הקב"ה שחטא ,שהרי המקטרג יכול לומר בא ואראה לך שיש לך מום באברים וגידין
שלך ,וא"כ אע"פ שהשטן אינו יכול להביא רק עד אחד שהוא השמש ,שיש להאדם הזה מום ,נאמן הוא כי הוא דבר שאפשר לברר בגלוי,
ולכן צוה הקב"ה לתקוע בשופר כדי שיתעוררו ישראל לעשות תשובה שלימה על עוונותם ,ואף שעדיין לא נגמרה הכפרה כי לא עשו
עדיין תשובת המשקל מ"מ הקב"ה מעביר העוונות שלא יהיה ניכר פסולו בגופו ,וממילא צריך השטן להביא שני עדים להעיד על ישראל,
ולא ימצא מפני שהלבנה מכוסה.
ובזה מפרש הפסוק (דברים כג יא) כי יהי' בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה ויצא אל מחוץ למחנה לא יבא אל תוך המחנה והיה
לפנות ערב ירחץ במים וכבוא השמש יבוא אל תוך המחנה .דהנה כלל גדול הוא כי כל אשר בו מום לא יקרב להקריב את קרבן ה' ,נמצא
שאם יש לאדם פגם ברמ"ח אבריו או בשס"ה גידיו הוא נדחה חוץ למחנה של הקב"ה ,וזהו פירוש הפסוק כי יהיה בך איש אשר לא יהיה
טהור מקרה לילה ,שיעבור ח"ו על אחת ממצוות ה' ,ויצא אל מחוץ למחנה לא יבא אל תוך המחנה שנדחה מחוץ למחנה הקדושה ,והיה
לפנות ערב בסוף השנה לפני ראש השנה ירחץ במים שיבכה בדמעות שליש וישוב על עוונותיו כדי שלא יהיו מומיו ניכרים ,ואז וכבוא
השמש כשיבוא השמש בראש השנה להעיד יחידי על עוונות ישראל ,יבוא אל תוך המחנה יוכל האדם להיות בתוך מחנה הקדושה כי ע"י
התשובה לא יהיו מומיו ניכרים וממילא לא יהיה השמש נאמן להעיד יחיד ,עכדה"ק [של הצל״ח].
וכתב עוד שבספר ילקוט הגרשוני (כללים אות ר׳ ראש השנה) הביא דברי הצל״ח וציין לעיין בספר כנפי נשרים (להגר״א אבד״ק פראשניץ
זצ״ל) על הפסוק (הנ״ל) כי יהי' בך איש כו׳ ויצא אל מחוץ למחנה לא יבא אל תוך המחנה ,וז״ל שם :ההרגש מבואר כפל הענין במלות
שונות ,ואולי לעשה ולא תעשה .אולם חכמי האמת גילו ענין נפלא ,כי כל איש הישראלי רשום בדיוקנא עילאה ושם קדוש ׳אל׳ חקוק
עליהם על שם וחסד אל כל היום ,וכד בר נש מטי אורחא ויתיצב על דרך לא טוב ,אז נתהפך זה השם הקדוש ,ונעשה משם ״אל״ טומאה
וקליפה ״לא״ ,וזה הנאמר תתהפך כחומר חותם .ומי איכא מידי דלא רמיזא באורייתא ,וכאן רמוז זה הסוד כי יהיה וגו׳ לא טהור ,כשיעבור
ממנו דרך טהרה ,ויהיה נאחז בסבך הטומאה ,אז ויצא אל מחוץ למחנה ,השם ״אל״ יצא חוץ למחנה ,לא יבא אל תוך המחנה ,ותחת השם
הקדוש היוצא ממנו ,נתקרב אליו הקליפה ״לא״ אל המחנה ,עיי״ש עוד.
המ הנשה שאר תולפת | פניני ילקוט הגרשוני
עולם מרצון הטוב ,אז ויבא מלך הכבוד בתכונה ואמרתי על פי מה שכתב המגיד מהרי"א לאנדא
אחרת ,כי אז תכירו מי הוא זה מלך הכבוד המתנהג מווילנא בפירושו לתהליםגיק (סימן כד) שאו שערים
ברחמים הוא ה' צבאות ,דתואר צבאות מורה על ראשיכם והנשאו פתחי עולם וגו' מי זה מלך הכבוד ה׳
השפעת טובו לצבאותיו כמבואר בזוהר הק׳דיק , עזוז וגבור וגו' שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם
בתכונה כזאת תכירו מלך הכבוד סלה שהוא מטיב וגו' ה׳ צבאות הוא מלך הכבוד סלה.
לכל צבאותיו ,ונותן להם מתנות כיד המלך ,עיין שם
להבין שינוי הלשונות ,דמיון למלך אדיר שהלך לטייל
דפח"ח ש"י.
ברחובות עיר ,ראה ארמון מפואר ויתאוה לראותו,
והנה נמשלו ישראל לזית לומר שחוזרין למוטב על ויקרב אל השער ושומר פתח החצר בראותו כי
ידי יסורין כמו הזית שנותן שמנו על ידי כתיתה, המלך חפץ לבוא שעריו ,מיהר לפתוח השער וישם
אמנם מוטב שישראל יעשו מעצמם רצון השי"ת מקום פנוי לצעדי המלך והראה לו כל בתי משוש
מרצון הטוב ולא יצטרכו ליסורים ,כי אם יאירו אשר בהארמון ,וייטב בעיני המלך ויתן לו משאת כיד
מעצמם באור תורה ונר מצוה. המלך בהיותו מלך הכבוד .וילך לדרכו משם והלאה,
וירא עוד בית בנוי לתלפיות ויתאוה לראותו ,ויקרב
ישראל יקנו סגולת השמן להביא אורה לעולם
אל פתח הבית והדלת נעולה ובעל הבית יושב בפנים
וזה שכתוב ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך ורואה מאשנבו [חלונו] כי המלך דופק על פתחו,
שמן זית זך ,שיקחו לעצמם ויקנו סגולת השמן ויעש עצמו כפתן חרש ולא הלך לפתוח הדלת ,ויחר
זית זך כדאיתא במדרש שיר השירים בפסוק (שיר אף המלך ויצו לגבוריו העוטרים מסביב לו לשבור
השירים א ג) שמן תורק שמך ,שישראל נמשלו לשמן, הדלת ולשלול כל יפעת הבית אשר בתוכו ולהכות
מה השמן מביא אורה לעולם כך ישראל יביא אורה כותלי הבית לרסיסים.
לעולם שנאמר (ישעיה ס ג) והלכו גוים לאורך ,כי אם spacer
לא יעשו כן מעצמם מרצון טוב ,אזי כתית למאור, אם תשאו מרצונכם הרי טוב ,ואם לאו
יוכתתו על ידי יסורין ,ויאירו בעל כרחם ,ולכן העצה תהיו מוכרחים להכיר גדולת המלך
היעוצה שלא ימתינו על זה ,כי אם ישתדלו להעלות כענין הזה אומר המשורר בצוותו להשערים שיתנו
נר תמיד ,להדליק נר נשמתם עד שתהא השלהבת מקום לכנוס השראת שכינתו ית' ,מבאר שני האופנים
עולה מאליה מעצמה בלי כתיתה ובלי יסורין והבןוטק . המבוארים ,שאו שערים ראשיכם לקראת בואו
(אותיות -חלק ב -אות י -יסורין) ית' ,ואם לא תשאו ראשיכם שיבא ,יהיה מההכרח,
והנשאו פתחי עולם הפתחים ינשאו בעל כרחם ,ויבא
כי עמך הסליחה למען תורא (תהלים קל ,ד) מלך הכבוד כי הוא יבא אף אם לא תשאו מרצונכם,
רק ההבדל יהיה כאשר תנשאו בעל כרחכם שהוא
אם הקב״ה אינו סולח לנו על העוונות א״כ
התפילין שלו פסולים ,ולא ייראו הגויים ממנו ענין הנעשה מתכונת הגבורה ,ותבואו ותתבוננו מי
זה מלך הכבוד[ ,אז] תכירו אותו וכבודו מצד הגבורה
עיין ילקוט אליעזר פירושים שונים בזה .ושמעתי
אשר ה' עזוז וגבור והוא ה' גבור מלחמה ,לכן מוטב
בשם צדיק אחדזטק דתפילין של הקדוש ב"ה כתוב
שתעשו באופן השני ,שאו אתם מעצמיכם פתחי
בהו (דברי הימים א׳ יז כא) מי כעמך ישראל גוי אחד
מאורות הילקוט
גיק .משל ומליצה ,ווארשא תרכ״ו.
דיק .ראה שערי אורה להר"י גיקטיליא שער ג' ד'.
וטק .עיין בפניני ילקה״ג פניני התורה בפרשת תצוה מה שהבאנו בזה
זטק .כן מובא בספרים בשם הרה"ק מבארדיטשוב זצ"ל .וכן איתא בספר אור לשמים מדנפשי׳.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה ומ
הוא כי כאשר הולך האדם אל בית עולמו ,ויעמידוהו בארץזיק (ברכות ו א) ,ואם ישראל חוטאים והקדוש
בדין ,מראים לפניו אשר עשה חיל ,אם עונות פעל ב"ה אינו סולח להם אם כן תפילין שלו פסולים ח"ו.
ועשה ,כמספרם יראה מלאכי חבלה משחיתים
והנה כתיב (דברים כח י) וראו כל עמי הארץ כי שם ה'
עומדים לפניו לקטרג עליו כי מכל עון נעשה מלאך
נקרא עליך ויראו ממך ודרשו חז"ל (ברכות ו א) אלו
רע ,ואם זכה ועשה מצות ,יעמדו לפניו כמספרם
תפילין שבראש ,הרי דתפילין גורמים שייראו ממנו,
חיל שרפי קודש כי מכל מצוה נעשה מלאך טוב
אם הקדוש ב"ה לא יסלח והתפילין שלו פסולים ח"ו
וסניגור עליו.
אם כן לא ייראו ממנו ,וזה שכתוב כי עמך הסליחה
והנה ,בהראות הקב"ה אל האדם אנשי חיל אשר למען ִּתָוָ ֵֵֵר� א ודו"ק.
ִ
(תנ״ך -תהלים -קל ד)
פעל ועשה ,הלא אפשר בעיניו יפלא אם את כל אלה
ידו עשתה ,על כן אז מראים לו איך כולם רשומים
וחתומים בכף ידו ,וזה שכתוב ביד כל אדם יחתום
למען דעת את כל אנשי מעשהו שהוא כל אנשי חילו
שהם נבראים ממעשהו (מפירוש האלשיך ז"ל) הודאי שמו כן תהלתו (תפלת וכל מאמינים)
spacer
התהלה שאנו משבחים להשי״ת צריכה
והוא באחד ומי ישיבנו ְוְ ַנַ ְְפ שׁ��וֹ להיות מתוך אמונה שלימה
ִִאְוּ�ְ ָָתה ַוַ ָיּ�ָ ַַע�שׂ (פיוט ישפוט תבל בצדק) ...וכדברים האלה ראיתי בספר אחד על הפיוט
הודאי שמו כן תהלתו ,כלומר כשם ששמו יתברך
רצון השם הוא עצם המעשה ואין זמן
ועת ופירוד בין מחשבה למעשה
הוא ודאי ,כן צריך להיות תהלתו שאנו מהללים לפניו
יתברך בדרך ודאי ,ולא שנהיה מסופק ותלוי ועומד
כלומר הקב"ה הוא יחיד בעולמו ,מי יאמר לו מה במחשבתינו ח״ו באמונת מציאותו ,יכלתו והשגחתו
תעשה ומי ישיבנו מרצונו ,הלא כאשר נפשו אותה על כל פרט ופרטחיק .
לעשות ,ויעש ,כבר נעשה שרצון השם הוא עצם (אגדות הש״ס -ברכות -כד א)
המעשה ואין זמן ועת ופירוד בין מחשבה למעשה
(ועיין באלשיך ז"ל באריכות) .
וחותם יד כל אדם בו (ונתנה תוקף)
פסוק זה ראיה לתחית המתים -ותשובה לכופרים בה
כאשר הולך האדם אל בית עולמו,
וכולל עוד דהנה כתיב (דברים לב לט) אני אמית ואחיה ויעמידוהו בדין ,מראים לפניו המלאכים
אשר עשה ע״י העוונות והמצוות
מחצתי ואני ארפא ,ואמרו חז"ל (סנהדרין צא ב) מה
מחיצה ורפואה באחד אף מיתה וחיים באחד ,ופסוק ביד כל אדם יחתום לדעת כל אנשי מעשהו (איוב לז ,ז)
זה ראיה לתחיית המתים ,והמינים אשר כופרים
ביד כל אדם יחתום ,ולמה יעשה זה הלא אין לפניו
בתחית המתים אין דורשין כן ,ואומרים דמיתה וחיים
שכחה? לזה אמר שהוא כדי לדעת כל אנשי מעשהו,
מאורות הילקוט
זיק .א"ל רב נחמן בר יצחק לרב חייא בר אבין הני תפילין דמרי עלמא מה כתיב בהו א"ל (דברי הימים א יז ,כא) ומי כעמך ישראל גוי אחד
בארץ ומי משתבח קוב"ה בשבחייהו דישראל אין דכתיב (דברים כו ,יז) את ה' האמרת היום (וכתיב) וה' האמירך היום אמר להם הקב"ה
לישראל אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם שנאמר (דברים ו,
ד) שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם שנאמר ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ.
חיק .עיין מש״כ רבינו עוד בזה בפניני ילקה״ג פרשת כי תבא בפסוק והיו חייך תלואים לך מנגד ,ומה שהבאנו שם דברי העבודת ישראל
[קאזניץ] אבות (פרק א' משנה ט"ז) עשה לך רב עד״ז .ועיין עוד מה שהבאנו בילקה״ג -פניני התורה מה שכתב רבינו בענין זה בפסוק
והיה לך לאות על ידך בפרשת בא.
זמ הנשה שאר תולפת | פניני ילקוט הגרשוני
כאילו פוגע בערוה וקרוב בעיני להיות הולד ממזר – אינם באחד מטעם שרחוק בעיניהם ענין התחיה.
מכאן הביאו התוספות והרא"ש (יבמות ט"ל ב) ראיה
וכבר השיבו להם חז"ל (שם) תשובה ,דלא הוי הוי
דהלכה כאבא שאול דמצות חליצה קודמת לייבום
דהוי לא כל שכן ,פירוש אם נברא אדם מחדש שלא
יעו"ש.
היה עדיין כלל בעולם ,מכל שכן שיתהוה אדם שהי'
וראיתי בזה בספר תורת משה ממרן חתם סופר ז"ל כבר ,ובזה יש לפרש בדרך רמז המקרא שלפנינו,
סוף פרשת בחוקותי שכתב בזה"ל :איתא במדרש והוא באחד ,הכוונה דמיתה וחיים באחד כמו מחיצה
(מדרש תהלים כז) לדוד ה' אורי וישעי ,אורי בים וישעי ורפואה ,ועל זה אמר ומי ישיבנו ,פירוש מי ישוב
ביום הכפורים .שמעתי בשם הגאון מהו' הירץ תשובה לאותן שאין אומרים כך ,פירוש מה תשובה
שייארכק זצ"ל לפרש ,דאיתא בגמרא (יבמות ע"ו ע"ב) יש להשיב להם מאחר שרחוק בעיניהם ענין התחיה?
על שאילת שאול דוד בן מי זה העלם ,היינו ששאל
שׁוֹ ִאְוּ ְָָתה ַוַ ָיָּ ַַעשׂ ,זהו תשובתם ,שאנו
על זה אמר ְוְ ַנַ ְְפ ִ
אם הוא ראוי למלוכה ,ואמר דואג עד שאתה שואל
שִאְוּ ְָָתה נפשו ויעש אדם חדש ,ודלא הוי רואין ִ
אם הוא ראוי למלוכה שאל אם ראוי לבוא בקהל
הוי וכו' זהו תשובה לדבריהם( .מספר הק׳ ערבי נחל
דהוא בא מרות המואביה עד שאמר יתרא הישראלי
פרשת האזינו)
מקובלני מבית דינו של שמואל הרמתי עמוני ולא
עמונית וכו' ,והקשה המהרש"א תיפוק ליה [דמותרת] כל זמן שיש צדיק מגין הדור בעולם,
דבועז לקח רות ,ובועז הוא אבצן שהיה שופט ונביא. לא יוכל הקב״ה לעשות כרצונו
ותירץ דמזה אין ראיה דרמב"ן כתב בחומש דמצות וכולל עוד ,דכל זמן שיש צדיק מגין הדור בעולם
ייבום על פי סוד הוא בכל הקרובים ,ויש לומר דמצות אשר יוכל להשיב חמתו מהשחית כביכול ,לא יוכל
ייבום דחה הלא תעשה דלא יבא עמוני ומואבי ,מיהו לעשות כרצונו כי (שמואל ב׳ כג ג) צדיק מושל יראת
זה שייך אי לא אמרינן כאבא שאול ,אבל לאבא אלקים -ומי מושל בי צדיקטיק ,אולם והוא באחד,
שאול דסבר מצות חליצה קודמת לייבום ,לא שייך ש[אם] לקח מגין הדור ,מי ישיבנו ,נפשו אותה ויעש.
דיבום ידחה דהא חליצה קודמת ,אם כן אפשר לקיים
(את זו דרש הגאון כתב סופר ז"ל בהספד בשעת קבורה של
שניהם בחליצה ,ולא דחי לא תעשה.
אביו מרן חתם סופר ז"ל כמובא בספר מלאה קטורת דף ל"א
ולכאורה יש להוכיח כאבא שאול ,דאמרינן בגמרא עמוד ד').
(תנ״ך -איוב -כג ג)
(סוטה ז ב) מפני מה זכה יהודה למלכות מפני שאמר
צדקה ממניאכק ,ופריך די שיכפר על מעשה הביאה
של תמר ,אלא משום שקפץ לים תחילה לכך נאמר לדוד ה׳ אורי וישעי (תהלים כ״ז)
(תהלים קיד) בצאת ישראל ממצרים וגו' היתה יהודה ביאור המדרש אורי בים וישעי ביום
לקדשו. הכפורים בדרך פלפול
מיהו לפי תירוץ מהרש"א דלעיל דיבום מצוה בכל ביבמות (ק"ט א) תני בר קפרא לעולם ידבק אדם בג'
הקרובים ודחה לא תעשה לא היה צריך כפרה על דברים ויתרחק מן ג' דברים ,ידבק בג' דברים בחליצה
הביאה דהא ביאת מצוה היא .ועל כרחך מכאן ובהבאת שלום ובהפרת נדרים ,בחליצה כאבא שאול
ראיה לאבא שאול דחליצה קודמת ,ולא שייך תירוץ כו' הכונס יבמתו לשם נוי לשם אישות לשם דבר אחר
מאורות הילקוט
טיק( .מועד קטן טז ,ב) מאי קאמר א"ר אבהו הכי קאמר ....אני מושל באדם ,מי מושל בי צדיק ,שאני גוזר גזרה ומבטלה.
כק .מגדולי רבני אשכנז ורבה של מיינץ .תלמיד בעל שב יעקב זצ״ל .מראשוני לוחמי הריפורם .החתם סופר זצ״ל הפליג בשבחו .מתלמידיו
המובהקים נמנה בעל ערוך לנר זצ״ל .נלב״ע תקפג.
אכק .וברש״י שם :יהודה זכה למלכות בתוספתא דברכות (פ"ד) ראובן נטל חלק תחילה בארץ בעבר הירדן.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה חמ
ממילא על ידי זה הוא ישעי יען שמוכח על ידי זה מהרש"א ,וממילא יש ראיה מבועז ואבצן .ואם כן
שמותר לבוא בקהל ,ודפח"ח עכ"לבכק . שפיר קאמר דוד אורי בים .שעל ידי זה זכה למלוכה
(אגדות הש״ס -מסכת יבמות -דף קט א) שהוא אור פני מלך ,על ידי שקפץ תחילה לים.
השיבנו ה׳ אליך ונשובה
הכתוב והיה לפנות ערב ,שאם כל השנה מקשה לבו,
כי יהיה בך איש אשר לא יהיה
על כל פנים לפנות ערב של השנה ,בשלהי דקייטא
טהור מקרה לילה וכו׳ (דברים כג יא)
בסוף אלול שאימת יום הדין לפניו ראוי שישוב
spacer
וירחץ במים ,המה מי טהרת התשובה שנקראו מים
טהורים ,ועיקר הכל בדמעות שיתמרמר ויבכה על אם לא ישוב על השוגג ,סופו שיעבור עבירה
במזיד ויצא מחוץ למחנה הקדושה
עונותיו מאוד ,ויזלו דמעותיו כמים על חטאתו אשר
חטא ,וכבוא השמש יבא אל תוך המחנה ,ביאור זה על כתב בספר דרושי הצל"ח לרבינו הגאון בעל נודע
פי המדרש שהביא הכלבו והובא גם כן ביפה תואר ביהודהגכק זצ"ל (דרוש א') בפסוק כי יהיה בך איש
(פרשת אמור) ,שבראש השנה השטן עומד ומקטרג על אשר לא יהיה טהור מקרה לילה ויצא אל מחוץ
ישראל שחטאו ,והקדוש ברוך הוא אומר לך ָוָהֵבֵ א למחנה לא יבא אל תוך המחנה והיה לפנות ערב ירחץ
עדים ,והוא הולך ומביא החמה ,והקדוש ברוך הוא במים וכבוא השמש יבא אל תוך המחנה ,דהנה על
משיבו (דברים יט טו) לא יקום עד אחדדכק באיש לכל ידי עבירה אדם נדחה ממחיצתו שבקדושה ,כי על
עון ולכל חטאת ,לך ָוָהֵבֵ א עוד אחד ,והוא הולך להביא ידי העבירה פוגם בנשמתו ונעשה בעל מום ,או ִִעֵוֵ ר
הלבנה ,ואינו מוצאה שהיא מתכסה בו ,ואם כן עיקר -אם פגם בראות עינים בהתבוננו ומסתכל בעריות,
סמיכה שלנו שאין השמש נאמן להעיד יחידי. או ִִּפ ֵֵסח -אם רץ ברגלים חוטא ורגליו לרע ירוצו,
וכן בכל אבר שחוטא נעשה מום בנשמתו ,וכל אשר
והנה במסכת קידושין (דף סו ב) גבי מקוה שנמדד
מום בו לא יקרב אל הקודש פנימה ,והוא נדחה חוץ
ונמצא חסר וכו' מבואר דבעל מום דפסולו בגופו
למחנה שכינה.
גם עד אחד נאמן לפוסלו ,דמצי למימר שלח ואחוי
לךהכק (עיין שם ברש"י ותוספות) ,ואם כן אם האדם ועל זה אמר כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה
שב בתשובה ,ואז אף שעדיין לא עשה כל תשובת לילה ,אם לא ישוב על השוגג ,סופו ויצא אל מחוץ
המשקל ,על כל פנים העביר ה' חטאתו ושוב אין למחנה שיעבור עבירה במזיד ויצא מחוץ למחנה
פסולו בגופו ואין יחיד נאמן ,אבל אם לא שב ועדיין הקדושה ,ויהיה הרושם ניכר מום קבוע בנשמתו ,וכל
עונותיו על עצמותיו ומום בו ופסולו בגופו אז היחיד אשר מום בו לא יבא אל תוך המחנה קדושה ,ואמר
מאורות הילקוט
בכק .והעיר רבינו :ופלא שתפס דברי מהרש"א כפשטן דגם אחר מתן תורה יבום נוהג בקרובים כמו שכתב הרמב"ן פרשת וישב לענין יבום
קודם מתן תורה ,ואיך אפשר לומר כן לאחר שניתנה תורה ,עכ"ד .ועיין באוצר בלום להגר"י פיק שכבר העיר כן ,ועיין בכלי חמדה פרשת
וישב מה שהאריך בזה.
גכק .הג״ר יחזקאל לנדא זצ״ל ,רבה של פראג ומגדולי גאוני פוסקי הדורות ,מח״ס שו״ת נודע ביהודה ,דגול מרבבה על שו״ע ,צל״ח על
הש״ס ,ודורש לציון .נלב״ע תקנ״ג.
דכק .ועיין לעיל בהערה בפסוק כי חק לישראל היא משפט לאלקי יעקב מה שהבאנו אריכות בזה.
הכק .פירוש -אם אינך בעל מום -הפשט בגדיך ונראה.
טמ הבושנו ךילא ׳ה ונבישה | פניני ילקוט הגרשוני
[עיין מהרש"א דג' הן בחלוקי כפרה (א) עבר על לא נאמן ,וכל זמן שמום בגופו כל אשר מום בו לא
תעשה (ב) עבר על כריתות ומיתות בית דין (ג) עבר על יקרבוכק ,ועומד חוץ למחנה שכינה ,אבל אם בא אל
חילול השם ,אבל עבר על עשה לא חשיב עיין שם]. תוך המחנה אם כן כבר עבר מומו ,וזה שאמר הכתוב
והיה לפנות ערב ירחץ במים קודם ראש השנה ,ואז
וראיתי בספר בני יששכר (במאמר גדולה תשובה אות
כבוא השמש דהיינו בראש השנה שהשמש בא
כ"ט) וז"ל :והנה כבר כתבנו כמה פעמים בענין ד'
יחידי להעיד יבא אל תוך המחנה ואין פסולו בגופו
חלוקי כפרה שהיה דורש עבר אדם על לא תעשה
ולא שייך לומר שלח ואחוי לך ,ואז אין השמש נאמן
ושב תשובה תולה ויום הכיפורים מכפר ,עבר על
ביחידי ,אבל אם ח"ו עודנו בחוץ פסולו ביחיד ,עכ"ד
כריתות ומיתות בית דין תשובה ויום הכיפורים תולין
דפח"ח שפתים ישק.
ויסורין ממרקין ,חילול השם ח"ו כולן תולין ומיתה spacer
ממרקת.
הנך רואה כי לא על כל העבירות מהני תשובה לבדה. וסלחת לעוני כי רב הוא (תהלים כה ,יא)
והנה קשה על זה ממשנה שלימה (קידושין מט ב)
תשובת המשקל מועיל בסיגופים ,וידוי
המקדש את האשה על מנת שאני צדיק גמור ונמצא וחרטה ובכי מועיל מצד מדת הרחמים
רשע מקודשת שמא הרהר תשובה ,ולפי הנ"ל מאי
מהני תשובה לחודא וכו' ,עיין שם שנדחק בזה. כתב עוד שם (בריש דרוש ב') שתשובה מועיל גם על פי
מדת הדין ,אמנם תשובת המשקל [היא] בסיגופים
ואנו שזכינו לספר מנחת חינוך אנו רואים דלא קשה
גדולים ,אבל תשובת דברים וידוי וחרטה ובכי אינו
מידי כי כן כתיב בספר הנ"ל (ריש מצוה שס"ד וגם
מועיל רק מצד מדת הרחמים[ ,עכת״ד].
בסופו) דצדיק ורשע אינו תלוי בכפרה כלל אלא כיון
שמתחרט ושב הוי צדיק אף דעדיין אין לו כפרה, ויש לפרש בזה מקרא שכתוב למען שמך ה' וסלחת
עיין שם. לעוני כי רב הוא ,ירצה [לומר] למען שמך ה' המורה
על רחמים ,וסלחת לעוני בלי סיגופים ,כי רב הוא,
החיד״א :השב מאהבה אינו צריך לד׳ חילוקי
כפרה רק מתכפר הכל בתשובה לבד העון חמור מאד ,ועל פי תשובת המשקל יהיה צריך
סיגוף גדול כפי גודל החטא ,וָכָ ַַשל כח הסבל לסבול,
והנה עוד ראיתי בספר בני יששכר מאמר הנ"ל (אות
על כן וסלחת לעוני ברחמים למען שמך ה' ,ומצד
ל"ט) בשם הרב החיד"א ז"ל ד' חלוקי כפרה אינם
מדת הרחמים מועיל גם תשובת דברים וידוי וחרטה,
רק להשב מיראה ,אבל השב מאהבה אינו צריך לד׳
כנלע"ד המלקט.
חילוקי כפרה רק מתכפר הכל בתשובה לבד ,כתב כן spacer spacer
בשם ״גדולי קדמונים״ ולא נודע לי מקומו איה וכו׳
עיין שם.
ובעל הרחמים נקראת (תפלת אל ארך אפים)
והנה נעלם מעינו הבדולח שכן כתב כאן ברי״ף שעל
העין יעקב ,וכן נעלמו דברי הרי״ף מהגאון בעל מנחת צדיק ורשע אינו תלוי בכפרה כלל אלא
חינוך שכתב (בסוף מצוה שס״ד) ,וז״ל :גם נראה לי הא כיון שמתחרט ושב הוי צדיק
דתשובה לחוד אין מועיל בחמורה ,היינו תשובה
שאל ר' מתיא בן חרש את ר' אלעזר בן עזריה ברומי
מיראה דאין זה תשובה גמורה ,אבל תשובה מאהבה
שמעת ארבעה חלוקי כפרה שהיה רבי ישמעאל דורש
דזדונות נעשו לו כזכויות אם כן אפילו על החמורות
אמר שלשה הן ותשובה עם כל אחד ואחד (יומא פו א)
מועיל כיון דנעשין כזכויות ,אם כן למפרע הוי מצוה,
מאורות הילקוט
וכק .ע״פ ויקרא כא יח.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה נ
אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא ,רבונו עיין שם ,ולא זכר שר דברי הרי״ף ז״ל.
של עולם מפני מה אין ישראל אומרים שירה לפניך
ולפי זה מיושב גם כן קושיא הנ״ל ממשנה דקידושין,
בראש השנה וביום הכפורים ,אמר להם אפשר מלך
דהא יש לומר דחיישינן שמא הרהר תשובה מאהבה
יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים פתוחים
בלבו ,וממילא מתכפר גם בעבר על החמורות ודו״ק.
לפניו וישראל אומרים שירה.
גם בעון חילול ה׳ ,אם שב מאהבה,
ולכאורה יש לדקדק אומרו "אפשר" מלך יושב התשובה לבדה מכפרת בלא מיתה
על כסא דין ,והלא ודאי הוא יושב על כסא דין ,וכך
והנה לפי דברי החיד״א ועוד גדולים הנ״ל יש לומר גם
הוי ליה למימר אמר להם ,מלך יושב [על כסא דין]
בעבר על חילול השם שהוא בכלל חלוקי כפרה כמו
כו' .ואומר אני שהמלאכים בראותם גודל חסד ה'
שכתב המהרש״א ז״ל ,אם שב מאהבה ,התשובה
שבשביל אהבת ישראל עומד מכסא דין ויושב על
לבדה מכפרת בלא מיתה.
כסא רחמים ,כמו שאמרו במדרש בפסוק (תהלים
מז ו) ה' בקול שופר שעל ידי השופר הקדוש ברוך ועל פי זה פירשתי בדרוש אחד מאמר הכתוב (דברים
הוא עומד מכסא דין וכו' הם שואלים למה אין ל ו ) ומל ה׳ אלהיך את לבבך וגו׳ לאהבה את ה׳ אלהיך
ישראל אומרים שירה ,הלא עתה ראוי שיגילו וגו׳ למען חייך .דעון חילול השם אינו מתכפר עד
וישמחו בישועה הגדולה הזאת וכבר נסתלק פחד שימות כמבואר בגמרא דכאן .ואם התלמיד חכם
ומורא ולמה הם עצבים ,והקב"ה משיב ,זה מדתן של אינו זהיר ומדקדק הרבה בכל עניני התורה ועבודת
ישראל קדושי עליון ,שתמיד מוראי עליהם והמה ה׳ כבר יש בידו חילול ה׳ כמבואר גם כן בגמרא דכאן,
תמיד מתיראים פן ח"ו יגרום החטא ,ותמיד כל יום לפי שבני אדם למדין הימנו לזלזל בתורה ועבודה.
הדין הם אינם מאמינים בעצמם ואולי ישוב לשבת ומי יאמר זכיתי לבי טהרתי מעון חילול ה׳ החמור
על כסא הדין ,וזהו אפשר מלך יושב על כסא דין, מאוד עד שאינו מתכפר כי אם במיתה.
לא שיושב באמת על כסא דין שכבר ישב על כסא
על כן התרופה לזה לשוב בתשובה מאהבה ,וזה
רחמים ,מכל מקום עדיין אפשרות הוא לישב על
מועיל אפילו בחמורה שבחמורות ויוכל לחיות.
כסא דין ולפתוח ספרי חיים וספרי מתים ,ואיך יערב
לבבנו לומר שירהזכק . וזה שכתוב ,ומל ה׳ אלהיך את לבבך וגו׳ ,לאהבה
את ה׳ אלהיך וגו׳ ,היינו שיתן בלבך לשוב בתשובה
מאהבה ,ולמה יעשה כן? לזה אמר למען חייך ,כלומר
לבושה כתלג חור ושער ראשה
שתוכל לחיות ולא תצטרך למות בשביל עון חילול
כעמר נקא כרסי' שביבין די נור
השם ר״ל.
גלגלוהי נור דלק וכו׳ (דניאל ז ,ט -יג) (אגדות הש״ס -מסכת יומא -דף פו א)
להקב״ה ב׳ כסאות -כסא דין וכסא
רחמים ,וב' מלבושים -אדום ולבן אפשר מלך יושב על כסא דין ...
וישראל אומרים שירה (ראש השנה לד ,ב)
חזה הוית עד די כרסון רמיו ועתיק יומין יתיב לבושה
כתלג חור ושער ראשה כעמר נקא כרסי' שביבין די למה אין ישראל אומרים שירה ,הלא עתה ראוי
נור גלגלוהי נור דלק ,נהר די נור נגד ונפוק מן קדמוהי שישמחו בישועה ה׳ שיושב על כסא רחמים
אלף אלפין ישמשונה ורבו רבון קדמוהי יקומון דינא
כתב שם [בדרושי הצל״ח] (בדרוש יב) פירוש הגמרא
יתיב וספרין פתיחו ,חזה הוית בחזוי ליליא ,וארו (והנה)
במסכת ראש השנה (לב ב) ובערכין (י א) אמר ר' אבהו
מאורות הילקוט
זכק .ועיין להלן במדור עשרת ימי תשובה בקטע אל מלך יושב על כסא רחמים מה שהביא רבינו עוד בשם הצל״ח (דרוש כב).
אנ הבושנו ךילא ׳ה ונבישה | פניני ילקוט הגרשוני
(יד יוסף [צרפתי] בדרוש ב' לפרשת וילך) עם ענני שמיא כבר אנש אתה ועד עתיק יומיא מטה
וקדמוהי הקרבוהי (דניאל ז ,ט -יג)
ואני בחסדך בטחתי יגל לבי לאל יתברך יש ב' כסאות ,כסא דין וכסא רחמים ,וב'
בישועתך (תהלים יג ,ו) מלבושים ,מלבוש אדום שמורה נקמה ,ומלבוש לבן
מורה רחמים ,ולכן אמר דניאל ,עד די כרסון רמיו,
ואני בחסדך בטחתי -אבל אז רק יגל לבי בישועתך,
מתי אשירה לה' -כאשר גמל עלי בזכותי
ב' כסאות כסא דין וכסא רחמים ,ועתיק יומין הוא
קודשא בריך הוא קם מכסא דין ויתיב בכסא רחמים
שמעתי בימי בחרותי לפרש הגמרא הנ"ל [אפשר ולבושיה כתלג חור ועמר נקי להלבין כשלג חטאי
מלך יושב וכו׳] דידוע דמי שאינו ניצול בזכות עצמו שושנים ,והטעם שאינו יושב על כסא דין הוא יען
רק בזכות אחרים אין ראוי לו לומר שירה וכמו כרסי' שהוא כסא דין הוא שביבין די נור בוער כאש,
שפירשו ז"ל הפסוק ואני בחסדך בטחתי ,רק יגל לבי וגלגלוהי וסביב הכסא נור דלק ,יש כמה מקטרגים
בישועתך ,אמנם אשירה לה' כאשר גמל עלי בזכותי מדליקין אש הקטרוג סביבה ,לכך הקב"ה קם בראש
כנודעחכק ,וכן כתב בתפארת יונתן דמשה אמר אשירה השנה בשעת תקיעת שופר מכסא דין ויושב על כסא
לה' כי גאה גאה ,ומרים אמרה שירו לה' משום רחמים.
דבזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ממצרים (סוטה
והגיד עוד שחסד אחר עושה השי"ת ,בשעה שפותח
יא ב) ,על כן הנשים יצאו בזכות עצמן ,לכך ראוי להם
ביום הכפורים ספרי בינונים לחותמם ,אינו מניח
לשיר מה שאין כן ישראל .ולכך אמר משה אשירה
לשטן שיהי' שם כדי שלא יקטרג ,אלא מה עושה,
רק בלשון יחיד כי הוא לבדו בזכות עצמו נגאל.
נהר די נור שהוא השטן ,כמאמר חז"ל (קדושין פא א)
והנה אמרו חז"ל במדרש -נמשלו ישראל לגפן מה נפק מיניה כעמודא דנורא ,גם נמשל לנהר שהרבה
הגפן חי ונשענת על עצים מתים ,כך ישראל נשענים הוטבעו ונחנקו בו ,נגד ונפק מן קדמוהי שלא יקטרג
על המתים כמו שנאמר זכור לעבדיך לאברהם וליצחק בשעה שדינא יתיב וספרין [פתיחו]
וגו' .וכתב בספר דברי מנחםטכק דזה שאמר התנא
בפרקי אבות (אבות ד כב) הילודים למות ,והמתים ,הם
פועלים ,להחיות ,ר"ל להצילם ממות לחיים ,ודו"ק.
הבעל תשובה מגיע עד כסא הכבוד
וזה שאמר הקדוש ברוך הוא בתשובתו למלאכי
השרת( ,ראש השנה ד ז) אפשר מלך יושב על כסא דין אך אלף אלפין ורבו רבבן של מלאכי רחמים קדמוהי
וספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניו ,שמוכרח יקימון ונשארים אצלו לדבר טוב על ישראל ,ושוב
לפתוח ספרי זכיות של המתים דהיינו האבות כדי סיפר עוד ,שראה עם ענני שמיא כבר אינש את,v
לזכות את בניהם ,וישראל אומרים שירה ,בתמיה? הוא הבעל תשובה שנמחין כעב פשעיו דכתיב (ישעיה
הלא אינו בזכות עצמם רק בזכות האבות ,אם כן אין מד כב) מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאתיך ,ומעלתו
ראוי להם לומר שירה – ושוב לאחר זמן מצאתי זה גדולה כל כך עד אשר עד עתיק יומין מטא וקדמוהי
בספר תורת משה להגאון בעל חתם סופר בפרשת הקריבוהי ,שמגיע עד עתיק יומין ,כמאמר חז"ל (יומא
נצבים (דף נד עמוד ד). פו א) גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד שנאמר
(הושע יד ב) שובה ישראל עד ה' אלקיך.
עוד ראיתי בספר אחד כוונה בזה ,כי בהעריך מעשינו
מאורות הילקוט
חכק .כן הוא בחידושי מהרי״א להגר״י אסאד זצ״ל פרשת בשלח :וזש"א דהמע"ה ואני בחסדך בטחתי ר"ל שאם תעשה לי רק חסד
שתציל אותי בזכות אחרים אז יגל לבי רק בישועתך אבל אשירה לה' כי גמל עלי ר"ל אם הציל אותי בזכותי אז אשמח גם בפועל שאשיר
טכק .להרה״ק רבי מנחם מנדל מרימנוב זצ״ל.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה בנ
שב בנעורותו נחשב כחסיד משא"כ בזקנותו נגד מעשה האבות שכבר מתו הלא בושה תכסה פנינו
וזה שאמרו ספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניו,
ולפענ"ד ליישב ,דוודאי הדין עם רש"י ש'חסיד'
וכו' והבן ודו"ק.
היינו שאינו פגום מעיקרא וכל מעשיו מתוקנים ,רק (אותיות -אות ר׳ ראש השנה)
באמת השב בתשובה שלימה עד שכל זדונות נעשין
זכיות אם כן כל מעשיו למפרע מתוקנים ,ושפיר נקרא
שמרה נפשי כי חסיד אני (תהלים פו ,ב)
חסיד דלא נפגם במעשיו כל ימי חייו יותר מצדיק.
בענין תשובה מאהבה זדונותיו נעשין כזכיות
אלא דכבר אמרו דאשרי איש -כל זמן שהוא איש,
בעוד האדם בתוקפו ,דלעת זקנותו לא הוי תשובה העתק מספר כתב סופר על התורהלק בלקוטים
מעולה כל כך ,והרמב"ם בהלכות תשובה (פרק ב שבסוף הספר ,וז״ל:
הלכה א) מאריך בזה עיין בואלק ,ולכן השב בעודו
בש״ס ברכות (ברכות ד א) לדוד שמרה נפשי [כי חסיד
בתקפו לזה זדונות נעשו זכיות גמורים ,והוי חסיד
אני] וכו׳ והאיך קרי לנפשיה חסיד ,אלא כך אמר דוד,
שפיר על פי מה שכתבתי ,מה שאין כן השב לעת
ולא חסיד אני? שכל מלכים יושבים וכו׳ ,ואני ידי
זקנותו ,הגם שתשובה מכפר אפילו ביום מותו ,מכל
מלוכלכות בשפיר ושליא לטהר אשה לבעלה.
מקום לא הוי כל כך מעולה ,שנאמר שנתקנו מעשיו
מעיקרא .ואתי שפיר ,דבש"ס דסוכה דאמרו זקנים ומקשים העולם ,דעדיין קשה ,האיך קרא לנפשו
'אשרי זקנתינו שכפרה' וכו' ועשו תשובה בזקנותם, חסיד לפי מעשיו ,וגם צריך לדקדק על שמביא
שפיר פירש רש"י דאלו לא מקרי חסידים רק זקנים, ממעשה דוד לטהר אשה לבעלה
ולכן אמר תחילה 'חסידים ואנשי מעשה' ואחר כך
מגמ' מוכח דחסיד היינו אף שלא היה מעיקרו
אמר 'זקנים' ולא 'חסידים' ,מה שאין כן ש"ס דבבא
קמא דמקשה דלמא מעיקרא אישתבע בשיקרא, ולבאר הדבר אקדים מה שנ"ל ליישב קושיא
והדר הוי חסיד ,היינו דלמא אישתבע בבחרותו ושב החמורה מאאמ"ו [החתם סופר] הגאון נ״י בש"ס
בבחרותו ובתקפו ,ושפיר נעשה 'חסיד' אחר כך כמו דסוכה (דף נ"ג ע"א) זקנים היו אומרים אשרי זקנותינו
בלק
שכתבתי ,ואמרתי דבר זה לאאמוה״ג נ״י וקלסיה. שכפרה על ילדותנו ,ופירש רש"י על דקתני תחילה
'חסידים ואנשי מעשה היו אומרים אשרי ילדותנו
ומעתה יש לומר שזהו קושיית הש״ס ,האיך קרא
שלא ביישה את זקנתנו' ,כל 'חסיד' [הוי חסיד]
לנפשו חסיד כיון שחטא בבת שבע תו לא מקרי
מעיקרו ,והיינו שלא חטא מעולם ,ולעולם היה חסיד
חסיד ,דחסיד מקרי רק חסיד דמעיקרא.
וישר במעשיו ,והקשה מש"ס בבא קמא (דף ק"ג ע"ב)
spacer
דמוכח שם ד'חסיד' היינו אף שלא היה מעיקרו ,רק
אלא דכבר כתבתי דאם עשה תשובה מעולה עד
שתיקן מעשיו אחר כך ,מכל מקום נקרא 'חסיד'.
שזדונות נעשו לו זכיות הוי שפיר חסיד ,וכבר ידוע
דברי החובת הלבבות ז״ל דבמה שחטא אדם
מאורות הילקוט
לק .להג״ר אברהם שמואל בנימין סופר זצ״ל בנו הגדול של החתם סופר ,ומ״מ כאב״ד פרשבורג וראש ישיבתו .מח״ס שו״ת כתב סופר,
כתב סופר על גיטין ,חולין ועל סוגיות הש״ס ,כתב סופר דרשות ,כתב סופר על התורה ועוד .נלב״ע תרל״ב.
אלק... .ואם לא שב אלא בימי זקנותו ,ובעת שאי אפשר לו לעשות מה שהיה עושה ,אף על פי שאינה תשובה מעולה ,מועלת היא לו
ובעל תשובה הוא .אפילו עבר כל ימיו ,ועשה תשובה ביום מיתתו ומת בתשובתו ,כל עונותיו נמחלין ,שנאמר" :עד אשר לא תחשך השמש
והאור והירח והכוכבים ושבו העבים אחר הגשם" (קהלת יב ,ב) שהוא יום המיתה ,מכלל שאם זכר בוראו ושב קודם שימות ,נסלח לו .עכ״ל.
בלק .זכינו לקבל על קטע זה הערה ארוכה שכתב הרה״ק מהר"י מפשעווארסק זצ״ל על גליון הילקה״ג שלו ,באדיבות מערכת זכרון
צדיקים -פשעווארסק .הבאנו במדור הערות לפנינים עיי״ש דבריו הנפלאים.
גנ תבשב תויהל לחש ה״ר | פניני ילקוט הגרשוני
אשה לבעלה והוי שפיר חסיד כנ״ל לבאר ,עד כאן בתשובתו יתקן נגד זה באותו דבר עיין בוגלק ,והיינו
לשונו הטהור ,ודפח״ח. דמשני דאמר לא חסיד אני שידי מלוכלכות בשפיר
(אגדות הש״ס -השמטות וחידושים למס׳ ברכות סי׳ לז) ושליא לטהר אשה לבעלה ,כי חטאו היה באשת
איש לטמא אשה לבעלה ,ומעין זה תיקן לקרב לטהר
ר״ה שחל להיות בשבת
ולענ"ד נראה ליישב קושיית המזרחי ומהרמ"ם
יו"ט של ראש השנה שחל להיות בשבת
פאדווה הנ"ל ,על פי מה שכתב בספר טל חיים
אין תוקעין בשופר (סימן תקפ"ח סעיף ה)
והברכההלק (דף קז) (וכתב שם דכן כתב גם אדמו"ר הגאון
זצ"ל בספר חתן סופר) על מה שמקשים אמאי קאמר בענין שמא יעבירנו ד׳ אמות ברשות
הגמרא שמא יעבירנו ,ולא נקט שמא יוציאנו מרשות הרבים ושמא יתקן כלי שיר
היחיד לרשות הרבים ,דהנה הר"ן תירץ אמאי לא
במחבר (סימן תקפ"ח סעיף ה) יום טוב של ראש השנה
גזרו נמי במילה בשבת שמא יעבירנו ,משום דהתם
שחל להיות בשבת אין תוקעין בשופר – בגמרא ראש
אין הכל טרודים ויזכירוהו מה שאין כן בשופר ומגילה
השנה (כט ב) מפרש הטעם משום גזירה שמא יעבירנו
דהכל טרודים (ומובא בבית יוסף כאן עיין שם) .וקשה
ד׳ אמות ברשות הרבים .ועיין בטורי זהב ובמגן אברהם
הא נשים פטורות משופר ואם כן הן יזכירוהו ,אמנם
שהקשו בשם המזרחי ומהר"ם פאדווה ז"ל אמאי לא
(תהלים מה יד) כל כבודה בת מלך פנימה כדאיתא
גזרו משום שמא יתקן כלי שיר ומה שתירצו ,דחה
בנזיר (יב א) ועל כן נקט שמא יעבירנו ד׳ אמות ברשות
המגן אברהם בסעיף קטן ד בטוב טעם ע"ש.
הרבים ,דשם אין מצוין נשים מה שאין כן שמא
יעבירנו מרשות היחיד לרשות הרבים דשם מצויות וראיתי בספר חמד משהדלק שכתב דבאמת הוי מצי
נשים ויזכירוהו ,ונכון מאוד עכ"ל. רבה לומר כן אלא דאמר מלתא דשויא לכולהו
לשופר ולולב ומגילה ע"ש .ומדוייק בדבריו מאוד
ואם כן ממילא מתורץ גם הקושיא הנ"ל דלולי
לשון הש"ס ראש השנה הנ"ל גזירה שמא יעבירנו
החשש שמא יעבירנו ד׳ אמות ברשות הרבים לא
וכו' והיינו טעמא דלולב והיינו טעמא דמגילה עיין
הוי מצי לגזור שמא יתקן כלי שיר כיון דאינו ברשות
שם ,והיינו משום דהוי קשיא ליה אמאי לא אמר
הרבים ,אם כן נשים יזכירוהו דהם אין טרודים ,לכן
הטעם משום גזירה שמא יתקן כלי שיר ,לזה אמר
קאמר דגזרינן שמא יעבירנו ד׳ אמות ברשות הרבים
דלכך אמר הגזירה שמא יעבירנו משום היינו טעמא
ושם אין מצויות נשים שיזכירוהו ,וא"ש ודו"ק.
דלולב והיינו טעמא דמגילה ,והוי מלתא דשויא
לכולהו ,והוא נכון מאוד.
מאורות הילקוט
גלק .וז״ל( :פרק ט משער התשובה) ואם יהיה החטא באבר מאברי הגוף באכילת מה שאסר הבורא אכילתו והבעילות שהזהיר מהם
וחלול שבתות ומועדים ושבועות שקר ראוי שתהיה תשובתו ממנו באותו ענין ובאותו מין שהיה חוטא בו עם שתוף הלב בכוונה לאלהים.
דלק .להג״ר גדליה משה בן ר׳ צבי הירש הלוי אב״ד יאנויא דליטא ובמעהרין ,נכד אחי הש״ך וחתן הגאון ר׳ שמואל קאיידנובר ,פיורדא תקכ״ט
הלק .להרה״ק רבי חיים פריעדלענדער זצ״ל חתן הרה״ק בעל אך פרי תבואה אב״ד ליסקא ,פרעמישלא תרנ״ח.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה דנ
כמו שכתבו תוספות בכמה דוכתי ,ולדידיה תוקעין עוד בענין הנ״ל
ונוטלין ולא גזרו בזה ,ואין שום קושיא על הטורי זהב
ובספר לקוטי שלמהולק (ראש השנה כט) מביא תירוץ
כמובן עכ"ד ,ועיין עוד בספר תוספות שבת (סימן
בשם ספר פאת השלחן על דרך שאמרו (פסחים יא)
שלא ס״ק א) מה שהקשה על הטורי זהב בזה ,דהוי
הוא עצמו מחזר עליו לשורפו מיכל קאכיל מניה,
ליה לגזור שלא למול בשבת ,וקרא דוביום השמיני
בתמיה .וכן קיימא לן באורח חיים (סימן רה"ע) דאם
אפילו בשבת נוכל לקיים ביום טוב דקיימא לן אין
לומד פרק במה מדליקין לא חיישינן שמא יטה
עירוב והוצאה ליום טוב ,ועיין ברש"י שבת (קלג א ד"ה
[מסברא הנ״ל] ,אם כן כאן נמי ,הרי השופר מזכירו
ואין עשה כו') דגם הא דמילה בזמנה דוחה יום טוב נמי
שהיום ראש השנה ואיך יתקן כלי שיר ,משום הכי
נלמד מהך קרא דביום [השמיני] אפילו בשבת עיין
לא חיישינן רק שמא יעבירנו ד׳ אמות ברשות הרבים
שם ,ולפי מה שכתב המלבי"ם זצ"ל בספר התורה
כי ישכח שהיום שבת ,דעל זה לית ליה שום דבר
והמצוה פרשת תזריע ,דביום בא לומר שיהיה הדבר
המזכירו ,ודפח"ח.
ביום ההוא ולא יעבור אל יום שאחריו ע"ש ,הנה
אמרה התורה בפירוש שיהיה המילה באותו יום אמאי לא גזרינן במילה בשבת שמא
ולא יעבור אף בחל בשבת וכדברי הטו"ז ז"ל ,ולא יעבירנו ד׳ אמות ברשות הרבים
קשה מידי. בטורי זהב (סעיף קטן ה) תירץ קושית הראשונים
(שו״ע או״ח -סימן תקפ״ח סעיף א,ב,ד )
אמאי לא גזרינן במילה בשבת שמא יעבירנו ד׳
אמות ברשות הרבים ,משום דהתורה ריבתה בפירוש
וביום השמיני אפילו בשבת ,לכך לא רצו לעקור דבר
אמאי לא גזרינן שמא יתקן כלי שיר
תורה בפירוש ,עיין שם .ובספר ברכי יוסףזלק הקשה
על זה ממה שאמרו במדרש (פסיקתא זוטרתא אמור)
כבר הקשו ז"ל בתקיעות דראש השנה ,אמאי לא על פסוק (ויקרא כג מ) ולקחתם לכם ביום הראשון
גזרינן שמא יתקן כלי שיר ,וכתב הפרי חדש (סימן אפילו בשבת ואיך אסרו חז"ל ,הא הוי מפורש
תקפח ס״ק ה) דלא מצינו שבית דין יעקרו מצוה אחר בתורה דומיא דמילה .ובמחזיק ברכה( 51סימן של"א)
לגמרי מן התורה ,ושיאמרו שלא יתקעו שופר לעולם הוסיף להקשות מש"ס שבת (דף קלא) וסוכה (דף כט ב)
ועיין שם ,אבל עדיין קשה האיך תקנו חז"ל תקיעות דאמרו כן עיי"ש.
דמיושב [אחרי דכבר יצאו עם תקיעות דמעומד]
ובספר שדי חמד (כללים מערכת יוד כלל כב) כתב ליישב
ולא חששו לשמא יתקן כלי שיר ,דהרי כתב הפרי
דברי הטורי זהב על פי מה שכתב הפרי מגדים
חדש שם בסוף דבריו ,דלא אמרינן כיון דאישתרי
במשבצות כאן דלבית שמאי דאית להו איסור
אישתרי ,וצריך לומר ,כיון דעל ידי כן נפעל פעולה
הוצאה ביום טוב ,תוקעין ונוטלין אף בחל בשבת
גדולה ,שהשטן מתערבב ואינו יכול לקטרג לכך לא
דאי לא כן גם ביום טוב היה צריך לאסור וזה לא
גזרו ,ויש לפרש בזה מה דאיתא בראש השנה (דף טז
יתכן וכו' עיין שם ,לפי זה יש לומר דאותו מאן דאמר
סוף עמוד א) אמר ר׳ יצחק למה תוקעין בראש השנה,
במדרש סבירא ליה כבית שמאי ולדידיה תוקעין
למה תוקעין רחמנא אמר תקעו עיין שם ,דסלקא
ונוטלין בשבת כמעשהו בחול ,וגם סוגיית הש"ס
דעתך דמקשן ,שזה היה קשה לר' יצחק למה תוקעין
דשבת וסוכה הנ"ל הנה נכון ,דהתם אמרו כן אליבא
ניגזר משום שמא יתקן כלי שיר ,ועל זה קמתמה
דר׳ אליעזר ור׳ אליעזר שמותי מתלמידי בית שמאי
רחמנא אמר תקעו ,ואין כח ביד חכמים לעקור מצוה
מאורות הילקוט
ולק .להג״ר שלמה קליין מפרערוי זצ״ל ,אב״ד זענטא ,פאקש תרנ״ד.
זלק .להחיד״א זצ״ל -הג״ר חיים יוסף דוד אזולאי ,מגדולי חכמי הספרדים ,חיבר למעלה ממאה ספרים ,נלב״ע תקס״ו בליוורנו ,ובתש״כ
הועלו עצמותיו ומנו״כ בהר המנוחות.
הנ תבשב תויהל לחש ה״ר | פניני ילקוט הגרשוני
התוספות -אמאי נקט שמא יעבירנו ולא נקט שמא מן התורה לגמרי ,ועל זה אמר אלא למה תוקעין
יוציאנו מרשות היחיד לרשות הרבים[ ,וכתב לתרץ] ומריעין כשהן יושבין ותוקעין ומריעין כשהן עומדים
משום דבזמן הזה דליכא רשות הרבים לא גזרינן [ -ומשני] כדי לערבב השטן.
גזירה לגזירה ,והיינו דוקא בהוצאה דילפינן ממשכן (אותיות -חלק ג מכתבים סימן י -קצת השמטות)
מויכלא העם מהביא (שמות לו ו) כמו שכתבו תוספות spacer spacer
במק
פסחים (פה ב) משום הכי בעינן ס׳ רבוא בוקעין
דומיא דהתם (וכמו שכתב רש"י ותוספות עירובין ו' ונ"ט ע"א
שמא יעבירנו
דבעינן דומיא דדגלי מדבר עיין שם).
בענין רשות הרבים בזמן הזה דאורייתא
אבל ד׳ אמות ברשות הרבים שלא היה במשכן רק או הלכה למשה מסיני
הלכה למשה מסיני הוא (בריש פרק הזורק) בזה יש
לומר כך ניתנה הלכה גם בזמן הזה הוי ליה רשות בקונטרס תל תלפיות (חלק ב אות ל"ט) נדפס בשמי
הרבים גם בלא ס׳ רבוא בוקעין בו ,ולכן בדוקא נקט דבר אחד בענין זה ,וזה לשוני שם :בתשובות בשמים
הש"ס בכל מקום שמא יעבירנו ד׳ אמות ברשות ראשחלק (סימן שנ"ט) נשאל הרי בכמה איסורי הוצאה
הרבים עכ"ד. בשבת אנו סומכים על שאין לנו עכשיו רשות הרבים
דאורייתא (עיין מגן אברהם וטורי זהב סימן שמ"ה) מעתה,
ותמהני מאד ,דהאיך יפרנס תלמוד ערוך בשבת
למה לא יתירו בית דין את התקיעה ואת הלולב
(ה א) המעביר חפץ ד׳ אמות ברשות הרבים מקורה
בשבת שכל עיקרו אינו אסור אלא משום שמא
פטור לפי שאינו דומה לדגלי מדבר ופירש רש"י וכל
יעבירנו ד׳ אמות ברשות הרבים? ותירוצו על זה
מלאכות דבשבת ממשכן גמרי וכו' וצע"ג ,ומעתה
תמוה מאד כנודעטלק .ועיין בפרשת מרדכי להגאון ר׳
הדרא קושיא לדוכתיה ,ומצוה ליישב עכ"ל.
מרדכי בנעטמק ,ומה שכתב אדמ"ו ז"ל במהר"ם שיק
(אותיות חלק א -אות ה -העברה ד׳ אמות ברה״ר)
(אורח חיים סימן רצ"ב) משום שנאסר במנין גם כן אינו
למה במצה אין גוזרים שמא ילך לחכם ללמוד הברכה מספיק להמעיין יפה במגן אברהם (סימן ט' סעיף קטן ז).
והנה אמרו בסוכה (מ״ב סוף ע"ב) גזירה שמא יטלנו וראיתי בתשובות מהר"י אסאדאמק (אורח חיים סימן
בידו וילך אצל בקי ללמוד ויעבירנו וכו' ופירש רש"י פז) ,שהעלה מכח קושיא זו לתרץ גם כן קושיית
מאורות הילקוט
חלק .ספר זה שנוי במחלוקת אם מקורו הוא רבינו הרא״ש או שהוא זיוף .רבי מרדכי בנעט בשו"ת פרשת מרדכי( ,אורח חיים סימן ה) וספר
הברית (חלק א ,כתב יושר ,מאמר כ) ועוד ,כתבו שדבריו מזוייפים ,הגר״ע איגר מביא דבריו הרבה פעמים לראי׳ בהגהותיו ובתשובותיו ,ונושא
ונותן בדבריו .הרחיד״א בספרו טוב עין (אות ט ואות יח) ושם הגדולים (מערכת הבי"ת אות קכז) מביאו כבר סמכא .אולם בשו"ת חתם סופר
חלק א (אורח חיים) סימן קנד כתב :הארכתי בזה יען בנב"י בתרא חי"ד סי' פ' שאל הרב השואל אם כבר נגזזו השערות עד שיעורא זוטא
ושוב עקבי השערות הנותרים המה כאילו אינם אם מותר להשחית הנותר בתער ,והנה שאלה זו לקוחה מכזבי הרא"ש שבס' בשמים ראש
סי' י"ז( .מלשון דברי כזב) .והרה״ק רבי אברהם מסוכטושוב בעל אבני נזר ,בתוך ספר פסקי תשובה (פיעטרקובסקי) ,בהערה על סימן מה
כתב" :וכל איש שיש בו ריח יראת שמים לא יחזיק ספר בשמים ראש ולענה בתוך ביתו ...ולדעתי ראוי לשרפו ביוה"כ שחל להיות בשבת".
טלק .וז״ל שם :והשיב לי -וכי יעלה על הדעת לפי הפשוט שמשום איש אחד שיטעה ראו לעקור מצוה מכל ישראל? אלא שבתחילת
מתן תורה ניתנו המצות לעשותם בארץ בזמן שיושבים עליה ,ולאחר מכן מסרן הכתוב לחכמים יודעי העתים ,והם ראו לחזק יותר את
השבת /כי הוא יותר עיקר וחיוב לנו /ולפיכך כל שאפשר שיבוא שום קלקול על ידו /בזמן מה עקרו אפילו מצוה /כי יש כח ביד בית דין
מזמן עזרא ואילך /כי הכתוב מסרו לחכמים אחר הגלות /וכחם חזק אם לטעת ואם לעקור /וכשאנחנו נחזור להתיר הנטילה /והתקיעה
אתי לזלזולי /לפיכך מניחין אותם במנהגן.
מק .מקודם שימש כדיין בניקלשבורג בחיי הגה״ק ר״ר שמעלקא זצ״ל .אח״כ נתמנה לאב"ד וראש ישיבת ניקלשבורג ,ורב הכולל של
מדינת מעהרן .מהלוחמים הגדולים נגד הריפורם .בעמ״ח מגן אבות על מלאכות שבת ,תכלת מרדכי -דרשות ,שו״ת פרשת מרדכי ועוד.
נלב״ע תקפ״ט.
אמק .הג״ר יהודה אסאד זצ״ל ,היה רבה של סערדהאלי .תלמיד הג״ר מרדכי בנעט זצ״ל .כשהחתם סופר פגש אותו ,התפעל ממנו מאד,
ופעל שיתקבל כרב בסערדהאלי .תפס ישיבה גדולה ,והיה מגדולי הרבנים והמנהיגים בארץ הגר .נודע גם במאבקו בריפורם .מח״ס שו"ת
מהרי״א -יהודה יעלה ,וחידושי מהרי"א נלב״ע תרכ"ו,
במק 600,000 .עוברים.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה ונ
או על נטילת אתרוג מה שאין כן בשאר מצות ,והוא בד"ה ללמוד -נענועו או ברכתו עכ"ל ,ובשואל ומשיב
פשוט מאוד. (רביעאה ח"א סימן ה) מביא קושיא דלפי זה גם במצה
נגזור שילך אצל חכם ללמוד הברכה וגם בספר (ל״ש)
יותר לא רציתי להאריך בענין זה שכבר דשו בו רבים
[ליקוטי שלמהגמק ] מביא קושית זו בסוכה שם,
ועיין בספר עט סופר לידיד נפשי הגאון מפאקש
דמק
ובמחילת כבודם לא ראו גם שניהם דברי הפני יהושע
שליט"א (חלק ראשון כלל ח') שהאריך בסוגיא זאת
במסכת סוכה (בסוף המסכתא ד"ה פיסקא וכו') שכתב
לערך ששה דפים והביא רוב סברות אחרונים
וז"ל :דדוקא בלולב דאיכא ד' מינים אפשר דאין הכל
וראשונים בזה ,ומה אביא לא הביא הוא.
בקיאין ,דאי לא כן כל מצוה הצריך ברכה יהא אסור
(אותיות -אות ש -שמא יעבירנו)
לעשות בשבת עכ"ל ,וכוונתו דדוקא בלולב דאיכא
ד' מינים אין הכל בקיאין אם מברכין על נטילת לולב
אכילת סימנים
נגדך וכשאתה בוכה הוא בוכה כנגדך כו' ,כי השי"ת
מתנהג עם האדם מדה במדה ממשזמק . נוהגין לאכול בסעודה זו תפוח מתוק
בדבש (שו״ע אורח חיים סימן תקפג )
ומעתה יצדק מאמרם ז"ל למה נמשלו ישראל
כיון דנמשלו ישראל לתפוח שאליו נדמה
לתפוח דמאחר שאנו קוראים דבהך קרא דכתפוח הקב"ה ,עכ״ח ישנו בישראל גם דוגמא זו
בעצי היער מדמה המשורר את השי"ת ברוך הוא
מה דכתיב (שיר השירים ב ג) כתפוח בעצי היער וגו'
וברוך שמו לתפוח ,אם כן בהכרח ישנו בישראל גם
למה נמשלו ישראל לתפוח לומר לך מה תפוח זה
כן דוגמא זו ,דאי לא כן לא היה לו לדמות להקב"ה
פריו קודם לעליו אף ישראל הקדימו נעשה לנשמע
שמתנהג עם ישראל כתפוח ,ולזה שאל להודיענו
– והקשו התוספות (שבת פח א) הלא בהאי קרא לא
באיזה דבר נמשלו ישראל ,ולא קשה מידי קושיית
נמשלו ישראל לתפוח אלא הקב"ה כדכתיב (שם)
התוספות ,עכ"לחמק .
spacer
כן דודי בין הבנים – וכתב בספר בית יצחקהמק על
(אגדות הש״ס -חלק א -קונטרס עונג שבת סעיף ח) מגילה (דף י"א) וז"ל :אמנם הדבר נכון כמו שכתבו
המפורשים ז"ל ,ויעויין בדברי הרה"ק בעל אור
החיים "בספר החפץ"ומק שם בביאורו לשיר השירים
בפסוק זה ,דהענין הוא כך דהנה כתוב ה' צלך ואמרו
במדרש מה הצל הזה כשאתה משחק הוא משחק
מאורות הילקוט
גמק .להג״ר שלמה קליין מפרערוי זצ״ל ,אב״ד זענטא ,פאקש תרנ״ד.
הִמקנה ועוד.
דמק .בעל ילקוט אליעזר וספר ִ
המק .להג״ר יצחק אייזיק ווייס זצ״ל ,אבד״ק סוואליעווע ואח״כ ראב״ד דמונקאטש .לאחר הסתלקות בעל בני יששכר ,נסע להרה״ק רבי
יהודה צבי מראזלא ,ואחר כך להשר שלום מבעלזא ,אחר הסתלקותו נסע להרה״ק ר׳ יצחק אייזיק מזידיטשוב ,והרה״ק בעל דברי חיים מצאנז.
ומק .ספר חפץ ה׳.
זמק .וידועים דברי הבעש״ט הק׳ :והובא בכמה מספרי גדולי החסידות משמו בבעש״ט על התורה פ׳ ראה ,בקדושת לוי לפורים ,בדגל
מחנה אפרים ויקרא ועוד הרבה] על הפסוק בתהלים ה׳ צלך על יד ימינך ,הנהגת הקב״ה עם ברואיו דומה לצלו של האדם היכן שהוא הולך
הצל מתלווה עמו ,כך גם נוהגת כביכול מדת שמים כמו האדם שלמטה ,באותו דרך שהוא הולך ומתנהג כך גם מתנהגים אתו.
חמק .ובכמה ספרי קודש כתבו הטעם לאכילת תפוח בדבש בליל ר״ה כדי לעורר זכות הקדמת נעשה לנשמע.
זנ םינמיס תליכא | פניני ילקוט הגרשוני
אב וראש בפני עצמונק ,ולפיכך זכה למדריגה גדולה
ומצור דבש אשביעך (תהלים פא יז)
כזאת אשר זכרונו שמור לדורות וזכותו עומדת לבניו
אחריו כל ימות עולם. רמז לאכילת דבש בר״ה
(אותיות -חלק ג -הקדמה)
וסמיך ליה אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים
ישפוט ,רמז לאכילת דבש בליל ראש השנה יום
ויש אוכלים רימונים ואומרים" :נרבה
משפט העליון( .מקדש מעט בשם הרוקח ז"ל).
זכיות כרימון" (שו״ע אורח חיים סימן תקפג)
(תנך -תהלים -קאפיטל פא)
ב׳ סוגי מצוות יש -מי שניצול מעבירה,
ומי שקיים מצוה בפועל
אוכלים ראש כבש...נהיה לראש
בשבת (סד א) אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר ולא לזנב (שו״ע אורח חיים סימן תקפג)
להן משה לישראל שמא חזרתם לקלקולכם הראשון
שנהיה לראש ייחוס משפחתנו ולא האחרון וסוף
אמרו לו לא נפקד ממנו איש אמר להן אם כן כפרה הייחוס ,ונשתדל להשיג שלימות הנרצה
למה אמרו לו אם מידי עבירה יצאנו מידי הרהור לא
יצאנו ,מיד ונקרב את קרבן ה' וכו' מובא בש"ס הנ"ל ...והנה ידוע מה שכתב הגאון מו"ה משה חפץטמק ז"ל
בשם הגאון ר' שאול קאצנעלין באגין זצ"ל מווילנא בספר מלאכת מחשבת (פרשת במדבר) בפסוק ואתכם
שכתב על הגמרא הנ"ל בזה הלשון :ואיתא בשיר יהיו איש איש למטה איש ראש לבית אבותיו הוא,
השירים רבה על פסוק (שיר השירים ד ג) כפלח הרמון על פי מעשה שמיוחס אחד היה לו מריבה עם חכם
-באותה שעה כשחזרו ממלחמת מדין התחיל משה אחד ממשפחה לא נכבדה ,והמיוחס התגאה מאוד
לשבחן אפילו ריקנין שבכם רצופין מצות ומעשים על יחוסו ועל ידי כן דיבר עם החכם בלשון מדברת
טובים כרמון הזה .שכל מי שבא עבירה לידו וניצול גדולות ,ואמר לו החכם אין לך להתגאות כל כך על
הימנה ולא עשה אותה ,מצוה גדולה עשה .ואין צריך יחוסך כי אתה סוף ייחוס משפחתך ועמך יפסוק
לומר לצמתך על הצנועין ועל המצומתין שבכם, הייחוס ,אמנם אני ראש ייחוס משפחתי שממני
ע"כ .נמצא שיש שתי מני זכיות :א .בבחינת לא עשה יתחיל הייחוס.
עבירה ,ב .זכיות ומצות ממש כדאיתא במדרש הנ"ל.
וזה שכתוב ואתכם יהיו איש איש למטה ,אבל לא
ביאור התפלה יהי רצון שנרבה זכיות כרמון תבחרו אנשים שהם סוף ייחוס משפחתם ,כי אם,
איש אשר ראש לבית אבותיו הוא ,שממנו יתחיל
על פי זה מיושב קושיית הטורי אבן במגילה (ו א)
ייחוס משפחתו ,עליו תשימו המשרה והוא יהיה
למה נקרא שמה רקת שאפילו ריקנין שבה מלאים
לכם לראש ולקצין ,והוא פירוש נחמד מאוד .
מצות כרמון" וכתב הטורי אבן וז"ל :איני יודע מאי
עדיפותא דטבריא בדבר זה מכל ארץ ישראל וכו' וזה שאמרו אוכלין ראש כבש לומר נהיה לראש
הא דרשינן בפרק ד׳ דסנהדרין (דף ל"ז א) כפלח הרמון ר"ל לראש ייחוס משפחתינו -ולא לזנב וסוף ייחוס
רקתך אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון כו' .גם משפחתינו ,שלא נסמוך על זכות אבות כי אם
הפרי חדש הקשה (בסימן תקפ"ג) על הרמ"א שכתב נשתדל ונפעול להשיג שלימות הנרצה לעצמינו
ונוהגין לאכול רמון ואומרים יהי רצון שנרבה זכיות שנהיה אנחנו הראש ולא הסוף ,וזכר לאילו של יצחק,
כרמון .וז"ל הפרי חדש :אין להקשות מהא דאמרו שגם כן לא סמך על זכות אבות רק השתדל להיות
מאורות הילקוט
טמק .הג״ר משה חפץ זצ"ל .מחכמי איטליה .נדפס בונציה שנת ת״ע ובקניגסברג שנת תרי״ט .נלב״ע תע״א.
נק .ועיין בפניני ילקה״ג על התורה בריש פרשת וארא (במש״כ רש״י וארא אל האבות) מש״כ רבינו בזה.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה חנ
רקתך אלא רקנין שבך ,על אחת כמה וכמה (חגיגה כז א) בברכות כפלח הרמון רקתך אפילו ריקנין שבישראל
כו' ואם כן מאי רבותיה הכא כו' עיין שם.
והנה שמעתי או ראיתי באיזה ספראנק דלכך אמר
מלאים מצות "כרמון" לפי שהרמון יש לו תרי"ג ולפי הנ"ל לא קשה דאנחנו מתפללין שנרבה זכיות
גרעינין ,והוא רומז על תרי"ג מצות ,ואם כן התינח כרמון היינו זכיות ומעשים טובים ממש לא בבחינת
מי שקיים תרי"ג מצות ,שפיר מגינים עליו מאש של שלא נעשה עבירות שגם זה נקרא מצות כרמון
גיהנם שלא ישלוט בו ,אבל מי שמשייר אפילו חק כבמדרש הנ"ל .ומתורץ גם כן קושית הטורי אבן
אחד ,אם כן שוב אינו מלא מצות כרמון לכך שפיר הנ"ל .דעם היות שכל ישראל מלאים במצות כרמון
נידון בגהינם ,כן היה נראה לי נכון. היינו בבחינת שהם מופרשין מעבירות .אבל מעלת
טבריא היה שהיו מלאים מצות ממש כרמון .כי היתה
אמנם אחר כך ראיתי שהוא נגד הגמרא דעירובין
עיר מלאה חכמים וסופרים .כדאמרינן בירושלמי
(דף י"ט הנ"ל) דאמר לא קשה ,כאן בפושעי ישראל
והובא ברא"ש פרק בדכתובות רבי אבהו שלח כו',
כאן בפושעי עובדי כוכבים .הכי נמי מסתברא ,דאם
ע"כ דפח"ח.
כן קשיא דריש לקיש אדריש לקיש דאמר ריש
(אגדות הש״ס -אחר מסכת חגיגה -קונטרס אחרון)
לקיש פושעי ישראל אין אור גיהנם שולטת בהן ק"ו
ממזבח וכו' עיין שם ,ולפי הנ"ל הוי ליה למימר כאן
בפושעי ישראל שמלאים מצות כרמון דהיינו תרי"ג אמר ריש לקיש ,אין אור של גיהנם שולטת בפושעי
במילואו כאן בפושעי ישראל ששיירו חוק אחד ,אלא ישראל קל וחומר ממזבח הזהב -מה מזבח הזהב
וודאי דברים אלו שאמרתי טעות הן בידי ,ומחוורתא שאין עליו אלא כעובי דינר זהב כמה שנים אין האור
כדשנינן מעיקרא. שולטת בו ,פושעי ישראל שמלאין מצות כרמון
(אגדות הש״ס -מסכת חגיגה -דף כז א) דכתיב (שיר השירים ד ,ג) כפלח הרמון רקתך אל תקרי
מאורות הילקוט
אנק .כן איתא בספר לחמי תודה [ל"ו ע"א] בשם הספרי ,ובספרי המלקטים בזמנינו העירו שלא מצינו כן והאריכו למעניתם בתירוצים
שונים ,כגון שבזמנינו נתקטנו הרמונים ועוד.
טנ ךילשת | פניני ילקוט הגרשוני
תענית בר״ה
קיים תמיד של שחר מכפר וצדק ילין בה וממילא
ורחמיו על כל מעשיו (תהלים קמה ,ט)
בראש השנה צדיקים גמורים ,והוי יום טוב ממש
וכו' ,ולכן בימי עזרא וכו' ובנו בית המקדש מחדש אי מצוה להתענות בר"ה או לאכול כשאר
וכו' וממילא יש לומר הני שיטות דסבירא להו בזמן יו"ט ואז הוי השחיטה תיקון להבעל חי
הזה שאין בית המקדש קיים ,מצוה להתענות בראש
ועיין פלפול נעים בזה בתשובות שערי צדק
בנק
השנה ,ועל כל פנים יש סמך גדול דשפיר הנהיגו
להגאון מדעעש זצ"ל (חלק או"ח סימן קכא) בענין אי
השוחטים שלא נהגו לשחוט בראש השנה וכו׳.
מותר לשוחט לשחוט עופות ביום טוב של ראש
סעודת שבת קודש היא מצוה רבה ושחיטה השנה דתליא בפלוגתא הנ"ל אי מצוה להתענות
לכבודה היא תיקון להבעל חי בראש השנה או חיוב דוקא לאכול כשאר יום טוב,
אבל בשנה הזאת שצריך לשחוט בערב שבת קודש כי ערב ראש השנה צריך לעורר רחמים ,והשחיטה
לצורך שבת קודש ,אפשר דכולי עלמא מודים שאין בעצמותה אכזריות ,אך כששוחט בכדי לאכול ביום
כאן מנהג למנוע לשחוט ,דהא סעודת שבת קודש טוב הוי תיקון לבעל חי מה שאין כן לשיטות שאין
ודאי מצוה רבה ,ואין מתענין בו כלל ,ואם כן בכל מצוה לאכול בראש השנה ,ובאמת חוששין לכך
ענין הוי תיקון להבעל חי שנשחט לצורך סעודת שבת לענין כששכח יעלה ויבא בסעודת ראש השנה (עיין
קודש ,לכאורה אין לחוש כלל עיין שם .ועיין עוד מגן אברהם סימן קפח סק"ז ובפרי מגדים שם) שאינו חוזר
בזה בתשובות מהר"י אסאד זצ"ל (חלק או"ח סימן קסד לראש ,ולכן נמנעין מלשחוט בראש השנה ,ובאמת
ועוד שם בסימן קס"ג) בענין השחיטה וגם בענין תענית מה שהביא ראיה מעזרא שאמר (נחמיה ח י) אכלו
בראש השנה ,ויותר אין להאריך. משמניםגנק היה נלע"ד ליישב להני פוסקים דסבירא
(שו״ע או״ח -סימן תקצה -ועיין פלפול נעים) להו דמתענין בראש השנה וכו' וכו' כן הוא בזמן הזה
שאין בית המקדש קיים ,אבל בזמן שבית המקדש
תשליך
כובשו שנאמר ישוב ירחמנו יכבוש עונותינו ופירש
ישוב ירחמנו יכבש עונותינו וגו' (מיכה ז ,יט)
רש"י -כובש את כף המאזנים של זכות ,וקשה,
דהלא הפסוק אומר דכובש העונות ולא הזכיות, הקב"ה כובש העונות כדי למעט נפחם
ועיין בשל"ה הקדוש (מסכת יומא) שפירש בדרך אחר שלא יכריעו נגד משקל הזכויות
דגם ר׳ אליעזר דאמר כובש קאי אעונות ,ור׳ אליעזר עיין בגמרא ראש השנה (יז א) בית הלל אומרים ורב
דאמר כובש ור' יוסי בר חנינא דאמר נושא שנאמר חסד -מטה כלפי חסד היכי עביד? ר׳ אליעזר אומר
מאורות הילקוט
בנק .להרה״ק רבי מנחם מענדל פאנעטה זצ״ל אדמו״ר מדעעש ,בעמ״ח מעגלי צדק על התורה ועוד ,נלב״ע תרמ״ה.
גנק .לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום לאדנינו ואל תעצבו כי חדות יהוה היא מעזכם.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה ס
במשקל מכף חובה ,וגם רוצה שכף חובה לא יהיה נושא עון וגו' מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי.
יותר בנפח ,מה עושה הקב"ה ,לוקח העונות וכובשם
והענין הוא על דרך דאיתא במסכת בבא מציעא
ביחד ,לא שכובש הכף ,רק העונות בעצמם כובשם
בפרק האומנין (בבא מציעא פ א) נפח קשה כמשאוידנק ,
ודוחקם זה על זה למעט נפחם ,ושתי כפות עדיין
נמצא כשיש שני דברים ששוים במשקל ולהאחד
שוים ,ואז נושא כף חובה ,נמצא כף זכות מכריע,
יש יותר נפח מלהאחר היא קשה לבהמה כתוספות
וגם הנפח של כף חובה כבר נתמעט שלא יהיה יותר
משוי ,ולפעמים דבר אחד אינו שוקל כמו האחר אבל
מנפח דכף זכות ,ואז כפשוטו כובש עון ונושא עון,
הנפח שלו יותר גדול ,נחשב כאלו היה שוה במשוי,
עכ"ל ,ודפח"ח שפתים ישק.
(תנ״ך -מיכה ז) והקב"ה רב חסד רוצה להכריע כף זכות שיהיה יותר
עשרת ימי תשובה
מועדהנק ,מלבד זה אני אומר טעם וכו' מה מעבדות
אל מלך יושב על כסא רחמים
לחרות אמרינן שירה ,ממות לחיים לא כל שכן וכו'
וכיון שבראש השנה ויום הכפורים הנכתבים לחיים כיון דאין ישראל יודעים אם נתקבל סדר תקיעתם
ניצולים ממש ממות לחיים לכן אמרו מלאכי השרת ברצון ונצלו ממות לחיים ,אין אומרים שירה
שראוי לישראל לומר שירה על זה.
בגמרא ראש השנה (דף לב ב) אמר רבי אבהו ,אמרו
והנה כל זה נעשה על ידי תקיעת שופר שהקדוש מלאכי השרת לפני הקב"ה ,רבונו של עולם ,מפני
ברוך הוא עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים, מה אין ישראל אומרים שירה לפניך בראש השנה
והקדוש ברוך הוא משיב להם ,אטו ישראל יודעים זה וביום הכפורים ,אמר להן ,אפשר מלך יושב על כסא
למטה אם נתקבל סדר תקיעתם ברצון ,ועל זה משיב הדין וספרי חיים וספרי מתים פתוחין לפניו וישראל
אפשר מלך יושב על כסא דין ,לשון אפשר שמידי אומרים שירה לפני.
ספיקא לא נפקי ,וישראל על כל פנים מסופקים שמא
יש לדקדק על אומרו ית' אפשר מלך יושב כו' ,והלא
ח"ו עדיין יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים
ודאי הוא יושב על כסא דין ,וכך הוי ליה למימר אמר
פתוחים ,ועדיין לא ניצלו ממות לחיים ולכן אינם
להם ,מלך יושב כו'.
אומרים שירה ,ולכן המלאכים שפיר אומרים שירה
בראש השנה ויום הכפורים ,וכמו שכתבו התוספות וכתב בדרושי הצל"ח (דרוש נ"ב) וז"ל :הנה מלבד
במסכת ערכין [שם] שיש לומר בראש השנה והחיות הטעם שאמרו במסכת ערכין (י א) שהיה ראוי
ישוררו ,לפי שהם למעלה רואים שהקדוש ברוך הוא לומר בראש השנה ויום הכפורים משום דאיקרו
מאורות הילקוט
דנק .השוכר את החמור להביא עליה חטין והביא עליה שעורין חייב תבואה והביא עליה תבן חייב מפני שהנפח קשה ֿלֿבהמה כמשאוי.
וברש״י :קשה כמשאוי -אם השוה כובד השעורין לכובד החטין כגון שהוסיף סאה שלמה על הלתך הרי הרבה הנפח ,ורוב הנפח קשה
למשאוי והוי נפח זה תוספת לקלקול החמור.
הנק( .ערכין י ב) ראש השנה ויום הכיפורים דאיקרו מועד ואיקדוש בעשיית מלאכה ,לימא משום דר' אבהו דאמר רבי אבהו אמרו מלאכי
השרת לפני הקב"ה רבש"ע מפני מה אין ישראל אומרים שירה לפניך בר"ה וביום הכפורים אמר להן אפשר מלך יושב על כסא הדין וספרי
חיים וספרי מתים פתוחין לפניו וישראל אומרים שירה לפני וכו׳
אס הבושת ימי תרשע | פניני ילקוט הגרשוני
מאמינים שהוא קשה לכעוס וכל מאמינים שהוא רך עמד מכסא דין וישב על כסא רחמים ,ואז יכולים
לרצות ,ואפשר דמשום הכי אמרינן בסליחות מתנהג לומר שירה ,עכ״ד דפח"חונק .
בחסידות ,היינו משום שהוא קשה לכעוס ונוח לרצות
(אבות ה יא) ,ואם כן הוא חסיד כמבואר במשנתינו,
ועוד יש לומר דהקדוש ברוך הוא הוא חסיד כמבואר אע״פ שבטוחים שיצאו ממות לחיים ,כיון
במשנה דלעיל( ,אבות ה י) דהאומר שלי שלך ושלך דעדיין לא נגמר דינם א״א לומר שירה
סק
שלך הוא חסיד ,וכתב שם בספר מקוה ישראל ועיין בספר ערוך לנרזנק כאן (ראש השנה לב) שכתב
וזו מדת הקדוש ברוך הוא שהכל שלו שנאמר (חגי דשאלת המלאכים למה אין ישראל אומרים שירה
ב ,ח) לי הכסף [ולי הזהב נאם ה׳ צבאות] וגו' ,והוא בראש השנה ויום הכיפורים -הרי הם בטוחים שיצא
אינו נוטל כלום מבן אדם וזהו שלי שלך ושלך שלך, כאור משפטם ,אשר על כן לובשים לבנים (וכמו
ועל כן שפיר אמרינן על הקב"ה מתנהג בחסידות ,וכן שהקשה הכפות תמרים ביום תרועה)?
בהגדה של פסח אמרינן ,חסיד הוא וא"ש.
אבל הקדוש ברוך הוא השיב אף על פי שבטוחים
(אגדות הש״ס -אבות ה א)
spacer
בחסדי ,מכל מקום כשהמלך יושב על כסא דין
spacer ועדיין ספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניו שלא
נגמר הדין עדיין ,גם להם אין ראוי לומר שירה ,אף
דרשו ה׳ בהמצאו קראוהו שבטוחים שארחם עליהם ,עכ״ל עיין שם.
בהיותו קרוב (ישעיה נה ,ו)
אם גמר החתימה הוא בהושענא רבה,
כשישראל קדושים אז השי״ת מתפאר שהוא קרובינו איך אומרים הלל בסוכות
חכמינו ז״ל (יבמות מט) דרשו [פסוק] זה על עשרת והנה לא אמנע מלכתוב מאי דקשיא לי לפי זה לפי
ימי תשובה. מה שכתבו המקובלים דהגמר חתימה אינו אלא
בהושענא רבהחנק ,אם כן עד הושענא רבה עדיין לא
ונראה לפרש דכתיב (תהלים קמח) לבני ישראל עם
נגמר הדין ,ואם כן איך ישראל אומרים הלל כל ימי חג
קרובו ,והנה מי שיש לו קרוב שאינו מתנהג כשורה,
הסוכות ,וצריך עיוןטנק .
בוש הוא לומר שהוא קרוב לו ,כן בכל השנה הקדוש
(אגדות הש״ס -השמטות ראש השנה לב א -בר״ה)
ברוך הוא בוש לומר שהוא קרוב לישראל ,אבל
בעשרת ימי תשובה שישראל קדושים הם -אז הוא
מתנהג בחסידות וכו׳ (אל ארך אפים)
אומר בפומבי שהוא קרוב לנו .וזה שכתוב דרשו ה׳
בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב. כיון שהקב״ה קשה לכעוס ונוח
(אות ל -לקוטי אגדה -דרשו) לרצות ,מתנהג הוא כחסיד
dingbat איתא בפיוט (מוסף לר״ה ויוהכ״פ) האוחז ביד וכו' וכל
מאורות הילקוט
ונק .עיין לעיל בקטע אפשר מלך יושב וכו׳.
זנק .זנק .להג״ר יעקב יוקל עטטלינגער זצ״ל ,ממנהיגי היהדות האורטודוקסית באשכנז .בעמ״ח ערוך לנר על הש״ס ,ביכורי יעקב על הל׳
סוכה ,ושו"ת בנין ציון .מבין תלמידיו הג״ר שמשון רפאל הירש זצ״ל והג״ר עזריאל הילדסהיימר זצ״ל.
חנק .עיין יערות דבש (דרוש ו) ,ועיין מטה אפרים ,אלף המגן (תקפב כו) ,וזוה״ק פרשת ויחי.
טנק .עיין בשו"ת שיח יצחק להג"ר יצחק ווייס זצ"ל מווערבוי (או"ח סי' שט"ו) שמביא קושיית רבינו ומבאר דימי חג הסוכות אינם ימי
דין ולכן אומרים הלל .ולדבריו צ"ב קצת למה אומרים הלל ביום הו"ר עצמו .ובספר מחשבת עם הביא מהג"ר חיים קניבסקי זצ"ל שאחר
התפלות בר"ה ויו"כ אנו בטוחים שנזכה בדין .ובספר מי דבש להג"ר יוסף משה סופר זצ"ל כתב דימי סוכות הם ימי תשובה מאהבה ואומרים
הלל על העונות שנהפכו לזכיות .והטעים הדבר ע"פ דברי התפארת שלמה שכתב לפרש ספרי חיים וספרי מתים דקאי על מצוות שנעשים
בחיות או לא ,ולכן בימי סוכות זמן שמחתינו עושין המצוות בשמחה וחיות יכולים לומר הלל,
סק .להג״ר ישראל (איסרל) פרוסטיץ זצ״ל ,מ״מ דפרשבורג ,בן הגאון ר׳ דניאל פרוסטיץ זצ״ל ראב״ד דשם .י״ל פרשבורג תרל״ט.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה בס
ס”פ כי תבא בהשמטה לפרשת אחרי) ,אמנם כאשר ינוחו עיקר התפלה צריך להיות שיעשו הרשעים תשובה
גני תאוותיו ויעזוב דרכו הרע ותועבותיו ,אז ממילא
בדמשק אליעזראסק פרשת ואתחנן כתב בשם כלי
יאבדו עשתונותיו ומחשבות מינות ואפיקורסות
חמדהבסק ,דעיקר התפלה צריך להיות שיעשו
אשר חשב.
הרשעים תשובה ,ועל ידי כן ממילא יהיה אך טוב
וזה שכתוב יעזוב רשע דרכו ,אם אך יעזוב רשע דרכו לישראל וכמאמר חז”ל (ברכות י א) בפסוק יתמו
הרע ותועבותיו ,אז ממילא יעזוב איש און מחשבותיו, חטאים מן הארץ כנודעגסק ,וזה שכתוב דרשו ה׳
מחשבות און וכפירה אשר חשב עד הנה ,ודו”ק. בהמצאו קראוהו [בהיותו קרוב] וגו’ ומה תהיה ענין
הקריאה ,שיעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו,
עיין שם.
דרשוהו וחקרוהו אם לא בא השפע בדרך עונש ונקמה
כי לא מחשבותי וגו׳ כי גבהו שמים וגו׳ כי כאשר ירד
הגשם והשלג כן יהיה דברי אשר יצא מפי וגו׳ (ישעיה דרשוהו וחקרוהו אם לא בא השפע בדרך עונש ונקמה
נה ,ח -י”א)
ומרן חתם סופר ז”ל פירש בתורת משה ,דרשו ה’ וגו’
ובשם גדול אחד שמעתי ,דרשו ה׳ בהמצאו וגו׳ ,דרשו על דרך (בבא מציעא כז ב) דרשהו אם הוא רמאידסק ,
חז”ל (ראש השנה יח א) אלו עשרת ימי תשובה ,ואף על דרשו ה’ בהמצאו לכם -להשפיע רב טוב ,דרשוהו
גב דבכל השנה בעונותינו הרבים חוזרים לסורם, וחקרוהו אם לא בא השפע בדרך עונש ונקמה,
מכל מקום מועיל מה ששבים בתשובה ומתקרבים קראוהו בהיותו קרוב לכם -למלאות כל חפצכם
אל ה׳ בעשרת ימי תשובה ,ועל זה אמר כי כאשר ירד אז קראוהו ,שלזה צריך תפלה ועתר שלא יהיה ח”ו
הגשם והשלג וגו׳ ,אף על גב ששוב חוזר ומתייבש בדרך (דברים ז י) משלם לשונאיו אל פניו.
הארץ ,מכל מקום הרוה את הארץ והולידה והצמיחה,
כן יהיה דברי וגו’ לא ישוב ריקם ,ואף ששוב חוזרים
וחוטאים ,מכל מקום מה ששבים בתשובה בכל שנה הבעל תאוה ,כיון דבהפקירא ניחא ליה ,חושב
ושנה בעשרת ימי תשובה ,מצמיח ועושה פירות מחשבות וחוקר בעיקרי הדת ,ומחוקר נעשה פוקר
(תנ״ך -ישעיה נה)
ובהקדמה לאבני מילואיםהסק (חלק ב׳ על אבן העזר),
כתב דעל הרוב מחשבות מינות ואפיקורסות יתולדו
גם מזדים ח�שׂ ך עבדיך אל ימשלו בי אז מן התאוות ,יען בהפקירא ניחא ליה ורוצה למלא
איתם ונקיתי מפשע רב (תהלים יט ,יד) תאות נפשו ,לכן חושב מחשבות וחוקר בעיקרי
הדת ומחוקר נעשה פוקר והכל כדי שיהיה חפשי
שישמור עצמו מלעבור גם על עבירות קטנות
מכל דת ונימוס ויוכל לעשות מה שלבו חפץ ,וכן
...כאשר פירשתי הפסוק גם מזדים חשוך עבדך אל אמרו חז”ל (סנהדרין סג ב) לא עבדו ישראל עבודה
ימשלו בי אז איתם ונקיתי מפשע רב ,פירש אל יסיתו זרה אלא כדי להתיר להם עריות בפרהסיא (ע’ לעיל
מאורות הילקוט
אסק .בעל ילקוט אליעזר זצ״ל ,רבי אליעזר זוסמן סופר מגדולי רבני ארץ הגר .תלמיד הכתב סופר והמהר"ם שיק .בעמ״ח ילקוט אליעזר,
הִמקנה ועוד .נלב״ע תרס״ג.
עט סופרִ ,
בסק .לרבי שמואל לניאדו מח״ס כלי חמדה על בראשית רבה.י״ל בונציה שנת שנ״ו.
גסק .מאי דעתך משום דכתיב (תהלים קד ,לה) יתמו חטאים ,מי כתיב חוטאים חטאים כתיב ,וברש״י :שיכלה יצר הרע.
דסק .ת"ש (דברים כב ,ב) והיה עמך עד דרוש אחיך אותו וכי תעלה על דעתך שיתננו לו קודם שידרשנו אלא דרשהו אם רמאי הוא או
אינו רמאי.
הסק .להג״ר ארי׳ ליב הכהן העללער זצ״ל מעיר סטריא .מגדולי האחרונים ,בעהמ״ח קצות החושן ,ושב שמעתתא .נלב״ע תקע״ג.
גס הבושת ימי תרשע | פניני ילקוט הגרשוני
וכבר כתבו המפרשים שלכך נענש אלישע אחר שלא ויפתו אותי לאמר -אז איתם -אז כבר אני תם וישר,
שב בתשובה אף על פי ששמע מאחורי הפרגוד קול ונקיתי מפשע רב ,כאשר אני נקי מפשע רב וגדול
כרוזא ״שובו בנים שובבים חוץ מאחר״ (חגיגה טו א) כעבודה זרה ,גילוי עריות ושפיכות דמים[ ,לא] כי
לא היה לו לשמוע בקול ההוא כי אם לשוב -וכמו אם אשמור צעדי גם מעבירות קלות כמו מעבירות
שהמליצו על זה (ראשית חכמה שער הקדושה פרק יז חמורות( .שוב מצאתי שכיוונתי בזה לדעת ידיד נפשי הגאון
אות כא) כל מה שיאמר לך בעל הבית עשה חוץ מפאקש שליט״א בספרו ילקוט אליעזר על תהלים).
מצאזסק ,כנודע. spacer
(אות ל -לקוטי אגדה -מסורה)
אפילו נשתקע האדם במצולות ים החטאים
אם ישוב מיד יקבלו הקב״ה
אני הגבר ראה עני בשבט עברתו (איכה ג ,א) בודאי אם יתחיל האדם לפשפש במעשיו ימצא תילי
תילים של עבירות נוסעים אחריו ,ויש לו על מה לשוב
בדרך צחות :בלי תשובה לא יועיל מה
שהולך לכפרות לפנות בוקר
וטענתו בטלה ומבוטלת לא שרירא ולא קיימא.
(עיין מה שכתב בספר בינה לעתים (דרוש מט) בפסוקים הללו ועתה נשוב לדברי...שיצא לטעון כי הוא חטא הרבה
וינעם לך). יותר מדאי ואין תקוה שישוב ה׳ וירחמהו -וגם זה
הבל ורעות רוחוסק ,כי בודאי אין לך דבר שעומד בפני
חסק
ושמעתי שהרב הצדיק מו״ה מאיר מפרימישלאן
התשובה כמו שכתב הרמב״ם בהלכות תשובה (פרק
ז״ל לעג על אותן החושבים דבמה שמסבבים עליהם
ג) אפילו כפר בעיקר כל ימיו וברגע האחרונה הוא שב,
הכפרות בערב יום הכיפורים כבר יוצאים בזה חובת
הקב״ה מקבלו ,וכמאמר הפייטן (בתפלת ונתנה תוקף)
תשובה ,וכבר יש להם מחילה סליחה וכפרה.
עד יום מותו תחכה לו וכו׳ [אם ישוב מיד תקבלו].
ואסמכיה לה אקרא [בדרך צחות] -אני הגבר (תרנגול
מלשון קרא הגבר) דהתרנגול אומר על עצמו אני הגבר וראיה ממה שנגאלו אבותינו ממצרים בזכות
ראה עני בשבט עברתו ,אותי נהג האדם ויולך בעוד התשובה ,כמו שכתוב במדרש רבה (פרשת שמות)
חושך ולא אור ,כהמנהג לסבב הכפרות קודם עלות וירא אלקים את בני ישראל -שעשו תשובה (ועיין
השחר ,וחושב כי כבר יצא בזה ידי חובת תשובה. רש״י שיר השירים בפסוק התאנה חנטה פגיה בשם הפסיקתא)
ושם היו משוקעים במ״ט שערי טומאה ,ואף על פי
ועל זה אומר התרנגול -אם אך בי ישיב -יהפוך ידו
כן נתקבלה תשובתם ונגאלו ,הרי לך ראיה ברורה
כל היום ,יוכל להפוך ולסבב ידו כל היום בלתי הואיל
שאפילו נשתקע האדם במצולות ים החטאים אם
לו מאומהטסק .
(תנך -איכה -אני הגבר) ישוב מיד יקבלו הקב״ה ,ויפתח ידו לקבלו בתשובה.
מאורות הילקוט
וסק .ע״פ קהלת (א יד).
זסק .ע״פ פסחים (פו ב).
חסק .הרה”ק רבי מאיר מפרמישלאן בן הרה”ק רבי ארון אריה ליב בן רבי מאיר הגדול מפרמישלאן (מראשוני תלמידי הבעש”ט) תלמיד
מובהק של רבי מרדכי מקרמניץ וכן קבל מהחוזה מלובלין זצ״ל .נודע בצדקתו ,בקדושתו ובפקחותו ,וכפועל ישועות בקרב הארץ .מח״ס
דברי מאיר ,מרגניתא דרבי מאיר ועוד .נלב״ע תר״י.
טסק .וז״ל רבינו שם :העתקתי שיחה נאה זו מפני חיבת הקודש ,אם כי ידעתי כי רבים יאמרו כי לא נאה להדפיס זה בספר ,בכל זה הבאתי
שיחת חולין של הצדיק הלז ,וכמאמר חז״ל בפסוק [תהלים א ג] ועלהו לא יבול אף שיחת חולין של תלמידי חכמים וכו׳[ .ז״ל הגמרא :אמר
רב המנונא אמר רב מנין שאפילו שיחת תלמידי חכמים צריכה לימוד -שנאמר ועלהו לא יבול (סוכה כא ב) ,ואמרו עוד (בראשית רבה ס
ח) יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים] .ועיין מה שהאריך רבינו ,הבאנו דבריו בפניני ילקה״ג -בפניני הנ״ך (איוב א ,ז) להתנצל
על דרכו להביא דברים בדרך מליצה וצחות עיי״ש ותמצא נחת.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה דס
שבת שובה
לכך תשובה תולה עד יום הכפורים ,שאז הוא מקור
שובה ישראל עד ה׳ אלקיך (הושע יד ,ב)
הרחמים לקבל בתשובה ,עד כאן דפח״ח.
ועל פי דבריו הקדושים נראה לי לפרש הפסוקים למה במצות עשה נמחל מיד בעת התשובה
ובל״ת תולה עד יום הכיפורים
שובה ישראל עד ה׳ אלקיך וגו׳ ואיתא בילקוט (הושע
יד) תני בשם רבי מאיר שובה ישראל בעוד שהוא ...ובדרך אגב אעתיק מה שכתב עוד בדרושי הצל״ח
ה' במדת הרחמים ,ואם לאו אלהיך ,היינו שישובו דרוש הנ״ל (דרוש ז) להסביר דברי חז״ל יומא (דף פו א)
בעשרת ימי תשובה עד שהוא במדת הרחמים, עבר על עשה [ושב ,אינו זז משם עד שמוחלין לו
דבעשרת ימי תשובה שערי רחמים פתוחים שנאמר (ירמיהו ג יד) שובו בנים שובבים ,עבר על לא
והקדוש ברוך מתנהג במדת הרחמים -ומה תרויחו תעשה ועשה תשובה תשובה תולה ויום הכפורים
בזה? -קחו עמכם דברים ושובו אל ה׳ ,היינו שיהיה מכפר שנאמר (ויקרא טז ל) כי ביום הזה יכפר עליכם].
די בוידוי וחרטה לבד ,ואם לאו ,רק שתמתינו ולא
וצריך לדעת מה החילוק בין עשה ללא תעשה ,ולמה
תשובו בעשרת ימי תשובה רק בשאר ימות השנה,
במצות עשה יכופר מיד בעת התשובה ואינו זז משם
אז אלקיך ,כלומר אז יתנהג עמך ה׳ במדת הדין ,ולא
עד שמוחלין לו ,ומדוע לא תעשה יהיה תולה עד יום
יהיה די בוידוי וחרטה לבד ,כי אם תצטרכו לסיגופים
הכיפורים -והלא עשה דוחה לא תעשה?
לפי משקל עונותיכם ,וא״ש.
(אגדות הש״ס -ראש השנה יז א -ובדרך אגב) וכעת נראה לי טעם הדבר על פי שחקרתי אם מדה
זו שהקדוש ברוך הוא מקבל שבים היא מצד מדת
הרחמים ,או היא גם מצד מדת המשפט במדת הדין.
קחו עמכם דברים ושובו עד ה׳ (הושע יד ,ג)
ואמרתי לחלק בין הפרקים ,שתשובת המשקל
בעת שתלכו לעולם הבא קחו עמכם
הדברים של עולם הזה
שהאריכו בספרי המוסר בסיגופים די משקל הנאת
העבירה ,אם עשה כן תשובה זו היא גם מדת הדין,
פירשו ז״ל על פי מאמר חז״ל בפרקי אבות (ו ט) אבל תשובת הוידוי והחרטה בלי סיגופים לזה צריך
שבשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לאדם לא מדת הרחמים.
כסף ולא זהב ולא מרגליות אלא תורה ומעשים
והנה כל ענין משקל הסיגופים שהאריכו חכמי
טובים בלבד.
המוסר היא לפי ענין הנאה שנהנה מעבירה ,ככה
וזה שכתוב קחו עמכם דברים ,בעת שתלכו לעולם יסבול סיגופים -וזה שייך בעבירה שעבר במעשה
הבא קחו עמכם הדברים של עולם הזה ,ומה הם ונהנה מן המעשה ,כמו אוכל חזיר וכדומה .אבל
אותם הדברים ,לזה אמר ושובו עד ה׳ דהיינו תשובה ישב ולא עשה מצות עשה ,שעבר בשב ואל תעשה,
ומעשים טובים. אין כאן שום הנאה מעבירה ואין כאן שום שייכות
(תנ״ך -הושע -יד ,ג)
לתשובת המשקל ,ודי לו הוידוי והחרטה מצד הדין,
ואם כן כיון שתשובה מועיל גם מצד הדין ,לכך לא זז
אשור לא יושיענו על סוס לא נרכב ולא משם עד שמוחלין.
נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו (הושע יד ד)
אבל עבר לא תעשה ,אף שהתחרט והתודה ,מכל
בעת שהעני מבקש מהעשיר ,לא יאמר לו שיבטח בה' מקום מצד מדת הדין צריך סיגופים לתשובת
נלע"ד כי מלת "ולא נאמר עוד" קאי גם על מאמר המשקל.
הס הבוש תבש | פניני ילקוט הגרשוני
לגר ליתום ולאלמנה ואכלו בשעריך ושבעו (להלן)"אשר בך ירוחם יתום" ושיעור הכתוב ,ולא
(תנ״ך -הושע -יד ,ד) נאמר עוד אלקינו למעשה ידינו ,גם לא נאמר עוד,
אשר בך ירוחם יתום ,והוא על פי מה שכתב בספר
לחמי תודהעק על מאמר חז"ל (מובא בילקוט ירמיה רמז
מי חכם ויבן אלה נבון וידעם כי
רפ"ב) ויאמר ה' על עזבם את תורתי -הלואי אותי
ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם
עזבו ותורתי שמרו ,והוא פלא ,ופירש הנ"ל כי הנה
ופושעים יכשלו בם (הושע יד י)
לפעמים יבוא איש עני ואביון או יתום ואלמנה לבקש
כיון שישראל בנים למקום פשוט בעיניהם שיוותר עזרה מאיש עשיר ,ותחת אשר יושיט ידו באמתחתו
להם על הכל ,וע״כ אינם דואגים לשוב לתת לו אגורת כסף ,הוא משיב לו ״בטח בה' כי אל
רחום ה' ולא ירפך ולא יעזבך״ וכו' ומדבר על לבו
נלע"ד דקאי על מה שכתוב לעיל שובה ישראל עד ה'
כהנה וכהנה דברי תנחומים ,ובאמת לא זו הדרך ולא
אלקיך וגו' ועל זה אמר מי חכם ויבן אלה נבון וידעם
כן ציותה לנו תורתנו הקדושה ,אבל אומרה תורה
האיך מהני תשובה ,הלא הקב"ה מלך ,ומלך שמחל
(דברים טו יא) כי יהיה בך אביון וגו' פתח תפתח את ידך
על כבודו אין כבודו מחול (קידושין לב ב) ,לזה אמר
וגו' די מחסורו אשר יחסר לו ,וזה שאמרו חז"ל הלואי
כי ישרים דרכי ה' שצוה לנו לשוב בתשובה ,כי אנו
"אותי" עזבו כלומר הלואי עזבו אותי לומר לעני שאני
יש לנו דין בנים למקום והאב שמחל על כבודו כבודו
אושיע לו ,רק "תורתי" שמרו ,לתת לעני די מחסורו
מחול ,לכן צדיקים ילכו בם ,אבל ופושעים אדרבה
כמו שכתוב בתורה ודפח"ח.
יכשלו בם ,כי אומרים מאחר שאנו בנים למקום,
אם כן יוותר לנו הכל כרחם אב על בנו ,וכמו שפירש [וכבר כתבו בספרים דידוע דבכל המדות הרעות
בספר כלי יקר פרשת האזינו בפסוק (דברים לב ה) בניו יכולים לעבוד את ה' כמו שאמר התנא (אבות ה כ)
מומם שעיקר מומם הוא מה שקראם הקב"ה בניו, הוי עז כנמר וכו' ונאמר (תהלים קלט כא) הלא משנאיך
על כן פשוט בעיניהם שירחם ה' עליהם כרחם אב על ה' אשנא ,וכן הוא אומר (דברים יג ט) לא תחמול ולא
בנים ומתוך זה גבה לבם עד להשחית ,ע"ש ודו"ק. תכסה וגו' וכן כיוצא בו בכל המדות רעות (חולין
קט ב) כל מאי דאסר לן רחמנא שרי לן כוותיה ,ואיך
הפושעים סוברים דבצדקה וגמ״ח
שלהם המה מכפרים על הכל יכולים לעבוד את ה' במדה רעה של חסרון בטחון?
אמנם לפי הנ"ל גם למדה הרעה הזאת יש זמן ,דהיינו
ובשם הגאון ר' הילל ל"ש [ליכטנשטיין] ז"ל
בעת שעני דופק דלתיו ומבקש ממנו עזרה בצרה,
מקאלאמעאאעק שמעתי כי ישרים דרכי ה' מה
אז צריך להשתמש במדת חסרון בטחון שלא לומר
שצוה לנו להיות רחום וגמול חסדים שהם דרכי ה'
להעני בטח בה' והוא יושיעך רק צריך להושיט לו את
כמו שפירש רש"י בסוף פרשת עקב בפסוק (דברים
שרביט הזהב ולתומכו ולסעדו במנה אחת אפים].
יא כב) ללכת בכל דרכיו -הוא רחום ואתה תהא רחום
הוא גומל חסדים ואתה גומל חסדים ,וצדיקים ילכו וזה שכתוב ולא נאמר עוד "אלקינו" יעשה "למעשה
בם ,אבל ופושעים אדרבה יכשלו בם ,כי הם סוברים ידינו" שהוא יעשה ויפעל ישועה ועזרה במקום
דבצדקה וגמילות חסדים שלהם המה מכפרים שצריך מעשה ידינו שאנחנו נעשה ונפעל גם לא
על הכל ולא יחשוב ה' להם כל עון אשר חטאו ׄנׄאמר עוד "אשר בך ירוחם יתום" כי אם אנחנו נרחם
ודו"ק ודפח"ח. עליו כמו שציותה לנו תורה הק׳ (דברים כו יב) ונתת
מאורות הילקוט
עק .להג״ר צבי הירש הלוי הורוויץ זצ״ל אב״ד פרנקפורט ,בנו ומ״מ של הגאון בעל ההפלאה ,מח״ס מחנה לוי ולחמי תודה .נלב״ע תקס״ה.
אעק .מגדולי תלמידי החתם סופר זצ״ל .מגדולי הלוחמים נגד הרפורם וההשכלה .נלב״ע תרנ״א.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה וס
דאגה ופחד העונש ולא ישבע מן העבירה כשאר הטעם שהקב"ה גילה עונש העבירות
אבל לא שכר המצוות
אומות העולם אשר אין פחד לנגד עיניו ,ועל ידי זה
ינוכה להם מן העונש ,וזה ענין שבין חוטאי אומות ועל מה שחתם הושע הנביא ספרו ופושעים יכשלו
העולם אחרי כי אין פחד בקרב לבם טועמים טעם בם והיה יכול לסיימו וצדיקים ילכו בם אחר ופושעים
חטא ולא כן רשעי ישראל. יכשלו ,כתב בספר עשרה מאמרותבעק (מובא בליקוטי
חבר [בן חיים] פרשת בלק) כי זה סיום בטובה בנבאר
וזה שאמר השי"ת תרד כל אומה עם אלהיה לגהינם
דברי המדרש לעתיד לבא יאמר מדת הדין לפני
לומר אני מעיד על בני גם בעת חטאם היה פחדתי
הקב"ה הללו עוברי עבירה והללו עוברי עבירה מפני
עליהם ולא טעמו טעם חטא ,וזה ענין מאמר הושע
מה אלו נכנסין לג"ע ואלו יורדין לגיהנם מיד אומר
מי חכם ויבן אלה נבון וידעם כי ישרים דרכי ה' אשר
השי"ת תרד כל אומה עם אלהיה לגיהנם ואף הקב"ה
גילה בתורה הק׳ עונשי העבירות ,כי על ידי זה
יורד עם ישראל שנאמר גם כי אלך בגיא צלמות לא
צדיקים ילכו בם ,יקנו על ידי זה שלימות ,ופושעים
אירע רע כי אתה עמדי ,וביאר הגאון כי השי"ת גילה
אם גם יכשלו ,אבל בם בפחד העונש עליהם ,עכ״ד
מהאי טעמא עונשי העבירות אף שלא גילה שכר
מהרמ"ע מפאנו ודפח"ח ש"י.
(תנ״ך -הושע יד ,י) המצות למען [אשר] בעת יחטא הישראלי יהיה בלבו
גדולה תשובה
והנה כל זמן שהיה לנו הקדושות הללו בשלימות
הוא היה אומר הכל נתון בערבון...
לא נשתרגו חובות על צוארינו ,ומעולם לא לן אדם
החנות פתוחה והחנוני מקיף והפנקס
בירושלים ועבירה בידו ,דתמיד של שחר היה מכפר
פתוח והיד כותבת וכו׳ (אבות ג טז)
על עבירות של יוםדעק ,ועכשיו אין לנו כפרה והחובות
מתרבות מדי יום ביומו ,וזה שכתוב הכל נתון בערבון בעשי״ת צריך להתבונן על שלא נשאר ביהמ״ק
כל הקדושות שהיו לנו נתונים בערבון ,שנתמשכן ואין מה שיכפר בעדנו רק תשובה ומעש״ט
בעונותינו ,ולכן מצודה שהיא מצודת היצר הרע וראיתי בספר דרושי הצל"ח מהגאון בעל נודע
פרוסה על כל החיים ,והחנות פתוחה והחנוני מקיף ביהודא זי"ע (דרוש כ"ח לשבת תשובה) פירוש נחמד
והחובות מתרבים . בדרך מוסר ,הנה כמה קדושות הי' לנו (כלים א ו) עשר
spacer קדושות ארץ ישראל מקודש וכו' עד קדשי הקדשים,
והנה הבעל חוב הבא לפני המלך לבקש הרחבת והנה כתיב (שמות לח כא) אלה פקודי המשכן משכן
זמן צריך לראות אם יש לו בטחונות דבר המתקיים שנתמשכן בעונותינוגעק ולא נשאר לנו מאומה כי לא
שהוא נחלאות ובתים ,ואם אין לו אין נותנים לו מבעיא שאין לנו לא קדשי קדשים ולא פרוכת ולא
הרחבת הזמן. מזבח כפרה ולא ירושלים אפילו ארץ ישראל אין לנו.
מאורות הילקוט
בעק .לרמ״ע מפאנו זצ״ל.
געק .ברש״י שם[ :משכן משכן] שני פעמים רמז למקדש שנתמשכן בשני חורבנין על עונותיהן של ישראל.
דעק .אמר ר"י בר סימון מעולם לא היה לן אדם בירושלים ובידו עוון .כיצד? תמיד של שחר מכפר על עבירות שבלילה ושל בין הערבים
מכפר על עבירות שביום שנאמר 'צדק ילין בה' (במדבר רבה כא כא).
זס הבושת הלודג | פניני ילקוט הגרשוני
לפניו ,כי דרשו ה' בהמצאו שהוא מצוי אפילו ליחיד, כן אנחנו כל זמן שהיה בית המקדש היה לנו דבר
ועיקר הדביקות להתפלל על כבוד שמו הגדול שלא של בטחון ,והיו מרחיבים לנו זמן -אבל עכשיו אין
יהא מחולל בגלות (עיין שם עוד דברי מוסר הרבה ,היש לך לנו שום בטחון ,הכל נתון בערבון ומצודה פרוסה
חיך מתוק מזה ,דפח"ח שפתים ישק). על כל החיים ,כי הקדוש ברוך הוא שפך חמתו על
(אותיות -ליקוטי אגדה -בפרקי אבות עצים ואבנים (קידושין לא ב) וגבה חובות מהם וניצולו
ישראל ,אבל עכשיו שכבר הכל נתון בערבון ,ולכן
מצודה פרוסה על כל החיים לגבות מהאדם בעצמו,
נחפשה דרכינו ונחקורה
והרשע בעונו ימות אם לא ישוב.
ונשובה עד ה׳ (איכה ג ,מ)
הכל נתון בערבון ומצודה פרוסה על כל החיים ,הכל
בענין תשובה ועשה דוחה ל״ת
נתון בערבון כל ישראל ערבים זה בזה ומצודה פרוסה
ראיתי בספר בנין אריאלהעק שכתב לקשר הפסוקים בעון היחיד על כל החיים.
במגילת איכה (איכה ג מא) נחפשה דרכינו ונחקורה
הכל נתון בערבון אפילו בניו ובנותיו הקטנים ,כי אלו
ונשובה עד ה' נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים
נטל הקב"ה בשעת קבלת התורה לערבון ,ומצודה
נחנו פשענו ומרינו אתה לא סלחת ,דהנה איתא
פרוסה על כל החיים אפילו על הקטנים שאינם בני
בילקוט (ריש פרשת האזינו) עתידה כנסת ישראל
עונשין ולכן ראוי לאדם לחוס על בניו ובנותיו הקטנים
שתאמר לפניו רבונו של עולם ,כבר כתבת לאמר
ולשוב מעבירות שבידו.
(ירמיהו ג א) הן ישלח איש את אשתו ,והלכה מאתו
והיתה לאיש אחר הישוב אליה עוד ,אומר לה כלום הפנקס פתוח והיד כותבת וכו' התנא מתמיה לא די
כתבתי אלא איש והלא כבר נאמר (הושע יא ט) כי אל שאנו ישנים שינת העצלות מן התשובה בכל השנה
אנכי ולא איש עיי"ש. הלא עתה הגיע הזמן שהפנקס פתוח והיד כותבת,
כי ספרים נפתחים ובני אדם נכתבים ונחתמים על
וזה שכתוב נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'.
ידי היד העליונה ,וגם זכרון ירושלים נפקד למעלה
וכי תימא הן ישלח איש את אשתו וגו' ,לכן אמר
אם ראויים ישראל לגאול ,ולכן עורו נא והתעוררו
נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים כי אל הוא ולא
נא (ישעיה סב א) למען ציון לא אחשה ולמען ירושלים
איש ,אך על זה קשה הלא בלאו הכי הא קיימא לן
לא אשקוט.
עשה דוחה לא תעשה וכמו שכתבו המפורשים אהך
דאיתא בסוף יומא (פו ב) גדולה תשובה שדוחה את וכל הרוצה ללות יבא וילוה ,אמר התנא כיון שעתה
לא תעשהועק עיין שם ,אבל מוהר"ם גלאנטי כתב היד כותבת דהיינו בין ראש השנה ליום הכפורים ,לכן
על פי התוספות עירובין (דף ק) דעשה הבאה על ידי כל הרוצה ללות ,על דרך (בראשית כט לד) הפעם ילוה
הפשיעה אינו דוחה לא תעשה ,לזה אמר נחנו פשענו אישי ,כל הרוצה להתדבק יבא וילוה וידבק עצמו כי
ומרינו ,הרי העשה באה על ידי פשיעה לכן אתה לא כל השנה לרבים מסורה ,אבל עתה כל הרוצה ללות
סלחת ודפח"ח ש"יזעק . אפילו היחיד שרוצה להתדבק בשכינה ,דרך מפולש
מאורות הילקוט
העק .להג״ר שאול מאמשטרדם זצ״ל ,מגדולי רבני אשכנז ,נלב״ע בשנת תק״נ.
ועק .אמר ר' יוחנן גדולה תשובה שדוחה את לא תעשה שבתורה שנאמר (ירמיהו ג ,א) לאמר הן ישלח איש את אשתו והלכה מאתו
והיתה לאיש אחר הישוב אליה עוד.
זעק .בספר תוספות יום הכיפורים הביא כן משמו ,ובספר וילקט יוסף [מאנדלקארן] הביא תירוץ זה בשם הגר"ח מבריסק .ועיין בספר דף
על הדף שמפלפל על תירוץ זה לפי יסודו של הגרעק"א (בדרוש וחידוש כתובות מ' ע"א) דמקום שהעשה בא תמיד על ידי פשיעה דוחה
לא תעשה אפילו על ידי פשיעה ,עיי"ש.
והעיר ידידי הרה״ג ר׳ אליעזר אבראמאוויטש שליט"א דשפיר יש תשובה שלא על ידי פשיעה והוא המבואר בספרים בשם תשובת
ר' סעדיה גאון שכל שמשיג גדלות הבורא פוסל עבודתו של אתמול ,וא"ש תירוץ המהר"ם גאלאנטי .והבן.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה חס
אך עתה בעוונותינו הרבים שנסתלק השי״ת מבינינו צעקה על שנסתלק השכינה מאתנו
והלך לו למקומו הראשון שהוא השמים ,אין לנו
ולענ"ד בהקדם מה שכתב בעל מדרש שמואל
חעק
לפטור עצמנו בטענה הנ״ל דהוי שמירה בבעלים ועל
בספרו לחם דמעה בפירוש הפסוק נשא לבבנו אל
כן צריכים אנו לעשות תשובה.
כפים בתפלות ותחנונים ,ועיקר הצרה אשר נהיה
וזה שכתוב נחפשה דרכנו ונחקורה ונשובה עד צועקים עליה הוא בשביל האל ,שנסתלק השי"ת
ה׳ (איכה פרק ג) .וכי תימא הלא בלאו הכי שמירה מבינינו כי עד עתה היה שוכן בקרבנו כמו שנאמר
בבעלים פטור? לזה אמר :נשא לבבנו אל כפים אל ושכנתי בתוכם ,ועתה הלך לו למקומו הראשון שהוא
אל בשמים וליכא שמירה בבעלים. השמים ,וזה שכתוב אל אל בשמים ,בשביל האל
אשר חזר לשכון בשמים ,ודפח"ח.
ואם תאמר :אכתי גם בגלות הקב״ה שומר ישראל
כמו שכתוב (ויקרא כו מד) ואף גם זאת בהיותם בארץ כשהשכינה שרוי׳ בישראל ,אם חטאו
אויביהם לא מאסתים וכו׳? פטורים משום דהו״ל שמירה בבעלים
ונקדים עוד מה שכתבו המפרשים בפסוק (במדבר
לזה אמר נחנו פשענו ומרינו ,ואיכא למאן דאמר
כג כא) לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל
בגמרא דפשיעה בבעלים חייב משום דפושע
ה׳ אלקיו עמו וגו׳ דכל אדם קיבל עליו שמירה על
כמזיקפק וא״ש נכון בעזהשי״ת.
הנשמה לשומרה בטהרה ,אבל בזמן שהשכינה
(אותיות -אות ת -תשובה)
שרויה בישראל וה׳ שוכן בקרבנו הוי ליה שמירה
בבעלים ,ואנן קיימא לן שמירה בבעלים פטור (בבא
על כן יאמרו המשלים באו מציעא פא א) כמו שכתוב אם בעליו עמו [לא ישלם]
חשבון (במדבר כא כז)
-וזה שכתוב לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל
כשמתבודד האדם בינו לבין קונו ושוקל את מעשיו בישראל -והטעם -יען ה׳ אלקיו עמו ,ושמירה
כל יום בפלס האמתי ,יראה כי אין עבודתו בשלימות בבעלים פטורטעק .
אמר שמואל אנא להא מלתא חלא בר חמרא לגבי
מאורות הילקוט
חעק .לרבי שמואל די אוזידא זצ״ל ,מגורי האריז״ל בצפת ,נלב״ע שס״ד.
טעק .ראיתי מובא מה שכתב הגה״ק מאוסטרובצה זצ״ל בספרו מאיר עיני חכמים שביאר דבר נפלא על פסוק לא הביט און וכו׳ ,כתבו
המפרשים הטעם שהקב"ה מוחל לעוונותיהם של ישראל ,משום שהם דבוקים בהקב"ה בבחינת "בעליו עמו" ואמרה תורה "אם בעליו
עמו לא ישלם" ,אבל הדין הזה נאמר רק אצל "שואל" ,אבל בפשיעה לא שייך לפטור ב"בעליו עמו" .אבל י"ל שדין פשיעה נאמר בפרשה
של שומר חנם שהיא קודמת לפרשת שואל ,ואם נאמר שמקרא נדרש לפניו ולפני פניו ,אז הפסוק "אם בעליו עמו לא ישלם" נדרש גם על
פשיעה בפרשה של שומר חנם ,ממילא פטור "אם בעליו עמו" גם בפשיעה.
והנה ,בברית בין הבתרים נאמר לאברהם "כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה" ,לפי פשוטו של מקרא
הכוונה שהעבודה והענוי יהיה ד' מאות שנה ,אבל כיון שישראל יצאו לפני הזמן של ד' מאות שנה ומקרא נדרש לפניו ,על כן נתקיים הד'
מאות שנה לא ב"עבדום וענו" אלא ב"גר יהיה זרעך בארץ לא להם" שהתחילה בלידת יצחק ,לכן אמר הכתוב "לא הביט און ביעקב ולא
ראה עמל בישראל" כי הוא מוחל להם משום "ה' אלקיו עמו" והרי בעליו עמו ,אבל קשה שפשיעה בבעליו עמו פטור נאמר רק לגבי שואל,
ע"כ באה התשובה "אל מוציאם ממצרים" לפני הזמן של ד' מאות שנה ,ואיך מתקיים הציווי של ד' מאות שנה? ועל כרחך משום שמקרא
נדרש לפניו ומתקיים ב"גר יהיה זרעך" ,לכן גם פשיעה בבעלים פטור משום "אם בעליו עמו לא ישלם ,עכת״ד.
ועד״ז ראיתי מובא מה שאמר הבית ישראל מגור (משפטים תשי״ט) בשם השפת אמת שיהודי שהוא חי כך בתורת שואל ,אזי אפי‘ אם
הוא נכשל ושבר והפיל והרס ,אעפ“כ הוא פטור כדין ’שאלה בבעלים‘ שהרי ’בעליו עמו‘ שהוא דבוק בהשי“ת בכל מעשיו ,ויודע שהכל
שאול ממנו ית‘ ואינו מייחס לעצמו שום הצלחה כלל ,רק ’השם אלקיו עמו‘ .משא“כ שומר חינם שאינו שואל ,חייב בפשיעה ,אך שואל
שבעליו עמו פטור וי“א אף בפשיעה .כי ’ה‘ אלקיו עמו‘ ולא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל ,ופרש“י שאפי‘ כשיש עבירות אינו
מסתכל רק על הטוב [וז״ל רש״י :לא הביט און ביעקב וגו׳ כתרגומו ,ד"א אחרי פשוטו הוא נדרש מדרש נאה ,לא הביט -הקב"ה און שביעקב
שכשהן עוברין על דבריו אינו מדקדק אחריהם להתבונן באוניות שלהם ובעמלן שהם עוברים על דתו .עמל -לשון עבירה כמו הרה עמל
כי את העמל וכעס תביט לפי שהעבירה היא עמל לפני המקום .ה' אלהיו עמו -אפילו מכעיסין וממרים לפניו אינו זז מתוכן .ותרועת מלך
בו -לשון חבה ורעות כמו רעה דוד אוהב דוד ויתנה למרעהו וכן תרגם אונקלוס ושכינת מלכהון ביניהון] ,כיון שהיה ה‘ אלקיו עמו הרי הוא
שואל בבעלים ואינו מסיח דעתו ממנו ית‘ ,ולכן ’בעליו עמו לא ישלם‘ ,עכת״ד.
פק .בבא מציעא (צה ב) ובראשונים שם.
טס הבושת הלודג | פניני ילקוט הגרשוני
אבא דאילו אבא הוה סייר נכסיה תרי זימני ביומא
כי קרוב אליך הדבר מאוד (דברים ל ,יד)
ואנא לא סיירנא אלא חדא זימנא ,שמואל לטעמיה
האיך מקבל השי"ת את האדם בתשובה דאמר שמואל מאן דסייר נכסיה כל יומא משכח
איסתרא (חולין קה א)
בספר חוות יאיר חדשבפק האריך הרבה בקושיא האיך
מקבל השי"ת את האדם בתשובה -הא נראה ונדחה בהקדמה לספר הק׳ אמרי יוסף (דפוס מ' סיגעט שנת
ואינו חוזר ונראה? עת"ר) פירש בשם אביו הגאוה"ק מ' יוסף מאיר
אפק
זצ"ל אבדק"ק ספינקא יע"א בדרך מוסר ,דאיתא
ועיין מה שכתבתי אני עני בילקוט הגרשוני (אותיות -
בזוהר הק׳ ובספרים הק׳ דהאדם צריך להיות ממארי
חלק א) אות "בעלי חיים אין נדחין" ותמצא נחתגפק ,
דחושבנא בכל לילה לחשוב עם נפשו ולפשפש
הטעם דתשובה מועילה במעשיו אם לא הכעיס בהם את הבורא ית"ש ,ואם
היה הכל לשם שמים בלי שום פניות אחרות ח"ו,
[וז״ל ]:בספרי הדרוש כתבו דלכך מקבל הקב”ה את
האדם בתשובה ,אע”ג [דקיימא לן] דנראה ונדחה ואיתא בספרים הקדושים דהמדות של האדם
אינו חוזרדפק -משום דבעלי חיים אינן נידחיןהפק . נקראים נכסים ,וזה שאמר שמואל ,אבא הוה סייר
נכסיה תרי זימני ביומא (דהיינו מעת לעת) ר"ל שהיה
עוד תירצו דהא בידו תמיד לעשות תשובה וכל
מתבודד ומפשפש במעשיו ב׳ פעמים במעת לעת,
שבידו לא הוי דיחוי (זבחים נט ב) ועל זה מרמז הפסוק
פעם אחת ביום ופעם אחת בלילה ,ואנא לא סיירנא
בפרשת נצבים (דברים ל יא) כי המצוה הזאת אשר
אלא חדא זימנא ביומא -רק פעם אחת במעת לעת
אנכי מצוך היום לא נפלאת היא [ממך] ולא רחוקה
היה מפשפש במעשיו לחשוב חשבון נפשו עם
היא וגו’ כי קרוב אליך הדבר מאוד וגו’ -ואם כן הוי
האלקים ית"ש ,שמואל לטעמיה דאמר שמואל
בידך לעשות תשובה ,וכל שבידו לא הוי דיחוי.
מאן דסייר נכסיה כל יומא משכח איסתרא ,דהיינו
ומה נעים לפרש בזה סמיכות הקרא (דברים ל טו) ראה שמוציא בעצמו דברים הנסתרים ממנו ,דמתחלה
נתתי לפניך היום את החיים דהכתוב כולל פה אלו היה מתדמה לו שהוא ישר והולך ,והכל לשם שמים,
השני טעמים דמועיל תשובה ולא הוי דיחוי .חדא - אבל כשמתבודד בינו לבין קונו ושוקל את מעשיו
כי קרוב אליך הדבר מאוד ,וכל שבידו לא הוי דיחוי, בפלס האמתי ,יראה כי אין עבודתו בשלימות עדיין,
ועוד -ראה נתתי לפניך היום את החיים ,וכל זמן ויש במעשיו נגד רצון הבורא ית"ש ,ועל ידי זה יקבל
שאתה חי לא שייך דיחוי -דבעלי חיים אינן נידחין - עליו לתקן את מעשיו בלתי לה' לבדו ,ע"כ.
וברוך ה’ החונן לאדם דעת שחנני בפירוש הזה. (אגדות הש״ס -אחר מס׳ מנחות -נשמט ממס' חולין)
(אות ב’ -בע”ח אינן נדחין)
מאורות הילקוט
אפק .מגדולי הצדיקים בדורו ,גדול תלמידי מהרי"א מזידיטשוב זצ״ל ,ממנו קיבל מלא חפניים בתורת הנסתר והוא אשר הסמיכו לאדמו"ר,
בקיאותו בקבלה הייתה לשם דבר ,ונודע כפועל ישועות .מח״ס אמרי יוסף על התורה ומועדים .נלב״ע תרפ״ט.
בפק .להגאון רבי אלעזר קאליר אב"ד קעלן .דרושים והספדים פראג ,תקנ"ב בהסכמות ה'נודע ביהודה' ,בעל ה'הפלאה' והבנין אריאל.
גפק .הבאנו דבריו בפניני התורה בפסוק כי קרוב אליך הדבר מאוד (דברים ל יד) .
דפק .דבר שהיה ראוי למצותו ואח״כ נדחה מלהיות ראוי שוב אי אפשר שיהא ראוי עוד -וא״כ אדם שהיה כשר ונדחה ע״י חטא שוב
לא יועיל לו לשוב.
הפק .רש״י (יומא ס״ד א) -אם אירעה להם שעת פסול עדיין יכולין להתקן כשיזדווג לו אחר ולא אמרי' הואיל ונדחה ידחה אלא בשחוטין
כגון מת המשתלח ישפך הדם ,ע״כ -ואם כן אדם כל זמן שהוא חי יכול לשוב.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה ע
ירגישו במעשיו הטובים ,כי מטא לההוא דיירא שהוא
זכור כי עפר אנחנו (תהלים קג ,יד)
העולם הזה בעי למיתב ,אמר ליה מה איכא בהדך
אמר קא מובילנא כרגא לקיסר ,תיכף שמפרסם כשמגיע יוה״כ ,אז מרגיש במעשיו ומתחיל לבכות
מעשיו תיכף שולטין בו ,קמו בליליא שהעולם הזה ולשוב בתשובה שלימה -ואומר גם זו לטובה
דומה ללילה ,שקלו כל דהוי גביה הפסידוהו כל
וצוף דבש בפי רבינו הגאון בעל נודע ביהודהופק ז"ל
הזכיות ומלינהו לסיפטא עפרא החטיאוהו עד שהוא
בספרו דרושי הצל"ח (דרוש כ') במאי דאיתא במסכת
מלא חטאים ופשעים ,כי מטא להתם אשתכח עפרא, זפק
תענית (כא א) יומא חד בעו לשדורי דורון להקיסר
פירוש כשמגיע יום הקדוש שאז יוצא מן המלון
ושדרו בהדי נחום איש גם זו ,כי מטא לההוא דיירא
כי (יומא כ) השטן ביומא דכפורי [לית ליה רשותא
בעי למיתב ,אמרו ליה מה איכא בהדך? אמר להו
לאסטוני] ,ובא לפני הקיסר ,אז הוא מרגיש במעשיו
קא מובילנא כרגא [מס] לקיסר ,קמו בלילא שרינהו
ומתחיל לבכות ולשוב בתשובה שלימה ,ואמר גם
לסיפתא ומלינהו עפרא ,כי מטא להתם אשתכח
זו לטובה ,גם זו שחטא יתהפך לטובה וזדונות יעשו
עפרא ,אמר אחוכי קא מחייכי בי יהודאי .אפקוה
זכיות ,אתא אליהו אמר ליה דילמא האי עפרא ,מה
למקטליה ,אמר גם זו לטובה ,אתא אליהו אמר ליה
שישראל אומרים ״כי עפר אנחנו״ -מעפרא דאברהם
דילמא האי עפרא מעפרא דאברהם אבינו הואחפק ,
אבינו הוא ,שאמר (בראשית יח כז) ״ואנכי עפר ואפר״,
דהוי שדי עפרא הוה חרבא ,גילי [קשין] הוה גירי,
דהוי שדי עפרא הוי חרבא ,שבזכות ענותנותו כבש
בדוק ואשכחי הכי הוה ,הוי ההוא מחוזא דלא יכול
כדרלעומר וחבריו ,בדקו ואשכחו הוי ההיא מחוזא
למכבשי שדי מההוא עפרא וכבשוה וכו'.
דלא יכלי למיכבשיה שהוא ירושלים עיר הקודש
מחוז חפצנו ,ואין אנו יכולים למכבשה מתחת ידי הנה האדם הוא שליח מלמעלה ,כי האדם נברא
זרים ,שדו מהאי עפרא עלה וכבשוה ,שאם אנו לצורך גבוה שיסגל מצות ומעשים טובים ,למיעל
נתודה בלב שלם ונעשה תשובה באמת עד שהאל כרגא [מס] למלך מלכי המלכים ,והאדם בעולם הזה
ית' יעיד עלינו שלא נשוב לכסלהטפק ,אז נוכל להושיע ראוי שידמה בעיניו כאורח נטה ללון ,וכי עיקר דירתו
לירושלים עיה"ק לגאול שכינת עוזינו במהרה בימינו בעולם הבא אחר מותו ,כי שם ביתו בגן עדן העליון,
אמן ,עכ"ד הנחמדים מזהב עם תוספת נופך משלי וכל ימיו בעולם הזה הוא רק אורח ,בכל יום הולך
בשינוי קצת מדבריו. ממקום למקום עד יגיע למחוז חפצו ,דרך כלל עולם
(אותיות -חלק ב -אות י -יוה״כ) הזה נקרא מלון ,ושם היצר הרע וכת דיליה שולטין,
המה בעלי הבית ,והאדם צריך להיות נשמר מהם,
בל יגנובו כל אשר לו ,וראוי להיות הצנע לכת בל
מאורות הילקוט
ופק .הגאון רבי יחזקאל סג״ל לנדא ,אב״ד פראג ,מגדולי פוסקי הדורות ,בעמ״ח שו״ת נודע ביהודה ,צל״ח ,דגול מרבבה ועוד ,נלב״ע תקנ״ג
זפק .וז״ל הגמרא :אמאי קרו ליה נחום איש גם זו דכל מילתא דהוה סלקא ליה אמר גם זו לטובה .זימנא חדא בעו לשדורי ישראל דורון
לבי קיסר אמרו מאן ייזיל ייזיל נחום איש גם זו דמלומד בניסין הוא שדרו בידיה מלא סיפטא דאבנים טובות ומרגליות אזל בת בההוא דירה
בליליא קמו הנך דיוראי ושקלינהו לסיפטיה ומלונהו עפרא (למחר כי חזנהו אמר גם זו לטובה) כי מטא התם [שרינהו לסיפטא חזנהו דמלו
עפרא] בעא מלכא למקטלינהו לכולהו אמר קא מחייכו בי יהודאי [אמר גם זו לטובה] .אתא אליהו אדמי ליה כחד מינייהו א"ל דלמא
הא עפרא מעפרא דאברהם אבוהון הוא דכי הוה שדי עפרא הוו סייפיה גילי הוו גירי דכתיב וכו׳ .הויא חדא מדינתא דלא מצו למיכבשה
בדקו מיניה וכבשוה עיילו לבי גנזיה ומלוהו לסיפטיה אבנים טובות ומרגליות ושדרוהו ביקרא רבה .כי אתו ביתו בההוא דיורא אמרו ליה
מאי אייתית בהדך דעבדי לך יקרא כולי האי .אמר להו מאי דשקלי מהכא אמטי להתם סתרו לדירייהו ואמטינהו לבי מלכא .אמרו ליה
האי עפרא דאייתי הכא מדידן הוא ,בדקוה ולא אשכחוה וקטלינהו להנך דיוראי.
חפק .רש״י -כשנלחם עם המלכים.
טפק .כמו שכתב הרמב"ם (פ"ב מהל' תשובה ה"ב) ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם.
אע הבושת הלודג | פניני ילקוט הגרשוני
תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד
במקום שבעלי תשובה עומדים אין
על פי הגמרא ביומא פרק יום הכפורים (פו ב) איזהו
צדיקים גמורים יכולים לעמוד (ברכות לד ,ב)
תשובה גמורה מחוי ר' יהודא באותו פרק באותה
אשה [באותו מקום] כו'. למה גדלה מעלת הבעל תשובה על הצדיק גמור?
וזה שאמרו במקום שבעלי תשובה כו' כלומר הצדיק עיין בחידושי אהבת איתןצק שבגליון העין יעקב לכאן
גמור אינו יכול להתייחד עם אשה ולעמוד עמה ביחוד שכתב דמיירי בעושה תשובה מאהבה וכו׳ עיין שם.
מפני האיסור חמור דיחוד ,ובעל תשובה יכול לעמוד
והנה לפי דבריו יש לומר טעם פשוט דגדלה מעלת
עמה כדי שיהיה בעל תשובה גמור .ובעל אזור אליהו
הבעל תשובה על הצדיק גמור ,משום דבתשובה
ז"ל פירש בזה מאמר חז"ל (ברכות יט א) אם ראית
מאהבה זדונות נעשים לו כזכויות ,ואם כן יש לו זכיות
תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה אל תהרהר אחריו
הרבה יותר מאשר לצדיק גמור ,כי אין צדיק בארץ
ביום שמא עשה תשובה ,וזהו הטעם שנתייחד עם
אשר יעשה כל כך מצוות כמו הרשע עבירות ,וכיון
האשה זאת כדי שיהיה תשובה גמורה ,ע"כ דפח"ח.
שעל ידי תשובה מאהבה נתהפכו כולם לזכיות ,אם
(אגדות הש״ס -אחר מסכת חגיגה -קונטרס אחרון)
כן יש לו זכיות יותר מלהצדיק גמור[ .שוב ראיתי
שכבר כתב כן בספר יד יוסף בשם ספר סמא דחיי
גדולה תשובה שמארכת ימיו יעויין שם].
ושנותיו של אדם (יומא פו ,א)
ובספר קול אריהאצק להגאון אבדק״ק בילסק יע״א
הלא בכמה מצוות יש סגולה לאריכת ימים כתב ,דלכן גדלה מעלת הבעל תשובה ,יען שזכיותיו
באו מכח זדונות ,והזדונות כולם עשאם בהתלהבות
כתב בספר אהל יעקבגצק בדרוש לערב ראש השנה
ובשמחה גדולה וכולם נעשו זכיות ,וזכיות כאלו
-לכאורה יפלא ,הלא גם בכל המצוות כן הוא כמו
בהתלהבות כזה ,אין לשום צדיק בעולם ,ולכן במקום
שכתוב והארכת ימים [בשילוח הקן] ,למען יאריכון
שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים
ימיך [בכיבוד אב ואם ועוד]?
לעמוד ,ודו״ק( .עיין שם עוד מה שכתב בזה).
גם מדוע לא אמרו מאריכים לו ימיו כו׳ כמו שאמרו (אגדות הש״ס -ברכות לד א -במקום)
(ברכות ח) המשלים פרשיותיו עם הציבור מאריכין לו
ימיו ושנותיו?
אבל יתכן כי כבר אמרו (ברכות יח ב) רשעים בחייהם פעמים יכול הבעל תשובה לעמוד במקום
שאסור לו לצדיק לעמוד...
קרויים מתים ,אם כן [נאמר על] מי שהיה רשע כל
ימיו ועשה תשובה יום אחד קודם מותו ,אין חייו רק וכעת בא לידי ספר אזור אליהו (דפוס ירושלים) מבעל
יום אחד[ ,והלא] הדבר לא כן הוא ,כי סגולת התשובה מדרש תלפיות ושבט מוסר זצ"ל (וראיתי בו בסימן ק"ע
השלימה היא מה שכל החטאים יהיו כלא היו וכאילו שגם הוא הולך בדרך הזה ושמחתי מאוד על שזכיתי לכוין
לא הרשיע מאומה ,ועוד ירויח כי נעשה מהם מצוות לדעת גדול)....ודרך אגב אעתיק מה שכתב בספר
וזדונות נעשו לו זכיות ,אם כן הוא חי מיום הולדו - אזור אליהובצק (סימן רל"א) בשם החכם רבי טוביה
וזהו גדולה תשובה שמארכת ימיו ושנותיו של אדם, הכהן ז"ל פירוש הלציי במאמר חז"ל במקום שבעלי
מאורות הילקוט
צק .להג״ר אברהם משכיל לאיתן זצ״ל ,בעל משכיל לאיתן ,מצפה איתן ,ועוד .וילנא תרפ״ג.
אצק .להג"ר ארי' ליב יעלין מבילסק מח"ס יפה עינים על הש"ס ושו"ת מצפה אריה.
בצק .מבעל מדרש תלפיות ושבט מוסר זצ"ל.
גצק .להמגיד מדובנא זצ״ל.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה בע
יעשה מה שלבו ונפשו הרוחנית אשר בקרב לבו רצה לומר השנים אשר היה חי עד הנה המה נחשבים
חפצים בטבעם לעשות המעשים אשר בהם תתקרב לו כולם לשנות חיים ,אם כן התשובה היא המארכת
הנפש אל מקורה ,ע"כ דפח"ח( .ועיין לעיל במסכת מועד לו ימיו ושנותיו ,לא הוא יתברך ,כי אינו חי יותר ,רק
קטן דף י"ז שהבאתי דבר זה בשם דברי שאול ,ואתה תחזה תַחי׳ השנים אשר עברו עליו ,וק״ל.התשובה ַ
שכבר קדמו בזה הגאון בעל טל אורות ז"ל). (אגדות הש״ס -ברכות פו א -גדולה)
(אגדות הש״ס -סוף חלק ראשון -
השמטות אחר מסכת חגיגה)
אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו
ילך למקום שאין מכירין אותו
ולא אירע קרי לכהן גדול ביום
וילבש שחורים ויתעטף שחורים
הכפורים (אבות פרק ה משנה ה)
ויעשה מה שלבו חפץ (קידושין מ ,א)
מה נס היה שלא ראה קרי ,הא היו מזרזין
אותו כל שבעת ימים והיה בטהרה שקדו החכמים על תקנתו ,ונתנו לו עצה נכונה
שיכניע יצרו וימאס ברע ויבחר בטוב
...כתב בספר דברי שאול להגאון מלבובהצק ז"ל
וכתב על זה הגאון מהרי"ל מרגליות ז"לדצק בספרו
הכוונה דהנה התוספות יום טוב (פרק ה דאבות משנה ה)
טל אורות וז"ל :כל עובר על מאמר זה ישתומם
במה שכתוב ולא אירע קרי לכהן גדול ביום הכפורים
איך התירו רבותינו ז"ל לאדם לעשות במקום שאין
הביא בשם מדרש שמואל שכתב בשם החסיד
מכירין מה שלבו הרע חפץ?
שהקשה מה נס היה שלא ראה קרי אחר שהיו מזרזין
אותו כל שבעת ימים והיה בטהרה ,וכתב כי היצר אמנם לפי דברי הרמב״ם ז"ל (בפרק ב מהלכות גירושין
טוב ויצר הרע מתקוטטים זה עם זה כשני אויבים, הלכה ב) ,דלב האיש הישראלי הוא טוב ורוצה לעשות
וכשאחד מהם קרוב להיות מנוצח יתחזק על עמדו כל המצות ולהתרחק מן העבירה ,ויצרו הוא שתקפו,
בראותו כי כלתה אליו הרעה והרבה מן האנשים וכיון שהוכה עד שתשש יצרו ואמר רוצה אני ,כבר
בעת פטירתן יתחזקו וידברו טוב כאילו הם בריאים, גרש לרצונו ,יעויין שם בלשונו הזהב ,יתבארו לנו
ולזה היה קרוב מאוד להיות הכהן גדול רואה קרי דברי רבותינו ז"ל היטב ,שאין המכוון מדבריהם
עכ"ל .ולפי זה נראה בפלימו (קידושין פא א) דמתגרה כנראה משטחיות מאמרם ,אבל נהפוך הוא ,ששקדו
כל השנה ביצר הרע והיה מנצחווצק .והנה כבר אמרו החכמים על תקנתו ונתנו לו עצה נכונה שיכניע יצרו
ביומא דף כ' דכל השנה יש רשות לשטן לאשטוני במה שילבש שחורין וילך למקום שאין מכירין אותו,
לבד מיום הכיפוריםזצק ,ולפי זה ערב יום הכיפורים ויהיה גר בארץ ויראה כי אין איש מאסף אותו הביתה,
בראות השטן שקרוב להיות מנוצח שביום הכיפורים אז יכנע לבבו הערל ואז יתרץ השכל הישר אשר
לא יהיה לו רשות לאשטוני ,על כן התחזק על פלימו בקרב לבו וישוב לטבעו למאוס ברע ולבחור בטוב
ועל זה אמרו ויעשה מה שלבו חפץ ,ר"ל ואז ממילא
מאורות הילקוט
דצק .הג״ר יהודה ליב מרגליות זצ״ל .אב"ד שברשין ,פלוצק ,לעסלא ופרנקפורט דאודר (מילא מקומו של בעל הפרי מגדים) ,נסמך להוראה
ע"י הנודע ביהודה .עמד בקשרי שו"ת עם בעל חוות דעת ועוד .מרואי פני הגר"א מווילנא .מחבר הספרים שו"ת פרי תבואה ,קרבן ראשית,
אור עולם ,בית מדות ,בית תפילה ,טל אורות .נלב״ע תקע״א.
הצק .להג״ר יוסף שאול נאטהאנזאן זצ״ל אבד״ק לעמבערג ,בעל שו״ת שואל ומשיב ועוד .נלב"ע תרל"ה.
וצק .שהיה אומר בכל יום ״גירא בעיניה דשטן״ .ובא אליו השטן ונכנס לביתו בערמה ,וכמעט שנחשד ברציחה ,וכל זה ללמדו שיאמר
רחמנא נגער ביה בשטן.
זצק .שטן ביומא דכיפורי לית ליה רשותא לאסטוני ממאי אמר רמי בר חמא השטן בגמטריא תלת מאה ושיתין וארבעה הוי תלת מאה
ושיתין וארבעה יומי אית ליה רשותא לאסטוני ביומא דכיפורי לית ליה רשותא לאסטוני.
גע הבושת הלודג | פניני ילקוט הגרשוני
– וקשה דמאי פריך שמא סלקא דעתך דילמא באמת ורצה להפילו עד שעזרו ה' ,עכ"ל הטהור.
הוא שמא ואפילו הכי אסור להרהר אחריו וצריכין
לדונו לכף זכות.
וכתב בפנינים יקריםטצק מספר חוות יאיר בשם הגאון על ידי שהת״ח עושה תשובה כל יום ,והיצר הרע
קרוב להיות מנוצח ,על כן מתגבר עליו להכשילו
מהאמבורגר ז"ל על פי דאיתא ביומא (פו ב) דרמי
כתיב (משלי כח יג) מכסה פשעיו לא יצליח וכתיב אשרי וברם זכור אותו האיש לטוב ה"ה הרה"ג מהו'
נשוי פשע כסוי חטאה ומשני כאן בחטא מפורסם כאן שמחה גינצבורג שליט"א אבדק"ק שטראזינעטץ
חצק
בחטא שאינו מפורסם .והטעם -דאם עשה עבירה (בוקאווינא) יצ"ו ,שאמר לי בשם קדוש ה' מו"ה
בפרהסיא צריך שיהיה התשובה גם כן בפרהסיא ישראל בעש"ט זי"ע פירוש המאמר במסכת ברכות
שידעו העולם כי שב מחטאו .וזה דפריך הש"ס שמא (יט א) תנא דבי ר' ישמעאל אם ראית תלמיד חכם
סלקא דעתך? כיון שעשה עבירה בפרהסיא כמו שעבר עבירה בלילה אל תהרהר אחריו ביום שמא
שאמרו אם ראית תלמיד חכם שעבר וכו' איך יוכל עשה תשובה ,שמא סלקא דעתך? אלא ודאי עשה
לומר שמא עשה תשובה הא צריך להיות התשובה גם תשובה – כלומר אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה
כן בפרהסיא ,ומשני ודאי עשה תשובה אם כן אינו בלילה היינו שראה קרי לאונסו ,אל תהרהר אחריו
צריך התלמיד חכם לשוב בפרהסיא ,דכולי עלמא ביום לומר איך בא אותו תלמיד חכם לידי כך (הלא
ידעי שעשה תשובה מצד החזקה ,עיין שם ,עכ"ל. אמרו חז"ל [עבודה זרה כ ב] ונשמרת מכל דבר רע שלא יהרהר
אדם טומאה ביום ויבא לידי טומאה בלילה) אלא דון אותו
לכף זכות שמא עשה תשובה ,שמא סלקא דעתך
עובדא נפלאה שאירע כשביקר הגאון בעל שואל אלא ודאי עשה תשובה ,כלומר על ידי שבכל היום
ומשיב אצל הרה״ק ר׳ מאיר׳ל מפרימישלאן עשה תשובה והיה היצר הרע קרוב להיות מנוצח ,על
כן התגבר אליו והביאו בלילה לידי עבירה זו שראה
ובספר אחד ראיתי עובדא שפעם אחת בא הגאון
קרי ר"ל ,ע"כ דפח"ח ש"י.
מ' יוסף שאול נאטהאנזאהן זי"ע מלבוב אצל הרב
(אגדות הש״ס -קידושין דף פא א -פלימו)
הקדוש מ' מאיר מפרימישלאן זי"ע ,ובכניסתו אצלו
ראה שהרה"ק הנ"ל הלך סביב השלחן ובידו אין
מאומה ,והרהר הרה"ג איך אפשר שצדיק מפורסם אם ראית ת״ח שעבר עבירה בלילה אל
כזה ילך בטל ולא יהיה בידו שום ספר ללמוד מתוכו, תהרהר אחריו שמא עשה תשובה (ברכות יט ,א)
וכשראה הרה"ק הנ"ל את הרה"ג הנ"ל היה שמח
כיון שיש חזקה שעושה תשובה ,לא
מאד וקבלו בשמחה גדולה ובסבר פנים יפות, בעי תשובתו להיות בפרהסיא
והושיבו על כסאו ובקש ממנו לומר לו איזה דבר
תורה ,ואמר הרה"ג הנ"ל כי עתה הוא עיף מן הדרך תנא דבי ר' ישמעאל אם ראית תלמיד חכם שעבר
ולא יכול לומר דבר תורה אך בקש מאוד את הרה"ק עבירה בלילה אל תהרהר אחריו ביום שמא עשה
הנ"ל שהוא יאמר לו איזה דבר תורה ופתח הרה"ק תשובה ,שמא סלקא דעתך? אלא ודאי עשה תשובה
מאורות הילקוט
חצק .הג"ר שמחה גינצבורג זצ"ל אבד"ק סטראזניץ .נזכר בשו"ת אבני צדק ,שואל ומשיב ,בית שלמה ועוד .נלב"ע תרפ"ה.
טצק .להג״ר ישראל שמעון בצלאל ניימאן זצ״ל מק״ק טארנא .ונדפס מחדש מהדורת פאר (בריננער) תשפ״א.
ר .הוא ל"ו נדפס"ה בספר חוות יאיר להגאון רבי אלעזר קאליר בעל אור חדש ז"ל (אור הראשון) ,ולפי תאריך הדפסת הספר נראה
שהכוונה להגאון רבי רפאל הכהן מח"ס מצפה יקותיאל ועוד שהיה בימים ההם האב"ד דג׳ קהלות אה"ו ,ובספר "לפני שתי מאות שנה"
תולדות הגאון בעל אור חדש ז"ל משער שהכוונה הוא להג"ר דוד בערלין ז"ל שהיה אב"ד אה"ו לפני הגאון הנ"ל( .אלא שלפי זה צ"ב למה
מזכירו בברכת החיים בספרו שי"ל קרוב לשלשים שנה אחרי פטירתו) .וראה בספר חקר הלכה להגאון בעל אור חדש סי' א' שמביא שם
מכתב מהגאון רבי דוד בערלין בידידות נפלאה אליו.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה דע
...אחרי הדברים האלה ,נחזור אל המאמר שלפנינו, פיו בחכמה ואמר איתא בברכות (יט א) אם ראית
שרבו בו הפירושים כצמח השדה בכל ספרי אגדה, תלמיד חכם שעבר עבירה וכו'[אל תהרהר אחריו],
וכבר העתיק קצתם "בגאון יעקב" שבגליון העין ופלא איך יזדמן כזה שתלמיד חכם יעבור עבירה
יעקב לכאן ,ותני ושייר גם מה שכתב בזה בספר בינה בפרהסיא לעין כל ,וגם איך יכנה התנא הקדוש ר'
לעתים (דרוש נ) עיין שם כי דבש וחלב תחת לשונו. ישמעאל איש כזה בשם תלמיד חכם ,לומר אם ראית
תלמיד חכם וכו'.
ולפענ"ד אפשר לומר על פי מה שאמרו בספרים
הקדושים דלא מהני תשובה על פי מדת הדין אלא אל תהרהר אחריו ,דודאי עשה תשובה
על פי מדת הרחמים של הקב"האר ,וזה שאמרו חז"ל קודם לימודו שלא יחשב לו עון
(בראשית רבה יב ,טו) בתחלה עלה במחשבה לברוא את אמנם יש לומר על פי מה שמקובל אני מרבותי
העולם במדת הדין ראה שאין העולם יכול להתקיים, הקדושים זי"ע שצריך להרהר בתשובה לכל הפחות
לפי שאין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא שעה אחת קודם לימודו בתורה דבלאו הכי אדרבה
יחטא ,ועל פי מדת הדין לא מועיל תשובה ,ולכן תורתו נחשב לו עון ,וכמו שכתוב (תהלים נ טז) ולרשע
שיתף מדת הרחמים למדת הדין כדי שיועיל תשובה. אמר אלהים מה לך לספר חוקי ,וזה שאמר ר'
ישמעאל אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה
הסומך על מדת רחמיו ית' וחוטא על סמך
שיעשה תשובה ,לזה לא מועיל התשובה דהיינו שראית אותו הולך בבית אנה ואנה ואין בידו
שום ספר ללמוד בו והוא עובר עבירה דביטול תורה,
וכן אמרו חז"ל במסכת ראש השנה (יז ב) בשתי מדות
אל תהרהר אחריו ביום ,שמא עשה תשובה ר"ל שמא
הראשונות מי"ג מדות ,ה' ה' ,אני הוא קודם שיחטא
בשביל זה לא למד לפי שעשה תשובה קודם לימודו,
אדם ,אני הוא לאחר שיחטא אדם ויעשה תשובה עיין
ועד שאינו עושה תשובה מקודם לא יוכל ללמוד ,ועל
שם ,ונמצא דמה שהקב"ה מקבל תשובת החוטאים
זה פריך שמא סלקא דעתך ,וכי רק שמא הוא ,וכי זה
הוא מצד מדותיו של רחמים – אך הסומך לכתחלה
בגדר ספק הוא שתלמיד חכם ילך בטל מן התורה
על מדת רחמיו ית' וחוטא על סמך שיעשה תשובה,
בלי שום סיבה ח"ו ,אלא ודאי עשה תשובה קודם
לזה לא מועיל התשובה ,כמו שאמרו חז"ל בחגיגה
לימודו ,ולכך לא למד עד שיעשה קודם תשובה
(דף ט"ז) על הפסוק (מיכה ז ה) אל תאמינו ברע וגו' אם
כשורה על כל עונותיו ,עכ"ד ודפח"ח ש"י.
יאמר לך יצר הרע חטא והקב"ה מוחל לך אל תאמן
(אגדות הש״ס -מסכת ברכות -השמטות וחידושים)
בו וכו' ,וכתב שם המהרש"א ז"ל בחידושי אגדה,
בלי תשובה ודאי דלא יאמר דהקב"ה מוחל ,אלא
בתשובה קאמר ,וגם בזה אל תאמן בו ,דזהו האומר ותשובה ותפלה וצדקה
אחטא ואשוב ,דאמרינן ביה בפרק יום הכיפורים מעבירין את רוע הגזירה
(משנה יומא פרק ח משנה ט) דאין מספיקין בידו לעשות
לא מהני תשובה על פי מדת הדין אלא
תשובה עכ"ל. על פי מדת הרחמים של הקב"ה
והנה תשובה תפלה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה,
תינוק אחד יש בבית האסורים ....הלך ועמד על פתח
וזה ששאל ר׳ יהושע בן חנניה מי נתן למשיסה יעקב
בית האסורים אמר (ישעיהו מב ,כד) מי נתן למשיסה
וישראל לבוזזים ולא היה מועיל תשובה ותפלה
יעקב וישראל לבוזזים ...ענה אותו תינוק ואמר הלא ה'
וצדקה להעביר את רוע הגזירה – ועל זה ענה אותו
זו חטאנו לו ולא אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו
תינוק ואמר הנה שאלתך אשר שאלת וודאי היתה
(גיטין נח א)
מכח -הלא ה' ,כלומר הלא ה' הוא המדה השניה
מאורות הילקוט
אר .ועיין בביאורי אגדות להג"ר אלחנן ווסרמן זצ"ל (סוף קובץ הערות סי' ג') בשם המסילת ישרים פ"ד ובשם רבו החפץ חיים עיי״ש.
הע הבושת הלודג | פניני ילקוט הגרשוני
מהי"ג מדות של רחמים ,אני הוא לאחר שיחטא
וישוב אל ה׳ וירחמהו ואל אלהינו
האדם ויעשה תשובה ,ואם כן מדוע לא הועילה
כי ירבה לסלוח (ישעיה נה ,ז)
התשובה להעביר את רוע הגזירה? – ועל זה אומר
על ידי שישוב הוא בתשובה ,ירבה לך – "זו" המדה של הי"ג מדות [בגימטריא ז״ו] היא
לסלוח לחוטאים רבים גרמה שחטאנו לו ,כי סמכנו על מדת רחמיו ית'
וחטאנו על סמך שהקב"ה ימחול לנו ,וכיון דזה הוה
נלע”ד על פי מאמר חז”ל (סוף יומא) גדולה תשובה
כאומר אחטא ואשוב לכן לא הועילה התשובה.
שבשביל יחיד שעשה תשובה מוחלין לו ולכל העולם
שנאמר (הושע יד ה) ארפא משובתם אוהבם נדבה כי הרוצה ללכת בדרכי ה׳ -עושה צדקה
שב אפי ממנו ,מהם לא נאמר אלא ממנו ע”ש ,וזה
ועל השאלה ,הלא גם צדקה מעבירה את רוע הגזירה
שאמר וישוב אל ה’ וירחמהו ואל אלקינו ,כי על
וכמו שכתב המחבר המחבר ביורה דעה (סימן רמ"ז
ידי שישוב הוא בתשובה ,ירבה לסלוח לחוטאים
סעיף ד) הצדקה דוחה את הגזירות הקשות ,עיין שם.
רבים ודו”ק.
(תנ״ך -ישעיה נח)
על זה אומר לך ,ולא אבו בדרכיו הלוך – שלא הלכו
בדרכי ה' לעשות צדקה וכמו שכתוב בפרשת וירא
עבר על עשה ושב אינו זז משם (בראשית יח יט) ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט,
עד שמוחלין לו (יומא פו א) ונאמר (דברים כח ט) והלכת בדרכיו ,ודרשו חז"ל (סוטה
אתה ֱהֵיֵ ה רחום מה הוא גומל
ֱ יד א) מה הוא רחום אף
מדוע יום כיפור מכפר גם על לא תעשה
אתה ֱהֵיֵ ה גומל חסדים ,וכיון שלא אבו
ֱ חסדים אף
כתב [הצל״ח] עוד שם (בדרוש ז') לבאר על פי זה ד' בדרכיו הלוך לא היה נמצא בהם צדקה להעביר את
חלוקי כפרה שהיה ר' ישמעאל דורש (יומא פו א) עבר רוע הגזירה.
על עשה ושב אינו זז משם עד שמוחלין לו ,עבר על
מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה
לא תעשה ושב תשובה תולה ויום הכפורים מכפר,
וטעמא בעי ,מה חילוק בין עשה ללא תעשה ,ולמה ועל השאלה הלא גם תפלה מעבירים את רוע הגזירה,
במצות עשה יכופר מיד בעת התשובה ,ואינו זז משם כמו שמצינו בחזקיהו המלך ע"ה שנגזרה עליו
עד שמוחלין לו ,ומדוע לא תעשה יהיה תולה עד יום גזירה למות בדמי ימיו ,ונתבטלה הגזירה ההיא על
הכפורים ,והלא עשה דוחה לא תעשה ,וכבר הארכנו ידי תפלתו ,וכמו שאמר לו ה' יתברך (מלכים ב׳ כ ה)
בדרושים אם עשה חמור מלא תעשה או להיפוך. שמעתי את תפלתך וראיתי את דמעתך – על זה אומר
לך ,ולא שמעו בתורתו ,אם כן הא כתיב (משלי כח ט)
וכעת נראה לי טעם הדבר על פי שחקרתי אם מדה
מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה ,ועל כן לא
זו שהקדוש ברוך הוא מקבל שבים הוא מצד מדת
הועילה תפלתם להעביר את רוע הגזירהבר ,ולכן ניתן
הרחמים או היא גם מצד המשפט במדת הדין ,ואמרתי
למשיסה יעקב וישראל לבוזזים ,ולכן מכח אריכות
לחלק בין הפרקים ,שתשובת המשקל שהאריכו כל
תשובתו של אותו תינוק שהשיב לו כל סוף הפסוק
ספרי המוסר בדין משקל הנאת העבירה ,אם עשה
כולו ולא היהדי לו להשיב בקיצור הלא ה' זו חטאנו
כן ,תשובה זו היא גם מצד הדין ,אבל תשובת הוידוי
לו ,הכיר בו ר׳ יהושע בן חנניה סימני חכמה מופלגת,
והחרטה בלי סיגופים ,לזה צריך מדת הרחמים.
ועל כן אמר מובטחני בו שמורה הוראה בישראל ,וכו'
והנה כל ענין משקל הסיגופים שהאריכו חכמי וא"ש ודו"ק[ .ועיין שם עוד שמבאר באופן אחר].
המוסר היא לפי ערך הנאה שנהנה מעבירה ככה (אגדות הש״ס -מסכת גיטין -דף נח א)
מאורות הילקוט
בר .ועיין עוד בפניני ילקה״ג -פניני משלי בפסוק זה עוד ביאורים.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה וע
זז משם עד שמוחלין ,אבל עבר על לא תעשה ,אף יקבל סיגופים ,וזה שייך בעבירה שעבר במעשה
שנתחרט והתודה מכל מקום מצד מדת הדין צריך ונהנה מן המעשה כמו אוכל חלב וכדומה ,אבל
סיגופים לתשובת המשקל ,לכך תשובה תולה עד ישב ולא עשה מצות עשה ,שעבר בשב ואל תעשה,
יום הכפורים שאז הוא "מקור הרחמים" ומקבל ה' גם אין כאן שום הנאה מעבירה ,ואין כאן שום שייכות
תשובת הוידוי והחרטה ,ודפח"ח. לתשובת המשקל ,ודי לו הוידוי והחרטה מצד הדין,
(אגדות הש״ס -מסכת יומא -דף פו א) ואם כן כיון שתשובה מועיל גם מצד הדין ,לכן לא
יום הכיפורים מכפר
שהלכה כרבי מחביריו ,לא היינו יראים כלל מאימת
כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר
יום הדין ,כי היום עצמו היה מכפר על עונותינו אף
אתכם מכל חטאתיכם (ויקרא טז ל)
בלא תשובה ,אבל לא כן עכשיו שאין הלכה כרבי
נגד חביריו ,והלכה היא כרבנן ,כי דוקא עם תשובה אם היה הלכה כרבי לא היינו יראים
מכפר יום הכיפורים ,ובלא תשובה אינו מכפר ,ואם כלל מאימת יום הדין
כן עלינו לעשות תשובה אמיתית ,ואז יכפר עלינו גם
באורח ישריםגר על אגדות הש״ס (חלק ב) כתב על
היום עצמו.
הגמרא כתובות (דף קג ב) ההוא יומא דאשכבתיה
וביאר בתוך דבריו גם את המאמר הזה ,מדוע דוקא דרבי ,נפקא בת קול ואמרה כל דהוה באשכבתיה
ביום פטירתו של רבינו הקדוש יצא בת קול כל דהוה דרבי מזומן לחיי העולם הבא ,ע״כ.
באשכבתיה דרבי מזומן לחיי העולם הבא -ומדוע לא
הגאון הצדיק מו״ר ר׳ ישראל סלאנטערדר זצל״ה,
יצא הבת קול הזה גם בעת פטירת תנא אחר?
פעם אחת בעת התעוררו לתשובה ביום הכיפורים
ואמר כי נמצא בזוהר הקדוש (אדרא זוטא ועוד) שביום קודם כל נדרי ,בכה עד מאד ופתח ואמר :אוי נא לנו,
שהיה נפטר איזה תנא ,אותו היום היה נקרא הילולא מה נעשה כי הלכה כרבי מחבירו ולא מחביריו?
שלו ,ובאותו היום היו פוסקים במתיבתא דרקיע
וביאר את דבריו .כי רבי סבר (יומא פה ב) שיום
כאותו תנא ,ככל פסקיו ודיניו.
הכיפורים מכפר אף בלא תשובה [דתניא רבי אומר
והנה ידוע מאמרם ז״ל (ירושלמי יומא א א) כשם שיום על כל עבירות שבתורה בין עשה תשובה בין לא
הכיפורים מכפר כך מיתת צדיקים מכפרהר ,ואם עשה תשובה יום הכפורים מכפר] ,כי היום עצמו
כן לדעת רבי שסובר שיום הכיפורים מכפר אף מכפר .ורבנן סבירא להו כי דוקא עם התשובה
בלא תשובה ,כך היה יום מיתתו מכפר גם כן כיום מכפר יום הכיפורים .ואמר כי אם היינו פוסקים
מאורות הילקוט
גר .להג"ר מנחם צבי טאקסין זצ״ל ,פיעטרקוב תרס"ט.
דר .הג״ר ישראל סלנטר זצ״ל ,׳האיר עיני ישראל בתורתו ויראתו להשיב את לבבם לאביהם שבשמים ,להשריש יראת ה' ומדות ישרות
ובמתק שפתיו השיב רבים מעוון… למד דעת את העם לקבוע עתים סדורות בכל יום ללמוד בספרי יראה ומוסר בשפתים דולקות (הקדמת
תלמידו רבי יצחק בלאזר זצ״ל) מבית מדרשו יצאו גדולי תנועת שיטות המוסר ,קלם ,נובהרדוק וסלבודקא ועוד .מאמריו ואגרותיו כונסו
בספר אור ישראל ובספר קדוש ישראל .נלב״ע תרמ״ג.
הר .וז״ל הירושלמי :א"ר חייה בר בא בני אהרן באחד בניסן מתו ולמה הוא מזכיר מיתתן ביום הכיפורים ללמדך שכשם שיום הכיפורים
מכפר על ישראל כך מיתתן של צדיקים מכפרת על ישראל.
זע רפכמ םירופיכה םוי | פניני ילקוט הגרשוני
וזה שאמר הכתוב כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר הכיפורים בלא תשובה ,וכאשר פסקו אז במתיבתא
אתכם מכל חטאתיכם ,אבל זה לא יועיל לכם רק דרקיע באותו היום ככל פסקיו ,אם כן כיפרה מיתתו
בזמן הגלות ,אבל בארץ ישראל כאשר תהיו לפני ה', אף בלא תשובה ,ואם כן כל מי שהיה אצלו ביום
אז תטהרו ,תשתדלו לטהר ולקדש עצמיכם בשמירת פטירתו נתכפר לו ,והוא מזומן לחיי העולם הבא,
התורה והמצות כי כל עיקרו של ארץ ישראל לא ניתן דפח״ח.
לכם אלא בעבור תשמרו חוקיו (ויש להאריך עוד בזה אך
הנה העתקתי דבריו לפי שהם יקרים ונחמדים מאוד.
אין כאן מקומו).
(עיין שם עוד שדן רבינו בדבריו).
(אותיות -וזה דבר השמיטה -לאות שבת)
(אגדות הש״ס -יומא השמטות -באורח ישרים)
לפני ה׳ תטהרו (ויקרא טז ל)
בזמן הגלות מועיל עצם יוהכ״פ ,אבל בארץ
לפני ה׳ ,בזמן שביהמ״ק קיים ,תהיו טהורים -
ישראל לפני ה׳ -תטהרו עצמכם בתורה ומצוות
אבל בגלות ,ויתערבו בגויים וילמדו ממעשיהם
...ולפי מה שכתב הרשב"א דלא הועילה המודעא
ור
...והנה בחידושי אגדות שלי הארכתי ב"ה הרבה
לפי שלא נתן להם השי"ת את הארץ אלא כדי
בעניני יום הכפורים ,ואעתיק בכאן אפס קצהו,
שיקיימו התורה כמו שנאמר (תהלים קה מד) ויתן
ראשון לציון פירוש הפסוק (ויקרא טז ל) כי ביום הזה
להם ארצות גוים בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו
יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה'
ולפיכך כשעברו על התורה עמד והגלם מארצו,
תטהרו ,על פי מאמר חז"ל (בראשית רבה פרק ס"ה)
יש לתרץ לענ"ד קושית תוספות ישנים (ביומא
ונשא השעיר עליו (ויקרא טז כב) זה עשו -שנאמר הן
דף פה) לרבי דסובר דעצם יום הכפורים מכפר אף
עשו אחי איש שעיר (בראשית כז יא) ,את כל עונותם
בלי תשובה ,אם כן למה נחרב בית המקדש וגלינו
עונות תם שנאמר ויעקב איש תם (בראשית כה כז),
מארצנו הלא היה כמה יום הכפורים לכפר ,עיין שם
כי הגלות גורם החטא כמו שכתוב ויתערבו בגוים
שהכריחו מכח קושיא זו דגם לרבי אינו מכפר כפרה
וילמדו מעשיהם (תהלים קו לה) ,והסיבה הזאת תכסה
גמורה כי אם מכרת ,ולפי דברי רשב"א הנ"ל בלאו
על כל פשעים שפשעו ועוו בני ישראל ,כי גלוי וידוע
הכי אתי שפיר דאף דיום כפור מכפר ,מכל מקום לא
לפני המקום ב"ה שאם היו בארץ הקודש אשר שם
נתקיים התנאי שישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו ,ולכך
מתגלה שכינת עוזו ,היו טובים וצדיקים רק יען שהם
גלינו מארצנו.
מפוזר ומפורד בין העמים הם חוטאים ,והחטא אינו
דבוק בם בעצם כי אם בדרך מקרה. ויש לפרש בזה פסוק (ויקרא טז ל) כי ביום הזה יכפר
עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו,
(עיין מה שכתבתי לעיל באות יחוד בשם הבני יששכר)זר .
דידוע שבזמן שבית המקדש קיים וישראל שרויין על
והנה אמרו חז"ל במסכת ראש השנה (דף כז) דרק אדמתן זה מקרי לפני ה' אבל בזמן הגלות לא ,ועיין
במקדש בעינן חצוצרות ושופר אבל בגבולין במקום בראש השנה (דף כז) אמר רבא מאי קראה דכתיב
שיש חצוצרות אין שופר וכו' אמר רבא מה קראה בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה' ,לפני
דכתיב (תהלים צח ו) בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה' הוא דבעינן חצוצרות ושופר וכו' עיין שם.
מאורות הילקוט
ור .שבת (פח א) "מודעא רבה" פירש רש״י :שאם יזמינם לדין למה לא קיימתם מה שקבלתם עליכם -יש להם תשובה ,שקבלוה באונס.
זר .הבאנו דברי רבינו בפניני המועדים -בין המצרים בפסוק חטא חטאה ירושלים .וז״ל :ראיתי בספר בני יששכר (תמוז -אב מאמר א)
פירוש נחמד בפסוק חטא חטאה ירושלים על כן לנדה היתה .פירוש חטא חטאה ירושלים רק חטא בשוגג דרך מקרה -כי בעצם ישראל
הם טובים ,על כן רק לנדה היתה ,דבכל עריות ייחוד אסור ,ובנדה ייחוד מותר ,דהיינו גם בעת הפרישה הקדוש ברוך הוא מתייחד עמהם
כמו שכתוב (ויקרא כו מד) ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים וכו׳ .ודפח״ח ,עכ״ל.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה חע
העולם לאכול בערב יום כפור ולהרבות בסעודה ,הלא המלך ה' -לפני המלך ה' הוא דבעינן חצוצרות ושופר,
היו הכל מתגוללים בחוצות שכורים מיין״. אבל בעלמא לא ,עיין שם ,נלמד מזה דבזמן המקדש
מיקרי לפני ה' אבל בזמן הגלות לא.
אמנם ישראל עמך אשר בך מאמין ,צוית להם לאכול
ולשתות בערב יום כפור ,אף על פי כן כולם עומדים וזה שאמר הכתוב כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר
באימה ויראה וחלים ורועדים מדיניך נשפט באש, אתכם מכל חטאתיכם ,והטעם כי גלוי וידוע לפניו
ומצפים ומיחלים למחילתך ברחמים. ב"ה ,כי בזמן שתהיו לפני ה' ,ר"ל כאשר יבנה המקדש
אז תטהרו ,תהיו קדושים וטהורים מכל פשע ועון ורק
(ועל דרך זה שמעתי מאדמו"ח הגאון מו"ה עמרם
הגלות גורם החטא .ומזה הטעם אמרו חז"ל (יומא ח ז)
[בלום]איר שליט"א שאמר לפרש ,סרנו ממצותיך
עבירות שבין אדם למקום יום כיפור מכפר ,עבירות
וממשפטיך הטובים ,ואף על פי כן ולא שווה לנו ,אין
שבין אדם לחבירו אין יום כיפור מכפר .כי טבע כל
לנו שיווי ודמיון בכל האומות ודפח"ח ש"י).
אומה כשהיא נרדפת מכל צד היא מתחזקת בינה
זכור נא רבונו של עולם אל תשכח את אשר הלכת לבין עצמה בדיבוק חברים באחדות וריעות ,ואם
בתורתך הקדושה וחזרת על כל אומה ולשון שקיבלו כן אין אמתלא על זה שהגלות גורם ,כי אדרבה יען
אותה ,וכולם לא רצו לקבלה ,לבד ישראל המה שישראל גולים ונרדפים צריכים להיות באחדות יותר
אמרו (שמות כד ז) כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע ,והיא בין אדם לחבירו.
שעמדה לאבותינו ולנו ,שיש לנו קיום בין אומות
ביום הזה יכפר עליכם -ביום הזה באו מדבר סיני
העולם ,ובזכות זה הקדוש ברוך הוא מכפר גם כן
אשמותינו בכל שנה ושנה. ובמקהלים אמרתי (ליל כל נדרי תרנ"ד לפ"ק) פירוש על
המסורה ,ביום הזה יכפר עליכם (ויקרא טז ל) ,ביום הזה
וזה כוונת המסורה ביום הזה יכפר עליכם ,ובאיזה
נבקעו כל מעינות (בראשית ז יא) ,ביום הזה באו מדבר
זכות ,לזה אמר ביום הזה באו מדבר סיני ,שקיבלו
סיני (שמות יט א) ,בהקדם המדרשחר לכה דודי נצא
התורה מה שלא עשו כן כל גוי ,ועוד שהרי תראה
השדה ,אמרה כנסת ישראל לכה דודי נצא השדה
כי אחרי אכלו ושתו כל היום שלפניו ,אף על פי כן
בין העכו"ם נלינה בכפרים אלו הכופרים בך ,אחר
ביום הזה נבקעו כל מעינות ,נפתחו מקורי דמעה וכל
כך נשכימה לכרמים אלו ישראלטר ,כי יש לישראל
עינים תרדנה מים ,ובוכים ומבקשים רחמים וכדאי
חשיבות בערך הצטרפות אף על פי שהם לא טובים,
היא זכות זה לכפר עליהם.
וכדבעו למיעבד לא עבדו ,בכל זאת רבונו של עולם,
מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ ,אנא תמצא עוד
אומה ולשון כישראל שסובלים גלות אלפים שנה
רק על ידי שהקב״ה מעביר אשמותיהם ביום ועוד דבקים בך ,וכמאמר הפייטן [בהושענות]
הקדוש הזה יכולים להתקיים ולעמוד
ההרוגה עליך ונחשבה ,כצאן טבחה זרויה בין
עוד אמרתי בענין זה פירוש הפסוק במלאכי (ג ו) מכעיסיה חבוקה ודבוקה בך ,וכן שמעתי שהגאון
אני ה' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם ,כי מו"ה משה טייטעלבויםיר זי"ע המליץ בעד ישראל
כתיב בתהלים (סימן קלט) ימים יוצרו ולא אחד בהם ואמר ״רבונו של עולם ,אם היית מצוה לאומות
מאורות הילקוט
חר .אצלנו זה מובא בגמרא (עירובין כא ב).
טר .וכתב רש״י שם :דרשו רבותינו בעירובין (כא ,ב) :אמרה כנסת ישראל :רבונו של עולם ,אל תדינני כיושבי כרכים שיש בהן גזל ועריות,
אלא כיושבי פרזות ,שהן בעלי אומנות ועוסקין בתורה מתוך הדחק .נלינה בכפרים -בכופרים; בוא ואראך בני עשו ,שהשפעת להם טובה
וכופרים בך.
יר .בעל ישמח משה זצ״ל.
איר .בעל בית שערים זצ״ל ,חותנו בזווג ראשון.
טע רפכמ םירופיכה םוי | פניני ילקוט הגרשוני
ולי נראה בהקדם מאמר רבה בר בר חנה (במסכת והקרי "ולו" אחד בהם ,פירוש רש"י זה יום הכפורים,
בבא בתרא דף ע"ד) אמר ליה תא ואחוי לך היכא דנשקי שבירר הקדוש ברוך הוא מכל הימים למחילה
ארעא ורקיעא אהדדי ,שקלתא לסילתאי [פי' רשב"ם ולסליחה ולכפרה ,ועל ידי אותו היום יש לישראל
סל לחם שלי] אתנחתא בכוותא דרקיעא ,אדמצלינא קיום והעמדה כי לולא זה היו נמוקים ח"ו בעונותיהם,
בעיתיה ולא אשכחיתא ,אמינא ליה איכא גנבי הכא ורק על ידי שהקדוש ברוך הוא מעביר אשמותיהם
אמר ליה האי דרקיעא הוא דהדר ,נטר עד למחר כי ביום הקדוש הזה יכולים להתקיים ולעמוד ,וזה
השתא ומשכחת לה. שכתוב אני ה' "לא" שניתי ,כלומר שניתי תיבת ולא
אחד בהם שישתנה בקריאה לתיבת לו ,דהיינו מכל
ונראה לפרש בדרך מליצה ,כי כאשר נביט בעין
הימים לו אחד בהם דהיינו יום הכפורים ,ועל כן אתם
התבוננות על הליכות עולם קטן הוא האדם אשר
בני יעקב לא כליתם ,והבן.
ברא אלקים על הארץ ,נראה כי בכל ימות השנה אין
שלום בעצמיו ,כמו שאמרו חז"ל (ברכות סא א) אוי לו (כל הדברים האלה כתבתי בהזדמן על צד הפלא בערב יום כפור
מיצרו אוי לו מיוצרו ,ותהי המלחמה חזקה בין הגוף שנת תרנ"ה ,כי בו הגעתי לכתוב על אות יום הכפורים ,ויהיו
ובין הנשמה ,כי חזק ביניהם העדר ההסכמה ,ומדי נא אמרינו לרצון לפני אדון כל ,ויגמור בעדינו החתימה לחיים
יום ביומו תגדל המלחמה ,אמנם פעם אחת בשנה יום ארוכים ומתוקנים ,אכי"ר).
(אותיות -חלק ב -אות י -יוה״כ)
הכפורים יום אדיר וקדוש ,יבא שלום ביניהם ויעשו
כולם אגודה אחת לעבוד את ה' אלקינו ,כי אז מגודל
קדושת עצם יום הכפורים אשר בו יתן ה' פחדו ועל ספרך כלם יכתבו ימים יוצרו
ומוראו על פני כל אדם ,גם הגוף נכנע ומסכים אל ולא [ולו] אחד בהם (תהלים קלט טז)
הנשמה ,ונושקים ומתחברים זה עם זה לעבוד את ה'
הקב״ה רוצה שהתשובה ימשיך לכל
בנעימה קדושה ,עד שהשטן בעצמו אומר ,רבונו של השנה ולא רק עד לאחר יום כיפור
עולם יש לך עם שהוא כמלאכי השרת כמו שכתוב
במדרש (פרקי דר׳ אליעזר פרק מו)גיר – אבל מי יתן והיה כתיב ולא באל"ף וקרי ולו בוא"ו ,ובספר תפלה
זה לבבו להתנהג כן כל ימות השנה ,הלא בעונותינו למשהביר על תהלים פירוש ימים יוצרו ר"ל הימים
הרבים מיד לאחר יום הכפורים כבר הכל נשכח, אשר יוצרו בהם כל הנבראים דהיינו ימי הבריאה,
והחומר המתאווה עומד בתקפו וגבורתו כבתחלה, ולא אחד בהם ,לא היה ראוי להיות נכתב אחד בהם,
כמו שפירש בספר ישמח משה הפסוק (ירמיה לא טו) כלומר [ויהי ערב ויהי בקר] יום אחד ,רק ראשון,
מנעי קולך מבכי כי יש שכר לפעולתך ...ושבו בנים כמו שני ושלישי כקושית המדרש (מובא ברש"י פרשת
לגבולם ,כי קשה הלא ישראל עושים תשובה בכל בראשית לפי סדר לשון הפרשה היה לו לכתוב יום ראשון
שנה בימים הקדושים ,ובכל זאת עבר קציר כלה קיץ וכו') על זה מיישב הקרי כתירוץ המדרש ולו אחד
ואנחנו לו נושענו ,מדוע אחרו פעמי רגלי משיחנו, בהם ר"ל לרמז עליו ית' שהיה יחיד בעולמו נכתב
ואמר הטעם כי ושבו בנים לגבולם ,כאשר עברו ימי אחד בהם ודפח"ח( .ועיין בסידור יעב"ץ במאמר אחד מי
התשובה שבו לגבולם ,להרגל הראשון ,גם פירש מה יודע וכו').
מאורות הילקוט
ביר .להרה״ק בעל ישמח משה זצ״ל.
גיר .אמר סמאל לפני הקב"ה רבון כל העולמים על כל העכומ"ז נתת לי רשות ועל ישראל אין אתה נותן לי רשות ,אמר לו הרי יש לך רשות
עליהם ביום הכפורים אם יש להם חטא ,ואם לאו אין לך רשות עליהם ,לפיכך נותנין לו שוחד ביום הכפורים שלא לבטל את ישראל שלא
לבטל קרבן של ישראל ,שנאמר "גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל" ,גורלו של הקב"ה קרבן עולה וגורלו של עזאזל שעיר חטאת ,וכל
עונותיהם של ישראל עליו ,שנאמר "ונשא השעיר עליו את כל עונותם" ,ראה סמאל שלא נמצא בהם חטא ביום הכפורים אמר לפניו רבונו
של עולם יש לך עם אחד בארץ כמלאכי השרת בשמים.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה פ
(שיר השירים ב ט) משגיח מן החלונות ,בתקותי כי שהקב"ה אומר קשה עלי פרידתכםדיר ,שמיד שילכו
היום אבוא על שכרי ובודאי ימלאנו ה' ברכות שמים לביתם יחזרו למנהגם ,וזאת קשה עלי הפרידה
מעל ,אדמצלינא ,כלומר כאשר גמרתי כל התפלות, ממני ,ודפח"ח.
בעיתיה ולא אשכחיתא ,אמינא איכא גנבי הכא ,וכי גם
על כן זאת היה לנו כי לא ישים ה' דמעותינו בנאדו
כאן מתנהגים ברמאות ,הלא צמנו והתפללנו וגברנו
להיות ,אבל אם היה חלק הנפש ,חלק אלוה ממעל,
כוחות הנפש על תאוות החומריות ,ומדוע לא ימלא
גובר ועולה למעלה בכל השנה כמו ביום הכפורים
ה' משאלותינו ,אמר ליה האי גלגלא דרקיעא הוא
בודאי היה הקדוש ב"ה מקבל תפילותינו ברצון ,והיה
וטר
דהדר ,טעם מניעת השפע הוא לפי שגלגל השמיני
ממלא כל משאלות לבינו לטובה.
המנהיג את הגוף דהיינו חלק הנפש חזר וירד למטה,
ויד הגוף על העליונה ,אבל בחנוני נא בזאת ,נטר עד וזה שאמרו [בגמרא] תא ואחוי לך היכא דנשקי
למחר כי השתא ,שתהיה שומר תורה והמצוה עד ארעא ורקיעא אהדדי ,פירוש אראה לך הזמן והעת
למחר ,כאמרם ז"ל (רש״י שמות יג יד) יש מחר שהוא אשר בו נושקים ומתחברים הגוף יסוד ארצי עם
לאחר זמן ,כי השתא ,אז בלתי ספק ומשכחת לה הנשמה יסוד שמימיי ליראה את השם הנכבד והנורא
והבן – וזה שכתוב ימים יוצרו ולו פירוש להקב"ה ולעבדו שכם אחד ,והוא ביום הכפורים יום איום
רק אחד בהם דהיינו יום הכפורים ,אמנם עיקר רצון וקדוש אשר בו ידמו ישראל לאלפי שנאן משרתי
השי"ת הוא שיהיה כן כל השנה ולא רק אחד בהם, עליון ,שקלתא לסילתא ,אם כן הדבר לקחתי סל
ומיושב הקרי והכתיב וא"ש בעזהי"תזטר . לחם שלי ,אתנחתא בכוותא דרקיעא ,הנחתיו בחלון
(אותיות -קונטרס אחרון -לאות יוה״כ) השמים הרומז על ההשגחה העליונה כמו שנאמר
טהרת המקוה
אמרתי בדרשה אחת לליל כל נדרי הפירוש -דאחד
מה מקוה מטהר את הטמאים אף
מתנאי טהרת המקוה שלא יהיה חציצה בשום דבר
הקב״ה מטהר את ישראל (יומא ח ,ט)
ליכלוך בין מי המקוה לגוף איש הטובל ,ואז המקוה
spacer
מטהרתו ,וכמו כן צריכין אנחנו לעשות תשובה על
עבירות שבידינו ולהסיר כל דבר החוצץ בינינו לבין מתנאי המקוה שמטהרת את האדם רק
אם מסיר החציצה המבדלת
אלקינו יתברך שמו ,וכמאמר ישעיה הנביא ע״ה
(בסימן נט ב) הן לא קצרה יד ה׳ מהושיע ולא כבדה במשנה שבסוף המסכת (יומא פרק ח משנה ט):
אזנו משמוע ,כי אם עונתיכם היו מבדילים בינכם לבין ...ואומר :מקוה ישראל ה׳ (ירמיהו יז יג) ,מה מקוה
אלהיכם וחטאותיכם הסתירו פנים מכם משמוע. מטהר את הטמאים אף הקדוש ברוך הוא מטהר
הרי שהעבירות שבידינו הן הם הדברים החוצצים את ישראל.
מאורות הילקוט
דיר .רש"י פרשת אמור (ויקרא כג ,לו) כתב :עצרת הוא -עצרתי אתכם אצלי כמלך שזימן את בניו לסעודה לכך וכך ימים ,כיון שהגיע זמנן
להפטר אמר בני בבקשה מכם ,עכבו עמי עוד יום אחד ,קשה עלי פרידתכם.
וטר .כלומר הכוכב שבו נכללים כל כוכבי השבת והוא מסבב את שבעה כוכבי הלכת ועיין ברמב״ם הלכות יסודי התורה (פרק ג' הלכה
א' -ד) וראה מורה נבוכים ח"א פע"ב.
זטר .עיין מה שהבאנו בפניני המועדים -חג הסוכות :במדור אתרוג וד׳ מינים בקטע לולב הגזול והיבש פסול (סוכה כט ,ב) עיין שם.
אפ הוקמה תרהט | פניני ילקוט הגרשוני
הקשורה בנפש האב ,ואתי שפיר ,ודו״ק בינינו לבין אלקינו שבשמים יתברך שמו ,וכאשר
(אגדות הש״ס -יומא בדף פה ב -אר״ע אשריכם) נעשה תשובה שלימה על כל עונותינו ונסיר כל
הדברים החוצצים והמסכים המבדילים בינינו לבין
אלקינו ית״ש ,אז יושיט לנו הוא ית׳ את שרביט הזהב
חסדו וצדקתו ,ויזרוק עלינו מים טהורים לטהרנו
מקוה הוא לשון קווי -והתקוה הוא על ידי השלום מעונינו ,וזה שכתוב מה מקוה מטהר את הטמאים,
והאחדות ,כמו המקוה שהמים מכונסים
בתנאי ובאופן שלא יהיה חציצה בין גוף הטובל
ובדברי שאולזיר (דרשות לשבת שובה ולשבת הגדול להמים שבמקוה ,אף הקדוש ברוך הוא מטהר את
דף ל"ז ע"א) כתב דלכאורה יש לדקדק ,דהכוונה ישראל ,בתנאי ובאופן שלא יהיה חציצה מהעונות
הפשוטה של מקוה ישראל הוא לשון קיווי ומה ענין וחטאים ופשעים בינינו לבין אלקינו שבשמים ית״ש,
למקוה [טבילה]? ואתי שפיר.
(אגדות הש״ס -השמטות יומא -בדף פו)
אלא יש לומר ,דהנה מה שצריך ריצוי חבירו הוא אף
טהרת המקוה היא ע״י שהמים מחוברין לשורשם
לאחר שהשיב את הגזילה צריך שירצה את חבירו
ויפייסנו ,שלא יהיה לו עליו תרעומת כמבואר בבבא וכעת נראה לי על פי מה שכתב בתשובות חתם סופר
קמא (דף צ"ב) וב[שולחן ערוך] הלכות יום כפור (סימן (חלק יורה דעה סימן רי״ג) מקדמון אחד דהמקוה מטהר
תר"ו) ,והטעם הוא כדי שיהיה שלום בין אדם לרעהו יען דהמים מחוברים לקרקע ואינם מקבלים טומאה,
-ולא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה אלא דאי לא כן [הרי] המים מתטמאים מהטובל בהם
השלום (משנה סוף עוקצין) ,ועיין במדרש (רבה פרשת וחוזרים ומטמאים הטובל עיין שם.
פינחס)חיר שגדול השלום שאף שחטאו בעגל כו'
נמצא דטהרת המקוה על ידי שהמים מחוברים
שנאמר (הושע ד יז) חבור עצבים אפרים (הושע י) הנח
לשורשם ,וכן הוא בעצם טהרת הקדוש ברוך הוא
לו חלק לבם עתה יאשמוטיר .
על ידי שהאדם מחובר לשרשו היינו הקב״ה שנפח
וזה המליצה מקוה ישראל ,שענין המקוה שנאסף באפיו נשמת רוח חיים והיא חלק אלוה ממעל.
למקום אחד מ' סאה שיעור מקוה ובזה נטהר הטמא.
וזה שאמר רבי עקיבא (יומא פה ב) אשריכם ישראל
כך ישראל אינם מטוהרים רק בשעה שיתקבצו כולם
כו׳ ומי מטהר אתכם הקירוב וההתחברות לאביכם
ויהיו לאגודה אחת ,ולפי זה לא יצא מקוה ממשמעותו
שבשמים מצד הנשמה שמצד זה הוא אביהם,
שהוא לשון קיווי ,ורק שהתקוה הוא על ידי השלום.
כמאמר חז״ל (קדושין לא א) ג׳ שותפין יש באדם
והוא ענין מליצה על מקוה ישראל שיתקבצו יחד.
[הקב״ה ואביו ואמו] ,ואומר מקוה ישראל ה׳ מה
ובא לציון גואל אמן ,עכ"ל הטהור.
מקוה מטהר את הטמאים על ידי שהמים מחוברים
(אגדות הש״ס -יומא השמטות -ובדברי שאול)
לשורשם ואינם מקבלים טומאה מהטובל ,אף
הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל ,על ידי שהם
מחוברים לשורשם ועיקרם השם ית״ש ,כנפש הבן
מאורות הילקוט
זיר .לבעל שואל ומשיב זצ״ל.
חיר .לשון המדרש שם :גדול השלום שנתן לפנחס שאין העולם מתנהג אלא בשלום והתורה כולה שלום שנאמר (משלי ג ,יז) :דרכיה
דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.
טיר .לכאורה כוונתו להמדרש בדרך ארץ זוטא פרק ט" :וכן היה רבי אליעזר הקפר אומר :אהב את השלום ושנא את המחלוקת .גדול
השלום שאפילו בשעה שישראל עובדים עבודה זרה ,ויש שלום ביניהן ,אומר הקב"ה :אין רצוני לנגוע בהן ,שנאמר" :חבור עצבים אפרים
הנח לו" .אפילו ששבט אפרים עובד לע"ז [מניח להם].
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה בפ
בירושלמי (ירושלמי תרומות פ"י ה"ה) בריה בטילה כשהלבבות קרובים ומכונסים ביחד
אז הקב"ה מטהר את ישראל
בתתק"ס ,על כן כשהאדם טובל במקוה הוא עולה
ומתבטל בתתק"ס ,ודפח"חגכר . ועיקר הכל שיהיה אחדות בין ישראל ואז הקדוש
ברוך הוא מכפר להם כמו שפירש אדמו"ח הגאון
והנה עיקר התשובה הוא ההכנעה וההתבטלות לגבי
מו"ה עמרם שליט"אכר מאמרם ז"ל בסוף יומא
המקום ב"ה ,אשר על כן אמרו חז"ל (ברכות לד ב)
(ח ט) מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקב"ה
במקום שבעלי תשובה עומדים אפילו צדיקים גמורים
מטהר את ישראל ,כי המקוה מטהר באשבורן
[אינם יכולים לעמוד] וכו' שהבעל תשובה לבו נשבר
כשהמים מכונסים ביחד ,וכשישראל גם כן בבחינה זו
בקרבו בזוכרו שחטא לפני מלך מלכי המלכים
שהלבבות קרובים ומכונסים ביחד אז הקדוש ברוך
הקדוש ברוך הוא אלקי עולם יוצר הכל ,ומרד באביו
הוא מטהר את ישראל.
אשר ריחם עליו והוציאו מאין ליש והטיב עמו עד spacer
לאין שיעור ,ועל ידי ההכנעה ההוא הוא קרוב יותר spacer
spacer
לה' מן הצדיק גמור ,וזה שאמרו מה מקוה מטהר את
כשהאדם טובל במקוה הוא עולה ומתבטל בתתק"ס
הטמאים על ידי שהאדם מתבטל במקוה ,וכמו כן אם
ישראל מתבטלים במציאות מפחד ה' ומהדר גאונו ואני פירשתי בעזהי"ת על פי מה שראיתי בשם הגאון
ובאים לבחינת אין ממש שהם כמאן דליתא (ועיין מהו' שמשון מאוסטרפאלאאכר זי"ע ,שאמר לפרש
בלשונו המתוק של הרמב"ם פרק ד מהלכות יסודי התורה הלכה לשון חכמינו ז"ל (מקואות א ז) מ' סאה מים שכל גופו
יבדכר ומה שכתב שם המפרש על זה) אז הקב"ה מטהר את של אדם עולה בהם ,דעולה הוא מלשון ביטול כמו
ישראל ,וקל להבין בעזהי"ת. שאמרו (תרומות ד ז) תרומה עולה באחד ומאה ,והנה
(אותיות -חלק ב -אות י -יוה״כ) מ' סאה הוא תתק"ס לוגין דוק ותשכחבכר ,ואיתא
מאורות הילקוט
כר .בעל בית שערים זצ״ל.
אכר .רבי שמשון מאוסטרפאליא .מגדולי המקובלים .נדפס ממנו ספר דן ידין וליקוטי שושנים ועוד ,וחיבר האגרת המפורסם הנדפס
ברוב ההגדות כסגולה לאומרו בערב פסח .ליקוטים מתורתו נדפסו ועובדו מחדש בניצוצי שמשון .נעק״ה בגזירות ת״ח ות״ט הי״ד.
בכר .תפארת ישראל (מקואות פרק ו אות צ) :והרי התתק"ס לוגין הנ"ל הם מ' סאה .כיצד .סאה הוא ו' קבין .וקב הוא ד' לוגין .נמצא שכל
סאה הוא כ"ד לוגין .ומ' פעמים כ"ד הוא תתק"ס .נמצא דמ"ס הוא תתק"ס ,עכ״ל.
גכר .עיין מה שכתב בזה בבני יששכר (מאמרי חודש תשרי מאמר א' אות ג' ,ומאמר ג' אות ב' ,ובמאמרי חודש אלול מאמר א' אות ט"ו).
דכר .בזמן שאדם מתבונן בדברים האלו ומכיר כל הברואים ממלאך וגלגל ואדם כיוצא בו ויראה חכמתו של הקב"ה בכל היצורים וכל
הברואים מוסיף אהבה למקום ותצמא נפשו ויכמה בשרו לאהוב המקום ברוך הוא ויירא ויפחד משפלותו ודלותו וקלותו כשיעריך עצמו
לאחד מהגופות הקדושים הגדולים וכ"ש לאחת מהצורות הטהורות הנפרדות מן הגולמים שלא נתחברו בגולם כלל וימצא עצמו שהוא
ככלי מלא בושה וכלימה ריק וחסר.
גפ פ״כהוי ברע | פניני ילקוט הגרשוני
ערב יוהכ״פ
רש״י בזה.
ועניתם את נפשתיכם בתשעה
ולהנ״ל ניחא בס״ד ,דרש״י בא לפרש מאי שנא לחדש בערב (ויקרא כג לב)
דהוציא רחמנא בלשון עינוי ולא כתב אכילה בהדיא,
וצריך לומר כהנ״ל ,והיינו דבא רש״י ללמדנו [זה] למה כתב הפסוק לשון עינוי ולא בלשון אכילה בהדיא
ודו״ק עכ״ל ,ודפח״ח ש״י. בגמרא ראש השנה (דף ט א) ועניתם את נפשותיכם
(אגדות הש״ס -ראש השנה השמטות בתשעה [לחדש בערב] וכי בתשעה מתענין,
-שייך לעיל דף ט ע״א)
והלא בעשרה מתענין? אלא לומר לך כל האוכל
ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה
כל האוכל ושותה בתשיעי בתשיעי ועשירי.
מעלה עליו הכתוב כאלו התענה
וכתב הגאון מ׳ משה גרינוואלדהכר ז״ל אבדק״ק חוסט
תשיעי ועשירי (ברכות ח ב)
יע״א בספר ערוגת הבושם על התורה (סוף פרשת
כתיב (ויקרא כג לב) ועניתם את נפשותיכם בתשעה אמור) :עיין טורי זהב שהקשה אמאי הוציא רחמנא
לחדש בערב ,וכי בתשעה מתענין והלא בעשרה האכילה בלשון עינוי ,הוי ליה למימר בהדיא שמצוה
מתענין ,אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי לאכול בערב יום הכיפורים?
מעלה עליו הכתוב כאלו התענה תשיעי ועשירי.
ולענ״ד נראה בס״ד דאי כתב רחמנא תאכלו בערב
והקשו תוספות (בד"ה כאלו) מאי קשיא ליה ,והא כתיב
יום הכיפורים ,הוה אמינא דאפילו התענה כל היום
בראשון בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצות
רק פעם אחת לעתותי ערב אכל ,קיים מצות עשה זו,
ואותו ערב ר"ל ערב של ט"ו ,הכא נמי נימא ערב של
השתא דכתב רחמנא האכילה בלשון עינוי ,אמרינן
עשירי? ותירצו בדוחק.
כי היכא דבעינוי אי אפשר לומר כשיאכל כל היום
ולע"ד נראה בפשיטות דבשלמא לאכול מצה שפיר ומונע עצמו מאכילה שעה אחתאו שתים דזהו
ציוה תורה לאכול בערב של ט"ו ,אבל כאן אי נימא פשיטאדאינו בכלל עינוי ,הכי נמי באכילה אינו יוצא
דבתשעה אוכלין כל היום ,אם כן אין לומר כוונת ידי חובתו אי מתענה מקצת היום ואכל אחר כך ,וזה
התורה ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש בערב דלא כשיטת המגן אברהם (בסימן תר״ו) אלא כשיטת
של עשירי ,דמאי עינוי נפש הוא באותו ערב לאחר השל״ה הקדוש (שם בבאר היטב) דאף מקצת היום
שאכלו ושתו כל היום וייטב לבם ,אלא ודאי דכוונת אסור להתענות.
הכתוב להתענות בתשעה ,ועל זה שפיר קשיא ליה
ובזה יתפרש כמין חומר מה שפירש רש״י בראש
לגמרא וכי בתשעה מתענין והלא בעשרה מתענין,
השנה (דף ט) דהכי קאמר קרא ועניתם [את
כנלע"ד פשוט (ואפשר שראיתי כן באיזה ספר והוא חקוק
נפשותיכם] בתשעה ,אכילת תשעה אני קורא עינוי,
בזכרוני ואין לי פנאי לחפש כעתוכר ).
וכיון דאכילתו עינוי חשיבא ,כל דמפיש באכילה
ושתיה טפי עדיף -ולכאורה לא ידענא מה בעי
מאורות הילקוט
הכר .הג״ר משה ב״ר עמרם גרינוואלד זצ״ל ,מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בהונגריא .תלמיד רבי מנחם כ"ץ פרוסטיץ זצ״ל מצעהלים
ותלמיד הכתב סופר זצ״ל בפרשבורג .כיהן ברבנות בכמה קהילות ומשנת תרנ"ג אב"ד חוסט ,שם ניהל גם ישיבה גדולה .מח״ס שו״ת ערוגת
הבושם ,ערוגת הבושם עה״ת ,הגדה ש״פ הלל נרצה ,מקוה טהרה על מקוואות ועוד .נלב״ע תר״ע.
וכר .כן כתב בספר איי הים להג"ר יהודה ליב עדיל זצ"ל מסלונים.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה דפ
בקונטרס הדר הכרמלטכר להרב אבדק"ק אלטונא האם נשים חייבות לאכול בערב יום הכפורים
יצ"ו האריך בזה מאד.
וראיתי בפתחי תשובה החדשזכר על אורח חיים (סימן
איסור אכילה בעי הנאת מעיו או הנאת גרונו תרד) הביא שבתשובות ר׳ עקיבא איגר נסתפק אם
נשים חייבות לאכול בערב יום הכפורים ,דאפשר
ועיין במנחת חינוך (מצוה שיג) אי ביום הכפורים בעינן
דהן פטורות ככל מצות עשה שהזמן גרמא ,או
הנאה במעיו דוקא דכיון דביתובי דעתא תליא מילתא
נימא כיון דקרא מפיק לה בלשון בתשעה לחדש
לא סגי בהנאת גרונו לחוד ,ובספר אמרי בינה להגאון
בערב [ודרשינן] לומר כאלו התענה ט' וי' ,ממילא כל
מו"ה מאיר א"שלר בחידושי תורה לסוגיא דכותבת
שמחויב בתענית עשירי מחוייב לקיים ועניתם את
הגסה ,הוכיח מירושלמי (פרק ח דתרומות) דגם לרבנן
נפשותיכם וכו' .ועיין בתשובות כתב סופר (סימן קיב)
אין צריך בכותבת דיום הכפורים אכילה במעיו ,דלא
דפשיט ספיקו דגם נשים חייבות לאכול בערב יום
כדעת רבו הגאון בעל חתם סופר שכתב בתשובה
כפור ,דזיל בתר טעמא שלא יזיק להם התענית למחר
דביום כפור אכילה במעיו בעינן עיי"ש.
וכן משמע להדיא במהרי"ל.
(אותיות -חלק ב -אות י -יוה״כ)
עוד כתב שם וז"ל ,בתשובות כתב סופר (סימן קיד)
נסתפק במי שהיה אנוס ולא יכול לאכול ערב יום
הכפורים עד שהגיע תוספות יום הכפורים ,אי דחי
תענית יום עשירי קשה לו על ידי ריבוי מצות עשה דאכילת ערב יום כפור לאיסור תוספות
אכילה בתשיעי -ולפום צערא אגרא
יום כפור דהוא קל עיין שם ,ואנכי לא הבינותי -דאי
עיין בילקוט הגרשוני (חלק ב אות יום הכפורים) מה תוספות יום הכפורים דאורייתא ,אם כן על אותה
שכתבתי בענין אכילה בערב יום כפור ,ועיין בספר שעה דהתוספות ,ודאי לא חישב הכתוב למצות עשה,
תורה תמימהאלר שנדפס מחדש (פרשת אמור) בפסוק ולא שייך לומר דדחי.
ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש ,ומה שכתב
עוד כתב שם (בסימן תריא) בשם תשובות שאגת אריה
שם בטעם האכילה בערב יום כפור משום שתענית
(סימן ע"ג) שאיסור שביתת בהמה ועבד אינו נוהג ביום
יום עשירי קשה לו על ידי ריבוי אכילה בתשיעי ולפום
הכפורים למאן דאמר (באו"ח סימן רמו) דאינו נוהג ביום
צערא אגרא ,ונחשב לו כאלו התענה ב' ימים.
טוב ,אבל איסור דמחמר נאסר גם ביום הכפורים עיין
כבר ראיתי כן זה שנים רבות בספר אור הצבי לר׳ שםחכר .ובסימן תרי"ב הביא דברי שאגת אריה (בסימן
צבי בערלסבלר מבריסק ועכשיו מצאתי בספר אליהו ע"ה) דביום הכפורים חייב אף שלא כדרך אכילתן
רבה כאן שכתב כן בשם שבלי לקט דלכך מעלה כיון דלא כתיב גביה לשון אכילה אלא כל הנפש
עליו הכתוב כאלו התענה ט' וי' ,שמפני שאוכל יפה אשר לא תעונה .ועיין מה שכתבתי בילקוט הגרשוני
בערב יום כפור וביום כפור מתענה קשה לו עינוי (חלק א קונטרס אחרון אות חצי שיעור) בשם חתם סופר
יותר עיין שם ,ומה שכתב בתורה תמימה שם דלפי על סוגיות הש"ס ,ובתשובות כתב סופר (אורח חיים
זה מי שאינו מתענה בעשירי כגון חולה ,אינו מחויב סימן קיא וקיז) יש פלפול גדול בכל בענינים האלו ,וגם
מאורות הילקוט
זכר .להג״ר ישראל איסרלין זצ״ל ,מו״ץ בווילנא.
חכר .והוסיף רבינו :ועל ספיקו של השאגת אריה סימן ע"א אם הבערה אסור ביום הכפורים מן התורה למאן דאמר הבערה ללאו יצאת
עיין פלפול גדול בספר דברי שאול דרשות מהג״ר יוסף שאול מלבוב דף ח' בדפי הספר.
טכר .הג״ר מאיר לערנער זצ״ל ,נלב״ע תר״צ.
לר .להג״ר מאיר אייזנשטאדטר זצ״ל אבד״ק אונגוואר ,מראשוני תלמידי החתם סופר זצ״ל .בעל שו״ת אמרי א״ש.
אלר .להג״ר ברוך הלוי עפשטיין ז״ל מפינסק בן הגאון בעל ערוך השלחן זצ״ל .נלב״ע תש״ב.
בלר .לרבי צבי הירש ברל"ס בן ר’ ליב סופר זצ״ל מבריסק .י״ל לובלין ,תרל"ה.
הפ םינבה תכרב | פניני ילקוט הגרשוני
ביום הקדוש הזה ,עיין שם באורךגלר . באכילה בתשיעי ,לפענ"ד זה אינו דהא קיימא לן
כמאן דאמר לא דרשינן טעמא דקרא למילף קולא
פליאה -למה שבת בסקילה ויום
הכפורים בכרת אם אכל בו? מיניה ,ואין להאריך.
(שו״ע -או״ח סימן תר״ד -סעיף ב)
במדרש תלפיות (ענף יראת ה') הביא פירוש החכם
דלר
מהו' מיכאל הכהן ז"ל כיון דיום הכפורים כשבת,
כל הנפש אשר לא תעונה וכו׳
למה שבת בסקילה ויום הכפורים בכרת אם אכל בו? (ויקרא כג ,כט)
והטעם הוא משום דיכול לומר שהכיר בעצמו
אי מותר לעשות בערב יום כפור סגולות
שאחזו בולמוס ולכך אכל או שתה וכו' לכך אין שונות שלא ירגישו הצום
מקום לסקלו ,ויבא בעל המחשבות יודע נסתרות
בענין מה שנוהגין כמה אנשים לעשות בערב יום כפור
ויפרע ממנו ,לכן מיתתו בכרת עיין שם.
סגולות שונות שלא ירגישו הצום ואחרים מתחכמים
ונפלאתי מאוד ,אם כן איך לוקה האוכל ביום עוד לאמר שזה הסגולה היא יותר בדוקה ומנוסה
הכפורים כדאיתא במשנה דפרק אלו הן הלוקין שלא יבא שום תאוה לא לאכילה ולא לשתיה.
(מכות יג א) .אלא על כרחך משום דקיבל התראה
כתב בשדי חמד (מערכת יום הכפורים סוף סימן א) בשם
והתיר עצמו למלקות ולא אמר שאחזו בולמוס ,אם
הגאון מהו' מנחם נתן אויערבאך אבד"ק לונשיץ
כן הכי נמי גבי סקילה היה לו להיות חייב סקילה
(רוססיש פאלען) שליט"א דאין נכון לעשות כן דפשטות
מהאי טעמא ,וצע"ג.
הקרא דכל הנפש אשר לא תעונה וגו' הוא חיוב להיות
(אותיות -קונטרס אחרון -לאות יוה״כ)
בו בעינוי ואיך נעשה דברים הגורמים להסיר העינוי
ברכת הבנים
הטובה כי אין אדם רואה נגעי עצמוהלר .וזה שכתוב
עיניך לנכח יביטו ועפעפיך
עפעפיך [יישירו] כי הם יאמרו לך את מומך וחסרונך,
יישרו נגדך (משלי ד ,כה)
והוא על דרך שפירש בעל עקידה ז"ל פסוק (תהלים
צ"ב) ותבט עיני בשורי בקמים עלי מרעים תשמענה כשתביט בעיניך על המתנגדים שלך המרננים על
אזני ,ששמעתי מה אומרים אותן מרעים הקמים מעשיך ,תוכל לדעת איזה היא הדרך הטובה
עלי ומרננין ממני וממעשיו ,ועל ידי כן נזהרתי בהם ירצה שתביט בעיניך אל מול העומד לנוכח "ולנגדך"
ותקנתי בעצמי (כליל תפארת דרוש י"א). כלומר המתנגדים שלך המרננים עליך ממעשיך
(תנך -משלי -ד כה) הרעים ,ואז תוכל לפלס מעגל דרכך איזהו היא הדרך
מאורות הילקוט
גלר .ועיין מש״כ בשו״ת דברי ישראל להג״ר ישראל וועלץ זצ״ל (חלק ג סי׳ יב) בשם גדול אחד ,דדוקא בחמץ הקפידה תורה לאסור אכילת
חמץ מחצות היום של י״ד ,כדי שיתעכל החמץ קודם כניסת הפסח ,אבל ביום הכפורים לא הקפידה התורה על זה ,אלא אוכל ושותה כל
היום ,פרט לתוספות כל שהוא קודם שקיעת החמה.
דלר .לבעל שבט מוסר זצ״ל.
הלר .מליצה ע״פ המשנה (נגעים ב ה) כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה ופ
להעריך הדברים לעצמו ,ומשלו בזה לאדם שרוצה
הסר ממך עקשות פה ולזות שפתים
לראות את עצמו ולהסיר מפניו כל כתם ,אז צריך
הרחק ממך ,עיניך לנכח יביטו
לעמוד נגד המראה ונתדמה לו כאילו אדם אחר
ועפעפיך יישירו נגדך (משלי ד ,כד)
עומד לנגדו ורואה כל הכתמים שבו ,ולזה אמר הסר
ממך עקשות פה ולזות שפתים הרחק ממך. אדם שרוצה לראות את חסרונות עצמו יעמוד נגד
המראה וידמה לו כאילו אדם אחר עומד לנגדו
אמנם האיך תוכל לדעת הדבר?
ביאור הדברים דהנה אין אדם רואה חוב לעצמו וכל
לזה אמר עיניך לנוכח יביטו ,והיינו שיצייר כאילו אדם
דרך איש ישר בעיניו כאשר המליצו על זה כל הנגעים
אחר עושה זאת ואז עפעפיך יישירו נגדך ותוכל להבין
אדם רואה חוץ מנגעי עצמו ,ואם כן אם האדם רוצה
גם לעצמך (דרשות דברי שאול דף ט' בשם בעל אפיקי יהודא
לדעת אם הולך בדרך הטוב והישר אזי צריך לצייר
ודפח"ח).
(תנך -משלי -ד כה) לעצמו כאילו אדם אחר עשה מעשה זו ,ואז ידע
בין אדם לחבירו
לתשובה) שכתב ,דנראה דהא דבעינן ריצוי חבירו
היינו בשאר שנים ,אבל בשנת השמיטה כיון שמקיים עבירות שבין אדם לחבירו אין יוהכ"פ
מצות השמיטה כתקנה ,ומשמט חובות חבירו ,גם ה' מכפר עד שירצה את חבירו (יומא פה ,ב)
לא ימנע טוב ומכפר לו גם עבירות שבין אדם לחבירו כשמקיים מצות שמיטה כתקנה ,ומשמט חובות
בלא ריצוי מדה כנגד מדה וכו' עיין שם ,ועם כי לא חבירו ,גם ה' יכפר לו על עבירות שבין אדם לחבירו
מצאתי סתירה מפורשת לזה מכל מקום אין דעתי
כתב בספר שדי חמד (מערכת יום כפור סימן ב אות יד)
העניה מסכמת לחלק בזה ,אלא נראה דבכל זמן
וז"ל :במה ששנינו בסוף יומא (פה ב) עבירות שבין
הוא הדין דאין יום הכפורים מכפר בלא ריצוי חבירו
אדם לחבירו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את
בעבירות שבין אדם לחבירו ,עכ"ל.
חבירו .ראיתי להרב מראה הגדולולר (ח"א בדרוש ו'
(שו״ע -או״ח סימן תר״ד -סעיף ג)
כל נדרי
בספר מקרי דרדקי להגאון מהו' הילל ליכטענשטיין ונוהגים לומר כל נדרי
זצ"ל מקאלאמעא כתב (בפרשת בהר) העתק מספרי בעודו יום (ליל יום כפור)
שו"ת הלכות קטנותזלר (שאלה רלז) וז"ל :עיין אורח spacer
חיים (סימן תריט) וז"ל :ונוהגים לומר כל נדרי בעודו האם יאמרו כל נדרי קודם הדרשה ,או
יום ,שאלתי ממך אם המנהג הזה דוקא הוא ,ואי שהחכם הדורש יקצר בדבריו
מאורות הילקוט
ולר .להג״ר רפאל ב״ר יהודה אשכנזי זצ״ל.
הוא ספר מהגאון בעל מקרי דרדקי שלא זכינו לאורו (ועיין בהקדמה לתשובות בית הילל).
זפ ירדנ לכ | פניני ילקוט הגרשוני
תורה ברבים תורה כזאת ,שתכליתה היא לעורר אפשר לשנותו ,משום הכי על כרחך צריך להקדים
לב ההמון לקרב לבבם אל ה' ,ומכל שכן דבר בעתו אמירת כל נדרי קודם הדרשה שאומר המנהיג לעורר
שאז קדושת הזמן גורם שלבם נכנע ואפילו הריקנים העם לתשובה ,או צריך שיהיה החכם הדורש עיניו
מזדעזעים ומפחדים אז ממורא יום הדין ,ובעת הזאת בראשו לקצר בתוכחתו כדי שיהיה אמירת כל נדרי
דברים היוצאים מן הלב עד כמה הם יורדים לחדרי רק ביום ,או לאו.
לבבות השומעים ,ואם עבור חולה אחד שאין בו
תשובה -הנני למבוקשך ,נראה לענ"ד שכל אחד
סכנה התירו שבותחלר ,מכל שכן להצלת נפשות רבים
משני אלה לא נכון לעשות ,משום שאיתא בספרי
מחולי הנפש שיש בו סכנה מיתת חיי נצחיי שמותר
חן בעת אמירת כל נדרי יכוין להפר שבועה דלעילא,
שבות [עיין יסוד ושורש העבודה בשער הכולל (פרק
ואמרו חז"ל (סנהדרין צז ב) כלו כל הקיצין ואין הדבר
שביעי) מגודל ערך מעלת התוכחה ברבים ,ועיין
תלוי אלא בתשובה ,משום הכי מסתבר שלא להפך
ילקוט תהלים (רמז תרע"ב) על פסוק (תהלים יט ה)
הסדר ,אלא יאמרו כל נדרי דוקא אחר התעוררות
ובקצה תבל מליהם -אלו האגדות שמקדשים בהם
תשובה מהדרשה ותוכחה (שבזה תלוי הגאולה) .וגם
שמו של הקב"ה] ,לכן לא יטה אוזן ליש מהמון שיצר
לקצר הדרשה עבור מנהג זה ,זאת לא יעלה על
הרע מדבר מגרונם שלא לזוז ממנהג הכתוב בשולחן
הדעת ,שאם הקב"ה אמר לדוד (שבת ל א) יפה שעה
ערוך ,עכ"ל.
(שו״ע -או״ח סימן תרי״ט -סעיף ב) אחת שאתה עוסק בתורה לפני יותר מאלף עולות
שעתיד בנך להקריב ,מכל שכן וקל וחומר לדרוש
וידוי
בהא דקאמר (במכות דף ט) בגלעד שכיחי רוצחים
והתודו את חטאתם אשר עשו (במדבר ה ,ז)
והקשו התוספות מאי שייך האי טעמא לערי מקלט,
spacer
דלא למזיד נתקנו ערי מקלט ,עיין שם.
סדר הוידוי -חטאתי עויתי פשעתי
וכתב דאיתא בזוהר הק׳ איש כי יחטא בשגגה
במחבר (סעיף ה) סדר הוידוי חטאתי עויתי פשעתי.
והביא קרבן לה' על שגגתו אשר שגג (ויקרא ד כב)
והנה בבית יוסף הביא פלוגתת ר' מאיר וחכמים בזה,
ומקשה הזוהר למה צריך כפרה על העלם דבר ולא
והגם דאנן קיימא לן כחכמים ,מכל מקום צריכין אנו
ידע ואשם ,ותירץ דאין אדם נכשל בשוגג אלא אם
למשכוני נפשין ליישב דעת התנא הקדוש ר׳ מאיר
כן עבר תחלה במזיד ,ושפיר צריך כפרה על המזיד.
מה יענה לתשובת חכמים -וכי מאחר שהתודה על
וזה כוונת המשורר (תהלים יט יד) שגיאות מי יבין
הזדונות ועל המרדים חוזר ומתודה על השגגות.
מנסתרות נקני גם מזדים חשוך עבדך ,רוצה לומר אם
תשמרני ממזיד בודאי לא אכשל בשוגג ,וזה כוונת ונראה לענ"ד דהכי פירושו של הוידוי לדעת ר׳ מאיר,
הגמרא בגלעד שכיחי רוצחים יותר משאר מקומות דהנה כתב באהבת יהונתןטלר בהפטורה לפרשת חקת
מאורות הילקוט
חלר .או״ח סמן שז סעיף ה :דבר שאינו מלאכה ואינו אסור לעשותו בשבת אלא משום שבות מותר לישראל לומר לאינו יהודי לעשותו
בשבת והוא שיהיה שם מקצת חולי.
טלר .להג״ ר יהונתן אייבשיץ זצ״ל.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה חפ
לילד היא נשבעת שלא תזקק לבעלה ואחר כך רוצה לומר במזיד ,והרגל נעשה טבע ונכשלין בשוגג,
עוברת על שבועתה ,על כן מביאה קרבן ,והנה זה לכך תקנו שלש ערים .ומתורץ קושית התוספות,
דרכה כל הימים כאשר שוב תתעבר וכורעת לילד עכ"ל ודפח"ח.
שוב נשבעת כנ"ל ואחר כך מחללת שבועתה ושוב
ולפי זה יש לומר דגם כוונת ר׳ מאיר הוא על דרך
מביאה קרבן ,וזהו מאמר הנביא עבור כנסת ישראל
זה דמתודה עויתי פשעתי מתחילה ועל ידי שעברתי
שחוטאין להשי"ת ,הנה בהגיע ימי התשובה ובפרט
תחלה במזיד נכשלתי אחר כך וחטאתי בשוגג ולפיכך
אמר
יום הקדוש יום הכפוריםַ ,וַ ִיִּ ָנָּ הוּ בני ישראל אחרי ה'
אני מתודה על השוגג ,דאי לא כן לא היה צריך לבקש
ומבטיחים להשי"ת שלא ישובו עוד לכסלה ,והנה
מחילה כלל על השוגג ,ודו"ק.
אחר כך שוב חוטאין ושוב שבין אליו כן הוא בכל שנה
(שו״ע -או״ח סימן תרכ״א -סעיף א)
והשי"ת מוחל להן ,וזה שכתוב כמו הרה תקריב היינו
מקרבת קרבן ,ללדת ,עבור לידתה היא מקרבת קרבן
והוא לבעבור" ,תחיל" תזעק בחבליה על שחיללה
השבועה אשר זעקה בשעת חבליה ,וזה משפטה כל בר״ה ויוה״כ מבטיחים להשי"ת שלא
נשוב עוד לכסלה ,ושוב חוטאין ושוב
הימים כנ"ל ,כן היינו מפניך ה' כי גם אנחנו זה דרכינו שבין אליו והשי"ת מוחל להן
כל הימים כמו האשה הנ"ל ודפח"ח.
ובספר בני יששכרמר כתב בשם בעל נועם מגדים
(תנ״ך -ישעיה כו טז)
ז"ל דהנה ר׳ שמעון דרש טעמא דקרא מפני מה
צותה התורה ליולדת להביא קרבן דבשעה שכורעת
יזכור
כי כן מצא בספר חסידים כי יש על התלמיד להזכיר
הזכרת נשמות
נשמת רבו.
וכתב עוד שם בזה הלשון :וידע מעלתו כי חפשתי מאין בא מנהגינו להזכיר נשמות בג' רגלים
ימים רבים ולא מצאתי מאין בא מנהגינו להזכיר במחבר (סעיף ו) ונהגו לידור צדקות ביום הכפורים בעד
נשמות בג' רגלים ,ובשולחן ערוך לא הובא כי אם המתים .ובהגהות רמ"א [כתב] ומזכירין נשמותיהם
ביום הכפורים ,ועל ידי זה מחללין בשמיני עצרת דהמתים גם כן יש להם כפרה ביום הכפורים ,בשו"ת
המון עם יום טוב מדאורייתא .ואמרתי כי כלפי דברי חבר בן חייםבמר (דף ק"י ע"ג) השיב לשואלו בענין
שאמר הכתוב (משלי יד יג) ואחריתה שמחה תוגה, הזכרת נשמות הקדושים שנהרגו על קדוש ה׳ ,שהוא
מנהגינו להזכיר ביום טוב אחרון נשמות ,כדי שלא נוהג לומר סתם יזכור אלקים כל קרובי וקרובתי
יאונה כל תוגה וצער ונפקיע עצמנו מהתעוררות הזה, שנהרגו על קדוש ה׳ .וכתב עוד שם שהוא אומר
אמנם זה ימים מצאתי בספר נועם מגדים להגאון פרי יזכור מיוחד בעד נשמת רבו הגאון חתם סופר זצ"ל
מאורות הילקוט
מר .מאמרי חודש תשרי מאמר ו' אות א'.
אמר .מליצה ע״פ שמואל א׳ (ז ב)
במר .להגאון רבי חזקיה פייבל פלויט זצ״ל ,אב״ד שוראן ,מגדולי תלמידי החתם סופר ,בעמ״ח ספרי ליקוטי חבר בן חיים ,נלב״ע תרנ״ה
טפ רוכזי | פניני ילקוט הגרשוני
צדקה בעד הזכרת נשמתם ,אבל מי שאביו ואמו מגדים שהביא מדברי הראשונים אשר גם בג' רגלים
בחיים והוא אינו נודר צדקה בעד נפשות המתים ,איך יש להזכיר נשמות ,ולעת עתה הספר איננו תחת ידי
יהיה הוא אז בבית הכנסת ויטה אזנו לשמוע זכרון לעיין בו ,עכ"ל.
(שו״ע -או״ח סימן תרכ״א -סעיף ו)
נשמות המתים המעציב ומדאיב את לבו ,ויבטל spacer
שמחת יום טוב בכדי?
ועל כן נהגו שמי שאביו ואמו בחיים יוצא מבית
הכנסת ואינו נכנס לשם עד שעה שמתחילין לומר הטעם שמי שאביו ואמו בחיים יוצא מביתהכנסת
אב הרחמים כדי שלא לבטל שמחת יום טוב בחינם, נשאלתי מאיזה בעל הבתים אודות הש"ץ שאירע
ואם כן מהאי טעמא אין לשמש החברה שיש לו אב פה ,דשמש החברה שאביו ואמו עודנה חיים הזכיר
ואם ,להזכיר כל הנשמות הרשומים בפנקס או בדף נשמות הרשומים על דף חברה קדישא אם היה מותר
החברה קדישא ולומר בעדם תפלת אל מלא רחמים, לו לעשות כן...,
כי מאחר שהוא אינו נודר צדקה בעדם ,רק אחרים
...אמנם לפי שבאמת המנהג בכל הקהילות שכל
נודרים צדקה בעדם ,אם כן מה לו להכניס את עצמו
מי שאביו ואמו בחיים אינו בא אל הבית הכנסת רק
בזה במקום שיש שו״ב וש״ץ קבוע בהקהילה ,שכבר
בשעה שמתחילים לומר אב הרחמים ,שמע מינה
מת לו אביו ,והחיוב עליו להיות בבית הכנסת בשעת
שגם תפלת אל מלא רחמים בעד המתים אין ראוי
הזכרת נשמות ,ומה לו ולצרה הזאת לבטל שמחת
לשמוע כי אם למי שאביו או אמו כבר מתו.
יום טוב על ידי זכרון נשמות המתים המכניס אבלות
ועצבון בלב כל חי מדבר ומרגיש. ונראה לפענ״ד [אף שכתב הגאון הנ״ל אפשר שטעם
המנהג וכו׳גמר ,הרי רק בלשון אפשר אמר כן ,אבל לא
ואם אמור יאמר שאין לו מזה שום צער ,אם כן גם
היה ברור בעיניו שזהו טעם המנהג ,על כן נלע״ד גם כן
אמירת אל מלא רחמים שלו לא מעלה ולא מוריד,
אפשר] שטעם המנהג ,לפי שבאמת יפלא מאוד ,מה
שאם אינו מרגיש בצער המתים לא יעתיר בעדם
ראו קהלות הקדושות לתקן המנהג להזכיר הנשמות
באמת ובתמים לפקדם במנוחה נכונה כמו שכתב
בכל השלש רגלים ,הא לא מצינו כן רק באורח חיים
הגאון רא״ז [רבי אפרים זלמן] מרגליות ז״ל בשערי
סימן תרכ״א ברמ״א סעיף ו גבי יום הכפורים ,אבל
אפרים (סימן י׳ אות לא) עיין שם בלשונו הזהב.
לא בשלש רגלים ,שמצוה לשמוח ביום טוב ,וזכרון
ועל כן נראה לי ברור בעזהי״ת לדינא שבמקום שיש נשמות המתים מכניס אבל ועצבון בלב כל אדם
ש״ץ קבוע במתא אסור לשמש החברה שאביו ואמו ומבטל שמחת יום טוב (וכבר הרגיש בזה בשו״ת דברי חבר
עודם בחיים להזכיר נשמות ביום טוב ולומר בעדם בן חיים דף ק״י ע״ג עיי״ש).
תפלת אל מלא רחמים ,ולבטל שמחת יום טוב בכדי.
רק באמת כתב בסידור יעב״ץ (בסדר שביעי של פסח)
(שוב ראיתי מה שכתב בזה בשו״ת יד יצחק להגאון
מטאלטשאווא חלק ג סימן פ׳ ועיין שם שדעתו להתיר לש״ץ,
וז״ל :בק״ק פולנייא מזכירין נשמות כל פעם שקורין
אמנם הוא מיירי בש״ץ שאין בלעדו אחר שיזכיר נשמות ,אבל כל הבכור שכתוב בם איש כמתנת ידו ,לכן פוסקין
בשמש החברה שיש בלעדו אחר שיזכיר נשמות ,יש לומר דגם צדקה ונודרים בעד נפשות המתים שיזכור אותם
הוא ז״ל מודה שאסור לו להזכיר נשמות בשלש רגלים מטעמא השי״ת וכו׳ עכ״ל.
דמר
דאמרן)
(שו״ת ילקוט הגרשוני -סימן י״א) אם כן התינח מי שאביו ואמו כבר מתו והוא נודר
מאורות הילקוט
גמר .הג״ר אפרים זלמן מרגליות זצ״ל בספר שערי אפרים (שער י אות לא) בפתחי שערים (ס"ק ל"ה) כתב" :אפשר שטעם המנהג לפי
שהכל אומרים יזכור ועסוקים בדבר זה ואילו היו שותקים קצת ,יש לחוש לעין הרע בכהאי גוונא".
דמר .הבאנו דבר זה בפניני ילקה״ג -פנינים נבחרים -מנהגי ישראל.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה צ
סדר עבודת יוה״כ
spacer
בקרבנות דיום הכפורים ,אבל בשאר קרבנות שאינם
בחנוכת ביהמ״ק בימי שלמה כל בני ישראל
חובת היום לא שייך מצותו בכך ,אם כן פסולים מצד הקריבו קרבנות ואכלו ושתו ביום הכפורים
דאינם מן המותר לישראל ,אם כן מה פריך הכא נמי
במסכת מועד קטן (ט א) מבואר בגמרא דבחנוכת
בבית המקדש מעבד נעבד קרבנות ולא ניכלו ביום
בית המקדש בימי שלמה כל בני ישראל הקריבו
הכפורים ,הא אי נימא דאסור באכילה יהיו הקרבנות
קרבנות ואכלו ושתו ביום הכפורים מאי דרוש אמרו
פסולין מצד דאינן מהמותר לישראל והני קרבנות
קל וחומר -ומה משכן שאין קדושתו קדושת עולם
אינן חובת היום כיון דהם רק מכח חינוך הבית ומאי
וקרבן יחיד דוחה שבת דאיסור סקילה ,בית המקדש
פריך -והוא קושיא גדולה עד מאד.
דקדושתו קדושת עולם וקרבן צבור ויום הכיפורים
אמנם לפענ"ד יש לומר דקושית הגמרא היינו על דענוש כרת לא כל שכן ,אלא אמאי היו דואגים ,התם
אופן זה ,דאם רצו הסנהדרין להתיר אז אכילה ושתיה צורך גבוה הכא צורך הדיוט (פירש"י שאכלו ושתו ובשלו
ביום הכפורים מצד שמחה של מצוה מכל מקום לא מאכלם ביום הכפורים ועיין יד יוסף לכאן) ופריך ,הכא נמי
היה להם להתיר איסור כרת ,והיה להם רק להתיר מעבד ניעבד קרבנות ולא ניכלו ביום הכפורים) ומשני,
איסור חצי שיעור דהוא רק איסור בעלמא ,ולצוות אין שמחה בלא אכילה ושתיה.
שיאכלו רק פחות פחות מכשיעור כותבת ולשתות
והקשה בספר כלי חמדה מהגאון רבי מאיר דן
פחות פחות מכשיעור מלא לוגמיו .ואם כן הקרבנות
פלאצקי שליט"א מדוואהרטהמר פרשת אחרי,
אין פסולים כיון דכזית שהוא פחות מככותבת שם
קושיא עצומה מאוד ,הא לכאורה כל קרבנות יום
אכילה עליו בכל מקום ,אם כן שפיר מן המותר
הכפורים יופסלו מטעם (מנחות ו א) ממשקה ישראל
לישראל הוא והיינו דדייק "מיכל לא ניכלו" על כל
-מן המותר לישראל ,וביום הכפורים אסור לאכול
פנים כשיעור כותבת דהוא ב' אכילות לא היה להם
ואינם מן המותר לישראל ,ואף על גב דאין אסור
לאכול בפעם א' ולמה היה להם להתיר איסור כרת.
בעצם אלא מצד היום ,זה אינו דבאיסור דאורייתא
ועל זה מתרץ אין שמחה בלא אכילה ושתיה ואף על אין חילוק בין איסור גופו לאיסור מחמת דבר אחר
פי דבאכילה פחות פחות מכשיעור ליכא צער עינוי, כדפריך הגמרא בפסחים (מח א) ואי אמרת מוקצה
מכל מקום שמחה ליכא באכילה כזאת ,משום הכי דאורייתא מה לי איסור דבר אחר עיין שם ,ובעל
הצריכו להתיר אכילה ושתיה בריוח כמו בשאר ימי כרחך צריך לומר דשאני יום הכפורים דמצותו בכך,
משתה ושמחה ,כנלע"ד נכון בעזהי"ת. וכן כתב בחידושי חתם סופר ז"ל לפסחים (דפוס
(אגדות הש״ס -מסכת יומ -ט א) ירושלים תובב"א שנת תרנ"ד ,בדף מ"ח ע"א עיי"ש) ,והתינח
מאורות הילקוט
המר .מגדולי גאוני פולין .מחסידי הרה״ק רבי העניך מאלכסנדר ואדמו״רי גור ,תלמיד בעל נפש חיה ,בעל ישועות מלכו מקוטנא ,ובעל
אבני נזר זצ״ל .בעמח״ס כלי חמדה ,חמדת ישראל ועוד .נלב״ע תרפ״ח.
אצ אטח לע | פניני ילקוט הגרשוני
תפלת כהן גדול
וכתב לי גיסי הרה״ג מ׳ בן ציון בלום נ״י אבדקה״י
בעעקעש -סארוואשזמר יע״א ,כי ברמב״ם (פרק ד׳
לא יעדי עביד שולטן מדבית
יהודה (תפלת הכהן גדול ביוהכ״פ)
מעבודת יוהכ״פ) הנוסח בלשון הקודש -ופלא.
ולעניות דעתי יש לתרץ דברי הרמב״ם ,כי לומר אמאי אמר הכהן גדול פסוק הזה
בעל פה אותו הענין ואותה הכוונה שנאמר בכתב ,זה בלשון ארמי ולא בלשון קודש
אסור לומר בעל פה ,אבל כאן דכוונת הכתוב בדרך קשה מדוע לא אמר בלשון בקודש לא יסור שבט
נבואה שלא יסור שבט מיהודה ,וכוונת הכהן גדול מיהודה (בראשית מט י) [כלשון הפסוק] ?
בדרך תפלה ובקשה שלא יסור וכו׳ ,אם כן אין זה
הענין הנאמר בכתב ,על זה לא שייך איסור דדברים ואמרו בשם הגר״א ז״לומר יען שלא הביא עמו ספר
שבכתב אי אתה רשאי לאומרם בעל פה ,וא״ש. לבית קדשי הקדשים ,ולא היה יכול לאמרו בלשון
(שוב אמר לי בני החרוץ ושנון כ״ה יוסף דוב שיחי׳ ,דהרמב״ם ז״ל
הקודש בעל פה ,דדברים שבכתב אי אתה רשאי
דייק בלשונו ,ולא כתב כלשון הכתוב ״ולא יסור שבט מיהודה״, לאמרם בעל פה (גיטין ס ב) ,לכן אמר בלשון תרגום
אלא ולא יסור שבט מבית יהודה ,עיין שם ולא קשה מידי ודו״ק). (עיין תוספות בבא קמא דף ג ע״ב ד״ה כדמתרגם עיי״ש).
על חטא
שוגגים ,מחילה לעונות שהן חמורים שהן מזידים לכן
סלח לנו מחל לנו כפר לנו
יאמר לשון מחילה ,דמכל מקום נשאר רושם החטא,
(וידוי ליום הכפורים)
וסליחה לפשעים שהם חמורים שהם מרדים ,לכן
spacer
יאמר לשון סליחה .לפי שאינו מחילה גמורה כי אם
אריכת אפים עיין שם. וכיפר – ונסלח אי הוי דוקא כשלא נשאר רושם חטא
[ד״ת ששלח רבינו לקובץ תל תלפיות (מחברת יח
וקשה לי ,היאך יפרנס גמרא מפורשת בזבחים (ל"ח א)
תמוז תר"ע)].
וכפר וכפר וכפר (פירש"י בשעיר נשיא ושעירה וכשבה של
חטאת יחיד וכו') וכפר -אף על פי שלא נתן אלא ג', ב) כתב בשל"ה (ומובא במחצית השקל סימן תר"ז סוף
וכפר אעפ"י שלא נתן אלא ב' ,אף על פי שלא נתן סעיף קטן ג') כפרה לחטאים ,כי לשון כפרה הוא קנוח
אלא א' ,ופריך הש"ס והאי מיבעי ליה לגופיה (ופירש ולא נשאר שום רושם חטא ,כן הוא בחטאים שהם
מאורות הילקוט
ומר .הובא בשמו בכמה ספרים .ובספר כמוצא שלל רב פרשת אחרי מות הביא עוד בזה מה שכתב הג״ר צבי יחזקאל מיכלזאהן זצ״ל
בעמ״ח שו״ת תירוש ויצהר עפ״י הגמרא שבת (יב א) על ר׳ אליעזר שהי׳ מבקר החולה ומברכו בל׳ ארמי דכיון שהשכינה למעלה מראשותיו
של חולה אינו צריך לברכו בלשון שמלאכי השרת מבינים ,דהא עולה תפלתו ישר להקב״ה בלי אמצעי .וכתב דלפי דברי הירושלמי יומא
(א ה) שדרשו שפסוק ״וכל אדם לא יהי׳ באהל מועד״ מתייחס גם למלאכי השרת ,א״כ לא הי׳ צריך לאמרו בלשון הקודש דוקא ,ושכ״כ
הג״ר יהושע מקוטנא זצ״ל בספרו יבין דעת -חסדי אבות.
זמר .בן לחותן רבינו הגאון בעל בית שערים זצ״ל .אב"ד סארוואש משנת תרס"ח ,ובשנת תרפ"ט נתמנה למלא מקום אביו באויפאלו.
נלב״ע בגטו בודאפעסט ,כ׳ טבת תש"ה .בעמ״ח אות ציון -ליקוטים ,י״ל נוא יארק תשס״ג ,ושו"ת וחידושי שיבת ציון כתב יד.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה בצ
ידי פיתוי היצר הרע .וכתב הוא ז"ל על פי מה שכתבו רש"י מיבעי ליה לגופיה בכל חד וחד ללמדך שכפר על החטא)
בספרים הק׳ דיצר הרע בא במסוה היצר טוב ואומר אמר רבא בר אדא ,מרי אסברא לי ,אמר קרא וכפר
ונסלח ,זו היא כפרה זו היא סליחה ,עד כאן.
הכל מותרים לכם הכל שרוים לכם אין כאן לא איסור
לא חטא ולא פשע ,אדרבה יש כאן מצוה ודבר ולדברי של"ה הנ"ל הדרא קושיא לדוכתא ,דהא אי
טוב ויראת ה'טמר ,כי אם יבא בדמות יצר הרע ,מי הוי כתיב ונסלח לחודיה הוה אמינא שאינו מחילה
ישמע לו. גמורה כי אם אריכת אפים קמ"ל קרא וכפר ,שכפר
על החטא ולא נשאר שום רושם חטא כתוצאת לשון
וידוע מה שפירשו ז"ל בזה מאמר הגמרא שבת
כפרה כנ"ל ,וצע"ג.
(דף עה) שוחט משום מאי מיחייב ,וכתבו התוספות
אשוחט דעלמא קאי ,כלומר איצר הרע שהוא השטן אמר רבא בר אדא ,מרי אסברא לי ,אמר קרא וכפר
הוא המלאך המות ושוחט לכל בני עלמא קאי הקושי ונסלח ,זו היא כפרה זו היא סליחה ,עד כאן.
משום מאי מיחייב לעתיד לבא כמאמר חז"ל לעתיד
ולדברי של"ה הנ"ל הדרא קושיא לדוכתא ,דהא אי
לבוא הקדוש ברוך הוא ישחוט אותו ואמרי הלא הוא
הוי כתיב ונסלח לחודיה הוה אמינא שאינו מחילה
שליחותיה קעביד ואמאי יחייב ,אמר רב משום צובע,
גמורה כי אם אריכת אפים קמ"ל קרא וכפר ,שכפר
שלא בא בדמות יצר הרע רק בצבע ובמראה היצר
על החטא ולא נשאר שום רושם חטא כתוצאת לשון
טוב ,ואם כן חייב על שרימה והטעה את הבריות
כפרה כנ"ל ,וצע"ג.
וסימא את העינים לחשוב על שמאל שהוא ימין ועל spacer
עבירה שהוא מצוה.
והנה ,אם לא היינו שומעים אל היצר הרע רק כאשר על חטא שחטאנו לפניך ביצר
מתחפש בבגדי היצר טוב ,לא היה חטאינו גדול כל הרע (תפלת יום הכיפורים)
כך ,כי הלא רימה אותנו ואמר שהוא מצוה ,אבל
יש שלשה מיני יצר הרע ולעומתם שלשה מטיבי צעד
בעונותינו הרבים אנחנו שומעים לו אפילו אם יבא
כיצר הרע ,וזהו שאנו מתודים על חטא שחטאנו עיין דרוש נפלא בזה שהעתיק רבינו מבעל פרי מגדים
לפניך ביצר הרע ,ששמענו בקולו אפילו בא כיצר זצ״ל ,הבאנו דבריו בפניני הדרוש מאמר ולעבדו בכל
הרע להסית אותנו לדבר עבירה ,אשר על כן אשמים לבבכם.
אנחנו על נפשינו וחטאינו גדול מאד.
על חטא שחטאנו לפניך ביצר הרע
יצר הרע בא במסוה היצר טוב ואומר הכל
יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום מותרים לכם הכל שרוים לכם אין כאן
לא איסור ,אדרבה יש כאן מצוה
ועיין ביערות דבשנר מה שכתב על מאמר חז"ל
ומה מתוק מה שכתב הגאון ר' אלעזר פלעקלס
חמר
בקידושין (ל ב) יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום
זצ"ל בספרו עולת צבור על המאמר על חטא שחטאנו
שנא' רק רע כל היום ,גם אמרו (שם) יצרו של אדם
לפניך ביצר הרע ,וצריך להבין מה זה ביצר הרע ,ואם
מתגבר עליו ,יש להבין מה ענין התגברות ומה ענין
כוונתו על ידי הסתת היצר הרע ,הלא כל החטאים על
מאורות הילקוט
חמר .תלמיד הגאון בעל נודע ביהודה ,בעל תשובה מאהבה.
טמר .והוסיף רבינו :עיין יערות דבש ח"ב על מאמר רבה בר חנה האי גלא דמטבע לספינתא מתחזי כי צוציתא דנורא חיורתי ברישא,
והעתיקו בפתח עינים להחיד"א ב"ב דף ע"ג.
נר .להג״ר יונתן אייבשיץ זצ״ל.
גצ אטח לע | פניני ילקוט הגרשוני
הרע לא היה מגיע שכר ,כי מה עשה האדם שיגיע התחדשות .
לו שכר?
ואמר כי יש ב' מיני חטאים :א .חטאים שאין בהם
ועל זה שמעתי משמיה דהגאון ר׳ קאפל חריף
אנר
הנאה ותועלת לגוף כגון לבישת שעטנז ,מספר לשון
ז״ל פירוש הפסוק יששכר חמור גרם (בראשית מט יד) הרע ,מניח תפילין ואינם מניחם כדבעי ובכוונה
רצונו לומר מה שיש שכר ,זה גרם החומר -והבן. ובשמחה לרצון קונו ,ועל זה אמרו יצרו של אדם
מתגבר עליו ,כי צריך התגברות גדול לבלבל שכל
ובשל״ה הקדוש (שער האותיות אות י) פירש בזה מה
האדם כי היש שטות גדול מזה לעבור פי ה' במה
שאנו אומרים על חטא שחטאנו לפניך ביצר הרע,
שאין לו הנאה ובקל יכול לשומרו.
רצה לומר מה שאנחנו אומרים אמתלא שחטאנו
מחמת היצר הרע -לעון יחשב לנו -כי היצר הרע לא אמנם חלק ב .הוא חטא התלוי בחימוד ותאוה מאכל
להחטיא נברא כי אם אדרבה לנצחו ולקבל שכר (עיין ומשתה ומשגל נשים ,ואין צריך לזה פעולת יצר הרע
שם עוד ב׳ פירושים בזה ואין כאן מקומו). כלל ,כי נפש חומרי עושה מעצמו ,רק הלא נודע טבע
כל בני אדם במה שמורגל בו תמיד יקוץ בעינו וימאס
וזה כוונת המסורה -ונשתחוה ונשובה (בראשית כב ה)
בו .אם יאכל כל יום מעדנים טובים למאוד לבסוף
שהחיוב עלינו לעשות תשובה .ואם תאמר גדול
יקוץ בם ,אם ישמע קול שיר ערב תמיד לבסוף יקוץ
עונינו מנשוא ,וכבר רבו כל כך עד שננעלו בפנינו
בו ,ואם ילך תמיד בגן חשוב ,לבסוף יהיה עליו כמשא
פתחי תשובה -לזה אמר נתנה ראש ונשובה מצרים
-אבל במאכלות אסורות ובעילות איסור לעולם לא
(במדבר יד ד) .כי אף על פי שהיו ישראל משוקעים
יקוץ וימאס ,וזה כח היצר הרע.
שמה במ״ט שערי טומאה מכל מקום נתקבלו
בתשובה ונגאלו ממצרים -על כן גם אנחנו לכה וזה מה שאמרו יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום,
ונשובה (שמואל א -ט ה). כי הוא עושה לו כאלו היום נתחדש לו וכאלו מעולם
לא טעם זה האכילה ובעילת איסור ,והוא בעינו
ופן יש בכם שורש פורה ראש ולענה ,החושב כי
דבר חדש ולכך יערב ויבושם לו ,ודרשו זה מקרא
נקי מעון וחף מפשע ,פשפש ולא מצא -לזה אמר
שנאמר (בראשית ו ה) רק רע כל היום ,כי כאן אין היצר
נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה (איכה ג מ) ,נפשפש
הרע פועל כלל ,כי זולת היצר הרע [לא היה] חומד
יפה ונעשה דרישה וחקירה בשבע חקירות ושבע
ומתאוה לחטוא מפאת חמדה ,רק פעולתו ,רע כל
בדיקות ,אז נמצא ודאי כי אמת נכון הדבר נעשתה
היום ,כל היום מוסיף לו חימוד חדש ודפח"ח.
התועבה ,וצריכין אנו לעשות תשובה.
(אותיות -חלק ב -אות י -יצ״ט ויצר הרע)
...ולהאומר השיבנו ה׳ אליך ונשובה (איכה ה כא) -כי spacer
הקדוש ברוך הוא יתן בלבנו ההתעוררות תשובה
ויחדש ימינו כקדם ,כאדם הראשון קודם החטא שלא על חטא שחטאנו לפניך ביצר הרע
היה יצר הרע בעולם ,לזה אמר שאם יהיה כן ,אם כן
היצר הרע לא להחטיא נברא כי אם לנצחו ולקבל שכר
במה תעבדו את ה׳? אבל לכו אתם מעצמכם ,ונשובה
אל ה׳ (הושע ו א) -אז נוכל לקוות שבשכר זאת אל חי ....האומר שלא יכול לשוב מפאת היצר הרע ,ואם
חלקנו צורנו ישביענו שובע שמחות ,נעימות בימינו חפץ ה׳ בתשובתו ימול את לבבו ויעביר את היצר
נצח ,אמן כן יהי רצון. הרע מן הארץ אז ישוב -והבל הביא גם הוא -כי זהו
(אות ל -ליקוטי אגדה -וברם זכור לטוב) עיקר עבודת השם יתברך לנצח היצר הרע ורק בעבור
להרבות שכר ברא ה׳ היצר הרע ,ואם לא היה יצר
מאורות הילקוט
אנר .הג״ר יעקב קאפל אלטנקונשטט זצ״ל .תלמיד רבי יוסף שטיינהארט אב״ד פיורדא ,בעל נודע ביהודה ור׳ מאיר ברבי זצ״ל .מח״ס
חידושי יעב״ץ על מסכת חולין .נלב״ע תקצ״ו.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה דצ
קושיית המגן אברהם ,עכ"ל הזהב.
על חטא שחטאנו לפניך
ביודעים ובלא יודעים
על חטא שחטאנו לפניך במשא ובמתן
בפעם השני הוא כבר חוטא בלי יצר הרע
דבר אחד מקשה הוא והיינו זהב טהור -שיהי' כי כבר אינו יודע שהוא עבירה
הזהב של אדם טהור ונקי מתערובת גניבה וגזל
ובספר דרושי הצל"ח (דרוש יג) ראיתי שמפרש מה
אתהלך לפני ה' בארצות החיים אמר רב יהודה -זה שאומרים על חטא שחטאנו לפניך ביצר הרע ועל
מקום שווקים (יומא עא א) – הכוונה נראה לי דידוע חטא שחטאנו לפניך ביודעים ובלא יודעים גם כן על
דכל עבודת השי"ת קל הוא לאדם כמו שאמר פי הקדמה הנ"ל ,שהיצר הרע בפעם הראשון שרוצה
הכתוב (דברים ל יד) כי קרוב אליך הדבר ,לבד המשא להחטיא את האדם צריך להתאמץ בכל כחו אבל
ומתן באמונה וביושר הוא קשה מאוד ,וכפירוש בפעם ב' אין להיצר הרע שום טירחא ,ובלא היצר
המהרש"א (שבת כב א) ז"ל בפסוק (שמות כה לו) מקשה הרע כבר מוכן לחטוא כי עבירה גוררת עבירה ,אמנם
אחת זהב טהור ,כלומר דבר אחד מקשה הוא והיינו עדיין נפשו עליו תאבל כי יודע הוא שחטא ,אבל כיון
זהב טהור ר"ל שיהיה הזהב של אדם טהור ונקי (קידושין מ א) שעבר ושנה נעשית לו כהיתר ושוב אינו
מתערובת גניבה וגזל ואונאה ורבית זה קשה מאוד יודע שחוטא .וזה שאמר ירמיה (ב יג) כי שתים רעות
לכל אדם ,ועל זאת התפלל החסיד דוד המלך ע"ה, עשה עמי אותי עזבו מקור מים חיים לחצוב להם
כי לא רק בבית הכנסת ובית המדרש יתהלך לפני ה', בארות בארות נשברים וגו' (ובתענית ה א נתקשו בו חכמי
רק גם בארצות החיים זה מקום שווקים דשם קונים הגמרא ,עיין שם).
ומוכרים ונושאים זה עם זה יהי' נוכח ה' דרכו [היינו
ולפי זה הכי פירושו כי שתים רעות עשה עמי ,שוב
לפני ה׳] ,וישא ויתן באמונה וביושר ,וא"ש ודו"ק.
בודאי אותי עזבו ,כי כבר הותרה להם ובודאי יכשלו
(אגדות הש״ס -יומא השמטות -אתהלך)
בחמורות לחצוב להם בארות בארות נשברים דעבר
ושנה בה נעשה לו כהיתר.
על חטא שחטאנו לפניך במשא
באופן שחטא הראשון הוא על ידי יצר הרע ,וחטא
ובמתן ...במאכל ובמשתה
השני הוא על ידי המשחית והמשטין ,שנעשה מחטא
יש נזהרים רק בין אדם לחבירו ויש רק בין הראשון ,עבירה גוררת עבירה ,ומשם ואילך כבר
אדם למקום ויש שאין נזהרים בשניהם
הותרה לו ואינו יודע שזה יחשב לו עון אשר חטא,
בנוסח הוידוי ליום הכיפורים על חטא שחטאנו לפניך וזהו על חטא שחטאנו לפניך ביצר הרע היינו פעם
במשא ובמתן ועל חטא שחטאנו לפניך במאכל ראשונה שהוא על ידי היצר הרע ,ועל חטא שחטאנו
ובמשתה. לפניך ביודעים הוא פעם שני ששוב חוטא בלי יצר
הרע רק עבירה גוררת עבירה ,אבל אכתי ביודעים
נראה לפרש ההמשך דידוע שעל פי הרוב ,הכופרים
שיודע שהוא עבירה ,ושוב כיון שנשתקע בטומאה,
ופושעים שאין שומרים המצוות שבין אדם למקום
שוב ובלא יודעים ,כי כבר הותרה לו .וזהו גם כן מה
אוכלי בשר החזיר השקץ והעכבר ,מתהללים שהם
שאנו אומרים על חטא שחטאנו לפניך בזדון ובשגגה,
עוסקים ונותנים ונותנים באמונה ואין מרמים את
והקשה מגן אברהם (סימן תרז) דהוי ליה לבקש על
הבריות במשא ובמתן ,ואותן המקומות שאין נותנים
הקל תחילה.
ונותנים באמונה ומשאם ומתנם על שקר יסדה ועל
מרמה יכוננוהו ,מתהללים שהם נזהרים במצוות שבין ולפי זה אתי שפיר ,תחילה פעם ראשון ושני הוא
אדם למקום ,נבילה וטריפה לא יאכלו ובשר פיגול לא זדון ,אבל משם ואילך הוא נעקר מהקדושה ,ושוב
יבא אל תוך פיהם ,אמנם אם חוטאים בשתיהם ודאי הכל בעיניו כשגגה נמצא הוידוי על הסדר ,ומתורץ
הצ אטח לע | פניני ילקוט הגרשוני
מלומדים ,אבל במסכת מכות אמר רבא דלא קיימי רע ומר כי בשום דבר אין נזהרים ,ועל ענין זה נתייסד
מקמי גברא רבה [היינו] שמתקן תקנות כמו דאתו הוידוי -על חטא שחטאנו לפניך במשא ובמתן ,ואולם
רבנן ובצרו חדא ,אם כן בכהאי גוונא ודאי עדיף גברא לעומת זה על כל פנים היינו נזהרים שלא להתגאל
רבה מספר תורה שגדול כחו לבטל מה דכתיב בתורה, בפתבג מאכלות אסורות והיה לנו מעלה מאיזה צד
ודו"ק עכ"לגנר . -אבל בעונותינו הרבים גם בזה סרנו ממצותיך ,ועל
חטא שחטאנו לפניך גם במאכל ובמשתה ,וה׳ יטהר
ועיין במהרש"א (בחידושי אגדות למסכת מכות דף הנ"ל)
לבבנו לעבדו באמת ולשמור ולעשות את כל דברי
שכתב דקאי על עמי הארץ שמבזים התלמידי
תורה הק׳ ,אמן כן יהי רצון.
חכמים באומרם מאי אהנו לן רבנן ,מעולם לא שרו
(אות מ -מאכל ומשתה)
לן עורבא וכו' ,והרי שפיר אהנו לן רבנן ,דבצרו חדא spacer
ממלקות ארבעים והני שמבזים תלמידי חכמים ראוי
להם ללקות ארבעים ולא ל"ט.
ועל חטאים שאנו חייבים
ובדבריו ז"ל יש לפרש מה שאנו אומרים בוידוי דיום עליהם מלקות ארבעים
הכיפורים ועל חטאים שאנו חייבים עליהם מלקות
כיון שחטאנו לפניך בזלזול הורים ומורים
ארבעים (ולכאורה רק ל"ט) ,אבל כיון שאמרנו תחילה, ע״כ חייבים מלקות ארבעים ולא ל״ט
ועל חטא שחטאנו לפניך בזלזול הורים ומורים [דקאי
על תלמידי חכמים] ,אם כן שפיר אנו חייבים מלקות איבעיא להו מהו לעמוד מפני ספר תורה ...קל וחומר,
ארבעים דייקא ולא ל"ט. מפני לומדיה עומדים מפניה לא כל שכן (קידושין לג ב)
ויש להמתיק הדברים עוד יותר דהנה בספר פרשת והקשו המפרשים דהוא היפוך הגמרא (מכות כב ב)
דרכים (דרוש כ"ד) כתב דמורה הוראה עדיף מספר אמר רבא כמה טפשאי שאר אינשי דקיימי קמי ספר
תורה עיין שם ,וכיון שאומרים תחלה על חטא תורה ולא קיימי מקמי גברא רבה דאילו בספר תורה
שחטאנו לפניך בזלזול הורים ומורים ,ואפילו המורי כתיב ארבעים ואתו רבנן ובצרו חדא ,אם כן שמע
הוראה לא היו חשובים בעינינו לכלום ,אם כן אנו מינה דהלומדים עדיפי מספר תורה ,והכא קאמר
סוברים דספר תורה עדיף אפילו ממורי הוראה ,ואם דספר תורה עדיף מלומדיה .
כן אין בכוחם לבטל מה דכתיב בתורה ארבעים יכנו,
ועיין בספר שיח יצחק על מסכת מכות מהגאון ר'
ממילא שפיר אנו חייבים מלקות ארבעים דייקא
יצחק חיותבנר ז"ל מבראדי (בן הגאון ר' צבי חיות ז"ל)
כמה שכתוב בתורה ודו"קדנר .
(אגדות הש״ס -קידושין דף לג ב, שכתב דכאן דייקינן מן לומדים אבל עדיין אינו גברא
השמטות [יומא] בדף נג ב) רבה שיכול לתקן תקנות ,ואז ודאי ספר תורה עדיף
מאורות הילקוט
בנר .מח"ס שיח יצחק ,נלב״ע תרס"א.
גנר .והעיר רבינו :ונעלם מעינו הבדולח שכבר כתב כן הפני יהושע ז"ל בכאן ,וגם המשנה למלך ז"ל בספר פרשת דרכים ריש דרוש כ"ד
הביא כן בשם מהר"י מטראני ז"ל בחידושיו לקידושין ע"ש.
דנר .ועיין עוד מה שכתב רבינו בזה ,הבאנו דבריו בפניני ילקה״ג -פני י התורה בפסוק מפני שיבה תקום והדרת פני זקן (ויקרא יט לב).
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה וצ
מפטיר יונה
לימשך אחרי תאוות הגוף.
ויקרב אליו רב החובל ויאמר לו מה
(עיין ויקרא רבה בפסוק נפש כי תחטא ,דהקב"ה מניח הגוף לך נרדם ,קום קרא אל אלהיך אולי
ומדיין עם הנשמה יען שהוא מן העליונים ממקום שאין חוטאין יתעשת האלהים לנו ולא נאבד (יונה א ,ו)
לפניו עיי"ש על פי משל לכהן שהיו לו שתי נשים וכו').
אדם אשר יש לו עוד תקוה להנצל מצרה לא
וזה שכתוב אחר כך דשאלו ליונה מאין תבוא ,רוצה ינום ולא יישן ,אבל אם אפס אצלו כל תקוה,
לומר -הלא מקורך ממעל ,מה ארצך ,רוצה לומר - חושיו מתבטלים ונופל בתרדמה גדולה
הלא ארצך ארץ החיים ומקור מקומך טהור ,ואי מזה פירש האלשיך ז"ל ,דלפעמים האדם נרדם וישן
עם אתה ,רוצה לומר -הלא נשמות ישראל חצובות מתוך צרה ולפעמים הצרה מבטלת השינה ,והעניין
מתחת כסא הכבוד ,ויאמר אליהם יונה ,מודינא לכם כך הוא ,דאם יש לו עוד איזה תקוה להנצל מאותו
עברי אנכי ,רוצה לומר -אנכי העובר ,והעבירה אלי צרה אז לא ינום ולא יישן כי חושב תמיד איך ועל ידי
תתייחס ולא אל הגוף עיין שם במתק דבריוהנר . מה יוכל להנצל ,אבל אם אפס כל תקוה אז אדרבה
חושיו מתבטלים והוא נופל בתרדמה גדולה .והנה
וזכרתי את בריתי יעקב וכו' -הכל
לפי מקור מחצבתו של אדם החובלים ראו שיונה ישן ונרדם ,אם כן בעל כרחך
שהוא חושב שאין עוד שום תקוה להנצל ,דלולא זה
ועל פי פשוטו נלע"ד על פי מה שכתב השל"ה
בודאי לא היה יכול לישן ,על כן אמרו לו מה לך נרדם
הקדוש (מובא לעיל בעובדיה) דמאמר וזכרתי את בריתי
כאילו היה אפס תקוה ,הלא יש עוד תקוה קום קרא
יעקב וגו' גם כן שייך אל התוכחה כלומר אזכור לך
אל אלקיך וגו'.
אלו הדברים לכף חובה שאתה מזרע אבות הקדושים spacer
ועם כל זה לא הלכת בדרך הישר ,וגם והארץ אזכור כי
נתתי לך ארץ ישראל שאוירא דארץ ישראל מחכים,
ועם כל זה לא הלכת בדרך הטוב עיי"ש,
וזה שכתוב ויאמרו אליו הגידה נא לנו באשר למי ויאמרו איש אל רעהו לכו
הרעה הזאת לנו ,ר"ל למי מבני אדם יחשוב ה' ונפילה גורלות וגו' (יונה א ,ז)
הרעה הזאת עד עלות חמת ה' לאין מרפא ,כי אינו
דומה בן רשע שחוטא לבן צדיק שחוטא וכן אינו השקלא וטריא של הגוף והנשמה
דומה מי שדר בארץ טמאה וחוטא למי שגר בארץ
באלשיך ז"ל (בפירוש הב' לנבואת יונה) על דרך הרמז
קדושה וחוטא וכן אינו דומה בורסקי שחוטא לאדם
כתב בזה :דיונה רמז לנשמה והעיקר החטא על
חשוב שחוטא.
הנשמה .וזה שכתוב ויאמרו איש אל רעהו ר"ל הנפש
על כן ,הגידה נא לנו מה מלאכתך אם בורסקי אתה או והגוף -לכו ונפילה גורלות בשלמי הרעה הזאת לנו
נוקב מרגליות ,ומאין תבוא ,אם מקורך מגזע קודש אם עיקר החטא הוא על הגוף או על הנשמה .ויפול
אנשים צדיקים או אנשים המוניים ,מה ארצך ,אם הגורל על יונה דעיקר חרון אפו של הקב"ה רק על
אתה דר במקום קדוש או במקום טמא ,ואי מזה עם הנשמה ,יען דהיא חלק אלוה ממעל ולא היה לה
מאורות הילקוט
הנר .והוסיף רבינו :ועיין גם בפירוש הגר"א מווילנא ז"ל (שנדפס בלעמבערג שנת תרח"ם לפ"ק) והוא פירוש נפלא על נבואת יונה בדרך
רמז מוסר נפלא יורד חדרי בטן ,ומגודל האריכות לא אוכל להעתיק כאן דבריו הקדושים ועמך הסליחה.
זצ הנוי ריטפמ | פניני ילקוט הגרשוני
ומיושב בזה מה שמדקדק בספר בינה לעתים שלא אתה ,אם מישראל קדושים או מאומה אחרת ,ויאמר
היה להם לשאול רק מה זאת עשית .ולפי זה א"ש דכל אליהם עברי אנכי וגו' על כן וייראו האנשים יראה
השאלות האלה שייכים אל גוף הדבר אם חטאו חטא גדולה ויאמרו אליו מה זאת עשית כי ידעו האנשים
קל או חטא קשה ,ואם יש תקוה שהקב"ה לא ידקדק כי מלפני ה' הוא בורח היינו מהמקום שהוא לפני ה'
עמו ולא יחשוב לו חטאו לחטא חמור כל כך ,וזה תלוי שהוא ארץ ישראל כמו שכתב במצודת דוד (לעיל
במקור מחצבתו של האדם ומקום דירתו ומלאכתו פסוק ג) וכיון שהוא עברי ומקורו מגזע קודש וגם הוא
כנ"ל ,ולכן שאלו אותו כל הדברים האלה ודו"ק. דר בארץ ישראל שהוא לפני ה' ,אם כן ביותר יחרה
אפו של הקב"ה שאיש כזה יחטא על כן יראו האנשים
יראה גדולה.
בס״ד
מכון
אוצרות
זצוק״ל מספרי הג״ר גרשון שטערן הגרשוני הוצאת פניני ילקוט הגרשוני
הסכם כתב
עורך אחראי
מו״ה חיים יוסף
בערנאטה
אלה דברי הברית והתנאים שנדברו והוסכמו בין שני הצדדים ביקורת וייעוץ
הרב אליעזר
מצד א -מכון אוצרות הגרשוני בהנהלת מו״ה חיים יוסף בערנאטה הי״ו אבראהאמאוויטש
ומצד ב -ידידנו הדגול אוהב ותומך תורה ,כ״ש מפארים
ביקורת
הרב יהושע דעססער
הי״ו מוה״ר הרב בן ציון בערגמאן
הרב יעקב אריאל
אשר הואיל באו״נ היקרה לקחת חבל במפעל הגדול הזה ובחר לנחלה לו לרכוש זכות הרב בערל גרינוואלד
$12,000 הדפסת כרך ג׳ $12,000 הדפסת כרך א׳
*שיכלול בתוכו: *שיכלול בתוכו:
אוצרות הפנינים -תוכן מפורט אוצרות הפנינים -תוכן מפורט
פניני המועדים (וחמש מגלות) פניני השערים (הקדמות מספרי רבינו)
מתוק לנפש (ה׳ דרשות נפלאות -באידיש) פניני התורה ( -בראשית שמות ויקרא)
פניני הדרוש פניני תהלים
הערות לפנינים -מגדולי ישראל
מחרוזת הפנינים -מפתחות לג׳ הכרכים
*$12,000 הדפסת כרך ב׳
*שיכלול בתוכו:
אוצרות הפנינים -תוכן מפורט
פניני התורה ( -במדבר דברים)
ובדעתנו בעז״ה לאחר זמן להדפיס עוד כרך:
פניני משלי
שיכלול בתוכו:
פניני נ״ך
פניני הלכה ,תשובות ועוד
תולדות הגרשוני
פניני האגדה
אופן התשלומין: $22,000 *ב׳ הכרכים על התורה
במשך י״ב חודש בפעם אחת
במשך כ״ד חודש בב׳ פעמים
ז״ל לע״נ
נפ׳
או לזכות
שנת לחודש וע״ז באעה״ח יום
מצד ב׳ מצד א׳
* וזאת למודעי :שבעת עריכת הספרים יוכל להשתנות תוכן הכרכים ,וכמה מהערכים יכול להיות שיופיעו בחלק אחר ממה שכתבנו כאן (כגון בכרך ד׳) ,וד״ל.
יה”רשזכותהפצתתורתושלהגאוןהמחברזצוק”לתעמודלוולכלהנלויםאליו,להגדילתורהולהאדירה
מתוךנחתוהרחבתהדעת,ולהתברךבברכההמשולשתהתורה-אורךימיםבימינהובשמאלהעושרוכבוד,אכיה״ר.
ליתר פרטים :חיים יוסף בערנאטה | pnineiyalkuthagershuni@gmail.com | 347.224.1477
בס״ד
מכון
אוצרות
זצוק״ל מספרי הג״ר גרשון שטערן הגרשוני הוצאת פניני ילקוט הגרשוני
הסכם כתב
עורך אחראי
מו״ה חיים יוסף
בערנאטה
אלה דברי הברית והתנאים שנדברו והוסכמו בין שני הצדדים ביקורת וייעוץ
הרב אליעזר
מצד א -מכון אוצרות הגרשוני בהנהלת מו״ה חיים יוסף בערנאטה הי״ו אבראהאמאוויטש
ומצד ב -ידידנו הדגול אוהב ותומך תורה ,כ״ש מפארים
ביקורת
הרב יהושע דעססער
הי״ו מוה״ר הרב בן ציון בערגמאן
הרב יעקב אריאל
אשר הואיל באו״נ היקרה לקחת חבל במפעל הגדול הזה ובחר לנחלה לו לרכוש זכות הרב בערל גרינוואלד
שנטל על עצמו הנצחת מדור:
נ
$3,600.00 פניני נ״ך פניני השערים (מהקדמות ספרי רבינו) מכר $1,800.00
1
$2600.00 מתוק לנפש (ה׳ דרשות נפלאות באידיש) $3600.00 נמכר פניני התורה (כל חומש)
$2,600.00 נמכר פניני הדרוש $3600.00 ר 1נמכ פניני המועדים (כל מועד)
$3,600.00 תולדות הגרשוני $3,600.00 נמכר פניני תהלים
$5,400.00 אוצרות הפנינים -מפתחות לג׳ כרכים $3,600.00 פניני משלי
אופן התשלומין:
במשך י״ב חודש בפעם אחת
במשך כ״ד חודש בב׳ פעמים
ז״ל לע״נ
נפ׳
או לזכות
שנת לחודש וע״ז באעה״ח יום
מצד ב׳ מצד א׳
יה”רשזכותהפצתתורתושלהגאוןהמחברזצוק”לתעמודלוולכלהנלויםאליו,להגדילתורהולהאדירה
מתוךנחתוהרחבתהדעת,ולהתברךבברכההמשולשתהתורה-אורךימיםבימינהובשמאלהעושרוכבוד,אכיה״ר.
ליתר פרטים :חיים יוסף בערנאטה | pnineiyalkuthagershuni@gmail.com | 347.224.1477
בס״ד
מכון
אוצרות
זצוק״ל מספרי הג״ר גרשון שטערן הגרשוני הוצאת פניני ילקוט הגרשוני
הסכם כתב
עורך אחראי
מו״ה חיים יוסף
בערנאטה
אלה דברי הברית והתנאים שנדברו והוסכמו בין שני הצדדים ביקורת וייעוץ
הרב אליעזר
מצד א -מכון אוצרות הגרשוני בהנהלת מו״ה חיים יוסף בערנאטה הי״ו אבראהאמאוויטש
ומצד ב -ידידנו הדגול אוהב ותומך תורה ,כ״ש מפארים
ביקורת
הרב יהושע דעססער
הי״ו מוה״ר הרב בן ציון בערגמאן
הרב יעקב אריאל
אשר הואיל באו״נ היקרה לקחת חבל במפעל הגדול הזה ובחר לנחלה לו לרכוש זכות הרב בערל גרינוואלד
עוד זכויות הנצחה:
עמוד שלם (בג׳ כרכים) $2,400
עמוד שלם (בב׳ כרכים) $1,800
עמוד שלם (בכרך א׳) $1,000
$750 חצי עמוד
$500 שליש עמוד
$360 רבע עמוד
$180.00 מעות קדימה
אופן התשלומין:
בפעם אחת
בב׳ פעמים
במשך י״ב חודש
במשך כ״ד חודש
אופן התשלומין:
במשך י״ב חודש בפעם אחת
במשך כ״ד חודש בב׳ פעמים
ז״ל לע״נ
נפ׳
או לזכות
שנת לחודש וע״ז באעה״ח יום
מצד ב׳ מצד א׳
יה”רשזכותהפצתתורתושלהגאוןהמחברזצוק”לתעמודלוולכלהנלויםאליו,להגדילתורהולהאדירה
מתוךנחתוהרחבתהדעת,ולהתברךבברכההמשולשתהתורה-אורךימיםבימינהובשמאלהעושרוכבוד,אכיה״ר.
ליתר פרטים :חיים יוסף בערנאטה | pnineiyalkuthagershuni@gmail.com | 347.224.1477
מכתב נפלא
זצוק״ל מרבינו הגה״צ בעל ילקוט הגרשוני
יומא דהילולא ט״ז אייר ,תרצ״ו
מכתב בכתי״ק הגאון בעל ילקוט הגרשוני זצוק״ל בסגולת הדפסת ספריו הנפלאים
״אולי יזדמן לפניו איש נדיב אחד שרוצה לעשות זכר עולם לו ולאבותיו....הקב״ה ישלם שכרו הרבה מאוד
לפי גודל המצוה והחסד אשר יעשה בזה עמי...
״שם עולם אתן לו אשר לא יכרת״
בס״ד
יעצט צום נייעם יאר
קענט איר העלפן פארשפרייטן די אור תורת בעל ילקוט הגרשוני
וואס האט באלאכטן כלל ישראל משך דורות
די דריי הערליכע בענדער
נאנט צו
2,000
פניני ילקוט הגרשוני
עמודים
וועלן גייען צום דרוק בעז״ה
באלד נאך די ימים טובים הבעל״ט
פארפאסט נישט די געלעגנהייט! פארבינט אייך גלייך מיט דעם מו״ל
PnineiYalkutHagershuni@gmail.com 347.224.1477
