gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

חלקינו בתורתיך · Chelkeiny Besoirosaicho — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: חלקינו בתורתיך · Chelkeiny Besoirosaicho

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

חלקינו בתורתיך · Chelkeiny Besoirosaicho — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס”ד‬ ‫גק ןוילג • שנה ג'‬ ‫הנשה שאר‬ ‫תשפ"ז לפ"ק‬ ‫הוצאה לאור‬ ‫חידושי תורה‬ ‫של בעלי בתים‬ ‫העושים תורתם‬ ‫קבע ומלאכתם‬ ‫עראי‬ ‫אלע ניגונים‬ ‫אס ווערן דערמאנט‬ ‫וו‬ ‫אינעם גליון קען מען‬ ‫קן דערויף צו הערן‬ ‫דרו‬ ‫דעם ניגון‬ ‫מדור תורתם קבע‬ ‫בשער התורה‬ ‫מבוא‬ ‫הניגון המרחיק את המקטרג‬ ‫לכם‪ ,‬על דרך משל מי שהוא רעב ואוכל‪,‬‬ ‫הטיבו נגן בתרועה‬ ‫הוא משביע הרעבון בכל מאכל אף בהפחות‬ ‫היום הרת עולם‪ ,‬היום יעמיד במשפט כל‬ ‫והגרוע שבמאכלים ואף בלחם יבש‪ ,‬ואם‬ ‫יצורי עולמים‪.‬‬ ‫ירצה להשביע הרעבון שלא על ידי אוכל‪,‬‬ ‫מעבור דרך וגבולים לאכול‬ ‫מנהג בחצרות סיגוט – סאטמאר שבאמירת‬ ‫כגון על ידי שמיעה או ראיה‪ ,‬לא יתכן על‬ ‫ולשתות בהילולים‬ ‫"היום הרת עולם" שבין התקיעות מנגנים את הניגון‬ ‫ידי שמיעת או ראיית דברים המצויים‪ ,‬רק‬ ‫אשרי העם יודעי תרועה ה' באור פניך‬ ‫המקובל מהרה"ק רבי צבי הירש מרימנוב זי"ע‪ ,‬שבו‬ ‫אם ישמע דבר נפלא הפלא ופלא שמתענג‬ ‫יהלכון‪ ,‬וכי אין אומות העולם יודעים להריע‪,‬‬ ‫מזמרים בסעודה שלישית את החרוז "בבואו מאדום"‪.‬‬ ‫בו מאד‪ ,‬ואזי שוכח רעבונו ומשביעו זמן מה‪,‬‬ ‫כמה קרנות יש להן כמה בוקינוס יש להם‬ ‫ויש להבין מה ענינו של ניגון סעודה שלישית אצל‬ ‫כגון בשמיעת קול זמר שלא נשמע כמוהו‬ ‫כמה סלפירגסי יש להם‪ ,‬ואמרת אשרי העם‬ ‫תקיעת שופר‪.‬‬ ‫בפה או בכלי‪ ,‬והוא משום שהמאכל טבעו‬ ‫יודעי תרועה‪ ,‬אלא שהן מכירין לפתות את‬ ‫ויש לבאר על פי דברי הספה"ק ישמח משה (פרשת‬ ‫להשביע מצד התולדה‪ ,‬לכך משביע אף‬ ‫בוראן בתרועה והוא עומד מכסא הדין‬ ‫וזאת הברכה‪ ,‬ד"ה תורה צוה)‪ ,‬שכתב לבאר מה שמזמרים‬ ‫במאכל פחות‪ ,‬אבל שמיעה וראיה אין טבעם‬ ‫לכסא רחמים ומתמלא עליהם רחמים‬ ‫"ראותו כי כן אדומי העוצר יחשוב לו בבצרה"‪ ,‬המיוסד‬ ‫להשביע‪ ,‬רק שישמשו במקום המאכל‬ ‫והופך להם מדת הדין למדת רחמים‪ ,‬אימתי‬ ‫על מאמר חז"ל ששלוש טעויות עתיד שרו של‬ ‫שיהיה כאלו אוכל‪ ,‬ולזה צריך דבר נפלא‬ ‫בחדש השביעי (ויק"ר כט ד)‪ .‬עבודה גדולה‬ ‫אדום לטעות (מכות יב ע"א)‪ .‬ולכאורה‪ ,‬מאחר שהשטן‬ ‫שישנה טבעו‪ .‬והנמשל כל המצות כולם‬ ‫מוטלת על כל ישראל‪ ,‬להיות מהיודעי‬ ‫עומד ושומע את הזמירות מדי שבת בשבתו‪ ,‬כיצד‬ ‫המה תועלת לנו בטבע‪ ,‬אף שאין אנו יודעים‬ ‫תרועה להפוך מדת הדין לרחמים‪ ,‬ולא כמו‬ ‫יטעה לעתיד לבוא‪ .‬אלא שבהכרח‪ ,‬בעת שישראל‬ ‫סיבת התועלת‪ ,‬אלקים הבין דרכה והוא ידע‬ ‫האומות העולם שגם הם יודעים לנגן על כל‬ ‫מזמרים זאת מסבב הקב"ה לשלח את השטן משם‪,‬‬ ‫את מקומה‪ ,‬ונמצא העושה המצוה בפועל‪,‬‬ ‫מיני כלי זמר אבל אינם פועלים בזה כלום‪,‬‬ ‫כדי שלא ישמע את סוד מפלתו ויוכל מאמר חז"ל‬ ‫הוא בנקל שיעשה התיקון והיחוד שראוים‬ ‫אלא לתקוע לפני הקב"ה עם כוונת הלב‬ ‫להתקיים‪ .‬וכיון שהיצר הרע אינו שם והוסר המונע‪,‬‬ ‫להיות על ידי מצוה זו אף בעשיה כפשוטו‬ ‫ועינים צופיות למרום‪ ,‬ובפרט בשנה הזאת‬ ‫הרי זו העת לקיים המשך הזמר‪" ,‬אהבו את ה׳ כל‬ ‫אמר ונעשה רצונו אף בלי כונת סודות‬ ‫שהיום הראשון הוא ראש השנה שחל להיות‬ ‫חסידיו"‪ .‬עכת"ד‪.‬‬ ‫נסתרים‪ ,‬ואף אם אין כאן הטהרה והקדושה‬ ‫בשבת ואין לנו השופר בפועל כמצווה‬ ‫הגדולה והיראה והאהבה הראויה‪ ,‬מה שאין‬ ‫עלינו מפי חכמינו ז"ל‪ ,‬ומבואר בספרי‬ ‫ומעתה יובן היטב מנהג הקודש‪ .‬בראש השנה‪,‬‬ ‫כן כשאין עושה המצוה בפועל‪ ,‬רק דוגמא‬ ‫קודש שבשנה כזה נעשין כל התיקונים בכח‬ ‫בשעת "היום הרת עולם"‪ ,‬כאשר בני ישראל עומדים‬ ‫במקומו‪ ,‬שזה אין טבע התיקון‪ ,‬וצריך להיות‬ ‫השבת קודש‪.‬‬ ‫בדין והמקטרג מבקש למצוא לו מקום לקטרג‪ ,‬מנגנים‬ ‫את אותו ניגון קדוש של הרה"ק רבי הערש מרימנוב‬ ‫בטהרה וקדושה נפלאה וכונה זכה שיעלה‬ ‫וידועין דברי מרן הישמח משה זי"ע בפ'‬ ‫זי"ע; כי כשם שבשעת סעודה שלישית גורם ניגון‬ ‫כאלו נעשה בפועל עיי"ש עוד בדבריו הק'‬ ‫אמור לבאר לשון הפייט (ביוצר לראש השנה‬ ‫זה שהשטן לא יהא שם‪ ,‬כך מעוררים בכוחו גם עתה‬ ‫ותמצית היוצא שבר"ה שחל להיות בשבת‬ ‫יום ב') יום זה אם יקרה בשבת קדש‪ ,‬זכרון‬ ‫שהשטן וכל פגע רע לא ימצאו להם שום מקום בבית‬ ‫הרי זה דוגמת הניגון שבא במקום המאכל‬ ‫תרועה מקרא קדש‪ ,‬טבעו אם בחול יבואכם‪,‬‬ ‫הכנסת‪ .‬ובצירוף קול השופר המערבב את השטן (ראש‬ ‫להשביע הרעבון‪.‬‬ ‫צוו לתקוע בכל גבולכם יום תרועה יהיה‬ ‫המשך בעמוד ב׳‬ ‫המשך בעמוד ב׳‬ ‫הגליון נתנדב ע"י‪ :‬מוה"ר אברהם ישעי' קליין הי"ו להגדיל תורה ולהאדירה‬ ‫מבוא בשער התורה‬ ‫מדור תורתם קבע‬ ‫המשך מעמוד א׳‬ ‫המשך מעמוד א׳‬ ‫ויש לצרף לזה מה דמתאמרא משמי' דמרן הרה"ק בעל דברי חיים‬ ‫השנה טז ע"ב)‪ ,‬יסתתמו דברי המקטרג‪ ,‬ויתקבלו תפילות ישראל ברחמים‬ ‫מצאנז זי"ע לפרש הזמירות לשב"ק מעבור דרך וגבולים מעשות‬ ‫וברצון‪ ,‬ונזכה לכתיבה וחתימה טובה ולשנת גאולה וישועה‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫היום פעלים לאכול ולשתות בהילולים זה היום עשה ה'‪ ,‬על ענין ר"ה‬ ‫(הרה"ח ר' משה חיים בערקאוויטש הי"ו)‬ ‫שחל להיות בשבת על דרך זה‪ ,‬מעבור דרך וגבולים‪ ,‬כיון שיש חשש‬ ‫שמא יעבירנו ברשות הרבים‪ ,‬לכן אסרו חכמינו ז"ל לתקוע בשופר‪,‬‬ ‫ואם כן מקשה מעשות היום פעלים‪ ,‬היאך יפעלו היום כל הפעולות‬ ‫שהשופר פועל בראש השנה כיון שאין תוקעין‪ ,‬ומתרץ לאכול‬ ‫ברא מזכה אבא‬ ‫ולשתות בהילולים זה היום עשה ה'‪ ,‬שעל ידי אכילת השלש סעודות‬ ‫אמר רבי אבהו‪ ,‬אמרו מלאכי השרת לפני הקב''ה‪ ,‬רבש''ע מפני מה אין‬ ‫שב"ק‪ ,‬ועל ידי ההילולים שמזמרין זמירות שב"ק‪ ,‬נחשב למעלה אצל‬ ‫ישראל אומרים שירה לפניך בר''ה וביום הכפורים‪ ,‬אמר להם אפשר מלך‬ ‫הקב"ה כאילו תקעו בשופר וזוכין להתעוררות רחמי שמים עכדה"ק‪.‬‬ ‫יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים פתוחין לפניו וישראל אומרים‬ ‫ובספר י"ג אורות מסופר שהגה"ק בעל דברי יחזקאל משינאווע זי"ע‬ ‫שירה‪( .‬ר"ה לב‪):‬‬ ‫ציוה פעם בר"ה שחל להיות בשבת לזמר הפיוט 'שבת היום' כדי‬ ‫להזכיר הקטע 'מעבור דרך' מטעם הנ"ל שיש לו שייכות להיום‪ .‬הרי‬ ‫לכאורה כוונת הגמרא על דברי חז"ל שצדיקים נכתבים לאלתר לחיים‬ ‫גם כן שהממלא מקום של השופר הוא הניגון והזמר להשי"ת‪.‬‬ ‫והרשעים למיתה‪ ,‬וא"כ טעמא בעי מה שאמרו כאן ש"ספרי חיים וספרי‬ ‫וכבר הי' אמרינו בגליון העבר אודות ענין הנגינה בהתפילות‬ ‫מתים" פתוחים‪ ,‬למה צריכים שני ספרים נפרדים לחיים ולמתים‪ .‬וגם‬ ‫של הימים נוראים‪ ,‬ובעיקר בהעבודת הקודש שהיה למרן רביה"ק‬ ‫צ"ב למה קראם חיים ומתים הרי עוד לא בא קצם ועתם‪ ,‬ורק עתה יכתבו‬ ‫מסאטמאר זי"ע בזה שהקפיד שיחברו נגונים חדשים מדי שנה‬ ‫עת מיתתם‪.‬‬ ‫בשנה‪ ,‬ומבין רובי ההערות ששמענו מקוראי הגליון אודות המאמר‬ ‫אולי י"ל שהכוונה על מתים ממש‪ ,‬אלו שכבר נפטרו והסתלקו מעלמא‬ ‫הנני להעלות כאן כמה הערות שהעירוני האברך החשוב איש‬ ‫הדין‪ ,‬שגם הם נידונים בר"ה אם יתעלו יותר במקום מנוחתם בגן עדן‪.‬‬ ‫האשכולות מוה"ר חיים יודא פרידמאן הי"ו‪ ,‬מומחה וידען בעניני‬ ‫והיא ע"פ מה שאחז"ל (תענית ה') שכל המניח אחריו בן צדיק כאילו לא מת‪,‬‬ ‫נגינה במסגרת חברת 'עתיקין'‪ ,‬ראשית‪ ,‬מה ששמע מהרה"ח ר'‬ ‫ועל ידי עבודתו ותורתו של בניו בעלמא הדין לתפארת אבותם‪ ,‬מתעלה‬ ‫שלום סאנדל הי"ו שהיה לו קשר מיוחד עם המשב"ק הרה"ח ר' יוסף‬ ‫הנשמה לעילא בשמיא‪ ,‬כי ברא כרעא דאבוה‪ ,‬ומעשה אבות סימן לבנים‪.‬‬ ‫אשכנזי ז"ל וסיפר לו כמה ענינים שהיו לו עם רבינו זי"ע הגם שבדרך‬ ‫ולעומת זה אם הבנים אינם מתנהגים כדבעי ח"ו‪ ,‬סימן הדבר שלא התחנכו‬ ‫כלל לא אהב לספר מהנעשה והנשמע כידוע‪ ,‬ואמר לו שכשהי' עם‬ ‫כראוי ומבזים את אבותיהם בשמים‪ ,‬ומצטערים נשמתם בשמי מעל‪.‬‬ ‫רבינו במחנה בערגן בעלזן תחת הרשעים ימ"ש‪ ,‬אמר לו רבינו כשני‬ ‫ימים קודם ראש השנה‪ ,‬הלא עדיין אין לנו ניגונים חדשים על הימים‬ ‫וזה יורמז במה שאמרו "ספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניו"‪ ,‬שסוקר‬ ‫נוראים‪ ,‬וביקש מר' יוסף שיחבר נגונים‪ ,‬ואכן עשה כפקודת קדשו‬ ‫ובוחן את מעשי הבנים החיים בעולם הזה‪ ,‬ועי"ז ידון וישפוט את נשמות‬ ‫וחיבר ניגונים לכבוד היום נוראים של שנת תש"ה‪.‬‬ ‫אבותיהם המתים ‪ -‬בעולם העליון‪.‬‬ ‫ובכלל היה ר' יוסף ז"ל ממונה לחבר נגונים חדשים בקביעות‬ ‫(הרה"ח ר' אליעזר ווייס הי"ו)‬ ‫מדי שנה בשנה‪ ,‬היו כמה נגונים שהוטלו על ר' יוסף לחברם‪ ,‬כמו‬ ‫ה'הקפה ניגון'‪( ,‬הקפה ניגון תשי"ט כהיום מנגנים ניגון זה על "כי רוצה השם‬ ‫בעמו") ועוד‪ ,‬שעד שנת תשל"ט חיבר נגונים חדשים והרבה מהם‬ ‫טעם נחמד על סגולת הפרנסה בקניית סכין חדש‬ ‫נשתמרו לאורך ימים ושנים ונעשה כנכסי צאן ברזל בקרב חסידי‬ ‫סאטמאר‪ ,‬והרה"ח ר' אברהם ווערצבערגער ע"ה עם חתנו הרה"ח ר'‬ ‫בספר סגולת ישראל (להגאון רבי שבתי ליפשיץ זצ"ל דומ"ץ אורשיווא מערכת ר'‬ ‫יקותיאל הערש ע"ה היו ממונים לחבר ה'אין קצבה' ועוד‪ ,‬ועל הסדר‬ ‫אות ד') כתב סגולה לפרנסה שמעתי בשם אדמו"ר הה"ק והטהור לו דומיה‬ ‫הזה התנהג באופן קבוע בכל שנה ושנה‪ .‬ולפעמים השתמשו עם‬ ‫תהלה מרן מהרי"א זצ"ל מזידיטשוב שאמר שיקנה לו כל אחד בערב ראש‬ ‫קרוב משפחתם הרה"ח ר' ליפא לויאש ע"ה שדר בארץ ישראל בעיר‬ ‫השנה סכין חדש וישחיזנו והוא מסוגל לפרנסה על כל השנה‪ ,‬כך שמעתי‬ ‫חיפה‪ ,‬ששלח להם ממיטב יצירותיו על ידי 'קאסעטע'‪.‬‬ ‫מפי אנשים נאמנים ששמעו מפיו הקדוש זי"ע‪ ,‬וקבלה זו מביא גם הגאון‬ ‫רבי יחיאל מיכל היבנער זצ"ל אבד"ק ניזנוב בספרו מעשה יחיאל (פרשת‬ ‫ובענין מה שהזכרנו אודות מהירות תפיסתו של רבינו זי"ע שידע‬ ‫בשלח אות י') יש קבלה מהרה"צ הקדוש מלובלין זצ"ל להיות בראש השנה‬ ‫את הניגון על ידי ששמעם רק פעם אחת קודם הימים נוראים‪ ,‬סיפר‬ ‫בכיסו סכין חד וחלק נגד השם של פרנסה המרומז בסופי תיבות של פות'ח‬ ‫הרה"ח ר' משה גפן הי"ו משב"ק מזכרונות ימי ילדותו‪ ,‬בשנת תשכ"ח‬ ‫א'ת ידי'ך‪ ,‬סופי תיבות חת"ך כנודע‪.‬‬ ‫היה מהילדים המזמרים‪ ,‬וכנהוג נכנסו אל הקודש פנימה קודם‬ ‫הימים נוראים לזמר בפני רבינו הנגונים החדשים‪ ,‬וה'חמול' (הידוע‬ ‫ונכדי יונה נ"י בן בני משה יודא נ"י אמר שהטעם שקונים סכין בערב‬ ‫אצל הציבור בשם ניגון אודה משנת תשל"ט) היה אז ניגון קשה שהוצרכו‬ ‫ראש השנה כדי לעשות זכר להמאכלת של עקידת יצחק‪ ,‬ודפח"ח‪ .‬ויתכן‬ ‫לחזור עליו פעמים רבות עד שיכלו לזמרו בפני רבינו‪ ,‬אבל למעשה‬ ‫לומר דלכן הוא מסוגל לפרנסה‪ ,‬על פי מה שכתב רש"י (בראשית כב ו) בשם‬ ‫בראש השנה בשעת אמירת חמול נתבלבלו המזמרים בהגיעם אל‬ ‫המדרש‪ ,‬שנקרא מאכלת על שם שאוכלת את הבשר וכו' דבר אחר‪ ,‬זאת‬ ‫הבבא הב' של הניגון ולא יכלו להמשיך‪ ,‬ורבינו זי"ע המשיך את הניגון‬ ‫נקראת מאכלת על שם שישראל אוכלין מתן שכרה"‪ .‬ולפי זה יש לומר‬ ‫ששמע רק פעם א'‪ ,‬ועל ידי זה נזכרו וגמרו את הניגון כדבעי‪.‬‬ ‫דזהו הטעם שקניית סכין בערב ראש השנה מסוגל לפרנסה‪ ,‬כי יש בזה רמז‬ ‫למאכלת של עקידת יצחק שישראל אוכלים מתן שכרה בעולם הזה‪.‬‬ ‫ובענין הניגון שמחה שחיבר רבינו זי"ע‪ ,‬במשך ימי חייו לא היו‬ ‫רגילים לנגנו שרבינו לא היה חפץ שיזמרו אותו‪ ,‬אם מטעם שנפשו‬ ‫(הרה"ח ר' חיים פריעדמאן הי"ו)‬ ‫‪2‬‬ ‫מבוא בשער התורה‬ ‫דברים נחמדים על "ראש השנה שחל להיות בשבת"‬ ‫מאת הרה"ח ר' מרדכי דוד עסטרייכער הי"ו‬ ‫המשך מעמוד ב׳‬ ‫הטהורה בחלה וסלד מכל מין 'שוואנצאנעס' ואביזרייהו‪ ,‬וכאשר‬ ‫יחד כולם קדושה לך ישלשו‬ ‫חסידים מזמרים הניגון שהרבי חיבר הרי זה פתח גדול לענין‬ ‫כתר יתנו לך ה׳ אלקינו מלאכים המוני מעלה‪ ,‬עם עמך ישראל קבוצי מטה‪.‬‬ ‫זה כמובן‪ ,‬או מחמת סיבה אחרת‪ ,‬בכל אופן זהו הסיבה שניגון‬ ‫נתחדשה בקרב חסידי סאטמאר בשנות התש"ס ולא קודם‪.‬‬ ‫מובא בשם הרה"ק רבי אלימלך זי"ע‪ ,‬שבכל שבת ניתוסף לאדם נשמה יתירה‪,‬‬ ‫בראש חודש נפש יתירה‪ ,‬וביום טוב רוח יתירה‪ .‬ולפי זה‪ ,‬כאשר ראש השנה חל‬ ‫ובענין מה שכתבת שיש אומרים שהניגון ובכן צדיקים‬ ‫בשבת‪ ,‬זוכה כל איש ישראל לכל שלש הבחינות יחד — נפש רוח ונשמה יתירה‪,‬‬ ‫שמזמרים בימים נוראים שמקורו מהרה"ק רבי ר' הירש‬ ‫מכח קדושת שבת‪ ,‬ראש חודש ויום טוב הבאים כאחד‪.‬‬ ‫מרימנוב זי"ע‪ ,‬אליבא דאמת אין על זה מקור מוסמך‪ ,‬שהוא‬ ‫והנה מובא בשם צדיקים‪ ,‬וכן כתב בספר קהלת יעקב‪ ,‬כי בראש השנה שחל‬ ‫שמועה פורחת באויר בשם א' שהוא ובניו מכחישין אותו‪,‬‬ ‫בשבת‪ ,‬המלאכים הממונים בכל שנה על התקיעות‪ ,‬הם עצמם מעלים את‬ ‫ובפשטות אינו ממנו‪ .‬ובענין המנגן הרה"ח ר' אברהם לויאש ע"ה‬ ‫זכויותיהם של ישראל לפני כסא הכבוד‪ .‬ובשם הרה"ק רבי אהרן מקארלין זי"ע‬ ‫שחיבר הניגון ההקפה הששית‪ ,‬הוא גם כן חיבר הניגון שמזמרין‬ ‫מובא‪ ,‬שבאותה שבת ממונים מלאכים אלו על מאכלי השבת‪.‬‬ ‫על היום תאמצינו‪ ,‬כן העיד נכדו כ"ק אדמו"ר מהאראדענקא‬ ‫שליט"א‪ .‬ע"כ תוכן ההערות של הרה"ח ר' חיים יודא הי"ו‬ ‫ולפי הדברים יש לפרש בדרך רמז את הנוסח "כתר יתנו לך ה׳ אלקינו מלאכים‬ ‫ותשוח"ח לו על הרחבת היריעה להרוות צמאון החסידים‪.‬‬ ‫המוני מעלה‪ ,‬עם עמך ישראל קבוצי מטה" — שהמלאכים המוני מעלה מעלים‬ ‫את זכויותיהם של ישראל‪ .‬ומתי נעשה כן‪ ,‬כאשר "יחד כולם קדושה לך ישלשו"‪,‬‬ ‫ומדי דברי מענין הניגון על היום תאמצינו‪ ,‬בליל שב"ק פ' ראה‬ ‫בשעה שמצטרפות יחד שלש הקדושות של שבת‪ ,‬ראש חודש ויום טוב‪ ,‬ובהן‬ ‫העעל"ט קודם ההילולא כ"ו אב סיפר כ"ק מרן רבינו שליט"א‬ ‫שלש הבחינות של נפש רוח ונשמה יתירה‪.‬‬ ‫בעריכת השלחן שבהשנה הראשונה שהיה רביה"ק זי"ע‬ ‫בארשיווע שלח לו אחיו מרן הגה"ק בעל עצי חיים זי"ע בחורים‬ ‫בשבת כבנים — בחול כעבדים‬ ‫שיהיו שם בהימים נוראים וישמשו כמשוררים‪ ,‬ואז שלח לו‬ ‫הניגון היום תאמצינו הנ"ל‪ ,‬ונמצא לפי הנ"ל שר' אברהם לויאש‬ ‫היום הרת עולם‪ ...‬אם כבנים אם כעבדים‪.‬‬ ‫ע"ה חיבר אז את הניגון בסיגעט ונשלח משם אל רבינו זי"ע‪.‬‬ ‫בספר קהלת יעקב מבאר‪ ,‬על פי דברי הזוהר חדש (פרשת בהר)‪ ,‬כי תקיעת שופר‬ ‫ומענין לענין אוסיף עוד מה שנזכרתי שסיפר לי הרה"ח ר'‬ ‫רומזת לבחינת עבדות‪ .‬זהו הטעם שאנו תוקעים בראש השנה‪ ,‬להראות שאנו‬ ‫ראובן שווארץ ע"ה בשם אביו הרה"ח המפורסם ר' ליפא ז"ל‬ ‫עומדים לפני הקב"ה כעבדים לפני אדונם‪ ,‬ומקבלים עלינו עול מלכותו יתברך‪.‬‬ ‫מירושלים‪ ,‬שבא מעיר סאטמאר והיה רגיל ללוות את רבינו‬ ‫אמנם כל זה הוא בראש השנה שחל בחול‪ .‬אבל כשחל בשבת אין תוקעים‪,‬‬ ‫זי"ע בכל שב"ק בבוקר אל המקוה‪ ,‬ועל אם הדרך עברו תמיד‬ ‫כי שבת מורה על בחינת בנים‪ .‬שהרי אמרו חז"ל גוי ששבת חייב מיתה‪ ,‬מפני‬ ‫הבית מדרש 'תפארת בחורים'‪ ,‬שהיה מיועד להבחורים שעסקו‬ ‫שהוא משתמש בשרביטו של מלך‪ ,‬ורק בני ישראל רשאים לשבות‪ ,‬משום שהם‬ ‫לפרנסתם וגם הי' להם שיעורים קבועים תמידין כסדרן‪ ,‬והיה‬ ‫בנים למקום‪ ,‬ואב שמחל על כבודו — כבודו מחול‪ .‬נמצא‪ ,‬שעצם שמירת השבת‬ ‫להם חזן קבוע‪ ,‬ובדרך כלל בשעה שעברו את הבית המדרש‬ ‫מעידה על ישראל שהם בבחינת בנים‪ ,‬וממילא אין מן הראוי לתקוע אז בשופר‪,‬‬ ‫היה הזמן שאמרו אז 'קדושה'‪ ,‬ותמיד נעצר רבינו מהליכתו ועמד‬ ‫המורה על בחינת עבדים‪.‬‬ ‫שם לשמוע את החזן מנעים בקולו באמירת קדושה‪ ,‬והיה ניכר‬ ‫ובזה יומתק נוסח התפלה‪" ,‬היום הרת עולם‪ ...‬אם כבנים אם כעבדים"‪.‬‬ ‫עליו הנאה מרובה וקורת רוח מנעימות זמירתו‪ .‬ועוד סיפר ר'‬ ‫בראש השנה שחל בשבת מתגלית מעלתם של ישראל בבחינת בנים‪ ,‬ועל כן‬ ‫ראובן ע"ה שפעם א' כאשר החזן ר' יושע ווידער ע"ה הסתופף‬ ‫אנו מבקשים "רחמנו כרחם אב על בנים"‪ .‬ואם חל בחול‪ ,‬שאז תוקעים בשופר‬ ‫בצל רבינו‪ ,‬כיבדו רבינו לומר ה'מי שברך' שאומרים אחר קריאת‬ ‫להורות שאנו עבדיו יתברך‪ ,‬מבקשים "עינינו לך תלויות עד שתחננו"‪ ,‬שנזכה‬ ‫התורה בשבת בשחרית‪ ,‬ואמר לו בלשון קדשו‪' :‬זאג אזוי ווי‬ ‫לעורר רחמי שמים על ידי קול השופר‪.‬‬ ‫דו זאגסט ביי דיר'‪ ,‬שרצה לשמוע החזנות שלו שנאמרה ברוב‬ ‫נעימות וכשרון כאשר אהב נפשו‪.‬‬ ‫חז"ל קיבלו עליהם להמליץ טוב‬ ‫ועבודת הנגינה היה אצל כל הצדיקים עבודה נשגבה‪ ,‬ואף‬ ‫באין מליץ יושר מול מגיד פשע תגיד ליעקב דבר חק ומשפט‪.‬‬ ‫היו צדיקים שחברו בעצמם נגונים ונשארו לנחלת עולמים בקרב‬ ‫ישראל‪ ,‬בנוסף למה שכבר הזכרתי מהרה"ק רבי הירש מרימנוב‬ ‫לכאורה יש לתמוה‪ ,‬כיצד יכלו חז"ל לתקן שלא לתקוע בשופר בראש השנה‬ ‫זי"ע‪ ,‬ידוע הנגונים שחבר הרה"ק הבעל התניא זי"ע‪ ,‬הארבעה‬ ‫שחל בשבת‪ ,‬מחשש שמא יעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים‪ .‬והלא אמרו חז"ל‬ ‫שבשעת תקיעת שופר הקב"ה עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים; ואם כן‪,‬‬ ‫בבות ועוד‪ ,‬הרה"ק ר' יחיאל מיכל מזלאטשוב זי"ע חיבר הניגון‬ ‫הרי חייהם של ישראל תלויים בתקיעה‪ ,‬וכיצד דחוה מפני חשש טלטול?‬ ‫הנקרא 'רחמים רבים'‪ ,‬הרה"ק ר' אהרן מקארלין זי"ע חיבר הק‪-‬ה‬ ‫אכסוף‪ ,‬הרה"ק ר' יצחק אייזיק מקאלוב זי"ע חיבר הרבה נגונים‪,‬‬ ‫ומבאר בספר שער יששכר‪ ,‬כי כשגזרו חז"ל שלא לתקוע בשבת‪ ,‬חז"ל קיבלו‬ ‫וידוע הסיפור שפעם אחת הלך לקבץ מעות לצורך דבר מצוה‪,‬‬ ‫על עצמם את האחריות‪ ,‬שאם יהיה צורך להמתיק את הדינים מעל ישראל‪,‬‬ ‫והגיע לאיזה פונדק לבקש ממנו נדבת לבו‪ ,‬ויהי כאשר שמעה‬ ‫יתייצבו התנאים והאמוראים עצמם בבית דין של מעלה וימליצו טוב בעדם‪ ,‬כדי‬ ‫אשתו הפונדקית על בואו של הרה"ק מקאלוב זי"ע אמרה‬ ‫שלא תצא חלילה שום תקלה על ידי גזירתם‪.‬‬ ‫שהיא מוכנת ליתן לו ככל אשר יושת בתנאי שיזמר עכשיו את‬ ‫ועל פי זה יש לפרש את הפיוט‪" :‬באין מליץ יושר מול מגיד פשע" — כאשר‬ ‫ה'ונתנה תוקף'‪ ,‬שהיא רגילה לשמוע אותו ממנו בימים נוראים‬ ‫אין לנו את קול השופר שיעמוד למליץ יושר‪ ,‬אזי "תגיד ליעקב דבר חק ומשפט"‪:‬‬ ‫ומתגעגעת מאוד לשמעו‪ ,‬ובכן אם ייטיב עמה לומר הונתנה‬ ‫הזכר את אותו חק ומשפט שתיקנו חכמי ישראל‪ ,‬שלא לתקוע בראש השנה‬ ‫תוקף באופן שלא תצטרך להמתין עד ראש השנה היא מקבלת‬ ‫שחל בשבת‪ ,‬ובזכות זאת יעמדו חז"ל עצמם למליצי יושר על ישראל‪ ,‬לעורר‬ ‫על עצמה ליתן לו כל מה שנצרך לו לטובת הענין‪.‬‬ ‫עליהם רחמים וחסדים‪.‬‬ ‫גק ןוילג‬ ‫‪3‬‬ ‫מבוא בשער התורה‬ ‫דבריהם הן הן זכרונן‬ ‫שפתותיו דובבות‬ ‫המשך מעמוד ג׳‬ ‫הרה"ק מקאלוב זי"ע הרהר קצת אם לקבל ההצעה אם לא‪ ,‬וענה שאינו‬ ‫שנהיה לראש — דביקות בצדיקים‬ ‫מסכים לכך אף אם יפסיד על ידי זה כל כך ממון‪ ,‬ואמר שהתבונן מה‬ ‫יהיה אם יאמר עכשיו הונתנה תוקף‪ ,‬הרי בשעה שהוא אומר ונתנה תוקף‪,‬‬ ‫נהגו ישראל בליל ראש השנה לאכול ראש של כבש ולומר‪:‬‬ ‫ומלאכים יחפזון וכו'‪ ,‬נעשה רעש גדול בשמי מרום‪ ,‬וכאשר יתמהו המלאכים‬ ‫"יהי רצון שנהיה לראש ולא לזנב" (שו"ע או"ח סי׳ תקפ"ג סעיף ב׳)‪.‬‬ ‫זה אל זה ויאמרו הלא לא ראש השנה היום ומהו הרעש הגדול שנעשה פה‬ ‫ולכאורה יש להבין‪ ,‬הלא שנינו במשנה‪" :‬הוי זנב לאריות ואל‬ ‫בשמים באמצע השנה‪ ,‬ואז יקבלו התשובה כי 'אייזיקל הוצרך למעות' על‬ ‫תהי ראש לשועלים" (אבות פ"ד מט"ו)‪ .‬הרי שחז"ל הורונו כי מוטב‬ ‫כן הוא מזמר ונתנה תוקף‪ ,‬ואל זה אין אני מסכים בשום אופן שיהיה רעש‬ ‫להיות זנב לאריות מלהיות ראש לשועלים‪ ,‬ואם כן כיצד אנו‬ ‫בשמים רק מחמת שאני זקוק למעות‪.‬‬ ‫מבקשים שנהיה לראש ולא לזנב?‬ ‫ואף ידוע שמרן החתם סופר זי"ע התבטא בגדולות אודות מעלת הנגינה‪,‬‬ ‫אך הענין יתבאר על פי דברי היעב"ץ (הובא בתולדות יעקב יוסף‬ ‫אמנם מה ששגור בפי העולם שאמר שהוא מוכן לוותר על מחצית מתורתו‬ ‫פרשת חוקת אות ט׳)‪ ,‬כי מצינו הבדל נפלא בין הארי לשועל‪ :‬הארי‬ ‫כדי לזכות לכח הנגינה‪ ,‬כבר העיר על זה אחי הרה"ג ספרא רבא ר' ברוך יודא‬ ‫מעלה את זנבו על ראשו‪ ,‬ואילו השועל מוריד את ראשו תחת‬ ‫שליט"א שאין לו מקור מוסמך ונראה מאוד מוגזם‪ ,‬אלא בספר עקבי הסופר‬ ‫זנבו‪ .‬ויש בזה רמז לדרכי בני אדם‪ :‬האדם הנכבד באמת מכבד אף‬ ‫(פ' בשלח) מהג"ר עקיבא לודמיר שליט"א אב"ד ק"ק חשב סופר בארא פארק‪,‬‬ ‫את הקטן ממנו‪ ,‬מגביהו ורואה בו מעלה עליו; ולעומתו‪ ,‬האדם‬ ‫מביא מה ששמע מהרה"ח ר' יצחק דאנאטה ע"ה מפרעשבורג‪/‬וויליאמסבורג‪,‬‬ ‫הנקלה מבזה אף את הנכבד ממנו ומשפילו עד לארץ (ועיין מדרש‬ ‫שאמר בשם זקינו הרה"ג ר' שמואל דאנאטה ז"ל בעמח"ס שמואל הרמש"י‪ ,‬רב‬ ‫שמואל על אבות פ"ד מט"ו‪ ,‬בשם הר"י אבן שושן)‪.‬‬ ‫דחברה קדישא וגמ"ח בעיר פרעשבורג‪ ,‬ששמע מזקינו הר"ר נתן קונשטאט‬ ‫ז"ל מפרעשבורג שהיה שו"ב וחזן ובעל תפילה אצל החתם סופר‪ ,‬שהיה לו‬ ‫ולפי זה מדוקדק היטב נוסח הבקשה‪ .‬אין אנו אומרים "שנהיה‬ ‫קול נעים עד מאוד‪ ,‬והחתם סופר אמר לו פעם אחת שהיה מוכן ליתן 'חלק'‬ ‫ראש" — שנהיה אנחנו בבחינת ראש; אלא "שנהיה לראש" —‬ ‫מתורתו כדי להיות לו קול נעים כמותו‪ .‬וכן כתב בספר 'רבינו משה סופר –‬ ‫שנהיה דבוקים ומחוברים אל ה"ראש"‪ ,‬אל הצדיק ואיש המעלה‪,‬‬ ‫החתם סופר' בשם הגאון ר' יוסף נפתלי שטערן ז"ל שאמר החתם סופר שהיה‬ ‫ולא אל ה"זנב"‪ ,‬אל האדם הפחות והנקלה‪.‬‬ ‫מוכן ליתן קצת מתורתו להתברך בכח הנגינה‪ ,‬כי אדם גדול המחונן גם בחוש‬ ‫וזאת היא בקשתנו בראשית השנה‪" :‬שנהיה לראש" — שנזכה‬ ‫הנגינה‪ ,‬הרי הוא בכח להשלים עצמו עוד יותר בתורה ע"כ‪.‬‬ ‫להיות דבוקים בצדיקים ובאנשי מעלה‪ ,‬ללכת בדרכיהם וללמוד‬ ‫ובעמדינו בהימים הקדושים הללו‪ ,‬עלינו לנצל גם הנגונים שמזמרין‬ ‫ממעשיהם; "ולא לזנב" — שלא נימשך אחר אנשים פחותים‬ ‫להתעורר בהם ולשפוך שיח לפני אבינו שבשמים‪ ,‬וכמו שכתב בספר דברי‬ ‫המורידים את האדם ממדרגתו‪.‬‬ ‫ישראל מהרה"ק ממאזדיץ זי"ע – שהיה בעצמו בעל מנגן גדול וחיבר הרבה‬ ‫(הרה"ח ר' נפתלי לעבאוויטש ז"ל – ממעתיקי שמועה דברי תורתו של רביה"ק זי"ע)‬ ‫נגונים – בפ' מקץ עה"פ קחו מזמרת הארץ בכליכם‪ ,‬בשם הרה"ק סנגורן של‬ ‫ישראל הקדושת לוי זי"ע שכמו שיש אהבה להבורא ב"ה גבוה על גבוה‪ ,‬גם‬ ‫בחינת יראה גבוה על גבוה‪ ,‬כך הוא הנגונים ע"כ‪ ,‬ופירש על פי זה הפסוק‬ ‫קחו מזמרת הארץ בכליכם‪ ,‬פי' מזמרת הארץ היינו חכמת הנגינה‪ ,‬ויקחו מזה‬ ‫רמיזא דחכמתא לעבודת הבורא עיי"ש מה שביאר בזה באורך‪.‬‬ ‫העצה לזכות ביום הדין‬ ‫ויהי רצון מלפני אבינו שבשמים שיתקבלו תפילותינו ברחמים וברצון‪,‬‬ ‫פעם שאל אחד את הגאון רבי אביגדור מיללער זצ"ל‪ ,‬קודם‬ ‫ארשת שפתינו יערב לפניך לעורר רחמי שמים על הכלל ועל הפרט‪ ,‬וזכות‬ ‫ראש השנה‪ ,‬במה ראוי להתכונן ליום הדין‪.‬‬ ‫כל הצדיקים שהזכרנו יעמוד לנו לזכות שיהיה השנה החדשה שנת 'רחמינו‬ ‫השיב לו רבי אביגדור‪" :‬זאלסט שמייכלען און האבן א פרייליך‬ ‫כרחם אב על בנים'‪ ,‬כל א' וא' יתברך בכתיבה וחתימה טובה לאלתר לחיים‬ ‫פנים צו יעדן איינעם‪".‬‬ ‫טובים‪ ,‬ונזכה להתגלות כבוד שמים עלינו ועל כל תבל ומלואה‪ ,‬יהיה‬ ‫'הפדות והפאר' לחי עולמים שנת גאולה וישועה אמן ואמן‪.‬‬ ‫כשראה רבי אביגדור שהלה אינו מבין את תשובתו‪ ,‬הסביר‬ ‫לו במשל‪ ,‬בעל חנות העורך חשבון בעסקיו ובשביל ההוצאות‬ ‫(הרה"ח ר' אברהם ישעי' קליין הי"ו)‬ ‫המרובות הוא מבקש לפטור כמה פועלים‪ ,‬ישאיר בוודאי את‬ ‫העובד המקבל את הקונים בסבר פנים יפות‪ ,‬שהרי הוא מביא‬ ‫ברכה לחנות בקבלת פני הקונים בסבר פנים יפות‪.‬‬ ‫כך גם בראש השנה‪ ,‬כאשר הקב"ה דן את בריותיו‪ ,‬גדולה זכותו‬ ‫של אדם המאיר פנים לאחרים ומשמח את לבם‪ .‬עליו אומרים‬ ‫כביכול בשמים‪" :‬אותו ראוי להשאיר בעולם‪ ,‬שהרי הוא מאיר את‬ ‫‪845.210.6668‬‬ ‫הדפסה‬ ‫עימוד‬ ‫העולם לבריות‪".‬‬ ‫‪sales@kintress.com‬‬ ‫(הגאון ר' אביגדור מיללער זצ"ל)‬ ‫הגליון נערך ע"י מכון קונטרס‬ ‫טעל‪ | 845.210.6668 :‬פעקס‪845.314.8486 :‬‬ ‫להכניס דברי תורה בתוך‬ ‫מו"ה אברהם ישעי' קליין‬ ‫אימעיל‪chelkeiny@gmail.com :‬‬ ‫עורכים‬ ‫הגליון ולהערות והארות‪:‬‬ ‫מו"ה יואל הכהן מאשקאוויטש‬ ‫מו"ה משה אברהם לייפער‬ ‫צו באקומען דעם גליון יעדע וואך אין אימעיל‪ ,‬שיקט א אימעיל צו‪chelkeiny@gmail.com :‬‬ ‫מו"ה שלמה הערשקאוויטש‬ ‫‪4‬‬