חלקינו בתורתיך · Chelkeiny Besoirosaicho — ראש השנה (2026-09-07)

בס”ד
גק ןוילג • שנה ג'
הנשה שאר
תשפ"ז לפ"ק
הוצאה לאור
חידושי תורה
של בעלי בתים
העושים תורתם
קבע ומלאכתם
עראי אלע ניגונים
אס ווערן דערמאנט
וו
אינעם גליון קען מען
קן דערויף צו הערן
דרו
דעם ניגון
מדור תורתם קבע בשער התורה מבוא
הניגון המרחיק את המקטרג לכם ,על דרך משל מי שהוא רעב ואוכל, הטיבו נגן בתרועה
הוא משביע הרעבון בכל מאכל אף בהפחות
היום הרת עולם ,היום יעמיד במשפט כל והגרוע שבמאכלים ואף בלחם יבש ,ואם
יצורי עולמים. ירצה להשביע הרעבון שלא על ידי אוכל, מעבור דרך וגבולים לאכול
מנהג בחצרות סיגוט – סאטמאר שבאמירת כגון על ידי שמיעה או ראיה ,לא יתכן על ולשתות בהילולים
"היום הרת עולם" שבין התקיעות מנגנים את הניגון ידי שמיעת או ראיית דברים המצויים ,רק
אשרי העם יודעי תרועה ה' באור פניך
המקובל מהרה"ק רבי צבי הירש מרימנוב זי"ע ,שבו אם ישמע דבר נפלא הפלא ופלא שמתענג
יהלכון ,וכי אין אומות העולם יודעים להריע,
מזמרים בסעודה שלישית את החרוז "בבואו מאדום". בו מאד ,ואזי שוכח רעבונו ומשביעו זמן מה,
כמה קרנות יש להן כמה בוקינוס יש להם
ויש להבין מה ענינו של ניגון סעודה שלישית אצל כגון בשמיעת קול זמר שלא נשמע כמוהו כמה סלפירגסי יש להם ,ואמרת אשרי העם
תקיעת שופר. בפה או בכלי ,והוא משום שהמאכל טבעו יודעי תרועה ,אלא שהן מכירין לפתות את
ויש לבאר על פי דברי הספה"ק ישמח משה (פרשת להשביע מצד התולדה ,לכך משביע אף בוראן בתרועה והוא עומד מכסא הדין
וזאת הברכה ,ד"ה תורה צוה) ,שכתב לבאר מה שמזמרים במאכל פחות ,אבל שמיעה וראיה אין טבעם לכסא רחמים ומתמלא עליהם רחמים
"ראותו כי כן אדומי העוצר יחשוב לו בבצרה" ,המיוסד להשביע ,רק שישמשו במקום המאכל והופך להם מדת הדין למדת רחמים ,אימתי
על מאמר חז"ל ששלוש טעויות עתיד שרו של שיהיה כאלו אוכל ,ולזה צריך דבר נפלא בחדש השביעי (ויק"ר כט ד) .עבודה גדולה
אדום לטעות (מכות יב ע"א) .ולכאורה ,מאחר שהשטן שישנה טבעו .והנמשל כל המצות כולם מוטלת על כל ישראל ,להיות מהיודעי
עומד ושומע את הזמירות מדי שבת בשבתו ,כיצד המה תועלת לנו בטבע ,אף שאין אנו יודעים תרועה להפוך מדת הדין לרחמים ,ולא כמו
יטעה לעתיד לבוא .אלא שבהכרח ,בעת שישראל סיבת התועלת ,אלקים הבין דרכה והוא ידע האומות העולם שגם הם יודעים לנגן על כל
מזמרים זאת מסבב הקב"ה לשלח את השטן משם, את מקומה ,ונמצא העושה המצוה בפועל, מיני כלי זמר אבל אינם פועלים בזה כלום,
כדי שלא ישמע את סוד מפלתו ויוכל מאמר חז"ל הוא בנקל שיעשה התיקון והיחוד שראוים אלא לתקוע לפני הקב"ה עם כוונת הלב
להתקיים .וכיון שהיצר הרע אינו שם והוסר המונע, להיות על ידי מצוה זו אף בעשיה כפשוטו ועינים צופיות למרום ,ובפרט בשנה הזאת
הרי זו העת לקיים המשך הזמר" ,אהבו את ה׳ כל אמר ונעשה רצונו אף בלי כונת סודות שהיום הראשון הוא ראש השנה שחל להיות
חסידיו" .עכת"ד. נסתרים ,ואף אם אין כאן הטהרה והקדושה בשבת ואין לנו השופר בפועל כמצווה
הגדולה והיראה והאהבה הראויה ,מה שאין עלינו מפי חכמינו ז"ל ,ומבואר בספרי
ומעתה יובן היטב מנהג הקודש .בראש השנה,
כן כשאין עושה המצוה בפועל ,רק דוגמא קודש שבשנה כזה נעשין כל התיקונים בכח
בשעת "היום הרת עולם" ,כאשר בני ישראל עומדים
במקומו ,שזה אין טבע התיקון ,וצריך להיות השבת קודש.
בדין והמקטרג מבקש למצוא לו מקום לקטרג ,מנגנים
את אותו ניגון קדוש של הרה"ק רבי הערש מרימנוב בטהרה וקדושה נפלאה וכונה זכה שיעלה וידועין דברי מרן הישמח משה זי"ע בפ'
זי"ע; כי כשם שבשעת סעודה שלישית גורם ניגון כאלו נעשה בפועל עיי"ש עוד בדבריו הק' אמור לבאר לשון הפייט (ביוצר לראש השנה
זה שהשטן לא יהא שם ,כך מעוררים בכוחו גם עתה ותמצית היוצא שבר"ה שחל להיות בשבת יום ב') יום זה אם יקרה בשבת קדש ,זכרון
שהשטן וכל פגע רע לא ימצאו להם שום מקום בבית הרי זה דוגמת הניגון שבא במקום המאכל תרועה מקרא קדש ,טבעו אם בחול יבואכם,
הכנסת .ובצירוף קול השופר המערבב את השטן (ראש להשביע הרעבון. צוו לתקוע בכל גבולכם יום תרועה יהיה
המשך בעמוד ב׳ המשך בעמוד ב׳
הגליון נתנדב ע"י :מוה"ר אברהם ישעי' קליין הי"ו להגדיל תורה ולהאדירה
מבוא בשער התורה מדור תורתם קבע
המשך מעמוד א׳ המשך מעמוד א׳
ויש לצרף לזה מה דמתאמרא משמי' דמרן הרה"ק בעל דברי חיים השנה טז ע"ב) ,יסתתמו דברי המקטרג ,ויתקבלו תפילות ישראל ברחמים
מצאנז זי"ע לפרש הזמירות לשב"ק מעבור דרך וגבולים מעשות וברצון ,ונזכה לכתיבה וחתימה טובה ולשנת גאולה וישועה ,אמן.
היום פעלים לאכול ולשתות בהילולים זה היום עשה ה' ,על ענין ר"ה
(הרה"ח ר' משה חיים בערקאוויטש הי"ו)
שחל להיות בשבת על דרך זה ,מעבור דרך וגבולים ,כיון שיש חשש
שמא יעבירנו ברשות הרבים ,לכן אסרו חכמינו ז"ל לתקוע בשופר,
ואם כן מקשה מעשות היום פעלים ,היאך יפעלו היום כל הפעולות
שהשופר פועל בראש השנה כיון שאין תוקעין ,ומתרץ לאכול
ברא מזכה אבא
ולשתות בהילולים זה היום עשה ה' ,שעל ידי אכילת השלש סעודות אמר רבי אבהו ,אמרו מלאכי השרת לפני הקב''ה ,רבש''ע מפני מה אין
שב"ק ,ועל ידי ההילולים שמזמרין זמירות שב"ק ,נחשב למעלה אצל ישראל אומרים שירה לפניך בר''ה וביום הכפורים ,אמר להם אפשר מלך
הקב"ה כאילו תקעו בשופר וזוכין להתעוררות רחמי שמים עכדה"ק. יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים פתוחין לפניו וישראל אומרים
ובספר י"ג אורות מסופר שהגה"ק בעל דברי יחזקאל משינאווע זי"ע שירה( .ר"ה לב):
ציוה פעם בר"ה שחל להיות בשבת לזמר הפיוט 'שבת היום' כדי
להזכיר הקטע 'מעבור דרך' מטעם הנ"ל שיש לו שייכות להיום .הרי לכאורה כוונת הגמרא על דברי חז"ל שצדיקים נכתבים לאלתר לחיים
גם כן שהממלא מקום של השופר הוא הניגון והזמר להשי"ת. והרשעים למיתה ,וא"כ טעמא בעי מה שאמרו כאן ש"ספרי חיים וספרי
וכבר הי' אמרינו בגליון העבר אודות ענין הנגינה בהתפילות מתים" פתוחים ,למה צריכים שני ספרים נפרדים לחיים ולמתים .וגם
של הימים נוראים ,ובעיקר בהעבודת הקודש שהיה למרן רביה"ק צ"ב למה קראם חיים ומתים הרי עוד לא בא קצם ועתם ,ורק עתה יכתבו
מסאטמאר זי"ע בזה שהקפיד שיחברו נגונים חדשים מדי שנה עת מיתתם.
בשנה ,ומבין רובי ההערות ששמענו מקוראי הגליון אודות המאמר אולי י"ל שהכוונה על מתים ממש ,אלו שכבר נפטרו והסתלקו מעלמא
הנני להעלות כאן כמה הערות שהעירוני האברך החשוב איש הדין ,שגם הם נידונים בר"ה אם יתעלו יותר במקום מנוחתם בגן עדן.
האשכולות מוה"ר חיים יודא פרידמאן הי"ו ,מומחה וידען בעניני והיא ע"פ מה שאחז"ל (תענית ה') שכל המניח אחריו בן צדיק כאילו לא מת,
נגינה במסגרת חברת 'עתיקין' ,ראשית ,מה ששמע מהרה"ח ר' ועל ידי עבודתו ותורתו של בניו בעלמא הדין לתפארת אבותם ,מתעלה
שלום סאנדל הי"ו שהיה לו קשר מיוחד עם המשב"ק הרה"ח ר' יוסף הנשמה לעילא בשמיא ,כי ברא כרעא דאבוה ,ומעשה אבות סימן לבנים.
אשכנזי ז"ל וסיפר לו כמה ענינים שהיו לו עם רבינו זי"ע הגם שבדרך ולעומת זה אם הבנים אינם מתנהגים כדבעי ח"ו ,סימן הדבר שלא התחנכו
כלל לא אהב לספר מהנעשה והנשמע כידוע ,ואמר לו שכשהי' עם כראוי ומבזים את אבותיהם בשמים ,ומצטערים נשמתם בשמי מעל.
רבינו במחנה בערגן בעלזן תחת הרשעים ימ"ש ,אמר לו רבינו כשני
ימים קודם ראש השנה ,הלא עדיין אין לנו ניגונים חדשים על הימים וזה יורמז במה שאמרו "ספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניו" ,שסוקר
נוראים ,וביקש מר' יוסף שיחבר נגונים ,ואכן עשה כפקודת קדשו ובוחן את מעשי הבנים החיים בעולם הזה ,ועי"ז ידון וישפוט את נשמות
וחיבר ניגונים לכבוד היום נוראים של שנת תש"ה. אבותיהם המתים -בעולם העליון.
ובכלל היה ר' יוסף ז"ל ממונה לחבר נגונים חדשים בקביעות (הרה"ח ר' אליעזר ווייס הי"ו)
מדי שנה בשנה ,היו כמה נגונים שהוטלו על ר' יוסף לחברם ,כמו
ה'הקפה ניגון'( ,הקפה ניגון תשי"ט כהיום מנגנים ניגון זה על "כי רוצה השם
בעמו") ועוד ,שעד שנת תשל"ט חיבר נגונים חדשים והרבה מהם טעם נחמד על סגולת הפרנסה בקניית סכין חדש
נשתמרו לאורך ימים ושנים ונעשה כנכסי צאן ברזל בקרב חסידי
סאטמאר ,והרה"ח ר' אברהם ווערצבערגער ע"ה עם חתנו הרה"ח ר' בספר סגולת ישראל (להגאון רבי שבתי ליפשיץ זצ"ל דומ"ץ אורשיווא מערכת ר'
יקותיאל הערש ע"ה היו ממונים לחבר ה'אין קצבה' ועוד ,ועל הסדר אות ד') כתב סגולה לפרנסה שמעתי בשם אדמו"ר הה"ק והטהור לו דומיה
הזה התנהג באופן קבוע בכל שנה ושנה .ולפעמים השתמשו עם תהלה מרן מהרי"א זצ"ל מזידיטשוב שאמר שיקנה לו כל אחד בערב ראש
קרוב משפחתם הרה"ח ר' ליפא לויאש ע"ה שדר בארץ ישראל בעיר השנה סכין חדש וישחיזנו והוא מסוגל לפרנסה על כל השנה ,כך שמעתי
חיפה ,ששלח להם ממיטב יצירותיו על ידי 'קאסעטע'. מפי אנשים נאמנים ששמעו מפיו הקדוש זי"ע ,וקבלה זו מביא גם הגאון
רבי יחיאל מיכל היבנער זצ"ל אבד"ק ניזנוב בספרו מעשה יחיאל (פרשת
ובענין מה שהזכרנו אודות מהירות תפיסתו של רבינו זי"ע שידע בשלח אות י') יש קבלה מהרה"צ הקדוש מלובלין זצ"ל להיות בראש השנה
את הניגון על ידי ששמעם רק פעם אחת קודם הימים נוראים ,סיפר בכיסו סכין חד וחלק נגד השם של פרנסה המרומז בסופי תיבות של פות'ח
הרה"ח ר' משה גפן הי"ו משב"ק מזכרונות ימי ילדותו ,בשנת תשכ"ח א'ת ידי'ך ,סופי תיבות חת"ך כנודע.
היה מהילדים המזמרים ,וכנהוג נכנסו אל הקודש פנימה קודם
הימים נוראים לזמר בפני רבינו הנגונים החדשים ,וה'חמול' (הידוע ונכדי יונה נ"י בן בני משה יודא נ"י אמר שהטעם שקונים סכין בערב
אצל הציבור בשם ניגון אודה משנת תשל"ט) היה אז ניגון קשה שהוצרכו ראש השנה כדי לעשות זכר להמאכלת של עקידת יצחק ,ודפח"ח .ויתכן
לחזור עליו פעמים רבות עד שיכלו לזמרו בפני רבינו ,אבל למעשה לומר דלכן הוא מסוגל לפרנסה ,על פי מה שכתב רש"י (בראשית כב ו) בשם
בראש השנה בשעת אמירת חמול נתבלבלו המזמרים בהגיעם אל המדרש ,שנקרא מאכלת על שם שאוכלת את הבשר וכו' דבר אחר ,זאת
הבבא הב' של הניגון ולא יכלו להמשיך ,ורבינו זי"ע המשיך את הניגון נקראת מאכלת על שם שישראל אוכלין מתן שכרה" .ולפי זה יש לומר
ששמע רק פעם א' ,ועל ידי זה נזכרו וגמרו את הניגון כדבעי. דזהו הטעם שקניית סכין בערב ראש השנה מסוגל לפרנסה ,כי יש בזה רמז
למאכלת של עקידת יצחק שישראל אוכלים מתן שכרה בעולם הזה.
ובענין הניגון שמחה שחיבר רבינו זי"ע ,במשך ימי חייו לא היו
רגילים לנגנו שרבינו לא היה חפץ שיזמרו אותו ,אם מטעם שנפשו (הרה"ח ר' חיים פריעדמאן הי"ו)
2
מבוא בשער התורה דברים נחמדים על "ראש השנה שחל להיות בשבת"
מאת הרה"ח ר' מרדכי דוד עסטרייכער הי"ו
המשך מעמוד ב׳
הטהורה בחלה וסלד מכל מין 'שוואנצאנעס' ואביזרייהו ,וכאשר יחד כולם קדושה לך ישלשו
חסידים מזמרים הניגון שהרבי חיבר הרי זה פתח גדול לענין כתר יתנו לך ה׳ אלקינו מלאכים המוני מעלה ,עם עמך ישראל קבוצי מטה.
זה כמובן ,או מחמת סיבה אחרת ,בכל אופן זהו הסיבה שניגון
נתחדשה בקרב חסידי סאטמאר בשנות התש"ס ולא קודם. מובא בשם הרה"ק רבי אלימלך זי"ע ,שבכל שבת ניתוסף לאדם נשמה יתירה,
בראש חודש נפש יתירה ,וביום טוב רוח יתירה .ולפי זה ,כאשר ראש השנה חל
ובענין מה שכתבת שיש אומרים שהניגון ובכן צדיקים בשבת ,זוכה כל איש ישראל לכל שלש הבחינות יחד — נפש רוח ונשמה יתירה,
שמזמרים בימים נוראים שמקורו מהרה"ק רבי ר' הירש מכח קדושת שבת ,ראש חודש ויום טוב הבאים כאחד.
מרימנוב זי"ע ,אליבא דאמת אין על זה מקור מוסמך ,שהוא
והנה מובא בשם צדיקים ,וכן כתב בספר קהלת יעקב ,כי בראש השנה שחל
שמועה פורחת באויר בשם א' שהוא ובניו מכחישין אותו,
בשבת ,המלאכים הממונים בכל שנה על התקיעות ,הם עצמם מעלים את
ובפשטות אינו ממנו .ובענין המנגן הרה"ח ר' אברהם לויאש ע"ה
זכויותיהם של ישראל לפני כסא הכבוד .ובשם הרה"ק רבי אהרן מקארלין זי"ע
שחיבר הניגון ההקפה הששית ,הוא גם כן חיבר הניגון שמזמרין מובא ,שבאותה שבת ממונים מלאכים אלו על מאכלי השבת.
על היום תאמצינו ,כן העיד נכדו כ"ק אדמו"ר מהאראדענקא
שליט"א .ע"כ תוכן ההערות של הרה"ח ר' חיים יודא הי"ו ולפי הדברים יש לפרש בדרך רמז את הנוסח "כתר יתנו לך ה׳ אלקינו מלאכים
ותשוח"ח לו על הרחבת היריעה להרוות צמאון החסידים. המוני מעלה ,עם עמך ישראל קבוצי מטה" — שהמלאכים המוני מעלה מעלים
את זכויותיהם של ישראל .ומתי נעשה כן ,כאשר "יחד כולם קדושה לך ישלשו",
ומדי דברי מענין הניגון על היום תאמצינו ,בליל שב"ק פ' ראה בשעה שמצטרפות יחד שלש הקדושות של שבת ,ראש חודש ויום טוב ,ובהן
העעל"ט קודם ההילולא כ"ו אב סיפר כ"ק מרן רבינו שליט"א שלש הבחינות של נפש רוח ונשמה יתירה.
בעריכת השלחן שבהשנה הראשונה שהיה רביה"ק זי"ע
בארשיווע שלח לו אחיו מרן הגה"ק בעל עצי חיים זי"ע בחורים בשבת כבנים — בחול כעבדים
שיהיו שם בהימים נוראים וישמשו כמשוררים ,ואז שלח לו
הניגון היום תאמצינו הנ"ל ,ונמצא לפי הנ"ל שר' אברהם לויאש היום הרת עולם ...אם כבנים אם כעבדים.
ע"ה חיבר אז את הניגון בסיגעט ונשלח משם אל רבינו זי"ע. בספר קהלת יעקב מבאר ,על פי דברי הזוהר חדש (פרשת בהר) ,כי תקיעת שופר
ומענין לענין אוסיף עוד מה שנזכרתי שסיפר לי הרה"ח ר' רומזת לבחינת עבדות .זהו הטעם שאנו תוקעים בראש השנה ,להראות שאנו
ראובן שווארץ ע"ה בשם אביו הרה"ח המפורסם ר' ליפא ז"ל עומדים לפני הקב"ה כעבדים לפני אדונם ,ומקבלים עלינו עול מלכותו יתברך.
מירושלים ,שבא מעיר סאטמאר והיה רגיל ללוות את רבינו אמנם כל זה הוא בראש השנה שחל בחול .אבל כשחל בשבת אין תוקעים,
זי"ע בכל שב"ק בבוקר אל המקוה ,ועל אם הדרך עברו תמיד כי שבת מורה על בחינת בנים .שהרי אמרו חז"ל גוי ששבת חייב מיתה ,מפני
הבית מדרש 'תפארת בחורים' ,שהיה מיועד להבחורים שעסקו שהוא משתמש בשרביטו של מלך ,ורק בני ישראל רשאים לשבות ,משום שהם
לפרנסתם וגם הי' להם שיעורים קבועים תמידין כסדרן ,והיה בנים למקום ,ואב שמחל על כבודו — כבודו מחול .נמצא ,שעצם שמירת השבת
להם חזן קבוע ,ובדרך כלל בשעה שעברו את הבית המדרש מעידה על ישראל שהם בבחינת בנים ,וממילא אין מן הראוי לתקוע אז בשופר,
היה הזמן שאמרו אז 'קדושה' ,ותמיד נעצר רבינו מהליכתו ועמד המורה על בחינת עבדים.
שם לשמוע את החזן מנעים בקולו באמירת קדושה ,והיה ניכר ובזה יומתק נוסח התפלה" ,היום הרת עולם ...אם כבנים אם כעבדים".
עליו הנאה מרובה וקורת רוח מנעימות זמירתו .ועוד סיפר ר' בראש השנה שחל בשבת מתגלית מעלתם של ישראל בבחינת בנים ,ועל כן
ראובן ע"ה שפעם א' כאשר החזן ר' יושע ווידער ע"ה הסתופף אנו מבקשים "רחמנו כרחם אב על בנים" .ואם חל בחול ,שאז תוקעים בשופר
בצל רבינו ,כיבדו רבינו לומר ה'מי שברך' שאומרים אחר קריאת להורות שאנו עבדיו יתברך ,מבקשים "עינינו לך תלויות עד שתחננו" ,שנזכה
התורה בשבת בשחרית ,ואמר לו בלשון קדשו' :זאג אזוי ווי לעורר רחמי שמים על ידי קול השופר.
דו זאגסט ביי דיר' ,שרצה לשמוע החזנות שלו שנאמרה ברוב
נעימות וכשרון כאשר אהב נפשו. חז"ל קיבלו עליהם להמליץ טוב
ועבודת הנגינה היה אצל כל הצדיקים עבודה נשגבה ,ואף באין מליץ יושר מול מגיד פשע תגיד ליעקב דבר חק ומשפט.
היו צדיקים שחברו בעצמם נגונים ונשארו לנחלת עולמים בקרב
ישראל ,בנוסף למה שכבר הזכרתי מהרה"ק רבי הירש מרימנוב לכאורה יש לתמוה ,כיצד יכלו חז"ל לתקן שלא לתקוע בשופר בראש השנה
זי"ע ,ידוע הנגונים שחבר הרה"ק הבעל התניא זי"ע ,הארבעה שחל בשבת ,מחשש שמא יעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים .והלא אמרו חז"ל
שבשעת תקיעת שופר הקב"ה עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים; ואם כן,
בבות ועוד ,הרה"ק ר' יחיאל מיכל מזלאטשוב זי"ע חיבר הניגון
הרי חייהם של ישראל תלויים בתקיעה ,וכיצד דחוה מפני חשש טלטול?
הנקרא 'רחמים רבים' ,הרה"ק ר' אהרן מקארלין זי"ע חיבר הק-ה
אכסוף ,הרה"ק ר' יצחק אייזיק מקאלוב זי"ע חיבר הרבה נגונים, ומבאר בספר שער יששכר ,כי כשגזרו חז"ל שלא לתקוע בשבת ,חז"ל קיבלו
וידוע הסיפור שפעם אחת הלך לקבץ מעות לצורך דבר מצוה, על עצמם את האחריות ,שאם יהיה צורך להמתיק את הדינים מעל ישראל,
והגיע לאיזה פונדק לבקש ממנו נדבת לבו ,ויהי כאשר שמעה יתייצבו התנאים והאמוראים עצמם בבית דין של מעלה וימליצו טוב בעדם ,כדי
אשתו הפונדקית על בואו של הרה"ק מקאלוב זי"ע אמרה שלא תצא חלילה שום תקלה על ידי גזירתם.
שהיא מוכנת ליתן לו ככל אשר יושת בתנאי שיזמר עכשיו את ועל פי זה יש לפרש את הפיוט" :באין מליץ יושר מול מגיד פשע" — כאשר
ה'ונתנה תוקף' ,שהיא רגילה לשמוע אותו ממנו בימים נוראים אין לנו את קול השופר שיעמוד למליץ יושר ,אזי "תגיד ליעקב דבר חק ומשפט":
ומתגעגעת מאוד לשמעו ,ובכן אם ייטיב עמה לומר הונתנה הזכר את אותו חק ומשפט שתיקנו חכמי ישראל ,שלא לתקוע בראש השנה
תוקף באופן שלא תצטרך להמתין עד ראש השנה היא מקבלת שחל בשבת ,ובזכות זאת יעמדו חז"ל עצמם למליצי יושר על ישראל ,לעורר
על עצמה ליתן לו כל מה שנצרך לו לטובת הענין. עליהם רחמים וחסדים.
גק ןוילג 3
מבוא בשער התורה דבריהם הן הן זכרונן
שפתותיו דובבות
המשך מעמוד ג׳
הרה"ק מקאלוב זי"ע הרהר קצת אם לקבל ההצעה אם לא ,וענה שאינו שנהיה לראש — דביקות בצדיקים
מסכים לכך אף אם יפסיד על ידי זה כל כך ממון ,ואמר שהתבונן מה
יהיה אם יאמר עכשיו הונתנה תוקף ,הרי בשעה שהוא אומר ונתנה תוקף, נהגו ישראל בליל ראש השנה לאכול ראש של כבש ולומר:
ומלאכים יחפזון וכו' ,נעשה רעש גדול בשמי מרום ,וכאשר יתמהו המלאכים "יהי רצון שנהיה לראש ולא לזנב" (שו"ע או"ח סי׳ תקפ"ג סעיף ב׳).
זה אל זה ויאמרו הלא לא ראש השנה היום ומהו הרעש הגדול שנעשה פה ולכאורה יש להבין ,הלא שנינו במשנה" :הוי זנב לאריות ואל
בשמים באמצע השנה ,ואז יקבלו התשובה כי 'אייזיקל הוצרך למעות' על תהי ראש לשועלים" (אבות פ"ד מט"ו) .הרי שחז"ל הורונו כי מוטב
כן הוא מזמר ונתנה תוקף ,ואל זה אין אני מסכים בשום אופן שיהיה רעש להיות זנב לאריות מלהיות ראש לשועלים ,ואם כן כיצד אנו
בשמים רק מחמת שאני זקוק למעות. מבקשים שנהיה לראש ולא לזנב?
ואף ידוע שמרן החתם סופר זי"ע התבטא בגדולות אודות מעלת הנגינה, אך הענין יתבאר על פי דברי היעב"ץ (הובא בתולדות יעקב יוסף
אמנם מה ששגור בפי העולם שאמר שהוא מוכן לוותר על מחצית מתורתו פרשת חוקת אות ט׳) ,כי מצינו הבדל נפלא בין הארי לשועל :הארי
כדי לזכות לכח הנגינה ,כבר העיר על זה אחי הרה"ג ספרא רבא ר' ברוך יודא מעלה את זנבו על ראשו ,ואילו השועל מוריד את ראשו תחת
שליט"א שאין לו מקור מוסמך ונראה מאוד מוגזם ,אלא בספר עקבי הסופר זנבו .ויש בזה רמז לדרכי בני אדם :האדם הנכבד באמת מכבד אף
(פ' בשלח) מהג"ר עקיבא לודמיר שליט"א אב"ד ק"ק חשב סופר בארא פארק,
את הקטן ממנו ,מגביהו ורואה בו מעלה עליו; ולעומתו ,האדם
מביא מה ששמע מהרה"ח ר' יצחק דאנאטה ע"ה מפרעשבורג/וויליאמסבורג,
הנקלה מבזה אף את הנכבד ממנו ומשפילו עד לארץ (ועיין מדרש
שאמר בשם זקינו הרה"ג ר' שמואל דאנאטה ז"ל בעמח"ס שמואל הרמש"י ,רב
שמואל על אבות פ"ד מט"ו ,בשם הר"י אבן שושן).
דחברה קדישא וגמ"ח בעיר פרעשבורג ,ששמע מזקינו הר"ר נתן קונשטאט
ז"ל מפרעשבורג שהיה שו"ב וחזן ובעל תפילה אצל החתם סופר ,שהיה לו ולפי זה מדוקדק היטב נוסח הבקשה .אין אנו אומרים "שנהיה
קול נעים עד מאוד ,והחתם סופר אמר לו פעם אחת שהיה מוכן ליתן 'חלק' ראש" — שנהיה אנחנו בבחינת ראש; אלא "שנהיה לראש" —
מתורתו כדי להיות לו קול נעים כמותו .וכן כתב בספר 'רבינו משה סופר – שנהיה דבוקים ומחוברים אל ה"ראש" ,אל הצדיק ואיש המעלה,
החתם סופר' בשם הגאון ר' יוסף נפתלי שטערן ז"ל שאמר החתם סופר שהיה ולא אל ה"זנב" ,אל האדם הפחות והנקלה.
מוכן ליתן קצת מתורתו להתברך בכח הנגינה ,כי אדם גדול המחונן גם בחוש וזאת היא בקשתנו בראשית השנה" :שנהיה לראש" — שנזכה
הנגינה ,הרי הוא בכח להשלים עצמו עוד יותר בתורה ע"כ. להיות דבוקים בצדיקים ובאנשי מעלה ,ללכת בדרכיהם וללמוד
ובעמדינו בהימים הקדושים הללו ,עלינו לנצל גם הנגונים שמזמרין ממעשיהם; "ולא לזנב" — שלא נימשך אחר אנשים פחותים
להתעורר בהם ולשפוך שיח לפני אבינו שבשמים ,וכמו שכתב בספר דברי המורידים את האדם ממדרגתו.
ישראל מהרה"ק ממאזדיץ זי"ע – שהיה בעצמו בעל מנגן גדול וחיבר הרבה (הרה"ח ר' נפתלי לעבאוויטש ז"ל – ממעתיקי שמועה דברי תורתו של רביה"ק זי"ע)
נגונים – בפ' מקץ עה"פ קחו מזמרת הארץ בכליכם ,בשם הרה"ק סנגורן של
ישראל הקדושת לוי זי"ע שכמו שיש אהבה להבורא ב"ה גבוה על גבוה ,גם
בחינת יראה גבוה על גבוה ,כך הוא הנגונים ע"כ ,ופירש על פי זה הפסוק
קחו מזמרת הארץ בכליכם ,פי' מזמרת הארץ היינו חכמת הנגינה ,ויקחו מזה
רמיזא דחכמתא לעבודת הבורא עיי"ש מה שביאר בזה באורך.
העצה לזכות ביום הדין
ויהי רצון מלפני אבינו שבשמים שיתקבלו תפילותינו ברחמים וברצון, פעם שאל אחד את הגאון רבי אביגדור מיללער זצ"ל ,קודם
ארשת שפתינו יערב לפניך לעורר רחמי שמים על הכלל ועל הפרט ,וזכות ראש השנה ,במה ראוי להתכונן ליום הדין.
כל הצדיקים שהזכרנו יעמוד לנו לזכות שיהיה השנה החדשה שנת 'רחמינו השיב לו רבי אביגדור" :זאלסט שמייכלען און האבן א פרייליך
כרחם אב על בנים' ,כל א' וא' יתברך בכתיבה וחתימה טובה לאלתר לחיים פנים צו יעדן איינעם".
טובים ,ונזכה להתגלות כבוד שמים עלינו ועל כל תבל ומלואה ,יהיה
'הפדות והפאר' לחי עולמים שנת גאולה וישועה אמן ואמן. כשראה רבי אביגדור שהלה אינו מבין את תשובתו ,הסביר
לו במשל ,בעל חנות העורך חשבון בעסקיו ובשביל ההוצאות
(הרה"ח ר' אברהם ישעי' קליין הי"ו)
המרובות הוא מבקש לפטור כמה פועלים ,ישאיר בוודאי את
העובד המקבל את הקונים בסבר פנים יפות ,שהרי הוא מביא
ברכה לחנות בקבלת פני הקונים בסבר פנים יפות.
כך גם בראש השנה ,כאשר הקב"ה דן את בריותיו ,גדולה זכותו
של אדם המאיר פנים לאחרים ומשמח את לבם .עליו אומרים
כביכול בשמים" :אותו ראוי להשאיר בעולם ,שהרי הוא מאיר את
845.210.6668
הדפסה
עימוד העולם לבריות".
sales@kintress.com
(הגאון ר' אביגדור מיללער זצ"ל)
הגליון נערך ע"י מכון קונטרס
טעל | 845.210.6668 :פעקס845.314.8486 : להכניס דברי תורה בתוך מו"ה אברהם ישעי' קליין
אימעילchelkeiny@gmail.com :
עורכים
הגליון ולהערות והארות: מו"ה יואל הכהן מאשקאוויטש
מו"ה משה אברהם לייפער
צו באקומען דעם גליון יעדע וואך אין אימעיל ,שיקט א אימעיל צוchelkeiny@gmail.com : מו"ה שלמה הערשקאוויטש
4
