gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

דרשתי קרבתך · Durashti Kirvusechu — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: דרשתי קרבתך · Durashti Kirvusechu

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

דרשתי קרבתך · Durashti Kirvusechu — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ראש השנה‬ ‫א' דראש השנה תשפ"ז‬ ‫‪158‬‬ ‫דָּ ַ‪+‬ר ׁ ְש ִּתי ִק ְ‪+‬רבָ ְתָך‬ ‫בסיעתא דשמיא‬ ‫על פי שיעורו של הרב איתן כהן שליט"א • השיעור נמסר בבית הכנסת פרי מגדים‪ ,‬צפת ת"ו • במוצ"ש פרשת נצבים וילך‪ ,‬תשפ"ו‬ ‫שבוע שלם הוא הולך‪ ,‬הגיע למקום‪ ,‬עשו שם חליצה‪ .‬והיא התחננה לפניו‪ :‬קח ממני קצת‬ ‫יום לשנה ‪ -‬השבוע האחרון של השנה‬ ‫כסף שיהיה לך ‪ -‬לא היה מוכן‪.‬‬ ‫אנחנו נמצאים עכשיו בשבוע האחרון של השנה‪ .‬בספר "לב אליהו" של רבי אליהו‬ ‫הניסיון האחרון‬ ‫לופיאן‪ ,‬בחלק האחרון‪ ,‬מערכת התשובה‪ ,‬הוא כותב שמה שחז"ל גילו לנו "יום לשנה‪ ,‬יום‬ ‫עכשיו הוא אמור לחזור את כל הדרך הארוכה הזאת בחזרה הביתה‪ .‬באחד המקומות פגש‬ ‫לשנה" ‪ -‬כל יום בן אדם יכול לשפץ‪ ,‬לתקן‪ ,‬לטהר את היום הזה של השנה‪.‬‬ ‫אותו איזה יהודי‪ ,‬נראה תלמיד חכם‪ ,‬הדרת פנים‪ .‬שואל אותו‪ :‬רבי יהודי‪ ,‬לאיפה אתה‬ ‫אפשר מהיום‪ :‬תפילת ערבית של יום ראשון היום ‪ -‬זה מתקן את כל תפילות הערבית‬ ‫הולך? סיפר לו‪ :‬לאיפה אני הולך‪ ,‬למקום הזה והזה וכולי‪ .‬התלמיד חכם אמר‪" :‬מה‪ ,‬עשית‬ ‫של כל יום ראשון שעברו עלינו‪ .‬ככה לימוד התורה‪ ,‬ככה בן אדם לחברו‪ .‬איך שבן אדם‬ ‫חליצה? וואי‪ ,‬תעשה איתי חסד! אני מחפש מצוות נדירות‪ ,‬אני רוצה לשלם לך סכום של‬ ‫מתנהג ביום ראשון‪ ,‬ככה הוא יכול להעלות את כל היום ראשון הזה‪ .‬ככה שהוא יכול‬ ‫כסף‪ ,‬שאהיה שותף איתך במצווה"‪.‬‬ ‫לבוא לפני ראש השנה נקי‪ ,‬חדש‪ ,‬ובעזרת השם יזכה יחד עם בני ביתו וכל ישראל לחיים‬ ‫אמר לו היהודי‪ :‬אני לא מוכר מצוות בעד כל הון שבעולם‪ .‬אז היהודי הזה הבין שהכוונה‬ ‫טובים ולשלום‪.‬‬ ‫‪ -‬מה הצעת לי‪ ,‬אלף דולר? לא מוכר‪ .‬אמר לו‪ :‬אני משלם לך עשרת אלפים דולר‪ .‬אמר‬ ‫אין דבר בלי מאמץ‬ ‫לו‪ :‬אמרתי לך‪ ,‬אני לא מוכר‪ ,‬גם לא בעד שום דבר‪ .‬אז הוא פתח את התיק‪ ,‬הוציא לו‬ ‫ולכן צריך להתחזק‪ .‬כל חיזוק קטן הוא יקר מאוד‪ ,‬לא משנה מה ‪ -‬העיקר שבן אדם ייקח‬ ‫מאה אלף דולר מזומן‪ :‬קח‪ ,‬רק אני אהיה שותף איתך במצווה‪ .‬אמר לו‪ :‬אני לא לוקח שום‬ ‫את עצמו בידיים‪ .‬אבל כל דבר חייב מאמץ‪ .‬אין דבר כזה בלי להתאמץ‪ .‬הרבה אנשים‬ ‫דבר‪ ,‬גם אם תציע לי מיליונים ‪ -‬לא לוקח‪.‬‬ ‫חושבים שזה כפתורים כאלו שלוחצים וזה מסתדר‪ .‬לא מסתדר באמת‪.‬‬ ‫היהודי הזה פתאום התגלה‪ ,‬אמר לו‪ :‬אני אליהו הנביא‪ .‬שלחו אותי משמיים לנסות אותך‬ ‫אחרי הכל‪ ,‬מי שרוצה ללמוד תורה בהתמדה ‪ -‬צריך להשקיע‪ ,‬זה לא בחינם‪ .‬היצר הרע‬ ‫ברגע האחרון‪ ,‬ועמדת בזה‪ .‬יהיה לך בן בעזרת השם שיאיר את העולם‪ .‬אתה תחזור‬ ‫לא ייתן לך ללמוד רצוף‪ .‬ללמוד רצוף צריך הרבה הקרבה‪ .‬להתפלל כמו שצריך ‪ -‬צריך‬ ‫הביתה‪ ,‬ובעזרת השם אשתך תיפקד ויהיה לך בן שיאיר את העולם‪.‬‬ ‫הרבה הקרבה‪ .‬חייב להקריב את עצמו בשביל עבודת השם‪.‬‬ ‫הבן הזה קראו לו רבי חיים מצ'רנוביץ‪ .‬בעל ה'באר מים חיים'‪ .‬רבי חיים בן רבי שלמה‬ ‫מצ'רנוביץ‪ .‬הוא קבור פה בצפת (תלמיד של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב‪ .‬היארצייט שלו כ"ז כסלו)‪.‬‬ ‫אביו של הבן איש חי ‪ -‬חודשיים בשביל שמן זית‬ ‫סיפר איזה יהודי אחד‪ ...‬קראו לו אליהו‪ ,‬בבגדד שמן שומשום יש הרבה‪ ,‬אבל שמן זית‬ ‫רגע אחד בחיים‬ ‫לא היה‪ .‬זה היה בדיוק אחרי סוכות‪ .‬הוא אמר‪ :‬מה אני עושה? עוד חודשיים יגיע חנוכה‪,‬‬ ‫זה הוא זכה רק על המאמץ הזה שהוא עשה‪ .‬עכשיו תראו‪ ,‬זו מצווה שהוא עשה אותה‬ ‫ומה נעשה עם שמן זית? לא יהיה פה לאף אחד שמן זית‪ .‬הוא חשב לעצמו‪ :‬אני הולך‬ ‫פעם אחת בחיים‪ .‬מצווה כזו ענקית‪ ,‬עם מלא מסירות‪ ,‬אבל זה פעם אחת בחיים‪ .‬יש בן‬ ‫לזכות את הרבים‪ ,‬ולהביא שמן זית‪.‬‬ ‫אדם שצריך להתמודד יום יום עם כל מיני ניסיונות‪ .‬אז זהו‪ ,‬אתה יודע‪ ,‬לפעמים נופלים‪,‬‬ ‫לקח חמור‪ ,‬שם כדים‪ ,‬ומעיראק‪ ,‬יום ולילה‪ ,‬חודש שלם לקח לו עד שהגיע לסוריה‪.‬‬ ‫קמים‪ ,‬נופלים‪ .‬ויש בן אדם שפעם אחת אלוקים קורא לו‪.‬‬ ‫כשהגיע לסוריה מילא את הכדים בשמן זית‪ ,‬שילם עליהם‪ ,‬וחזר חודש שלם בחזרה‬ ‫ואתה לא יודע מה הפעם אחת הזאת‪ ,‬ה"באר מים חיים" נפטר לפני מאתיים ועשר שנים‪,‬‬ ‫לבגדד וחילק לאנשים שמן זית‪ .‬כל משפחה בשכונה קיבלה איזה בקבוק‪ ,‬ויכלו להדליק‬ ‫בכ"ז כסלו בחג חנוכה‪ ,‬תקע"ח‪ .‬מאתיים ושמנה שנים עברו‪.‬‬ ‫שמן זית בנרות חנוכה‪.‬‬ ‫כמה בן אדם צריך לדעת לנצל רגעים בחיים ‪ -‬רגעים! מצווה אחת בחיים‪ ,‬ניסיון אחד‬ ‫בחלום התגלו לו‪ ,‬אמרו לו‪ :‬על המעשה הגדול הזה שעשית‪ ,‬שזכית להביא לאנשים שמן‬ ‫שאתה עומד בו ‪ -‬ואי אפשר לדעת לאיזה מדרגות בן אדם יכול להגיע‪ .‬ולכן בשבוע הזה‪,‬‬ ‫זית ‪ -‬כי "נר מצווה ותורה אור" ‪ -‬תזכה לבן שיאיר את העולם‪ .‬והבן הזה קוראים לו‬ ‫ובשבוע שלאחר מכן‪ ,‬בן אדם יֵדע לנצל את הזמנים האלו‪.‬‬ ‫"הבן איש חי"‪ .‬הבן איש חי הזה נולד מהאבא שהלך חודש להביא שמן זית‪ ,‬וחודש חזר‪.‬‬ ‫הספורנו‪ :‬להודות לפני יום הדין‬ ‫כשאלוקים קורא לך‬ ‫כותב הספורנו (תהילים פרק צ"ה)‪" :‬לכו נרננה לה'‪ ,‬נריעה לצור ישענו‪ .‬נקדמה פניו בתודה‪,‬‬ ‫כמה בן אדם היה מוכן לשלם‪ ,‬שיזכה שיהיה לו בן חצי מהבן איש חי? לא בן איש חי‬ ‫בזמִרות נריע לו"‪.‬‬ ‫שלם ‪ -‬הלוואי חצי‪ .‬חצי זה הרבה‪ .‬כמה היית מוכן להקריב? חודשיים? עשרים שנה!‬ ‫כותב הספורנו‪" :‬נקדמה פניו בתודה" ‪ -‬קודם יום הדין‪" .‬בזמִרות נריע לו" ‪ -‬ביום הדין‪,‬‬ ‫עשרים שנה אפשר להקריב על דבר כזה‪.‬‬ ‫כי מלפניו משפטנו יצא לזכות‪.‬‬ ‫כל אחד מאיתנו בתוך ליבו לפעמים מרגיש שהקדוש ברוך הוא קורא לו‪ ,‬מדבר איתו‬ ‫העבודה שלנו עכשיו‪ ,‬כותב הספורנו‪ ,‬שבן אדם יֵדע להודות על כל השנה הזאת‪ ,‬תשפ"ו‪,‬‬ ‫‪ -‬אבל הוא מדחיק את זה החוצה‪" .‬מה‪ ,‬אני אעשה דבר כזה? אה‪ ,‬גדול עליי‪ ,‬דבר כזה‬ ‫שעברה עליו‪ .‬כל מה שעבר עליו בשנת תשפ"ו ‪ -‬יֵדע להודות‪ .‬זה השבוע הזה שיש לנו‪.‬‬ ‫לא מתאים לי‪ ,‬אה‪ ,‬לא יכול דבר כזה"‪ .‬הוא מדחיק את זה‪ ,‬ולפעמים הוא מפספס את‬ ‫ואחר כך "בזמִרות נריע לו" ‪ -‬זה ביום הדין‪ .‬על ידי זה יוצא משפטך לזכות‪ .‬איזה דבר‬ ‫החיים שלו‪.‬‬ ‫גדול זה!‬ ‫אם אתה מרגיש שאלוקים קורא לך‪ ,‬מדבר איתך ‪ -‬לך על זה‪ .‬גם אם אתה מרגיש שזה‬ ‫"תכלה שנה וקללותיה" ‪ -‬כפיות טובה‬ ‫דורש באמת יותר ממה שאתה יכול‪ .‬תחשוב‪ ,‬חודשיים הצדיק הזה הלך‪ :‬חודש הלך‬ ‫וחודש חזר‪ .‬וזה לא חודש שאתה ישן באיזה בית מלון ‪ -‬מי יודע איפה הוא ישן‪ ,‬ובסוף‬ ‫היה איזה יהודי אחד שהיה בראש השנה צועק‪" :‬תכלה שנה וקללותיה!"‪ .‬אמר לו הרב‪:‬‬ ‫זכה שבנו הוא הבן איש חי‪.‬‬ ‫למה אתה כפוי טובה? "תכלה שנה וקללותיה"?! השנה ברוך השם זכית לחתן ילדים‪ ,‬נולד‬ ‫לך ילד‪ ,‬נולד לך נכד‪ ,‬בר מצווה לילדים‪ ,‬זכית להניח תפילין מאתיים וחמישים פעם בשנה‬ ‫רבי שלמה והמצווה הנדירה‬ ‫הזאת‪ ,‬וציצית‪ ,‬ושמרת שבת‪ ,‬ולמדת תורה‪.‬‬ ‫סיפר איזה יהודי אחד‪ ,‬קראו לו רבי שלמה [לפני כמאתים שמונים שנה]‪ .‬רבי שלמה‬ ‫נו‪ ,‬אז מה קרה? סך הכל נפלו לך מהכיס חמישים שקלים במשך השנה‪ .‬נו‪ ,‬ומה אתה‬ ‫הזה יום אחד קיבל מברק שאחיו‪ ,‬שנמצא באיזו מדינה רחוקה מאוד‪ ,‬נפטר בלי ילדים‪,‬‬ ‫אומר? "תכלה שנה וקללותיה"? זהו‪ ,‬זה מה שמפריע לך פה? כל מה שאלוקים נתן לך‬ ‫וצריכים לעשות חליצה‪ .‬הוא אמר‪ :‬וואו‪ ,‬איזה דבר גדול‪ ,‬מצווה נדירה מאוד! הייתה לו‬ ‫במשך השנה זה כלום‪ ,‬ואתה מסתכל רק על הדברים הרעים‪.‬‬ ‫מכולת‪ ,‬הוא סגר את המכולת‪ ,‬כל החסכונות שהיו לו ‪ -‬צבר אותם‪ ,‬אמר‪ :‬זה יהיה לי‬ ‫קודם תדע להודות על מה שהיה ‪ -‬כל השנה הזאת שחלפה עליך תדע להודות‪ .‬ואחר‬ ‫להוצאות הדרך‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬אחר כך תבקש ש"תכלה שנה וקללותיה" על מה שחסר‪ ,‬אבל בן אדם חייב במשך‬ ‫הוא נסע מכרכרה לכרכרה ועוד כרכרה‪ ,‬עד שהגיע לחוף‪ ,‬לנמל‪ .‬כשהגיע לנמל‪ ,‬כל הכסף‬ ‫השבוע הזה להודות לה'‪.‬‬ ‫שהיה לו נגמר‪ .‬עכשיו מה יעשה? הוא צריך להגיע עכשיו למדינה אחרת‪ .‬הוא ביקש מרב‬ ‫החובל‪ :‬תעשה טובה‪ ,‬תכניס אותי פה לאונייה‪ ,‬אני משרת אותך בזמן שאני באונייה‪ .‬אני‬ ‫תשובה מאהבה‬ ‫המלצר‪ ,‬אני עובד ניקיון‪ ,‬מה שתגיד לי לעשות אני עושה ‪ -‬העיקר תיקח אותי בחינם‪,‬‬ ‫כותב הרמב"ם (הלכות תשובה פ"י ה"ב) שתשובה מאהבה‪ ,‬הפירוש של המילים האלו‪ :‬זה‬ ‫שאני אגיע למדינה הבאה‪.‬‬ ‫כשבן אדם מעצמו עושה תשובה‪ .‬לא מחמת ייסורים‪ ,‬לא מחמת כאבים‪ ,‬לא מחמת‬ ‫מצא חן בעיניו של רב החובל‪ ,‬ולקח אותו חינם ‪ -‬אבל הוא שיעבד אותו‪ .‬הוא שמח‪,‬‬ ‫צרות‪ .‬פשוט הוא אומר‪ :‬אני רוצה להיות חדש‪ ,‬עוד מעט מגיע יום הדין‪ ,‬רוצה להתקרב‬ ‫הגיע למקום‪ .‬כשהגיע למקום היה צריך ללכת עוד שלושה שבועות ברגל‪ ,‬כדי להגיע‬ ‫לקדוש ברוך הוא ‪ -‬עושה תשובה‪ .‬תשובה הזאת נקראת תשובה מאהבה‪ ,‬שעל ידי זה כל‬ ‫לעיר איפה שגר אחיו‪.‬‬ ‫העבירות שהוא עשה במשך השנה מתהפכים לו לזכויות‪.‬‬ ‫כשהגיע לשמה‪ ,‬ראתה אותו האלמנה ‪ -‬איך היא שמחה לראות אותו! היא אמרה‪ :‬הייתי‬ ‫מט"ו באב מתחילים לחזור בתשובה‬ ‫בטוחה שכל החיים שלי אשאר עגונה‪ ,‬אין שום בן אדם בעולם שיבוא מהמרחקים האלו‬ ‫סיפר הרב ברוך רוזנבלום שליט"א‪ :‬הייתי בחור‪ ,‬למדתי בישיבת גרודנא באשדוד‪ ,‬ויום‬ ‫בשביל לעשות חליצה‪.‬‬ ‫אחד החלטנו בבין הזמנים של חודש אב ללכת לים‪ .‬ניקח את הכובע וחליפה לים? לא‪,‬‬ ‫היא אמרה לו‪ :‬תשמע‪ ,‬אני מאוד עשירה‪ ,‬אני רוצה לשלם לך‪ ,‬לתת לך מתנה הגונה‪.‬‬ ‫לא צריך‪ .‬אנחנו נחזור מוקדם‪ ,‬נלך לישיבה‪ ,‬נתקלח‪ ,‬נלך להתפלל אחר כך מנחה וערבית‪.‬‬ ‫אמר‪ :‬אני לא לוקח כסף על מצוות‪ .‬אז אל תיקח כסף על מצוות ‪ -‬רק תיקח את הכסף‬ ‫אתה יודע ‪ -‬מחשבות לחוד‪ ,‬מעשים לחוד‪ .‬כבר הגיע זמן של מנחה והם עוד בחוף הים‬ ‫שהוצאת‪ .‬אמר‪ :‬אני לא לוקח שקל על שום מצווה‪.‬‬ ‫מתארגנים‪ .‬רצו‪ ,‬נכנסו לאיזה בית כנסת בלי כובע וחליפה‪ .‬וזה היה ביום י"ח באב‪ ,‬אמצע‬ ‫טוב‪ ,‬חיפשו בעיר שלהם בית דין שיכול לעשות חליצה‪ .‬התברר שגם בעיר שלהם אין‬ ‫בין הזמנים‪ .‬הזדמנו לבית כנסת של בבא מאיר‪.‬‬ ‫בית דין שראוי לעשות חליצה‪ .‬איפה יש? יש באיזו עיר רחוקה מאוד‪ ,‬שצריכים ללכת‬ ‫בבא מאיר סיים את התפילה‪ ,‬עשה "עושה שלום"‪ .‬הסתובב‪ ,‬ראה את הארבעה בחורי‬ ‫לשמה‪ .‬היא אמרה לו‪ :‬יש לי כרכרה‪ ,‬תעלה איתי‪ ,‬אני אקח אותך למקום‪ .‬אמר‪ :‬לא‪ ,‬בדרך‬ ‫הישיבות ככה מתפללים‪ .‬אחרי התפילה אמר לשמש שלו‪ :‬תקרא להם‪ .‬שאל אותם‪:‬‬ ‫זה אולי איסור ייחוד‪ .‬את תתקדמי‪ ,‬אני אלך ברגל‪ ,‬אני אגיע מתי שאני אגיע‪ ,‬תחכי שמה‪.‬‬ ‫דָּ ַ‪+‬ר ׁ ְש ִּתי ִק ְ‪+‬רבָ ְתָך‬ ‫הקבלות ‪ -‬סיפור התרנגולים‬ ‫איפה אתם לומדים? אמרו‪ :‬אנחנו לומדים בגרודנא‪ .‬אה‪ ,‬בגרודנא ‪ -‬מתפללים בלי כובע‬ ‫הדבר האחרון שהזכרנו כל שנה זה הנושא של הקבלות‪ :‬שכל אחד יראה באמת במה אני‬ ‫וחליפה?‬ ‫אמור להתחזק‪ ,‬לקחת איזה משהו של קרבת אלוקים‪ .‬וכל אחד מכיר את עצמו ‪ -‬במה‬ ‫אמרו לו‪ :‬הרב‪ ,‬תראה‪ ,‬תכננו‪ ,‬הלכנו לים‪ ,‬ובתכנון היה שנחזור מוקדם ונספיק עוד לקחת‬ ‫אני יכול‪ ,‬שהקבלה הזאת תישאר איתי ביחד‪ .‬לא קבלה שתעמוד קצת ותלך‪ .‬קבלה‬ ‫כובע וחליפה‪ ,‬ובסוף לא הספקנו‪ .‬אמר להם‪ :‬מה? הלכתם לים? אמרו‪ :‬כן‪ .‬מט"ו באב כבר‬ ‫שבאמת תהיה שלי‪.‬‬ ‫לא הולכים לים! מט"ו באב מתחילים לחזור בתשובה‪.‬‬ ‫היה איזה כפרי אחד ברוסיה‪ .‬שפתאום כמה מהצבא הרוסי קפצו עליו תפסו אותו‪ ,‬נענעו‬ ‫אני אגיד לכם למה‪ .‬אתם יודעים‪ ,‬אם המדינה מחליטה למחול לאנשים את החובות‬ ‫אותו‪ ,‬אמרו לו‪ :‬רצינו להגיד לך שהבית שלך הולך לאמא רוסיה‪ .‬אמר‪ :‬קחו את הבית‪.‬‬ ‫שלהם‪ :‬כל מי שיבוא ויגיש בקשה‪ ,‬מוחלים לו על החובות שלו‪ .‬לכמה זמן? חודש‪ .‬יש‬ ‫אמרו‪ :‬גם כל הפרדסים‪ ,‬הכל הולך לרוסיה‪ .‬אמר‪ :‬כן‪ ,‬כל הפרדסים לרוסיה‪ .‬אמרו לו‪ :‬גם‬ ‫חודש שלם‪ ,‬מי מגיע ראשון? אף אחד לא מגיע‪ .‬מתי אנשים נזכרים להגיע? ביום האחרון‬ ‫יש לך משאית ‪ -‬גם משאית לרוסיה‪ .‬אמר‪ :‬גם משאית לרוסיה‪ .‬אמרו לו‪ :‬גם כל הכסף‬ ‫כולם רצים‪.‬‬ ‫שבבנק‪ ,‬הכל הולך לרוסיה‪ .‬אמר‪ :‬לרוסיה‪ ,‬הכל לרוסיה‪ .‬אמרו לו‪ :‬אנחנו ניקח לך גם את‬ ‫עכשיו תראה‪ :‬מט"ו באב‪ ,‬למעלה בשמיים‪ ,‬כל הפקידים אין להם מה לעשות עכשיו‪ .‬הכל‬ ‫התרנגולים‪ .‬אמר להם‪ :‬תרנגולים לא‬ ‫ריק שמה‪ .‬אתה מגיע‪ ,‬אתה אומר‪ :‬אני רוצה לחזור בתשובה ‪ -‬מוחלים לך על הכל‪ ,‬אתה‬ ‫אומרים‪ :‬מה? על הווילה ויתרת‪ ,‬על המשאיות‪ ,‬על החצרות‪ ,‬על הפרדסים ויתרת ‪ -‬מה‬ ‫ישר עובר חלק‪ .‬מתי תגיע? בשבוע האחרון? ביום האחרון לפני ראש השנה אתה תגיע?‬ ‫תרנגולים? מה קרה? אמר‪ :‬אני אגיד לכם‪ .‬בית אין לי ‪ -‬אתם יכולים לקחת‪ .‬פרדסים‬ ‫אתה יודע איזה לחץ יש שמה? לא יסתכלו עליך‪ .‬לכן מט"ו באב תתחיל לחזור בתשובה‪.‬‬ ‫גם אין לי ‪ -‬אתם יכולים לקחת‪ ,‬מה יכול להיות? תרנגולים יש לי ‪ -‬זה אני לא מוכן‬ ‫עדיין אין לחץ בשמיים‬ ‫שתקחו לי‪ ,‬זה לא‪.‬‬ ‫ט"ו באב כבר עבר‪ ,‬גם ט"ו באלול עבר ‪ -‬אבל עדיין אין לחץ בשמיים‪ ,‬מתי יהיה לחץ?‬ ‫אז תראה‪ ,‬כשבן אדם מקבל קבלות ואומר‪ :‬ריבונו של עולם‪ ,‬תזכור מה שאני אומר לך ‪-‬‬ ‫מן הסתם ביום האחרון‪ .‬ייתכן שיהיה לחץ‪.‬‬ ‫אחרי ראש השנה אתה בעצמך לא תכיר אותי מי אני‪ .‬אני משתנה מקצה לקצה‪ ,‬המתמיד‬ ‫אז השבוע הזה‪ ,‬שהכל פתוח עכשיו ‪ -‬כל בן אדם יֵדע באמת‪ :‬איך אני יכול להתקרב‬ ‫הכי גדול זה אני‪ ,‬החפץ חיים קטן לידי‪ ,‬אני אומר לך‪ ,‬אני משהו שאתה לא יכול לתאר‪ .‬כי‬ ‫לאלוקים? להודות לו על כל השנה הזאת שעברה עלינו‪ .‬איזו שנה טובה‪ ,‬כמה אלוקים‬ ‫אין לך את זה‪ .‬כשאין לך את זה ‪ -‬אה‪ ,‬תיקח מה שאתה רוצה‪ .‬אבל אתה בא לתרנגולים‬ ‫שמר עלינו‪ ,‬כמה הראה כמה הוא אוהב אותנו‪.‬‬ ‫‪ -‬שם נראה אותך‪ ,‬שמה‪ ,‬בתרנגולים‪.‬‬ ‫כשבן אדם‪ ,‬אומרים לו‪ :‬תקבל קבלה ‪ -‬אל תדבר על הדברים הגדולים‪ ,‬כי בדברים‬ ‫רבי יהודה פתיה בליל ראש השנה‬ ‫הגדולים אתה לא שמה‪ .‬בדברים הקטנים ‪ -‬שמה אתה מתמודד‪.‬‬ ‫אנחנו כל שנה מזכירים את הסיפורים האלו‪ ,‬ואני מזכיר את זה גם השנה הזאת‪ .‬אין לי‬ ‫משהו אחר לספר‪ .‬אלו סיפורים שעד שייחקק בלב שלנו ‪ -‬כי אנחנו לא חיים בצורה‬ ‫קבלות בדברים הקטנים‬ ‫כזאת‪.‬‬ ‫למשל ברכת אשר יצר‪ ,‬שבן אדם צריך להודות לבורא עולם על הניסים שעושה איתו כל‬ ‫זה הסיפור המפורסם עם רבי יהודה פתיה‪ ,‬רבי יהודה פתיה היה בבגדד‪ ,‬היה חם כמו‬ ‫יום ‪ -‬לפחות שיהיה לך פעם ביום לכבד את ברכת אשר יצר‪ .‬או להגיד אותה בעמידה‪,‬‬ ‫שצריך‪ .‬אמר לאשתו‪ :‬תשמעי‪ ,‬אי אפשר לאכול בבית‪ ,‬נאכל בעלייה‪ ,‬ננשום שם קצת‬ ‫או להגיד אותה בישיבה ‪ -‬לא בהליכה‪ ,‬וואי‪ ,‬איזה דבר גדול!‬ ‫אוויר‪ ,‬באמת היא שמה שם איזו עששית של שמן שיהיה אור‪ ,‬ורבי יהודה פתיה‪ ,‬אחרי‬ ‫הרב שך היה כל הזמן מזכיר ברכת המזון מתוך הסידור‪ .‬מה אפשר לזכות ‪ -‬ברכת המזון‬ ‫תפילת ערבית של ראש השנה עם כל הכוונות‪ ,‬כל העניינים ‪ -‬עלה לגג‪.‬‬ ‫מתוך הסידור‪ ,‬וואי‪ ,‬מה אפשר לזכות! הרבה גדולי ישראל היו מזכירים‪ .‬הרב ראובן‬ ‫אחרי הכל היה חם‪ ,‬אז הוא הוריד את הג'לביה‪ .‬כשהוא הוריד את הג'לביה‪ ,‬נתן מכה בלי‬ ‫קרלנשטיין ועוד הרבה צדיקים שהזכירו להתחזק ב"עלינו לשבח"‪.‬‬ ‫כוונה לעששית של השמן ‪ -‬טראח! הפיל אותה על הרצפה‪ ,‬נהיה חושך גמור‪ .‬נו‪ ,‬ראש‬ ‫"עלינו לשבח" ‪ -‬בעלי התוספות ורבנו תם‬ ‫השנה היום!‬ ‫למה? כי יש אומרים [לא בדקתי את זה אם זה נכון או לא נכון‪ ,‬אבל אני אומר שיש‬ ‫טוב‪ ,‬אל תשאל‪ :‬מהחושך נתפסה לו המפה של השולחן במכנסיים‪ .‬הוא לא שם לב‪ ,‬הוא‬ ‫אומרים] שבאמת "עלינו לשבח" היה רק בתפילת מוסף של ראש השנה וכיפורים‪ .‬זה לא‬ ‫קם‪ ,‬בא ללכת ‪ -‬כל המפה נגררה‪ ,‬וכל הצלחות והכוסות‪ ,‬הכל נפל על הרצפה‪ .‬טוב‪ ,‬עוד‬ ‫היה בכל התפילות‪ .‬עד מתי? עד זמן של רבנו תם‪.‬‬ ‫איכשהו עבר‪ .‬אשתו הביאה את האוכל עם המגש‪ ,‬ואל תשאל ‪ -‬פספסה מדרגה אחת‪,‬‬ ‫"ואני והנער להשתטח‪ ."...‬השתטחה על הרצפה‪ .‬וגם חתולים באו לקחו עופות‪ ,‬דגים‪.‬‬ ‫בזמן מסעות הצלב‪ ,‬באחד הפעמים תפסו‪ ,‬כמדומני‪ ,‬שלושים בעלי תוספות‪ ,‬והכניסו‬ ‫אותם לחדר אחד‪ ,‬וגזרו עליהם שיהרגו אותם‪ .‬באותו זמן הם חיברו את התוספות על‬ ‫רבי יהודה פתיה אמר‪ :‬שטן‪ ,‬שטן! אתה חושב שאני אכעס בראש השנה? לא כועס! אני‬ ‫פרק "מרובה" בבבא קמא ‪ -‬לכן התוספות שמה גדולים‪ ,‬ענקיים וקדושים‪ .‬לאחר מכן‬ ‫אומר לך‪ :‬לא כועס! אומר רבי יהודה פתיה‪ :‬שנה של עלייה לא הייתה לי בחיים כמו‬ ‫הכניסו עצים לתוך החדר שלהם והציתו את העצים‪ ,‬שרפו אותם‪.‬‬ ‫השנה הזאת‪.‬‬ ‫ומה הם עשו ברגעים האחרונים‪ ,‬בעלי התוספות? שילבו ידיים אחד לשני‪ ,‬ושרו "עלינו‬ ‫העמידו אותך בניסיון‬ ‫לשבח לאדון הכל"* ‪ .‬ובסוף מה היה? בסוף היה רק שריפת נשמה וגוף קיים‪ :‬כשפתחו‬ ‫כל אחד מאיתנו‪ ,‬מגיע הביתה וקורה לו איזה משהו‪ .‬אשתו אומרת לו‪ :‬נו‪ ,‬מה אתה אומר?‬ ‫אלו הנוצרים את החדר ‪ -‬אף אחד‪ ,‬אפילו השערות לא נשרפו‪ .‬פשוט הנשמה יצאה‪ ,‬אבל‬ ‫מן הסתם חתמו‪ ,‬כתבו אותך למיתה‪ .‬אין משהו אחר‪.‬‬ ‫הגוף קיים לגמרי‪ .‬כשראה את זה רבנו תם עד כמה זה גדול‪" ,‬עלינו לשבח" ‪ -‬תיקן להגיד‬ ‫למה? העמידו אותך בניסיון ‪ -‬תעמוד בניסיון‪ ,‬ייצא לך הכי טוב‪ .‬שנה שעברה אני אמרתי‬ ‫את זה בסוף כל תפילה‪.‬‬ ‫את זה‪ ,‬וזה גם התגשם‪ :‬אתה בא הביתה‪ ,‬ובמקום שאשתך תשים לך ראש של דג‪ ,‬שמה‬ ‫"עלינו לשבח" זה דבר גדול‪ ,‬שאי אפשר‪ ,‬אי אפשר לתאר אותו‪.‬‬ ‫לך זנב של דג‪ .‬נו‪ ,‬מה זה אומר? שחתמו אותך לחיים טובים ולשלום‪.‬‬ ‫קריאת שמע שעל המיטה ולימוד מוסר‬ ‫בקיצור‪ ,‬אחרי ראש השנה התקשר אליי איזה אברך‪ .‬אמר‪ :‬שמעתי את השיחה שלך לפני‬ ‫כמה הרב פינקוס היה בסוף ימיו‪ ,‬חוזר ומשנן לומר קריאת שמע שעל המיטה ‪ -‬שלא ילך‬ ‫ראש השנה‪ ,‬ואל תשאל ‪ -‬אשתי שמה לי זנב של דג‪ .‬אבל ידעתי שאני בניסיון‪ ,‬ועברתי‬ ‫בן אדם לישון בלי קריאת שמע שעל המיטה‪ .‬זה דבר כזה גדול‪.‬‬ ‫את זה בשלום‪.‬‬ ‫והדבר האחרון‪ :‬לזכות ללמוד מוסר ‪ -‬מוסר זה הדבר ששומר לך את כל החיים‪ .‬הרב‬ ‫זה ניסיון בחיים‪ .‬אנשים חושבים‪ :‬וואו‪ ,‬מה זה אומר? זה לא אומר כלום‪ .‬זה אומר שאתה‬ ‫גרשון אדלשטיין כותב‪ :‬כל שנה מגיעים לפוניבז' מאות בחורים‪ .‬מתוך המאות האלו‪,‬‬ ‫בניסיון‪ .‬אם תעמוד בו ‪ -‬תצליח מאוד‪.‬‬ ‫מגיעים שני בחורים העילויים שיש‪ ,‬משהו שאי אפשר לתאר אותם‪ .‬במשך הזמן לא‬ ‫הבן איש חי והמים שנשפכו‬ ‫שמעתי מהם כלום‪ .‬הייתי בטוח שאלו יצאו מגדולי ישראל ‪ -‬לא שמעתי מהם כלום‪.‬‬ ‫הרב בניהו שמואלי מספר שלבן איש חי היו שבעה בגדים‪ .‬כל חג זה היה בגד בפני עצמו‪,‬‬ ‫והכל בגלל שהם לא לומדים מוסר‪ .‬כשלא לומדים מוסר ‪ -‬אין סיעתא דשמיא‪.‬‬ ‫והכל סודות‪ ,‬עניינים ‪ -‬זה לא סתם בגדים‪ ,‬כל בגד זה היה עניינים‪.‬‬ ‫לכן חייב שלכל אחד יהיה זמן ללמוד מוסר‪ .‬כמו שכתב הרב דב יפה ‪ -‬מדקה‪ ,‬עד כמה‬ ‫אחרי כל התיקונים שהוא עשה‪ ,‬הוא התלבש בבגדי ראש השנה‪ ,‬הוא הולך לבית הכנסת‬ ‫זמן שאתה יכול‪ :‬חצי שעה‪ ,‬שעה‪ ,‬שעתיים‪ ,‬שלוש‪ .‬זה זמן שבן אדם יהיה לו כל יום זמן‬ ‫להתפלל‪ .‬הייתה שם איזו אישה אחת ששטפה את כל הרצפה‪ ,‬אספה את כל המים‪,‬‬ ‫ללמוד מוסר‪.‬‬ ‫ופתחה את החלון ‪ -‬ושפכה את כל המים‪ .‬על מי נשפך כל הביוב? על הבן איש חי‪.‬‬ ‫כל אחד יראה באמת להתחזק השבוע הזה ‪ -‬מה שאפשר לתקן‪ .‬וגם אחר כך‪ ,‬שבוע הבא‬ ‫הבן איש חי דבר ראשון ברח מהמקום‪ .‬למה? אמר‪ :‬שמא האישה תשמע שאני שם‪ ,‬והיא‬ ‫יותר גבוה ‪ -‬זה עשרת ימי תשובה‪ .‬גבוה מעל גבוה ‪ -‬ראש השנה‪.‬‬ ‫תצטער מאוד‪ .‬אני לא רוצה לצער אנשים‪ .‬הבן איש חי חזר‪ ,‬אמר‪ :‬אני לא יודע כמה‬ ‫יהי רצון‪ ,‬יזכה אותנו השם שיחד עם כל בית ישראל נזכה כולנו יחד להיכתב ולהיחתם‬ ‫הקדוש ברוך הוא אוהב אותי‪ ,‬שהביא לי כפרת עוונות לפני ראש השנה!‬ ‫לחיים טובים ולשלום‪ .‬לשנה של ישועות‪ ,‬שנה של ברכות‪ ,‬שנה של סיעתא דשמיא‬ ‫אז בן אדם הולך ברחוב‪ ,‬קנה איזו עניבה לבנה‪ ,‬ואל תשאל ‪ -‬זרקו עליו סלק אדום על‬ ‫שתלווה אותנו‪ .‬שנה שנזכה לראות את כל בנינו ובנותינו כולם עובדי השם‪ .‬שנה שנזכה‬ ‫העניבה‪ .‬זה סימן שחתמו אותך לחיים טובים ולשלום‪ .‬לא ‪ -‬אנשים חושבים הפוך‪ :‬איי‪,‬‬ ‫בעזרת השם למשיח ברחמים מתוך תשובה אמיתית‪ .‬אמן ואמן‪.‬‬ ‫זה ראש השנה‪ ,‬מה הסימן הזה אומר? זה אומר שחתמו אותך לחיים טובים ולשלום‪ ,‬זה‬ ‫מה שזה אומר‪.‬‬ ‫*  ראה ספר הזכירה לרבי אפרים בר יעקב מבונא (בתוך ספר גזירות אשכנז וצרפת‪ ,‬הברמן‪ ,‬עמוד קכה‪-‬קכו)‪:‬‬ ‫ככל הדברים האלה כתבו באורליינש העיר הקרובה על חללי הקודש והודיעו לרב רבינו יעקב‪ .‬ועוד‬ ‫לכן בן אדם יֵדע‪ :‬בראש השנה תהיה שמח! אלוקים עושה לך נס‪ .‬לכן בן אדם ישתדל בזה‬ ‫היה כתוב בכתב‪ :‬ויהי בעלות הלהב‪ ,‬הרימו קולם בנעימה קול אחד‪ .‬ותחילה היה הנועם נמוך‬ ‫מאוד מאוד‪ ,‬אל תתבלבל‪ .‬יש ניסיונות עכשיו‪ ,‬ויש אחר כך בעשרת ימי תשובה‪ ,‬אחר כך‬ ‫ולבסוף בקול גדול‪ .‬ובאו ואמרו לנו‪ :‬מה זה שירכם‪ ,‬כי לא שמענו כנועם הזה‪ .‬וידענו ביחוד כי 'עלינו‬ ‫כיפורים‪ ,‬אחר כך מגיע סוכות ‪ -‬עוד יותר ניסיונות‪ ,‬וגם בסוכות עצמו ניסיונות‪.‬‬ ‫לשבח' היה‪ ...‬וכשלושים ושתים נפשות הקדושות אשר הקריבו את עצמן קרבן מנחה לבוראם וירח‬ ‫תדע לך‪ :‬ברגעים השחורים האלו‪ ,‬מה שנראה לך שחור ‪ -‬שמה חותמים אותך לחיים‬ ‫ה' את ריח הניחוח ואת אשר יבחר בו יקריב אליו‪.‬‬ ‫טובים ולשלום‪.‬‬ ‫ָ ּ‪+‬ד ַ‪+‬ר ׁ ְש ִּ‪+‬תי ִק ְ‪+‬רבָ ְתָך‪ְּ ,‬בכָ _‪+‬ל _ִלִ ִּבי ְק ָ‪+‬ר ִ‬ ‫א‪+‬תיָך‪,‬‬ ‫קו ישיר לשיעורי הרב ב'קול הלשון' • להפצת העלון‪• 054-8493005 :‬‬ ‫אתיָך [ר' יהודה הלוי]‬ ‫אתי ְמ ָצ ִ‬ ‫אתָך‪+_ִ ,‬ל ְק ָר ִ‬ ‫אתי _ִלִ ְק ָר ְ‬ ‫וּבְ ֵצ ִ‬ ‫לתרומה דרך נדרים פלוס‪ :‬מוסדות פרי מגדים‪ ,‬עלון דרשתי קרבתך‬ ‫‪073.371.8270‬‬