היכל החתם סופר · Heichal Hachasam Soifer — ראש השנה (2026-09-07)

גליון ע"ג · ראש השנה · א' תשרי תשפ"ז
בפתח ההיכל פנינים מתורת רבינו
· ערוכים בשפה ברורה לשולחן השבת ·
יום זכרון תרועה פנינים לראש השנה
רבינו בכמה מקומות (ראה תורת משה בראשית עמ' ע
ועו"מ) מאריך לבאר שגדולה היתה נסיונו של יצחק חיבור שני ימי ר"ה הוא כדי להאריך זמן התשובה ,והזוכה טעם אכילת תפוח בדבש
מנסיונו של אברהם בשעת העקידה ,זאת "כי אברהם לתשובה כל השנה יהיה לו לטובה
היה בעצמו נביא ושמע מפי הקב״ה ,אבל יצחק מסר נוהגין לאכול תפוח מתוק בדבש ,ואומרים יהי רצון
נפשו והאמין לאביו ,יען כי הי׳ מוחזק כבר לנביא ה׳ ,ולכן יש לפרש כי הפסוק "אורך ימים אשביעהו ואראהו שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה (רמ"א או"ח סי' תקפג
שמע אף לעבור על ד״ת להשחט לפני ה׳ .ונמצא כמו בישועתי" (תהלים צ"א ט"ז) עולה על יום ראש השנה, ס"א) ,וטעמו ,כי יש טוב ,ערב ,ומועיל ,והחכם וצדיק
שאברהם אבינו ע״ה חיזק אמונת תורה שבכתב ,כן חיזק שבחסדי ה' חיבר ב' ימים להיות יומא אריכתא להאריך בוחר הטוב באשר הוא טוב כידוע אעפ"י שאינו ערב
יצחק אבינו אמונת תורה שבע״פ לבלתי להרהר על דברי זמן התשובה ביום הדין ,על דרך 'ארך אפים' (שמות ל"ד לחכו ,אמנם יותר מזה הוא מי שעובד ה' אחר שנתקע
נביאים וחכמים" .ונמצא מעתה דזכרון העקידה הוא ו') ,ואם זכה אדם לתשובה שלימה ומהפך דין לרחמים אהבת ה' בלבו ובשכלו ,ואז יעבדנו במתיקות כי מתוק
להזכיר זכות זו של אמונה בדברי חז"ל ומוסרי התורה. ביום ר"ה הרי כל השנה בטובה ,על דרך 'שבענו בבקר האור לעינים (קהלת יא ,ז) ,ויהיה לו גם טוב וגם ערב.
וכן כתב רבינו בתשובותיו (או"ח סי' רח). חסדיך' (שם צ' י"ד) ,שהוא ר"ה שהוא בוקרו של שנה,
שעל ידי זה 'ונרננה ונשמחה בכל ימינו' .ועל כן אמר וה'מועיל' בא ממילא כי סוף הכבוד לבוא (נדרים סב,).
ומעתה כתב רבינו ,בראש השנה שחל להיות בשבת, ונאמן הוא בעל מלאכתך וגו' (אבות ב ,מי"ד) .לכן מתפללין
ואין אנו תוקעים משום גזירת חכמים ,הרי אנו כבר אורך ימים אשביעהו ,אשביעהו חסד ביומא אריכתא,
ועל ידי זה ממילא אראהו בישועתי במשך כל השנה. שיהיה טובה ומתוקה ,שנזכה לבינה והשכל ונעשה טוב
פועלים בזה גופא את הזכרון לטובה שהיה אמור האמיתי אבל גם במתיקות.
להיות ע"י השופר ,דבזה שאנו מבטלים תקיעת השופר (דרשות ח"ג דף ה' ע"א ד"ה אורך)
שנצטווינו בה מה"ת להזכירנו לטובה ,ואנו עושים כן ולכן דב"ש שר"ת שלו ד'יעה ב'ינה ש'כל מרמז על
מחמת אמונתינו בחז"ל הק' ובדבריהם ,זה גופא היא כתבינו בספר החיים – לגדל בנים ותלמידים לתורה המתיקות ,והתפוח על מעשים טובים ,כמו שאמרו חז"ל
היא זכרון מעשה העקידה" :ולכן גם במה שאנו מבטלין (שבת פח ).מה תפוח פריו קודם לעליו אף ישראל הקדימו
מ״ע של שופר כשחל ראש השנה בשבת ,בשביל גזירת וכתבינו בספר החיים למענך אלוקים חיים .פירוש נעשה לנשמע ,הרי תפוח מרמז על המעשים ,ומרמז נמי
חכמים ,ואנו מקבלין את תקנתם ,ראוי לנו שיעלה מתחילה מתפללים "זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים", שנעשה מוקדם לנשמע שהוא שמיעת השכל והבנה .כי
זכרונינו לטובה כמו בשופר עצמו". ולא יחפוץ במות רשע כי אם מאריך אף ,כדי שבנתים מעשיו יהיו מרובין וקודמים מחכמתו ,ועל כן התפוח
ובדבר רוממות ראש השנה שחל להיות בשבת ,כתב ישוב בתשובה ,נמצא אלו החיים שמאריך ,הם עיקר ודבש טפל כמו שכתב מג"א (שם סק"א) שעל כן אין
רבינו בדרשותיו (שסד ע"א) ,דיש בה התעוררות מידת למענינו ולטובתינו כדי שנוכל לתקן את אשר עוינו. מברכין על הדבש ,ה"נ מעשיו יהיו עיקור וחכמתו טפל.
הרחמים ביתר שאת ,דהנה ג' ימים הם ע"ב שעות ,והוא ושוב מבקשים מה שהוא יותר חשוב מזה ,שנזכה וגם יהיו מוקדם בזמן כי לא ימתין לעשות עד שיבין כל
מנין חס"ד ,ובמנות הלוי (אסתר ד ,טז) אי' דאסתר ציותה להיות צדיקים כל כך עד שתכתבינו בספר החיים לא המצות ,דאם כן יכלה רוב ימיו בלי תורה ח"ו ,אלא יהיו
לצום ג' ימים ולילות ,ע"ב שעות ,כדי לעורר את מדת לטובתינו ,כי אם למענך אלוקים חיים ,כביכול להוסיף
כח בפמליא של מעלה ,ולהעמיד תלמידים הרבה ולגדל מעשיו מוקדמים גם בזמן.
החסד.
בנים לתורה ,כדכתיב (דברים כ"ח י"א) והותירך ה' לטובה (דרשות דף ד' ע"ב .וע"ש בסיומו :טו"ב מתו"ק גימטריא תקס"ג כמנין שאנו
ומעתה" :הנה קדושת יום ר״ה הוא שני ימים יומא (דרשות דף כ"ט ע"ב) בפרי בטנך. מונין בשנה הזאת אי"ה)
אריכתא ,ונקרא יומים ,יום שהוא כיומים ,ואין בו שיעור
ע״ב ,על כן צריך שופר למתק הדין .אך כשחל בשבת השי"ת אף שהוא מלך יכול למחול על כבודו המכניע לבו בתחילת השנה ושב אל ה' יזכה לשפע שנה טובה
נצרף לזה עוד קדושת שבת ,והוה כמו ג׳ ימים שהם ע״ב,
לא צריך שופר כי הוא בעצמו חיים של חס״ד .והיינו אבינו מלכנו חטאנו לפניך ,אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה. בפסוק מראשית השנה ועד אחרית שנה (דברים י"א
יחיינו מיומים ,כשהוא רק יומים צריכים תפלה ,יחיינו י"ב) ,יש לדקדק בשינוי הלשון דנקיט בתחילת ענינו
וימתק הדינים ,אך ביום השלישי המצורף הוא שבת, שמעתי בשם הגאון בעל חתם סופר זצ"ל לפרש הסמיכות
עי״ז יקימנו ונחיה לפניו ממש ,היינו חיים של חסד זה לזה .דאמרינן בגמ' (קדושין לב ):תלמיד חכם שמחל על מלת השנה עם ה' הידיעה ,וסיים עד אחרית שנה בלא
שנאמר עליו למענך אלוקים חיים. כבודו ,כבודו מחול ,מפני שהתורה שלו והוא יגע בה ,הוא ה' הידיעה .ויבואר כי כן דרשו חז"ל (ר"ה טז ):מרשית
גם בעלים למחול על כבודו .אבל מלך שמחל על כבודו השנה חסר א' מלמד שכל שנה שרשה בתחילתה יש
כה יתן ה' וכה יוסיף ,ונזכה כולנו יחד להכתב אין כבודו מחול ,מפני שהכבוד אינו שלו ,אלא בני מדינתו להם אחרית טוב בסופה ,כלומר ,אם יתעוררו בתחילת
לחיים בירושלים ,מתוך בריות גופא ונהורא מעליא נותנים לו הכבוד .אולם זה נאמר רק במלך בשר ודם כמובן,
ורוב רחמים וחסדים. השנה ויכנעו לבם לשוב אל ה' וישברו לבם הערל,
אבל במלך מלכי המלכים הקב"ה הוא ראשון והוא אחרון, ויהיו כעניים ורשים בתחילת השנה ,אז יחוס עליהם ה'
א גיט געבענטשט יאר והוא מלך הכבוד והכבוד שלו הוא .ממילא יכול למחול וישפיע עליהם שפע שנה טובה.
המערכת אע"פ שחטאנו נגדו .והיינו שאנו אומרים אבינו מלכנו
וכן היא כוונת התקיעות שופר הוא להכניע לבבות
חטאנו לפניך ,ומחול לנו ,ואי משום דמלך שמחל על כבודו
אין כבודו מחול ,אבל הרי 'אין לנו מלך אלא אתה' ,והמלוכה ולעורר הנפשות לשוב ,ואם כן אם מריעים בתחילה
שלך היא ,ותוכל למחול שפיר. ויתעוררו הלבבות להיות נכנע כעניים ודלים ,אז יהיה
ספרים חדשים מתורת רבינו החתם סופר שלא ייבש המעיין (זכרון למשה עמוד קכ"ו מהגר"נ הכהן שווארץ זצ"ל אבד"ק מאד ,בשם להם אחרית ותקוה טובה וזוכים לשפע העליונה.
רבינו החת"ס) (תו"מ השלם עמוד קצ"ג)
שו"ת חתם סופר
עם ביאור והוספות רבות -חלק אורח חיים [ב' חלקים]
במהדורה חדשה ומפוארת ,עם ביאור רחב המבאר כל
חמירא בדברי מרן זי"ע ,בתוספת תמצית הדינים העולים חייגו: טעמו וראו כי טוב
מתורת מרנא החתם סופר זיע"א 1-605.615.70.10מאות שיעורים חדשים ,שיחות ,וסיפורי קודש
מכל תשובה ,והוספות רבות אחרות.
קו היכל
יצא לאור בעימוד משובב עין ,קנקן חדש מלא ישן.
יוצא לאור על ידי הרב דניאל בנימין ראטה
שמעו ותחי נפשכם!
החתם סופר
הפצה על ידי הוצאת שבתי פרנקל 0527629003 לשה"ק אידיש אנגלית צרפתית
מחברי ספרים חדשים בתורת רבינו החתם סופר זכאים לפרסם את ספריהם ארץ ישראל: כמו"כ תוכלו בקו זה להירשם לקבלת הגיליון,
במדור זה ,לפרטים ניתן לפנות לאימיילchasamsofer3@gmail.com : 0733.454.678 ואפשרות מענה על מדור 'לחידודא'
א
מדור נושא פרסים:
ואתפלפל כדת
הגרלות מיוחדות בין המשיבים
רּועה ִמ ְק ָרא ק ֶֹדׁש
ַׁש ָּבתֹון זִ כְ רֹון ְּת ָ
לחידודא טעם הגזירה שלא יתקעו בר"ה שחל להיות בשבת · מדברי גאוני הדורות המפלפלים בתורת רבינו ·
· חידות ועיונים מתורת רבינו זי"ע ·
בתוספות ר"ה (טז ).הקשו איך תוקעים תקיעות למה גזרו משום שמא יעבירנו ולא אסרו משום שמא יתקן כלי שיר · לב"ש דלית להו 'מתוך שהותרה הוצאה לצורך' ,א"כ נגזור 'שמא יעבירנו גם
דמעומד ודמיושב והוא עבר על בל תוסיף, ביו"ט? · דברי רבינו בדעת הסמ"ג – גזירת שמא יעבירנו ד"א ברשות הרבים נתקנה על ידי משה רבינו
וכתבו דאין לומר דלאחר שכבר יצא יד"ח תו
לא הוי זמן המצוה וליכא בל תוסיף ,זה אינו טעה בדבר מצוה ועשה מצוה .וכדתנן להדיא בסוכה (מא): דברי מהר"ם פדווא שלא אסרו בשבת משום שמא יתקן כלי
דהא אמרי' (שם כח ):גבי ברכת כהנים דאם דאם הוציא הלולב מרל"ר בשבת של סוכות פטור משום טעה שיר דאילו כן היה צריך לאסור גם ביו"ט
הוסיף ברכה נוספת יש בו איסור בל תוסיף, בדבר מצוה ועשה מצוה ,ולכן אי"צ לגזור בו .אלא דכיון דלא במתני' פ"ג דראש השנה (כט' ):יום טוב של ראש השנה שחל
משום דאי מתרמי להכהן ציבור אחר מברך ידעי' בקיבעא דירחא ,א"כ אפשר דאינו יו"ט ויהיה זה 'לא להיות בשבת במקדש היו תוקעין אבל לא במדינה' ,ואמרי'
אותם ולכן עדיין זמן מצוה הוא בשבילו ,וה"נ עשה מצוה' ,לכן גזרו .ומטעם זה גם לא גזרו לב"ש ביו"ט אף בגמ' הטעם' ,כדרבה דאמר רבה הכל חייבין בתקיעת שופר
אם מתרמי ליה להתוקע ציבור אחרינא תוקע דשייך בו איסור הוצאה ,דאם יו"ט הוא גם אם ישכח ויוציא ואין הכל בקיאין בתקיעת שופר גזירה שמא יטלנו בידו וילך
להם וא"כ אכתי זימני הוא .ולכאו' תמוה דמה לאו מידי היא ,דהא טעה בד"מ ועשה מצוה הוא ,ואי חול הוא אצל הבקי ללמוד ויעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים והיינו
שיתקע לציבור אחר שנית לאחר שכבר יצא הרי מותר להוציא. טעמא דלולב והיינו טעמא דמגילה'.
הוא בעצמו הוא רק מטעם ערבות שעושה אמנם זהו בנוגע לאיסור שמא יעבירנו ,אבל אי החשש היה ובמג"א (תקפ"ח סק"ד) ועוד אחרונים העתיקו קושיית מהר"ם
מצותו של הזולת ,ואינו דומה לברכת כהנים משום שמא יתקן כלי שיר ,היינו תיקון כלים אחרים ,כגון פדווא ,דהא גם התקיעה בעצמה שבות היא ,שמא יתקן כלי
דמקיים הוא עצמו שנית את המצוה? תיקון נימא בכינור ,וא"כ שפיר גזרו חז"ל ,דהא אי יכשל שיר ,וא״כ למה אמרו דאסור לתקוע בשבת גזירה שמא
שו"ת חת"ס או"ח סי' קסז; שו"ת חת"ס או"ח סי' כב יעבירנו ,נימא דאסור משום שמא יתקן כלי שיר .ותירץ
בגזירה זו ויתקן כלי שיר הרי אינו כלל מענין עשיית מצוה. מהר"ם פדווא ,דהאי גזירה לא גזרו בתקיעת שופר ,דא״כ לא
בין המשיבים בחודש תשרי ,תתקיים הגרלה ומעתה בזה גם ביו"ט יש לאסור דהא עה"צ דהוא יו"ט ויבא יתקעו לעולם ,דגם ביו״ט שייך שמא יתקן ,ונמצא שיעקרו
לתקן כלי שיר הוי איסור. מ״ע מן התורה ,אבל גזירה שמא יעבירנו לא שייך אלא בשבת,
פרס שני: פרס ראשון: אמנם לכאו' תי' זה מתיישב רק עפ"י נוסח הרמב"ם (פ"ב ה"ו), דהא ביו"ט שרי גם להעבירו ד"א ,דמתוך שהותרה הוצאה
דהחשש שמא יעבירנו הוא" :שמא יטלנה בידו ויוליכנה למי לצורך הותרה נמי שלא לצורך ולכן אין לגזור בזה רק בשבת.
2זוכים כ"א בסך 1,000ש"ח
400ש"ח שיתקע לו ,ויעבירנה ד"א ברה"ר" ,דבזה שפיר הוי טעה בדבר והקשה המג"א על דבריו ,דהא כתבו הרמב"ן והר"ן (מגילה ב:
מצוה ,אבל אי החשש הוא שילך אצל בקיא ללמוד כדגרסי' מדפה"ר) דאילו הוי ידעינן בקביעא דירחא לא היינו חוששים
בגמ' דידן ,יש לדון אם מקרי זה טעה בדבר מצוה [ועי' עוד דברי לחשש שמא יעבירנו ד"א לבטל מצוה דאו' ,ורק משום דלא
תשובות ניתן להחזיר באופנים הבאים: ידעינן בקביעא דירחא ושמא אינו יו"ט כלל ,ונמצא תוקע
רבינו סוכה מב .ותוס' חדשים שם דדנו על גזירת שמא יעבירנו מצד טעה
.1בטלפון 1-605.615.70.10שלוחה 4 בכדי ,לכן אסרו לתקוע וליטול לולב בשבת .ומעתה איך כתב
(לאחר בחירת השפה) בדבר מצוה].
מהר"ם פדווא דאילו היה טעם הגזירה משום שמא יתקן כלי
.2במייל CH3131325@gmail.com דברי הסמ"ג דגזירת שמא יעבירנו ד"א ברה"ר היא גזירה שיר היה לנו לגזור גם ביו"ט ,הרי ביו"ט ודאי לא היינו גוזרים,
יש לציין ,שם ,כתובת ,טלפון ,ומקום לימודים. קדומה מימות משה רבינו דליכא חשש קיבעא דירחא ,שהרי ממנ"פ אי יו"ט הוא שפיר
יש לשלוח כל תשובה בהודעה נפרדת. ושם באותו דיבור מתרץ רבינו באופן נוסף ,והוא על יסוד תוקע ,ואי אינו יו"ט הרי חול הוא ,וכל החשש הוא רק בשבת
והדרא קושיא לדוכתה ,דגם אילו היו חוששים לכך לא היתה
דברי הסמ"ג (עשין רכד) ,דגזירת שמא יעבירנו ד"א ברה"ר היא נעקרת מצות שופר.
גזירה קדומה ,וכבר נגזרה בימי משה על ידי משה רבינו ע"ה.
והיינו ממאי דאמרי' בפסחים (צ ):דדעת רב דשוחטין וזורקין לב"ש דלא סבירא להו מתוך -א"כ נגזור גם ביו"ט שמא
בקרב קדושים הפסח על טבול יום ואין שוחטין וזורקין על טמא מת אף ביום
השביעי כל עוד שלא טבל .ויליף לה רב מהא דכתיב בפרשת
יעבירנו?
ורבינו בדרשותיו (ח"ג דף לב ע"א) כתב ליישב תמיהה זו של
· שבחי מרן זי"ע בפי צדיקי ומאורי הדורות · פסח שני (במדבר ט ,ו) 'ויהיו אנשים אשר היו טמאים לנפש ולא המג"א ,דגם ביו"ט היה לחז"ל לאסור אי הוי חשש שיתקן
יכלו לעשות הפסח ביום ההוא' ,ומדכתי' 'ביום ההוא' משמע כלי שיר ,ואף דאיכא ממנ"פ כנ"ל ,אכתי יש לחשוש שמא
דהיו ביום ז' לטומאתם ודוקא ביום ההוא לא יכלו הא למחר באמת יו"ט הוא ,אך היות ואנו מסופקים בתרועה אי שברים
המהרש"ם מברז'אן זצ"ל (ג) יכלו ,ועכ"ז דחאם משה לפסח שני והרי דאין שוחטין על טמא או תרועה ,נמצא דכל אחת מסופקת היא .ומעתה כמו שכתב
מת. הר"ן ,דבשבת אנו חוששים לצד שבאמת אינו יו"ט ומחמת כן
רואה בחלום ליל מכתב מהחת"ס אליו גוזרים שמא יעבירנו ,הכא נמי כאן יש לחשוש בכל תרועה
שיהיה לו אריכות ימים ושנים והקשו התוס' שם ,דאם כן למה דחה אותם משה לפסח שיתקע דשמא זה אינו תרועה ושייך לגזור בו שמא יתקן (וכ"כ
שני ,היה לו להורות להם לטבול בו ביום ושוב יוכלו לשחוט בדגו"מ על דברי מג"א שם).
לזכרון ,באדר שנת תרס״ו חלם לי שראיתי
את אבי זלה״ה ,וידעתי שהוא מעולם העליון, ולזרוק עליהם אף שהם טבולי יום .ותי' דבאמת אולי עשו כן, אלא דיל"ע דבשבת כשיש ספק שמא אינו ר"ה ,הרי יש צד
ושאלתיו מה נשמע שם חדשות ,והשיב אלא דאמר להם משה דאם לא יטבלו ידחו לפסח שני. שכלל לא יקיים המצוה ,ולכן הסכימו חז"ל לגזור שמא
כי אסור לגלות משם שום דבר ,אבל באתי אבל הסמ"ג שם תי' על קושיא זו ,דהיה בשנה ההיא שבת ערב יעבירנו ,אך כאן בספק תרועה ,הלא לבסוף כשיתקע את כל
להודיעך כי עתה קראו אותך בשמים בשם פסח [שהרי א' ניסן היה ביום ראשון דעשר עטרות נטלה אותה היום], התרועות ודאי יקיים את המצוה ,וא"כ לא היה לחז"ל לגזור
חמדת הזמן או חמדת העתים וכו׳ .וקודם ובשבת הרי אין זורקין מי חטאת ,ולכן לא יכלו לטהר עצמם. בזה.
פסח הנ״ל נחליתי מאוד ,ובליל ער״פ חלם לי ואף דהטעם שאין זורקין בשבת פירשו לעיל מינה בפסחים אמנם גם לאחר ישובו של רבינו בזה ,אכתי תמוה מה שהקשה
שהובא לפני ספר מהגאון החת״ס ,ושם נדפם (סט ):משום גזירה שמא יעבירנו ד"א ברה"ר ,עכ"ז מפורש דלא עוד רבינו (בחי' יומא סו ):על עיקר דברי מהר"פ ,והוא ,על מאי
מכתב אלי בזה״ל "ידע רו״מ שהודיעו לי מן התיר להם משה להזות בשבת .ועל כרחין דגזירה זו מימות דנקיט דאילו היה גזירה זו קיימת גם ביו"ט ,לא היו חז"ל
השמים שיהי' לרו״מ עוד אריכות ימים ושנים". גוזרים בזה אף בשבת דא"א לחלק ביניהם ,ותמה רבינו דמה
משה היא .ואף דהיא רמוזה בתורה מדרבנן הוי .וכ"כ רבינו
כת"י הנדפס בקונטרס בן יכבד אב בריש תכלת מרדכי בכך שישנו לגזירה זו ביו"ט ,הרי שפיר י"ל דביו"ט דלהדיא
במקומות רבים בדעת הסמ"ג.
בקיאות אף במעשה-ביכע"ל על החתם סופר התירתו תורה לא רצו חז"ל לאסור ,אבל כשחל בשבת ,גזרו
ומעתה ,יישב רבינו אף תמיהת המהר"ם פדווא דכיון דגזירת משום איסור שבת.
וסיפר [הגאון רבי העניך פאדווא זצ"ל שמא יעבירנו קדומה היא מימות משה ואילך ,לכן נקטו גזירה
גאב"ד לונדון] שיהודי מארץ הגר שאת ויש להוכיח כן ,שהרי מה שביו"ט ליכא גזירת שמא יעבירנו,
זו ולא גזירה משום שמא יתקן כלי שיר דמאוחר מינה. היינו משום דס"ל לב"ה מוציאין את הלולב ביו"ט משום
שמו הזכיר ולא קלעתיו שאל את הגאון
מברעז'אן האם מותר לאכול הסרדינן הבאים והנה ככל החזיון הזה כתבו אחרונים רבים בדעת הסמ"ג דס"ל דמתוך שהותרה הוצאה כו' .ויש לתמוה דהא ב"ש לית להו
מפורטוגל [היה בזה נידון של בישול עכו"ם] .הגאון דגזירת שמא יעבירנו נהגה מימות משה ,וכן כתב הפנ"י בריש מתוך ,ולדידהו שייך גזירת שמא יעבירנו ביו"ט כמו בשבת
זצ״ל הקפיד קצת אצלי שואלים שאלה כזו? פ"ד דראש השנה (כט" ):אשכחן כה"ג טובא שיש כמה שבותין ממש ,וא"כ לדברי מהר"פ איך גזרו חז"ל בשבת ולא ביו"ט
האם היייתי בשפאניאן או פורטוגאל? האם שאסורין מדאורייתא כמ"ש הסמ"ג לענין הזאה לטמאי נפש [ומוכח או כדברי רבינו כאן ,או כדכ' המג"א בשם הר"ן דהחשש הוא משום
יודע משהו על זה? ואחרי רגע התיישב ־ שהיו בימי משה אף על גב שאינו אלא שבות והרבה גדולים דאין בקיאין בקיבעא דירחא ,ולכן ביו"ט ליכא חשש] .ועי' קובץ אוצרות
אמר להשואל חכה נא רגע .הוא עבר למדף הסכימו עמו ,ומייתי ראיה מדאמרינן בפרק במה מדליקין משה הסופר (ח"ה עמ' יא) שהובא כת"י תלמיד רבינו זי"ע שנגע
הספרים שלו ופשפש ומצא קונטרס שרצה גזר כמה גזירות ותיקן כמה תקנות ,וא"כ ה"נ לענין הך שבות בראיה זו בשם רבינו.
בו - .והי׳ זה כדבריו של הג"ר העניך (שליט״א) דתקיעה י"ל ג"כ כן וכן מבואר בכמה מפרשים קדמונים" .וכ"כ
[זצ"ל] -א מעשה ביכעל ,והראה להשואל
בשמא יעבירנו הוי טעה בדבר מצוה ועשה מצוה ,משא"כ
ששם מסופר שהח"ס זי״ע נהנה מאכילת
במשנת חכמים למהר"ם חאגיז (אות תקלח-תקלט) דגזירת שמא בשמא יתקן כלי שיר
סארדינען הפורטוגזים ,ואמר לו לך יהודי יעבירנו בשופר קדומה מימות משה רבינו .אמנם עי' שם ובשו"ת (או"ח סי' רח) כתב רבינו ליישב באופ"א ,ורהיטת דבריו,
הונגריא אין לך מה לשאול הלא רבן של כל בהמשך דברי רבינו שדחה וצידד דאם גזירת שמא יעבירנו דמה שכתבו הראשונים דאילו הוי ידעי' בקיבעא דירחא לא
ישראל הח״ס אכלם... נתקנה בימות משה ,הרי גם גזירת שמא יתקן כלי שיר אפשר היו חז"ל גוזרים שמא יעבירנו בשבת ,היינו משום דאז גם
סופרי המלך ,זכור לאברהם עמ' יב דנתקן אז ע"ש. אילו היה מוציא ומעביר ברה"ר לא היה בו איסור ,דהוי ליה
ב
מאטערסדארף (ב) תולדותיו
· פרקי חייו של רבינו זיע"א ·
הגאון רבי גרשון חיות-בוכשטיין [תקכ״ח-תקכ״ט] במאטערסדארף העיר והאם בישראל ,שמשו שם ברבנות מאז ומעולם אנשי שם גדולי
היה גאון מפורסם בדורו .לפני כן היה רב בהוצנפלוץ ודיין ב"ועד ארבע ארצות" .נשאר הדור ,והם הם אלו שביססו את רוח התורה והקדושה שם עד שהיתה עיר גדולה לאלוקים.
בקהילה רק זמן קצר .מכאן עבר לכהן כרב מדינת מעהרין בניקולשבורג ,ושם נפטר בפרק זה נסקור בקצרה את רשימת הרבנים שנודע לנו על רבנותם במאטערסדארף
בשושן פורים תקמ״ט. בטרם עלה רבינו על כס הרבנות.
הגאון רבי ירמיה רוזנבוים זצ״ל [תק"מ-תקנ"ו] רבני מאטערסדארף שנים ת"י-ת"צ
הרב ירמיה רוזנבוים (מאטערסדארף) הגיע מפולין .היה מכונה בשם "דער גרויסער ר׳ רבה הראשון שמוזכר בפנקס הקהלה משנת ת״י ,היה הגאון רבי משה מאטרסדארפער
ירמיה" (על שם שמשכמו ומעלה גבוה היה מכל העם) .לפני בואו למאטרסדורף בשנת תק״מ זצ״ל ,נלב״ע בג׳ תשרי שנת ת״כ .אחריו כיהן הגאון רבי אלעזר זצ״ל שהיה זקינו של
כיהן כאב״ד אסאד (לפי גירסה אחרת נתמנה לאב״ד מאטרסדורף כבר בשנת תק״ל) .החזיק ישיבה הגאון המפורסם רבי אלעזר קליר בעל "אור חדש" .והיה לכאו' הרב האחרון של
חשובה בעיר .בזמן כהונתו נפתח בית הספר היהודי בקהילה .את קהילת מאטרסדורף הקהילה הישנה לפני הגירוש בשנת תל״א.
עזב בשנת תקנ״ו .בין תלמידיו במאטרסדורף היה הרה"ק רבי שמחה בונים מפשיסחא משנת תנ״ג מילא את תפקיד הרב בפועל רבי שמשון ורטהיימר ,שמונה אז לרב
זצ"ל .לאחר מכן נתמנה לאב״ד סאנטוב .נפטר ביום ד׳ אב תקס״ה בעיר דעברצין ,ונטמן מדינת אונגארי"ן .בשנת תע"ג נתקבל הגאון רבי צבי הירש ליסקער זצ״ל לרב ומורה
בעיר שאמשון הסמוכה .חיבר את הפירוש "מודעא רבא" על ספר "מודעא ואונס" של במאטרסדורף .בשנים תפ"א-תפ"ז כיהן ברבנות הגאון רבי מרדכי גימפל מניקלשבורג.
רבי חיים שבתי (מהרח״ש) .פירוש זה נדפס לצד הפירוש "מודעא זוטא" מבנו רבי יואב בנוסף ,הגאון המפורסם רבי מאיר א״ש זצ״ל בעהמ״ח "פנים מאירות" נתקבל לאבד״ק
(לבוב תקנ״ח) .תשובותיו של רבי ירמיה נדפסו בספר "אמרי נועם" של בנו. אייזנשטאט בשנת תע״ז ,ובתמיכתו השתתפו אז אנשי ה"שבע קהילות" -ביניהם
הגאון החסיד רבי ישכר בער בלאך זצ״ל [תקנ"ו-תקנ"ח] קהילת מט״ד .בקהלות אלו היה מבקר כפעם בפעם לפקח ,לדון ולפשר ביניהם .כך
נמשכה הנהגה זו כשהוא מכהן כ"רב הכולל" על שבע הקהלות עד לפטירתו בשנת
רבה האחרון של מאטערסדארף בטרם נקרא שם רבינו לכהן פאר ,היה הגאון החסיד תק״ד.
רבי ישכר בער בלאך זצ״ל "הנקרא בפי כל מו״ה בער חסיד" ,היה בנו של הגאון
החסיד המפורסם מו״ה שמשון חסיד ז״ל מאלטונא־האמבורג בעל "נזירות שמשון" הגאון רבי אריה ליב פראנקפורטר-שאטין זצ"ל [ת"צ-תצ"ז]
ו"תוספות חדשים" על המשניות .למד באלטונה אצל הגאון רבינו יהונתן אייבשיץ בשנת ת״צ החלה תקופת רבנותו של הגאון רבי ארי׳ ליב פראנקפורטר זצ״ל .הוא היה
זצ״ל ובהאמבורג אצל הנודב"י .התנהג בחסידות ועסק בקבלה .עמד בקשרי שו״ת חתנו של הגאון מהרשש״ך אב״ד פראנקפורט בעל המחבר ספר "כוס ישועות" .ואף
עם רבו ה"נודע ביהודה" ועם בעל ה"חתם סופר" .שימש רב בקהילות אייבניץ ,גויטיין כינו שם משפחתו 'שאטין' כשם חמיו .בזמנו החלה תקופת הזוהר של תולדות הרבנות
שבמעהרין (תקכ״ח) ,טוביטשוי (תקל״ח) .סעמניץ שבסלובקיה (תק"מ ואילך) שם אף סידר במאטרסדורף.
קידושי רבינו בזיוו"ר שהיה בסעמניץ בעת שבתו שם .בוסקוביץ (תקנ"ג) .לעת זקנותו
בשנת תקנ״ו נקרא לכהן ברבנות מאטערסדארף ,ובה נפטר ביום ט״ז בשבט תקנ״ח. בשנת ת״צ נתמנה רבי אריה יהודה ליב לרבה של מטארסדורף .עמד בקשרי שו״ת עם
מחבר ספר "בינת ישכר" -דרשות (פראג תקמ״ה). מהר״ם א״ש מאייזנשטאט ,שהעריכו מאד .כתב חידושי תורה ,פסקים ותשובות בכל
מקצועות התורה .ספרו עליו שעבר על הש״ס ארבעים ושתיים פעמים ,בעמידה .הוציא
רבינו החתם סופר זי"ע בהספידו עליו קורא בשבחו ואומר" :הרב החסיד הגדול בן חסיד לאור מהדורה חדשה של תלמוד בבלי (אמסטרדם ופרנקפורט דמיין ת״פ-תפ״ב) בה הוסיף
ה׳ מוהר״ר בער בלאך אב״ד דק״ק מאטרשדארף ,אשר לרוב חסידותו נאמר עליו אחרי הגהות ומראי מקומות .כמו כן כתב פירוש לי״ג מידות של רבי ישמעאל .נפטר י״ט טבת
מות וימות ,אחר שכבר המית עצמו מכל תאות העולם הזה חזר ומת בקדושה וטהרה, תצ״ז ,ונקבר במאטערסדארף.
וראויים היו כל ישראל להתכפר בו".
בצוואתו מזהיר הגאון ז״ל לבני קהלתו שבשבת ויו״ט לא יכבו את הנרות בבית הכנסת הגאון רבי נתן נטע פראנקפורטער זצ"ל [תצ"ז-תקכ"ח]
על ידי נכרי ,ומבטיח שכאשר יקיימו צוואתו וח״ו תבא על העיר שריפה ,ישתטחו מיד את מקומו מילא בנו הגאון רבי נתן נטע זצ״ל ,התייתם בגיל צעיר ומילא את מקום
על קברו וינצלו ותפלתם לא תשוב ריקם .קרה פעם ,ובני הקהלה עברו על צוואת רבם אביו ברבנות בהיותו בן י״ג שנים בלבד .היה מקובל ידוע בזמנו .בזמן כהונתו עבר
הגאון החסיד ז״ל ,ואכן פרצה דליקה בעיר ,ולתמהונם הרב של אנשי הקהלה חפשו הם רדיפות מצד כאלו שחשדו בו בשבתאות ,נפטר בשנת תקכ״ח ונקבר בבית החיים
אחר קברו ולא מצאוהו ,ויהי הדבר לפלא. במאטערסדארף ,אך על מצבתו לא הוזכרה רבנותו מחמת המחלוקות.
לשון קדשו ענינא דיומא
ובכן תן כבוד ניצוצי אור על פרשת השבוע · שביבי אור מחיי רבינו בתקופה זו ·
בלשון קדשו של רבינו זי"ע
הבעל קורא המיוחד
למה מתפללין "וכל בני בשר יקראו בשמך" הא אם כן לא נהיה מובדלים מהם · ביאור כפל מתופסי משוט בים התלמוד ,עד אשר אצל רבינו החתם סופר זיע"א
ימים
הענין "הוא אלוקינו" "אמת מלכינו" · לקבל מלכותו מאהבה ולא מיראה חלה את חוליו אשר נפטר בו ,בא לבקרו נוראים היה בעל קורא מיוחד בימים
כבוד קדושת רבינו הגדול בעל חתם סופר הנוראים ,כמו שכתב הגר"י
זצ"ל ,ומצאו שהוא מלא וגדוש בכל אפיקי ווייס ראב"ד ווערבוי זצ"ל ,בספרו אבני
ובכן תן פחדך ובכן תן כבוד .כבר הקשיתי לשאול (ראה דרשות דף שנ"ב טור ב' ד"ה עלינו) הש"ס ,ושישנם לו כמה קונטרסים מלאים בית היוצר (סי' כ"ה ,והובא גם באלף כתב ח"ב
אם אנו אומרים עלינו לשבח על שהבדילנו מן העמים ,איך מתפללים אחר כך וכל חידושים ,ולזאת כאשר הספידו מרנא עמו' קצ"ז) בזה"ל" :הצדיק וחסיד התמים
בני בשר יקראו בשמך אם כן אין אנחנו ראשית .וי"ל ליישב הוא אלוקינו אמת מלכנו ז"ל ביקש ממנו מחילה וכיבדו בתואר מו"ה יוסף לעצאטע זצ"ל ,תלמיר מובהק
הוא כפל ענין ,ועוד מה לשון אמת מלכנו ,די באומרו הוא מלכינו אפס זולתו .אבל "מורינו" בתוך ההספד ,והגיד לסביביו למרנא הגאון מהרם ברבי זצ"ל ,הוא היה
תואר מלך הוא על ב' אופנים ,א' רק לשון מושאל ואיננו מלך באמת ,והוא מכח תקפו שלא ידע את יוסף שהוא ת"ח גדול כ"כ מצדיקים בנעלם ,והוא היה קורא בתורה
וגבורתו ,על כן נכנעים לפניו ומקבלים עולו על צוואריהם ,והוא דיין ואלוקים באמת, זי"ע ונתצב"ה". בימים נוראים וד' פרשיות לפני מרנא
אך לא מלך באמת ,אלא על דרך שאלה .אך יש שמקבלים מלכותו מחמת שהוא בעל החתם סופר זצ"ל בלי קבלת פרסה,
ראוי אפילו בלא יראת עונש וציפוי שכר ,וזהו מלך באמת .וזהו החילוק בין מלכות ובענין זה יש לציין מש"כ רבינו בתוך וקריאתו היתה בדקדוק גדול לקרות
נמרוד וחביריו ובין מלכותו של אברהם אבינו ע"ה שהמליכוהו עליהם וקראוהו נשיא תשובתו (שו"ת חתם סופר ח"ו סימן פ"ו) אודות כנקודתן וכהילכתן ,ומסדר קריאתו היה
אלוקים אתה בתוכינו (בראשית כ"ג ,ו'). נגינת הטעמים בראש השנה בקריאת משמעות להכתובים על דרשות חכז"ל,
והנה השי"ת אנו מכירים משני צדדים ,הוא אלוקינו ואין עוד מטעם שהוא דיין התורה ,וזל"ק" :ואני לא ידעתי שום שינוי, והיה נזהר מאוד בטעמי הפסוקים לקרותן
שופט וכל יכול ,וגם אמת מלכינ"ו באמת ולא על דרך השאלה ,כי לאהבתינו אותו כי לעולם מנגנים זרקא כמשפטה וסגול כהלכה ,והיו הנקדנין כוספי"ם אותו על
ית"ש אנו מקבלים מלכותו לא לעול כי אם לשבע רצון ,ובתחלה אנו מקבלים עול כמשפטו ,רק בט"ב מנמיך קולו כאבל כך לשמוע ממנו קריאתו בספר התורה,
מלכות שמים באמרנו שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד ,ואחר שקבלנו עול חוזרים המדבר ,ובראש השנה ויום כפור כעומד גם מירר יוסף לבכות בכיה רבה ביום
ואומרים ואהבת את ה' אלוקיך ,לא לעול כי אם לאהבה ורצון .ועל כן אנו מסיימים על נידון לפני המלך ,ובמגילת אסתר בניגון צום הקדוש והנורא יום הכיפורים ,בעת
כן נקוה לראות מהרה וגו' לתקן עולם במלכות שדי ,היינו מלכות של כח וגבורה ,לא של לב שמח ,ובס' יוסיף אומץ איתא קרא פרשת אחרי מות נתמלאה דמע כל
שיזכו הם להכיר אהבת ה' כאברהם אבינו ע"ה וזרעו ,והיינו מה בינינו לאומות העולם. שהיה מקובל על כל מגילה מה' מגילות היריעה מהספר תורה מריבוי דמעותיו
וזהו ובכן תן פחדך על כל מה שבראת ,לא מלכות של אהבה ,ובכן תן כבוד לעמך ,כי ניגון אחר ,אבל לעולם הנגינה נשארת ששפך על אבודהון דצדיקיא כמובא
הם אוהבי ה' באמת. במשפטה בלי שום שינוי ,רק השינוי במגן אברהם (פתיחה לסי' תרכ"א משמיה
(דרשות דף שס"ז ע"א ד"ה ובכן) בהרמת קול כמקובל לנו מאבות אבותינו". דזוה"ק והאר''י ז"ל) .ולא התוודע לאיש שהוא
ג
מכתב ההגנה של יורש העצר היכל המעשה הליכות והנהגות
· עובדות וסיפורי הוד מקדושת רבינו זי"ע · · מדברי ומנהגי רבינו זי"ע ·
שחיתות חמורות ,עד שהוא סולק מכל תפקיד ממשלתי. ההוד וההדר ,הפאר והמלכות ,היו מעל ומעבר למה שאדם עניני ראש השנה שחל בשבת
בעיניים כלות הוא נאלץ לראות כיצד אלו שהיו עד יכול לדמיין ,מיטות זהב וכסף על רצפת בהט ושש ,וכל מה
לאחרונה עבדים פשוטים בארמון ,ירשו את כסאו ,ואילו שיש לעולם-הזה להציע.
הוא הפך לעבד המשועבד תחתם. ביטול מצות עשה בשביל גזירת חכמים מפני כך ראוי
אך לגודל הכאב ,אווירה עכורה נשבה תמיד בארמון. שיעלה זכרונינו לטובה
תאוות הנקמה של השרים החדשים ,העבדים לשעבר, העבדים היו מלאי קנאה ומרירות כלפי יורש העצר ,בן בעקדת יצחק היה גדול כוחו של יצחק מכוחו של
החלה לבעור ,ובהזדמנות הקרובה כאשר המלך הכריז זקוניו של המלך ,שקיבל מהמלך כוח וסמכות ללא גבול, אברהם ,כי אברהם היה בעצמו הנביא ושמע כן מפי
שוב על וועדת ביקורת .הוסיפו להעליל עלילות על בן וכל ניהול המדינה היה מופקד בידיו. הגבורה ,אבל יצחק מסר נפשו והאמין לאביו אף לעבור
המלך ,במטרה להשפילו עד לעפר. אם לא די בשנאתם של העבדים ,התמודד המלך גם עם על ד"ת ולהישחט לפני ה' ,וזכות זו אנו מזכירים בשופר
לצערו הרב ,הפעם לא היה יכול בן המלך להיכנס אווירה מתוחה בתוך המשפחה .משום שמלך זה ,הספיק של איל .וזהו גם בר"ה שחל בשבת ,כאשר אנו מבטלים
ולהתייעץ עם אביו ,שכן מאז חשיפת פרשיית השחיתות, במשך חייו לעמוד כמה פעמים תחת החופה ,ומכל זיווג מצות עשה בשביל גזירת חכמים ,הוא כמסירות נפש זו,
שמר המלך על ריחוק ממנו. נולדו לו כמה בנים ,אלא שבנים אלו זכו ליחס משפיל, ובעבור כך לבד ראוי שיעלה לנו זכרונינו לטובה כמו
לעומת הבן הצעיר ,זה שנולד למלך מזיווגו האחרון לאחר השופר עצמו (תו"מ השלם פרשת וירא דף ע' ד"ה ויעקד .וע"ע
בצערו הרב ,נעמד בן המלך סמוך לחלון חדרו של אביו, בשו"ת חת"ס או"ח סי' ר"ח ד"ה והנה).
וזעק פנימה בקול מר :אמת אבא שאתה לא רואה בי עוד כמה שנות ציפייה ,שרק הוא זכה לגילויי חיבה בלתי
בן ,אני בסך הכל עבד פשוט ,אבל איך תוכל להתעלם מוסתרים ,וזכה לתואר 'משנה למלך ויורש העצר'. זכות השבת מגין כמו שופר
מהצרות והתלאות ,הרדיפות וההשפלות ,שאני סופג מדי הבנים שסבלו ממעמד נחות יותר ,כמו גם העבדים זכות השבת עצמו מגין עלינו כמו שופר ,וזהו "זכרון
יום .אלו שהיו בעבר עבדים תחתי ,הם הפכו לי לאדונים"... שנאלצו להיכנע ליורש העצר ,היו מלאי קנאה וחמיצות, תרועה" אף שאין תרועה באמת רק זכרונו יעלה ,כבר
כשמוע המלך את קול הבכי של בנו ,נכמרו רחמיו ,הוא ולא חדלו מלשלוח חיצי ביקורת על כל אמירה ותנועה מגין עלינו (דרשות דף שס"א ע"א ד"ה ונתבאר) .ובאמת השבת
ניגש אל החלון ואמר לו" :שמע בני! כתוב לי אגרת ,בו של יורש העצר. עצמו משבית וממתיק הדינים לגמרי ומהפכם לרחמים,
תביע חרטה על המעשים הפסולים שעשית ,תתחייב לעתים קרובות הם הביאו לפני המלך דברי רכילות על ולכן אין צריכים לתקוע (דף שנ"ט ע"א ד"ה כתיב) ,כי בשבת
לחזור למוטב; תציין כל מה שעבר עליך בשנים האחרונות, יורש העצר שהוא מועל בתפקידו .אולם המלך באהבתו אין מוציא הקב"ה כביכול דבר רע מפיו כאשר דן את
ואני מצדי אשתדל לסגור את התיקים נגדך ,עקב הבעת לבן זקוניו ,דחה את דבריהם על הכסף ,וגם המלכה ,אמו העולם ,ואף כאשר ירצה לגזור דין לרשע רח"ל למיתה,
חרטה מצד הנידון". של יורש העצר ,הייתה מלמדת תמיד זכות על בנה אהובה. לא יאמר פלוני ימות ,אלא "פלוני יחיה עד יום פלוני",
"זאת ועוד" יעץ לו המלך "הזדרז למסור לי מכתב זה * והוא הפרש רב ,כי מדיבור טוב יוצא טוב ,ומדיבור רע
יוצא רע (דרשות דף שס"א ע"ב ד"ה ר"פ).
בטרם יבואו יריביך עם תיקי התביעה ,כי כאשר יבואו שנים עברו ,והמלך החליט כי לטובת המדינה יש להעמיד
ויראו שהמלך כבר חרץ את דינך לטובה ,הם יחששו לצאת כמה חוקרים ומבקרים ,שיבדקו היטב את הנעשה עונג שבת ושמחת הנפש מביא מחילת עונות כמו שופר
נגד החלטת המלך". בלשכות הממשלה השונות ,ויבדקו שאין כספים הנעלמים גם בראש השנה שחל בשבת שאין תוקעים בו בשופר,
* ללא ביקורת הוגנת. מחילת יום הכפורים תעמוד במקומה ,כמו בחול
בני המלך והעבדים צהלו למשמע הבשורה .הם ראו בכך שתוקעים בו בשופר ,וזאת בזכות עונג שבת ושמחת
משל זה ,אמר רבינו החתם סופר זי"ע ,כהוראה על סדר הנפש אשר בו (תו"מ דברים עמו' קצ"ד ד"ה וכל זה .וע"ש כי יש
עבודתנו בראש השנה: הזדמנות להדיח את יורש העצר. לעורר שאותם האנשים שכל השנה אין מאזינים לדרשות חז"ל ויעברו
כאשר הוציא הקב"ה אותנו ממצרים ,בחר בנו מכל עם הם קבעו פגישה עם המלך וטענו בפניו" :מלך במשפט על גזירות ושביתות ,ועתה יקיימו דברי חז"ל שלא לתקוע נגד מ"ע של
ורוממנו מכל לשון ,והעמידנו מעל כל השרים והמדינות. יעמיד ארץ! ועדת הביקורת צריכה להקיף את כולם ,מקטן שופר ,ואיך יגן עליהם מצוה דרבנן אשר קל בעיניהם לעבור עליה,
אמנם המקטרגים חפצים לדבר סרה עלינו ,אולם הקב"ה ועד גדול .אנו דורשים שגם יורש העצר ,יעמוד בפני ועד ע"ש).
באהבתו אלינו דוחה דבריהם ומלמד עלינו זכות. החוקרים".
שבת שקול נגד שופר
אולם ביום ראש השנה ,יום הכסה ,הקב"ה כביכול מתרחק המלך לא אהב את הרעיון ,אבל לא נותרה לו ברירה ,והוא ג' מצות מבלבלים ומגרשים השטן ,והם שופר ,מילה,
ומתכסה ממקום המשפט ,ויש חשש שהשופטים יקבלו העניק את הסכמתו. ותפילין ,והשבת שקולה כנגד שלשתן ,ולכן שב"ת ראשי
את קטרוגם של שרי מעלה על ישראל. אך אלו טענו עוד" :אין זה מן היושר שאנשי הוועד יבקרו תיבות ש'ופר ב'רית ת'פילין .ולכן בראש השנה שחל
על זאת נתן לנו אבינו אב הרחמן עצה לתקוע בשופר ,שהוא את יורש העצר כאן במדינה ,כי כך לא יוכלו לעשות בשבת אין צריך לתקוע בשופר (דרשות דף א' ע"ב ד"ה תנה).
כמכתב אל השופטים .בתקיעה פשוטה ,שהוא קול אחד, מלאכתם נאמנה וללא משוא פנים .אנו מציעים שחברי
הוועדה ייסעו למדינה רחוקה ,רחוקים מכל לחץ חיצוני, קדושת היום בראש השנה גם בלא התקיעות
אנו מזכירים את שבח מלך העולם ,שהוא אחד בתכלית ראש השנה שחל בשבת ,אין קדושתו פחותה מחמת
האחדות .כן אנו מעוררים בתקיעות את זכות האבות, כך יוכלו לדון באמת וביושר".
שאין תוקעין בשופר ,כי השופר טפל הוא אגב היום,
עקידת יצחק וקבלת התורה .אנו גם רומזים בתקיעות על גם לבקשה זו לא היה המלך יכול לסרב .סירוב מצידו היה ואע"פ שביטלו חז"ל התרועה קדושת היום לא בטלה
'תשובה תפילה וצדקה המעבירין רוע הגזירה' .תקיעה מתפרש כניסיון לטשטש את החשדות על בנו .ושונאי (דרשות דף ח' ע"א ד"ה ר"פ).
פשוטה – נגד תשובה ,כיד פשוטה לקבל שבים .תרועה היורש חגגו את נצחונם אותו הם כבר ראו בעיני רוחם...
– כנגד תפילה בקול יללה .תקיעה אחרונה פשוטה – נגד * לגנוח ולהרים כשופר קול תפילתו ,ובכיה בשבת
צדקה ,כיד פשוטה לתת צדקה. יורש העצר הרגיש את חרב הוועדה מונפת על ראשו ,ונכנס אפילו בשבת שאינו זמן שופר ,מ"מ יקיים "קרא בגרון
ואכן ,עד שנחרב בית המקדש ,זכינו בזכות תקיעת שופר באותו היום אל אביו להביע את חששותיו" :מי יודע מה אל תחשוך כשופר הרם קולך" (ישעיה נח ,א') ,כי גם בשבת
שקיבלו השופטים של מעלה את קולנו ,ויצאנו זכאים בדין. אנשי הוועדה יקבעו עלי? הרי המלך והמלכה אינם נמצאים הוא זמן קריאה בגרון ,ויקרא כשופר ,דהיינו גנוח וייליל
* (דרשות דף ב' ע"ב ד"ה קרא) .אמנם בשבת אין לבכות ,וזכות זו
שם ,ומי ערב בעדי שהם לא יקבלו את הטענות נגדי?" שרוצים לבכות ונמנעים מפני קדושת השבת ,זהו גופא
ברם ,משחרב בית המקדש ,שחה לעפר נפשינו ,ובמקום המלך שהכיר את הלך רוחם של חברי הוועדה ,הציע לבנו הסניגור ליום הדין (דרשות דף שמ"ה ע"א ד"ה בעזרא).
שהיינו תחילה מושלים על כל האומות ,נעשינו עבדים חביבו" :עצתי אמונה ,שתכתוב מכתב הגנה מיוחד אל ראש השנה שחל בשבת ,בזמן המנחה הוא זמן מסוגל
לעבדינו .אולם אנו זועקים אל ה' בראש השנה ,ראה וועדת הביקורת .מכתב זה יהיה מורכב משלשה חלקים: לתפילת אבות על בנים
והביטה בשפל מצבנו שעבדים מושלים בנו בגזירות קשות א .בתחילה תדבר בשבח המלך וגדולתו .ב .בהמשך
המכתב תספר על מסירותך למען המלך ,ולמען הנהגת בשבת במנחה מתעורר רצון העליון (זוה"ק ח"ב פ"ח ע"ב),
ואכזריות' .אם כעבדים' -אם הפכנו להיות עבדים לאומות, ולכן אז הוא זמן נכון לתפילה על בנים ,כי בקשת בנים
עינינו לך תלויות עד שתחננו ,כי אנו קובלים על האומות המדינה ,בנאמנות ובנקיון כפיים ,ותבקש מחברי הוועדה
שיודיעו שאתה נקי מאשמה ,וראוי שיעלו אותך מכאן צריך התעוררות רצון העליון ,דבני חיים ומזוני במזל
שהם אדונים קשים שלנו ,והכבידו עולם עלינו. עליון תליא (דרשות דף שנ"ט ע"ב ד"ה ואמנם ,וע"ש דלכן התפללה
ולהבא לרמה גבוהה יותר .ג .את המכתב תסיים שוב בשבח
הנה כי כן ,נתן לנו הקב"ה עצה שגם עתה בגלות נתקע והודאה למלך. חנה על הבנים בראש השנה בשעת מנחה ,כי אפשר שהיה זה בראש
בשופר ,ובתקיעה זו נכוון לקבל על עצמינו קבלה אמיתית השנה שחל בשבת ,וידעה כי אז הוא העת רצון).
מעומק הלב ,לשפר מעשינו ולתקן אשר קלקלנו ,ובקבלה חברי הוועדה אכן קיבלו לידם את מכתבו המנומק של
זו יקבל הקב"ה אותנו ברחמים וברצון ,ויקרע רוע גזר יורש העצר .הם השתכנעו מכנות דבריו ,ואכן קבעו שהוא תענית בראש השנה שחל בשבת
דיננו ,ואחר כך כאשר יבוא המסטינים לקטרג ,יסתתמו זכאי ושיש להעלות אותו לדרגה גבוהה יותר. אף שיש סוברים כי מצוה להתענות בראש השנה (ראה
טענותיהם ,כאשר יראו שהקב"ה כבר פקד אותנו בדבר * טור ב"י סי' תקצ"ז .אכן דעת רוב ראשונים ואחרונים שאין להתענות
ישועה ורחמים. בו ,שו"ת חת"ס או"ח סי' קס"ח ד"ה והנה) ,מ"מ אם חל בשבת,
שנים עברו ,ויורש העצר שהרגיש מדי בטוח בעצמו ,החל אין להתענות בו ,זולת אם צריך בכך לקרוע גזירה רעה
(מעובד על פי דרשות חת"ס ,ח"ג ,מאמרים לראש השנה ,דף כא ,א) לשלוח יד בכספי המלוכה .הוא נתפס כמעורב בפרשיות (דרשות דף שנ"ט טור ג').
יו"ל על ידי:
לציון קדשו של מרן
קויטל
בטעלפאן ליין1-605.615.70.10 : היכל החתם סופר
החתם סופר זי"ע בפרשבורג המפעל העולמי להפצת והנחלת מורשת החתם סופר
דרך האימיילk6056157010@gmail.com : להצטרפות לקבלת הגיליון באימייל:
הקויטלך יונחו על מקום מנוחת קדשו מידי שבוע chasamsofer3@gmail.com
ד
