gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

היכל החתם סופר · Heichal Hachasam Soifer — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: היכל החתם סופר · Heichal Hachasam Soifer

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

היכל החתם סופר · Heichal Hachasam Soifer — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון ע"ג · ראש השנה · א' תשרי תשפ"ז‬ ‫בפתח ההיכל‬ ‫פנינים מתורת רבינו‬ ‫· ערוכים בשפה ברורה לשולחן השבת ·‬ ‫יום זכרון תרועה‬ ‫פנינים לראש השנה‬ ‫רבינו בכמה מקומות (ראה תורת משה בראשית עמ' ע‬ ‫ועו"מ) מאריך לבאר שגדולה היתה נסיונו של יצחק‬ ‫חיבור שני ימי ר"ה הוא כדי להאריך זמן התשובה‪ ,‬והזוכה‬ ‫טעם אכילת תפוח בדבש‬ ‫מנסיונו של אברהם בשעת העקידה‪ ,‬זאת "כי אברהם‬ ‫לתשובה כל השנה יהיה לו לטובה‬ ‫היה בעצמו נביא ושמע מפי הקב״ה‪ ,‬אבל יצחק מסר‬ ‫נוהגין לאכול תפוח מתוק בדבש‪ ,‬ואומרים יהי רצון‬ ‫נפשו והאמין לאביו‪ ,‬יען כי הי׳ מוחזק כבר לנביא ה׳‪ ,‬ולכן‬ ‫יש לפרש כי הפסוק "אורך ימים אשביעהו ואראהו‬ ‫שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה (רמ"א או"ח סי' תקפג‬ ‫שמע אף לעבור על ד״ת להשחט לפני ה׳‪ .‬ונמצא כמו‬ ‫בישועתי" (תהלים צ"א ט"ז) עולה על יום ראש השנה‪,‬‬ ‫ס"א)‪ ,‬וטעמו‪ ,‬כי יש טוב‪ ,‬ערב‪ ,‬ומועיל‪ ,‬והחכם וצדיק‬ ‫שאברהם אבינו ע״ה חיזק אמונת תורה שבכתב‪ ,‬כן חיזק‬ ‫שבחסדי ה' חיבר ב' ימים להיות יומא אריכתא להאריך‬ ‫בוחר הטוב באשר הוא טוב כידוע אעפ"י שאינו ערב‬ ‫יצחק אבינו אמונת תורה שבע״פ לבלתי להרהר על דברי‬ ‫זמן התשובה ביום הדין‪ ,‬על דרך 'ארך אפים' (שמות ל"ד‬ ‫לחכו‪ ,‬אמנם יותר מזה הוא מי שעובד ה' אחר שנתקע‬ ‫נביאים וחכמים"‪ .‬ונמצא מעתה דזכרון העקידה הוא‬ ‫ו')‪ ,‬ואם זכה אדם לתשובה שלימה ומהפך דין לרחמים‬ ‫אהבת ה' בלבו ובשכלו‪ ,‬ואז יעבדנו במתיקות כי מתוק‬ ‫להזכיר זכות זו של אמונה בדברי חז"ל ומוסרי התורה‪.‬‬ ‫ביום ר"ה הרי כל השנה בטובה‪ ,‬על דרך 'שבענו בבקר‬ ‫האור לעינים (קהלת יא‪ ,‬ז)‪ ,‬ויהיה לו גם טוב וגם ערב‪.‬‬ ‫וכן כתב רבינו בתשובותיו (או"ח סי' רח)‪.‬‬ ‫חסדיך' (שם צ' י"ד)‪ ,‬שהוא ר"ה שהוא בוקרו של שנה‪,‬‬ ‫שעל ידי זה 'ונרננה ונשמחה בכל ימינו'‪ .‬ועל כן אמר‬ ‫וה'מועיל' בא ממילא כי סוף הכבוד לבוא (נדרים סב‪,).‬‬ ‫ומעתה כתב רבינו‪ ,‬בראש השנה שחל להיות בשבת‪,‬‬ ‫ונאמן הוא בעל מלאכתך וגו' (אבות ב‪ ,‬מי"ד)‪ .‬לכן מתפללין‬ ‫ואין אנו תוקעים משום גזירת חכמים‪ ,‬הרי אנו כבר‬ ‫אורך ימים אשביעהו‪ ,‬אשביעהו חסד ביומא אריכתא‪,‬‬ ‫ועל ידי זה ממילא אראהו בישועתי במשך כל השנה‪.‬‬ ‫שיהיה טובה ומתוקה‪ ,‬שנזכה לבינה והשכל ונעשה טוב‬ ‫פועלים בזה גופא את הזכרון לטובה שהיה אמור‬ ‫האמיתי אבל גם במתיקות‪.‬‬ ‫להיות ע"י השופר‪ ,‬דבזה שאנו מבטלים תקיעת השופר‬ ‫(דרשות ח"ג דף ה' ע"א ד"ה אורך)‬ ‫שנצטווינו בה מה"ת להזכירנו לטובה‪ ,‬ואנו עושים כן‬ ‫ולכן דב"ש שר"ת שלו ד'יעה ב'ינה ש'כל מרמז על‬ ‫מחמת אמונתינו בחז"ל הק' ובדבריהם‪ ,‬זה גופא היא‬ ‫כתבינו בספר החיים – לגדל בנים ותלמידים לתורה‬ ‫המתיקות‪ ,‬והתפוח על מעשים טובים‪ ,‬כמו שאמרו חז"ל‬ ‫היא זכרון מעשה העקידה‪" :‬ולכן גם במה שאנו מבטלין‬ ‫(שבת פח‪ ).‬מה תפוח פריו קודם לעליו אף ישראל הקדימו‬ ‫מ״ע של שופר כשחל ראש השנה בשבת‪ ,‬בשביל גזירת‬ ‫וכתבינו בספר החיים למענך אלוקים חיים‪ .‬פירוש‬ ‫נעשה לנשמע‪ ,‬הרי תפוח מרמז על המעשים‪ ,‬ומרמז נמי‬ ‫חכמים‪ ,‬ואנו מקבלין את תקנתם‪ ,‬ראוי לנו שיעלה‬ ‫מתחילה מתפללים "זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים"‪,‬‬ ‫שנעשה מוקדם לנשמע שהוא שמיעת השכל והבנה‪ .‬כי‬ ‫זכרונינו לטובה כמו בשופר עצמו"‪.‬‬ ‫ולא יחפוץ במות רשע כי אם מאריך אף‪ ,‬כדי שבנתים‬ ‫מעשיו יהיו מרובין וקודמים מחכמתו‪ ,‬ועל כן התפוח‬ ‫ובדבר רוממות ראש השנה שחל להיות בשבת‪ ,‬כתב‬ ‫ישוב בתשובה‪ ,‬נמצא אלו החיים שמאריך‪ ,‬הם‬ ‫עיקר ודבש טפל כמו שכתב מג"א (שם סק"א) שעל כן אין‬ ‫רבינו בדרשותיו (שסד ע"א)‪ ,‬דיש בה התעוררות מידת‬ ‫למענינו ולטובתינו כדי שנוכל לתקן את אשר עוינו‪.‬‬ ‫מברכין על הדבש‪ ,‬ה"נ מעשיו יהיו עיקור וחכמתו טפל‪.‬‬ ‫הרחמים ביתר שאת‪ ,‬דהנה ג' ימים הם ע"ב שעות‪ ,‬והוא‬ ‫ושוב מבקשים מה שהוא יותר חשוב מזה‪ ,‬שנזכה‬ ‫וגם יהיו מוקדם בזמן כי לא ימתין לעשות עד שיבין כל‬ ‫מנין חס"ד‪ ,‬ובמנות הלוי (אסתר ד‪ ,‬טז) אי' דאסתר ציותה‬ ‫להיות צדיקים כל כך עד שתכתבינו בספר החיים לא‬ ‫המצות‪ ,‬דאם כן יכלה רוב ימיו בלי תורה ח"ו‪ ,‬אלא יהיו‬ ‫לצום ג' ימים ולילות‪ ,‬ע"ב שעות‪ ,‬כדי לעורר את מדת‬ ‫לטובתינו‪ ,‬כי אם למענך אלוקים חיים‪ ,‬כביכול להוסיף‬ ‫כח בפמליא של מעלה‪ ,‬ולהעמיד תלמידים הרבה ולגדל‬ ‫מעשיו מוקדמים גם בזמן‪.‬‬ ‫החסד‪.‬‬ ‫בנים לתורה‪ ,‬כדכתיב (דברים כ"ח י"א) והותירך ה' לטובה‬ ‫(דרשות דף ד' ע"ב‪ .‬וע"ש בסיומו‪ :‬טו"ב מתו"ק גימטריא תקס"ג כמנין שאנו‬ ‫ומעתה‪" :‬הנה קדושת יום ר״ה הוא שני ימים יומא‬ ‫(דרשות דף כ"ט ע"ב)‬ ‫בפרי בטנך‪.‬‬ ‫מונין בשנה הזאת אי"ה)‬ ‫אריכתא‪ ,‬ונקרא יומים‪ ,‬יום שהוא כיומים‪ ,‬ואין בו שיעור‬ ‫ע״ב‪ ,‬על כן צריך שופר למתק הדין‪ .‬אך כשחל בשבת‬ ‫השי"ת אף שהוא מלך יכול למחול על כבודו‬ ‫המכניע לבו בתחילת השנה ושב אל ה' יזכה לשפע שנה טובה‬ ‫נצרף לזה עוד קדושת שבת‪ ,‬והוה כמו ג׳ ימים שהם ע״ב‪,‬‬ ‫לא צריך שופר כי הוא בעצמו חיים של חס״ד‪ .‬והיינו‬ ‫אבינו מלכנו חטאנו לפניך‪ ,‬אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה‪.‬‬ ‫בפסוק מראשית השנה ועד אחרית שנה (דברים י"א‬ ‫יחיינו מיומים‪ ,‬כשהוא רק יומים צריכים תפלה‪ ,‬יחיינו‬ ‫י"ב)‪ ,‬יש לדקדק בשינוי הלשון דנקיט בתחילת ענינו‬ ‫וימתק הדינים‪ ,‬אך ביום השלישי המצורף הוא שבת‪,‬‬ ‫שמעתי בשם הגאון בעל חתם סופר זצ"ל לפרש הסמיכות‬ ‫עי״ז יקימנו ונחיה לפניו ממש‪ ,‬היינו חיים של חסד‬ ‫זה לזה‪ .‬דאמרינן בגמ' (קדושין לב‪ ):‬תלמיד חכם שמחל על‬ ‫מלת השנה עם ה' הידיעה‪ ,‬וסיים עד אחרית שנה בלא‬ ‫שנאמר עליו למענך אלוקים חיים‪.‬‬ ‫כבודו‪ ,‬כבודו מחול‪ ,‬מפני שהתורה שלו והוא יגע בה‪ ,‬הוא‬ ‫ה' הידיעה‪ .‬ויבואר כי כן דרשו חז"ל (ר"ה טז‪ ):‬מרשית‬ ‫גם בעלים למחול על כבודו‪ .‬אבל מלך שמחל על כבודו‬ ‫השנה חסר א' מלמד שכל שנה שרשה בתחילתה יש‬ ‫כה יתן ה' וכה יוסיף‪ ,‬ונזכה כולנו יחד להכתב‬ ‫אין כבודו מחול‪ ,‬מפני שהכבוד אינו שלו‪ ,‬אלא בני מדינתו‬ ‫להם אחרית טוב בסופה‪ ,‬כלומר‪ ,‬אם יתעוררו בתחילת‬ ‫לחיים בירושלים‪ ,‬מתוך בריות גופא ונהורא מעליא‬ ‫נותנים לו הכבוד‪ .‬אולם זה נאמר רק במלך בשר ודם כמובן‪,‬‬ ‫ורוב רחמים וחסדים‪.‬‬ ‫השנה ויכנעו לבם לשוב אל ה' וישברו לבם הערל‪,‬‬ ‫אבל במלך מלכי המלכים הקב"ה הוא ראשון והוא אחרון‪,‬‬ ‫ויהיו כעניים ורשים בתחילת השנה‪ ,‬אז יחוס עליהם ה'‬ ‫א גיט געבענטשט יאר‬ ‫והוא מלך הכבוד והכבוד שלו הוא‪ .‬ממילא יכול למחול‬ ‫וישפיע עליהם שפע שנה טובה‪.‬‬ ‫המערכת‬ ‫אע"פ שחטאנו נגדו‪ .‬והיינו שאנו אומרים אבינו מלכנו‬ ‫וכן היא כוונת התקיעות שופר הוא להכניע לבבות‬ ‫חטאנו לפניך‪ ,‬ומחול לנו‪ ,‬ואי משום דמלך שמחל על כבודו‬ ‫אין כבודו מחול‪ ,‬אבל הרי 'אין לנו מלך אלא אתה'‪ ,‬והמלוכה‬ ‫ולעורר הנפשות לשוב‪ ,‬ואם כן אם מריעים בתחילה‬ ‫שלך היא‪ ,‬ותוכל למחול שפיר‪.‬‬ ‫ויתעוררו הלבבות להיות נכנע כעניים ודלים‪ ,‬אז יהיה‬ ‫ספרים חדשים מתורת רבינו החתם סופר‬ ‫שלא ייבש המעיין‬ ‫(זכרון למשה עמוד קכ"ו מהגר"נ הכהן שווארץ זצ"ל אבד"ק מאד‪ ,‬בשם‬ ‫להם אחרית ותקוה טובה וזוכים לשפע העליונה‪.‬‬ ‫רבינו החת"ס)‬ ‫(תו"מ השלם עמוד קצ"ג)‬ ‫שו"ת חתם סופר‬ ‫עם ביאור והוספות רבות ‪ -‬חלק אורח חיים [ב' חלקים]‬ ‫במהדורה חדשה ומפוארת‪ ,‬עם ביאור רחב המבאר כל‬ ‫חמירא בדברי מרן זי"ע‪ ,‬בתוספת תמצית הדינים העולים‬ ‫חייגו‪:‬‬ ‫טעמו וראו כי טוב‬ ‫מתורת מרנא החתם סופר זיע"א ‪1-605.615.70.10‬‬‫מאות שיעורים חדשים‪ ,‬שיחות‪ ,‬וסיפורי קודש‬ ‫מכל תשובה‪ ,‬והוספות רבות אחרות‪.‬‬ ‫קו היכל‬ ‫יצא לאור בעימוד משובב עין‪ ,‬קנקן חדש מלא ישן‪.‬‬ ‫יוצא לאור על ידי הרב דניאל בנימין ראטה‬ ‫שמעו ותחי נפשכם!‬ ‫החתם סופר‬ ‫הפצה על ידי הוצאת שבתי פרנקל ‪0527629003‬‬ ‫לשה"ק אידיש אנגלית צרפתית‬ ‫מחברי ספרים חדשים בתורת רבינו החתם סופר זכאים לפרסם את ספריהם‬ ‫ארץ ישראל‪:‬‬ ‫כמו"כ תוכלו בקו זה להירשם לקבלת הגיליון‪,‬‬ ‫במדור זה‪ ,‬לפרטים ניתן לפנות לאימייל‪chasamsofer3@gmail.com :‬‬ ‫‪0733.454.678‬‬ ‫ואפשרות מענה על מדור 'לחידודא'‬ ‫א‬ ‫מדור נושא פרסים‪:‬‬ ‫ואתפלפל כדת‬ ‫הגרלות מיוחדות בין המשיבים‬ ‫רּועה ִמ ְק ָרא ק ֶֹדׁש‬ ‫ַׁש ָּבתֹון זִ כְ רֹון ְּת ָ‬ ‫לחידודא‬ ‫טעם הגזירה שלא יתקעו בר"ה שחל להיות בשבת‬ ‫· מדברי גאוני הדורות המפלפלים בתורת רבינו ·‬ ‫· חידות ועיונים מתורת רבינו זי"ע ·‬ ‫בתוספות ר"ה (טז‪ ).‬הקשו איך תוקעים תקיעות‬ ‫למה גזרו משום שמא יעבירנו ולא אסרו משום שמא יתקן כלי שיר · לב"ש דלית להו 'מתוך שהותרה הוצאה לצורך'‪ ,‬א"כ נגזור 'שמא יעבירנו גם‬ ‫דמעומד ודמיושב והוא עבר על בל תוסיף‪,‬‬ ‫ביו"ט? · דברי רבינו בדעת הסמ"ג – גזירת שמא יעבירנו ד"א ברשות הרבים נתקנה על ידי משה רבינו‬ ‫וכתבו דאין לומר דלאחר שכבר יצא יד"ח תו‬ ‫לא הוי זמן המצוה וליכא בל תוסיף‪ ,‬זה אינו‬ ‫טעה בדבר מצוה ועשה מצוה‪ .‬וכדתנן להדיא בסוכה (מא‪):‬‬ ‫דברי מהר"ם פדווא שלא אסרו בשבת משום שמא יתקן כלי‬ ‫דהא אמרי' (שם כח‪ ):‬גבי ברכת כהנים דאם‬ ‫דאם הוציא הלולב מרל"ר בשבת של סוכות פטור משום טעה‬ ‫שיר דאילו כן היה צריך לאסור גם ביו"ט‬ ‫הוסיף ברכה נוספת יש בו איסור בל תוסיף‪,‬‬ ‫בדבר מצוה ועשה מצוה‪ ,‬ולכן אי"צ לגזור בו‪ .‬אלא דכיון דלא‬ ‫במתני' פ"ג דראש השנה (כט‪' ):‬יום טוב של ראש השנה שחל‬ ‫משום דאי מתרמי להכהן ציבור אחר מברך‬ ‫ידעי' בקיבעא דירחא‪ ,‬א"כ אפשר דאינו יו"ט ויהיה זה 'לא‬ ‫להיות בשבת במקדש היו תוקעין אבל לא במדינה'‪ ,‬ואמרי'‬ ‫אותם ולכן עדיין זמן מצוה הוא בשבילו‪ ,‬וה"נ‬ ‫עשה מצוה'‪ ,‬לכן גזרו‪ .‬ומטעם זה גם לא גזרו לב"ש ביו"ט אף‬ ‫בגמ' הטעם‪' ,‬כדרבה דאמר רבה הכל חייבין בתקיעת שופר‬ ‫אם מתרמי ליה להתוקע ציבור אחרינא תוקע‬ ‫דשייך בו איסור הוצאה‪ ,‬דאם יו"ט הוא גם אם ישכח ויוציא‬ ‫ואין הכל בקיאין בתקיעת שופר גזירה שמא יטלנו בידו וילך‬ ‫להם וא"כ אכתי זימני הוא‪ .‬ולכאו' תמוה דמה‬ ‫לאו מידי היא‪ ,‬דהא טעה בד"מ ועשה מצוה הוא‪ ,‬ואי חול הוא‬ ‫אצל הבקי ללמוד ויעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים והיינו‬ ‫שיתקע לציבור אחר שנית לאחר שכבר יצא‬ ‫הרי מותר להוציא‪.‬‬ ‫טעמא דלולב והיינו טעמא דמגילה'‪.‬‬ ‫הוא בעצמו הוא רק מטעם ערבות שעושה‬ ‫אמנם זהו בנוגע לאיסור שמא יעבירנו‪ ,‬אבל אי החשש היה‬ ‫ובמג"א (תקפ"ח סק"ד) ועוד אחרונים העתיקו קושיית מהר"ם‬ ‫מצותו של הזולת‪ ,‬ואינו דומה לברכת כהנים‬ ‫משום שמא יתקן כלי שיר‪ ,‬היינו תיקון כלים אחרים‪ ,‬כגון‬ ‫פדווא‪ ,‬דהא גם התקיעה בעצמה שבות היא‪ ,‬שמא יתקן כלי‬ ‫דמקיים הוא עצמו שנית את המצוה?‬ ‫תיקון נימא בכינור‪ ,‬וא"כ שפיר גזרו חז"ל‪ ,‬דהא אי יכשל‬ ‫שיר‪ ,‬וא״כ למה אמרו דאסור לתקוע בשבת גזירה שמא‬ ‫שו"ת חת"ס או"ח סי' קסז; שו"ת חת"ס או"ח סי' כב‬ ‫יעבירנו‪ ,‬נימא דאסור משום שמא יתקן כלי שיר‪ .‬ותירץ‬ ‫בגזירה זו ויתקן כלי שיר הרי אינו כלל מענין עשיית מצוה‪.‬‬ ‫מהר"ם פדווא‪ ,‬דהאי גזירה לא גזרו בתקיעת שופר‪ ,‬דא״כ לא‬ ‫בין המשיבים בחודש תשרי‪ ,‬תתקיים הגרלה‬ ‫ומעתה בזה גם ביו"ט יש לאסור דהא עה"צ דהוא יו"ט ויבא‬ ‫יתקעו לעולם‪ ,‬דגם ביו״ט שייך שמא יתקן‪ ,‬ונמצא שיעקרו‬ ‫לתקן כלי שיר הוי איסור‪.‬‬ ‫מ״ע מן התורה‪ ,‬אבל גזירה שמא יעבירנו לא שייך אלא בשבת‪,‬‬ ‫פרס שני‪:‬‬ ‫פרס ראשון‪:‬‬ ‫אמנם לכאו' תי' זה מתיישב רק עפ"י נוסח הרמב"ם (פ"ב ה"ו)‪,‬‬ ‫דהא ביו"ט שרי גם להעבירו ד"א‪ ,‬דמתוך שהותרה הוצאה‬ ‫דהחשש שמא יעבירנו הוא‪" :‬שמא יטלנה בידו ויוליכנה למי‬ ‫לצורך הותרה נמי שלא לצורך ולכן אין לגזור בזה רק בשבת‪.‬‬ ‫‪ 2‬זוכים כ"א בסך‬ ‫‪ 1,000‬ש"ח‬ ‫‪ 400‬ש"ח‬ ‫שיתקע לו‪ ,‬ויעבירנה ד"א ברה"ר"‪ ,‬דבזה שפיר הוי טעה בדבר‬ ‫והקשה המג"א על דבריו‪ ,‬דהא כתבו הרמב"ן והר"ן (מגילה ב‪:‬‬ ‫מצוה‪ ,‬אבל אי החשש הוא שילך אצל בקיא ללמוד כדגרסי'‬ ‫מדפה"ר) דאילו הוי ידעינן בקביעא דירחא לא היינו חוששים‬ ‫בגמ' דידן‪ ,‬יש לדון אם מקרי זה טעה בדבר מצוה [ועי' עוד דברי‬ ‫לחשש שמא יעבירנו ד"א לבטל מצוה דאו'‪ ,‬ורק משום דלא‬ ‫תשובות ניתן להחזיר באופנים הבאים‪:‬‬ ‫ידעינן בקביעא דירחא ושמא אינו יו"ט כלל‪ ,‬ונמצא תוקע‬ ‫רבינו סוכה מב‪ .‬ותוס' חדשים שם דדנו על גזירת שמא יעבירנו מצד טעה‬ ‫‪ .1‬בטלפון ‪ 1-605.615.70.10‬שלוחה ‪4‬‬ ‫בכדי‪ ,‬לכן אסרו לתקוע וליטול לולב בשבת‪ .‬ומעתה איך כתב‬ ‫(לאחר בחירת השפה)‬ ‫בדבר מצוה]‪.‬‬ ‫מהר"ם פדווא דאילו היה טעם הגזירה משום שמא יתקן כלי‬ ‫‪ .2‬במייל ‪CH3131325@gmail.com‬‬ ‫דברי הסמ"ג דגזירת שמא יעבירנו ד"א ברה"ר היא גזירה‬ ‫שיר היה לנו לגזור גם ביו"ט‪ ,‬הרי ביו"ט ודאי לא היינו גוזרים‪,‬‬ ‫יש לציין‪ ,‬שם‪ ,‬כתובת‪ ,‬טלפון‪ ,‬ומקום לימודים‪.‬‬ ‫קדומה מימות משה רבינו‬ ‫דליכא חשש קיבעא דירחא‪ ,‬שהרי ממנ"פ אי יו"ט הוא שפיר‬ ‫יש לשלוח כל תשובה בהודעה נפרדת‪.‬‬ ‫ושם באותו דיבור מתרץ רבינו באופן נוסף‪ ,‬והוא על יסוד‬ ‫תוקע‪ ,‬ואי אינו יו"ט הרי חול הוא‪ ,‬וכל החשש הוא רק בשבת‬ ‫והדרא קושיא לדוכתה‪ ,‬דגם אילו היו חוששים לכך לא היתה‬ ‫דברי הסמ"ג (עשין רכד)‪ ,‬דגזירת שמא יעבירנו ד"א ברה"ר היא‬ ‫נעקרת מצות שופר‪.‬‬ ‫גזירה קדומה‪ ,‬וכבר נגזרה בימי משה על ידי משה רבינו ע"ה‪.‬‬ ‫והיינו ממאי דאמרי' בפסחים (צ‪ ):‬דדעת רב דשוחטין וזורקין‬ ‫לב"ש דלא סבירא להו מתוך ‪ -‬א"כ נגזור גם ביו"ט שמא‬ ‫בקרב קדושים‬ ‫הפסח על טבול יום ואין שוחטין וזורקין על טמא מת אף ביום‬ ‫השביעי כל עוד שלא טבל‪ .‬ויליף לה רב מהא דכתיב בפרשת‬ ‫יעבירנו?‬ ‫ורבינו בדרשותיו (ח"ג דף לב ע"א) כתב ליישב תמיהה זו של‬ ‫· שבחי מרן זי"ע בפי צדיקי ומאורי הדורות ·‬ ‫פסח שני (במדבר ט‪ ,‬ו) 'ויהיו אנשים אשר היו טמאים לנפש ולא‬ ‫המג"א‪ ,‬דגם ביו"ט היה לחז"ל לאסור אי הוי חשש שיתקן‬ ‫יכלו לעשות הפסח ביום ההוא'‪ ,‬ומדכתי' 'ביום ההוא' משמע‬ ‫כלי שיר‪ ,‬ואף דאיכא ממנ"פ כנ"ל‪ ,‬אכתי יש לחשוש שמא‬ ‫דהיו ביום ז' לטומאתם ודוקא ביום ההוא לא יכלו הא למחר‬ ‫באמת יו"ט הוא‪ ,‬אך היות ואנו מסופקים בתרועה אי שברים‬ ‫המהרש"ם מברז'אן זצ"ל (ג)‬ ‫יכלו‪ ,‬ועכ"ז דחאם משה לפסח שני והרי דאין שוחטין על טמא‬ ‫או תרועה‪ ,‬נמצא דכל אחת מסופקת היא‪ .‬ומעתה כמו שכתב‬ ‫מת‪.‬‬ ‫הר"ן‪ ,‬דבשבת אנו חוששים לצד שבאמת אינו יו"ט ומחמת כן‬ ‫רואה בחלום ליל מכתב מהחת"ס אליו‬ ‫גוזרים שמא יעבירנו‪ ,‬הכא נמי כאן יש לחשוש בכל תרועה‬ ‫שיהיה לו אריכות ימים ושנים‬ ‫והקשו התוס' שם‪ ,‬דאם כן למה דחה אותם משה לפסח‬ ‫שיתקע דשמא זה אינו תרועה ושייך לגזור בו שמא יתקן (וכ"כ‬ ‫שני‪ ,‬היה לו להורות להם לטבול בו ביום ושוב יוכלו לשחוט‬ ‫בדגו"מ על דברי מג"א שם)‪.‬‬ ‫לזכרון‪ ,‬באדר שנת תרס״ו חלם לי שראיתי‬ ‫את אבי זלה״ה‪ ,‬וידעתי שהוא מעולם העליון‪,‬‬ ‫ולזרוק עליהם אף שהם טבולי יום‪ .‬ותי' דבאמת אולי עשו כן‪,‬‬ ‫אלא דיל"ע דבשבת כשיש ספק שמא אינו ר"ה‪ ,‬הרי יש צד‬ ‫ושאלתיו מה נשמע שם חדשות‪ ,‬והשיב‬ ‫אלא דאמר להם משה דאם לא יטבלו ידחו לפסח שני‪.‬‬ ‫שכלל לא יקיים המצוה‪ ,‬ולכן הסכימו חז"ל לגזור שמא‬ ‫כי אסור לגלות משם שום דבר‪ ,‬אבל באתי‬ ‫אבל הסמ"ג שם תי' על קושיא זו‪ ,‬דהיה בשנה ההיא שבת ערב‬ ‫יעבירנו‪ ,‬אך כאן בספק תרועה‪ ,‬הלא לבסוף כשיתקע את כל‬ ‫להודיעך כי עתה קראו אותך בשמים בשם‬ ‫פסח [שהרי א' ניסן היה ביום ראשון דעשר עטרות נטלה אותה היום]‪,‬‬ ‫התרועות ודאי יקיים את המצוה‪ ,‬וא"כ לא היה לחז"ל לגזור‬ ‫חמדת הזמן או חמדת העתים וכו׳‪ .‬וקודם‬ ‫ובשבת הרי אין זורקין מי חטאת‪ ,‬ולכן לא יכלו לטהר עצמם‪.‬‬ ‫בזה‪.‬‬ ‫פסח הנ״ל נחליתי מאוד‪ ,‬ובליל ער״פ חלם לי‬ ‫ואף דהטעם שאין זורקין בשבת פירשו לעיל מינה בפסחים‬ ‫אמנם גם לאחר ישובו של רבינו בזה‪ ,‬אכתי תמוה מה שהקשה‬ ‫שהובא לפני ספר מהגאון החת״ס‪ ,‬ושם נדפם‬ ‫(סט‪ ):‬משום גזירה שמא יעבירנו ד"א ברה"ר‪ ,‬עכ"ז מפורש דלא‬ ‫עוד רבינו (בחי' יומא סו‪ ):‬על עיקר דברי מהר"פ‪ ,‬והוא‪ ,‬על מאי‬ ‫מכתב אלי בזה״ל "ידע רו״מ שהודיעו לי מן‬ ‫התיר להם משה להזות בשבת‪ .‬ועל כרחין דגזירה זו מימות‬ ‫דנקיט דאילו היה גזירה זו קיימת גם ביו"ט‪ ,‬לא היו חז"ל‬ ‫השמים שיהי' לרו״מ עוד אריכות ימים ושנים"‪.‬‬ ‫גוזרים בזה אף בשבת דא"א לחלק ביניהם‪ ,‬ותמה רבינו דמה‬ ‫משה היא‪ .‬ואף דהיא רמוזה בתורה מדרבנן הוי‪ .‬וכ"כ רבינו‬ ‫כת"י הנדפס בקונטרס בן יכבד אב בריש תכלת מרדכי‬ ‫בכך שישנו לגזירה זו ביו"ט‪ ,‬הרי שפיר י"ל דביו"ט דלהדיא‬ ‫במקומות רבים בדעת הסמ"ג‪.‬‬ ‫בקיאות אף במעשה‪-‬ביכע"ל על החתם סופר‬ ‫התירתו תורה לא רצו חז"ל לאסור‪ ,‬אבל כשחל בשבת‪ ,‬גזרו‬ ‫ומעתה‪ ,‬יישב רבינו אף תמיהת המהר"ם פדווא דכיון דגזירת‬ ‫משום איסור שבת‪.‬‬ ‫וסיפר [הגאון רבי העניך פאדווא זצ"ל‬ ‫שמא יעבירנו קדומה היא מימות משה ואילך‪ ,‬לכן נקטו גזירה‬ ‫גאב"ד לונדון] שיהודי מארץ הגר שאת‬ ‫ויש להוכיח כן‪ ,‬שהרי מה שביו"ט ליכא גזירת שמא יעבירנו‪,‬‬ ‫זו ולא גזירה משום שמא יתקן כלי שיר דמאוחר מינה‪.‬‬ ‫היינו משום דס"ל לב"ה מוציאין את הלולב ביו"ט משום‬ ‫שמו הזכיר ולא קלעתיו שאל את הגאון‬ ‫מברעז'אן האם מותר לאכול הסרדינן הבאים‬ ‫והנה ככל החזיון הזה כתבו אחרונים רבים בדעת הסמ"ג דס"ל‬ ‫דמתוך שהותרה הוצאה כו'‪ .‬ויש לתמוה דהא ב"ש לית להו‬ ‫מפורטוגל [היה בזה נידון של בישול עכו"ם]‪ .‬הגאון‬ ‫דגזירת שמא יעבירנו נהגה מימות משה‪ ,‬וכן כתב הפנ"י בריש‬ ‫מתוך‪ ,‬ולדידהו שייך גזירת שמא יעבירנו ביו"ט כמו בשבת‬ ‫זצ״ל הקפיד קצת אצלי שואלים שאלה כזו?‬ ‫פ"ד דראש השנה (כט‪" ):‬אשכחן כה"ג טובא שיש כמה שבותין‬ ‫ממש‪ ,‬וא"כ לדברי מהר"פ איך גזרו חז"ל בשבת ולא ביו"ט‬ ‫האם היייתי בשפאניאן או פורטוגאל? האם‬ ‫שאסורין מדאורייתא כמ"ש הסמ"ג לענין הזאה לטמאי נפש‬ ‫[ומוכח או כדברי רבינו כאן‪ ,‬או כדכ' המג"א בשם הר"ן דהחשש הוא משום‬ ‫יודע משהו על זה? ואחרי רגע התיישב ־‬ ‫שהיו בימי משה אף על גב שאינו אלא שבות והרבה גדולים‬ ‫דאין בקיאין בקיבעא דירחא‪ ,‬ולכן ביו"ט ליכא חשש]‪ .‬ועי' קובץ אוצרות‬ ‫אמר להשואל חכה נא רגע‪ .‬הוא עבר למדף‬ ‫הסכימו עמו‪ ,‬ומייתי ראיה מדאמרינן בפרק במה מדליקין משה‬ ‫הסופר (ח"ה עמ' יא) שהובא כת"י תלמיד רבינו זי"ע שנגע‬ ‫הספרים שלו ופשפש ומצא קונטרס שרצה‬ ‫גזר כמה גזירות ותיקן כמה תקנות‪ ,‬וא"כ ה"נ לענין הך שבות‬ ‫בראיה זו בשם רבינו‪.‬‬ ‫בו‪ - .‬והי׳ זה כדבריו של הג"ר העניך (שליט״א)‬ ‫דתקיעה י"ל ג"כ כן וכן מבואר בכמה מפרשים קדמונים"‪ .‬וכ"כ‬ ‫[זצ"ל] ‪ -‬א מעשה ביכעל‪ ,‬והראה להשואל‬ ‫בשמא יעבירנו הוי טעה בדבר מצוה ועשה מצוה‪ ,‬משא"כ‬ ‫ששם מסופר שהח"ס זי״ע נהנה מאכילת‬ ‫במשנת חכמים למהר"ם חאגיז (אות תקלח‪-‬תקלט) דגזירת שמא‬ ‫בשמא יתקן כלי שיר‬ ‫סארדינען הפורטוגזים‪ ,‬ואמר לו לך יהודי‬ ‫יעבירנו בשופר קדומה מימות משה רבינו‪ .‬אמנם עי' שם‬ ‫ובשו"ת (או"ח סי' רח) כתב רבינו ליישב באופ"א‪ ,‬ורהיטת דבריו‪,‬‬ ‫הונגריא אין לך מה לשאול הלא רבן של כל‬ ‫בהמשך דברי רבינו שדחה וצידד דאם גזירת שמא יעבירנו‬ ‫דמה שכתבו הראשונים דאילו הוי ידעי' בקיבעא דירחא לא‬ ‫ישראל הח״ס אכלם‪...‬‬ ‫נתקנה בימות משה‪ ,‬הרי גם גזירת שמא יתקן כלי שיר אפשר‬ ‫היו חז"ל גוזרים שמא יעבירנו בשבת‪ ,‬היינו משום דאז גם‬ ‫סופרי המלך‪ ,‬זכור לאברהם עמ' יב‬ ‫דנתקן אז ע"ש‪.‬‬ ‫אילו היה מוציא ומעביר ברה"ר לא היה בו איסור‪ ,‬דהוי ליה‬ ‫ב‬ ‫מאטערסדארף (ב)‬ ‫תולדותיו‬ ‫· פרקי חייו של רבינו זיע"א ·‬ ‫הגאון רבי גרשון חיות‪-‬בוכשטיין [תקכ״ח‪-‬תקכ״ט]‬ ‫במאטערסדארף העיר והאם בישראל‪ ,‬שמשו שם ברבנות מאז ומעולם אנשי שם גדולי‬ ‫היה גאון מפורסם בדורו‪ .‬לפני כן היה רב בהוצנפלוץ ודיין ב"ועד ארבע ארצות"‪ .‬נשאר‬ ‫הדור‪ ,‬והם הם אלו שביססו את רוח התורה והקדושה שם עד שהיתה עיר גדולה לאלוקים‪.‬‬ ‫בקהילה רק זמן קצר‪ .‬מכאן עבר לכהן כרב מדינת מעהרין בניקולשבורג‪ ,‬ושם נפטר‬ ‫בפרק זה נסקור בקצרה את רשימת הרבנים שנודע לנו על רבנותם במאטערסדארף‬ ‫בשושן פורים תקמ״ט‪.‬‬ ‫בטרם עלה רבינו על כס הרבנות‪.‬‬ ‫הגאון רבי ירמיה רוזנבוים זצ״ל [תק"מ‪-‬תקנ"ו]‬ ‫רבני מאטערסדארף שנים ת"י‪-‬ת"צ‬ ‫הרב ירמיה רוזנבוים (מאטערסדארף) הגיע מפולין‪ .‬היה מכונה בשם "דער גרויסער ר׳‬ ‫רבה הראשון שמוזכר בפנקס הקהלה משנת ת״י‪ ,‬היה הגאון רבי משה מאטרסדארפער‬ ‫ירמיה" (על שם שמשכמו ומעלה גבוה היה מכל העם)‪ .‬לפני בואו למאטרסדורף בשנת תק״מ‬ ‫זצ״ל‪ ,‬נלב״ע בג׳ תשרי שנת ת״כ‪ .‬אחריו כיהן הגאון רבי אלעזר זצ״ל שהיה זקינו של‬ ‫כיהן כאב״ד אסאד (לפי גירסה אחרת נתמנה לאב״ד מאטרסדורף כבר בשנת תק״ל)‪ .‬החזיק ישיבה‬ ‫הגאון המפורסם רבי אלעזר קליר בעל "אור חדש"‪ .‬והיה לכאו' הרב האחרון של‬ ‫חשובה בעיר‪ .‬בזמן כהונתו נפתח בית הספר היהודי בקהילה‪ .‬את קהילת מאטרסדורף‬ ‫הקהילה הישנה לפני הגירוש בשנת תל״א‪.‬‬ ‫עזב בשנת תקנ״ו‪ .‬בין תלמידיו במאטרסדורף היה הרה"ק רבי שמחה בונים מפשיסחא‬ ‫משנת תנ״ג מילא את תפקיד הרב בפועל רבי שמשון ורטהיימר‪ ,‬שמונה אז לרב‬ ‫זצ"ל‪ .‬לאחר מכן נתמנה לאב״ד סאנטוב‪ .‬נפטר ביום ד׳ אב תקס״ה בעיר דעברצין‪ ,‬ונטמן‬ ‫מדינת אונגארי"ן‪ .‬בשנת תע"ג נתקבל הגאון רבי צבי הירש ליסקער זצ״ל לרב ומורה‬ ‫בעיר שאמשון הסמוכה‪ .‬חיבר את הפירוש "מודעא רבא" על ספר "מודעא ואונס" של‬ ‫במאטרסדורף‪ .‬בשנים תפ"א‪-‬תפ"ז כיהן ברבנות הגאון רבי מרדכי גימפל מניקלשבורג‪.‬‬ ‫רבי חיים שבתי (מהרח״ש)‪ .‬פירוש זה נדפס לצד הפירוש "מודעא זוטא" מבנו רבי יואב‬ ‫בנוסף‪ ,‬הגאון המפורסם רבי מאיר א״ש זצ״ל בעהמ״ח "פנים מאירות" נתקבל לאבד״ק‬ ‫(לבוב תקנ״ח)‪ .‬תשובותיו של רבי ירמיה נדפסו בספר "אמרי נועם" של בנו‪.‬‬ ‫אייזנשטאט בשנת תע״ז‪ ,‬ובתמיכתו השתתפו אז אנשי ה"שבע קהילות" ‪ -‬ביניהם‬ ‫הגאון החסיד רבי ישכר בער בלאך זצ״ל [תקנ"ו‪-‬תקנ"ח]‬ ‫קהילת מט״ד‪ .‬בקהלות אלו היה מבקר כפעם בפעם לפקח‪ ,‬לדון ולפשר ביניהם‪ .‬כך‬ ‫נמשכה הנהגה זו כשהוא מכהן כ"רב הכולל" על שבע הקהלות עד לפטירתו בשנת‬ ‫רבה האחרון של מאטערסדארף בטרם נקרא שם רבינו לכהן פאר‪ ,‬היה הגאון החסיד‬ ‫תק״ד‪.‬‬ ‫רבי ישכר בער בלאך זצ״ל "הנקרא בפי כל מו״ה בער חסיד"‪ ,‬היה בנו של הגאון‬ ‫החסיד המפורסם מו״ה שמשון חסיד ז״ל מאלטונא־האמבורג בעל "נזירות שמשון"‬ ‫הגאון רבי אריה ליב פראנקפורטר‪-‬שאטין זצ"ל [ת"צ‪-‬תצ"ז]‬ ‫ו"תוספות חדשים" על המשניות‪ .‬למד באלטונה אצל הגאון רבינו יהונתן אייבשיץ‬ ‫בשנת ת״צ החלה תקופת רבנותו של הגאון רבי ארי׳ ליב פראנקפורטר זצ״ל‪ .‬הוא היה‬ ‫זצ״ל ובהאמבורג אצל הנודב"י‪ .‬התנהג בחסידות ועסק בקבלה‪ .‬עמד בקשרי שו״ת‬ ‫חתנו של הגאון מהרשש״ך אב״ד פראנקפורט בעל המחבר ספר "כוס ישועות"‪ .‬ואף‬ ‫עם רבו ה"נודע ביהודה" ועם בעל ה"חתם סופר"‪ .‬שימש רב בקהילות אייבניץ‪ ,‬גויטיין‬ ‫כינו שם משפחתו 'שאטין' כשם חמיו‪ .‬בזמנו החלה תקופת הזוהר של תולדות הרבנות‬ ‫שבמעהרין (תקכ״ח)‪ ,‬טוביטשוי (תקל״ח)‪ .‬סעמניץ שבסלובקיה (תק"מ ואילך) שם אף סידר‬ ‫במאטרסדורף‪.‬‬ ‫קידושי רבינו בזיוו"ר שהיה בסעמניץ בעת שבתו שם‪ .‬בוסקוביץ (תקנ"ג)‪ .‬לעת זקנותו‬ ‫בשנת תקנ״ו נקרא לכהן ברבנות מאטערסדארף‪ ,‬ובה נפטר ביום ט״ז בשבט תקנ״ח‪.‬‬ ‫בשנת ת״צ נתמנה רבי אריה יהודה ליב לרבה של מטארסדורף‪ .‬עמד בקשרי שו״ת עם‬ ‫מחבר ספר "בינת ישכר" ‪ -‬דרשות (פראג תקמ״ה)‪.‬‬ ‫מהר״ם א״ש מאייזנשטאט‪ ,‬שהעריכו מאד‪ .‬כתב חידושי תורה‪ ,‬פסקים ותשובות בכל‬ ‫מקצועות התורה‪ .‬ספרו עליו שעבר על הש״ס ארבעים ושתיים פעמים‪ ,‬בעמידה‪ .‬הוציא‬ ‫רבינו החתם סופר זי"ע בהספידו עליו קורא בשבחו ואומר‪" :‬הרב החסיד הגדול בן חסיד‬ ‫לאור מהדורה חדשה של תלמוד בבלי (אמסטרדם ופרנקפורט דמיין ת״פ‪-‬תפ״ב) בה הוסיף‬ ‫ה׳ מוהר״ר בער בלאך אב״ד דק״ק מאטרשדארף‪ ,‬אשר לרוב חסידותו נאמר עליו אחרי‬ ‫הגהות ומראי מקומות‪ .‬כמו כן כתב פירוש לי״ג מידות של רבי ישמעאל‪ .‬נפטר י״ט טבת‬ ‫מות וימות‪ ,‬אחר שכבר המית עצמו מכל תאות העולם הזה חזר ומת בקדושה וטהרה‪,‬‬ ‫תצ״ז‪ ,‬ונקבר במאטערסדארף‪.‬‬ ‫וראויים היו כל ישראל להתכפר בו"‪.‬‬ ‫בצוואתו מזהיר הגאון ז״ל לבני קהלתו שבשבת ויו״ט לא יכבו את הנרות בבית הכנסת‬ ‫הגאון רבי נתן נטע פראנקפורטער זצ"ל [תצ"ז‪-‬תקכ"ח]‬ ‫על ידי נכרי‪ ,‬ומבטיח שכאשר יקיימו צוואתו וח״ו תבא על העיר שריפה‪ ,‬ישתטחו מיד‬ ‫את מקומו מילא בנו הגאון רבי נתן נטע זצ״ל‪ ,‬התייתם בגיל צעיר ומילא את מקום‬ ‫על קברו וינצלו ותפלתם לא תשוב ריקם‪ .‬קרה פעם‪ ,‬ובני הקהלה עברו על צוואת רבם‬ ‫אביו ברבנות בהיותו בן י״ג שנים בלבד‪ .‬היה מקובל ידוע בזמנו‪ .‬בזמן כהונתו עבר‬ ‫הגאון החסיד ז״ל‪ ,‬ואכן פרצה דליקה בעיר‪ ,‬ולתמהונם הרב של אנשי הקהלה חפשו הם‬ ‫רדיפות מצד כאלו שחשדו בו בשבתאות‪ ,‬נפטר בשנת תקכ״ח ונקבר בבית החיים‬ ‫אחר קברו ולא מצאוהו‪ ,‬ויהי הדבר לפלא‪.‬‬ ‫במאטערסדארף‪ ,‬אך על מצבתו לא הוזכרה רבנותו מחמת המחלוקות‪.‬‬ ‫לשון קדשו‬ ‫ענינא דיומא‬ ‫ובכן תן כבוד‬ ‫ניצוצי אור על פרשת השבוע‬ ‫· שביבי אור מחיי רבינו בתקופה זו ·‬ ‫בלשון קדשו של רבינו זי"ע‬ ‫הבעל קורא המיוחד‬ ‫למה מתפללין "וכל בני בשר יקראו בשמך" הא אם כן לא נהיה מובדלים מהם · ביאור כפל‬ ‫מתופסי משוט בים התלמוד‪ ,‬עד אשר‬ ‫אצל רבינו החתם סופר זיע"א‬ ‫ימים‬ ‫הענין "הוא אלוקינו" "אמת מלכינו" · לקבל מלכותו מאהבה ולא מיראה‬ ‫חלה את חוליו אשר נפטר בו‪ ,‬בא לבקרו‬ ‫נוראים היה בעל קורא מיוחד בימים‬ ‫כבוד קדושת רבינו הגדול בעל חתם סופר‬ ‫הנוראים‪ ,‬כמו שכתב הגר"י‬ ‫זצ"ל‪ ,‬ומצאו שהוא מלא וגדוש בכל אפיקי‬ ‫ווייס ראב"ד ווערבוי זצ"ל‪ ,‬בספרו אבני‬ ‫ובכן תן פחדך ובכן תן כבוד‪ .‬כבר הקשיתי לשאול (ראה דרשות דף שנ"ב טור ב' ד"ה עלינו)‬ ‫הש"ס‪ ,‬ושישנם לו כמה קונטרסים מלאים‬ ‫בית היוצר (סי' כ"ה‪ ,‬והובא גם באלף כתב ח"ב‬ ‫אם אנו אומרים עלינו לשבח על שהבדילנו מן העמים‪ ,‬איך מתפללים אחר כך וכל‬ ‫חידושים‪ ,‬ולזאת כאשר הספידו מרנא‬ ‫עמו' קצ"ז) בזה"ל‪" :‬הצדיק וחסיד התמים‬ ‫בני בשר יקראו בשמך אם כן אין אנחנו ראשית‪ .‬וי"ל ליישב הוא אלוקינו אמת מלכנו‬ ‫ז"ל ביקש ממנו מחילה וכיבדו בתואר‬ ‫מו"ה יוסף לעצאטע זצ"ל‪ ,‬תלמיר מובהק‬ ‫הוא כפל ענין‪ ,‬ועוד מה לשון אמת מלכנו‪ ,‬די באומרו הוא מלכינו אפס זולתו‪ .‬אבל‬ ‫"מורינו" בתוך ההספד‪ ,‬והגיד לסביביו‬ ‫למרנא הגאון מהרם ברבי זצ"ל‪ ,‬הוא היה‬ ‫תואר מלך הוא על ב' אופנים‪ ,‬א' רק לשון מושאל ואיננו מלך באמת‪ ,‬והוא מכח תקפו‬ ‫שלא ידע את יוסף שהוא ת"ח גדול כ"כ‬ ‫מצדיקים בנעלם‪ ,‬והוא היה קורא בתורה‬ ‫וגבורתו‪ ,‬על כן נכנעים לפניו ומקבלים עולו על צוואריהם‪ ,‬והוא דיין ואלוקים באמת‪,‬‬ ‫זי"ע ונתצב"ה"‪.‬‬ ‫בימים נוראים וד' פרשיות לפני מרנא‬ ‫אך לא מלך באמת‪ ,‬אלא על דרך שאלה‪ .‬אך יש שמקבלים מלכותו מחמת שהוא‬ ‫בעל החתם סופר זצ"ל בלי קבלת פרסה‪,‬‬ ‫ראוי אפילו בלא יראת עונש וציפוי שכר‪ ,‬וזהו מלך באמת‪ .‬וזהו החילוק בין מלכות‬ ‫ובענין זה יש לציין מש"כ רבינו בתוך‬ ‫וקריאתו היתה בדקדוק גדול לקרות‬ ‫נמרוד וחביריו ובין מלכותו של אברהם אבינו ע"ה שהמליכוהו עליהם וקראוהו נשיא‬ ‫תשובתו (שו"ת חתם סופר ח"ו סימן פ"ו) אודות‬ ‫כנקודתן וכהילכתן‪ ,‬ומסדר קריאתו היה‬ ‫אלוקים אתה בתוכינו (בראשית כ"ג‪ ,‬ו')‪.‬‬ ‫נגינת הטעמים בראש השנה בקריאת‬ ‫משמעות להכתובים על דרשות חכז"ל‪,‬‬ ‫והנה השי"ת אנו מכירים משני צדדים‪ ,‬הוא אלוקינו ואין עוד מטעם שהוא דיין‬ ‫התורה‪ ,‬וזל"ק‪" :‬ואני לא ידעתי שום שינוי‪,‬‬ ‫והיה נזהר מאוד בטעמי הפסוקים לקרותן‬ ‫שופט וכל יכול‪ ,‬וגם אמת מלכינ"ו באמת ולא על דרך השאלה‪ ,‬כי לאהבתינו אותו‬ ‫כי לעולם מנגנים זרקא כמשפטה וסגול‬ ‫כהלכה‪ ,‬והיו הנקדנין כוספי"ם אותו על‬ ‫ית"ש אנו מקבלים מלכותו לא לעול כי אם לשבע רצון‪ ,‬ובתחלה אנו מקבלים עול‬ ‫כמשפטו‪ ,‬רק בט"ב מנמיך קולו כאבל‬ ‫כך לשמוע ממנו קריאתו בספר התורה‪,‬‬ ‫מלכות שמים באמרנו שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד‪ ,‬ואחר שקבלנו עול חוזרים‬ ‫המדבר‪ ,‬ובראש השנה ויום כפור כעומד‬ ‫גם מירר יוסף לבכות בכיה רבה ביום‬ ‫ואומרים ואהבת את ה' אלוקיך‪ ,‬לא לעול כי אם לאהבה ורצון‪ .‬ועל כן אנו מסיימים על‬ ‫נידון לפני המלך‪ ,‬ובמגילת אסתר בניגון‬ ‫צום הקדוש והנורא יום הכיפורים‪ ,‬בעת‬ ‫כן נקוה לראות מהרה וגו' לתקן עולם במלכות שדי‪ ,‬היינו מלכות של כח וגבורה‪ ,‬לא‬ ‫של לב שמח‪ ,‬ובס' יוסיף אומץ איתא‬ ‫קרא פרשת אחרי מות נתמלאה דמע כל‬ ‫שיזכו הם להכיר אהבת ה' כאברהם אבינו ע"ה וזרעו‪ ,‬והיינו מה בינינו לאומות העולם‪.‬‬ ‫שהיה מקובל על כל מגילה מה' מגילות‬ ‫היריעה מהספר תורה מריבוי דמעותיו‬ ‫וזהו ובכן תן פחדך על כל מה שבראת‪ ,‬לא מלכות של אהבה‪ ,‬ובכן תן כבוד לעמך‪ ,‬כי‬ ‫ניגון אחר‪ ,‬אבל לעולם הנגינה נשארת‬ ‫ששפך על אבודהון דצדיקיא כמובא‬ ‫הם אוהבי ה' באמת‪.‬‬ ‫במשפטה בלי שום שינוי‪ ,‬רק השינוי‬ ‫במגן אברהם (פתיחה לסי' תרכ"א משמיה‬ ‫(דרשות דף שס"ז ע"א ד"ה ובכן)‬ ‫בהרמת קול כמקובל לנו מאבות אבותינו"‪.‬‬ ‫דזוה"ק והאר''י ז"ל)‪ .‬ולא התוודע לאיש שהוא‬ ‫ג‬ ‫מכתב ההגנה של יורש העצר‬ ‫היכל המעשה‬ ‫הליכות והנהגות‬ ‫· עובדות וסיפורי הוד מקדושת רבינו זי"ע ·‬ ‫· מדברי ומנהגי רבינו זי"ע ·‬ ‫שחיתות חמורות‪ ,‬עד שהוא סולק מכל תפקיד ממשלתי‪.‬‬ ‫ההוד וההדר‪ ,‬הפאר והמלכות‪ ,‬היו מעל ומעבר למה שאדם‬ ‫עניני ראש השנה שחל בשבת‬ ‫בעיניים כלות הוא נאלץ לראות כיצד אלו שהיו עד‬ ‫יכול לדמיין‪ ,‬מיטות זהב וכסף על רצפת בהט ושש‪ ,‬וכל מה‬ ‫לאחרונה עבדים פשוטים בארמון‪ ,‬ירשו את כסאו‪ ,‬ואילו‬ ‫שיש לעולם‪-‬הזה להציע‪.‬‬ ‫הוא הפך לעבד המשועבד תחתם‪.‬‬ ‫ביטול מצות עשה בשביל גזירת חכמים מפני כך ראוי‬ ‫אך לגודל הכאב‪ ,‬אווירה עכורה נשבה תמיד בארמון‪.‬‬ ‫שיעלה זכרונינו לטובה‬ ‫תאוות הנקמה של השרים החדשים‪ ,‬העבדים לשעבר‪,‬‬ ‫העבדים היו מלאי קנאה ומרירות כלפי יורש העצר‪ ,‬בן‬ ‫בעקדת יצחק היה גדול כוחו של יצחק מכוחו של‬ ‫החלה לבעור‪ ,‬ובהזדמנות הקרובה כאשר המלך הכריז‬ ‫זקוניו של המלך‪ ,‬שקיבל מהמלך כוח וסמכות ללא גבול‪,‬‬ ‫אברהם‪ ,‬כי אברהם היה בעצמו הנביא ושמע כן מפי‬ ‫שוב על וועדת ביקורת‪ .‬הוסיפו להעליל עלילות על בן‬ ‫וכל ניהול המדינה היה מופקד בידיו‪.‬‬ ‫הגבורה‪ ,‬אבל יצחק מסר נפשו והאמין לאביו אף לעבור‬ ‫המלך‪ ,‬במטרה להשפילו עד לעפר‪.‬‬ ‫אם לא די בשנאתם של העבדים‪ ,‬התמודד המלך גם עם‬ ‫על ד"ת ולהישחט לפני ה'‪ ,‬וזכות זו אנו מזכירים בשופר‬ ‫לצערו הרב‪ ,‬הפעם לא היה יכול בן המלך להיכנס‬ ‫אווירה מתוחה בתוך המשפחה‪ .‬משום שמלך זה‪ ,‬הספיק‬ ‫של איל‪ .‬וזהו גם בר"ה שחל בשבת‪ ,‬כאשר אנו מבטלים‬ ‫ולהתייעץ עם אביו‪ ,‬שכן מאז חשיפת פרשיית השחיתות‪,‬‬ ‫במשך חייו לעמוד כמה פעמים תחת החופה‪ ,‬ומכל זיווג‬ ‫מצות עשה בשביל גזירת חכמים‪ ,‬הוא כמסירות נפש זו‪,‬‬ ‫שמר המלך על ריחוק ממנו‪.‬‬ ‫נולדו לו כמה בנים‪ ,‬אלא שבנים אלו זכו ליחס משפיל‪,‬‬ ‫ובעבור כך לבד ראוי שיעלה לנו זכרונינו לטובה כמו‬ ‫לעומת הבן הצעיר‪ ,‬זה שנולד למלך מזיווגו האחרון לאחר‬ ‫השופר עצמו (תו"מ השלם פרשת וירא דף ע' ד"ה ויעקד‪ .‬וע"ע‬ ‫בצערו הרב‪ ,‬נעמד בן המלך סמוך לחלון חדרו של אביו‪,‬‬ ‫בשו"ת חת"ס או"ח סי' ר"ח ד"ה והנה)‪.‬‬ ‫וזעק פנימה בקול מר‪ :‬אמת אבא שאתה לא רואה בי עוד‬ ‫כמה שנות ציפייה‪ ,‬שרק הוא זכה לגילויי חיבה בלתי‬ ‫בן‪ ,‬אני בסך הכל עבד פשוט‪ ,‬אבל איך תוכל להתעלם‬ ‫מוסתרים‪ ,‬וזכה לתואר 'משנה למלך ויורש העצר'‪.‬‬ ‫זכות השבת מגין כמו שופר‬ ‫מהצרות והתלאות‪ ,‬הרדיפות וההשפלות‪ ,‬שאני סופג מדי‬ ‫הבנים שסבלו ממעמד נחות יותר‪ ,‬כמו גם העבדים‬ ‫זכות השבת עצמו מגין עלינו כמו שופר‪ ,‬וזהו "זכרון‬ ‫יום‪ .‬אלו שהיו בעבר עבדים תחתי‪ ,‬הם הפכו לי לאדונים‪"...‬‬ ‫שנאלצו להיכנע ליורש העצר‪ ,‬היו מלאי קנאה וחמיצות‪,‬‬ ‫תרועה" אף שאין תרועה באמת רק זכרונו יעלה‪ ,‬כבר‬ ‫כשמוע המלך את קול הבכי של בנו‪ ,‬נכמרו רחמיו‪ ,‬הוא‬ ‫ולא חדלו מלשלוח חיצי ביקורת על כל אמירה ותנועה‬ ‫מגין עלינו (דרשות דף שס"א ע"א ד"ה ונתבאר)‪ .‬ובאמת השבת‬ ‫ניגש אל החלון ואמר לו‪" :‬שמע בני! כתוב לי אגרת‪ ,‬בו‬ ‫של יורש העצר‪.‬‬ ‫עצמו משבית וממתיק הדינים לגמרי ומהפכם לרחמים‪,‬‬ ‫תביע חרטה על המעשים הפסולים שעשית‪ ,‬תתחייב‬ ‫לעתים קרובות הם הביאו לפני המלך דברי רכילות על‬ ‫ולכן אין צריכים לתקוע (דף שנ"ט ע"א ד"ה כתיב)‪ ,‬כי בשבת‬ ‫לחזור למוטב; תציין כל מה שעבר עליך בשנים האחרונות‪,‬‬ ‫יורש העצר שהוא מועל בתפקידו‪ .‬אולם המלך באהבתו‬ ‫אין מוציא הקב"ה כביכול דבר רע מפיו כאשר דן את‬ ‫ואני מצדי אשתדל לסגור את התיקים נגדך‪ ,‬עקב הבעת‬ ‫לבן זקוניו‪ ,‬דחה את דבריהם על הכסף‪ ,‬וגם המלכה‪ ,‬אמו‬ ‫העולם‪ ,‬ואף כאשר ירצה לגזור דין לרשע רח"ל למיתה‪,‬‬ ‫חרטה מצד הנידון"‪.‬‬ ‫של יורש העצר‪ ,‬הייתה מלמדת תמיד זכות על בנה אהובה‪.‬‬ ‫לא יאמר פלוני ימות‪ ,‬אלא "פלוני יחיה עד יום פלוני"‪,‬‬ ‫"זאת ועוד" יעץ לו המלך "הזדרז למסור לי מכתב זה‬ ‫*‬ ‫והוא הפרש רב‪ ,‬כי מדיבור טוב יוצא טוב‪ ,‬ומדיבור רע‬ ‫יוצא רע (דרשות דף שס"א ע"ב ד"ה ר"פ)‪.‬‬ ‫בטרם יבואו יריביך עם תיקי התביעה‪ ,‬כי כאשר יבואו‬ ‫שנים עברו‪ ,‬והמלך החליט כי לטובת המדינה יש להעמיד‬ ‫ויראו שהמלך כבר חרץ את דינך לטובה‪ ,‬הם יחששו לצאת‬ ‫כמה חוקרים ומבקרים‪ ,‬שיבדקו היטב את הנעשה‬ ‫עונג שבת ושמחת הנפש מביא מחילת עונות כמו שופר‬ ‫נגד החלטת המלך"‪.‬‬ ‫בלשכות הממשלה השונות‪ ,‬ויבדקו שאין כספים הנעלמים‬ ‫גם בראש השנה שחל בשבת שאין תוקעים בו בשופר‪,‬‬ ‫*‬ ‫ללא ביקורת הוגנת‪.‬‬ ‫מחילת יום הכפורים תעמוד במקומה‪ ,‬כמו בחול‬ ‫בני המלך והעבדים צהלו למשמע הבשורה‪ .‬הם ראו בכך‬ ‫שתוקעים בו בשופר‪ ,‬וזאת בזכות עונג שבת ושמחת‬ ‫משל זה‪ ,‬אמר רבינו החתם סופר זי"ע‪ ,‬כהוראה על סדר‬ ‫הנפש אשר בו (תו"מ דברים עמו' קצ"ד ד"ה וכל זה‪ .‬וע"ש כי יש‬ ‫עבודתנו בראש השנה‪:‬‬ ‫הזדמנות להדיח את יורש העצר‪.‬‬ ‫לעורר שאותם האנשים שכל השנה אין מאזינים לדרשות חז"ל ויעברו‬ ‫כאשר הוציא הקב"ה אותנו ממצרים‪ ,‬בחר בנו מכל עם‬ ‫הם קבעו פגישה עם המלך וטענו בפניו‪" :‬מלך במשפט‬ ‫על גזירות ושביתות‪ ,‬ועתה יקיימו דברי חז"ל שלא לתקוע נגד מ"ע של‬ ‫ורוממנו מכל לשון‪ ,‬והעמידנו מעל כל השרים והמדינות‪.‬‬ ‫יעמיד ארץ! ועדת הביקורת צריכה להקיף את כולם‪ ,‬מקטן‬ ‫שופר‪ ,‬ואיך יגן עליהם מצוה דרבנן אשר קל בעיניהם לעבור עליה‪,‬‬ ‫אמנם המקטרגים חפצים לדבר סרה עלינו‪ ,‬אולם הקב"ה‬ ‫ועד גדול‪ .‬אנו דורשים שגם יורש העצר‪ ,‬יעמוד בפני ועד‬ ‫ע"ש)‪.‬‬ ‫באהבתו אלינו דוחה דבריהם ומלמד עלינו זכות‪.‬‬ ‫החוקרים"‪.‬‬ ‫שבת שקול נגד שופר‬ ‫אולם ביום ראש השנה‪ ,‬יום הכסה‪ ,‬הקב"ה כביכול מתרחק‬ ‫המלך לא אהב את הרעיון‪ ,‬אבל לא נותרה לו ברירה‪ ,‬והוא‬ ‫ג' מצות מבלבלים ומגרשים השטן‪ ,‬והם שופר‪ ,‬מילה‪,‬‬ ‫ומתכסה ממקום המשפט‪ ,‬ויש חשש שהשופטים יקבלו‬ ‫העניק את הסכמתו‪.‬‬ ‫ותפילין‪ ,‬והשבת שקולה כנגד שלשתן‪ ,‬ולכן שב"ת ראשי‬ ‫את קטרוגם של שרי מעלה על ישראל‪.‬‬ ‫אך אלו טענו עוד‪" :‬אין זה מן היושר שאנשי הוועד יבקרו‬ ‫תיבות ש'ופר ב'רית ת'פילין‪ .‬ולכן בראש השנה שחל‬ ‫על זאת נתן לנו אבינו אב הרחמן עצה לתקוע בשופר‪ ,‬שהוא‬ ‫את יורש העצר כאן במדינה‪ ,‬כי כך לא יוכלו לעשות‬ ‫בשבת אין צריך לתקוע בשופר (דרשות דף א' ע"ב ד"ה תנה)‪.‬‬ ‫כמכתב אל השופטים‪ .‬בתקיעה פשוטה‪ ,‬שהוא קול אחד‪,‬‬ ‫מלאכתם נאמנה וללא משוא פנים‪ .‬אנו מציעים שחברי‬ ‫הוועדה ייסעו למדינה רחוקה‪ ,‬רחוקים מכל לחץ חיצוני‪,‬‬ ‫קדושת היום בראש השנה גם בלא התקיעות‬ ‫אנו מזכירים את שבח מלך העולם‪ ,‬שהוא אחד בתכלית‬ ‫ראש השנה שחל בשבת‪ ,‬אין קדושתו פחותה מחמת‬ ‫האחדות‪ .‬כן אנו מעוררים בתקיעות את זכות האבות‪,‬‬ ‫כך יוכלו לדון באמת וביושר"‪.‬‬ ‫שאין תוקעין בשופר‪ ,‬כי השופר טפל הוא אגב היום‪,‬‬ ‫עקידת יצחק וקבלת התורה‪ .‬אנו גם רומזים בתקיעות על‬ ‫גם לבקשה זו לא היה המלך יכול לסרב‪ .‬סירוב מצידו היה‬ ‫ואע"פ שביטלו חז"ל התרועה קדושת היום לא בטלה‬ ‫'תשובה תפילה וצדקה המעבירין רוע הגזירה'‪ .‬תקיעה‬ ‫מתפרש כניסיון לטשטש את החשדות על בנו‪ .‬ושונאי‬ ‫(דרשות דף ח' ע"א ד"ה ר"פ)‪.‬‬ ‫פשוטה – נגד תשובה‪ ,‬כיד פשוטה לקבל שבים‪ .‬תרועה‬ ‫היורש חגגו את נצחונם אותו הם כבר ראו בעיני רוחם‪...‬‬ ‫– כנגד תפילה בקול יללה‪ .‬תקיעה אחרונה פשוטה – נגד‬ ‫*‬ ‫לגנוח ולהרים כשופר קול תפילתו‪ ,‬ובכיה בשבת‬ ‫צדקה‪ ,‬כיד פשוטה לתת צדקה‪.‬‬ ‫יורש העצר הרגיש את חרב הוועדה מונפת על ראשו‪ ,‬ונכנס‬ ‫אפילו בשבת שאינו זמן שופר‪ ,‬מ"מ יקיים "קרא בגרון‬ ‫ואכן‪ ,‬עד שנחרב בית המקדש‪ ,‬זכינו בזכות תקיעת שופר‬ ‫באותו היום אל אביו להביע את חששותיו‪" :‬מי יודע מה‬ ‫אל תחשוך כשופר הרם קולך" (ישעיה נח‪ ,‬א')‪ ,‬כי גם בשבת‬ ‫שקיבלו השופטים של מעלה את קולנו‪ ,‬ויצאנו זכאים בדין‪.‬‬ ‫אנשי הוועדה יקבעו עלי? הרי המלך והמלכה אינם נמצאים‬ ‫הוא זמן קריאה בגרון‪ ,‬ויקרא כשופר‪ ,‬דהיינו גנוח וייליל‬ ‫*‬ ‫(דרשות דף ב' ע"ב ד"ה קרא)‪ .‬אמנם בשבת אין לבכות‪ ,‬וזכות זו‬ ‫שם‪ ,‬ומי ערב בעדי שהם לא יקבלו את הטענות נגדי?"‬ ‫שרוצים לבכות ונמנעים מפני קדושת השבת‪ ,‬זהו גופא‬ ‫ברם‪ ,‬משחרב בית המקדש‪ ,‬שחה לעפר נפשינו‪ ,‬ובמקום‬ ‫המלך שהכיר את הלך רוחם של חברי הוועדה‪ ,‬הציע לבנו‬ ‫הסניגור ליום הדין (דרשות דף שמ"ה ע"א ד"ה בעזרא)‪.‬‬ ‫שהיינו תחילה מושלים על כל האומות‪ ,‬נעשינו עבדים‬ ‫חביבו‪" :‬עצתי אמונה‪ ,‬שתכתוב מכתב הגנה מיוחד אל‬ ‫ראש השנה שחל בשבת‪ ,‬בזמן המנחה הוא זמן מסוגל‬ ‫לעבדינו‪ .‬אולם אנו זועקים אל ה' בראש השנה‪ ,‬ראה‬ ‫וועדת הביקורת‪ .‬מכתב זה יהיה מורכב משלשה חלקים‪:‬‬ ‫לתפילת אבות על בנים‬ ‫והביטה בשפל מצבנו שעבדים מושלים בנו בגזירות קשות‬ ‫א‪ .‬בתחילה תדבר בשבח המלך וגדולתו‪ .‬ב‪ .‬בהמשך‬ ‫המכתב תספר על מסירותך למען המלך‪ ,‬ולמען הנהגת‬ ‫בשבת במנחה מתעורר רצון העליון (זוה"ק ח"ב פ"ח ע"ב)‪,‬‬ ‫ואכזריות‪' .‬אם כעבדים' ‪ -‬אם הפכנו להיות עבדים לאומות‪,‬‬ ‫ולכן אז הוא זמן נכון לתפילה על בנים‪ ,‬כי בקשת בנים‬ ‫עינינו לך תלויות עד שתחננו‪ ,‬כי אנו קובלים על האומות‬ ‫המדינה‪ ,‬בנאמנות ובנקיון כפיים‪ ,‬ותבקש מחברי הוועדה‬ ‫שיודיעו שאתה נקי מאשמה‪ ,‬וראוי שיעלו אותך מכאן‬ ‫צריך התעוררות רצון העליון‪ ,‬דבני חיים ומזוני במזל‬ ‫שהם אדונים קשים שלנו‪ ,‬והכבידו עולם עלינו‪.‬‬ ‫עליון תליא (דרשות דף שנ"ט ע"ב ד"ה ואמנם‪ ,‬וע"ש דלכן התפללה‬ ‫ולהבא לרמה גבוהה יותר‪ .‬ג‪ .‬את המכתב תסיים שוב בשבח‬ ‫הנה כי כן‪ ,‬נתן לנו הקב"ה עצה שגם עתה בגלות נתקע‬ ‫והודאה למלך‪.‬‬ ‫חנה על הבנים בראש השנה בשעת מנחה‪ ,‬כי אפשר שהיה זה בראש‬ ‫בשופר‪ ,‬ובתקיעה זו נכוון לקבל על עצמינו קבלה אמיתית‬ ‫השנה שחל בשבת‪ ,‬וידעה כי אז הוא העת רצון)‪.‬‬ ‫מעומק הלב‪ ,‬לשפר מעשינו ולתקן אשר קלקלנו‪ ,‬ובקבלה‬ ‫חברי הוועדה אכן קיבלו לידם את מכתבו המנומק של‬ ‫זו יקבל הקב"ה אותנו ברחמים וברצון‪ ,‬ויקרע רוע גזר‬ ‫יורש העצר‪ .‬הם השתכנעו מכנות דבריו‪ ,‬ואכן קבעו שהוא‬ ‫תענית בראש השנה שחל בשבת‬ ‫דיננו‪ ,‬ואחר כך כאשר יבוא המסטינים לקטרג‪ ,‬יסתתמו‬ ‫זכאי ושיש להעלות אותו לדרגה גבוהה יותר‪.‬‬ ‫אף שיש סוברים כי מצוה להתענות בראש השנה (ראה‬ ‫טענותיהם‪ ,‬כאשר יראו שהקב"ה כבר פקד אותנו בדבר‬ ‫*‬ ‫טור ב"י סי' תקצ"ז‪ .‬אכן דעת רוב ראשונים ואחרונים שאין להתענות‬ ‫ישועה ורחמים‪.‬‬ ‫בו‪ ,‬שו"ת חת"ס או"ח סי' קס"ח ד"ה והנה)‪ ,‬מ"מ אם חל בשבת‪,‬‬ ‫שנים עברו‪ ,‬ויורש העצר שהרגיש מדי בטוח בעצמו‪ ,‬החל‬ ‫אין להתענות בו‪ ,‬זולת אם צריך בכך לקרוע גזירה רעה‬ ‫(מעובד על פי דרשות חת"ס‪ ,‬ח"ג‪ ,‬מאמרים לראש השנה‪ ,‬דף כא‪ ,‬א)‬ ‫לשלוח יד בכספי המלוכה‪ .‬הוא נתפס כמעורב בפרשיות‬ ‫(דרשות דף שנ"ט טור ג')‪.‬‬ ‫יו"ל על ידי‪:‬‬ ‫לציון קדשו של מרן‬ ‫קויטל‬ ‫בטעלפאן ליין‪1-605.615.70.10 :‬‬ ‫היכל החתם סופר‬ ‫החתם סופר זי"ע בפרשבורג‬ ‫המפעל העולמי להפצת והנחלת מורשת החתם סופר‬ ‫דרך האימייל‪k6056157010@gmail.com :‬‬ ‫להצטרפות לקבלת הגיליון באימייל‪:‬‬ ‫הקויטלך יונחו על מקום מנוחת קדשו מידי שבוע‬ ‫‪chasamsofer3@gmail.com‬‬ ‫ד‬