gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

על הצדיקים · Al Hatzadikim — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: על הצדיקים · Al Hatzadikim

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

על הצדיקים · Al Hatzadikim — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ַעַל ַַהַּצּ �ִּד�ּיִקִים‬ ‫בעזהשי"ת‬ ‫ראש השנה תשפ''ז‬ ‫ועל החסידים‬ ‫איך זוכים‬ ‫וזה סוד המתקת הדינים ע"י השופר‬ ‫שהתפילות יתקבלו‬ ‫מרן הגאון רבי שמואל הלוי ואזנר זצוק"ל בעל 'שבט הלוי'‬ ‫ִיְִתְַקַַּדׁש ִׁׁשְמְ ָך וכו'‪ּ ,‬וְבְֵכֵ ן ֵּּתן ַּּפְחְ ְּּדָך‬ ‫ּ‬ ‫ּוְבְֵכֵ ן‬ ‫ה'ֱא וכו'‪ְ ,‬מְ ֹלְך‬ ‫ַאַָּתה הּוא ֱ‬ ‫וכו'‪ְ ,‬וְִתְִמְ ֹלְך ּ‬ ‫ַעַ ל ָּכּ ל ָהָ עֹוָלָ ם ֻּכּ ּלֹו וכו'‪.‬‬ ‫ואף השופר נועד להמלכתו ית'‪ ,‬כמו‬ ‫שאמרו בגמרא (שם) ובמה ‪ -‬בשופר‪.‬‬ ‫וזה סוד המתקת הדינים ע"י השופר‪,‬‬ ‫לקט הנהגות ממרן הגר"ח קנייבסקי זצ"ל‬ ‫ְּּבָעָ בֹור הבורא ית"ש מכסא דיין לכסא‬ ‫מלך‪ ,‬אשר אין הנהגתו על פי כללי הדין‬ ‫והמשפט‪ ,‬והוא באחת ומי ישיבנו‪.‬‬ ‫יֹוְדֵעֵ י ְְתרּוָעָ ה (תהילים פ"ט)‬ ‫ַַאְׁש ֵֵׁרי ָָהָעָ ם ְ‬ ‫שאלו לרבינו איך זוכים שהתפילות יתקבלו‬ ‫הנה הבדל גדול יש‪ ,‬בין הנהגת מלך‬ ‫והוא עומד מכסא הדין‬ ‫בשמים בראש השנה?‬ ‫לכסא רחמים‬ ‫להנהגת שופט‪ .‬השופט צריך ומחויב‬ ‫השיב רבינו מתפלל בלב שלם‪.‬‬ ‫לשפוט לפי כללי החוק והמשפט‪ ,‬לדון‬ ‫זה הקבלה הכי טובה עכשיו‬ ‫ועל זה נאמר שפיר ַאְַׁשֵׁרֵ י ָהָָעָ ם יֹוְדְֵעֵ י‬ ‫כל איש כפי מעשיו וכפרי מעלליו‪ ,‬ואין‬ ‫ְתְ רּוָעָ ה – (מדרש ויק"ר כט) 'שהן מכירין‬ ‫לו רשות ואפשרות לוותר ולמחול ולשנות‬ ‫בחודש אלול רבינו היה אומר לאנשים‬ ‫לפתוח את בוראן בתרועה‪ ,‬והוא עומד‬ ‫את החוקים‪ .‬לא כן כאשר המלך דן‪,‬‬ ‫עכשיו ערב ראש השנה‪ ,‬תתפללו זה‬ ‫מכסא הדין לכסא רחמים ומתמלא‬ ‫מלך פורץ גדר (עי' סנהדרין כ‪ ,):‬ובידו‬ ‫הקבלה הכי טובה עכשיו‪ .‬להתפלל‪.‬‬ ‫עליהם רחמים והופך להם מדת הדין‬ ‫לעשות ככל העולה על רצונו‪ ,‬ברצותו‬ ‫הקפדות רבינו מילדותו‬ ‫למידת רחמים‪ .‬היינו בהמלכתו ית'‪,‬‬ ‫ממית וברצותו מחיה וחונן ללא טעם‪,‬‬ ‫שמעתה הנהגתו ית' אינו עפ"י כללי הדין‬ ‫ואין מי שימחה בידו ולבוא עליו בטענה‪.‬‬ ‫(עשרת ימי תשובה תשע"ו) אמר רבינו‬ ‫והמשפט‪ ,‬אלא לפי כללי מלך‪ ,‬שבידו‬ ‫והנה עיקר עבודתם של ישראל ביום‬ ‫מילדותי הקפדתי בימי הדין בשלשה דברים‪,‬‬ ‫לחוננם חינם‪ ,‬לבטל כל הקטרוגים ולרחם‬ ‫ר"ה להמליך את הבורא ית' בעולמו‪,‬‬ ‫א‪ .‬שמירת הדיבור‪ .‬ב‪ .‬לתת כסף לצדקה‪.‬‬ ‫עליהם שיצאו זכאים בדין‪.‬‬ ‫כמאמר חז"ל (ר"ה לד‪' ):‬אמרו לפני‬ ‫ג‪ .‬לגמור את התהילים בכל יום מעשי"ת‪.‬‬ ‫מלכיות כדי שתמליכוני עליכם'‪ ,‬ועל זה‬ ‫(הכתבה המלאה בעמוד ‪)5‬‬ ‫(מתוך תהילים 'שבט הלוי' פ"ט)‬ ‫סובב הולך כל תפילות הימים הנוראים‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫ראש השנה תשפ''ז‬ ‫היאך יתכן שיבטלו חכמים זכותם של כל ישראל לזכות בדין‪,‬‬ ‫משום חשש שמא יהא אחד שיכשל בחילול שבת‬ ‫פוסק הדור מרן הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א על ביטול מצות שופר בשבת‬ ‫ׁשֹוָפר (תהילים מ"ז)‬ ‫לֹוִקים ִִּב ְְתרּוָעָ ה ד' ְְּבקֹול ָ‬ ‫ָעָ ָלָ ה ֱֱא ִ‬ ‫רחמים [וכדאיתא בגמ' בפסחים (נ)‪ ].‬ולכן בשבת קודש‬ ‫יכולים לזכות בדין גם בלא השופר‪ ,‬כי מחמת עצם קדושת‬ ‫השבת יושב הקב"ה על כסא רחמים‪.‬‬ ‫והוסיף החתם סופר הק'‪ ,‬שעיקר כוח השבת לעמוד במקום‬ ‫מצוות שופר‪ ,‬זהו דווקא כאשר אנו שומרים את השבת‬ ‫כראוי‪ ,‬והיינו שמתבוננים אנו בקדושת השבת ומתעוררים‬ ‫עי"ז לאמונה‪ ,‬וכדכתיב (שמות לא) "אות היא ביני וביניכם‬ ‫לדעת כי אני ה' מקדישכם"‪ ,‬אבל אם לא שומרים את השבת‬ ‫כראוי‪ ,‬עלול השבת ליהפך לקטרוג ולא לזכות ח"ו‪.‬‬ ‫וראוי לקבל קבלה טובה ביום זה בעניין הנוגע‬ ‫בגמ' בר"ה (כט‪ ):‬מבואר דטעם הדבר שאין תוקעים בשופר‬ ‫לכבוד השבת‬ ‫בשבת הוא משום גזירת חכמים שמא יעבירנו כדי ללמוד‬ ‫אצל הבקי‪ .‬וראוי להבין העניין‪ ,‬שהלא כל זכותינו ביום הדין‬ ‫והעיקר להתחזק בראש השנה שחל להיות בשבת בקדושת‬ ‫הוא על ידי התקיעות וכדאיתא במדרש (ויק"ר כ"ט) שעד‬ ‫השבת‪ ,‬וראוי לקבל קבלה טובה ביום זה בעניין הנוגע לכבוד‬ ‫תקיעת שופר יושב הקב"ה על כסא דין‪ ,‬ועל ידי השופר‬ ‫השבת‪ ,‬וכגון ללמוד הלכות שבת בכל השנה כולה באופן‬ ‫עומד מכסא דין לכסא רחמים‪ ,‬ולולא התקיעות נמצאים‬ ‫קבוע‪ ,‬או לקדש יותר את יום השבת בלימוד התורה‪ ,‬או‬ ‫אנו בסכנה עצומה וכדאיתא בזוה"ק (ח"ג צ"ט ע"א ועוד)‬ ‫לפעול אצל אחרים לעורר אותם על החובה ללמוד הלכות‬ ‫שהשופר מבלבל טענת המקטרגים‪ ,‬ושובר כח הקליפות‬ ‫שבת ולהיות בקי בהם על בורים‪ ,‬וכיוצ"ב‪ ,‬ודבר זה יועיל‬ ‫הקשות‪ ,‬ומגן עלינו ממלאך המוות‪ ,‬וא"כ היאך יתכן שיבטלו‬ ‫שקדושת השבת תגן עלינו להשבית המקטרגים‪.‬‬ ‫חכמים זכותם של כל ישראל לזכות בדין‪ ,‬משום חשש שמא‬ ‫יהא אחד שיכשל בחילול שבת‪.‬‬ ‫ואמנם התוס' בר"ה (טז) הביאו בשם בה"ג דמה שאמרו בגמ'‬ ‫"כל שנה שאין תוקעים בה בתחילתה מריעין לה בסופה"‪,‬‬ ‫אין מדובר בראש השנה שחל להיות בשבת אלא באופן שלא‬ ‫תקעו מחמת אונס‪ .‬אך הא גופא צריך ביאור‪ ,‬מה נשתנה‬ ‫בשבת קודש שמתבטלים בו המקטרגים ללא התקיעות‪.‬‬ ‫שבשבת קודש הדינים ממותקים ע"י השבת‬ ‫וכבר עמד בזה החתם סופר (דרשות ח"ב) וביאר ׁשּבׁשּבת‬ ‫קודש הדינים ממותקים ע"י השבת עצמה ולכן אין צריכין‬ ‫תקיעה לשתק הקטיגור‪.‬‬ ‫ויש להוסיף בביאור העניין‪ ,‬עפ"י מה שכתוב בזוה"ק‬ ‫(שמות ל"ב) שבשבת אין דין והכל רחמים‪ ,‬וכן כתב האריז"ל‬ ‫(שעה"כ) שבשבת קודש יושב הקב"ה על כסא רחמים‪ ,‬כי‬ ‫שבת קודש הוא מעין עולם הבא‪ ,‬והנהגת עולם הבא כולו‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫ראש השנה תשפ"ז‬ ‫‪2‬‬ ‫בזכות שמירת שבת כראוי זוכים למחילת עוונות‬ ‫ובאמת עוד עניין יש בזה‪ ,‬ששבת קודש בעצמותה עומדת‬ ‫כנגד מצוות שופר‪ ,‬שהלא תקיעת שופר עניינה להמליך את‬ ‫הקב"ה בקול שופר (וכמוש"כ רס"ג בטעם הראשון מטעמי‬ ‫תקיעת שופר‪ ,‬והריטב"א בר"ה טז‪ .‬ועוד)‪ ,‬וכמו כן עניינה‬ ‫לעורר את האדם לתשובה (וכמו שכתב הרמב"ם בפ"ג מהלכות‬ ‫תשובה‪" ,‬אף על פי שתקיעת שופר בראש השנה גזירת‬ ‫הכתוב‪ ,‬רמז יש בו כלומר עורו ישנים משנתכם וכו')‪ ,‬ושני‬ ‫עניינים אלו מתקיימים על ידי שבת קודש‪ ,‬שהרי המלכת‬ ‫הקב"ה באה מתוך הכרה בקב"ה שהוא בורא עולם ומתוך כך‬ ‫אנו משועבדים לו‪ ,‬ועניין זה מתקיים בשבת קודש שיסודו‬ ‫לעורר את האדם לאמונה בקב"ה‪ ,‬וכמו כן שבת קודש הוא‬ ‫זמן המסוגל לעורר בתשובה‪ ,‬דשבת אותיות תש"ב‪ ,‬דמתוך‬ ‫דביקות האדם ליוצרו בשבת קודש הוא בא לידי תשובה‪,‬‬ ‫ונמצא שמתקיים עניין השופר בשבת קודש מחמת עצם‬ ‫קדושת היום‪ .‬ומה עוד‪ ,‬שכבר אמרו חז"ל "כל המשמר‬ ‫שבת כהלכתו אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש מוחלין‬ ‫לו"‪ ,‬וא"כ בזכות שמירת שבת כראוי ביום זה [מתוך אמונה‬ ‫שאכן פסוקי השופרות‬ ‫הרי הם עולים כמו השופר ממש‬ ‫בבריאת שמים וארץ ביום זה]‪ ,‬זוכים למחילת עוונות‪ ,‬ועי"ז‬ ‫יוצאים זכאים בדין‪.‬‬ ‫ולהשלמת הדברים נביא בזה עוד יסוד גדול בעניין זה‪ ,‬דהנה‬ ‫כתב הרמ"א (תקפ"א) דאין תוקעין בערב ראש השנה כדי‬ ‫להפסיק בין תקיעות רשות לתקיעות חובה‪ ,‬ובמשנה ברורה‬ ‫זה כעין 'עקידה' עבור קידוש השם‬ ‫שם (סקכ"ד) הוסיף שגם בשנה שר"ה שחל להיות בשבת‬ ‫שאין תוקעין בר"ה‪ ,‬מ"מ אין תוקעין בערב ראש השנה‪,‬‬ ‫ובמשך חכמה בפר' אמור (ויקרא כג) כתב עוד‪ ,‬דעצם המסירות‬ ‫ובשעה"צ שם (סקל"ה) הביא טעם הדבר בשם אחרונים‬ ‫נפש של עם ישראל לוותר על מצוות שופר הנצרכת לנו כעין‬ ‫"דמאחר שאומרים זכרון תרועה הוי כמו תקיעה"‪.‬‬ ‫פיקוח נפש ממש‪ ,‬כדי שלא ניכשל בעוון חילול שבת דשמא‬ ‫לכוון באמירת הפסוקים שהרי הם באים‬ ‫יעבירנו וכו'‪ ,‬הרי זה כעין 'עקידה' עבור קידוש השם‪ ,‬וכיון‬ ‫"במקום" השופר‬ ‫שכן‪ ,‬הרי זה גופא עקידה רוחנית מופלגת ומועיל לרצות‬ ‫אותנו כמו שמראה זכרון שופר בזכות העקידה‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫ולמדנו מדבריו שבשבת קודש אכן ע"י אמירת הפסוקים‬ ‫ויש להוסיף עוד עפ"י מש"כ החת"ס (בתורת משה פר'‬ ‫נחשב כמו תקיעת שופר ממש עדי כדי שמה"ט אין לתקוע‬ ‫וירא ד"ה א"נ י"ל) שמי שאין לו אמונת חכמים אין לו חלק‬ ‫בערב ר"ה החל בשבת‪ .‬ובאמת הנה גם בר"ה שחל בשבת‬ ‫בהזכרת עקידת יצחק‪ ,‬ששם מצינו שיצחק האמין לדברי‬ ‫אנו מסיימים ברכת שופרות ב'שומע קול תרועת עמו ישראל‬ ‫אברהם ופשט צווארו למסור נפשו על דברי חכמים אף במה‬ ‫ברחמים' ואף שאין אנו תוקעין ומריעין כלל‪ ,‬ומשמע מזה‬ ‫שהוא נגד השכל‪ ,‬ועוד כתב החת"ס בדרשות (דף י'‪ ,‬ובדף‬ ‫שאכן פסוקי השופרות הרי הם עולים כמו השופר ממש‪.‬‬ ‫שמ"ט טור ד') דעיקר תקיעת שופר הוא לקבל תורה שבעל‬ ‫[ונראה כוונתו ע"ד "ונשלמה פרים שפתינו" שבזה הזמן‬ ‫פה‪ ,‬וא"כ מבואר היטב דבשבת קודש ע"י שאנו מקבלים על‬ ‫לימוד פרשיות הקרבנות נחשב לנו כאילו הקרבנו]‪.‬‬ ‫עצמינו אמונת חכמים שלא לתקוע בשופר כפי תקנת חז"ל‪,‬‬ ‫ועפמ"ד יש לנו להתעורר טובא בר"ה שחל בשבת לכוין‬ ‫הרי אנו מעוררים זכות עקידת יצחק על ידי שאנו ממשיכים‬ ‫ביחוד באמירת הפסוקים שהרי הם באים "במקום" השופר‪.‬‬ ‫בדרכו למסור נפש לקיים דברי חכמים‪ ,‬ובשוב יכולים אנו‬ ‫לזכות בדין בלא קול שופר‪.‬‬ ‫(מתוך הגליון מאמר שבועי בדרכי עבודת ד'‪ ,‬ראש השנה תשפ"ד)‬ ‫‪3‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫ראש השנה תשפ''ז‬ ‫לוקח יענקל'ה כובע גדול וישן של אבא‪ ,‬עושה פרצופים‪ ...‬ואז –‬ ‫אבא פורץ בצחוק‪ ...‬וכל מערכת המשפט "נשברת" ומשתבשת‬ ‫מאוצרותיו של הגה"צ רבי שמשון דוד פינקוס זצ"ל‬ ‫ה'‪ְּ ,‬בּאֹור ָּּפֶנֶ יָך ְיְ ַַהֵּלּ כּון (תהילים פט)‬ ‫ואנו תוקעים‬ ‫בשופר – מריעים‬ ‫מהו עניין השופר? משל למלך שהיה גר בעיר הבירה‪,‬‬ ‫לפני המלך בקול‬ ‫והיתה מדינה רחוקה השייכת לו‪ .‬מאחר שמדינה שאין בה‬ ‫שופר‪ ,‬ממליכים‬ ‫מלכות "איש את רעהו חיים בלעו" (אבות ג)‪ ,‬לכן שלח לשם‬ ‫את המלך בתוך‬ ‫שוטרים ושופטים‪ ,‬ומסר בידיהם מערכת חוקים לפי היושר‬ ‫המדינה! המלך‬ ‫של המלך‪ ,‬עם הרחמנות והחסד של המלך – שעל פיה יש‬ ‫נמצא כאן‪ ,‬הוא‬ ‫לנהל את כל מערכת המשפט‪.‬‬ ‫מולך עלינו והוא‬ ‫והנה מובא אדם למשפט לפני השופט‪ .‬השופט שומע את‬ ‫‪Wikipedia‬‬ ‫זה שעושה את‬ ‫המקרה‪ ,‬בודק וחוקר – מעיין בספר החוקים שנמסר על ידי‬ ‫המשפט! אחרי תקיעת השופר אין המערכת מתנהלת על פי‬ ‫המלך‪ ,‬ומגיע למסקנה שמגיע לאדם זה עונש מסוים‪ .‬מתנפל‬ ‫מערכת המשפט‪ ,‬אחרי "אשרי העם יודעי תרועה" ההנהגה‬ ‫האדם לפני השופט ומבקש‪" :‬אנא שופט נכבד‪ ,‬תחון אותי!‬ ‫היא‪" :‬ה' באור פניך יהלכון"! (תהילים פט)‪.‬‬ ‫נכון‪ ,‬חטאתי‪ ,‬אבל אני מבקש‪ ...‬יש לי משפחה וילדים‪ ...‬וגם‬ ‫וכשיש את אור פניו יתברך‪ ,‬המלך עצמו עם כל האהבה שלו‬ ‫הרי אתה‪ ,‬השופט‪ ,‬קרוב משפחה שלי"‪...‬‬ ‫ועם כל הרחמנות – חסדו הוא אינסופי!‬ ‫אומר לו השופט‪" :‬דע לך! קיבלתי מערכת ותוכנית שעל‬ ‫משל נוסף מחיי היומיום‪.‬‬ ‫פיה מנהיגים את הצדק והיושר במדינה זו‪ .‬אם אני מתעלם‬ ‫יענקל'ה מגיע הביתה ובידו פתק מהמלמד‪" :‬יענקל'ה לא‬ ‫ממערכת זו – אני ממוטט את כל מערכת היושר במדינה‪.‬‬ ‫מתנהג כראוי‪ ."...‬באותו רגע נהיה חושך בבית‪ ,‬מתחילה‬ ‫לכל אחד יש כל מיני סיבות שלכן צריך לחון אותו‪ ...‬אבל‬ ‫עכשיו מערכת של דין ומשפט‪ .‬אבא כועס‪ ,‬אמא כועסת –‬ ‫לא ייתכן לחרוג ממערכת החוקים של המלך‪ ,‬כי לולי מערכת‬ ‫"מלאכים יחפזון‪ ...‬חיל ורעדה יאחזון"‪ ...‬יענקל'ה חושש מאוד‬ ‫זו‪ ,‬כל המדינה תיכנס לתוהו ובוהו!"‬ ‫מהמשפט העומד לבוא עליו‪ ,‬הוא כל כך קטן – ואבא כל כך‬ ‫ויהי היום והמלך בכבודו ובעצמו בא לערוך משפט במדינה‪.‬‬ ‫גדול‪ ...‬מה הוא יכול לעשות? לוקח יענקל'ה כובע גדול וישן‬ ‫מיד בא אותו אדם לפני המלך‪ ,‬ומתחנן לפניו – "אנא‪ ,‬תחון‬ ‫של אבא‪ ,‬לובש אותו על ראשו‪ ,‬עושה פרצופים‪ ...‬ואז – אבא‬ ‫אותי‪ ...‬אתה מלך של חסד‪ ,‬ואני גם קרוב משפחה שלך"‪...‬‬ ‫פורץ בצחוק‪ ...‬וכל מערכת המשפט "נשברת" ומשתבשת‪.‬‬ ‫אומר לו המלך‪" :‬אני חונן אותך"‪ .‬מעיר אחד השרים למלך‪:‬‬ ‫מה קרה כאן? אבא היה אמור לעשות סדר עם יענקל'ה‪.‬‬ ‫"אם המלך חונן אותו‪ ,‬הרי זו פגיעה בכל התוכנית‪ ...‬יהיה‬ ‫יענקל'ה היה מבטיח שממחר הוא יקום בזמן‪ ...‬אבא היה‬ ‫כאן תוהו ובוהו!" עונה המלך‪" :‬ראשית כל אני כאן‪ ,‬וכשאני‬ ‫אומר לו‪" :‬אבל אתמול גם הבטחת וגם שלשום וגם לפני‬ ‫כאן אין צורך למדינה שתתנהל על פי מערכת המשפט‬ ‫שבוע"‪ ...‬ויענקל'ה היה מצהיר ומבטיח בכל ליבו שממחר‬ ‫והחוקים – היא מתנהלת על ידי המלך עצמו‪ .‬ועוד‪ ,‬הרי כל‬ ‫באמת ובתמים הוא מתחיל לקום בזמן‪" .‬טוב" – אומר האבא‬ ‫תוכנית המשפט היא מהחכמה שלי – ואני הוא זה שמחונן‬ ‫– "אבל מה תאמר לרבי בחיידר?"‪...‬‬ ‫אותו‪ ,‬ובאפשרותי לחון את אשר ארצה לחון"‪.‬‬ ‫בדרך הרגילה יש כאן מערכת ארוכה ומסובכת של משפט‪,‬‬ ‫בראש השנה הקב"ה דן את העולם כמו בכל יום ויום על פי‬ ‫אבל כשיענקל'ה מצליח להוציא חיוך מאבא – יש כאן אור‬ ‫מערכת הדין והמשפט‪ .‬כולם עוברים לפניו כבני מרון‪ ,‬אין‬ ‫פנים‪ ,‬וכשיש עסק עם "אור פנים" – יש קשר של אהבה‪,‬‬ ‫אפשרות להינצל ולהתחמק ממערכת הדין והמשפט – הצדק‬ ‫ובמילה אחת אפשר לפעול מה שלא מצליחים לעשות בדרך‬ ‫והמשפט של המלך מתוכנן על פי סדר מדוקדק‪ ,‬לפי חכמה‬ ‫הרגילה גם לאחר מאמצים רבים!‬ ‫ורחמנות‪ ,‬על פי חסד ועל פי דין – אין כל אפשרות לחרוג‬ ‫(מתוך 'דורש טוב' ראש השנה בהוצאת 'יפה נוף')‬ ‫מהכללים – כי אז יהפך העולם לתוהו ובוהו‪ .‬והנה מגיעה העת‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫ראש השנה תשפ"ז‬ ‫‪4‬‬ ‫בליל ראש השנה היו באים אלפים להתברך מרבינו במשך כמה‬ ‫שעות‪ ,‬והיה מתעייף מזה מאד‪ ,‬ודיברו עמו אולי לוותר‪ ,‬אמר רבינו‬ ‫איך אפשר לוותר על ברכות שכל כך הרבה יהודים מברכים אותי‬ ‫הגאון רבי גדליה הוניגסברג שליט"א לקט הנהגות משר התורה מרן הגר"ח קנייבסקי זצ"ל‬ ‫שאלו לרבינו איך זוכים שהתפילות יתקבלו בשמים בראש‬ ‫השנה? השיב רבינו‪ -‬מתפלל בלב שלם‪.‬‬ ‫שאלו לרבינו איך לשמר לכל השנה את החיזוק של ימים‬ ‫נוראים? תפילה בכוונה‪.‬‬ ‫זה הקבלה הכי טובה עכשיו‬ ‫בחודש אלול רבינו היה אומר לאנשים עכשיו ערב ראש‬ ‫ימי תשובה‪ ,‬ולאחר שסיים אמר שזה לוקח כשתי שעות‪,‬‬ ‫השנה‪ ,‬תתפללו זה הקבלה הכי טובה עכשיו‪ .‬להתפלל‪.‬‬ ‫ואמרתי לו שהסתכלתי בשעון ולקח כשעה וחצי וקצת‬ ‫איך אפשר לוותר על ברכות‬ ‫פחות‪ ,‬ואמר רבינו‪ :‬נו‪ ,‬היום זה הלך מהר‪.‬‬ ‫הקפדות רבינו מילדותו‬ ‫לרבינו זצ"ל היה ידיד נפש עוד מפינסק‪ ,‬הגאון רבי בערל‬ ‫ויינטרוב‪ .‬לפני שנים רבות הגיע פעם בראש השנה לבקש‬ ‫(עשרת ימי תשובה תשע"ו) אמר רבינו מילדותי הקפדתי‬ ‫ברכה‪ .‬רבינו זצ"ל הביט עליו ואמר לו‪" :‬אתה בא אלי לבקש‬ ‫בימי הדין בשלשה דברים‪ ,‬א‪ .‬שמירת הדיבור‪ .‬ב‪ .‬לתת כסף‬ ‫ברכות? אתה הרי מכיר אותי‪ ,‬אתה יודע את האמת"‪ .‬במאמר‬ ‫לצדקה‪ .‬ג‪ .‬לגמור את התהילים בכל יום מעשי"ת‪.‬‬ ‫המוסגר יש להוסיף‪ ,‬כי זה גופא‪ ,‬בגלל שהגאון הנ"ל הכיר‬ ‫אתה לא התפללת מספיק טוב ב'ראש השנה'‪.‬‬ ‫כל כך טוב את רבינו זצ"ל‪ ,‬לכן הגיע לבקש ממנו ברכה‪...‬‬ ‫כידוע בליל ראש השנה היו באים אלפים להתברך מרבינו‪,‬‬ ‫ראש ישיבה אחד בא לספר שחסר לו חמישים אלף דולר‪,‬‬ ‫במשך כמה שעות והיה מתעייף מזה מאד‪ ,‬ודיברו עמו פעם‬ ‫אמר לו רבינו אתה אשם אתה לא התפללת מספיק טוב‬ ‫אולי לוותר על כך‪ ,‬אמר רבינו איך אפשר לוותר על ברכות‬ ‫ב'ראש השנה'‪.‬‬ ‫שכל כך הרבה יהודים מברכים אותי‪.‬‬ ‫איזה קבלה ראוי לקבל‬ ‫רבינו היה אומר כל יום מזמור אחד בתהילים‪ ,‬ומתחיל‬ ‫מחדש למחרת יום הכיפורים‪ .‬ושמעתי מרבינו שהיה גומר‬ ‫שאלו לרבינו איזה קבלה ראוי לקבל על עצמו לראש השנה‬ ‫את ספר התהילים באמצע חודש אב‪ ,‬ומאז אומר כל יום‬ ‫וענה לשבת וללמוד זה הקבלה הכי טובה‪ ,‬ואח"כ הוסיף‬ ‫עשרה פרקים כדי לסיים את התהילים עד ר"ח אלול‪ ,‬ובמשך‬ ‫ואמר לשואל באמת אתה מחויב את זה גם בלי ראש השנה‪.‬‬ ‫חודש אלול אומר כל יום עשרה פרקים כדי לסיים פעמיים‬ ‫אברך ת"ח‪ ,‬ששאל מה לקבל קבלה לראש השנה אמר לו‬ ‫את התהילים עד ראש השנה‪ ,‬ובעשרת ימי תשובה היה גומר‬ ‫רבינו תלמד בהתמדה‪ ,‬ותלמד דברים שעדין לא למדת‪ ,‬כגון‬ ‫כל יום את כל הספר‪.‬‬ ‫קידוש החודש‪.‬‬ ‫היום זה הלך מהר‬ ‫אחד שיש לו בעיות באוזנים‪ .‬אמר רבינו שילמד הלכות‬ ‫תקיעת שופר‪.‬‬ ‫(שבת תשובה תשע"א) אמר רבינו שכבר בלילה אחר חצות‬ ‫אחד שאל מה לקבל להתחזק בבין אדם לחברו? והשיב‬ ‫גמר התהילים‪ ,‬וזה לוקח לערך שעה וחצי‪.‬‬ ‫(מתוך הספר 'להידבק')‬ ‫רבינו‪ :‬לא לריב עם החברים‪.‬‬ ‫ופעם אחת סיים רבינו כל ספר התהילים‪ ,‬כמנהגו כל עשרת‬ ‫‪5‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫ראש השנה תשפ''ז‬ ‫על כן אין לנו להסתפק בברכת 'שנה טובה' בלבד‪ ,‬אלא נבקש‬ ‫שתהיה שנה טובה ומתוקה‪ ...‬שגם בעינינו נראה ונרגיש שנה טובה‬ ‫מאוצרותיו של הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א‬ ‫ְּבָּרָכָ ה ְוְ ָׁשׁ לֹום‪ִ ...‬נִ ָּזֵּכֵ ר ְוְ ִנִ ָּכ ֵֵּתב ְלְ ָָפֶנֶ יָך‬ ‫ְּבּ ֵֵס ֶֶפר ַַחִּיּ ים ָ‬ ‫ומתוקה'‪ ,‬וביאר הגה"צ רבי מרדכי צוקרמן זצ"ל‪ ,‬כי באמת‬ ‫כל מאי דעביד רחמנא לטב עביד‪ ,‬וגם ה'מרירות' היא לטובה‪,‬‬ ‫כתב ה'טור' (סי' תקפ"א) וז"ל‪ :‬רוחצין ומסתפרין בערב ראש‬ ‫וכדוגמת רופא שנותן תרופה מרה לחולה‪ ,‬שאין ספק שזהו‬ ‫השנה וכו'‪ .‬מנהגו של עולם‪ ,‬אדם שיש לו דין לובש שחורים‬ ‫הטוב ביותר בעבורו אלא שהיא מרה כלענה‪ ...‬על כן אין‬ ‫ומתעטף שחורים ומגדל זקנו ואין חותך צפרניו לפי שאינו‬ ‫לנו להסתפק בברכת 'שנה טובה' בלבד‪ ,‬אלא נבקש שתהיה‬ ‫יודע איך יצא דינו‪ ,‬אבל ישראל אינן כן‪ ,‬לובשים לבנים‬ ‫שנה טובה ומתוקה‪ ...‬שגם בעינינו נראה ונרגיש את 'מתיקות‬ ‫ומתעטפים לבנים וכו' ומחתכין צפרניהם ואוכלין ושותין‬ ‫התרופה'‪ ,‬ושיתחדש עלינו שנה טובה גם כפי קוצר שכלנו‬ ‫ושמחים בר"ה לפי שיודעין שהקב"ה יעשה להם נס‪ ,‬לפיכך‬ ‫ודעתנו‪...‬‬ ‫נוהגין לספר ולכבס בער"ה ולהרבות מנות בר"ה‪ .‬הוסיף‬ ‫לא יוסיף קוצים למדורת העוונות‬ ‫ע"ז ה'ט"ז' (סק"ה) 'מכבסין ומסתפרין בער"ה‪ ,‬הטעם בטור‬ ‫להראות שאנו בטוחים בו יתברך שיוציא לצדק משפטינו‪,‬‬ ‫מעשה בחסיד אחד שנכנס אל הרה"ק רבי דוד מטאלנא‬ ‫והיינו משום שהבטחון עצמו הוא גורם שנזכה בדין‪.‬‬ ‫זי"ע‪ ,‬ובכה לפניו מקירות לבו על מצבו השפל ברוחניות‪,‬‬ ‫איתא בגמ' (ר"ה טז‪' ).‬אמר הקב"ה‪ ,‬אמרו לפני מלכויות כדי‬ ‫ובתוך דבריו פלט בלשונו שהוא כולו טבוע ברפש ובוץ‪,‬‬ ‫שתמליכוני עליכם'‪ ,‬כלומר שאבינו שבשמים רוצה להוציא‬ ‫נענה הרה"ק מטאלנא והשיב לו ‪ -‬הבוץ הגדול ביותר אין‬ ‫לצדק דיננו‪ ,‬ולהשפיע עלינו שנה טובה ומעוטרת‪ ,‬על כן‬ ‫לו קיום ויתייבש לבסוף אם אין מוסיפים לתת בו מים‪...‬‬ ‫מבקש מעמנו אמרו לפני מלכויות כדי שתמליכוני עליכם‬ ‫כלומר‪ ,‬שאין עליו כי אם להחליט בהחלטה גמורה שמכאן‬ ‫ואז אוכל להשפיע עליכם ברצוני הטוב‪.‬‬ ‫ואילך לא יוסיף קוצים למדורת העוונות‪ ,‬אלא יעזוב דרך‬ ‫ובכלל ה'שתמליכוני עליכם' ‪ -‬חיזוק ויסוד עמוד האמונה‬ ‫רשע וישכון באהלי שם‪ ,‬וממילא יתייבש הבוץ מאליו ויצא‬ ‫שהקב"ה מלך על כל הארץ‪ ,‬עשה ועושה ויעשה לכל המעשים‪,‬‬ ‫מאפילה לאור גדול‪.‬‬ ‫ואין דבר הנעשה בזה העולם שלא ברצונו‪ ,‬ואין דבר נעלם‬ ‫מנגד עיניו‪ ,‬ועל כן אמר הקב"ה 'אמרו לפני מלכויות'‪ ,‬ר"ל‬ ‫הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל ביאר מה שפירשו בגמ'‬ ‫כל ימים אלו בעמוד וחזור קאי ‪ -‬חזרו פעמים הרבה אודות‬ ‫(ר"ה יח‪ ).‬מה דאיתא שבר"ה כל באי העולם עוברין לפניו‬ ‫'מלכותו בכל משלה'‪ ,‬וש'המלך יושב על כסא רם ונשא'‪ ,‬עד‬ ‫כבני מרון‪ ,‬מאי כבני מרון וכו'‪ ,‬ריש לקיש אמר כמעלות בית‬ ‫שיכנסו הדברים לתוך הלב‪ ,‬וכל עצמותיו תאמרנה כי 'מלכותך‬ ‫מרון‪ ,‬שהנה עינינו הרואות שיש אחד העומד בראש ההר‬ ‫מלכות כל עולמים וממשלתך בכל דור ודור'‪.‬‬ ‫ורעהו עומד בתחתית ההר‪ ,‬ולאחר זמן מה התהפכו היוצרות‬ ‫והוסיפו לבאר בזה‪ ,‬כי היות ואבינו מלכנו חפץ שנזכה בדין‬ ‫ועולים ויורדים בו‪ ,‬ואם ברצוננו לידע מי הוא העולה ומי‬ ‫ונזכה לקבל את כל ההשפעות הטובות בגשמיות וברוחניות‬ ‫הוא היורד אין לנו אלא להביט אחר פניהם‪ ,‬שמי שפניו כלפי‬ ‫לכל השנה הבעל"ט‪ ,‬על כן נתן לנו את ה'עצה' והכח שעל‬ ‫ההר הרי הוא העולה בהר‪ ,‬וסופו שיגיע לפסגה‪ ,‬ולעומת זאת‬ ‫ידה אכן נזכה ל'זכרנו לחיים'‪ ,‬לזה 'גילה' הקב"ה וציוונו‬ ‫מי שפניו כלפי הארץ הרי הוא בחזקת יורד‪ ,‬ואף אם עתה‬ ‫'אמרו לפני מלכויות' ‪ -‬החזיקו בעמוד האמונה כי ממנה‬ ‫נמצא למעלה אך סופו שירד‪ .‬על דרך זה הוא בענייני עבודת‬ ‫תוצאות חיים‪ ,‬וכמקרא מפורש (חבקוק ב) 'וצדיק באמונתו‬ ‫ה'‪ ,‬אשר מי שעיניו נשואות כלפי מעלה ורוצה לעלות בהר‬ ‫יחיה'‪ ,‬וגדולה היא האמונה להמתיק את כל הדינים‪ ,‬ולהמשיך‬ ‫ה'‪ ,‬אזי אף אם נמצא עתה בתחתית שפל המצב מ"מ שם‬ ‫התעוררות רחמים רבים לטוב לנו כל הימים‪.‬‬ ‫'עולה' עליו‪ ,‬וכבר ידון על שם סופו‪ ,‬לעומת זאת מי שעומד‬ ‫היה נוהג לברך ב'שנה טובה ומתוקה'‬ ‫בראש ההר אך ל"ע פניו למטה והרי הוא במצב של ירידה‪,‬‬ ‫אזי תחילתו יוכיח על סופו כי מר הוא‪.‬‬ ‫הגה"ק ה'חפץ חיים' זי"ע היה נוהג לברך ב'שנה טובה‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫ראש השנה תשפ"ז‬ ‫‪6‬‬ ‫תשובה ואהבה ודביקות ובכיה של שמחה‬ ‫אמר קרא (תהילים יא) 'ישמחו השמים ותגל הארץ ירעם‬ ‫הים ומלואו‪ ,‬יעלוז שדי וכל אשר בו וגו'‪ ,‬לפני ה' כי בא‬ ‫לשפוט הארץ'‪ ,‬ומכאן הוכיח רבינו המאירי (חיבור התשובה‬ ‫מאמר ב פ"ו) על מצות השמחה שיש ביום ר"ה‪ ,‬כי בא ה'‬ ‫לשפוט את הארץ‪ ,‬ואנו זוכים לקבל את פניו‪.‬‬ ‫וכך איתא בדרשות 'חתם סופר' (ז"ך אלול תק"ע) וז"ל‪ :‬אבל‬ ‫הענין כי יום ר"ה הגם כי הוא יום נורא ‪ -‬יום דין ומשפט‬ ‫על כל יצורי תבל‪ ,‬מכל מקום אינו יום עצבון‪ ,‬ואדרבה‬ ‫דווקא בחדוות לב של תשובה ואהבה ודביקות ובכיה של‬ ‫שמחה ‪ -‬הטיבו 'נגן' בתרועה‪ .‬ב'שמך י'גילון כ'ל ה'יום‬ ‫ר"ת בכיה‪ ,‬אבל עצבות ושברון לא יוזכר ולא יפקד כי הוא‬ ‫תרפ"ה הגיע אדם חשוב מחוץ לארץ והביע את רצונו‬ ‫מסיטרא דקליפא וסיטרא דדינא ואין לעורר דין ביום ההוא‪.‬‬ ‫להתפלל הוא כש"ץ בימים הנוראים‪ .‬אביו הסתפק מאד‬ ‫ע"כ‪ .‬ומפורש נתנבא הנביא (נחמיה ח) ואל תעצבו כי חדות‬ ‫בדבר‪ ,‬כי קשה היה בעיניו לוותר על מנהגו זה לרדת לפני‬ ‫ה' היא מעוזכם‪.‬‬ ‫התיבה‪ ,‬והוא הלך איפוא ליטול עצה מאת המקובל הקדוש‬ ‫מעתה תעלה התמיהה‪ ,‬כיצד ניתן להיות בשמחה וביראה גם‬ ‫רבי שלמה אלישיב זיע"א‪ ,‬בעל ה'לשם שבו ואחלמה'‪ ,‬כדת‬ ‫יחד‪ ...‬אך באמת אין בזה סתירה כלל‪ ,‬וכמו שכתב הרה"ק‬ ‫מה לעשות‪ .‬נענה בעל ה'לשם' ואמר לו‪ ,‬כשמזדמנת עגמת‬ ‫הרד"ב מפשיסחא זי"ע במכתב (בסוף ספר קול שמחה)‬ ‫נפש לפני יום הדין‪ ,‬היא מועלת רבות ‪ -‬לזכות בדין‪ ,‬אם‬ ‫שבימים אלו השמחה והדאגה מסותרת בפחד‪ ,‬יזכהו ה'‬ ‫כן‪ ,‬כדאי לך לוותר‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬אם נגזר עליך להיות ש"ץ‬ ‫להיות שניהם גם יחד‪.‬‬ ‫יזדמן לך במקום אחר‪( ...‬אכן‪ ,‬כך הווה שבקשוהו במקום‬ ‫ויוצא במחולות וריקודים כשבנו הקטן בחיקו‬ ‫אחר נכבד למאד)‪.‬‬ ‫משל הדבר למי ששרוי בעת שמחתו‪ ,‬ויוצא במחולות‬ ‫פעם אחת אירע 'משבר' גדול בענייני המסחר‬ ‫וריקודים כשבנו הקטן בחיקו‪ ,‬והנה אם יהיה שקוע כל כולו‬ ‫רק ב'שמחה' אזי יכול הבן להישמט מידיו ולהימעך בין שאר‬ ‫איש חסיד היה בדורות הקודמים בעיה"ק ירושלים ושמו‬ ‫הרוקדים ח"ו‪ ,‬אמנם אם יתן ראשו בדאגה על שמירת הבן‬ ‫הרב יוסף וויינבערג ז"ל אשר הקב"ה בירכו בעשירות‪ ,‬פעם‬ ‫ולא יסיר עיניו ממנו הרי לא ישמח כלל‪ ,‬ואין מקומו בתוך‬ ‫אחת אירע 'משבר' גדול בענייני המסחר‪ ,‬וכל ה'סוחרים'‬ ‫המעגל‪ ...‬אלא הרי הוא שמח ודואג על הקטן כאחד‪ .‬כיוצ"ב‬ ‫שבירושלים הילכו כשהם דואגים טרודים ומבולבלים – כי‬ ‫ייאמר לענין ר"ה‪ ,‬כי צריך להיות בשמחה גדולה מעבודת‬ ‫כל עתידם היה תלוי ועומד כיצד יגמר זה המשבר‪ ...‬זולתי ר'‬ ‫היום ומגודל הכוחות אשר ניתנו בידו לפעול לעצמו אך‬ ‫יוסף הלז כשלוות נפשו לא פסקה בכהוא זה‪ ,‬באחד הימים‬ ‫טוב וחסד‪ ,‬ומאידך צריך לדאוג מאימת הדין‪ ,‬ואם יאחז רק‬ ‫נסע ר' יוסף לטבריא ופגשו הרה"ק ה'ברכת אברהם' זי"ע‬ ‫במידת השמחה אזי יחסר לו במידת היראה‪ ,‬לעומת זאת אם‬ ‫שהיה דר אז בטבריא‪ ,‬וישאלהו הרבי כיצד היו בך כוחות‬ ‫ירבה בדאגה תחסר לו השמחה‪ ,‬ולא ינצל את סגולת היום‬ ‫הנפש לעזוב את ביתך ועסקיך בזמן כזה במצב כזה שהכל‬ ‫כראוי‪ .‬אלא צריך לקיים בעצמו 'וגילו ברעדה' בבת אחת‪.‬‬ ‫תלוי ועומד‪ ,‬ענה ר' יוסף ואמר מיין יריד איז ראש השנה‬ ‫הלך ליטול עצה מהמקובל‬ ‫(ה'יריד' שלי הוא בר"ה)‪ ,‬כלומר כי אז הוא הזמן לשנות את‬ ‫רבי שלמה אלישיב זיע"א‬ ‫הקצוב לו לאדם‪ ,‬אבל במשך השנה אין בזה אלא 'גילוי' כמה‬ ‫ומה נקצב בר"ה‪ ...‬מאז היה ה'ברכת אברהם' חוזר הרבה על‬ ‫סיפר אחד מגאוני וצדיקי ירושלים זצ"ל‪ ,‬שאביו היה משמש‬ ‫דבריו אלו מיין יריד איז ראש השנה‪ ...‬מיין יריד איז ראש‬ ‫כשליח ציבור בימים נוראים בבית הכנסת 'זהרי חמה'‬ ‫(קטעים מלוקטים מתוך 'באר הפרשה'‪ ,‬ראש השנה תשפ"ה)‬ ‫השנה‪...‬‬ ‫שבעיה"ק ירושלים במשך שנים רבות‪ .‬לפני ראש השנה‬ ‫‪7‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫ראש השנה תשפ''ז‬ ‫יאמר הקב"ה לאדם‪ :‬כדי שאקבע אם להיענות לבקשה שלך‬ ‫ולגזור לך שנות חיים‪ ,‬יש לבחון אותך‪ ,‬האם אתה עצמך יודע על‬ ‫מה אתה מבקש? לשם מה אתה צריך חיים?‬ ‫מגיד המישרים הגאון רבי ברוך רוזנבלום שליט"א על כתבנו בספר החיים‬ ‫ָזָ ְכְ ֵֵרנּו ְלְ ַַחִּיּ ים‪ֶֶ ,‬מֶלֶ ְך ָָח ֵֵפץ ַּבּ ַַחִּיּ ים‪ְ ,‬וְ ָכָ ְְת ֵֵבנּו ְּבּ ֵֵס ֶֶפר ַַה ַַחִּיּ ים (מתוך התפילה)‬ ‫נקיים ובריאים‪ ,‬שלא יקלקל את קיבתו‪ .‬היא מלבישה אותו‬ ‫בבגדים חמים‪ ,‬שלא יצטנן‪ .‬וכשאינו בקו הבריאות‪ ,‬היא דואגת‬ ‫בראש השנה ובעשרת ימי תשובה אנו מבקשים מהקב"ה‪:‬‬ ‫לבריאותו ולהחלמתו‪ ,‬הולכת אתו לרופא ועוקבת באהבה‬ ‫"זכרנו לחיים‪ ,‬מלך חפץ בחיים‪ ,‬וכתבנו בספר החיים"‪.‬‬ ‫ובדאגה אחר מצבו‪.‬‬ ‫יאמר הקב"ה לאדם‪ :‬כדי שאקבע אם להיענות לבקשה שלך‬ ‫לאורך כל שנות ילדותו של הילד הוא זוכה לחינוך על ידי‬ ‫ולגזור לך שנות חיים‪ ,‬יש לבחון אותך‪ ,‬האם אתה עצמך‬ ‫הוריו‪ .‬הם מדריכים ומחנכים אותו בכל דבר‪ ,‬קטן כגדול‪.‬‬ ‫יודע על מה אתה מבקש? לשם מה אתה צריך חיים? מה‬ ‫מלבד החינוך לתורה‪ ,‬יראת שמים ומידות טובות‪ ,‬הם‬ ‫המבט שלך על החיים? מהו סוד החיים?‬ ‫מלמדים אותו איך לדבר ואיך לאכול‪ ,‬ואפילו איך לחצות‬ ‫רבי איצל'ה מוולוז'ין זצ"ל‪ ,‬בנו של רבי חיים מוולוז'ין‬ ‫את הכביש בבטחה‪ .‬בכל דבר הוא זקוק להוריו ולרבותיו‪,‬‬ ‫זצ"ל‪ ,‬כותב על אביו בהקדמה לספרו "נפש החיים"‪" :‬וכה‬ ‫ללמודיהם ולהדרכותיהם‪.‬‬ ‫היה דברו אלי תמיד‪ ,‬שזה כל האדם לא לעצמו נברא‪ ,‬רק‬ ‫כשילד גדל ומגיע לפרקו‪ ,‬הוא זקוק‬ ‫להועיל לאחריני [לאחרים] ככל אשר ימצא בכוחו לעשות"‪.‬‬ ‫לעזרתם של שדכנים‬ ‫כדי להבין את העומק המונח בדבריו‪ ,‬נקדים ונגע במשנתו‬ ‫של הסבא מקלם זצ"ל‪:‬‬ ‫כשילד גדל ומגיע לפרקו‪ ,‬הוא זקוק לעזרתם של שדכנים‪.‬‬ ‫האדם הוא נזר הבריאה‪ ,‬אך מצד שני‪,‬‬ ‫ולאחר שמקים את ביתו ונהיה בעל משפחה‪ ,‬הוא נזקק‬ ‫הוא היצור האומלל ביותר בתבל‬ ‫לגמ"ח השכונתי‪ ...‬וכשהוא זוכה לחתן את ילדיו ולהזדקן‬ ‫בכבוד‪ ,‬עם הזמן כוחותיו נחלשים‪ ,‬ושוב הוא זקוק לעזרתם‬ ‫מצד אחד האדם הוא נזר הבריאה‪ ,‬אך מצד שני‪ ,‬הוא היצור‬ ‫של אחרים‪ .‬בכל דבר ודבר‪ ,‬במשך כל ימי חייו‪ ,‬נזקק האדם‬ ‫האומלל ביותר בתבל‪ .‬ולמה? כי הוא איננו מסוגל לעשות‬ ‫לעזרת הזולת‪ .‬בלעדי העזרה הזו הוא לא יוכל להתקיים‪.‬‬ ‫שום דבר בכוחות עצמו‪ .‬מהרגע שהוא נולד ועד לרגע שבו‬ ‫האם ראינו תופעות כאלה אצל בעלי החיים? לא! בעל חי‬ ‫הוא עוזב את העולם‪ ,‬הוא נזקק לחסדי אחרים‪.‬‬ ‫מיד לאחר שנולד נפרד מאמו והוא עצמאי לגורלו‪ .‬לא‬ ‫נולד התינוק ‪ -‬מהרגע הראשון הוא תלוי בזולת וזקוק לעזרה‬ ‫מצינו אצל בעלי החיים שיתלוננו על כאבי שיניים ולא על‬ ‫בכל צרכיו וענייניו‪ .‬אמו מטפלת בו‪ ,‬מאכילה אותו‪ ,‬מנקה‬ ‫הצטננות‪ ...‬הם אינם שומרים על היגיינה‪ ,‬אינם מקפידים‬ ‫אותו‪ ,‬מרגיעה את בכיו‪ ...‬ברוך ה'‪ ,‬התינוק גדל‪ ,‬וכבר הגיע‬ ‫על אורח חיים בריא‪ ,‬ובכל זאת מעולם לא נזקקו לשירותי‬ ‫לגיל שנה‪ ,‬הוא עדיין איננו מסוגל ללכת בכוחות עצמו‪ .‬לאט‬ ‫'קופת חולים'‪ ...‬אף אחד לא מדריך אותם איך לחצות כביש‪,‬‬ ‫לאט‪ ,‬בהדרגתיות‪ ,‬עוזרים לו ללכת‪ ,‬מחזיקים בידו‪ .‬בתחילה‬ ‫וכמעט שלא נדרסים‪ .‬הם גדלים פרא‪ ,‬מוצאים את מזונם‬ ‫הוא פוסע כמה פסיעות ומועד ונופל‪ ,‬ועם הזמן הוא לומד‬ ‫בכוחות עצמם‪.‬‬ ‫לפסוע בכוחות עצמו‪ .‬התינוק איננו מסוגל ללעוס‪ ,‬אין לו‬ ‫למה אצל בני אדם כל תהליך הגדילה שונה? מדוע הקב"ה‬ ‫שיניים‪ .‬רק לאחר שהוא גדל מעט‪ ,‬מתחילות לצמוח שיניים‬ ‫ברא את האדם באופן כזה שהוא זקוק כל העת לחסדי הזולת?‬ ‫בפיו‪ .‬החניכיים כואבות‪ ,‬והוא ממרר בבכי‪ ,‬ושוב הוא זקוק‬ ‫אומר הסבא מקלם‪ :‬יסוד הדבר הוא ‪ -‬כדי להשריש בנו את‬ ‫לאמו שתישאהו בחיקה ותרגיע את בכיו‪.‬‬ ‫יסוד המוסר‪ ,‬יסוד הטוב‪ ,‬שהאדם נברא לא כדי לקבל‪ ,‬אלא‬ ‫כל שנות גידולו נתון הילד לחסדי אמו‪ .‬היא דואגת לכל‬ ‫כדי לתת ולהועיל לאחרים!‬ ‫צרכיו‪ ,‬מכינה ומבשלת את מאכליו ודואגת שהמאכלים יהיו‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫ראש השנה תשפ"ז‬ ‫‪8‬‬ ‫כאשר האדם מתבונן בכל פרק מפרקי חייו הוא רואה שקיומו‬ ‫מתנה בעזרתם של אחרים‪ .‬זה יסוד האדם! ומכאן יטביע‬ ‫האדם בתכונת נפשו את העזרה לזולת‪ ,‬בכל עת ובכל מצב‬ ‫יחפש איך יוכל להושיט ידו לעזרה ולחסד‪ ,‬בכל מאודו‪ ,‬עד‬ ‫שכל מהות חייו תהיה ‪" -‬להועיל לאחריני"‪.‬‬ ‫מעשהו המופלא של רבי פרידא‬ ‫עורר רעש גדול בשמים‬ ‫ידוע המעשה המובא בגמרא (עירובין נד) על רבי פריידא‬ ‫שהיה לו תלמיד קשה הבנה‪ ,‬שהיה לומד וחוזר אתו על‬ ‫תלמודו ארבע מאות פעם עד שבא לידי הבנה‪ .‬יום אחד‬ ‫הודיע רבי פרידא לתלמידו שיתכן שהיום יקראו לו באמצע‬ ‫לימודם לאיזה דבר מצווה‪ .‬בינתיים‪ ,‬עד שיקראו לו‪ ,‬למד‬ ‫כוח הנתינה הוא כוח החיים‬ ‫רבי פרידא עם תלמידו כהרגלם‪ ,‬ולבסוף לא קראו לו‪ .‬אלא‬ ‫אומרת התורה (דברים כ‪ ,‬יט)‪" :‬כי תצור אל עיר‪ ...‬לא תשחית‬ ‫שבאותו יום לא הועילה לו החזרה על הלימוד‪ ,‬וגם לאחר‬ ‫את עצה‪ ...‬כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות כי האדם עץ‬ ‫ארבע מאות פעם לא הבין התלמיד את לימודו‪ .‬תהה רבי‬ ‫השדה‪"...‬‬ ‫פרידא‪' :‬מה יום מיומיים? מדוע היום לא הבנת את הלימוד‪,‬‬ ‫העץ מניב פירות‪ ,‬נותן מעצמו לאחרים‪ .‬אומר הקב"ה‪ :‬עץ‬ ‫הלא חזרנו עליו ארבע מאות פעם?' השיב התלמיד‪' :‬משעה‬ ‫שנותן ‪ -‬יש לו חיים‪ ,‬לכן ‪" -‬ואותו לא תכרות"‪ .‬אבל ‪-‬‬ ‫שנודע לי שאתה אמור לעזוב באמצע הלימוד‪ ,‬חיכיתי‬ ‫"רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא" ‪ -‬הוא אינו נותן‬ ‫בכל רגע שיקראו לך ותלך לדרכך‪ ,‬ומתוך כך הסחתי את‬ ‫מאומה אלא חי לעצמו‪ ,‬אם כן‪" ,‬אותו תשחית וכרת" ‪ -‬אין‬ ‫דעתי מהלימוד'‪ .‬אמר לו רבי פרידא‪' :‬אם כן נשוב ונחזור‬ ‫לו קיום‪ ,‬אין לו חיים‪.‬‬ ‫על הלימוד'‪ .‬וחזר על הלימוד עוד ארבע מאות פעם‪ ,‬עד‬ ‫"כי האדם עץ השדה" ‪ -‬כל הקיום של האדם הוא כדי‬ ‫שהבין את לימודו'‪.‬‬ ‫שיעשה פירות ויתן משלו לזולת ויועיל לאחרים‪ .‬כוח הנתינה‬ ‫מעשהו המופלא של רבי פרידא עורר רעש גדול בשמים‪.‬‬ ‫הוא כוח החיים‪ .‬אתה רוצה לחיות? תן לאחרים! אדם שחי‬ ‫יצאה בת קול ושאלה‪ :‬האם נוח לך שיוסיפו לך ארבע מאות‬ ‫בשביל עצמו ‪ -‬חשוב כמת‪ ,‬אין לו קיום‪.‬‬ ‫שנות חיים‪ ,‬או שאתה וכל דורך תזכו לחיי עולם הבא?‬ ‫ואומרים חז"ל (מדרש תנאים‪ ,‬דברים פרק כ)‪'" :‬לא תשחית‬ ‫יש מפרשים‪ ,‬כי רבי פרידא נתן מחצית מחייו לאותו תלמיד‪,‬‬ ‫את עצה' ‪ -‬לעניין צדיקים הוא אומר‪ ,‬והרי דברים קל וחומר‬ ‫שבמצטבר הוא השקיע בו עשרות שנים מחייו כדי לחזור‬ ‫‪ -‬ומה האילנות שאינן לא רואין ולא שומעין ולא מדברין‪ ,‬על‬ ‫אתו על הלימוד עד שבא לידי הבנה‪ .‬אמר לו הקב"ה‪ :‬מי‬ ‫ידי שהן עושין פירות חס עליהן המקום מלהעבירן מן העולם‪,‬‬ ‫שנותן ‪ -‬מרוויח! אתה נתת מחצית מחייך לזולת ‪ -‬תקבל‬ ‫אדם שהוא עושה את התורה ועושה רצון אביו שבשמים‪ ,‬על‬ ‫עוד ארבע מאות שנות חיים! אך רבי פרידא העדיף את השכר‬ ‫אחת כמה וכמה שיחוס עליו המקום מלהעבירו מן העולם"‪.‬‬ ‫האחר‪ .‬אמר‪ :‬רצוני לזכות יחד עם בני דורי לחיי עולם הבא‪.‬‬ ‫אם כן למדנו‪ ,‬שלעץ פרי אין שום הנאה מהצמחת הפירות‪,‬‬ ‫אמר הקב"ה‪" :‬תנו לו זו וזו" ‪ -‬גם תוספת חיים בעולם הזה‬ ‫כל מטרתו היא ‪ -‬להועיל לאחרים!‬ ‫וגם חיי עולם לו ולדורו‪.‬‬ ‫וכך אומר המדרש (קדושים ח) על הפסוק (ויקרא יט)‪" :‬כי‬ ‫רבי פרידא הוא סמל ודוגמא לנתינה‪ .‬גם לאחר שניתנה לו‬ ‫תבואו אל הארץ ונטעתם"‪" :‬אמר להם הקב"ה לישראל‪:‬‬ ‫אפשרות לזכות בתוספת שנות חיים‪ ,‬הוא לא חשב על עצמו‬ ‫אף על פי שתמצאו אותה מלאה כל טוב‪ ,‬לא תאמרו נשב‬ ‫אלא דאג לאחרים‪ ,‬שגם בני דורו יזכו לעולם הבא‪ .‬ומי שלבו‬ ‫ולא נטע‪ ,‬אלא הוו זהירין בנטיעות‪ ,‬שנאמר‪' :‬ונטעתם כל‬ ‫נתון לאחרים – יזכה לשפע של נתינה מאת ד'‪.‬‬ ‫עץ מאכל'‪ .‬כשם שנכנסתם ומצאתם נטיעות שנטעו אחרים‪,‬‬ ‫אף אתם היו נוטעים לבניכם"‪.‬‬ ‫המשך בעמוד הבא >>>‬ ‫‪9‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫ראש השנה תשפ''ז‬ ‫ומוסיף המדרש‪" :‬שלא יאמר אדם‪ ,‬אני זקן‪ ,‬כמה שנים אני‬ ‫חי‪ ,‬מה אני עומד מתיגע לאחרים‪ ,‬למחר אני‪ ...‬לפיכך העלים‬ ‫הקב"ה מלבות של בני אדם את יום המיתה‪ ...‬שלא יאמר אדם‪:‬‬ ‫'והרי זה לא יבוא‪ ,‬מה לי לטרוח? הרי זה יהיה לאחרים'"‪.‬‬ ‫על יסוד זה מביא המדרש (תנחומא קדושים) מעשה באדריאנוס‬ ‫המלך שהיה הולך עם גייסותיו להילחם כנגד מדינה אחת‬ ‫שמרדה בו‪ .‬בדרך הוא מצא זקן אחד שהיה נוטע תאנים‪.‬‬ ‫תמה אדריאנוס‪" :‬אתה זקן ועומד וטורח לאחרים?!" אמר לו‬ ‫הזקן‪" :‬אדוני המלך‪ ,‬הריני נוטע‪ ,‬אם אזכה ‪ -‬אוכל מפירות‬ ‫נטיעותי‪ ,‬ואם לאו ‪ -‬יאכלו בני"‪.‬‬ ‫הלכה אל בעלה ויעצה לו לעשות כמעשה הזקן‬ ‫במעשים טובים‪ ,‬ובעת עשותו אותם מחשבתו על הזולת‪,‬‬ ‫בכל דבר הוא מחפש איך להועיל לאחרים‪ .‬האדם הזה‬ ‫הלך אדריאנוס ונלחם כנגד אותה מדינה‪ ,‬וכעבור שלוש‬ ‫מגיש את מעשיו הטובים כמנחה לפני ד' והם עולים לפני‬ ‫שנים שב מן המלחמה ומצא את הזקן באותו מקום‪ .‬מה‬ ‫ד' לרצון‪ .‬הקב"ה נוטל מידיו את המעשים הללו‪ ,‬ובתמורה‬ ‫עשה אותו זקן? נטל סלסלה ומילא אותה בכורי תאנים‪,‬‬ ‫גוזר לו חיים ומאריך ימיו ושנותיו כדי שיוכל להוסיף ולהיטיב‬ ‫הביאה לפני אדריאנוס ואמר‪" :‬תאנים אלו ‪ -‬מן הנטיעה‬ ‫לאחרים כרצון לבו‪.‬‬ ‫שנטעתי לפני שלוש שנים"‪ .‬אמר אדריאנוס לעבדיו‪" :‬טלו‬ ‫מי שיודע את סוד ותכלית החיים‬ ‫אותה ממנו ומלאו אותה זהובים"‪ .‬נטל הזקן את הסלסלה‬ ‫המלאה זהובים וחזר לביתו והשתבח בפני אשתו ובניו‬ ‫אך יש אדם ששומע בקול היצר הרע‪ .‬אומר לו היצר‪ :‬בשביל‬ ‫וסיפר להם את אשר קרהו‪ .‬היתה שם שכנה אחת ששמעה‬ ‫מה לטרוח ולהתייגע בעבור אחרים‪ ,‬דאג לעצמך וראה את‬ ‫את דברי הזקן‪ ,‬הלכה אל בעלה ויעצה לו לעשות כמעשה‬ ‫טובתך ותועלתך בלבד‪ .‬וכשתבוא לפני ה'‪ ,‬עשה כמעשה‬ ‫הזקן ‪ -‬להגיש לאדריאנוס סלסלת פירות‪ ,‬כדי שיקח את‬ ‫חברך ובקש מאת ה' שייתן לך חיים‪ ,‬כשם שגזר לחברך‪...‬‬ ‫הפירות וימלא את הסלסלה זהובים‪ ...‬שמע האיש לעצת‬ ‫והאדם הזה הולך אחר יצרו‪ .‬כל ימיו הוא רואה את טובת‬ ‫אשתו‪ ,‬נטל סל גדול ומילא אותו כל מיני מגדים וטען על‬ ‫עצמו ועוצם עיניו מלראות את צרכי הזולת‪ .‬ובראש השנה‬ ‫כתפו והביאו לפני המלך‪.‬‬ ‫הוא בא לפני ה' ועושה כמעשה חברו ומתפלל לה' ומבקש‬ ‫אמר המלך למשרתיו‪" :‬טלו את המגדים שבסל והטיחו‬ ‫על חיים ופרנסה‪ .‬אך הקב"ה מטיח לו את תפילתו בפניו‪.‬‬ ‫אותם בפניו"‪ ...‬חזר האיש לביתו בפחי נפש‪ .‬שאלה אותו‬ ‫מי שאינו יודע את משמעות החיים ולא משכיל לחיות את‬ ‫אשתו‪" :‬מדוע פניך נפולים? והיכן כל הזהובים?"‪ ...‬אמר לה‪:‬‬ ‫החיים האמיתיים ‪ -‬למה לו חיים?!‬ ‫"מוטב שלא הייתי שומע לך"‪ ...‬סיפר לה את אשר קרהו‪,‬‬ ‫מי שיודע את סוד ותכלית החיים ‪" -‬שזה כל האדם לא‬ ‫והוסיף‪" :‬שפר מזלי שלא מלאתי את הסל באתרוגים‪ ,‬כי אז‬ ‫לעצמו נברא‪ ,‬רק להועיל לאחריני"‪ ,‬הקב"ה יכתבהו לחיים‬ ‫היו רוגמים אותי בהם"‪ ...‬עד כאן המעשה המופיע במדרש‪.‬‬ ‫טובים‪ ,‬וירבה לו שנות חיים‪ ,‬כדי שיוכל להיטיב לאחרים‬ ‫וירעיף עליו שפע של ברכה ופרנסה טובה‬ ‫ולהועיל להם‪ ,‬וירעיף עליו שפע של ברכה ופרנסה טובה‪,‬‬ ‫כדי שיהיה לו במה להיטיב‪.‬‬ ‫ואפשר לפרש את המעשה הזה כמשל לבני האדם העומדים‬ ‫בראש השנה לדין ולמשפט בפני בורא עולם ומבקשים מאת‬ ‫(קטעים מתוך הספר 'נעימות יאמרו' ימים נוראים בהוצאת 'יפה נוף')‬ ‫ה'‪" :‬זכרנו לחיים"‪ .‬רואה הקב"ה את האדם שהוא עוסק‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫ראש השנה תשפ"ז‬ ‫‪10‬‬ ‫יש להבין משמעות העניין‪ :‬וכי מפני שאוכלים רימון‬ ‫ירבו זכויותינו? אם נאכל תפוח בדבש‪ ,‬תהיה לנו שנה מתוקה?‬ ‫הגאון רבי בן ציון קוק שליט"א ‪ -‬זרעים טובים לכתיבה וחתימה טובה‬ ‫נוהגים לאכול 'סימנים' בסעודת ראש השנה‪ ,‬ולהתפלל‬ ‫שיהיו סימן טוב לשנה הבאה‪ .‬ומקורם בגמ' בהוריות (י"ב)‬ ‫ואף נפסק כן להלכה בשו"ע (תקפ"ג)‪.‬‬ ‫יש להבין משמעות העניין‪ :‬וכי מפני שאוכלים רימון‪ ,‬ירבו‬ ‫זכויותינו? אם נאכל תפוח בדבש‪ ,‬תהיה לנו שנה מתוקה?‬ ‫אדרבה‪ ,‬לכאורה עוברים בזה על איסור "לא תנחשו" שעובר‬ ‫עליו אם עבר צבי כולו כשיצא לדרך‪ ,‬ואומר שזהו סימן רע‬ ‫(סנהדרין ס"ו)‪ ,‬או אם עבר לפניו חתול שחור‪ ,‬וחושב כי‬ ‫זהו סימן שלא טוב הדבר שעושה‪ .‬לכאורה אף אם אוכל‬ ‫רוביא ואומר כי זהו סימן שירבו זכויותיו וכל כיו"ב‪ ,‬הרי‬ ‫זה בכלל האיסור‪.‬‬ ‫טובים"‪ .‬מו"ר המשגיח רבי שלמה וולבה זללה"ה הגדיר‬ ‫בוודאי רזין דזין הם‪ ,‬תורף הכנתם עמוק הוא ומי ידענו‪ .‬אך‬ ‫זאת בלשונו הזהב "אם חתיכת מלפפון חמוץ‪ ,‬יש בה זריעה‬ ‫"סימנא" פירושו זריעה‪ ,‬כעין "מעשה אבות סימן לבנים"‬ ‫לשנה חמוצה ומרה‪ ,‬על אחת כמה וכמה אם כולו חמוץ וללא‬ ‫שאינו סימן ברור שכך ינהגו בניהם אחריהם‪ ,‬אלא ביאורו‬ ‫מצב רוח‪ ,‬בוודאי שיש לחשוש בזה מזריעה לא טובה לשנה‬ ‫הוא שמעשה האבות‪ ,‬הם כזריעה הצומחת אצל הבנים (עי'‬ ‫הבאה"‪ .‬ולפי זה ראשית כל יש להיזהר בר"ה לא להיות‬ ‫רמב"ן בראשית י"ב)‪ .‬וכך התנהגותנו בראש השנה‪ ,‬מצמיחה‬ ‫חמוצים ובעצבות‪.‬‬ ‫את מעשי השנה הבאה‪ .‬בהתנהגות האדם בראש השנה‪ ,‬הוא‬ ‫וכתב המשנה ברורה (תקפ"ג) "שירבו זכיותינו ‪ -‬כתב האליה‬ ‫זורע את כל מה שיצמח לו בשנה הבאה‪ .‬ומכל מה שהוא‬ ‫רבה בשם השל"ה יתעורר אדם בתשובה כשיאמר 'יהי רצון'‬ ‫עושה‪ ,‬מדבר‪ ,‬וחושב בראש השנה צומח משהו בשנה הבאה‪.‬‬ ‫ויתפלל על זה בלב שלם" יש לבאר מה עניין התשובה‬ ‫בספרי הקבלה מבואר‪ ,‬שראש השנה הוא זמן יסוד וזריעה‬ ‫דווקא לכאן‪ ,‬אכן נתבאר העניין בדברי המאירי (הוריות י"ב)‬ ‫לשנה הבאה‪ ,‬וכדברי בעל התניא (אותות הקודש י"ד) "בעת‬ ‫"הרבה דברים הותרו לפעמים שהם דומים לנחש‪ ,‬ולא מדרך‬ ‫תקיעת שופר‪ ,‬בא לאדם אור גדול‪ ,‬המקיף את כל חייו‬ ‫נחש חלילה‪ .‬אלא דרך סימן‪ ,‬לעורר בו לבבו להנהגה טובה‪.‬‬ ‫ואודותיו בשנה הבאה"‪ .‬כל דיבוריו הנהגותיו ומעשיו שעושה‬ ‫והוא שאמרו ליתן על שולחנו בליל ראש השנה‪ ...‬וכדי שלא‬ ‫האדם בראש השנה‪ ,‬הם כזרעים אשר מכוחם יצמחו מעשיו‬ ‫להיכשל בהם לעשות דרך נחש‪ ,‬תיקנו לומר עליהם דברים‬ ‫במהלך השנה הבאה‪ .‬ובכלל זה‪ ,‬אם אוכל תפוח בדבש בראש‬ ‫המעוררים לתשובה‪ .‬והוא שאומרים בקרא יקראו זכויותינו‪.‬‬ ‫השנה‪ ,‬זורע בזה זריעה למתיקות בשנה הבאה‪.‬‬ ‫וברוביא ירבו צדקותינו‪ .‬ובכרתי יכרתו שונאינו‪ ,‬והיינו שונאי‬ ‫לא להיות חמוצים ובעצבות‬ ‫הנפש שהם העוונות‪ .‬ובסלקא יסתלקו עוונתי‪ .‬ובתמרי יתמו‬ ‫חטאינו וכיוצא באלו‪ ...‬וידוע שכל זה אינו אלא הערה‪ ,‬שאין‬ ‫המשנה ברורה (שם) כותב שלסימן טוב לא אוכלים דברים‬ ‫הדבר תלוי באמירה לבד‪ ,‬רק בתשובה ומעשים טובים"‪.‬‬ ‫החמוצים בר"ה‪ ,‬ואף את הדגים לא יבשלו בחומץ‪ .‬ומביא‬ ‫הרי שתכלית אמירת ה'יהי רצון' הוא לעורר לתשובה‪ .‬לא‬ ‫עוד מה'חיי אדם' כי יש להיזהר ביותר ממידת הכעס בימי‬ ‫רק בליל ראש השנה כי אם בכל שני ימי ראש השנה‪ ,‬עלינו‬ ‫ראש השנה‪ ,‬מלבד חומר העוון שהוא כעובד עבודה זרה‪,‬‬ ‫להשתדל למלא בתורה ומעשים טובים‪ ,‬כזריעה לשנה הבאה‪.‬‬ ‫כדי שלא יהא בזה סימן ושורש לכעס ועבודה זרה לשנה‬ ‫(מתוך גליון 'שואלין ודורשין' ‪ 223‬תשפ"ג)‬ ‫הבאה "רק יהיה שמח לבו ובטוח בה'‪ ,‬עם התשובה ומעשים‬ ‫‪11‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫ראש השנה תשפ''ז‬ ‫'מנהל האירוע לקח אותי לכספת‪ ,‬כדי שאטול את כל המעטפות‬ ‫שהניחו המוזמנים‪ .‬והנה‪ ,‬כשהוא פתח את הכספת‪ ,‬היא היתה‬ ‫מלאה במעטפות‪ ,‬ההפתעה הייתה עצומה'‬ ‫הגאון רבי גואל אלקריף שליט"א ‪ -‬תסתכל תמיד קדימה‬ ‫ֶׁשׁ ִּנ ְְּהֶיֶ ה ְלְ ֹרֹאׁש ְוְ ֹל ֹא ְלְ ָזָ ָנָ ב‬ ‫איך עושים תשובה?"‬ ‫אמר לו הרב אורי זוהר‪" :‬בארצות הברית פועלת רשת ענקית‬ ‫אחד מהסימנים שאוכלים בראש השנה הוא דג‪ ,‬ואומרים‬ ‫של רכבות תחתיות‪ ,‬המשרתת עשרות אלפי נוסעים‪ .‬אדם‬ ‫עליו‪" :‬שנהיה לראש ולא לזנב"‪ .‬ראיתי הסבר יקר על דרך‬ ‫שלא מכיר את הרשת הזאת של המטרו‪ ,‬יסתבך לחלוטין‬ ‫המוסר‪ :‬האריה והשועל‪ ,‬הנמר והצבי‪ ,‬ושאר בעלי החיים‪,‬‬ ‫בין מאות המסילות והרכבות‪ .‬מה עליו לעשות כדי שיוכל‬ ‫הולכים כשראשם מופנה קדימה‪ ,‬אבל הם מפנים את המבט‬ ‫להגיע למחוז חפצו? הוא ניגש למפה‪ .‬כתוב בה 'אני עומד‬ ‫גם לאחור‪ ,‬לראות מה קורה בזנב‪ .‬יש בעל חיים אחד שלא‬ ‫פה'‪ .‬יפה‪ ,‬הוא יודע איפה הוא‪ .‬זהו השלב הראשון‪ .‬עכשיו‬ ‫יכול אף פעם להסתכל אחורה – הדג‪ .‬הוא תמיד רואה רק‬ ‫הוא מגדיר לעצמו את היעד שלו‪ ,‬ובוחן את החץ המוביל‬ ‫מה שלפניו‪.‬‬ ‫אל היעד‪ .‬בדומה לזה‪ ,‬אמר הרב אורי זוהר‪" ,‬הדבר הראשון‬ ‫ויש כאן רמז חשוב‪ :‬יהודי צריך להסתכל קדימה‪ ,‬כמו הדג‪,‬‬ ‫שתמיד הייתי שואל את עצמי הוא – איפה אני עומד? אני‬ ‫ולא להתבוסס בטעויות ובכישלונות של העבר‪ .‬אם אדם‬ ‫רוצה לדעת מה המצב האמיתי שלי‪ ,‬לא עם דמיונות‪ .‬אם‬ ‫מסתכל על "הזנב"‪ ,‬הוא אומר לעצמו‪' :‬איזו קופה של‬ ‫אדם חושב שהוא במעלה גבוהה ממה שהוא באמת‪ ,‬או‬ ‫שרצים הולכת אחרי! כל כך הרבה חטאים עשיתי בימי חיי‪,‬‬ ‫בדרגה פחותה מהדרגה שלו‪ ,‬הוא לא יוכל להתקדם באופן‬ ‫כל כך הרבה נפילות נפלתי! די‪ ,‬אין לי סיכוי!' ומה קורה‬ ‫נכון‪ .‬לכן‪ ,‬קודם כול אדם צריך לשאול את עצמו – איפה אני‬ ‫אז? האדם מתייאש‪ .‬וכשהוא מתייאש – הוא חוסם לעצמו‬ ‫עומד? אחרי שהוא יודע איפה הוא עומד‪ ,‬הוא צריך לבדוק‬ ‫את הדרך‪ ,‬הוא לא יכול להתקדם‪ .‬המבט של האדם צריך‬ ‫איפה החיצים שיכולים להוביל אותו לשלב הבא‪ .‬הוא שואל‬ ‫להיות באופן של "שנהיה לראש ולא לזנב" – אל תדשדש‬ ‫את עצמו – מה היעד שאליו אני רוצה להגיע? מה אני צריך‬ ‫במה שהיה בעבר‪ .‬תלמד מהטעויות של העבר‪ ,‬אבל תסתכל‬ ‫לעשות עכשיו כדי להגיע ליעד?‬ ‫תמיד קדימה‪ .‬תדע תמיד שיש לך כוח לשוב‪ ,‬תתרומם ותמשיך‬ ‫צריך לעשות צעד אחרי צעד‪ .‬החכמה היא – גם אם נפלת‪,‬‬ ‫להתקדם הלאה והלאה‪.‬‬ ‫תמשיך לנסוע! אל תישאר באותו מקום‪ .‬אל תאמר 'נתקעתי‪,‬‬ ‫היצר הרע רוצה לגרום לאדם להמשיך לבוסס בנפילות‪ ,‬ולכן‬ ‫ואני עכשיו לא יודע מה לעשות'‪ .‬צא מהבור!"‬ ‫הוא מכניס לו לראש מחשבות של ייאוש‪ :‬כל כך הרבה פעמים‬ ‫בראשונה מצאתי מפית‪ ,‬בשנייה רצועת עוף‬ ‫ניסיתי‪ ,‬ולא הצלחתי‪ ...‬אני כזה כלומניק‪ ...‬לפני ראש השנה‬ ‫שעבר קיבלתי על עצמי להתפלל יותר בכוונה ולברך יותר‬ ‫סיפר לי ידידי רבי יעקב ַשִַיִ ש שליט"א‪ :‬ערכתי ב"ה חתונה‬ ‫בכוונה‪ .‬ומה קרה? החזקתי מעמד בקושי שבועיים‪ .‬קיבלתי‬ ‫בשעה טובה ומוצלחת באולם בבני ברק בחודש אב‪.‬‬ ‫על עצמי להיות ותרן‪ ,‬ולא לכעוס‪ ,‬ושוב ושוב אני נופל‪ .‬די‪,‬‬ ‫בסיומה‪ ,‬מנהל האירוע מטעם האולם לקח אותי לכספת‪,‬‬ ‫אין לי סיכוי להצליח‪ ...‬זאת עצת היצר‪ .‬זאת הטעות הקשה‬ ‫כדי שאטול את כל המעטפות שהניחו המוזמנים‪ .‬בדרך‬ ‫ביותר‪ .‬דע לך‪" ,‬שבע ייפול צדיק וקם" (משלי כד)‪ .‬גם אם‬ ‫כלל‪ ,‬כמה מעטפות כבר יש שם? לא הרבה‪ ...‬והנה‪ ,‬כשהוא‬ ‫נפלת שוב ושוב‪ ,‬אל תתייאש‪.‬‬ ‫פתח את הכספת‪ ,‬היא הייתה מלאה במעטפות‪ ,‬עד שחלק‬ ‫אולי תלמד אותנו איך עושים תשובה?‬ ‫מהן התגלגל ארצה‪ ...‬ההפתעה הייתה עצומה‪ ...‬כל כך הרבה‬ ‫מעטפות‪ .‬בעל האולם רץ להביא אשפתון כדי להכניס לתוכו‬ ‫תלמיד חכם אחד פגש את הרב אורי זוהר זצ"ל‪ ,‬ואמר לו‪:‬‬ ‫את כל המעטפות‪ ,‬ואני חשבתי לעצמי‪ :‬אולי בגלל שאני‬ ‫"אתה מגדולי בעלי התשובה בדור האחרון‪ .‬אולי תלמד אותנו‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫ראש השנה תשפ"ז‬ ‫‪12‬‬ ‫דרשן‪ ,‬מסתובב בהרבה מקומות‪ ,‬אנשים הכירו לי טובה‪,‬‬ ‫והיטיבו עמי ביום שמחתי‪ ...‬לא הייתי מסוגל ללכת לישון‬ ‫מרוב התרגשות‪ ,‬החלטתי לפתוח כמה מהן‪...‬‬ ‫בראשונה מצאתי מפית‪ ,‬בשנייה רצועת עוף‪ ,‬ובשלישית‬ ‫פירורי בורקס‪ ...‬התברר שהילדים חמדו לצון ולקחו את כל‬ ‫ערימת המעטפות שעמדו על הכספת‪ ,‬מילאו אותן בשטויות‪,‬‬ ‫והכניסו אותן פנימה‪ .‬מכל המעטפות היו רק ארבע עם כסף‪,‬‬ ‫בכל היתר היה זבל‪...‬‬ ‫אמר לי הרב ַשִַיִ ש‪" :‬לכל הפחות יצאתי מהאירוע הזה עם‬ ‫הרגשה יקרה‪ .‬החתונה הייתה כאמור בחודש אב‪.‬‬ ‫חודש אלול עמד בפתח‪ .‬הקב"ה נתן לנו שלושים ימים להכין‬ ‫'מעטפות'‪ .‬הוא יפתח אותן בראש השנה‪ ...‬הבה ננצל את‬ ‫חודש אלול למלא את המעטפות בתורה‪ ,‬במצוות ובמעשים‬ ‫את הכבשים הוא מעביר אותן זו אחרי זו דרך הפתח הצר‪,‬‬ ‫טובים‪ ,‬ושחלילה לא יפתח אותן וימצא בהן זבל‪ ,‬שטויות"‪...‬‬ ‫והעשירית קודש לה'‪.‬‬ ‫עלינו להשכיל ולנצל כל רגע ורגע מהימים הקדושים האלו‬ ‫בשם רבי איצל'ה בלאזר זצ"ל מובא‪ ,‬שלמד מכאן לימוד על‬ ‫של חודש אלול‪ .‬כל התעוררות בחודש זה‪ ,‬יש בכוחה לגרום‬ ‫חשיבות הזריזות בעבודת ה'‪:‬‬ ‫ל"תכלה שנה וקללותיה"‪.‬‬ ‫למה הכבש העשירי חיכה ולא יצא בין הראשונים? כי הייתה‬ ‫תפקידו של האדם בעולם הוא‪ :‬לצאת למלחמה מול היצר‪.‬‬ ‫בו עצלות‪ .‬אין לו חשק לרוץ‪ ,‬אין לו חשק להזדרז‪ .‬ומשום‬ ‫אדם חייב לדעת ולהבין‪ ,‬שהיצר הרע הוא האויב הכי גרוע‬ ‫שחיכה עוד רגע אחד בתוך הדיר יצא עשירי‪ ,‬ונשחט‪ .‬אם‬ ‫והכי מסוכן שלו‪ .‬הוא עושה כל מאמץ להחטיא את האדם‪,‬‬ ‫בן אדם נותן לעצלות לשלוט בו‪ ,‬ולא מתחזק להילחם‬ ‫לגזול ממנו את כל זכויותיו‪ ,‬ולגרום לו לאבד גם את העולם‬ ‫כנגד היצר הרע‪ ,‬הוא נופל בידי היצר ועלול להידרדר‬ ‫הזה וגם את העולם הבא‪ .‬אם האדם יושב שאנן‪ ,‬ולא קולט‬ ‫מטה‪-‬מטה‪ .‬אדם צריך להיות כל הזמן עם עיניים פקוחות‪,‬‬ ‫שהוא תחת מתקפה קשה – היצר מנצח אותו‪ ,‬ומוריד אותו‬ ‫לבדוק – האם טעיתי במעשה שעשיתי? איפה טעיתי? מה‬ ‫עד לתהום‪ .‬כשהאדם פוקח סוף‪-‬סוף עיניים‪ ,‬הוא לא מבין‬ ‫אני צריך לתקן ולשפר?‬ ‫איך זה קרה לו‪ ,‬איך הוא הידרדר לשפל נורא כזה‪.‬‬ ‫דג אמנון שח לו להנאתו בים התיכון‬ ‫גורל המלחמה שתהיה לו באותו יום‬ ‫רבי ברוך רוזנבלום שליט"א אמר רעיון יפה‪ :‬בראש השנה‬ ‫הגאון רבי משה מרדכי שולזינגר זצ"ל היה אומר‪ :‬האופן‬ ‫אנו אוכלים ראש של דג ואומרים‪" :‬שנהיה לראש ולא לזנב"‪.‬‬ ‫שבו האדם קם בבוקר‪ ,‬מכריע במידה רבה מאוד את גורל‬ ‫מה המשמעות של "הראש" הזה? דג אמנון שחה לו להנאתו‬ ‫המלחמה שתהיה לו באותו יום מול היצר‪ .‬אם הוא קם בזמן‪,‬‬ ‫בים התיכון‪ .‬הוא תכנן להיות באיטליה‪ ,‬באיים הקריביים‬ ‫מתוך שמחה שהוא זוכה לקום לעבודת ה'‪ ,‬ומזדרז ללכת‬ ‫ובקפריסין‪ ,‬ואיפה הוא מצא את עצמו? בצלחת שלך‪ .‬אתה‬ ‫לבית הכנסת כדי להתפלל ולעשות את רצון ה' – היצר‬ ‫יודע למה? כי הדג זורם בלי מחשבה‪ ,‬בלי "ראש"‪ .‬הוא נסחף‬ ‫בידים שלו‪ .‬אבל אם הוא קם מאוחר‪ ,‬מתוך עצלות‪ ,‬בלי‬ ‫עם הזרם‪ ,‬שט לו עם כל הלהקה‪ ,‬בלי מטרה‪.‬‬ ‫שמחה ובלי רצון לעשות את רצון ה' – כל היום הוא ינתן‬ ‫יהודי ששואף להגיע לתכלית ולזכות לקרבת ה'‪ ,‬צריך "להיות‬ ‫בידיים של היצר‪.‬‬ ‫לראש"‪ .‬לא להיסחף אחרי החברה‪ ,‬לא להיגרר אחר היצר‬ ‫בגמרא (ראש השנה יח) כתוב‪ ,‬שבראש השנה עוברים כל‬ ‫הרע‪ .‬להיות זה שמוליך וזה שקובע לאן ללכת‪ .‬הוא חושב‬ ‫באי עולם לפני הקדוש ברוך הוא "כבני מרון"‪ .‬מה הכוונה‬ ‫ומחליט מה נכון וצריך לעשות – ואת זה הוא עושה‪ .‬הוא‬ ‫"כבני מרון"? רש"י מבאר‪" :‬ככבשים שמונין אותן לעשרן‪,‬‬ ‫יוצא למלחמה נגד היצר – ומנצח בה‪.‬‬ ‫ויוצאין זה אחר זה בפתח קטן‪ ,‬שאין יכולין לצאת כאחת"‪.‬‬ ‫(קטעים מלוקטים מתוך הספר 'שש באמרתך' בהוצאת 'יפה נוף')‬ ‫הבעלים של העדר רוצה להפריש מעשר בהמה‪ ,‬וכדי לספור‬ ‫‪13‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫ראש השנה תשפ''ז‬ ‫אומר השטן‪ :‬איזה אנשים אלה‪ ...‬תראה איזה עסק הם עושים‬ ‫מהמצוות שלהם‪ ,‬אין עם מי לדבר‪ ...‬הוא הולך לו‪ .‬אבל אז מגיע‬ ‫ראש השנה שחל בשבת‪ ,‬ואין תקיעות‪ .‬שואל השטן‪ :‬מה קרה?‬ ‫מגיד המישרים הגאון רבי שלמה לוונשטיין שליט"א ‪ -‬מאבא מבקשים הכול‬ ‫לֹו‪ַּ-‬ה ִִמַּבְּלְ ָעָ ֶֶדיָך‪.‬‬ ‫ֶׁמָך‪ְ ,‬וְ ֵֵאין ֱֱא ּ‬ ‫נֹוָרא ְׁש ֶ‬ ‫ָָקדֹוׁש ַַא ָּּתה ְוְ ָ‬ ‫מכל אומות העולם!‬ ‫אומר ראש הישיבה‪ ,‬מרן רבי גרשון אדלשטיין זצוק"ל‪ :‬זה‬ ‫מתפילות ראש השנה עולה לכאורה תמיהה גדולה ועצומה‪:‬‬ ‫שעם ישראל כל כך מיוחד וניחן במידות טובות ומשובחות‬ ‫לאורך כל היום אנחנו ממליכים את הקב"ה ומזכירים את‬ ‫– לא קרה מעצמו‪ .‬הקב"ה הוא שעשה אותנו למובחרים‬ ‫עוזו גבורותיו‪ ,‬גודל ותוקף מלכותו‪ ,‬ועד כמה הוא קדוש‬ ‫וחשובים! ואכן אומרים חז"ל (יבמות עט)‪" :‬שלושה סימנים‬ ‫ונורא‪ .‬כיצד‪ ,‬אם כן‪ ,‬אנו מעיזים לבקש גם בקשות גשמיות‬ ‫יש באומה זו‪ :‬רחמנים‪ ,‬ביישנים וגומלי חסדים"‪ .‬דהיינו‪:‬‬ ‫על פרנסה‪ ,‬בריאות וכדומה? הרי אין לדברים אלה שום‬ ‫מידות אלו מצויות רק אצל יהודים ולא אצל אומות העולם‪,‬‬ ‫שייכות אל מלך גדול וקדוש כמוהו!‬ ‫וגם אם ניתן למצוא גויים שיש בהם את המידות הללו – אין‬ ‫אומר רבי דוד מטולנא‪ :‬באמת אין לנו שום פנים לבוא לפני‬ ‫זה דומה למידות שבהן ניחן עם ישראל‪.‬‬ ‫הקב"ה ולבקש ממנו בקשות כאלה‪ ,‬אך כשם שבנו של צדיק‬ ‫דבר זה הוא כה ידוע ומפורסם‪ ,‬עד שגם הגויים מכירים בכך‪.‬‬ ‫וקדוש זקוק לצרכים גשמיים‪ ,‬ומשכך אין הוא מתבייש לבקש‬ ‫פעם שאלתי סוחר בעל קשרים בינלאומיים‪ ,‬שמתעסק עם‬ ‫זאת מאביו‪ ,‬שהרי אין לו אב אחר לבקש ממנו אותם‪ ,‬כך‬ ‫יהודים וגויים‪ ,‬האם הוא רואה הבדל בין היהודים והגויים‬ ‫גם אנחנו מוכרחים לבוא אל הקב"ה למרות עוצם גדולתו‬ ‫עימם הוא בא במגע לרגל מסחרו‪" .‬ברור"‪ ,‬השיב האיש‪.‬‬ ‫וקדושתו ולבקש על צרכים גשמיים ופחותים‪ ,‬משום שאין‬ ‫"ליהודי יש אופי אחר‪ ,‬והוא בעל מידות טובות ומיוחדות!"‬ ‫לנו כתובת אחרת לבקש זאת מלבד ממנו‪.‬‬ ‫על כך אנחנו מודים לקב"ה ואומרים‪" :‬אתה בחרתנו מכל‬ ‫לפי זה מבוארת היטב לשון התפילה‪" :‬קדוש אתה ונורא‬ ‫העמים" – תודה לך‪ ,‬ריבונו של עולם‪ ,‬שבחרת בנו ונתת לנו‬ ‫שמך – ואין אלו‪-‬ה מבלעדיך"‪ .‬אמנם אתה קדוש וטהור‪ ,‬וכל‬ ‫אופי מיוחד ומידות נאצלות שאינן בנמצא אצל אף אומה‬ ‫בקשותינו ממך היו אמורות להיות רק על עניינים רוחניים‪,‬‬ ‫מאומות העולם!‬ ‫אך אנו הרי אנשים גשמיים‪ ,‬בשר ודם‪ ,‬יש לנו צרכים גשמיים‪,‬‬ ‫איך בדיוק הן מבלבלות את השטן?‬ ‫ובהיות ואתה הוא האלוקים ואין עוד אחר זולתך‪ ,‬אנחנו‬ ‫מוכרחים לפנות אליך ולבקש ממך גם על עניינים אלה‪.‬‬ ‫ֹלוֵקינּו ְּבּ ַַא ֲֲה ָָבה ֶֶאת יֹום ַַהַּׁשָּׁבּ ת ַַהֶּזּ ה ְוְ ֶֶאת יֹום ַַהִּזּ ָּכּ רֹון‬ ‫ַוַ ִּתֶּּתּ ן ָלָ נּו ה' ֱֱא ֵ‬ ‫רּוָעה‬ ‫ַַהֶּזּ ה‪ ,‬יֹום ִזִ ְכְ רֹון ְּתּ ָ‬ ‫וכי במי יבחר הקב"ה? בבני עשיו שהחרב היא‬ ‫בת לוויה הקבועה?‬ ‫כאשר חל היום הראשון של ראש השנה בשבת‪ ,‬אין תוקעים‬ ‫אֹוָתנּו ְוְ ָָרִצִ ָיָת ָּבּנּו‬ ‫ַַא ָּּתה ְְב ַַח ְְרָּתּנּו ִִמָּכּ ל ָָהַעַ ִּּמים‪ָָ ,‬א ַַה ְְב ָּּת ָ‬ ‫בשופר‪ .‬אמנם מן התורה מותר לתקוע‪ ,‬אך חז"ל גזרו שלא‬ ‫לתקוע‪ ,‬שמא יטול בעל התוקע את השופר בידו וילך ללמוד‬ ‫לכאורה קשה‪ :‬מה ההודאה על כך שהקב"ה בחר בנו מכל‬ ‫אצל הבקי‪ ,‬ויעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים‪ .‬כידוע‪,‬‬ ‫העמים? הרי כל מי שיתבונן במבט אובייקטיבי‪ ,‬יראה שעם‬ ‫התקיעות שאנחנו תוקעים מבלבלות את השטן‪ .‬איך בדיוק‬ ‫ישראל הוא באמת המובחר מכל העמים‪ .‬וכי במי יבחר‬ ‫הן מבלבלות אותו? יש כמה תשובות על השאלה הזאת‪,‬‬ ‫הקב"ה? בבני עשיו שהחרב היא בת לוויה הקבועה? או‬ ‫ונביא כאן אחת מהן‪:‬‬ ‫שמא בבני ישמעאל שהגזל הוא חלק בלתי נפרד מהמורשת‬ ‫התורה אמרה לתקוע תקיעה‪ ,‬תרועה ותקיעה‪ .‬יש לנו ספק‬ ‫אותה הוריש להם אביהם? כשם כשצריכים לבחור אדם‬ ‫מהי תרועה‪ ,‬ולכן אנחנו תוקעים תש"ת תר"ת וגם תשר"ת‪,‬‬ ‫לתפקיד חשוב ונכבד‪ ,‬בוחרים במי שהוא מובחר יותר מן‬ ‫כי אנחנו חוששים שמא לא נצא ידי חובה‪ .‬התורה אמרה‬ ‫האחרים‪ ,‬כך הקב"ה בחר בנו מפני שאנחנו טובים יותר‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫ראש השנה תשפ"ז‬ ‫‪14‬‬ ‫לעשות תשעה קולות‪ ,‬ולנו יש כבר שלושים‪ ,‬אבל עדיין לא‬ ‫סיימנו – זה היה "מיושב"‪ ,‬ועכשיו "מעמד"‪ ,‬באמצע "שמונה‬ ‫עשרה"‪ .‬אומר השטן‪ :‬איזה מין אנשים אלה‪ ...‬תראה איזה‬ ‫עסק הם עושים מהמצוות שלהם‪ ,‬אין עם מי לדבר‪ ...‬הוא‬ ‫הולך לו‪ .‬אבל אז מגיע ראש השנה שחל בשבת‪ ,‬ואין תקיעות‪.‬‬ ‫שואל השטן‪ :‬מה קרה? אומרים לו‪ :‬הם מפחדים‪ ,‬שאולי‬ ‫יהיה אחד בסוף העולם שיטלטל את השופר בשבת‪ ,‬ולכן‬ ‫לא כדאי להם כל הסיפור‪ ...‬השטן אינו מבין את ההיגיון‪ .‬וכי‬ ‫הם אינם מפחדים שאם לא יתקעו תהיה מלחמה? אומרים‬ ‫לו‪ :‬כן‪ ,‬הם מוכנים לסבול סכנת מלחמה‪ ,‬ובלבד ששום יהודי‬ ‫לא יחלל שבת! השטן לגמרי "מתערבב"‪ .‬אין עם מי לדבר‪,‬‬ ‫הוא אומר‪ ,‬ומסתלק לו‪.‬‬ ‫אומר ה"משך חכמה" (ויקרא כג‪ ,‬כד)‪ ..." :‬לכן אחר אשר‬ ‫ידוע לנו גודל התועליות ממצוות שופר‪ ,‬אשר אם יבטל‬ ‫אף באונס הסכנה גדולה‪ ,‬ובכל זאת אמרו ישראל פן יבולע‬ ‫יש עצה נפלאה איך להרוויח המון מצוות‪ ,‬להיות מיליונר!‬ ‫חלילה למצוות שבת‪ ,‬אשר מעיד על קדושת שמו יתברך‪,‬‬ ‫יש מצוות "ואהבת לרעך כמוך"‪ .‬בכמה יהודים צריך לאהוב‬ ‫כי חידש עולמו מן האין הגמור‪ ,‬יהיה מה! יעבר עלינו מה!‬ ‫כדי לקיים את המצווה? אחד‪ .‬ואם אדם יאהב עשרת אלפים‬ ‫ויתקדש שמו יתברך! יקטרג השטן ולא יכנס זיכרוננו לאבינו‬ ‫יהודים ‪ -‬בכמה מצוות הוא יקיים? עשרת אלפים‪ .‬כשבן אדם‬ ‫שבשמים לטובה‪ ,‬אך לא יבלע לשבת המעיד על קדושת‬ ‫אומר בתפילה "זכרנו לחיים" ‪ -‬על מי הוא מכוון? ככל שיכוון‬ ‫שמו יתברך‪ ...‬וכיון שכן‪ ,‬הרי זה גופיה מה שאין אנו תוקעים‬ ‫על יותר ויותר יהודים ‪ -‬כן יזכה לקיים יותר ויותר מצוות‪.‬‬ ‫בראש השנה שחל בשבת‪ ,‬זה גופיה עקידה רוחנית מופלגת‬ ‫וכמו כן כשמתפללים "וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך"‬ ‫ומועיל לרצות אותנו כמו שמרצה זיכרון שופר"‪.‬‬ ‫‪ -‬אם יתכוון באמת על יותר ויותר יהודים ויתפלל עליהם‬ ‫בפסוק בתהילים (מז‪ ,‬ו) נאמר‪" :‬עלה אלוקים בתרועה‪ ,‬ה'‬ ‫שיזכו להיכתב בספר החיים‪ ,‬הוא הופך להיות למיליונר! כי‬ ‫בקול שופר"‪ .‬אלוקים" – זו מידת הדין‪" ,‬ה'" – זו מידת‬ ‫מדוע הוא מתפלל עליהם? משום שהם יהודים והוא אוהב‬ ‫הרחמים‪ .‬בזכות תקיעות שופר‪ ,‬הקב"ה עובר מכיסא דין‬ ‫אותם! נמצא שהוא מקיים מצוות "ואהבת לרעך כמוך" עם‬ ‫ומתיישב בכיסא רחמים‪.‬‬ ‫כל אחד ואחד שהוא מכוון עליו‪.‬‬ ‫מה קורה‪ ,‬אם מחמת קדושת השבת אין תקיעות? באה‬ ‫מצווה‪ ,‬או תפילה‪ ,‬לא נמדדת בגודלה או באורכה‪ ,‬כי אם‬ ‫השבת הקדושה ומבקשת רחמים על ישראל‪ ,‬ומתחננת לפני‬ ‫בכוונת הלב הנלווית אליה‪ .‬אדם יכול להתפלל תפילה אחת‬ ‫בורא עולם‪ :‬אנא‪ ,‬תנהג בהם במידת הרחמים למעני‪ ,‬שהרי‬ ‫קצרה‪ ,‬לומר עם כל הלב משפט אחד קצר ‪" -‬זכרנו לחיים"‪,‬‬ ‫הם שומרים אותי ומכבדים אותי‪ .‬אם כך – אומר‪ ,‬כביכול‪,‬‬ ‫ולהפך למיליונר‪.‬‬ ‫הקב"ה – הבה נבדוק האם באמת הם אוהבים את השבת‪,‬‬ ‫מסופר על מרן הגראי"ל שטיינמן שהיה נותן בכל יום‪,‬‬ ‫מכבדים אותה ושומרים אותה כראוי‪ .‬אם ישראל מכבדים‬ ‫לפני התפילה‪ ,‬כמה פרוטות לצדקה עבור נשמותיהם של‬ ‫את השבת ושומרים אותה כראוי – היא הסנגור הטוב ביותר‪,‬‬ ‫כל היהודים שנהרגו בשואה‪ .‬שאלו אותו‪ :‬כשנחלק פרוטות‬ ‫אבל אם ח"ו ישראל מזלזלים בשבת – השבת הופכת להיות‬ ‫אלו לשישה מיליון נשמות ‪ -‬כמה יגיע לכל נשמה? אחד‬ ‫קטגור הקשה ביותר‪.‬‬ ‫חלקי מיליון של אגורה‪ ...‬זה לא שווה כלום‪ ...‬נענה ואמר‪:‬‬ ‫יש עצה נפלאה איך להרוויח המון מצוות‪,‬‬ ‫נכון! אלפית אגורה לא שווה כלום‪ .‬אבל מי שיודע מהו‬ ‫להיות מיליונר!‬ ‫ערכה של מצווה‪ ,‬מבין שיש בה די והותר כדי לחלק אותה‬ ‫לשישה מיליון חלקים‪ .‬אותם קדושים צמאים לחלק הזה!‬ ‫כל אחד מחפש‪ ,‬בפרט בימים אלו‪ ,‬לקיים יותר ויותר מצוות‬ ‫(קטעים מלוקטים מתוך הספר 'ומתוק האור סדר תפילתינו)‬ ‫שתזקפנה לזכותו ביום הדין‪ .‬בתפילות של עשרת ימי תשובה‬ ‫‪15‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫ראש השנה תשפ''ז‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫ראש השנה תשפ"ז‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫ראש השנה תשפ''ז‬ ‫ַַּׁשַעַר ַלַד'‬ ‫ֶז ֶה ַה � � ׁ‬ ‫בּוַע‬ ‫ַַה ַַּׁש ַַער ְלְ ָָפ ָָר ַַׁשת ַַה ָָּׁש ַ‬ ‫ַצִַּד�ִיִקִים‬ ‫ָיָֹבֹאּוּ בֹו ֹ‬ ‫לך תנקה תרנגולת כזאת‪...‬‬ ‫געו כל הציבור בבכייה‬ ‫הגאון רבי ברוך רוזנבלום שליט"א‬ ‫פנינים ממרן הגרי"ג אדלשטיין זצוק"ל‬ ‫הגמרא (ברכות) אומרת‪" :‬טובה מרדות‬ ‫ראיתי בכוכבי אור להגר"י בלאזר (אות ז') שכתב כי הצער והחרטה‪,‬‬ ‫אחת בליבו של אדם יותר ממאה מלקויות‬ ‫קשים יותר מעזיבת החטא מכאן ולהבא‪ ,‬וכתב שם‪" :‬וכמה יראי אלוקים‬ ‫שמלקים אותו"‪ .‬כשאדם מתעורר בעצמו‪,‬‬ ‫מבקשי רצון השם ית"ש אשר בימים הנוראים יתנו אל לבם להיטיב את‬ ‫אף אם תהא זו התעוררות קלה ‪ -‬טובה‬ ‫מעשיהם‪ ,‬ומקבלים על עצמם להיגזר מכמה עבירות אשר נכשלים בהם‪,‬‬ ‫היא יותר ממאה דרשות של רבנים‬ ‫ובכל זאת יודעים בנפשם כי לא ירגישו בערך זה חרטה על העבר או כי‬ ‫ש"יצליפו" לו על ראשו‪ .‬אחרי מאה‬ ‫לא ירגישו חרטה כלל"‪.‬‬ ‫דרשות הוא יכול לצאת רגוע ולהגיד‪:‬‬ ‫ויש כמה מדרגות בחרטה‪ ,‬עד כמה האדם מכיר את חומר החטא‪ ,‬ולמשל‬ ‫"היתה דרשה יפה"‪ ...‬ליבו נותר כבתחילה‪,‬‬ ‫אין לנו מושג עד כמה חמור חטא בשוגג‪ ,‬וידוע מהגר"י בלאזר שאמר כי‬ ‫לא חל בו כל שינוי‪ .‬לעומת זאת מרדות‬ ‫יש ללמוד זאת מראש השנה שחל להיות בשבת‪ ,‬שגזרו חז"ל שלא לתקוע‬ ‫אחת קטנה בליבו יש בכוחה ליצור‬ ‫בשופר גזירה שמא יעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים‪ ,‬ואף על פי שכל‬ ‫מהפך גדול‪.‬‬ ‫החשש הוא שמא יעביר בשוגג ולא במזיד‪ ,‬וההעברה היא לצורך מצוה‬ ‫על הפסוק (ישעיהו נב) "התנערי מעפר‬ ‫בשביל התקיעות‪ ,‬חששו חז"ל שמא אדם אחד מישראל ישכח את האיסור‬ ‫קומי" מביא המדרש משל‪:‬‬ ‫שלא בכוונה ויחטא בשוגג‪ ,‬ומפני זה כל כלל ישראל במשך כל הדורות‬ ‫תרנגולת לבנה התפלשה בעפר‪ ,‬והתמלאה‬ ‫אינם תוקעים בשופר בראש השנה שחל בשבת‪.‬‬ ‫כולה בבוץ שחור‪ .‬הכפרי‪ ,‬שאהב את‬ ‫ואפילו שלא הרבה אנשים עלולים להיכשל בזה‪ ,‬שהרי לא כל אחד יודע‬ ‫התרנגולת כשהיא לבנה‪ ,‬לקח צינור‬ ‫לתקוע‪ ,‬וכל החשש הוא רק על יחידים במשך הדורות שעלולים להיכשל‪,‬‬ ‫והחל להתיז עליה מים מכל הכיוונים‪.‬‬ ‫והרי הריצוי בראש השנה הוא על ידי תקיעת השופר‪ ,‬ומבואר בספרים כמה‬ ‫הניח אותה על הגדר כדי שתתייבש‬ ‫תיקונים שהתקיעות פועלות בעולמות העליונים‪ ,‬אף על פי כן ביטלו חז"ל‬ ‫בשמש‪ ,‬והנה הוא מבחין כי לא כל‬ ‫את תקיעת השופר של כל ישראל‪ ,‬ומיליוני יהודים במשך אלפי שנים אינם‬ ‫הלכלוך ירד‪ .‬נשארו עליה עדיין‪ ,‬פה ושם‪,‬‬ ‫תוקעים בשופר‪ ,‬מפני החשש שאדם יחיד מישראל עלול להיכשל בחטא‬ ‫כתמים שחורים‪ .‬הוא נטל מברשת והחל‬ ‫בשוגג! ושמעתי כי כשדיבר על זה הגר"י בלאזר ברבים‪ ,‬געו כל הציבור‬ ‫לנקות אותה‪ ,‬נוצה אחר נוצה‪ ,‬אחרי חצי‬ ‫בבכייה כששמעו עד היכן מגיע חומר החטא‪.‬‬ ‫שעה הוא סיים לנקות שתי נוצות מתוך‬ ‫ורואים מזה שאין אנו יודעים מה היא חומרתו של חטא בשוגג‪ ,‬כמה שהחטא‬ ‫שני מיליון הנוצות שיש לה‪ ...‬לך תנקה‬ ‫פוגם בכל העולמות העליונים‪ ,‬וכפי שביאר הנפש החיים כי כשאדם עושה‬ ‫תרנגולת כזאת‪...‬‬ ‫מצוה‪ ,‬המצוה משפיעה עליו אור של קדושה‪ ,‬ומחיה בזה את כל העולמות‪,‬‬ ‫ממשיך המדרש ואומר‪ :‬כל זה כאשר‬ ‫ולעומת זה כשאדם חוטא הרי הוא עושה פגם בכל העולמות העליונים‪,‬‬ ‫בעל הבית מנסה לנקות את התרנגולת‪.‬‬ ‫ופוגם בכתר המלך‪.‬‬ ‫אבל לו הייתה התרנגולת עומדת על‬ ‫וככל שמכירים יותר את חומר החטא‪ ,‬כך יהיו הצער והחרטה‪ ,‬אבל אנחנו‬ ‫הגדר ובכוחות עצמה היתה מטלטלת‬ ‫לא מכירים את חומר החטא בשוגג‪ ,‬ולכן קשה מאד לעשות תשובה על‬ ‫את עצמה לכל הכיוונים ‪ -‬כל הלכלוך‬ ‫שגגות‪ .‬ומטעם זה גם קשה לעשות תשובה על ספק חטא‪ ,‬וכמו שכתב‬ ‫היה יורד בזמן קצר‪.‬‬ ‫הרמ"א (אורח חיים סימן תר"ג) "ספק עבירה צריך יותר תשובה מעבירה‬ ‫הנמשל‪" :‬התנערי מעפר קומי" ‪ -‬כאשר‬ ‫ודאי‪ ,‬כי יותר מתחרט כשיודע שעשה משאינו יודע‪ ,‬ולכן קרבן אשם תלוי‬ ‫בן אדם מתעורר מעצמו ומנער את עצמו‬ ‫הוצרך להיות יותר ביוקר מחטאת"‪ ,‬והיינו כי לקרבן חטאת אפשר להביא‬ ‫לבד ‪ -‬זה עוזר יותר ממאה רחיצות‬ ‫אפילו כבשה או שעירה מיום השמיני והלאה‪ ,‬אבל לאשם תלוי צריכים‬ ‫שאחרים ירחצוהו‪ .‬ידועים דברי רבינו‬ ‫להביא איל בן שתי שנים בכסף שקלים‪ ,‬מפני שאשם תלוי בא על ספק‬ ‫יונה ב"שערי תשובה" (שער שני) כי "אם‬ ‫חטא‪ ,‬וכיון שהוא רק ספק‪ ,‬אינו מתחרט כראוי‪ ,‬וצריך להוציא יותר הוצאות‬ ‫האדם לא יעורר נפשו ‪ -‬מה יועילוהו‬ ‫על הקרבן‪ ,‬כדי להרגיש כראוי את חומר החטא‪.‬‬ ‫המוסרים"‪.‬‬ ‫(מתוך 'דורש טוב' ראש השנה בהוצאת 'יפה נוף')‬ ‫(מתוך שיחה‪ ,‬אלול תשע"ב דרכי החיזוק ר"ה תשפ"א)‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫ראש השנה תשפ"ז‬ ‫‪18‬‬ ‫אני לא מבין למה בוכים‪,‬‬ ‫מה הדבר הראשון שבודקים‬ ‫ובגלל זה אני בוכה‬ ‫ומעיינים בו בבית דין של מעלה?!‬ ‫מגיד המישרים הגאון רבי אריה יודלביץ שליט"א‬ ‫הגאון רבי חיים יעקב סופר שליט"א ראש ישיבת 'כף החיים'‬ ‫לימים הללו קוראים "ימים נוראים"‪" .‬נורא" – פרושו‬ ‫רבי חיים פאלאג'י ז"ל בספרו‬ ‫מפחיד‪ ,‬ובאמת יש ממה לפחד‪ .‬הכל נקבע בראש‬ ‫תוכחת חיים (פרשת משפטים)‬ ‫השנה – מי יחיה‪ ...‬מי ח"ו יתיסר ומי לא‪ ,‬מי יעני ומי‬ ‫ועוד‪ ,‬חוקר חקירה מעניינת‪.‬‬ ‫יתעשר‪ ,‬מי ישפל ומי ירום‪.‬‬ ‫אמת שאדם נידון בראש‬ ‫הגה"צ רבי שלום שבדרון זצ"ל סיפר‪ ,‬שמיד אחרי‬ ‫השנה‪ ,‬וכל מה שאדם עשה‬ ‫מלחמת תשכ"ז‪ ,‬באו חיילים רבים לבקר בכותל‬ ‫במשך כל השנה כולה‪ ,‬הן מה‬ ‫המערבי ובכו שם‪ .‬היתה להם התרגשות כל כך גדולה‬ ‫שעשה בפועל‪ ,‬הן מה שדיבר‬ ‫מהעמידה מול אבני הכותל המערבי‪ ,‬עד שפרצו בבכי‪.‬‬ ‫והן מה שחשב‪ ,‬הכל מובא‬ ‫בין המבקרים היה רבי שלום‪ ,‬והוא עמד וראה כיצד‬ ‫לפני בית דין של מעלה ועל‬ ‫‪Wikipedia‬‬ ‫חיילים עומדים בהתרגשות ומנשקים בחיבה את אבני‬ ‫כל ענין ועל כל פרט יש דין‬ ‫הכותל‪ ,‬שריד בית מקדשנו‪ ,‬אחרי שנים רבות שלא זכו‬ ‫וחשבון‪ .‬אבל על מה אדם נידון בתחילה?! מה הדבר הראשון‬ ‫לחוננן‪ .‬היה שם חייל אחד‪ ,‬אולי בן קבוץ‪ ,‬שלא הבין‬ ‫שבודקים ומעיינים בו בבית דין של מעלה?!‬ ‫כלום‪ .‬הוא פשוט לא הבין מדוע כולם בוכים‪ ,‬אבל גם‬ ‫ומביא רבי חיים פלאג'י‪ ,‬שמצא בספר הזהר הקדוש בפרשת‬ ‫הוא בכה‪ .‬שאל אותו רבי שלום‪ :‬מדוע אתה בוכה?"‪,‬‬ ‫פנחס (רדל"א)‪ ,‬שתחילת דינו של אדם הוא על עסק התורה‬ ‫השיבו החייל‪" :‬אני לא מבין למה בוכים‪ ,‬ובגלל זה אני‬ ‫ועל כבוד התורה וחכמיה‪ .‬לא רק בדין שלאחר פטירת הנשמה‪,‬‬ ‫בוכה‪ ,‬אני רואה שכולם בוכים ואני לא מבין מדוע אני‬ ‫אלא בכל פעם שדנים את האדם בראש השנה‪ ,‬תחילת הדין שלו‬ ‫לא בוכה‪ ,‬ועל כך אני בוכה‪...‬‬ ‫זה על התורה ועל כבוד התורה‪ .‬יש אחד שמכבד את התורה‪,‬‬ ‫ישנם אנשים רבים שאינם מבינים ממה עליהם לפחד‬ ‫שכאשר הוא רואה חכם‪ ,‬הוא עומד לפניו מלא קומתו‪ .‬ויכול‬ ‫בימי הדין של ראש השנה ויום הכפורים‪ ,‬אבל בכל‬ ‫להיות שהוא גם מתחסד וקופץ לגובה כשהוא רואה את החכם‬ ‫זאת כולם יודעים שצריך לפחד‪ .‬כולם מבינים שזה‬ ‫מגיע‪ ...‬זה חשוב‪ ,‬אבל לא זה עיקר הענין‪ .‬עיקר כבוד התורה‪,‬‬ ‫מה שצריך לעשות היום‪ ,‬ולכן הם מפחדים – ולפחות‬ ‫הוא שאדם יושב ולומד בה‪ .‬ויתירה מזו‪ ,‬אם יש לאדם ארון‬ ‫את זה הם עושים‪..‬‬ ‫מלא ספרים בבית‪ ,‬והוא לא פותח אותם ולא לומד בהם‪ ,‬זה‬ ‫נקודה נוספת‪ ,‬מנקודת מבט קצת שונה‪ :‬הימים הללו‪,‬‬ ‫עצמו זלזול בתורה‪ ,‬ועל זה תחילת דינו של האדם בראש השנה‪.‬‬ ‫למה ה' עשה לנו בכלל את כל הדבר הזה? למה הוא‬ ‫רבינו יונה כותב (אגרת התשובה)‪ ,‬חייב אדם לעסוק בתורה בכל‬ ‫רוצה שנפחד? הענין בפחד הזה הוא שלא נתרחק מה'‪.‬‬ ‫יום‪ .‬יש אחד ששומע את זה וזה עצמו מהווה בשבילו חידוש‪.‬‬ ‫שנשוב אליו‪ ,‬שנחזור לזרועותיו ונחוש קרובים אליו‪.‬‬ ‫ללמוד בכל יום?! לא מספיק שאלמד פעם בשבוע או פעם‬ ‫כיצד? לדוגמא‪ ,‬אם ילד קטן מפחד‪ ,‬אם מישהו מטיל‬ ‫בחודש?! אבל לא‪ .‬על האדם ללמוד בכל יום‪ ,‬וכתוב ברמב"ם‬ ‫עליו אימה ופחד – מה הוא עושה? רץ לאבא שלו‬ ‫הלכות תלמוד תורה (פ"א ה"ח וע"ש פ"ב ה"ב) שהחיוב הוא‬ ‫ותופס בו או בבגדו‪ ,‬ואז הוא מאושר‪ ,‬רגוע ושליו‪ .‬זה‬ ‫לקבוע לימוד בכל יום ביום ובלילה‪ .‬וכך היה נהוג בכל תפוצות‬ ‫מה שהקב"ה רוצה מאיתנו‪ .‬הסיבה שאנו מפחדים היא‬ ‫ישראל בכל הדורות עד הדור האחרון‪ ,‬שהיו שיעורי תורה בכל‬ ‫כמובן בגלל העבירות‪ ,‬אבל אם מפני הפחד אנו אצים‬ ‫מקום ביום ובלילה‪.‬‬ ‫ושבים לאבא‪ ,‬לאבינו שבשמים‪ ,‬הלא זהו בדיוק מה‬ ‫וזאת עלינו לחדד לעצמנו בזמן הזה‪ ,‬שחייב אדם לעסוק‬ ‫שהוא רוצה מאתנו – שנרוץ אליו‪ ,‬שנבוא לקראתו‪.‬‬ ‫בתורה בכל יום וזה תחילת דינו של אדם בראש השנה‪ ,‬איך‬ ‫השי"ת כביכול קורא ואומר לנו‪" :‬אני נמצא‪ ,‬בוא אלי‬ ‫הוא בעסק התורה ואיך הוא בכבוד התורה‪ .‬וזה דבר גדול‬ ‫ואחבק אותך ‪ .‬לזה אמור להוביל אותנו הפחד של הימים‬ ‫שאת השאלה הראשונה ואת הדין ודברים הראשון‪ ,‬האדם‬ ‫הנוראים‪ .‬זו בעצם התשובה‪ ,‬לשוב אל ה' – למה? כי‬ ‫עובר בשלום‪ .‬כי אם כבר בשאלה הראשונה שאדם נשאל‬ ‫כשאדם חוטא ח"ו‪ ,‬הוא מתרחק מה'‪ .‬ולפיכך אומר לו‬ ‫איך היה בעסק התורה‪ ,‬הוא מתחיל בתגובה לגמגם ומתחיל‬ ‫הקב"ה‪ :‬בני‪ ,‬התרחקת‪ ,‬בוא‪ ,‬חזור לאבא‪ .‬הפחד אינו‬ ‫דין ודברים וטענות ופרכות‪ ,‬זו התחלה לא טובה של משפט‪.‬‬ ‫המטרה‪ ,‬אלא אמצעי לעורר אותנו שנחזור אל השי"ת‪,‬‬ ‫ה' יהיה בעזרנו שנזכה להתעלות בתורה‪ ,‬ונזכה לשנה טובה‬ ‫שנרוץ אליו‪ ,‬אל זרועותיו המושטות לקראתנו‪.‬‬ ‫ומבורכת‪ ,‬וכתיבה וחתימה טובה אנחנו וכל אחינו בית ישראל‬ ‫אמן ואמן‪.‬‬ ‫(מתוך 'דורש טוב' ראש השנה בהוצאת 'יפה נוף')‬ ‫(מתוך גליון 'מגיד דבריו ליעקב' ‪ 70‬תשפ"ג)‬ ‫‪19‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫ראש השנה תשפ''ז‬ ‫ַצִַּד�ִיק‬ ‫ַּכ ַ� �ָָּתָמָר ִיְפְָרָח‬ ‫תּוָּקִנִ ים‬ ‫צּוִפים ְלְ ַַחִּיִ ים טֹוִבִ ים ְּוְמ ָ‬ ‫ֹנ ֶֶֹפת ִ‬ ‫אני עצמי‪ ,‬כל שנה מתרגש‬ ‫ישנם מעשים מיוחדים שכוחם גדול במיוחד‬ ‫מחדש מבקשה אחרת‬ ‫לסייע לאדם לזכות בדין‬ ‫הגה"צ רבי שמשון‬ ‫מרן המשגיח רבי דב יפה זצוק"ל‪:‬‬ ‫דוד פינקוס זצ"ל‪:‬‬ ‫למרות שכל מעשה מצווה הוא‬ ‫בתפלות הימים‬ ‫זכות‪ ,‬וכל מעשה מצווה בכוחו‬ ‫הנוראים ‪ -‬ראש‬ ‫להכריע את כף המאזניים לזכות‪,‬‬ ‫השנה‪ ,‬עשרת ימי‬ ‫מכל מקום גילו לנו חז"ל הקדושים‪,‬‬ ‫תשובה ויום כפור‬ ‫שישנם מעשים מיוחדים שכוחם גדול‬ ‫ששיאן בתפלת‬ ‫במיוחד לסייע לאדם לזכות בדין‪.‬‬ ‫‪Wikipedia‬‬ ‫‪Wikipedia‬‬ ‫'נעילה'‪ ,‬כשנאמרת‬ ‫כעת שאנו זקוקים לחסדי ה' חשוב‬ ‫תפלת 'אבינו מלכינו' בצבור‪ ,‬ישנן מספר‬ ‫מאוד שנתחזק בעשיית חסד‪ .‬החפץ חיים אומר‪ ,‬שמי שעושה‬ ‫בקשות הנאמרות בקול על ידי השליח‬ ‫חסד‪ ,‬מידה כנגד מידה ה' יתחסד עמו! ולדוגמא מצוי מאוד‬ ‫צבור והצבור חוזר עליהם‪ .‬כמדומה‬ ‫שישנה תביעה על האדם‪ ,‬שאת מצוותיו הוא מקיים למחצה‬ ‫שמכל הבקשות‪ ,‬הבקשה הנאמרת על‬ ‫שליש ורביע‪ ,‬בעוד שאת העבירות הוא עושה בשלימות‪ ,‬אך אם‬ ‫ידי הציבור בהתרגשות הרבה ביותר היא‪:‬‬ ‫אותו אדם יעשה חסד‪ ,‬הקב"ה יתחסד עמו‪ ,‬ויתעלם מהחסרונות‬ ‫"אבינו מלכנו שלח רפואה שלמה לחולי‬ ‫שבמעשי מצוותיו!‬ ‫עמך"‪ .‬כאן בוקעות מעומק הלב התחינה‬ ‫כשנמצאים בחברה משותפת‪ ,‬ישנם הזדמנויות רבות לגמול חסד‪,‬‬ ‫והבקשה שיחוס השי"ת וירחם על כל‬ ‫הן ברוחניות והן בגשמיות‪ ,‬ובעיקר חשוב שנהיה ערניים לצרכי‬ ‫חולי עמו ישראל‪ .‬אך אני עצמי‪ ,‬כל שנה‬ ‫השני‪ ,‬שאדם לא יחיה בעולם של אנוכיות ויתנהג כאילו שהוא‬ ‫מתרגש מחדש מבקשה אחרת הנאמרת‬ ‫חי לבד‪.‬‬ ‫לאחר מכן‪" :‬אבינו מלכנו נא אל תשיבנו‬ ‫ריקם מלפניך"‪.‬‬ ‫חסד‪ -‬על ידי התפילה‬ ‫נתבונן מה טמון במלים מופלאות אלו‪.‬‬ ‫אחד מן הדרכים לעשות חסד עם כל ישראל הוא על ידי התפילה‪,‬‬ ‫נצייר לעצמנו מקום שמחלקים בו יהלומים‬ ‫שהרי אנו מתפללים בשביל כל ישראל‪ ,‬אנו מתפללים שלכל ישראל‬ ‫ושאר אוצרות יקרי ערך‪ .‬למרות שהאוצרות‬ ‫יהיה דעה‪ ,‬תשובה‪ ,‬כפרה‪ ,‬רפואה‪ ,‬פרנסה‪ .‬רק צריך שבאמת נשים‬ ‫גדולים ויקרים‪ ,‬לא בהכרח שכל הנכנס‬ ‫לב לכך שאנו מתפללים על כל ישראל‪( .‬פגשתי פעם אדם חשוב‬ ‫לשם יצא עמוס באוצרות‪ .‬בהחלט יתכן‬ ‫שלא שם לב לכך שנוסח התפילה הוא בלשון רבים)‪.‬‬ ‫שאדם חסר דעת יכנס לאותו מקום ויצא‬ ‫חז"ל אומרים (ב"ק צ"ב‪" ).‬כל המבקש רחמים על חברו והוא צריך‬ ‫משם כשכיסיו ריקים‪ ...‬מתקופה זו של‬ ‫לאותו דבר הוא נענה תחילה"‪ .‬כדאי שנשים לב לבקש עבור צרכי‬ ‫ה'ימים הנוראים'‪ ,‬ניתן לצאת עם אוצרות‬ ‫אחרים‪ ,‬ובפרט אם לאדם חסר דבר‪-‬מה או שהוא סובל ממשהו‪,‬‬ ‫גדולים של תורה‪ ,‬יראת שמים ו'כל מילי‬ ‫חשוב שישים לב שישנם עוד אנשים שחסרים וסובלים כמוהו‪,‬‬ ‫דמיטב'‪ .‬יעזרנו הקב"ה שאכן נדע להשתמש‬ ‫ויתפלל גם עליהם‪.‬‬ ‫בימים אלו בצורה הראויה‪ ,‬כי בהחלט‬ ‫קימת האפשרות שאדם יכנס לתוך הימים‬ ‫היום אנחנו לא צריכים סימנים‬ ‫הללו כשהוא 'רועש וגועש'‪ .‬הוא יתלהב‪,‬‬ ‫אחד הביע את צערו לפני המשגיח‪ ,‬על כך שלמרות שעשה‬ ‫יצעק‪ ,‬יתפלל ואף ישיר‪ ...‬ואחרי הכל יצא‬ ‫מאמצים גדולים‪ ,‬הוא לא הצליח לבכות בתפילה‪ ,‬והאריז"ל הרי‬ ‫כשמאומה לא נשאר בידו‪ ...‬עלינו להשתדל‬ ‫אומר שמי שאינו בוכה סימן שנשמתו פגומה‪ .‬אמר לו המשגיח‪:‬‬ ‫מאד‪ ,‬אפוא‪ ,‬לצאת עם קנין רוחני כלשהו‬ ‫היום אנחנו לא צריכים סימנים שנשמתנו פגומה‪( ...‬דהיינו שהפגם‬ ‫בידינו‪' .‬תשובה' פירושה השתנות אמיתית‪.‬‬ ‫שהאריז"ל דיבר עליו הוא אינו לפי דרגתנו)‪.‬‬ ‫זוהי עבודה לא קלה הדורשת הכנה מרובה‪.‬‬ ‫(מתוך 'דורש טוב' ראש השנה בהוצאת 'יפה נוף')‬ ‫(מתוך עבודת הימים הנוראים במשנתו של מרן המשגיח רבי דב יפה זצוק"ל)‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫ראש השנה תשפ"ז‬ ‫‪20‬‬ ‫מוכנים לקחת‬ ‫עצות וסגולות‬ ‫החטאים אינם אלא‬ ‫"כדור שינה"‬ ‫לראש השנה‬ ‫כמו דבש של דבורים‬ ‫הגאון רבי מאיר צימרוט‬ ‫הרב חנניה‬ ‫הגאון רבי גואל אלקריף שליט"א‪ :‬בליל ראש‬ ‫שליט"א‪ :‬כתוב ב"תנא דבי‬ ‫צ ' ו ל ק‬ ‫השנה מנהג ישראל לטבול תפוח בדבש‬ ‫אליהו" יותר ממה שאישה‬ ‫שליט"א‪:‬‬ ‫ולבקש‪" :‬יהי רצון‪ ...‬שתחדש עלינו שנה‬ ‫מצפה לבעלה שישוב ממדינת‬ ‫ה ש ב ו ע‬ ‫טובה ומתוקה"‪ .‬הדבש בו אנו טובלים‬ ‫הים‪ ,‬יותר ממה שאב מחכה‬ ‫האחרון של‬ ‫את התפוח הוא דבש דבורים‪ ,‬ולכאורה‬ ‫לבנו יחידו שישוב ממדינת‬ ‫השנה מסוגל‬ ‫אנחנו צריכים לשאול את עצמנו‪ ,‬מדוע‬ ‫הים – הקב"ה מחכה לכל‬ ‫לתקן את כל‬ ‫לא טובלים את התפוח בדבש תמרים?‬ ‫יהודי שיחזור בתשובה‪.‬‬ ‫השנה כולה ‪ -‬יום ראשון כנגד יום‬ ‫הרי בלשון התורה גם דבש דבורים וגם‬ ‫פעם‪ ,‬כשהיו נוסעים לחוץ‬ ‫ראשון וכן על זו הדרך (מכתב מאליהו‬ ‫דבש תמרים נקראים 'דבש'‪ ,‬ומשבעת‬ ‫לארץ‪ ,‬לא היה קשר בין הנוסע‬ ‫אלול ‪ -‬ר"ה אות ס"ט)‪ ,‬ובעשי"ת‬ ‫המינים שנתברכה בהם ארץ ישראל‬ ‫לבני ביתו הממתינים לשובו‪.‬‬ ‫מסוגל לתקן את כל ימי חייו (לב‬ ‫נמצא גם ה'דבש'‬ ‫לא היו פלאפונים‪ ,‬ולא ידעו‬ ‫אליהו בשם הגר"א)‪.‬‬ ‫כאשר הכוונה לדבש‬ ‫מה קורה איתו‪ ,‬מי יודע אם‬ ‫תמרים‪ ,‬ומדוע בליל‬ ‫* היום האחרון של השנה שקול כנגד‬ ‫הוא חי בכלל‪ ,‬רחמנא ליצלן‪.‬‬ ‫כל השנה כולה ומסוגל לתקן את כל‬ ‫ראש השנה‪ ,‬אנחנו‬ ‫האישה הייתה מצפה בכליון‬ ‫השנה ('חיי אדם' קל"ח ה')‪.‬‬ ‫מעדיפים לטבול את‬ ‫עיניים לשוב בעלה‪ ,‬וכמוה‬ ‫הלחם או את התפוח‪,‬‬ ‫האב לבנו יחידו‪ .‬הגעגועים‬ ‫* יזהר שלא יכעס בערב ר"ה‪ ,‬וקל‬ ‫בדבש דבורים דווקא?‬ ‫הציפו את כל הלב‪ .‬אומר‬ ‫וחומר בר"ה עצמו (עפ"י הבן איש‬ ‫שמעתי פעם הסבר‪,‬‬ ‫אליהו הנביא‪ :‬יותר מהציפייה‬ ‫חי ש"א נצבים ה"ו)‪.‬‬ ‫שיש הבדל מהותי בין שני סוגי הדבש‬ ‫הזאת – הקב"ה מצפה לכל‬ ‫הללו‪ .‬דבש התמרים‪ ,‬יוצא מהפרי עצמו‪,‬‬ ‫יהודי שיחזור בתשובה! אצל‬ ‫* ראוי שייתן כופר נפשו בער"ה‬ ‫הוא חלק בלתי נפרד מהפרי‪ ,‬לעומת‬ ‫הקב"ה כל יהודי הוא "בן יחיד"‪,‬‬ ‫ובעיו"כ ויבדוק שיגיע לעני לפני חג‬ ‫זאת דבש הדבורים‪ ,‬אינו חלק מהדבורה‪.‬‬ ‫והוא מצפה לשובו‪.‬‬ ‫סוכות וזה סגולה לסיים שנתו (רבינו‬ ‫הרי הדבורה היא יצור טמא‪ ,‬וכבר עמדו‬ ‫חודש אלול הוא חודש בו‬ ‫חיים ויטאל)‪.‬‬ ‫בחז"ל על השאלה‪ ,‬הרי ידוע כי 'היוצא‬ ‫תשובת היהודי מתקבלת יותר‪.‬‬ ‫מן הטמא – טמא'‪ ,‬ואם כן כיצד מותר לנו‬ ‫הקב"ה נמצא קרוב אלינו‪,‬‬ ‫* יקרא בערב ר"ה בפר' כי תבוא ‪11‬‬ ‫לאכול את דבש הדבורה‪ ,‬אף שהוא יוצא‬ ‫פסוקים‪ ,‬מ'והיה כי תבא' עד 'והגר‬ ‫בבחינת המלך בשדה‪ ,‬ומחכה‬ ‫מבעל חיים טמא? וביארו חז"ל כי הדבש‬ ‫אשר בקרבך'‪ ,‬וכל הקורא פרשה זו‬ ‫לראות איזושהי התעוררות‬ ‫הקב"ה מעביר כרוז ברקיע‪ ,‬ואומר‬ ‫אינו חלק מהדבורה‪ ,‬היא רק מייצרת‬ ‫מצידנו‪.‬‬ ‫גביתי חובי מאדם זה‪ ,‬ומוחל על כל‬ ‫אותו מהצוף שהיא אוכלת‪ .‬הדבורה רק‬ ‫יש בני אדם שמוכנים לקחת‬ ‫חטאותיו (רבינו חיים פלאג'י 'מועד‬ ‫מעבירה אותו בתוך גופה‪ ,‬אבל הוא לא‬ ‫"כדור שינה" ולהתעורר בחג‬ ‫לכל חי' סי' י"ב אות ב')‪.‬‬ ‫הופך לחלק ממנה‪.‬‬ ‫הסוכות‪ ...‬אין להם כוח לראש‬ ‫כך אנו אומרים ביום הדין‪ :‬ריבונו של‬ ‫השנה וליום הכיפורים‪ .‬תן להם‬ ‫* לא ידבר לשון הרע‪ ,‬ואז הקב"ה‬ ‫עולם‪ ,‬גם אם חטאנו‪ ,‬עווינו ופשענו במשך‬ ‫כדור להירדם לארבעים יום‪.‬‬ ‫אומר למקטרגים שלא ידברו עליו‬ ‫כל השנה‪ ,‬החטאים הללו אינם אלא כמו‬ ‫לקראת סוכות "זמן שמחתנו"‬ ‫גם כן (עי' 'פלא יועץ'‪ ,‬ערך סנגוריא)‪.‬‬ ‫דבש של דבורים‪ .‬הם לא הפכו להיות‬ ‫הם מתעתדים לקום‪...‬‬ ‫חלק מאיתנו‪ ,‬זה משהו חיצוני שגרם לנו‬ ‫אי! אי! אי! הם לא יודעים‬ ‫* יזכה את הרבים‪ ,‬ואז יהיה בגדר‬ ‫להיכשל‪ .‬לכן אנחנו מבקשים כי השנה‬ ‫כמה הימים הללו יקרים‪ .‬בראש‬ ‫של 'רבים צריכים לו' (כתבי הסבא‬ ‫הבאה עלינו לטובה‪ ,‬תהיה מתוקה כמו‬ ‫השנה הקב"ה מחלק לכל אחד‬ ‫מקלם זצ"ל עמ' ס"א)‪.‬‬ ‫הדבש של הדבורים‪ ,‬שחלילה לא יהיו‬ ‫מתנות‪ ,‬שנה טובה ומאושרת‪,‬‬ ‫החטאים שניכשל בהם חלק מאיתנו‪ ,‬אלא‬ ‫* כתב רב האי גאון‪ :‬יאמר בנחת‬ ‫אבל צריך להתכונן ליום הגדול‬ ‫גם אם ניכשל – והרי אין צדיק בארץ אשר‬ ‫ובמתינות את הפיוט 'אדון עולם'‪,‬‬ ‫הזה! תפסיק לחשוב‪' :‬אני לא‬ ‫והוא ערב שתפילתו נשמעת! (מטה‬ ‫יעשה טוב ולא יחטא – החטאים הללו‬ ‫מסוגל' – אתה יכול ומסוגל‪.‬‬ ‫משה ח"א אות ל"א)‪.‬‬ ‫יהיו חיצוניים‪ ,‬לא ישפיעו על מהותנו‬ ‫הקב"ה מחכה לך!‬ ‫ולא יותירו בנו כל חותם פנימי‪.‬‬ ‫(מתוך 'דורש טוב' ראש השנה)‬ ‫(מתוך גליונו תשפ"ה)‬ ‫(מתוך 'דורש טוב' ראש השנה בהוצאת 'יפה נוף')‬ ‫‪21‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫ראש השנה תשפ''ז‬ ‫ַהַַּצ�ִַּד�ִיִקִים‬ ‫ַהְַּצְ �ִעִי ִִרים‬ ‫המדור שבו תזכו בעוה"ז והשכר הגדול שמור לעתיד לבוא‬ ‫ִנְִכְ ַנַס ַַה ְְּמ ֵַנֵַהל ַלַ ִּכִ ָיָּתה ּוְבְ ָיָ דֹו ֲֲחִבִ יַלַ ת ַַמ ֲֲע ָָטפֹות ְלְ ָבָ נֹות‪.‬‬ ‫ִּנִיַח א ָֹוָתּה ַַעל ׁשּוְלְ ָָחנֹו‪ִִ ,‬הִּבִ יט ְּבְ כּוָּלָ ם ְוְ ָָא ַַמר "ֵיֵׁש ִלִ י ַַהָּצָ ָָעה ִּבִ ְְׁשִבִ יְלְ ֶכֶ ם"‬ ‫הּוא ִִה ַ‬ ‫ַַחִּיּ ים ְוְ ַיַ ַַעְנְ ִִקי ְְמ ַַסְּפ ִִּרים ַַעל ת'‪ ,‬ש'‪ ,‬פ'‪ ,‬ז'‬ ‫ַאֲַחֵרֵ י‬ ‫ְּכְֶׁשָּכָ ל ַיְַלְֵדֵ י ַהִַּכִ יָּתָ ה ְּכְָבָ ר ָיְָׁשְ בּו ִּבְִמְ קֹומֹוֵתֵ ֶיֶהם ֲ‬ ‫ְּבְ יֹום ִרִ אׁשֹון‪ֶ ,‬‬ ‫ַמֲַעָטָ פֹות ְלְָבָ נֹות‪.‬‬ ‫ַהַַהְַפְָסָָקָ ה‪ִ ,‬נְִכְַנַ ס ַהַ ְּמְַנֵַהֵ ל ַלִַּכִ יָּתָ ה ּוְבְָיָ דֹו ֲֲחִבִ יַלַ ת ֲ‬ ‫הּוא ִהִ ִּנִ יַחַ אֹוָתָ ּה ַעַ ל ׁשּוְלְָחָ נֹו‪ִ ,‬הִִּבִ יט ְּבְ כּוָּלָ ם ְוְָאַָמַ ר "ֵיֵׁש ִלִ י‬ ‫ַהַ ָּצָָעָ ה ִּבְִׁשְִבִ יְלְֶכֶ ם‪".‬‬ ‫ְּבְַמֲַעָטָ פֹות?" ָלַָחַׁש יֹוִסִ י‪.‬‬ ‫ֲ‬ ‫ִמִ ָּיָ ד הּוְרְ מּו ַּכַָּמָ ה ָרָ אִׁשִ ים‪ָ" .‬מָ ה ֵיֵׁש‬ ‫ַהַ ְּמְַנֵַהֵ ל ָׁשַָמַ ע ְוְִחִֵּיֵ יְך‪" .‬עֹוד ֶֶרַגַ ע ֵּתְֵדְ עּו‪"...‬‬ ‫הּוא ִהְִסְּתֹוֵבֵ ב ֶֶאל ַהַ ּלּוַחַ ְוְָכַָתַ ב ְּבְ אֹוִתִּיֹות ֶֶׁשל ִקִ יּדּוׁש ְלְָבָָנָ ה ‪-‬‬ ‫תשפ״ז‪.‬‬ ‫"ֲאַנְַחְ נּו עֹוְמְִדִ ים ְּבְִפְִתְָחָ ּה ֶֶׁשל ָׁשָָנָ ה ֲֲחָדָָׁשָ ה‪ָּ ",‬פַָתַ ח ַהַ ְּמְַנֵַהֵ ל‪ְ" ,‬וְָכָ ל‬ ‫ֲ‬ ‫ּבֹוֲחִרִ ים ְלְַעְַצְֵמֵ נּו ַקַָּבָָלָ ה ִּכִ יָּתִָתִ ית‪ַ .‬הַ ָּׁשָָנָ ה ֲֲאִנִ י רֹוָצָ ה‬ ‫ָׁשָָנָ ה ֲֲאַנְַחְ נּו ֲ‬ ‫ִּתְִבְֲחרּו אֹוָתָ ּה ְּבְַעְַצְְמְֶכֶ ם‪".‬‬ ‫ֶֶׁש ֲ‬ ‫ַּכֲַעבֹור ַּכַָּמָ ה ַּדַּקֹות ָאַָסַ ף ַהַ ְּמְַנֵַהֵ ל ֶֶאת ַהְַּפְָתִָקִ ים‪ַ" .‬נְַתְִחִ יל"‪ ,‬הּוא‬ ‫ֲ‬ ‫"ֲאִנִ י ֹלא ַאַ ִּגִ יד ָלֶָכֶ ם ְּבְָמָ ה‬ ‫אֹוֶמ ֶֶרת?" ָׁשַָאַ ל ְׁשְ מּוֵאֵ ל‪ֲ .‬‬ ‫"ָמָ ה ֹזֹאת ֶ‬ ‫ִהְִכְִרִ יז‪.‬‬ ‫ַּתֲַחִלִ יטּו‪ֵ .‬יֵׁש ַרַ ק ְּתְַנַ אי ֶֶאָחָ ד"‪ִ ,‬הְִמְִׁשִ יְך ַהַ ְּמְַנֵַהֵ ל‪,‬‬ ‫ַאֶַּתם ֲ‬ ‫ְלְִהְִתְַחַ ֵּזֵ ק‪ֶ .‬‬ ‫ַהֶַּפ ֶֶתק ָהִָרִ אׁשֹון‪.‬‬‫הּוא ִהְִקְִרִ יא ֶֶאת ֶ‬ ‫ִּתְִבְֲחרּו ְצְִרִ יָכָ ה ְלְַהְַתְִחִ יל ְּבְָרָ אֵׁשֵ י ַהֵַּתֵ יבֹות ֶֶׁשל ַהַ ָּׁשָָנָ ה‬‫"ַהַ ַּקַָּבָָלָ ה ֶֶׁש ֲ‬ ‫תהא שנת פנים זוהרות‬ ‫– תשפ״ז‪".‬‬ ‫ַיֲַעֹקֹב‪.‬‬ ‫"ְּכְ לֹוַמַ ר ַאְַרְַּבַ ע ִמִ יִּלִ ים?" ָׁשַָאַ ל ֲ‬ ‫זֹוֲהרֹות"‬ ‫"ְּת ֵֵהא ְְׁשַנַ ת ָָּפִנִ ים ֲ‬ ‫ְ‬ ‫"ָנָ כֹון‪ .‬ת'‪ ,‬ש'‪ ,‬פ'‪ ,‬ז'‬ ‫ִהְִנְֲהנּו‪.‬‬ ‫ַּכַָּמָ ה ְיְָלִָדִ ים ֲ‬ ‫ִּפְִתְ אֹום ַהִַּכִ יָּתָ ה ִהְִתְ עֹוְרְָרָ ה‪.‬‬ ‫"ָיֶָפה‪ָ ",‬אַָמַ ר ַהַ ְּמְַנֵַהֵ ל‪ָׁ" .‬שָָנָ ה ֶֶׁשָּבָ ּה ִמְִׁשְַּתְַּדְִלִ ים ְלְָהִָאִ יר ָּפִָנִ ים ֶזֶ ה‬ ‫ֶ‬ ‫"ֵיֵׁש ִלִ י!" ָקָָרָ א ֵאִֵלִ י‪.‬‬ ‫ָלֶָזֶ ה‪".‬‬ ‫ַלֲַחׁשֹוב!" ָצַָחַ ק יֹוִסִ י‪.‬‬ ‫"עֹוד ֹלא ִהְִתְַחְַלְָּתָ ֲ‬ ‫"ֶּפ ֶֶתק ֵׁשִֵנִ י‪ְְּ .‬ת ֵֵהא ְְׁשַנַ ת ְְּפ ִִת ַיַחת ְזְ כּויֹות"‬ ‫ֶ‬ ‫ְּבְִהְִתְַלֲַהבּות‪ַּ" .‬גַ ם ִלִ י‬ ‫ֲ‬ ‫ַלֲַחׁשֹוב ַהְַרְֵּבֵ ה‪ָ ",‬אַָמַ ר ַאְַבְֵרֵ יִמִ י‬ ‫"ֹלא ָצִָרִ יְך ֲ‬ ‫ִהְִתְַּפֲַעלּות‪.‬‬ ‫ֲ‬ ‫ַהַַּפַַעַ ם ִנְִׁשְְמְ עּו ַּכַָּמָ ה ְקְִרִ יאֹות‬ ‫ַרֲַעיֹון ְמְ עּוֶּלֶ ה!"‬‫ֵיֵׁש ֲ‬ ‫"ֶזֶ ה ָחָָזָ ק!"‬ ‫ַהַַּמֲַעָטָ פֹות‪ָּ" .‬כָ ל ֶֶאָחָ ד ְיְַקֵַּבֵ ל ִהְִזְַּדַ ְְּמנּות‪ּ .‬וַבַ ּסֹוף‬ ‫ַהַ ְּמְַנֵַהֵ ל ֵהִֵרִ ים ֶֶאת ֲ‬ ‫ַיֲַעֹקֹב‪.‬‬ ‫ֵאֵֶצל ֲֲאֵחִֵרִ ים‪ִ ",‬הְִסְִּבִ יר ֲ‬ ‫"ְּכְ לֹוַמַ ר ְלְַחֵַּפֵׂש ְזְ כּויֹות ֶ‬ ‫ַנֲַערֹוְך ַהְַצְָּבָָעָ ה‪".‬‬‫ֲ‬ ‫ֵאֵֶצל ֶֶהָחֵָבֵ ר‪,‬‬ ‫ְּבְֵסֵֶדר ֶ‬ ‫ַהַ ְּמְַנֵַהֵ ל ִהְִנְֵהֵ ן‪ָ" .‬נָ כֹון‪ִּ .‬בְִמְ קֹום ְלְַחֵַּפֵׂש ָמָ ה ֹלא ֶ‬ ‫ַמֲַעָטָָפָ ה‪ִּ" .‬כְִתְ בּו ֶֶאת ַהַַהַ ָּצָָעָ ה ֶֶׁשָּלֶָכֶ ם‬ ‫הּוא ִחִֵּלֵ ק ְלְָכָ ל ֶיֶ ֶלֶ ד ֲ‬ ‫ִלְִפְּתֹוַחַ ֶֶאת ָהֵָעֵ יַנִַיִ ים ְוְִלְִרְ אֹות ֶֶאת ַהְַּזְ כּויֹות ֶֶׁשּלֹו‪".‬‬ ‫ַלַַּמֲַעָטָָפָ ה‪ֲֲ .‬אָבָ ל ִּתְִזְְּכְ רּו ‪ -‬זֹו ֹלא ַרַ ק ִחִ יָדָ ה ֶֶׁשל ָרָ אֵׁשֵ י‬ ‫ֲ‬ ‫ְוְַהְַכְִנִ יסּו‬ ‫"ַהֶַּפ ֶֶתק ַהַָּבָ א‪ְְּ :‬ת ֵֵהא ְְׁשַנַ ת ֶֶּפה ַזַ ְך"‬ ‫ֶ‬ ‫ַמֶַּׁשהּו ֶֶׁשָהִָיִ ינּו רֹוִצִ ים ֶֶּב ֱֱא ֶֶמת ִלְִחְ יֹות‬ ‫ֵּתֵ יבֹות‪ֲֲ .‬אַנְַחְ נּו ְמְַחְַּפְ ִִׂשים ֶ‬ ‫ַהִַּכִ יָּתָ ה ִהְִׁשְַּתְַּתְָקָ ה ִלְִׁשְִנִ ָּיָ ה‪.‬‬ ‫ְלְִפִ יו ָּכָ ל ַהַ ָּׁשָָנָ ה‪".‬‬ ‫"ָוָ ואּו‪ָ ",‬אַָמַ ר ְׁשְ מּוֵאֵ ל‪.‬‬ ‫ַהְַּיְָלִָדִ ים ָרְָכְ נּו ֵמֵַעַ ל ַהַַּדִַּפִ ים‪.‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫ראש השנה תשפ"ז‬ ‫‪22‬‬ ‫ַּכֲַעבֹור ְרְָגִָעִ ים ֲֲאָחִָדִ ים ָאַָסַ ף ַהַ ְּמְַנֵַהֵ ל ֶֶאת ַהַּקֹולֹות‪.‬‬ ‫ֲ‬ ‫ַאֶַּתם אֹוְמְִרִ ים ַעַ ל ֶזֶ ה?" ָׁשַָאַ ל ַהַ ְּמְַנֵַהֵ ל‪.‬‬ ‫"ָמָ ה ֶ‬ ‫הּוא ָסַָפַ ר‪ֶֶ .‬אָחָ ד‪ְׁ .‬שְַנִַיִ ים‪ְׁ .‬שְ לֹוָׁשָ ה‪.‬‬ ‫"ֶּפה ָנִָקִ י‪ָ ",‬אַָמַ ר מֹוְיְִׁשִ י‪.‬‬‫ֶ‬ ‫ְּבְֶמַתַ ח ִּבְִזְַמַ ן ֶֶׁשַהַ ְּמְַנֵַהֵ ל ָּכַָתַ ב ֶֶאת ַהַּתֹוָצָ אֹות‪.‬‬ ‫ּכּוָּלָ ם ִהִִּבִ יטּו ַּבַ ּלּוַחַ ֶ‬ ‫"ֹלא ְלְַדֵַּבֵ ר ָלָׁשֹון ָהַָרַ ע‪ ",‬הֹוִסִ יף יֹוִסִ י‪.‬‬ ‫זֹוֲהרֹות – ‪ 6‬קֹולֹות‪.‬‬ ‫ְְּת ֵֵהא ְְׁשַנַ ת ָָּפִנִ ים ֲ‬ ‫"ֹלא ִלְִצְ חֹוק ַעַ ל ֲֲאֵחִֵרִ ים‪ָ ",‬אַָמַ ר ֶיֶ ֶלֶ ד ַאֵַחֵ ר‪.‬‬ ‫ְְּת ֵֵהא ְְׁשַנַ ת ְְּפ ִִת ַיַחת ְזְ כּויֹות – ‪ 11‬קֹולֹות‪.‬‬ ‫"ֹלא ְלְַסֵַּפֵ ר ְּדְָבִָרִ ים ֶֶׁשֹּלא ָצִָרִ יְך ְלְַסֵַּפֵ ר‪".‬‬ ‫ְְּת ֵֵהא ְְׁשַנַ ת ֶֶּפה ַזַ ְך – ‪ 18‬קֹולֹות‪.‬‬ ‫ַהֶַּפ ֶֶתק ַּבַַּצַ ד‪.‬‬ ‫"ָיֶָפה‪ ".‬הּוא ִהִ ִּנִ יַחַ ֶֶאת ֶ‬ ‫ַהַ ְּמְַנֵַהֵ ל ִהְִנְֵהֵ ן‪ֶ .‬‬ ‫ְמְִחִ יאֹות ַּכַַּפִַיִ ים ָּפְָרְ צּו‪ַ .‬הַ ְּמְַנֵַהֵ ל ִהְִסְּתֹוֵבֵ ב ׁשּוב ַלַ ּלּוַחַ ְוְִהִִּקִ יף ֶֶאת‬ ‫"עֹוד ֶֶאָחָ ד‪ְְּ .‬ת ֵֵהא ְְׁשַנַ ת ִִפ ְְרּגּון ּוְזְ ִִר ָיָמה"‬ ‫"ְזְִרִ יָמָ ה?" ָׁשַָאַ ל ֵאִֵלִ י‪.‬‬ ‫"ֶׁשֹּלא ִנִָּתַָקַ ע ַעַ ל ָּכָ ל ָּדָָבָ ר ָקָָטָ ן‪.‬‬ ‫"ֵּכֵ ן‪ֵ ",‬הִֵׁשִ יב לֹו ִּפִ יִנִ י ַהַּכֹוֵתֵ ב‪ֶ .‬‬ ‫ְלְַפְַרְֵּגֵ ן ֶלֶ ָחֵָבֵ ר ּוְלְַהְַמְִׁשִ יְך ָהְָלְָאָ ה‪".‬‬ ‫ַהַ ְּמְַנֵַהֵ ל ִחִֵּיֵ יְך‪ַּ" .‬גַ ם ֶזֶ ה ַרְַעְ יֹון‪".‬‬ ‫זה דומה! קרא אחד הילדים‬ ‫"ְּת ֵֵהא ְְׁשַנַ ת ִִפ ְְרּגּון ֶזֶ ה ָָלֶזֶ ה"‬ ‫ַהֶַּפ ֶֶתק ַהַָּבָ א‪ְ :‬‬ ‫ֶ‬ ‫ּדֹוֶמה!" ָקָָרָ א ַאַַחַ ד ַהְַּיְָלִָדִ ים‪.‬‬ ‫"ֶזֶ ה ֶ‬ ‫ַמֶַּׁשהּו ֶֶׁשַהִַּכִ יָּתָ ה ֶֶּב ֱֱא ֶֶמת‬ ‫ְִרְֶאה ֶֶׁשֵּיֵׁש ָּכָ אן ֶ‬ ‫"ָנָ כֹון‪ָ ",‬אַָמַ ר ַהַ ְּמְַנֵַהֵ ל‪ַּ" .‬כַ ִּנ ֶ‬ ‫ַמְַרְ ִּגִ יָׁשָ ה ֶֶׁשָחָׁשּוב‪".‬‬ ‫"ֶּפה ַזַ ְך ֵאֵ ינֹו ֶֶּפה ֶֶׁשּׁשֹוֵתֵ ק‪ֶֶּ .‬פה ַזַ ְך הּוא ֶֶּפה ָנִָקִ י‬ ‫ַהִַּמִ יִּלִ ים‪ֶֶּ .‬פה ַזַ ְך‪ֶ .‬‬ ‫"ְּת ֵֵהא ְְׁשַנַ ת ְְּפ ִִת ַיַחת ְזְ רֹועֹות"‬ ‫עֹוד ֶֶּפ ֶֶתק‪ְ :‬‬ ‫ֶֶׁשּיֹוֵדֵַעַ ָמָ ה ָנָ כֹון לֹוַמַ ר‪ָ ,‬מַָתַ י לֹוַמַ ר‪ְ ,‬וְֵאֵ יְך לֹוַמַ ר‪".‬‬ ‫"ָמָ ה ֶזֶ ה?" ָׁשַָאַ ל מֹוְיְִׁשִ י‪.‬‬ ‫עּוָּצב ְוְִתְִתְ לּו‬ ‫"ְּכְֵדֵ י ֶֶׁשִּנְִזְּכֹור ֶֶאת ֶזֶ ה ֲֲאִנִ י ַמִַּצִ יַעַ ֶֶׁשָּתִָכִ ינּו ְּפְָלָָקָ ט ְמְ ָ‬ ‫יֶׁשהּו ִנְִׁשְַאַ ר ְלְַבַ ד‪ִ ,‬לְִפְּתֹוַחַ‬‫"ְלְַקֵַּבֵ ל ָּכָ ל ָחֵָבֵ ר‪ִ ",‬הְִסְִּבִ יר ֶלֶ ְיְ יֶזֶ ר‪ִ" .‬אִ ם ִמִ ֶ‬ ‫ַמֶַּׁשהּו ְּבְִסְִגְ נֹון ָּכֶָזֶ ה‪":‬‬ ‫ַהֶַּדֶלֶ ת‪ֶ .‬‬ ‫אֹותֹו ְלְַיַ ד ֶ‬ ‫"ָיֶָפה ְמְ אֹוד‪".‬‬ ‫ֵאֵָלָ יו ֶֶאת ַהַ ָּיַָדִַיִ ים‪ֹ .‬לא ְלְַהְַׁשְִאִ יר ַאַ ף ֶֶאָחָ ד ַּבַ חּוץ‪ֶ ".‬‬ ‫הּוא ָּכַָתַ ב ַעַ ל ַהַ ּלּוַחַ ָּכָ ְך‪:‬‬ ‫"ְּת ֵֵהא ְְׁשַנַ ת ִִּפּיּוס ּוְזְ כּות"‬ ‫ַהֶַּפ ֶֶתק ַהַָּבָ א‪ְ :‬‬ ‫ֶ‬ ‫ת – ְְּת ֵֵהא‬ ‫ַהַ ְּמְַנֵַהֵ ל ָקָָרָ א ׁשּוב‪ִּ" .‬פִּיּוס ּוְזְ כּות‪ְּ .‬כְ לֹוַמַ ר‪ְ ,‬לְִהְִׁשְַּתֵַּדֵ ל ְלְַהְַׁשְִלִ ים‪,‬‬ ‫ֶֶׁש – ְְׁשַנַ ת‬ ‫ְלְַוַ וֵּתֵ ר‪ְ ,‬וְָלָ דּון ְלְַכַ ף ְזְ כּות‪".‬‬ ‫פ – ֶֶּפה‬ ‫ָהַָאֲַחרֹון‬ ‫ֲ‬ ‫ַהֶַּפ ֶֶתק‬ ‫ֲֲאָבָ ל ָאָ ז ִהִ ִּגִ יַעַ ֶ‬ ‫ז – ַזַ ְך‬ ‫ַהְַּיְָלִָדִ ים ְּכְָבָ ר ִהִִּבִ יטּו ַּבַ ּלּוַחַ ‪.‬‬ ‫ּוְכְָבָ ר ְּבְ אֹותֹו ַהַּיֹום‪ְּ ,‬בְִלִ י ֶֶׁש ֲֲעַדִַיִ ין ִהְִתְִחִ יל ִמְִבְָצָ ע‪ְּ ,‬בְִלִ י ְמְִחִ יאֹות‬ ‫ָהָ יּו ָעָָלָ יו ֶֶׁשַפַ ע ֶֶׁשל ַהַ ָָּצעֹות‪.‬‬ ‫ַּכַַּפִַיִ ים ּוְבְִלִ י ְּפְָרָ ס‪ְ -‬לְָפָ חֹות ֶיֶ ֶלֶ ד ֶֶאָחָ ד ַּבִַּכִ יָּתָ ה ְּכְָבָ ר ִהְִתְִחִ יל ְלְַקֵַּיֵ ים‬ ‫אבל אז הגיע הפתק האחרון‬ ‫ֶֶאת ַהַ ַּקַָּבָָלָ ה‪...‬‬ ‫תשפ״ז – ְְּת ֵֵהא ְְׁשַנַ ת ֶֶּפה ַזַ ְך‪.‬‬ ‫זֹוַהר‪".‬‬ ‫נֹוֵתינּו ְְּפ ִִר ָיָחה ְוְ ַ‬ ‫נֹוֵתינּו ַַּפ ְְרָנָ ָָסה ּוְזְ כּויֹות‪ְְּ .‬ת ַַמ ֵֵּלא ְְׁש ֵ‬ ‫"ְּת ַַמ ֵֵּלא ְְׁש ֵ‬ ‫ְ‬ ‫יֶׁשהּו‪.‬‬‫"ֶזֶ ה ֹלא ַמְַתְִחִ יל ב'ְּתְֵהֵ א ְׁשְַנַ ת' ֵהִֵעִ יר ִמִ ֶ‬ ‫"ֲאָבָ ל ָרָ אֵׁשֵ י ַהֵַּתֵ יבֹות ֲֲעַדִַיִ ין ַמְַתְִאִ יִמִ ים‪,‬‬ ‫"ָנָ כֹון‪ָ ",‬אַָמַ ר ַהַ ְּמְַנֵַהֵ ל‪ֲ .‬‬ ‫ָאֵָמֵ ן ְוְָאֵָמֵ ן‪".‬‬ ‫ַהַ ְּמְַנֵַהֵ ל ָּבַָחַ ן ֶֶאת ָּכָ ל ַהַַהַ ָָּצעֹות ַעַ ל ַהַ ּלּוַחַ ‪ְ ,‬וְָאָ ז ָאַָמַ ר‪:‬‬ ‫ַהַָּקֶָׁשה‪ "...‬הּוא ִחִ יֵּלֵ ק ְלְָכָ ל ֶיֶ ֶלֶ ד ֶֶּפ ֶֶתק נֹוָסָ ף‬ ‫ֶ‬ ‫"ַעְַכְָׁשָ יו ַמַ ִּגִ יַעַ ַהֵַחֵֶלֶ ק‬ ‫ְוְִהְִמְִׁשִ יְך‪ָּ" ,‬כָ ל ֶֶאָחָ ד ַמְַצְִּבִ יַעַ ְלְַהַ ָּצָָעָ ה ַאַַחַ ת ִּבְִלְַבַ ד‪".‬‬ ‫ַהְַּיְָלִָדִ ים ִהְִסְַּתְַּכְ לּו ׁשּוב ָוָׁשּוב ַעַ ל ָהְָרְִׁשִ יָמָ ה‪ָ .‬הָ יּו ָּכֵָאֵֶּלֶ ה ֶֶׁשִהְִתְַלְַּבְ טּו‪.‬‬ ‫זֹוֲהרֹות' ְלְ 'ִפְִרְּגּון ֶזֶ ה ָלֶָזֶ ה'"‪.‬‬‫"ֲאִנִ י ֵּבֵ ין 'ָּפִָנִ ים ֲ‬ ‫ֲ‬ ‫ל'ֶּפה ַזַ ְך'‪".‬‬ ‫"ֲאִנִ י ֵּבֵ ין 'ְּפְִתִ יַחַ ת ְזְ כּויֹות' ֶ‬ ‫ֲ‬ ‫"ֲאִנִ י יֹוֵדֵַעַ ְּבְִדִּיּוק ָמָ ה ֲֲאִנִ י ּבֹוֵחֵ ר‪"...‬‬ ‫ֲ‬ ‫‪23‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫ראש השנה תשפ''ז‬ ‫זה היה כרטיס 'זכאי בדין' שקיבלנו‬ ‫ואז החילונו כולנו לבכות בכי מר‬ ‫הגאון רבי גואל אלקריף שליט"א‬ ‫הגה"צ רבי אהרון טויסיג שליט"א‬ ‫שנה אחת‪ ,‬בליל ראש השנה‪ ,‬חזר חכם שלום כהן‬ ‫כשאיש ישראל מחליט באמת‬ ‫זצ"ל לביתו‪ ,‬ומצא שכל הנרות שהדליק לראש‬ ‫להתעורר לתשובה‪ ,‬עליו לחשב‬ ‫השנה כבו! לפעמים קורה שנר אחד נכבה‪ ,‬אבל‬ ‫חשבונו של עולם‪ ,‬איך עברה‬ ‫בביתו כבו כל הנרות‪ .‬בני הבית הסתכלו זה על‬ ‫השנה ובאילו עניינים ונושאים‬ ‫זה בזעזוע נורא‪ .‬נשמתם כמעט פרחה‪ ,‬שהרי "נר‬ ‫נכשל‪ ,‬אולם אנו לא ניזיל כרוכלא‬ ‫ה' נשמת אדם"‪ ,‬ומי יודע איזה סימן נורא יש בכך‬ ‫לפרט את מקומות התורפה שעלינו‬ ‫על כל השנה החדשה!‬ ‫להתעורר בהם‪ ,‬רק נזכיר מאמר‬ ‫רק חכם שלום נותר רגוע‪ .‬הוא אמר‪" :‬ביום טוב‬ ‫קדוש שזכיתי לשמוע מפה קודשו‬ ‫מותר להעביר אש מאש‪ ,‬וכך להעלות אש בנרות"‪.‬‬ ‫של כ"ק אדמו"ר בעל ה'חלקת יהושע' מביאלה זיע"א‪.‬‬ ‫בכל הנרות הועלתה האש מחדש‪ .‬בא חכם שלום‬ ‫היה זה בליל ערב ראש השנה אחד בשנות בחרותי‪ .‬נכנסתי בתוך‬ ‫לעשות קידוש‪ ,‬ותפס את הגביע בראשי האצבעות‪,‬‬ ‫קבוצת בחורים אל חדר קדשו של הרבי‪ ,‬וביקשנו מלפניו שיואיל‬ ‫כמנהג המקובלים‪ ,‬אבל הגביע נפל‪ .‬היין נשפך‪,‬‬ ‫לומר לפנינו כמה דיבורי חיזוק לקראת יום הדין‪.‬‬ ‫והמפה הלבנה הוכתמה‪ .‬בני המשפחה נתקפו‬ ‫הרבי ישב על מקומו מהורהר ופרץ בבכי מר שזעזע את‬ ‫הלם‪ .‬הם חששו שאולי הקב"ה אומר להם‪ ,‬כביכול‪:‬‬ ‫נשמותינו עד עומק השיתין‪ ,‬ומתוך בכיו פנה ואמר לנו‪" :‬אתם‬ ‫אני לא רוצה את הקידוש שלכם‪ ,‬לא רוצה את‬ ‫קבוצה גדולה של בחורי חמד‪ ,‬ולשוחח עם כל אחד בנפרד על‬ ‫המצוות שלכם‪...‬‬ ‫מצבו הפרטי אין זה ביכולתי עכשיו‪ .‬ובוודאי לב יודע מרת נפשו‬ ‫אבל חכם שלום נותר רגוע‪ ,‬ובשמחה של מצווה‬ ‫באילו עניינים נכשל במשך השנה ומה עליו לתקן"‪.‬‬ ‫מזג שוב יין לגביע‪ .‬הפעם עבר הקידוש בשלום‪.‬‬ ‫"מה שכן אומר לכם" – המשיך הרבי – "דעו נא‪ ,‬מחר בפרס‬ ‫בשעת הסעודה אירעה תקלה נוספת‪ ,‬אבל חכם‬ ‫הלילה מתחדשת עלינו שנה חדשה ואנו נכנסים לימי ראש השנה‪.‬‬ ‫שלום אמר "ממשיכים הלאה"‪ ,‬ובאמת המשיך‬ ‫בתפילות ימים קדושים הללו אנו מתפללים הרבה 'זוכרנו לחיים‬ ‫כאילו לא אירע דבר‪.‬‬ ‫מלך חפץ בחיים' ואומרים‪' :‬קדוש אתה ונורא שמך'‪ ,‬ומבקשים‪:‬‬ ‫שנה אחר כך‪ ,‬בליל ראש השנה‪ ,‬לפני שהתחיל את‬ ‫'ויידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו'‪.‬‬ ‫הקידוש‪ ,‬אמר חכם שלום בפני כל בני המשפחה‪:‬‬ ‫ועל כל אחד להתבונן‪ ,‬באיזה פה הוא עומד לומר את התיבות‬ ‫"ברוך ה'‪ ,‬השנה שעברה עלינו הייתה שנה טובה‬ ‫הקדושות הללו‪ ,‬באיזו נשמה הוא עומד להתפלל את התפילות‬ ‫וברוכה‪ .‬ברוך ה'‪ ,‬זכינו לחתן ילדים‪ .‬ברוך ה'‪ ,‬זכינו‬ ‫הנוראות האלו‪ ,‬האם אפשר להגות את התפילות הקדושות בפה‬ ‫לנכדים‪ .‬ברוך ה'‪ ,‬זכיתי לחבר ספר‪ ,‬וזכיתי למסור‬ ‫שנכשל בדיבורים אסורים‪ ,‬האם אפשר לבקש בקשות הללו לאחר‬ ‫שיעורים כל השנה‪ .‬ברוך ה'‪ ,‬הייתה לנו השנה‬ ‫שהיו שקועים בחטאים ועוונות רחמנא ליצלן?!"‬ ‫פרנסה‪ ,‬וכולנו היינו בריאים ושלמים‪ .‬ברוך ה'!‬ ‫ומידי אומרו דיבורים מועטים אלו‪ ,‬החילונו כולנו לבכות בכי‬ ‫"ומדוע זיכה אותנו הבורא יתברך בכל הטובה‬ ‫מר‪ ,‬ונחלי דמעות זלגו עינינו מהרהורי התשובה שעלו על ליבנו‬ ‫הזאת? כי בליל ראש השנה שעבר‪ ,‬כשכל כך‬ ‫בשעה זו‪ ,‬מכוח דיבוריו שנבעו מלב טהור וקדוש‪ .‬איני אומר‬ ‫הרבה דברים השתבשו‪ ,‬קיבלנו הכול באהבה‪.‬‬ ‫לכם זאת כגוזמא בעלמא‪ ,‬אלא זו הייתה המציאות ללא כחל‬ ‫ידענו‪ :‬זה רצון ה'‪ .‬אנחנו עבדי ה'‪ ,‬הוא המלך!‬ ‫וסרק‪ .‬פלגי מים ירדו עפעפינו לשמע אוזן דברים כדרבונות‬ ‫מה שהוא רוצה זה מה שיהיה‪ .‬מה שקורה זה לא‬ ‫הנוקבים ויורדים חדרי בטן‪.‬‬ ‫מה שנראה לנו שצריך לקרות‪ ...‬אנחנו עושים את‬ ‫והגם שלא חידש לנו שום דבר חידוש‪ ,‬ולכאורה דיבר אלינו‬ ‫ראש השנה כמו שהקב"ה רוצה‪ .‬כשעמדנו בניסיון‬ ‫דברים פשוטים מאוד‪ ,‬אך כששומעים דיבורים קדושים מפה‬ ‫וקיבלנו הכל באהבה‪ ,‬נגזר דיננו לטובה‪ .‬זה היה‬ ‫קדוש וטהור‪ ,‬הדברים היוצאים מן הלב נכנסו לליבנו ופעלו‬ ‫המפתח‪ ,‬זה היה כרטיס 'זכאי בדין' שקיבלנו‬ ‫את פעולתם‪.‬‬ ‫(מתוך 'שש באמרתך' בהוצאת 'יפה נוף')‬ ‫בשנה שעברה"‪.‬‬ ‫(מתוך 'דורש טוב' ראש השנה בהוצאת 'יפה נוף')‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫ראש השנה תשפ"ז‬ ‫‪24‬‬