עטרת צבי · Ateres Tzvi — ראש השנה (2026-09-07)

ראש השנה תשפ"ז בס"ד
"רצוננו לעשות רצונך"
תוכל לאכול בשעריך" איסור יהיה נחשב בעינך כאי ישנה שאלה ידועה מדוע קדם ראש השנה יום הדין
אפשר ,וזה נקרא המלכת ה' ,וזה נעשה ע''י כח ליום הכיפורים והרי ראוי היה שיוקדם יום הכיפורים
הדעת של האדם ע''י ה"וידעת היום והשבות אל שהוא יום סליחה וכפרה ואח''כ יגש האדם למשפט
לבבך כי ה' הוא האלוקים אין עוד מלבדו". כשהוא נקי מחטאיו.
וזה הוא גם הגמול והשכר לאדם שמחזיר מלכות אכן ביאור הדברים הם כך ,ראש השנה הוא אמנם
שמים למקומה ,שיש לו אחיזה במציאות הנצחית של יום הדין אבל אין זה סוף ענינו של ראש השנה עיקרו
הבורא כל העולמים וזה השכר הגדול שיכול להמצא, של יום הוא מלכות ,והמשפט הוא אחד מגלויי
וזו היא עבודת היום של ר''ה המלכת ה' היינו ביטול המלכות ,וכמו שאומרים "ונתנה תוקף קדושת היום
הרצון העצמי כלפי רצונו ית' שרק זה מה שקיים. שהוא נורא ואיום ובו תנשא מלכותך" ,ועיקרו של יום
בעבודת האדם הוא יום שממליכים את הקב''ה,
אמנם דבר זה הוא כמעט בלתי אפשרי ,האדם
כדאיתא בגמ' ר''ה אמר הקב''ה אמרו לפני מלכיות
שמורכב מחומר הרוצה וחומד ,ורגש האנוכיות הוא
כדי שתמליכוני עליכם.
מעצם מהותו ,מה שייך לומר שיגיע לדרגה של אין
עוד מלבדו ,הרי בודאי שמרגיש שיש מלבדו ית' ולכאורה יש להבין הרי מלכות ה' קדמה לבריאה
דהיינו הוא עצמו" ,אנכי" זה הוי מלבדו ית' .אמנם שהרי אנו אומרים "אדון עולם אשר מלך בטרם כל
שייך שיהיה האדם מכניע עצמו להקב''ה ומקבל עליו יציר נברא ,ואחרי ככלות הכל לבדו ימלוך נורא" ,א''כ
עול מלכותו ,וזה אמנם הענין של קבלת עול מלכות מה הוא הענין שאנו ממליכים את ה' ,והרי לא נאמר
שמים שמחוייבים בה כל יום בקריאת שמע ,אבל "קבלו מלכותי" אלא "תמליכוני" מה היא המלכה זו,
בראש השנה נתבאר שעניין ההמלכה שונה ,שם וכי אפשר להמליך מלך שהוא כבר מלך? אלא ביאור
צריך להגיע לא רק להכנעת עצמו להבורא ,אלא הענין כך הוא ,מלכות ה' היא מלכות של "אין עוד
התבטלות מציאותו העצמית ולהגיע להמלכה של אין מלבדו" ,זו היא מלכות שאין כלל מציאות בלתי הוא
עוד מלבדו ,שזה אמנם ההבדל בין ההמלכה של לבדו ,ורצונו ,ועצם בריאת האדם בעל הבחירה ,היא
ראש השנה לקבלת עול מלכות שמים שבכל יום, צמצום מלכות ה' ,הקב''ה כביכול צמצם את מלכותו
קבלת עול מלכות שמים זו הכרה בכח מלכותו ונתן מקום למציאות נוספת ,האדם הבוחר שיכול
והכנעה אליו ,אבל עדיין אין זה ביטול של המציאות לפעול ע''פ דעתו ורצונו ,נגד רצונו של הבורא.
הנוספת דהיינו האדם עצמו ,והמלכה הכוונה היא
ותפקידו של האדם הוא למעט את הצמצום
ביטול כל מציאות אחרת.
שבמלכות ה' ולהחזיר את מלכות שמים למציאותה
ואפשר להמשיל זאת לשתי מלכויות שנלחמו זו בזו האמיתית של "אין עוד מלבדו" ,וזה נעשה ע''י ביטול
ואחת ניצחה במלחמה ,יש אפשרות אחת שהמלכות היש של האדם ,ביטול אפשרות הבחירה ,ועשיית
המנוצחת נכנעת למדינה המנצחת ,אבל לא עצמו מוכרח לעשות רצונו של הבורא ,כדכתיב "לא
מלבדו ,והגיע למצב של רצוננו לעשות רצונך, התפרקה מעצם ישות של מלכות ,דהיינו שעדיין יש
והשאור שבעיסה מעכב ,כאן מגיע ענינו של יו''כ בידה ענין של כח שלטון אלא שהוא נכנע למי שחזק
לסליחה ומחילה. ממנו ,אבל יש כניעה שהמדינה המנוצחת מתפרקת
לגמרי מישות של מלכות התבטלות שלטונית
הדרך והאופן היאך יהיה אדם ממליך את הקב''ה
מוחלטת.
מבואר בגמ' :אמר הקב''ה "אמרו לפני בר''ה מלכיות
כדי שתמלכוני עליכם ובמה בשופר" ,ובודאי יש בזה אלא שאכן נשאלת השאלה האמנם שייך שיהיה
כח המצוה שמביאה לידי כך ,אבל הענין הוא האדם האנוכי מגיע למצב של התבטלות ,ואם כי
שבאמירה ובכח הדעת להשריש בעצמו את מצאנו ענין של ביטול היש של האדם אצל גדולי
המציאות הזו של אין עוד מלבדו. עולם ,דוד המלך אומר "ואנכי תולעת ולא איש",
אברהם אבינו אמר "ואנכי עפר ואפר" ,ומשה רבינו
וענין השופר מרמז לשני דברים ,א' המשפט ששופר
אמר "ואנחנו מה" ,אלו הם דרגות של התבטלות,
מורה ע''ז ,כשאדם יתבונן על משפט ה' בבריאה מזה
אבל ב"אמרו לפני בראש השנה מלכויות כדי
יוכל ללמוד את האין עוד מלבדו ,ועוד מורה השופר
שתמליכוני" ,הכל מצווין על המלכה של מלכות ד"אין
על עצם מהות האדם שהוא חלק אלוק ממעל ע''י
עוד מלבדו" ,והיאך שייך לקיים דבר זה.
ה"ויפח באפיו נשמת חיים" ,וכן מזכיר השופר של
איל את עקידת יצחק ,היינו שאכן זה מה שצריך לקבל אלא שכאן נאמר היסוד של שופר ,אמנם האדם כמו
עלינו בשעת ההמלכה התבטלות מוחלטת כלפי שהוא עם החומר שבו לא שייך שיגיע למצב זה ,אבל
רצונו ית'. נתחדש בזה בכח היום ובכח השופר שהאדם יכול
להתנתק מהחומר שבו ולעבוד רק עם הדעת שבו
כתבו תוס' בר''ה כ''ז א' :ומה שיסד ר"א הקליר
ובכח הדעת יגיע להכרה של אין עוד מלבדו ולבטל כל
בגשם דשמיני עצרת כר"א דאמר בתשרי נברא
רצון מלבד רצונו ית' ,וכדאיתא בגמ' בברכות "רבון
העולם ובשל פסח יסד כר' יהושע אומר ר"ת דאלו
העולמים גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך ומי
ואלו דברי אלהים חיים ואיכא למימר דבתשרי עלה
מעכב שאור שבעיסה" ,דהיינו היצה''ר היינו החומר,
במחשבה לברוא ולא נברא עד ניסן ודכוותה אשכחן
ומבואר בזה ששייכת מציאות כזו של רצוננו לעשות
בפרק עושין פסין (עירובין דף יח .ושם) גבי אדם
רצונך ,ובכ''ז יש שאור שבעיסה שלא נותן להוציא
שעלה במחשבה לבראות שנים ולבסוף לא נברא
לפועל את רצוננו ,מי זה ה"רצוננו" הזה ,זהו כח
אלא אחד ,ע"כ.
הדעת שהוא יכול להיות נפרד מהשאור שבעיסה
וביאר החת''ס שה"עלתה במחשבה" זו היא אותה דהיינו כוחות הגוף ,אלא שגם לזה צריך עבודה של
"עלתה במחשבה לברוא העולם במידת הדין וראה "וידעת היום והשיבות אל לבבך" ,וזו היא עבודתנו
שא''א לו לעולם להתקיים ושיתף עמה מידת בר''ה שבכח הדעת יהיה רצוננו לעשות רצונך ,ואין
הרחמים" ,ולכן אם הבריאה היא בדין זמנה הוא עוד מלבדו.
תשרי ,ואם ברחמים זמנה בניסן ,עכ''פ מבואר שאנו
ולכן בר''ה אין לעסוק בוידויים ולא בהזכרת חטאים
נוהגים את הראש השנה כיום הדין וכיום של מלכויות
אפילו "אבינו מלכנו חטאנו לפניך" אין אומרים בר''ה,
לפי הזמן ש"עלתה במחשבה" בתשרי ,ההבדל של
שכן עצם מציאות החטא זה הפך מלכות זו היא
עולם שנברא במדת הדין לעולם שנברא עם מידת
הבלטה של אפשרות לעשות נגד רצון ה' ,ולראש
רחמים ,הוא שבעולם של מידת הדין המלכות של
השנה צריכים לבוא במצב של המלכה בדעת שאין
"אין עוד מלבדו" מחייבת שנפש החוטאת תמות,
עוד מלבדו ולא שייך כלל לעשות היפך רצונו וזה בכח
שאין קיום מלבד רצונו ית' ,ובעולם של מידת רחמים
הדעת וההשבה אל הלב ,ובהתבוננות והכנה ראויה
צמצם הקב''ה כביכול את המלכות ד"אין עוד
יכול כל אחד להגיע לכך ,שעכ''פ בדעת וברצון
מלבדו" ,ויש קיום גם לעוברי רצונו ע''י תשובה ,ואם
הפנימי שלו יהיה לעשות רצונך.
גם אנחנו לאחר שהעולם נברא במידת הרחמים
נוהגים את הראש השנה לפי הזמן שעלתה ולכן מובן מדוע חייבת להיות ההמלכה של הקב''ה
במחשבה ,הרי שמבואר בזה שההמלכה של ראש לפני יום הכיפורים ,כי א''א לבוא עם החטאים
השנה שאנו מצווין בה היא ההמלכה שעלתה להתודות עליהם ולבקש עליהם סליחה ,שכן עצם
במחשבה ,אלא שהיא המלכה של רצוננו לעשות המציאות הזו של אדם חוטא ומתכפר לו הרי שזו
רצונך בלא השאור שבעיסה. סתירה למלכות של אין עוד מלבדו ,הנה ישנה
מציאות של עוברי רצונו והם חיים וקיימים ,ורק האדם
(נמסר באלול תשס"ט)
שבדעת המליך עליו את הקב''ה מלכות של אין עוד
