נטפי מטר · Nitfei Meter — ראש השנה (2026-09-07)

+מטר נטפי
בס"ד
ַמה ָמ ָט<ר ֵאין
ָהעו ָֹ>לם ְּבל ֹא
ֵהםָ ּ ,כ ְך ֵאין
ָהעוֹלָ ם ִמ ְת ַק ֵ ּים
ְּבל ֹא ּתו ָֹ<רה.
(מדרש תנחומא ,האזינו ג)
גליון יג ליקוטים נבחרים ממעיין תורתו של עטרת ראשינו
יאוואזשנא חודש אלול שנת תשפ"ו לפ"ק כ"ק מרן אבדק"ק שליט"א
התוכן
שבתי בבית ה' כל ימי מאמר מקיף בענינא דיומא
מטר מאמר מקיף בענינא דיומא •מטר השמים
חיי לחזות בנועם ה' השמים נקודות והערות בסגולת הזמן •יערוף כמטר
הבנה והשגה ביסודות העבודה •מטרות עוזו
•טובות זכרונות הנהגות ,עובדות ,וענינים
"לבקר בהיכלו" – הרגשת נעימות התקשרות להשי"ת טללי חיזוק לעבודת ה' •טל ומטר
בני מאמינים ,אבל הלבבות סתומים ואטומים מנהגנו בימי אלול ותשרי לומר קאפיטל כ"ז ניצוצי אור לשבתות ומועדים •מעגל טוב
מלהרגיש נעימות השי"ת ולהתקשר אליו באהבה בתהלים 'לדוד ד' אורי וישעי' ,ושם (פסוק ד') מוסר בליצן און השקפה – אידיש •ברקים למטר
רבה כראוי לנו בני ישראל – שהשי"ת קראנו כתיב' :אחת שאלתי מאת ד' אותה אבקש פרקי חינוך וקדושת הבית •מה טובו
'בני אל חי' .ו'ביקור בהיכלו' מורה כביכול על שבתי בבית ד' כל ימי חיי לחזות בנועם ד'
חדרו הפרטי שנתגלה שם פני השי"ת .ונקרא ולבקר בהיכלו' .ובקשה זו היא היותר עיקרית יערוף נקודות והערות
'ראייה מבוררת' ,לפי שיכול כל אחד לפי מכל דבר שבעולם ,שהרי מדגיש 'אחת' שאלתי'. כמטר בסגולת הזמן
ערכו להשיג ולהרגיש האור והתענוג והנעימות והיא מתחלקת לשלשה חלקים :א' שבתי בבית
שיש בהשי"ת; וזה נקרא 'בהיכלו' ,שהוא ההיכל ד' כל ימי חיי ,ב' לחזות בנועם ד' ,ג' ולבקר
עבודת חודש אלול – "לא יחל דברו"
המיוחד להשראת השכינה בין שאר חדרי הבית בהיכלו .ושלשתם הולכים למקום אחד ,דהיינו דורשי רשומות רמזו את עבודת הקודש של
חודש אלול בפסוק ל'א יח'ל דבר'ו ככ'ל היוצא
הנקרא בית ה'. להרגיש הדבקות וקירבת ה'.
מפיו יעשה ס"ת אלו"ל ,ויש לבאר שייכות פסוק
ומי שזוכה לבחינת 'ולבקר בהיכלו' כלומר: והמכוון בהתחלקות הדברים הוא ,דאין כל זה לימי אלול בכמה אנפין.
להרגיש את השי"ת בבירור גמור בבחינת ראיה העתים והזמנים שוים; דהלא יש זמנים שהאדם לא יחל דברו – שמירת הדיבור
מבוררת ,בוודאי אין לשער הנעימות והתענוג מרגיש הארת ההתקרבות להשי"ת ,והעולם אופן א' :על פי מה שפירשו ספרי הקודש
שאין לו גבול וקצבה ,ולעולם שייך להתעלות והבליו בטלים ומבוטלים אצלו נגד הרגשת (עי' קדושת לוי פ' מטות ועוד)' ,לא יחל דברו'
ממדרגה למדרגה בהשגה זו .ובדרך כלל ,מה הדבקות בו ית"ש ,ויש זמנים שנחשך אצלו אור היינו שלא יחלל כח הדיבור בדיבורים אסורים
שכל אחד מישראל זוכה לפי ערכו להרגש השי"ת ואינו מרגיש כל כך ,אבל האמונה בה' ח"ו ,ועי"ז 'ככל היוצא מפיו' בתפלות 'יעשה'
התעוררות חזק מאד בהתקשרות להשי"ת ,נקרא אחד לעולם אינה נפסקת אפילו רגע אחד ,ועל הקב"ה ואז 'כפי תהיה' שיתקבלו תפלותיו
אצלו 'ביקור בהיכלו' ,וזהו רק לעתים כנ"ל. זה צריכים לשפוך תחנונים מאין הפוגות שלא למעלה .והנה ימי אלול מיוחדים לתפלות
ויובנו הדברים עוד על פי דברי המגיד נכשל ח"ו כל ימי חיינו בזה בנקודת האמונה ותחנונים ,שהרי י"ג מדות של רחמים הם
הקדושה. בהתגלות ,וכדי שיתקבלו תפלותינו לרחמים
ממעזריטש זצ"ל (הובא באורח לחיים פ' בשלח ד"ה
לפני אדון כל ,עלינו להזהר מאד בשמירת
ויאמר משה) על מאה"כ (תהלים צב ,ג) 'להגיד והחילוק בין 'בית ה' ל'היכלו' הוא ,ד'בית
עולים התפלות בשורשן הדיבור ,שעי"ז
בבוקר חסדך ואמונתך בלילות' :דבהיות האדם ה' אינו בבחינת ראייה – שהיא השגה עמוקה למעלה ,ונמשכת הסליחה לישראל כראוי.
בשכל ובמוחין חזקים הוא מכיר את השי"ת ומבוררת ,מה שאין כן 'בהיכלו' מורה על בחינת
לא יחל דברו – בעת התפלה
ויוכל להמשיך חסדים ,ובזמן שיש ח"ו נפילת ראייה מבוררת .ונבאר את הדברים במשל:
אופן ב'' :לא יחל דברו' היינו שיתאמץ
המוחין ,אז יתחזק עצמו באמונה תמימה דבבית גשמי יש הרבה חדרים ,ואם אחד רוצה
בעת התפלה ובעת אמירת ברכת המזון ושאר
לעבודת השי"ת ,וזהו 'אמונתך בלילות' .ע"כ. לבקר חברו והולך לביתו ,בוודאי תיכף בכניסתו ברכות וישקיע להבין פירוש המלות ,ויכוון
ויש לומר דהעצה היעוצה לבוא לגדלות המוחין יודע שהוא ביתו ודירתו של חברו; אמנם, בעת תפלתו שיומשך כח הקדושה בקרבו
להרגיש הנעימות והחיות בעבודה היא ,דבזמני היות שיש בבית הרבה חדרים ,כל זמן שלא וישאר בו לעולם ,ולא יהיה דברותיו ואמרותיו
הסתר וחשכות אוחזים על כל פנים באמונה נכנס לחדרו הפרטי שחברו יושב שם ,אינו חולין בלא כוונה ובלא פנימיות; ואז יקויים
הקדושה ,ומזה יתפשט מוחו ודעתו שיבוא רואה את פני חברו פנים בפנים .ועל זה מכוון בו 'ככל היוצא מפיו' בתפלה ותחנונים 'יעשה'
מקטנות לגדלות .והדברי חיים (יוה"כ ד"ה הטעם) 'בית ד'' ,שהוא המקום שנרגש וידוע מהשי"ת הקב"ה ,שיומשך אצלו כח הרחמים והשפע
מביא בשם ספר יצירה ,שכל דבר שיש בו שני בבירור מפני ששורה ומשכין שם שכינתו .אבל למשך כל השנה.
קצוות ,כשיש איזה התייחסות ביניהם אף שהם יכול להיות שאינו מרגיש תענוג בזה ,ואינו לא יחל דברו – לעמוד בקבלותיו
הפוכים זה מזה ,על כרחך יש ביניהם דבר רואה נעימות השי"ת ועבודתו ,וכדמצוי הרבה אופן ג' :אפשר לומר שמרמז על כח התשובה
ממוצע .ולענייננו אפשר לומר ,דאמונה היא אצל אנשים כערכנו ,שאף שאנו מאמינים בתיקון המעשים ,דימי אלול ותשרי מיוחדים
המשך בעמוד ג' המשך בעמוד ג'
גליון נטפי מטר · חודש אלול תשפ"ו | א
לותיק ועושה חסד ביום דין הבנה והשגה מטרות טובות
עוזו
הנהגות ,עובדות ,וענינים מפ"ק של
התהפכות הדינים לרחמים ביסודות העבודה רביה"ק זי"ע ומשאר צדיקים נבג"מ
זכרונות
חרדת הדין שהיו אצל רביה"ק זי"ע ביום א' סליחות
התהפכות הדין לרחמים 'ימים נוראים' או 'רחמים ורצון' בהתקרב הימים הנוראים ראינו אצל רביה"ק זי"ע חרדת הדין
ויובן על פי מה שידוע שהתהפכות הדינים אריה שאג מי לא יירא ה' אלקים דבר מי לא נורא ואיום ,והיה מורגש כל סביביו ,בעת סיום הד"ת בס"ג שהיה
בהתעוררות רב .וכן בעת ירד לפני התיבה להיות ש"ץ באשמורת
לרחמים וחסדים מתייחסת לספירת 'בינה'' ,אף על ינבא (עמוס ג' ח') .הקדמונים (עי' שלה"ק) רמזו ימי
הבוקר ביום ראשון של סליחות כידוע לאלו שזכו לשמוע בשפוך
גב דלאו איהי דינין ,דינין מתערין מינה' (זוה"ק א'לול ר'אש השנה י'ום כיפור ה'ושענא רבה ר"ת לבו כמים נוכח פני ה' .וזוכרני ב' פעמים שהלכתי מאחוריו בחזרו
ח"ב סד ,א ועוד) .ובספר סידורו של שבת (דרוש ארי"ה ,וזאת כיון שקדושת הזמן שואגת ומעוררת אחר הסליחות מבית המדרש לביתו ,ובדרך כלל בעת לכתו
הביתה דיבור עם מקורביו ,אבל אחר הסליחות לא כן היה ,ובכל
ג' פרק א' מאמר א') האריך לבאר שהדינים עצמם יראת ה' ,ומי לא יירא .והנה הימים אלו נקראים אורך הדרך עדיין היה פניו ממש חיורין כסיד ,והיה נסוך עליו
אינם בספירת 'בינה' אלא רק שורשם של הדינים 'ימים נוראים' ונקראו גם בשם 'ימי רחמים ורצון', פחד הדין ,ולא דיבר כלל עד הכנסו לביתו .ואח"כ אחר שעה
והענין הוא ,שאף שהוא זמן משפט ומתעוררים קצרה כשפתחו הדלת והתחיל געזעגענען החסידים במהירות [זה
נמשכים משם ,ומינה מתערין רחמים גמורים כי
הי' לפני שהתחיל להתכונן לתפלת שחרית] אז כבר נהפך צורת
תכלית הדינים היא שיתעוררו רחמים וחסדים, בפחד ואימה ,מכל מקום פנימיותה ותכליתה היא קדשו וצהלות פניו כדרכו בקודש תמיד ,ואדרבה היה בדיחא
ועל כן על ידי בחינת בינה יכולים להפוך הדין רחמים ורצון ,שעל ידי שהאדם מתעורר מתוך דעתיה.
לרחמים .והנה ודאי שיש בזה דברים עמוקים, יראה לתשובה ותיקון המעשים ,נמשכים עליו התאמצות לקבל דין שמים באהבה ושמחה
אבל יש להתבונן במה שנוגע לנו ,והוא האמונה חסדים ורחמים אמיתיים. וזוכרני אז בעת שבאי עולם עברו לפניו כבני מרון שמעתי
מרביה"ק זי"ע דבר מה שיש בו משום לימוד .כי בין העוברים
הפשוטה שהכל הוא בהשגחה פרטית מהשי"ת (מגילת איכה והוא עפ"י מש"כ ה'קדושת לוי לפניו היה הרב מלאנצוט זצ"ל שבא להתברך בפו"פ ,ומסר גם
לתכלית טוב ,וע"י ההרגשה שהדינים והצרות ות"ב ד"ה דוב) לפרש מאמר הכתוב (איכה ג ,י) 'דוב קוויטל מא' מאנ"ש ממדינת אייראפא שעבר עליו באותה שנה
צרה גדולה שנעדר אחד מבני משפחתו ל"ע .והגם שלא יכולתי
– הן בכלליות החורבן והגלות והן בפרטיות מה אורב הוא לי אריה במסתרים'' :דוב אורב' הוא
לשמוע דברי הרב מלאנצוט זצ"ל אמנם רביה"ק זי"ע שדיבר בקול
שכל אחד סובל הם בהשגחה מיוחדת מהשי"ת הרמז על הגלות שאינה טובה; 'אריה במסתרים' גדול הבנתי שהוא התמרמר לפני רביה"ק זי"ע שא"א להמשפחה
לתכלית טוב ,מתעוררים לתקן המעשים ולבקש – אריה רומז על מידת החסד (זו"ח יתרו לט ,א), הנ"ל ליתן מרגוע לנפשם מהשבר הגדול שמצאה אותם .ורביה"ק
זי"ע אמר לו בחיות גדול וחזר על דבריו כמ"פ כמתמיה בזה"ל:
רחמים מהשי"ת ,ובזה מהפכים הדין לרחמים .וגם כי הוא צד ימין שבמרכבה (יחזקאל א ,י) וימין "ממילא קודם .אבער נאכדעם? ממילא קודם .אבער נאכדעם?"
עצם קבלת העניינים באהבה מצד האמונה שהוא הוא חסד .וזהו 'במסתרים' – שהחסד נסתר, דהיינו שהגם לפני שנחתם הגזירה מובן ששייך להרעיש בתפלה
היינו שהכוונה של צרת הגלות וחורבן ביהמ"ק ותחנונים וכדו' לפתוח שערי רחמים להמתיק הדינים .אבל אחר
לתכלית טוב ,יש בה כוח להמתיק הדין ולהמשיך
כך כשנגזרה וביצע גזירתו רח"ל ,מוטל מאד על האדם להתאמץ
חסדים .ולפי עומק ההרגשה ששורש הדינים הוא אינה אלא חסד על ישראל ,עד כאן תוכן דבריו. להרגיע עצמו לקבל דין שמים באהבה ובשמחה.
(מל”מ עקב תשפ"ה)
לטובה מאת השי"ת בעצמו ,נמשכת ההמתקה והיוצא מדבריו הוא ,שהעונשים והיסורים הם
הנהגות חודש אלול אצל הגאון מהר"ש ענגיל זצ"ל
והתכלית במהירות. בבחינת 'דוב אורב' ,אבל במסתרים – בפנימיותם
שמעתי מכ"ק אאמו"ר זצ"ל שרבו הגאון מהר"ש ענגיל
– הם חסד ,בבחינת 'אריה' הרומז לימין. מראדומישלא זצ"ל איתרמי (כמדומה שזה הי' בימי חורפו) שאמר כל
המתקת הדינים בשורשם – בחמישים
המשכת אהבה ורצון ע"י התבוננות ביראה ספר תהלים ג' פעמים בכל יום בימי הרחמים והרצון ,החל מערב
שערי בינה
ראש חודש אלול עד יום הכיפורים (או הושע"ר) ,ובס"ה אמר מאה
ונקדים היסוד שגילה המגיד ממעזריטש נבג"מ
ויש לומר על הקרא הנ"ל שהתחיל 'אריה וחמשים פעמים את כל ספר תהלים במשך זמן הנ"ל[ .והוסיף
(הובא הרבה בספרי תלמידיו) ,שעל ידי עבודת האדם מרן שליט"א :שזהו פליאה ללמדן גדול כמותו ,ולפי מה ששמעתי
שאג' ,שהפנימיות של שאגה זו המעוררת את מכ"ק אאמו"ר זצ"ל שבימי חורפו הי' תקופה שלמד שמונה עשרה
והתעוררות ביראה ,באה בחינת אהבה אחר כך
היראה – היא חסד בחינת אריה שהוא בימין שעות ממש בכל יום ,הרי באדם כזה שהוא למעלה מהשגת סתם
ממילא במתנת אלקים .ויש לומר שזהו עניין בנ"א גם זה אינו נקרא חידוש].
המרכבה' , ,מי לא יירא' כלומר :שהיראה צריכה
'אריה שאג' וגו' ,שהכתוב ממשיל את היראה לימוד מסכת יומא
להיות בבחינת 'מ"י' ,המורה על נ' שערי בינה
למה שמתייראים משאגת אריה ,להורות שעיקרה עוד שמעתי מכ"ק אאמו"ר זצ"ל שסיפר על רבו מהר"ש ענגיל
(בגימטריה מ"י) ,וכמו שרמזו בספה"ק על תיבת
הוא חסד ,אלא שמבחוץ מתפשטת שאגה זצ"ל שהיה רגיל תמיד ללמוד 'מסכת יומא' בכל יום ,וכמדומה זה
'מ"י' ותיבת 'י"ם' שמורים על נ' שערי בינה. היה אצלו 'העולם הבא מסכת' [ובזה עסק אף בימי זקנותו ,שכל
ומתעוררים ביראה על ידי זה .והיא הוראה גדולה
שהיראה והפחד לא יהיו בסגנון של ייאוש חס והרמז המורה על נ' שערי בינה מקושר לפשט: התורה הי' מונח אצלו בקופסא ,וכל תשובותיו בהלכה שהשיב
בחריפות ובקיאות ,וכל המראי מקומות בש"ס ופוסקים הכל כתב
ושלום ,אלא באמונה ובביטחון שהקדוש ברוך הוא שמה שכל אחד מתיירא צריך להיות בבחינת על פה מזכרונו המבהיל ,בור סיד שאינו מאבד טיפה ,ללא עיון
אל רחום וחנון; ולהתבונן לתקן המעשים ולהרבות 'מ"י' ,דהיינו לידע ששורש היראה והדין הוא בפנים בספרים ,ואז גם לא ראו אותו בכלל ללמוד בפנים בתוך
ספרים ,וכל עסקו בתורה בחידושים ובפילפולים חריפים הכל
בתפילה ותחנונים לעורר רחמי השם יתברך מהשי"ת בהשגחה בשביל תכלית טוב ,להתעורר
הי' בע"פ ,זולת הלימוד הנ"ל במס' יומא] .והוסיף כ"ק אאמו"ר
וחסדיו .אבל בוודאי שצריכים לידע שהפחד הוא בתשובה ותפילה עיי"ז. זצ"ל שמשער בדעתו הטעם ,שהיות שהוא הי' הפוסק הגדול
בדורו ,בשאלות החמורות בעניני היתר עגונות[ ,ואף שלא הוצרך
והעבודה למעשה :שע"י ההתבוננת שכל הסבל נורא ואיום ,ויש משפט על כל פרטי המעשים, לחזור על כל לימודיו ,אבל מחומר הדבר אמר שעבר עוה"פ
והמשפט הוא על רוחניות וגשמיות ,ונוגע לעולם ברו"ג הכל הוא לתכלית הטוב ,ומושגח מלעילא, על הלכתא זו אחר מחלמת העולם הראשונה ,ופעם ראה אותו
הנצחי; ועל ידי התבוננות והתעוררות מאימת הדין ומקבלים הכל באהבה מתעורר האדם לתקן אאמו"ר זצ"ל מחזיק ידיו על ראשו מכאב ראש ,ואמר לו "היום
הזה כתבתי שלש היתר עגונות ,וביראתו הפטיר :דאס איז נישט
ממשיכים את הרחמים ,ומתעוררים להרגיש רחמי מעשיו ,ולבקש רחמים מבעל הרחמים ,והדינים קיין שפילעכל"] ובענות קדשו ויראת חטאו ,נשא עליו תמיד עול
נמתקין ונתהפכים לרחמים גמורים .אכי"ר (דאו"מ השם יתברך ,ושופכים לב כמים בתפילה ומקבלים והיראה שלא יכשל ח"ו בטעות בהוראה ,ומטעם זה למד בכל יום
מסכת יומא שיש לזה שייכות עם ענייני תשובה וכפרה.
פ' שופטים). עול מלכות שמים.
(מל”מ נשא תשפ"ג)
ב | חודש אלול תשפ"ו · גליון נטפי מטר
'יערוף כמטר' (המשך)
טל לתשובה ,ומהעיקרים בתשובה הוא לתקוע עצמו היטב בקבלה חזקה שלא ישוב
טללי חיזוק לעבודת ה'
ומטר לכסלה ,וכלשון הרמב"ם ז"ל (הל' תשובה פ"ב ה"ב)' :עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא
ישוב לזה החטא לעולם' .ובעבודת ישראל (ריש פ' שופטים) פירש בזה נוסח התפלה
תוקעים בשופר בחודש אלול להזהיר שטבעו אנשי כנסת הגדולה 'והחזירנו בתשובה שלימה לפניך' ,שהתשובה תהיה 'לפניך',
לעמוד איתן בענייני אמונה ודעות כלומר שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לכסלה עוד .ועל כן נרמז 'אלול' ב'לא
יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה' ,שיהיה לפני עיניו שקבלות טובות שמקבל על
מנהג ישראל תורה לתקוע בשופר בכל חודש אלול חוץ
עצמו בימי אלול שלא לשוב לכסלה ,יהיו בכח גדול באופן ש'לא יחל דברו' .וידוע
מערב ראש השנה ,ומקור הדבר בפרקי דרבי אליעזר (הובא
בטור ושו"ע תקפ"א ס"א בהגה"ה) ,וז"ל הטור" :תניא בפרקי מה שכתב הרמב"ם (שם פ"ז ה"ג) שצריכים לתקן גם המדות ,וכן עבירות שאדם דש
רבי אליעזר :בראש חודש אלול אמר הקב"ה למשה 'עלה בעקביו ,וביטול תורה וכל כיוצא בזה ,ויש להתבונן הרבה להמשיך על עצמו קבלה
אלי ההרה' (שמות כד ,יב) ,שאז עלה לקבל לוחות אחרונות חזקה באופן שלא יחל דברו.
והעבירו שופר במחנה; משה עלה להר ,שלא יטעו עוד אחר ימי אלול המה מיוחדים להתרגל לשנות סדר יום יומו לטובה
ע"ג ,והקב"ה נתעלה באותו שופר ,שנאמר (תהלים מז ,ו) 'עלה והנה ,במשך הימים הקדושים של חודש תשרי עוסקים בתפלות ושאר מצוות ,וסדר
אלהים בתרועה' וגו' .לכן התקינו חז"ל שיהיו תוקעין בר"ח
היום הוא בסגנון אחר מכל השנה ,ועל כן קשה אז ההתרגלות בשינוי מעשי סדר
אלול בכל שנה ושנה וכל החודש ,כדי להזהיר את ישראל
שיעשו תשובה ,שנאמר (עמוס ג ,ו) 'אם יתקע שופר בעיר'
יומו לטובה; אמנם בימי אלול ,שבדרך כלל סדר היום הוא כמו בכל השנה ,ומשמים
וגו' ,וכדי לערבב השטן" ,עכ"ל .נמצא שיש שלושה טעמים משפיעים בחודש אלול כוחות מיוחדים לתשובה ותיקון המעשים ,אז שייך ביותר
בדבר :א .מפני שתקעו אז בראש חודש כשעלה משה על להתרגל בקביעות בתיקון כל פרטי המעשים .וע"כ הוא נרמז ב'לא יחל דברו' ,כיון
ההר .ב .להזהיר על התשובה .ג .לערבב השטן .והנה ימי אלול מסוגל במיוחד להמשיך שינוי לטובה באופן שלא יחל דברו ,והשי"ת יזכנו
בטעם הראשון ,שהוא מפני שהשופר ביטל את הניסיון של לתקן הכל מתוך רחמים וחסדים (דאגו"מ פ' כי תבא).
עבודה זרה ,יש לעיין למה הוקבע לתקוע לדורות? הרי ויש לציין מה שהוסיף מרן שליט"א במקו"א (פ' ראה תשע"ז) על מה שכתב הבני
היה זה רק לסימן בעלמא ,והוא לכאורה ענין צדדי שגרם
על הצירוף דחודש אלול היוצא מהפסוק (דברים ו' כה) יששכר (אלול מאמר א' אות א')
למנוע מטעות (ועיין בב"י שהקשה כעי"ז).
'וצדקה תהיה לנו כי' וגו' (משנת חסידים מערכת אלול פ"א) ,דאמצע תיבות של 'וצדקה
ואפשר לומר שגם כעת יש בשופר כוח זה נגד עבודה תהיה לנו' הם צד"ק ה"י נ' ,והם אותיות 'הין צדק' ,והביא שם הבני יששכר מה
זרה ודעות כוזבות ,והוא מקור למה שכתב הרה"ק רבי שהראשונים הזהירו שבעל תשובה יזהר ביותר ממידת השקר .ויש לומר דרמז 'הין
פנחס קאריצער זצ"ל על תקיעת שופר בראש השנה צדק' מקושר עם הרמז הנ"ל ,והענין הוא ,שבאלול מהרהרים בתשובה ומקבלים עול
שהיא מונעת הבלבולים מהמוח .ובלאו הכי הרי ידוע הן בכלליות והן בפרטיות על מצוות ומעשים שצריכים תיקון ,וצריך זהירות שלא
שאחד מהטעמים לתקיעת שופר הוא שייזכר שופר של יחל קבלתו ויהיה ה'הין' שלו צדק (וראה שם הדברים בארוכה).
מתן תורה ,ואז היה גילוי האמונה כמ"ש (דברים ד ,לה) 'אתה
הראית לדעת כי ד' הוא האלהים אין עוד מלבדו' .ואפשר 'מטר השמים' (המשך)
שגם בימי אלול יש כוח זה ,וגוף הימים ודאי שמסוגלים
לכך ,שהרי כתבו הספרים הק' שהרחמים גוברים בימים נקודת הממוצע; דאף שאין האדם מתעורר בהתעוררות חזק ובבחינת ראייה ממש
אלו ,מפני שהם היו המ' יום האחרונים שהיה משה בהר
ואז נתרצה הקב"ה לישראל בשמחה ונתגלו י"ג מידות
– בחינת 'בהיכלו' ,עם כל זה שייך בחינת 'לבקר' ,כלומר שירגיש קצת נעימות
של רחמים .וריצוי זה היה על חטא העגל שהיה עבודה ד' ותענוג בעבודתו .ובקשתנו 'שבתי בבית ד' כל ימי חיי' ,דהיינו שזה לא יפסוק
זרה ,וע"ז נתעוררו רחמי ה' וחסדיו לכפר עליו .ועיקר
לעולם ,ומזה יתפשט 'לחזות בנועם ד'' שיריגש הנעימות והדביקות באלקים חיים,
הרחמנות והכפרה הוא הזיכוך מן העוון ,שהוא התגלות
האמונה האמיתית והדעה הישרה. ומזה נבוא 'לבקר' לעתים 'בהיכלו'.
ובזה יש לומר מה שנאמר בהתחלת התגלות י"ג מידות ועכשיו בארבעים יום שנתרצה הקב"ה להמשיך סליחה על חטא העגל ,ועיקר
של רחמים (שמות לד ,ו) 'ויעבור ד' על פניו ויקרא' ,משום
תיקונו הוא ביטול עבודה זרה בכל הפרטים ,יש להתאמץ מאד לבקש שנשאר
שעיקר הרחמים היה שנתגלה השי"ת לפני בני ישראל כל
אחד לפי ערכו ,שיזכו לראות ולהשיג את האמת .וע"כ יהודים מאמינים יושבים בבית ד' כל ימי חיינו ,ומתעוררת השפעה זו בכל שנה
נאמר 'ויעבור ד' על פניו' להורות על התגלות הרחמים בימי אלול .ותפלה זו צריכה להיות על עצמו ,ועל בניו ובני ביתו ,ועל כל חבריו,
שהתחילה במשה רבנו ע"ה בעצמו ,וזו הייתה הוראה על
עיקר ענין הרחמנות; שהרי הוא היה שלוחם של ישראל ועל כל ישראל .ועל זה מתפללים בכל יום' :ורחמיך ד' אלקינו וחסדיך הרבים
וכל נשמות ישראל היו כלולות בו כדאיתא בספרים אל יעזבונו נצח סלה ועד' ,דהיינו שנשאר מקושרים בתורה הקדושה ודבוקים
(ליקוטים יקרים סד ,ליקו"א פמ"ג ,יש"מ שלח ד"ה וישלח) .ועל ידי
שעבר ה' יתברך על פניו ,על ידי זה נתגלה השי"ת לכל בהשי"ת כל ימי חיינו ,ומזה יתפשט שנזכה לחיי עולם הבא נצחיים בדביקות
אחד מישראל לפי ערכו. אמיתית להשי"ת ,ומשום הכי אנו מתפללים תפלה זו בעת אמירת 'אהבה רבה'
עכ"פ בימי אלול נתעורר תיקון חטא העגל ,ולזה אנו המיוסד על ענינים רוחניים.
משתוקקים והוא כל מגמתנו – להמשיך את האמונה והדעת,
מפני שכל חיות נפשנו תלויה בזה .ועל כן תוקעים בשופר ומדגישים בתפלתנו לזכות 'לחזות בנועם ד' ולבקר בהיכלו' ,וגם בזה יש הרבה
במשך כל החודש ,כדי לזכור שעומדים בארבעים היום חילוקים; דבשעת העסק בתורה ותפלה מאירה קצת בחינת ביקור בהיכלו ,ובשבת
האחרונים שהיה משה בהר ,ואז כבר עשו סימן והזדרזו
שלא ליפול ח"ו ושלום לטעויות המביאות מכשולים בענייני
ויום טוב ביותר ,ולפעמים אפילו בחול בשעת התפלה או בעת שעוסק במצוות.
האמונה ,ועי"ז נזכור שעכשיו הוא העת להמשיך בתפילות ותלוי הדבר בכל אחד לפי תכונת נפשו והכנתו ,וגם יש בזה ענינים פנימיים,
ובמעשים טובים את אור האמונה .ואפשר שהשופר עצמו
והעיקר הוא שהאדם יתפלל על זה שיזכה להרגיש קירבה להשי"ת ,ויעשה עצמו
מסייע לזה גם בימי אלול ,ונכלל בדברי הפרקי דר"א.
(מט"ה ח"ג אלול). כלי לזה בתורה ותפלה (מט"ה ח"ג אלול).
גליון נטפי מטר · חודש אלול תשפ"ו | ג
אידיש
ניצוצי אור לשבתות
ומועדים במעגל השנה
מעגל
טוב
מ'איז גארנישט ,ס'וועקט זיך
מוסר בליצן
און השקפה
ברקים למטר
בלשון כ"ק מרן שליט"א
במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה אויף די נשמה און מ'טראכט
קבלת הסליחות והתפילות למעלה ע"י קדושת שבת פון די גרויסקייט פונעם אויבערשטן
צו באקומען א נייע צורה לטובה
און מ'ווייסט אז מ'איז גארנישט ,און דארף מען זיך איינצוימען
מנהגנו להתחיל לומר סליחות ביום ראשון באשמורת הבוקר מיד דורכדעם איז מען זוכה צו א בית חדש ,אז
אחר שבת (רמ"א או"ח סי' תקפ"א סעיף א') ,ויעוין בפוסקים טעמים כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך
מ'זאל האבן א נייע צורה צום גוטן.
ע"ז .אמנם מה שמתחילים ביום ראשון דוקא לא כתבו טעם מבורר, וגו' .ס'קען זיין אז דאס איז מרמז אויף
ולכאורה הטעם הוא כדי שיהיה יום שווה בכל השנים .ומלשון די עבודה פון אלול הכנעה און דעם וואס ס'שטייט פון הרה"ק רבי פנחס
הפייטן 'במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה' וגו' ,משמע שמתחילים ביטול מקאריץ זי"ע אז ווען א מענטש איז
דוקא במוצאי מנוחה ,ומשמע שלסליחות יש איזה קשר עם השבת. ס'שטייט פון ייטב לב אז ו'ישלחני בבחינת 'אין' ד.מ .אז ער שפירט אז ער
ואפ"ל על פי מה שאמרו חז"ל (ברכות לב' ).לעולם יסדר אדם שבחו איז גארנישט ,ער איז בהכנעה וענוה א'לקים ל'פניכם ל'שום איז ר"ת אלול ,און
של הקב"ה ואחר כך יתפלל' ,שמקודם צריכים לגלות שמכירים ובביטול ,דעמאלטס קען ער זוכה זיין צו ווייטער שטייט 'לכם שארית בארץ' ,זאגט
בשבחו של מלך ואחר כך ייגש לבקש מבוקשו ,שאין נכון להתחיל ווערן א בריה חדשה לטובה .דא אין דעם
ער אז שארי"ת איז די אותיות ראשי"ת,
לדבר בצרכיו הפרטיים קודם שמודה ומכיר בגדולתו .והנה שבחא פסוק טייטשן די ספרים אז 'ועשית מעקה
ווייל די 'שארית' וואס איז אלול ,איז אן
דמריה נקרא בשם 'זמירות' ,וכמו שפירשו בספרים 'פסוקי דזמרה' לגגך' איז מרמז אז מ'זאל זיך היטן פון
הכנה צו ראש השנה וואס איז 'ראשית'.
מלשון 'זמיר עריצים' ,שע"י השבח והזמירות זוכים להכרית את גיאות ,ווייל 'גגך' איז הויך און ס'ווייזט
מ'קען זאגן אז 'שארית' ווייזט אויף
החוחים והקוצים והמקטרגים המעכבים את התפילות מלעלות אויף גיאות ,און מ'דארף מאכן א צוים
הכנעה ,אזוי ווי די גמרא זאגט 'שמשים
למקומן הראוי ומלפעול פעולתן בהמשכת השפע למטה .וע"כ אויף דעם ,און די ספרים זאגן אז ווען א
עצמו כשיריים' ,ער מאכט זיך אזוי ווי
תיקנו לסדר לסדר שבחא דמריה ולומר זמירות קודם כל התפילות. מענטש איז זוכה צו א נייע בחינה וואס
איבערגעבליבן -וואס איז קליין און
וכן בסליחות מאריכים מקודם בפסוקים המדברים בשבח השי"ת דאס ווערט אנגערופן 'בית חדש' -און
ווייניג און נישט חשוב ,און וועגן דעם איז
('אשרי יושבי ביתך' וכו'' ,שומע תפילה עדיך כל בשר יבואו' וכו') ,ועל מה דאס זעלבע בפשטות ווען ער האט אן
דאס די אותיות פון 'ראשית' ,ווייל דורך
שמשבחים להשי"ת אין פתחון פה להמקטרגים לקטרג ,שהקטרוג הרחבה אין גשמיות און א נייע הויז און
הכנעה איז מען זוכה צו א נייע צורה און
על השבחים הרי הוא פגם בכבוד המלך ,ולכן הזמירות ותשבחות ד.ג ,.דארף ער א שמירה פון גיאות.
שאומרים משתתקין קטרוג המלאכים ,ואח"כ עי""ז גם התפילות ס'ווערט 'ראשית' א נייע התחלה.
לענינינו קען מען טייטשן 'כי תבנה
עולות ישר. און דאס איז שייך צו אלול ,ווייל אין בית חדש' ,אז דו ווילסט בויען א נייע
ואפשר שבשביל כך הנהיגו להתחיל לומר סליחות מיד אחר שבת, הויז ,און מ'מיינט צו זאגן ברוחניות ,אז אלול גרייט מען זיך צו ראש השנה וואס
דשבת הוא בחי' אהבה (עי' בני"ש שבת מאמר א' אות ט ,מאור עינים תשא דו ווילסט באקומען אן התחדשות און איז דער זמן פון די בריאה ,און דעמאלטס
ד"ה והנה בחי') ,וממילא הזמן מסוגל ביותר לומר שירות ותשבחות א נייע צורה לטובה ,זאגט דער פסוק איז געשטעלט אז מ'זאל ווערן א נייע
כראוי .וכשמתחילים את סדר הימים הנוראים ,המיוסד הרבה על 'ועשית מעקה לגגך' ,זאלסט אכטונג בריה לטובה אזוי ווי מיר האפן ,און דער
תפילות ותחנונים וצריכים רחמי שמים שיתקבלו התפילות ,על כן געבן און זיין געווארנט פון גיאות ,און וועג צו דעם איז :אז מ'האט הכנעה און
הכין מראש את הסדר מימי אלול סליחות ותקיעת שופר להינצל דו זאלסט זיך האלטן קליין ,אז דו זאלסט מ'ווייסט אז מ'איז גארנישט ,מ'האלט זיך
מן הקטרוג .וכיון שהסגולה להציל את התפילות מהחיצונים היא שפירן אז דו ביסט גארנישט ,דעמאלטס נישט גרויס און מ'בעט דעם אויבערשטן
על ידי שירות ותשבחות ,תיקנו קדמונינו ברוח הקודש להתחיל וועסטו זוכה זיין צו א נייע צורה .דאס מיט א צובראכן הארץ אז ער זאל רחמנות
מיד אחר צאת השבת .ובזה יש בחינת סידור שבחא דמריה קודם אז מ'זאל אזוי שפירן ,הייבט זיך אן מיט האבן און אונז דערנענטערן צו אים .און
התפילות באופן מעולה ,שכל סדר השבת עם הזמירות שאומרים דעם וואס מ'גיט אכטונג אז מ'זאל נישט וועגן דעם איז מרומז אין דעם פסוק דאס
בשב"ק ,הכל הם הקדמה לסליחות ולתפילות של הימים הנוראים, רעדן ברייט ,און מ'זאל זיך נישט פירן ווארט אלול ,ווייל אלול איז די צייט וואס
שהם כמו המשך אחד ,ובזה פותחים את השערים למעלה. ברייט ,און מ'זאל נישט שרייען אויף דער מענטש זאל זיך בארעכענען און זיין
גם על ידי השפעת קדושת שבת מסוגל הדבר ,שמיד אחר יענעם ,און אזוי אויך צו זיין אפגעהיטן אין די בחינה פון שארית ,שיריים און
השבת כשאומרים שבחא דמריה בהתחלת הסליחות ,יכולים לאומרו פון אלע זאכן פון גיאות אין חיצוניות בהכנעה ,און דורכדעם ווערט מען א נייע
בהתעוררות ובהרגש מעולה ,מפני שכבר נפתח הלב בשבת והדבר וואס דאס איז דער ענין פון 'ועשית מעקה בריה לטובה.
נמשך הלאה בהתחלת ימי החול( .מתוך מט"ה ח"ג סליחות). (פ' כי תצא תשס"ב) לגגך' ,און דורכדעם שפירט מען אז
השפעת ההורים בבית לטובה – על ידי מה
התחברות הגדולים עם הקטנים
פרקי חינוך וקדושת הבית טובו
עם הגדולים' – כי כדי שיתחנכו הבנים ביראת שמים בתורה ומצוות בביתו ,משפיע ומלמד את בניו דרך עיקר תכונת נפש האדם מתגלה על פי רוב בהנהגתו
כפי המקובל ,נצרכת התחברות של הגדולים ,דהיינו ישרה שישכון בה אור ה'. בתוך ביתו .מי שיודע ומרגיש מה חובתו בעולמו,
ההורים ,עם הקטנים שהם הבנים ,ועל ידי ההתחברות ויש לו יראת שמים וחפץ בה ,ומכניס עצמו בעול
ובפסוקי הלל כתיב (תהלים קט"ו)' :יברך את בית
נשפע מן הגדולים לקטנים .ולזה הקדים 'יברך את תורה ומצוות ,בוודאי שכל ההנהגה בביתו ,הן בשעת
ישראל' ,ודקדק לומר 'בית ישראל' ולא בני ישראל,
בשעת אכילה ושתייה ,והן בעת שיחתו עם ב"ב ,הכל
בית ישראל' דוקא ,שנצרכת ברכה ב'בית' ,דהיינו משום שלאחר מכן כתיב' :יברך יראי ה' הקטנים עם עטוף בדקדוקי מצוות ,ובאמונה ,ובשאיפה והשתוקקות
בכל ההנהגה בבית ,שכן הנהגה זו גורמת להשפעה מן הגדולים ,יוסף ה' עליכם עליכם ועל בניכם' וגו' .וכיון לעשות רצון השי"ת -שכן זהו עיקר חיותו ,ושאר
הגדולים לקטנים ,ואז יש מעלה וברכה גדולה בריבוי שרצה להמשיך ברכה בבנים ,הרי ידוע שעיקר ברכת הדברים טפלים הם ,וכל זה הוא יסוד גדול בחינוך
הבנים .עכ"פ צריכים זהירות גדולה שההנהגה בבית הבנים הוא אם מתנהגים בדרך המקובלת מן האבות הבנים .ויש לדרוש סמוכין 'ושננתם לבניך' למקרא
תהיה רצויה בעיני השי"ת( .דאו"מ דרשה לשבת תשובה). ביראת שמים ,ועל כן הקדים 'יברך יראי ה' הקטנים 'ודברת בם בשבתך בביתך' ,שעל ידי הדיבור והעסק
ענגלאנד: אפסטעיט: ואלו יעמדו על הברכה שתרמו להוצאת הגליון ותהי משכורתם שלמה מעם ה'
0330.551.1717 845-280-6060 -פרנס הגליון -
בעלגיע: ארץ ישראל: הרבני החסיד משה יחזקאל צבי בראווער הי"ו
04.8020.12.67 0765.989.990 -לזכרון עולם בהיכל ה' -
צו באקומען די גליון מיט וועכנטליך ריקארדינגסgilyon@metarhpublishing.org : הרבנית הצדיקת ליבא אסתר זילבער בהג"ר יצחק זאב ז"ל
וכן אצל מכון מטר השמים סטאנציע בפרוזדר בית מדרשינו א"ח יבלחט"א כ"ק מרן שליט"א -יום היארצייט כ"א אלול
ד | חודש אלול תשפ"ו · גליון נטפי מטר
