gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נטפי מטר · Nitfei Meter — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: נטפי מטר · Nitfei Meter

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

נטפי מטר · Nitfei Meter — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫‪+‬מטר‬ ‫נטפי‬ ‫בס"ד‬ ‫ַמה ָמ ָט<ר ֵאין‬ ‫ָהעו ָֹ>לם ְּבל ֹא‬ ‫ֵהם‪ָ ּ ,‬כ ְך ֵאין‬ ‫ָהעוֹלָ ם ִמ ְת ַק ֵ ּים‬ ‫ְּבל ֹא ּתו ָֹ<רה‪.‬‬ ‫(מדרש תנחומא‪ ,‬האזינו ג)‬ ‫גליון יג‬ ‫ליקוטים נבחרים ממעיין תורתו של עטרת ראשינו‬ ‫יאוואזשנא‬ ‫חודש אלול שנת תשפ"ו לפ"ק‬ ‫כ"ק מרן אבדק"ק שליט"א‬ ‫התוכן‬ ‫שבתי בבית ה' כל ימי‬ ‫מאמר מקיף בענינא דיומא‬ ‫מטר‬ ‫מאמר מקיף בענינא דיומא‬ ‫•מטר השמים‬ ‫חיי לחזות בנועם ה'‬ ‫השמים‬ ‫נקודות והערות בסגולת הזמן‬ ‫•יערוף כמטר‬ ‫הבנה והשגה ביסודות העבודה‬ ‫•מטרות עוזו‬ ‫•טובות זכרונות הנהגות‪ ,‬עובדות‪ ,‬וענינים‬ ‫"לבקר בהיכלו" – הרגשת נעימות התקשרות להשי"ת‬ ‫טללי חיזוק לעבודת ה'‬ ‫•טל ומטר‬ ‫בני מאמינים‪ ,‬אבל הלבבות סתומים ואטומים‬ ‫מנהגנו בימי אלול ותשרי לומר קאפיטל כ"ז‬ ‫ניצוצי אור לשבתות ומועדים‬ ‫•מעגל טוב‬ ‫מלהרגיש נעימות השי"ת ולהתקשר אליו באהבה‬ ‫בתהלים 'לדוד ד' אורי וישעי'‪ ,‬ושם (פסוק ד')‬ ‫מוסר בליצן און השקפה – אידיש‬ ‫•ברקים למטר‬ ‫רבה כראוי לנו בני ישראל – שהשי"ת קראנו‬ ‫כתיב‪' :‬אחת שאלתי מאת ד' אותה אבקש‬ ‫פרקי חינוך וקדושת הבית‬ ‫•מה טובו‬ ‫'בני אל חי'‪ .‬ו'ביקור בהיכלו' מורה כביכול על‬ ‫שבתי בבית ד' כל ימי חיי לחזות בנועם ד'‬ ‫חדרו הפרטי שנתגלה שם פני השי"ת‪ .‬ונקרא‬ ‫ולבקר בהיכלו'‪ .‬ובקשה זו היא היותר עיקרית‬ ‫יערוף נקודות והערות‬ ‫'ראייה מבוררת'‪ ,‬לפי שיכול כל אחד לפי‬ ‫מכל דבר שבעולם‪ ,‬שהרי מדגיש 'אחת' שאלתי'‪.‬‬ ‫כמטר בסגולת הזמן‬ ‫ערכו להשיג ולהרגיש האור והתענוג והנעימות‬ ‫והיא מתחלקת לשלשה חלקים‪ :‬א' שבתי בבית‬ ‫שיש בהשי"ת; וזה נקרא 'בהיכלו'‪ ,‬שהוא ההיכל‬ ‫ד' כל ימי חיי‪ ,‬ב' לחזות בנועם ד'‪ ,‬ג' ולבקר‬ ‫עבודת חודש אלול – "לא יחל דברו"‬ ‫המיוחד להשראת השכינה בין שאר חדרי הבית‬ ‫בהיכלו‪ .‬ושלשתם הולכים למקום אחד‪ ,‬דהיינו‬ ‫דורשי רשומות רמזו את עבודת הקודש של‬ ‫חודש אלול בפסוק ל'א יח'ל דבר'ו ככ'ל היוצא‬ ‫הנקרא בית ה'‪.‬‬ ‫להרגיש הדבקות וקירבת ה'‪.‬‬ ‫מפיו יעשה ס"ת אלו"ל‪ ,‬ויש לבאר שייכות פסוק‬ ‫ומי שזוכה לבחינת 'ולבקר בהיכלו' כלומר‪:‬‬ ‫והמכוון בהתחלקות הדברים הוא‪ ,‬דאין כל‬ ‫זה לימי אלול בכמה אנפין‪.‬‬ ‫להרגיש את השי"ת בבירור גמור בבחינת ראיה‬ ‫העתים והזמנים שוים; דהלא יש זמנים שהאדם‬ ‫לא יחל דברו – שמירת הדיבור‬ ‫מבוררת‪ ,‬בוודאי אין לשער הנעימות והתענוג‬ ‫מרגיש הארת ההתקרבות להשי"ת‪ ,‬והעולם‬ ‫אופן א'‪ :‬על פי מה שפירשו ספרי הקודש‬ ‫שאין לו גבול וקצבה‪ ,‬ולעולם שייך להתעלות‬ ‫והבליו בטלים ומבוטלים אצלו נגד הרגשת‬ ‫(עי' קדושת לוי פ' מטות ועוד)‪' ,‬לא יחל דברו'‬ ‫ממדרגה למדרגה בהשגה זו‪ .‬ובדרך כלל‪ ,‬מה‬ ‫הדבקות בו ית"ש‪ ,‬ויש זמנים שנחשך אצלו אור‬ ‫היינו שלא יחלל כח הדיבור בדיבורים אסורים‬ ‫שכל אחד מישראל זוכה לפי ערכו להרגש‬ ‫השי"ת ואינו מרגיש כל כך‪ ,‬אבל האמונה בה'‬ ‫ח"ו‪ ,‬ועי"ז 'ככל היוצא מפיו' בתפלות 'יעשה'‬ ‫התעוררות חזק מאד בהתקשרות להשי"ת‪ ,‬נקרא‬ ‫אחד לעולם אינה נפסקת אפילו רגע אחד‪ ,‬ועל‬ ‫הקב"ה ואז 'כפי תהיה' שיתקבלו תפלותיו‬ ‫אצלו 'ביקור בהיכלו'‪ ,‬וזהו רק לעתים כנ"ל‪.‬‬ ‫זה צריכים לשפוך תחנונים מאין הפוגות שלא‬ ‫למעלה‪ .‬והנה ימי אלול מיוחדים לתפלות‬ ‫ויובנו הדברים עוד על פי דברי המגיד‬ ‫נכשל ח"ו כל ימי חיינו בזה בנקודת האמונה‬ ‫ותחנונים‪ ,‬שהרי י"ג מדות של רחמים הם‬ ‫הקדושה‪.‬‬ ‫בהתגלות ‪ ,‬וכדי שיתקבלו תפלותינו לרחמים‬ ‫ממעזריטש זצ"ל (הובא באורח לחיים פ' בשלח ד"ה‬ ‫לפני אדון כל‪ ,‬עלינו להזהר מאד בשמירת‬ ‫ויאמר משה) על מאה"כ (תהלים צב‪ ,‬ג) 'להגיד‬ ‫והחילוק בין 'בית ה' ל'היכלו' הוא‪ ,‬ד'בית‬ ‫עולים התפלות בשורשן‬ ‫הדיבור‪ ,‬שעי"ז‬ ‫בבוקר חסדך ואמונתך בלילות'‪ :‬דבהיות האדם‬ ‫ה' אינו בבחינת ראייה – שהיא השגה עמוקה‬ ‫למעלה‪ ,‬ונמשכת הסליחה לישראל כראוי‪.‬‬ ‫בשכל ובמוחין חזקים הוא מכיר את השי"ת‬ ‫ומבוררת‪ ,‬מה שאין כן 'בהיכלו' מורה על בחינת‬ ‫לא יחל דברו – בעת התפלה‬ ‫ויוכל להמשיך חסדים‪ ,‬ובזמן שיש ח"ו נפילת‬ ‫ראייה מבוררת‪ .‬ונבאר את הדברים במשל‪:‬‬ ‫אופן ב'‪' :‬לא יחל דברו' היינו שיתאמץ‬ ‫המוחין‪ ,‬אז יתחזק עצמו באמונה תמימה‬ ‫דבבית גשמי יש הרבה חדרים‪ ,‬ואם אחד רוצה‬ ‫בעת התפלה ובעת אמירת ברכת המזון ושאר‬ ‫לעבודת השי"ת‪ ,‬וזהו 'אמונתך בלילות'‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫לבקר חברו והולך לביתו‪ ,‬בוודאי תיכף בכניסתו‬ ‫ברכות וישקיע להבין פירוש המלות‪ ,‬ויכוון‬ ‫ויש לומר דהעצה היעוצה לבוא לגדלות המוחין‬ ‫יודע שהוא ביתו ודירתו של חברו; אמנם‪,‬‬ ‫בעת תפלתו שיומשך כח הקדושה בקרבו‬ ‫להרגיש הנעימות והחיות בעבודה היא‪ ,‬דבזמני‬ ‫היות שיש בבית הרבה חדרים‪ ,‬כל זמן שלא‬ ‫וישאר בו לעולם‪ ,‬ולא יהיה דברותיו ואמרותיו‬ ‫הסתר וחשכות אוחזים על כל פנים באמונה‬ ‫נכנס לחדרו הפרטי שחברו יושב שם‪ ,‬אינו‬ ‫חולין בלא כוונה ובלא פנימיות; ואז יקויים‬ ‫הקדושה‪ ,‬ומזה יתפשט מוחו ודעתו שיבוא‬ ‫רואה את פני חברו פנים בפנים‪ .‬ועל זה מכוון‬ ‫בו 'ככל היוצא מפיו' בתפלה ותחנונים 'יעשה'‬ ‫מקטנות לגדלות‪ .‬והדברי חיים (יוה"כ ד"ה הטעם)‬ ‫'בית ד''‪ ,‬שהוא המקום שנרגש וידוע מהשי"ת‬ ‫הקב"ה‪ ,‬שיומשך אצלו כח הרחמים והשפע‬ ‫מביא בשם ספר יצירה‪ ,‬שכל דבר שיש בו שני‬ ‫בבירור מפני ששורה ומשכין שם שכינתו‪ .‬אבל‬ ‫למשך כל השנה‪.‬‬ ‫קצוות‪ ,‬כשיש איזה התייחסות ביניהם אף שהם‬ ‫יכול להיות שאינו מרגיש תענוג בזה‪ ,‬ואינו‬ ‫לא יחל דברו – לעמוד בקבלותיו‬ ‫הפוכים זה מזה‪ ,‬על כרחך יש ביניהם דבר‬ ‫רואה נעימות השי"ת ועבודתו‪ ,‬וכדמצוי הרבה‬ ‫אופן ג'‪ :‬אפשר לומר שמרמז על כח התשובה‬ ‫ממוצע‪ .‬ולענייננו אפשר לומר‪ ,‬דאמונה היא‬ ‫אצל אנשים כערכנו‪ ,‬שאף שאנו מאמינים‬ ‫בתיקון המעשים‪ ,‬דימי אלול ותשרי מיוחדים‬ ‫המשך בעמוד ג'‬ ‫המשך בעמוד ג'‬ ‫גליון נטפי מטר · חודש אלול תשפ"ו | א‬ ‫לותיק ועושה חסד ביום דין‬ ‫הבנה והשגה‬ ‫מטרות‬ ‫טובות‬ ‫עוזו‬ ‫הנהגות‪ ,‬עובדות‪ ,‬וענינים מפ"ק של‬ ‫התהפכות הדינים לרחמים‬ ‫ביסודות העבודה‬ ‫רביה"ק זי"ע ומשאר צדיקים נבג"מ‬ ‫זכרונות‬ ‫חרדת הדין שהיו אצל רביה"ק זי"ע ביום א' סליחות‬ ‫התהפכות הדין לרחמים‬ ‫'ימים נוראים' או 'רחמים ורצון'‬ ‫בהתקרב הימים הנוראים ראינו אצל רביה"ק זי"ע חרדת הדין‬ ‫ויובן על פי מה שידוע שהתהפכות הדינים‬ ‫אריה שאג מי לא יירא ה' אלקים דבר מי לא‬ ‫נורא ואיום‪ ,‬והיה מורגש כל סביביו‪ ,‬בעת סיום הד"ת בס"ג שהיה‬ ‫בהתעוררות רב‪ .‬וכן בעת ירד לפני התיבה להיות ש"ץ באשמורת‬ ‫לרחמים וחסדים מתייחסת לספירת 'בינה'‪' ,‬אף על‬ ‫ינבא (עמוס ג' ח')‪ .‬הקדמונים (עי' שלה"ק) רמזו ימי‬ ‫הבוקר ביום ראשון של סליחות כידוע לאלו שזכו לשמוע בשפוך‬ ‫גב דלאו איהי דינין‪ ,‬דינין מתערין מינה' (זוה"ק‬ ‫א'לול ר'אש השנה י'ום כיפור ה'ושענא רבה ר"ת‬ ‫לבו כמים נוכח פני ה'‪ .‬וזוכרני ב' פעמים שהלכתי מאחוריו בחזרו‬ ‫ח"ב סד‪ ,‬א ועוד)‪ .‬ובספר סידורו של שבת (דרוש‬ ‫ארי"ה‪ ,‬וזאת כיון שקדושת הזמן שואגת ומעוררת‬ ‫אחר הסליחות מבית המדרש לביתו‪ ,‬ובדרך כלל בעת לכתו‬ ‫הביתה דיבור עם מקורביו‪ ,‬אבל אחר הסליחות לא כן היה‪ ,‬ובכל‬ ‫ג' פרק א' מאמר א') האריך לבאר שהדינים עצמם‬ ‫יראת ה'‪ ,‬ומי לא יירא‪ .‬והנה הימים אלו נקראים‬ ‫אורך הדרך עדיין היה פניו ממש חיורין כסיד‪ ,‬והיה נסוך עליו‬ ‫אינם בספירת 'בינה' אלא רק שורשם של הדינים‬ ‫'ימים נוראים' ונקראו גם בשם 'ימי רחמים ורצון'‪,‬‬ ‫פחד הדין‪ ,‬ולא דיבר כלל עד הכנסו לביתו‪ .‬ואח"כ אחר שעה‬ ‫והענין הוא‪ ,‬שאף שהוא זמן משפט ומתעוררים‬ ‫קצרה כשפתחו הדלת והתחיל געזעגענען החסידים במהירות [זה‬ ‫נמשכים משם‪ ,‬ומינה מתערין רחמים גמורים כי‬ ‫הי' לפני שהתחיל להתכונן לתפלת שחרית] אז כבר נהפך צורת‬ ‫תכלית הדינים היא שיתעוררו רחמים וחסדים‪,‬‬ ‫בפחד ואימה‪ ,‬מכל מקום פנימיותה ותכליתה היא‬ ‫קדשו וצהלות פניו כדרכו בקודש תמיד‪ ,‬ואדרבה היה בדיחא‬ ‫ועל כן על ידי בחינת בינה יכולים להפוך הדין‬ ‫רחמים ורצון‪ ,‬שעל ידי שהאדם מתעורר מתוך‬ ‫דעתיה‪.‬‬ ‫לרחמים‪ .‬והנה ודאי שיש בזה דברים עמוקים‪,‬‬ ‫יראה לתשובה ותיקון המעשים‪ ,‬נמשכים עליו‬ ‫התאמצות לקבל דין שמים באהבה ושמחה‬ ‫אבל יש להתבונן במה שנוגע לנו‪ ,‬והוא האמונה‬ ‫חסדים ורחמים אמיתיים‪.‬‬ ‫וזוכרני אז בעת שבאי עולם עברו לפניו כבני מרון שמעתי‬ ‫מרביה"ק זי"ע דבר מה שיש בו משום לימוד‪ .‬כי בין העוברים‬ ‫הפשוטה שהכל הוא בהשגחה פרטית מהשי"ת‬ ‫(מגילת איכה‬ ‫והוא עפ"י מש"כ ה'קדושת לוי‬ ‫לפניו היה הרב מלאנצוט זצ"ל שבא להתברך בפו"פ‪ ,‬ומסר גם‬ ‫לתכלית טוב‪ ,‬וע"י ההרגשה שהדינים והצרות‬ ‫ות"ב ד"ה דוב) לפרש מאמר הכתוב (איכה ג‪ ,‬י) 'דוב‬ ‫קוויטל מא' מאנ"ש ממדינת אייראפא שעבר עליו באותה שנה‬ ‫צרה גדולה שנעדר אחד מבני משפחתו ל"ע‪ .‬והגם שלא יכולתי‬ ‫– הן בכלליות החורבן והגלות והן בפרטיות מה‬ ‫אורב הוא לי אריה במסתרים'‪' :‬דוב אורב' הוא‬ ‫לשמוע דברי הרב מלאנצוט זצ"ל אמנם רביה"ק זי"ע שדיבר בקול‬ ‫שכל אחד סובל הם בהשגחה מיוחדת מהשי"ת‬ ‫הרמז על הגלות שאינה טובה; 'אריה במסתרים'‬ ‫גדול הבנתי שהוא התמרמר לפני רביה"ק זי"ע שא"א להמשפחה‬ ‫לתכלית טוב‪ ,‬מתעוררים לתקן המעשים ולבקש‬ ‫– אריה רומז על מידת החסד (זו"ח יתרו לט‪ ,‬א)‪,‬‬ ‫הנ"ל ליתן מרגוע לנפשם מהשבר הגדול שמצאה אותם‪ .‬ורביה"ק‬ ‫זי"ע אמר לו בחיות גדול וחזר על דבריו כמ"פ כמתמיה בזה"ל‪:‬‬ ‫רחמים מהשי"ת‪ ,‬ובזה מהפכים הדין לרחמים‪ .‬וגם‬ ‫כי הוא צד ימין שבמרכבה (יחזקאל א‪ ,‬י) וימין‬ ‫"ממילא קודם‪ .‬אבער נאכדעם? ממילא קודם‪ .‬אבער נאכדעם?"‬ ‫עצם קבלת העניינים באהבה מצד האמונה שהוא‬ ‫הוא חסד‪ .‬וזהו 'במסתרים' – שהחסד נסתר‪,‬‬ ‫דהיינו שהגם לפני שנחתם הגזירה מובן ששייך להרעיש בתפלה‬ ‫היינו שהכוונה של צרת הגלות וחורבן ביהמ"ק‬ ‫ותחנונים וכדו' לפתוח שערי רחמים להמתיק הדינים‪ .‬אבל אחר‬ ‫לתכלית טוב‪ ,‬יש בה כוח להמתיק הדין ולהמשיך‬ ‫כך כשנגזרה וביצע גזירתו רח"ל‪ ,‬מוטל מאד על האדם להתאמץ‬ ‫חסדים‪ .‬ולפי עומק ההרגשה ששורש הדינים הוא‬ ‫אינה אלא חסד על ישראל‪ ,‬עד כאן תוכן דבריו‪.‬‬ ‫להרגיע עצמו לקבל דין שמים באהבה ובשמחה‪.‬‬ ‫(מל”מ עקב תשפ"ה)‬ ‫לטובה מאת השי"ת בעצמו‪ ,‬נמשכת ההמתקה‬ ‫והיוצא מדבריו הוא‪ ,‬שהעונשים והיסורים הם‬ ‫הנהגות חודש אלול אצל הגאון מהר"ש ענגיל זצ"ל‬ ‫והתכלית במהירות‪.‬‬ ‫בבחינת 'דוב אורב'‪ ,‬אבל במסתרים – בפנימיותם‬ ‫שמעתי מכ"ק אאמו"ר זצ"ל שרבו הגאון מהר"ש ענגיל‬ ‫– הם חסד‪ ,‬בבחינת 'אריה' הרומז לימין‪.‬‬ ‫מראדומישלא זצ"ל איתרמי (כמדומה שזה הי' בימי חורפו) שאמר כל‬ ‫המתקת הדינים בשורשם – בחמישים‬ ‫המשכת אהבה ורצון ע"י התבוננות ביראה‬ ‫ספר תהלים ג' פעמים בכל יום בימי הרחמים והרצון‪ ,‬החל מערב‬ ‫שערי בינה‬ ‫ראש חודש אלול עד יום הכיפורים (או הושע"ר)‪ ,‬ובס"ה אמר מאה‬ ‫ונקדים היסוד שגילה המגיד ממעזריטש נבג"מ‬ ‫ויש לומר על הקרא הנ"ל שהתחיל 'אריה‬ ‫וחמשים פעמים את כל ספר תהלים במשך זמן הנ"ל‪[ .‬והוסיף‬ ‫(הובא הרבה בספרי תלמידיו)‪ ,‬שעל ידי עבודת האדם‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬שזהו פליאה ללמדן גדול כמותו‪ ,‬ולפי מה ששמעתי‬ ‫שאג'‪ ,‬שהפנימיות של שאגה זו המעוררת את‬ ‫מכ"ק אאמו"ר זצ"ל שבימי חורפו הי' תקופה שלמד שמונה עשרה‬ ‫והתעוררות ביראה‪ ,‬באה בחינת אהבה אחר כך‬ ‫היראה – היא חסד בחינת אריה שהוא בימין‬ ‫שעות ממש בכל יום‪ ,‬הרי באדם כזה שהוא למעלה מהשגת סתם‬ ‫ממילא במתנת אלקים‪ .‬ויש לומר שזהו עניין‬ ‫בנ"א גם זה אינו נקרא חידוש]‪.‬‬ ‫המרכבה‪' , ,‬מי לא יירא' כלומר‪ :‬שהיראה צריכה‬ ‫'אריה שאג' וגו'‪ ,‬שהכתוב ממשיל את היראה‬ ‫לימוד מסכת יומא‬ ‫להיות בבחינת 'מ"י'‪ ,‬המורה על נ' שערי בינה‬ ‫למה שמתייראים משאגת אריה‪ ,‬להורות שעיקרה‬ ‫עוד שמעתי מכ"ק אאמו"ר זצ"ל שסיפר על רבו מהר"ש ענגיל‬ ‫(בגימטריה מ"י)‪ ,‬וכמו שרמזו בספה"ק על תיבת‬ ‫הוא חסד‪ ,‬אלא שמבחוץ מתפשטת שאגה‬ ‫זצ"ל שהיה רגיל תמיד ללמוד 'מסכת יומא' בכל יום‪ ,‬וכמדומה זה‬ ‫'מ"י' ותיבת 'י"ם' שמורים על נ' שערי בינה‪.‬‬ ‫היה אצלו 'העולם הבא מסכת' [ובזה עסק אף בימי זקנותו‪ ,‬שכל‬ ‫ומתעוררים ביראה על ידי זה‪ .‬והיא הוראה גדולה‬ ‫שהיראה והפחד לא יהיו בסגנון של ייאוש חס והרמז המורה על נ' שערי בינה מקושר לפשט‪:‬‬ ‫התורה הי' מונח אצלו בקופסא‪ ,‬וכל תשובותיו בהלכה שהשיב‬ ‫בחריפות ובקיאות‪ ,‬וכל המראי מקומות בש"ס ופוסקים הכל כתב‬ ‫ושלום‪ ,‬אלא באמונה ובביטחון שהקדוש ברוך הוא שמה שכל אחד מתיירא צריך להיות בבחינת‬ ‫על פה מזכרונו המבהיל‪ ,‬בור סיד שאינו מאבד טיפה‪ ,‬ללא עיון‬ ‫אל רחום וחנון; ולהתבונן לתקן המעשים ולהרבות 'מ"י'‪ ,‬דהיינו לידע ששורש היראה והדין הוא‬ ‫בפנים בספרים‪ ,‬ואז גם לא ראו אותו בכלל ללמוד בפנים בתוך‬ ‫ספרים‪ ,‬וכל עסקו בתורה בחידושים ובפילפולים חריפים הכל‬ ‫בתפילה ותחנונים לעורר רחמי השם יתברך מהשי"ת בהשגחה בשביל תכלית טוב‪ ,‬להתעורר‬ ‫הי' בע"פ‪ ,‬זולת הלימוד הנ"ל במס' יומא]‪ .‬והוסיף כ"ק אאמו"ר‬ ‫וחסדיו‪ .‬אבל בוודאי שצריכים לידע שהפחד הוא בתשובה ותפילה עיי"ז‪.‬‬ ‫זצ"ל שמשער בדעתו הטעם‪ ,‬שהיות שהוא הי' הפוסק הגדול‬ ‫בדורו‪ ,‬בשאלות החמורות בעניני היתר עגונות‪[ ,‬ואף שלא הוצרך‬ ‫והעבודה למעשה‪ :‬שע"י ההתבוננת שכל הסבל‬ ‫נורא ואיום‪ ,‬ויש משפט על כל פרטי המעשים‪,‬‬ ‫לחזור על כל לימודיו‪ ,‬אבל מחומר הדבר אמר שעבר עוה"פ‬ ‫והמשפט הוא על רוחניות וגשמיות‪ ,‬ונוגע לעולם ברו"ג הכל הוא לתכלית הטוב‪ ,‬ומושגח מלעילא‪,‬‬ ‫על הלכתא זו אחר מחלמת העולם הראשונה‪ ,‬ופעם ראה אותו‬ ‫הנצחי; ועל ידי התבוננות והתעוררות מאימת הדין ומקבלים הכל באהבה מתעורר האדם לתקן‬ ‫אאמו"ר זצ"ל מחזיק ידיו על ראשו מכאב ראש‪ ,‬ואמר לו "היום‬ ‫הזה כתבתי שלש היתר עגונות‪ ,‬וביראתו הפטיר‪ :‬דאס איז נישט‬ ‫ממשיכים את הרחמים‪ ,‬ומתעוררים להרגיש רחמי מעשיו‪ ,‬ולבקש רחמים מבעל הרחמים‪ ,‬והדינים‬ ‫קיין שפילעכל"] ובענות קדשו ויראת חטאו‪ ,‬נשא עליו תמיד עול‬ ‫נמתקין ונתהפכים לרחמים גמורים‪ .‬אכי"ר (דאו"מ‬ ‫השם יתברך‪ ,‬ושופכים לב כמים בתפילה ומקבלים‬ ‫והיראה שלא יכשל ח"ו בטעות בהוראה‪ ,‬ומטעם זה למד בכל יום‬ ‫מסכת יומא שיש לזה שייכות עם ענייני תשובה וכפרה‪.‬‬ ‫פ' שופטים)‪.‬‬ ‫עול מלכות שמים‪.‬‬ ‫(מל”מ נשא תשפ"ג)‬ ‫ב | חודש אלול תשפ"ו · גליון נטפי מטר‬ ‫'יערוף כמטר' (המשך)‬ ‫טל‬ ‫לתשובה‪ ,‬ומהעיקרים בתשובה הוא לתקוע עצמו היטב בקבלה חזקה שלא ישוב‬ ‫טללי חיזוק לעבודת ה'‬ ‫ומטר‬ ‫לכסלה‪ ,‬וכלשון הרמב"ם ז"ל (הל' תשובה פ"ב ה"ב)‪' :‬עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא‬ ‫ישוב לזה החטא לעולם'‪ .‬ובעבודת ישראל (ריש פ' שופטים) פירש בזה נוסח התפלה‬ ‫תוקעים בשופר בחודש אלול להזהיר‬ ‫שטבעו אנשי כנסת הגדולה 'והחזירנו בתשובה שלימה לפניך'‪ ,‬שהתשובה תהיה 'לפניך'‪,‬‬ ‫לעמוד איתן בענייני אמונה ודעות‬ ‫כלומר שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לכסלה עוד‪ .‬ועל כן נרמז 'אלול' ב'לא‬ ‫יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה'‪ ,‬שיהיה לפני עיניו שקבלות טובות שמקבל על‬ ‫מנהג ישראל תורה לתקוע בשופר בכל חודש אלול חוץ‬ ‫עצמו בימי אלול שלא לשוב לכסלה‪ ,‬יהיו בכח גדול באופן ש'לא יחל דברו'‪ .‬וידוע‬ ‫מערב ראש השנה‪ ,‬ומקור הדבר בפרקי דרבי אליעזר (הובא‬ ‫בטור ושו"ע תקפ"א ס"א בהגה"ה)‪ ,‬וז"ל הטור‪" :‬תניא בפרקי‬ ‫מה שכתב הרמב"ם (שם פ"ז ה"ג) שצריכים לתקן גם המדות‪ ,‬וכן עבירות שאדם דש‬ ‫רבי אליעזר‪ :‬בראש חודש אלול אמר הקב"ה למשה 'עלה‬ ‫בעקביו‪ ,‬וביטול תורה וכל כיוצא בזה‪ ,‬ויש להתבונן הרבה להמשיך על עצמו קבלה‬ ‫אלי ההרה' (שמות כד‪ ,‬יב)‪ ,‬שאז עלה לקבל לוחות אחרונות‬ ‫חזקה באופן שלא יחל דברו‪.‬‬ ‫והעבירו שופר במחנה; משה עלה להר‪ ,‬שלא יטעו עוד אחר‬ ‫ימי אלול המה מיוחדים להתרגל לשנות סדר יום יומו לטובה‬ ‫ע"ג‪ ,‬והקב"ה נתעלה באותו שופר‪ ,‬שנאמר (תהלים מז‪ ,‬ו) 'עלה‬ ‫והנה‪ ,‬במשך הימים הקדושים של חודש תשרי עוסקים בתפלות ושאר מצוות‪ ,‬וסדר‬ ‫אלהים בתרועה' וגו'‪ .‬לכן התקינו חז"ל שיהיו תוקעין בר"ח‬ ‫היום הוא בסגנון אחר מכל השנה‪ ,‬ועל כן קשה אז ההתרגלות בשינוי מעשי סדר‬ ‫אלול בכל שנה ושנה וכל החודש‪ ,‬כדי להזהיר את ישראל‬ ‫שיעשו תשובה‪ ,‬שנאמר (עמוס ג‪ ,‬ו) 'אם יתקע שופר בעיר'‬ ‫יומו לטובה; אמנם בימי אלול‪ ,‬שבדרך כלל סדר היום הוא כמו בכל השנה‪ ,‬ומשמים‬ ‫וגו'‪ ,‬וכדי לערבב השטן"‪ ,‬עכ"ל‪ .‬נמצא שיש שלושה טעמים‬ ‫משפיעים בחודש אלול כוחות מיוחדים לתשובה ותיקון המעשים‪ ,‬אז שייך ביותר‬ ‫בדבר‪ :‬א‪ .‬מפני שתקעו אז בראש חודש כשעלה משה על‬ ‫להתרגל בקביעות בתיקון כל פרטי המעשים‪ .‬וע"כ הוא נרמז ב'לא יחל דברו'‪ ,‬כיון‬ ‫ההר‪ .‬ב‪ .‬להזהיר על התשובה‪ .‬ג‪ .‬לערבב השטן‪ .‬והנה‬ ‫ימי אלול מסוגל במיוחד להמשיך שינוי לטובה באופן שלא יחל דברו‪ ,‬והשי"ת יזכנו‬ ‫בטעם הראשון‪ ,‬שהוא מפני שהשופר ביטל את הניסיון של‬ ‫לתקן הכל מתוך רחמים וחסדים (דאגו"מ פ' כי תבא)‪.‬‬ ‫עבודה זרה‪ ,‬יש לעיין למה הוקבע לתקוע לדורות? הרי‬ ‫ויש לציין מה שהוסיף מרן שליט"א במקו"א (פ' ראה תשע"ז) על מה שכתב הבני‬ ‫היה זה רק לסימן בעלמא‪ ,‬והוא לכאורה ענין צדדי שגרם‬ ‫על הצירוף דחודש אלול היוצא מהפסוק (דברים ו' כה)‬ ‫יששכר (אלול מאמר א' אות א')‬ ‫למנוע מטעות (ועיין בב"י שהקשה כעי"ז)‪.‬‬ ‫'וצדקה תהיה לנו כי' וגו' (משנת חסידים מערכת אלול פ"א)‪ ,‬דאמצע תיבות של 'וצדקה‬ ‫ואפשר לומר שגם כעת יש בשופר כוח זה נגד עבודה‬ ‫תהיה לנו' הם צד"ק ה"י נ'‪ ,‬והם אותיות 'הין צדק'‪ ,‬והביא שם הבני יששכר מה‬ ‫זרה ודעות כוזבות‪ ,‬והוא מקור למה שכתב הרה"ק רבי‬ ‫שהראשונים הזהירו שבעל תשובה יזהר ביותר ממידת השקר‪ .‬ויש לומר דרמז 'הין‬ ‫פנחס קאריצער זצ"ל על תקיעת שופר בראש השנה‬ ‫צדק' מקושר עם הרמז הנ"ל‪ ,‬והענין הוא‪ ,‬שבאלול מהרהרים בתשובה ומקבלים עול‬ ‫שהיא מונעת הבלבולים מהמוח‪ .‬ובלאו הכי הרי ידוע‬ ‫הן בכלליות והן בפרטיות על מצוות ומעשים שצריכים תיקון‪ ,‬וצריך זהירות שלא‬ ‫שאחד מהטעמים לתקיעת שופר הוא שייזכר שופר של‬ ‫יחל קבלתו ויהיה ה'הין' שלו צדק (וראה שם הדברים בארוכה)‪.‬‬ ‫מתן תורה‪ ,‬ואז היה גילוי האמונה כמ"ש (דברים ד‪ ,‬לה) 'אתה‬ ‫הראית לדעת כי ד' הוא האלהים אין עוד מלבדו'‪ .‬ואפשר‬ ‫'מטר השמים' (המשך)‬ ‫שגם בימי אלול יש כוח זה‪ ,‬וגוף הימים ודאי שמסוגלים‬ ‫לכך‪ ,‬שהרי כתבו הספרים הק' שהרחמים גוברים בימים‬ ‫נקודת הממוצע; דאף שאין האדם מתעורר בהתעוררות חזק ובבחינת ראייה ממש‬ ‫אלו‪ ,‬מפני שהם היו המ' יום האחרונים שהיה משה בהר‬ ‫ואז נתרצה הקב"ה לישראל בשמחה ונתגלו י"ג מידות‬ ‫– בחינת 'בהיכלו'‪ ,‬עם כל זה שייך בחינת 'לבקר'‪ ,‬כלומר שירגיש קצת נעימות‬ ‫של רחמים‪ .‬וריצוי זה היה על חטא העגל שהיה עבודה‬ ‫ד' ותענוג בעבודתו‪ .‬ובקשתנו 'שבתי בבית ד' כל ימי חיי'‪ ,‬דהיינו שזה לא יפסוק‬ ‫זרה‪ ,‬וע"ז נתעוררו רחמי ה' וחסדיו לכפר עליו‪ .‬ועיקר‬ ‫לעולם‪ ,‬ומזה יתפשט 'לחזות בנועם ד'' שיריגש הנעימות והדביקות באלקים חיים‪,‬‬ ‫הרחמנות והכפרה הוא הזיכוך מן העוון‪ ,‬שהוא התגלות‬ ‫האמונה האמיתית והדעה הישרה‪.‬‬ ‫ומזה נבוא 'לבקר' לעתים 'בהיכלו'‪.‬‬ ‫ובזה יש לומר מה שנאמר בהתחלת התגלות י"ג מידות‬ ‫ועכשיו בארבעים יום שנתרצה הקב"ה להמשיך סליחה על חטא העגל‪ ,‬ועיקר‬ ‫של רחמים (שמות לד‪ ,‬ו) 'ויעבור ד' על פניו ויקרא'‪ ,‬משום‬ ‫תיקונו הוא ביטול עבודה זרה בכל הפרטים‪ ,‬יש להתאמץ מאד לבקש שנשאר‬ ‫שעיקר הרחמים היה שנתגלה השי"ת לפני בני ישראל כל‬ ‫אחד לפי ערכו‪ ,‬שיזכו לראות ולהשיג את האמת‪ .‬וע"כ‬ ‫יהודים מאמינים יושבים בבית ד' כל ימי חיינו‪ ,‬ומתעוררת השפעה זו בכל שנה‬ ‫נאמר 'ויעבור ד' על פניו' להורות על התגלות הרחמים‬ ‫בימי אלול‪ .‬ותפלה זו צריכה להיות על עצמו‪ ,‬ועל בניו ובני ביתו‪ ,‬ועל כל חבריו‪,‬‬ ‫שהתחילה במשה רבנו ע"ה בעצמו‪ ,‬וזו הייתה הוראה על‬ ‫עיקר ענין הרחמנות; שהרי הוא היה שלוחם של ישראל‬ ‫ועל כל ישראל‪ .‬ועל זה מתפללים בכל יום‪' :‬ורחמיך ד' אלקינו וחסדיך הרבים‬ ‫וכל נשמות ישראל היו כלולות בו כדאיתא בספרים‬ ‫אל יעזבונו נצח סלה ועד'‪ ,‬דהיינו שנשאר מקושרים בתורה הקדושה ודבוקים‬ ‫(ליקוטים יקרים סד‪ ,‬ליקו"א פמ"ג‪ ,‬יש"מ שלח ד"ה וישלח)‪ .‬ועל ידי‬ ‫שעבר ה' יתברך על פניו‪ ,‬על ידי זה נתגלה השי"ת לכל‬ ‫בהשי"ת כל ימי חיינו‪ ,‬ומזה יתפשט שנזכה לחיי עולם הבא נצחיים בדביקות‬ ‫אחד מישראל לפי ערכו‪.‬‬ ‫אמיתית להשי"ת‪ ,‬ומשום הכי אנו מתפללים תפלה זו בעת אמירת 'אהבה רבה'‬ ‫עכ"פ בימי אלול נתעורר תיקון חטא העגל‪ ,‬ולזה אנו‬ ‫המיוסד על ענינים רוחניים‪.‬‬ ‫משתוקקים והוא כל מגמתנו – להמשיך את האמונה והדעת‪,‬‬ ‫מפני שכל חיות נפשנו תלויה בזה‪ .‬ועל כן תוקעים בשופר‬ ‫ומדגישים בתפלתנו לזכות 'לחזות בנועם ד' ולבקר בהיכלו'‪ ,‬וגם בזה יש הרבה‬ ‫במשך כל החודש‪ ,‬כדי לזכור שעומדים בארבעים היום‬ ‫חילוקים; דבשעת העסק בתורה ותפלה מאירה קצת בחינת ביקור בהיכלו‪ ,‬ובשבת‬ ‫האחרונים שהיה משה בהר‪ ,‬ואז כבר עשו סימן והזדרזו‬ ‫שלא ליפול ח"ו ושלום לטעויות המביאות מכשולים בענייני‬ ‫ויום טוב ביותר‪ ,‬ולפעמים אפילו בחול בשעת התפלה או בעת שעוסק במצוות‪.‬‬ ‫האמונה‪ ,‬ועי"ז נזכור שעכשיו הוא העת להמשיך בתפילות‬ ‫ותלוי הדבר בכל אחד לפי תכונת נפשו והכנתו‪ ,‬וגם יש בזה ענינים פנימיים‪,‬‬ ‫ובמעשים טובים את אור האמונה‪ .‬ואפשר שהשופר עצמו‬ ‫והעיקר הוא שהאדם יתפלל על זה שיזכה להרגיש קירבה להשי"ת‪ ,‬ויעשה עצמו‬ ‫מסייע לזה גם בימי אלול‪ ,‬ונכלל בדברי הפרקי דר"א‪.‬‬ ‫(מט"ה ח"ג אלול)‪.‬‬ ‫כלי לזה בתורה ותפלה (מט"ה ח"ג אלול)‪.‬‬ ‫גליון נטפי מטר · חודש אלול תשפ"ו | ג‬ ‫אידיש‬ ‫ניצוצי אור לשבתות‬ ‫ומועדים במעגל השנה‬ ‫מעגל‬ ‫טוב‬ ‫מ'איז גארנישט‪ ,‬ס'וועקט זיך‬ ‫מוסר בליצן‬ ‫און השקפה‬ ‫ברקים למטר‬ ‫בלשון כ"ק מרן שליט"א‬ ‫במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה‬ ‫אויף די נשמה און מ'טראכט‬ ‫קבלת הסליחות והתפילות למעלה ע"י קדושת שבת‬ ‫פון די גרויסקייט פונעם אויבערשטן‬ ‫צו באקומען א נייע צורה לטובה‬ ‫און מ'ווייסט אז מ'איז גארנישט‪ ,‬און‬ ‫דארף מען זיך איינצוימען‬ ‫מנהגנו להתחיל לומר סליחות ביום ראשון באשמורת הבוקר מיד‬ ‫דורכדעם איז מען זוכה צו א בית חדש‪ ,‬אז‬ ‫אחר שבת (רמ"א או"ח סי' תקפ"א סעיף א')‪ ,‬ויעוין בפוסקים טעמים‬ ‫כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך‬ ‫מ'זאל האבן א נייע צורה צום גוטן‪.‬‬ ‫ע"ז‪ .‬אמנם מה שמתחילים ביום ראשון דוקא לא כתבו טעם מבורר‪,‬‬ ‫וגו'‪ .‬ס'קען זיין אז דאס איז מרמז אויף‬ ‫ולכאורה הטעם הוא כדי שיהיה יום שווה בכל השנים‪ .‬ומלשון‬ ‫די עבודה פון אלול הכנעה און‬ ‫דעם וואס ס'שטייט פון הרה"ק רבי פנחס‬ ‫הפייטן 'במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה' וגו'‪ ,‬משמע שמתחילים‬ ‫ביטול‬ ‫מקאריץ זי"ע אז ווען א מענטש איז‬ ‫דוקא במוצאי מנוחה‪ ,‬ומשמע שלסליחות יש איזה קשר עם השבת‪.‬‬ ‫ס'שטייט פון ייטב לב אז ו'ישלחני‬ ‫בבחינת 'אין' ד‪.‬מ‪ .‬אז ער שפירט אז ער‬ ‫ואפ"ל על פי מה שאמרו חז"ל (ברכות לב‪' ).‬לעולם יסדר אדם שבחו‬ ‫איז גארנישט‪ ,‬ער איז בהכנעה וענוה א'לקים ל'פניכם ל'שום איז ר"ת אלול‪ ,‬און‬ ‫של הקב"ה ואחר כך יתפלל'‪ ,‬שמקודם צריכים לגלות שמכירים‬ ‫ובביטול‪ ,‬דעמאלטס קען ער זוכה זיין צו ווייטער שטייט 'לכם שארית בארץ'‪ ,‬זאגט‬ ‫בשבחו של מלך ואחר כך ייגש לבקש מבוקשו‪ ,‬שאין נכון להתחיל‬ ‫ווערן א בריה חדשה לטובה‪ .‬דא אין דעם‬ ‫ער אז שארי"ת איז די אותיות ראשי"ת‪,‬‬ ‫לדבר בצרכיו הפרטיים קודם שמודה ומכיר בגדולתו‪ .‬והנה שבחא‬ ‫פסוק טייטשן די ספרים אז 'ועשית מעקה‬ ‫ווייל די 'שארית' וואס איז אלול‪ ,‬איז אן‬ ‫דמריה נקרא בשם 'זמירות'‪ ,‬וכמו שפירשו בספרים 'פסוקי דזמרה'‬ ‫לגגך' איז מרמז אז מ'זאל זיך היטן פון‬ ‫הכנה צו ראש השנה וואס איז 'ראשית'‪.‬‬ ‫מלשון 'זמיר עריצים'‪ ,‬שע"י השבח והזמירות זוכים להכרית את‬ ‫גיאות‪ ,‬ווייל 'גגך' איז הויך און ס'ווייזט‬ ‫מ'קען זאגן אז 'שארית' ווייזט אויף‬ ‫החוחים והקוצים והמקטרגים המעכבים את התפילות מלעלות‬ ‫אויף גיאות‪ ,‬און מ'דארף מאכן א צוים‬ ‫הכנעה‪ ,‬אזוי ווי די גמרא זאגט 'שמשים‬ ‫למקומן הראוי ומלפעול פעולתן בהמשכת השפע למטה‪ .‬וע"כ‬ ‫אויף דעם‪ ,‬און די ספרים זאגן אז ווען א‬ ‫עצמו כשיריים'‪ ,‬ער מאכט זיך אזוי ווי‬ ‫תיקנו לסדר לסדר שבחא דמריה ולומר זמירות קודם כל התפילות‪.‬‬ ‫מענטש איז זוכה צו א נייע בחינה וואס‬ ‫איבערגעבליבן ‪ -‬וואס איז קליין און‬ ‫וכן בסליחות מאריכים מקודם בפסוקים המדברים בשבח השי"ת‬ ‫דאס ווערט אנגערופן 'בית חדש' ‪ -‬און‬ ‫ווייניג און נישט חשוב‪ ,‬און וועגן דעם איז‬ ‫('אשרי יושבי ביתך' וכו'‪' ,‬שומע תפילה עדיך כל בשר יבואו' וכו')‪ ,‬ועל מה‬ ‫דאס זעלבע בפשטות ווען ער האט אן‬ ‫דאס די אותיות פון 'ראשית'‪ ,‬ווייל דורך‬ ‫שמשבחים להשי"ת אין פתחון פה להמקטרגים לקטרג‪ ,‬שהקטרוג‬ ‫הרחבה אין גשמיות און א נייע הויז און‬ ‫הכנעה איז מען זוכה צו א נייע צורה און‬ ‫על השבחים הרי הוא פגם בכבוד המלך‪ ,‬ולכן הזמירות ותשבחות‬ ‫ד‪.‬ג‪ ,.‬דארף ער א שמירה פון גיאות‪.‬‬ ‫שאומרים משתתקין קטרוג המלאכים‪ ,‬ואח"כ עי""ז גם התפילות‬ ‫ס'ווערט 'ראשית' א נייע התחלה‪.‬‬ ‫לענינינו קען מען טייטשן 'כי תבנה‬ ‫עולות ישר‪.‬‬ ‫און דאס איז שייך צו אלול‪ ,‬ווייל אין‬ ‫בית חדש'‪ ,‬אז דו ווילסט בויען א נייע‬ ‫ואפשר שבשביל כך הנהיגו להתחיל לומר סליחות מיד אחר שבת‪,‬‬ ‫הויז‪ ,‬און מ'מיינט צו זאגן ברוחניות‪ ,‬אז אלול גרייט מען זיך צו ראש השנה וואס‬ ‫דשבת הוא בחי' אהבה (עי' בני"ש שבת מאמר א' אות ט‪ ,‬מאור עינים תשא‬ ‫דו ווילסט באקומען אן התחדשות און איז דער זמן פון די בריאה‪ ,‬און דעמאלטס‬ ‫ד"ה והנה בחי')‪ ,‬וממילא הזמן מסוגל ביותר לומר שירות ותשבחות‬ ‫א נייע צורה לטובה‪ ,‬זאגט דער פסוק איז געשטעלט אז מ'זאל ווערן א נייע‬ ‫כראוי‪ .‬וכשמתחילים את סדר הימים הנוראים‪ ,‬המיוסד הרבה על‬ ‫'ועשית מעקה לגגך'‪ ,‬זאלסט אכטונג בריה לטובה אזוי ווי מיר האפן‪ ,‬און דער‬ ‫תפילות ותחנונים וצריכים רחמי שמים שיתקבלו התפילות‪ ,‬על כן‬ ‫געבן און זיין געווארנט פון גיאות‪ ,‬און וועג צו דעם איז‪ :‬אז מ'האט הכנעה און‬ ‫הכין מראש את הסדר מימי אלול סליחות ותקיעת שופר להינצל‬ ‫דו זאלסט זיך האלטן קליין‪ ,‬אז דו זאלסט מ'ווייסט אז מ'איז גארנישט‪ ,‬מ'האלט זיך‬ ‫מן הקטרוג‪ .‬וכיון שהסגולה להציל את התפילות מהחיצונים היא‬ ‫שפירן אז דו ביסט גארנישט‪ ,‬דעמאלטס נישט גרויס און מ'בעט דעם אויבערשטן‬ ‫על ידי שירות ותשבחות‪ ,‬תיקנו קדמונינו ברוח הקודש להתחיל‬ ‫וועסטו זוכה זיין צו א נייע צורה‪ .‬דאס מיט א צובראכן הארץ אז ער זאל רחמנות‬ ‫מיד אחר צאת השבת‪ .‬ובזה יש בחינת סידור שבחא דמריה קודם‬ ‫אז מ'זאל אזוי שפירן‪ ,‬הייבט זיך אן מיט האבן און אונז דערנענטערן צו אים‪ .‬און‬ ‫התפילות באופן מעולה‪ ,‬שכל סדר השבת עם הזמירות שאומרים‬ ‫דעם וואס מ'גיט אכטונג אז מ'זאל נישט וועגן דעם איז מרומז אין דעם פסוק דאס‬ ‫בשב"ק‪ ,‬הכל הם הקדמה לסליחות ולתפילות של הימים הנוראים‪,‬‬ ‫רעדן ברייט‪ ,‬און מ'זאל זיך נישט פירן ווארט אלול‪ ,‬ווייל אלול איז די צייט וואס‬ ‫שהם כמו המשך אחד‪ ,‬ובזה פותחים את השערים למעלה‪.‬‬ ‫ברייט‪ ,‬און מ'זאל נישט שרייען אויף דער מענטש זאל זיך בארעכענען און זיין‬ ‫גם על ידי השפעת קדושת שבת מסוגל הדבר‪ ,‬שמיד אחר‬ ‫יענעם‪ ,‬און אזוי אויך צו זיין אפגעהיטן אין די בחינה פון שארית‪ ,‬שיריים און‬ ‫השבת כשאומרים שבחא דמריה בהתחלת הסליחות‪ ,‬יכולים לאומרו‬ ‫פון אלע זאכן פון גיאות אין חיצוניות בהכנעה‪ ,‬און דורכדעם ווערט מען א נייע‬ ‫בהתעוררות ובהרגש מעולה‪ ,‬מפני שכבר נפתח הלב בשבת והדבר‬ ‫וואס דאס איז דער ענין פון 'ועשית מעקה בריה לטובה‪.‬‬ ‫נמשך הלאה בהתחלת ימי החול‪( .‬מתוך מט"ה ח"ג סליחות)‪.‬‬ ‫(פ' כי תצא תשס"ב)‬ ‫לגגך'‪ ,‬און דורכדעם שפירט מען אז‬ ‫השפעת ההורים בבית לטובה – על ידי‬ ‫מה‬ ‫התחברות הגדולים עם הקטנים‬ ‫פרקי חינוך וקדושת הבית‬ ‫טובו‬ ‫עם הגדולים' – כי כדי שיתחנכו הבנים ביראת שמים‬ ‫בתורה ומצוות בביתו‪ ,‬משפיע ומלמד את בניו דרך‬ ‫עיקר תכונת נפש האדם מתגלה על פי רוב בהנהגתו‬ ‫כפי המקובל‪ ,‬נצרכת התחברות של הגדולים‪ ,‬דהיינו‬ ‫ישרה שישכון בה אור ה'‪.‬‬ ‫בתוך ביתו‪ .‬מי שיודע ומרגיש מה חובתו בעולמו‪,‬‬ ‫ההורים‪ ,‬עם הקטנים שהם הבנים‪ ,‬ועל ידי ההתחברות‬ ‫ויש לו יראת שמים וחפץ בה‪ ,‬ומכניס עצמו בעול‬ ‫ובפסוקי הלל כתיב (תהלים קט"ו)‪' :‬יברך את בית‬ ‫נשפע מן הגדולים לקטנים‪ .‬ולזה הקדים 'יברך את‬ ‫תורה ומצוות‪ ,‬בוודאי שכל ההנהגה בביתו‪ ,‬הן בשעת‬ ‫ישראל'‪ ,‬ודקדק לומר 'בית ישראל' ולא בני ישראל‪,‬‬ ‫בשעת אכילה ושתייה‪ ,‬והן בעת שיחתו עם ב"ב‪ ,‬הכל‬ ‫בית ישראל' דוקא‪ ,‬שנצרכת ברכה ב'בית'‪ ,‬דהיינו‬ ‫משום שלאחר מכן כתיב‪' :‬יברך יראי ה' הקטנים עם‬ ‫עטוף בדקדוקי מצוות‪ ,‬ובאמונה‪ ,‬ובשאיפה והשתוקקות‬ ‫בכל ההנהגה בבית‪ ,‬שכן הנהגה זו גורמת להשפעה מן‬ ‫הגדולים‪ ,‬יוסף ה' עליכם עליכם ועל בניכם' וגו'‪ .‬וכיון‬ ‫לעשות רצון השי"ת ‪ -‬שכן זהו עיקר חיותו‪ ,‬ושאר‬ ‫הגדולים לקטנים‪ ,‬ואז יש מעלה וברכה גדולה בריבוי‬ ‫שרצה להמשיך ברכה בבנים‪ ,‬הרי ידוע שעיקר ברכת‬ ‫הדברים טפלים הם‪ ,‬וכל זה הוא יסוד גדול בחינוך‬ ‫הבנים‪ .‬עכ"פ צריכים זהירות גדולה שההנהגה בבית‬ ‫הבנים הוא אם מתנהגים בדרך המקובלת מן האבות‬ ‫הבנים‪ .‬ויש לדרוש סמוכין 'ושננתם לבניך' למקרא‬ ‫תהיה רצויה בעיני השי"ת‪( .‬דאו"מ דרשה לשבת תשובה)‪.‬‬ ‫ביראת שמים‪ ,‬ועל כן הקדים 'יברך יראי ה' הקטנים‬ ‫'ודברת בם בשבתך בביתך'‪ ,‬שעל ידי הדיבור והעסק‬ ‫ענגלאנד‪:‬‬ ‫אפסטעיט‪:‬‬ ‫ואלו יעמדו על הברכה שתרמו להוצאת הגליון ותהי משכורתם שלמה מעם ה'‬ ‫‪0330.551.1717‬‬ ‫‪845-280-6060‬‬ ‫‪ -‬פרנס הגליון ‪-‬‬ ‫בעלגיע‪:‬‬ ‫ארץ ישראל‪:‬‬ ‫הרבני החסיד משה יחזקאל צבי בראווער הי"ו‬ ‫‪04.8020.12.67‬‬ ‫‪0765.989.990‬‬ ‫‪ -‬לזכרון עולם בהיכל ה' ‪-‬‬ ‫צו באקומען די גליון מיט וועכנטליך ריקארדינגס‪gilyon@metarhpublishing.org :‬‬ ‫הרבנית הצדיקת ליבא אסתר זילבער בהג"ר יצחק זאב ז"ל‬ ‫וכן אצל מכון מטר השמים סטאנציע בפרוזדר בית מדרשינו‬ ‫א"ח יבלחט"א כ"ק מרן שליט"א ‪ -‬יום היארצייט כ"א אלול‬ ‫ד | חודש אלול תשפ"ו · גליון נטפי מטר‬