gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פרפראות בפרשה - חידושי תורה · Parpera'ot Beparshah - Chidishei Torah — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: פרפראות בפרשה - חידושי תורה · Parpera'ot Beparshah - Chidishei Torah

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

פרפראות בפרשה - חידושי תורה · Parpera'ot Beparshah - Chidishei Torah — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫תשרי התשפ"ז‬ ‫בס"ד‬ ‫מפטיר א' דר"ה ַוי ְִהי֩ ִִ֨איׁש ֶא ָ֜חד (שמואל א א)‬ ‫מפטיר ב' דר"ה כֹּה א ַ ַ֣מר ְי‪-‬הוָ֔ה (ירמיה ב ב)‬ ‫ראש השנה ועשרת ימי תשובה‬ ‫עלון חידושי תורה ופרפראות על פרשת השבוע בעניינא דיומא ממפרשי ומדרשי חז"ל‬ ‫ראש השנה בגימטריא לְ ִמ ְׁשפטֶ יָך ע ְמדּו הַ ּיום כִ י ַהכֹּל עֲבדֶ יָך‪( .‬תהלים קיט) וכן בגימטריא בית המקדש‪)861( .‬‬ ‫יעי‪ ,‬י ֶַרח ה ֵאת ִנים וחודש תשרי‪.‬‬ ‫חדֶ ׁש הַ ְשבִ ִ ִֽ‬ ‫חודש תשרי ושמותיו – שלושה שמות לחודש זה‪ :‬הַ ֹ֥ ֹּ‬ ‫אמרו חז"ל (ויק"ר כט יא) כל השביעים חביבים והקב"ה יחד את שמו על השביעיים ובחר בהם וקדשם לשמו‪.‬‬ ‫ח ֶדׁש הַ ְשבִ ָ֔ ִעי‪ ,‬בחדש שהוא משֹּּׂובַ ע במצות‪ ,‬שופר בתוכו‪ ,‬כיפור בתוכו‪ ,‬לולב וערבה בתוכו‪.‬‬ ‫וחז"ל גם דרשו (פסדר"כ כג) בַ ַ֣ ֹּ‬ ‫אחד עשר ימי חג בחודש זה‪ .‬שני ימי ראש השנה‪ ,‬יום כיפור‪ ,‬שבעת ימי החג ושמיני עצרת‪ .‬ובחו"ל מוסיפים יום אחד (חוץ מיוה"כ)‬ ‫מפני הספק‪ ,‬יש בחודש זה שנים עשר ימי חג‪.‬‬ ‫ועוד דרשו ‪ְׁ -‬שבִ יעִ י מלשון שבועה‪ ,‬על שם השבועה שנשבע הקב"ה לאברהם בשעת העקדה להפוך להם לישראל בחודש זה מידת הדין‬ ‫למידת הרחמים בזכרון עקדת יצחק אביהם שהיתה בראש השנה‪.‬‬ ‫ִשר ֵאל בְ ֶי ַרח ה ֵאת ִנים בֶ חג הּוא‬ ‫בנביאים נקרא החודש הזה גם בשם י ֶַרח ה ֵאתנִים שנאמר (מ"א ח) ַוּיִקהֲ לּו ֶאל הַ מֶ לְֶך ְׁשֹלמֹּה ׇּכל ִאיׁש י ְ‬ ‫הַ חֹּדֶ ׁש הַ ְשבִ יעִ י‪ .‬אמרו חז"ל לפי שבו נולדו האבות שהם איתני עולם‪ .‬ועוד ע"ש שהוא איתן במצוות שבו‪ ,‬בתבואות ובפירות שבו‪.‬‬ ‫ובלשון חכמים נקרא ‪ -‬חודש תשרי‪ ,‬שכשעלו ישראל מבבל העלו עמם שמות חודשים שקראו לכל חודש שם המיוחד לו‪ .‬ושם זה דרשו‬ ‫ז"ל ע"ש תשרי ותשבוק ותכפר כל חובינו‪ .‬תשרי – לשון התרה ומחילה‪( .‬ספר התודעה)‬ ‫יתי ְי‪-‬הוה ְלנֶגְ ִדי ת ִמיד‪ .‬ו' ‪ -‬וְ אהַ בְ ת ל ְֵרעֲָך כמוָך‪ .‬ב' ‪ -‬בְ כׇּל ְדרכֶ יָך‬ ‫‪ ‬תשובה ר"ת‪ :‬ת' ‪ -‬ת ִמים ִת ְהיֶה עִ ם ְי‪-‬הוה א‪ֹ-‬להֶ יָך‪ .‬ש' ‪ִׁ -‬שּוִ ִ‬ ‫דעֵ הּו ‪ .‬ה' ‪ -‬הַ צְ נֵעַ ֶל ֶכת עִ ם א‪ֹ-‬להֶ יָך‪( .‬רבי משולם זושא מאניפולי זצ"ל)‬ ‫‪ ‬בְ חֶ סֶ ד וֶאמֶ ת ְי ֻכפַר עוֹּן ּובְ י ְִר ַאת ְי‪-‬הוה סּור מֵ רע‪( .‬משלי טז ו) מה ההבדל בין סליחה לכפרה ?‬ ‫סליחה הוא שמחל לו העוון‪ ,‬אך עדיין העוון רשום‪ .‬וכפרה הוא שמקנח העוון לגמרי‪ ,‬שלא יהיה שום רושם‪( .‬הגר"א)‬ ‫‪.‬‬ ‫על דרך הרמז – תשובה (‪ )713‬בגימטריא סליחה (‪ + )388‬כפרה (‪.)325‬‬ ‫‪ ‬הלכות שופר בשולחן ערוך הינם בסימן תקפ"ו – שהוא עולה כמנין שופר )‪( . (586‬היעב"ץ)‬ ‫‪ ‬אברהם ]‪ [248‬בצירוף יעקב ]‪ [182‬ובתוספת יוסף ]‪ [156‬עולה בדיוק כמנין שופר ]‪( . [586‬רבי לוי יצחק שניאורסון זצ"ל)‬ ‫שר ֵאל עַ ד ְי‪-‬הוה א‪ֹ-‬להֶ יָך‪( .‬יומא פו‪).‬‬ ‫ָאמַ ר ַרבִּ י לֵוִּ י‪ :‬גְּ דֹולָה ְּתׁשּובָ ה ׁשֶׁ מַ גַעַ ת עַ ד כִּ סֵ א הַ כָבֹוד‪ׁ ,‬שֶׁ נֶׁאֱ מַ ר (הושע יד)‪ׁ :‬שּובה ִי ְ‬ ‫‪‬‬ ‫'כסא הכבוד' הערך שלו בגימטריא בריבוע הוא ‪ ,713‬כמנין 'תשובה'‪ .‬אם נצרף את כל אותיות ה‪ -‬כ'‪ ,‬את כל אותיות ה‪-‬ס' את כל‬ ‫אותיות ה‪-‬א' וכן הלאה עד האות ד' שמגיעה אל כסא הכבוד‪ .‬ונחברם יחדיו‪ .‬נקבל את הגימטריא של המילה תשובה‪( .‬ר שמשון מאוסטרופולי)‬ ‫זֶה הַ ּיֹום ְּת ִחלַת מַ ע ֶ ֲֶֽׂשיָך‪ִ ,‬זכָּרֹון לְּ יֹום ִראׁשֹון‪ .‬כִּ י חֹ ק לְ יִּ ְש ָראֵ ל הּוא‪ִּ ,‬מ ְשפָט לֵא‪ֹ-‬להֵ י יַעקֹ ב‪ .‬וְ ַעל הַ ְמ ִּדינֹות ּבֹו יֵאָ מֵ ר‪ ,‬אֵ י זֹו לְ חֶ ֶרב‪ ,‬אֵ י זֹו לְ שָ לֹום‪ ,‬אֵ י זֹו‬ ‫ירם לְ חַ ּיִּ ים וְ לַמָ וֶת‪( .‬מוסף של ראש השנה)‬ ‫לְ ָרעָב‪ ,‬אֵ י זֹו לְ שָ בָ ע‪ּ .‬ובְ ִּרּיֹות ּבֹו יִּ פ ֵ ֵָֽקדּו‪ ,‬לְ הַ זְכִּ ָ‬ ‫מקורו במדרש אודות אדם הראשון (ויק"ר כט א) נמצאת אתה אומר ביום ראש השנה בשעה ראשונה עלה במחשבה בשניה נתייעץ עם מלאכי‬ ‫השרת בשלישי כנס עפרו ב רביעי גבלו בחמישי רקמו בששי עשאו גולם בשביעי נפח בו נשמה בשמיני הכניסו לגן בתשיעי נצטוה בעשירי עבר‬ ‫באחד עשר נידון בשנים עשר יצא בדימוס אמר הקדוש ברוך הוא לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך‬ ‫עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס אימתי (ויקרא כג כד) בַ חֹ דֶ ׁש הַ ְּש ִביעִ י ְּבאֶ חָּ ד לַחֹ דֶ ׁש‪.‬‬ ‫יצא בדימוס פירוש ‪ -‬חירות ופטור‪ ,‬שהוא כתב פטורין‪ .‬ומלה זו בלשון רומי היא ‪ [Dimissio],‬ופירושה‪ :‬שלוח וחופש‪.‬‬ ‫זה סימן לבניך שאף הם אע"פ שחוטאים‪ ,‬כיוון שמגיעים ליום זה ועושים תשובה ותוקעים בשופר‪ ,‬אני מוחל להם ומוציא אותם בדימוס זכאים‪.‬‬ ‫(מתנות כהונה)‬ ‫ואם תאמר‪ :‬והלא נתקלל וגורש מגן עדן‪ ,‬ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?‬ ‫ויש לומר‪ :‬דהדימוס הוא שלא מת בו ביום ממש‪ ,‬כדכתיב (בראשית ב) ְּביֹום אֲ כׇלְּ ָך ִממֶ ּנּו מֹות תָּ מּות – והיה הדין נותן שימות מיד‪ ,‬והקב"ה האריך‬ ‫אפו עמו ונתן לו יום אחד שלו שהוא אלף שנים‪ .‬וזהו הדימוס‪ ,‬שיצא מחובת מיתה לאלתר למיתה לאחר זמן‪ ,‬וניתן לו זמן לעשות תשובה‪.‬‬ ‫יתיָך‪ ,‬כך בניך המשתדלים בתשובה ביום זה‪ ,‬אני‬ ‫מה אתה נכנסת בדין וכו'‪ .‬פירוש‪ :‬כשם שאצלך נתערבה מידת הרחמים במידת הדין ולא כילִּ ִּ‬ ‫הופך להם מידת הדין למידת הרחמים‪( .‬יפה תואר)‬ ‫זה סימן לבניך ‪ -‬דקשה‪ :‬למה עשה ה' כסדר הזה לאדם הראשון ביום בריאתו? לזה אמר 'זה סימן לבניך'‪ ,‬שהקדים תרופה למכה‪ .‬שטבע יום זה‬ ‫של ראש השנה מסוגל הוא מתחילת בריאת העולם להיות יום של משפט המשולב ברחמים גדולים‪ .‬וכמו שאדם הראשון נדון ויצא בחנינה‪ ,‬כך כוח‬ ‫היום קבוע לדורות לכל זרעו אחריו‪ ,‬שאם יטיבו מעשיהם – יצא פסק דינם לחיים ולשלום‪( .‬עץ יוסף)‬ ‫מדרש ‪ -‬אמר הקב"ה ומה אדם הראשון שדנתי אותו זכיתי אותו ביום משלי אף אתם כשתהיו באים לדין לפניי בר"ה היו באים בשופרים ואפילו‬ ‫יש לכם כמה קטיגורים אני אזכור עקידתו של יצחק ומזכה אתכם שנאמר (ויקרא כג כד) דַ בֵּ ר אֶ ל ְּבנֵּי יִ ְּש ָּראֵּ ל לֵּאמֹ ר בַ חֹ דֶ ׁש הַ ְּש ִביעִ י ְּבאֶ חָּ ד לַחֹ דֶ ׁש‬ ‫יִ ְּהיֶה ָּלכֶם ׁשַ בָּ תֹון זִכְּ רֹון ְּתרּועָּ ה ִמקְּ ָּרא קֹ דֶ ׁש‪( .‬פסיקתא רבתי – מ)‬ ‫זוהר ויקרא ‪ּ -‬ובַ ּיֹום הַ זֶה ִּמ ְתעַטֵ ר יִּ צְ חָ ק‪ ,‬וְ הּוא הָ ר ֹאש לָאָ בֹות‪ּ .‬בַ ּיֹום הַ זֶה כָתּוב (ישעיה לג) פָּ ֲחדּו ְּב ִצּיֹון חַ טָּ ִאים‪ּ .‬בַ ּיֹום הַ זֶה יִּ צְ חָ ק ֶנעֱקַ ד‪ ,‬וְ עָקַ ד הַ ֹכל‪,‬‬ ‫קֹור ִּאים פ ָָרשַ ת יִּ צְ חָ ק ּבַ ּיֹום‬ ‫וְ שָ ָרה ְמדַ ּבֶ ֶרת (מיללת)‪ ,‬וְּ קֹול ׁשֹופָּ ר חָּ זָּק ְּמאֹ ד‪ .‬אַ ְש ֵרי חֶ לְ קֹו שֶ ל ִּמי שֶ עֹובֵ ר ּבֵ ינֵיהֶ ם וְ נִּ צַ ל מֵ הֶ ם‪ .‬אָ מַ ר ַרּבִּ י אַ ּבָ א‪ִּ ,‬מּׁשּום כְָך ְ‬ ‫הַ זֶה‪ ,‬שֶ ּבַ ּיֹום הַ זֶה ֶנעֱקַ ד יִּ צְ חָ ק לְ מַ טָ ה וְ נִּ קְ שַ ר ּבְ אֹותֹו שֶ לְ מַ עְ לָה‪( .‬באברהם) מָ תַ י ִּנקְ שָ ר? ּבְ שָ עָה שֶ כָתּוב (בראשית כב) ַו ַּיעֲקֹ ד אֶ ת יִ ְּצחָּ ק ְּבנֹו וְ גֹו‪'.‬‬ ‫שֹורה‬ ‫ֹלהים ׁשֹופֵּ ט זֶה י ְַּׁשפִ יל וְּ זֶה י ִָּרים‪ .‬כִּ י ֱא‪ֹ-‬להִּ ים שֹופֵט‪ִּ ,‬אלְ מָ לֵא שֶ עָבַ ר הַ ִּדין שֶ ל יִּ צְ חָ ק ּבַ מָ קֹום שֶ ַּיעקֹ ב ֶ‬ ‫ַרּבִּ י אַ ּבָ א אָ מַ ר‪ ,‬כָתּוב (תהלים עה) כִ י א‪ִ -‬‬ ‫ׁשפָּ ט‪ .‬וְ זֹוהִּ י הִּ ְתּבַ ְשמּות שֶ ל הָ עֹולָם‪( .‬יח א)‬ ‫(ונרפא) וְ הִּ ְתכַסָ ה (ורוחץ( )והתבשם) שָ ם‪ ,‬אֹוי לָעֹולָם שֶ ִּּי ָפגֵש ּבְ דִּ ינֹו‪ .‬וְ סֹוד הַ דָ בָ ר – (ישעיה סו) כִ י בָּ אֵּ ׁש יְּ ‪ֹ -‬הוָּה נִ ְּ‬ ‫ֹלהים נִ סָּ ה אֶ ת אַ ְּב ָּרהָּ ם (בראשית כב א) בגימטריא ראש השנה‪( )861( .‬זוהר חי – ח"ב רפ ע"ד)‬ ‫רמז לכך שהעקידה היתה בראש השנה ‪ -‬וְּ הָּ א‪ִ -‬‬ ‫וי"א שהעקידה היתה ביום הכיפורים‪ ( .‬ילקוט ראובני בפרשתן בשם ריקאנטי; דרשות ר"י אבן שועיב‪ ,‬דרשה ליום כפורים; 'ילקוט חדש' ערך יצחק)‬ ‫יתי אַ ְּב ָּרהָּ ם אֶ זְּכור‬ ‫יתי יִ ְּצחָּ ק וְּ אַ ף אֶ ת ְּב ִר ִ‬ ‫בתפלת מוסף של ראש השנה בברכת זכרונות נאמר (ויקרא כו מב) וְּ ָּז ַכ ְּר ִתי אֶ ת ְּב ִרי ִתי ַיעֲקוב וְּ אַ ף אֶ ת ְּב ִר ִ‬ ‫וְּ הָּ אָּ ֶרץ אֶ זְּכור‪( .‬וכן בסדר הסליחות)‬ ‫שאלה – מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם‪.‬‬ ‫תשובה – לפי שהגאולה של ישראל תלויה דווקא אם האבות אינם כסדר‪ .‬אמרו רז"ל (תנחומא‪ ,‬פסיקתא רבתי) עמלק היה מתגאה ואמר שהוא אדם‬ ‫אׁשית ּגֹויִ ם עֲמָּ לֵּק וְּ אַ ח ֲִריתֹו עֲדֵּ י אֹ בֵּ ד‪ .‬ר"ל אחרית וסוף התיבות הללו הוא‬ ‫גדול‪ ,‬שהרי עמלק ר"ת עמרם משה לוי קהת‪ ,‬השיבו לו (במדבר כד) ֵּר ִ‬ ‫'מיתה'‪ .‬וזה הסוד שאנו מזכירים זכות אב ות ומבקשים הגאולה‪ ,‬מוכרחים אנו להזכירם שלא כסדר‪ .‬שאם אני אומר בתחלה אברהם אזי אין לו‬ ‫‪1‬‬ ‫זכות אב כלל‪ ,‬שאביו היה תרח‪ .‬ואם אני אומר בתחלה יצחק אין לו רק זכות אב אחד‪ ,‬ואנו מזכירים ברית אבות‪ ,‬אבל יעקב יש לו ברית וזכות‬ ‫אבות‪( .‬דרך משה בשם האריז"ל)‬ ‫טעם נוסף – לפי שסופי תיבות של ג' האבות אברהם יצחק ויעקב הוא במ"ק והוא בא"ת ב"ש שד"י‪ ,‬לכך נאמרו אבות אחורנית בתורה כסדר‬ ‫שם זה‪( .‬רוקח פרשת לך לך) (טעמי המנהגים)‬ ‫למה היפך האבות כאן – אברהם ויעקב פניהם דומים לכך נאמר ליעקב (בראשית כח) אֲ נִ י יְּ ‪-‬הֹ וָּה א‪ֹ-‬להֵּ י אַ ְּב ָּרהָּ ם אָּ ִביָך ֵּוא‪ֹ-‬להֵּ י יִ ְּצחָּ ק ולא נאמר‬ ‫אלוקי יצחק אביך‪ ,‬לכך סמך זכירה אצל יעקב ואברהם‪ַ ,‬יעֲקֹ ב אֲׁשֶ ר פָּ דָּ ה אֶ ת אַ ְּב ָּרהָּ ם (ישעיה כט)‪ .‬אברהם ויעקב קיימו המצוות בארץ ובחוצה‬ ‫לארץ ובדרכים לכך נאמר בהם‪ :‬זכירה‪ ,‬עבדי‪ ,‬אהבה‪ ,‬וכן א‪-‬ל שדי‪ ,‬אבל יצחק לא יצא חוץ לארץ‪ .‬ומעלין בקודש ולא מורידין לפי שרצה לומר‬ ‫ָּארָך לכך (איכה א) הָּ יּו צָּ ֶריהָּ לְּ ר ֹאׁש‪( .‬הרוקח)‬ ‫לעשיו הוֵּה גְּ ִביר לְּ אַ חֶ יָך וראש ליעקב ולפי שאמר ּופָּ ַרקְּ תָּ עֻלֹו מֵּ עַ ל צַ ּו ֶ‬ ‫יתי ַיעֲקוב – הוא נמשך למעלה ופירוש וְּ ָּזכ ְַּר ִתי אֶ ת ְּב ִרי ִתי ברית ַיעֲקוב‪ ,‬והטעם שהזכירו תחלה בעבור שכל שנותיו בברית‪( .‬א"ע)‬ ‫וְּ ָּז ַכ ְּר ִתי אֶ ת ְּב ִר ִ‬ ‫ש ִביעִ י ְּבאֶ חָּ ד לַחֹ דֶ ׁש ִמקְּ ָּרא קֹ דֶ ׁש יִ ְּהיֶה ָּלכֶם כׇל ְּמלֶאכֶת עֲבֹ דָּ ה ל ֹא תַ עֲשּו יֹום ְּתרּועָּ ה יִ ְּהיֶה ָּלכֶם‪( .‬במדבר כט א)‬ ‫ּובַ חֹ דֶ ׁש הַ ְּ‬ ‫יס ָּרא'‪ .‬מָ ר סָ בַ ר גַּנֹוחֵ י ַגּנַח‪.‬‬ ‫יס ָרא‪ְּ ' :‬בעַ ד הַ חַ לֹון נִ ְּׁשקְּ פָּ ה ו ְַּתיַבֵּ ב אֵּ ם ִס ְּ‬ ‫יֹום ְּתרּועָּ ה יִ ְּהיֶה ָּלכֶם ‪ְ -‬מתַ ְרגְ ִּמינַן‪' :‬יֹום יַּבָ בָ א יְ הֵ א לְ כֹון'‪ּ .‬וכְ ִּתיב ּבְ ִּאימֵ יּה דְ ִּס ְ‬ ‫ּומָ ר סָ בַ ר יַלֹולֵי ַילֵיל‪( .‬ר"ה לג‪):‬‬ ‫כתב הרמב"ם ‪ְּ -‬תרּועָּ ה זו האמורה בתורה נסתפק לנו בה ספק לפי אורך השנים ורוב הגלות ואין אנו יודעין היאך היא‪ .‬אם היא היללה שמייללין‬ ‫הנשים ביניהן בעת שמייבבין‪ .‬או האנחה כדרך שיאנח האדם פעם אחר פעם כשידאג לבו מדבר גדול‪ .‬או שניהם כאחד האנחה והיללה שדרכה‬ ‫לבא אחריה הן הנקראין תרועה‪ .‬שכך דרך הדואג מתאנח תחלה ואחר כך מילל‪ .‬לכך אנו עושין הכל‪( .‬הלכות שופר פ"ג ה"ב)‬ ‫שאלה – מה הטעם שתרועת ראש השנה היא יללה או גניחה‪ ,‬והרי בתהלים (צח) נאמר בַ חֲצֹ ְּצרֹות וְּ קֹול ׁשֹופָּ ר הָּ ִריעּו לִ פְּ נֵּי הַ מֶ לְֶך יְּ ‪-‬הֹ וָּה‪ .‬וכי‬ ‫פרושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'‪ .‬מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת‪.‬‬ ‫ּובקֹול ׁשֹופָּ ר‪ .‬ובמדרש (שהש"ר א ד) מצינו עשָ ָרה‬ ‫תשובה – מצינו שתרועה הוא לשון שמחה דכתיב (ש"ב ו) מַ עֲלִ ים אֶ ת אֲ רֹון יְּ ‪-‬הֹ וָּה ִב ְּתרּועָּה ְּ‬ ‫לְ שֹונֹות שֶ ל ִּש ְמחָ ה ‪ -‬גִּ ילָה‪ִּ ,‬שישָ ה‪ִּ ,‬ש ְמחָ ה‪ִּ ,‬רּנָה‪ ,‬פִּ צְ חָ ה‪ ,‬צָ ֳהלָה‪ ,‬עלָצָ ה‪ ,‬עֶלְ זָה‪ ,‬חֶ דְ וָה‪ְּ ,‬תרּועָּ ה‪ .‬הרי תרועה היא אחת מעשר לשונות של שמחה‪.‬‬ ‫ּותרּועָּה ְּבעֵּ ת צׇ ה ֳָּריִ ם‪ ,‬ומכאן לתרועת ראש השנה שהיא סימן ליום הדין המבשר מה‬ ‫ואולם תרועה משמשת גם לצער כמו (ירמיה כ) זְּעָּ קָּ ה בַ בֹ קֶ ר ְּ‬ ‫יהיה בשנה הקרובה ורק איננו יודעים האם הבשורה היא של ששון או צער‪.‬‬ ‫ועוד אפשר שתרועת תר"ת היא קול שמחה ותרועת תש"ת היא קול של צער‪ ,‬והספק הוא איזו מהן היא עיקרו של יום‪ ,‬שהרי אונקלוס תרגם‬ ‫יס ָּרא כמו שהביאו בגמרא‪ ,‬ואמו של סיסרא גם בכתה וגם צהלה שהרי תחילה אמרה מַ דּועַ בֹ ׁשֵּ ׁש ִרכְּ בֹו לָּבֹוא‬ ‫ְּתרּועָּ ה 'יַּבָ בָ א' וכתיב ו ְַּתיַבֵּ ב אֵּ ם ִס ְּ‬ ‫יס ָּרא‪ .‬ולכן גם תוקעים תש"ת לפני תר"ת ותוקעים‬ ‫מַ דּועַ אֶ חרּו פַ עֲמֵּ י מַ ְּרכְּ בֹותָּ יו ואחר כך אמרה ֲהל ֹא יִ ְּמ ְּצאּו יְּ חַ לְּ קּו ׁשָּ לָּל וגו' ְּׁשלַל ְּצבָּ עִ ים לְּ ִס ְּ‬ ‫הל ֹא יִ ְּמ ְּצאּו‪( .‬קונטרס חיבה יתירה – שמות לב יז)‬ ‫תשר"ת ולא תרש"ת‪ ,‬כי אם סיסרא הקדימה מַ דּועַ בֹ ׁשֵּ ׁש ל‪ֲ -‬‬ ‫ִד ְּרׁשּו יְּ ‪-‬הֹ וָּה ְּב ִהמָּ ְּצאֹו קְּ ָּראֻ הּו ִב ְּהיֹותֹו קָּ רֹוב‪( .‬ישעיה נה ו)‬ ‫פּורים‪ .‬וַיְּ ִהי ַכעֲשֶ ֶרת הַ ּי ִָּמים וַּיִ ּגֹ ף יְּ ‪-‬הֹ וָּה‬ ‫הָ תָ ם ּבְ יָחִּ יד‪ ,‬הָ כָא ּבְ צִּ ּבּור‪ּ .‬בְ יָחִּ יד‪ ,‬אֵ ימַ ת? אָ מַ ר ַרּבָ ה ּבַ ר אבּוּה‪ :‬אֵ לּו עשָ ָרה י ִָּמים שֶ ּבֵ ין ר ֹאש הַ ּׁשָ נָה לְ יֹום הַ כִּ ִּ‬ ‫אֶ ת נָּבָּ ל ַוּיָּמֹ ת (ש"א כה) — עשָ ָרה י ִָּמים מַ אי עבִּ ְידתַ יְ יהּו? אָ מַ ר ַרב יְ הּודָ ה אָ מַ ר ַרב‪ :‬כְ ֶנגֶד עֶשֶ ר לְ גִּ ימֹות שֶ ּנָתַ ן נָבָ ל לְ עַבְ דֵ י דָ וִּ ד‪ .‬אָ מַ ר ַרב נַחְ מָ ן אָ מַ ר‬ ‫פּורים‪( .‬ר"ה יח‪).‬‬ ‫ַרּבָ ה ּבַ ר אבּוּה‪ :‬אֵ לּו עשָ ָרה י ִָּמים שֶ ּבֵ ין ר ֹאש הַ ּׁשָ נָה לְ יֹום הַ כִּ ִּ‬ ‫ודייק דכתיב הַ ּי ִָּמים בה' הידיעה ר"ל ימים הידועים ומיודעים אף ליחיד לעשות תשובה‪( .‬חידושי אגדות)‬ ‫כתב הרמב"ם ‪ -‬אע"פ שהתשובה והצעקה יפה לעולם‪ ,‬בעשרה הימים שבין ראש השנה ויום הכפורים היא יפה ביותר ומתקבלת היא מיד‪ ,‬שנאמר‪:‬‬ ‫ִד ְּרׁשּו יְּ ‪-‬הֹ וָּה ְּב ִהמָּ ְּצאֹו‪ .‬במה דברים אמורים? ביחיד‪ .‬אבל ציבור‪ ,‬כל זמן שעושים תשובה וצועקין בלב שלם הם נענין‪ ,‬שנאמר‪( :‬דברים ד) ַכי‪-‬הֹ וָּה‬ ‫א‪ֹ-‬להֵּ ינּו ְּבכׇל קׇ ְּראֵּ נּו אֵּ לָּיו‪( .‬הל' תשובה פ"ב ה"ו)‬ ‫וְּ עַ תָּ ה לְּ כָּה ּנָּא אָּ ָּרה לִ י אֶ ת הָּ עָּ ם הַ זֶה (במדבר כב ו)‬ ‫איתא בספר 'מגלה עמוקות' דמעשה של בלעם היה בסוף חודש אלול‪ ,‬ע"כ אמרו נמתין עד יום א' של ר"ה שאז נידונין ישראל כדאיתא (ר"ה ט"ז‪).‬‬ ‫ואז יש גם לשטן רשות לקטרג ורצה לקלל‪ ,‬ולזה אמר אָּ ָּרה לִ י‪ ,‬אָּ ָּרה ר"ת א' ר"ה‪ ,‬אבל כשראה בלעם שישראל תוקעים בשופר בר"ה וא"כ אין‬ ‫ּותרּועַ ת מֶ לְֶך בֹו‪ ,‬ואז אמר להם לִ ינּו פֹ ה הַ לַיְּ לָּה ודחה אותם מיום ליום עד יוהכ"פ‪ ,‬וע"ז אמרו (ברכות ז‪ .‬ע"ז ד‪ ):‬אָ מַ ר‬ ‫לשטן רשות לקטרג‪ ,‬ע"כ אמר ְּ‬ ‫יתי עִּ מָ כֶם שֶ ל ֹא ָכע ְַס ִּתי ּבִּ ימֵ י ּבִּ לְ ָעם הָ ָרשָ ע‪ְ ,‬מלַמֵ ד שֶ כָל אֹותָ ן הַ ּי ִָּמים ל ֹא ָז ַעם‪ .‬היינו כל אותן‬ ‫לָהֶ ן הַ קָ דֹוש ּבָ רּוְך הּוא לְ יִּ ְש ָראֵ ל ע ִַּמי ְדעּו כַמָ ה צְ דָ קֹות ע ִָּש ִּ‬ ‫עשרת הימים שבין ר"ה ליוהכ"פ‪ ,‬לכן נקבעו ימים אלו לימי תשובה בגלל שהמתינו עד יוהכ"פ ואז אין רשות לשטן לקטרג‪ ,‬ולכן באמת היה צריך‬ ‫לברך אותם‪ ,‬וכשראו זקני מואב ומדין כך הלכו להם‪( .‬תפארת יונתן)‬ ‫אָּ מַ ר ַר ִבי אֲ בָּ הּו‪ :‬לָּמָּ ה תֹוקְּ עִ ין ְּבׁשֹופָּ ר ׁשֶ ל אַ יִ ל ? אָ מַ ר הַ קָ דֹוש ּבָ רּוְך הּוא‪ִּ :‬תקְ עּו לְ ָפנַי ּבְ שֹופָר שֶ ל אַ ִּיל‪ ,‬כְ דֵ י שֶ אֶ זְכֹור ָלכֶם עקֵ ידַ ת יִּצְ חָ ק ּבֶ ן אַ בְ ָרהָ ם‪,‬‬ ‫ּומַ עלֶה אנִּ י עלֵיכֶם כְ ִּאילּו עקַ ְדתֶ ם עַצְ ְמכֶם לְ ָפנַי‪( .‬ר"ה טז‪).‬‬ ‫אע"פ שכל השופרות כשרים בראש השנה חוץ מקרן פרה כמו שיתבאר‪ ,‬עיקר המצוה ומובחר שבה לתקוע בשופר של איל כדי שיתעוררו‬ ‫מתוכו לעקידת יצחק ויבחינו גבול אהבה ויראה עד הי כן הוא מגיע ומתוך כך מעלה עליהם הקב"ה כאלו הם בעצמם נעקדו כמוהו לפי שמחשבה‬ ‫טובה הקב"ה מצרפה למעשה‪( .‬מאירי שם)‬ ‫ַרּבִּ י יְ הּודָ ה אֹומֵ ר‪ּ :‬בְ ר ֹאש הַ ּׁשָ נָה תֹוקְ עִּ ין ּבְ שֶ ל ְזכ ִָּרים‪ּ ,‬ובְ יֹובֵ ל ּבְ שֶ ל יְ עֵלִּ ים‪( .‬משנה ר"ה ג ה)‬ ‫דסבירא ליה כמה דכייף איניש דעתיה שיהיו פניו כבושין לארץ טפי עדיף‪ .‬ויובלות שהן לקרות דרור פשוטים עדיף לסימנא דחירות‪( .‬תוס' יו"ט)‬ ‫פניו כבושים לארץ טפי עדיף ‪ -‬הלכך‪ ,‬בראש השנה דלתפילה‪ ,‬ולהזכיר עקידת יצחק בא – בעינן כפופין‪ .‬הרי מפורש דהוא של איל‪ ,‬כיון שבא‬ ‫להזכיר עקידת יצחק‪ .‬וזה שאומר רק כפופין – משום דשל אילים הוויין רק כפופים על פי הרוב‪( .‬ערוך השולחן או"ח תקפו)‬ ‫ׁשנֵּי ְּבנֵּי עֵּ לִ י חׇ פְּ נִ י ּופִ נְּ חָּ ס כֹ הֲנִ ים לַי‪-‬הֹ וָּה‪(.‬ש"א ג)‬ ‫הפטרה א' דר"ה וְ ָעלָה הָ ִּאיש הַ הּוא מֵ עִּ ירֹו ִּמּי ִָּמים י ִָּמימָ ה לְ הִּ ְשתַ חוֹ ת וְ לִּ זְּבֹ חַ לַי‪-‬הֹ וָה צְ בָ אֹות ּבְ ִּשֹלה וְּ ׁשָּ ם ְּ‬ ‫שאלה – למה הקדים פסוק זה כאן והלא בני עלי לא הוזכרו כלל בפרשה זו והו"ל 'וְ שָ ם עֵלִּ י הַ כֹ הֵ ן יֹושֵ ב' שזה נוגע לפרשה‪.‬‬ ‫תשובה – אמרו רז"ל (ירושלמי ברכות ט) שֶ הָ יָה אֶ לְ קָ נָה מַ ְד ִּריְך אֶ ת י ְִּש ָראֵ ל לְ פַעמֵ י ְרגָלִּ ים‪( .‬ילקו"ש ש"א רמז עז) ּבְ דֶ ֶרְך שֶ הָ יָה עֹולֶה ּבְ שָ נָה זֹו‪ ,‬ל ֹא הָ יָה‬ ‫עֹולֶה ּבְ שָ נָה אַ חֶ ֶרת‪ ,‬כְ דֵ י לְ הַ ְש ִּמי ַע יִּ ְש ָראֵ ל וְ יַעשּו כְ מֹותֹו‪ .‬וכדי שלא תתמה איך לא עלו ישראל לרגל שהוא מצות עשה דאורייתא לזה בא הכתוב‬ ‫ׁשנֵּי ְּבנֵּי עֵּ לִ י חׇ פְּ נִ י ּופִ נְּ חָּ ס וכיון שהם לא התנהגו כראוי השניאו את העליה לרגל על ההמון לזה הוצרך אלקנה להעלותן‪( .‬טעמא דקרא)‬ ‫לתרץ וְּ ׁשָּ ם ְּ‬ ‫ׁשנֵּיהֶ ם י ְַּחדָּ ו‪( .‬בראשית כב ח)‬ ‫ֹלהים יִ ְּראֶ ה לֹו הַ שֶ ה לְּ עֹ לָּה ְּבנִ י ַוּיֵּלְּ כּו ְּ‬ ‫קריאה ליום ב' דר"ה ַוּי ֹאמֶ ר אַ ְּב ָּרהָּ ם א‪ִ -‬‬ ‫ֹלהים יִ ְּראֶ ה לֹו הַ שֶ ה‬ ‫ֹלהים יִ ְּראֶ ה לֹו הַ שֶ ה לְּ ֹעלָּה ְּבנִ י‪ ,‬כלומר שיהיה גופו כְ שֶ ה כצאן לְ ִּטבְ חָ ה לקרבן‪ .‬ומה שפרש"י א‪ִ -‬‬ ‫על זה התפלל אברהם א‪ִ -‬‬ ‫ואם לאו לְּ עֹ לָּה ְּבנִ י‪ ,‬כן היתה כוונת אברהם שיבין יצחק כך כדי שלא להבהילו בפעם אחת בפתע פתאום‪ ,‬רק בהדרגה יגיד לו‪ .‬אבל תוכן הענין של‬ ‫אברהם היה דרך תפילה שיהיה כצאן לְ ִּטבְ חָ ה‪ .‬והקב"ה שמע תפילתם‪ ,‬כי באמת נתדבקה נשמת יצחק למעלה ונשארה דבוקה‪ ,‬ורוח אַ חֵ ר ממרום‬ ‫תֹוׁשיעַ יְּ ‪-‬הֹ וָּה (תהלים לו)‪ ,‬כי הגוף שלו נשאר‪ ,‬והזמין הקב"ה אַ יִּ ל‪ ,‬והוא ממש תחת יצחק‪(.‬אוצרות השל"ה)‬ ‫ּובהֵּ מָּ ה ִ‬ ‫ֵיע ֶָרה עליו‪ ,‬ונוסף על זה נתקיים בו אָּ דָּ ם ְּ‬ ‫ֹלהים וַּיִ בֶ ן ׁשָּ ם אַ ְּב ָּרהָּ ם אֶ ת הַ ִמזְּבֵּ חַ ַו ַּיעֲרְֹך אֶ ת הָּ עֵּ ִצים ַו ַּיעֲקֹ ד אֶ ת יִ ְּצחָּ ק ְּבנֹו ַוּיָּשֶ ם אֹ תֹו‬ ‫קריאה ליום ב' דר"ה ַוּיָּבֹ אּו אֶ ל הַ מָּ קֹום אֲ ׁשֶ ר אָּ מַ ר לֹו הָּ א‪ִ -‬‬ ‫עַ ל הַ ִמזְּבֵּ חַ ִממַ עַ ל לָּעֵּ ִצים‪( .‬בראשית כב ט)‬ ‫ׁש ִחין ָּרע ִמכַף ַרגְּ לֹו עד וְּ עַ ד קׇ ְּדקֳ דֹו‪ .‬אברם ר"ת ִאּיֹוב ִב ְשחִּ ין ָּרע ִמכַף‪( .‬לקוטי תורה)‬ ‫כתיב (איוב ב ז) ַוּיֵּצֵּ א הַ שָּ טָּ ן מֵּ אֵּ ת פְּ נֵּי יְּ ‪-‬הֹ וָּה ַוּיְַך אֶ ת ִאּיֹוב ִב ְּ‬ ‫הנה אמרו רז"ל כי זה היה בשעת העקידה של יצחק שטרד הקב"ה את השטן שלא יקטרג על אברהם וימות יצחק נתן לו את איוב לְ מָ ֵרק עוונו לכן‬ ‫ר"ת אברם כי היה תמורת אברהם‪.‬‬ ‫רמז לדבר ‪ַ -‬וּיַע ֹקד אֶ ת יִ צְ חָ ק ְּבנֹו ר"ת איוב‪ .‬רמז דבשעת העקידה נמסר איוב לידון שלא יקטרג על אברהם‪( .‬נחל קדומים)‬ ‫הניסיונות שנתנסה אברהם אע"ה היו לְ מָ ֵרק עוונות תרח ואמרו רז"ל שהיה לו להביא עוד ניסיונות על אברהם וסבל ייסורים איוב כי בא תרח‬ ‫בגלגול איוב והיה לו לקבל ייסורים גדולים לכפר עוונותיו‪ .‬ורמז ִב ְּׁש ִחין ָּרע בגימטריא 'הוא היה תרח'‪ .)640( .‬לכך כשעקד אברהם אע"ה את‬ ‫יצחק אע"ה ונשלמו עשר ניסיונות שם רמז ַוּיַע ֹקד אֶ ת יִ צְ חָ ק ְּבנֹו ר"ת איוב כי עתה ניצול אברהם ונשלמו הניסיונות כי כבר בא תרח בגלגול איוב‬ ‫והוא יסבול‪ .‬ועוד רמז ַו ַּיעֲקֹ ד אֶ ת יִ ְּצחָּ ק גימטריא תרח (‪ 806‬עם הכולל) כלומר עד העקידה סבל אברהם בעד אביו ואחר זה בא תרח עצמו‪( .‬חומת אנך)‬ ‫שבעים פנים לתורה ‪ ,‬לעיתים תהיה יותר מתשובה אחת‬ ‫התשובות אינם להלכה למעשה ‪ ,‬הערות והארות יתקבלו בברכה‬ ‫לעילוי נשמת הרב חפץ בן אסתר זצ"ל‬ ‫לקבלת העלון במייל ניתן לפנות לכתובת ‪ramnadlan018@gmail.com‬‬