פרפראות בפרשה - חידושי תורה · Parpera'ot Beparshah - Chidishei Torah — ראש השנה (2026-09-07)

תשרי התשפ"ז בס"ד
מפטיר א' דר"ה ַוי ְִהי֩ ִִ֨איׁש ֶא ָ֜חד (שמואל א א)
מפטיר ב' דר"ה כֹּה א ַ ַ֣מר ְי-הוָ֔ה (ירמיה ב ב)
ראש השנה ועשרת ימי תשובה
עלון חידושי תורה ופרפראות על פרשת השבוע בעניינא דיומא ממפרשי ומדרשי חז"ל
ראש השנה בגימטריא לְ ִמ ְׁשפטֶ יָך ע ְמדּו הַ ּיום כִ י ַהכֹּל עֲבדֶ יָך( .תהלים קיט) וכן בגימטריא בית המקדש)861( .
יעי ,י ֶַרח ה ֵאת ִנים וחודש תשרי. חדֶ ׁש הַ ְשבִ ִ ִֽ
חודש תשרי ושמותיו – שלושה שמות לחודש זה :הַ ֹ֥ ֹּ
אמרו חז"ל (ויק"ר כט יא) כל השביעים חביבים והקב"ה יחד את שמו על השביעיים ובחר בהם וקדשם לשמו.
ח ֶדׁש הַ ְשבִ ָ֔ ִעי ,בחדש שהוא משֹּּׂובַ ע במצות ,שופר בתוכו ,כיפור בתוכו ,לולב וערבה בתוכו. וחז"ל גם דרשו (פסדר"כ כג) בַ ַ֣ ֹּ
אחד עשר ימי חג בחודש זה .שני ימי ראש השנה ,יום כיפור ,שבעת ימי החג ושמיני עצרת .ובחו"ל מוסיפים יום אחד (חוץ מיוה"כ)
מפני הספק ,יש בחודש זה שנים עשר ימי חג.
ועוד דרשו ְׁ -שבִ יעִ י מלשון שבועה ,על שם השבועה שנשבע הקב"ה לאברהם בשעת העקדה להפוך להם לישראל בחודש זה מידת הדין
למידת הרחמים בזכרון עקדת יצחק אביהם שהיתה בראש השנה.
ִשר ֵאל בְ ֶי ַרח ה ֵאת ִנים בֶ חג הּוא בנביאים נקרא החודש הזה גם בשם י ֶַרח ה ֵאתנִים שנאמר (מ"א ח) ַוּיִקהֲ לּו ֶאל הַ מֶ לְֶך ְׁשֹלמֹּה ׇּכל ִאיׁש י ְ
הַ חֹּדֶ ׁש הַ ְשבִ יעִ י .אמרו חז"ל לפי שבו נולדו האבות שהם איתני עולם .ועוד ע"ש שהוא איתן במצוות שבו ,בתבואות ובפירות שבו.
ובלשון חכמים נקרא -חודש תשרי ,שכשעלו ישראל מבבל העלו עמם שמות חודשים שקראו לכל חודש שם המיוחד לו .ושם זה דרשו
ז"ל ע"ש תשרי ותשבוק ותכפר כל חובינו .תשרי – לשון התרה ומחילה( .ספר התודעה)
יתי ְי-הוה ְלנֶגְ ִדי ת ִמיד .ו' -וְ אהַ בְ ת ל ְֵרעֲָך כמוָך .ב' -בְ כׇּל ְדרכֶ יָך תשובה ר"ת :ת' -ת ִמים ִת ְהיֶה עִ ם ְי-הוה אֹ-להֶ יָך .ש' ִׁ -שּוִ ִ
דעֵ הּו .ה' -הַ צְ נֵעַ ֶל ֶכת עִ ם אֹ-להֶ יָך( .רבי משולם זושא מאניפולי זצ"ל)
בְ חֶ סֶ ד וֶאמֶ ת ְי ֻכפַר עוֹּן ּובְ י ְִר ַאת ְי-הוה סּור מֵ רע( .משלי טז ו) מה ההבדל בין סליחה לכפרה ?
סליחה הוא שמחל לו העוון ,אך עדיין העוון רשום .וכפרה הוא שמקנח העוון לגמרי ,שלא יהיה שום רושם( .הגר"א) .
על דרך הרמז – תשובה ( )713בגימטריא סליחה ( + )388כפרה (.)325
הלכות שופר בשולחן ערוך הינם בסימן תקפ"ו – שהוא עולה כמנין שופר )( . (586היעב"ץ)
אברהם ] [248בצירוף יעקב ] [182ובתוספת יוסף ] [156עולה בדיוק כמנין שופר ]( . [586רבי לוי יצחק שניאורסון זצ"ל)
שר ֵאל עַ ד ְי-הוה אֹ-להֶ יָך( .יומא פו). ָאמַ ר ַרבִּ י לֵוִּ י :גְּ דֹולָה ְּתׁשּובָ ה ׁשֶׁ מַ גַעַ ת עַ ד כִּ סֵ א הַ כָבֹודׁ ,שֶׁ נֶׁאֱ מַ ר (הושע יד)ׁ :שּובה ִי ְ
'כסא הכבוד' הערך שלו בגימטריא בריבוע הוא ,713כמנין 'תשובה' .אם נצרף את כל אותיות ה -כ' ,את כל אותיות ה-ס' את כל
אותיות ה-א' וכן הלאה עד האות ד' שמגיעה אל כסא הכבוד .ונחברם יחדיו .נקבל את הגימטריא של המילה תשובה( .ר שמשון מאוסטרופולי)
זֶה הַ ּיֹום ְּת ִחלַת מַ ע ֶ ֲֶֽׂשיָךִ ,זכָּרֹון לְּ יֹום ִראׁשֹון .כִּ י חֹ ק לְ יִּ ְש ָראֵ ל הּואִּ ,מ ְשפָט לֵאֹ-להֵ י יַעקֹ ב .וְ ַעל הַ ְמ ִּדינֹות ּבֹו יֵאָ מֵ ר ,אֵ י זֹו לְ חֶ ֶרב ,אֵ י זֹו לְ שָ לֹום ,אֵ י זֹו
ירם לְ חַ ּיִּ ים וְ לַמָ וֶת( .מוסף של ראש השנה) לְ ָרעָב ,אֵ י זֹו לְ שָ בָ עּ .ובְ ִּרּיֹות ּבֹו יִּ פ ֵ ֵָֽקדּו ,לְ הַ זְכִּ ָ
מקורו במדרש אודות אדם הראשון (ויק"ר כט א) נמצאת אתה אומר ביום ראש השנה בשעה ראשונה עלה במחשבה בשניה נתייעץ עם מלאכי
השרת בשלישי כנס עפרו ב רביעי גבלו בחמישי רקמו בששי עשאו גולם בשביעי נפח בו נשמה בשמיני הכניסו לגן בתשיעי נצטוה בעשירי עבר
באחד עשר נידון בשנים עשר יצא בדימוס אמר הקדוש ברוך הוא לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך
עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס אימתי (ויקרא כג כד) בַ חֹ דֶ ׁש הַ ְּש ִביעִ י ְּבאֶ חָּ ד לַחֹ דֶ ׁש.
יצא בדימוס פירוש -חירות ופטור ,שהוא כתב פטורין .ומלה זו בלשון רומי היא [Dimissio],ופירושה :שלוח וחופש.
זה סימן לבניך שאף הם אע"פ שחוטאים ,כיוון שמגיעים ליום זה ועושים תשובה ותוקעים בשופר ,אני מוחל להם ומוציא אותם בדימוס זכאים.
(מתנות כהונה)
ואם תאמר :והלא נתקלל וגורש מגן עדן ,ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
ויש לומר :דהדימוס הוא שלא מת בו ביום ממש ,כדכתיב (בראשית ב) ְּביֹום אֲ כׇלְּ ָך ִממֶ ּנּו מֹות תָּ מּות – והיה הדין נותן שימות מיד ,והקב"ה האריך
אפו עמו ונתן לו יום אחד שלו שהוא אלף שנים .וזהו הדימוס ,שיצא מחובת מיתה לאלתר למיתה לאחר זמן ,וניתן לו זמן לעשות תשובה.
יתיָך ,כך בניך המשתדלים בתשובה ביום זה ,אני מה אתה נכנסת בדין וכו' .פירוש :כשם שאצלך נתערבה מידת הרחמים במידת הדין ולא כילִּ ִּ
הופך להם מידת הדין למידת הרחמים( .יפה תואר)
זה סימן לבניך -דקשה :למה עשה ה' כסדר הזה לאדם הראשון ביום בריאתו? לזה אמר 'זה סימן לבניך' ,שהקדים תרופה למכה .שטבע יום זה
של ראש השנה מסוגל הוא מתחילת בריאת העולם להיות יום של משפט המשולב ברחמים גדולים .וכמו שאדם הראשון נדון ויצא בחנינה ,כך כוח
היום קבוע לדורות לכל זרעו אחריו ,שאם יטיבו מעשיהם – יצא פסק דינם לחיים ולשלום( .עץ יוסף)
מדרש -אמר הקב"ה ומה אדם הראשון שדנתי אותו זכיתי אותו ביום משלי אף אתם כשתהיו באים לדין לפניי בר"ה היו באים בשופרים ואפילו
יש לכם כמה קטיגורים אני אזכור עקידתו של יצחק ומזכה אתכם שנאמר (ויקרא כג כד) דַ בֵּ ר אֶ ל ְּבנֵּי יִ ְּש ָּראֵּ ל לֵּאמֹ ר בַ חֹ דֶ ׁש הַ ְּש ִביעִ י ְּבאֶ חָּ ד לַחֹ דֶ ׁש
יִ ְּהיֶה ָּלכֶם ׁשַ בָּ תֹון זִכְּ רֹון ְּתרּועָּ ה ִמקְּ ָּרא קֹ דֶ ׁש( .פסיקתא רבתי – מ)
זוהר ויקרא ּ -ובַ ּיֹום הַ זֶה ִּמ ְתעַטֵ ר יִּ צְ חָ ק ,וְ הּוא הָ ר ֹאש לָאָ בֹותּ .בַ ּיֹום הַ זֶה כָתּוב (ישעיה לג) פָּ ֲחדּו ְּב ִצּיֹון חַ טָּ ִאיםּ .בַ ּיֹום הַ זֶה יִּ צְ חָ ק ֶנעֱקַ ד ,וְ עָקַ ד הַ ֹכל,
קֹור ִּאים פ ָָרשַ ת יִּ צְ חָ ק ּבַ ּיֹום וְ שָ ָרה ְמדַ ּבֶ ֶרת (מיללת) ,וְּ קֹול ׁשֹופָּ ר חָּ זָּק ְּמאֹ ד .אַ ְש ֵרי חֶ לְ קֹו שֶ ל ִּמי שֶ עֹובֵ ר ּבֵ ינֵיהֶ ם וְ נִּ צַ ל מֵ הֶ ם .אָ מַ ר ַרּבִּ י אַ ּבָ אִּ ,מּׁשּום כְָך ְ
הַ זֶה ,שֶ ּבַ ּיֹום הַ זֶה ֶנעֱקַ ד יִּ צְ חָ ק לְ מַ טָ ה וְ נִּ קְ שַ ר ּבְ אֹותֹו שֶ לְ מַ עְ לָה( .באברהם) מָ תַ י ִּנקְ שָ ר? ּבְ שָ עָה שֶ כָתּוב (בראשית כב) ַו ַּיעֲקֹ ד אֶ ת יִ ְּצחָּ ק ְּבנֹו וְ גֹו'.
שֹורה
ֹלהים ׁשֹופֵּ ט זֶה י ְַּׁשפִ יל וְּ זֶה י ִָּרים .כִּ י ֱאֹ-להִּ ים שֹופֵטִּ ,אלְ מָ לֵא שֶ עָבַ ר הַ ִּדין שֶ ל יִּ צְ חָ ק ּבַ מָ קֹום שֶ ַּיעקֹ ב ֶ ַרּבִּ י אַ ּבָ א אָ מַ ר ,כָתּוב (תהלים עה) כִ י אִ -
ׁשפָּ ט .וְ זֹוהִּ י הִּ ְתּבַ ְשמּות שֶ ל הָ עֹולָם( .יח א) (ונרפא) וְ הִּ ְתכַסָ ה (ורוחץ( )והתבשם) שָ ם ,אֹוי לָעֹולָם שֶ ִּּי ָפגֵש ּבְ דִּ ינֹו .וְ סֹוד הַ דָ בָ ר – (ישעיה סו) כִ י בָּ אֵּ ׁש יְּ ֹ -הוָּה נִ ְּ
ֹלהים נִ סָּ ה אֶ ת אַ ְּב ָּרהָּ ם (בראשית כב א) בגימטריא ראש השנה( )861( .זוהר חי – ח"ב רפ ע"ד) רמז לכך שהעקידה היתה בראש השנה -וְּ הָּ אִ -
וי"א שהעקידה היתה ביום הכיפורים ( .ילקוט ראובני בפרשתן בשם ריקאנטי; דרשות ר"י אבן שועיב ,דרשה ליום כפורים; 'ילקוט חדש' ערך יצחק)
יתי אַ ְּב ָּרהָּ ם אֶ זְּכור יתי יִ ְּצחָּ ק וְּ אַ ף אֶ ת ְּב ִר ִ
בתפלת מוסף של ראש השנה בברכת זכרונות נאמר (ויקרא כו מב) וְּ ָּז ַכ ְּר ִתי אֶ ת ְּב ִרי ִתי ַיעֲקוב וְּ אַ ף אֶ ת ְּב ִר ִ
וְּ הָּ אָּ ֶרץ אֶ זְּכור( .וכן בסדר הסליחות)
שאלה – מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם.
תשובה – לפי שהגאולה של ישראל תלויה דווקא אם האבות אינם כסדר .אמרו רז"ל (תנחומא ,פסיקתא רבתי) עמלק היה מתגאה ואמר שהוא אדם
אׁשית ּגֹויִ ם עֲמָּ לֵּק וְּ אַ ח ֲִריתֹו עֲדֵּ י אֹ בֵּ ד .ר"ל אחרית וסוף התיבות הללו הוא גדול ,שהרי עמלק ר"ת עמרם משה לוי קהת ,השיבו לו (במדבר כד) ֵּר ִ
'מיתה' .וזה הסוד שאנו מזכירים זכות אב ות ומבקשים הגאולה ,מוכרחים אנו להזכירם שלא כסדר .שאם אני אומר בתחלה אברהם אזי אין לו
1
זכות אב כלל ,שאביו היה תרח .ואם אני אומר בתחלה יצחק אין לו רק זכות אב אחד ,ואנו מזכירים ברית אבות ,אבל יעקב יש לו ברית וזכות
אבות( .דרך משה בשם האריז"ל)
טעם נוסף – לפי שסופי תיבות של ג' האבות אברהם יצחק ויעקב הוא במ"ק והוא בא"ת ב"ש שד"י ,לכך נאמרו אבות אחורנית בתורה כסדר
שם זה( .רוקח פרשת לך לך) (טעמי המנהגים)
למה היפך האבות כאן – אברהם ויעקב פניהם דומים לכך נאמר ליעקב (בראשית כח) אֲ נִ י יְּ -הֹ וָּה אֹ-להֵּ י אַ ְּב ָּרהָּ ם אָּ ִביָך ֵּואֹ-להֵּ י יִ ְּצחָּ ק ולא נאמר
אלוקי יצחק אביך ,לכך סמך זכירה אצל יעקב ואברהםַ ,יעֲקֹ ב אֲׁשֶ ר פָּ דָּ ה אֶ ת אַ ְּב ָּרהָּ ם (ישעיה כט) .אברהם ויעקב קיימו המצוות בארץ ובחוצה
לארץ ובדרכים לכך נאמר בהם :זכירה ,עבדי ,אהבה ,וכן א-ל שדי ,אבל יצחק לא יצא חוץ לארץ .ומעלין בקודש ולא מורידין לפי שרצה לומר
ָּארָך לכך (איכה א) הָּ יּו צָּ ֶריהָּ לְּ ר ֹאׁש( .הרוקח) לעשיו הוֵּה גְּ ִביר לְּ אַ חֶ יָך וראש ליעקב ולפי שאמר ּופָּ ַרקְּ תָּ עֻלֹו מֵּ עַ ל צַ ּו ֶ
יתי ַיעֲקוב – הוא נמשך למעלה ופירוש וְּ ָּזכ ְַּר ִתי אֶ ת ְּב ִרי ִתי ברית ַיעֲקוב ,והטעם שהזכירו תחלה בעבור שכל שנותיו בברית( .א"ע) וְּ ָּז ַכ ְּר ִתי אֶ ת ְּב ִר ִ
ש ִביעִ י ְּבאֶ חָּ ד לַחֹ דֶ ׁש ִמקְּ ָּרא קֹ דֶ ׁש יִ ְּהיֶה ָּלכֶם כׇל ְּמלֶאכֶת עֲבֹ דָּ ה ל ֹא תַ עֲשּו יֹום ְּתרּועָּ ה יִ ְּהיֶה ָּלכֶם( .במדבר כט א) ּובַ חֹ דֶ ׁש הַ ְּ
יס ָּרא' .מָ ר סָ בַ ר גַּנֹוחֵ י ַגּנַח. יס ָראְּ ' :בעַ ד הַ חַ לֹון נִ ְּׁשקְּ פָּ ה ו ְַּתיַבֵּ ב אֵּ ם ִס ְּ יֹום ְּתרּועָּ ה יִ ְּהיֶה ָּלכֶם ְ -מתַ ְרגְ ִּמינַן' :יֹום יַּבָ בָ א יְ הֵ א לְ כֹון'ּ .וכְ ִּתיב ּבְ ִּאימֵ יּה דְ ִּס ְ
ּומָ ר סָ בַ ר יַלֹולֵי ַילֵיל( .ר"ה לג):
כתב הרמב"ם ְּ -תרּועָּ ה זו האמורה בתורה נסתפק לנו בה ספק לפי אורך השנים ורוב הגלות ואין אנו יודעין היאך היא .אם היא היללה שמייללין
הנשים ביניהן בעת שמייבבין .או האנחה כדרך שיאנח האדם פעם אחר פעם כשידאג לבו מדבר גדול .או שניהם כאחד האנחה והיללה שדרכה
לבא אחריה הן הנקראין תרועה .שכך דרך הדואג מתאנח תחלה ואחר כך מילל .לכך אנו עושין הכל( .הלכות שופר פ"ג ה"ב)
שאלה – מה הטעם שתרועת ראש השנה היא יללה או גניחה ,והרי בתהלים (צח) נאמר בַ חֲצֹ ְּצרֹות וְּ קֹול ׁשֹופָּ ר הָּ ִריעּו לִ פְּ נֵּי הַ מֶ לְֶך יְּ -הֹ וָּה .וכי
פרושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה' .מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת.
ּובקֹול ׁשֹופָּ ר .ובמדרש (שהש"ר א ד) מצינו עשָ ָרה תשובה – מצינו שתרועה הוא לשון שמחה דכתיב (ש"ב ו) מַ עֲלִ ים אֶ ת אֲ רֹון יְּ -הֹ וָּה ִב ְּתרּועָּה ְּ
לְ שֹונֹות שֶ ל ִּש ְמחָ ה -גִּ ילָהִּ ,שישָ הִּ ,ש ְמחָ הִּ ,רּנָה ,פִּ צְ חָ ה ,צָ ֳהלָה ,עלָצָ ה ,עֶלְ זָה ,חֶ דְ וָהְּ ,תרּועָּ ה .הרי תרועה היא אחת מעשר לשונות של שמחה.
ּותרּועָּה ְּבעֵּ ת צׇ ה ֳָּריִ ם ,ומכאן לתרועת ראש השנה שהיא סימן ליום הדין המבשר מה ואולם תרועה משמשת גם לצער כמו (ירמיה כ) זְּעָּ קָּ ה בַ בֹ קֶ ר ְּ
יהיה בשנה הקרובה ורק איננו יודעים האם הבשורה היא של ששון או צער.
ועוד אפשר שתרועת תר"ת היא קול שמחה ותרועת תש"ת היא קול של צער ,והספק הוא איזו מהן היא עיקרו של יום ,שהרי אונקלוס תרגם
יס ָּרא כמו שהביאו בגמרא ,ואמו של סיסרא גם בכתה וגם צהלה שהרי תחילה אמרה מַ דּועַ בֹ ׁשֵּ ׁש ִרכְּ בֹו לָּבֹוא ְּתרּועָּ ה 'יַּבָ בָ א' וכתיב ו ְַּתיַבֵּ ב אֵּ ם ִס ְּ
יס ָּרא .ולכן גם תוקעים תש"ת לפני תר"ת ותוקעים מַ דּועַ אֶ חרּו פַ עֲמֵּ י מַ ְּרכְּ בֹותָּ יו ואחר כך אמרה ֲהל ֹא יִ ְּמ ְּצאּו יְּ חַ לְּ קּו ׁשָּ לָּל וגו' ְּׁשלַל ְּצבָּ עִ ים לְּ ִס ְּ
הל ֹא יִ ְּמ ְּצאּו( .קונטרס חיבה יתירה – שמות לב יז) תשר"ת ולא תרש"ת ,כי אם סיסרא הקדימה מַ דּועַ בֹ ׁשֵּ ׁש לֲ -
ִד ְּרׁשּו יְּ -הֹ וָּה ְּב ִהמָּ ְּצאֹו קְּ ָּראֻ הּו ִב ְּהיֹותֹו קָּ רֹוב( .ישעיה נה ו)
פּורים .וַיְּ ִהי ַכעֲשֶ ֶרת הַ ּי ִָּמים וַּיִ ּגֹ ף יְּ -הֹ וָּה הָ תָ ם ּבְ יָחִּ יד ,הָ כָא ּבְ צִּ ּבּורּ .בְ יָחִּ יד ,אֵ ימַ ת? אָ מַ ר ַרּבָ ה ּבַ ר אבּוּה :אֵ לּו עשָ ָרה י ִָּמים שֶ ּבֵ ין ר ֹאש הַ ּׁשָ נָה לְ יֹום הַ כִּ ִּ
אֶ ת נָּבָּ ל ַוּיָּמֹ ת (ש"א כה) — עשָ ָרה י ִָּמים מַ אי עבִּ ְידתַ יְ יהּו? אָ מַ ר ַרב יְ הּודָ ה אָ מַ ר ַרב :כְ ֶנגֶד עֶשֶ ר לְ גִּ ימֹות שֶ ּנָתַ ן נָבָ ל לְ עַבְ דֵ י דָ וִּ ד .אָ מַ ר ַרב נַחְ מָ ן אָ מַ ר
פּורים( .ר"ה יח). ַרּבָ ה ּבַ ר אבּוּה :אֵ לּו עשָ ָרה י ִָּמים שֶ ּבֵ ין ר ֹאש הַ ּׁשָ נָה לְ יֹום הַ כִּ ִּ
ודייק דכתיב הַ ּי ִָּמים בה' הידיעה ר"ל ימים הידועים ומיודעים אף ליחיד לעשות תשובה( .חידושי אגדות)
כתב הרמב"ם -אע"פ שהתשובה והצעקה יפה לעולם ,בעשרה הימים שבין ראש השנה ויום הכפורים היא יפה ביותר ומתקבלת היא מיד ,שנאמר:
ִד ְּרׁשּו יְּ -הֹ וָּה ְּב ִהמָּ ְּצאֹו .במה דברים אמורים? ביחיד .אבל ציבור ,כל זמן שעושים תשובה וצועקין בלב שלם הם נענין ,שנאמר( :דברים ד) ַכי-הֹ וָּה
אֹ-להֵּ ינּו ְּבכׇל קׇ ְּראֵּ נּו אֵּ לָּיו( .הל' תשובה פ"ב ה"ו)
וְּ עַ תָּ ה לְּ כָּה ּנָּא אָּ ָּרה לִ י אֶ ת הָּ עָּ ם הַ זֶה (במדבר כב ו)
איתא בספר 'מגלה עמוקות' דמעשה של בלעם היה בסוף חודש אלול ,ע"כ אמרו נמתין עד יום א' של ר"ה שאז נידונין ישראל כדאיתא (ר"ה ט"ז).
ואז יש גם לשטן רשות לקטרג ורצה לקלל ,ולזה אמר אָּ ָּרה לִ י ,אָּ ָּרה ר"ת א' ר"ה ,אבל כשראה בלעם שישראל תוקעים בשופר בר"ה וא"כ אין
ּותרּועַ ת מֶ לְֶך בֹו ,ואז אמר להם לִ ינּו פֹ ה הַ לַיְּ לָּה ודחה אותם מיום ליום עד יוהכ"פ ,וע"ז אמרו (ברכות ז .ע"ז ד ):אָ מַ ר לשטן רשות לקטרג ,ע"כ אמר ְּ
יתי עִּ מָ כֶם שֶ ל ֹא ָכע ְַס ִּתי ּבִּ ימֵ י ּבִּ לְ ָעם הָ ָרשָ עְ ,מלַמֵ ד שֶ כָל אֹותָ ן הַ ּי ִָּמים ל ֹא ָז ַעם .היינו כל אותן לָהֶ ן הַ קָ דֹוש ּבָ רּוְך הּוא לְ יִּ ְש ָראֵ ל ע ִַּמי ְדעּו כַמָ ה צְ דָ קֹות ע ִָּש ִּ
עשרת הימים שבין ר"ה ליוהכ"פ ,לכן נקבעו ימים אלו לימי תשובה בגלל שהמתינו עד יוהכ"פ ואז אין רשות לשטן לקטרג ,ולכן באמת היה צריך
לברך אותם ,וכשראו זקני מואב ומדין כך הלכו להם( .תפארת יונתן)
אָּ מַ ר ַר ִבי אֲ בָּ הּו :לָּמָּ ה תֹוקְּ עִ ין ְּבׁשֹופָּ ר ׁשֶ ל אַ יִ ל ? אָ מַ ר הַ קָ דֹוש ּבָ רּוְך הּואִּ :תקְ עּו לְ ָפנַי ּבְ שֹופָר שֶ ל אַ ִּיל ,כְ דֵ י שֶ אֶ זְכֹור ָלכֶם עקֵ ידַ ת יִּצְ חָ ק ּבֶ ן אַ בְ ָרהָ ם,
ּומַ עלֶה אנִּ י עלֵיכֶם כְ ִּאילּו עקַ ְדתֶ ם עַצְ ְמכֶם לְ ָפנַי( .ר"ה טז).
אע"פ שכל השופרות כשרים בראש השנה חוץ מקרן פרה כמו שיתבאר ,עיקר המצוה ומובחר שבה לתקוע בשופר של איל כדי שיתעוררו
מתוכו לעקידת יצחק ויבחינו גבול אהבה ויראה עד הי כן הוא מגיע ומתוך כך מעלה עליהם הקב"ה כאלו הם בעצמם נעקדו כמוהו לפי שמחשבה
טובה הקב"ה מצרפה למעשה( .מאירי שם)
ַרּבִּ י יְ הּודָ ה אֹומֵ רּ :בְ ר ֹאש הַ ּׁשָ נָה תֹוקְ עִּ ין ּבְ שֶ ל ְזכ ִָּריםּ ,ובְ יֹובֵ ל ּבְ שֶ ל יְ עֵלִּ ים( .משנה ר"ה ג ה)
דסבירא ליה כמה דכייף איניש דעתיה שיהיו פניו כבושין לארץ טפי עדיף .ויובלות שהן לקרות דרור פשוטים עדיף לסימנא דחירות( .תוס' יו"ט)
פניו כבושים לארץ טפי עדיף -הלכך ,בראש השנה דלתפילה ,ולהזכיר עקידת יצחק בא – בעינן כפופין .הרי מפורש דהוא של איל ,כיון שבא
להזכיר עקידת יצחק .וזה שאומר רק כפופין – משום דשל אילים הוויין רק כפופים על פי הרוב( .ערוך השולחן או"ח תקפו)
ׁשנֵּי ְּבנֵּי עֵּ לִ י חׇ פְּ נִ י ּופִ נְּ חָּ ס כֹ הֲנִ ים לַי-הֹ וָּה(.ש"א ג)
הפטרה א' דר"ה וְ ָעלָה הָ ִּאיש הַ הּוא מֵ עִּ ירֹו ִּמּי ִָּמים י ִָּמימָ ה לְ הִּ ְשתַ חוֹ ת וְ לִּ זְּבֹ חַ לַי-הֹ וָה צְ בָ אֹות ּבְ ִּשֹלה וְּ ׁשָּ ם ְּ
שאלה – למה הקדים פסוק זה כאן והלא בני עלי לא הוזכרו כלל בפרשה זו והו"ל 'וְ שָ ם עֵלִּ י הַ כֹ הֵ ן יֹושֵ ב' שזה נוגע לפרשה.
תשובה – אמרו רז"ל (ירושלמי ברכות ט) שֶ הָ יָה אֶ לְ קָ נָה מַ ְד ִּריְך אֶ ת י ְִּש ָראֵ ל לְ פַעמֵ י ְרגָלִּ ים( .ילקו"ש ש"א רמז עז) ּבְ דֶ ֶרְך שֶ הָ יָה עֹולֶה ּבְ שָ נָה זֹו ,ל ֹא הָ יָה
עֹולֶה ּבְ שָ נָה אַ חֶ ֶרת ,כְ דֵ י לְ הַ ְש ִּמי ַע יִּ ְש ָראֵ ל וְ יַעשּו כְ מֹותֹו .וכדי שלא תתמה איך לא עלו ישראל לרגל שהוא מצות עשה דאורייתא לזה בא הכתוב
ׁשנֵּי ְּבנֵּי עֵּ לִ י חׇ פְּ נִ י ּופִ נְּ חָּ ס וכיון שהם לא התנהגו כראוי השניאו את העליה לרגל על ההמון לזה הוצרך אלקנה להעלותן( .טעמא דקרא) לתרץ וְּ ׁשָּ ם ְּ
ׁשנֵּיהֶ ם י ְַּחדָּ ו( .בראשית כב ח) ֹלהים יִ ְּראֶ ה לֹו הַ שֶ ה לְּ עֹ לָּה ְּבנִ י ַוּיֵּלְּ כּו ְּ קריאה ליום ב' דר"ה ַוּי ֹאמֶ ר אַ ְּב ָּרהָּ ם אִ -
ֹלהים יִ ְּראֶ ה לֹו הַ שֶ ה ֹלהים יִ ְּראֶ ה לֹו הַ שֶ ה לְּ ֹעלָּה ְּבנִ י ,כלומר שיהיה גופו כְ שֶ ה כצאן לְ ִּטבְ חָ ה לקרבן .ומה שפרש"י אִ - על זה התפלל אברהם אִ -
ואם לאו לְּ עֹ לָּה ְּבנִ י ,כן היתה כוונת אברהם שיבין יצחק כך כדי שלא להבהילו בפעם אחת בפתע פתאום ,רק בהדרגה יגיד לו .אבל תוכן הענין של
אברהם היה דרך תפילה שיהיה כצאן לְ ִּטבְ חָ ה .והקב"ה שמע תפילתם ,כי באמת נתדבקה נשמת יצחק למעלה ונשארה דבוקה ,ורוח אַ חֵ ר ממרום
תֹוׁשיעַ יְּ -הֹ וָּה (תהלים לו) ,כי הגוף שלו נשאר ,והזמין הקב"ה אַ יִּ ל ,והוא ממש תחת יצחק(.אוצרות השל"ה) ּובהֵּ מָּ ה ִ ֵיע ֶָרה עליו ,ונוסף על זה נתקיים בו אָּ דָּ ם ְּ
ֹלהים וַּיִ בֶ ן ׁשָּ ם אַ ְּב ָּרהָּ ם אֶ ת הַ ִמזְּבֵּ חַ ַו ַּיעֲרְֹך אֶ ת הָּ עֵּ ִצים ַו ַּיעֲקֹ ד אֶ ת יִ ְּצחָּ ק ְּבנֹו ַוּיָּשֶ ם אֹ תֹו קריאה ליום ב' דר"ה ַוּיָּבֹ אּו אֶ ל הַ מָּ קֹום אֲ ׁשֶ ר אָּ מַ ר לֹו הָּ אִ -
עַ ל הַ ִמזְּבֵּ חַ ִממַ עַ ל לָּעֵּ ִצים( .בראשית כב ט)
ׁש ִחין ָּרע ִמכַף ַרגְּ לֹו עד וְּ עַ ד קׇ ְּדקֳ דֹו .אברם ר"ת ִאּיֹוב ִב ְשחִּ ין ָּרע ִמכַף( .לקוטי תורה) כתיב (איוב ב ז) ַוּיֵּצֵּ א הַ שָּ טָּ ן מֵּ אֵּ ת פְּ נֵּי יְּ -הֹ וָּה ַוּיְַך אֶ ת ִאּיֹוב ִב ְּ
הנה אמרו רז"ל כי זה היה בשעת העקידה של יצחק שטרד הקב"ה את השטן שלא יקטרג על אברהם וימות יצחק נתן לו את איוב לְ מָ ֵרק עוונו לכן
ר"ת אברם כי היה תמורת אברהם.
רמז לדבר ַ -וּיַע ֹקד אֶ ת יִ צְ חָ ק ְּבנֹו ר"ת איוב .רמז דבשעת העקידה נמסר איוב לידון שלא יקטרג על אברהם( .נחל קדומים)
הניסיונות שנתנסה אברהם אע"ה היו לְ מָ ֵרק עוונות תרח ואמרו רז"ל שהיה לו להביא עוד ניסיונות על אברהם וסבל ייסורים איוב כי בא תרח
בגלגול איוב והיה לו לקבל ייסורים גדולים לכפר עוונותיו .ורמז ִב ְּׁש ִחין ָּרע בגימטריא 'הוא היה תרח' .)640( .לכך כשעקד אברהם אע"ה את
יצחק אע"ה ונשלמו עשר ניסיונות שם רמז ַוּיַע ֹקד אֶ ת יִ צְ חָ ק ְּבנֹו ר"ת איוב כי עתה ניצול אברהם ונשלמו הניסיונות כי כבר בא תרח בגלגול איוב
והוא יסבול .ועוד רמז ַו ַּיעֲקֹ ד אֶ ת יִ ְּצחָּ ק גימטריא תרח ( 806עם הכולל) כלומר עד העקידה סבל אברהם בעד אביו ואחר זה בא תרח עצמו( .חומת אנך)
שבעים פנים לתורה ,לעיתים תהיה יותר מתשובה אחת
התשובות אינם להלכה למעשה ,הערות והארות יתקבלו בברכה
לעילוי נשמת הרב חפץ בן אסתר זצ"ל
לקבלת העלון במייל ניתן לפנות לכתובת ramnadlan018@gmail.com
