דברי תורה - המכון התורני · Divrei Torah - Hamachon Hatorani — ראש השנה (2026-09-07)

ניתן לקבל את העלון כל שבוע
במייל0527615936b@gmail.com :
להערות והארותyoelf@asiatec.co.il :
דברי תורה
שירותי הקלדה ועימוד ב'מכון התורני'
רחוב האומן 27ירושלים0533194867 :
יעקובי שליט"א וצוות המכון התורני המכון התורנינעם
ירושלים ראש השנה -תשפ"ז | גליון | 202שע"י
הפקה ועריכה :הרב
כל דבר שבא פתאום מכביד מאד על האדם ,אבל הידיעה במה אתה מקיים אני לדודי?
וההכנה מקיל הענין ,וצריך האדם להכיר החסד הגדול ,מה
בחודש אלול אנו אומרים "אני לדודי ודודי לי" ,וזה דבר
שנקבע ימי הכנה לתשובה כל חודש אלול ,ומצינו שבחינת
באמת גדול "דודי לי .וצריך כל אחד לשאול את עצמו ,במה
פתאום הוא היפוך החסד ,והקב"ה נוהג במידה זו כשבא
הוא מקיים "אני לדודי"? צריך שיהיה "אני לדודי" באיזה
תאם אל ׁ
משה לענוש את האדם ,כמו שכתוב "ויאמר ה' ּ פ
דבר ,זה לא סתם אמירה שאומרים "אני לדודי" ,צריך
ואל
מרים )במדבר יב ,ד( ,ופירש רש"י ,נגלה עליהם אהרן
ואל
שיהיה קבלה בעבודת ה' ,שבזה מקיים "אני לדודי" ,אם
פתאום והן טמאים ,והם צועקין מים מים ,עי"ש .לכן על
הוא לא מקיים "אני לדודי" ,הרי שהוא עושה להיפך .על כן
האדם להכיר טובה שלא בא יום הדין פתאום ,כדי שיעשה
צריך כל יום ויום לחשוב במה אני מקיים "אני לדודי"?!
הכנה ויהא בו כוח לקבל יום הדין.
סתם להגיד "אני לדודי" ,על מי אתה משקר?!
ומובן מזה ,אם האדם אינו מרגיש טובה זו ,ועוד נדמה לו
אם זה להיזהר מלהקפיד ,או להתווכח בביתו ,או להעיר
שמכבידין עליו מה שמעוררין אותו חודש ימים קודם יום
הערות בביתו ,יש אחד כל דבר מעיר הערות ,זה לא גמרא...
הדין אודות תשובה ,כמה יש בזה מן הסכלות ,כי לפי דעתו
בבית אל תעשה פלפולים ...אם רגיל להעיר מאה הערות,
מתי הוא רוצה שיתחיל לחשוב אודות תשובה כשיבוא אליו
יעיר תשעים ...כל אחד יודע בעיותיו ומה שצריך תיקון,
יום הדין פתאום! הלא אז יהיה לו כמה פעמים יותר קשה,
ובעיקר בתוך ביתו ,לכבד את אשתו יותר מגופו )יבמות סב ,ב(,
כי מי יכול לקבל יום הדין הגדול והנורא פתאום? הלא אז
שכל אלו דברים מצויים יום יום אצל בני אדם ,ועל כן דווקא
יצעק מים מים! ואין מושיע ,ויותר יש לחוש שלא יצעק כלל
בזה יקבל על עצמו איזה קבלה כדי לקיים "אני לדודי".
כי לבו יהיה מטומטם מהבלי הזמן ,סגור ומסוגר בכבלי
יקבל על עצמו אפילו "דיבור" אחד שלא לדבר ,גם זה "אני
ברזל ולא ידע מה לעשות.
לדודי" .אפילו פעם אחת לא לכעוס ,גם זה "אני לדודי".
ועל כן מצינו שאמרו חז"ל בראש השנה ,כל באי עולם
וכן יקבל על עצמו איזה קבלה בעניינים של בין אדם
עוברים לפני כבני מרון ,כבני אימרנא ,כי טבע בעלי חיים
לחבירו ,להעביר על מידותיו ,אפילו קצת להעביר על
שאין להם הרגש לעשות הכנה למחר ,והקב"ה חנן את
מידותיו ,גם זה נחשב אני לדודי ,אפילו דיבור אחד שלא
האדם דעה בינה והשכל שיכיר צורך ההכנה ,והאדם צריך
לדבר.
לעבוד את ה' ביתרון שנתן לו על הבהמה ,ויש לו הכרה
בצורך ההכנה להכין את עצמו ליום הדין ,ועל כן אלו וכן יקבל על עצמו חיזוק בתלמוד תורה' ,תלמוד תורה כנגד
אנשים שמתנהגים כבהמה שאינם עושים שום הכנה ,עליהם כולם' )פאה רפ"א(.
אמרו חז־"ל שבאים ליום הדין כבני אומרנא ,בלי הרגש של
הכנה כלל.
אמנם יש אנשים שמרגישים היטב חסדי ה' שכנשר יעיר קנו, חסד ההכנה לדין
ועושים הכנה גדולה קודם יום הדין ,וע"ז אמרו חז"ל יק חה ּו
יאה ּו נפיו ּ
יפרש ּכ
ירחף ׂ
זליו
יעיר קנּ וֹ על גּ וֹ
נשר "כ ׁ
ּ
כחיילות של בית דוד ,שכל עבודת החיילות לעשות בכל יום אברתוֹ " )דברים לב ,יא( .פירש רש"י" ,כנשר יעיר קינו", על
הכנה להיות מלומדי מלחמה ,למען לגשת אל שדה הקרב נהגם ברחמים ובחמלה ,כנשר הזה רחמני על בניו ואינו
באומץ הלב וברוח הנצחון ,כן אלו העובדים שעוסקים נכנס לקינו פתאום עד שהוא מקשקש ומטרף על בניו
בהכנה אל התשובה כל הצורך ,באים ליום הדין באומץ הלב ש ּיעוֹ ר ּו בניו
בכנפיו ,בין אילן לאילן בין שוכה לחברתה ,כדי ׁ
מחמת הכנתם הטובה ,ולפי מה שכתב הגר"א ז"ל על ויהא בהם כוח לקבלו'.
המשנה לפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון ,על המצוה אף הקב"ה דרך חסד כזה נמצא ג"כ בענין יום הדין ,שלא
שהיה יכול לעשות בעת שעשה העבירה. בא הקב"ה לדון את האדם פתאום ,אלא מודיע קודם ומכריז
ולפי זה תסמר שערות הראש ,כיון שע"י הכנה לתשובה שבקרוב יבוא יום הדין ,כדי שיכין האדם את עצמו לתקן כל
יכול האדם להגיע למדרגה גבוהה יותר בענין יום הכפורים, מה דאפשר .וזה ענין תקיעת שופר בימי אלול ,שהעיר רוח
דקיי"ל דעם תשובה מכפר גם על חמורות ,ובלא תשובה גם האדם כמאמר 'עורו ישנים משנתכם' ,וצריך האדם להרגיש
על קלות אינו מכפר ,א"כ כמה גדול החשבון בשעה שיכול מצות תקיעת שופר לחסד ,כמו חסדי הנשר אשר יעיר את
לבוא ע"י הכנה טובה ליום הכפורים כחיילות של ב"ד, קינו ,וכל תקיעה ותרועה הוא כמו קשקוש הנשר בין אילן
ולזכות לחיים נצחיים ולהיות אהוב למקום ,וכל זדונותיו לאילן.
ןוילג | ז"פשת -הנשה שאר "הרות ירבד"בד"" []1
"ועוד יש ענין גדול בזה ,אשר באמת אפילו ענין וידוי הפה יתהפכו לו לזכיות ,וגם להציל עצמו קצת מבחינת העונש,
לבד הוא רב וגדול למאוד .והוא ,כי כבר ימצא איש אשר אין לערוך הצלחה זו.
המים הזידונים עברו ראשו ,וגברה התאוה עליו למאוד ואם חלילה לא יעשה הכנה ויבוא פתאום ליום הדין בלי
והשמן לבבו ,ואי אפשר לו בשום ענין לשבור את לבבו רגש בלי תשובה ,גם מבחינת קלות של חלקי התשובה ,הרי
הרע ,להתחרט בלב שלם על פשעיו אשר פשע נגד ה' .כי יכול חלילה להיות מסוגי כבני אימרנא ,כבהמה ממש שאין
כבר לבב אבן לו ,ואין דרך להטותה בשום פנים .הרי דיברה לה הרגש לעשות הכנה להצלתה ,א"כ חל עליו ח"ו דין
התורה כנגד יצה"ר ,כי א-ל רחום ה' ,אשר לרוב טובו וחסדו וחשבון שהיה יכול להיות כחיילות של בית דוד ,ויכול
אין קץ ותכלה וסוף ,ורוצה לבל ידח ממנו נדח ,ולכן ציוה להיות העונש על החשבון ,כמו על הדין ,היינו עונש על
עליו במצות עשה להתודות על חטאתו אשר עשה .כלומר, העדר הכנה לתשובה כמו על כל עונותיו ,כיון שהחשבון
הגם אשר אין לו שלטון וממשלה על חוזק לבבו להטותה הוא לפי כמות הדין.
באמת ,עכ"פ עם כל זה ,כאשר יעבור על נפשו רוח טהרה וא"כ במקום שדנין על כל עונותיו ,והיה בידו לעשות הכנה
מה' ,תיכף יעשה את אשר ביכולתו לעשות ,והוא לכוף את לתשובה כדי שישוב תשובה שלמה בשעת הדין ,ולזכות
גופו ורוח אמרי פיו להתודות על חטאיו לפני ה'. להצלחה נצחית ולא עשה ,א"כ נתעורר אז יום החשבון מצד
ובזה אשר יתחיל בשום ענין מה לכוף ולהתיש כח יצרו מה שלא העיר את רוחו לשוב לה' מכל הקלות והחמורות
הרע ,עכ"פ לתשובת הפה ,וגם לקיים רצונו יתברך אשר שעשה כל הימים ,נמצא שהעונש על החשבון ,הוא כנגד כל
ציונו על ככה ,הרי אף אם אין לבבו שלם עמו ,מכל מקום עונותיו של כל ימי חייו וזה מבהיל מאד.
הרי כבר נקודת רצונו האמיתי היא לתשובה ,אלא דאריה ונמצא שיש חילוק גדול בין דין על עבירה פרטית ,לבין דין
הוא דרביע עליה ,אשר אי אפשר לו לשבור את לב האבן על העדר התשובה שהוא מחוייב ביוה"כ ,ובכלל זה ההכנה
החזק ,והרי הוא כמו אנוס מן חוזק כבד לבבו .אבל באמת ליום הדין ,כי אין תשובה בלא הכנה ,והחילוק הוא בחשבון,
אמיתת רצונו היא לתשובה .והרי זאת וידוי פה כבר היא אם הדין הוא על עבירה פרטית אז החשבון בא על מצוה
תשובה בפה וברצון ,ולכן אך הוידוי לבד לתשובה יחשב. פרטית ,אבל אם הדין הוא על העדר התשובה ,א"כ החשבון
וזו היא גודל חכמת אמרם 'אדם שיש בו עבירה ומתודה ג"כ על הצלחה הנצחית שהיה יכול להשיג ע"י התשובה,
ואינו חוזר בו .למה הוא דומה לטובל ושרץ בידו' .ולכאורה א"כ שקול העונש של החשבון כמו כל עונותיו ,וזהו מבהיל
דבריהם תמוהים מאוד ,האיך שייך לומר ל'טובל' ,כיון מאד ,ומובן לפי"ז החסד הגדול של הקב"ה אשר "כנשר
שתוקף שרירות לבבו הרע עודנו מחזיק בטומאתו ואינו יעיר קנו" ,שלא בא יום הדין פתאום אלא הכריז מקודם ע"י
מתחרט על תאותו הרע שעשה ,וכי וידוי כזה היא טבילה, השופר ,לעורר האדם על ההכנה הגדולה להצלחה שיכול
אדרבה ,היא חציפות ועזות .אבל באמת הדבר אינו כן ,אלא להשיג ע"י התשובה.
כמו שבארנו ,והוא בזה שהתעורר לבבו על נקודה קטנה, תנו רבנן כתב אות אחת גדולה ויש במקומה לכתוב שתים
להתודות לפני ה' ,לאמר 'חטאתי עויתי פשעתי נגד רצונך', פטור ,מחק אות גדולה ויש במקומה לכתוב שתים חייב,
ואף שהיא בפה לבד ,ותוקף לבבו הרע בל עמו כלל ,לשום אמר רבי מנחם בר יוסי ,וזה חומר במוחק מבכותב )שבת עה(,
חרטה ,מכל מקום ,כבר יש כאן נקודת רצון בענין מה ,וגם ופי' מוהרש"ז זצ"ל ,שרבי מנחם בר יוסי קמ"ל מעלת הכנה,
באמת נקודת רצונו האמיתי להיות מישראל ולעשות רצון כי המוחק אות גדולה ועושה בזה מקום לכתוב שתים ,הרי
ה' ,כי אם תוקף תאותו הוא דאנסי ליה ,ולפיכך גם זאת עשה הכנה לכתוב שתים הלכך חייב ,ומובן מזה שהכל תלוי
נחשב לתשובה ממש' ,עכ"ל ה'יד הקטנה' .ויש בדבריו בהכנת המחיקה.
חיזוק גדול לקטני הדעת שכמונו) .דברות צבי(
והנה חלקי התשובה שתים המה ,אחד מחיקת החטא ,כמו
שאנו מתפללים "מחוק ברחמיך כל שטרי חובותינו",
והחלק השני כתיבת הזכותים ,כמ"ש "כתבנו בספר זכיות",
אהיכם וגו' נצּ ִבים ַהיּ וֹ ם ּ כ ְלּ ֶכם ִ ְ ֵ
לפני ה' ֱ ֵ ֶ "אתם ִ ָ
ַ ֶּ
והזכות היותר גדול הוא הקבלה על להבא לעמוד על גדרי
מימי."
ש ֵאב ֵ ֶ עציַ עד ׁ ֹ מחטב ֵ ֶ
ֵ ֵֹ התורה ,ולכן הכל תלוי בכמות המחיקה ,כי כל מה שהאדם
וקשה ,מאי האי דקאמר קרא "מחוטב עציך עד שואב מוחק מדמיונו חמדת הבלי הזמן ,כן לעומת זה יכול לכתוב
מימיך" ,ולכאורה הכי הוה ליה למימר' :מן הכהן הגדול עד על לוח לבו קבלת דברי תורה בשלמות.
שואב מימיך' ,דהיינו מן האדם החשוב בישראל עד האדם ולפי שאי אפשר לכתוב טרם שימחוק ,על כן נחוץ לזה
הפשוט שבהם ,דבזה כולל את כולם ,מה שאין החוטב עצים שלושים יום קודם יום הדין ,כדי שבכל יום ימחוק מעט
והשואב מים שניהם שווים זה לזה במדרגתם הנמוכה. מהבלי הזמן שהיה שקוע בו כל השנה ,וזהו החסד הגדול
ונבוא אל המכוון ,בהקדם מה שכתב הר"ן ז"ל בדרשותיו של הקב"ה אשר "כנשר יעיר קינו" ,כי המלאכה מרובה,
)סוף דרוש העשירי( בענין מצות תשובה ,והלא כה דבריו' :כל מלאכת המחיקה את העבר ,ומלאכת הכתיבה על העתיד) .חיי
אחד ואחד יודע נגעי לבבו ,וכל אחד ישוב מחטאו הידוע המוסר ה"ג דף ע"א(.
לו ,ואם ישלים חק תשובתו הנה טוב מאד ,אמנם אף אם לא
יספיק להשלים תשובתו ולהוציאה מן הכח אל הפועל ,רק
שיחשוב לעשות תשובה ,הרי הקל בזה מחטאתו ויקל בזה דברי 'יד הקטנה' במעלת הוידוי
קצת בענשו; שאפילו מי שמשים אל לבו לשוב בתשובה כתב בספר "יד הקטנה" )"מנחת עני" ריש הלכות תשובה( ,וז"ל:
ןוילג | ז"פשת -הנשה שאר "הרות ירבד"בד"" []2
אומרים אנוס הוא ,אלא למי שנלחץ ונדחק לעשות דבר מיקל עונשו' ,עכ"ד .ובהמשך דבריו שם ,מאריך הר"ן
שאינו מחוייב בו מן התורה לעשותו ,כגון מי שהוכה עד להוכיח דבר זה מן התורה ,שאפילו כשיתעורר האדם וירצה
שמכר או עד שנתן ,אבל מי שתקפו יצרו הרע לבטל מצוה לשוב ,גם כן נחשב הדבר בעיני השי"ת ,עיי"ש.
או לעשות עבירה והוכה עד שעשה דבר שחייב לעשותו או והמביט ז"ל בספרו "בית אלוהים" )שער התשובה פי"ב( ,מביא
עד שנתרחק מדבר שאסור לעשותו ,אין זה אנוס ממנו ,אלא דברי הר"ן ז"ל אלו ,ולפי זה הוא מסיק' :כי מצות התשובה
הוא אנס עצמו בדעתו הרע ]כלומר ,הרי אין זה אנוס לקיים שהיא החרטה ועזיבת החטא אינה כשאר המצות שהעושה
רצון הבורא ,כי באמת כיון שהוא רוצה להיות יהודי הרי חלק מן המצוה אין לו חלק שכר המצוה ,כגון מצות ציצית
נקודת אמיתת רצונו היא לקיים רצון הבורא ,אלא אדרבא, שהיא בד' כנפות ,הרי העושה ציצית בג' כנפות לבד ,אינו
שהוא אנוס מן דעתו הרעה ותוקף יצרו הגדול שלא לקיים[, מקיים ג' חלקי המצוה ,שהרי ד' ציציות מעכבין זה את זה,
לפיכך זה שאינו רוצה לגרש ,מאחר שהוא רוצה להיות והרי הוא כאילו לא עשה שום דבר ,אולם התשובה גם אם
מישראל ורוצה הוא לעשות כל המצוות ולהתרחק מן אינה שלימה עד שתהיה בחרטה לשעבר ועזיבת החטא
העבירות ,ואלא שיצרו הרע הוא שתקפו ,אזי כיון שהוכה לעתיד ,עם כל זה החרטה לבד בלי עזיבת החטא מועיל
עד שתשש יצרו ואמר רוצה אני ,כבר גרש לרצונו' ,עד כאן קצת ,וכן עזיבת החטא בלי חרטה וכו' ,ואפילו בהשבת
לשון רבינו שם'. האדם אל לבו לשוב ,בלי קיום שום חלק מב' חלקי התשובה
'ובא וראה עומק חכמת לשון הזהב של חז"ל שאמרו 'כופין ההכרחיים ,מיקל האדם מענשו' ,עכ"ד .ונמצינו למדים
אותו עד שיאמר רוצה אני' ,ולא אמרו סתם 'כופין אותו עד שגבי מצות תשובה גם הרצון בלב גרידא נחשב כעשייה
שיעשה הדבר' -כי 'כופין אותו עד שיעשה הדבר' היה יתכן בפועל במקצת.
לפרש שמחזיקים בידו ומכריחים ואונסים אותה לעשות מה אמנם ואלה מוסיף על הראשונים ,דברים נפלאים מאוד
שרוצים שתעשה ,אבל אין כאן שום התחלת רצון מצד שכתב בספר "יד הקטנה" )הל' תשובה פ"א מנחת עני אות ד( ]וידוע
האדם אפילו לא בענין מה ,מה שאין כן באמירה בפה לא שמרן החפץ חיים זי"ע היה רגיל להתבטא 'דאס איז דער
יצוייר כפייה גמורה ,כי אי אפשר להכריח את האדם לדבר, באליבסטער ספר ביי מיר' ומביאו פעמים הרבה בספריו
אלא כיון שאומר רוצה אני הרי כבר יש כאן התחלת רצון משנ"ב וח"ח[ בעוצם מעלת התשובה אף כשהוא ברצון
מה מצדו ,ואף על פי שלבבו בל עמו כלל ,מכל מקום הרי הלב בלבד בלי שום מעשה ,ובלבד שיתוודה בפיו על
אף נקודת רצונו האמיתי להיות מישראל ,והרי תחילתו חטאיו ,כדי שיגלה את פנימיות רצונו הטוב מהשפה ולחוץ.
וסופו ברצון והרי זה נחשב לרצונו .בינה זאת .וממש על זה והא לך חלק לשונו בזה' :הנה כבר ימצא איש ,אשר המים
הדרך היא הענין שאמרנו בנוגע לוידוי הפה ,כי כיון הזידונים עברו ראשו וגברה התאוה עליו למאוד והשמן
שמתודה החוטא בפיו ,הרי נתגלה נקודת רצונו האמיתי לבבו ,עד שאי אפשר לו בשום ענין לשבור את לבבו הרע
לעשות רצון השי"ת אלא שיצרו הוא דתקפיה ואניס ליה, להתחרט בלב שלם על אשר פשע נגד ה' ,כי כבר לב אבן
וממילא כל חטאיו ופשעיו לשוגג נחשבים לו ,וזו היא לו ,ואין דרך להטותה בשום פנים ,אך מכל מקום הרי דיברה
שאמרו חז"ל )יומא פו ,ב( 'גדולה תשובה שזדונות נעשין לו תורה כנגד יצר הרע )עי' רש"י דברים כ ,יא( ,כי אל רחום ה' ,אשר
]וש ּוב ּו אל ה'["
ברים ׁ
עמ כם דּ
"קח ּו ּ
כשגגות' ,ועל זה נאמר לרב טובו וחסדו אין קץ וסוף ,ורוצה לבל ידח ממנו נדח
בתיכם" )ירמיהו ג ,כב([ ,והכונה אפילו מש ּו
]"ארפה ׁ
)הושע יד ,ג( ּ )עפ"י שמואל ב ,יד ,יד( ,ולכן ציוה עליו במצות עשה להתוודות
דברים לבד .זאת היא אמיתת כל הענין אשר בארנו' ,עכ"ד. על חטאתו אשר עשה ,כלומר ,כי הגם שאין לו שלטון
ועיין שם יתר דבריו הנפלאים בזה וינעם לך. וממשלה על חוזק כובד לבבו להטותה באמת על כל פנים,
ומדאתינן להכי יבואר לנו דבר פלא שאמרו חז"ל במשנה עם כל זה כאשר יעבור על נפשו רוח טהרה מה' ,תיכף יעשה
מסכת שקלים )פ"ו מ"א( ,כי כשראה יאשיהו המלך שהבית את אשר ביכלתו לעשות ,והוא ,לכוף את גופו ורוח אמרי
המקדש עומד להיחרב ,הוא לקח הארון מבית קודש פיו להתוודות על חטאיו לפני ה' ,ובזה אשר התחיל בשום
גנזוֹ בלשכת דיר העצים ושם היה מקומו קבוע, הקדשים ּו ענין מה לכוף ולהתיש כח יצרו הרע על כל פנים באמירת
והנה הלשכה הזאת היתה מיועדת לכהנים בעלי מומים הפה וגם לקיים רצונו יתברך אשר ציונו על ככה ,הרי אף אם
שהיו מתעסקים שם בעצים ומכינים אותם למערכה )כדאיתא אין לבבו שלם עמו ,מכל מקום הרי כבר נקודת רצונו
במשנה מס' מדות פ"ב מ"ה( .ולכאורה תמיהא מילתא ,למה בחר לו האמיתי היא לתשובה ,אלא דאריה הוא דרביע עליה ,אשר
י-ה לשכון בלשכת דיר העצים דווקא .אמנם לפי האמור אי אפשר לו לשובר את לב האבן החזק ,והרי הוא כמו אנוס
לעיל שגבי תשובה ,הרצון שבלב נחשב גם כן כעשיה ,אזי מן חוזק כובד לבבו ,אבל באמת אמיתת רצונו היא לתשובה.
יומתק הדבר מדבש לפי. והרי זאת וידוי פה כבר היא תשובה בפה וברצון ,ולכן אף
דהנה ידוע ,כי עיקר כוונת בנין הבית המקדש ,היתה כדי הוידוי לבד לתשובה ׁ
יחשב'.
לכפר על עוונותינו על ידי הקרבנות ,שהיו מקריבים שם, ומביא היד הקטנה הוכחה לדבריו' :וזה הוא ממש על דרך
וכמו שאנו אומרים בהגדה של פסח 'ובנה לנו בית הבחירה שכתב רבינו הגדול הרמב"ם סוף פרק ב' מהלכות גירושין
לכפר על עוונותינו' .והנה איתא בספרים שעיקר תכלית )הלכה כ( על מה שאמרו חז"ל במסכת ערכין )כא ,א( 'וכן גיטי
הקרבן היתה שיתעורר החוטא לשוב בתשובה שלימה ,על נשים כופין אותו עד שיאמר רוצה אני' ,ולכאורה היא
ידי שהיה רואה כל מה שעושים לקרבן ,ששוחטים אותו פליאה נשגבה ,דהרי סוף כל סוף הוא גט באונס ולמה אין
ושורפים אותו וכו' ,כי על ידי זה היה מתעורר ונותן אל לבו הגט בטל ,אך טעמא דמילתא כתב הרמב"ם שם וז"ל' :שאין
ןוילג | ז"פשת -הנשה שאר "הרות ירבד"בד"" []3
בתשובה בפועל ,אבל לבם בוער לכך בהשתוקקות עזה שבאמת היו צריכים לעשות כל זה לו עצמו ,ועל ידי כך היה
כלהבת אש .ומאידך גיסא שואב מימיך מרמז לאנשים מתעורר לשוב בתשובה שלימה ,וממילא מחמת ששב
הזוכים לשוב בפועל ממש .ועל דרך דכתיב )שמואל א ,ז ,ו(: בתשובה שלימה התכפר לו עוונו ,עכ"ד.
לפני ה' ו ּיצ ּומ ּו ּב ּיוֹ ם
מים ו ּ י ׁ ש ּפכ ּו
צפ תה ו ּ י ׁ ש אב ּו המ ּ
"ו ּ י ּק בצ ּו ּ
ולפי זה יתכן לומר ,כי אחר שהגיעה העת של הבית המקדש
חטאנ ּו לה'" ,ומתרגם יונתן ושפיכו לבהון שם אמר ּו ׁ הה ּוא ו ּי להיחרב ,אזי השי"ת נתן בלב יאשיהו המלך לגנוז את הארון
בתיובתא כמיא קדם ה' -וקחזינן מהך מקרא קודש בלשכת דיר העצים ,וזאת כדי להראות בזה לבני ישראל,
ששאיבת מים מורה על שהאדם שב בתשובה. שמעתה ,אחרי שבית המקדש ייחרב ,ולא יהיה שייך לעשות
ואומר הכתוב" :אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלהיכם תשובה שלימה בפועל ממש ,שהרי יחסר להם הקרבנות
וגו' מחוטב עציך עד שואב מימיך" .היינו שבבא היום הדין שיתעוררו על ידם לתשובה שלימה -אזי מעתה הכל תלוי
של ראש השנה ,עומדים כולם לפני ה' אלהיכם ,כלומר, בלשכת דיר העצם ,כלומר ,בתוקף כח הרצון העז של האדם
שכולם מרוצים בעיניו וראויים להתייצב ולעמוד לפניו -הן מישראל ,כי אף על פי שאינו יכול לשוב בפועל בתשובה
אלו ששבו בתשובה בפועל המרומזים ,כאמור ,ב"שואב שלימה ,מכל מקום אם לבו יבער כרשפי אש שיזכה לשוב
מימיך" ,והן אלו שלא שבו בתשובה ,המרומזים ,כאמור, בתשובה שלימה ,אזי הרצון נחשב כעשייה .ועל זה היה
ב"חוטב עציך" ,וכמו שנתבאר לעיל שגבי תשובה גם הרצון מורה לשכת דיר העצים ,כי העצים מיועדים להבעיר בם
שבלב יש לו ערך נפלא .וממילא את כולם יכתוב השי"ת ועצים ׁ
לאש" לגחלים
"פ חם
מדורת אש ,וכמאמר הכתוב ּ
ויחתום בספרם של צדיקים לאלתר לחיים טובים ,וכמאמר אש"כבה ׁ
עצים ּת ּ
אפס "ב
)משלי כו ,כא ורש"י שם( ,מה שאין כן ּ
וליש רים לטוֹ בים ׁ "היטיבה ה' ּ הכתוב המובא לעיל )שם ,כ( ,ואם כן לשכת דיר העצים היה מורה על האש הבוערת
תם") .באר נבונים -הרב נחמן שטיינמץ( לבוֹ
ּב ּ בלב האדם מישראל לשוב בתשובה ולעזוב דרך רשע.
ומעתה יובן היטיב ,דמשום הכי בחר לו י-ה בלשכת דיר
שופר שציפהו זהב פסול העצים אוה למושב לו ,היינו כדי להורות בזה שאנשים אלו
'שופר שציפה פיו בזהב פסול' )ר"ה כז ,ב; או"ח סי' תקפ"ו סעיף המשתוקקים לשוב אליו מרוצים וחביבים בעיניו ית' כאילו
ט"ז( .כי עיקר התשובה היא עסק התורה ללמוד וללמד ,ולא עשו תשובה ונמחק עוונם לגמרי; וכמו שהיה שוכן מתחילה
עשיית הצדקה ]כמו שפרשתי ברייתא דר' יוסי בן קיסמא, בבית קדשי הקדשים ,כמו כן הוא בא עתה לשכון עם אנשים
עי' חת"ס עה"ת ח"ג עמו' קל"ו[ ,שאם היה אפשר לו אלו .ומהאי טעמא גופא הכהנים בעלי מומים קבועים
לעשות לעסוק בתורה ואינו עוסק ,לא מהני לו כל צדקות שהתרחקו מעל גבי המזבח לעולמים ,מצאו לעצמם
שבעולם .ועל דרך זה אמרנו "ציפהו זהב במקום הנחת פה תנחומים בלשכת דיר העצים ,כי באמצעות התעסקותם
פסול" ,פירוש שבמקום התורה בפיו רוצה לצפות זהב בעצים היו מראים השתוקקותם הגדולה שבוערת בלבם
במתנות לאביונים ,זהו פסול) .חתם סופר עה"ת דברים דף ק"ס ע"א( לעבוד עבודה לצורך גבוה.
דהלא עיניך לנוכח יביטו בשירי דוד עוזנו ,דקאמר "
עקלקלוֹ תם
והמ ּטים ּ
לבוֹ תםּ .
וליש רים ּב ּ
לטוֹ בים ׁ היטיבה ה' ּ
לשמוע קול שופר האון" ,ופירש המלבי"ם ז"ל' :לפעמים עלי
ליכם ה' את ּפ
יוֹ
ידועים דברי הרמב"ם דהשופר הוא רמז עורו ישנים
יש אנשים שלבבם ישר עם ה' ,אך אף על פי כי אינם יכולים
משנתכם .ובדברי הריטב"א בר"ה )לד ,א ד"ה כתב הרי"ף( מצינו
להוציא טוב לבבם אל הפועל מחמת אונס או חולשה
חידוש גדול ,דהריטב"א הוציא מזה הלכה מסוימת.
וכדומה ,וממילא לפעמים ידמו לנו מעשיהם כמעשי רשע,
דידועה הקושיא למה תיקנו שברכת השופר היא "לשמוע ועל זה אומר כאן הכתוב שאף על פי כן ה' יראה ללבב;
קול שופר" ולא "לתקוע" .ומבארים ,דבשופר עיקר המצוה שאם הם טובים בעצמותם והיושר נמצא בלבם ,הגם
היא השמיעה ולא התקיעה ,דתקע ולא שמע לא יצא .אמנם שבמעשיהם נדמה לנו שהו בלתי טוב וישר ,זה לא יסלק
זה גופא צ"ב מהיכי תיתי לומר דבשופר עיקר מצוה היא טוב ה' מעליו ,ולא לבד שה' יתמיד להטיב עמהם ,אלא אף
השמיעה ולא התקיעה .ומבאר הריטב"א בתוך דבריו וז"ל: גם זאת שהמטים עקלקלותם ,היינו שמי שרוצים לדון
' ...דהכא שמיעת השופר היא עיקר מצוה ,וכוונת התורה אנשים אלו לכף חובה מחמת העקלקלות שבמעשיהם
כדי שיעור אדם לחזור בתשובה ,וגם שיכוין למדת הדין הנראה למראה עינים והם רוצים להטותו לכף חוב ,אזי
ביום הזה' ...עכ"ל הריטב"א ,ומבואר שאין זה סתם דברי יוליכם ה' את פועלי האון ,היינו שאלו ייענשו כאילו הם
דרוש אלא שזה קובע את גדר המצוה דשופר וכן את נוסח עצמם פועלי און ,ע"כ.
הברכה.
ומן הבא"ר ההוא ,נבא לבא גם הך מקרא דפרשתןּ :
"אתם
עצי עדמחטב
אהיכם וגו'
לפני ה'
נצ בים ה ּיוֹ ם ּכ ּל כם
ּ
כונה בעת התפילה לייחד הכל על פדות נפשינו מימי ."דהנה ידוע מה שכתבו הקדמונים ז"ל )הרמ"ז ׁש אב
מרן החתם סופר זי"ע מזהיר על כך פעמים רבות -לייחד לזוה"ק ח"ב לב ע"ב ,ועי' פענח רזא סוף פרשתן( כי כל מקום שנאמר
תפלתינו וכוונת מחשבותינו בימים הקדושים האלו רק על תיבת "היום" סתם הכוונה ליום של ראש השנה ,עכ"ד .ולפי
גאולתינו ופדות נפשינו ,ולזכות להדבק באור החיים ,ולא זה מה מאוד יובן הא דמסיק הכתוב ואומר "מחוטב עציך
תהיה עיקר מחשבותינו על פרנסת הגוף ולחמול על עוללינו עד שואב מימיך" .והיינו ד"חוטב עציך" מרמז לאנשים אלו
וטפנו ,וכתב כי זהו הטעם שנפסק בשו"ע )או"ח סימן צח( שאין שהם בבחינת לשכת דיר העצים ,והיינו שאין בכוחם לשוב
ןוילג | ז"פשת -הנשה שאר "הרות ירבד"בד"" []4
לבקש שנזכה לטהרת הלב ושיכירו כל העולם להביא טף לבית הכנסת כדי שלא יבלבלו את הציבור ,כי
מלכותו "בעמדם לפנינו יכמרו רחמנו עליהם ,ונשית לבנו להתפלל
עליהם בייחוד ויתבלבל המחשבה מהכוונה הנרצית" )דרשות
כל תפילות ראש השנה סובבים על שנזכה לחזות בנועם ה'
חתם סופר ח"ג דף ב' טור ב'(.
ולהנות מזיו שכינתו .ושכל העולם יכירו וידעו אלקותו .ואנו
עמו מקורבים ביותר )דרשות ח"ג דף י"ז טור ב ,ד"ה ואח"כ(.
לא לבקש על פרנסה
יתפלל שצרכי הגוף יסייעו לו לעבודת השי"ת 'בימים הקדושים והנוראים האלה בבוא כל איש לשפוך
'ואף שאין להתפלל על צרכי הגוף כאמור .אלא לחזות שיחו לפני בורא ית"ש ,אין ראוי לבקש פרנסה וכלכלה ,כי
בנועם ה' ולעבדו בלבב שלם .מכל מקום כתב רבינו שיש אנו רואים שעושה בחסדו עמנו מה שלא ישוער ,אך ככה
להפיל תחינה גם על צרכי הגוף .אולם בכונה מיוחדת, ראוי לאמר ,אתה חסת עלינו על צרת גופינו ,חוס נא על
וכלש"ק" :לידע ולהודיע דבר ידוע לכל משכיל .כי אין נפשינו ותן לנו לב טהור לעבדך באהבה ויראה ,והסר רוע
כוונתנו בימים האלו להתפלל על המחיה ועל כלכלה כלכלת שאור מלבנו' )דרשות חתם סופר דף שנ"ח טור ב'(.
הגוף העכור הלזה אשר מטובו לא ייטב לנו ,אף כי יריע על 'כי בושה גדולה היא לנו בהתפללנו אל ה' עבור צרכי
השכל יתגבר להעלות אידים עשנים להכהות עינו לכבות גופינו ,בראותינו ניסיו ונפלאותיו עמנו ,וכמה צרות ותלאות
אורו נר ה' נשמת אדם )משלי כ ,כז( .אך תכלית כוונתינו לתיקון עברו ראשינו ,וה' ברחמיו וחסדיו הושיע לנו מצרותינו,
נפשינו להעלות נר תמיד במסילה העולה בית קל ,ויען וביען ובימי רעבון השביענו ,וצרכי העולם הכל הבל במאזנים
זה אי אפשר בלי סיוע הגוף ,ואין אדם עובד ה' והוא רעב לעלות ,פעם זה עולה וזה יורד ,ופעם בהיפוך ,והמה מהבל
וצמא עיף ויגע מורדף בלי חשק ,על כן שמנו לבנו להתפלל יחד ,וכו' ,ואיך לא נחוש על אהבתינו את ה' ואהבתו לנו
על הדין אכסניא לכלכל שיבתו ,ואהני ליה שטותיה" )דרשות שלא תפרד חייו ותהיה אהבתינו ניצחית ואיך לא נחוש על
ח"ג דף כ"ד טור א'( .וכשמתפלל על חיים ופרנסה ,יהיה כוונתו גלות השכינה וכבוד התורה בעו"ה אשר בזה נתיחדנו
שעי"ז יהיה פנוי לעבודת ה' יתברך' )תורת משה דברים עמו' קנ"ב(. משארי אומות' )לשון רבינו החתם סופר בדרשות דף שנ"ד טור ג(.
וגם כל היצור לא נכחד ממך להתפלל שיחדש כליותינו לשוב אליו
פירש בסידור "דרך החיים" )לבעל החוות דעת( "אתה זוכר את 'והמבקשים 'הב לן חיי ומזוני ובני' בימים אלו לשוא עמלו
כל המפעל ,וגם כל היצור לא נכחד ממך" ,דשני אנשים אלו ...כי לא הוכנו הימים הללו לכך .ולא יבינו אל פעולות
עושים עבירה אחת ובכל זאת יבא לאחד עונש יותר מחבירו, ה' כי העיקר להתפלל שיחדש כליותינו לשוב בתשובה
שב' הרגו את הנפש ,ואחד מן הרוצחים הוא ממזל 'מאדים', שלימה לפניו ית' ,להכתב עם הצדיקים ולסבול דינו ברחמיו
אשר טבעו הוא לשפוך דם ,והשני היה ממזל 'צדק' אשר המרובים" )דרשות ח"ג דף טו טו"ב ,בד"ה ואל תתמה וכו" .וע"ע שם דף מ"ב
טבעו נטוי לטוב ,השכל נותן שעל זה השני יש עונש יותר. ע"א דברים חריפים על ע"ה המבקשים הב הב לכבוד עצמם .דגריעי מכלבים
וזה אומרו" :אתה זוכר את כל המפעל" ,הוא המעשה אשר המבקשים הב הב לכבוד השי"ת(.
נעשה ,אבל ו"גם כל היצור לא נכחד ממך" ,כלומר גם מהות
יצירת כל אחד ואחד לא נכחד ממך ,עכ"ד.
51זה לא !52
רב אחד נכנס אצל תלמידיו ,אמר להם :״ 51זה לא 51 !52זה לא !52״ וכך חזר כמה פעמים בהתלהבות גדלה והולכת .שאלו
התלמידים בפליאה :ילמדנו רבנו למה כוונתו? אמר להם :כאשר נמלט לוט מן העיר סדום המתהפכת ונחרבת ,מיהר לברוח
לעיר "מצער" ,ואמר למלאכים שהצילו אותו" :הנה נא העיר הזאת קרבה לנוס שמה ,והיא מצער( "...בראשית יט ,כ) ,העיר מצער
היתה אף היא מלאה חטאים ,כמו העיר סדום ,אלא שהיא לא נחרבה כמו סדום .מדוע? משום שהעיר סדום היתה עיר ותיקה
יותר מן העיר מצער ,ולכן סאת [מכסת] העוונות שלה כבר התמלאה ,אך מצער שהיתה עיר צעירה יותר ,למרות חטאיה הרבים
-עדיין לא התמלאה סאתה ,ולכן לא נחרבה .ובכמה שנים היתה סדום ותיקה יותר ממצער? -בשנה אחת בלבד! בעת הפיכת
סדום -היתה העיר סדום בת 52שנה ,ואילו מצער בת 51שנה .ועל הפרש זה של שנה אחת של חטא -זו נהפכה וזו לא נהפכה!
(שבת י ,ב).
אהה 51 ...זה לא !52אדם יכול לחשוב לעצמו :הנה לפני עשר שנים נחתמתי לחיים למרות שלא השתניתי ,לפני חמש שנים גם
נחתמתי לחיים ,וכן לפני שנתיים ,ולפני שנה ...גם השנה אין אני צריך לפשפש במעשי כדי להיחתם לחיים ,אמשיך במעשי כרגיל.
('ראש השנה ויום הכיפורים בהלכה ובאגדה' -הרב דוד שלום נקי שליט"א) לא ולא! שהרי 51זה לא !52
ןוילג | ז"פשת -הנשה שאר "הרות ירבד"בד"" []5
