זהר הקדוש · Zohar Hakkadosh — ראש השנה (2026-09-07)

ִעם ֵּביאוּר
ַה ּ ֶכ ֶתר וְ ַה ּ ָכבוֹד
ראש השנה · המתקת הדינים בראש השנה
מתעורר קול אחר מלמעלה מעולם הבינה ,ובזה מתמתקין הגבורות שבתפארת, לפנינו יבואר שביום ראש השנה הקדוש ברוך הוא יושב על כסא דין ,ונותן רשות
ונידון העולם בשיתוף מידת הרחמים. מצוּה להם שיתקעו בשופר,לשטן לקטרג ,אבל מחמת אהבתו לבני ישראל ְ ַ ֶ
לאחר שנתבאר שהדינים מתמתקים על ידי השופר ,מבאר כיצד ניצולים בני ישראל מצוה זו ניתקן מידת התפארת שהוא החסד ,ומבלבל את השטן ,וכמו כן שעל ידי ִ ְ ָ
מקטרוג השטן. מרמז ענין זה בבקשת יצחק שהוא הדין לעשיו שהוא השטן שיביא מעשי בני ישראל
קלא כאשר הקול ההוא כּד ההוּא למשפט ,ועל ידי תפילה בדמעות וקול השופר
וּמתּתּא מתעורר מעילּא
אתּער
הרומזים על יעקב ,נמתק הדין.
מלמעלה על ידי הבינה ,ומלמטה על ידי
דּקאטענוֹת כּדין אזי כּל ה השופר , על אף שראש השנה הוא יום הדין פועל
מקטרגא שטוען המקטרג טעין ההוּא
הקב"ה לעורר את הרחמים על ישראל.
מתערבי
ההוא על בני ישראל , שּׁנה היום של ראש דראשׁ ה יוֹמא
דדינא הואיוֹמא השנה ,איהוּ
מתבלבלים ,כיון שהתמתקו הגבורות
ונהפכו לחסדים ורחמים .כי כל כחו של מל כּא מלך העולם יום הדין ,וּביום הזה
דדינא
בּכּרסייא
יתיב שהוא הקב"ה ,
השטן המקטרג לבא לקטרג לפני הקב"ה,
סנטירא קאיושב על כסא הדין ,ואז
הוא על ידי אחיזתו במידת הגבורה .וכיון
שנתמתקו הגבורות ,שוב אין לו במה פּתחא
וחפי אתי המקטרג מגיע
דמלכּא וסוגר את הפתח של מלך
ליאחז כדי לטעון טענותיו והוא נופל
ומתערבבים טענותיו.
דּינא ותובע לעשות דין ותבע העולם ,
כאן הולך הזוהר ומפרש את הכתובים בענין
ואף עלעם בני ישראל על עוונותיהם .
רחים ליהּ
בּרי הוּא
וּדשׁא
גּב דּק
ברכות של יצחק ליעקב ועשו ,כי הם
מרמזים לדין הנעשה בראש השנה. לדינא ואף על פי שהקדוש ברוך הוא
שּׁנה ביום של ראש דראשׁ ה בּיוֹמא
אמר כמודאתּ
כּמה אוהב את הדין ,
בּלחוֹדוֹי יצחק
נפיק השנה , אוֹהב
אני ה' שנאמר )ישעיה סא ח( 'כּי
יוצא יצחק לבדו ,כלומר ההנהגה בראש משׁפּט' ,ואם כן היה ראוי לקיים את הדין
השנה הוא על ידי מידת יצחק שהיא בראש השנה כטענת המקטרג ,מכל מקום
מידת הגבורה ,ושאר הספירות בטלים דדינא
לרחימוּ דּבנוֹי ,
רחימוֹי
נצח
לעשׂו
קרי קורא יצחק אליו .ולכך
מנצחת וגוברת אהבת הקב"ה לבניו על
שהוא השטן המקטרג ,שהוא השוטר
אהבתו את הדין.
לאטעמא
והמוציא לפועל של הגבורות , כיון שהתבאר כי אהבת בני ישראל
עלמא להטעים דּכל שׁילין תּב
ליהּ מנצחת את אהבת הדין ,מבאר מה ציוה
הקב"ה לבני ישראל לעשות כדי שיעוררו
לו תבשילים של כל העולם ,שהם הנהגות את הרחמים.
ומעשי בני ישראל ,לדון אותם כּפוּם
ארחוֹי כפי דרכיהם. למּטען
דסנטירא קם
בשׁעתא ולכן
עלייהוּ בשעה שהמקטרג מלּין
ומביא ראיה שבקשת המטעמים היא בראש
השנה.
מתעורר לטעון את דבריו על בני ישראל
שׁעתּא שהרי על שעת בּההיא דּהא
לתבוע להתנהג עמהם במידת הדין ,אזי
שליטת הדין ההוא ,נאמר שם פּקּיד מצווה הקדוש ברוך הוא לבני
'ותּכהין
עיניו בפסוק) ,בראשית כז א(
בּגין
בּשׁוֹפר ,
למתקע לתקוע ישראל
מנּיהּ דּנפיק מראוֹת' ,והוא משום לעילּא כדימתּתּא
רחמי לאתערא
שיצא ממנו השטן שהוא עשו שהוא מאן לעורר רחמים על ידי השופר מלמטה
בּריין מי שמחשיך את אפּי
דּאח שׁ
למעלה ,דהיינו שעל ידי שיתקעו ישראל
פני הבריות ,כי כאשר הגבורות שולטות בשופר למטה יתעוררו רחמים למעלה.
בעולם אין החסדים נראים ,ולכך נקרא הקדמה :שש הספירות מחסד עד יסוד הם
שכהו עיני החסדים.
חטיבה אחת של ההנהגה הנקראת
בכללות 'תפארת' .לכן כאשר צריכים למתק
פּרשׁ את
וכאשר מתעורר המקטרג ,
את מידת הגבורה שהתעוררה לדון את העולם
שהיו החסדים מן נפרד רק על פי מידת הדין ,יש להמשיך אורות
דּדינא ושוכב על מיטת ערסיהּ ושׁכיב על
ממתיקים את הגבורות , חדשים מעולם הבינה שהוא שורש הרחמים לכלל התפארת ,ואז יתמתקו הגבורות.
וקרי וקורא יצחק הדין ,כלומר ,מלכו של עולם יושב על כיסא הדין , מידת התפארת בכללות היא כלליות של שלש מידות עיקריות ,שהן חסד וגבורה
מטעמּים
ועשׂה לי ציד)ה( 'וצוּדה לי
ואמר לו
לעשׂו שהוא המקטרג , ותפארת ]הפרטית[ ,לכן כאשר חפצים להאיר לכללות התפארת ,יש להמשיך משורש
התפארת שבעולם הבינה שהוא כולו רחמים ,וגם השורש הוא כלול משלש מידות אלו.
והביאה לי' )שם פסוקים גד( ,הבא לי מעשי בני אדם שאדון אהבתּי
כּאשׁר
ומבאר איך מעוררים את מידת הרחמים על ידי השופר.
אותם כפי הראוי להם.
קלא עולה קול שהוא סלקא ההוּא שׁוֹפר שתוקעים בו למטה , בּההוּא
מעוררת השכינה את בני ישראל שיתעוררו למתק את הגבורות לפני שיתחיל השטן לקטרג.
וּמיּא כלול מאש ורוח ומים ,כי קול השופר ורוּחא
בּאשּׁא
כּלילא
ומוסיף ,כשהשכינה שומעת שהמקטרג רוצה לקטרג על בני ישראל ,מיד לפני
אמרה אל חדא ונעשה מהם קלא
נּייהוּ
ואתעביד מ
הוא רוח הפה שהוא לח וחם .
בּנה'
יעקב 'ורבקה
שחוזר המקטרג להביא את העוונות
קול אחד.
)שם פסוק ו( כלומר' ,רבקה' שהיא השכינה' ,אמרה אל יעקב' שהם בני ישראל
והנה מים הם בחינת חסד ,אש היא גבורה ,ורוח הוא כנגד תפארת .וקול זה העולה מן
יּוֹמא
דּאתמסר להּ מ רחימא
בּנהּ דנפ שׁהּ אהוב נפשה ,
רחימא
בניה , השופר הוא העלאת שלש המידות הכלליות של התפארת שהתגברו בהן הגבורות לעולם
עלמא בנה האהוב שמתמסר אליה מיום שנברא העולם ,שהרי בּרי
דאת
הבינה כדי למתקן ,וההמתקה היא על ידי שנמשכים עליהם אור חדש משורש התפארת
ליהּ והשכינה מצווה קּידת
וּפ
פועלים תמיד למען כבוד השכינה הקדושה , שבבינה שהוא כולו רחמים.
דּיליהּ שיתעורר הוא באותן מטעמּים
בּאינּוּן
לאתערא איהוּ
לבני ישראל , לעילא
אחרא
קלא
אתער
ועל ידי שעלה הקול מן התפארת מלמטה ,
אביו' )שם פסוק ל( ,והכוונה, יצחק פּני מאת יצא
יעקב 'ויהי א
יצא המטעמים שלו להביאם לפני הקב"ה שמתנהג עתה במידת יצחק בטרם
בּיוֹמא דא שיעקב שהם בני ישראל יצאו וגמרו להמתיק את הגבורות , מתּתּא
אתּער ויעקב שרומז על בני ישראל , יביא השטן את צידו .
עלּאין בשמחה ובברכות וּבּברכאן בּחדוה ביום הזה של ראש השנה , וּבעוּתין בתפילות ובקשות.וֹתין בּצל מתל בּשׁ מתעורר מלמטה ,ו
עליונות ,שנמתקו הדינים מיד בתפילת שחרית שאז תוקעים בשופר ,קודם ומבאר איך ממתיק יעקב את הגבורות של יצחק על פי מה שנתבאר לעיל בענין קול
שהספיק המקטרג לחזור עם מטעמיו .אז השופר .ומוסיף שהמתקת הגבורות מתחלת
כבר מעליית קול השופר עוד לפני שיורד
אחיו בּא מ צּידוֹ' )שם( ,כלומר, 'ועשׂו
האור מן הבינה.
וֹעני שטוען טענותיו ממקצת טעין ט ד
מעוֹבדי
הדברים שנשאר בידו לקטרג
וממשיך הכתוב איך ממתיקים את גבורות
יעקב' )שם 'והקּוֹל קוֹל יצחק
'ויּעשׂ גּם דּעלמא ממעשי העולם ,
מטעמּים') ,שם פסוק לא( כלומר,
הוּא
פסוק כב( ,שהוא על ידי קול יעקב ,והוא
סליק על ידי דּקא שׁוֹפר בּההוּא
טענוֹת חדד למּטען לישּׁניהּ חדיד
ד השופר המעלה את הקול מן התפארת,
סהדי אתקין את לשונו לטעון טענות ,ו
והקול הוא כלול גם מיעקב שהיא בחינת
והתקין עדות נגד מעשי בני אדם .ומיד,
תפארת הפרטית הממצע בין חסד לגבורה,
אבי' )שם(, ויּאמר יקוּם לאביו 'ויּבא יעקב שהוא אתּער ועל ידי קול השופר
כלומר שהמקטרג שהוא עשיו ,מבקש
בּדינוֹי יתער
מאביו יצחק שהוא הדינים ,ד
ואתקריב
לג בּיהּ כנגד יצחק , תפארת ,
בּהדיהּ ומתקרב התפארת אל יצחק,
'ויּאכל' )שם(,
שיתעורר בדיניו ,וזאת כדי , ויּאכל' )שם פסוק כה( את 'ויּגּשׁ לוֹ
כּמּה כלומר ,שיקבל את דברי המקטרג ,על
כּליל דּא את המטעמים שהכין יעקב ,ובכך
בּישׁין כמה מעשים רעים עוֹבדין
בּדא שנכללו החסדים והגבורות זה בזה.
דּקא עלמא בכל העולם , דּכל שנעשו
לאחר שהתכללו יעקב עם יצחק שהוא קול
אשׁכּחנא שמצאתי.
השופר העולה מלמטה למעלה ,יורד האור
גּדוֹלה
חרדה יצחק 'ויּחרד מיד נאמר , מעולם הבינה שהוא הקול העליון ונמתקים
מאד' )שם פסוק לג( ,שהתפשטו
עד כל הדינים.
יכיל דּהא לא קצת מן הדינים ,ומפרש , בּהדיהּ שנכללו כּליל דּאת
כּיון
פּרשׁא שהרי לא היה יכול להיפרד
לאת
'ויּבא
החסדים עם הגבורות ,נאמר ,
דּיעקב מהתכללותו ביעקב,
מכּללא דּמנטרא לוֹ יין' )שם( ,כלומר ,דּא יין
כלומר ממיתוק גבורותיו ,דּהרי איהוּ שהביא לו מיין המשומר בענביו מששת ימי
בּחדוה הוא עתה בשמחה ,ולכן ,
'ויּאמר
בראשית ,שהוא בחינת בינה ,יין דּהוּא
ציד' )שם( ,כלומר, הצּד
איפה הוּא
מי דל בּא יין שהוא משמח את הלב, חדוּ
בּכמּהשבני ישראל כבר מתקו את הדינים רזא
כלומר ,שממתיק את הדינים ,שהוא
וּבעוּתין תפילות ובקשות
וֹתין
צל
דאתי סוד עולם הבא ,שהרי דּעלמא
בּטרם'ואוֹכל מ כּל
בדמעות שביקשו ,
בינה מכונה עולם הבא.
ואברכהוּ' )שם( ,כלומר ,שהגבורות תּבא כּדין כאשר נמתקו הגבורות על ידי
נהפכו לחסדים לפני שהגיע השטן ,וכיון
'ויּרח
כז( פסוק )שם נאמר הבינה,
שהוא בהמתקה הוא מברך 'גּם בּרוּ וֹתא בּגדיו' ,כלומר ,שעל ידי צל ריח את
יהיה' )שם(. וּבעוּתין התפלות שהעלו בני דּסלקין
אביו)יצחק( דּברי
'כּשׁמוֹע ע שׂו את
ישראל ועל ידי הבקשות ,נמתקו הגבורות
וּמרה עד גּדלה צעקה ויּצעק
שהוא סוד הריח ,ואז נאמר) ,שם(
דּחמי,
מאד' וגוֹ' )שם פסוק לד( ,והטעם , וּגזא הרוגז 'ויברכהוּ' ,כלומר ,ש נּח ר
דּהא צידוֹ שראה המקטרג שהרי צידו,
וחדי ל בּא של הדינים ,מבחינת הגבורות ,
כלומר ,המעט העבירות שליקט בידו ,לא ומשמח הלב ,מבחינת הבינה שהיא
הוה אינו נחשב ל כּלוּם .עד שנתרצה רחמי והכל וכלּא איהוּ בחינת שמחה ,
ליהּ יצחק אמר
לבתר לאחר מכן ,ו
הוא עתה רחמים.
יהיה
הארץ שׁמנּי
לעשיו' ,ה נּה מ
דּאיהוּ שהם ,כלומר הגבורות, כּיון
אלּין
מוֹשׁב 'וגוֹ' )שם פסוק לט( ,כלומר ,על בּיעקב ונמתקו, כּליל נכללו את
עמּין אלו דּשׁאר וּסין
ואכל
תּקּיפין , ורוּגזין
וּקפּין יּילין ות אזי כּל אינּוּן ח
הגיבורים ,והמוני שאר העמים ,כלומר,
זמינין כל אלו הכוחות והדינים דּהווּ
ודא ודבר ששפעו מגיע ממקום מטונף . הקשים והרוגז שהיו מוכנים לבוא,
זה שבני ישראל המתיקו את הדינים,
אשׁתּכּחוּ ת מּן נתפזרו ולא אתבּדּרוּ
כּלּא קשה לו לעשיו מכל
קשׁיא ליהּ מ
דּינא
מן נפקין שׂראל
וי
שם, ולא נמצאו
עשׂו את
יעקב' 'ויּשׂטוֹם הדברים ,ולכך בּחדוה וישראל יוצאים מן הדין בשמחה
אבּתריהּ,למיזל
)שם פסוק מא( ,כלומר , וּבברכאן ומבורכים, שנמתקו הדינים ,
וּלקטרגא ליהּ ללכת אחריו ,ולקטרג
מבחינת החסד שממתיק את הדינים.
ואמן
אמן לעוֹלם תּדיר .בּרוּ ה' עליו רק לאחר גמר ההמתקה בא המקטרג,
)תהלים פט נג(. ומתאר מה נעשה אז.
זוהר הקדוש המבואר > עם פירוש "הכתר והכבוד"
ביאור בשפה ברורה הפותח את לב הלומד ,עם מקורות וביאורים על פי גדולי המפרשים
