משמיע ישועה · Mashmia Yeshua — ראש השנה (2026-09-07)

ראש השנה תשפ"ז -גיליון מ"ו -שנה ב'
עת רצון היום לנו
הצדיק הכהן ,אבל מאידך תמה עלי על כך שלא באה להזכיר את
עצמה לפניו להיפקד בדבר ישועה ורחמים ,שהרי אם היא רוצה
בהאי שתא יש לנו את הזמן המסוגל של ראש השנה שחל להיות
לעמוד בקרבתו כדי שזכותו תעמוד לה ,היתה צריכה לבוא אליו
בשבת ,כפי שמחדש מרן ה'חתם סופר' זי"ע בדרשותיו )דף שנ"ט
ולבקש ממנו שיתפלל עליה לזכות בפרי בטן.
ע"ב ד"ה אמנם( שהזמן המסוגל ביותר לתפילת אבות על בנים הוא
על כך אומר החת"ס דברים שאי אפשר לאומרם מבלי להאמין בראש השנה שחל להיות בשבת בשעת תפילת המנחה ,שעת רעווא
שהוא הקדוש אמרם: דרעווין ,שאז מתעורר רצון העליון )זוה"ק ח"ב דף פ"ח ע"ב( ,ולכן אז
הוא זמן נכון לתפילה על בנים ,כי בקשת בנים צריך התעוררות
היות ולעלי הכהן היו בנים שאינם מהוגנים כידוע על חפני ופנחס
רצון העליון ,דבני חיים ומזוני במזל עליון תליא.
שלא עשו רצונו של מקום ,לכן חשבה חנה לעצמה שאי אפשר
בכך מוסיף ומחדש החת"ס שתפילתה של חנה להיפקד בזרע של
לבקש מעלי הכהן שיתפלל עליה שתזכה לבנים טובים ,כי אמנם
קיימא היתה בשעה סגולית זו של תפילת המנחה בראש השנה
הוא צדיק גדול וקדוש עליון שזכות תפילתה בקרבתו תעמוד לה,
שחל בשבת ,כפי שאכן זכתה להיפקד בבן זכר ונולד לה שמואל
אבל אין לו מזל והצלחה לגבי בנים טובים ומהוגנים כפי שהיא
הנביא" ,כי אפשר שהיה זה בראש השנה שחל בשבת ,וידעה כי אז
רצתה להיפקד. הוא העת רצון".
והנה לדרכו של החת"ס על גודל סגולת הזמן הנערב של ראש ידועים דברי חז"ל )ברכות ו" (:לעולם יהא אדם זהיר בתפילת
השנה שחל להיות בשבת ,נוכל להוסיף ולומר שלכן לא באה חנה המנחה שהרי אליהו לא נענה אלא בתפילת המנחה" ,ומעתה נוכל
להזכיר את עצמה לפני עלי הכהן ,כי היה זה אחרי שכבר סיימו לומר לפי דברי החת"ס" ,לעולם יהא אדם זהיר בתפילת המנחה
להעמיד במשפט בשמים כל יצורי עולמים ,כפי שאנו מבקשים של ראש השנה שחל להיות בשבת ,שהרי חנה לא נענתה אלא
בתפילה "וצדקנו במשפט המלך המשפט" ,שיוציאנו צדיקים בתפילת המנחה של ראש השנה בשבת".
במשפט וניכתב וניחתם בספרם של צדיקים גמורים לאלתר לחיים
טובים ולשלום.
צדקנו במשפט המלך המשפט
ממילא הבינה חנה שאינה צריכה את הברכה של הצדיק כדי על הפסוק )שמואל א א ,יג( "וחנה היא מדברת על לבה רק שפתיה
להיוושע ,שהרי בשעה זו כל אחד מישראל עולה ומתעלה לדרגת נעות וקולה לא ישמע ויחשבה עלי לשיכורה" ,מסביר החת"ס
צדיק גמור ,לכן בראש השנה שחל להיות בשבת בתפילת המנחה חידוש נפלא למה חשב אותה דווקא לשיכורה?
יכול כל אחד לדבר עם השי"ת ולפעול אצלו כל משאלות לבו כי עלי הכהן ראה שחנה נעמדת להתפלל בתוך ארבע אמותיו וזה
לטובה גם בלי אמצעות הצדיקים. משום שביקשה להוסיף זכות לקבלת תפילתה על ידי זכותו של
פרפראות לחכמה
ִּב ְד ַבר ְי ׁשוּ ָעה בפרשת השבוע
ובעניינא דיומא
ש’בת ב’ו ת’שוב
העיקרית של השבת .לכן כשחל ראש השנה בשבת אין צריך את תקיעת השופר כדי חז”ל הקדושים עקרו את מצוות תקיעת שופר בראש השנה שחל בשבת גזירה
לעורר את האדם לתשובה שתכליתה לבוא לקרבת אלוקים ,כי השבת עצמה מקרבת שמא יעבירנו .הגזירה לא נובעת מכך שהתקיעה עצמה היא מלאכה אסורה ,אלא
מהחשש שמא אדם שאינו יודע לתקוע כהלכה יקח את השופר וילך אצל בקי לבקש
אותו לבורא כל עולמים.
שילמד אותו ,ותוך כדי כך יעביר את השופר ברשות הרבים ,על כן קבעו חז”ל ‘שב
ואל תעשה עדיף’.
שב ואל תעשה והנה ידוע גודל מעלת תקיעת שופר שמעורר את האדם להרהורי תשובה ,כדברי
יתירה מכך נוכל לומר לדברי הרמב”ם שהשופר בא לעורר את האדם משנתו “עורו הרמב”ם )הל’ תשובה פ”ג ה”ד( ”אע“פ שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב ,רמז
ישינים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם” ,כי השינה אינה טובה לאדם ועליו יש בו ,כלומר עורו ישינים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם
להתעורר ,אבל בשבת קודש מצינו שהשינה משובחת ושינה בשבת תענוג ,כי גם וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם” ,א”כ איך ישוב האדם ויתעורר בתשובה בראש השנה
שחל בשבת בלי תקיעת השופר? הלא היו צריכים ליתן לנו דבר אחר לעורר אותנו
כשהאדם ישן בשבת הוא מקיים מצוה ואין צורך לעוררו מן השינה ,וזה משום
לתשובה אם ביטלו את תקיעת השופר בשבת.
שבשבת הוא קרוב להשי”ת גם כשהוא ישן.
אמנם כבר נודע מספרים הקדושים כי שב”ת ראשי תיבות ש’בת ב’ו ת’שוב ,שבשבת
על כן באו חז”ל וקבעו שאין תוקעים בשופר בראש השנה שחל בשבת ,לא משום קודש כל איש ישראל מתקרב יותר להשי”ת וזוהי התשובה האמיתית ,כי תשובה היא
איסורא ,אלא עקרוהו ב’שב ואל תעשה’ .שב -תחזור להשי”ת ,ואל תעשה -עבירות, מלשון השבה וחזרה ,ולאן חוזרים? בוודאי לא כמו שיש חושבים שהכוונה לחזור לאן
שהיו לפני כן ,כי על כך כבר אמר הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זצוק”ל שזה לא
ובזה די כי זהו עיקרו של שופר לעורר את האדם לתשובה ,אבל בשבת קודש יש את
יתכן ,כי מה יעשה רשע מעיקרא שנולד רשע בבית רשעים ונעשה בעל תשובה ,וכי
הכח לכל יהודי להתקרב להשי”ת.
חוזר הוא למקומו הראשון שאז לא עשה ולא כלום? אלא תשובה הכוונה ששבים
והנה לדברי הגרש”ז אויערבאך שעיקר התשובה הוא החזרה וההתקרבות להשי”ת, ומתקרבים להשי”ת ,וזה עיקר התשובה.
נוסיף כפתור ופרח בלשון התפילה ”והחזירנו בתשובה שלימה לפניך“ ,שאנו מבקשים מעתה נבין ונשכיל את כוחה הסגולי של שבת קודש ,שבת בו תשוב ,ביני ובין
לחזור לפניו יתברך דווקא ,ולא להיכן שהיינו לפני כן ,וזה העיקר. ישראל אות היא לעולם ,שבשבת קודש כל אחד מתקרב לבוראו כי זוהי המטרה
ְי ׁשוּ עוֹת ַמ ְל ּכ ֹו +גיצי אש קודש משולחנם הגבוה של גדולי
הדור וצדיקי אמת לרגל יומי דהילולא רבה
בעומקה של הלכה
חריפותו ושנינותו ,והתחילו לרודפו ולרדת לחייו. ה’כוכב מיעקב’.
לחיבת הדברים נעתיק כאן משו”ת ’בית שערים‘ נענה ואמר הרב מטשעבין ,שיוסיף לו פרט הגה”ק רבי עמרם בלום זי”ע בעל ’בית שערים‘
)ח”ג בתולדות המחבר(: חשוב אודות התשובה הארוכה הזאת ,שהוא )יא”צ כ”ו אלול( היה גאון חריף ומחודד מאד,
הגה”ק רבי עמרם בלום זי”ע בעל ’בית שערים‘ זוכר כי בעת שהתשובה הגיעה מה’בית שערים’ כפי שאפשר לראות בספריו שהוא מלא וגדוש
אל אביו ה’כוכב מיעקב’ ,התחיל אביו לעיין בה
נתמנה לרב בעיר חוסט ,אמנם מעת שעלה לשם בחריפות ובקיאות.
במשך שבועיים וכל אותו הזמן עיין ולמד רק את
סבל הרבה מעמי הארץ ועזי פנים שבעיר ,עד בספרו שו”ת ’בית שערים‘ )או”ח סי’ שי”ז( ישנה
התשובה הזאת ,ומרוב עמקות העיון שנכתבה
שככלות שנתיים ימים הוצרך לעזוב את העיר, התשובה ,נתקף ה’כוכב מיעקב’ בכאבי ראש עזים, תשובה המופנית להגה”ק רבי יעקב מהרמילוב
ועבר לכהן בעיר אויפאלו. עד שהיה מוכרח לקשור את ראשו במטפחת על זי”ע בעל ’כוכב מיעקב‘ בענין ציץ מרצה ,ורבי
עד היכן גדלה חוצפתם ועזות רוחם ,תלמד מנת להקל מכאביו. עמרם כותב לו תשובה ארוכה שאורכה ארבע
עשרה עמודים גדולים .מסופר שאחד מנכדי
העובדא הבאה. זדים הליצוני עד מאד ה’בית שערים’ הגיע פעם לבקר במעון קדשו של
ה’בית שערים’ היתה דרכו לשקוד על לימודו עקב חריפותו הגדולה של רבי עמרם בלום, הגה”ק גאב”ד טשעבין זי”ע ,ובין הדברים הזכירו
בלילות כבימים ,ורק לפנות אור הבוקר עלה על היו כמה אינשי דלא מעלי שלא יכלו לסבול את את התשובה הזאת שכתב ה’בית שערים’ אל
אלא כל זמן שמזקינין -דעתן מתישבת עליהן”. אינם מיטיבים דרכם .אני מהרהר שוב ושוב ביני יצועי מיטתו .באחד הלילות קמו עזי נפש מתושבי
לבין עצמי ,הרי כלל גדול נקוט בידינו שדברים העיר ודפקו על חלונות ביתו וקראו בקול בחוצפה:
בזה אמר לשואליו:
היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב ,ואם הדברים ”עמוד ללמוד תורה! רבינו הקודם המהר“ם שיק
“אם עכשיו בשעת הדרשה הנאמרת השכם שאני משמיע כאן באזני הרבים אינם עושים למד כל הלילה וכבודו עסוק בשינה”...
בבוקר ,כשאני עוד לא כל-כך חכם ואתם עוד רושם ,משמע שאינם יוצאים מן הלב ולכך אינם
כשמוע ה’בית שערים’ את אשר הם דוברים ,הרע
לא כאלו טפשים ,עם כל זה אף אחד לא מבין נכנסים אל הלב ,או שמא מחמת שאין לשומעים
לו מאוד ואמר“ :עכשיו נודע לי הכוונה מדוע קראו
ואינו שומע לי ,מה יהיה אם אגיד את הדרשה שלי לב כלל ועיקר.
לפלך זה ’מארמארא”ש‘ ,לפי שהוא מר במאוד
אחרי הצרים ,שאז אני אהיה הרבה יותר חכם מאז
לימים כאשר ביקשתי מראשי הקהילה שיוסיפו מאוד ,ולכן נשנית תיבת מ”ר פעמיים ,כמו ירקרק
הבוקר כי דעתי מתיישבת יותר ,ואילו אתם עמי-
לי על משכורתי החודשית מכיון שאינה מספקת אדמדם”...
ארצות תהיו יותר טפשים ,כך שאין שום מציאות
את צרכי ,ולא נענו לי ודחו את בקשתי ,פשטתי את
שהציבור יבין את הדרשה”... מסופר שבאותם ימים היה אב”ד בכפר אויפאלו
ספיקותי ,כי הלא זהו ודאי שדבריי אלה יצאו מן
הגה”ק רבי יואל צבי ראטה זי”ע בעל ’בית היוצר‘.
’זאכן וואס שטייט‘ הלב ,ואם גם זה לא נכנס ללבם ,על כרחך שחסר
פעם ,כשנפגש ה’בית שערים’ מחוסט עם ה’בית
כך היה דורש ומוכיח בשער בתקיפות ,עד שבא להם לב בשר ,ויש להם לב אבן.
היוצר’ מאויפאלו ,סיפר לו ה’בית שערים’ על
אליו פעם ראש הקהל ואמר לו שאינו יכול יותר אם אין להשומע לב ער ומרגיש ,אז אפילו הדברים הרדיפות הרבות שהוא עובר בעירו וביקש ממנו
לדבר נגד אנשים ולנקוב בשמם על פשעים שעשו. היוצאים מן הלב הם רק כקול קורא במדבר ואינם שיואיל בטובו להחליף אתו את הרבנות בעירו ,כי
שאל אותו ה’בית שערים’ :אם כן ,מה אני יכול עושים עליו שום רושם ,וכמו שאמר ישעיה הנביא ה’בית שערים’ חפץ מאד לילך להתגורר באויפאלו
לדבר? הרי זהו תפקידו של הרב להוכיח ולייסר )ו ,י( ”השמן לב העם הזה“ ואין לבם שומע ומרגיש, שהוא יישוב קטן מאד ושם יוכל לשבת על התורה
את העם לילך בדרכי טובים? אמר לו ראש הקהל: ולכן אך למותר הוא לדבר אליהם. ועל העבודה בהרחבת הדעת בהשקט ובטח.
“דער רב זאל זאגן נאר זאכן וואס שטייט אין
ספרים” ]כלומר ,שיגיד רק מה שכתוב בספרים ויחד לבבינו ואכן ,ה’בית היוצר’ הסכים להתחלף עם ה’בית
הקודמים בדרך דרוש ואגדה[. על פי דבריו הכואבים אמרתי לפרש בדרך שערים’ ,וכעבור תקופה הגיע ה’בית היוצר’ לדור
צחות את דברי המדרש )תנא דבי אליהו פי”ז( “כיון בחוסט ,ואילו ה’בית שערים’ עבר לאויפאלו
בדרשה הבאה פתח ואמר אחרי הפלפול ,כשבא שבאונגארין.
שאמרו ישראל נעשה ונשמע מיד אמר להם הקב”ה
לומר את חלק התוכחה והמוסר:
דבר שאינו נשמע
ויקחו לי תרומה” ,ונלאו כל חכמי לב מלהבין את
“ראשי הקהילה ביקשו ממני לומר ‘נאר זאכן וואס השייכות לאותו מעמד של קבלת התורה.
שטייט ,נו ,דא שטייט א איד וואס זיין געשעפט איז גם אחרי שעבר לעיירה הקטנה והנידחת
אמנם ,באמת כלל ישראל קיבלו את התורה ,אבל אויפאלו ,המשיך לנהוג בתקיפותו ובחריפותו
אופן שבת ,דא שטייט א איד וואס האט געמאכט
צריך לזה תנאי שיהיו מתקבלים על הלב ושיהיו בלי לשאת פנים לאיש ,כפי שהיה נודע בשערים
א חתונה מיט תערובות אין קיין מחיצות’ ]בשפת
דברי התורה נכנסים אל הלב ,שיהיה לבני ישראל כמנהיג תקיף המעמיד את הדת על תילה בלי שום
האידיש תרגום המילה ’שטייט‘ היא גם לדבר
לב שומע ,לב מאזין ,לב מבין ,לב פתוח כאולם, פשרות ,ומשום כך גם שם היו לו כמה מתנגדים
שכתוב בספרים וגם לדבר שעומד ,על זה אמר:
ודבק ליבנו במצותיך ויחד לבבינו לאהבה וליראה מבני הקהילה ומראשיה.
כאן עומד יהודי שפותח את חנותו בשבת וכאן
את שמך.
עומד יהודי שערך חתונה בלי מחיצות[”... בעיקר היה מפורסם כמוכיח בשער ולא חת
לכן ציווה הקב”ה לבני ישראל שיבנו משכן
באש ,במים ,במדבר
מפני איש .בדרשותיו הארוכות היה מרבה לייסר
להשראת השכינה ויצטרכו לתרום מזהב וכסף את שומעיו בשבט מוסר ,אבל למרבה הצער לא
אפשר לראות בספרו שו”ת ’בית שערים‘ )או”ח סי’ שבידם ,ומכל איש אשר ידבנו ”לבו“ תקחו את הועילו דבריו להדריכם בדרך הישרה ,ויוסיפו עוד
שט”ז( שנשאל על ידי רב אחד ,שיש בעירו אינשי תרומתי ,ועל ידי זה יתברר אם אכן יש להם לב בשר שנוא אותו על דבריו.
דלא מעלי שהוא מוכיח אותם ואומר להם דברי או לב אבן...
מוסר כדרבונות ,אך הרשעים הללו אינם שומעים ידועה אימרתו שאמר בכאב על דרשתו ב’שבת
לו ,ונפשו בשאלתו מה יעשה עמהם .כותב לו כל זמן שמזקינים שובה’ ,כי לכאורה היא מיותרת וללא צורך ,שהרי
ה’בית שערים’ ,כי הנה איתא במדרש )במדבר רבה מסופר על ה’בית שערים’ ,שהיה מוסר דרשות בשלמא בשבת הגדול צריך הרב לדרוש לפני
פ”א ס”ז( “שנו חכמים בשלשה דברים ניתנה התורה, שבת הגדול ושבת שובה משך ארבע שעות ,תחילה הקהל בענייני והלכות חג הפסח הממשמש ובא,
באש ,במים ,ובמדבר”. בדברי פלפול ודרוש ,ואחר-כך סיים בדברי מוסר אבל בשבת שובה הלא אין נוהגים לדרוש בהלכות
ותוכחה .בעלותו על הדוכן למסור את הדרשה, יום הכיפורים וחג הסוכות ,א”כ למה צריך המרא
והכוונה בזה” :באש“ ,תחילה צריכים לומר דברי
התעטף בטליתו וכיסה בה את פניו ,וכך היה דורש דאתרא לדרוש ברבים בשבת שובה?
מוסר ותוכחה בהתלהבות ובאש קודש נגד עוברי
שעות ארוכות.
עבירה ,אך אם רואים שעדיין עומדים הם בסורם, אין זה אלא שהרבנים אין להם על מה לחזור
צריכים לנהוג בהם בבחינת ”מים“ שמניחים מקום הציבור שלא שמעו לקולו כאמור וגם היו רעבים, בתשובה ביום הכיפורים ,שהרי הם עסוקים
גבוה והולכים למקום נמוך )תענית ז ,(.והרב צריך כי הדרשה נמסרה לפני קריאת התורה ביום בתלמודם בכל ימות השנה ,לפיכך המה דורשים
לדבר אתם בבחינת ’תחנונים ידבר רש‘. השבת ,הלכו החוצה ועשו קידוש ,אכלו לביתם ברבים בשבת שובה“ ,און יעדער ווארט איז דאך
לאכול סעודת שבת ואפילו הספיקו לישון ,ואז א עבירה” ]בשפת האידיש יש התבטאות כזו,
אבל אם גם ההנהגה בדרך המים אינה עוזרת
חזרו לבית המדרש לקראת סיום הדרשה ,בלי שהמדבר דברים מיותרים עובר עבירה ,כי חבל
להם ,ינהג הרב בעצמו בחינת ”מדבר“ שהוא הפקר
שהמרא דאתרא יבחין בצאתם ובבואם... על דיבוריו היוצאים לבטלה ונופלים על אזנים
לכל )סנהדרין מט ,(.ויניח להם לעשות כאוות נפשם
כששאלו אותו פעם למה הוא אומר את הדרשה ערלות[ ,ממילא יש לו על מה לחזור בתשובה...
הקלוקלת ,וכשם שקיבלתי שכר על הדרישה כך
אני מקבל שכר על הפרישה )פסחים כב ,(:עכת”ד דווקא לפני קריאת התורה כשכולם רעבים ,ולמה לב אבן
הנחמדים. לא ידרוש בשבת אחרי הצהרים בשעה שכולם כבר
בדרך צחות אמר פעם הגה”ק בעל ’בית שערים‘
אכלו וישנו לשובע ,וכך ישמעו לקולו ויקשיבו
אבינו מלכינו לדבריו ,השיב בדרך צחות על פי מאמר חז”ל
זי”ע:
הרה”ק רבי שר שלום מבעלזא זי”ע )יא”צ כ”ז אלול( הידוע )קנים ג ,ו( “זקני עם הארץ כל זמן שמזקינין מעודי הסתפקתי ונצטערתי מדוע דבריי אינם
אמר פעם לבאר הכתוב )תהלים כ ,י( “ה’ הושיעה -דעתן מיטרפת עליהן ,אבל זקני תורה אינן כן, נכנסים באוזן שומעת ,ורבים מבני הקהילה
מרחמים עליו מן השמים
כידוע היה הרה”ק מבעלזא פועל ישועות בקרב הארץ ,והמוני יהודים נהרו לחצר קדשו מכל קצווי תבל להתברך מפיו ולהיוושע מברכות פיהו.
פעם שאלו אותו מהו סודו של הרבי? כיצד הוא זוכה לעשות נפלאות גדולות כאלו? והשיב“ :פשוט מאד! בא אלי יהודי ושופך לפניי את מצוקתו ,אני
מקשיב לדיבוריו הכואבים ומתחיל לרחם עליו מעומק הלב; אני מרחם עליו עד כדי כך שבשמים אומרים :אם בשר ודם ,ילוד אשה ,כל-כך מרחם על היהודי
הזה ,לא קל וחומר שהקב”ה -שהוא א’ל מלא רחמים -ירחם עליו”?!...
על פי הסברו הנפלא אמרתי לפרש דברי חז”ל )שבת קנא” (:כל המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים“ ,שבפשטות הכוונה לכך שכל מי שמרחם
על הבריות זוכה שמרחמים עליו מן השמים ,אבל לדרכו של הרה”ק מבעלזא יתבאר ,שכל מי שרוצה לעורר רחמים על איש מישראל ,צריך קודם לרחם
עליו בעצמו ואז יתעוררו מן השמים במידת הרחמים על פי קל וחומר ,שאם ילוד אשה בשר ודם מרחם עליו ,על אחת כמה וכמה שהקב”ה צריך לרחם
עליו מן השמים.
מעתה נפרש:
”כל המרחם על הבריות“ גורם בכך ש”מרחמים עליו מן השמים” -עליו היינו על האיש שצריך רחמים ,כי אם אנחנו מרחמים אליו ,אזי גם מן השמים
מתעוררים עליו רחמים במידת קל וחומר .זוהי אפוא סגולה מיוחדת שיש לכל אחד ואחד מאיתנו להושיע את חבריו ומכיריו על ידי שיתעורר הוא בעצמו
במידת הרחמים עליהם ,שאז גם מן השמים יתעוררו עליהם במידת הרחמים.
עושים ואין בכך רבותא לכלל ישראל. מושיע אותנו ,א”כ למה צריך עוד ש”המלך יעננו המלך יעננו ביום קראנו” ,שהרי יש כאן סתירה
ביום קראנו”? בפסוק ,כי אנו פונים אל הקב”ה בשם הוי”ה שהוא
הולך המלאך מיכאל ומביא שקים גדולים של
מידת הרחמים והחסד ,וממשיכים בתואר ’המלך‘
לבבות נשברים של בני ישראל ,אשר מאלו לא גם זאת ביאר בקדשו על פי משל לחסיד אחד
שעליו נאמר )משלי כט ,ד( “מלך במשפט יעמיד
מצא השטן אצל אומות העולם ,כי להם אין לב שנוסע אל רבו כדי לבקש ממנו להיפקד בדבר
ארץ” ,ואי אפשר לו לדון ולשפוט ברחמים ובחסד?
ישועה ורחמים ,שלפני בואו אל הרבי הוא פונה
נשבר והם תמיד מרוצים ממעשיהם ,וכך יוצאים
ומבקש מהשי”ת ,שאכן תבוא ישועתו במהרה, הסביר פה קדוש על פי משל ,לאב שהיה מלמד
בני ישראל זכאים בדין. את בנו ,יחד למדו מקרא משנה ותלמוד .בכל
כדי שבשעה שהרבי יברכו בישועה אכן תתקיים
בזאת חיזק אותם בדברי נוחם שרואים מכך עד ברכתו ,ולא יתבייש הרבי חלילה מכך שתפילתו אותם שעות אשר היה לומד עם בנו ,התנהג עמו
לא התקבלה. האב כמלמד לכל דבר ,שאם הבן לא למד או לא
כמה חביב וחשוב אצל הקב”ה לב נשבר ביום
התנהג כראוי ,היה מענישו ומכהו כדי שילמד
הדין ,לכן עצם הדבר שאתם יושבים כאן ואומרים זהו שאומר החסיד להשי”ת” :ה’ הושיעה“ -אנא בחשק רב ובהתמדה גדולה .משסיימו ללמוד
תהלים עם לב נשבר ,הוא גופא עומד לכם לזכות ה’ ,תביא לי את הישועה בעצמך ,כדי ש”המלך והלכו לביתם ,חזר האב להתנהג אליו כאב באהבה
גדולה לפני בוחן לבבות ביום דין. יעננו ביום קראנו” -כדי שהרבי )המלך( יוכל לענות ובחיבה ,כרחם אב על בנים.
לי בביטחון שאזכה להיוושע כשאני מבקש ממנו,
תחנונים ידבר רש ולא יתבייש חלילה מכך שתפילתו לא התקבלה. כך נשנה הדבר דבר יום ביומו ,עד שכעבור כמה ימים
פנה הבן אל האב בהיותם בביתם ואמר לו“ :אבא,
עוד על חשיבותו וסגולתו של לב נשבר אמר פעם לב נשבר ונדכה בבקשה ממך ,השתדל נא אצל המלמד שלי שיפסיק
הרה”ק מבעלזא משל לגביר גדול שעשה סעודת להכות בי כל-כך”] ...מקובל שמעשה זה היה אצל
בעמדינו בפתחם של הימים הנוראים ולב כל אחד
נישואין מפוארת לבנו החתן ,ואחד מקרוביו הרה”ק מהר”ש מבעלזא זי”ע עצמו עם אביו[.
נשבר בקרבו ביודעו כי אין בידיו מעשים לבוא
העניים הגיע לחתונה כשהוא לבוש בבגדים
ליום הדין ,כפי שאנו אומרים בנוסחאות התפילות והנה בימי הרחמים והרצון מתנהג עמנו אבינו
קרועים ומלוכלכים. של ימי הסליחות” ,כדלים וכרשים דפקנו דלתיך“, שבשמים בחסידות ומוחל עוונות עמו ,ואז אנו
כששאלו את העני מדוע לא התלבש יפה לכבוד “אתיתי לחננך בלב קרוע ומורתח בקש רחמים מפצירים בו ומבקשים ממנו” :השם“ -בעת
כעני בפתח” ,הרי לכל אחד אשר נשמה באפו יש הנהגת הרחמים הגלויים הרמוזים בשם הוי”ה
השמחה? ענה בחכמה“ :אם הייתי לבוש יפה ,היו
לב נשבר ונדכה בימים אלו ,וכידוע הקב”ה מחשיב הקדוש ,שאלתינו ובקשתינו” ,הושיעה“ ,הושיענו
חושבים שאני סתם אורח עשיר ולא היו משגיחים
מאד לבבות נשברים לצדקם במשפט. נא בזאת שתדבר עם ”המלך“ ,שבעת הדין כאשר
בי להביא לי אוכל ומקום .עכשיו ,כשראה המחותן יהיה בבחינת ’המלך המשפט‘ ,גם אז נזכה ש”יעננו
את הבגדים הקרועים שלי ,מיד ניגש אלי ומרחם בצעירותו היה הרה”ק מבעלזא בראש השנה אצל
ביום קראנו” ,יתנהג עמנו כאב ויענה לנו לכל
רבו החוזה הק’ מלובלין זי”ע ,ושמע שם אנשים
עלי ,וגם פוטר אותי עם מתנה יפה כמנהג בעלי בקשותינו ומשאלותינו ,כרחם אב על בנים.
מדברים בינם לבין עצמם במרירות על מה שטרחו
בתים חשובים...
והגיעו ללובלין על ראש השנה ,אבל הם יודעים בזה הסביר הרה”ק מבעלזא גם את הטעם שאנו
על זה אמר הרה”ק מבעלזא שכך הם הדברים בעצמם שאין להם שום זכויות ומעשים טובים ,כי מבקשים בימי הרחמים והרצון את כל בקשותינו
אצל הקב”ה ששומע ומקרב דווקא את בעלי ה’לב כל השנה היו עסוקים על המחיה ועל הכלכלה בלי בהקדמת ”אבינו מלכינו“ ,וכי למה אנו פונים
שיהיה להם זמן לעסוק בתורה ובתפילה כראוי, להשי”ת דווקא בתואר זה? אלא על פי האמור,
נשבר’ המגיעים אליו עם צרותיהם ,כי אחד שמגיע
א”כ מה הועילה נסיעתם לכאן ליום הדין ,כשהם אנו מבקשים מאבינו שבשמים ,שאתה הרי גם
עם לפניו יתברך עם הרגשה של גאוה וגדולה‘ ,מיט
יושבים כאן ואומרים קצת פרקי תהלים בלי שום אבינו וגם מלכינו ,אם כן אנא תדבר עם מלכינו
א ברייטקייט’ ,אומר לו הקב”ה‘ :אני רואה שאתה שיקרע רוע גזר דיננו ,שישלח רפואה שלימה
תכלית ותועלת.
מסתדר לבדך ,א”כ אינך צריך אותי בדווקא’... לכל חולי עמך ,כתבנו בספר סליחה ומחילה ,וכן
פנה אליהם הרה”ק מבעלזא ושיבר את אוזנם הלאה.
אבל מי שבא בתפילה ובתחנונים עם לב נשבר, באמרו :אספר לכם מה קורה עכשיו בשמים
’מיט זיין פעקל צרות‘ ,אומר השי”ת‘ :עליו אני צריך ממעל ...המלאך מיכאל מביא לפני כסא הכבוד המלך יעננו
לרחם ,כי אם אני לא אדאג לו ,לא יהיה מי שידאג שקים של מעשים טובים ,ולעומתו בא השטן פעם אחרת שאל הרה”ק מהר”ש מבעלזא זי”ע על
לו’... ומביא מעשים טובים של אומות העולם שגם הם הפסוק הנזכר ,שאם אנו מבקשים ”ה’ הושיעה“ וד’
יו"ל ע"י מכון 'משמיע ישועה' | להנצחות ולקבלת הגיליון ניתן לפנות לכתובת | mashmiayeshuah@gmail.com :כתיבה ועריכה :יוסף מאיר האס
