gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בית העירוב · Bees Huaruv — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: בית העירוב · Bees Huaruv

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

בית העירוב · Bees Huaruv — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫‬ ‫™©›‬ ‫גליון מס' ‪ 45‬ראש השנה תשפ"ז‬ ‫עדות מכלי ראשון על הנעשה במשמר הירדן‬ ‫בין כתלי‬ ‫מספר לנו הרב הלפרין‪ ,‬שגר סמוך ליישובים אליפלט ומשמר הירדן‪ ,‬ופועל אנחנו באמת מנסים להשפיע ככל‬ ‫מזה שנים להחדיר קצת אידישקייט בקרב התושבים באזור‪" .‬קחו למשל את האפשר בשיעורים ובפעילות לנוער‬ ‫בית העירוב‬ ‫מושב משמר הירדן‪ ,‬אמנם יש בית כנסת במושב אבל רוב התושבים רחוקים ולמבוגרים‪ ,‬משתדלים להחדיר שמירת‬ ‫משמירת תורה ומצוות‪ ,‬יש ביניהם גם שומרי מסורת‪ ,‬אך מיעוט קטן ביניהם שבת ושאר המצוות‪ .‬אבל המקסימום‬ ‫שאני יכול לעשות זה לדבר על ליבם‪ ,‬להאיר פנים‪ ,‬להשפיע‬ ‫שומרי שבת‪.‬‬ ‫בדרכים כאלו ואחרות‪ .‬מכאן והלאה ההחלטה נתונה ביד‬ ‫כשאנחנו אומרים 'שומרי שבת'‪ ,‬זה לא תמיד אומר שמירת‬ ‫כל אחד ואחד האם לשמור בפועל מצוה כזו או אחרת‪,‬‬ ‫שבת כפי שאנחנו מבינים את זה‪ .‬לא כל שומרי השבת‬ ‫והאם להימנע מאיסור כזה או אחר‪.‬‬ ‫באמת מקפידים על כל פרטי ודקדוקי ההלכה‪ .‬לדוגמה‪,‬‬ ‫שונה הדבר לגמרי ענין העירוב‪ .‬כאן אין לי צורך לדבר‬ ‫ביישוב אין עירוב‪ ,‬ואף פעם גם לא היה‪ .‬אני זוכר כשהייתי‬ ‫עם כל אחד ואחד‪ ,‬אין צורך להשפיע‪ ,‬ההחלטה לאו דווקא‬ ‫בחור ירושלמי נשאלתי למה ביטלו חז"ל את המצווה‬ ‫נתונה בידי כל תושב ותושב‪ .‬כשאנחנו מקימים עירוב‬ ‫הגדולה של תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת‪ ,‬מחשש‬ ‫מסביב לכל המושב‪ ,‬באותו רגע הצלתי בבת אחת את כל‬ ‫שמא יעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים? הלא יש עירוב‬ ‫מושב משמר הירדן ללא עירוב‬ ‫שמתיר לטלטל‪ .‬אנחנו רואים בגמרא שגם בימי חז"ל היו‬ ‫היהודים שגרים כאן מאיסור הוצאה! מכאן והלאה אני כבר‬ ‫לא חייב לדבר איתם כלל על הענין‪.‬‬ ‫עירובין במקומות שהתגוררו שם יהודים‪.‬‬ ‫בזמנו‪ ,‬באמת לא הייתה לנו תשובה על כך‪ .‬כבחור חרדי ידעתי שיש עירוב לכן אני מרגיש את כובד האחריות מונחת על כתפי דווקא בענין העירוב‬ ‫ואין שום חשש להיכשל בטלטול‪ .‬אך כיום‪ ,‬לצערי הקושיא נעלמה‪ ,‬אני כבר יותר מכל דבר אחר‪ .‬ברוך ה' מצאתי שותף נאמן‪ ,‬הרה"ג רבי ישעיה וינד‬ ‫מבין היטב את גזירת חז"ל‪ .‬אני רק מתאר לעצמי אם היתה לנו כיום מצוות שליט"א ראש בית ההוראה בית העירוב‪ ,‬יחד עם רבני ופעילי הארגון‪ ,‬הבינו‬ ‫תקיעת שופר גם בשבת‪ ,‬בקלות היו היהודים כאן יכולים להיכשל בטלטול את גודל האחריות מחד‪ ,‬ואת הזכות העצומה מאידך‪ .‬לכן הם החליטו‬ ‫להיכנס לעניין‪.‬‬ ‫השופר‪ ,‬רח"ל‪.‬‬ ‫אבל ברור שנוכל להרים את פרויקט העירוב במושבים משמר הירדן‬ ‫למה כואב לכם דווקא שאין עירוב‪ ,‬הלא ישנם עוד חילולי שבת?‬ ‫אתה צודק מאד‪ ,‬כל חילול שבת הוא נורא בין מדאורייתא ובין מדרבנן‪ .‬ואליפלט רק יחד עם הציבור‪ ,‬אם יהודים בעלי לב חם למען השבת יצטרפו‬ ‫המשך בעמוד הבא <<<‬ ‫כּ ו ַֹח הַ ּׁ ַש ָּבת ַּב ּׁ ָשנָ ה הַ ּזֹאת‬ ‫מאוצרות‬ ‫גאוני הדורות‬ ‫שּׁוֹפר‪ ,‬א ִאיכְ ַפּת לָ ן‪ָ ,‬ה ִע ָיקּר ֶשֹּׁלא‬ ‫טוֹבה ַעל יְ ֵדי קוֹל ַה ָ‬ ‫לְ ָא ִבינוּ ֶשׁ ַבּ ָשּׁ ַמיִ ם לְ ָ‬ ‫שׁוֹפר ֶשׁל ַאיִ ל לְ ַהזְ כִּ יר זְ כוּת ָה ֲע ֵק ָידה‪,‬‬ ‫קוֹע ְבּ ָ‬‫יוּחד ִמ ִמּ ְצווֹת ַה ַחג הוּא לִ ְת ַ‬ ‫ֶא ָחד ַה ְמ ָ‬ ‫שּׁוֹפר ד' ַאמּוֹת‬ ‫הוֹצ ָאה וְ יָ בוֹאוּ לְ ַה ֲע ִביר ַה ָ‬ ‫יְ בוּלַּ ע לְ ַשׁ ָבּת‪ֶ ,‬שֹּׁלא יִ יכָּ ְשׁלוּ ְבּ ִאיסּוּר ָ‬ ‫ֶשׁ ַה ְתּ ִק ָיעה ַמכְ נֶ ֶסת זְ כוּת יִ ְשׂ ָר ֵאל ַמה ֶשׁנָּ ֲחלוּ ִמיִּ ְצ ָחק לִ ְמסוֹר ַע ְצ ָמם לְ גַ ְמ ֵרי‪ ,‬כָּ ל‬ ‫ִבּ ְרשׁוּת ָה ַר ִבּים‪ ,‬וְ ִת ְת ַחלֵּ ל ַה ַשּׁ ָבּת ָחלִ ילָ ה‪.‬‬ ‫תוֹרתוֹ‪.‬‬ ‫מוֹקד ַא ֲה ַבת ה' וְ ָ‬ ‫וּשׁ ֵאלוֹת ַה ַחיִּ ים ַעל ֵ‬ ‫שׁוֹת ֶיהם ְ‬ ‫ווֹת ֶיהם וְ ַה ְרגָּ ֵ‬ ‫ַתּ ֲא ֵ‬ ‫מוֹס ִרים נַ ְפ ָשׁם לְ ַמ ַען ַה ַשּׁ ָבּת‬ ‫זוֹהי ְמ ִסירוּת נֶ ֶפשׁ גְּ דוֹלָ ה ִמ ַצּד יִ ְשׂ ָר ֵאל‪ֶ ,‬שׁ ֵהם ְ‬ ‫וְ ִ‬ ‫אוֹה ִבים נֶ ֱא ָמנִ ים ֲא ֶשׁר כָּ ל‬ ‫דוּע כִּ י ְבּנֵ י יִ ְשׂ ָר ֵאל וְ ַה ֵשּׁם יִ ְת ָבּ ַר‪ֵ ‬ה ָמּה כִּ ְשׁנֵ י ֲ‬ ‫וְ יָ ַ‬ ‫תּוֹק ִעים‬ ‫דוּשּׁת ְשׁמוֹ יָ ת'‪ .‬וְ כֵ יוָ ן ֶשׁכֵּ ן ֲה ֵרי זֶ ה ַע ְצמוֹ ַמה ֶשׁ ֵאין ָאנוּ ְ‬ ‫ַה ְמּ ַר ֶמּזֶ ת ַעל ְק ַ‬ ‫תּוֹעלִ יּוֹת ִמ ִמּ ְצוַ ת‬ ‫גּוֹדל ַה ָ‬ ‫דוּע לָ נוּ ֶ‬ ‫חוֹשׁשׁ ַעל כְּ בוֹד ֵר ֵעהוּ‪ .‬לָ כֵ ן ַא ֲח ֵרי ֶשׁיָּ ַ‬ ‫ֶא ָחד ֵ‬ ‫מּוֹעילָ ה לְ ַרצּוֹת‬ ‫מוּפלֶ גֶ ת ֶשׁ ִ‬ ‫רוּחנִ ית ְ‬ ‫ְבּרֹאשׁ ַה ָשּׁנָ ה ֶשׁ ָחל ְבּ ַשׁ ָבּת‪ִ ,‬היא ֲע ֵק ָידה ָ‬ ‫וּבכָ ל זֹאת ָא ְמרוּ יִ ְשׂ ָר ֵאל‬ ‫בוּטּל באונס‪ַ ,‬ה ַסּכָּ נָ ה גְּ דוֹלָ ה‪ְ .‬‬ ‫שׁוֹפר‪ֲ ,‬א ֶשׁר ַאף ִאם יְ ַ‬ ‫ָ‬ ‫שׁוֹפר ַה ַמּזְ כִּ ָירהּ זְ כוּת ָה ֲע ֵק ָידה‪.‬‬ ‫אוֹתנוּ‪ ,‬כְּ מוֹ ֶשׁ ְמּ ַר ֶצּה זִ כְ רוֹן ָ‬ ‫ָ‬ ‫דוּשּׁת ְשׁמוֹ יִ ְת ָבּ ֵר‪ ,‬יַ ֲעבוֹר‬ ‫ֶפּן יְ בוּלַּ ע ָחלִ ילָ ה לְ ִמ ְצוַ ת ַשׁ ָבּת ֲא ֶשׁר ֵמ ִעיד ַעל ְק ַ‬ ‫)משך חכמה פרשת אמור(‬ ‫ָעלֵ ינוּ ַמה וְ יִ ְת ַק ֵדּשׁ ְשׁמוֹ יִ ְת ָבּ ַר‪ַ .‬אף ִאם יְ ַק ְט ֵרג ַה ָשּׂ ָטן‪ ,‬וְ ‪‬א יִ יכָּ נֵ ס זִ כְ רוֹנֵ נוּ‬ ‫‚‡†ƒ–‡‚–ƒƒ‡‡˜‰~—އ‹‚ Š–~—‚—Ž‚—˜‬ ‫‪...‬וגמ טבח שמחת תורה‬ ‫—Ž˜˜—’Ž–” ƒ‡ƒ‹~ ŠŒŠ‚Œ‡‚ƒ‡‹‬ ‫‡‡€ƒ‰—‡ƒƒ• ƒ Š•‚”Š˜‬ ‫Š‚–ƒˆŠŽ–€‡Šƒ‡Ž’Š~‬ ‫~Š’‡‡‚ƒ‡‹Œ ‡ŠƒŠ—˜‬ ‫‰— Š–~—‚—Ž‚—˜;€ƒ–Š‚—Ž‚˜Šƒ‡—˜‬ ‫‪02-5666-999‬‬ ‫މ~ƒ˜‚‰Š‰ƒ Žƒƒ‚‡~”Œ‚˜ŒƒŠŽƒ‬ ‫ŠŽ‡€ƒ–ƒ˜‚’ƒˆ~˜‚—Ž‚Š—Ž˜–‰‚ƒ‡—ƒ‚‬ ‫שאלה ותמונה בצידה‬ ‫האם יוכל ר' אשר ללכת לתקוע מחוץ לתחום?‬ ‫הרה"ג רבי ישעיה וינד שליט"א‬ ‫יום השני‪ ,‬כיוון ששניהם כיום אחד דמי‪ ,‬דמה שהיה מונח בכניסת יום הראשון מועיל‬ ‫מצוה מיוחדת מצא לו ר' אשר‪ ,‬שגר באחד היישובים בדרום הארץ‪ .‬ביישוב סמוך‬ ‫גם ליום השני‪.‬‬ ‫ישנם כמה יהודים קשישים שכמעט לא יוצאים מביתם‪ ,‬אף לא לתפילה בבית כנסת‪.‬‬ ‫אבל הראב"ד חולק על כך‪ ,‬שלדעתו לא אמרו קדושה אחת הן רק להחמיר ולא להקל‪.‬‬ ‫מזה כמה שנים שר' אשר מגיע אליהם בימי ראש השנה‪ ,‬עובר בין הבתים בהם דרים‬ ‫דהיינו שנקטינן שב' ימי ר"ה קדושה אחת הן ולכן אי אפשר לערב יום אחד לרוח זו‬ ‫הקשישים‪ ,‬השופר בידו ותוקע עבורם‪ ,‬מוציאם ידי חובתם במצוות היום דאורייתא‪.‬‬ ‫ויום השני לרוח אחרת‪ ,‬כמו שאי אפשר לערב חצי יום לרוח זו וחצי יום לרוח אחרת‪.‬‬ ‫אין זה כל פשוט עבורו להקדיש זמן ניכר באמצע היום בין התפילות‪ ,‬אך רצונו עז‬ ‫אבל לא אמרינן דין זה לקולא שכיוון שכיומא אריכתא דמי אין צריך שיהא העירוב‬ ‫לזכות את היהודים הללו‪ ,‬יודע הוא שמצוות אלו משקלם רב על כף המאזניים בימי‬ ‫קיים גם בכניסת יום השני‪.‬‬ ‫הדין‪.‬‬ ‫• האיך נקטינן להלכה? •‬ ‫אמנם היישוב אינו רחוק כל כך‪ ,‬אך כיוון שעליו ללכת כקילומטר וחצי כדי להגיע‬ ‫אליהם‪ ,‬צריך הוא להניח עירוב תחומין כדי שיוכל ללכת עם השופר יותר מאלפיים‬ ‫הטור בסימן תט"ז בהביאו ההלכה בשני ימים טובים של גלויות שיכול לערב כל יום‬ ‫אמה‪ .‬שהרי כידוע איסור טלטול והוצאה התירו ביום טוב לצורך‪ ,‬ולכן יכול הוא‬ ‫לרוח אחרת‪ ,‬כתב "וכן הדין בכל ב' ימים טובים‪ ,‬חוץ משני ימים טובים של ראש‬ ‫לטלטל את השופר בידו אף במקום שאין עירוב‪ ,‬אך איסור תחומין קיים גם ביו"ט‪.‬‬ ‫השנה שהם קדושה אחת ואין מערבין עליהם ב' עירובין"‪ .‬וכתב הב"ח שנראה מלשון‬ ‫הטור דנקט שר"ה קדושה אחת היא רק לחומרא שאין לערב לב' רוחות‪ ,‬אבל לקולא‬ ‫את העירוב הוא מניח באמצע הדרך כפי שהדריכו רב הבקי בהלכות עירובין ותחומין‪.‬‬ ‫שאין צריך העירוב להיות קיים גם ביום השני‪ ,‬לזה לא נקטינן דקדושה אחת הן‪ .‬והיא‬ ‫על פי הדין‪ ,‬כדי שהעירוב יחול צריך הוא להיות קיים בכניסת היום‪ ,‬ולכן אם אדם‬ ‫כדעת הראב"ד ודלא כדעת הרמב"ם‪.‬‬ ‫מניח עירוב לשבת וליו"ט שאחריו‪ ,‬אם רוצה הוא ללכת גם ביו"ט צריך העירוב להיות‬ ‫קיים על מקומו גם בכניסת היו"ט‪.‬‬ ‫וכן משמע גם מדברי המחבר שכתב בסגנון זה בשולחנו בסימן תט"ז סעיף א' "אבל‬ ‫בשני ימים טובים של ראש השנה הרי הן כיום אחד‪ ,‬ואינו מערב לשני ימים אלא לרוח‬ ‫בשנת תשפ"ד היה הדבר‪ ,‬כשיום ראשון של ר"ה חל בשבת‪ ,‬אחד מחבריו של ר' אשר‬ ‫אחת"‪ .‬וכן פסק הב"ח שלענין הלכה יש לפסוק לחומרא בהלכות עירובי תחומין‪ ,‬ולכן‬ ‫עבר במקרה לפנות ערב במקום שבו הניח את העירוב‪ ,‬וראה שפת העירוב נעלם‪.‬‬ ‫יש לבדוק שהעירוב קיים בכניסת יום הב' של ראש השנה‪.‬‬ ‫כשנודע הדבר לר' אשר לא ידע מה לעשות‪ ,‬האם מותר לו‬ ‫אבל המג"א שם פירש בדברי המחבר שכוונתו גם להקל‬ ‫ללכת לתקוע בשופר עבור היהודים במושב הסמוך‪ ,‬והאם‬ ‫שמועיל להניח העירוב רק בהתקדש יום ראשון של ר"ה ואין‬ ‫בשנה כזו כשר"ה חל בשבת הדין שונה?‬ ‫צריך להיות גם בכניסת יום השני‪ ,‬וכדעת הרמב"ם‪ .‬והקשה‬ ‫• מקורות הסוגיא •‬ ‫המג"א דבהלכות יו"ט בסימן ת"ג פסק המחבר שבראש השנה‬ ‫שנינו במשנה עירובין דף לח‪" .‬רבי אליעזר אומר יום טוב‬ ‫אסור לבשל מיו"ט לחברו כמו כל יו"ט של גלויות‪ ,‬והיינו‬ ‫הסמוך לשבת בין מלפניה ובין מלאחריה‪ ,‬מערב אדם שני‬ ‫משום דלהקל לא אמרינן דקדושה אחת הן‪ .‬ומתרץ המג"א‬ ‫עירובין"‪ .‬דהיינו שיכול להניח עירוב תחומין אחד ללכת‬ ‫דקיימא לן שיום הראשון עיקר‪ ,‬ולכן אסור לבשל בו ליום‬ ‫בשבת עוד אלפיים אמה לצד אחד של העיר‪ ,‬ולהניח ליו"ט‬ ‫השני‪ .‬אבל לעניין תחומין כיוון דיום ראשון עיקר‪ ,‬הוי יום‬ ‫עירוב לצד אחר של העיר‪ ,‬ויוכל ללכת כל יום לצד שעירב‪.‬‬ ‫השני חול ואין צריך לעירוב תחומין שמותר לצאת בו חוץ‬ ‫עירוב בדרך בין היישובים‬ ‫וחכמים חולקים שם‪ .‬ושם אמר רב הלכה כרבי אליעזר דאמר‬ ‫לתחום‪ .‬בנתיבות שבת )פמ"ח סק"ז( ביאר דברי המג"א‪ ,‬דהא‬ ‫שתי קדושות הן‪.‬‬ ‫בגמ' מבואר שנחלקו האם שבת ויו"ט הסמוכים יש להם קדושה אחת וכיום אחד דכתבו הפוסקים הטעם משום דקדושה אחת הן‪ ,‬משום שטעמא דיו"ט ראשון עיקר‬ ‫ארוך‪ ,‬או שתי קדושות הן‪ ,‬שיש להם דין כשתי ימים נפרדים‪ .‬שאם קדושה אחת הן אי אינו מספיק אלא בצירוף הטעם דקדושה אחת הן‪.‬‬ ‫אפשר לעשות עירוב נפרד לכל יום‪ ,‬כשם שאי אפשר לעשות עירוב אחד לחצי שבת אכן באמת מצינו בעוד כמה מקומות שחוששים גם בראש השנה לחומרא ואין מקילין‬ ‫לצד אחד של העיר‪ ,‬ועוד עירוב שיחול בחצי שבת השניה לצד אחר של העיר‪ ,‬משום כיוון שהן ב' קדושות‪ ,‬לכן כתב בערוך השולחן הטעם שהקילו בעירובי תחומין‪,‬‬ ‫דתחומין דרבנן‪ ,‬הם אמרו מצות עירובי תחומין‪ ,‬והם אמרו דקדושה אחת היא לענין‬ ‫שכל היום אחד הוא‪ ,‬וכל מה שחל מתחילת היום נמשך לאורך היום כולו‪.‬‬ ‫ולהלכה כיוון שנפסק כרבי אליעזר‪ ,‬כתב הרמב"ם שיש בזה קולא וחומרא‪ .‬הקולא עירובי תחומין‪ ,‬בין לקולא בין לחומרא'‪.‬‬ ‫היא שיכול להניח כל יום עירוב לצד אחר‪ .‬והחומרא היא שגם אם רוצה שהעירוב גם האליה רבה הסכים עם המג"א‪ ,‬וכתב שכן הוא גם דעת הטור ודלא כביאור הב"ח‬ ‫יחול לשני הימים לאותו צד של העיר‪ ,‬אין מועיל בזה שהניח את פת העירוב בכניסת בדברי הטור‪ ,‬וכן דייק מלשון הלבוש‪ ,‬וכן פסק החיי אדם‪ .‬גם במשנה ברורה הביא‬ ‫יום הראשון‪ ,‬אלא הפת צריך להיות שם גם בכניסת יום השני‪ ,‬שהרי הוא קדושה את דברי המג"א להלכה‪.‬‬ ‫אחרת וכיו"ט חדש‪ ,‬וצריך חלות חדשה לעירוב‪ .‬וכן פסק המחבר בשולחן ערוך סימן וכתב בנתיבות שבת )פמ"ח סק"ה( דאף ששבת ויו"ט שתי קדושות הן וקדושת שבת היא‬ ‫קדושה בפני עצמה‪ ,‬מכל מקום כשחל יום א' דראש השנה בשבת‪ ,‬אמרינן לחומרא‬ ‫תט"ז סעיפים א' ‪ -‬ב'‪.‬‬ ‫שחל קדושת ר"ה על שבת ולכן הוי שני הימים כקדושה אחת שאי אפשר לערב לב'‬ ‫רוחות‪ ,‬ואם נאכל עירובו מותר ללכת גם ביום השני‪.‬‬ ‫• ב' ימי ראש השנה •‬ ‫עוד שם במשנה דף לט‪" .‬רבי יהודה אומר ראש השנה שהיה ירא שמא תתעבר מערב‬ ‫• להלכה בנידון דידן‪• .‬‬ ‫אדם שני עירובין‪ ,‬ולא הודו לו חכמים"‪ .‬בגמ' נתבאר שחכמים אלו ר' יוסי הוא‪ ,‬שלדעתו‬ ‫בכל ב' ימים טובים של גלויות אפשר לערב כל יום לרוח אחרת‪ ,‬כיוון שהן ב' קדושות‪ ,‬נמצא להלכה לפי דעת רוב הפוסקים יכול ר' אשר ללכת לתקוע ביום ב' דראש‬ ‫השנה‪ ,‬אף אם נאכל העירוב ואין נמצא במקומו בכניסת יום השני‪ .‬וכן הדין גם‬ ‫אבל בר"ה כיוון ששני הימים הן קדושה אחת צריך שיהא עירוב אחד לשניהם‪.‬‬ ‫כתב הרב המגיד שמדברי הרמב"ם נראה שלהלכה כיוון שלענין ר"ה נפסק כדעת כשחל יום א' בשבת‪.‬‬ ‫כל הנכתב הינו בדרך ליבון הלכה‪ ,‬למעשה ישאל כל אחד את רבו‪.‬‬ ‫חכמים שקדושה אחת הן‪ ,‬יש בזה גם קולא שאין צריך שיהא העירוב מונח גם בכניסת‬ ‫בין כתלי‬ ‫המשך מעמוד קודם‬ ‫בית העירוב‬ ‫אלינו‪ ,‬אזי תוך זמן קצר יעמוד כאן העירוב על תילו‪ ,‬ומכאן ואילך ‪ 1,750‬ליום הדין עם זכויות של שמירת שבת‪ ,‬והיא תעמוד לו לזכות ולסגולה‬ ‫יהודים יינצלו מעשרות חילולי שבת‪ .‬זו אינה זכות חד פעמית אלא זכות להיכתב לשנה טובה במיוחד‪.‬‬ ‫ומכאן נאחל לכל השותפים העושים והמעשים למען השבת‪ ,‬למתנדבים‬ ‫שתחזור על עצמה שוב ושוב‪ ,‬כל שבת מחדש"‪.‬‬ ‫הדברים נשמעים אחרת כאשר הם נאמרים מכלי ראשון‪ ,‬ממי שעד לדברים היקרים והמסורים‪ ,‬לכל קוראינו ולכל בית ישראל בברכת כתיבה וחתימה‬ ‫מקרוב‪ .‬מה גם שכבר הורו גדולי הדורות שהשנה חייב כל יהודי להגיע טובה‪ ,‬בזכות השבת – כי היא מקור הברכה‪.‬‬ ‫* ניתן לתרום להקמת העירוב במשמר הירדן בטלפון ‪ 02-5-666-999‬שלוחה ‪ ,4‬או דרך נדרים פלוס‬ ‫בקופת בית העירוב בכותרת 'תשפ"ז שנה טובה'‪.‬‬ ‫לשירות‬ ‫* ניתן להזמין שיעורים מרתקים בענייני עירובין בליווי מצגות‪ ,‬לימי חול המועד ובין הזמנים‪ ,‬בטלפון ‪ 02-5-666-999‬שלוחה ‪.3-3‬‬ ‫* מענה הלכתי ומידע בענייני עירוב בבית הוראה 'בית העירוב'‪ – 02-5-666-999 :‬שמור בזכרון‪.‬‬ ‫הציבור !‬ ‫* לקבלת גליון זה ישירות למייל שלח בקשה‪* E025666999@GMAIL.COM :‬‬