בית העירוב · Bees Huaruv — ראש השנה (2026-09-07)

©
גליון מס' 45ראש השנה תשפ"ז
עדות מכלי ראשון על הנעשה במשמר הירדן
בין כתלי מספר לנו הרב הלפרין ,שגר סמוך ליישובים אליפלט ומשמר הירדן ,ופועל אנחנו באמת מנסים להשפיע ככל
מזה שנים להחדיר קצת אידישקייט בקרב התושבים באזור" .קחו למשל את האפשר בשיעורים ובפעילות לנוער
בית העירוב מושב משמר הירדן ,אמנם יש בית כנסת במושב אבל רוב התושבים רחוקים ולמבוגרים ,משתדלים להחדיר שמירת
משמירת תורה ומצוות ,יש ביניהם גם שומרי מסורת ,אך מיעוט קטן ביניהם שבת ושאר המצוות .אבל המקסימום
שאני יכול לעשות זה לדבר על ליבם ,להאיר פנים ,להשפיע שומרי שבת.
בדרכים כאלו ואחרות .מכאן והלאה ההחלטה נתונה ביד כשאנחנו אומרים 'שומרי שבת' ,זה לא תמיד אומר שמירת
כל אחד ואחד האם לשמור בפועל מצוה כזו או אחרת, שבת כפי שאנחנו מבינים את זה .לא כל שומרי השבת
והאם להימנע מאיסור כזה או אחר. באמת מקפידים על כל פרטי ודקדוקי ההלכה .לדוגמה,
שונה הדבר לגמרי ענין העירוב .כאן אין לי צורך לדבר ביישוב אין עירוב ,ואף פעם גם לא היה .אני זוכר כשהייתי
עם כל אחד ואחד ,אין צורך להשפיע ,ההחלטה לאו דווקא בחור ירושלמי נשאלתי למה ביטלו חז"ל את המצווה
נתונה בידי כל תושב ותושב .כשאנחנו מקימים עירוב הגדולה של תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת ,מחשש
מסביב לכל המושב ,באותו רגע הצלתי בבת אחת את כל שמא יעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים? הלא יש עירוב
מושב משמר הירדן ללא עירוב שמתיר לטלטל .אנחנו רואים בגמרא שגם בימי חז"ל היו
היהודים שגרים כאן מאיסור הוצאה! מכאן והלאה אני כבר
לא חייב לדבר איתם כלל על הענין. עירובין במקומות שהתגוררו שם יהודים.
בזמנו ,באמת לא הייתה לנו תשובה על כך .כבחור חרדי ידעתי שיש עירוב לכן אני מרגיש את כובד האחריות מונחת על כתפי דווקא בענין העירוב
ואין שום חשש להיכשל בטלטול .אך כיום ,לצערי הקושיא נעלמה ,אני כבר יותר מכל דבר אחר .ברוך ה' מצאתי שותף נאמן ,הרה"ג רבי ישעיה וינד
מבין היטב את גזירת חז"ל .אני רק מתאר לעצמי אם היתה לנו כיום מצוות שליט"א ראש בית ההוראה בית העירוב ,יחד עם רבני ופעילי הארגון ,הבינו
תקיעת שופר גם בשבת ,בקלות היו היהודים כאן יכולים להיכשל בטלטול את גודל האחריות מחד ,ואת הזכות העצומה מאידך .לכן הם החליטו
להיכנס לעניין. השופר ,רח"ל.
אבל ברור שנוכל להרים את פרויקט העירוב במושבים משמר הירדן למה כואב לכם דווקא שאין עירוב ,הלא ישנם עוד חילולי שבת?
אתה צודק מאד ,כל חילול שבת הוא נורא בין מדאורייתא ובין מדרבנן .ואליפלט רק יחד עם הציבור ,אם יהודים בעלי לב חם למען השבת יצטרפו
המשך בעמוד הבא <<<
כּ ו ַֹח הַ ּׁ ַש ָּבת ַּב ּׁ ָשנָ ה הַ ּזֹאת מאוצרות
גאוני הדורות
שּׁוֹפר ,א ִאיכְ ַפּת לָ ןָ ,ה ִע ָיקּר ֶשֹּׁלא טוֹבה ַעל יְ ֵדי קוֹל ַה ָ לְ ָא ִבינוּ ֶשׁ ַבּ ָשּׁ ַמיִ ם לְ ָ שׁוֹפר ֶשׁל ַאיִ ל לְ ַהזְ כִּ יר זְ כוּת ָה ֲע ֵק ָידה, קוֹע ְבּ ָיוּחד ִמ ִמּ ְצווֹת ַה ַחג הוּא לִ ְת ַ ֶא ָחד ַה ְמ ָ
שּׁוֹפר ד' ַאמּוֹת הוֹצ ָאה וְ יָ בוֹאוּ לְ ַה ֲע ִביר ַה ָ
יְ בוּלַּ ע לְ ַשׁ ָבּתֶ ,שֹּׁלא יִ יכָּ ְשׁלוּ ְבּ ִאיסּוּר ָ ֶשׁ ַה ְתּ ִק ָיעה ַמכְ נֶ ֶסת זְ כוּת יִ ְשׂ ָר ֵאל ַמה ֶשׁנָּ ֲחלוּ ִמיִּ ְצ ָחק לִ ְמסוֹר ַע ְצ ָמם לְ גַ ְמ ֵרי ,כָּ ל
ִבּ ְרשׁוּת ָה ַר ִבּים ,וְ ִת ְת ַחלֵּ ל ַה ַשּׁ ָבּת ָחלִ ילָ ה. תוֹרתוֹ. מוֹקד ַא ֲה ַבת ה' וְ ָ וּשׁ ֵאלוֹת ַה ַחיִּ ים ַעל ֵ שׁוֹת ֶיהם ְ
ווֹת ֶיהם וְ ַה ְרגָּ ֵ ַתּ ֲא ֵ
מוֹס ִרים נַ ְפ ָשׁם לְ ַמ ַען ַה ַשּׁ ָבּת
זוֹהי ְמ ִסירוּת נֶ ֶפשׁ גְּ דוֹלָ ה ִמ ַצּד יִ ְשׂ ָר ֵאלֶ ,שׁ ֵהם ְ וְ ִ אוֹה ִבים נֶ ֱא ָמנִ ים ֲא ֶשׁר כָּ ל דוּע כִּ י ְבּנֵ י יִ ְשׂ ָר ֵאל וְ ַה ֵשּׁם יִ ְת ָבּ ַרֵ ה ָמּה כִּ ְשׁנֵ י ֲ
וְ יָ ַ
תּוֹק ִעים
דוּשּׁת ְשׁמוֹ יָ ת' .וְ כֵ יוָ ן ֶשׁכֵּ ן ֲה ֵרי זֶ ה ַע ְצמוֹ ַמה ֶשׁ ֵאין ָאנוּ ְ ַה ְמּ ַר ֶמּזֶ ת ַעל ְק ַ תּוֹעלִ יּוֹת ִמ ִמּ ְצוַ ת גּוֹדל ַה ָ דוּע לָ נוּ ֶ חוֹשׁשׁ ַעל כְּ בוֹד ֵר ֵעהוּ .לָ כֵ ן ַא ֲח ֵרי ֶשׁיָּ ַ ֶא ָחד ֵ
מּוֹעילָ ה לְ ַרצּוֹת מוּפלֶ גֶ ת ֶשׁ ִ
רוּחנִ ית ְ ְבּרֹאשׁ ַה ָשּׁנָ ה ֶשׁ ָחל ְבּ ַשׁ ָבּתִ ,היא ֲע ֵק ָידה ָ וּבכָ ל זֹאת ָא ְמרוּ יִ ְשׂ ָר ֵאל בוּטּל באונסַ ,ה ַסּכָּ נָ ה גְּ דוֹלָ הְ . שׁוֹפרֲ ,א ֶשׁר ַאף ִאם יְ ַ ָ
שׁוֹפר ַה ַמּזְ כִּ ָירהּ זְ כוּת ָה ֲע ֵק ָידה.
אוֹתנוּ ,כְּ מוֹ ֶשׁ ְמּ ַר ֶצּה זִ כְ רוֹן ָ ָ דוּשּׁת ְשׁמוֹ יִ ְת ָבּ ֵר ,יַ ֲעבוֹר ֶפּן יְ בוּלַּ ע ָחלִ ילָ ה לְ ִמ ְצוַ ת ַשׁ ָבּת ֲא ֶשׁר ֵמ ִעיד ַעל ְק ַ
)משך חכמה פרשת אמור( ָעלֵ ינוּ ַמה וְ יִ ְת ַק ֵדּשׁ ְשׁמוֹ יִ ְת ָבּ ַרַ .אף ִאם יְ ַק ְט ֵרג ַה ָשּׂ ָטן ,וְ א יִ יכָּ נֵ ס זִ כְ רוֹנֵ נוּ
~ ~
...וגמ טבח שמחת תורה
~
~
~ ~;
02-5666-999 ~ ~
~
שאלה ותמונה בצידה
האם יוכל ר' אשר ללכת לתקוע מחוץ לתחום? הרה"ג רבי ישעיה וינד שליט"א
יום השני ,כיוון ששניהם כיום אחד דמי ,דמה שהיה מונח בכניסת יום הראשון מועיל מצוה מיוחדת מצא לו ר' אשר ,שגר באחד היישובים בדרום הארץ .ביישוב סמוך
גם ליום השני. ישנם כמה יהודים קשישים שכמעט לא יוצאים מביתם ,אף לא לתפילה בבית כנסת.
אבל הראב"ד חולק על כך ,שלדעתו לא אמרו קדושה אחת הן רק להחמיר ולא להקל. מזה כמה שנים שר' אשר מגיע אליהם בימי ראש השנה ,עובר בין הבתים בהם דרים
דהיינו שנקטינן שב' ימי ר"ה קדושה אחת הן ולכן אי אפשר לערב יום אחד לרוח זו הקשישים ,השופר בידו ותוקע עבורם ,מוציאם ידי חובתם במצוות היום דאורייתא.
ויום השני לרוח אחרת ,כמו שאי אפשר לערב חצי יום לרוח זו וחצי יום לרוח אחרת. אין זה כל פשוט עבורו להקדיש זמן ניכר באמצע היום בין התפילות ,אך רצונו עז
אבל לא אמרינן דין זה לקולא שכיוון שכיומא אריכתא דמי אין צריך שיהא העירוב לזכות את היהודים הללו ,יודע הוא שמצוות אלו משקלם רב על כף המאזניים בימי
קיים גם בכניסת יום השני. הדין.
• האיך נקטינן להלכה? • אמנם היישוב אינו רחוק כל כך ,אך כיוון שעליו ללכת כקילומטר וחצי כדי להגיע
אליהם ,צריך הוא להניח עירוב תחומין כדי שיוכל ללכת עם השופר יותר מאלפיים
הטור בסימן תט"ז בהביאו ההלכה בשני ימים טובים של גלויות שיכול לערב כל יום
אמה .שהרי כידוע איסור טלטול והוצאה התירו ביום טוב לצורך ,ולכן יכול הוא
לרוח אחרת ,כתב "וכן הדין בכל ב' ימים טובים ,חוץ משני ימים טובים של ראש
לטלטל את השופר בידו אף במקום שאין עירוב ,אך איסור תחומין קיים גם ביו"ט.
השנה שהם קדושה אחת ואין מערבין עליהם ב' עירובין" .וכתב הב"ח שנראה מלשון
הטור דנקט שר"ה קדושה אחת היא רק לחומרא שאין לערב לב' רוחות ,אבל לקולא את העירוב הוא מניח באמצע הדרך כפי שהדריכו רב הבקי בהלכות עירובין ותחומין.
שאין צריך העירוב להיות קיים גם ביום השני ,לזה לא נקטינן דקדושה אחת הן .והיא על פי הדין ,כדי שהעירוב יחול צריך הוא להיות קיים בכניסת היום ,ולכן אם אדם
כדעת הראב"ד ודלא כדעת הרמב"ם. מניח עירוב לשבת וליו"ט שאחריו ,אם רוצה הוא ללכת גם ביו"ט צריך העירוב להיות
קיים על מקומו גם בכניסת היו"ט.
וכן משמע גם מדברי המחבר שכתב בסגנון זה בשולחנו בסימן תט"ז סעיף א' "אבל
בשני ימים טובים של ראש השנה הרי הן כיום אחד ,ואינו מערב לשני ימים אלא לרוח בשנת תשפ"ד היה הדבר ,כשיום ראשון של ר"ה חל בשבת ,אחד מחבריו של ר' אשר
אחת" .וכן פסק הב"ח שלענין הלכה יש לפסוק לחומרא בהלכות עירובי תחומין ,ולכן עבר במקרה לפנות ערב במקום שבו הניח את העירוב ,וראה שפת העירוב נעלם.
יש לבדוק שהעירוב קיים בכניסת יום הב' של ראש השנה. כשנודע הדבר לר' אשר לא ידע מה לעשות ,האם מותר לו
אבל המג"א שם פירש בדברי המחבר שכוונתו גם להקל ללכת לתקוע בשופר עבור היהודים במושב הסמוך ,והאם
שמועיל להניח העירוב רק בהתקדש יום ראשון של ר"ה ואין בשנה כזו כשר"ה חל בשבת הדין שונה?
צריך להיות גם בכניסת יום השני ,וכדעת הרמב"ם .והקשה • מקורות הסוגיא •
המג"א דבהלכות יו"ט בסימן ת"ג פסק המחבר שבראש השנה שנינו במשנה עירובין דף לח" .רבי אליעזר אומר יום טוב
אסור לבשל מיו"ט לחברו כמו כל יו"ט של גלויות ,והיינו הסמוך לשבת בין מלפניה ובין מלאחריה ,מערב אדם שני
משום דלהקל לא אמרינן דקדושה אחת הן .ומתרץ המג"א עירובין" .דהיינו שיכול להניח עירוב תחומין אחד ללכת
דקיימא לן שיום הראשון עיקר ,ולכן אסור לבשל בו ליום בשבת עוד אלפיים אמה לצד אחד של העיר ,ולהניח ליו"ט
השני .אבל לעניין תחומין כיוון דיום ראשון עיקר ,הוי יום עירוב לצד אחר של העיר ,ויוכל ללכת כל יום לצד שעירב.
השני חול ואין צריך לעירוב תחומין שמותר לצאת בו חוץ עירוב בדרך בין היישובים וחכמים חולקים שם .ושם אמר רב הלכה כרבי אליעזר דאמר
לתחום .בנתיבות שבת )פמ"ח סק"ז( ביאר דברי המג"א ,דהא שתי קדושות הן.
בגמ' מבואר שנחלקו האם שבת ויו"ט הסמוכים יש להם קדושה אחת וכיום אחד דכתבו הפוסקים הטעם משום דקדושה אחת הן ,משום שטעמא דיו"ט ראשון עיקר
ארוך ,או שתי קדושות הן ,שיש להם דין כשתי ימים נפרדים .שאם קדושה אחת הן אי אינו מספיק אלא בצירוף הטעם דקדושה אחת הן.
אפשר לעשות עירוב נפרד לכל יום ,כשם שאי אפשר לעשות עירוב אחד לחצי שבת אכן באמת מצינו בעוד כמה מקומות שחוששים גם בראש השנה לחומרא ואין מקילין
לצד אחד של העיר ,ועוד עירוב שיחול בחצי שבת השניה לצד אחר של העיר ,משום כיוון שהן ב' קדושות ,לכן כתב בערוך השולחן הטעם שהקילו בעירובי תחומין,
דתחומין דרבנן ,הם אמרו מצות עירובי תחומין ,והם אמרו דקדושה אחת היא לענין שכל היום אחד הוא ,וכל מה שחל מתחילת היום נמשך לאורך היום כולו.
ולהלכה כיוון שנפסק כרבי אליעזר ,כתב הרמב"ם שיש בזה קולא וחומרא .הקולא עירובי תחומין ,בין לקולא בין לחומרא'.
היא שיכול להניח כל יום עירוב לצד אחר .והחומרא היא שגם אם רוצה שהעירוב גם האליה רבה הסכים עם המג"א ,וכתב שכן הוא גם דעת הטור ודלא כביאור הב"ח
יחול לשני הימים לאותו צד של העיר ,אין מועיל בזה שהניח את פת העירוב בכניסת בדברי הטור ,וכן דייק מלשון הלבוש ,וכן פסק החיי אדם .גם במשנה ברורה הביא
יום הראשון ,אלא הפת צריך להיות שם גם בכניסת יום השני ,שהרי הוא קדושה את דברי המג"א להלכה.
אחרת וכיו"ט חדש ,וצריך חלות חדשה לעירוב .וכן פסק המחבר בשולחן ערוך סימן וכתב בנתיבות שבת )פמ"ח סק"ה( דאף ששבת ויו"ט שתי קדושות הן וקדושת שבת היא
קדושה בפני עצמה ,מכל מקום כשחל יום א' דראש השנה בשבת ,אמרינן לחומרא תט"ז סעיפים א' -ב'.
שחל קדושת ר"ה על שבת ולכן הוי שני הימים כקדושה אחת שאי אפשר לערב לב'
רוחות ,ואם נאכל עירובו מותר ללכת גם ביום השני. • ב' ימי ראש השנה •
עוד שם במשנה דף לט" .רבי יהודה אומר ראש השנה שהיה ירא שמא תתעבר מערב
• להלכה בנידון דידן• . אדם שני עירובין ,ולא הודו לו חכמים" .בגמ' נתבאר שחכמים אלו ר' יוסי הוא ,שלדעתו
בכל ב' ימים טובים של גלויות אפשר לערב כל יום לרוח אחרת ,כיוון שהן ב' קדושות ,נמצא להלכה לפי דעת רוב הפוסקים יכול ר' אשר ללכת לתקוע ביום ב' דראש
השנה ,אף אם נאכל העירוב ואין נמצא במקומו בכניסת יום השני .וכן הדין גם אבל בר"ה כיוון ששני הימים הן קדושה אחת צריך שיהא עירוב אחד לשניהם.
כתב הרב המגיד שמדברי הרמב"ם נראה שלהלכה כיוון שלענין ר"ה נפסק כדעת כשחל יום א' בשבת.
כל הנכתב הינו בדרך ליבון הלכה ,למעשה ישאל כל אחד את רבו. חכמים שקדושה אחת הן ,יש בזה גם קולא שאין צריך שיהא העירוב מונח גם בכניסת
בין כתלי
המשך מעמוד קודם
בית העירוב
אלינו ,אזי תוך זמן קצר יעמוד כאן העירוב על תילו ,ומכאן ואילך 1,750ליום הדין עם זכויות של שמירת שבת ,והיא תעמוד לו לזכות ולסגולה
יהודים יינצלו מעשרות חילולי שבת .זו אינה זכות חד פעמית אלא זכות להיכתב לשנה טובה במיוחד.
ומכאן נאחל לכל השותפים העושים והמעשים למען השבת ,למתנדבים שתחזור על עצמה שוב ושוב ,כל שבת מחדש".
הדברים נשמעים אחרת כאשר הם נאמרים מכלי ראשון ,ממי שעד לדברים היקרים והמסורים ,לכל קוראינו ולכל בית ישראל בברכת כתיבה וחתימה
מקרוב .מה גם שכבר הורו גדולי הדורות שהשנה חייב כל יהודי להגיע טובה ,בזכות השבת – כי היא מקור הברכה.
* ניתן לתרום להקמת העירוב במשמר הירדן בטלפון 02-5-666-999שלוחה ,4או דרך נדרים פלוס
בקופת בית העירוב בכותרת 'תשפ"ז שנה טובה'. לשירות
* ניתן להזמין שיעורים מרתקים בענייני עירובין בליווי מצגות ,לימי חול המועד ובין הזמנים ,בטלפון 02-5-666-999שלוחה .3-3
* מענה הלכתי ומידע בענייני עירוב בבית הוראה 'בית העירוב' – 02-5-666-999 :שמור בזכרון.
הציבור !
* לקבלת גליון זה ישירות למייל שלח בקשה* E025666999@GMAIL.COM :
