קראלא הויף · Krale Hoif — ראש השנה (2026-09-07)

קראלא הויף פון דע
מהנעשה ונשמע ♦ שיחות ואמרי קודש ♦ תמונות
בס"ד ,ערב ראש השנה תשפ"ו ♦ גליון פנימי
ג ניצבים וילך – יט אלול ב נצבים וילך – יח אלול
אחר תפילת שחרית שח מר"ש כדלהלן: בלחיים אחר תפילת שחרית שח מרן רבינו שליט"א היום חל
הקב"ה אוהב את העניים – שוועת עניים אתה תשמע ,צעקת יומא דהילולא של זקיני המהר"ל מפראג זי"ע
הדל תקשיב ותושיע! מילדותו שקד על לימוד התורה בקדושה ובטהרה ,התנגד
העניים באים לזכותינו במצות הצדקה המקיימת את העולם, ללימוד בדרך פלפול בסברות שונות ומשונות ולכן לא למד
ועל ידי שהקב"ה רואה שעוזרים לעניים גם הוא עוזר לעם בישיבה אלא מספרים באופן עצמאי .הזהיר מדרכים
ישראל ,וזהו "פתח תפתח… נתון תיתן לו" – כשאתה פותח ומנהגים חדשים ,סבר כי יש להתחיל בלימוד המקרא ,לאחר
את ידך ,אתה גורם שהקב"ה יפתח את ידו וישפיע שפע מכן משנה ואח"כ תלמוד בהתאם לדרך הלימוד של התנאים,
לעולם כולו – "כי בגלל הדבר הזה יברכך ה'"! האמוראים ,הגאונים וכל האחרונים ולא כפי שיש המתחילים
מעשה היה בבית כנסת של עשירים ,שעמדו על כך שרק ללמוד בגיל 6תלמוד ולבסוף מגיעים למשנה.
אנשי עסקים ובעלי ממון יהיו חברי בית הכנסת .פעם ניסה
אדם להצטרף אליהם ,אך הם לא נתנו לו" :לך חפש לך מקום
בהמשך היום הגיע מרן רבינו שליט"א לביקור מרומם בעיר
אחר ,כאן נמצאים רק בעלי מעמד וממון!"
אופקים ,במהלכה קיבל קהל לעצה ולברכה ולברכת השנים.
והנה חיפשו חזן .הלך אותו אחד ,שהתברך בקול ערב ,והציע
את עצמו .קיבלוהו .עבר לפני התיבה והסתלסל בקולו
"שוועת עשירים אתה תשמע"… מסופר על יהודי שעבר על כל העבירות החמורות שבתורה,
התפלאו – שוועת עשירים? מהו הפסוק הזה? הרי כתוב שבא לפני הרה"ק ה"אוהב ישראל" מאפטא זיע"א וביקש
"וצעקת עניים ישמע" (איוב לד ,כח) .אמר להם" :איך אומר להורות לו דרך תשובה .התרגש הצדיק ואמר במרירות:
צעקת עניים ,כשכולם כאן עשירים?! איזו צעקה ישמע יהודי שהתנהג כ"כ לא יפה כלפי אביו שבשמים ,כלום יש לו
ה'?!"… והרמז הובן… עוד תקוה? היוכל לחזור בתשובה? אך מיד חזר בו ושאג
בקול אדיר :כן ,הוא יבקש מהשם יתברך 'השיבנו ה' אליך
ד ניצבים וילך – כ אלול ונשובה חדש ימינו כקדם' .קד"ם נוטריקון ק'ין ד'וד מ'נשה
אחר תפילת שחרית שח מר"ש כדלהלן: שעשו תשובה .כן ,הוא יכול עדיין לשוב ,הוא עוד ישוב כי לא
הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל רבה של ירושלים ,היה ידח ממנו נדח .וכך היה .היהודי זכה לתשובה שלימה.
מפורסם באהבת כל איש ישראל שפיעמה בלבו ובהארת
הפנים שהאיר לכל אחד ואחד .יחד עם זאת נזהר היה
מלקבל מתנות ,ולא רק בממון אלא אף בנתינה שאינה של בשיעור בין מנחה למעריב עורר מרן רבינו שליט"א בענין
ממון. אמירת לדוד ד' אורי
באחת השנים ,במוצאי שבת שהחלו בה לומר סליחות ,פגש ועל התופעה שמי שכבר אמר במנחה ,אם לאחר מכן הוא
בדרכו לבית הכנסת בקבוצת יהודים שהיתה אף היא בדרכה מתפלל ערבית במנין בו אומרים 'לדוד' ,אזי לפני אמירת
לאחד מבתי הכנסיות שבעיר לאמירת סליחות .הקבוצה, הפרק הוא הולך לדרכו .הרי כבר אמרתי היום ,יש לי תעודת
שראתה את הרב זוננפלד ,מיהרה לגשת אליו וביראת כבוד ביטוח' ,המוסיף גורע'.
בירכוהו בברכת "שבוע טוב"; רבה של ירושלים כדרכו השיב כך גם הפוך .מי שעתיד לומר בערבית ,יוצא מתפילת מנחה
להם במאור פנים בברכת "שנה טובה" ,והמשיך לדרכו. לפני 'לדוד'.
לפתע נעצר הגרי"ח והחל חוזר במהירות לעבר אותם והביא את דבריו הנפלאים של הרה"ג אברהם מרגלית רבה
האנשים שברכוהו ,וכאשר הגיע אליהם ברכם שוב במאור של כרמיאל ,שבזה רואים שלושת סוגי ההתנהגות של בני
פנים בברכה נוספת "שנים טובות" ,למרבה פליאתם. האדם בחודש אלול.
"ילמדנו רבינו" ,שאלוהו" ,מה ראה צורך לדלוק אחרינו יש כאלו שיחפשו לעשות את הטוב ביותר .יש כאלו שינסו
ולברכנו בברכה נוספת זו?" השיב להם הגרי"ח זוננפלד 'לברוח' מקיום תורה ומצוות בכל מצב בו הדבר מתאפשר,
זצ"ל" :כשיהודי מקבל מרעהו דבר מה ,צריך הוא להשיב לו ויש את אלו שנוהגים באלול כמו בשאר ימות השנה.
בכפל כפליים ממה שקיבל הימנו ,ועל כן כאשר אני מתברך כמובן ,המטרה שלנו היא -להיות מוסיף והולך .להתאמץ
בברכת 'שבוע טוב' אני משיב בברכת 'שנה טובה' .אך בחודש זה ביתר שאת ויתר עוז.
משהמשכתי בדרכי התבוננתי בברכתי ,ונוכחתי שאתם יהודי עשה את המאמץ ונשאר לאמירת 'לדוד' בערבית
ברכתם אותי בשבוע שלם שיעבור עלי לטובה ,ואילו הברכה למרות שכבר אמר ב'מנחה' .מגיע לו יישר כוח גדול…
שלי אמורה רק כלפי חלק מן השבוע ,כיון שמסתיימת השנה אבל מעבר לכך ,אולי דווקא אמירת "אמן יהא שמיה רבה"
בקדיש שלאחר 'לדוד' תעמוד לו בשעת הדין .מי יודע?
לקראת סופו ,ונמצא שבעל חוב אנוכי; לכן שבתי על עקבותיי
לברך אתכם בשנית בברכת 'שנים טובות'".
בשיעור בין מנחה למעריב שח מר"ש כדלהלן:
בספר 'מאיר עיני ישראל' מובא מה שסיפר רבי הלל זקס
זצ"ל ,נכד מרן החפץ חיים זצ"ל :זוכר הוא כי בהיותו ילד בצהרי היום הגיע מרן רבינו שליט"א לפעילות רוחנית בכפר
בבית אביו הגאון רבי מענדל זקס זצ"ל ,חתן החפץ חיים, מימון ,וקיבל קהל לעצה ולברכה.
אמר את הסליחות עם בני הישיבה בראשות סבו החפץ חיים,
וכדרכו של ילד החל באמירת הפיוטים בכוונה ובהתלהבות,
והנה לפתע פנה אליו החפץ חיים ואמר לו: בשיעור בין מנחה למעריב שח מר"ש כדלהלן:
"ילדי היקר ,חבל שאת עיקר כוונתך אתה משקיע כבר פעם בא יהודי לפני הרה"ק רבי משה מרדכי מלעלוב זי"ע
באמירת הפיוטים ,שאין הם עיקר הסליחות! מן הראוי לכוון (בימים שהיה דר בעיר תל אביב) ואמר לו :אספרה נא לרבי
מעשה שהיה לזקני עם זקינך הקדוש.
ולבקש ביותר אחר כך ,בפסוקים שמובאים ,כמו 'זכור רחמיך
ה" וגו' ,שזה העיקר ,הבקשות וההבטחות שיש בפסוקים!" פעם הלך הרה"ק רבי דוד מלעלוב זי"ע מלובלין ,אחר שהותו
(שהרי הפיוטים ,על אף ערכם וחשיבותם ,חיברום הראשונים אצל רבו הרה"ק ה'חוזה' מלובלין זי"ע ,אל עבר העיר לעלוב.
ואולי קדמונים יותר ,אך אין זה כערכן של ההבטחות מרוב ענוותנותו ודלותו עשה את דרכו רגלי ,כי לא היה בידו
והבקשות שנמצאות בפסוקים). אפילו כמה פרוטות לשלם ל'בעל עגלה' .בעודו בדרכו עמד
ורבי הירש זצ"ל העיד על עצמו ,שפרק זה בהלכות תפילה לכבודו יהודי שנסע על גבי עגלה ושאלו לאן פניו מועדות,
שלימדו סבו הגדול לא מש מזכרונו עד זקנה ושיבה. ענהו רבי דוד שפניו מועדות אל עבר העיר לעלוב .אמר לו
האיש :יעלה נא מר על מרכבתי ונעשה את דרכינו בצוותא,
יום ו' שב"ק ניצבים וילך – כב אלול כי דר אנכי בכפר הסמוך לעיר לעלוב ,ובדרך נסיעתי אעבור
אחר תפילת שחרית שח מר"ש בהכנה לשבת סליחות שם.
הבעל"ט בין הדברים אמר כדלהלן: בהגיעם אל עבר העיר לעלוב הודה לו הרה"ק ונענה אליו:
הכוח לעבודה הרוחנית של ימי הסליחות ניתן לאדם בשבת הנה יש לי בית מדרש כאן בעיר זו ,ואבקשך שתבוא אלי ביום
סליחות .בשבת עצמה אמנם אין אומרים סליחות ואין א' דסליחות .אותו יהודי חשב מיד לעצמו :אה ,הנה רק
מתוודים על עוונות ,שכן שבת עניינה תענוג" :וקראת לשבת עשיתי עמו חסד ,וכבר ברצונו לנצל אותי שאבוא להשלים לו
עונג"[ .על אף שבעדת ג'רבא אומרים סליחות גם בשבת) מניין בבית מדרשו ,והחליט על אתר כי כשיגיע היום לא ישים
אלא שב"ת ר"ת ש'בת ב'ו ת'שוב ,ובשבת עצמה יש כל פניו אל עבר העיר לעלוב.
ֹּשת'.
'ת ֵׁשב' ואותיות 'ב ֶׁ
מרכיבי התשובה :שבת אותיות ָּ
אתא ובא יום ראשון של סליחות ,והרה"ק נכנס אל בית
קדושת השבת מרוממת את היהודי למדריגה עליונה מאוד,
שבה אין כל מקום לחטאים ,ואין צורך בסליחות וכפרות. מדרשו כשהוא תר בראשו אנה ואנה ,ומשלא מצא את
היהודי מתעלה מעל לחטאים ,והוא שלם בלי שום פגם רוחני. מבוקשו חזר לחדרו .וכך היה כמה פעמים בזה אחר זה,
שיצא מחדרו וחיפש בין הקהל ,ומכיון שלא מצא חזר אל
חדרו .אדהכי והכי נתעורר אותו יהודי וחשב לעצמו :הן הרבי
אחר הטבילה במקוה לכבוד שבת ,למד רבינו שליט"א שנים מלעלוב אדם קדוש הוא ,ומה כבר ביקש ממני שאכנס אליו,
מקרא ואחד תרגום .אחר מכן אמר שיר השירים. מדוע לא אקיים בקשתו? ובתוך כך עלה על מרכבתו ונסע אל
שב"ק ניצבים וילך – כג אלול עבר העיר לעלוב ונכנס לבית המדרש.
לרגל חינוך בית המדרש החדש של קהילה הקדושה "ישועות משיצא עתה הרה"ק וראהו עומד שם ,ניגש מיד לאמירת
משה" ויזניץ באשדוד ,שהוקם בתוך כשבוע ,הגיע מרן רבינו סליחות ,ולאחר מכן אמר לו :הנה בשנה זו עשית עמדי טובה
גדולה ,וברצוני היה לברכך ולהשפיע עליך שפע רב וכל טוב,
שליט"א להתפלל עימם קבלת שבת ברוב עם.
על כן קראתיך שתבוא אלי ביום א' דסליחות ,כי עתה עת
בין מנחה לקבלת שבת למעריב שח מרן רבינו שליט"א
רצון גדול בשמים ממעל; וכעת אברכך שתהיה לך ולזרעך
בדברות קודש בעניני הפרשה עם דומ"צ ויזניץ הגאון חגי
אחריך עשירות מופלגת ואריכות ימים ושנים.
משה צין שישב לימינו ואשר הודה למר"ש אשר בא לחזקם
ועם הרה"צ שמעון ארנסטר שישב לשמאלו .אחר מנחה ואמר היהודי :הריני נינו של אותו יהודי המתברך ,ומעיד אני
שהברכה התקיימה במלואה ,בכל הדורות מני אז גדלה
עברו האורחים להתברך בברכת שלום עליכם.
עשירותם והאריכו ימים .ומזה נלמד מעלת האי יומא רבה..
~ שוה"ט ליל שב"ק ~
אחר תפילת מעריב הגיע מרן רבינו שליט"א להשתתף
מרן רבינו שליט"א ערך שוה"ט כשעה אחר התפילה בביתו
בשמחת הוואך נאכט לבן הר"ר אריה בהר"ר מאיר לינדנבוים
נאוה קודש.
הי"ו ונכד להרה"ח ישראל לינדנבוים שהתקיים בבית חמיו
במזיגת והגבהת הכוס לקידוש כיבד מר"ש את בנו ה"ה
הרה"ח יהושע שרף גבאי ביהמ"ד דחסידי ויזניץ באשדוד.
שמעון הי"ו
~~~ ה ניצבים וילך – כא אלול
לפני "מנוחה ושמחה" החל מר"ש בניגוני שמחה וגאולה וכן בצהרי היום הגיע מרן רבינו שליט"א לפעילות רוחנית
בניגון החדש שהלחין על המילים "העלף מיר ארויס הייליגער בנתיבות ,וקיבל קהל לעצה ולברכה.
באשעפער"
מערכת דע קראלע הויף -דוא"ל a0747962278@gmail.com :לעדכונים ולהצטרפות לרשימת התפוצה
~ פירות טיש ~ בתוספת הקדמה ופתיח איטי חדש שהלחין מר"ש השבוע
בפירות טיש אחר חלוקת השיריים מהקוגלעך שח מר"ש: על המילים אנא ה' הושיעה נא...
את"ם אותיות אמת אם הולכים בדרך האמת וניצבים חזק על ~~~
האמת ,הרי אז היום דא ראש השנה ,יש לנו עם מה לגשת אחר ה'יוהך' החל מר"ש בניגון "מנוחה ושמחה" בלחן יו"ט.
ליום הדין. ~~~
בלחיים שח מר"ש כדלהלן:
~ צפרא דשבתא ~ הרה"ק בעל הישועות משה מויזניץ זי"ע היה אומר בדיני
מרן רבינו שליט"א עבר לפני התיבה בלהבת אש קודש ממונות עושים פשרות אבל עקונות היהדות אין פשרות.
לתפילת שחרית ומוסף והתכבד בעליית שישי וזה אפשר לרמז בפרשתינו ,את"ם ר"ת מ'שה א'מת ת'ורתו
התעוררות מיוחדת עת שורר מר"ש א-ל אדון" ו"במקומך" א'מת אם נצבים ועומדים חזקים על עקרונות היהדות
בניגוני רגש. והתורה הק' בדרך שהתווה לנו משה מורשה לדורות ,הרי
אחר עליית שלישי ערך מר"ש מי שברך מיוחד לכ"ק אדמו"ר אז ויל"ך הכל הולך כמו שצריכים ורוצים שילך.
מבעלזא שליט"א ~~~
ואחר קריאת מפטיר ערך מר"ש מי שברך לגדולי התורה אחר הזמירות כנהוג החל מרן רבינו שליט"א את הניגונים
והחסידות ואדמורי ורבני אשדוד לכל המתפללים ולכל תומכי שהלחין על המילים "רחם בחסדך" "...צמאה נפשי
בית קראלי שיזכו לשנה טובה ומתוקה ובכתיבה וחתימה לאלוקים "...חזן וקהל .אחר מכן הורה לשיר שוב יחדיו את
טובה ,וענו כל העם אמן. הקטע של "זכור אהבת קדומים "...וכן את הניגון המהיר
אחר התפילה עברו אנ"ש להתברך בברכת "גוט שבת". שהתאים על המילים "לבי ובשרי ירננו לא-ל חי
~~~
-קידושא רבא ~ לפני דברות הקודש החל מר"ש בשירת סולו בניגון להודות
אחר התפילה השתתף מרן רבינו שליט"א בקידושא רבא לך ...חזן וקהל
להולדת הבת לידי"נ רב ק"ק צאנז הרה"ג יצחק אהרן ישראלי בתוך דברות הקודש שח מר"ש כדלהלן:
שליט"א ,שכיבד את מר"ש לקדש על היין ולהוציא את הקהל. מי לא מכיר את המשל עם כת הליסטים שחבשם המלך
במהלכה שוחח מר"ש עם הרה"ג צבי הירש ויז'ניצר רב בבית האסורים .חפרו מחתרת ,פרצו וברחו ,ואחד מהם
קהילת אמרי חיים ומרבני אשדוד והרה"ג ישעי' שלום קאהן נשאר ולא ברח .בא שר בית הסוהר והכהו במקלו ,אמר לו:
ר"י טאלנא. קשה יום ,הלא המחתרת חתורה לפניך ,ואיך לא מיהרת
מר"ש אמר שמן השמים גילגלו שהשמחה תתקיים בשבת הימלט על נפשך.
ערב ראש השנה בכדי שיוכלו לברך ולהתברך מהרב בעל והנמשל :המחתרת היא התשובה ,ובה אפשר להימלט
השמחה בברכת השנים מפחת המעשים ,ומי שאינו בורח בה גדול עוונו .כי הלא
בבואו ובצאתו עברו רבים להתברך בשבתא טבא ובברכת התשובה לפניך ,קלה לביצוע ,ואיך לא מיהרת הימלט על
השנים. נפשך.
ויש להבין במשל ,מדוע שר בית הסוהר הכהו במקלו וצעק
עליו 'קשה יום' .הלא אלו שברחו וייתפסו יקבלו עונש נוסף
~ עתיקין קדישין ~ על בריחתם ,ומדוע מי שלא ברח מקבל עונש על כך שלא
סעודת צפרא דשבתא ערך מרן רבינו שליט"א בביתו נאוה ברח.
קודש .במזיגת והגבהת הכוס לקידוש כיבד מר"ש את ה"ה והתשובה :מי ששם אותם בבית הסוהר הוא המלך ,והוא
שמעון הי"ו ושרו המזמורים כנהוג. האחראי להעניש את החוטאים .כרגע זה רק מעצר ,והעונש
~~~ שמחכה להם כבד מנשוא .בא שר בית הסוהר ורואה
אחר הלחיים בסעודת עתיקא קדישא שח מר"ש כדלהלן: שהליסטים שנשאר בפנים אינו מבין מה העונש שמחכה לו,
במוצאי שבת קודש זו נעמוד לאמירת הסליחות הראשונות, העונש. כבר הוא שהכלא חושב והוא
ופרשת השבוע כמו מכינה אותנו לקראתן" .וְהָּ יָּה כִ י ָּיבֹּאּו לו חכם ישכיל ויבין מה העונש המצפה לו ,היה גם הוא בורח
ֹּת אֶׁ ל ְלבָּ בֶׁ ָך" (דברים ל' ,א'),עָּ לֶׁ יָך כָּל הַ ְדבָּ ִרים הָּ אֵׁ לֶׁ ה… וַהֲ ֵׁשב ָּ בלי חשבונות .כן הדבר לגבי מצוות התשובה .מי שאינו בורח
ֹלקיָך" .תחילה השבה ְש ְב ָּת עַ ד ה' אֱ ֶׁ
ורק לאחר מכן נאמר "ו ַ אל התשובה ,אות הוא שלא הפנים והבין כמה גדול עוונו
אל הלב ,ואחר כך שיבה אל הקב"ה. וכמה חלילה עונשו גדול .
ולכאורה ,מה כה קשה בהשבה אל הלב? הלוא אדם יודע ~~~
את עצמו טוב מכל אדם .אלא שדווקא כאן מונח הקושי מרן רבינו שליט"א זימן וכיבד את ה"ה שמעון בהגבהת הכוס.
הגדול :האדם הוא הדיין של עצמו ,והוא גם בעל הדין העומד ~~~
לפניו ,ומטבע הדברים דיין כזה נוטה תמיד לזכות. לאח"מ קמו לריקוד שמחה וכן בניגון שהלחין מר"ש על
~~~ המילים "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון".
אחר מכן החל מר"ש בניגון החדש והמרגש שהלחין על והמשיך בניגון שהתאים מר"ש על המילים "שבענו מטובך".
המילים "לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל"... בסיום איחל גוט שבת
מערכת דע קראלע הויף -דוא"ל a0747962278@gmail.com :לעדכונים ולהצטרפות לרשימת התפוצה
~ מלוה מלכה ~ כן זימרו ממקומך מלכינו תופיע ,אל תירא ,שמע ישראל ,הן
בסעודת "מלוה מלכה" הזכיר מר"ש את הילולות הצדיקים. גאלתי.
~ סליחות ראשונות ~ ~~~
קהל אנשי שלומינו אמרו את הסליחות בראשות מרן רבינו לפני ברכת המזון למד מרן רבינו שליט"א בקול מתוך הספר
שליט"א ,לפני כן נשא מר"ש שיחת התעוררות. הק' "נועם אלימלך" והסביר בטו"ט כמנהג רבוה"ק זי"ע
והוסיף נופך מדיליה.
האזינו א – כד אלול ~~~
אחר שחרית שח מר"ש מהילולת הגה"ק החפץ חיים זי"ע אח"מ קם מר"ש לריקוד בניגון החדש שהלחין על המילים
וקרא להתחזק בלימוד בספרי משנה ברורה וחפץ חיים. "תהילת ה' ידבר פי ויברך כל בשר"
~~~
אחר תפילת מנחה ביכה מרן רבינו שליט"א את פטירתו של בהשמים מספרים כיבד מר"ש את ה"ה אביגדור"
המחנך הרב יהושע דוד ויספיש זצ"ל ,ששמו יצא לפניו. אחר ברכת המזון קם מר"ש לריקוד של מצוה.
~ רעווא דרעוין ~
ב האזינו א – כה אלול
מרן רבינו שליט"א ערך "סעודה שלישית" בהיכל "רעווא
אחר תפילת שחרית ביכה מרן רבינו שליט"א את פטירתו דרעוין" דקהילתינו הק' רובע ו' אשדוד.
בשיבה טובה של המשפיע הגאון הצדיק הרב ישראל יצחק
אחר הזמירות כנהוג פתח מר"ש בדברי תורה ובעניני דיומא:
בזאנסון זצ״ל המנוח היה צייר מומחה גדול מאוד במקצועו,
פירש כ"ק האדמו"ר מסלונים בעל ה'נתיבות שלום' – :אתם
במקביל לעבודתו האומנותית זכה לחבר מספר ספרי מפתח
נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם .הוא החסד הגדול שנתן
הקב"ה ביום זה ,שהדין איננו לפני שום שר וממונה אלא לפני
מרן רבינו שליט"א הגיע לפעילות רוחנית וקבלת קהל לעצה הקב"ה בכבודו ובעצמו .וכדאיתא בתורת אבות ממרן הס"ק
ולברכה בעיר רעננה. מסלונים זי"ע ,שכאשר הדין הוא לפני שר הרי משועבד הוא
במהלכה ביקר מר"ש אצל כ"ק אדמו"ר מקליוולנד שליט"א לחוקים ואינו יכול לשפוט כי אם ע"פ החוק ,אבל אם הדין הוא
והתברכו בברכת השנים. לפני המלך בעצמו הרי המלך הוא למעלה מכל החוקים .וזהו
מחסד ה' ורחמיו שנתן לישראל ביום הדין שאתם נצבים היום
כולכם לפני ה' אלקיכם בכבודו ובעצמו ,לא לפני מלאכים
לעת ערב השתתף מרן רבינו שליט"א בשמחת הבר מצוה ושרפים ,אלא הקב"ה בעצמו יושב על כס המשפט ,כי רצונו
להבה"ח משה בן הר"ר אליעזר לוי הי"ו גבאי יגדיל תורה. לשפוט בעצמו את עמו ,כאב הרחמן המבין נכונה את נפש
ג האזינו א – כו אלול הבן ויודע את כל יסורי הנפש שיש לו מהחטא .וכלשון חז"ל
(ר"ה יח ).שבר"ה כולם נסקרים בסקירה אחת ,שהקב"ה
מרן רבינו שליט"א עבר לפני התיבה לתפילת שחרית
סוקר את כל המפעל.
והדליק נר לרגל הילולת הגה"ק בעל בית שערים זצ"ל
וכאשר יש ליהודי גודל ההבנה במשמעות הרגשה הזאת
אחר תפילת שחרית שח מר"ש כדלהלן:
שכולם נסקרים בסקירה אחת וגם הוא בכלל ,הרי זה גופא
הגה"ק רבי עמרם בלום זיע"א אב"ד אויפאלו וב' 'בית שערים'
הרוממות הגדולה ביותר.
רבינו נולד בשנת תקצ"ד לאביו הג"ר יצחק יעקב ,שכיהן כאב
וכמו ששמעו פ"א את מרן הס"ק מסלונים זי"ע אומר בינו לבין
בית דין בעיר ,ולאמו בת הגה"ק רבי עמרם רוזנבוים"( ,רבי
עצמו " :הכל כדאי הכל כדאי אביא אתם נצבים היום כולכם
עמרם חסידא") ,שעל שמו נקרא.
לפני ה' אלקיכם" ,והכוונה הי' נראה ,על כל התוכחה
בצעירותו עברה משפחתו לעיר קראלי .בילדותו למד עם שנאמרה לפני אתם נצבים שהכל כדאי וכו' ,שבר"ה מגיע
הגאון שלמה זלמן אולמן ממאקווא ,שהתרשם ממנו לאחר יהודי לגדלות כזו שאתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם
פגישה מזדמנת ביניהם .בהיותו כבן י"ז נפטר אביו ,ומאז וכולם נסקרים לפניו ית' ובבחינה זו יום ראש השנה הוא
דאג ללימודו רב העיר קראלי הג"ר מאיר פרלס זצ"ל. בבחי' אחת בשנה שבו יהודי ניצב לפני ה' אלקיכם בעצמו
אחר תפילת מעריב השתתף מרן רבינו שליט"א בשמחת אחר הזמר "דרור יקרא" שח מר"ש מיומא דהילולא ה 200
הבר מצוה להבה"ח משה יהושע בן הר"ר הערשי שטיין הי"ו של השרף מסטרעליסק זי"ע שחל בשב"ק.
בתוך דבריו סיפר מר"ש שבצעירותו עמד להוציא ספר
קול קראלי מתורתו של בעל ההילולא ,אלא כשראה שמישהו אחר הוציא
כבר ספר ,גנז מפני השלום את ספרו.
עדכונים ♦ שיחות ודרשות ♦ סיפורים ♦ ניגונים ~~~
אידיש 074-7962278 אח"מ זימן מרן רבינו שליט"א ברכת המזון על הכוס.
בהגבהת הכוס כובד הרב יוסף פרידמן הי"ו
עברית 03-7236730 אחר מעריב בזמן "רבינו תם" עברו אנ"ש להתברך בברכת
אגוטע וואך .אחריה ערך מר"ש הבדלה ברוב עם.
שמעו ותחי נפשכם
מערכת דע קראלע הויף -דוא"ל a0747962278@gmail.com :לעדכונים ולהצטרפות לרשימת התפוצה
