gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

משאלות לבי - אידיש · Meshalois Libi - Yiddish — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: משאלות לבי - אידיש · Meshalois Libi - Yiddish

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

משאלות לבי - אידיש · Meshalois Libi - Yiddish — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫מהדורת וויינרעב‬ ‫גליון שבועי‬ ‫ראש השנה | תשפ"ז‬ ‫משא ומתן‬ ‫ג ל י ו ן תרנ״ ז‬ ‫|‬ ‫בנשיאות הרב חיים קאהן שליט"א‬ ‫|‬ ‫יו"ל ע"י בית הוראה עץ חיים‬ ‫לע״נ הרב יחיאל מיכל בן ר' משה אהרן אורליאן‬ ‫מעשה שהיה‬ ‫קו ההלכה‬ ‫לפנים משורת‬ ‫אם עדים יודעים שהוא אכן אנוס – המתנה בטלה‬ ‫הדין‬ ‫פשרה מתוך אונס‬ ‫מנחם‪ ,‬סוחר ממולח ועשיר‪ ,‬עשה את דרכו‬ ‫גם בלא שמסר מודעה‪ ,‬שכיון שהוא אנוס‪ ,‬לא גמר‬ ‫ממדינה סמוכה בחזרה לביתו‪ .‬בעוד מספר‬ ‫בדעתו לתת (סי' רה סעי' א‪ ,‬ב‪ .‬וסי' רמב סעיף א) [ישנו‬ ‫ימים יתקדש חג ‘ראש השנה’ והוא חפץ‬ ‫חילוק נוסף; שהמוסר מודעא על מתנה‪ ,‬אין העדים‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫להתקדש ולהיטהר לפני הימים הנוראים‬ ‫צריכים לדעת שהוא אכן אנוס‪ ,‬והמתנה בטלה‬ ‫זכיתי בדין תורה נגד מישהו שתבעתי אותו‪ ,‬וב"ד‬ ‫הׁשֹוָרה בביתו ובבית‬ ‫ָ‬ ‫באוירה הנשגבת‬ ‫מכח המודעא (סי' רה סעיף ו)]‪ .‬מחילה – דינה כמתנה‬ ‫חייבו אותו לשלם לי סך של ‪ .$150,000‬הלה‬ ‫מדרשו‪ .‬הוא החליט לעזוב את העסקה‬ ‫(סי' רה סעי' ב‪ ,‬ג)‪ ,‬וכן מכירה בפחות מהשווי האמיתי‪,‬‬ ‫התחמק במשך תקופה בטענת 'אין לי'‪ .‬לפני זמן‬ ‫עבורה הוא נסע ולחזור לביתו‪ -.‬אוכל‬ ‫דינה כמתנה (שם סעיף ד)‪.‬‬ ‫מה הצעתי לו שישלם לי ‪ ,$50,000‬ואמחל לו על‬ ‫להשלים עסקה זו לאחר החג ‪ -‬הרהר לעצמו‪.‬‬ ‫והנה לגבי פשרה דנו הפוסקים אם דינה כמקח‬ ‫שאר החוב‪ ,‬והלה הסכים מיד לעיסקא מצויינת‬ ‫בעודו עומד בשדה התעופה‪ ,‬הוא שם לב‬ ‫שכזו‪ .‬לאחר ששילם‪ ,‬ברצוני לתבוע אותו שוב לדין‬ ‫(שכל פשרה היא שכל אחד מוותר מטענותיו‪ ,‬זה מוחל קצת‬ ‫כי על הריצפה בסמוך אליו מונח שעון כיס‬ ‫וזה נותן קצת‪ ,‬והו"ל כעין מכירה שזה נותן לו המקח וזה נותן‬ ‫תורה‪ ,‬מכיון שלא היה בדעתי למחול לו באמת‪,‬‬ ‫במראה עתיק‪ .‬רגש זכרונות מבית אבא ירד‬ ‫לו הדמים‪ .‬סמ"ע סי' רה ס"ק ט)‪ ,‬או כמתנה (עי' סי' יב סעי'‬ ‫אלא לקבל מה שאפשר מתוך הסכום שהוא חייב‬ ‫עליו כשראה שעון זה‪ ,‬שעון כזה בדיוק היה‬ ‫לאביו זכרונו לברכה! הוא הגביה את השעון‪,‬‬ ‫יא‪ ,‬וסי' רה סעי' ג)‪.‬‬ ‫לי‪.‬‬ ‫הרבה פוסקים חילקו‪ ,‬שאם הפשרה נעשתה‬ ‫האם טענתי תתקבל בבית דין?‬ ‫ומיד התקשר לדומ”ץ בית המדרש לברר את‬ ‫ההלכה‪.‬‬ ‫מחמת ספק‪ ,‬דהיינו שאינו יודע אם יזכה בטענותיו‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫‪ -‬מכיון שבשדה התעופה בו אתה נמצא רוב‬ ‫בב"ד‪ ,‬ויתכן שלא יקבל כלום‪ ,‬פשרה כזו נחשבת‬ ‫יש להקדים‪ ,‬שמה שעשה הנתבע ‪ -‬להשתמט‬ ‫האנשים המסתובבים שם הם עכו”ם‪ ,‬מותר‬ ‫כ'מכירה'‪ ,‬שהוא קונה את הספק שמא יפסיד הכל‪,‬‬ ‫מחיובו ‪ -‬הוא שלא כדין‪ ,‬ואיסור גמור הוא‪ .‬ואם‬ ‫על פי הלכה ליטול את האבידה‪ .‬אפילו אם‬ ‫במחיר זה שלא יקבל את כל מה שתובע (אמנם אם‬ ‫עשה כן בכדי שהתובע ֵיֵ ָָאֵלֵ ץ להתפשר עמו ולמחול‬ ‫זה נפל מיהודי‪ ,‬הוא ודאי התייאש מהאבידה‬ ‫שכנגדו הטעהו בטענותיו‪ ,‬הרי זו פשרה בטעות‪ .‬סי' כה סעיף‬ ‫לו על השאר‪ ,‬לא נפטר מחיובו‪ ,‬והוא חייב לשלם‬ ‫מיד כשהבחין בכך וחשב שגוי ימצא את זה‬ ‫ה)‪ .‬אבל כשהפשרה נעשתה מחמת אונס חיצוני‪,‬‬ ‫הכל אף אם התובע כתב לו שטר מחילה‪ ,‬כיון שלא‬ ‫(שלחן ערוך חושן משפט סימן רנ”ט סעיף ג’)‪ .‬שעון‬ ‫מחל לו אלא מתוך האונס (חו"מ סי' יב סעיף ו)‪.‬‬ ‫או מחמת ששכנגדו כופר בטענותיו‪ ,‬הרי פשרה זו‬ ‫כיס אנשים מבחינים בו מיד כשהוא נאבד‬ ‫היא כמתנה‪ ,‬שאינו מקבל תמורה למחילתו‪ ,‬אלא‬ ‫כל זה הוא לגבי חיובו של הנתבע‪ ,‬אלא שעלינו‬ ‫כיון שהם מסתכלים בו לעיתים קרובות‬ ‫מציל מה שיכול מיד הגזלן‪ ,‬ודינה כמתנה‪ ,‬הבטילה‬ ‫לבאר האם יוכל התובע להוציא ממון בב"ד בטענה‬ ‫לדעת מה השעה – ענה הדומ”ץ‪.‬‬ ‫כשעלה מנחם על המטוס הוא התיישב‬ ‫מחמת אונס אף אם לא מסר מודעא (שער משפט סי'‬ ‫זו‪.‬‬ ‫בכסאו ומה רבתה שמחתו כשבמושב שלידו‬ ‫יב סק"ה‪ ,‬קצוה"ח שם ס"ק ב‪ ,‬נתיה"מ ס"ק ט‪ ,‬ועיי"ש פתחי‬ ‫הנידון שלנו שייך לדיני 'מודעא'‪ ,‬דהיינו שהמוכר‬ ‫ישב גם כן יהודי שומר תורה ומצוות‪ .‬מיד‬ ‫תשובה ס"ק ה)‪.‬‬ ‫או הנותן מודיע לעדים שמכירה או מתנה זו שהוא‬ ‫נקשרה ביניהם שיחת חולין ותורה‪ ,‬כשמנחם‬ ‫העולה מזה לנידון דידן‪ ,‬שאם מה שהשתמט‬ ‫עומד לעשות‪ ,‬אינו עושה אותה ברצונו אלא מחמת‬ ‫סיפר לו על השעון שמצא‪.‬‬ ‫הנתבע היה שלא כדין‪ ,‬כלומר שהיה לו מעות‪ ,‬אך‬ ‫שהוא אנוס (בין באונס הגוף‪ ,‬כגון הכאה‪ ,‬ובין באונס ממון‪,‬‬ ‫‪ -‬אתה מצאת את השעון שלי! – קפץ האיש‪,‬‬ ‫לא רצה לשלמם (גם אם היה לו רק חלק מהסכום‪ ,‬הוא היה‬ ‫שחושש שיפסידנו)‪ .‬והדין הוא שיש חילוק בין 'מודעא'‬ ‫יהודה שמו‪ ,‬משמחה – אני איבדתי אותו‪ .‬הוא‬ ‫חייב לשלם מיד מה שיש לו)‪ ,‬הרי פשרה זו דינה כמתנה‪,‬‬ ‫על מקח‪ ,‬ל'מודעא' על מתנה;‬ ‫כל כך יקר עבורי‪ ,‬קיבלתיו בירושה מאבי‬ ‫ודי בכך שתוכיח לב"ד שהנתבע השתמט מלשלם‪.‬‬ ‫במודעא על מקח‪ ,‬מכיון שהמוכר מקבל את שווי‬ ‫זכרונו לברכה‪ .‬אני אתן לך סימן‪ ,‬בצד האחורי‬ ‫אך אם באמת לא היה לו‪ ,‬וכשהצעת לו את הפשרה‬ ‫החפץ שנאנס למכור‪ ,‬אזי אם לא היה מוסר מודעה‬ ‫של השעון מופיעה האות ‘‪ ,’G‬רמז לשמו של‬ ‫הוא הלך ולוה מעות לצורך כך‪ ,‬הרי הפשרה קיימת‪,‬‬ ‫היה המקח חל‪ ,‬שאנו אומרים שבצירוף האונס‬ ‫אבי שהיה גדליה!‬ ‫כיון שמן הדין הוא לא היה מחוייב ללכת וללוות‬ ‫והתשלום שמקבל – הרי הוא גומר בדעתו להקנות‬ ‫‪ -‬אתה צודק‪ ,‬אני אחזיר לך את השעון‪– ...‬‬ ‫ענה מנחם באכזבה – כבר חשבתי שאקח‬ ‫כסף בכדי לשלם לך את חובו (וגם מסירת מודעא על כך‬ ‫(סי' רה סעיף א)‪ ,‬ולכן צריך למסור 'מודעא' בפני‬ ‫המשך בעמוד ב'‬ ‫אותו לעצמי‪...‬‬ ‫לא היתה מועילה‪ ,‬שאחד מעיקרי המודעא הוא שידעו העדים‬ ‫עדים‪ ,‬ולגלות דעתו שאינו מתכוון למכור באמת‪.‬‬ ‫שמה ששואל ממנו הוא שלא כדין‪ .‬עי' באה"ט סי' רה ס"ק ה)‪.‬‬ ‫אך לגבי מתנה‪ ,‬מכיון שהנותן אינו מקבל תמורתה‪,‬‬ ‫המשך מעמוד א'‬ ‫מכתבשהיה‬ ‫מעשה‬ ‫נושאים בהלכה‬ ‫‪ -‬ומה עם מצוות ‘השבת אבידה’??? – תמה יהודה‪.‬‬ ‫אבידה ומציאה ‪ -‬ח׳‬ ‫(מבוסס על כתבי הרב חיים קאהן שליט״א)‬ ‫‪ -‬כבר עשיתי שאלת רב‪ ,‬ונאמר לי שמכיון שרוב האנשים במקום האבידה הם עכו”ם‪ ,‬מותר לי‬ ‫לקחת אותה לעצמי‪ .‬אפילו אם היא נפלה מיהודי הוא ודאי התייאש ממנה‪.‬‬ ‫‪ -‬כמה צדקו דברי חכמים‪ .‬אני כבר התייאשתי משעון זה‪ ...‬אם כך איני רוצה לקחת זאת ממך!‬ ‫שוה פרוטה‬ ‫השעון הוא שלך!‬ ‫דורכאויס די‬ ‫‪ -‬אני נזכר שבשעה ששאלתי את הרב לא הבחנתי שיש בשעון זה סימן – אמר מנחם – אולי הדין‬ ‫הוא אחר כשיהודי בא ונותן סימן באבידה‪.‬‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫הם סיכמו לגשת יחד לשאול את הדומ”ץ כשיגיעו למחוז חפצם‪.‬‬ ‫מצאתי נעל אחת בבית הכנסת‪ .‬האם אני חייב‬ ‫‪ -‬מעיקר הדין אין חילוק ואפילו אבידה שיש בה סימן‪ ,‬אם היא נמצאת במקום שרובם עכו”ם‪ ,‬לא‬ ‫להכריז ולהשתדל להשיבה?‬ ‫חייבים להחזיר אותה‪ .‬אמנם השלחן ערוך (שם‪ ,‬סעיף ה’) פוסק שלפנים משורת הדין‪ ,‬צריך להחזיר‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫אותה כשישראל נותן בה סימן‪.‬‬ ‫חיוב השבת אבידה הוא רק על חפץ ששוה‬ ‫גאנצע יאר‬ ‫יתר על כן‪ ,‬הפוסקים שם (ש”ך סק”ג) כותבים שבמקום שהמוצא הוא עשיר‪ ,‬אף כופים אותו‬ ‫פרוטה [המחיר של ‪ 0.025‬גרם כסף טהור‪.‬‬ ‫להחזיר את האבידה‪ .‬אם כך יתכן שאפשר אפילו לכפות על מנחם להשיב את השעון ליהודה‪.‬‬ ‫לפי מחיר הכסף כיום‪ ,‬מדובר בסך קטן‪ ,‬ולכן‬ ‫‪ -‬כיצד שייך לכפות על חיוב של ‘לפנים משורת הדין’? – תמה יהודה‪.‬‬ ‫כמעט כל חפץ שוה לפחות פרוטה]‪.‬‬ ‫‪ -‬אכן הזמן גרמא להרחיב במושג זה‪ ,‬בעמדינו ערב יום הדין בו אנו אומרים ‘אם תמצה עומק‬ ‫אולם שיווי זה צריך להתקיים גם בשעת‬ ‫הדין‪ ,‬מי יצדק לפניך בדין’ ומבקשים אנו מאבינו שבשמים שיתנהג עמנו ‘לפנים משורת הדין’‪.‬‬ ‫האבידה וגם בשעת המציאה‪ .‬לכן‪ ,‬מאכל‬ ‫רש”י הק’ בפרשת ואתחנן על מאמר הכתוב ‘ועשית הישר והטוב’ (דברים ו’‪ ,‬י”ח) מפרש ‘זו פשרה‬ ‫הייבן מיר די‬ ‫שנאבד ואח"כ התקלקל ואיבד את ערכו אינו‬ ‫ולפנים משורת הדין’‪ .‬הרמב”ן על אתר מבאר במתק לשונו ‘וזה ענין גדול‪ ,‬לפי שאי אפשר להזכיר‬ ‫חייב בהשבה (חו״מ סי' רס״ב סעי' א')‪.‬‬ ‫בתורה כל הנהגות האדם עם שכניו ורעיו וכל משאו ומתנו ותיקוני הישוב והמדינות כולם‪ .‬אבל‬ ‫בנוסף‪ ,‬יש שכתב לענין תשלומי ניזקין‬ ‫אחרי שהזכיר מהם הרבה‪ ,‬כגון ‘לא תלך רכיל’‪‘ ,‬לא ִִתקום ולא ִִתטור’‪‘ ,‬ולא תעמוד על דם רעך’‪,‬‬ ‫ששיווי החפץ נקבע לפי שוויותו למכרו‬ ‫‘לא תקלל חרש’‪‘ ,‬מפני שיבה תקום’ וכיוצא בהן‪ ,‬חזר לומר בדרך כלל שיעשה הטוב והישר בכל‬ ‫דבר‪ ,‬עד שיכנס בזה הפשרה ולפנים משורת הדין’‪.‬‬ ‫בשוק‪ ,‬ואם א"א למכרו בשוק לא נחשב בר‬ ‫דמים (נתיבות המשפט סי' קמ״ח ס"ק א')‪ .‬וממילא‬ ‫כח הלכה‬ ‫משמעות הדברים ש’לפנים משורת הדין’ הוא שווה בדרגתו לדין של ‘לא תלך רכיל בעמך’‪.‬‬ ‫הטעם שהתורה לא כתבה זאת להדיא הוא משום ‘שאי אפשר להזכיר בתורה כל הנהגות האדם’‬ ‫נעל אחת בודדת אינה שווה מאומה בשוק‪.‬‬ ‫וכלשון הרמב”ן‪.‬‬ ‫אבל‪ ,‬רוב הפוסקים סוברים ששיווי החפץ‬ ‫בעקבותיו הלך אף ה’מגיד משנה’ וזה לשונו בסוף הלכות שכנים (פי”ד ה”ה) ‘וכן אמרה ועשית‬ ‫נקבע לפי ערכו לבעלים‪ .‬ולבעלים‪ ,‬נעל אחת‬ ‫הישר והטוב‪ ,‬והכוונה שיתנהג בהנהגה טובה וישרה עם בני אדם‪ .‬ולא היה מן הראוי בכל זה‬ ‫בודדת עדיין שוה שהרי יש לו את הנעל‬ ‫לצוות פרטים‪ ,‬לפי שמצוות התורה הם בכל עת ובכל זמן ובכל ענין וכו’‪ ,‬ומדות האדם והנהגתו‬ ‫השנייה (ועי' מנחת שלמה תנינא סי' קל"ה בביאור‬ ‫והוראה‬ ‫מתחלפת לפי הזמן והאישים‪ .‬והחכמים ז”ל כתבו קצת פרטים מועילים נופלים תחת כללים אלו‪,‬‬ ‫דברי הנתיבות)‪ ,‬ויתכן שהשבת אבידה שענינה‬ ‫ומהם שעשו אותם בדין גמור ומהם לכתחילה ודרך חסידות’‪.‬‬ ‫למנוע הפסד מבעליה לכו"ע נחשב לפי מה‬ ‫הרי לנו שענין ‘לפנים משורת הדין’ משתנה לפי הזמנים ואף לפי האישים (ועיין בכל זאת באריכות‬ ‫ששוה לבעלים‪.‬‬ ‫בדברי השל”ה הק’ עשרה מאמרות מאמר ז’)‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬יש להשתדל לקיים מצות השבת אבידה‬ ‫אולי זה הביאור לדברי הפוסקים שדברנו מקודם‪ ,‬כשהמוצא הוא עשיר יש לכפות עליו להשיב‬ ‫גם בנעל אחת (השבת אבידה כהלכה פרק א' סעי' ז')‪.‬‬ ‫‘לפנים משורת הדין’‪ .‬ויתר על כן‪ ,‬ברמ”א שם פוסק שכשהמוצא עני והמאבד הוא עשיר‪ ,‬אינו‬ ‫אותו דין חל גם לגבי חפצים כגון תמונה‬ ‫חייב להשיב אף לא ‘לפנים משורת הדין’‪ .‬ולהנ”ל הרי זה כמין חומר‪ ,‬שענין זה וחובתו משתנה‬ ‫משפחתית‪ ,‬שאין לה כל ערך בשוק‪ ,‬אך היא‬ ‫מאיש לרעהו‪.‬‬ ‫יקרה לבעליה (ראה שו"ת הרי"מ אהע"ז סי' ט"ז)‪.‬‬ ‫בית‬ ‫מכון לחושן‬ ‫ביזנעס‬ ‫הוראה‬ ‫משפט‬ ‫כהלכה‬ ‫דיני תורה‪ ,‬תביעות קטנות‪,‬‬ ‫עלון שבועי משא ומתן בהלכה‪,‬‬ ‫ייעוץ והדרכה רבני‪ ,‬ריבית ועיסקא‪,‬‬ ‫שאלות ותשובות‪ ,‬קו ההלכה‪,‬‬ ‫שיעורים וחבורות‪ ,‬כולל לדיינות‪,‬‬ ‫עריכת חוזים ושטרות‪ ,‬הלכת שבת‬ ‫צוואות וחלוקת ירושה‬ ‫הוצאת ספרים‪ ,‬הלכה על הדף‪,‬‬ ‫לבעלי עסקים‪ ,‬שיעורים וסמינרן‬ ‫סדר לימוד לבעלי בתים‬ ‫לתעשייה‬ ‫‪mm@businesshalacha.com‬‬ ‫הירשם כמנוי לקבל את הגליון בי דואר בכל שבוע‬ ‫‪ask@businesshalacha.com‬‬ ‫‪718 233-3845‬‬ ‫קו ההלכה‬ ‫‪1937 Ocean Ave Brooklyn N.Y.‬‬ ‫בית הוראה עץ חיים‪ ,‬מכון לחושן משפט‬