משאלות לבי - אידיש · Meshalois Libi - Yiddish — ראש השנה (2026-09-07)

מהדורת וויינרעב
גליון שבועי
ראש השנה | תשפ"ז משא ומתן
ג ל י ו ן תרנ״ ז | בנשיאות הרב חיים קאהן שליט"א | יו"ל ע"י בית הוראה עץ חיים
לע״נ הרב יחיאל מיכל בן ר' משה אהרן אורליאן
מעשה שהיה קו ההלכה
לפנים משורת אם עדים יודעים שהוא אכן אנוס – המתנה בטלה
הדין פשרה מתוך אונס
מנחם ,סוחר ממולח ועשיר ,עשה את דרכו גם בלא שמסר מודעה ,שכיון שהוא אנוס ,לא גמר
ממדינה סמוכה בחזרה לביתו .בעוד מספר בדעתו לתת (סי' רה סעי' א ,ב .וסי' רמב סעיף א) [ישנו
ימים יתקדש חג ‘ראש השנה’ והוא חפץ חילוק נוסף; שהמוסר מודעא על מתנה ,אין העדים שאלה:
להתקדש ולהיטהר לפני הימים הנוראים צריכים לדעת שהוא אכן אנוס ,והמתנה בטלה זכיתי בדין תורה נגד מישהו שתבעתי אותו ,וב"ד
הׁשֹוָרה בביתו ובבית ָ באוירה הנשגבת מכח המודעא (סי' רה סעיף ו)] .מחילה – דינה כמתנה חייבו אותו לשלם לי סך של .$150,000הלה
מדרשו .הוא החליט לעזוב את העסקה (סי' רה סעי' ב ,ג) ,וכן מכירה בפחות מהשווי האמיתי, התחמק במשך תקופה בטענת 'אין לי' .לפני זמן
עבורה הוא נסע ולחזור לביתו -.אוכל דינה כמתנה (שם סעיף ד). מה הצעתי לו שישלם לי ,$50,000ואמחל לו על
להשלים עסקה זו לאחר החג -הרהר לעצמו. והנה לגבי פשרה דנו הפוסקים אם דינה כמקח שאר החוב ,והלה הסכים מיד לעיסקא מצויינת
בעודו עומד בשדה התעופה ,הוא שם לב שכזו .לאחר ששילם ,ברצוני לתבוע אותו שוב לדין
(שכל פשרה היא שכל אחד מוותר מטענותיו ,זה מוחל קצת
כי על הריצפה בסמוך אליו מונח שעון כיס
וזה נותן קצת ,והו"ל כעין מכירה שזה נותן לו המקח וזה נותן תורה ,מכיון שלא היה בדעתי למחול לו באמת,
במראה עתיק .רגש זכרונות מבית אבא ירד
לו הדמים .סמ"ע סי' רה ס"ק ט) ,או כמתנה (עי' סי' יב סעי' אלא לקבל מה שאפשר מתוך הסכום שהוא חייב
עליו כשראה שעון זה ,שעון כזה בדיוק היה
לאביו זכרונו לברכה! הוא הגביה את השעון, יא ,וסי' רה סעי' ג). לי.
הרבה פוסקים חילקו ,שאם הפשרה נעשתה האם טענתי תתקבל בבית דין?
ומיד התקשר לדומ”ץ בית המדרש לברר את
ההלכה. מחמת ספק ,דהיינו שאינו יודע אם יזכה בטענותיו תשובה:
-מכיון שבשדה התעופה בו אתה נמצא רוב בב"ד ,ויתכן שלא יקבל כלום ,פשרה כזו נחשבת יש להקדים ,שמה שעשה הנתבע -להשתמט
האנשים המסתובבים שם הם עכו”ם ,מותר כ'מכירה' ,שהוא קונה את הספק שמא יפסיד הכל, מחיובו -הוא שלא כדין ,ואיסור גמור הוא .ואם
על פי הלכה ליטול את האבידה .אפילו אם במחיר זה שלא יקבל את כל מה שתובע (אמנם אם עשה כן בכדי שהתובע ֵיֵ ָָאֵלֵ ץ להתפשר עמו ולמחול
זה נפל מיהודי ,הוא ודאי התייאש מהאבידה שכנגדו הטעהו בטענותיו ,הרי זו פשרה בטעות .סי' כה סעיף לו על השאר ,לא נפטר מחיובו ,והוא חייב לשלם
מיד כשהבחין בכך וחשב שגוי ימצא את זה ה) .אבל כשהפשרה נעשתה מחמת אונס חיצוני, הכל אף אם התובע כתב לו שטר מחילה ,כיון שלא
(שלחן ערוך חושן משפט סימן רנ”ט סעיף ג’) .שעון מחל לו אלא מתוך האונס (חו"מ סי' יב סעיף ו).
או מחמת ששכנגדו כופר בטענותיו ,הרי פשרה זו
כיס אנשים מבחינים בו מיד כשהוא נאבד
היא כמתנה ,שאינו מקבל תמורה למחילתו ,אלא כל זה הוא לגבי חיובו של הנתבע ,אלא שעלינו
כיון שהם מסתכלים בו לעיתים קרובות
מציל מה שיכול מיד הגזלן ,ודינה כמתנה ,הבטילה לבאר האם יוכל התובע להוציא ממון בב"ד בטענה
לדעת מה השעה – ענה הדומ”ץ.
כשעלה מנחם על המטוס הוא התיישב מחמת אונס אף אם לא מסר מודעא (שער משפט סי' זו.
בכסאו ומה רבתה שמחתו כשבמושב שלידו יב סק"ה ,קצוה"ח שם ס"ק ב ,נתיה"מ ס"ק ט ,ועיי"ש פתחי הנידון שלנו שייך לדיני 'מודעא' ,דהיינו שהמוכר
ישב גם כן יהודי שומר תורה ומצוות .מיד תשובה ס"ק ה). או הנותן מודיע לעדים שמכירה או מתנה זו שהוא
נקשרה ביניהם שיחת חולין ותורה ,כשמנחם העולה מזה לנידון דידן ,שאם מה שהשתמט עומד לעשות ,אינו עושה אותה ברצונו אלא מחמת
סיפר לו על השעון שמצא. הנתבע היה שלא כדין ,כלומר שהיה לו מעות ,אך שהוא אנוס (בין באונס הגוף ,כגון הכאה ,ובין באונס ממון,
-אתה מצאת את השעון שלי! – קפץ האיש, לא רצה לשלמם (גם אם היה לו רק חלק מהסכום ,הוא היה שחושש שיפסידנו) .והדין הוא שיש חילוק בין 'מודעא'
יהודה שמו ,משמחה – אני איבדתי אותו .הוא חייב לשלם מיד מה שיש לו) ,הרי פשרה זו דינה כמתנה, על מקח ,ל'מודעא' על מתנה;
כל כך יקר עבורי ,קיבלתיו בירושה מאבי ודי בכך שתוכיח לב"ד שהנתבע השתמט מלשלם. במודעא על מקח ,מכיון שהמוכר מקבל את שווי
זכרונו לברכה .אני אתן לך סימן ,בצד האחורי אך אם באמת לא היה לו ,וכשהצעת לו את הפשרה החפץ שנאנס למכור ,אזי אם לא היה מוסר מודעה
של השעון מופיעה האות ‘ ,’Gרמז לשמו של
הוא הלך ולוה מעות לצורך כך ,הרי הפשרה קיימת, היה המקח חל ,שאנו אומרים שבצירוף האונס
אבי שהיה גדליה!
כיון שמן הדין הוא לא היה מחוייב ללכת וללוות והתשלום שמקבל – הרי הוא גומר בדעתו להקנות
-אתה צודק ,אני אחזיר לך את השעון– ...
ענה מנחם באכזבה – כבר חשבתי שאקח כסף בכדי לשלם לך את חובו (וגם מסירת מודעא על כך (סי' רה סעיף א) ,ולכן צריך למסור 'מודעא' בפני
המשך בעמוד ב' אותו לעצמי... לא היתה מועילה ,שאחד מעיקרי המודעא הוא שידעו העדים עדים ,ולגלות דעתו שאינו מתכוון למכור באמת.
שמה ששואל ממנו הוא שלא כדין .עי' באה"ט סי' רה ס"ק ה). אך לגבי מתנה ,מכיון שהנותן אינו מקבל תמורתה,
המשך מעמוד א'
מכתבשהיה
מעשה נושאים בהלכה
-ומה עם מצוות ‘השבת אבידה’??? – תמה יהודה. אבידה ומציאה -ח׳
(מבוסס על כתבי הרב חיים קאהן שליט״א)
-כבר עשיתי שאלת רב ,ונאמר לי שמכיון שרוב האנשים במקום האבידה הם עכו”ם ,מותר לי
לקחת אותה לעצמי .אפילו אם היא נפלה מיהודי הוא ודאי התייאש ממנה.
-כמה צדקו דברי חכמים .אני כבר התייאשתי משעון זה ...אם כך איני רוצה לקחת זאת ממך! שוה פרוטה
השעון הוא שלך!
דורכאויס די
-אני נזכר שבשעה ששאלתי את הרב לא הבחנתי שיש בשעון זה סימן – אמר מנחם – אולי הדין
הוא אחר כשיהודי בא ונותן סימן באבידה. שאלה:
הם סיכמו לגשת יחד לשאול את הדומ”ץ כשיגיעו למחוז חפצם. מצאתי נעל אחת בבית הכנסת .האם אני חייב
-מעיקר הדין אין חילוק ואפילו אבידה שיש בה סימן ,אם היא נמצאת במקום שרובם עכו”ם ,לא להכריז ולהשתדל להשיבה?
חייבים להחזיר אותה .אמנם השלחן ערוך (שם ,סעיף ה’) פוסק שלפנים משורת הדין ,צריך להחזיר תשובה:
אותה כשישראל נותן בה סימן. חיוב השבת אבידה הוא רק על חפץ ששוה
גאנצע יאר
יתר על כן ,הפוסקים שם (ש”ך סק”ג) כותבים שבמקום שהמוצא הוא עשיר ,אף כופים אותו פרוטה [המחיר של 0.025גרם כסף טהור.
להחזיר את האבידה .אם כך יתכן שאפשר אפילו לכפות על מנחם להשיב את השעון ליהודה. לפי מחיר הכסף כיום ,מדובר בסך קטן ,ולכן
-כיצד שייך לכפות על חיוב של ‘לפנים משורת הדין’? – תמה יהודה. כמעט כל חפץ שוה לפחות פרוטה].
-אכן הזמן גרמא להרחיב במושג זה ,בעמדינו ערב יום הדין בו אנו אומרים ‘אם תמצה עומק אולם שיווי זה צריך להתקיים גם בשעת
הדין ,מי יצדק לפניך בדין’ ומבקשים אנו מאבינו שבשמים שיתנהג עמנו ‘לפנים משורת הדין’. האבידה וגם בשעת המציאה .לכן ,מאכל
רש”י הק’ בפרשת ואתחנן על מאמר הכתוב ‘ועשית הישר והטוב’ (דברים ו’ ,י”ח) מפרש ‘זו פשרה
הייבן מיר די
שנאבד ואח"כ התקלקל ואיבד את ערכו אינו
ולפנים משורת הדין’ .הרמב”ן על אתר מבאר במתק לשונו ‘וזה ענין גדול ,לפי שאי אפשר להזכיר
חייב בהשבה (חו״מ סי' רס״ב סעי' א').
בתורה כל הנהגות האדם עם שכניו ורעיו וכל משאו ומתנו ותיקוני הישוב והמדינות כולם .אבל
בנוסף ,יש שכתב לענין תשלומי ניזקין
אחרי שהזכיר מהם הרבה ,כגון ‘לא תלך רכיל’‘ ,לא ִִתקום ולא ִִתטור’‘ ,ולא תעמוד על דם רעך’,
ששיווי החפץ נקבע לפי שוויותו למכרו
‘לא תקלל חרש’‘ ,מפני שיבה תקום’ וכיוצא בהן ,חזר לומר בדרך כלל שיעשה הטוב והישר בכל
דבר ,עד שיכנס בזה הפשרה ולפנים משורת הדין’. בשוק ,ואם א"א למכרו בשוק לא נחשב בר
דמים (נתיבות המשפט סי' קמ״ח ס"ק א') .וממילא
כח הלכה
משמעות הדברים ש’לפנים משורת הדין’ הוא שווה בדרגתו לדין של ‘לא תלך רכיל בעמך’.
הטעם שהתורה לא כתבה זאת להדיא הוא משום ‘שאי אפשר להזכיר בתורה כל הנהגות האדם’ נעל אחת בודדת אינה שווה מאומה בשוק.
וכלשון הרמב”ן. אבל ,רוב הפוסקים סוברים ששיווי החפץ
בעקבותיו הלך אף ה’מגיד משנה’ וזה לשונו בסוף הלכות שכנים (פי”ד ה”ה) ‘וכן אמרה ועשית נקבע לפי ערכו לבעלים .ולבעלים ,נעל אחת
הישר והטוב ,והכוונה שיתנהג בהנהגה טובה וישרה עם בני אדם .ולא היה מן הראוי בכל זה בודדת עדיין שוה שהרי יש לו את הנעל
לצוות פרטים ,לפי שמצוות התורה הם בכל עת ובכל זמן ובכל ענין וכו’ ,ומדות האדם והנהגתו השנייה (ועי' מנחת שלמה תנינא סי' קל"ה בביאור
והוראה
מתחלפת לפי הזמן והאישים .והחכמים ז”ל כתבו קצת פרטים מועילים נופלים תחת כללים אלו, דברי הנתיבות) ,ויתכן שהשבת אבידה שענינה
ומהם שעשו אותם בדין גמור ומהם לכתחילה ודרך חסידות’. למנוע הפסד מבעליה לכו"ע נחשב לפי מה
הרי לנו שענין ‘לפנים משורת הדין’ משתנה לפי הזמנים ואף לפי האישים (ועיין בכל זאת באריכות ששוה לבעלים.
בדברי השל”ה הק’ עשרה מאמרות מאמר ז’). לכן ,יש להשתדל לקיים מצות השבת אבידה
אולי זה הביאור לדברי הפוסקים שדברנו מקודם ,כשהמוצא הוא עשיר יש לכפות עליו להשיב גם בנעל אחת (השבת אבידה כהלכה פרק א' סעי' ז').
‘לפנים משורת הדין’ .ויתר על כן ,ברמ”א שם פוסק שכשהמוצא עני והמאבד הוא עשיר ,אינו
אותו דין חל גם לגבי חפצים כגון תמונה
חייב להשיב אף לא ‘לפנים משורת הדין’ .ולהנ”ל הרי זה כמין חומר ,שענין זה וחובתו משתנה
משפחתית ,שאין לה כל ערך בשוק ,אך היא
מאיש לרעהו.
יקרה לבעליה (ראה שו"ת הרי"מ אהע"ז סי' ט"ז).
בית מכון לחושן ביזנעס
הוראה משפט כהלכה
דיני תורה ,תביעות קטנות, עלון שבועי משא ומתן בהלכה, ייעוץ והדרכה רבני ,ריבית ועיסקא,
שאלות ותשובות ,קו ההלכה, שיעורים וחבורות ,כולל לדיינות, עריכת חוזים ושטרות ,הלכת שבת
צוואות וחלוקת ירושה הוצאת ספרים ,הלכה על הדף, לבעלי עסקים ,שיעורים וסמינרן
סדר לימוד לבעלי בתים לתעשייה
mm@businesshalacha.com הירשם כמנוי לקבל את הגליון בי דואר בכל שבוע
ask@businesshalacha.com 718 233-3845 קו ההלכה 1937 Ocean Ave Brooklyn N.Y. בית הוראה עץ חיים ,מכון לחושן משפט
