א קוואל פון חיזוק · A Kvell Fin Chizuk — ראש השנה (2026-09-07)

בים
בסיעתא דשמיא הר
כות
גליון פרדס התורה ב לז
תנד
ראש השנה נ
תשפ"ז
לשה"ק
מעיין
של חיזוק
סליחות • ראש השנה • בדרכי רבותינו • מעיין הידיעות
אינעם גליון:
3מאמר פתיחה י"ל ע"י מערכת
'פרדס התורה' לכתיבת
6סליחות "זכור ברית" ועריכת שיעורי מורינו
הרב שליט"א
8מנחה ערב ראש השנה
•••
10ראש השנה שחל בשבת הגליון יצא לאור בהסכמת גדולי
ישראל בארץ הקודש ,דייני העדה
13לשנה טובה החרדית ,וגדולי רבני ארה"ב
(ההסכמות במילואם נמצא
15אכילת הסימנים בספר 'טבריא של מעלה'
שיצא לאור ע"י מורינו הרב שליט"א)
16תפילה •••
19יראתי מתוך שמחתי די גליונות קען מען באקומען
ביי די פאלגענדיגע לאקאלן:
קרית יואל בארא פארק
27בדרכי רבותינו כתר דזשודעיקא ביהמ״ד שומרי שבת
97 Acres Rd. 5302 13 Ave.
ביהמ״ד עדת יראים וויען
30מעיין הידיעות לעיקוואד 1350 50 St.
כתר דזשודעיקא ביהמ״ד הדרת קודש
12 America Ave. סוואליווע
ביהמ״ד סאטמאר 4801 15 Ave.
405 Forest Ave.
וויליאמסבורג
ביהמ״ד צאנז
בנין בראך למטה
קלויזענבורג
לאקער #405
25 Havens Ave. Bedford Cor. Park
ביהמ״ד בעלזא כתר דזשודעיקא
44 Grove Springs 801 Bedford Ave.
Ct. מאורות
טאמס ריווער 218 Wallabout St.
ביהמ״ד קהל בני יששכר מאנסי
1767 Whitesville Rd. ביהמ״ד זוועהיל
פלטבוש 101 W Maple Ave.
MB VINEYARD שיינער'ס שול
3012 AVE J 18 Forshay Rd.
•••
פרנס הגליון ©
נתנדב לז"נ
הרה"ק רבינו יואל להצטרפות קבלת שיעורי מורינו
הרב שליט"א והגליונות באימייל,
בן הרה"ק רבינו חנני' יו"ט ניתן לפנות:
ליפא זצוקללה"ה מסאטמאר shiurimlishmo@gmail.com
ע"י הרוצה בעילום שמו הי"ו להצטרפות קבלת הגליונות לבד
ולזכות ברכה והצלחה בכל ענינים באימייל ,ניתן לפנות:
pardesgilyones@gmail.com
פ +רדס
ראש השנה
תשפ"ז
שיעורי
הרה''ג רבי יששכר יהודה
ה +ת ור+ה
גליון 45 בערקוי שליט''א
אב''ד פרדס התורה
מח"ס שו"ת יהודה מחוקקי
זכות פטרון השנה נתנדב לעילוי נשמת
אלטע פערל רויזא בת הרה"ח ר' חיים משה ע"ה
נפטרה ו' ניסן תשפ"ו אחר קבלת יסורים באהבה ובאמונה ובטחון, לשה"ק
והיתה למופת לזה לכל משפחתה ומכירי' • ת.נ.צ.ב.ה.
מאמר פתיחה
התחזקו! ה'שבעה רועים' מתפללים עמנו!
לביהמ"ד להשתתף בתפלותינו). צדיקי עולם -תחשבו כי נכנסים כניסה לימי הקדש בהתלהבות
הרה"ק הבית אהרן זי"ע כתב אנו לבית מדרשם של האבות ובקבלת עול מלכות שמים
כמה פעמים בספרו ,כי בשעת והאמהות בראש השנה! נדע נא
'תקיעת שופר' ממשיכים את כי אין זה חלום ,אלא עתידים אנו בעזרת השם יתברך ,הננו
האבות הקדושים .דברים אלו צריך לארח בימים הנוראים אושפיזין נכנסים כעת לימי הקדש של ראש
לעורר בנו רעדה וגם חזוק עצום! עילאין קדישין היורדים מעולם השנה ,כי נאמר "כי קדוש היום
חזינו מכאן שאף אם נדמה לאדם העליון. לאדונינו".
שאין במעשיו ובמצותיו ממש ,בא החתם סופר (דרוש י"ב דף ש"נ, כל לב איש ישראל מלא שמחה,
ה'בית אהרן' ומגלה מה פועל 'כל וע"ע בדרשות ז"ך אלול דף שס"ז) אומר: יראה וקבלת עול מלכות שמים עם
יהודי' בשעת תקיעת שופר! "קבלנו" -שקבל מרבותיו בוא הימים הללו .מברכים ברכת
נכנסים אנו לימים המאושרים הקדושים ,ואולי אף מאליהו 'שהחיינו' בהתלהבות עצומה ,כפי
ביותר בשנה ,שעליהם אמרו חז"ל הנביא זכור לטוב" :שבראש השנה שכתב החתם סופר זי"ע בדרשותיו
"ד ְר ׁש ּו ה' ְ ּב ִה ָּמ ְצאוֹ
(ראש השנה יח ,א)ּ ִ : ויום הכפורים הנשמות הקדושות כמה פעמים (כ"ה אלול דף שמ"ט ,ז"ך אלול
ְק ָר ֻאה ּו ִ ּב ְהיוֹ תוֹ ָקרוֹ ב" (ישעיה נה ,ו) ונשמות האבות ,מצטרפים עמנו דף שס"א ,ז"ך אלול דף שס"ו) ,על אשר
-הנביא מבקש מאתנו להתפלל בבית הכנסת בתפלתנו". ב"ה זכינו לחיות שנה נוספת ,אף
ולדרוש את השם .אלו הם עשרת נכנסים אנו לביהמ"ד ופוגשים שיודעים אנו את מצבנו .ועד כדי
ימי תשובה המתחילים בראש בנשמות הצדיקים ,נשמות אברהם כך הדברים מגיעים ,שמלאכי
השנה ,שבהם לכל בן ישראל יש יצחק ויעקב .התחזק יהודי! השרת שואלים מפני מה אין
כח של 'צבור' וכח של 'צדיק הדור', התחזק! השבעה רועים נמצאים ישראל אומרים 'הלל' בראש
כפי שנתבאר ברמב"ם (הלכות תשובה), כאן עמנו! השנה?!
ובערוך לנר ,ובחתם סופר ועוד ,כי (ועיין בספר מדבר קדש לחג הסוכות בענין בבואנו כעת בשערי ימי הקדש
לכל אחד ואחד יש כעת כח לקרוע האושפיזין ,שהרה"ק ה'שר שלום' מבעלזא זי"ע ובהכנסנו לביהמ"ד ,טבע האדם
כל גזר דין! אמר בחינה נוראה" :וזה ידוע דעם האבות באו לחשוב כל מיני מחשבות ממצבו
הרה"ק הבעל התניא זי"ע אמהות גם כן באו" -שעם בוא האבות באות וכח תפילתו ,וצריכין הרבה חיזוק
גם האמהות .והוא הדין כאן בימי הקדש ,באים
ב'לקוטי תורה' (פרשת כי תבא ,נצבים, לחזק את עצמו בבטחון שהקב"ה
האבות ואיתם האמהות .ובפרט שבראש השנה
ובמאמרי ר"ה 'שיר המעלות ממעמקים')
נפקדו האמהות ,וכן בקריאת התורה קוראים אנו
שומע קול תפילתו ,וע"ז בא
מגלה לנו כי בימים אלו משפיעים "וה' פקד את שרה" ,ובהפטרה קוראים בתפלת החת"ס וגילה לנו חיזוק נפלא,
על כל יהודי התעוררות של תשובה חנה ,לפי שבאותו היום פקד הקדוש ברוך הוא שעלינו לידע כי אין אנו מתפללים
עילאה .היינו כח 'מסירת נפש' את האמהות הקדושות ,ועל כן ודאי באות הן ביחידות ,אלא מתפללים אנו עם
3 פ+רדס ה+תור+ה
הגון מהאומן ,לא היה איכפת לו המעשה הנורא מהרה"ק שיש לכל יהודי שלא לעבור על ג'
כלל. רבי ר' הערש מרימנוב זי"ע עבירות החמורות ,וכל עם הארץ
אחר התפילה בא אל האומן. ומסירות נפשו לתפילה מוכן בשמחה למסירת נפש על ג'
האומן ,שכבר ידע סיבת איחורו עבירות אלו.
בפעם השנית ,נתן סטירה להרה"ק נספר מעשה נורא שיפתח את בימים אלו נשפעת על כל יהודי
רבי ר' הערש על לחיו ,והזהירו: לבנו להמשיך את ימי הקדש לכל
הרגשת אש קודש של מסירת
"למחר ,אם תאחר לבוא ,לא רק השנה .הקוויאשד'ער רב זי"ע ספר
נפש הנ"ל בכללות על כל התורה
סטירה תקבל ,אלא אגרשך מן מעשה זה ,ובשעת ספורו נגרו עיניו
והמצות ,דהיינו שבימים הנוראים
החנות ולא תוכל לבוא הנה עוד!". פלגי מים .הוא שמע זאת מהרה"ק
מסטראפקוב זי"ע ,ששמע מאביו מר"ה והלאה השפע על כל ישראל
ביום המחרת ,הלך הרה"ק רבי אש קודש ללמוד ולהתפלל בלהב
הרה"ק משינאווא זי"ע ,אשר שמע
הערש ר' 'לכתחילה' לביהמ"ד ולא שלהבת יומם ולילה ,ולקיים
זאת מפי קדשו של הרה"ק רבי ר'
פנה אל האומן כלל .נכנס לביהמ"ד הערש מרימנוב זי"ע. המצות בברק ובחשק ,וכנגד
והתפלל באש להבה עד גמר מלחמת היצר יורד אש להלחם
התפליה .אך אחר התפליה בכה ידוע היה כי הרה"ק רבי ר'
הערש נתייתם בילדותו .אמו היתה בגאוה דקדושה בעוז ותעצומות -
בכי רב. אש של מסי"נ! ובכל השנה נשפע
אשה יראת שמים ,וכיון שרצתה
ניגש אליו אחד החסידים שלא יבטלו הילד מזמנו וילמד יראה זו רק ע"י ג' עבירות להזהר
ושאלו" :ילד ,למה תבכה?" וסח לו אומנות ,שלחה אותו ללמוד אצל ממנו .אבל בימים הנעלים אלו
הרה"ק רבי ר' הערש כל המעשה, חייט בעיר כדי שיתלמד במלאכת נשפע היראה על כל הקומה ועל
כי יתום הוא ויש אומן המלמדו התפירה. כל כללות עבודת האדם.
אומנות לפרנסה ,אך הוא עזב הכל בחינה זו של בעל התניא
בכל יום בבוקר ,בדרכו מביתו
כי כספה וגם כלתה נפשו לשמוע
אל בית החייט ,עבר דרך ביהמ"ד. הובאה גם בדרשות חתם סופר
תפלת הרבי עם החסידים .אמר לו
יום אחד עבר סמוך לביהמ"ד כמה פעמים ,וזל"ק (דרשות שבת שובה
החסיד" :בא ונלך אל הרבי".
ושמע קולות תפלה בהתלהבות דף י"א)" :בראש השנה הקדוש ברוך
נכנסו אל הרבי ,הוא הרה"ק כזו ,בשמחה כזו ובהשתפכות הוא שולח התעוררות ממעל לכל
רבי משה'לע פשעווארסקער זי"ע, הנפש .הדבר נגע ללבו עד מאד איש ישראל לשוב אליו" .אלו ימים
שהיה במדריגה נוראה וניצוץ ונכנס פנימה .ראה שם צדיק שהרבוש"ע פותח בהם את לבנו,
מהאלשיך הקדוש ,כפי שכתב אחד שבא לעיר עם חסידיו ,והיו ובכל מקום אשר יהיה שם היהודי,
החוזה מלובלין זי"ע בהסכמתו מתפללים בהתלהבות נוראה .לרבי אומר החתם סופר ,משפיעים עליו
לספר אור פני משה. ר' הערש היתה נשמה כלהבת אש, מן השמים התעוררות שישוב
כשנכנס ,סיפר לרבי כל והחליט בדעתו להשאר שם עד בתשובה ויתקרב אל בוראו.
המאורע .אמר לו הרה"ק רבי סוף התפלה.
משה'לע" :בני ,לך לבית אמך ואמור ומובן הדבר ,שבימים נעלים
תיכף כאשר נשלמה התפלה,
לה כי הרבי חפץ לקחתך ולגדלך כאלו בקשת כל אדם היא" :רבונו
מיהר ורץ אל החייט .כשבא אצלו,
כבן .אמור לה כי אצל הרבי לא של עולם! הלואי ואוכל לקחת ימים
שאלו האומן" :מדוע זה אחרת
יחסר לך דבר .יש שם בית מדרש אלו ולהמשיכם על פני כל השנה
לבוא?" וסח לו הילד כל המאורע,
וחסידים ,וילמדו עמך חומש כי נשתהה בביהמ"ד לשמוע קול כולה!"
משניות וגמרא ,ויהיה לך די מאכל התפלה .והיה אותו אומן עם הארץ וכן אנו מתפללים אנו בכל יום
ומשתה ,ועל כן אל תדאג כלל". כשל פעם ,והזהירו בזה הלשון: בפרק "לדוד ה' אורי" ,ואומרים
בא הרה"ק רבי ר' הערש לביתו "היום אני מוחל לך ,אך למחר אל אנו "אחת שאלתי מאת יהוה אותה
וסיפר הדברים לאמו .ואמו, תעשה כן עוד". אבקש ,שבתי בבית יהוה כל ימי
שהיתה אשה צדקנית גדולה, ויהי ממחרת ,שוב עבר הרה"ק חיי" .אומרים אנו זאת דוקא בימים
נישקהו על מצחו וצררה לו לחם רבי ר' הערש ליד הביהמ"ד, הללו ,לפי שמבקשים אנו מהבורא
וכתונת ,ואמרה לו" :צאתכם וכששמע קול התפילה לא הרהר יתברך שנזכה להוביל עמנו את
לשלום" .ויש לדעת כי בימים בדבר כלל ונכנס להתפלל שם עד קדשת הימים האלו לכל ימות
ההם היה פירוש הדבר שאפשר גמירא .ואף שידע כי יקבל 'פסק' השנה.
פ+רדס ה+תור+ה 4
ושואל רבי ישראל סאלאנטער: עלינו להחליט 'החלטה גמורה' ולא תראהו עוד לעולם .וזו היתה
בימים נעלים אלו ,שהם העסקים בבואנו לביהמ"ד ולומר: צדקותה המופלגת של אם הרה"ק
הטובים ביותר ,במה עלי להשקיע "רבונו של עולם ,אין אנו חוזרים רבי ר' הערש.
בגוף ובנשמה? היכן יש אוצר רב עוד אל ה'חייט' ...לא אשוב עוד וכך נסע הרה"ק רבי ר' הערש
להשקיע בו? לביטול תורה ולכל העבירות! מפשעווארסק, הרה"ק עם
וממשיך שם רבי ישראל מכאן ואילך' ,שבתי בבית ה' כל ונשאר שם עד הסתלקותו .אחר
מסאלאנט ,כי צריך האדם לעשות ימי חיי'! אקום באשמורת הבוקר! הסתלקותו ,כשנסעו חסידי הרה"ק
"אפילו מעט טוב מאד" -ואף אתפלל בלהט ובערה! אשמור פי רבי משה'לע לרימינוב ,הלך גם
אם אינך עושה אלא מעט ,דע ולשוני ועיני! שבת קודש תהיה הוא לרימינוב ונעשה משמש
לך כי אותו מעט "אין ערוך לו בהתלהבות ובאש להבה ,הן בתפלה בקודש אצל הרה"ק רבי ר' מענדלע
בעניני תבל" .ופירוש הדברים, והן בלימוד התורה ,והן בזמירות רימינובער זי"ע .ומשם ואילך ,אחר
שאין בנמצא עסק טוב כזה בכל ותשבחות בסעודות השבת!" פטירת רבי ר' מענדלע ,קיבל עליו
עניני הגשמיות שבעולם כולו! כתר האדמורו"ת ברימינוב ,ומשם
זאת עלינו להחליט כעת בבואנו
יכול האדם לסובב בכל קצוי תבל תצא הוראה לישראל.
לימים הקדושים .עלינו להתפלל
ולהשתתף עם גדולי העשירים, ע"כ המעשה אשר סיפר הרה"ק
להשי"ת שאיננו רוצים לשוב לחיי
אולם אותו מעט אשר תעשה רבי ר' הערש בעצמו להרה"ק
ה'אומן' ,אלא רוצים אנו 'חיים
בימים הללו ,נעלה ומרומם הוא משינאווא זי"ע.
חדשים'.
על הכל. (המעשה מובא בספר 'שיח זקנים' למורי
אותו "אין ערוך" נאמר על עצת רבי ישראל סאלאנטער: הגה"צ רבי ישראל חיים אשרי שליט"א אב"ד
הצלחת הנפש להנצל מצרות רבות שער אפרים וחבר ביד"צ טארטיקוב).
לעשות 'משהו'
ונצורות ,ואפילו אם יעשה האדם
רק דבר קטן שבקטנים בימים כמובן נשאלת השאלה :כיצד הלימוד מהמעשה :לעזוב את
הקדושים הללו! עושים זאת? העבר ולהשאר בביהמ"ד
התשובה היא ,שצריך ליקח נתבונן נא במעשה זה.
לקשור את השנה על ידי 'חבל חזק' לקשור הימים הללו ,כדי
'קבלה קטנה' בכל שנה בראש השנה,
שנהיה קשורים לימים הקדושים
עשרת ימי תשובה ,יום הקדוש,
ושואל שם רבינו ישראל כל השנה כולה. סוכות ,הושענא רבה ,שמיני
סאלאנטער ,איזה דבר קטן וכיצד עושים זאת? עצרת ושמחת תורה ,אנו נכנסים
במיחוד יש לעשות? בא הרה"ק רבי ישראל לביהמ"ד ומתראים עם האבות
וממשיך שם בעצה נפלאה: סאלאנטער זי"ע ,ובמכתביו הקדושים ,כפי שכתב ה'חתם
"שתהיה איזו קבלה על להבא ביום הידועים בספרו 'אור ישראל' אומר סופר' .ובעת תקיעת שופר באים
הכיפורים" .שיקבל עליו האדם דבר נורא מאד .יום כיפור הוא האבות ,כדאיתא מהרה"ק ה'בית
'קבלה אחת' בראש השנה ,בעשרת היום הגדול ביותר ,כדברי חז"ל: אהרן' .אנו נכנסים לימים נעלים
ימי תשובה ,או ביום הכיפורים. "לא היו ימים טובים לישראל כיום ומאירים מאד.
ובעת שמקבל עליו את הקבלה, הכפורים" .ואומר עוד כי אין מסחר אנו נכנסים עתה לביהמ"ד ממש
ידע כי דבר זה -ואפילו היא קבלה ועסק טוב כיום הקדוש וימי עשרת כפי שנכנס הרה"ק רבי הערש
קטנה -מהפך את האדם ברוחניות ימי תשובה .והכוונה לעסק סיי רימינובער לביהמ"ד כששמע קול
ובגשמיות ,ומכבס את כל העבר, ברוחניות וסיי בגשמיות ,שיכתב התפלה אצל ה'אור פני משה' .אז,
וממשיך עליו כתיבה וחתימה ויחתם לאדם שנה טובה ומבורכת. כששמע קול תפלת רבי משה'לע
טובה לשנה טובה ומבורכת על כמו כן אין עסק טוב מזה שבו עם החסידים ,ביטל הכל! הניח כל
להבא. יכול אדם למחוק כל עבירותיו עניני עולם הזה מן הצד!
וממשיך שם וכ' ,שאם ישֹכילו מהעבר ,שהן הגורמות לאדם כל החילוק הוא רק שהרה"ק רבי
לשמוע לעצתו -עצה טובה צרותיו ,ועתה יכול למחקן בראש הערש נשאר אצל הרה"ק רבי
לקבלה אשר תשנה את כל חיי השנה ,עשרת ימי תשובה ויום משה'לע .והשאלה היא ,היכן אנו
האדם -ולקבל הקבלה הקטנה כיפור. נשארים?
5 פ+רדס ה+תור+ה
הבוקר ,ואחר קיבל עליו ללמוד ב' שנאמר "שובו לכם לאהליכם", שיקבע לו האדם קביעות בלימוד
או ה' דקות מוסר בכל יום .באותן וכל אחד פונה לביתו ומתחילים 'ספר מוסר' ,בזה תופס האדם חבל
שניות ספורות באמירת אלקי נצור ימי החורף והלילות הארוכים, גדול לכל השנה כולה ,שבכל יום
ג' פעמים ביום -הנך לוקח חבל שהם בבחינת 'ימי חול המועד' ויום שיקיים את קבלתו ולימוד
וקושר עצמך בחזרה לאותם ימים כפי שאמר הרה"ק רבי הערשעלע המוסר ,הרי הוא מחזיר את עצמו
קדושים! מזידיטשוב זי"ע .הנה אז לב כל לאותם ימים קדושים!
ויתירה מזו ,כיוון שקיבלת עליך איש ישראל דואב בקרבו ,איך תמצית הדברים:
קבלה זו עתה בימים הקדושים, אפשר להפרד מימים קדושים א .לקבל קבלה קטנה ביום
בעת שהיו האבות הקדושים ונוראים כאלו? כיפור .ב .לכתחילה יקבל קבלה
שרויים עמנו והיתה השראה לזאת יש עצה פשוטה :בכל של לימוד בספר מוסר כמה מינוט
גדולה ,הרי אתה מקשר את כל יום באמירת 'אלקי נצור' ,כשיזכור (דקות) בכל יום .ג .או איזה קבלה
השנה כולה לימים הקדושים על האדם שלוש פעמים ביום בסוף קטנה אחרת שיאיר לו כל החיים.
ידי זכירת הקבלה בכל יום .ואז תפילת שמונה עשרה ,יזכיר לעצמו
נזכה שתתקיים בנו התפילה את ימי ראש השנה ויום הקדוש, עצה קטנה לייחד זמן בכל יום
שאנו מבקשים' ,שבתי בבית ה' כל ויתבונן" :איזו קבלה קטנה קיבלתי בסוף תפילת שמונה עשרה
ימי חיי ,לחזות בנועם ה' ולבקר עלי בימים הקדושים?" זה קיבל
בהיכלו'. עליו שמירת הלשון ,וזה קיבל בעזרת השי"ת ניתן עצה איך
כתיבה וחתימה טובה בספרן עליו שלא להפסיק בשיחה בטלה לזכור את אותה קבלה קטנה
של צדיקים ,ושנה טובה ומבורכת, בט"ו דקות הראשונות של הלימוד, שקיבל בימים הקדושים.
אמן ואמן! וזה קיבל עליו לקום באשמורת במוצאי שמחת תורה ,בעת
סליחות "זכור ברית"
"ועקידת יצחק היום ברחמים תזכור" :אף שמעשה העקידה
לא נגמר בפועל עד הסוף • השתוקקותנו ושאיפתנו היא להיות
יראי ה' באמת
י"ג מדות של רחמים ושלשת עשרת ימי תשובה ,כבר מוחל בערב ראש השנה הקדוש
זמני הסליחות הבורא יתברך שליש מהחטאים. ברוך הוא מוחל כבר שליש
מכאן נלמד גודל כוחם של ימי מן העונות
הנה באנו אל הסליחות הרחמים והרצון המאירים בחודש
הנשגבות שאנו אומרים" :זכור אלול ובערב ראש השנה ,שבזכות (סי' תקפ"א ס"א) איתא ברמ"א
ברית אברהם ועקידת יצחק". עבודת חודש אלול ויום ערב ראש שבערב ראש השנה "מרבין
ונקדים דברי קדשו של המגיד השנה ,כבר נתכפרו לנו שליש בסליחות" ,ועוד הובא שם שנוהגין
מטריסק זי"ע בספרו 'מגן אברהם', מעונותינו. להתענות בו .ומקור הדברים הוא
המגלה לנו דבר נורא הנפעל ביום בעזה"י ,נבאר להלן מהלך נפלא במדרש קדמון שהביא הטור (בסימן
זה. מאת הגה"ק רבי שלמה קלוגר זי"ע תקפ"א) ,שבו נאמר כי בערב ראש
ידוע מדברי האריז"ל שבכל בענין מעלת יום ערב ראש השנה השנה הקב"ה מוחל שליש מן
חודש אלול מושפעים האורות של וסדר סליחות "זכור ברית". העונות .והנה ,עוד קודם שהתחילו
פ+רדס ה+תור+ה 6
לפי זה נמצא ,שבערב ראש והבטיח שם ,שכל הקונה 'י"ג מדות של רחמים' .וטעם הדבר,
השנה ,בעת שהלך אברהם אבינו את ספרו ומשנן בו ,יתברך בכל מפני שבאותם ימים עלה משה
לעקידה ,אז אנו אומרים את הפיוט הברכות כאילו בא אליו ממש. רבינו למרום בפעם השלישית
"זכור ברית" שתיקן רבינו גרשום ובודאי שהבטחתו וברכתו שרירין למשך ארבעים יום וארבעים לילה
מאור הגולה. וקיימין ,וכל הלומד בספריו לקבל לוחות אחרונות ,ואז נתרצה
אלא שעדיין יש להקשות :הלא מתברך מפי קדשו. הבורא לישראל ואמר "סלחתי
ראוי היה לומר פיוט זה ביום ראש ובפרט שבתורה זו סיים בלשון כדברך" ,וגילה למשה את י"ג
השנה עצמו ,ביום שבו אירע מעשה זו" :שבאמירת הסליחות ,בשלשה מדות של רחמים .ומשום כך נהגו
העקידה ,ולא בערב ראש השנה זמנים האלו אנחנו מעוררים י"ג אחינו בני ישראל הספרדים לומר
שבו רק התחיל ללכת לעקידה?! תיקוני דיקנא ,שהם ג' פעמים י"ג סליחות עם י"ג מדות כבר מראש
אמר על כך רבי שלמה קלוגר כמנין טל שמרמז טל של תחיה". חודש אלול.
דבר נורא .אף שאנו אומרים וחתם בתפילה" :שיתמלא השי"ת אולם אחינו בני ישראל
"ועקידת יצחק היום ברחמים ברחמים עלינו ,ויחדש לנו שנה האשכנזים נוהגים לתקוע בשופר
תזכור" ,והבטיח הבורא שזכות טובה ,וישפיע לנו מטל עילאה טל ולומר מזמור "לדוד ה' אורי" ,שבו
העקידה תעמוד לדורות עולם, של תחיה ,שיהיה כתיבה וחתימה נזכר שם הוי"ה י"ג פעמים כנגד
מכל מקום 'למעשה' לא נשלם לחיים על כל ישראל ,אמן ואמן". י"ג מדות ,ואומרים אותו מראש
בפועל מעשה העקידה עד סופו, הרי לנו ברכה לשנה טובה חודש אלול ועד אחר יום הכפורים.
שהרי אמר לו הקב"ה "והעלהו" ומבורכת מפי הטריסקער מגיד. אך בשבוע שלפני ראש השנה
ולא אמר לו "שחטהו". ַאה! אשרינו מה טוב חלקנו! מתחילים הכל באמירת סליחות,
וחידש בזה ,שאפילו מצוה שבהן חוזרים ושונים י"ג מדות של
שלא נגמרה בפועל ממש ,נחשבת ענין "זכור ברית" ועקידת רחמים.
המצוה מצד 'הכנה למצוה' .ונמצא יצחק בערב ראש השנה והוסיף הטריסקער מגיד
שמצות העקידה נחשבת כבר מן נבוא עתה לבאר ענין הפיוט דבר נפלא ,שהסליחות נחלקות
היום הראשון. "זכור ברית" ,שעל שמו נקראו לשלשה זמנים :התחלה ,אמצע,
וזה לשונו" :גמר העקידה לא הסליחות של ערב ראש השנה וסוף .יום ראשון של סליחות הוא
עשה אברהם ולא נגמר המעשה". "סליחות זכור ברית". ההתחלה; יום ערב ראש השנה הוא
אך גילה בזה סוד נורא :המחשבה, ויש להבין ,מדוע קבעו לומר האמצע; ויום האחרון של סליחות
הרצון ,ההשתוקקות והשאיפה פיוט זה דוקא בערב ראש השנה? הוא קודם יום הכפורים ,והוא
לעקידה מצד אברהם ויצחק ,אלו והגאון רבי שלמה קלוגר זי"ע יסד נקרא "סליחות של י"ג מדות" על
נעשו 'בשלימות גמור'! בזה יסוד נפלא. שם הפזמון "ה' ה' קל רחום וחנון".
עצם ה'הליכה' לעקידה היתה הנה מצינו מחלוקת גדולה ואמר ,שכאשר מחברים את
מצות השם ,מצוה שציוה הבורא, בדברי חז"ל ,ראשונים ואחרונים, שלשת הימים הללו ,עולה המנין
ואותה קיימו בשלימות. מתי היתה עקידת יצחק .יש ג' פעמים י"ג ,שהוא בגימטריא
לפי שההליכה היתה מצוה בפני אומרים בראש השנה היתה, ט"ל .ורמז בדבר ,שהקדוש ברוך
עצמה שביקש הבורא מאברהם יש אומרים ביום הכפורים ,ויש הוא משפיע עלינו "טל של תחיה"
ומיצחק ,והיא 'ללכת' אל העקידה, אומרים בחג הפסח היתה( .עי' אריכות מתחיית המתים בימים אלו של
ומצוה זו של 'הליכה לעקידה' בזה במאמר 'מעיין הידיעות'). אמירת סליחות .וזהו כחן הגדול
קיימוה בשלימות גמורה. והנה רבי שלמה קלוגר אזיל של הסליחות.
הנה אמר רבי שלמה קלוגר בשיטה שהעקידה היתה ביום ובדברי תורה אלו מסיים
זי"ע" :דבר שיש בו גמר מעשה, השני של ראש השנה .ומאחר המגיד מטריסק בברכה כבירה.
הגמר הוא עיקר" -דבר שבא לידי שאברהם ויצחק התחילו ללכת וראוי לציין כי בהקדמת ספרו
סיום ,ודאי שגמר המעשה הוא לעקידה שלשה ימים קודם לכן, כתב ,שמאחר שבא בימים והוא
העיקר" .אבל דבר שאין בו גמר כדכתיב "וישכם אברהם בבקר", רב לאלפי ישראל ולא היה קל לו
מעשה" ,דבר שלא בא לידי גמר נמצא שהתחלת הליכתם היתה לדרוש ברבים ,העלה תורתו על
-כעקידת יצחק שלא הוצאה אל בערב ראש השנה. הכתב.
7 פ+רדס ה+תור+ה
נעשתה בשלימות .כן גם אצלנו, על כן ,יאסוף האדם בערב הפועל ממש -שם ההתחלה היא
בכל השנה כולה התחלנו מאות ראש השנה את כל מצביו ,את היא גמר המעשה! עצם ההליכה
ואלפי פעמים ללכת לעקידה! פעם כל הכנותיו למצוות ,ויקבץ את לדבר המצוה נחשבת היא לבדה
היתה העקידה ענין ה'התמדה', כל רצונותיו הדומים להליכת לכל המצוה כולה.
פעם 'לשון הרע' ,ופעם 'כעס' .רצינו אברהם אבינו ויצחק אבינו שהלכו וביאר בזה ,שהליכתם לעקידה
להיות טובים ,אלא שלא תמיד עלה לעקידה ,שהלכו ברצון ,בתשוקה היתה מצוה גמורה ,ויש בה את כל
בידינו לגמור את העקידה ,ולא ובשאיפה ,אף שלמעשה לא נגמר כח מעשה העקידה ,לפי שקיימו
תמיד למדנו בהתמדה ,או נזהרנו הדבר בפועל ממש. אותה המצוה במחשבה ,בדבור
בשמירת עינים ובשמירת הלשון ובכח זה נכנסים אנו גם כן ליום ובמעשה בשלימות גמורה .ועל
כראוי. הקדוש ראש השנה .אנו מאספים כן אמר שמעלת ההליכה לעקידה
אך אנו מתחזקים בכח הרצון את כל שאיפותינו ,את אשר חפצנו גדולה מאד.
של העקידה ,ועם כח זה נכנסים להשמר מלשה"ר; מאספים את כל
אנו ליום הקדוש ראש השנה,. הרצונות שהיו לנו לכוין בתפילה; כח הרצון והתשוקה בבחינת
כפי החתם סופר זי"ע מתבטא מאספים את כל התשוקה שהיתה מצוה שלימה
בהגהותיו על השלחן ערוך (סימן לנו ללמוד ברציפות ובהתמדה
עפי"ז אמר רבי שלמה קלוגר,
תקצ"ז) ,שחז"ל במשנה קראו לזה שעות ארוכות; ומאספים את כל שזהו הטעם שאומרים אנו "זכור
"יום טוב של ראש השנה" -כי יום הגעגועים שהשתוקקנו להרגיש ברית אברהם ועקידת יצחק" לא
טוב הוא! בקדושת שבת קודש. ביום השני של ראש השנה ,אלא
ובכח זה נבוא אל ראש השנה, וזהו שאנו אומרים בערב ראש אומרים אותו בערב ראש השנה
בבושה מצד אחד ,אך בשמחה השנה: באשמורת הבוקר -לפי שדוקא
ובהתחזקות מצד שני ,ונזכה רבוש"ע" ,זכור ברית אברהם אז בהשכמת הבוקר הלך אברהם
לכתיבה וחתימה טובה ולשנה ועקידת יצחק" ,בשעה שאברהם אבינו לעקידה .וזכות נשגבה היא
טובה ומבורכת ,לנו ולכל ישראל, אבינו ויצחק אבינו הלכו לעקידה, להכנס עם כח זה ליום ערב ראש
אמן! נחשבה ה'הליכה למצוה' כאילו השנה.
מנחה ערב ראש השנה
כוחה של מנחה האחרונה • תיקון השנה ברגע האחרון
האחרונה של השנה ,ברגעים אלו החתם סופר זי"ע כתב" :לעת חשיבות רגעי הסיום של
שיוצאים מהשנה שעברה ונכנסים ערב" ,היינו בזמן מנחה קודם השנה וערב ראש השנה
לשנה החדשה ,לנצלם כראוי, תפלת מעריב" ,ערב ראש השנה
לרחוץ היטב את הלב באמירת הוא רגע האחרון מימי אלול ,הוא הננו עומדים בתפלת מנחה
"סלח לנו אבינו כי חטאנו" ,ולבקש בתכלית הרצון" .הרי שאנו נכנסים האחרונה של השנה ,ועומדים
מהשי"ת מחילה סליחה וכפרה .כי עתה לרגעים נוראים ונשגבים להכנס לרגעים הראשונים של
כידוע ,ביום ראש השנה אין להזכיר השנה החדשה.
מאוד.
שום חטא ,אבל עתה בערב ראש
השנה ,ברגעים האחרונים ,הוא נבאר מעט מה מתרחש כאן, חז"ל אמרו לנו "יום אחד בשנה
עת רצון גדול להתודות בתפילת ומהו המיוחד כל כך ביום ערב חשוב שנה" .יום ערב ראש השנה
שמונה עשרה ,ולבקש מהשי"ת ראש השנה .ובעז"ה נזכה בערב הוא יום נורא מאוד ,וביום אחד זה
"השיבנו אבינו לתורתך" ,וממילא ראש השנה ,ובפרט בתפילת מנחה יכול האדם לתקן אוצרות נפלאים.
פ+רדס ה+תור+ה 8
ב .ואחר כך יש שלב שני, לכם ביום הראשון" ,ודרשו חז"ל: נוכל לבקש כל טוב" ,ברך עלינו
כשאדם שב בתשובה עמוקה ראשון לחשבון עונות( .וכידוע האריכו את השנה הזאת" ואת השנים
יותר ,אזי גם השגגה (שהיתה קודם זדון בזה רבות רבותינו הבית יוסף ,הב"ח ,הפרישה, הבאות עלינו לטובה.
ונעשתה שגגה) מתבטלת לגמרי .וזהו הטורי זהב והמגן אברהם ,לבאר דברי המדרש
ונפתח בדברי הרה"ק רבי
פירוש הכתוב "מחיתי כעב פשעיך הנ"ל ,ועוד חזון למועד).
חיים חייקל מאמדור זי"ע בספרו
וכענן חטאותיך" ,שהקב"ה אומר אך הנקודה הנוגעת לעניננו 'חיים ושלום' (דף י"ד) שכתב" :ערב
שהוא מוחק את העון ומכבסו עתה בערב ראש השנה ,מבואר ראש השנה הוא תיקון כל השנה".
לגמרי .וזהו השלב השני. כאן להדיא במדרש שבערב וצריך להבין מה המיוחד ביום זה
ג .ואח"כ יש שלב שלישי ,והוא ראש השנה השי"ת מבטל שליש שאפשר לתקן בו את כל השנה
כשאדם שב "תשובה מאהבה", מהעונות. כולה.
שלבבו בוער להשי"ת מתוך והקושיא שכולם מקשים היא,
התבוננות בריבוי החסדים שעשה לכאורה אם נמחל רק שליש ,הרי שלושת שלבי המחילה על פי
עמו השי"ת מיום היוולדו .הוא נשארו עוד שני שלישים ,ואיך המדרש
לומד בספר חובת הלבבות בשער יכולה העגלה להתנהל הלאה?
הבחינה ובשער עבודת האלקים, הלא כל אדם מבין שמכונה כדי הנה הטור (סי' תקפ"א) מביא
ורואה כמה חסד גמל עמו הבורא. שתפעל צריכה להיות בשלימות, את מדרש תנחומא ,ושם איתא
הוא מתבונן בכתוב "מי הקדימני ואי אפשר לומר שחלק מהמכונה שהרבוש"ע מוחל לבני ישראל
ואשלם" ,וחושב איך שייך להודות עובד וחלקו שבור ,אלא כדי בשלשה שלבים .וזה לשון המדרש:
להשי"ת על שהעינים פועלות שתוציא בגד מתוקן צריכה לעבוד בערב ראש השנה הגדולים מתענין
והרגלים והמוח והלב ,וכל שכן במאה אחוזים .וא"כ צריך להבין ומבטל להם שליש עונותיהם -
שיש לו נשמה קדושה. מהו הענין שנמחל רק שליש?! זהו השליש הראשון בערב ראש
ועם כל זאת ,למרות כל הטובות עוד יש להקשות ,איזה שליש השנה .בעשרה ימים שבין ראש
שנתן לו רבוש"ע -מכונות הוא שנמחל? השנה ליום הכפורים הבינונים
ששוויין טריליונים ,שהרי עין אחת מתענין ומבטל להם ב' שלישים -
שווה הון עתק וכן המוח והלב ,וגוי ביאור שלבי התשובה היינו שבעשרת ימי תשובה מוותר
שמונח חולה מסוכן בבתי חולים והמחילה ע"פ רבי שלמה השי"ת על עוד שליש ,ונשאר
היו נותנים כל אוצרות תבל עבור עוד שליש אחד למחילה .ומסיים
קלוגר
לב אחד -והרבוש"ע נותן לו זאת המדרש :וביום הכפורים הכל
בכל בוקר" ,חדשים לבקרים רבה בא הגאון רבי שלמה קלוגר מתענין ומבטל להם הכל -כלל
אמונתך"! ואף שהקב"ה הוא טוב זי"ע בספרו 'קהלת יעקב' על ישראל צמים והשי"ת מבטל אף
ומטיב ובעל חסד כזה ,מ"מ הוא ראש השנה ואמר דבר נורא מאוד. את השליש האחרון והכל נמחק.
חטא ,והוא נשבר בקרבו ,ומתוך לדרכו ,באמת בערב ראש השנה וממשיך המדרש ואומר,
רשפי אש אהבה הוא שב בתשובה. מוחלים לאדם על כל עונותיו, שאז נעשים נקיים ,ובמוצאי יום
אזי מגיע לשלב ג' ,שבו "זדונות והוא מפרש דברי המדרש שחילק הכפורים עוסקין במצות סוכה,
נעשו כזכויות" ,והעון נהפך לשלשה זמנים (ערב ר"ה ,עשי"ת ויוה"כ) ואין עושין עונות .במוצאי יום
למצוה. באופן אחר. הקדוש כל בני ישראל עוסקים
ויש לציין חיזוק נפלא ממרנא דהנה הגמרא ביומא (פו ,ב) במצות סוכה ולולב ואינם
החתם סופר זי"ע בדרשותיו ,שכל אומרת שכאשר אדם עושה חוטאים ,אלא כלל ישראל עוסק
כזית חלב שאכל האדם ,נעשה תשובה יש בה שלש דרגות: במצוות ,זה בונה סוכה וזה מכין ד'
כנגדו כזית קרבן ,וזוהי המדרגה א .דרגה ראשונה היא "תשובה מינים ,רץ לקנות אתרוג והדסים
של "זדונות נעשו לו כזכויות". תחתונה, תשובה תתאה", ולולב ,וכל הקהל מרתיח לבבו
וזל"ק" :השב מאהבה נעשים לו שמקבל על עצמו להבא ומתחרט במצוות .ואחר שעוסקים במצוות
זדונות זכויות ,וכל זית נבילה ומתוודה ,אך לא היה זה בעומק בימים אלו ,זה מביא דף לסוכתו
שאכל הוה ליה כאילו אכל קרבן הלב ,וזו נקראת "תשובה מיראה", וזה מניח סכך וזה מחפש אתרוג
פסח בירושלים וכדומה" ,עכ"ל. שעל ידה נעשים הזדונות כשגגות. ברגע האחרון ,אז מגיע יום טוב
ודבריו נוראים ונשגבים הם( .עי' זהו שלב אחד. של סוכות ,ועליו נאמר "ולקחתם
9 פ+רדס ה+תור+ה
היא "תשובה עילאה" ,שפירוש "ועניתם את ובפרט בעת תפילת המנחה שהיא דרוש לשבת שובה דף י"ט -דרוש לכ"ה אלול
נפשותיכם" הוא התעוררות ודביקות באהבה.
התפילה האחרונה של השנה, ועוד).
וכאמרת הרה"ק מאפטא זי"ע ,שבבוא יום
הכיפורים מי בכלל חפץ לאכול? וכדברי הרה"ק
וכשאומר האדם "סלח לנו אבינו נסכם דברי רבי שלמה קלוגר,
רבי ר' מענדלע מרימנוב שאנו ניזונים אז מן כי חטאנו" ושב בתשובה ,הקב"ה שישנם בזה ג' שלבים :שלב א',
השמים ,וכמובא מהאריז"ל שחמשה עינויים מוחל לו על כל עוונותיו. שהעבירה הזדונית נהפכת לשגגה.
הם כנגד חמש תפילות הממשיכות אור גדול
ומה שאמר המדרש שמוחלים שלב ב' ,שהשגגה נמחית לגמרי
כל כך עד שאין האדם צריך למאכל וצרכי הגוף
'שליש' ,הכוונה היא לשלב ואיננה עוד .ושלב ג' ,שהעבירה לא
הגשמיים) .ואז ביום הכיפורים כששב רק שנמחית אלא נהפכת למצוה
הראשון ,שע"י התשובה מיראה
מאהבה ,זוכה לשלב הג' ש'זדונות ולזכות ,וכדברי החתם סופר שכל
שעושה האדם עתה בערב ראש
נעשו לו כזכויות'.
השנה מפחד יום הדין שהרי הקב"ה כזית נבילה נעשה כזית קרבן.
ועתה ,כשעומדים אנו בתפילת שופט את כל העולם וחפץ האדם
מנחה האחרונה של השנה ,מגלה יישום שלבי התשובה בתהליך
בכתיבה וחתימה טובה ,נהפכים
לנו רבי שלמה קלוגר שמוחלים ימי הדין
ה'זדונות לשגגו'ת .ואח"כ בעשי"ת
לאדם על כל עוונותיו ,והוא זמן
כששב בתשובה עמוקה יותר ,זוכה ועפי"ז מחדש ר"ש קלוגר,
נורא ונשגב מאוד!
לשלב השני שהיא השליש השני, שבעצם ערב ראש השנה "מוחלין
ובוודאי ראוי שדברים אלו שבו 'נמחקים השגגות לגמרי'
יעוררו את האדם שתהא תפילת לו על כל עוונותיו" ,והכוונה של
והקב"ה מכבס ומטהר עוונותיו.
המנחה שלו בהתלהבות ובתשוקה 'שליש' שמוזכר במדרש הוא על
עצומה ,ומי שיכול להכניס ובבוא יום הכיפורים ,אז שב 'שלב הראשון' של "זדונות נעשית
האדם ב'תשובה מאהבה'( .וכדברי כשגגות".
במחשבתו ובלבו רגשי אהבה ,יזכה
החתם סופר ב'ספר הזכרון' -הנדפס בדרשות
כבר עתה לכל השלבים הללו. חת"ס החדש -ש"ועניתם" הוא לשון התעוררות. ועפי"ז פירש רבי שלמה קלוגר
ובעזרת השם נזכה כולנו לשנה ויש בזה ב' דרגות ביום הכיפורים :האחת היא פשט נפלא בדברי המדרש על ערב
טובה ומבורכת! עינוי הנפש שהיא "תשובה תתאה" ,והשנית ראש השנה ,שהוא יום גדול ונשגב,
ראש השנה שחל בשבת
מהו זכות השופר ביום זה?
ושלשה ,אלא בי"ד של שלשה שופר דוחה שבת ,מ"מ גזרו חכמים במה יתעוררו הרחמים?
דיינים "תוקעין אפילו בשבת". שלא לתקוע .ובמשנה (שם כט ,ב) ואיככה יתערבב השטן?
נמצאנו למדים שהתירו לתקוע שנינו" :יום טוב של ראש השנה
בשופר בכל מקום שיש בו בי"ד. שחל להיות בשבת ,במקדש היו הנה יש להבין ,דאיתא במדרש
שכשבני ישראל תוקעין בשופר,
והקשו בתוס' (שם ד"ה אבל לא תוקעין אבל לא במדינה .משחרב
הקב"ה עומד מכסא דין ויושב
במדינה) ,מפני מה הקילו במצות בית המקדש ,התקין רבן יוחנן בן
על כסא רחמים .וא"כ יש לשאול:
שופר לתקוע במקום בי"ד ,ואילו זכאי שיהיו תוקעין בכל מקום שיש בשנה שחל ראש השנה להיות
במצות לולב ומגילה שחלו בשבת בו בי"ד". בשבת ,שאין תוקעין בו ,במה
לא הקילו אפילו במקום בי"ד? ומבואר בגמרא שלא רק בבי"ד יתעוררו הרחמים על בני ישראל?
ותירצו בתוס'" :לפי שזכרון הגדול שבירושלים וביבנה היו הנה שנינו בגמרא (ראש השנה
תרועה הוא להעלות זכרונם של תוקעין ,אלא בכל מקום שיש כט ,א) שחכמים תקנו גזירה "שמא
ישראל לאביהם שבשמים ,ולא רצו בו בי"ד ,ואפילו בי"ד שאינו של יעבירנו ארבע אמות ברשות
לבטלו לגמרי". שבעים ואחד ואינו של עשרים הרבים" ,ואף שמן התורה מצות
פ+רדס ה+תור+ה 10
( ?)72ואמר שאם תוסיף את מנין ויש להתבונן בנוסח זה ,בתחילה הרי לנו מדברי התוס' כי כח
הכולל של ארבע אותיות המלה אנו מבקשים "זכרנו לחיים", השופר גדול הוא לעורר רחמי
ח-י-י-ם על המנין ס"ח ,יעלה שהשי"ת יזכרנו לטובה" ,מלך חפץ שמים ,ומשום כך לא רצו חכמים
המנין ע"ב כמנין 'חסד'. בחיים" -שיתן לנו חיים מצד רצונו לבטלו לגמרי והתירו לתקוע
וזהו השפע המיוחד לישראל, להטיב .ואח"כ מוסיפים אנו לבקש בבי"ד.
שהקב"ה נותן להם חיים בתוספת "וכתבנו בספר החיים" .ויש להבין: עוד ציינו המפרשים לדברי
ארבע האותיות ,והוא 'חיים של אם כבר ביקשנו מהשי"ת שיזכרנו הגמרא (טז ,ב) ,שבשעה שישראל
חסד' .וכידוע חסד הוא בגימטריא לחיים ,למה לנו לבקש שיכתבם מוסיפין בתקיעות ,ותוקעין הן
ע"ב ,כנגד 'שם ע"ב' שהוא שם של בספר? 'תקיעות דמיושב' והן 'תקיעות
חסד .וביום הושענא רבה כשאנו דמעומד' ,מראים הם חביבות
מתפללים "אני והו הושיעה נא", בין חיים של 'חס' לחיים של
המצווה כדאי' ברש"י שם ,ובזה
אנו עוסקים בשם ע"ב (כפי שהביא 'חסד' השטן מתערבב ומתעוררים
רש"י במסכת סוכה מה ,א שהוא ר"ת משלשה
ביאר החתם סופר ,שישנם רחמים על בני ישראל .ומשום כך
פסוקים "ויסע""-ויבא""-ויט"). הקילו במצות שופר בבי"ד.
שני סוגי 'חיים' שהקב"ה משפיע
וסיים החתם סופר :מתי זוכים לעולם. והנה נחלקו הראשונים אם
לחיים שהם בגימטריא ס"ח
האחד הוא חיות הניתנת הכוונה לבי"ד של עשרים ושלשה
( ,)68ומתי זוכים לתוספת ארבע
לכל אומות העולם ,שהם בחינת או אפילו של שלשה .ודעת הרי"ף
האותיות להיות 'חסד'? אם האדם
הנהגת העולם בכלליות" ,עולם שאפילו בבי"ד של שלשה תוקעין
מתנהג כראוי לבר ישראל ,אזי הוא
חסד יבנה" ,ועליהם נאמר המקרא 'אפילו בזמן הזה' .והרי"ף נהג כן
זוכה ל'חיים של חסד'.
אמר ה' ַא ָּתה בספר יונה (ד ,י-יא)" :וַ ּיֹ ֶ למעשה כפי שהביא הר"ן ,אולם
והוסיף החתם סופר דבר פלא. ַח ְס ָּת ַעל ַה ִּק ָיקיוֹ ן ֲא ֶׁשר לֹא ָע ַמלְ ָּת להלכה נתקבל שאין תוקעין
דהנה אם מוציא האדם בשפתיו ּבוֹ וְ לֹא גִ ַ ּדלְ ּתוֹ ֶׁש ִ ּבן לַ יְ לָ ה ָהיָ ה ו ִּבן בראש השנה שחל בשבת משום
את תיבת 'חיים' ,הרי הוא במנין לַ יְ לָ ה ָא ָבד :וַ ֲאנִ י לֹא ָאחוּס וגו'". גזירת חכמים.
ס"ח ( ,)68וזהו בחינת חיות אומות היינו שהשי"ת חס ומרחם על
אמר העולם ,כדאיתא גבי נינוה" :וַ ּיֹ ֶ ועדיין הקושיא במקומה
בריותיו שיוכלו לחיות ,וזהו סוג עומדת :הרי אנו מקיימים גזירת
ה' ַא ָּתה ַח ְס ָּת ַעל ַה ִּק ָיקיוֹ ן ֲא ׁ ֶשר לֹא חיים כללי.
ָע ַמלְ ָּת ּבוֹ וְ לֹא גִ ַ ּדלְ ּתוֹ ׁ ֶש ִ ּבן לַ יְ לָ ה ָהיָ ה חכמים ,אך מאידך חפצים אנו
וחיים אלו הם בגימטריא ס"ח, בהשפעת הרחמים ובערבוב השטן
ו ִּבן לַ יְ לָ ה ָא ָבד :וַ ֲאנִ י לֹא ָאחוּס וגו'".
כמנין המלה 'חיים' ,והוא כמנין כדברי התוס' .וא"כ ,בראש השנה
אולם כאשר כותב האדם את 'חס' .שע"י שהקב"ה חס עליהם הם שחל להיות בשבת ,כיצד יעוררו
תיבת 'חיים' על הכתב ,הרי הוא חיים" ,חס רחמנא עלן".
כותב ד' אותיות :ח-י-י-ם .וכאשר הרחמים ויערבבו השטן ,ובפרט
אך ישנו סוג חיים שני ,נעלה בזמננו שאין תוקעין אפילו בבי"ד?
מוסיפים את ד' האותיות למנין
ואמיתי ,המיועד לעובדי השם בני
ס"ח ,עולה המנין לשיעור ע"ב,
קל חי ,כדכתיב" :ואתם הדבקים ביאורו של ה'חתם סופר' זי"ע:
שהוא גימטריא 'חסד'.
בה' אלקיכם חיים כלכם היום". שני סוגי 'חיים'
עומק הכוונה בבקשת 'וכתבנו' אלו חיים מאירים וקדושים ,חיי
תורה ומצוות" ,כי הם חיינו ואורך הנה החתם סופר זי"ע
וזהו עומק הפשט בתפילתנו ימינו ובהם נהגה יומם ולילה", בדרשותיו (ז' אלול שנת תק"צ) ביאר
לפני אבינו שבשמים .בתחילה חיי שמחה של "פקודי ה' ישרים מהלך נפלא בזה .פתח ואמר על
אנו מתפללים בבקשה מועטת, משמחי לב" ,חיים של "תורת ה' המקרא בהושע (ו ,ב)" :יְ ַח ֵ ּינ ּו ִמ ּיֹ ָמיִ ם
כדאיתא בטור (סי' תקפ"ב) שבשמו"ע תמימה משיבת נפש" ,חיים של ימנ ּו וְ נִ ְחיֶ ה לְ ָפנָ יו". ַ ּב ּיוֹ ם ַה ׁ ּ ְשלִ ִׁישי יְ ִק ֵ
אומרים בתחילה "זכרנו לחיים", "צדיקים יושבים ועטרותיהם והקדים לבאר נוסח התפלה
אך בסוף התפילה אומרים "וכתוב בראשיהם ונהנים מזיו השכינה". שתיקנו הגאונים בעשי"ת בברכות
לחיים טובים" .והביא הטור בשם וזהו בחינת חיים של חסד. הראשונות של שמונה עשרה:
רב האי גאון ,שבתחילה שואל אדם ושאל החתם סופר ,כיצד "זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים
צרכיו מעט ואחר כך מוסיף והולך. מוסיפים את הגימטריא של 'חיים' וכתבנו בספר החיים למענך
וביאר החתם סופר ,שבתחילה שהיא 'חס' ( )68לחיים של 'חסד' אלקים חיים".
11 פ+רדס ה+תור+ה
ועוד כ"ד שעות של קדושת השבת, וזהו שאמרה אסתר המלכה: אנו מבקשים "זכרנו לחיים" ,והוא
ועולה המנין לע"ב כנגד חס"ד. "ובכן אבוא אל המלך"' ,בכן' בחינת חיים פשוטים שהם במנין
ומעתה ,כיוון שיש לנו כבר ע"ב בגימטריא ע"ב ,לרמז על מידת 'חס' ( ,)68ומבקשים מהשי"ת שיחוס
שעות מצד עצם קדושת הימים עם החסד .שעל ידי שיצומו ישראל עלינו כדכתיב גבי נינוה .ואחר
השבת ,שוב אין אנו צריכים למצות ע"ב שעות ,ימשיכו עליהם מידת כך אומרים "מלך חפץ בחיים",
תקיעת שופר להשלים המנין ,שהרי החסד ושם ע"ב ,ואז "אבוא אל כדאיתא ביחזקאל (יח ,לב)ִּ :
"כי לֹא
כבר יש לנו ע"ב שעות של חסד! המלך" -הוא מלכו של עולם, ֶא ְח ּפֹץ ְ ּבמוֹ ת ַה ֵּמת".
לפעול ביטול הגזירה. לאחר בקשות אלו ,אנו מוסיפים
וזהו שאמר הכתוב (הושע שם):
"יְ ַח ֵ ּינ ּו ִמ ּיֹ ָמיִ ם ַ ּב ּיוֹ ם ַה ׁ ּ ְשלִ ִׁישי יְ ִק ֵ
ימנ ּו והטור הביא על דבריו בראש להתפלל" :וכתבנו בספר החיים".
וְ נִ ְחיֶ ה לְ ָפנָ יו"ּ ' .יֹ ָמיִ ם' הם ב' ימי ראש השנה את הפסוק של אסתר "ובכן וכוונתנו בזה היא :רבונו של עולם,
אבוא אל המלך" .ולכאורה מה ענין כתוב נא את תיבת 'חיים' בספר,
השנה שהם מ"ח שעות ,וצריכים
ראש השנה לגזירת המן? אלא וכאשר נכתבת התיבה הרי היא
אנו ליום שלישי עוד כ"ד שעות
לפי"ד החתם סופר מובן ,שגם נכתבת בד' אותיותיה ,ועל ידי ד'
להשלים מנין ע"ב כדי להמתיק
אסתר המלכה השתמשה בסוד האותיות הללו נהפך מנין ס"ח ()68
הדינים ולהמשיך חיות ,ובכל שנה
שם ע"ב ומידת החסד ,וזהו שאנו למנין ע"ב ,שהוא 'חסד'.
נעשה הדבר על ידי השופר.
מבקשים בימים הנוראים ,שבזכות
"ב ּיוֹ ם ַה ׁ ּ ְשלִ ִׁישי" -כאשר אך ַ ּ התפילה והתשובה נזכה לחיים וע"ז אנו אומרים "למענך
חל ראש השנה בשבת וניתוסף שהם ס"ח עם ד' אותיות המילוי, אלקים חיים" ,שרצוננו בחיים
יום שלישי מצד קדושת השבת, שעולה כמנין שם ע"ב = חס"ד. הוא כדי לעבוד את הבורא ית"ש,
ימנ ּו וְ נִ ְחיֶ ה לְ ָפנָ יו" ,שנזכה אז "יְ ִק ֵ ובזכות עבודה זו ראויים אנו לחיים
לחיים לפני השי"ת מחמת ע"ב קדושת השבת כהשלמה הבאים מצד מידת החסד.
שעות של חסד. למנין ע"ב במקום השופר
"וְ נִ ְחיֶ ה לְ ָפנָ יו" רמז ל"למענך
סוד הגימטריא של 'ובכן'
עפ"י יסוד זה ביאר החתם סופר וביטול גזירת המן
אלקים חיים" ,שאז עובדים אנו
את ענין 'ראש השנה שחל להיות
את השי"ת בבחינת עבד השם, בשבת'. עוד הוסיף החתם סופר דבר
ומי שהוא עבד השם זוכה למידת נורא .הטור (שם) כתב שאומרים
בכל שנה יש לנו ב' ימי ראש
החסד שהיא בגימטריא ע"ב. ג' פעמים "ובכן" בתפילת ראש
השנה שהם 'יומא אריכתא' ,ובהם
(וי"ל בדרך אפשר ,דאי' שבשבת קודש
מ"ח שעות .אולם אנו זקוקים השנה ,והביא מהראשונים שג'
מוחלים לו לאדם על כל עוונותיו ,וגם אימת פעמים "בכן" עולה למנין ע"ב,
שבת על עם הארץ ,וזוכים לכתרי 'נעשה ונשמע' להגיע למנין ע"ב שעות ,וחסרות
לנו כ"ד שעות. שהוא גימטריא חס"ד.
כדאיתא מהאר"י הקדוש ,וממילא כל יהודי
זוכה להיות בבחינת 'עבד השם' ,ונכנס לדין של וביאר בזה דבר נורא :מצות וביאר החתם סופר ע"פ דברי
ח-י-י-ם בגימטריא חס"ד המיוחד לעובדי שמו תקיעת שופר כוחה רב להשלים המנות הלוי ,במה שמצינו אצל
יתברך). כאילו יש יום נוסף של כ"ד שעות, אסתר המלכה ומרדכי הצדיק
השי"ת יעזור שנזכה לנצל וממילא יש לנו ג' ימים שהם שביקשו לבטל את הגזירה ,ותיקנו
כל רגע בזמן נעלה זה של ראש ע"ב שעות ,ונמשכת עלינו מידת לצום ג' ימים וג' לילות .ויש להבין
השנה שחל בשבת ,לפעול כתיבה החס"ד! מה סוד הצום למשך ג' ימים דוקא?
וחתימה טובה בספרן של צדיקים, וזהו בכל השנים ,אולם כאשר אלא ,כיוון שבכל יום יש כ"ד
ונזכה במהרה לקיים "ביום חל ראש השנה בשבת ,כיוון שיש שעות ,הרי שבג' ימים יש ע"ב
השלישי יקימנו ונחיה לפניו", לשבת קדושה עצמית ,הרי השבת שעות .ועל ידי צום של ע"ב שעות
בבנין בית המקדש השלישי מוסיפה יום נוסף .נמצא שיש לנו ממשיכים את מידת החסד ,שהיא
בתפארתו במהרה בימינו ,אמן. מ"ח שעות של ב' ימי ראש השנה, בגימטריא ע"ב.
פ+רדס ה+תור+ה 12
לשנה טובה
גודל כח הדיבור במ"ח שעות דראש השנה המסוגל להפוך
עולמות לטובה!
יכולים הם להפוך את כל כלל וכך אנו אומרים בתפילת ונתנה "תכתב ותחתם" :האם כל
ישראל לצדיקים! תוקף" :בראש השנה יכתבון וביום ישראל צדיקים הם?
ונרחיב בזה על פי דברי צום כיפור יחתמון" .
הקדושת לוי זי"ע ,סניגורן של וא"כ ,לדברי הרמ"א ונוסח הנה נודע שיום ראש השנה הוא
ישראל ,שכתב בספרו (פרשת שופטים)
בבחינת "מח השנה" ,ומ"ח השעות
המעגלי צדק שאומרים איש לרעהו
עצה נפלאה לכל ימות השנה של שני ימי החג משפיעות על כל
'תכתב ותחתם' ,משמע שאתה
ובפרט לימים הקדושים הללו. השנה כולה ,ועל כן צריך האדם
מחזיק את כל אחד מישראל לצדיק
ליזהר מאוד בשמירת הדיבור
וזה לשונו" :הנה הקב"ה שופט גמור?
בימים אלו.
את כנסת ישראל בבוא יום המשפט
בגודל רחמיו וחסדיו" .הקב"ה כח הנהגת 'להחזיק לצדיק': כח הדיבור בשמונה וארבעים
בבואו לשפוט את ישראל ,כדאיתא כיצד דיבורנו בורא מציאות שעות אלו הוא עצום ונורא ,וראוי
בגמרא (ראש השנה) "וכל באי עולם חדשה לו לאדם לראות לדבר רק טוב
עוברים לפניו כבני מרון" ,וכתיב על עצמו ולהתחזק בדיבורים של
"כי חק לישראל הוא משפט לאלקי ויש להרחיב בביאור הקושיא, חיזוק ,וחלילה מלהוציא מפיו
יעקב" ,אע"פ שהוא יום המשפט, שכוונת המגן אברהם לשאול: דברים שלילה .ובוודאי שיש ליזהר
מ"מ רוצה הקב"ה לשפוט את בניו הרי כל כלל ישראל מברכים זה שלא לדבר רע על בני ישראל ,אלא
ב'מידת הרחמים'. את זה כאילו הם צדיקים גמורים אדרבה ,לדבר ולחשוב רק טוב על
הנחתמים לאלתר ,וא"כ נמצא כל איש מישראל.
וכמאמר הגמרא" :אמר הקדוש
ברוך הוא ,אמרו לפני מלכויות שאנו אומרים כבר עתה את נוסח ונחזה נא את כח הדיבור כפי
כדי שתמליכוני עליכם ,זכרונות 'וחתמנו' השייך לתפילת נעילה! שנפסק להלכה בשולחן ערוך.
כדי שיעלה זכרונכם לפני לטובה, ומהו ביאור הענין? כתב הרמ"א (סי' תקצ"ב) שבליל
ובמה? בשופר" .וכן מובא במדרש ותירץ המגן אברהם תירוץ ראש השנה נהגו שכל אחד אומר
שבעת תקיעת שופר עולה הקב"ה נפלא: לחברו" :לשנה טובה תכתב".
מ'כסא דין' ויושב על 'כסא רחמים'. "וכן נכון שיחזיקו לצדיק ובא המגן אברהם (סק"ח) והביא
ואמר הקדושת לוי ,שהקב"ה שנחתם לאלתר לחיים" -כלומר, בשם ספר מעגלי צדק (שהיה בזמנו
חפץ לשפוט את ישראל ברחמים, אמת הדבר ,שכן ראוי לנהוג! המגן של הבית יוסף) ,שיש לומר "תכתב
אלא שנדרשת לזה 'פעולה קטנה' אברהם פוסק 'הלכה למעשה' ותחתם" ,היינו שיזכה כבר גם
מצדנו .וכמובא בזוהר הקדוש שהדיבור שאתה מוציא בפיך לחתימה טובה.
פעמים רבות ,שעל ידי אתערותא שחברך צדיק הוא ,בכוחו להמשיך והקשה המגן אברהם קושיא
דלתתא מתעוררת אתערותא עליו שיהיה אכן צדיק! עצומה :הלא ידענו שרק 'צדיקים
דלעילא. נמצא שכח הדיבור והברכה גמורים' נכתבים ונחתמים לאלתר
ושאל הקדושת לוי ,איזו פעולה שאיש מברך את רעהו הוא איום בראש השנה ,ואילו 'בינונים' הם
עלינו לעשות? ונורא ,שבכח דיבורם של ישראל 'תלוים ועומדים' עד יום הכיפורים.
13 פ+רדס ה+תור+ה
וזהו היה ענינו של בלעם הרשע, על עצמו קבלות טובות להבא, והשיב" :ע"י שאנו למטה
שכל עת חשב ודיבר שאינו חפץ לשנות את אורח חייו ,להתפלל מתנהגים בחסד ומלמדים זכות על
בטוב ,וכל רצונו היה להיות "גונב בהתלהבות ולעבוד את ה' בשמחה, כל איש מישראל לדונם לכף זכות,
דעת עליון" -ובזה ברא אלפי ומתוך כך נעשה הוא באמת צדיק!... על ידי זה גם מלמעלה נתעורר
מלאכים שדחפוהו ללכת בדרך זו. איש ישראל השומע בליל אותה המדה ומלמדים גם עליו וגם
ועל כן אמר לו הקב"ה "לך" ,אם ראש השנה ,בעת שהלב מלא על כל זרע ישראל חסדים".
רצונך ללכת עמהם -לך ,אך מכל פחד ואימה ,את הקריאה החוזרת נמצא שישנן שתי עצות:
מקום לא תפעל מאומה" ,כי ברוך ונשנית" :צדיק אתה!" ,הרי זה א .שיעסוק האדם בחסד בפועל,
הוא" ,שכלל ישראל ברוכים הם. מחיה את נפשו עד שמתחזק באמת כגון אותם עסקנים העוסקים
ומדה טובה מרובה ,שכאשר בעבודת הקודש לשנה החדשה בגמילות חסדים ,שידעו שפועלים
מתחיל האדם לחשוב ולומר: ונעשה צדיק .זהו הכח העצום של הם גדולות ונצורות ,כי מדה כנגד
"צדיק אני ,ואשכים קום לעבודת הדיבור בראש השנה. מדה ,כיוון שהם עושים חסד ,ינהגו
הבורא ,ואלמד בהתמדה ,ואשמור עמהם בחסד מן השמים.
פי ולשוני מלשון הרע ורכילות, גודל סכנת הדבורים שאינם ב .ואם אין האדם מאותם
ואשמור עיני מראות ברע ,ותהיה הגונים עפ"י התנא דבי אליהו העוסקים בחסד בפועל ,יעסוק
לי דביקות ותפילה בוערת בשבת והמהרש"א על כל פנים בדיבור ובמחשבה
קודש ,ואעבוד את השם בשמחה לדבר ולחשוב טוב על חברו ,לחזקו
ואודה לו בכל רגע" ,הנה במחשבות יש להדגיש ביתר שאת וביתר
עוז ,כי לא ימנע האדם את עצמו במילים טובות ,להאיר לו פנים
ודבורים טובים אלו בורא מלאכים ולעודדו ,ובזה יעורר זכויות על
מאירים וטובים. מלומר דבורים טובים ,ולאו דוקא
על חבירו ,אלא אף על עצמו ממש... עצמו .והוסיף הקדושת לוי שע"י
וכתב המהרש"א יסוד מרעיד, הנהגה זו משפיעים רחמים על כל
שיחשוב טוב על עצמו וידבר טוב
שמלאכים אלו נוטלים מהאדם את כלל ישראל.
על עצמו.
בחירתו ,ומכניסים אותו בעל כרחו וסיים שם הקדושת לוי בזה
למצב שנעשה עובד השם וצדיק הנה איתא יסוד נורא בתנא
דבי אליהו ,וכן המהרש"א במסכת הלשון" :נמצא כי האדם מעורר
גמור! במעשיו למטה את השער העליון
מכות (דף י') בביאור דברי הגמרא
וזהו העומק בדברי חז"ל "בדרך שם בענין בלעם הרשע ,שאמרו לפתוח שערי חסד ,להריק ברכה על
שאדם רוצה לילך בה מוליכין חז"ל" :בדרך שאדם רוצה לילך בה כל זרע ישראל".
אותו" .זהו כח המחשבה וכח מוליכין אותו". הרי למדנו ,שאין האדם פועל
הדבור של האדם ,שבורא מלאכים רק לעצמו ,אלא פועל הוא לטובת
המנהיגים אותו בדרך הטוב. וביאר המהרש"א ,שכאשר
האדם חושב ומדבר מחשבות כלל ישראל ,שע"י עסק החסד,
(וכמובן שכח המחשבה הטובה צריך להיות או דיבורים ומחשבות של חסד,
מלווה בבטחון גדול בהשי"ת ,תפילה ,בהכנעה
ודבורים שליליים על עצמו -כגון
שאומר שהוא רשע ח"ו ,ואינו ממשיך הוא חסדים על כל זרע
ובענוה). ישראל.
מוצלח ,ואינו יכול ללמוד או
יום ראש השנה כיסוד ובנין להתפלל ,או שאינו יכול להשכים וזהו שכתב המגן אברהם" :וכן
קום לעבודת הבורא ,ושעבודת נכון שיחזיקו לצדיק שנחתם
לכל השנה :כח המחשבה
השם אינה שייכת לו כלל ,או שאינו לאלתר לחיים" -שכן ראוי לעשות.
לטובה וכוונתו כדברי הבארדיטשוער
יכול להשמר מעוון לשון הרע
כ"ש וכ"ש בבוא ימי ראש -וממשיך לחשוב ולדבר שאינו רב ,שראוי לאדם להשתדל ללמד
השנה ,שהוא "מוח השנה" ,שיש יכול ,הנה בדבוריו ומחשבותיו הוא זכות ,כי בזה יזכה הוא וחברו וכל
למחשבות ודבורים הללו כח נורא בורא מלאכי חבלה שחורים רח"ל. ישראל לשנה טובה ומבורכת.
ואיום .וכמו שאמר הרה"ק רבי ר' והמלאכים הללו אינם עומדים ועוד יסוד נפלא טמון בדברי
פנחס מקאריץ זי"ע בספרו 'אמרי בטלים ,אלא מבלבלים דעתו של המגן אברהם .שכאשר שומע
פנחס' ,שראש השנה הוא ה'תבנית' אדם ומסבבים אותו שיקיים את אדם מחברו שהוא מחזיקו לצדיק,
(-בלופרינט) של כל השנה כולה .ועל ה"פסק הלכה" שפסק על עצמו, הדבר נוסך בו 'הרגשה טובה' ,ומכח
כן צריך האדם במשך כ"ד שעות ומבטלים בחירתו עד שלא יוכל הרגשה זו מתעורר בו כח וחיות
היום לחשוב אך ורק מחשבות ללמוד בהתמדה ח"ו! לשוב בתשובה באמת ,לקבל
פ+רדס ה+תור+ה 14
כפי שראינו שפסקו התנא דבי ובפרט תקיעת שופר ,שעל ידי טובות:
אליהו ,והרמ"א בשם הטור, קול השופר "הקב"ה יושב על כסא יחשוב שהוא "בן מלך" -ככתוב
המעגלי צדק ,והמגן אברהם, רחמים". "בנים אתם לה' אלקיכם" .יחשוב
והמהרש"א ,והקדושת לוי -שעל דברי חיזוק ובטחון המובאים
יהיה רגיל לחשוב תמיד:
ידי הדבור שמחזיק את חבירו בטור בשם המדרש ,שנזכה בדין.
לצדיק ,הרי הוא נכתב ונחתם "בעזרת השם אהיה עובד השם,
יחשוב גודל מעלת התשובה
לצדיק גמור! ותהיה שנה של שמחה ,וארווה
והתפלה ,ובפרט סדר מלכיות
ועל ידי הדבור שמחזיק את נחת מצאצאי ,ויהיה לי פרנסה זכרונות ושופרות ,שימשיכו עליו
עצמו לצדיק ,יזכה גם הוא להכתב בהרחבה" ,וכו' וכו'... שנה מתוקה ומאירה ברוחניות
ולהחתם לצדיק גמור! ודבורים אלו יפעלו פעולתם, ובגשמיות .יחשוב כח המצוה
אכילת הסימנים
גודל כח אכילת הסימנים ומקור המנהג
נראה הדבר חלילה כעין 'נַ ַח ׁש'? לו. מקור הסימנים מדברי הגמרא
קושיא זו כבר הובאה בדברי אמנם יש נוהגים לומר שם
מנהג ישראל קדוש הוא בכל
הראשונים ,ובעזה"י נבאר כאן ומלכות רק באכילת התפוח בדבש,
תפוצות ישראל ,לאכול בליל
יסוד נפלא המאיר את הסוגיא ובשאר הסימנים אומרים "יהי
ראש השנה "תפוח בדבש" ושאר
באור בהיר. רצון" בלא שם ומלכות ,וכל אחד
"סימנים" טובים ,כדי שתהא עלינו
יעשה כמנהג אבותיו ,ונהרא נהרא
ביאור המהרש"א :סימנים שנה טובה ומתוקה ,שנת אורה
ופשטיה.
וברכה.
טובים מתוך בטחון
הקושיא בענין איסור 'דרכי מקור המנהג מיוסד על דברי
הנה המהרש"א (בחידושי אגדות סוף הגמרא במסכת כריתות (ו ,א) וכן
האמורי' ו'נַ ַח ׁש'
מסכת הוריות) מבאר בזה דבר נורא. בסוף מסכת הוריות ,שם איתא:
הוא אומר שכל איסור 'נַ ַח ׁש' והנה יש להתבונן בקושיא "אמר אביי ,השתא דאמרת סימנא
אינו אלא כשאדם תולה מעשיו עצומה :הלא נצטווינו בתורה מילתא היא" -כיוון שיש ממשות
בספק ,ואומר שני צדדים .כגון שלא ללכת ב'דרכי האמורי' ושלא בסימן" ,יהא רגיל איניש למיכל
שאומר" :אם יהיה יום שטוף לעשות מעשה 'נַ ַח ׁש' ,היינו שאסור בריש שתא" -יהא אדם רגיל
שמש -יהיה לי יום טוב ,ואם ירד לאדם לנַ ַח ׁש ולעשות סימנים לאכול בתחילת השנה" :קרא,
גשם -יהיה חלילה להיפך" .אומר לעתיד או לנסות את רצון הבורא רוביא ,כרתי ,סלקא ,ותמרי".
המהרש"א שזהו 'נַ ַח ׁש' ,מפני שהוא בדרך זו. הבית יוסף מביא בשם
מזכיר צד שלילי ורע .וכיוון שבני וא"כ ,בליל ראש השנה -שהוא הראשונים שיש לומר את נוסח
ישראל תלויים בחסדי השי"ת ,אין 'מוח השנה' וראשיתה ,ובו צריך ה"יהי רצון" בשם ומלכות ,כדרך
הרע דבר מוחלט חלילה ,שהרי יכול האדם להיזהר בכל תנועה ותנועה שרגילין ומתפללים .לשון הבית
האדם לשוב בתשובה ולהרבות שתהא בקדושה ולפנים משורת יוסף הוא שיאמר" :יהי רצון לפניך
בתפילה ולתקן מעשיו ולבטל הדין -איך רשאים אנו לעשות ה' אלקינו ואלקי אבותינו" ,ועל כל
הגזירה. מעשה של אכילת 'סימנים' ,והלא מין ומין יאמר את הנוסח המיוחד
15 פ+רדס ה+תור+ה
ויחדל ממחשבות של יאוש ימי תשובה .והיה מדייק זאת אבל ,אומר המהרש"א ,אם
ושלילה כאילו אין ביכולתו לעבוד מלשון הגמרא" :לעולם יהא רגיל האדם קובע לעצמו סימן ואומר
את הבורא. למחזי בריש שתא" ,ש'ריש שתא' רק את הצד החיובי והטוב" :אם
כולל את כל ימי תחילת השנה, יהיה יום שמש יהיה לי טוב" ,ואינו
אדרבה ,יתחיל לחשוב מחשבות
שהם עשרת ימי תשובה. מוציא מפיו מה יהיה אם לאו -אין
מתוקות" :טוב לי תורת פיך מאלפי
ולפי דברינו יובן ,שעל האדם זה בכלל 'נַ ַח ׁש'.
זהב וכסף "...התורה הקדושה היא
להחזיק עצמו ב"כל עשרת ימי נמצא לפי דברי המהרש"א יסוד
"מתוקים מדבש ונפת צופים"...
תשובה" במחשבת בטחון ושמחה, גדול :כל ענין 'דרכי האמורי' וניחוש
"פקודי ה' ישרים משמחי לב"... להרגיש רק את חסדי השי"ת ולא כדרכי הגויים ,הוא דוקא כשעוסק
"הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים להרהר כלל בצד השלילי. בצד השלילי ,כי בזה הוא מראה
מדבש ונפת צופים"... שאין לו בטחון בבורא ואינו מאמין
על האדם להחדיר בעצמו מן התפוח אל האדם :להיות בכוח התשובה ,התורה והמצוות.
שעבודת ה' היא תענוג! מתיקות! הוא עצמו מתוק ומאיר... אבל כשהאדם מלא בטחון וחושב
לעכטיג! רק טוב ,מותר לו לעשות סימנים,
נקודה עמוקה יש להוסיף
כי 'סימנא מילתא היא'.
וכן הדבר בין אדם לחברו, בזה :בעת שהאדם שקוע באכילת
שצריך לחשוב מחשבות טובות הסימנים ואוכל את התפוח בדבש
ומתוקות על כל בר ישראל. ושאר מתיקה ,עליו להשגיח לפי זה מובן היטב מדוע אוכלים
שהדבש לא יישאר רק על התפוח... אנו את הסימנים ,כי אין אנו אוכלים
כשמטעימים את התפוח בדבש,
צריך לראות שהתפוח המתוק אלא דברים מתוקים ומשמחים כדי
צריך הדבר לפעול בנו פנימה, לעשות 'סימנים טובים' ,ואין אנו
שנהיה אנו עצמנו בבחינת דבש... והדבש והסימנים המאירים,
בבואם אל קרב האדם ,יפעלו עוסקים בשום ענין אחר.
שיהיה בבחינת 'טופח על מנת והנה מובא בלקט יושר -
שינוי בתוך האדם עצמו .שהמוח
להטפיח' ,להשפיע מתיקות ונועם תלמידו של בעל התרומת הדשן -
יהיה כדבש ,שהלב יהיה כדבש,
על עצמנו ועל כל הסובבים אותנו. שהאדם עצמו יהפוך למתוק הנהגה מופלאה מרבו.
כתיבה וחתימה טובה ,ושנה ומאיר .שיתחיל לעבוד את השי"ת הוא מספר שרבו היה רגיל
טובה ומתוקה! בתענוג רוחני ובשמחה עצומה, לאכול את הסימנים בכל עשרת
תפילה
בענין כח התפילה בימים הנוראים והשתתפות האבות
הקדושים מגן-עדן
יאמר שתפלתך חשובה היא? מי כל לבקש על שנה טובה ומבורכת התייצבות היצר הרע בשעת
יאמר שתפלתך עולה למרום? ואף ברוחניות ובגשמיות ,ומתחננים התפילה והתשובה הראויה לו
אם תעלה ,מי יאמר שיענו לך? הלא לפניו יתברך" :אבינו מלכנו ,פתח
ידעת היטב מי אתה ,ולב יודע מרת שערי שמים לתפלתינו". הנה בימים הקדושים והנוראים,
נפשו"... הנה דרכו של יצה"ר לבוא בעת אשר אנו עומדים שעות
אלו והרגשים מחשבות ולבלבל את המחשבה בשעת ותחנונים בתפילה ארוכות
משברים את לב האדם ומפילים התפילה בטענות ומענות ,כגון" :מי בביהמ"ד ,ושופכים שיח לפני אדון
פ+רדס ה+תור+ה 16
הק' שבכל יום מימי החג באים גילוי נורא ממרנא החתם אותו ממדרגתו ,ונוטלים ממנו את
כל האבות הקדושים ,אלא שבכל סופר :האבות הקדושים כל התחזקות התפילה.
יום אחד מהם הוא בראש ,ביום מתפללים עמנו והנה התשובה הראויה להשיב
הראשון אברהם ,בשני יצחק וכן
ליצר הרע בכל השנה כולה ובפרט
הלאה. והנה בא מרנא החתם סופר
זי"ע בדרשותיו (סליחות דרוש י"ב דף
בימים הקדושים ,היא פשוטה
ואמר הרה"ק ה'שר שלום'
ש"נ ,ועי"ע דרוש י"ז דף שס"ו) ומגלה לנו וברורה" :הנני יהודי ,והרבוש"ע
מבעלזא" ,וזה ידוע דאם האבות
חיזוק נורא ואיום .ואמר ,שבעת אשר ציווני בהר סיני לשמור שבת
באו אמהות גם כן באו" -שכל
מקום שהאבות באים ,באות עמהם שאנו מתפללים בימים הקדושים, ולהניח תפילין ולקיים כל המצוות,
האמהות .והביא שם כמה וכמה יורדות נשמות קדושות מגנזי לא נתן לי שום פטור משום מצוה
גימטריאות לרמז שכשבאים מרומים ,הן נשמות הצדיקים או עבירה מחמת שאינני בעל
האבות באות עמהם האמהות. שבגן עדן ,ואף ה'אבות הקדושים' מדרגה!"
יורדים להתפלל עמנו יחד בימים
והוא הדין בנידון דידן ,שבימים ועל כרחך אתה אומר ,שתורתי
הקדושים הללו.
הקדושים כשהאבות באים, ומצוותי חשובות הן לפניו יתברך!
באות עמהם האמהות הקדושות. כמה גדולה ההתחזקות מדברים
אלו! נתאר לעצמנו ,אילו היינו וכן הוא בענין התפילה .הלא
ובפרט שביום ראש השנה נפקדו
הולכים להתפלל בבית מדרשו של הרבוש"ע חפץ שאתפלל לפניו
האמהות .ועוד ,שהרי אנו קוראים
בתורה בענין "וה' פקד את אברהם אבינו או של דוד המלך, שלש פעמים בכל יום ,בחול בשבת
שרה" ,וכן מפטירים בענין 'חנה'. בודאי היינו מרגישים התעלות וביום טוב ,ולא מצינו בתורה שום
ומפני מה? מפני שבראש השנה גדולה ושבים לביתנו בבטחון עוז, פטור האומר ש"כיון שאינני בעל
פקד הבורא יתברך את האמהות שהרי התפללנו בצוותא חדא עם מדרגה הריני פטור מן התפילה"...
הקדושות .וע"כ פשיטא ופשיטא אברהם אבינו ודוד המלך בעצמם! ומזה מוכח שתפלתי חשובה היא
שהן באות לבית המדרש להשתתף והנה מגלה לנו החתם סופר למעלה!
עמנו בתפלותינו. שזהו ממש מה שקורה בימים
ובפרט ביום ראש השנה ,הלא
הקדושים הללו.
סוד המילה "קבלנו" שנינו בחז"ל (ר"ה טז ,א)" :אמר
וזלה"ק" :קבלנו שבראש השנה
הקב"ה ,אמרו לפני מלכיות כדי
ויש להוסיף כאן נקודות ויום הכפורים הנשמות הקדושות
שתמליכוני עליכם" .הרי שתפלתי
המכילות חיזוק רב בדברי החתם -דהיינו נשמות הצדיקים -
"ונשמות האבות" -האבות חשובה ורצויה מאד .שהרי הקב"ה
סופר הללו. כביכול בעצמו מבקש מכל יהודי
הקדושים " -מצטרפים עמנו בבית
ראשית ,החתם סופר כותב בכל מצב שהוא " -אמור לפני
הכנסת בתפלתנו".
"קבלנו" ,אך אינו מפרש ממי קיבל מלכיות!"
דבר זה .והנה בדרך כלל כשהחתם האמהות הקדושות מתפללות
סופר מביא דבר מרבותיו ,כגון ועוד אמרו שם בגמרא" :אמרו
עמנו לפני זכרונות כדי שיעלה זכרונכם
מרבי נתן אדלר ,או מהרה"ק בעל
ההפלאה ,או מרבי זלמן חסיד - והנה אחר שראינו דברי לפני לטובה" .הרי לנו שוב
אשר העיד עליו רבו שהיה לו גילוי החתם סופר שה'אבות הקדושים' שתפלתי פועלת גדולות ונצורות.
אליהו ,או מרבי מענדלע ליליגער יורדים בראש השנה לתפילה ,יש ואח"כ נאמר" :ובמה? בשופר".
-תלמיד הפני יהושע ,או מרבי לנו להתבונן מה עם ה'אמהות ופירוש הדברים הוא ,שמצוותי,
טעבלי שייער ,ושאר ענקי הרוח, הקדושות'? ובפרט שידענו אף במצבי השפל כפי שאני נראה
ה"ה מזכיר שמותם בהתלהבות שבראש השנה נפקדו שרה ,רחל
בעיני ,חשובה היא מאד אצל
וביראת הכבוד ובהשתוקקות, וחנה ,כדאיתא בגמרא (ר"ה דף י"א).
ובפרט ש"כל האומר דבר בשם הרבוש"ע!
ויש לציין כאן דברי הרה"ק
אומרו מביא גאולה לעולם" .ואילו ה'שר שלום' מבעלזא זי"ע (עי' בספר וזהו יסוד גדול לכל השנה כולה,
כאן לא הזכיר שום שם. מדבר קדש דף צ"א-ק"ה) ,שאמר בענין ובפרט בימים הקדושים הללו אשר
וע"כ קרוב הדבר לומר, האושפיזין קדישין הבאים לבקרנו אנו מרבים בהם בתפלות ותחנונים
שכשכתב החתם סופר "קבלנו", בחג הסוכות .וכנודע מדברי הזוהר לפני אדון כל.
17 פ+רדס ה+תור+ה
גנוסיא של מלך" שבו מכתירים את מלונדון את המעשה מר' פנחס כוונתו היתה ל'אליהו הנביא
הבורא למלך ,ובו מתחילה שנה יודא ליבערמאן ,אשר שמעו זכור לטוב' .וכפי שמרנא החתם
חדשה וזכינו להגיע אליה ,וגם מה'דעת סופר' זי"ע ,הלך וסיפר סופר היה אליהו הנביא מצוי
זיכנו הקב"ה במצות 'תשובה' ,הרי יאנקעלע הדברים לפני הרה"ק רבי ַ אצלו ,ובפרט בערב יום הקדוש.
זה יום של שמחה גדולה והיה ראוי מפשעווארסק זי"ע ,והרבי ביקשו וכשיסופר להלן.
לכאורה לומר בו הלל .ועל כן תמהו שיחזור ויספר המעשה שוב ושוב
המלאכים מדוע אין אומרים שירה. בדקדוק הלשון ממש. גילוי אליהו הנביא אצל החתם
והשיב להם הקב"ה" :ספרי חיים וביקש הרה"ק רבי יאנקעלע סופר בכל ערב יום הכפורים
וספרי מתים פתוחים לפני ויאמרו מר' ישראל ,שבעת אשר ידפיס יאנקעלע
ַ רבי הרה"ק
שירה?" אחד מספרי החתם סופר ,יקבע מפשעווארסק זי"ע ביקש לפרסם
וחידש בזה החת"ס חידוש בעמוד האחרון את המילים הללו: את המעשה הבא:
נורא :כיון שבימי ראש השנה ויום "לבקשת ידידי יענקל לייזער הנה הרב מפרעשבורג ,בעל
כיפור אנו זקוקים לתפילות האבות מאנטווערפן ,אני רוצה להדפיס זו". ה'דעת סופר' זי"ע ,היה מספר
הקדושים ,והם אכן יורדים מגנזי והוסיף על כך ואמר לו" :מחויב מעשה שקיבל מחתנו של החתם
מרומים להתפלל עמנו ,חל בזה אתה להדפיס כן!" סופר ,רבי משה טובי' לעהמאן,
הכלל שאמר דוד המלך בתהלים חזינן מזה כי החת"ס זכה תמיד שהיה הוא בעל המעשה בעצמו
(קטו ,יז) "לֹא ַה ֵּמ ִתים יְ ַהלְ ל ּו ָק ּה" .וכיון לגילוי אליהו ,ובפרט בערב יום (הובא בספר 'ספרא דמלכא' דף ש' ,ובעוד ספרי
שהאבות הקדושים כבר שוכנים הכיפורים .וע"כ קרוב לודאי כי מה תולדות החת"ס).
בעולם העליון ,אינם יכולים לומר שכתב בלשונו "קבלנו" ,קאי על הסעודה לאחר החת"ס,
שירה בעולם הזה. אליהו הנביא.הראשונה בערב יום כפור ,היה נוהג
אמר הקב"ה למלאכים :בימים ונודע מה שסיפר בנו הרה"ק להתייחד בחדרו ,ולא הניח לאיש
קדושים אלו ,בעת שאני שולח רבי שמעון סופר זי"ע ,רבה של להיכנס אצלו ,וכל בני הבית ידעו
את האבות לסייע לבני ישראל קראקא ,שאמר לו אביו החתם שעת רצון גדולה היא ואין לפתוח
בתפילתם ,אין ישראל יכולים לומר סופר" :אליהו הנביא הוא אורח רגיל את הדלת.
הלל בשעה שהאבות עומדים שם אצלי!"שנה אחת בערב יום הקדוש,
ואינם יכולים להצטרף אליהם. ואפשר שקיבל החת"ס דברים רבי משה טובי' לעהמאן ,חתנו של
ומשו"כ אין אנו אומרים הלל בראש אלו מרבותיו הקדושים ,הנשר החת"ס -בעת שהיה עדיין חתן,
השנה וביום הקדוש. הגדול רבי נתן אדלער או הלוי חפץ מאד לקבל ברכה קודם היום
ויש בזה התחזקות עצומה ,כי הגדול בעל ה'הפלאה' ועוד .מ"מ, הקדוש והנורא .ולא ידע רבי משה
גילה לנו החתם סופר שדבר זה בכל אופן שיהיה ,יש לנו כאן טובי' שאחר הסעודה הראשונה,
שהאבות יורדים אצלנו הוא 'הלכה 'קבלה' ו'פסק' ממרנא החתם סופר, בעת שהחת"ס מסוגר בחדרו,
למעשה' ממש ,ולא רק בבחינת כי שבעת הרועים מתפללים עמנו! אין פותחים את הדלת .ניגש אל
'דרוש' ,ומשום כך ממש אין אומרים הדלת בתמימות ופתח אותה .ומיד
'הלל'! טעם שאין אומרים 'הלל' כשפתח את הדלת ,נרתע לאחוריו
בראש השנה ונפל ארצה והתעלף...
האבות הקדושים מבקשים יצא אליו החתם סופר ושאלו:
אותנו בבית מדרשנו עוד דבר נורא איתא בדברי
וואס געזען?" (-הראית דבר החתם סופר .הנה ידוע שאין "האסט ּו ַ ָ
עוד נקודה נוראה איתא בדברי אנו אומרים 'הלל' בראש השנה. מה?)
החתם סופר. השיב לו" :נבהלתי מאד ,כי ובגמרא בסוף מסכת ר"ה ובמסכת
נתבונן נא ,אילו היינו הולכים ראיתי אש!" ולחש לו החתם סופר ערכין (דף י') איתא ששאלו מלאכי
להתפלל בבית מדרשם של באזנו" :איך האב א באזוך געהאט ,השרת לפני הקב"ה" :מפני מה אין
אברהם יצחק ויעקב ,ודאי היינו אליהו הנביא איז געוועזען ביי ישראל אומרים שירה בראש השנה
שבים לביתנו בבטחון גמור מיר!-( "...ביקור היה אצלי ,אליהו הנביא היה וביום הכפורים?"
שתפילותינו נתקבלו .אלא שהיה וביאר החת"ס כמה פעמים אצלי!)...
מקום להסתפק" :מי יאמר שזכיתי כאשר שמע ר' ישראל שטערן בדרשותיו ,דכיון שיום זה הוא "יום
פ+רדס ה+תור+ה 18
האבות הקדושים יורדים במיוחד להסתפק כלל אם תפילותינו שתעלה תפילתי יחד עם תפילת
אלינו ומתפללים עמנו. נתקבלו ,כי כל האבות הקדושים הצדיק?" ורק היינו מתחזקים
ב .מורגשת בנו 'חשיבות' גדולה, יורדים מגן עדן אלינו לבית בזה שהתפללנו אצל צדיק ,כי
כאשר ה'אבות הקדושים' באים המדרש ,והמה מבקשים אותנו! "צדיק גוזר והקב"ה מקיים" ,וכמו
להתפלל עמנו בבית מדרשנו, שכתב החתם סופר בהגהותיו על
וחשים אנו את חשיבותנו בתור גודל החשיבות של איש יהודי שולחן ערוך בהלכות תפילה (סי' ק"ב
זרע אברהם יצחק ויעקב ,אשר הם בתפילתו סק"א) ,ש'חנה' התפללה בד' אמות
מבקשים אותנו להתפלל עמנו. ממילא נכנסים אנו לימים של 'עלי הכהן' ,והיה זה מסוגל
ג .וגם ה'אמהות הקדושות' הקדושים: שתתקבל תפילתה.
מתפללות יחד עמנו. עצומה, ב'התחזקות' א. אבל כאן בא החת"ס ומגלה
ּ
גע'פועל'ט אלעס גוטס! שבעזרת השם נפעל כל טוב ,שהרי לנו ,ש'בזמן הזה' אין אנו צריכים
יראתי מתוך שמחתי
יסודות היו"ט של ראש השנה במשנת הרה"ק ה'בית אהרן'
מקארלין זי"ע :יראה ,תשובה ושמחה באגודה אחת
גיסא יראה נוראה ועבודה עצומה, לירות בכזה פחד ואש!" -כוונתו "קדחת על ניקולאי!"
אך מאידך גיסא אין לתאר את גודל היתה על ימי ראש השנה בקארלין,
השמחה שהיתה שם בראש השנה. שם סיימו את התפילה בסוף היום הנה נבוא לבאר יסודות יום טוב
(ואפשר שנתכוון גם לתענית ערב ראש השנה ראש השנה במשנתו של הרה"ק
מפי 'זקני קארלין' מקובל ,כי
וצום גדלי' הסמוך -וביחד יש ג' ימים). ה'בית אהרן' מקארלין זי"ע.
לאחר אמירת תשליך היו חסידי
קארלין מרקדים שעות ארוכות בדבריו נתכוון כי הלהט והאש בחצר הקודש קארלין ראו
בניגון "ויעשו כולם אגודה אחת שבהם התפללו היו דבר שגם בראש השנה השראה עצומה של
לעשות רצונך בלבב שלם", הקיסר ניקולאי היה יכול לקנא בו. יראה וכח התפילה בלהב אש .נודע
ומלווים את הבית אהרן מתשליך דברים אלו סיפר לכמה חסידים, המעשה בחסיד חב"ד ,מתלמידי
בחזרה לחצר הקודש ,ושם ושמעם בנו של הרבי ,הרה"ק רבי הצמח צדק זי"ע ,אשר נזדמן
אשר'ל מסטאלין זי"ע (אשר כונה בראש השנה לקארלין ולא יכול
המשיכו בריקודים קדושים לכבוד 'היונגער רבי' -הרבי הצעיר -לפי שהנהיג
שמחת היום. היה להגיע לרבו ,ועל כן התפלל
בחיי אביו ,וגם מפני שנסתלק לבית עולמו זמן
שם.
[וכפי שכתב הבית אהרן בספרו קצר לאחר פטירת אביו הבית אהרן ,לאחר שנה
הקדוש ,כי עיקר עבודת ראש ומחצה של הנהגה). במוצאי יום טוב התבטא ואמר:
השנה הוא ענין ה'רעות' -להיות נכנס רבי אשר'ל לאביו הבית "קדחת על ניקולאי!"
באחדות יחד ,וכן מדת השמחה, אהרן וסיפר לו הדברים .כששמע באותם ימים משל הקיסר
ועל ידי זה ממליכים את הבורא זאת אביו הקדוש ,ציוה לקרוא ניקולאי ברוסיא ביד רמה ,וצבאו
יתברך .עבודת השמחה והריקודים לאותו חסיד חב"ד כדי לשמוע היה ידוע בסדר ומשמעת .אמר
שם היו באופן נעלה מאד .נמצא הדברים מפיו ,כי ראה בזה לימוד אותו חסיד כי ניקולאי יכול ללמוד
שהיו יראה ושמחה משולבים זה זכות עצום על ישראל .וחזר פרק בעבודת הצבא מעבודתם של
בזה .ומחמת ענין ה'רעות' המוזכר החסיד על דבריו לפני הבית אהרן, חסידי קארלין.
רבות בספרו ,היו מזמרים דוקא והיתה לו נחת רוח מרובה מזה. כה אמר" :להרעיב אלפים
פסוק זה של "אגודה אחת"]. הנה כי כן ,בקארלין ראו מחד חיילים במשך שלשה ימים ,ועוד
19 פ+רדס ה+תור+ה
בספר יראים מצוה רכ"ז ועוד ,וכן גדול לתשובה. מהות יום ראש השנה :בין יום
היא שיטת החתם סופר (סי' קס"ח). הפחד ליום השמחה
ויש בזה אריכות גדולה בפוסקים, ראש השנה יום שמחה מלא
ויש בזה נפקא מינה להלכה לענין בטחון בעזרת השם נלמד עתה כמה
אכילת בשר ושתיית יין מלבד חיוב דברי תורה מספר בית אהרן ,בהם
אולם מאידך גיסא ,מצינו נראה כיצד עבודת הקודש בראש
קידוש ,ועוד חזון למועד.
שראש השנה הוא 'יום שמחה' .הנה השנה מורכבת מיראה ושמחה
שיטת הבית אהרן :תשובה, בנחמיה מצינו שעזרא הסופר אמר כאחד.
לישראל בראש השנה ,בשעה שהיו
יראה ,שמחה והתחזקות מתחרטים על עונותיהם" :לְ כ ּו
ויש להקדים :מצד אחד ידענו
כי ראש השנה הוא יום פחד,
נמצא כי לפי דברי חז"ל ִאכְ ל ּו ַמ ׁ ְש ַמ ִנּים ו ׁ ְּשת ּו ַמ ְמ ַת ִ ּקים",
כדאמרינן ב'ונתנה תוקף' "כי
וציוה עליהם" :וְ ַאל ֵּת ָע ֵצב ּו ִּכי ֶח ְדוַ ת והשולחן ערוך ,עומדים אנו בין הוא נורא ואיום" ,לפי שדנים בו
היראה מצד אחד והשמחה מצד ה' ִהיא ָמ ֻעזְ כֶ ם" (נחמיה ח ,י).
את האדם .וכמו ששנינו במשנה
וכן נפסק בשולחן ערוך (סי' השני משולבים יחד .ובעזרת השם במסכת ראש השנה (טז" ).וכל באי
תקצ"ז) שיש להרבות באכילה נראה יסודות נוראים מבעל הבית עולם עוברים לפניו כבני מרון".
ושתיה ואסור להתענות בו ,אך אהרן זי"ע איך ששני הענינים ובגמרא (טז ):אמרו "שלשה ספרים
הכל מתוך כובד ראש "כי קדוש הללו מתאחדים יחד .ונביא לשונו נפתחים" ,ובגמרא (ח ).דרשו על
היום לאדוננו" ,כפי שהובא במטה הקדוש שדרש וחקר שיהא ראש ש ָר ֵאל הוּא, "כי חֹק לְ יִ ְ ׂ הפסוק ִּ
השנה בבחינת יראה ושמחה אפרים. ִמ ְׁש ּ ָפט לֵ אל ֵֹקי יַ ֲעקֹב" ,שהקב"ה דן
וכן הביא הטור (סי' תקפ"ב) בשם כאחד. בו את הכל.
בפרשת נצבים (דף ק"ל ע"ב ,ד"ה המדרש ,שבראש השנה אין עוד אמרו בגמרא במסכת ביצה
לובשים בגדים שחורים חלילה ראשיכם) איתא שהבית אהרן האריך כי "מזונותיו של אדם קצובים לו
כעמים העובדים כוכבים שהם בשבת קודש פרשת נצבים קודם מראש השנה ועד ראש השנה" .וכל
נשברים ביום דינם .אדרבה ,אנו ראש השנה ואמר לחסידיו" :צריך זה מביא פחד עצום ,שהרי האדם
שמחים בבטחון שהקב"ה ימחול להיות בבחינת התשובה והיראה עומד למשפט.
לנו על עונותינו ,ולובשים בגדים בראש השנה בבחינת לב נשבר". טעם נוסף להיותו זמן יראה,
מבואר בדבריו שצריך שתי לבנים ,וטובלים במקוה בערב ראש
כי ראש השנה הוא היום הראשון
השנה ,ורוחצים ומסתפרים ,כי יום בחינות :א .בחינת 'תשובה' ,כי הוא לעשרת ימי תשובה .וחז"ל למדונו
יום ראשון לעשרת ימי תשובה .ב. שמחה הוא.
"ד ְר ׁש ּו ה'
בגמרא (יח ).על הפסוק ִ ּ
ובפוסקים (סי' תצ"ז) מבואר בחינת 'יראה' ,כי הוא היום שבו ְ ּב ִה ָּמ ְצאוֹ ְק ָר ֻאה ּו ִ ּב ְהיוֹ תוֹ ָקרוֹ ב"
שהלכות שמחת יו"ט בראש השנה הקב"ה שופט כל הארץ. (ישעיה נה ,ו) ,שבימים אלו יש לאדם
שונות משאר ימים טובים ,שאינו כח התשובה יותר מכל השנה.
והוסיף שם" :וכמו כן גודל
בכלל שלש רגלים ואין בו מצות
החיוב על התחזקות והשמחה" .הרי וכתב הרמב"ם שאף שהתשובה
עליה לרגל ,אך מ"מ הוא יום שמחה
שעורר הבית אהרן את החסידים מעולה בכל עת והיא מצות עשה
מחמת קדושת היום והבטחון
על החיוב הגדול של 'חיזוק' שאין הזמן גרמא ,מכל מקום
במחילת עונות כדברי הטור.
ו'שמחה'. בעשרת ימי תשובה היא מתקבלת
ועוד שהוא "יום גנוסיא של מלך"
ושם (ד"ה ביום ה') מובא שדיבר (כמבואר בדברי רב סעדיה גאון בטעמי תקיעת יותר ומיד .וזה לשונו" :התשובה
שופר ,ובעוד מקומות בדרשות החתם סופר) ,בליל שישי קודם ראש השנה, והצעקה (היינו תפילה) מתקבלת
שממליכים את הקב"ה בכל שנה והאריך הבית אהרן בדבריו עם ביותר ,ומתקבלת מיד!".
ושנה על ידי מצות שופר ותפילות החסידים "איך צריך לקבל זה היום עוד כתב הרמב"ם שתפילת
ביראה ובשמחה". מלכויות זכרונות ושופרות. היחיד ותשובתו בימים אלו כוחה
הרי חזינן בבירור שצריכים הנה יש להאריך בדברי יפה ככח תשובת הציבור לקרוע
הפוסקים בענין חיוב השמחה היראה והשמחה לילך שלובים גזר דין.
בראש השנה כבכל שלש רגלים .יחד .והבאנו דבריו אלו כסוג של נמצא שהוא יום הפחד ,ויום
וכבר נודעת שיטת הראב"ע (בספר 'פתח' לראות איך שדרש הבית יראה ,ובו נכתבים לחיים או להיפך,
נחמי') דאיכא 'חיוב שמחה' ,וכן הוא אהרן משתי העבודות הללו יחד. והוא ראשית ימי התשובה וזמן
פ+רדס ה+תור+ה 20
כבר מדרגה גבוהה מאד. רצונו לומר ,שאם בני ישראל עבודת היראה :כח 'דין למטה'
נמצא שדרך עירור היראה היא עושים תשובה מעצמם ומעוררים לבטל 'דין למעלה'
על ידי התבוננות ביראת העונש, על עצמם מדת היראה והדין
כל אחד לפי מה שמעוררו ליראה ומפשפשים במעשיהם ,הרי ועתה נבוא לביאור 'עבודת
כזו. זה בחינת 'לפנים משורת הדין' היראה' שדרש הבית אהרן ביום
שעושים המשפט על עצמם, הקדוש ראש השנה.
ב' מדרגות ביראה :יראת ואז גם הקדוש ברוך הוא מגביה הנה הביא הבית אהרן (שם ד"ה
העונש ויראת הרוממות המשפט לפנים משורת הדין איתא במדרש) הפסוק" :וַ ִ ּיגְ ַ ּב ּה ה'
וכותבנו בספרן של צדיקים ְצ ָבקוֹ ת ַ ּב ִּמ ׁ ְש ּ ָפט וְ ָה ֵקל ַה ָּקדוֹ ׁש
נמשיך בביאור דבריו הקדושים: לכתיבה וחתימה טובה. נִ ְק ַ ּד ׁש ִ ּב ְצ ָד ָקה" .והקשה במדרש
"על כל פנים ,עיקר ההתחלה מהו "ויגבה ה' צבקות במשפט"?
באלו הימים היא היראה ,ומשבר להמשיך עליו היראה באלו מהו הענין שכביכול מגביהים
לבו בקרבו מגודל היראה והפחד". הימים ומרימים את השי"ת בשעת
הנה עיקר העבודה היא שיקבל המשפט?
האדם על עצמו יראת העונש ופחד והוסיף הבית אהרן לבאר ענין
התעוררות היראה. ועוד ,שמשמע מהמדרש שיש
מהימים הללו .ענין יראת העונש כאן כביכול בחינה של נשיאת פנים
הוא שירא לנפשו מן העונשים "שהימים אלו מתחילין בדין
ב'שוחד' ,שאפשר להתרומם מעל
המגיעים על העבירות ,וירעד לבבו וסופן ברחמים" .שתחילתם בדין
המשפט .וכעין זה מצינו בדברי
בקרבו מאימת הדין מפני שחפץ ומשפט אלא שסופם רחמים.
חז"ל במסכת ברכות (כ ,ב) ששאלו
הוא לזכות לכתיבה וחתימה טובה והמשיך" :והעיקר צריך כל אחד
שא על הכתוב בברכת כהנים "יִ ּ ָ ׂ
ולשנה טובה ומבורכת. ואחד להמשיך עליו היראה באלו ה' ּ ָפנָ יו ֵאלֶ ָ
יך" :וכי יש לפניו משוא
כאן יש להעיר ,כי יש הסוברים הימים" .שצריך האדם להמשיך על
"א ֶׁשר ל ֹא פנים? והא כתיב (דברים י ,יז) ֲ
שבדרכי החסידות לא אחזו עצמו יראה ,שילך לפנים משורת
שא ָפנִ ים וְ ל ֹא יִ ַ ּקח ׁשֹ ַחד"! יִ ּ ָ ׂ
מעבודה של יראת העונש ,ויש הדין ויביא על עצמו יראה" ,באיזה
אופן שיהיה" ,ואין חילוק באיזה ותרצה הגמרא" :הם מדקדקין
אומרים דבפרט ביום ראש השנה על עצמם עד כזית ועד כביצה".
לא היו מהרהרים בזה כלל ,אולם אופן ימשיך היראה עליו.
וכיון שבני ישראל הולכים 'לפנים
חזינן מדברי הבית אהרן הקדוש והנה ,כיצד מעוררים היראה?
משורת הדין' ,אומר הקב"ה
שתבע זאת מן החסידים. במקום אחר בדברי הבית אהרן כביכול" ,אף אני אשא להם פנים
(אגב ,החתם סופר בדרשותיו (דף שס"ז לראש השנה (דף קל"ג ע"א) כתב: ואנהג עמם לפנים משורת הדין".
דרוש ט"ז ז"ך אלול ,ובעוד מקומות) הולך "כי זה החודש מתחיל מן היראה,
ומקודם הוא היראה תתאה" .והביא וכתב המהר"ל שהקב"ה נוהג
בדרך נפלאה וסובר שלא יהיה
דברי הגמרא מברכות על רבי יוחנן במידה כנגד מידה .שאם בני
לאדם פחד ולא יחשוב מחטא כלל
בראש השנה .ורצונו לומר ,דאף בן זכאי קודם פטירתו שציווה ישראל מוותרים על הדין וההלכה
כשעושה תשובה מיראת העונש, לתלמידיו" :הלוואי שיהא מורא והולכים יותר מן הדין -לפנים
לא יזכיר זאת בפיו וגם במחשבתו שמים עליכם כמורא בשר ודם". משורת הדין -אומר הקב"ה:
לא יעלה זאת .אולם במקומות וביאר הבית אהרן" :היינו יראת אף אני אלך לפנים משורת הדין
אחרים בדברי החת"ס משמע עונש". ואוותר לבני ישראל ואשפיע להם
דבשעת 'תקיעות דמיושב' יחשוב כל טוב.
והמשיך שם" :וזהו הפירוש
גם יחשוב בעניני תשובה ,כפי וכולם מקבלים עליהם עול מלכות השי"ת מתגבר ועושה עמם
שביאר האריז"ל והשל"ה הקדוש, שמים -היינו יראת המלכות ,יראת
והובא ג"כ במג"א סימן תקפ"ד צדקה
עונש" .שכל אחד יכול להבין
ובשו"ע הרב שם ,ובעזה"י עוד חזון ולקבל יראת העונש" .ואחר כך זה ועל דרך זה הם דברי הבית
למועד. מזה" -שאפשר לעלות למדרגה אהרן ,שהביא בהמשך המדרש:
וכן כשמעיינים בדברי המגיד שניה" ,זהו יראת הרוממות" ,שהיא "כשישראל עושין את המשפט",
מקאזניץ בשם רבו המגיד "מפחד ה' ומהדר גאונו" .ואח"כ היינו כשבני ישראל עושים את
ממעזריטש הקדוש ,אומר הוא ג"כ אומר" :ואחר כך בא לאהבת ה' המשפט בעצמם" ,השי"ת מתגבר
שלא יחשוב האדם מעונשים כי ונותן באהבת ה' זה לזה" ,שהיא ועושה עמם צדקה".
21 פ+רדס ה+תור+ה
תמיד ,אלא שיעשה חשבון הנפש תזכה לצדקה גדולה מאת הבורא הרהור זה מעורר דינים למעלה.
ויעורר בקרבו את מדת היראה שיברכך בכתיבה וחתימה טובה ולכאורה קשה ,שהרי חזינן
-וכמאמר הרה"ק רבי ר' אברהם ובשנה טובה ומבורכת. בדברי הבית אהרן שכתב שיחשוב
אלימלך מקארלין זי"ע ,ש"א גוטע האדם מיראת העונש?
כיצד אפשר להיות בשמחה ביכ-האלטער עושה החשבונות ַ ואפשר לומר בדרך אחת ,דהבית
בשעת הפחד? משל הבנין במהירות ,ובמקום שצריכין לתקן אהרן מדבר כאן מענין העבודה
מתקן ,והולך מיד להלאה!" -ה"ה
לאחר לימוד דברים אלו ,ישאל שב'ערב ראש השנה' ,וכפי שאמר
מעורר על עצמו 'דין למטה'.
השואל :כיצד אוכל להיות בשמחה החת"ס שעיקר התשובה והפחד
וכשיש דין למטה ,כיוון שדן את
בתוך הפחד? הוא דוקא בערב ראש השנה .ואכן
עצמו ,שוב אין עליו דין למעלה.
אלא שבאמת הבית אהרן כבר חזינן שדבור זה של הבית אהרן
וביאר הבית אהרן (דף ק"ל ע"א): נאמר בפרשת נצבים ,שהיא קודם
תירץ קושיא זו בדבריו ,ונרחיב בזה
"וזהו פירוש המדרש כשישראל ראש השנה.
עפ"י 'משל':
עושין המשפט כו'" ,רצונו לומר,
אדם אחד נודע לו שמכרו לו אולם באמת מצינו בבית אהרן
כשישראל דנים את עצמם .אומר
הקב"ה באותה שעה" :כיוון שאתם נכס גדול ,בנין רב עם הרבה דירות. כמה פעמים שענין התשובה בראש
יוצאים מגדרכם ודנים עצמכם עתה עליו להשקיע בבנין זה חצי השנה הוא דוקא ביראת העונש.
לפנים משורת הדין ,אף אני אצא שנה של עבודה קשה כדי לתקנו ואפשר לומר דאפילו בראש השנה
ולשפצו ,ולאחמ"כ יוכל להשכירו כשאדם עושה תשובה ,יראת
מגדר הדין ואעבור על המשפט".
ולהרויח מליוני זהובים. העונש שאמר הבית אהרן אינה
והוסיף" :ועושה עמם צדקה". אלא כדי לעוררו ולהקיצו משנתו
והנה באותה חצי שנה של שהקב"ה עושה צדקה עם ישראל
ומברכם בכתיבה וחתימה טובה עבודה ,משקיע הוא את כל כוחו שישוב בתשובה ,ולא שיחשוב
ואינו אוכל ושותה כראוי .שנתו כל הזמן מן העונש ,כפי שנתבאר
ובשנה טובה ומבורכת. בדרשות חת"ס.
נודדת מעיניו ,ובא לביתו בשעה
ואמר הבית אהרן ,הנני מגלה לך ומה שאמר המגיד מקאזניץ,
מאוחרת ואינו רואה כמעט את
ב' מיני יראות (כפי שלמדנו בדף קל"ג ,וכאן
אשתו ובניו .נמצא שבחצי שנה זו הרי הוא מדבר מפחד שיש בו
כתב זאת בקיצור נמרץ)" :ואופן היראה",
הוא מסגף עצמו ,והוא ביראה ופחד חסרון בטחון ,בין בענין התשובה
מהו אופן היראה? ואמר כך" :אם
גדול שמא לא יעלה בידו לתקן את ובין בענין הכתיבה וחתימה טובה.
הוא מאותן המכירים קצת וקרובים
הבנין כראוי. אבל ודאי שצריך האדם ליראת
להשי"ת" ,אם זכית להיות מעובדי
ועתה נשאלת השאלה :באותה העונש כדי לשוב בתשובה ולקבל
ה' הקרובים אליו" ,בוודאי יש להם
יראה ופחד באותן הימים ,יראה חצי שנה שאינו אוכל ושותה על עצמו מכאן ולהבא).
עלאה" -והיא יראת הרוממות .כראוי ,ואינו נהנה עם בני משפחתו,
פירוש ,שירא מגדולת הבורא ,האם הוא בשמחה או לא? "וכשיש דין למטה אין דין
התשובה היא :הוא מלא שמחה ויש לו יראת בושה ,והיא מדרגה
למעלה"
וחדוה. עליונה ביראה. נשוב לדברי הבית אהרן ,האומר
ויש לתמוה :מדוע? והלא אינו "ואם לאו" -אם אין לו יראת שצריך האדם לעורר בעצמו יראה
הרוממות ,ה"ה בבחינת "מאימת אוכל ואינו שותה ,ואינו מדבר עם בימים אלו "באיזה אופן שיהיה".
הדין נפשי תבחיל" ,כפי שאומר בני אדם כדרכו ואינו עם בני ביתו, וביארנו שיעורר עצמו או ביראת
ה'פייטן'' .שירא וחרד מפני שחפץ וכיצד יתכן שיהיה בשמחה? העונש (או ביראת הרוממות) .והוסיף
אלא התשובה פשוטה :מפני בכתיבה וחתימה טובה ובשנה על זה" :וכשיש דין למטה ,אין דין
טובה ,וירא לנפשו פן יענש חלילה שיודע הוא שלאחר חצי שנה תבוא למעלה" .והוא מאמר חז"ל במדרש,
תוצאה כה גדולה ,וירויח מליונים על עבירות שבידו. שאם ישראל עושין משפט למטה,
וסיים הבית אהרן" :צריך מאד ותהיה לו הרחבה גדולה .ממילא, אין עליהם דין מלמעלה.
לירא ולפחד ,וזהו העיקר" .העיקר אף שעכשיו אינו בטובה ,הרי הוא וכפי שביארנו :כשאדם הולך
הוא שתהיה יראה ופחד גדול .שמח וטוב לב מפני שיודע שסוף ועושה לפנים משורת הדין ,ודן
ואם יש לאדם פחד" ,ואז הקב"ה הדבר להביא לו שמחה עצומה. את עצמו ועושה חשבון הנפש
אף כאן ,כשיש לאדם יראה עושה עמם צדקה" .שאם תפחד, -ואין הכוונה שיזכור עבירותיו
פ+רדס ה+תור+ה 22
עליו" :אנה אתה הולך?! מה אתה אור ותענוג ,והיא מדת האהבה. ופחד עתה ,נשאלת השאלה :כיצד
עושה?!" .האיש נבהל מאד ורעד ו'מזהב' היינו בחינת זהב ,וכמובא יהיה בשמחה? והתשובה היא
מרוב פחד ,ושאל את חברו בכעס: בזוהר הקדוש שזהב הוא בחינת כנ"ל .אומר הבית אהרן ,שעל ידי
"מה תרצה ממני? למה הבהלתני יראה. היראה והפחד עושה עמנו השי"ת
כל כך?" .השיב לו חברו בנחת" :בא ולכאורה יש להבין ,איך יבואו צדקה .כי על ידי יראתך ופחדך -
עמי ואראך -הנה הצלתי את חייך המתיקות והיראה יחדיו? בבחינת "אם יש דין למטה אין דין
עתה!" למעלה" -תזכה לכתיבה וחתימה
אלא שביאר הבית אהרן" :מאין
כך הוא הענין ב'יראת העונש'. בא לו החמדה" ,כלומר מנין יבוא טובה ולשנה טובה ומבורכת.
הקדוש ברוך הוא ברא את פחד לאדם תענוג ומתיקות בעבודת ונמצא ,שבעת שיש לך היראה
העונש כדי לעוררנו משנתנו, השם? ומנין תבוא לו השמחה והפחד הנך מלא שמחה" ,כי יודע
לנערנו ולהזהירנו" :השמר לך, בעבודה? והשיב" :מזהב ,מבחינת אתה שהנך עומד להרויח כאן
אל תעבור עבירה!" ,כי אם יחטא זהב ,והוא בחינת היראה ,כמבואר מיליונים!"
אדם ח"ו ,הרי הוא משבר בזה בזוהר הקדוש" .נמצא שהמתיקות
את כל איברי נשמתו הרוחניים, והשמחה בעבודת השם באים היראה כמקור לתענוג
וגם בגשמיות התוצאות הן לאין ומתיקות בעבודה
דוקא על ידי היראה .וכלשונו:
שיעור ,ככתוב בתורה הקדושה.
"והעיקר על ידי היראה ,ואחר כך אבל ביסוד הדברים הנה באמת
בעולם הזה ניתנה לנו בחירה באה לו התשוקה" .כשתהיה לאדם
ואין אנו רואים את המציאות בגלוי, 'קושיא מעיקרא ליתא' ,כי כבר
יראה ,תבוא לו אחר כך מתיקות הורה לנו הרבינו יונה (מס' ברכות
לכן ברא הקב"ה את ענין היראה גדולה.
לעזרנו לבל נפול לתהום העבירות. ריש פ"ה) שבעניני גשמיות היראה
נמצאנו למדים :בעבודת השם, והפחד הם בסתירה לשמחה
נמצא אפוא שהיראה היא מתוקה.
על ידי היראה באה המתיקות. ולאהבה ,אמנם בעבודת השם
ואפילו יראת עונש פשוטה היא
הטובה הגדולה ביותר שיכולה יתברך נאמר "וגילו ברעדה" ,שהם
היראה היא התענוג והטובה דברים ההולכים יחד .ועל כן,
להיות לאדם.
הגדולה ביותר לאדם כשאדם שרוי ביראה ופחד בימי
יראת העונש מצילה אותנו עוד הוסיף הבית אהרן" :והעיקר ראש השנה ,אין זה סתירה כלל
ממעשי רמאות הוא על ידי היראה ,ואחר כך באה לשמחה.
לו התשוקה" .רצונו לומר שיראת והטעם בזה ,כפי שהאריך הבית
בספרים הקדושים מובא משל
שמים מביאה תשוקה ומתיקות, אהרן בכל ספרו ,שעבודת השם
נוסף :מעשה באדם שביקש לקנות
ולא חלילה עצבות או מרה שחורה. היא מתוקה ,ויראת הקב"ה אינה
בנין גדול ובו דירות רבות במחיר
בעזה"י נבאר כמה מהלכים איך כיראה מפני אריה המזיק ,אלא
זול מאד ,וכבר חתם על חוזה עם
היראה מביא מתיקות להאדם, ככתוב במשלי" :יִ ְר ַאת ה' ּתוֹ ִסיף
המוכר.
ונרחיב מעט בביאור הענין (יסוד
יָ ִמים".
לפתע בא חברו והזהירו בבהלה:
"מה אתה עושה? הרי האיש הזה הדברים מובא בספה"ק 'פרי הארץ' להרה"ק רבי וכן לימדנו הרה"ק רבי אהרן
מפורסם בגנבותיו!" .הקונה לא ר' מענדלע וויטעבסקער זי"ע): הגדול זי"ע בזמרו "קה אכסוף",
הבין מה חברו רוצה" :מדוע אתה ציירו בנפשכם אדם המהלך באומרו" :משוך נועם יראתך" -
מפחידני? הרי אני נושא ונותן עמו לתומו בנחת בין הרים וגבעות, הרי שיראת שמים היא נעימות
זמן רב ,והוא נראה יהודי מתוק מתבונן ביופי הבריאה ומודה ומתיקות!
ומאיר פנים ,ונותן לי בנין זה כמעט לבורא על עולמו הנאה .אמנם ,אין והנה בביאור טעם הדבר
בחינם!". הוא מרגיש כלל שהוא עומד ממש שיראה היא מתוקה ,יש אריכות
חברו לא רפה ממנו והחל על שפת הר גבוה ותלול ,ואם יצעד דברים ,ונאמר כאן בדרך תמצית
להטיל בו פחדים" :עליך להאמין עוד פסיעה אחת עלול הוא ליפול ובקצרה:
לי ,שכל זה הוא חלק מהרמאות לתהום עמוקה רח"ל ,שתוצאותיה כתב הבית אהרן (פרשת נצבים דף
שלו! הוא מראה עצמו כמתוק נוראות. "ה ֶנ ֱּח ָמ ִדים ִמזָ ָּהב
ק"ל ע"ב) על הפסוק ַ
רק כדי להפילך ברשת רמאותו, רגע לפני הגיעו אל פי התהום, ו ִּמ ּ ַפז ָרב ו ְּמתו ִּקים ִמ ְ ּד ַב ׁש וְ נ ֶֹפת
ותאבד את כל כספך!". תפסו חברו בכח והחל לצעוק צו ִּפים" ,ש'נחמדים' היינו מתיקות,
23 פ+רדס ה+תור+ה
קרוב ,אין לשער ואין לתאר. בהנהגתם מי מהם נאמן באמת. כשראה החבר שאינו יכול
נהג המלך בסדר זה ,שנתן בכל יום נכנסו שרים שונים ,דיברו לשכנעו ,הלך אל בני משפחתו
לכל השרים לבוא ולדבר עמו, דברים נאים ושיבחו את המלוכה, וידידיו ועורר רעש גדול ,עד שבאו
כדי לבחון מי מהם ראוי להיות לו אולם היה אחד מהם שהיה נכנס כולם והפחידוהו מאד .למעשה,
ל'ידיד נפש' .ולמעשה ,בחר המלך בדרך ארץ מופלגת ,בביטול מחמת הלחץ הגדול ,ביטל את
באותו שר שהיתה בו היראה ובמורא גדול ,ובו בחר המלך להיות המקח .לא עברו ימים מועטים
והענוה הגדולה ביותר .ואין אנו לו לשר. ונתגלה לכל העיר שאותו מוכר אכן
מדברים כאן ביראת עונש ,אלא כך הוא הדבר אצלנו :כשיש לנו היה רמאי גדול .מיד הלך האיש
ביראה מרוממותו ומחכמתו יראה ,אנו מראים לפני הרבוש"ע אצל חברו ומשפחתו והודה להם
העמוקה של המלך .השכר על כך שאנו מכירים במלכותו וחשים מאד על שהטילו בו פחד ולחץ ,כי
היה שנעשה יועץ פרטי ,היכול במלך מלכי המלכים. זה מה שהצילו מרמאות ודאית...
לדבר עם המלך פנים אל פנים, ואז אומר הרבוש"ע :כיוון שיש רואים אנו מכאן שהיראה היא
ואין לך תענוג גדול מזה ,והוא כבוד לך יראה ,הריני בוחר בך להיות לי הדבר הטוב ביותר שיכול להיות.
ותענוג למעלה מכל השגה. לשר ואתן לך את כל הטוב! יראת העונש מצילה אותנו ממעשי
(ואף שאין המשל דומה לנמשל בכל פרטיו), היראה מביאה לידי התוצאות הרמאות של היצר הרע ,המנסה
מ"מ כאשר יהודי מראה יראה הנאות ביותר. לפתותנו כאילו העבירות הן תענוג,
וענוה לפני הבורא ומכיר במלכותו, וכאילו הדיבור באמצע הלימוד
וכן הוא בענין עבודת השם,
אומר הרבוש"ע" :בנים אתם לה' הוא טוב ,או שלשון הרע ורכילות
שהאדם שיש בו יראה ,הכנעה
אלקיכם" ,והרי אתה נעשה כביכול הם הנאה .באה יראת העונש
וענוה ,מראה הוא בזה לפני
יועץ סתרים שלי. וזועקת" :יצר הרע! רמאי אתה ,גנב
הרבוש"ע עד כמה נאמן הוא אליו.
אומר הקב"ה :בני ישראל ורוצח ,צא מכאן!"
והשכר על זה מגיע תיכף ומיד,
מניחים תפילין ואומרים "שמע שהקב"ה מגביה שר וחשוב ,והוא הרי שהיראה היא הדבר המתוק
ישראל" כדי להעיד על מלכותי, מתחיל להרגיש נועם זיו התורה ביותר בעולם.
וכיון שיש בך יראה וענוה ואתה וזהו ביאור דברי הרבינו
ומצוות וקדושת שבת קודש,
מכיר במלכותי ,אלך גם אני כביכול יונה ,שבעבודת השם היראה,
והקב"ה אומר לו "אתה שר שלי,
ואניח תפילין ,ושם אכתוב "מי האהבה והשמחה הולכים יחדיו!
אתה יכול להיכנס לחדרי פנימיים
כעמך ישראל גוי אחד בארץ". כי היראה מן העבירות עוזרת
של המלך ,וליהנות מהארמון,
ועוד אומר הקב"ה" :הרי ליהנות מתורה ומצוות ,תענוגים לנו להינצל מכל רמאויות היצר,
אתה נעשה שותף עמי במעשה אין קץ!!!" וזוהי המתיקות והתענוג עליהם
בראשית" ,כפי שמצינו שבכל דיבר הבית אהרן ,הבאים דוקא מן
ערב שבת קודש באמירת 'ויכולו' הקירבה הבאה על ידי יראה היראה.
בקידוש ,נעשים אנו שותפים וענוה
למעשה בראשית .וידוע מה היראה מביאה את התוצאות
שאמרו במדרש שהבורא אוהב עתה נבוא לביאור מדרגה הנעלות ביותר
את בני ישראל באהבה עילאית, נוספת בענין היראה ,המובאת
עד שקראנו בשמות חיבה" :בתי, בספרים הקדושים 'מאור עינים' עוד משל מובא בספרים
אחותי ,רעיתי ,יונתי ,תמתי" ,וכל ו'באר מים חיים' כמה פעמים, הקדושים לבאר האיך היראה מביא
זה בא מכח היראה. שמדרגה עליונה זו מביאה את מתיקות ותענוג בעבודת השם:
והנה אדם כזה שזוכה לאור האדם לידי "תענוג עילאה". מעשה במלך שחיפש ַשֹר
הפנים ,לדבר פנים בפנים עם ובהקדם ,משל למה הדבר שיהיה לו ליד ימינו .הכל מבינים
הקב"ה כל יום ,זוכה לתענוג הכי דומה :מלך אחד חיפש לו יועץ שמעמד כזה מביא עמו עושר רב,
גדול בזה ובבא .התורה והמצוות סתרים ,איש אשר יוכל להשיח עמו ארמון פרטי וקירבת המלך שאין
שלו ,השבת קודש והיו"ט ,הם ולגלות לו את ספוני לבו .דבר זה לשערה.
ממש מעין עולם הבא בעולם היה שאיפת כל איש בחצר המלך, ביקש המלך לנסות מי ראוי
הזה! וכמאמר האור החיים הקדוש כי התענוג לחסות ב'אור פני המלך' לכבוד זה ,וציווה שכל המועמדים
בפרשת ואתחנן ,שמעיד על עצמו בכל יום ויום ולהיות לו ליועץ יבואו לפניו בכל יום ,כדי לבחון
פ+רדס ה+תור+ה 24
היראה הקב"ה בוחר בך כביכול יראה שהיא "מתוקים מדבש" שגרגור הנאה מקירבת ודביקות
שתזכה להיות 'פנים בפנים' ולהנות הבורא יתברך שמו לתענוג ,יחשב
מאור השכינה ,כפי שנתבאר נחזור לדברי הבית אהרן לו יותר מכל תאוות וכבוד עולם
ב'מאור עינים' וב'באר מים חיים'. שמדבר מענין יראת העונש הזה! ואדרבה ,הם מאוסים נגד
ועצם התענוג להנות מזיו השכינה שמביא לאדם מתיקות ושכר. תענוג גדול כזה של הארת פנים
הוא השכר הגדול מכל. עוד הוסיף לבאר בחינה אחרת ודביקות עם הקב"ה כל יום ויום.
ה .טעם נוסף שהיראה מביאה איך המתיקות באה מן היראה ,והוא נמצא אפוא ,שהיראה שיש לנו
תענוג :פשוט מפני שזהו רצון מצד השכר הבא מן היראה ,כפי כלפי הבורא יתברך ,היא המביאה
השם ,ובכל מצוה שיהודי עושה, שהזכרנו בתחילת דברינו "אם יש לנו את התענוג הגדול ביותר ואת
מדבק הוא את נשמתו באבינו דין למטה אין דין למעלה" ,וזל"ק: הקרבה והדביקות העצומה ביותר.
שבשמים בתענוגים לאין קץ. "ומתוקים מדבש" -שההמתקה ומובן מאליו שיש עוד משלים
באה מבחינת "דבש". רבים לזה ,אלא שהשתמשנו
הדרכת ה"אלטער ביאור הענין :על ידי שיש לאדם במשלים השוים לכל נפש שיוכל
סטאלינער" :שמחה בהיותו יראה ,פועל הוא בזה המתקת כל אדם להבינם בנקל.
עבד השם הדינים ,מוחק עונות ומקרע גזר
דין .וכאשר יש המתקה ,זוכה הוא יראת השם למעלה מן השכל
בעזרת השם נוסיף כאן בחינה לשנה טובה ומתוקה ,ונעשה אצלו
נפלאה בענין השמחה השייכת "מתוקים מדבש ונופת צופים". אולם צריך לידע ,שיראת השם
לכל ימות השנה ,ובפרט בימים וזהו המהלך שלמדנו לעיל "אם מתוקה היא גם בלא משלים,
נוראים אלו. יש דין למטה אין דין למעלה", ואף כשאין השכל משיגה .וזאת
שהיראה שאדם ממשיך על עצמו פשוט מפני שרבונו של עולם צונו
הרה"ק ה"אלטער סטאלינער",
מביאה לנו שנה טובה ומתוקה - על מצות היראה ,וכאשר יהודי
רבי אשר הראשון זי"ע ,ב"מכתבים"
ובוודאי יראה זו קשורה בשמחה מקיים מצוה ,ובפרט מצות היראה
(הנדפס בספר בית אהרן דף קמ"ח ע"א) ,כותב
רבה. שהיא "מצוה כללית בכל הקומה",
שם לחסיד אחד ,רבי אברהם יעקב,
מתמלא האדם שמחה ותענוג,
ומתוכן המכתב נראה שכתבו
סיכום הדברים: כדכתיב במשלי" :יִ ְר ַאת ה' ּתוֹ ִסיף
לאדם גדול במעלה.
יָ ִמים".
(ראוי להעיר את אשר כתב רבינו בסוף נמצא שיש לפנינו כמה דרכים
המכתב ,שבו הוא מעורר ומברך את השומע וכפי שכתב הרבינו יונה,
המבארות איך היראה מביאה לידי
שיעבוד את השי"ת "בשמחה ובטוב לבב מרוב שהיראה והאהבה דבר אחד הן .ואף
שמחה:
כל" ,ובזכות זה "יזכה לשמוח בשמחת בית שאין הדבר מושג בשכלנו ,כותב
השואבה ,ולקבל פני הרואים בחיי חיותו המוכנים א .עבודת ה' מביאה יראה, הרבינו יונה שכן הוא בעבודת
לבוא עם המלך שמו חיים" .בלשונות קדושים תענוג ושמחה ,כפי שביאר הבית השם .יראת הבורא היא הדבר
אלו ברכו שיזכה לחזות בפני שבעה רועים - אהרן בפסוק "הנחמדים מזהב". המתוק ביותר שיכול להיות ,אף
האושפיזין קדישין -בשמחת בית השואבה ועפ"י המדרש "אם יש דין למטה
בימי חג הסוכות בעודו בחיים חיותו .ומה שכתב
בלא שום משל והסבר שכלי.
אין דין למעלה" זוכה האדם ולא הבאנו את המשלים אלא כדי
"המכונים לבוא עם המלך שמו חיים" ,הכונה
שהם מזומנים לבוא יחד עם המשיח .ומזה
לכתיבה וחתימה טובה ולשנה שיוכל האדם להתחיל בעבודה
שבירכו לזכות לראות פני האושפיזין ,מוכח מבורכת ,וממילא מתמלא שמחה. מתתא לעילא ,ויהיה לו 'בית יד'
שהיה הכותב מדבר אל חסיד גדול ונעלה מאד). ב .יראת העונש השומרת את לאחוז בענין היראה גם בשכלו
והנקודה השייכת לעניננו היא, האדם מן העבירה -שהרי השמירה הגשמי.
שע"י שיהודי מתבונן שגם במצבו מן החטא היא מהתענוגים הגדולים וזהו ביאור הענין שכתב הבית
השפל ,מחכה הקב"ה לשמוע את ביותר ,שלא יבוא האדם לידי פגם אהרן ,שהיראה מביאה לידי
תורתו ,תפילתו ומצוותיו ,עליו וגם לא יענש על עוונותיו. תשוקה .כי כן הוא המציאות,
לרקוד משמחה על כך ש"זכיתי ג .היראה גורמת שהקב"ה יבחר שהיראה היא הקשר המתוק ביותר
להיות משרת אצל המלך! לעבדו בך להיות לו לשר ,ולהשפיע עליך אל הבורא יתברך .וכפי שאמר
ולהנות מזיו שכינתו!" ,מה שאין מכל טוב .וכן להתחיל ליהנות הרה"ק רבי אהרן הגדול זי"ע בזמר
אפילו למלאכים ושרפים זכיה תענוגים גדולים מתורה ומצוות. "קה אכסוף"" :משוך נועם יראתיך"
כזו לומר "קדוש קדוש" בכל ד .יראה עילאה -שעל ידי -שהיראה היא נעימות גדולה!
25 פ+רדס ה+תור+ה
פדיון ניצוצות וביטול גזירות יום ולקיים מצוותיו יתברךַ .אה! שיתן לאדם הרגשה נפלאה של
על ידי השמחה שמחה ,על שזכה לקבל מלכותו אשרינו מה טוב חלקנו!
נחזה עוד דבריו הק' שמרחיב נחזור לגוף המכתב (אשר דבריו ברצון.
עמוקים וצריכים עיון גדול ואריכות ביאור עד
בענין הנ"ל: לתקן "ויראה כתב: וע"ז למאד) .פתח דבריו בפסוק בעזרא:
"כבר אמרתי זה הפירוש על ולהשלים המלוכה" -שישתדל "אל תעצבו כי חדות ה' היא
פסוק שאומרים קודם תקיעת מעזכם" ,ומבאר שם באריכות איך
שופר' ,שש אנכי על אמרתך כמוצא לתקן ולהשלים מלכותו של שצריך האדם להיות בראש השנה
שלל רב'" .והנה הפשט הפשוט הוא הקב"ה" ,שקלקל בכל השנה", ביראה ובשמחה כאחד.
על התורה הקדושה ,שדוד המלך היינו על ידי התשובה וקבלה וזל"ק" :על כן עצה היעוצה
שמח בה כמוצא אוצר גדול ,ובכל להתחזק עצמו ולבו ולשמוח
לעתיד" .ויעלה זכרונו לפניו לטובה
יום ויום היתה השמחה אצלו כאילו בכל הטוב שעשה ,וידע בעצמו
מצאה בפעם הראשונה ,ששמחה בעת תקיעת שופר" .ומבאר ,מהו שבכל עת שבא לברכה זו תפלה,
זו גדולה שבעתים. ענין השופר והמלכיות? "והיינו או לשאר עסק עבודת הבורא או
אך רבינו הזקן מסטאלין מפרש על ידי השמחה שזכה לקבל מצוה שנתאמץ אצלו ,שיש לו
בזה דרך עבודה" :הנה שהמלוכה מזה תענוג ונחת ושמחה שזכה
מלכותו ברצון ,כמו שכתוב 'וביום
נקראת אמירה מלשון אמר" (כפי להתקרב לעבודתו" .הרי שמלמדנו
שהוא בלשון ַא ַר ִמי ,ש'אמירה' היא לשון מלכות). שמחתכם'". רבינו הזקן מסטאלין שצריך האדם
"וכשאני שש" -כשיהודי שמח בזה הזקן רבינו שמבאר הרי לשמוח מאד בכל עת שהוא עובד
שהוא עבד ה'" ,ומקבל אני עלי עולו את הבורא יתברך! על עצם הדבר
בשמחה" -ששמח בזכות הנפלאה מסטאלין ,ששורש ענין מלכיות שאנחנו משרתים כביכול מלך
לעבוד את הבורא" ,על ידי זה מוציא זכרונות ושופרות ,ועיקר תקיעת מלכי נמלכים הקב"ה!! וצריך
שלל רב מכמה ניצוצות" -שעל ידי שופר ,הוא מה שהאדם שמח לשמוח בכל מצוה ומצוה כעל כל
זה מוציא את כל ההשפעות שגזלו הון שזכה לשרת המלך!!!
בזה שהוא "עבד ה'" ,וזהו תמצית
הסט"א והיצה"ר. והוסיף לבאר היסוד הזה ביתר
ביאור הדברים :כי היצה"ר ונקודת עבודת ראש השנה כולה. ביאור ,דלכאורה יש לתמוה איך
והסט"א ,ע"י שמפתים את האדם היינו ,שמלבד השמחה הכללית אפשר להיות בשמחה ביום הדין
לעבור עבירה ח"ו ,גוזלים ממנו את בכל יום ,דהיינו ,שמניח טלית הגדול והנורא? על זה כתב" :על
השפעותיו בבריאות ,פרנסה ונחת זה נתן השם יתברך ברחמיו עצה,
וכו' ...ועוד יותר מזה ,הם גונבים ותפילין ,ולומד ומתפלל ,שזה אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני
ממנו את התענוג בתורה ובתפלה זכיה גדולה להישרת את המלך. עליכם" .עי"ש עוד שמאריך בדה"ק.
ובשבת קודש ,וצריך להוציא אבל עכשיו בבוא יום הגדול
הכל מידם .והנה כשאדם מקבל תמצית עבודת ראש השנה:
עול מלכות שמים בשמחה ,הוא הזה של ראש השנה ,יש שמחה המלכת הבורא מתוך שמחה
מוציא ניצוצות הרבה" ,ולהמתיקם במיוחד שהרי אנו זוכה להמליך
וביאור דברי קדשו :שצריך
ולהאיר באור פני מלך חיים ,ורצונו
יהודי לרקוד מרוב שמחה על הקדוש ברוך הוא ולהיות עבדי ה'.
להמתיק ולבטל כל הקטרוגים".
שזכה להיות עבד ה'! ויתירה וכשאנו שמחים באמירת מלכיות,
והוסיף הבית אהרן שעי"ז מבטלים
מזו ,שמלך מלכי המלכים חפץ אנו מגלים דעת ששמחים אנו על
את כל הגזירות הקשות.
בעבודתי! וזהו "אמרו לפני מלכיות
הזכיה אשר בכל "בחר בנו מכל
עבודת הימים הנוראים וחג כדי שתמליכוני עליכם" -שבעצם
הדבר שזוכה האדם להמליך את העם" ,שאנחנו נבחרנו להיות נכתר
הסוכות
הבורא עליו ,מזה תבא לו השמחה בכתר "עבד ה'!" "עבדי המלך!" -
לאחמ"כ מגדיר הרבי הזקן הגדולה ביותר .ועוד ,שהקב"ה מלבד הזכיה לעשות המצוה בפועל
מסטאלין החילוק בין עבודת כביכול מבקש מהאדם "אמרו
לפני" ,כלומר שהוא יתברך מחפש שזה מוסיף ומכפיל השמחה לאין הימים נוראים לעבודת ימי חג
הסוכות .שבעצם השמחה הוא וחפץ בתפילותי ,ודבר זה ראוי קץ!
פ+רדס ה+תור+ה 26
שהאדם ישמח בזה שהוא עבד ה', הדרכה נפלאה בעבודת היו"ט של בשניהם ,ורק השמחה של תקיעת
ויגל וישיש בזה שהוא ממליך עליו ראש השנה ,שצריכה להיות יראה שופר בראש השנה היא בבחינת
את הבורא יתברך שמו .ובזה יש ב' ושמחה מחוברים יחדיו: 'פנימיות' ,כי בחיצוניות שולטת
חלקים ,דהיינו ,עצם הדבר שבחר א .יראה מאימת הדין ומהעונש היראה הגדולה" ,רק שעדיין בימים
בנו להיות משמש המלך ,ובחר בנו על העבירות ,כדי לזכות לכתיבה אלו אינו בפועל ממש".
להיות לו עם סגולתו לקיים התורה וחתימה טובה ולשנה טובה דהיינו ,בר"ה ב'חיצוניות'
והמצוות .ועוד ,עצם קיום התורה ומבורכת. יש יראה גדולה ,וכפי שהביא
ומצוות שאנחנו משרתים המלך ב .יראה גדולה מתוך תשובה, ה'תולדות יעקב יוסף' זי"ע בפרשת
-זה לבד צריך להביא שמחה תחלה 'יראת העונש' ולאחריה קדושים בשם הבעש"ט הקדוש
עצומה. 'יראת הרוממות'. זי"ע ,שאף שבכל השנה צריך
ובאמת כך היה המנהג לרקוד ומאידך גיסא צריכה להיות לעבוד את השי"ת ביראה ואהבה,
בחצר הקודש קארלין שעות 'שמחה עצומה' .ומהי השמחה? והאהבה צריכה להיות באתגליא,
אריכות על פסוק: כפי שאמרנו :ראשית ,שעבודת ובפרט בשבתות וימים טובים,
"ויעשו כולם אגודה אחת ה' היא יראה ושמחה כאחד ואין מ"מ בימים נוראים ,אף שודאי
זה סתירה כלל ,וכדברי הבית צריכה להיות בהם אהבה ושמחה,
לעשות רצונך בלבב שלם!"
אהרן ,שהיראה מביאה לידי תענוג מ"מ בחיצוניות ובאתגליא צריכה
כי היו שמחים ביום ראש השנה היראה להיות גדולה יותר.
על אשר זכו לעשות רצון השם. " -הנחמדים מזהב ומפז רב",
שהמתיקות בעבודה באה דוקא וכתב על זה רבינו הבית אהרן:
ואמר הרה"ק הזקן מסטאלין ,שאם
מתוך היראה .או מפני שהוא מצוה, "וביום חג הסוכות ,שנתגלה
ישמח האדם בזה ,יפדה כמה וכמה
וכל מצוה מביא תענוג ושמחה .או השמחה ואומרים זמן שמחתינו,
ניצוצות( .רקדו בניגון דוקא על פשוק זה
של "ויעשו כולם אגודה אחת" -דכידוע ענין לפי שאר הסברים שהסברנו לעיל. אז הוא חג האסיף ,היינו שנאסף
האחדות והריעות אשר הבית אהרן מאריך בזה ג .ע"י שיודע האדם שיש בו מדת את תבואתינו מכל השנה כל
מאד בענין הימים הנוראים וגם בענין השמחה, היראה ,וכמאמרם ז"ל "כשיש דין חסדיו ומתנותיו לחיים" ,אז זוכים
ויש בזה שיחה נפלאה בליקוטי לשון קדשו למטה אין דין למעלה" ,עי"ז יכתב לשמחה באתגליא" ,וזהו העיקר
בלשון אידיש ,ובעזה"י עוד חזון למועד). לשנה טובה ומבורכת ,וימחלו לו של שמחת בית השואבה" .והאריך
תשובה! יראה! בהתחזקות! על כל עונותיו ויקרעו לו גזר דינו, שם בדברים עמוקים מאד.
ובשמחה! ודבר זה מביא לו שמחה עצומה.
תמצית עבודת היו"ט במשנת
ועל ידי זה יקרעו רוע הגזירות, ד .עוד רואים כאן במכתב
הבית אהרן מקארלין זי"ע
ונזכה לכתיבה וחתימה טובה קודש מרבינו הזקן מסטאלין זי"ע,
ולשנה טובה ומבורכת ,אמן! בחינה נעלה יותר בענין השמחה, העולה מן הדברים ,שיש כאן
בדרכי רבותינו
במשנת מרנא הבעש"ט הקדוש זי"ע
הנפש .וצער גדול הוא לאדם סגולה למען תעלה תפלתו לרצון. צער האדם כשהלב נשבר
כשהלב סגור ומסוגר ואינו יכול וכן בבוא ההייליגע טעג ,מבקש
כל בר ישראל בלבבו שיזכה בימי קודש אלו ,בעת עמדנו
להתפלל בחמימות.
בתפילות ראש השנה ויום הקדוש בביהמ"ד בתפילה שעות ארוכות,
יש בני אדם שבהגיע ימי ללב שפוך ,שיהא לבו חם ויוכל כוסף כל איש שתתקבל תפילתו
הקודש אלו ,לבם עמוס ביסורין, להתפלל לפני הבורא בהשתפכות ברחמים וברצון .כל אחד מחפש
27 פ+רדס ה+תור+ה
להתחיל 'למנצח' ,וכל הקהל היה המחיצות!" צער ודאגות .מצפים הם לישועות
ע"כ הסיפור שספר הקוברינער כמרקחה .כשבא לברך ברכת שופר גדולות ,וע"כ אין לבם פתוח ,כי
וחיפש את הכתב עם הכוונות ,ראה מהבעש"ט הקדוש. הלב כאבן מרוב צער ותלאות.
פתאום כי איננו .הפך במחזורו הנה משתוקקים הם ל'פתיחת הלב',
לב נשבר של אדם הוא כ'גרזן' והנה ולא מצא מאומה. ללב חם ושפוך ,כדאמרינן
המשבר כל השערים! נשבר לבו בקרבו מאד ,מה בהושענות "שופכים לב כמים",
יעשה? אך היה מוכרח להתחיל ורוצים לזכות לשפוך שיח לפני
כשיבואו ימי התפלה והאדם בברכה כי הבעש"ט הקדוש ממתין. קונם ,אך אינם יכולים כי לבם
בלית ברירה בירך בלב נשבר מאד ,מרגיש לבו סגור -אם מחמת נשבר ונדכה.
וכן תקע בשופר באותה שנה -שרצה לכוון ואינו יכול ,ואם מחמת
בלא שום כוונות האר"י ,רק בכוונה שרצה לב שפוך ואינו מצליח ,ואם סיפור נורא מהבעש"ט
תמימה ופשוטה לקיים מצות מחמת דאגות ויסורים שמצפה הקדוש עם הכוונות האבודות
לישועה שנים רבות ולבו נצרר בוראו. של רבי וואלף קיצעס
אחר התפילה הסבו התלמידים בקרבו -מה שאין האדם מבין בעזה"י נחזה איך גילה לנו
לסעודה ,ליהנות מזיו השכינה הוא ,שאף אם לבו נשבר ,אין זה הבעש"ט הקדוש זי"ע הדרך לגשת
ומפני מלכם הבעש"ט בראשם .משנה מה הטעם והסיבה שהביאו לתפלה כזו.
בתוך הסעודה פנה הבעש"ט לרבי
לזה ,הלב הנשבר הוא כ'גרזן' ,והוא ספר הרה"ק רבי משה'לע
וואלף ואמר" :היום הטבת לעשות
משבר כל מחיצות הברזל שבין קוברינער זי"ע מעשה נורא
בתקיעות יותר מכל השנים" .שתק
רבי וואלף ,בידעו כי השנה לא כיוון ישראל לאביהם שבשמים! מהבעש"ט הקדוש:
שום כוונות. היה זה אצל הבעש"ט באחד
חשיבות האמונה והבטחון מימי ראש השנה ,וכיבד את תלמידו
הוסיף הבעש"ט ואמר" :תדע
אך צריך שיהא לאדם אמונה למה? בכל שנה אתה נשען על רבי וואלף קיצעס זי"ע להיות
ובטחון. הכוונות .כוונות ויחודים דבר גדול ה'בעל תוקע' .וידוע שמנוחתו
הוא ,והם מפתחות לכל ההיכלות. כבודו של הרה"ק רבי וואלף סמוך
הנה הרבינו בחיי ב'כד הקמח'
אך פעמים מוצאים המפתח לציון הבעש"ט הקדוש ,ומזה נראה
ביאר שתפילה היא ביטוי של גדלותו העצומה.
ופעמים לאו .אבל מה יהא כשיש
אמונה ובטחון .אם תאמין ותבטח
'מחיצה של ברזל' או 'מחיצה של שנה אחת קודם ראש השנה,
כי "לב נשבר ונדכה אלקים לא אבן'? אז אין המפתח יכול לפתוח גמר רבי וואלף בדעתו לכתוב כל
תבזה" ,וכי לב נשבר משבר כל האבנים ,ואין המפתח פותח 'כוונות האריז"ל' על גבי הכתב,
מחיצות הברזל ,תזכה בעזרת מחיצת ברזל". למען יהיו לפניו במחזור ויוכל
השי"ת לפעול ישועה בתפלתך. וסיים הבעש"ט הקדוש: לזכרם בנקל .כשהגיעה ההפסקה
ותראה איך פתאום 'לב האבן' "אבל לב נשבר הוא כ'גרזן', והלך רבי וואלף לטבול במקוה,
נהפך ללב של 'שופכים לב כמים', ולב נשבר משבר כל החומות וכל ניגש הבעש"ט למחזורו של רבי
כדאמרינן בהושענות .ובעזה"י המחיצות .כשלא היה לך הכתב, וואלף ,נטל את הכתב והטמינו.
תזכה לישועות גדולות! היה לך לב נשבר ,ובזה שיברת כל כשחזר רבי וואלף ,רמז הבעש"ט
ראש השנה אצל הרה"ק ה'דברי חיים' מצאנז זי"ע
קדשו של הרה"ק הדברי חיים זי"ע. לא נמנה בין עדת החסידים ואף לא מעשה מופלא מאיש אחד
והנה ,הגדרותיו של אותו איש על היה מן המופלגים בתורה ,ורחוק מבערלין שזכה לשהות
אשר ראו עיניו בצאנז ,ראויות הן היה מהשגות נעלות בעבודת במחיצת הקודש בימי רצון
לביאור ועיון ,למען נשכיל להבין מעשה נורא מסופר על אודות השם .איש זה נזדמן לעיר צאנז
מעט מזעיר מגודל עבודת הקודש איש אחד מהעיר 'בערלין' ,אשר לימי ראש השנה ,לחסות בצל
פ+רדס ה+תור+ה 28
דבר שעמל עליו ה'שואל ומשיב' שאלת העגונה והתשובה שהיתה בצאנז בימים הנוראים.
עם בית דינו ימים רצופים! המהירה בערב יום הקדוש סיפור זה משקף את ההרגשה
(ויש להוסיף ,כי באותה שעה צבאו אלפי העצומה ששררה בהיכלו של
מעשה שהיה בעגונה אחת
חסידים על פתחו עם 'קוויטלעך' וצרכי צדקה, הצדיק פנימה ,כי אף על פי שאותו
ששלחה ה'שואל ומשיב' אל
ובכל זאת התפנה לכתוב את היתר העגונה). יהודי לא היה בעל מדרגה ,מ"מ
הרה"ק מצאנז ,וזה דבר המעשה:
התבטא אז ה'שואל ומשיב' חש בהתעלות והשגות נשגבות
ה'שואל ומשיב' ישב עם בית במחיצת הרה"ק מצאנז .ויהיו
בהפלגות נוראות על גאונותו של דינו שעות ארוכות ,יום אחר
הרה"ק מצאנז ,בראותו כי מה דברים אלו לנו כ'פתח כחודו של
יום ,לעיין בסוגיא חמורה זו ,עד מחט' להבין את עוצם עבודת
שארך לבית דינו ימים מספר ,כתב שכתב היתר עבור אותה אשה.
הקודש של אותו צדיק וקדוש.
הצדיק בשעתיים ,ועוד בערב יום אולם התנה הגאון את היתרון בכך
הקדוש כאשר כל ישראל דופקים שתקבל הסכמה מהרה"ק מצאנז. הרה"ק ה'דברי חיים' :רוממות
על פתחו. אמר הגאון לאשה ,כי הואיל נשמתו וגאונותו בתורה
וכשהדפיסו השו"ת 'דברי חיים' ועומדים אנו בימי הרחמים
והסליחה ,חבל שתטריח עצמה נודע בשערים כי אלפי רבבות
אמר לנכדיו הרה"ק רבי משה
לנסוע לצאנז בעת הזאת ,ומוטב מישראל הסתופפו בצל קדשו של
מבאדיוב זי"ע והרה"ק רבי שלמה
שתמתין עד לאחר חג הסוכות הרה"ק מצאנז ,וביניהם צדיקים,
מבאבוב זי"ע" ,זקינכם מרמה
ותלך לבקש הסכמת הצדיק. רבנים ודייני גולה .מקובל מפי
אתכם! כי לפי האמת אינו רק 'רבי', צדיקי דורו כי עבודת הקודש
אך האשה ,מפאת עגמת נפשה
אלא 'גדול בתורה'!" שלו היתה בניצוץ מנשמת הרה"ק
המרובה ,לא המתינה ומיהרה
לנסוע לצאנז ,והגיעה לשם בערב מברדיטשוב זי"ע (עי' ספר פי צדיק בשם
הנהגה למעלה מן הזמן: הגאון רבי יעקעלע מהרמילובער אביו של
יום הקדוש לעת ערב .מיד עם
עבודת התפילה בצאנז בואה החלה לבכות ולהתחנן הטשעבינער רב שאמר כן לרבי מאיר אריק,
שיכניסוה אל הקודש .שמע הרה"ק מובא בי"ג אורות דף ל"ה) ,וניצוץ נשמת
כאמור ,שמעו של הצאנזער רב התנא האלקי רבי עקיבא (עי' בס' דברי
הגיע עד ערי אשכנז ,ואותו יהודי מצאנז את קולה וציוה להניח לה
תורה להרה"ק ממונקאטש זי"ע מהדורא ב' אות
לבוא לפניו ,ושם סיפרה לו את כל
מבערלין בא לצאנז לימי ראש ל"ג).
תלאותיה.
השנה. אולם לא רק בפי צדיקי הדור
ויהי לפלא ,שעמד הרה"ק מצאנז
אין צורך לבאר כי סדרי ההנהגה בערב יום הקדוש בלילה ,וכתב מעדת החסידים היה נערץ ,אלא
בצאנז היו עבור יהודי מברלין תשובה ארוכה במשך שתי שעות! נודע בכל קצוי ארץ כפוסק הדור
כ'פנים חדשות' ...הן בבערלין היו שם בירר את כל צדדי ההיתר וכתב ושר התורה .כח תורתו וקדושתו
רגילים לסדר קבוע ודיוק בזמנים, כי הוא מסכים להתיר את האשה היו לשם ולתהלה בקרב כל גדולי
ואילו הנהגת הרה"ק מצאנז, מכבלי עיגונה. עולם ,הן בקרב חכמי אשכנז
ובפרט בראש השנה ,היתה למעלה כשחזרה האשה אל הגאון וליטא והן בקרב גדולי אונגארן.
מן הזמן. ה'שואל ומשיב' ,לא האמין למראה בספרי שו"ת 'דברי חיים'
עיניו ...כי ידע גודל עבודת הקודש יש תשובות להלכה שנשלחו
אותו יהודי היה רגיל שתפילת
של הרה"ק מצאנז בימים אלו, לרבני הקהילות מכל המדינות -
ערבית אורכת כחצי שעה ,והנה
וסבר כי לא יהיה לו פנאי כלל לעיין גאליציע ,פולין ,אונגארן ורוסיא,
בצאנז ארכה התפילה שעה וחצי
בשאלה כה חמורה. בכל ארבעת חלקי השולחן ערוך.
או שעתיים .קריאת שמע של השאלות הקשות והחמורות ביותר
נודע בשערים כי בימים
הרה"ק מצאנז יכלה לארוך כשעה בעניני איסור והיתר ,מקוואות,
הנוראים ,מראש השנה ועד לאחר
תמימה ועוד! ומה נדבר על תפילת שמחת תורה ,היה הרה"ק מצאנז היתר עגונות ומסורת העופות,
שחרית וקריאת התורה שנמשכו ישן שעות מועטות בלבד ,באופן הובאו לפתחו .ידועים דברי
שעות רבות ,ועריכת השולחנות שהיה למעלה מגדר אנושי .ועם ההפלגה שהתבטא עליו פוסק
('טישן') נמשכה עד עלות השחר .היה כל זאת ,מצא פנאי לכתוב בירור הדור בעל ה'שואל ומשיב' זי"ע,
זה מצב של 'לא יום ולא לילה'. הלכתי עמוק בשתי שעות בלבד, כפי שנראה להלן.
29 פ+רדס ה+תור+ה
פתוח מוחנו הגשמי ולבנו הגשמי, כבר בשעות המאוחרות של אחר טעם גן עדן וענין ה'וואונדער-
ולגלות מעט מהשגותינו .ונחל הצהרים ,והיו צריכים להתפלל ראבינער'
להשתוקק ולשאוף לידע מהו ענין מוסף ומנחה ולסעוד סעודת יום
ראש השנה ,ומהו עבודת הצדיקים, טוב בעוד יום .ע"כ ,סדר מלכויות- לאחר ימי ראש השנה ,התבטא
ולהשכיל מה שהרגישו בני ישראל זכרונות-שופרות ארך כחצי שעה אותו יהודי בשני פתגמים נפלאים.
אצל הצדיקים ,וטעם גן עדן בלבד. כששומעים דברים אלו מפי יהודי
שהרגישו בחצר הקדש של הרה"ק פשוט מבערלין ,יש להם טעם
"אבל" ,הוסיף האיש" ,ברכת
מצאנז זי"ע. מיוחד הממחיש את אשר הרגיש
'אשר יצר' של הצאנזער רב בראש בצאנז.
והשי"ת יעזור שנזכה לילך השנה ארכה ארבעים וחמש דקות!
בדרכי הצדיקים .ובזמן שמספרים הרגשתו הראשונה היתה:
עתה מבין אני מדוע הוא 'וואונדער-
ספורי צדיקים ומתעוררים לילך "יומיים ושני לילות לא ישנתי
ראבינער' ,שהרי ברכת 'אשר יצר'
בדרכיהם ,בודאי יהיו מליצי יושר ולא אכלתי ,אך 'טעם גן עדן' כזה
אורכת אצלו זמן רב יותר מסדר
בעדנו. שטעמתי בצאנז בראש השנה ,לא
מלכויות זכרונות ושופרות"... הרגשתי מעולם בכל ימי חיי!"
וכפי שכבר הזכרנו מדברי קדשו
של בעל חתם סופר בדרשותיו, להוציא חיזוק והשגות והדבר השני שאמר" :עתה מבין
שיש לנו קבלה שנשמות הצדיקים אני מדוע מכנים את הרה"ק מצאנז
והאבות הקדושים באים בימים מעשה כזו יש לה אלפי אלפים בתואר 'וואונדער-ראבינער' (רבי של
הקדושים לבית המדרש .ואם כן פירושים ,וכל אחד ואחד יפרש מופתים)" .וביאר דבריו כך" :בתפילת
בודאי ובודאי כשמספרים ספורי לעצמו פירושים ופירושי פירושים. מוסף כבר היתה שעה מאוחרת
צדיקים ,יורדים הם לסייע לנו ויהיו וכל איש יקח לעצמו החזוק מאד ,לאחר עבודת הקודש
לנו למליץ יושר ,אמן. וההשגות הנצרכים לו ,למען בשחרית ובקריאת התורה .היה זה
מעיין הידיעות
המנהגים הקדושים ,נוסחאות הניגונים ,וסימני ליל ראש השנה
הוריות) שהתנאים והאמוראים היו והשני הוא בהלכות יום גודל מעלת מנהגי ישראל
אוכלים סימנים אלו .וכפי שנראה הכפורים בסימן תר"ה ,שם קבעו בשו"ע ומסורת האבות
לקמן ,כבר נהגו באכילת הסימנים הטור המחבר והרמ"א סימן שלם
עוד מימי האבות הקדושים, על ענין ה'כפרות' ,שאף הוא אינו הנה מצינו בימי הרחמים
אברהם יצחק ויעקב. אלא מנהג. והסליחות ריבוי מנהגים קדושים.
בבוא הימים הקדושים ,הנה לכל ואף שכל סדר הטור והשו"ע מיוסד
נוסחאות ימים נוראים קבלה איש ישראל מנהגים רבים ומסורת עפ"י הלכה ,מ"מ מצינו ב' סימנים
ממשה רבינו מסיני אבותיו בידו .ויש להחזיק במנהגים אשר כל יסודם אינו אלא על מנהגי
כאן יש לציין דברים נוראים אלו בכל עוז ,שהרי חזינו להטור ישראל.
שכתב התולדות יעקב יוסף זי"ע והשלחן ערוך שקבעו סימנים האחד הוא סימן תקפ"ג ,אשר
(בפרשת כי תצא אות י"ב בסופו) ,בענין מיוחדים עבור המנהגים .ואף שאין יסדו הטור ,המחבר והרמ"א ,והוא
המנהגים שביד כלל ישראל, זה חיוב הגמור או מצוה מן התורה, עוסק אך ורק במנהגי ישראל בליל
ובפרט בנוגע ל'נוסחאות' התפילה מכל מקום 'יסודתם בהררי קודש'. ראש השנה (ומקורם מחז"ל במסכת כריתות
בימים הקדושים. ובענין סימני ליל ראש השנה, והוריות) ,וכן שאר מנהגי ראש השנה
הנה ידוע כי נוסחאות התפילה כבר מצינו בגמרא (מסכת כריתות ומסכת כגון הליכה ל'תשליך' וכדו'.
פ+רדס ה+תור+ה 30
כי המהר"ם מרוטנבורג היה רגיל מסיני ,והריי"ץ מסר בשם אבותיו בכל ארצות איירופע דומים זה
לאכול 'ראש איל' בראש השנה, שהמהר"ל שמעם משירת הלוים, לזה בעיקרם ובשורשם .ואף שלכל
וזאת ל'זכר לאילו של יצחק' ,כדי וא"כ ודאי שיתעורר לב כל אדם... חצר וקהילה יש ה'קנייטש' והשינוי
להזכיר זכות עקידת יצחק ,כפי (ואגב יש לציין ,שביסוד הנוסח שווה הוא הדק שלה ,מכל מקום היסוד הוא
שאנו מתפללים" :ועקידת יצחק בכל ארצות איירופע ,משא"כ בארצות המערב אחד .וכתב על כך בעל התולדות,
היום ברחמים תזכור". וכדומה .ולפי המסורת מהמהר"ל מובן הדבר ,כי כי ניגוני הימים הנוראים "הניגון
המנהג התפשט דווקא בארצות איירופע ,כי שם
והבית יוסף מביא בשם המרדכי הוא מסיני" ,שקבלו הניגונים
היו צריכין חיזוק במאוד בימים ההם .ויש לציין
(במס' יומא סימן תשכ"ג) בשם הגאונים, כי לאחינו בני ישראל הספרדים ובפרט ליוצאי
ממשה רבינו ,וע"כ "אין לשנותה",
שהיו רגילים לאכול ראשי כבשים תימן יש מסורות נפלאות בזה ,ואכמ"ל). וסיים על כך" :והאמת כך הוא".
בראש השנה "כדי שישמיענו מ"מ למדנו מכאן ,כי מנהגי ועוד האריך שם בענין ניגונים
הקדוש ברוך הוא לטובה בראש ישראל גדולים וקדושים הם עד שהוסיפו במקומות שאינם
השנה" .ועוד טעם כתב" :וישימנו מאד ,ויסודתם בהררי קודש. מקובלים כל כך ,והזהיר שלא יהיו
לראש ולא לזנב" .נמצא שיש בזה החזנים מסלסלים בקולם יתר על
שני טעמים. מנהג אכילת ראש איל -זכר המידה .מ"מ למדנו מהתולדות
אף ברמ"א בשלחן ערוך הובאו לעקידת יצחק דבר נורא ,כי הנוסחאות והניגונים
שני הטעמים לאכילת ראש הכבש: והמנהגים הקדושים שבידינו,
האחד ,שנהיה לראש ולא לזנב. בענין ה'סימנים' בליל ראש מקורם ממשה רבינו מסיני!
והשני ,זכר לאילו של יצחק ,למען השנה :בדרך כלל כאשר ישאלו
יזכור לנו הקב"ה זכותו לטובה. אדם למקור המנהגים ,יסבור כי התחזקות לכלל ישראל על
יסודם לפני מאות שנים בלבד. ידי 'שירת הלוים' שהוריד
ועוד דבר מענין מובא בהגהות
אשר"י (ראש השנה פרק א' סימן ה'), אך המעיין בגמרא (כריתות ה ,ב; המהר"ל מפראג
והביאו הבית יוסף ,וז"ל" :אנו נוהגין ובסוף מסכת הוריות) ,יראה כי סימני ליל
כעין זה מובא באגרות הריי"ץ
לאכול ראש איל ודבש חי" .כלומר, ראש השנה כבר נהגו בהם בימי
מליובאוויטש זי"ע ,שקיבל
שאוכלים את ראש האיל עם דבש, חז"ל.
מאבותיו הקדושים ,כי הניגונים
"ומטבילין את הראש בדבש". ויש להעיר כאן הערה מענינת: והנוסחאות של הימים הנוראים
הנה מנהג זה לאכול ראש כבש הנה הטור (סי' תקפ"ג) ,בהביאו את והימים הטובים ,שהם בבחינת 'צד
בראש השנה הובא בספר תרומת המנהג לאכול סימנים בליל ראש השוה' בכל קהלות ישראל כנזכר
השנה ,העתיק את לשון הגמרא לעיל ,הורידם המהר"ל מפראג
הדשן ,וכן העיד תלמידו בספר
כמעט במילואה .ולכאורה תמוה עבור כלל ישראל.
לקט יושר שרבו התרומת הדשן
הדבר ,שהרי הטור הוא פוסק הבא
נהג כן בפועל. והיה זה בעת שעברו על ישראל
להורות הלכה למעשה ,ולמה לו
נמצא שהיה מנהג קבוע לאכול זמנים קשים ומרים ,בשנות גזירות
להעתיק לשון הגמרא?
ראש כבש בראש השנה .והוא ת"ח ות"ט ושאר גזירות נוראות,
אלא הביאור בזה ,שרצה הטור וביקש המהר"ל שיורידו חיזוק מן
מנהג המובא בדברי הרמ"א ובדברי
להראות שמנהגי ישראל יסודתם השמים לאמץ לבב ישראל.
המהר"ם מרוטנבורג ,אולם בגמרא
בהררי קודש ,ושכבר בימי חז"ל
לא נזכר מנהג זה ,שכן בגמרא אז נפתחו שערי שמים ,ושמע
נהגו באכילת הסימנים הללו.
הובאו 'סימנים אחרים' ,וראש המהר"ל את 'שירת הלוים' ,ואותה
הכבש הוא חידוש מדברי הגאונים אכילת ראש כבש היתה נהוגה מסר לכלל ישראל למען יתחזקו
ומדברי המהר"ם מרוטנבורג. בה .ואלו הם הנוסחאות של הימים
כבר בימי האבות הקדושים
אך נחזה דבר נורא ,שמנהג הנוראים והימים הטובים.
זה מקובל הוא עוד מהאבות והנה מובא בחתם סופר בפרשת והנה במציאות חזינו ,כי בניגוני
הקדושים .שהנה החתם סופר ויצא (דפוס ירושלים עמ' קנ"ט ד"ה ואולי), הימים הנוראים נתעוררים כולם,
כתב ,שהיה זה מנהגם של אברהם המציין כי אכילת הסימנים היתה מקטני הילדים בבית המדרש ועד
יצחק ויעקב ,שביום עקידת יצחק נהוגה עוד בימי אברהם יצחק הגדול שבגדולים .ולפי דברינו
-שהוא יום ראש השנה -אכלו ויעקב. יובן הדבר היטב ,שהרי בעל
ראש כבש! ובהקדם :הטור מביא (שם ס"ב), התולדות אמר שהיא קבלה ממשה
31 פ+רדס ה+תור+ה
לפי שלא רצה שיחשדוהו לבן כן כתב בילקוט ראובני (סוף פרשת השיטות מתי הי' עקידת יצחק
ובני ביתו שגזל מהם מאומה ,על וירא) ,ובדרשות ר"י אבן שואב (תלמיד
כן לא לקח מראשיהם של האילים. הרשב"א ,בדרשת יו"כ) ,ובריקאנטי .ועיין הנה בנוגע לזמן העקידה יש
וזהו שאמר ללבן" :וְ ֵאילֵ י צֹאנְ ָך ל ֹא בפירוש הרד"ל על פרקי דרבי בדבר שקלא וטריא גדולה במדרשי
ָאכָ לְ ִּתי" -אפילו ביום ראש השנה, אליעזר (פרק ל"א) .וכן כתב החיד"א חז"ל ובפוסקים ,אם היתה בראש
שבו יש לנו קבלה שאברהם יצחק בספרו 'עבודת הקודש' (בסדר
השנה או ביום הכיפורים.
ויעקב אכלו ראש כבש ,אני נמנעתי מנחה ליום כיפור) ,ושם סידר תפילה א .שיטת הזוהר הקדוש (פ'
מלאכלו בליל ראש השנה. מיוחדת לאומרה ביום הקדוש ויקרא דף י"ח ,ופ' כי תצא דף רפ"ב) וכן הוא
בענין העקידה בשעת תפלת מנחה. במדרש פסיקתא רבתי (פרק מ')
מקורות הסימנים מן התורה וכן דעת הרמ"ע מפאנו (בספריו עשרה שהעקידה היתה בראש השנה.
נביאים וכתובים מאמרות ,אם כל חי ,וספר הנפש). וכן מצינו להרבה מן הראשונים
ג .ויש אומרים שהיתה העקידה שסברו כן .השבלי הלקט (הלכות
עוד נציין כאן דברים נפלאים
ר"ה סימן רפ"ח) כתב שאנו קוראים
ביום טוב של פסח -ט"ו בניסן ,עי' שהביא בספר מטה משה (סימן תש"צ).
מדרש רבה (פרשת בא פרק ט"ו) ,וכ"כ פרשת העקידה בראש השנה מפני
כתב המטה משה ,שמה ש"מעשה העקידה היה בראש
הרבי ר' יהונתן אייבשיץ בספרו
שאוכלים דברים מתוקים בליל השנה" .וכן דעת הרוקח (בפרשת וירא
'תפארת יהונתן' (פרשת וירא).
ראש השנה ואומרים "שתתחדש ובהלכות ר"ה) והספר התניא (סימן רפ"ח).
עלינו שנה טובה ומתוקה" ,הרי חידושו של החתם סופר והאבודרהם בפירושו לתפילת
ש"דבר זה כתוב בתורה ושנוי שהאבות הקדושים אכלו ראש השנה ,בענין התקיעות,
בנביאים ומשולש בכתובים". כתב שזו הסיבה שאנו תוקעים
ראש כבש
א" .כתוב בתורה" :בתורה ב'תרועה' .שהרי ראש השנה נקרא
אמר על כך החתם סופר ,שביום הקדושה נאמר (שמות טו ,כה) "וַ ִ ּי ְצ ַעק בתורה "יוֹ ם ְּתרו ָּעה" (במדבר כט ,א)
ראש השנה ,בזמן שהיתה העקידה ֶאל ה' וַ ּיוֹ ֵרה ּו ה' ֵעץ וַ ַ ּי ְׁשלֵ ְך ֶאל ולא 'יום תקיעה' ,להורות שזה בא
שם לוֹ חֹק -כפי שלמדנו מהזוהר והמדרשים ַה ַּמיִ ם וַ ִ ּי ְמ ְּתק ּו ַה ָּמיִ ם ָׁשם ָ ׂ לעורר זכות עקידת יצחק .וכיצד?
-נהגו האבות הקדושים לאכול ו ִּמ ְׁש ּ ָפט וְ ָׁשם נִ ָּסהוּ" .פסוק זה נאמר הביא שם מדרש על שרה אמנו
מיד לאחר שירת הים .וביאר המטה ראש איל לזכר העקידה.
שאמרה "ותצחק ותיבב ותילל" -
אך הוסיף החת"ס ,שהיו ׁ ָשנִ ים משה' :חק ומשפט' רומז ליום ראש היינו שכששמעה שרה אמנו ביום
שבהן לא אכל יעקב אבינו ראש השנה ,וסמוך לו נאמר 'וימתקו ראש השנה שיצחק נעקד על גבי
כבש או ראש איל ,והיה זה בזמן המים' .ללמדנו ש"ביום המשפט המזבח ,שמחה בלבה ואף בכתה.
ראש השנה יאכלו מתוקים". שהיה בבית לבן.
ופירש האבודרהם שהיתה זו
ב" .שנוי בנביאים" :הנה מצינו הנה מצינו בכתובים בפרשת 'בכיה של שמחה' ,ונשמתה יצאה
ויצא (בראשית לא ,לו-מ) שיעקב אבינו בענין אביגיל (שמואל א ,כה ,לח) דכתיב בדביקות מרוב שמחה .וכן פירשו
ש ֶרת ַה ָ ּי ִמים ,"...וקודם לכן אתי "וַ יְ ִהי ַּכ ֲע ֶ ׂ "מה ּ ִפ ְׁש ִעי ַמה ַח ָּט ִאמר ללבןַ : עוד מפרשים כדברי האבודרהם,
ִּכי ָדלַ ְק ָּת ַא ֲח ָרי" ,ופירש שם שנדדה (שם פסוק יח) נאמר" :וַ ְּת ַמ ֵהר ֲא ִביגַ יִ ל שיציאת נשמתה של שרה לא
אתיִ ם לֶ ֶחם ו ְּׁשנַ יִ ם נִ ְבלֵ י שנתו מעיניו בשמרו על הצאן ,וַ ִּת ַּקח ָמ ַ היתה מחמת צער אלא מחמת גודל
ישה צֹאן ֲעשׂ ּויוֹ ת וַ ֲח ֵמ ָׁישה יתי ַב ּיוֹ ם ֲאכָ לַ נִ י ח ֶֹרב וְ ֶק ַרח יַ יִ ן וַ ֲח ֵמ ׁ ָ "היִ ִ
ָ הדביקות.
אתיִ ם ַ ּב ָּליְ לָ ה וַ ִּת ַ ּדד ְׁשנָ ִתי ֵמ ֵעינָ י" .ושם ְס ִאים ָקלִ י ו ֵּמ ָאה ִצ ֻּמ ִקים ו ָּמ ַ וכתב האבודרהם ,שמשום כך
שם ַעל ַה ֲחמ ִֹרים" .ואיתא אמר יעקב את הלשון" :וְ ֵאילֵ י צֹאנְ ָך ְ ּד ֵבלִ ים וַ ָּת ֶ ׂ נאמר בתורה "יוֹ ם ְּתרו ָּעה יִ ְהיֶ ה
בגמרא דאלו 'עשרת הימים' המה לֹא ָאכָ לְ ִּתי". לָ כֶ ם" ,כדי שיזכור השי"ת את
ויש להבין ,מדוע הדגיש יעקב ימי 'עשרת ימי תשובה' .ומוכח מזה המדריגה הנוראה של עקידת יצחק
דווקא את ה'איל' שלא אכל ממנו? שאוכלים ושותים מאכלים ודברים ואת דרגתה העצומה של שרה
וביאר החת"ס ,שבעת שהיה מתוקים בימים אלו. אמנו ,ששמחה ובכתה בכיה של
(ודבר זה הוא מקור למה שהבאנו בשם יעקב אבינו בבית לבן ,לא קיים שמחה.
התרומת הדשן ,וכן הובא בסמ"ק ,שהראבי"ה
את המנהג של אכילת ראש כבש ב .אולם במדרשים אחרים
והמרדכי נהגו לאכול את הסימנים בכל עשרת
ימי תשובה .ולפי דברי המטה משה שהמקור הוא
בראש השנה. ובדברי ראשונים ואחרונים מצינו
מאביגיל שנאמר בה שהביאה דברים מתוקים ומפני מה? שהעקידה היתה ביום הכיפורים.
פ+רדס ה+תור+ה 32
ביום זה. ה .והנה בפרק הסמוך (תהלים פב, בעשרת הימים ,הרי זו ראיה שיש לאכול דברים
ועוד דייק המטה משה מהכתוב, "מזְ מוֹ ר לְ ָא ָסף ֱאל ִֹקים נִ ָ ּצב א) כתיבִ : מתוקים בכל עשרת ימי תשובה).
שביום ראש השנה צריך לאכול ַ ּב ֲע ַדת ֵקל ְ ּב ֶק ֶרב ֱאל ִֹקים יִ ׁ ְש ּפֹט", ג" .ומשולש בכתובים" :בתהלים
דברים מתוקים ,והוא המקור וכיון שסמוך הוא לסוף הפרק "מ ְׁש ּ ְפ ֵטי ה' ֱא ֶמת ָצ ְדק ּו
נאמר (יט ,י) ִ
לאכילת התפוח בדבש ושאר מיני הקודם שנאמר בו "ו ֵּמ ֵחלֶ ב ִח ָּטה יַ ְח ָ ּדו"' .משפטי ה'' רומז לראש
סימנים ,שהרי אמר עזרא הסופר ש ִ ּב ֶיע ָּך" ,למדנו מן ו ִּמצּ וּר ְ ּד ַב ׁש ַא ְ ׂ השנה שבו השי"ת שופט תבל,
"אכְ ל ּו ַמ ְׁש ַמ ִנּים ו ׁ ְּשת ּו ַמ ְמ ַת ִ ּקים".
ִ הסמוכין שביום המשפט אוכלים ומיד לאחר מכן נאמר (פסוק יא)
וכיון שבכל המקראות הללו נזכר דברים מתוקים. "ו ְּמתו ִּקים ִמ ְ ּד ַב ׁש וְ נ ֶֹפת צו ִּפים",
ענין 'דבש' ,יש מכאן ראיה למנהג ו .עוד הביא מהכתוב בנביא לומר שבראש השנה אוכלים
ישראל שנהגו בו בכל הדורות. (נחמיה ח ,י) ,והוא המקור המובא דברים מתוקים עם דבש.
בשולחן ערוך (סימן תקצ"ז) שאין
וזה לשונו" :לכן נהגו העולם
להתענות בראש השנה אלא מקור המנהג לאכול תפוח
לאכול דבש בראש השנה" ,עפ"י כל
חייבים לאכול סעודה ,ושם בדבש בראש השנה
הראיות שהביא. נאמר" :לְ כ ּו ִאכְ ל ּו ַמ ְׁש ַמ ִנּים ו ׁ ְּשת ּו
ונמצא שמקור אכילת הסימנים ַמ ְמ ַת ִּקים" .ודייק בזה בעל מטה ד .עוד הביא ראיה ממה שכתוב
הוא "כתובה בתורה ,שנויה משה שני דברים: "ת ְקע ּו ַבח ֶֹד ׁש בתהלים (פא ,ד-ה)ִּ :
בנביאים ,ומשולשת בכתובים". חדא ,דפשוטו של מקרא ׁשוֹ ָפר ַ ּב ֵּכ ֶסה לְ יוֹ ם ַח ֵ ּגנוִּּ ,כי חֹק
והשי"ת יעזרנו שנזכה לקיים מלמדנו ההלכה הפסוקה בשו"ע ש ָר ֵאל הוּא ִמ ׁ ְש ּ ָפט לֵ אל ֵֹקי יַ ֲעקֹב", לְ יִ ְ ׂ
מנהגי ישראל הקדושים ולהמשיך שצריך לאכול סעודה בראש השנה ובהמשך הפרק (פסוק יז) נאמר:
את המסורה" ,ועקידת יצחק היום ואסור להתענות בו ,וזהו מקור "וַ ַ ּי ֲאכִ ילֵ ה ּו ֵמ ֵחלֶ ב ִח ָּטה ו ִּמצּ וּר ְ ּד ַב ׁש
ברחמים תזכור" ,אמן! דברי הראשונים שלא להתענות ש ִ ּב ֶיע ָּך". ַא ְ ׂ
= פרנסי חודש תשרי =
יון בלשה"ק נתנדב
ליון באידיש
נתנדב
עורים על הטע
גל הג לעפאון השי
ע" ע" ליין
ה
י
י
הרה"ח ר' חיים צבי הירש הי"ו נתנדב ע"י
הרה"ח ר' שמעון
לע"נ אמו האה"ח חנצי ע"ה הרה"ח ר' חיים מנחם
דרוממער הי"ו
בת יבלחט"א ר' מרדכי הי"ו ראזינגער הי"ו
לזכות ברכה והצלחה
נלב"ע א' תשרי -ראש השנה לזכות ברכה והצלחה
בכל הענינים
ת.נ.צ.ב.ה. בכל הענינים
זכות לימוד התורה דרבים תגן בעדם להתברך בכל מילי דמיטב ,וישלם ה' פעלם הטוב ותהי משכורתם שלימה מעם ה’
קול
אלע נייע חיזוק יומי -צו א וועכנטליכע שיעורים פון
שיעורים גליקליכע לעבן שיעורים הגה"צ ר' יודא
קול
אלע נייע חיזוק יומי -צו א וועכנטליכע שיעורים פון
שליט"א מאנדעל
00 11 22 33
שיעורים גליקליכע לעבן שיעורים הגה"צ ר' יודא
מאנדעל שליט"א
פרדס
פרדס
התורה
עמוד יומי סיפורי צדיקים קברי צדיקים - שיעורים על
התורה
סדר הש"ס פיל מיט חיזוק יארצייט צדיקים שבת קודש
עמוד יומי סיפורי צדיקים קברי צדיקים - שיעורים על
אינעם
מעכטיגן
אינעם
44
סדר הש"ס
55
פיל מיט חיזוק
66
יארצייט צדיקים
77
שבת קודש
זיכוי
מעכטיגן
הרבים
זיכוי
718.
אפאראט
הרבים מלוה הלכה יומי על תורת אוצר הידעות
מלכה שלחן ערוך הנפש בענינים נפלאים
718.
אפאראט מלוה הלכה יומי על תורת אוצר הידעות
33 פ+רדס ה+תור+ה 88
מלכה
99
שלחן ערוך
10
הנפש
1111
בענינים נפלאים
10
זעטיגט אייער נשמה און באלייכט אייער טאג
דורך שעפן חיזוק אמונה און ביטחון,
השקפת החיים און ידיעת התורה פון די
צו ספאנסערן
אדער פאר
פאזעטיווע
קאמעטארן קען
מען זיך ווענדן צו
הרה"ח ר'
חיים מנחם
ראזינגער הי"ו
347.570.0413
מען קען אויך הערן די
שיעורים פון רב אויף:
קול פרדס התורה קול נשמותינו
אידיש718.760.1111 #1 :
718.506.9694
ענגליש718.759.1111 #1 :
עינים ליין
718.977.5554
במוצש''ק #0
במשך השבוע 1-2-7-4
א פרישע וואך
צו באקומען די גליון און שיעורים אויף אימעיל שיקט ' 'Subscribeצו פול מיט חיזוק
shiurimlishmo@gmail.com
פ+רדס ה+תור+ה 34
שיעורים דורך
אויס די וואך:
זונטאג
מאמר הפרשה
מאנטאג
חובת הלבבות
דינסטאג
טבריא של מעלה
מיטוואך
אוצר הידיעות
דאנערשטאג
יאהרצייטן
פרייטאג
אור של שב"ק
מוצאי שבת
מלוה מלכה
SQUARE
35 פ+רדס ה+תור+ה
פ+רדס ה+תור+ה 36
