gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ללמוד ולקיים · Lilmod Ulekayem — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: ללמוד ולקיים · Lilmod Ulekayem

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

ללמוד ולקיים · Lilmod Ulekayem — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ללמוד ‪ -‬ולקיים‬ ‫בס"ד‬ ‫הערות מעשיות להלכה ‪ -‬על סדר הדף היומי‬ ‫"וכאשר תקום מן הספר‪ :‬תחפש באשר למדת‪ ,‬אם יש בו דבר אשר תוכל לקיימו" ‪ -‬אגרת הרמב"ן‬ ‫חולין דף קכט ‪ -‬קלה‬ ‫ר"ה שחל בשבת ⚫ אלול תשפ"ו – תשרי תשפ"ז‬ ‫גליון שמה‬ ‫גליון זה מיועד לעורר לב המעיין ולא לסמוך עליו למעשה‬ ‫דף קכט‬ ‫איש‪ .‬אמנם יקצרו לומר "עד הרחמים והסליחות" וימשיכו‬ ‫כתב במגילת תענית פסחא זעירא דלא למספד‬ ‫באבינו מלכנו" (הגרב"צ קוק שליט"א בשמו (גליון שואלין‬ ‫ודורשין ‪( )165‬ראה בהערה בביאור הדברים‪.)1‬‬ ‫עניני פסח שני‬ ‫איסור תענית‪ :‬אמנם ע' בשו"ת מהרש"ם (ח"ו ס' לב) שתמה על‬ ‫כך דכיון שבי"ד ניסן לא גזרו שלא להתענות איך אפשר שבי"ד‬ ‫בה"ב שחל בפסח שני‬ ‫אייר יהיה אסור להתענות‪ ,‬ולכן כתב שמותר להתענות בי"ד אייר‪,‬‬ ‫ע' גם בשו"ת זכרון יהודה (ס' קסו) ומסקנת דבריו שמותר‬ ‫כשחל תענית בה"ב בפסח שני‪ ,‬יש דעות באחרונים אם מתענין או‬ ‫להתענות ביום זה‪.‬‬ ‫לא‪ .‬ואם אומרים סליחות או לא‪ .‬ומנהג הרבה בתי כנסיות בארץ‬ ‫וע' בס' שערי ימי הפסח (עמ' שיד) שמבואר מדברי הפוסקים‬ ‫ישראל שאין אומרים סליחות ולא תחנון ולא מתענין בפסח שני‬ ‫שאין טעם לדחות התענית או הסליחות בגלל פסח שני ולבטל בזה‬ ‫שחל בו תענית בה"ב (ס' ארץ ישראל ע"ע להלן)‪( .‬שער המועדים‬ ‫הסדר של תעניות בה"ב ובנוסף לזה אם הדין היה לבטל התענית‬ ‫ספירת העומר עמ' צה)‪.‬‬ ‫בפסח שני היו צריכים לדחות את תעניות אלו לסוף חודש אייר‬ ‫בס' ארץ ישראל (להגרימ"ט ס' יח' סע' א) כתב י"ד אייר שחל‬ ‫היינו במקום להתחיל בז' אייר ולסיים בי"ד להתחיל בכ"ב‬ ‫בשני בתרא של בה"ב הנהיגו שלא לומר סליחות של שני בתרא‪.‬‬ ‫ולסיים בכ"ח אייר (וכן מצינו בדברי הראשונים והאחרונים‪,‬‬ ‫ואומרים קל ארך אפים ולמנצח‪ .‬וגם הנהיגו שהמתענים בה"ב‬ ‫שבימים של איסור תענית היו דוחים את תענית בה"ב‪ ,‬אלא ע"כ‬ ‫אין מתענים בו‪( .‬והיחידים המחמירים מתענים עד חצות או‬ ‫מותר להתענות‪.)2‬‬ ‫משלימים התענית ביום מחר) עכ"ל‪.‬‬ ‫ודעת החזון איש שבפסח שני אומרים תחנון‪ ,‬וכשחל בו תענית‬ ‫ע' בס' זה השולחן להגר"ש דבליצקי זצ"ל (ח"ג עמ' עב) דנמצא‬ ‫בה"ב אומרים כל הסליחות כרגיל (וכתב הגר"ש דבליצקי זצ"ל‬ ‫בפנקס שהיה בחורבת רבי יהודה החסיד דכשחל בה"ב בפסח שני‬ ‫שכן נהגו אצל החזון איש זצ"ל במנין שלו בשנת תש"י שחל אז‬ ‫(וכשחל ע"פ בשבת) א"א בו שום סליחות ואין מתענים בו‪ ,‬והביאו‬ ‫בה"ב בפסח שני‪ .‬וכן כתב בארחות רבינו ח"ב ימי העומר אות כו‬ ‫בהגה"ה שבדע"ת ס' קלא סע' ז‪ ,‬וע' ביד שאול להגרי"ש נתנזון‬ ‫אמרו סליחות אצל מרן החזון איש]‪ .‬וכן בספר 'אלא' (הנהגת‬ ‫יור"ד ס' תא ובספרו יוסף דעת שכתב שאין להתענות ביום זה‬ ‫הגר"ח קניבסקי זצ"ל)‪.‬‬ ‫שהוא פסח שני‪ ,‬וגם הגרש"ז אויערבך זצ"ל הורה שאין לומר‬ ‫סליחות בלא תחנון‪ :‬י"א לומר סליחות בלא תחנון ע' אשל‬ ‫סליחות (אשי ישראל פמ"ג סע' ז)‪.‬‬ ‫אברהם מבוטשטש ס' קלא (בסוף) כמו בברית מילה וכן ע' לעיל‬ ‫דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל‪ :‬בירושלים פשט המנהג לא להתענות‬ ‫דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל דיש לנהוג מחוץ לירושלים‪.‬‬ ‫ולא לומר סליחות בפסח שני (לוח ארץ ישראל) ואף לא אבינו‬ ‫מלכנו‪ .‬אך בשאר מקומות יתענו ויאמרו סליחות‪ ,‬וכן נהג החזון‬ ‫דף קל‬ ‫שהאריך בזה הגרי"א דינר שליט"א בלקט שאלות מצויות שליח‬ ‫ציבור ‪ -‬ראשית הגז)‪.‬‬ ‫הזרוע והלחיים והקבה‬ ‫[הרוצה להירשם לקיים מצוות נדירות ניתן לקבל פרטים‬ ‫שלימות הנפש בקיום כל המצוות‬ ‫במערכת‪( ,‬הארגון נוהגים לקיים מצות ראשית הגז בדרך כלל‬ ‫בסוף החורף‪ ,‬כיון שהבהמה צריך הצמר לימות החורף (אא"כ מיד‬ ‫מבואר בשער המצוות לאריז"ל ששלימות הנפש היא בקיום כל‬ ‫שוחטים הבהמה וכדו')]‪.‬‬ ‫המצוות דווקא‪ ,‬ולכן יש מהדרין וקונים הצאן כדי לקיים בו מצות‬ ‫ראשית הגז‪ .‬אמנם מבואר ברש"י ב"מ קיד דכשלומדים סדר‬ ‫גודל מצות נתינת זרוע לחיים וקיבה‬ ‫קדשים בזמנינו‪ ,‬הוא נחשב כמקיים ממש עי' שם‪ ,‬ולכן אף‬ ‫כתב הכף החיים (סימן סא ס"ק נד) שהמחפש מצוות שאינם‬ ‫דביהמ"ק חרב אנו מקיימים כל המצוות בזה"ז ע"י שעוסקים‬ ‫נוהגות תדיר כמו זרוע לחיים וקיבה גורם עליו השראת רוח‬ ‫בהלכותיהם ונחשב כמקריב ממש כשלומד ע"מ לקיים (ע' מה‬ ‫כשר לעשות כן הדר בירושלים עיר הקודש תובב"א שאין אומרים תחנון ואשרי‬ ‫‪ 1‬ובביאור הדברים כתב "אמנם דין פסח שני לא חמור יותר מתפילה עם בעל‬ ‫המשכיל"‪ .‬ומרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל התבטא כי חושש הוא לשנות המנהג‬ ‫ברית‪ ,‬בה אומרים סליחות בלא תחנון‪ .‬אף החזון איש הוכיח שאינו יום טוב‬ ‫הנהוג בירושלים מקדמת דנן שלא לומר סליחות בפסח שני" (עד כאן דברי‬ ‫משנים שלא היו טמאים בערב פסח ולא היו מקריבים קרבן "ואיזה יום טוב‬ ‫הגרב"צ קוק שליט"א)‪.‬‬ ‫הוא‪ ,‬ששנה אחת חוגגים אותו ושנה אחת לא"‪ .‬ואמנם ייתכן שמקור מנהג‬ ‫‪ 2‬והביא דוגמה לכך שדעת המהרי"ל שבחשון יש לדחות תענית בה"ב לסוף‬ ‫ירושלים כיון שפסח שני נחוג יותר בקרב בני ירושלים בה הוקרב הקרבן‬ ‫החודש‪ ,‬וכן נהג החת"ס כמבואר במנהגי החת"ס‪.‬‬ ‫כמשמעות השל"ה (יומא דרך חיים תוכחת מוסר רג)‪" .‬וראיתי מאיש כשר‬ ‫המדקדק שהיה קורא בינו לבין עצמו בי"ד אייר פרשת פסח שני‪ .‬ובפרט מנהג‬ ‫ה‪ .‬אחר כך בירך שהחיינו על פרי עי' דרך אמונה בפ"ט מביכורים‬ ‫הקודש להשיג ידיעה וחכמה ובפרט ביום ההוא עצמו שקיים‬ ‫סק"ב שהביא דעות בין הפוסקים אם לברך שהחיינו ולכן לקח‬ ‫מצוה זו‪.‬‬ ‫פרי חדש לצאת כל הדיעות‪.‬‬ ‫זרוע לחיים והקיבה מרמז על המשפט בראש השנה‬ ‫ו‪ .‬הבשר שנשאר מהבהמה לקח לביתו ואכל את זה אחר כך ע'‬ ‫להלן‪.‬‬ ‫בספר אמרי נועם פרשת שופטים על הפסוק "וזה יהיה משפט‬ ‫הרשימה שכתב מרן לפני קיום המצוה‬ ‫הכהנים מאת העם מאת זבחי הזבח אם שור אם שה ונתן לכהן‬ ‫א‪ .‬לקנות הבהמה בכסף ובהגבהה‪ ,‬אפשר להגביה ע"י שליח‬ ‫זרע והלחיים והקבה"‪ .‬כתב שדבר זה רומז למשפט בראש השנה‪,‬‬ ‫שיגביה עבורו רק שהשליח יהא שומר מצוות עי' ד"א פ"ט‬ ‫שהנה כנגד המקטרגים בראש השנה‪ ,‬על ישראל בראש השנה‪ ,‬יש‬ ‫מביכורים סק"ג‪ .‬ב‪ .‬המוכר לא יהי' קטן ולא שוטה עי' רמב"ם‬ ‫שלושה דברים שיכולים להצילו‪ ,‬שהם תשובה‪ ,‬תפלה‪ ,‬צדקה‪,‬‬ ‫פ"ט מביכורים ובד"א ס"ק ד' שבהמת חרש ושוטה חייבת‬ ‫ותשובה היינו צום‪ ,‬ותפילה היא הקול‪ ,‬וצדקה הוא ממון‪ ,‬ובזה‬ ‫במתנות כהונה‪.‬‬ ‫מבטלים כל המסטינים‪ .‬והוא הרמוז בקרא בעת הזאת וזה יהיה‬ ‫ג‪ .‬טוב שהבהמה תהי' נקבה שלא יהא חשש בכור אבל יזהר שלא‬ ‫משפט הכהנים שהוא בזמן משפט הכהנים‪ ,‬דהיינו שהוא רומז על‬ ‫יהא מאלו שמכרו הוושט או חלק מהן לגוי עי' רמב"ם פ"ט‬ ‫המשפט העליון‪ ,‬וכמו שכתוב 'ובאת אל הכהנים הלוים והגידו לך‬ ‫מביכורים ה"ד ובד"א סקכ"ו שבהמה בכור פטורה ממתנו"כ ועי'‬ ‫את דבר המשפט'‪ ,‬והמה יושבים על המשפט מאת העם 'מאת‬ ‫ד"א שם סקל"א דין בהמה בכור שנתערבה באחרים ושם סקע"ו‬ ‫זובחי הזבח' רומז על המקטרגים חלילה 'אם שור אם שה' רומז‬ ‫דין בהמה שיש לגוי חלק בה‪.‬‬ ‫על המיימינים ומשמאילים‪ ,‬כי פני השור משמאל‪ ,‬ושה רומז על‬ ‫ד‪ .‬הבהמה לא תהא באה מכלאים עי' רמב"ם בפ"ט מביכורים‬ ‫צד ימין כידוע‪ ,‬שהוא החסד כמו שכתוב 'שה פזורה ישראל'‪.‬‬ ‫ה"ה דכלאים הבא מכבש ועז חייב במתנות אבל תיש הבא על‬ ‫העצה היא ונתן לכהן הזרוע והלחיים והקיבה‪ ,‬כי זרוע רומז על‬ ‫הצביה פטור ממתנו"כ‪ ,‬וע"ש בדרך אמונה וכנראה מרן רצה‬ ‫צדקה הניתן ביד‪ ,‬כמו שכתוב 'פתוח תפתח את ידך'‪ ,‬והלחיים הוא‬ ‫לצאת מכל ספק‪ ,‬ולכן הורה לחפש בהמה שלא באה מכלאים‪.‬‬ ‫כנגד התפילה כמו שפרש"י ז"ל שלכן נותנים הלחיים כנגד ויעמוד‬ ‫ה‪ .‬השוחט לא יהא לא כהן ולא לוי עי' ד"א פ"ט ס"ק ס' האופנים‬ ‫פנחס ויפלל‪ ,‬והקיבה רומז על צום להתענות במאכל ומשתה‪ ,‬וע"י‬ ‫שבהם אם כהן ולוי שוחטים פטור ממתנו"כ‪.‬‬ ‫אלו השלשה תבטל כל המקטריגים‪ ,‬ותמשוך צד ימין וחסד‬ ‫ו‪ .‬אחר השחיטה יבדוק כדין וינקר אבל החלב שעל הקיבה‬ ‫ורחמים‪.‬‬ ‫ושבתוך הקיבה יניח בפ"ע כדי ליתנם לכהן עי' ס"ק קס"א קס"ב‬ ‫ואמר על כך הגר"י זילברשטיין שליט"א (לאחר קיום מצוה זו‬ ‫שביאר בפרטות אלו מקומות הם‪.‬‬ ‫במעמד 'בר בי רב' ביום א' דסליחות תשע"ד ע' ווי העמודים ח"י‬ ‫ז‪ .‬יחתוך הזרוע של ימין דהיינו שני פרקים מסוף הפרק התחתון‬ ‫עמ' עד) כמו כן אינו לנו זמן נכבד לקיים מצוה זו כמו הזמן‬ ‫ולמעלה יקח העצם האמצעי שעליו והעצם העליון שהוא הקולית‬ ‫שקודם ראש השנה‪ ,‬וכמו שכתב האברבנאל (דברים יח ג) שמתנות‬ ‫עם הרוחב של הכתף ואין להפשיט העור אלא נותנין אותן עם‬ ‫אלו באים לכפר על עוונות שאדם עושה בשלשה אופנים‪ ,‬במעשה‪,‬‬ ‫הצמר שעליהן עי' ברמב"ם הי"ח‪.‬‬ ‫בפה‪ ,‬ובמחשבה כנגד העוונות בפה נותנים הלחיים‪ ,‬כנגד המעשה‬ ‫ח‪ .‬לחיים יהיו הלחי התחתון והעליון הימני והשמאלי ויחתוך מן‬ ‫ביד‪ ,‬נותנים הזרוע‪ ,‬וכנגד המחשבה נותנים הקיבה שהיא מן‬ ‫הפרק של לחי אצל הצדעים וחותך כלפי מטה עד פיקא של גרגרת‬ ‫האברים הפנימיים שם משכן הכליות היועצות‪.‬‬ ‫עד שיפוי כובע דהיינו כל הלחיים עם הלשון עם העור והצמר‬ ‫כמו כן כתב הרמב"ם בספרו מורה נבוכים (ח"ג פרק לט) הובא גם‬ ‫שבראש הכבש ושער שבזקן תיישים‪ .‬עי' רמב"ם הי"ח ובד"א שם‪.‬‬ ‫ברמב"ן וברבנו בחיי כי יש ליתן את הראשית לה' יתברך והלחיים‬ ‫ט‪ .‬הקיבה הוא המקום שמתכנס חלב שהיונק יונק ולא יפשיט‬ ‫נותנים בעבור היותם ראשית לגוף‪ ,‬והזרוע בעבור היותו ראשית‬ ‫העור עי' ד"א ס"ק קס"א מקור הדברים‪.‬‬ ‫האברים המשתרגים בגוף‪ ,‬והקיבה ראשית המעיים‪ ,‬כי הראשית‬ ‫י‪ .‬להכין כלי גדול ליתן בתוכו כל המתנות רק החלב ישים בכלי‬ ‫בכולם ינתנו למשרתי עליון לכבודו‪.‬‬ ‫אחר כנראה משום כבוד המצוה וכמו שמצינו בביכורים שהיו‬ ‫הרבה מצוות בתורה מרמזים על הראשית‪' ,‬ביכורים' 'קרבן עומר'‬ ‫מביאים בכלי נאה ראה בד"א פ"ג סק"נ מהלכות ביכורים ובענין‬ ‫'חלה' 'תרומות ומעשרות' 'ראשית הגז' 'וראשית גז צאנך תתן לו'‬ ‫מש"כ שהחלב יתן בכלי אחר ראה לעיל אות ו' וע"ע בד"א פ"ט‬ ‫וכתבו בספרים הקדושים שמצוות אלו באו לרמז שעיקר עבודת‬ ‫מביכורים סקר"א שיתנם לו בעצמו דרך כבוד‪.‬‬ ‫השם בכל דבר הוא אחר הראשית של המעשה וכו'‪,‬‬ ‫יא‪ .‬לומר הריני מפרישם לשם מתנות לצאת דעת הסוברים‬ ‫גם אנו בעומדינו קודם ראש השנה‪ ,‬ניתן את הראשית להשם‬ ‫שצריך הפרשה עי' ד"א סק"א שמביא לדון שההפרשה עצמה‬ ‫יתברך‪ ,‬ובזכות זה נזכה כולנו לשנה טובה ומבורכת ונזכה כבר‬ ‫אינה מצוה ובצה"ל אות רכ"ב הוספת דעות בזה‪.‬‬ ‫לקיים את הכ"ד מתנות כהונה לכהנים בבית המקדש שיבנה‬ ‫יב‪ .‬להזדרז להביאם להכהן ויותר טוב אם אפשר שהכהן יהי' שם‬ ‫במהרה בימינו עכת"ד הגר"י זילברשטיין שליט"א במעמד‪.‬‬ ‫ויקבלם מיד עי' ד"א פ"ט מביכורים סק"ו‪ ,‬ואם אין כהן לפניו‬ ‫ואין נותן לו המתנות עובר כל יום בבל תאחר וכו' ושם ס"ק ק"ב‬ ‫הנהגת הגר"א וחתם סופר‬ ‫ע"ש‪.‬‬ ‫ע' פתחי תשובה (יו"ד ס' סא ס"ק ח) שהביא שו"ת חתם סופר‬ ‫יג‪ .‬להכין פרי לשהחיינו וטוב שגם הכהן יצא בשהחיינו עי' בד"א‬ ‫(יו"ד ריש ס' שא) שהיה רגיל בכל יום טוב לשחוט בהמה להפריש‬ ‫סק"ב שהביא דיעות בזה‪ ,‬ובענין מש"כ שטוב שהכהן יצא‬ ‫ממנה מתנות וכן ראשית הגז‪( .‬ע"ש בענין מתנות כהונה‬ ‫בשהחיינו עי' בביאור ההלכה פי"א מביכורים ה"ה ד"ה וחוזר‬ ‫לכהנת)‪.‬וכן נהג הגר"א לתת זרוע לחיים וקיבה לכהן (מעשה רב‬ ‫נידון דומה לגבי פדיון הבן ועי' ד"א פ"ט מביכורים ס"ק ר"ח אם‬ ‫קג)‪.‬‬ ‫יש מצוה באכילת המתנות‪.‬‬ ‫יד‪ .‬לומר לכהן הריני נותן לך מתנות כהונה וטוב שהכהן יביא‬ ‫הנהגת מרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל כשקיים מצות‬ ‫המתנות לביתו מגולה ובפרהסיא משום חיבוב מצוה כמש"כ‬ ‫נתינת זרוע לחיים וקבה‬ ‫בתוס' מעשה רב (עי' תוספת מעשה רב אות כ"ו)‪.‬‬ ‫טו‪ .‬הכהן מצווה שיאכלם בצלי וחרדל עי' ברמב"ם סוף פ"ט‬ ‫א‪ .‬בשנת תשנ"ה קיים מצות נתינת זרוע לחיים וקיבה ולפני כן‬ ‫מביכורים ובד"א ס"ק ר"ט‪.‬‬ ‫כתב לאחראי רשימה לברר ולהכין כמה דברים הרשימה מובאת‬ ‫טז‪ .‬שאר הבשר נאכל לבעלים והם שירי מצוה עי' ברמב"ם הכ"א‪.‬‬ ‫להלן‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מתחילה קנה הבהמה בכסף ואח"כ בהגבהה וע' בשו"ע (חו"מ‬ ‫סדר נתינת זרוע לחיים וקיבה (מס' ווי העמודים ח"י)‬ ‫סי' קצ"א ס"ב)‪.‬‬ ‫א‪ .‬השוחט בהמה שור או כבש או עז מצות עשה מן התורה יש‬ ‫ג‪ .‬מרן שהה במקום והשגיח אחרי שחיטת הבהמה בעת פירוק‬ ‫אומרים שבזמן הזה מצוותו מדרבנן שיתן את הזרוע לחיים והקיבה‬ ‫האברים הקפיד שהכהן לא ישחוט‪ ,‬אמנם הכהן סייע בפירוק‬ ‫לכהן א‪ .‬מצוה זו היא על הבעלים אך הדין על השוחט והוא צריך‬ ‫האברים‪.‬‬ ‫לטפל בזה ולשאול את הבעלים לאיזה כהן הם רוצים ליתנו‪.‬‬ ‫כיון שהכהן הי' מומחה בזה‪ ,‬ועי' דרך אמונה פ"ט בביכורים ס"ק‬ ‫ב‪ .‬רק ישראל חייב במצוה זו ולוי הוא ספק בגמרא אם חייב במצוה‬ ‫ס' שאם כהן שוחט לאחרים יש אופנים שפטור לתת את המתנות‬ ‫זו ולכן אינו צריך ליתנו שהמוציא מחבירו עליו הראיה‪.‬‬ ‫לכהן אחר ויכול לקחתם לעצמו‪.‬‬ ‫ג‪ .‬כהן וכהנת אפילו הנשואה לישראל פטורים ממצוה זו‪.‬‬ ‫ד‪ .‬אחרי ששחטו ופירקו הבהמה הניחו המתנות בכלי נאה ונתן‬ ‫ד‪ .‬שותפים חייבים במצוה זו ואפילו אם יש לו שותפות בפרוטה או‬ ‫לכהן והכהן היה במקום (יעוי' ברשימה להלן אות י"ב)‪.‬‬ ‫פחות מקיים מצוה זו ובלבד שיהיה לו שותפות בראש או בזרוע או‬ ‫‪3‬‬ ‫איזה מצוה קודמת ראשית הגז או זרוע לחיים וקיבה‬ ‫בבני מעיים אבל יש לו שותפות רק בשאר איברים פטור ממצוה זו‬ ‫שותפות כהן או כהנת או לוי פוטרת ממתנות כהונה‪.‬‬ ‫קיום המצוה ע"י שותפין‬ ‫ה‪ .‬הזרוע הוא היד הימינית ונותן שני הפרקים העליונים עם קצת‬ ‫מהכתף אבל הפרק התחתון אינו בכלל המצוה ונחלקו הפוסקים אם‬ ‫האם אפשר לשתף עוד שותפים בשה כדי לזכותם במצות‬ ‫צריך ליתן גם את העור ובמקום שמפשיטים את העור אינו צריך‬ ‫ליתנו לכהן‪.‬‬ ‫זרוע לחיים וקיבה‬ ‫ו‪ .‬הלחיים הוא הלחי התחתון ונותנו עד הטבעת הגדולה עם הלשון‬ ‫שאלה‪ :‬יש לי שה ואני חפץ לזכות את ישראל במצות זרוע לחיים‬ ‫שביניהם ולא יפשיט את העור אלא יתננו לכהן עם העור והשער שבו‬ ‫וקיבה ושאלתי היא א‪ .‬האם זה שייך‪ .‬ב‪ .‬אם זה שייך כיצד לעשות‬ ‫ויש אומרים שצריך ליתן גם את הלחי העליון ובמקום שיש מנהג‬ ‫זאת? והשיב הגר"י זילברשטיין שליט"א (ווי העמודים ח"י עמ' עו)‬ ‫לתתו הולכים אחר המנהג‪.‬‬ ‫שנינו בחולין דף קלו ע"א בהמת השותפין חייבת במתנות ור' אלעאי‬ ‫ז‪ .‬הקיבה נותנו לכהן עם החלב שעליהם והוא אסור באכילה ובמקום‬ ‫פוטר‪ .‬להלכה פסק בשו"ע (יו"ד סימן סא סכ"ה) ששותפות כהן‬ ‫שהמנהג להשאיר את החלב לבעלים יש ללכת אחר המנהג‪.‬‬ ‫ועובד כוכבים פוטרת מן המתנות‪ ,‬וכתב בדרכי תשובה (ס"ק קנב)‬ ‫ח‪ .‬יכול ליתנו לכהן אחד ויכול גם לחלק זאת לכמה כהנים דהיינו‬ ‫בשם הפוסקים ששני שותפים ישראלים חייבים במתנות‪ ,‬וראה‬ ‫ליתן את הזרוע לאחד ואת הקיבה לאחד ואת הלחיים לשני כהנים‬ ‫בביאור הלכה (ביכורים פ"ט ה"ב) שצריך שיהיה לכל שותף חלק בכל‬ ‫אבל לא יחלקם להרבה כהנים כדי שיהיה לכל כהן דבר חשוב ובשור‬ ‫הבהמה ואין די שיהיה לו חלק באוזן‪.‬‬ ‫הגדול יכול לחלק הזרוע לשנים ויתן לכל כהן פרק אחד‪.‬‬ ‫איך לעשות זאת‪ :‬יעוין בשו"ת תשובות והנהגות (ח"ג סימן שמד)‬ ‫ט‪ .‬אף שמותר לאכול מהבהמה קודם שיפריש ממנה מתנות כהונה‬ ‫שהם עשו שותפות בזרוע ולחיים וקיבה‪ ,‬וכתב שעיקר מצוה זו‬ ‫מצוה להפרישם מיד‪.‬‬ ‫שהכהנים יקבלו הזרוע לחיים וקיבה הטילה התורה על השוחט‬ ‫י‪ .‬גם כשאינו שוחטם לצורך אכילה אלא לכלבים או לרפואה חייב‬ ‫דוקא‪ ,‬שנאמר מאת זובחי הזבח‪ ,‬וכן מפורש בשו"ע (יו"ד סימן סא‬ ‫במתנות אבל טריפה פטורה ממתנות ואם היא ספק שהחמירו שלא‬ ‫סעיף כח) שהשוחט בהמת ישראל חבירו חייב לתת הזרוע לחיים‬ ‫לאכלם אם הכהן אוכלם צריך ליתן לו המתנות‪.‬‬ ‫וקיבה‪ ,‬ואצלנו היו כמה מאות שהשתתפו בבהמה‪ ,‬ושיערנו שיש‬ ‫יא‪ .‬קודם שנותנו לכהן יאמר לשם ייחוד קדשא בריך הוא ושכינתיה‬ ‫שיעור פרוטה ברווח לכל אחד‪ ,‬ועיי"ש שגם אם אין שוה פרוטה לכל‬ ‫בדחילו ורחימו ליחד שם יק בוק ביחודא שלים בשם כל ישראל הריני‬ ‫אחד קיים המצוה‪ ,‬והואיל ועיקר המצוה היא על השוחט דווקא ‪,‬ע"כ‬ ‫מוכן ומזומן לקיים מצות נתינת הזרע והלחיים והקיבה לכהן לתקן‬ ‫שפיר התנינו עם השוחט שהוא יהא השליח של כל השותפין על‬ ‫אתן שרשה במקום עליון‪ ,‬יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ד'‬ ‫השחיטה והרווחנו בזה שמקיימין לא רק מצות נתינת זרוע לחיים‬ ‫צורי וגואלי‪ .‬ויהי נועם ד' אלקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו‬ ‫וקיבה המוטלת על השוחט וכנ"ל‪ ,‬אלא גם מצות שחיטה שהשוחט‬ ‫ומעשה ידינו כוננהו‪.‬‬ ‫מקיים בכל בהמה ובהמה וכשהוא שליח של הציבור ששלחו אותו‬ ‫יב‪ .‬נחלקו הפוסקים אם מברכים על מצוה זו ולכן יברך בלא שם‬ ‫לשחוט אזי גם הם מקיימין המצות עשה של השחיטה‪.‬‬ ‫ומלכות ‪ -‬ברוך יהרהר בלבו אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו‬ ‫אמנם גם אם לא השתתפו בשעת השחיטה והשתתף לאחר השחיטה‬ ‫במצוותיו וציונו להפריש מתנות‪.‬‬ ‫עדיין מקיים מצות זרוע לחיים וקיבה כי הקונה את הזרוע והלחיים‬ ‫יג‪ .‬נחלקו הפוסקים אם מברכים שהחיינו על מצוה זו וטוב שיקח‬ ‫וקיבה לאחר שחיטה עדיין מחויב לתנם לכהן כל זמן שאינו מכווין‬ ‫בגד חדש או פרי חדש ויברך עליו ויכוון להוציא גם על המצוה ברוך‬ ‫לגוזלם כמבואר בשו"ע שם סעיף לא‪ .‬עכ"ד‪.‬‬ ‫אתה ד' אלקינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה‪.‬‬ ‫לתשומת לב‪ :‬במעמד שכל אחד קונה שותפות בבהמה עבור המצוה‪,‬‬ ‫יד‪ .‬לאחר שנותנו לכהן יברך הכהן את הנותן בברכת כהנים יברכך‬ ‫צריך לשים לב שאין לכהן כהנת או לוי שותפות בבהמה‪ ,‬ויש שעושים‬ ‫השם ישמרך יאר ה' פניו אליך ויחנך ישא ד' פניו אליך וישם לך‬ ‫תנאי שאם בטעות קנה אחד שפטור ממתנות (יו"ד ס' סא) חלק‬ ‫שלום‪.‬‬ ‫בבהמה אין הקנין חל וכדו' וישאל חכם‪.‬‬ ‫טו‪ .‬מתנות כהונה הם חולין גמורים ויכול הכהן לעשות בהם מה‬ ‫שירצה אבל צריך לאוכלו בדרך גדולה ואם כל המטעמים שווים‬ ‫בעיניו יצלנו ויטבל עם חרדל‪.‬‬ ‫דף קלד‬ ‫ממש"כ הרמ"א דכפי ראות עינינו לא יטריח שום עני לילך בשדה‬ ‫ללקוט מתנת עניים שטירחו יהי' יותר על שכרו ויבואו הגוים‬ ‫מצות פאה בזמננו (וחשש תרו"מ)‬ ‫וילקטום‪ ,‬ואף אם נניח שאם היו כל ישראל משמרים נתינת המתנות‬ ‫מעשה שהיה במודיעין עילית באלול תשע"ג שגאון אחד תלה מודעה‬ ‫הי' כדאי לעני להטריח מ"מ שאם יהי' לקט לא ילקטוהו עניי ישראל‬ ‫בביהמ"ד לפרסם שיש בגינתו עץ רימונים ואפשר לבוא ולקחת‬ ‫לא חייל דין לקט אף אם שלא כהוגן סיבת הדבר שגרם לזה וכו'‬ ‫'פאה'‪ .‬וסיפר שהרבה הגיעו לקחת ומאוד נהנו ואמרו לו 'יישר כח'!‬ ‫מנהגם כד ין שגם אם היו משמרים לא היה כדאי לעני ללקט וכן‬ ‫(הוא השאיר הרבה פאה)‪ .‬הוא הזהיר דראוי להפריש תרומות‬ ‫לקצור פאה ולדוש ולטחון ולאפות ע"ש‪.‬‬ ‫ומעשרות לחומרא כיון שעל הצד שאין חיוב פאה בזמננו צריך‬ ‫בזמננו בעץ רמון ובגדר עני‪ :‬ולכאורה כל דברי החזון איש נאמר‬ ‫הפרשת תרו"מ‪ .‬ובשנים אחרונות כבר לא מזהיר שצריכים להפריש‬ ‫בחיטים בשדה אבל בעץ רמון שמחלקים חינם לכל שמי בגדר 'עני'‬ ‫תרומות ומעשרות לחומרא וכדלהלן‪:‬‬ ‫על פי גדרי ההלכה יש לדון לחייב במצות פאה‪.‬‬ ‫כתב השו"ע (יו"ד ס' שלב סע' א) לקט שכחה ופאה אם אין עניי‬ ‫ובשנה ראשונה שתלה פתק ולא ידע אם יבאו לקחת‪ ,‬הוה בגדר ספק‬ ‫ישראל מצוים שם ליטלם אין צריך להניחם ובהג"ה והאידנא אין‬ ‫פאה‪ ,‬ויתכן שהפרשה לא חלה‪ ,‬וכן הזהיר להפריש תרומות מעשרות‬ ‫נוהגים בהם לפי שהרוב גוים ואם יניחום יבואו גוים ויטלום‪[ .‬בפאה‬ ‫לחומרא‪ ,‬אכן זה כבר ‪ 8‬שנים שבאים לקחת בקביעות‪ ,‬כבר חל על זה‬ ‫כתיב 'תעזוב' ולא לעורבים ולעטלפים ע' רמב"ם מתנ"ע פ"א הל'‬ ‫שם פאה משעת ההפרשה‪.‬‬ ‫י)] וע' בש"ך (שם ס"ק א ד"ה אין צריך להניחם) שאין נוהגות מן‬ ‫גדר עני‪ :‬אין לו מאתים זוז פ' פרנסה לשנה שמור בבנק לעת הצורך‬ ‫התורה אלא בארץ‪ ,‬ובחוצה לארץ הם דרבנן‪ .‬וע' בפתחי תשובה‬ ‫(כ‪ - ₪ 100,000‬תלוי לפי גודל המשפחה)‪ ,‬או קרן שממנה הוא‬ ‫(שם)‪ .‬והביא בס' דרך אמונה (מתנת עניים פ"א ס"ק סב) את דברי‬ ‫מתפרנס בקביעות‪ ,‬ע' שו"ע יו"ד ס' רנג סע' א ע' שו"ת אגרות משה‬ ‫החזון איש (מעשרות פ"ז ס"ק י) דגם בזמננו בארץ ישראל לא נשתנה‬ ‫ב‪ .‬זרוע לחיים וקיבה מקרבה הנייתו‪ ,‬שמיד יכול לצלותו ולאכלו‪ ,‬משא"כ‬ ‫‪ 3‬שאלה‪ :‬ביום ראשון (א' דסליחות כ"ו אלול תשע"ד) בעזרת השם אנו מקווים לקיים‬ ‫ראשית הגז שעבודה רבה לפניו ללבנו לנפצו ולטוותו והנייתו מזה רחוקה קצת‪.‬‬ ‫שתי מצוות מתנות כהונה 'מצות ראשית הגז' ומצות 'זרוע לחיים וקיבה' כאשר‬ ‫ג‪ .‬בפסוק מצות זרוע לחיים וקיבה קודמת לראשית הגז כדכתיב (דברים יח ג)‬ ‫יביאו כבר את ראשית הגז כשהוא גזוז‪ ,‬ואת הזרוע לחיים וקיבה כשהם‬ ‫וזה יהיה משפט הכהנים מאת העם מאת זבחי הזבח אם שור אם שה ונתן לכהן‬ ‫מפורקים‪ ,‬ויש לשאול איזה מצוה קודמת מצות ראשית הגז או מצות זרוע לחיים‬ ‫הזרע והלחיים והקבה‪ ,‬ובפסוק שלאחר מכן כתיב ראשית דגנך תירשך ויצהרך‬ ‫וקיבה?‬ ‫וראשית גז צאנך תתן לו‪.‬‬ ‫והשיב הגר"י זילברשטיין שליט"א (ווי העמודים ח"י עמ' עה) יש צד לומר‬ ‫אך הסיק הגר"י זילברשטיין שליט"א (שם) אמנם נראה שמכל מקום מצות‬ ‫שמצות 'זרוע לחיים וקיבה' קודמת מכמה טעמים‪.‬‬ ‫ראשית הגז קודמת כי כן הוא סדר הבהמה קודם גוזזים את צמרו ואחר כך‬ ‫א‪ .‬כתב הרמב"ם ביכורים פ"י ה"ה בטעם מצוות אלו של נתינת מתנות כהונה‬ ‫שוחטים אותה ונותנים זרוע לחיים וקיבה‪ ,‬ואע"פ שאם נזדמן לו זרוע לחיים‬ ‫וז"ל כיון שזיכה לו הקדוש ברוך הוא בתרומות שהן לחמו ויינו וזיכה לו במתנות‬ ‫וקיבה מבהמה אחרת‪ ,‬מכל מקום כיון שסדר הדברים הוא קודם גוזזים ואחר‬ ‫בהמה וקדשי מקדש שהבשר שלו זיכה לו בראשית הגז ללבושו ובגזל הגר‬ ‫כך שוחטים מצות ראשית הגז קודמת‪.‬‬ ‫והחרמים ושדה אחוזה ופדיון בכורות להוצאותיו ושאר צרכיו שהרי אין לו חלק‬ ‫בנחלה ובבזה‪ ,‬והנה כתב בשו"ע (יו"ד סימן רנא ס"ז) חייב להקדים להאכיל‬ ‫הרעב מלכסות הערום וכיון שנתינת זרוע לחיים וקיבה הוא בשביל מאכלו‬ ‫וראשית הגז עבור מלבושו‪ ,‬מאכל קודם ללבוש‪.‬‬ ‫ס' מעדני ארץ להגרש"ז אויערבך זצ"ל (פרק א' הלכה י') שדעתו‬ ‫יו"ד ח"א ס' קמד)‪.‬‬ ‫נוטה לחייב להפריש ולהודיע על פאה בזמננו (וכ"ש באופן שיודע‬ ‫וספרנו המעשה להגאון ר' שבח רוזנבלט שליט"א ועוד כמה ת"ח‪,‬‬ ‫שעניים יבואו)‪ .‬ושאלנו את הגר"ח קניבסקי זצ"ל אם ע"פ סיפור‬ ‫והסכימו דלפי המעשה הנ"ל‪ 4‬יש מקום לדון שכל מי שיש בגינתו עץ‬ ‫הנ"ל צריך להפריש פאה‪ .‬והשיב‪" :‬אין חיוב"‪ .‬וכן שמענו מהגר"י‬ ‫שחייב פאה [כגון רמונים‪ ,‬ענבים‪ ,‬תמרים] ע' דרך אמונה הל' מתנ"ע‬ ‫זילברשטיין שליט"א‪ .‬ומהגרמ"מ קארפ שליט"א שאין חיוב‬ ‫פ"ב ה' ב'] שצריך לתלות פתק בביהמ"ד‪/‬מקום רבים להודיע‬ ‫להכריז על הפאה‪( .‬ע' רמב"ם מתנ"ע פ"ב הל' יז ודרך אמונה שם)‪.6‬‬ ‫לעניים על כך‪ .‬ויש לציין שרוב מיני פירות המצויים היום פטורין‬ ‫ובזה ניתן לתרץ את מנהג העולם לא להפריש פאה‪ ,‬דיש חיוב פאה‬ ‫מפאה (תפוחים‪ ,‬תפוזים‪ ,‬אתרוגים) ע"פ הכרעת החזון איש כדעת‬ ‫רק אם עניים מחזרים אחריו וזה לא מצוי היום‪ ,‬ואין חיוב להכריז‪.‬‬ ‫הראשונים שרק השמנה אילנות המפורטים במשנה‪ 5‬חייבים בפאה‬ ‫[ע' בשו"ע ונושא כלים שם בענין חיוב פאה בחוץ לארץ]‪.‬‬ ‫(חזון איש שביעית ז ס"ק כח דרך אמונה מתנ"ע פ' ב ס"ק יט)‪ .‬ועיין‬ ‫דף קלה‬ ‫האפשר (עי' בפרק י' מביכורים ה"ד ובבהה"ל ה"ה ד"ה זיכה) והטעם‬ ‫ראשית הגז‬ ‫הוא כדי שיהיה ראוי לבגדי כהונה שהרי הצמר הוא מתנה לכהן‬ ‫ללבוש ממנה‪.‬‬ ‫הנהגת מרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל כשקיים מצות‬ ‫י‪ .‬הגוזז יהא מומחה ובקי במלאכתו ובפרט אם גוזז ע"י מכונה‬ ‫חשמלית שלא יפצע את עור הכבש‪ ,‬לכאו' נראה טעם מרן משום צער‬ ‫נתינת ראשית הגז‬ ‫בעלי חיים וראה עוד בד"א סוף פ"י מביכורים דין חיוב ראשית הגז‬ ‫בתולש צמר מהבהמה‪.‬‬ ‫ראה ס' אלא ד' אמות פרק פ‪ :‬א‪ .‬ביום י"א ניסן תשנ"ה נסע‬ ‫יא‪ .‬הכהן לא יסייע בגיזה כלל אבל הבעלים יכול לסייע‪ ,‬ואם לא יזיק‬ ‫הגר"ח קניבסקי זצ"ל לקיים מצוות ראשית הגז וקודם שקיים‬ ‫כלל כדאי שהבעלים יתחיל הגיזה פ"י סק"ד כי הכהן הרי פטור‬ ‫המצוה כתב לאחראי שיברר ויכין כמה דברים ראה להלן‪.‬‬ ‫ממצות ראשית הגז ולכן לא יסייע‪ .‬ומה שהורה מרן שהבעלים דהיינו‬ ‫ב‪ .‬תחילה קנה ה' כבשים ואח"כ הגביה את כולם כדי שיהי' שייך‬ ‫קונה הכבש ים יתחיל בגיזה כנראה משום שהמצוה עליו וע"ע‬ ‫לו וראה להלן ברשימה שמרן אמר שקונה רק לזמן‪.‬‬ ‫ברמב"ם פ"י מביכורים הט"ו ראשית הגז מצותו בתחילה וכו'‪.‬‬ ‫ג‪ .‬גוזז הכבשים היה גוי ומרן העדיף שהגוזז יהיה יהודי אך לא‬ ‫יב‪ .‬שיעור ראשית הגז הניתן לכהן הוא לא פחות ממשקל מאתיים‬ ‫היה מומחה‪ ,‬ועי' דרך אמונה פ"י ס"ק ס"ב ס"ה דגוי כשר‪.‬‬ ‫גרם צמר ודוקא אם זה אחד משישים מכל הגיזה אבל אם אינו אחד‬ ‫ד‪ .‬אחרי גזיזת ה' הכבשים הניחו את כל ראשית הצמר בשק (ע'‬ ‫משישים יש להוסיף עד שיהיה אחד משישים סקקי"ז וסק"ח‪.‬‬ ‫להלן)‪ ,‬והגביה השק‪ ,‬ונתן לכהן‪ ,‬וגם הכהן הגביה‪( ,‬עי' להלן‬ ‫יג‪ .‬כדאי להוסיף קצת על השיעור שיהיה בריוח מרובה‪ ,‬עי' שם‬ ‫ברשימה אות ט"ז)‪.‬‬ ‫ובבהה"ל הלכה א' ד"ה ואין‪.‬‬ ‫ה‪ .‬אח"כ בירך שהחיינו על פרי חדש עי' ד"א פ"י מביכורים סק"א‬ ‫יד‪ .‬אחר שיגזוז את הראשית כשיעור הנ"ל יפרישנו מן הצד שלא‬ ‫ועי' מה שצויין להלן ברשימה אות י"ז‪.‬‬ ‫יתערב עם אחרים‪ ,‬ואח"כ יגמור לגזוז את כל החמשה כבשים ה"א‬ ‫ו‪ .‬השתדל שהכהן יעשה מהצמר ציצית ואחרי שעשו ציצית קיבל‬ ‫עי' דרך אמונה פ"י סק"א דיש אומרים שאחרי שהפריש חל ואין יכול‬ ‫לעצמו ציצית והשתמש בזה עי' ד"א פ"י מביכורים ס"ק קכ"ד‪.‬‬ ‫לחזור בו‪ ,‬ולכן רצה שיפרישנו מן הצד ולא יתערב‪.‬‬ ‫רשימה שכתב לאחראי נמסר מר"א ליברמן את הציונים לדרך אמונה‬ ‫טו‪ .‬ראוי לברר כמה זמן יקח גיזת כל החמשה כבשים עי' בהט"ו‬ ‫המובאים בתוך הסעיף הוסיף מרן כששלח לחמיו מרן הגרי"ש את‬ ‫ובד"א ובבהה"ל שם‪.‬‬ ‫הרשימה כשקיים חמיו בשנת תשס"ד את המצוה ברוב עם‬ ‫טז‪ .‬אחר שגמר לגזוז החמשה כבשים נפריש את הראשית לשם‬ ‫ראשית הגז וניתן לכהן את הראשית סקק"ה‪.‬‬ ‫א‪ .‬מוכר הכבשים לא יהיה גוי ולא קטן פ"י סקס"ב וסק"ד בדרך‬ ‫עי' ד"א פ"י סק"א אם יש בעצם ההפרשה מצוה ובס"ק צ"ט שהחיוב‬ ‫אמונה ס"ק ס"ב מיירי בלקח צמר מגוי ובס"ק ד' מביא דחש"ו פטור‪.‬‬ ‫רק אחרי שגמר לגזוז כל החמש רחלות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬יקנה כבשים מסוימים ונקנה אותם בכסף והגבהה לפני התחלת‬ ‫יז‪ .‬להכין פרי לשהחיינו כדאי שגם הכהן יצא בברכת שהחיינו פ"ב‬ ‫הגיזה (עי' שו"ע יו"ד סי' של"ג ס"ט) ומה שכתב מסוימים' כוונתו‬ ‫מתרומות סקקמ"ט ראה עוד בפרק י"א מביכורים הלכה ה' בבהה"ל‬ ‫רגילים‪.‬‬ ‫ד"ה וחוזר בענין להוציא את הכהן בשהחיינו במצות פדיון הבן‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ראוי שכל החמשה כבשים יהיו נקיבות שלא יהיה חשש בכורות‪,‬‬ ‫יח‪ .‬אחר שגמרנו המצוה מחזירים להמוכר את הכבשים ואת שאר‬ ‫וגם שצמרן טוב יותר‪ ,‬וגם יהיו כולם לבנים ולא נוטה לצהוב ולא צבע‬ ‫הצמר הנשאר וא"צ לעשות המוכר קנין חדש בהכבשים כי לא מכר‬ ‫אחר פ"י סקכ"ו צה"ל ס"א וס"ק ק"כ וראה פרטים נוספים ברמב"ם‬ ‫לנו רק לזמן אבל בהצמר אם רוצה שיהא שלו צריך לעשות קנין חדש‪.‬‬ ‫פ"י מביכורים ה"ד וד"א שם דין צמרן קשה ואינו ראוי ללב ישר‪.‬‬ ‫יט‪ .‬טוב שהכהן יעשה מהצמר ציצית עי' ס"ק קכ"ד הואיל‬ ‫ד‪ .‬הכבשים יהיו בני כבשים ולא מכלאים פ"י סק"נ שם מבואר‬ ‫ואיתעביד ביה חדא מצוה ליתעביד ביה אחריתי‪.‬‬ ‫דראשית הגז נוהג בכלאים‪ ,‬וי"א דאין נוהג‪.‬‬ ‫ה‪ .‬החמשה כבשים אנחנו קונים ממנו שיהיו שלנו עד אחר שיגמרו‬ ‫למעוטי שותפות עובד כוכבים מזוזה אע"ג דכתיב ביתך דידך אין‬ ‫לגזוז כולן ולתת לכהן ואח"כ חוזרין הכבשים להמוכר ולכן אפשר‬ ‫שותפות לא כתב רחמנא למען ירבו ימיכם וימי בניכם ואלא ביתך וכו'‬ ‫לקנותן במחיר קטן עי' בד"א פ"י מביכורים ס"ק צ"ט דאין ליתן‬ ‫דרך ביאתך‬ ‫הראשית הגז עד שיגמור לגזוז ה' רחלות‪.‬‬ ‫ו‪ .‬טוב שהכבשים יהיו בגיל ביניים שגיזתן ארוכה יותר משל טלאים‬ ‫חיוב מזוזה בפתח הבנין‬ ‫קטנים וגם שגדלו בתזונה בריאה שצמרן חזק וגמיש כי צריך שיהא‬ ‫ראוי לבגד (הט"ז) ברמב"ם שם מבואר לא יתן לכל אחד ואחד פחות‬ ‫חדר המדרגות חייב במזוזה מיד כשבא הראשון לדור בבנין (ע' שו"ע‬ ‫ממשקל חמש סלעים מלובן כדי בגד קטן‪.‬‬ ‫יו"ד ס' רפו סע' א‪ ,‬ז‪ ,‬יג‪ ,‬טו)‪.‬‬ ‫ז‪ .‬כל כבש מהם יהיה משקל צמרו לא פחות מארבע מאות שמונים‬ ‫שותפות גוי‪ :‬במקום שיש אינם יהודים בבנין ויש שותפות גוי‪ ,‬נחלקו‬ ‫גרם סק"צ עי' ד"א שם סק"צ מפרט את חשבון משקל הצמר הנצרך‬ ‫בזה הפוסקים‪ ,‬ולדעת הרמ"א (יו"ד ס' רפו סע' א) פטור ממזוזה וכן‬ ‫ח‪ .‬טוב שיהיה הגוזז ישראל ולא אפיקורס ולא מחלל שבת כדי‬ ‫כתבו הדרך החיים (רעח ס"ק א) והחיי אדם (כלל טו ס"ק ד)‪ .‬ויש‬ ‫שיהיה ראוי להיות שליח שלנו‪ ,‬בה"ל ד"ה ליתן ועי' בד"א ס"ק ס"ב‬ ‫מחייבין ע' גר"א (ס"ק ב) בית מאיר (ר"ס רפו)‪ ,‬ערוך השולחן (ס"ק‬ ‫שגוי כשר‪ ,‬אמנם מרן החמיר שיהי' ישראל כדי שיהי' ראוי להיות‬ ‫ב) כיון שהוא ספק תורה ע"ש‪ .‬ודעת האור שמח (מזוזה פ"ו הל' ז)‬ ‫שליח כדמפרש ואזיל‪ ,‬ובבאור ההלכה שם ריש הפרק‪.‬‬ ‫שאזלינן בתר רוב הדיירים‪.‬‬ ‫ט‪ .‬טוב שיגזוז בתחילה בצדדי הכבש ולא מהגב ולא מהבטן כי זה‬ ‫הצמר המובחר‪ ,‬וטוב שיגזזו בחיתוך אחד כדי לקבל גיזה ארוכה ככל‬ ‫ניתן לקבל הגיליון במייל ‪ g089285647@gmail.com‬לתרומות‪ ,‬הערות והארות ‪0533163916‬‬ ‫כמה תנאים‪ :‬אוכל‪ ,‬וגידולו מן הארץ‪ ,‬נשמר‪ ,‬לקיטתו כולו כאחת‪ ,‬ומכניסין‬ ‫‪ 4‬לגינות של שכנים רואים שכן 'טורחים'‪.‬‬ ‫אותו לקיום רמב"ם מתנ"ע ב‪:‬א)‪.‬‬ ‫‪ 5‬אגוזים‪ ,‬שקדים‪ ,‬רמונים‪ ,‬ענבים‪ ,‬זיתים‪ ,‬תמרים‪,‬תבואה‪ ,‬קטניות‪ ,‬חרובין‪ ,‬ועל‬ ‫‪ 6‬ואולי רק אם תובעים העניים אז יש לדון לחייב‪ ,‬ואם אינו תובעים ממילא אין‬ ‫רובן לא יטרחו עניים לזה אף בזמננו (חוץ מרמונים ואולי ענבים) (לחייב פאה יש‬ ‫חיוב פאה כדברי השו"ע‪.‬‬