ללמוד ולקיים · Lilmod Ulekayem — ראש השנה (2026-09-07)

ללמוד -ולקיים
בס"ד
הערות מעשיות להלכה -על סדר הדף היומי
"וכאשר תקום מן הספר :תחפש באשר למדת ,אם יש בו דבר אשר תוכל לקיימו" -אגרת הרמב"ן
חולין דף קכט -קלה ר"ה שחל בשבת ⚫ אלול תשפ"ו – תשרי תשפ"ז גליון שמה
גליון זה מיועד לעורר לב המעיין ולא לסמוך עליו למעשה
דף קכט
איש .אמנם יקצרו לומר "עד הרחמים והסליחות" וימשיכו כתב במגילת תענית פסחא זעירא דלא למספד
באבינו מלכנו" (הגרב"צ קוק שליט"א בשמו (גליון שואלין
ודורשין ( )165ראה בהערה בביאור הדברים.)1 עניני פסח שני
איסור תענית :אמנם ע' בשו"ת מהרש"ם (ח"ו ס' לב) שתמה על
כך דכיון שבי"ד ניסן לא גזרו שלא להתענות איך אפשר שבי"ד בה"ב שחל בפסח שני
אייר יהיה אסור להתענות ,ולכן כתב שמותר להתענות בי"ד אייר,
ע' גם בשו"ת זכרון יהודה (ס' קסו) ומסקנת דבריו שמותר כשחל תענית בה"ב בפסח שני ,יש דעות באחרונים אם מתענין או
להתענות ביום זה. לא .ואם אומרים סליחות או לא .ומנהג הרבה בתי כנסיות בארץ
וע' בס' שערי ימי הפסח (עמ' שיד) שמבואר מדברי הפוסקים ישראל שאין אומרים סליחות ולא תחנון ולא מתענין בפסח שני
שאין טעם לדחות התענית או הסליחות בגלל פסח שני ולבטל בזה שחל בו תענית בה"ב (ס' ארץ ישראל ע"ע להלן)( .שער המועדים
הסדר של תעניות בה"ב ובנוסף לזה אם הדין היה לבטל התענית ספירת העומר עמ' צה).
בפסח שני היו צריכים לדחות את תעניות אלו לסוף חודש אייר בס' ארץ ישראל (להגרימ"ט ס' יח' סע' א) כתב י"ד אייר שחל
היינו במקום להתחיל בז' אייר ולסיים בי"ד להתחיל בכ"ב בשני בתרא של בה"ב הנהיגו שלא לומר סליחות של שני בתרא.
ולסיים בכ"ח אייר (וכן מצינו בדברי הראשונים והאחרונים, ואומרים קל ארך אפים ולמנצח .וגם הנהיגו שהמתענים בה"ב
שבימים של איסור תענית היו דוחים את תענית בה"ב ,אלא ע"כ אין מתענים בו( .והיחידים המחמירים מתענים עד חצות או
מותר להתענות.)2 משלימים התענית ביום מחר) עכ"ל.
ודעת החזון איש שבפסח שני אומרים תחנון ,וכשחל בו תענית ע' בס' זה השולחן להגר"ש דבליצקי זצ"ל (ח"ג עמ' עב) דנמצא
בה"ב אומרים כל הסליחות כרגיל (וכתב הגר"ש דבליצקי זצ"ל בפנקס שהיה בחורבת רבי יהודה החסיד דכשחל בה"ב בפסח שני
שכן נהגו אצל החזון איש זצ"ל במנין שלו בשנת תש"י שחל אז (וכשחל ע"פ בשבת) א"א בו שום סליחות ואין מתענים בו ,והביאו
בה"ב בפסח שני .וכן כתב בארחות רבינו ח"ב ימי העומר אות כו בהגה"ה שבדע"ת ס' קלא סע' ז ,וע' ביד שאול להגרי"ש נתנזון
אמרו סליחות אצל מרן החזון איש] .וכן בספר 'אלא' (הנהגת יור"ד ס' תא ובספרו יוסף דעת שכתב שאין להתענות ביום זה
הגר"ח קניבסקי זצ"ל). שהוא פסח שני ,וגם הגרש"ז אויערבך זצ"ל הורה שאין לומר
סליחות בלא תחנון :י"א לומר סליחות בלא תחנון ע' אשל סליחות (אשי ישראל פמ"ג סע' ז).
אברהם מבוטשטש ס' קלא (בסוף) כמו בברית מילה וכן ע' לעיל דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל :בירושלים פשט המנהג לא להתענות
דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל דיש לנהוג מחוץ לירושלים. ולא לומר סליחות בפסח שני (לוח ארץ ישראל) ואף לא אבינו
מלכנו .אך בשאר מקומות יתענו ויאמרו סליחות ,וכן נהג החזון
דף קל
שהאריך בזה הגרי"א דינר שליט"א בלקט שאלות מצויות שליח
ציבור -ראשית הגז).
הזרוע והלחיים והקבה
[הרוצה להירשם לקיים מצוות נדירות ניתן לקבל פרטים שלימות הנפש בקיום כל המצוות
במערכת( ,הארגון נוהגים לקיים מצות ראשית הגז בדרך כלל
בסוף החורף ,כיון שהבהמה צריך הצמר לימות החורף (אא"כ מיד מבואר בשער המצוות לאריז"ל ששלימות הנפש היא בקיום כל
שוחטים הבהמה וכדו')]. המצוות דווקא ,ולכן יש מהדרין וקונים הצאן כדי לקיים בו מצות
ראשית הגז .אמנם מבואר ברש"י ב"מ קיד דכשלומדים סדר
גודל מצות נתינת זרוע לחיים וקיבה קדשים בזמנינו ,הוא נחשב כמקיים ממש עי' שם ,ולכן אף
כתב הכף החיים (סימן סא ס"ק נד) שהמחפש מצוות שאינם דביהמ"ק חרב אנו מקיימים כל המצוות בזה"ז ע"י שעוסקים
נוהגות תדיר כמו זרוע לחיים וקיבה גורם עליו השראת רוח בהלכותיהם ונחשב כמקריב ממש כשלומד ע"מ לקיים (ע' מה
כשר לעשות כן הדר בירושלים עיר הקודש תובב"א שאין אומרים תחנון ואשרי 1ובביאור הדברים כתב "אמנם דין פסח שני לא חמור יותר מתפילה עם בעל
המשכיל" .ומרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל התבטא כי חושש הוא לשנות המנהג ברית ,בה אומרים סליחות בלא תחנון .אף החזון איש הוכיח שאינו יום טוב
הנהוג בירושלים מקדמת דנן שלא לומר סליחות בפסח שני" (עד כאן דברי משנים שלא היו טמאים בערב פסח ולא היו מקריבים קרבן "ואיזה יום טוב
הגרב"צ קוק שליט"א). הוא ,ששנה אחת חוגגים אותו ושנה אחת לא" .ואמנם ייתכן שמקור מנהג
2והביא דוגמה לכך שדעת המהרי"ל שבחשון יש לדחות תענית בה"ב לסוף ירושלים כיון שפסח שני נחוג יותר בקרב בני ירושלים בה הוקרב הקרבן
החודש ,וכן נהג החת"ס כמבואר במנהגי החת"ס. כמשמעות השל"ה (יומא דרך חיים תוכחת מוסר רג)" .וראיתי מאיש כשר
המדקדק שהיה קורא בינו לבין עצמו בי"ד אייר פרשת פסח שני .ובפרט מנהג
ה .אחר כך בירך שהחיינו על פרי עי' דרך אמונה בפ"ט מביכורים הקודש להשיג ידיעה וחכמה ובפרט ביום ההוא עצמו שקיים
סק"ב שהביא דעות בין הפוסקים אם לברך שהחיינו ולכן לקח מצוה זו.
פרי חדש לצאת כל הדיעות. זרוע לחיים והקיבה מרמז על המשפט בראש השנה
ו .הבשר שנשאר מהבהמה לקח לביתו ואכל את זה אחר כך ע'
להלן. בספר אמרי נועם פרשת שופטים על הפסוק "וזה יהיה משפט
הרשימה שכתב מרן לפני קיום המצוה הכהנים מאת העם מאת זבחי הזבח אם שור אם שה ונתן לכהן
א .לקנות הבהמה בכסף ובהגבהה ,אפשר להגביה ע"י שליח זרע והלחיים והקבה" .כתב שדבר זה רומז למשפט בראש השנה,
שיגביה עבורו רק שהשליח יהא שומר מצוות עי' ד"א פ"ט שהנה כנגד המקטרגים בראש השנה ,על ישראל בראש השנה ,יש
מביכורים סק"ג .ב .המוכר לא יהי' קטן ולא שוטה עי' רמב"ם שלושה דברים שיכולים להצילו ,שהם תשובה ,תפלה ,צדקה,
פ"ט מביכורים ובד"א ס"ק ד' שבהמת חרש ושוטה חייבת ותשובה היינו צום ,ותפילה היא הקול ,וצדקה הוא ממון ,ובזה
במתנות כהונה. מבטלים כל המסטינים .והוא הרמוז בקרא בעת הזאת וזה יהיה
ג .טוב שהבהמה תהי' נקבה שלא יהא חשש בכור אבל יזהר שלא משפט הכהנים שהוא בזמן משפט הכהנים ,דהיינו שהוא רומז על
יהא מאלו שמכרו הוושט או חלק מהן לגוי עי' רמב"ם פ"ט המשפט העליון ,וכמו שכתוב 'ובאת אל הכהנים הלוים והגידו לך
מביכורים ה"ד ובד"א סקכ"ו שבהמה בכור פטורה ממתנו"כ ועי' את דבר המשפט' ,והמה יושבים על המשפט מאת העם 'מאת
ד"א שם סקל"א דין בהמה בכור שנתערבה באחרים ושם סקע"ו זובחי הזבח' רומז על המקטרגים חלילה 'אם שור אם שה' רומז
דין בהמה שיש לגוי חלק בה. על המיימינים ומשמאילים ,כי פני השור משמאל ,ושה רומז על
ד .הבהמה לא תהא באה מכלאים עי' רמב"ם בפ"ט מביכורים צד ימין כידוע ,שהוא החסד כמו שכתוב 'שה פזורה ישראל'.
ה"ה דכלאים הבא מכבש ועז חייב במתנות אבל תיש הבא על העצה היא ונתן לכהן הזרוע והלחיים והקיבה ,כי זרוע רומז על
הצביה פטור ממתנו"כ ,וע"ש בדרך אמונה וכנראה מרן רצה צדקה הניתן ביד ,כמו שכתוב 'פתוח תפתח את ידך' ,והלחיים הוא
לצאת מכל ספק ,ולכן הורה לחפש בהמה שלא באה מכלאים. כנגד התפילה כמו שפרש"י ז"ל שלכן נותנים הלחיים כנגד ויעמוד
ה .השוחט לא יהא לא כהן ולא לוי עי' ד"א פ"ט ס"ק ס' האופנים פנחס ויפלל ,והקיבה רומז על צום להתענות במאכל ומשתה ,וע"י
שבהם אם כהן ולוי שוחטים פטור ממתנו"כ. אלו השלשה תבטל כל המקטריגים ,ותמשוך צד ימין וחסד
ו .אחר השחיטה יבדוק כדין וינקר אבל החלב שעל הקיבה ורחמים.
ושבתוך הקיבה יניח בפ"ע כדי ליתנם לכהן עי' ס"ק קס"א קס"ב ואמר על כך הגר"י זילברשטיין שליט"א (לאחר קיום מצוה זו
שביאר בפרטות אלו מקומות הם. במעמד 'בר בי רב' ביום א' דסליחות תשע"ד ע' ווי העמודים ח"י
ז .יחתוך הזרוע של ימין דהיינו שני פרקים מסוף הפרק התחתון עמ' עד) כמו כן אינו לנו זמן נכבד לקיים מצוה זו כמו הזמן
ולמעלה יקח העצם האמצעי שעליו והעצם העליון שהוא הקולית שקודם ראש השנה ,וכמו שכתב האברבנאל (דברים יח ג) שמתנות
עם הרוחב של הכתף ואין להפשיט העור אלא נותנין אותן עם אלו באים לכפר על עוונות שאדם עושה בשלשה אופנים ,במעשה,
הצמר שעליהן עי' ברמב"ם הי"ח. בפה ,ובמחשבה כנגד העוונות בפה נותנים הלחיים ,כנגד המעשה
ח .לחיים יהיו הלחי התחתון והעליון הימני והשמאלי ויחתוך מן ביד ,נותנים הזרוע ,וכנגד המחשבה נותנים הקיבה שהיא מן
הפרק של לחי אצל הצדעים וחותך כלפי מטה עד פיקא של גרגרת האברים הפנימיים שם משכן הכליות היועצות.
עד שיפוי כובע דהיינו כל הלחיים עם הלשון עם העור והצמר כמו כן כתב הרמב"ם בספרו מורה נבוכים (ח"ג פרק לט) הובא גם
שבראש הכבש ושער שבזקן תיישים .עי' רמב"ם הי"ח ובד"א שם. ברמב"ן וברבנו בחיי כי יש ליתן את הראשית לה' יתברך והלחיים
ט .הקיבה הוא המקום שמתכנס חלב שהיונק יונק ולא יפשיט נותנים בעבור היותם ראשית לגוף ,והזרוע בעבור היותו ראשית
העור עי' ד"א ס"ק קס"א מקור הדברים. האברים המשתרגים בגוף ,והקיבה ראשית המעיים ,כי הראשית
י .להכין כלי גדול ליתן בתוכו כל המתנות רק החלב ישים בכלי בכולם ינתנו למשרתי עליון לכבודו.
אחר כנראה משום כבוד המצוה וכמו שמצינו בביכורים שהיו הרבה מצוות בתורה מרמזים על הראשית' ,ביכורים' 'קרבן עומר'
מביאים בכלי נאה ראה בד"א פ"ג סק"נ מהלכות ביכורים ובענין 'חלה' 'תרומות ומעשרות' 'ראשית הגז' 'וראשית גז צאנך תתן לו'
מש"כ שהחלב יתן בכלי אחר ראה לעיל אות ו' וע"ע בד"א פ"ט וכתבו בספרים הקדושים שמצוות אלו באו לרמז שעיקר עבודת
מביכורים סקר"א שיתנם לו בעצמו דרך כבוד. השם בכל דבר הוא אחר הראשית של המעשה וכו',
יא .לומר הריני מפרישם לשם מתנות לצאת דעת הסוברים גם אנו בעומדינו קודם ראש השנה ,ניתן את הראשית להשם
שצריך הפרשה עי' ד"א סק"א שמביא לדון שההפרשה עצמה יתברך ,ובזכות זה נזכה כולנו לשנה טובה ומבורכת ונזכה כבר
אינה מצוה ובצה"ל אות רכ"ב הוספת דעות בזה. לקיים את הכ"ד מתנות כהונה לכהנים בבית המקדש שיבנה
יב .להזדרז להביאם להכהן ויותר טוב אם אפשר שהכהן יהי' שם במהרה בימינו עכת"ד הגר"י זילברשטיין שליט"א במעמד.
ויקבלם מיד עי' ד"א פ"ט מביכורים סק"ו ,ואם אין כהן לפניו
ואין נותן לו המתנות עובר כל יום בבל תאחר וכו' ושם ס"ק ק"ב הנהגת הגר"א וחתם סופר
ע"ש. ע' פתחי תשובה (יו"ד ס' סא ס"ק ח) שהביא שו"ת חתם סופר
יג .להכין פרי לשהחיינו וטוב שגם הכהן יצא בשהחיינו עי' בד"א (יו"ד ריש ס' שא) שהיה רגיל בכל יום טוב לשחוט בהמה להפריש
סק"ב שהביא דיעות בזה ,ובענין מש"כ שטוב שהכהן יצא ממנה מתנות וכן ראשית הגז( .ע"ש בענין מתנות כהונה
בשהחיינו עי' בביאור ההלכה פי"א מביכורים ה"ה ד"ה וחוזר לכהנת).וכן נהג הגר"א לתת זרוע לחיים וקיבה לכהן (מעשה רב
נידון דומה לגבי פדיון הבן ועי' ד"א פ"ט מביכורים ס"ק ר"ח אם קג).
יש מצוה באכילת המתנות.
יד .לומר לכהן הריני נותן לך מתנות כהונה וטוב שהכהן יביא הנהגת מרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל כשקיים מצות
המתנות לביתו מגולה ובפרהסיא משום חיבוב מצוה כמש"כ נתינת זרוע לחיים וקבה
בתוס' מעשה רב (עי' תוספת מעשה רב אות כ"ו).
טו .הכהן מצווה שיאכלם בצלי וחרדל עי' ברמב"ם סוף פ"ט א .בשנת תשנ"ה קיים מצות נתינת זרוע לחיים וקיבה ולפני כן
מביכורים ובד"א ס"ק ר"ט. כתב לאחראי רשימה לברר ולהכין כמה דברים הרשימה מובאת
טז .שאר הבשר נאכל לבעלים והם שירי מצוה עי' ברמב"ם הכ"א. להלן.
ב .מתחילה קנה הבהמה בכסף ואח"כ בהגבהה וע' בשו"ע (חו"מ
סדר נתינת זרוע לחיים וקיבה (מס' ווי העמודים ח"י) סי' קצ"א ס"ב).
א .השוחט בהמה שור או כבש או עז מצות עשה מן התורה יש ג .מרן שהה במקום והשגיח אחרי שחיטת הבהמה בעת פירוק
אומרים שבזמן הזה מצוותו מדרבנן שיתן את הזרוע לחיים והקיבה האברים הקפיד שהכהן לא ישחוט ,אמנם הכהן סייע בפירוק
לכהן א .מצוה זו היא על הבעלים אך הדין על השוחט והוא צריך האברים.
לטפל בזה ולשאול את הבעלים לאיזה כהן הם רוצים ליתנו. כיון שהכהן הי' מומחה בזה ,ועי' דרך אמונה פ"ט בביכורים ס"ק
ב .רק ישראל חייב במצוה זו ולוי הוא ספק בגמרא אם חייב במצוה ס' שאם כהן שוחט לאחרים יש אופנים שפטור לתת את המתנות
זו ולכן אינו צריך ליתנו שהמוציא מחבירו עליו הראיה. לכהן אחר ויכול לקחתם לעצמו.
ג .כהן וכהנת אפילו הנשואה לישראל פטורים ממצוה זו. ד .אחרי ששחטו ופירקו הבהמה הניחו המתנות בכלי נאה ונתן
ד .שותפים חייבים במצוה זו ואפילו אם יש לו שותפות בפרוטה או לכהן והכהן היה במקום (יעוי' ברשימה להלן אות י"ב).
פחות מקיים מצוה זו ובלבד שיהיה לו שותפות בראש או בזרוע או
3
איזה מצוה קודמת ראשית הגז או זרוע לחיים וקיבה בבני מעיים אבל יש לו שותפות רק בשאר איברים פטור ממצוה זו
שותפות כהן או כהנת או לוי פוטרת ממתנות כהונה.
קיום המצוה ע"י שותפין ה .הזרוע הוא היד הימינית ונותן שני הפרקים העליונים עם קצת
מהכתף אבל הפרק התחתון אינו בכלל המצוה ונחלקו הפוסקים אם
האם אפשר לשתף עוד שותפים בשה כדי לזכותם במצות צריך ליתן גם את העור ובמקום שמפשיטים את העור אינו צריך
ליתנו לכהן.
זרוע לחיים וקיבה ו .הלחיים הוא הלחי התחתון ונותנו עד הטבעת הגדולה עם הלשון
שאלה :יש לי שה ואני חפץ לזכות את ישראל במצות זרוע לחיים שביניהם ולא יפשיט את העור אלא יתננו לכהן עם העור והשער שבו
וקיבה ושאלתי היא א .האם זה שייך .ב .אם זה שייך כיצד לעשות ויש אומרים שצריך ליתן גם את הלחי העליון ובמקום שיש מנהג
זאת? והשיב הגר"י זילברשטיין שליט"א (ווי העמודים ח"י עמ' עו) לתתו הולכים אחר המנהג.
שנינו בחולין דף קלו ע"א בהמת השותפין חייבת במתנות ור' אלעאי ז .הקיבה נותנו לכהן עם החלב שעליהם והוא אסור באכילה ובמקום
פוטר .להלכה פסק בשו"ע (יו"ד סימן סא סכ"ה) ששותפות כהן שהמנהג להשאיר את החלב לבעלים יש ללכת אחר המנהג.
ועובד כוכבים פוטרת מן המתנות ,וכתב בדרכי תשובה (ס"ק קנב) ח .יכול ליתנו לכהן אחד ויכול גם לחלק זאת לכמה כהנים דהיינו
בשם הפוסקים ששני שותפים ישראלים חייבים במתנות ,וראה ליתן את הזרוע לאחד ואת הקיבה לאחד ואת הלחיים לשני כהנים
בביאור הלכה (ביכורים פ"ט ה"ב) שצריך שיהיה לכל שותף חלק בכל אבל לא יחלקם להרבה כהנים כדי שיהיה לכל כהן דבר חשוב ובשור
הבהמה ואין די שיהיה לו חלק באוזן. הגדול יכול לחלק הזרוע לשנים ויתן לכל כהן פרק אחד.
איך לעשות זאת :יעוין בשו"ת תשובות והנהגות (ח"ג סימן שמד) ט .אף שמותר לאכול מהבהמה קודם שיפריש ממנה מתנות כהונה
שהם עשו שותפות בזרוע ולחיים וקיבה ,וכתב שעיקר מצוה זו מצוה להפרישם מיד.
שהכהנים יקבלו הזרוע לחיים וקיבה הטילה התורה על השוחט י .גם כשאינו שוחטם לצורך אכילה אלא לכלבים או לרפואה חייב
דוקא ,שנאמר מאת זובחי הזבח ,וכן מפורש בשו"ע (יו"ד סימן סא במתנות אבל טריפה פטורה ממתנות ואם היא ספק שהחמירו שלא
סעיף כח) שהשוחט בהמת ישראל חבירו חייב לתת הזרוע לחיים לאכלם אם הכהן אוכלם צריך ליתן לו המתנות.
וקיבה ,ואצלנו היו כמה מאות שהשתתפו בבהמה ,ושיערנו שיש יא .קודם שנותנו לכהן יאמר לשם ייחוד קדשא בריך הוא ושכינתיה
שיעור פרוטה ברווח לכל אחד ,ועיי"ש שגם אם אין שוה פרוטה לכל בדחילו ורחימו ליחד שם יק בוק ביחודא שלים בשם כל ישראל הריני
אחד קיים המצוה ,והואיל ועיקר המצוה היא על השוחט דווקא ,ע"כ מוכן ומזומן לקיים מצות נתינת הזרע והלחיים והקיבה לכהן לתקן
שפיר התנינו עם השוחט שהוא יהא השליח של כל השותפין על אתן שרשה במקום עליון ,יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ד'
השחיטה והרווחנו בזה שמקיימין לא רק מצות נתינת זרוע לחיים צורי וגואלי .ויהי נועם ד' אלקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו
וקיבה המוטלת על השוחט וכנ"ל ,אלא גם מצות שחיטה שהשוחט ומעשה ידינו כוננהו.
מקיים בכל בהמה ובהמה וכשהוא שליח של הציבור ששלחו אותו יב .נחלקו הפוסקים אם מברכים על מצוה זו ולכן יברך בלא שם
לשחוט אזי גם הם מקיימין המצות עשה של השחיטה. ומלכות -ברוך יהרהר בלבו אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו
אמנם גם אם לא השתתפו בשעת השחיטה והשתתף לאחר השחיטה במצוותיו וציונו להפריש מתנות.
עדיין מקיים מצות זרוע לחיים וקיבה כי הקונה את הזרוע והלחיים יג .נחלקו הפוסקים אם מברכים שהחיינו על מצוה זו וטוב שיקח
וקיבה לאחר שחיטה עדיין מחויב לתנם לכהן כל זמן שאינו מכווין בגד חדש או פרי חדש ויברך עליו ויכוון להוציא גם על המצוה ברוך
לגוזלם כמבואר בשו"ע שם סעיף לא .עכ"ד. אתה ד' אלקינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.
לתשומת לב :במעמד שכל אחד קונה שותפות בבהמה עבור המצוה, יד .לאחר שנותנו לכהן יברך הכהן את הנותן בברכת כהנים יברכך
צריך לשים לב שאין לכהן כהנת או לוי שותפות בבהמה ,ויש שעושים השם ישמרך יאר ה' פניו אליך ויחנך ישא ד' פניו אליך וישם לך
תנאי שאם בטעות קנה אחד שפטור ממתנות (יו"ד ס' סא) חלק שלום.
בבהמה אין הקנין חל וכדו' וישאל חכם. טו .מתנות כהונה הם חולין גמורים ויכול הכהן לעשות בהם מה
שירצה אבל צריך לאוכלו בדרך גדולה ואם כל המטעמים שווים
בעיניו יצלנו ויטבל עם חרדל.
דף קלד
ממש"כ הרמ"א דכפי ראות עינינו לא יטריח שום עני לילך בשדה
ללקוט מתנת עניים שטירחו יהי' יותר על שכרו ויבואו הגוים מצות פאה בזמננו (וחשש תרו"מ)
וילקטום ,ואף אם נניח שאם היו כל ישראל משמרים נתינת המתנות מעשה שהיה במודיעין עילית באלול תשע"ג שגאון אחד תלה מודעה
הי' כדאי לעני להטריח מ"מ שאם יהי' לקט לא ילקטוהו עניי ישראל בביהמ"ד לפרסם שיש בגינתו עץ רימונים ואפשר לבוא ולקחת
לא חייל דין לקט אף אם שלא כהוגן סיבת הדבר שגרם לזה וכו' 'פאה' .וסיפר שהרבה הגיעו לקחת ומאוד נהנו ואמרו לו 'יישר כח'!
מנהגם כד ין שגם אם היו משמרים לא היה כדאי לעני ללקט וכן (הוא השאיר הרבה פאה) .הוא הזהיר דראוי להפריש תרומות
לקצור פאה ולדוש ולטחון ולאפות ע"ש. ומעשרות לחומרא כיון שעל הצד שאין חיוב פאה בזמננו צריך
בזמננו בעץ רמון ובגדר עני :ולכאורה כל דברי החזון איש נאמר הפרשת תרו"מ .ובשנים אחרונות כבר לא מזהיר שצריכים להפריש
בחיטים בשדה אבל בעץ רמון שמחלקים חינם לכל שמי בגדר 'עני' תרומות ומעשרות לחומרא וכדלהלן:
על פי גדרי ההלכה יש לדון לחייב במצות פאה. כתב השו"ע (יו"ד ס' שלב סע' א) לקט שכחה ופאה אם אין עניי
ובשנה ראשונה שתלה פתק ולא ידע אם יבאו לקחת ,הוה בגדר ספק ישראל מצוים שם ליטלם אין צריך להניחם ובהג"ה והאידנא אין
פאה ,ויתכן שהפרשה לא חלה ,וכן הזהיר להפריש תרומות מעשרות נוהגים בהם לפי שהרוב גוים ואם יניחום יבואו גוים ויטלום[ .בפאה
לחומרא ,אכן זה כבר 8שנים שבאים לקחת בקביעות ,כבר חל על זה כתיב 'תעזוב' ולא לעורבים ולעטלפים ע' רמב"ם מתנ"ע פ"א הל'
שם פאה משעת ההפרשה. י)] וע' בש"ך (שם ס"ק א ד"ה אין צריך להניחם) שאין נוהגות מן
גדר עני :אין לו מאתים זוז פ' פרנסה לשנה שמור בבנק לעת הצורך התורה אלא בארץ ,ובחוצה לארץ הם דרבנן .וע' בפתחי תשובה
(כ - ₪ 100,000תלוי לפי גודל המשפחה) ,או קרן שממנה הוא (שם) .והביא בס' דרך אמונה (מתנת עניים פ"א ס"ק סב) את דברי
מתפרנס בקביעות ,ע' שו"ע יו"ד ס' רנג סע' א ע' שו"ת אגרות משה החזון איש (מעשרות פ"ז ס"ק י) דגם בזמננו בארץ ישראל לא נשתנה
ב .זרוע לחיים וקיבה מקרבה הנייתו ,שמיד יכול לצלותו ולאכלו ,משא"כ 3שאלה :ביום ראשון (א' דסליחות כ"ו אלול תשע"ד) בעזרת השם אנו מקווים לקיים
ראשית הגז שעבודה רבה לפניו ללבנו לנפצו ולטוותו והנייתו מזה רחוקה קצת. שתי מצוות מתנות כהונה 'מצות ראשית הגז' ומצות 'זרוע לחיים וקיבה' כאשר
ג .בפסוק מצות זרוע לחיים וקיבה קודמת לראשית הגז כדכתיב (דברים יח ג) יביאו כבר את ראשית הגז כשהוא גזוז ,ואת הזרוע לחיים וקיבה כשהם
וזה יהיה משפט הכהנים מאת העם מאת זבחי הזבח אם שור אם שה ונתן לכהן מפורקים ,ויש לשאול איזה מצוה קודמת מצות ראשית הגז או מצות זרוע לחיים
הזרע והלחיים והקבה ,ובפסוק שלאחר מכן כתיב ראשית דגנך תירשך ויצהרך וקיבה?
וראשית גז צאנך תתן לו. והשיב הגר"י זילברשטיין שליט"א (ווי העמודים ח"י עמ' עה) יש צד לומר
אך הסיק הגר"י זילברשטיין שליט"א (שם) אמנם נראה שמכל מקום מצות שמצות 'זרוע לחיים וקיבה' קודמת מכמה טעמים.
ראשית הגז קודמת כי כן הוא סדר הבהמה קודם גוזזים את צמרו ואחר כך א .כתב הרמב"ם ביכורים פ"י ה"ה בטעם מצוות אלו של נתינת מתנות כהונה
שוחטים אותה ונותנים זרוע לחיים וקיבה ,ואע"פ שאם נזדמן לו זרוע לחיים וז"ל כיון שזיכה לו הקדוש ברוך הוא בתרומות שהן לחמו ויינו וזיכה לו במתנות
וקיבה מבהמה אחרת ,מכל מקום כיון שסדר הדברים הוא קודם גוזזים ואחר בהמה וקדשי מקדש שהבשר שלו זיכה לו בראשית הגז ללבושו ובגזל הגר
כך שוחטים מצות ראשית הגז קודמת. והחרמים ושדה אחוזה ופדיון בכורות להוצאותיו ושאר צרכיו שהרי אין לו חלק
בנחלה ובבזה ,והנה כתב בשו"ע (יו"ד סימן רנא ס"ז) חייב להקדים להאכיל
הרעב מלכסות הערום וכיון שנתינת זרוע לחיים וקיבה הוא בשביל מאכלו
וראשית הגז עבור מלבושו ,מאכל קודם ללבוש.
ס' מעדני ארץ להגרש"ז אויערבך זצ"ל (פרק א' הלכה י') שדעתו יו"ד ח"א ס' קמד).
נוטה לחייב להפריש ולהודיע על פאה בזמננו (וכ"ש באופן שיודע וספרנו המעשה להגאון ר' שבח רוזנבלט שליט"א ועוד כמה ת"ח,
שעניים יבואו) .ושאלנו את הגר"ח קניבסקי זצ"ל אם ע"פ סיפור והסכימו דלפי המעשה הנ"ל 4יש מקום לדון שכל מי שיש בגינתו עץ
הנ"ל צריך להפריש פאה .והשיב" :אין חיוב" .וכן שמענו מהגר"י שחייב פאה [כגון רמונים ,ענבים ,תמרים] ע' דרך אמונה הל' מתנ"ע
זילברשטיין שליט"א .ומהגרמ"מ קארפ שליט"א שאין חיוב פ"ב ה' ב'] שצריך לתלות פתק בביהמ"ד/מקום רבים להודיע
להכריז על הפאה( .ע' רמב"ם מתנ"ע פ"ב הל' יז ודרך אמונה שם).6 לעניים על כך .ויש לציין שרוב מיני פירות המצויים היום פטורין
ובזה ניתן לתרץ את מנהג העולם לא להפריש פאה ,דיש חיוב פאה מפאה (תפוחים ,תפוזים ,אתרוגים) ע"פ הכרעת החזון איש כדעת
רק אם עניים מחזרים אחריו וזה לא מצוי היום ,ואין חיוב להכריז. הראשונים שרק השמנה אילנות המפורטים במשנה 5חייבים בפאה
[ע' בשו"ע ונושא כלים שם בענין חיוב פאה בחוץ לארץ]. (חזון איש שביעית ז ס"ק כח דרך אמונה מתנ"ע פ' ב ס"ק יט) .ועיין
דף קלה
האפשר (עי' בפרק י' מביכורים ה"ד ובבהה"ל ה"ה ד"ה זיכה) והטעם ראשית הגז
הוא כדי שיהיה ראוי לבגדי כהונה שהרי הצמר הוא מתנה לכהן
ללבוש ממנה. הנהגת מרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל כשקיים מצות
י .הגוזז יהא מומחה ובקי במלאכתו ובפרט אם גוזז ע"י מכונה
חשמלית שלא יפצע את עור הכבש ,לכאו' נראה טעם מרן משום צער נתינת ראשית הגז
בעלי חיים וראה עוד בד"א סוף פ"י מביכורים דין חיוב ראשית הגז
בתולש צמר מהבהמה. ראה ס' אלא ד' אמות פרק פ :א .ביום י"א ניסן תשנ"ה נסע
יא .הכהן לא יסייע בגיזה כלל אבל הבעלים יכול לסייע ,ואם לא יזיק הגר"ח קניבסקי זצ"ל לקיים מצוות ראשית הגז וקודם שקיים
כלל כדאי שהבעלים יתחיל הגיזה פ"י סק"ד כי הכהן הרי פטור המצוה כתב לאחראי שיברר ויכין כמה דברים ראה להלן.
ממצות ראשית הגז ולכן לא יסייע .ומה שהורה מרן שהבעלים דהיינו ב .תחילה קנה ה' כבשים ואח"כ הגביה את כולם כדי שיהי' שייך
קונה הכבש ים יתחיל בגיזה כנראה משום שהמצוה עליו וע"ע לו וראה להלן ברשימה שמרן אמר שקונה רק לזמן.
ברמב"ם פ"י מביכורים הט"ו ראשית הגז מצותו בתחילה וכו'. ג .גוזז הכבשים היה גוי ומרן העדיף שהגוזז יהיה יהודי אך לא
יב .שיעור ראשית הגז הניתן לכהן הוא לא פחות ממשקל מאתיים היה מומחה ,ועי' דרך אמונה פ"י ס"ק ס"ב ס"ה דגוי כשר.
גרם צמר ודוקא אם זה אחד משישים מכל הגיזה אבל אם אינו אחד ד .אחרי גזיזת ה' הכבשים הניחו את כל ראשית הצמר בשק (ע'
משישים יש להוסיף עד שיהיה אחד משישים סקקי"ז וסק"ח. להלן) ,והגביה השק ,ונתן לכהן ,וגם הכהן הגביה( ,עי' להלן
יג .כדאי להוסיף קצת על השיעור שיהיה בריוח מרובה ,עי' שם ברשימה אות ט"ז).
ובבהה"ל הלכה א' ד"ה ואין. ה .אח"כ בירך שהחיינו על פרי חדש עי' ד"א פ"י מביכורים סק"א
יד .אחר שיגזוז את הראשית כשיעור הנ"ל יפרישנו מן הצד שלא ועי' מה שצויין להלן ברשימה אות י"ז.
יתערב עם אחרים ,ואח"כ יגמור לגזוז את כל החמשה כבשים ה"א ו .השתדל שהכהן יעשה מהצמר ציצית ואחרי שעשו ציצית קיבל
עי' דרך אמונה פ"י סק"א דיש אומרים שאחרי שהפריש חל ואין יכול לעצמו ציצית והשתמש בזה עי' ד"א פ"י מביכורים ס"ק קכ"ד.
לחזור בו ,ולכן רצה שיפרישנו מן הצד ולא יתערב. רשימה שכתב לאחראי נמסר מר"א ליברמן את הציונים לדרך אמונה
טו .ראוי לברר כמה זמן יקח גיזת כל החמשה כבשים עי' בהט"ו המובאים בתוך הסעיף הוסיף מרן כששלח לחמיו מרן הגרי"ש את
ובד"א ובבהה"ל שם. הרשימה כשקיים חמיו בשנת תשס"ד את המצוה ברוב עם
טז .אחר שגמר לגזוז החמשה כבשים נפריש את הראשית לשם
ראשית הגז וניתן לכהן את הראשית סקק"ה. א .מוכר הכבשים לא יהיה גוי ולא קטן פ"י סקס"ב וסק"ד בדרך
עי' ד"א פ"י סק"א אם יש בעצם ההפרשה מצוה ובס"ק צ"ט שהחיוב אמונה ס"ק ס"ב מיירי בלקח צמר מגוי ובס"ק ד' מביא דחש"ו פטור.
רק אחרי שגמר לגזוז כל החמש רחלות. ב .יקנה כבשים מסוימים ונקנה אותם בכסף והגבהה לפני התחלת
יז .להכין פרי לשהחיינו כדאי שגם הכהן יצא בברכת שהחיינו פ"ב הגיזה (עי' שו"ע יו"ד סי' של"ג ס"ט) ומה שכתב מסוימים' כוונתו
מתרומות סקקמ"ט ראה עוד בפרק י"א מביכורים הלכה ה' בבהה"ל רגילים.
ד"ה וחוזר בענין להוציא את הכהן בשהחיינו במצות פדיון הבן. ג .ראוי שכל החמשה כבשים יהיו נקיבות שלא יהיה חשש בכורות,
יח .אחר שגמרנו המצוה מחזירים להמוכר את הכבשים ואת שאר וגם שצמרן טוב יותר ,וגם יהיו כולם לבנים ולא נוטה לצהוב ולא צבע
הצמר הנשאר וא"צ לעשות המוכר קנין חדש בהכבשים כי לא מכר אחר פ"י סקכ"ו צה"ל ס"א וס"ק ק"כ וראה פרטים נוספים ברמב"ם
לנו רק לזמן אבל בהצמר אם רוצה שיהא שלו צריך לעשות קנין חדש. פ"י מביכורים ה"ד וד"א שם דין צמרן קשה ואינו ראוי ללב ישר.
יט .טוב שהכהן יעשה מהצמר ציצית עי' ס"ק קכ"ד הואיל ד .הכבשים יהיו בני כבשים ולא מכלאים פ"י סק"נ שם מבואר
ואיתעביד ביה חדא מצוה ליתעביד ביה אחריתי. דראשית הגז נוהג בכלאים ,וי"א דאין נוהג.
ה .החמשה כבשים אנחנו קונים ממנו שיהיו שלנו עד אחר שיגמרו
למעוטי שותפות עובד כוכבים מזוזה אע"ג דכתיב ביתך דידך אין לגזוז כולן ולתת לכהן ואח"כ חוזרין הכבשים להמוכר ולכן אפשר
שותפות לא כתב רחמנא למען ירבו ימיכם וימי בניכם ואלא ביתך וכו' לקנותן במחיר קטן עי' בד"א פ"י מביכורים ס"ק צ"ט דאין ליתן
דרך ביאתך הראשית הגז עד שיגמור לגזוז ה' רחלות.
ו .טוב שהכבשים יהיו בגיל ביניים שגיזתן ארוכה יותר משל טלאים
חיוב מזוזה בפתח הבנין קטנים וגם שגדלו בתזונה בריאה שצמרן חזק וגמיש כי צריך שיהא
ראוי לבגד (הט"ז) ברמב"ם שם מבואר לא יתן לכל אחד ואחד פחות
חדר המדרגות חייב במזוזה מיד כשבא הראשון לדור בבנין (ע' שו"ע ממשקל חמש סלעים מלובן כדי בגד קטן.
יו"ד ס' רפו סע' א ,ז ,יג ,טו). ז .כל כבש מהם יהיה משקל צמרו לא פחות מארבע מאות שמונים
שותפות גוי :במקום שיש אינם יהודים בבנין ויש שותפות גוי ,נחלקו גרם סק"צ עי' ד"א שם סק"צ מפרט את חשבון משקל הצמר הנצרך
בזה הפוסקים ,ולדעת הרמ"א (יו"ד ס' רפו סע' א) פטור ממזוזה וכן ח .טוב שיהיה הגוזז ישראל ולא אפיקורס ולא מחלל שבת כדי
כתבו הדרך החיים (רעח ס"ק א) והחיי אדם (כלל טו ס"ק ד) .ויש שיהיה ראוי להיות שליח שלנו ,בה"ל ד"ה ליתן ועי' בד"א ס"ק ס"ב
מחייבין ע' גר"א (ס"ק ב) בית מאיר (ר"ס רפו) ,ערוך השולחן (ס"ק שגוי כשר ,אמנם מרן החמיר שיהי' ישראל כדי שיהי' ראוי להיות
ב) כיון שהוא ספק תורה ע"ש .ודעת האור שמח (מזוזה פ"ו הל' ז) שליח כדמפרש ואזיל ,ובבאור ההלכה שם ריש הפרק.
שאזלינן בתר רוב הדיירים. ט .טוב שיגזוז בתחילה בצדדי הכבש ולא מהגב ולא מהבטן כי זה
הצמר המובחר ,וטוב שיגזזו בחיתוך אחד כדי לקבל גיזה ארוכה ככל
ניתן לקבל הגיליון במייל g089285647@gmail.comלתרומות ,הערות והארות 0533163916
כמה תנאים :אוכל ,וגידולו מן הארץ ,נשמר ,לקיטתו כולו כאחת ,ומכניסין 4לגינות של שכנים רואים שכן 'טורחים'.
אותו לקיום רמב"ם מתנ"ע ב:א). 5אגוזים ,שקדים ,רמונים ,ענבים ,זיתים ,תמרים,תבואה ,קטניות ,חרובין ,ועל
6ואולי רק אם תובעים העניים אז יש לדון לחייב ,ואם אינו תובעים ממילא אין רובן לא יטרחו עניים לזה אף בזמננו (חוץ מרמונים ואולי ענבים) (לחייב פאה יש
חיוב פאה כדברי השו"ע.
