נעימות הפרשה · Ne'imos Haparsha — ראש השנה (2026-09-07)

נעימות
הפרשה
מפי מורינו
פה מפיק מרגליות
הרב יצחק אהרן גאלדהירש שליט"א
ראש השנה תשפ"ז
גליון ק"א
הגליון נתנדב לכבוד נשמת
הרה"ק רבי יצחק מאיר בן הרה"ק רבי אברהם יהושע העשיל
מקאפיטשניץ
לרגל יומ"ד בראש השנה
זי"ע ועכ"י
הגליון הבא יצא בעזהשי"ת לקראת חג הסוכות הבעל"ט.
בימים אלו מתקיים המגבית הגדול להעמיד בסיס איתן למכון.
לקחת חלק בזיכוי הרבים ובהוצאות המרובות בנדרים פלוס
ע"ש "נעימות הפרשה" או בפלא' 053-414-3747
ניתן לשמוע השיעורים
בקול נעימות הפרשה 077-2110208
מס' ארה"ב 1-518-9311-901
שיעורים שבועיים בשלוחה | 1שיעורים יומיים בשלוחה 4
לתרומות והנצחות
לעילוי נשמת או לזכות יקירכם
ניתן לתרום ב"נדרים פלוס" ע"ש נעימות הפרשה
או בפלאפון מס’ 053.414.3747
יו"ל ע"י מכון נעימות הפרשה להפצת שיעורים מפי מורינו שליט"א
והארות במייל nh987611@gmail.com
ב לקבלת הגיליון ולהערות
נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז
תוכן הענינים
ראש השנה תשפ"ז
כוונת התפילה בראש השנה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ד
אופן התפילות בראש השנה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ט
יום של תפילה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יב
גודל מעלת התפילה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יג
ע"י התפילה מראה האמונה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יג
עבודת התפילה מראה על עבדות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יד
השי"ת חפץ שיתפללו לפניו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .טו
להתפלל גם על הרוחניות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .טו
ענני במרחב י-ה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .טז
ההכנעה בראש השנה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יז
בכח ההודאה על העבר מבקשים על העתיד לשנה טובה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יח
עבודת התשובה בראש השנה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כג
התשובה וכפרת העוונות ע"י לימוד התורה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כז
ההמלכה בראש השנה על ידי לימוד התורה ובפרט לימוד גמרא . . . . . . . . . . . . .כח
התשובה בראש השנה ע"י המלכויות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ל
הכנה ליום הדין על ידי האחדות בין בני ישראל ועל ידי מידת עין טובה . . . .לב
האדם קובע לעצמו הכתיבה והחתימה טובה על ידי מחשבותיו הטובים . . . . . . .לו
רחם ארחמנו בזכות זכור אזכרנו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מ
אנו מבקשים לקבל מתנה כפי מה שהמלך נותן . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מ
השי"ת זוכר מה שנשכח מהאדם . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מא
ג
נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז
ראש השנה תשפ"ז
כוונת התפילה בראש השנה
כי באמת כשהאד עושה תשובה התפילה על החיי תהיה בכוונת 'למענ
והוא מתבונ ומכיר ברעת החטא ,הוא אלקי חיי'
משיג שהחטא הוא רע ומר ,וכמו כתיב )דברי ל ,ו( ומל ה' אלקי את
שנאמר )ירמיה ב ,יט( 'כי רע ומר עזב את לבב ואת לבב זרע לאהבה את ה'
ה' אלקי ,'וכמו שהארי הרבינו יונה אלקי בכל לבב ובכל נפש למע חיי.
בריש ספרו 'שערי תשובה' ,שעני ודרשו דורשי רשימות שנרמז בפסוק
התשובה הוא שיכיר האד שהחטאי זה חודש אלול ,דהנה א'ת ל'בב ו'את
ה רע ומר. ל'בב ר"ת אלול.
ועל פי זה ביאר כ"ק מר אדמו"ר והנה בספה"ק ערוגת הבוש הביא
שליט"א מבאיא מה שמברכי איש את שהרה"ק המהר"י מבעלזא זי"ע דקדק
רעהו בימי הללו ,שנזכה לשנה טובה בפסוק זה ,שהרי אמרו חז"ל )ברכות לג(:
ומתוקה ,דהנה 'טובה ומתוקה' הוא 'הכל בידי שמי חו מיראת שמי,'
ההיפ מ'רע ומר' ,ונמצא שמברכי והיינו שיראת שמי אי נותני לאד
בזה איש לחבירו ,שנזכה לעשות מ השמי ,וא כ אי יתכ שכא
תשובה ,וכ במקו מה שהיה מקוד נאמר בפירוש 'ומל ה' אלקי את לבב
'כי רע ומר עזב את ה' אלקי ,'יהיה ואת לבב זרע ,'שהשי"ת ימול את
עתה 'ואת הדבקי בה' אלקיכ' ליב של ישראל ,שיוכלו להתגבר על
)דברי ד ,ד( וממילא יזכה ל'שנה טובה יצר הרע ,הרי 'הכל בידי שמי חו
ומתוקה' .וזהו מה שמתפללי בעת מיראת שמי.'
אכילת התפוח בדבש ,שתחדש עלינו וביאר הרה"ק המהר"י ,דהנה בני
שנה טובה ומתוקה ,היינו שנזכה בשנה ישראל מבקשי בימי הק'' ,זכרנו
זו להיות דבקי בהשי"ת. לחיי מל חפ בחיי וכתבנו בספר
וכשהאד מכיר בזה שמהות החיי החיי למענ אלקי חיי ,'וביארו
הוא להיות דבוק בהשי"ת ולקיי תורה צדיקי ,שאנו אומרי בזה ,שכל הטע
ומצוות ,וללא זה אי חייו חיי ,הוא שאנו מבקשי חיי ,הוא 'למענ
מבקש ומתחנ' זכרנו לחיי ,'והוא אלקי חיי ,'כדי לחיות למע השי"ת,
מבאר ,לאיזה חיי' ,למענ אלקי ומבקשי שאכ נזכה לחיות באופ של
חיי ,'שנחיה חיי של דבקות 'למענ אלקי חיי.'
ד
נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז
'למע חיי ,'ס'גייט איה אי לעבע, בהשי"ת ,כי א חלילה לא יהיו החיי
בלא זה אי חייו חיי ,לכ השי"ת באופ של 'למענ אלקי חיי ,'למה
שהוא 'החות חיי לכל חי' ,נות לו לי חיי.
'חיי שיש בה יראת שמי ,'כדי
שחייו יהיו חיי ,וכמו שאמרו ,מא 'חיי 'הדבר צרי לנגוע בנפש
דיהיב חיי יהיב מזוני. ולהרגיש שזהו חיות
ועתה אתי שפיר כוונת הפסוק' ,ומל
יזכה בדי בזכות מעשיו הבאי ה' אלהי את לבב ואת לבב זרע,'
שכאשר רצונו האמיתי של האד
וכעני הזה אמר הרה"ק המהרי"ד
ונקודת חיותו הוא לקיי רצו הבורא
מבעלזא זי"ע על מה שמבקשי בראש
ולבא לידי יראת שמי ,ובלא יראת
השנה יהי רצו מלפני שירבו זכויותינו,
שמי אי חייו חיי ,אזי מאחר
וצרי להבי מהי בקשתנו בתפילה זו,
שהשי"ת ד אותו לחיי ,יזכה לחיי,
כלו אפשר לבקש שירבו זכויותינו
ומאחר שהחיי נחשב אצלו בדוקא
ללא מעשי טובי .ואמר לבאר ,על פי
חיי מתו יראת שמי ,באופ זה ג
מה שאמרו בזוהר הק' שפעמי
יראת שמי הוא בידי שמי ,כי א
כשהקדוש ברו הוא רוצה לזכות איש
ש'הכל בידי שמי חו מיראת שמי,'
ישראל ,הרי הוא מחשב לו את המצוות
אכ כשאצל האד היראת שמי הוא
שעתיד הוא לעשות כאילו כבר עשא
'מהות החיי ,'ובלא זה אי חייו חיי,
ומצרפ לזכויותיו ,והנה אמרו חז"ל
אזי יזכה לחיי מתו יראת שמי.
)במשנה במס' אבות( מצוה גוררת מצוה,
שכשאד עושה מצוה אזי בכוחה של ועל פי זה מבאר הרה"ק המהרי"ד
אותה מצוה לגרור אחריה עוד מצוות, למע
מבעלזא זיע"א את סיו הפסוק ְ ַ ַ
נמצא שהמצוות שעושה אחר כ חי ,ולכאורה אינו מוב השייכות של ֶַ
מגדילי את זכות המצוה הקודמת, תיבות אלו לפסוק זה .וביאר דכוונת
משו שה באו בכוח המצוה שעשה הפסוק לומר בזה ,שדוקא כשהאד בא
מקוד ,וזו היא הכוונה בתפילתנו בה לידי הרגשה והכרה שהיראת שמי זהו
אנו מבקשי מהשי"ת שא א הקוסטי דחיותא דיליה' ,למע חיי ,'כי
המצוות שעשינו עד כה אינ בשלימות בלי זה אי חייו חיי ,אזי כשהשי"ת ד
כראוי ,אעפי"כ הרי דעתנו לקיי עוד אותו לחיי ,הוא זוכה שג היראת
מצוות דאורייתא ודרבנ בזה החודש – שמי שלו תהיה בידי שמי ,כיו
'ירח האיתני 'דתקיפי במצוות, שגילה דעתו שהיראת שמי אצלו הוא
ה
נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז
בידי שמי א למלאות בקשתו או לא. והקדוש ברו הוא מצר מחשבת
'חו מיראת שמי ,'היינו חו א המצוה כאילו כבר עשינו אותה כדאי'
האד מתפלל על יראת שמי ,דאז אי בזוה"ק .ועל זאת באה תפילתנו
הדבר תלוי כלל בשו דבר ,רק הדבר שהמצוות שעתידי אנו לעשות בכוח
וודאי שישיג את היראת שמי ,מאחר המצוות שעשינו עד כה ,יהיו נחשבות
שהדבר נוגע לו בחייו. כאילו כבר קיימנו ,ויוגדל בזה זכות
המצוות שקיימנו בלא שלימות ,ועל ידי
והוא על דר שביאר הרה"ק רבי
זה יגדלו וירבו זכויותינו שעשינו עד כה.
יצחק מוורקא זי"ע ,על מה שאמרו
חז"ל ,שכאשר חלשה דעתו של אהר
בשעת חנוכת המזבח שלא היה לו חלק
?.
בחנוכת המזבח ,אמר לו הקב"ה חיי ובחשיבות של יראת שמי לפני
של גדולה משלה ,שאתה מדליק השי"ת ,הנה בגמרא אמרו )ברכות לג(:
ומיטיב את הנרות .וביאר הרה"ק ,שכ 'אי לו להקדוש ברו הוא בבית גנזיו
אמר השי"ת לאהר הכה' ,חיי ,אז אלא אוצר של יראת שמי ,שנאמר
ס'גייט דיר אי לעבע ,'א הדבר ממש יראת ה' היא אוצרו' ,ומבואר בספר
נוגע ל בחיי שתוכל לעשות נחת רוח של"ה הק' ,שהנה איזה דבר מניח המל
לבורא ,עד כדי כ שא אינ זוכה לזה, בבית גנזיו ,רק דבר יקר ,סגולת מלכי,
נחלשת דעת ,א כ' של גדולה שאי מניחי באוצר המל כס וזהב,
משלה ,'למרות שלא עשה את אלא אבני טובות ומרגליות נדירי.
העבודה בפועל ,א סו סו גילה דעתו והנה אבני טובות ומרגליות אינ
שיש לו ההרגשה וההכרה שהתורה נחשבי מאומה לפני השי"ת ,מאחר
והמצוות ה חייו ממש' ,כי ה חיינו ש'לי הכס ולי הזהב נאו ה'' ,אבל
ואור ימינו'. היראת שמי של בני ישראל הרי היא
חשובה ביותר לפני השי"ת ,וכאשר
השי"ת מוצא בליבו של האד מעט
לא אמות כי אחיה
יראת שמי ,הרי זה חשוב בעיניו ביותר
ובעני זה סיפר הרה"ק הריי"צ
עד כדי שהוא מכניסו לאוצרו.
מליובאוויטש זי"ע )ספר השיחות שש"פ
תש"ב אות ה'( ,שפע ביר הרה"ק הבעל ועל דר זה הובא בספר אמת
התניא זי"ע את החסיד ר' יקותיאל ואמונה בש השר מקאצק זי"ע,
מליעפלי ב'אריכות ימי ושני ,'ונענה שפירש' ,הכל בידי שמי ,'כל מה
ר' יקותיאל ואמר' ,אבער נישט קיי שהאד מבקש מהשי"ת ,הדבר תלוי
ו
נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז
בגדר של 'לא מיתה' ,רק אני רוצה פויער'ישער לעבע /'אבל לא שני של
בחיי של 'כי אחיה' ,געלעבט ,חיי איכר גוי ,שני של גוי משמע כמו
של יראת שמי. עיני לה ולא יראו אזני לה ולא
ישמעו ,אני רוצה להרגיש אלקות .ואכ
הבעל התניא הבטיח לו ג על זה ,ואכ
המחזיק כלי מכלי שוני הדבר מורה זכה לאריכות ימי ושני טובי.
על חיסרו בבריאותו
כשהתחילו להיכנס לבתי ישראל וסיי הריי"צ בהתפעלות ,הנה בדר
הכלי החדשי של מכונת הכביסה כלל כל יציר נברא יש לו רצו עז לחיות,
)וואש מאשי (וכדומה ,אמר הרה"צ רבי זהו הטבע של כל נברא .א כא אנו
אליהו לאפיא זצ"ל ,הנה אנו רואי רואי ,שר' יקותיאל הסכי להפקיר
שהאד שהוא בריא ושל ,מהל ללא שלשי ארבעי שנות חיי ,העיקר
שו מאשינע וכלי ,ורק כשיחלה שלא לחיות חיי של גוי .כי הוא השיג
האד הוא נצר לכלי שוני שיעזרו שעיקר החיי הוא חיי של יראת
לו בנשימתו וכדומה .עד שכאשר נרצה שמי.
לידע מצבו של החולה ,נוכל לבדוק את
זה על פי ריבוי המאשינע המקיפי על פי יסוד זה ביארו צדיקי מה
אותו .ועל דר זה הוא ג הבית היהודי, שנאמר )תהלי קיח ,יז( 'לא אמות כי
כשהבית בריא לא צריכי לשו אחיה' ,דלכאורה הוא כפל הלשו ,כי
מאשינע ושו כלי ומכשירי ,כאשר הרי א לא ימות ממילא יחיה .א
רואי באיזה בית שיש ש הרבה מיני העני הוא כמו שנתבאר ,יש אד
כלי ,סימ הדבר שאי הבית בריא. שהוא חי ,א היות שהוא חיי בלי
יראת שמי ,זה לא נחשב שהוא חי,
והנה הדבר מוב מאליו ,שהיו וג לא נחשב שהוא מת ,בקיצור,
נעשו כל המאשינע הללו כחלק הבלתי 'נישט געלעבט או נישט געשטארב,'
נפרד מכל בית שהוא .א אפשר הוא לא חי והוא לא מת ,משהו
להשתמש ע מליצה זו לגבי הכלי באמצע .וכדאמרי אינשי בדר צחות,
השוני המסכני את הרוחניות של שאד שהוא זוכה לאריכות ימי א
האד ,שמי שצרי לאיזה מאשי וכלי, הוא ללא יראת שמי ,אי זה חיי יותר
סימ הדבר שחסר לו בבריאותו ,שהרי ארוכי ,אלא שנית לו יותר זמ עד
אד בריא מהל ללא מאשינע וללא הקבורה ...ולכ התפלל דוד המל' ,לא
כלי מכלי שוני. אמות כי אחיה' ,איני רוצה בחיי שהוא
ז
נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז
וכעי זה ביאר הרה"ק הפני מנח המתפלל על יראת שמי הדבר וודאי
מגור זי"ע )בשלח תשנ"ו אחר מוס (את שהשי"ת ימלא בקשתו
המש הפסוק' ,רצו יראיו יעשה ואת ולכ בפרט בימינו בעת התגברות
שועת ישמע ויושיע ,'דהנה לכאורה הנסיונות על עני זה ,יש לנו להתפלל
קשה ,א יעשה רצונ ,למה צריכי ביותר' ,לא אמות כי אחיה' ,שנזכה
להגיד שישמע שועת ,וכי על מה לחיי אמיתיי ,חיי של יראת שמי.
יתפללו עוד מאחר שכבר עשה ה' את וכבר נתבאר שבקשה כזאת לזכות
רצונ .וביאר הרה"ק ,דהנה ידוע שיש ליראת שמי ,בודאי מתקבלת בשמי
יראה עילאה ויש יראה תתאה ,וזהו ועושי את רצונו .ושמעתי מידידי רבי
כוונת הפסוק ,מי שהוא כבר בכלל אהר וואלפיש הי"ו ,שבזה ביארו
'יראיו' ,יש לו כבר יראה תתאה ,א הוא צדיקי את הפסוק )תהלי קמה ,יט( 'רצו
צועק ומתפלל שיזכה ג ליראה יראיו יעשה' ,כשהאד מגלה דעתו
עילאה' ,ואת שועת ישמע ויושיע,' ש'רצונו' הוא להיות 'יראיו' ,והוא
הקב"ה שומע שוועתו ונות לו ג יראה מתפלל לזכות ליראת שמי ,הדבר
עילאה. וודאי ש'יעשה' הקב"ה את רצונו.
?.
ח
נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז
אופן התפילות בראש השנה
לתלמוד תורה שא פחות פוחתי לו יו ההמלכה
וא הוסי מוסיפי לו ,אמר רבי אבהו יו ראש השנה מהותו היא יו
מאי קראה ,תקעו בחדש שופר בכסה המלכת הבורא ,וכמו שאנו מבקשי
ליו חגנו ,איזהו חג שהחדש מתכסה בכל התפילות של ראש השנה 'מלו
בו הוי אומר זה ראש השנה ,וכתיב כי על כל העול כולו בכבוד ,'ומאריכי
חק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב, בתפילות על כבוד שמי.
מאי משמע דהאי חק לישנא דמזוני
הוא דכתיב ואכלו את חק אשר נת המלכת הבורא היא על ידי שהאד
לה פרעה ,מר זוטרא אמר מהכא מקבל על עצמו עול מלכות שמי
הטריפני לח חקי'. ומכריז על עצמו 'אנא עבדא דקודשא
ברי הוא' .וכאשר האד אומר ומתחנ
ומאחר שביו זה נקבעי מזונותיו 'מלו על כל העול כולו בכבוד ,'עליו
של האד ,ובכלל מזונות נכללי כל לזכור בתחילה את העול קט שלו
צרכיו של האד ,הרי שהאד חפ ולהמלי את השי"ת על עצמו ,ולא
להתפלל בראש השנה על מזונותיו ועל כאותו אחד שאמר ,שהמלי את
כל צרכיו שיהיו במש כל ימות השנה השי"ת על פני כל העול הגדול,
בהרחבה ובניקל ובדר כבוד. מאפריקה ועד אוסטרליה ,אבל על
עצמו לא זכר להמלי את השי"ת...
באיזה אופ יבקש על פרנסתו אלא תחילה צרי האד להמלי את
אמנ בזוה"ק מארי) בתיקו"ז( בגנות השי"ת על עצמו ,ומש ימלי את
בני האד שצועקי ככלבי' הב הב', הבורא על כל העול.
שיתנו לה בני חיי ומזוני וסליחה
וכפרה ,ואי מבקשי עבור השכינה בר"ה נגזר מזונו של האד
הק' ועבור מלכות שמי.
מאיד גיסא אמרו חז"ל שבראש
אבל כבר אמר הרה"ק רבי פנחס השנה שהוא יו הדי דני כמה ובאיזה
מקורי זי"ע )אמרי פנחס שער ז ,יח( ,שוטי אופ תהיה פרנסתו של האד בכל
מדמי שה עומדי במדרגה שנתבע השנה ,וכמו שאמרו )ביצה טז' (.כל
מה שלא יהיו צווחי ככלבי הב הב, מזונותיו של אד קצובי לו מראש
ואי מתפללי בראש השנה ויו השנה ועד יו הכפורי חו מהוצאת
הכפורי על הפרנסה ,וג פרנסה אי שבתות והוצאת יו טוב והוצאת בניו
ט
נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז
'למענ אלקי חיי ,'ופירושה שכל לה ,שכ דברי הזוה"ק מדברי בבעלי
החיי שאנו מבקשי ה רק למע מדרגה ,אבל אנשי כערכינו ירבו
יתרבה כבוד שמי ,זוהי התפלה להתפלל על צרכ.
הנרצית. ?.
וכ מבאר בספה"ק תולדות אהר
}תלמידו של הרה"ק מבארדיטשוב תפילה לצור גבוה
זי"ע{ לימי נוראי ,על מה שאמרו וכתב בספה"ק ש משמואל )ראש
בתקוני) כב ע"א( כל מה דעבדי השנה תער"ב( שתפילותינו שאנו מבקשי
לגרמייהו עבדי ולית מא דישגח על על החיי והצלחת עוה"ז צרי להיות
השכינה להוציאה מהגלות וה צווחי באופ שלא יהיו דברי אלו כתכלית
ככלבי הב הב ,הב ל מזוני. הנרצה אצלנו ,רק שעי"ז נהיה פנויי
הכלל שצרי האד לכוי שיהיה כל לעבודת השי"ת ,ולגדל בנינו לתלמוד
דרכיו לש שמי ,וזהו עיקר העבודה תורה ,או לעשות עמה שידוכי
בכל המצוות ובלימוד תורה יכוי הכל הגוני שימשיכו מה דורות טובי
כדי שיתגדל ויתקדש שמו ית' ולעשות שיתרבה כבוד שמי על ידיה ,או
נחת רוח ליוצרו ובשביל שיבנה בהמ"ק שיהיה לאל ידנו לעשות צדקות ומצוות
ולהוציא השכינה מהגלות ,ואפילו בחיות ,וזה שאנו מתפללי' זכרנו
בדברי גשמיי צרי ג"כ לעשות רק לחיי 'א שבתקוני זוהר )כב (.מגנה זה
כדי להוציא יקר מזולל ,ואות העושי מאד ,וקרא עליה צווחי ככלבי הב ל
מצוות או הלומדי ומתפללי רק חיי הב ל מזוני ,והיתכ שסדרו לנו
בשביל ,ובפרט בר"ה ויוה"כ בעלי מסדרי התפילות לשונות בלתי
המבקשי הרבה בקשות רק לעצמ, נרצי.
עליה נאמר בתקוני) כב ע"א( כל מה א העני יוב עפ"י מה ששמעתי
דעבדי לגרמייהו עבדי ולית מא מכ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה }ה"אבני
דישגח על השכינה להוציאה מהגלות נזר"{ שדייק מדברי הגמרא בנדרי) כד(.
וה צווחי ככלבי הב הב הב ל באמר ז"ל 'לא כלבא אנא דמיתהנינא
מזוני .וזהו שמדקדק בתקוני הק' מינ ולא מיתהנית מינאי' ,דטבע הכלב
כשאומר הב ל" ,ל "דייקא ,כשכוונתו הכל לגרמיה ,ליהנות ולא לעשות דבר
רק לצרכו ובשבילו זהו ככלבי ,אבל בשביל זולתו ,נמצא כי מי שכל חפצו
כשמכוי למע הרבות כבוד הש ית' בתפילותיו רק עבור עצמו חיי ומזוני זה
זהו הדר הנכו להתפלל בראש השנה. נקרא צווחי ככלבי .אבל תפילתנו היא
י
נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז
כדי שיוכל לעשות שידו ע תלמיד וכבר אמרו בש הרה"ק רבי מאיר
חכ או לעשות צדקה וכיוצא בזה{. מפרעמישלא זי"ע ,כשיסחטו את כל
תפילות בני ישראל בראש השנה יצא
ובעני זה שמעתי מכ"ק מר אדמו"ר עני אחד ,כס ,אבל כשנסחוט את
שליט"א מבאיא שמשו כ אכ הכס מה יצא מהכס' ,מצוות' הוצאות
מבקשי" הב הב" תרי זימני כלומר, שבת ויו טוב והוצאות בניו לתלמוד
תשפיע עלינו כדי שנוכל להשיב ל את תורה ,צדקה וחסד ומעשי טובי.
ההשפעה ,לפי שכל בקשתנו היא
לצור גבוה. )תהלי קיט(וכ ביאר את הפסוק
צרופה אמרת מאד ועבד אהבה בלשו
וכ אמר ,הנה בזוה"ק מארי שיזהרו זה' ,צרופה' לשו מצור ,שצרפת
באופ שמתפללי בראש השנה על 'אמרת 'היינו התורה והמצוות ע
עניני גשמיות ,על צרכי האד ,לפי 'מאד' ,היינו 'ממו ,'כמו שנאמר 'ובכל
שאומרי הב הב לנא ,שכוונת האד מאוד – 'בכל ממונ ,שאי אפשר
הוא לצור עצמו ,שהאד מבקש עבור לקיי שו מצוה בעול בלי מעות,
עצמו ,אכ כשאופ הבקשה הוא באופ שלכל המצוות צריכי מעות ,כמו מצות
של הב הב ,שהשי"ת ית לנו כדי שנוכל תפילי וציצית ומזוזה וסוכה ואתרוג,
לתת ולהשיב הכל להשי"ת ,על ידי ובפרט במצוות שבי אד לחבירו,
שנשתמש ע מה שהשי"ת ישפיע וכמעט שאי מצוה בעול שלא נצר
עלינו לש שמי לצור גבוה ,באופ לה מעות ובלי מעות אי אפשר כלל
זה אפשר לבקש ואפשר להתפלל, לקיימה כתיקונה ,ולכ' ועבד אהבה'
וכאשר מתפללי באופ הזה פועלי מאיר'ל ג"כ אוהב המעות ,כי המעות
הכל לטובה ,והשי"ת משפיע השפעות חשובי כל כ ,שא"א לקיי בלעדיה
לבני ישראל. שו מצוה וא"א לעבוד אות ולקיי
אמרת בלי מעות.
והוסי כי עני זה אנו רואי ,שביו
הראשו של ראש השנה קוראי בתורה }וכ כתב בספה"ק תולדות יעקב
פרשת וה' פקד את שרה )בראשית כא ,א(, יוס) דברי אות ג( ,מורי עשה עליות
שהשי"ת נת ב זכר כמתנה לאברה נשמה וראה אי מיכאל אפוטרופסא
אבינו ושרה אמנו ,ומה עשו ע המתנה רבא דישראל ,המלי עבור ישראל שכל
שהשי"ת נת לה ,עני זה מבואר חוב שלה הוא הכל זכות ,כי כל מה
בקריאה של היו השני של ראש שעושי פסלנות ושאר דברי חוב ,הכל
אי
נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז
עני זה מבואר ג בהפטרה של יו השנה ,העני של עקידת יצחק ,וכמו
א' דראש השנה ,חנה ביקשה בתפילתה שנאמר )בראשית כב ,ב( והעלהו ש
ונתתה לאמת זרע אנשי) ש"א א ,יא(, לעולה .אנו רואי שאברה אבינו
ומבטיחה חנה מה תעשה ע המתנה השיב את המתנה להשי"ת ,על ידי
ונתתיו לה' כל ימי חייו )ש ,(שתשיב המסירות נפש הגדולה שהיתה
את המתנה להשי"ת ,שתשיב את הב לאברה אבינו בשעת העקידה ,שהשיב
?.
שתקבל להשי"ת. את המתנה להשי"ת כפי שקיבלה.
יום של תפילה
ה' הרי זה עני גדול ,וכבר אמרו צדיקי ובאמת יו ראש השנה הוא יו של
על מה שאומרי' כי אתה שומע תפילה ,וכמו שאמרו חז"ל )מדרש תהלי
תפילת כל פה' ,שג א תפילתו של קב( על הפסוק 'פנה אל תפלת הערער'
האד היתה רק בפה ,הרי היא חשובה אמר רבי יצחק ,כלפי דורות אמרו,
לפני השי"ת. שאי לה לא נביא ולא כה ולא בית
המקדש שיכפר עליה ,אלא עוד תפלה
וזהו בכלל עבודת המלכיות ,שהאד אחת שנשתייר לה שה מתפללי
עומד בראש השנה בקבלת עול בראש השנה ויו הכפורי ,ולא תבזה
ומתפלל לפני ה' ובזה הוא מכריז אותו מה ,הוי 'ולא בזה את תפילת.'
שהשי"ת הוא מלכנו ואליו אנו פוני הרי שיש למלא יו זה בתפילות
בתפילה. ובתחנוני.
אכ ככל שירבה בתפילות ,בודאי וג א לא כיוו כראוי בתפילתו ג
יתפלל לפחות תפילה אחת בכוונה, אז נחשבת תפילתו ,שכ' ערער' הכוונה
וכמו שהמליצו צדיקי על מה לערער בערבה ,שאי לו טע וריח כי
שאומרי' טוב מעט בכוונה מהרבה א שפתיי ,לומר ל שג כשהאד
שלא בכוונה' ,שכאשר יהיה הרבה שלא מתפלל בשפתותיו בלבד ,ואי תפילתו
בכוונה ,לא ימלט שתהיה לו תפילה ראויה ,אבל עצ הדבר שהאד עומד
?.
אחת בכוונה הראויה. בראש השנה ויו הקדוש בתפילה לפני
בי
נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז
גודל מעלת התפילה
שפתי תפתח ופי יגיד תהלתי ,'שדוד וכאשר אנו מבארי עני עבודת
המל ע"ה אמר פסוק זה על חטאת בת התפילה ,שומה עלינו להביא תחילה
שבע שהיה לשיטתו 'במזיד' ,ואי לשונו הנפלא של הרבינו יונה )אבות א ,ב(
מביאי קרב על הזדונות ,ועל זה אמר שבכח התפילה לכפר על כל העוונות,
)ש ,יח(' ,כי לא תחפו זבח ואתנה שגגות וזדונות.
עולה לא תרצה' ,שא הייתי יכול וכ כתב בביאורו על מה שכתוב
להביא קרב לכפר לי הייתי מביאו, במשנה 'ועל העבודה'' .כי מפני העבודה
ועכשיו שאיני יכול ,תפתח שפתי ופי נברא העול כולו .א בחטאנו חרב
יגיד תהלת .ותקבל התפילה במקו המקדש ובטלה העבודה ,והתפלה
קרב ותכפר לי על חטאתי .וג אנחנו במקומה ,כמו שנאמר )דברי יא ,יג(,
שאי לנו קרב שיכפר לנו על זדונות ולא ולעבדו בכל לבבכ ובכל נפשכ .איזו
על שגגות ,ה' שפתי תפתח ותקבל היא עבודה שבלב ,הוי אומר ,זו תפילה
תפלתנו במקו הקרבנות'. )תענית ב ,(.וזה שאומר )תהלי נא ,יז(' ,ה'
?.
ע"י התפילה מראה האמונה
ונישא ,ואמר לבאר בנוסח התפילה של ובאמת על ידי התפילה בראש
ראש השנה קדוש אתה ונורא שמ הרי השנה מראה האד על גודל אמונתו
הקב"ה קדוש ונורא ,ואי אפשר לבקש בהשי"ת ,שהוא מאמי שביו זה
מאתו על 'קויליטש' ,על חלה ושאר השי"ת ד את כל העול ,ושהכל תלוי
עניני פרנסה ,לזה אומרי ואי אלוק ביו זה ,ולכ הוא בוכה לפני השי"ת,
מבלעדי כי אי לנו למי לפנות אלא אל ואי ל אמונה בהשי"ת ובטחו
הקב"ה הז את העול ,כי ממי נבקש בהשי"ת יותר ממי שמבקש ביו זה
א לא מאתו יתב"ש ,ממילא אליו שיושפע עליו בני חיי ומזוני וכל טוב.
נתפלל ג על ה'קויליטש' ,והיינו שעל
ידי התפילה על הגשמיות אנו מראי וכ אמר הרה"ק רבי דוד מטאלנא
את האמונה בה' ,שאי לנו למי לפנות זי"ע כלפי אות הטועני האי נתפלל
כי א אל הבורא יתבר. על בני חיי ומזוני לפני מל קל ר
גי
נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז
עבודת התפילה מראה על עבדות
צרכיו ,וע"ז לכשעצמו השי"ת קובע לו ובאמת עצ העמידה בתפילה היא
שכר ,בוודאי שהוא עושה זאת בכל 'עבדות' ,כי הנה חז"ל )תענית ב (.אמרו על
לבו. הפסוק )דברי יא( ולעבדו בכל לבבכ
ועל פי זה הוסי לפרש המהרי"ל איזו עבודה שהיא בלב הוי אומר זו
דיסקי זצ"ל את דברי הפייט) פיוט תפילה ,וצרי להבי מדוע דוקא
האוחז( הזוכר למזכיריו טובות זכרונות, התפילה נקראת עבודה שבלב.
שהנה כשנות האד שבח והודיה ופי' המהרי"ל דיסקי זצ"ל בש אביו
להשי"ת על הטובה שהיטיב עמו הגאו רבי בנימי זצ"ל באופ זה ,דהנה
הבורא ,אשר לכאורה איזו זכות נוכל עבדותו של העבד לאדוניו ניכרת בשני
לחשב לאד עבור הכרת הטוב ,הרי אופני ,האחד ניכר על ידי שהוא עושה
מחובתו לתת תודה למיטיבו ,אבל מלאכתו של בעל הבית ,ובאופ אחר
השי"ת מחשיב ג את זה לזכות ניכר עבדותו בכ שהוא סמו על
ולמצוה לאד על שהזכירו בעד בעה"ב לקבל ממנו כל צרכיו ,והיינו כי
הטובות שגמל עמו ,וזהו 'הזוכר אפילו א יהיה הדי דיכול הבעל הבית
למזכיריו' רצונו לומר זכות 'טובות לומר לעבד עשה עמי ואיני זנ ,אבל
זכרונות' ,היינו מה שהאד מזכיר מצד הרחמנות והיושר צרי לית לו
בשביל טובות שהיטיב עמו ה' ,וזהו האדו לח לאכול ובגד ללבוש ,וא כ
חסד גדול מאת ה'. ג בזה שהוא מבקש צרכיו מאדוניו
ועל עני זה יש לנו לומר הלשו ניכרת עבדותו ,ואופ זו היא העבדות
שאמרו חז"ל )רש"י בשיר השירי" (היש ל המקובלת.
חי מתוק מזה" ,שהרי חובה היא לנו וביותר ,כשהאדו יאמר לעבדו ,א
להודות לה' על כל חסדיו' ,לפיכ אנחנו תבוא ותבקש ממני כל צרכי ,עבור
חייבי להודות' ,וע כל זה נחשב לנו זאת בעצמו אשל ל שכר ,בוודאי
לזכות. שיהיה העבד מרוצה מעבדות כזאת,
וכמו כ התפילה שאנו מתפללי וזהו מה שאמרו איזו עבודה שהיא בלב,
לפני השי"ת ,נחשבת לנו לזכות ,לפי פירוש ,עבודה כזו שג הלב חומד
שבזה אנו מראי את העבדות שלנו ומסכי לעשות על כרח זו תפילה,
?.
אליו יתבר. שהוא מבקש מהשי"ת שיזמי לו כל
די
נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז
השי"ת חפץ שיתפללו לפניו
עליה וירדו וצמחו האילנות השי"ת חפ שיתפללו לפניו ,ובזה
והדשאי ,'מבואר שהשי"ת כבר תלויי כל ההשפעות טובות ,וכמו
הטביע מתחילת הבריאה את רצונו שנאמר )בראשית ב ,ה( וכל שיח השדה
שיתפללו לפניו על כל המצטר, טר יהיה באר וכל עשב השדה טר
ומאחר ש'היו הרת עול ,'הרי שהיו יצמח כי לא המטיר ה' אלקי על האר
יתפלל האד על כל צרכיו ובפרט על ואד אי לעבוד את האדמה .ופירש
הפרנסה ,שעל זה דני את האד רש"י' ,ומה טע לא המטיר ,לפי
בראש השנה ,וביו זה יבקש על כל שאד אי לעבוד את האדמה ואי
צרכיו ,ואז ישפיע עליו השי"ת מכיר בטובת של גשמי ,וכשבא
השפעות טובות לרוב. אד וידע שה צור לעול התפלל
?.
להתפלל גם על הרוחניות
העומדי ומצווחי הב הב". אכ בראש השנה יזכור להתפלל ג
על הרוחניות ,וכידוע מאמרו של הרה"ק
וביו ב' דראש השנה אמר בקול הרבי רבי שמעלקא זי"ע ,שפע ביו א'
בכי" ,מדוע לא בא ב ישי ג תמול ג דראש השנה לפני התקיעות אמר
היו אל הלח) שמואל א כ כז( ,מדוע לא בבכיות גדולות" ,רבונו של עול ,אוי ,כל
בא ב ישי ,מדוע עדיי לא זכינו לבואו עמה נאנחי מבקשי לח) איכה א ,יא(,
של מל המשיח שהוא מגזע ישי, כלל ישראל בוכי ומתחנני וצועקי
הסיבה היא כי ג תמול ,יו א' דראש לפני ,אבל מה לנו בתחנוני כאלו
השנה ,ג היו ,יו ב' דראש השנה ,אל כאשר כל בקשת הוא לח גשמיות,
הלח ,תפילתנו היא רק על גשמיות ואינ משכילי להתפלל על רוחניות או
ולא על גלות השכינה". על צער השכינה ,והרי ה כאות כלבי
?.
וט
נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז
ענני במרחב י-ה
מזל בזה שלא שחט אברה אבינו את שמעתי מהרה"ח רבי אלעזר אהר
יצחק בנו ,שהלא רק משו הרצו ברי ז"ל רמז נאה }לחג הפוריא{,
לשחטו מרבי בני ישראל לבקש כתיב )תהלי קיח ,ה( 'מ המצר קראתי
בקשות בזכות זה ,עד שכביכול אינו קה'' ,המצ"ר' בגימטריא 'הפרי") 'ללא
יכול לצאת ידי חובה ,ומה היו בני ו' ,כמו שנכתב במגילה 'וימי הפרי"' ,('ענני
ישראל מבקשי אילו היה נשחט במרחב קה' ,מרח"ב ר"ת ב'ני ח'יי מ'זוני
בפועל לעשות רצו ה'. ר'וויחי' ,מ המצר קראתי קה' ,בפורי,
אד שנמצא במצב של מיצר ,הרי הוא
והמזל של בני ישראל הוא שתיקנו
קורא אל ה' ,ואז 'ענני במרחב קה',
לומר קוד התקיעות את פרק מ"ז
שהשי"ת משפיע עליו כל העניני ,בני
שבתהלי' – למנצח לבני קרח' ז'
חיי ומזוני רוויחי.
פעמי ,שאילו היו מתקני לומר את
פרק קי"ט ז' פעמי ,לא היה זה עולה והנה בראש השנה לפני התקיעות
כל כ בניקל. אנו מזכירי פסוק זה 'מ המצר קראתי
קה ענני במרחב קה' ,ללמדנו שכאשר
ומזלו של השט הוא שתוקעי האד ניגש לפני השי"ת בראש השנה
בשופר בצד הצר לכיוו הצד הרחב ,ואז מתו הכנעה ,אזי השי"ת יענה לו
יש לו מאיפה לצאת ,אבל אילו היו במרחב ,שיזכה למרח"ב ,ב'ני ח'יי מ'זוני
תוקעי מהצד הרחב לצר ,כיצד היה ר'וויחי ,והכל הוא לצור גבוה.
יוצא.
והרה"ק הפני מנח מגור זי"ע הארי
?.
לבאר הסודות הטמוני בדבר ,ולגבי הרה"ק רבי העני מאלכסנדר זי"ע
המזל של בני ישראל ביאר ,אילו היו בני אמר פע בדר צחות} ,וצדיקי אמרו
ישראל צריכי להתחיל לומר 'אשרי שיש בזה הרבה סודות ורמזי ,{שלשה
תמימי דר ,'מי יאמר זיכיתי לבבי ,אבל יש לה מזל בראש השנה ,הקב"ה ,בני
כשמתחילי לומר פרק 'למנצח לבני ישראל ,ולהבדיל השט ,השי"ת יש לו
א .ואמר שמאמר זה עלה בדעתו בהיותו במקוה ביו הפורי.
הרה"ח רבי אלעזר אהר ז"ל ב רבי יהושע העשיל זצ"ל ראש ישיבת רוז'י נפטר לפני
כשנתיי ולא השאיר אחריו זש"ק ,ויהיו הדברי הללו לעילוי נשמתו ולזכרו טוב.
זט
נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז
וזהו העני שאומרי בר"ה את קרח' ,שמדבר אודות בני קרח שהיו ע
הפסוק מ המיצר ,שעל ידי שהאד אביה באותה עצה ,ורק ברגע האחרו
מרגיש שהוא במיצר והוא במצב של כשנבלעו באדמה היה לה הרהור
הכנעה ,בזה יזכה שיהיה 'ענני במרחב תשובה ועל ידי זה ניצלו ,וכ נזכה ג
קה'. אנו להנצל ולתק עצמינו על ידי הרהור
תשובה.
?.
ההכנעה בראש השנה
היה עני ההשתחוויה בבית המקדש, ובעני ההכנעה בראש השנה כתב
ואח"כ באי ימי חג הסוכות הרמוזי בספר אר צבי }להגה"ק מקוז'יגלוב
בתיבות 'ושמחת בכל הטוב' ,כי סוכות זי"ע{ בפרשת כי תבא על הפסוקי
הוא זמ שמחתנו. בפרשת ביכורי) דברי כו ,ייא(
והשתחוית לפני ה' אלקי ,ושמחת בכל
וכתב עוד ,שהנה בזוה"ק )תרומה קמב(.
הטוב וגו' .נראה דזה רמז על ראש
אמרו שהדי של יוה"כ נמש עד שמיני
השנה ,יו הכפורי וסוכות ,כי ה ג"כ
עצרת} ,ואז יש את ההכנעה והמתקת
ביכורי מ השנה' .ראשית' זו ראשית
הדיני בעת חביטת הערבות{ ,על כ
השנה ,ראש השנה ,יו הכיפורי הוא
למחרתו הוא שמחת תורה ,שיש
בבחינת 'והשתחוית לפני ה' אלקי ,'כי
שמחה נוספת.
אז עיקר העבודה הוא הכנעה וביטול
וכתב ,ונראה שלפי מה שאד זוכה וימי פחד ודי ,וג ימי אלו ה
להכנעה וביטול בר"ה ויוה"כ ומקיי בבחינת לפני ה' אלקי ,כי בראש השנה
בעצמו 'והשתחוית לפני ה' אלקי ,'לפי תנ) ר"ה טז (.כל באי העול עוברי לפניו
זה יזכה אח"כ בסוכות ל'ושמחת בכל כבני מרו ,וביו הכיפורי כתוב )ויקרא
הטוב אשר נת ל ה' אלקי .'וזה טז ,ל( 'לפני ה' תטהרו' ,ובכל עשי"ת
פירוש 'והיית א שמח'' ,א 'מיעוט כתוב )ישעי' נה ,ד(' :דרשו ה' בהמצאו
הוא ,להורות כי עיקר השמחה היא לפי קראוהו בהיותו קרוב' ,כי בני ישראל
מה שמיעט עצמו בר"ה ויוה"כ ,וככל קרובי אז להשי"ת ,והוא בגדר
שמיעט עצמו יותר זוכה אח"כ לשמחה 'והשתחוית לפני ה' אלקי ,'וכ ביו"כ
זי
נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז
ההכנעה מביאה להודאה יותר ,וזכר לדבר 'אי מיעוט אחר מיעוט
וכעי מאמרו הנ"ל של הגה"ק אלא לרבות'.
מקוז'יגלוב דמקרא ביכורי מסתיי ע
}ויש להסמי במה שאמר הרה"ק
'והשתחווית לפני ה' אלקי 'שהוא עני
רבי מרדכי שלמה מבאיא זי"ע ,במה
ההכנעה ,כעי זה אמר פע כ"ק מר
שנאמר 'והיית א שמח' ודרשו חז"ל
אדמו"ר שליט"א מבאיא שזהו הטע
לרבות ליל יו"ט האחרו של חג ,כי הנה
שבתפילה בברכת ההודאה משתחווי
האד צרי לעבוד את הבורא באהבה
תחילה וסו ,לרמז על כ שההודאה
וביראה ובשמחה ,אבל בראש השנה
באמת אינה באה אלא מתו הכנעה.
ויו הק' מחמת אימת הדי יש מיעוט
והיינו דמי שמתגאה ומחזיק עצמו של שמחה ,ואת זה צריכי להשלי
בגדלות ,אינו מגיע להכרה בחסדי בשמחת תורה ,לפי ש'והיית א שמח'
ואינו יכול להודות .וכ מצינו בלאה שהיה )בעבר( מיעוט בשמחה ,לכ עכשיו
אמנו שאמרה הפע אודה את ה' צרי להרבות.
)בראשית כט ,לה( וביאר רש"י' :הפע
אודה – שנטלתי יותר מחלקי' .והוא ולפי דברי ה'אר צבי' ,כפי מה
העני שנתבאר ,דכשהאד בא לידי שהיה ההכנעה בראש השנה ,כ יהיה
הכנעה והכרה שקיבל יותר ממה הריבוי של שמחה בסוכות ושמחת
שמגיע לו ,אז הוא בא לידי הודאה. תורה{.
?.
בכח ההודאה על העבר מבקשים על העתיד לשנה טובה
ופירש"י ית ויחזור וית) בראשית כז ,כח(, ובאמת ביחד ע הבקשות בראש
'ית ,'כשהשי"ת משפיע עלי טובה, השנה צרי להיות ג ההודאה ,שעל
'ויחזור' ,תחזיר להשי"ת ההודאה גדולה, ידי ההודאה גופא זוכי להמשי את
ועי"ז יהיה שוב 'וית ,'שהשי"ת יחזור ההשפעות ,וכ כתב החובות הלבבות,
וימשי להשפיע עליו כל הטוב. שעל ידי ההודאה על העבר יחזור
כי כביכול השי"ת משתוקק שיודו לו השי"ת וישפיע עליו כל הטוב.
על חסדיו ,כמו שאמרו בגמרא )סנהדרי ויש לבאר שזהו מה שביר יצחק
לט ,(:ומי חדי קודשא ברי הוא במפלת אבינו ליעקב אבינו' ,וית 'ל האלקי–
חי
נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז
בחסדי הבורא ,לא רק כדי לזכות לשנה של רשעי ,הכתיב בצאת לפני החלו
טובה ,אלא משו שכ היא המדה ואומרי הודו לה' כי לעול חסדו ,ואמר
שהאד צרי להכיר בטובות שעושה רבי יונת מפני מה לא נאמר בהודאה
עמו השי"ת ,וכאשר עומדי בסיו זו כי טוב ,לפי שאי הקדוש ברו הוא
השנה יודה להשי"ת על כל הטובות שמח במפלת של רשעי.'
אשר עשה עמו במש השנה ,שכ ופירש רש"י 'כי טוב משמע כי טוב
חובת ההודאה היא בכל יו ובכל רגע, בעיניו הודאה ושמחה' .ומבואר בדברי
ובפרט כשעומדי בסיו השנה יש לנו רש"י שמה שנאמר 'כי טוב' הכוונה,
לעשות חשבו הנפש ,שבמש השנה שטוב בעיניו הודאה ושמחה ,וזהו מה
ראו בני ישראל ניסי גדולי ונפלאי. שנאמר 'הודו לה' כי טוב כי לעול
וכמו כ כל אחד ואחד בפרטיות חסדו' ,שכאשר השי"ת עושה חסדי
נעשו עמו הרבה חסדי ,כמה ילדי ע האד ,אזי 'כי טוב' בעיניו הודאה
נולדו השנה בכלל ישראל ,כמה ושמחה ,שיודה להשי"ת על כל חסדיו.
השפעות של פרנסה ירדו לבני ישראל והנה בפרשת כי תבא על הפסוק
במש השנה ,כמה חולי הבריאו 'ושמחת בכל הטוב אשר נת ל ה'
במש השנה ,שכ חסדי השי"ת גברו אלקי) 'דברי כו ,יא( פירש רש"י' :מכא
עלינו מאד במש השנה האחרונה. אמרו אי קורי מקרא בכורי אלא
וכשמודה להשי"ת על כל החסדי בזמ השמחה מעצרת ועד החג ,שאד
שעשה עמנו במש כל השנה ,באופ מלקט תבואתו ופירותיו ויינו ושמנו,
של 'כי ל טוב להודות' ,על ידי כ נזכה אבל מהחג ואיל מביא ואינו קורא'.
בעז"ה לשנה טובה. מבואר בדברי רש"י שימי חודש
שכ היא מידת הבורא ב"ה ,שכאשר אלול באחרית השנה ה ימי שמחה,
האד מודה על העבר ,אזי הוא יכול שהרי ה מהימי שבה קוראי
לבקש ג על להבא ,משל למה הדבר פרשת ביכורי ,והיינו שא שה ימי
דומה ,לב שמבקש כל העת מאביו, חשבו הנפש והכנה ליו הדי ,אעפ"כ
אבי ת לי ,אבי ת לי ,אזי יש גבול עד ה ימי שמחה.
כמה יוכל לבקש .אבל כשהב בא ובאמת מדה זו של 'ושמחת בכל
לאביו ומודה לו על העבר ,ולאחר מכ הטוב אשר נת ל ה' אלקי 'מבואר
מוסי לבקש ,אביו ית לו עוד ועוד בספה"ק שזה אחד הדרכי לזכות
בסבר פני יפות ,אכ א הב תמיד רק בשנה טובה ,להתבונ בטובות שעשה
מבקש ואינו מודה על מה שנותני לו, עמו הבורא .ובאמת צרי האד להכיר
טי
נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז
יודה לה' על כל חסדיו הגדולי עמו אזי ג כשהאב נות לו ,אי זה בסבר
וע כל כלל ישראל ,ואז יבקש על פני יפות .והכא נמי זהו עני חובת
צרכיו לשנה הבעל"ט. ההודאה על הטובה ,ועל ידי כ זוכי
לקבל עוד השפעות טובות.
ובאמת אנשי כנסת הגדולה ג ה
קבעו את סדר התפילה באופ זה ,וכמו ומשו כ תיקנו אנשי כנסת הגדולה
שאמרו בגמרא )ע"ז ז' (:לעול יסדר לקרוא פרשת כי תבא בסיו השנה,
אד שבחו של מקו ואחר כ יתפלל, שכאשר האד בא לבקש שנה טובה,
מנל ממשה רבינו דכתיב ה' אלקי עליו להודות להשי"ת ,ובפרשה זו
אתה החלות להראות את עבד וגו' קוראי את פרשת ביכורי ואומרי
וכתיב בתריה אעברה נא ואראה את )כו ,זי(' :ונצעק אל ה' אלקי אבתינו
האר הטובה' .ופירש רש"י' ,יסדר אד וישמע ה' את קולנו וירא את ענינו ואת
שבחו של הקב"ה ,שלש ברכות עמלנו ואת לחצנו .ויוציאנו ה' ממצרי
ראשונות אבות גבורות וקדושת הש ביד חזקה ובזרוע נטויה ובמורא גדל
שאי בה תפילה אלא שבח' ,ואח"כ ובאותות ובמופתי .ויבאנו אל המקו
בשאר הברכות יש דברי תחינה ותפילה. הזה וית לנו את האר הזאת אר זבת
?. חלב ודבש .ועתה הנה הבאתי את
ראשית פרי האדמה אשר נתתה לי ה'',
והרי כל עני הבאת הביכורי ע
הקריאה היא כמו שפירש רש"י )פסוק ג(
חובת ההודאה בנוס לבקשה
'ואמרת אליו ,שאינ כפוי טובה',
ובעני זה של הודאה בנוס לבקשה
וכאשר האד מכיר בטובת ה' עמו,
אמרו צדיקי לרמז בדר צחות בדברי
באופ של 'ושמחת בכל הטוב',
רש"י )בראשית כג ,א( בת ק' כבת כ',
שמתבונ בכל הטובה שהשפיע עליו
שכשיש לאד צרה בתו ביתו ,הרי
השי"ת במש השנה ושמח ע הטובה,
הוא אומר פרק כ' בתהילי" יענ ה'
ובזה יוכל האד לאחר שמודה ג
ביו צרה" ,וכשמגיעה הישועה אומר
לבקש לקראת השנה הבעל"ט שישפיע
פרק ק' "מזמור לתודה" ,ואמרו בזה
עלינו הבורא ברו הוא כל טוב.
בדר צחות" ,בת ק' כבת כ'" ,שצרי
לומר פרק ק' ,שהוא פרק ההודאה, זכורני שהגאו ר' דוד צבי אורדנטלי
באותה התעוררות והשתפכות הנפש זצ"ל גאב"ד ביתר היה מעורר תמיד על
כמו שאמר פרק כ' ,כשהתפלל על עני זה בשיעוריו בישיבה הק' ישיבת
צרתו. רוז'יבאיא ,שבסיו השנה בתחילה
כ
נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז
גדולה וקטנה ,גדולה שהיא מכחשת וכ פירשו בפסוק )תהלי סו ,יז( אליו
את הקטנה ,שלא יהיה נוטל בגדולה פי קראתי ורומ תחת לשוני .שכאשר
ומחזיר בקטנה' ,היינו שבודאי מותר לו האד מתפלל לפני ה' ,תפילתו היא
לעשות כמה מיני אבני משקלות ,אלא באופ של פי קראתי ,שמתפלל בפה
שלא תהיה מידה אחת מכחשת את מלא ,ואילו 'ורומ ,'כשפותח את פיו
השניה. להודאה ,הרי זה רק 'תחת לשוני' מ
השפה ולחו ,אבל האמת היא שצרי
וכתב באור המאיר שהנה מצינו שיהיה ההודאה כמו התפילה.
בספר יצירה שאבני היינו אותיות ,ועל
וכ אמר החת סופר ,שהנה תפל"ה
פי זה מבאר את הפסוק ,שהנה יש ל
בגימטריא תקט"ו ,כמני שיר"ה,
אחד שכאשר בא ליטול פרס מרבו
שתהיה השירה יחד ע התפילה ,שבכל
נוטל בגדולה ,באותיות גדולות ,והיינו
עת שמתפלל ומבקש על צרכיו או
שכאשר הוא מתפלל ומבקש מהשי"ת
צרכי רבי יודה על חסדי העבר ,וכמו
הרי הוא מכניס כל מגמתו והתאמצותו
שכתב בספר חובת הלבבות שהרוצה
באותיות "פרנסה" ,בפה מלא ,להיות
שיתקבלו תפילותיו יודה בתחילה על
גדולי כל מה דאפשר ,שאי גדולי
העבר ,ואז יזכה לשפע.
מה ,שהוא מבקש ומתחנ באותיות
גדולות ,אבל כשהוא בא להודות על
הנס הרי הוא 'מחזיר בקטנה' ,כשבא
?.
להחזיר שבח והודאה על טובותיו ובעני הזה מצאנו מאמר נפלא
שהגדיל לעשות עמו ,מחזיר בקטנה, בספה"ק אור המאיר סו פרשת כי
באותיות קטנות ,ועל זה נאמר 'אב תצא על הפסוק )דברי כה ,יג( 'לא יהיה
ואב ,'שני בחינת אבני ,גדולות ל בכיס אב ואב גדולה וקטנה' ,אב
וקטנות המכחישי זה את זה ,והלא הכוונה בפשטות לאבני המשקלות,
איש זה הפכפ במעשיו ,שהתפילה ופשטות הפסוק הוא שלא יהיו לאד
היא באבני גדולות ,וההודאה היא שתי אבני משקלות ,גדולה וקטנה.
באבני קטנות ,שמודה באופ של ולכאורה דבר זה מ התימה הוא למה
לצאת ידי חובה ,אלא צרי להודות לכל לא יהיו לו בביתו שני מידות ,גדולה
הפחות באותו אופ שביקש והתפלל וקטנה ,ואכ בספרי שולל הבנה זו ,וז"ל:
לפני השי"ת ,ומסיי האור המאיר 'גדולה וקטנה .יכול לא יעשה ליטרא,
בלשו קדשו 'והש ברחמיו ישימנו חצי ליטרא ,ורביע ליטרא ,תלמוד לומר
אכ
נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז
פעמי אנא ה' ,הרי שההודאה היא מהמוציאי דיבור לפני אלקי באמת
שישי אחוז לעומת הבקשה שהיא ובלב של ,אמ סלה נצח ועד'.
?.
ארבעי אחוז.
?. עוד מצאנו כעני זה בגמרא מגילה
ולסיו עני זה נביא את העני )ד ד' (.ואמר רבי יהושע ב לוי חייב
שנודע לאחרונה הסגולה המפורסמת אד לקרות את המגילה בלילה
ל'זכיה בדי 'בש הגר"ח פלאג'י זצ"ל ולשנותה ביו ,שנאמר )תהלי כב ,ג(
בספרו מועד לכל חי )סי' יב ס"ב בש הנפש אלקי אקרא יומ ולא תענה ולילה ולא
יוס ,(לומר בערב ראש השנה את י"א דומיה לי' ,ופירש רש"י' ,ולשנותה ביו,
הפסוקי של פרשת ביכורי ,וכותב זכר לנס ,שהיו זועקי בימי צרת יו
על כ' ואשרי תבחר ותקרב להגות בו ולילה' .ומבואר ממש כעני שנתבאר
כי הוא סגולה נפלאה למחול על כל שכש שבשעת הצרה היתה הצעקה
עונותיו ,וכרוז יוצא עליו בשמי גביתי ביו ובלילה ,כ תהיה ג ההודאה ביו
מאד זה כל חובותיו'. ובלילה.
והעני בזה הוא כמו שנתבאר,
שבסיו השנה יתבונ האד בכל
?.
הטובות שעשה עמו הבורא במש כל הרה"ק הבית ישראל מגור זי"ע אמר,
השנה ויודה על זה בהודאה גמורה, כי ההודאה צריכה להיות שישי אחוז
ובזכות ההודאה ימחל לו השי"ת על כל והבקשה ארבעי אחוז ,ואח"כ מצאו
מה שלא היה כראוי וית לו בשנה החסידי כי באמירת ההלל אומרי
הבעל"ט שנה טובה ומתוקה ומבורכת. שש פעמי הודו לה' כי טוב וארבע
?.
בכ
נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז
עבודת התשובה בראש השנה
בגמרא פסחי) ד ז ע"ב(' ,מאי משמע כשרוצי להיכנס לברית ע ה' יש
דהאי עובר לישנא דאקדומי הוא ,אמר להסיח דעת מכל העניני הגשמיי
רב נחמ בר יצחק ,דאמר קרא ,ויר כתיב )דברי כט ,יא( לעבר בברית ה'
אחימע דר הככר ויעבור את הכושי', אלקי ובאלתו אשר ה' אלקי כורת עמ
וזהו 'לעבר 'בברית ,ש'קוד 'שנכנס היו .ופירש רש"י 'להיות עובר בברית,
לברית ,עליו להקדי את עצמו ולעבור ולא יתכ לפרשו כמו להעביר ,אלא
למקו אחר ,שלא ישאר כמו שהיה עד כמו לעשותכ אות .'ופירש עוד
עתה ,רק יניח הכל ,וישתנה להיות בריה 'לעבר בברית ,דר העברה ,כ היו
חדשה לגמרי. כורתי בריתות עושי מחיצה מכא
ומחיצה מכא ועוברי בינתיי.'
עבודת התשובה הוא להזיז ולהעתיק ויש להבי שא כ למה נאמר
עצמו בפועל לדר הטובה 'לעבר ,'היה לו לומר 'להכניס ,'שהרי
והוא על דר מה שפירש הרה"ק רבי מה שעברו לא היה זה כי א היכי
משה מקוברי זי"ע' ,דזבי אבא בתרי תמצי כיצד להכנס בברית .ואכ
זוזי' האד יכול לקנות את אביו בתרגו אונקלוס איתא 'לאעלות
שבשמי ,בתרי זוזי ,זוזי מלשו שיזוז בקיימא דה' אלה ,'שפירושו 'להכניס
ממקומו ,שיזוז מהדר הלא טובה בברית של ה' אלקי .'ויש להבי למה
שאחז בה מקוד ,ועתה יפנה לדר בפסוק נאמר הלשו' לעבר.'
הטובה ,ועל ידי כ יקנה את אביו
שבשמי. ומבאר הגאו רבי שמשו רפאל הירש
זצ"ל ,שכאשר האד עומד להכנס
ואכ זהו עיקר התשובה ,לשנות בברית ה' ,יש עליו להסיח דעתו מכל
בפועל את דרכיו ,ולא יסתפק בבכי שאר העניני מבחו וכל הבלי העול
בלבד על חטאיו ,כשהוא עדיי ממשי הזה ,מאחר שהוא עומד להתקשר עתה
בדרכיו הלא טובי ,כמו שאמר הרה"ק ע השי"ת לבדו .וזהו הלשו' לעבר,'
הבית אברה מסלוני) בשלח תרצ"ג( ש'יעבור' למקו הברית לגמרי ,וישנה
בש אביו הרה"ק הדברי שמואל זי"ע, את עצמו לגמרי.
שהיה אומר" :ער וויינט ווי א ביבער או
גייט אי פאסקע" הוא בוכה כמו ויש להוסי על זה ,ש'לעבר 'הוא
החיה ששמה "ביבער" ונכנס למלכודת. מלשו' עובר לעשיית ,'וכמו שאמרו
גכ
נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז
'עתיקא' שהוא מלשו' העתיק' דהנה הטבע של החיה הזאת הוא,
ממקומו ,כמו 'ויעתק מש ההרה' שאינה יכולה לשנות את הילוכה ,רק
)בראשית יב ,ח(" ,אוועק ריקע פי די בעל כרחה היא חוזרת על עקביה
טבע" ,בזה תליא מילתא! הקודמי ,וכשרוצי לצודה ,מעמידי
מלכודת בדרכה שהלכה מקוד,
עבודת התשובה בפועל הוא דבר קל וכשמגיעה לש ורואה את המלכודת
כמו אד המסתובב ממזרח למערב שהכינו לה ,היא עומדת ובוכה שעות
ואי זה עבודה רבה וקשה ,רק וימי ,בבכי איו ונורא ,א לבסו היא
בנטיה קלה שהאד פונה עצמו לדר נכנסת אל המלכודת בעל כרחה.
הטובה ,מספיק לכ .כמו שאמר הרה"ק ועל דר זה יש ל אד שהוא בוכה
מרוז'י זי"ע על הפסוק )תהלי קג ,יב( תמיד על מעשיו בחרטה אמיתית
'כרחוק מזרח ממערב הרחיק ממנו את ועמוקה ,ובכל זאת אינו יכול לעזוב את
פשעינו' ,דהנה באמת המרחק ממזרח טבעו והרגלו ,וחוזר שוב למלכודת .א
למערב הוא הרי מרחק עצו ,ממזרח באמת עבודת האד הוא לעזוב לגמרי
העול עד מערב העול ,וכיצד יוכל את דרכו הלא טובה ,וללכת בדר
האד להתרחק כל כ מהחטא. חדשה וטובה.
וביאר הרה"ק מרוז'י ,שבאמת יש ועל פי זה ביאר הבית אברה את
ביד האד להשתנות ממערב למזרח הפסוק )שמות יד ,טו( 'מה תצעק אלי',
על ידי פסיעה אחת בלבד ,כי עכשיו פירוש ,מה היא התועלת בצעקה לחוד,
הוא עומד כשפניו למערב ,וברגע שהוא 'דבר אל בני ישראל ויסעו' ,העיקר
מסתובב הרי פניו למזרח .וזה הכוונה הוא שיעשו הסעה ונטיה מדרכ
'כרחוק מזרח ממערב הרחיק ממנו את וממעשיה הקודמי ,ולהתחיל בפועל
פשעינו' ,שברגע שהאד מסובב את ללכת בדר הטובה.
עצמו לצד הטוב ,ועוזב את הדר הלא וכעי זה מובא ג בספר שיח שרפי
טובה ,מיד ברגע זה הוא מתרחק לגמרי קודש ,בש הרה"ק רבי העני הכה
מ החטא. הגדול מאלכסנדר זצ"ל ,שפירש מה
ועל ידי התעוררות קטנה הזאת, שאמרו הזוה"ק )ח"ב מ"ח ע"ב( על הפסוק
זוכי מיד שהשי"ת מתמלא עלינו דבר אל בני ישראל ויסעו" ,בעתיקא
ברחמי .וכמו שידוע שהשי"ת הוא תליא מילתא" ,ובפשטות הכוונה שהוא
כזק מלא רחמי בראש השנה ,כי 'זקנה זמ גבוה עד מאד ,ואינו זמ של
ביו די) 'אנעי זמירות( .ומה הכוונה 'זק תפילה ,אבל הרה"ק ביאר הלשו
דכ
נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז
ומצאנו בעני זה יסוד גדול בדברי מלא רחמי ,'מבאר הרה"ק רבי ישראל
השפת אמת )שבת שובה תר"מ( ,שאי מסאדיגורא זי"ע ,שהנה כשהכוס מלא,
כוונת הרמב" שלפני שהגיע האד די בנגיעה אחת קלה בכוס שישפ
לידי מדרגה זו של תשובה אי זה וישפיע על כל המקו ,ועל דר זה,
תשובה ,כי בודאי כל מדרגה של בימי אלו שה ימי רחמי ורצו,
תשובה הרי זה נחשב לתשובה ,אלא השי"ת מלא על גדותיו ברחמי ,ודי
שהנה בגמרא אמרו )יומא פו' (:תנו רבנ בהתעוררות קטנה כדי לעורר שהשי"ת
עבירות שהתודה עליה יו הכפורי זה ישפיע את הרחמי עלינו.
לא יתודה עליה יו הכפורי אחר,
וא שנה בה צרי להתוודות יו
עד היכ שיעור התשובה
הכפורי אחר ,וא לא שנה בה וחזר
והתודה עליה עליו הכתוב אומר ככלב עומדי אנו בימי בה כל אחד
שב על קיאו כסיל שונה באולתו ,רבי מישראל משפר דרכיו ושב בתשובה
אליעזר ב יעקב אומר כל שכ שהוא לקראת יו הדי ,מסופר כי פע נכנס
משובח שנאמר כי פשעי אני אדע אחד להרה"ק רבי ישראל מהוסיאטי
וחטאתי נגדי תמיד' ,וא ישאל האד זי"ע בחודש אלול ושאלו כיצד שבי
עד כמה צרי שיהיה 'וחטאתי נגדי בתשובה ,ואמר לו הרבי שילמד רמב"
תמיד' ,זו היא כוונת דברי הרמב", הלכות תשובה.
שכאשר יעיד עליו יודע תעלומות שלא ואכ כ נהגו אצל חסידי שלמדו
ישוב לזה החטא לעול ,שוב אינו צרי בחודש אלול רמב" הלכות תשובה,
להתוודות עליה ,לפי שכבר בא לידי שהוא מבאר כיצד לשוב בתשובה.
שלימות התשובה.
יש הלכה ברמב" שכאשר לומדי
וראה דבריו הק' ,כי עיקר התשובה הלכה זו חרדה אחזתנו ,שכתב הרמב"
כשנתעלה האד אחר תיקו החטא )פ"ב ה"ב( 'ומה היא התשובה הוא
ומחזיק בתשובתו ,וזהו מה שנאמר שיעזוב החוטא חטאו ויסירו ממחשבתו
'שובה ישראל עד ה' אלקי ,'כי צרי ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד וכו' ,ויעיד
אד לשוב למקומו הראשו ,ששורש עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה
בני ישראל חקוקי תחת כסא הכבוד, החטא לעול ,'ועל זאת ידוו כל הדוויי,
ובוודאי ג אחר מדריגות רבות שכבר כי מי זה יוכל להעיד על עצמו שכבר
הוא צדיק גמור ,עדיי צרי לשוב הגיע לידי מדרגה זו של תשובה ,וכיצד
להיות חוזר לשורשו העליו ,וזהו מה יבא האד למדרגה זו של תשובה'.
הכ
נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז
בעריכת השולח בעשרת ימי תשובה, שאמרו גדולה תשובה שמגעת עד כסא
ונענה ואמר' ,הנה צריכי לשוב הכבוד.
בתשובה ,אבל רבונו של עול ,הלא
והנה לשו הרמב" היא כאמור 'עד
אתה ידעת שאי בי הכח לשוב
שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב
בתשובה ,ומה אוכל לעשות ,בכוחי
לזה החטא לעול .'ומ התימה לומר
לעשות צירו מהאותיות של תשובה,
שאי התשובה נחשבת עד שיעיד עליו
ואשתדל לקיי עני זה' .ואמר,
הבורא ,דא"כ לא שבקת חיי .אכ
שהצירו של אותיות תשוב"ה מרמז
הכוונה היא כי התשובה צריכה להיות
לחמשה פסוקי בדרכי התשובה ,ת'
עד מדריגה זו ,והיינו ביטול הבחירה
מרמז לפסוק ת'מי תהיה ע ה' אלקי,
לגמרי ,כי בוודאי צדיקי זוכי
ש' מרמז לפסוק ש'ויתי ה' לנגדי תמיד,
בעבודת עד שנקח מה כמעט כל
ו' מרמז לפסוק ו'אהבת לרע כמו ,ב'
הבחירה ,כיו שבוחרי בזה הדר
מרמז לפסוק ב'כל דרכי דעהו ,והאות
הטובה ,ובדר שאד רוצה ליל כו'.
ה' מרמזת לפסוק ה'צנע לכת ע
וזה באמת יהי' סו התיקו כאשר
אלקי.
ישובו כל בני ישראל באמת ,וזה כוונת
הרמב" ,כי התשובה אי לה שיעור
ומבואר שתחילת התשובה הוא
והפסק עד שיעיד יודע תעלומות כו',
תמי תהיה ע ה' אלקי ,והוא האמונה,
ועל תשובה זו אמרו שמביאה רפואה
וכמו שפירש רש"י על פסוק זה )דברי
לעול בביטול הבחירה לגמרי ,ע"כ
יח ,יג(' ,התהל עמו בתמימות ותצפה לו
דבריו הק'.
ולא תחקור אחר העתידות אלא כל מה
שיבא עלי קבל בתמימות ואז תהיה
עמו ולחלקו' ,וזהו תחילת התשובה, תחילת התשובה האמונה
שיכנס האד לגמרי להיות נכנע מסופר על הרה"ק הרבי ר' זושא
להנהגת השי"ת. מאניפאלי זי"ע ששנה אחת ישב
?.
וכ
נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז
התשובה וכפרת העוונות ע"י לימוד התורה
ותשובה ע כל אחת ואחת .עבר אד כמו כ דר התשובה ,הוא על ידי
על מצות עשה ועשה תשובה ,אינו זז לימוד התורה הקדושה ,כמו שאמרו
מש עד שמוחלי לו מיד ,שנאמר במדרש )ילק"ש משלי תתקלה( 'רב הונא
)ירמיה ג ,כב( שובו בני שובבי ארפה אמר נכשל אד בעבירה וכו' מה יעשה
משובותיכ .עבר על לא תעשה ועשה ויחיה ,יתעסק בתורה ,א היה רגיל
תשובה ,תשובה תולה ויו הכפורי לקרות ד אחד יקרא שני דפי ,לשנות
מכפר ,שנאמר )ויקרא טז ,ל( כי ביו הזה פרק אחד ישנה שני פרקי .'ועוד אמרו
יכפר עליכ לטהר אתכ מכל במדרש )ספרי האזינו א( על הפסוק
חטאתיכ לפני ה' תטהרו .עבר על 'כשעירי עלי דשא'' ,מה שעירי הללו
כריתות ועל מיתות בית די ועשה באי על חטאות ומכפרי ,כ דברי
תשובה ,תשובה ויו הכפורי תולי תורה מכפרי על עבירות'.
ויסורי ממרקי ,שנאמר )תהלי פט ,לג(
ופקדתי בשבט פשע ובנגעי עונ. ורואי כ ג בשמו"ע בברכת
אבל מי שיש בידו עו חלול הש ,אי התשובה ,שבתחילה מבקשי' השיבנו
כח בתשובה לתלות ,ולא ביו הכפורי אבינו לתורת ,'ורק לאחר מכ מוסיפי
לכפר ,ולא ביסורי למרק ,אלא כול לבקש 'והחזירנו בתשובה שלימה לפני,'
תולי ומיתה ממרקת ,שנאמר )ישעיה
כי דייקא על ידי לימוד התורה אפשר
כב ,יד( א יכופר העו הזה לכ עד לזכות לתשובה .וזהו אחד מסגוליות
תמותו. התורה ,שג מי שלומד שור שנגח את
הפרה ,שהוא דיני מזיק וניזק ,מ"מ
ומבאר רבינו יונה )אות יא( שעל ידי לימוד זה מעד את האד ומזככו
התורה יזכה לכפרה ,וזה לשונו' :ואמרו שיוכל לעשות תשובה על כל סוגי
חז"ל )ויק"ר כה ,א( ע חיי היא החטאי.
למחזיקי בה )משלי ג ,יח( ,עבר אד על
כריתות או מיתות בית די ,א היה וראה מה שמארי רבינו יונה בספרו
רגיל לקרוא פרק אחד ביו ,יקרא שני שערי תשובה )שער ד' אות ו( 'ועתה נבאר
פרקי .א היה רגיל לקרוא פרשה עני חלוקי הכפרה באר היטב .אמרו
אחת ,יקרא שתי פרשיות .ומחמת שני חז"ל )יומא פו (.שאל רבי מתיא ב חרש
פני תג עליו התורה מ היסורי, את רבי אלעזר ב עזריה ברומי ,שמעת
האחד ,כי אמרו חז"ל )שבת קכז ,ב( ארבעה חלוקי כפרה שהיה רבי
תלמוד תורה כנגד כול .והשני ,כי ישמעאל דורש ,אמר לו ,שלשה ה
זכ
נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז
הכוונה עד שסיי לפרש לה דברי ישית עמלו בתורה וטרחו בה ואשר תדד
השירה. שנתו מעיניו ,יעלה במקו יסורי ,כמו
א הגה"ק רבי שלמה קלוגר ביאר, שאמרו רבותינו ז"ל )סנהדרי צט ,ב( כל
שעל ידי התורה עשה משה רבינו את הגופי לעמל יולדו ,אשרי מי שהיגיעה
בני ישראל לתמימי שאי בה מו, שלו בתורה .ואמרו )סנהדרי כו ,ב( למה
וזהו 'עד תומ 'מלשו תמימי .שהרי נקרא שמה תושיה ,שמתשת כחו של
כתיב )קהלת ז ,כט( 'אשר עשה האלקי אד.
את האד ישר והמה בקשו חשבונות
רבי ,'ואי יכול האד לחזור לישרותו וכתב עוד הרבינו יונה )אות טז( שעל
ותמותו ,בבחינת 'תמי תהיה ע ה' ידי עמל התורה יתכפר לו ג עו חילול
אלקי) 'דברי יח יג( ,על ידי עסק התורה ה' ,וכתב 'עתה נדבר על מי שיש בידו
– עד 'תומ.' עו חלול הש שלא יתכפר עונו
ביסורי .עוד תמצא לו כפרה בהגיונו
וזהו מה שנאמר )תהלי יט ,ח( 'תורת
תמיד בתורה ויגיעתו בה ,כאשר אמרו
ה' "תמימה" משיבת נפש' ,על ידי לימוד
חז"ל )ר"ה יח (.א יתכפר עו בית עלי
התורה ,חוזר האד להיות 'תמי 'ע
בזבח ובמנחה אי מתכפר ,אבל מתכפר
ה' אלוקיו ,וכמו שפירש רש"י' ,משיבת
בדברי תורה ,וא על פי שהיה עו בית
נפש ,משיבתו מדרכי מיתה לדרכי
עלי מחלול מצות קדשי ,כמו שנאמר
חיי.'
)ש"א ג ,יג( בעו אשר ידע כי מקללי
וכ אמרו בגמרא )חגיגה ג' (:דברי לה בניו .והנה כי התורה רפואה לכל
חכמי כדרבונות וכמסמרות נטועי מכה נחלה מאד ,על כ כתוב )משלי טו ,ד(
בעלי אסופות ניתנו מרועה אחד )קהלת מרפא לשו ע חיי ,'ע"כ.
יב ,יא( ,למה נמשלו דברי תורה לדרב,
לומר ל ,מה דרב זה מכוי את הפרה
לתלמיה להוציא חיי לעול ,א דברי ע"י התורה באי לידי שלימות
תורה מכווני את לומדיה מדרכי מיתה ועל פי זה ביאר הגה"ק רבי שלמה
לדרכי חיי.' קלוגר זצ"ל בספרו אמרי שפר )פרשת
וכמו כ התיקו על החטא הוא על ויל (מה שנאמר בפרשת האזינו )דברי
ידי התורה ,וכדאמרו חז"ל )ויקרא רבה לא ,ל( 'וידבר משה באזני כל קהל
פרשה כה( ,א נתחייב אד מיתה ישראל את דברי השירה הזאת עד
לשמי ,מה יעשה ,א רגיל לשנות פרק תומ ,'מה הכוונה 'עד תומ ,'בפשטות
חכ
נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז
תורה ,לפי שהתשובה והכפרה נשפעי אחד ,ישנה ב' פרקי .ללמוד ד אחד,
על ידי התורה. ילמוד שני דפי.
ועל ידי התורה יבא לידי 'עד תומ' ופשוט שיש להוסי על דברי חז"ל,
שיבא לידי השלימות הנרצה ,וזו היא שמי שלדאבו לב אינו רגיל כלל
עבודת התשובה. בלימוד התורה ,ירגיל את עצמו ללמוד
?.
ההמלכה בראש השנה על ידי לימוד התורה ובפרט לימוד גמרא
ועל פי זה כתב לבאר הפסוק 'ותהי על ידי לימוד תלמוד בבלי זוכי
ראשית ממלכתו בבל' ,ראשית של למלכויות
המלוכה בבל ,על ידי 'תלמוד בבלי'. הנה העבודה בראש השנה היא
ו'אר 'ועוד זוכה על ידי לימוד 'מלכיות' – להמלי את השי"ת ,וכמו
התורה ,שמשיג חיי ארוכי ,עוד שאמרו חז"ל )ר"ה טז' (.אמרו לפני
מרומז במה שנאמר 'ואר ,'לשו מלכיות כדי שתמליכוני עליכ ,'ומהי
ארוכה ,שזוכה להמשי רפואה בעול, הדר לקבל עול מלכות שמי על
ועוד יכול להמשי רחמי בעול מיו עצמו ,ראה מה שהביא בספה"ק אור
שכולו ארו. לשמי} להרה"ק ר' מאיר מאפטא{ זי"ע
בריש פרשת נצבי על מה שנאמר
לימוד גמרא הוא הטהרה הגדולה ביותר בפסוק )בראשית י ,י( 'ותהי ראשית
ממלכתו בבל' ,על פי מה שאמרו
ומסופר על הרה"ק רבי יצחק מוורקא
בזוה"ק ,שהאד יוכל להשיג גדולה
זי"ע ,שהדיבור האחרו שאמר קוד
וממשלה על ידי עובדי טבי שעושה
הסתלקותו היה' :די גמרא איז די
להשי"ת ,ומה שמשיג על ידי התורה
גרעסטע טהרה' ,הגמרא הוא הטהרה
הוא גדולה יותר מכול ,וזהו פירוש
הגדולה ביותר.
המשנה )פאה פ"א מ"א( ותלמוד תורה
והביאור בזה על פי מה שסיפר כנגד כול ,ויש להוסי שכ שנינו
הגה"ח ר' פנחס הירשפרונג זצ"ל, באבות )פ"ו מ"א(' ,ונותנת לו מלכות
שבשנת תרח"צ ,סמו למלחמת העול וממשלה וחקור די ,'שעל ידי התורה
השניה ,ערכו סיו הש"ס של סדר יזכה לגדולה וממשלה.
טכ
נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז
מקיי את קביעותו אפילו בזמני לימוד ה'ד היומי' בישיבת חכמי
הקשי ,בזה הוא מגלה דעת שג לובלי .בשעת הסיו הגיע להשתת
בזמני הרגילי לימודו הוא מתו בשמחת בני הישיבה ,הגאו הנודע רבי
קבלת עול מלכות שמי וקבלת עול מנח זעמבא זצ"ל ,שהיה מוועד ראשי
תורה. הישיבה.
בתו דבריו פירש הגאו לשו
ועל ידי עסק התורה מתעוררי
הגמרא )מנחות לט (.לגבי מצות ציצית,
רחמי השי"ת על בני ישראל ,וכמו
'קשר עליו דאורייתא' ,שכ פירושו,
שנאמר בפסוק שאומרי בסדר
האד שמבקש לבא לידי התקשרות
זכרונות )ירמיה לא ,יט(' ,הב יקיר לי
בהשי"ת' ,קשר עליו א קשר צו
אפרי א ילד שעשועי כי 'מדי דברי
אויבערשטע' ,'דאורייתא' הדר לזה
בו' זכור אזכרנו עוד על כ המו מעי לו
הוא על ידי לימוד התורה הק' .והתבטא
רח ארחמנו נא ה'' .ופירש"י }בפירושו
הגאו ואמר ,ג א יזל מהאד מי
השני{ ,מהו 'מדי דברי בו'' ,מדרש
המקוה כל היו ,אי לזה שו חשיבות,
ויקרא רבה ,די דבורי שנתתי בו,
'מקוה וואסער קע רינע פו איה א
שלימדתיו תורתי לרח עליו' .ורואי
גאנצע טאג או ס'איז גארנישט' ,כי
מזה שעל ידי עסק התורה מרח
'קשר עליו דאורייתא' ,הדר לבא לידי
השי"ת על בני ישראל.
התקשרות להשי"ת הוא רק על ידי
התורה.
אי לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות
של הלכה בלבד יש לקבוע קביעות עתי ללימוד הגמרא
הג"ר יוס שלמה כהנמ גאב"ד בקביעות איתנה
פוניבז' זצ"ל עורר פע על עני לימוד ואשר על כ יש לכל אד לעשות
התורה ,ובתו דבריו אמר ,הנה חז"ל לעצמו קביעות עתי לתורה ללימוד
אמרו )ברכות ח' (.מיו שחרב בית התלמוד בבלי ,ויש להיזהר שזה יהיה
המקדש אי לו להקדוש ברו הוא מתו קביעות גמורה ,ולא שלסירוגי
בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה יו אחד ילמד ויו אחד לא ,כי
בלבד' ,ובפשטות הכוונה ,שבזמ שבית הקביעות מורה על 'מלכיות' ,שהוא
המקדש היה קיי היה עיקר השראת מקבל עליו עול מלכות שמי בכל עיד
השכינה בבית המקדש ,ואילו כאשר ועיד ,ה בזמני שזה מגיע לו בקלות,
חרב בית המקדש ,וכביכול השי"ת וה בזמני שיש לו קשיי .ובזה שהוא
ל
נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז
עכשיו כשחרב בית המקדש נשאר חיפש לו בית חדש ,ומצא את הד'
השראת השכינה 'רק' בד' אמות של אמות של הלכה.
הלכה בלבד.
אבל האמת הוא שג בזמ שבית
וזהו הכוונה במאמר חז"ל 'מיו המקדש היה קיי היתה השראת
שחרב בית המקדש אי לו להקדוש השכינה בד' אמות של הלכה ,כמו
ברו הוא בעולמו אלא ארבע אמות של שאמרו )הוריות יג (.על הפסוק )משלי ג ,טו(
הלכה בלבד' ,היינו שמעתה לא נשאר 'יקרה היא מפניני ,'שהתורה יקרה
מקו להשראת השכינה 'כי א 'בהד' מכה גדול שנכנס לפני ולפני ,ורואי
אמות של הלכה בלבד ,שג בזמ הבית מזה שעיקר השראת השכינה הוא
כבר היה ש השראת השכינה ,ומעתה במקו שעוסקי ש בתורה .רק
רק ש הוא עיקר השראת השכינה ,בד' כוונת הגמרא הוא ,שכל זמ שבית
אמות של הלכה במקו שבני ישראל המקדש היה קיי ,היה השראת
יושבי ועוסקי בתורה. השכינה 'ג 'בבית המקדש ,ואילו
?.
התשובה בראש השנה ע"י המלכויות
דעני המלכויות הוא כדאיתא בחז"ל הנה נתבאר דהתשובה היא ע"י
'אמרו לפני מלכויות כדי שתמליכוני לימוד התורה ,וכ נתבאר שההמלכה
עליכ ,'היינו לקבל עלינו את מלכותו היא ע"י לימוד התורה ,ובאמת התשובה
יתבר מחדש ,כלומר דעד כה לא היינו היא כעני המלכויות .דהנה החת סופר
עבדי נאמני ,ומכא ואיל נקבל כתב )דרוש לר"ה שנת תק"צ( שעל א שימי
מלכותו עלינו .וכא טמונה עבודת ר"ה ה מעשרת ימי תשובה ,מובא
התשובה בראש השנה של החרטה, בפוסקי שלא להזכיר ולפרש
עזיבת החטא ,והקבלה להבא בתיקו בשפתיי את החטאי בימי ר"ה שה
המעשי. יו"ט .ועל זה אומר החת"ס שבימי ר"ה
מתוודי במחשבה בעת המלכויות,
?.
אל
נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז
הכנה ליום הדין על ידי האחדות בין בני ישראל
ועל ידי מידת עין טובה
מנהג בני את קרוי בני .אי את בראש השנה יש לקיי' בתו עמי אנכי
נוהגי מנהג בני אי את קרוי בני, יושבת'
דברי רבי יהודה .רבי מאיר אומר ,בי כ מבואר בספה"ק שאחד מהדרכי
ובי כ את קרוי בני.' הגדולי לזכות בדי בראש השנה ,הוא
על ידי האחדות .ויש להביא רמז לדבר,
וכתב ה'ב יהוידע'' :נודע מה שכתב דהנה חברי" כ"ל ישרא"ל }ע
הרשב"א ז"ל בתשובה ,אע"ג דקיימא ל האותיות{ בגימטריא רא"ש השנ"ה }ע
רבי יהודה ורבי מאיר הלכה כרבי יהודה, התיבות{ ,לרמז שעל ידי האחדות זוכי
הכא קיימא ל כרבי מאיר ,משו דדייק לדי .וכ אמרו צדיקי שבראש השנה
קראי כוותיה'. יש לקיי' בתו עמי אנכי יושבת' )מ"ב
ד ,יג( שלא להתפלל על עצמו בלבד ,רק
ויש להוסי על זה ,מה שכתב המגיד על כל הע ועל כל הכלל כולו.
מקוז'ני זי"ע }ומטו ביה משמיה
ובכח האחדות אנו יכולי להמלי
דהרה"ק רבי יצחק מבוהוש זי"ע{ על
את הבורא עלינו ,וכמו שנאמר בפסוק
הפסוק )ויקרא כג ,ב( אלה מועדי ה' אשר
שאומרי בסדר מלכיות )דברי לג ,ה(
תקראו אות במועד ,ודרשו חז"ל )ר"ה
'ויהי בישורו מל בהתאס ראשי ע
כה (.אל תקרי אות אלא את ,את
ופירש"י, ישראל', שבטי יחד
אפילו שוגגי ,את אפילו מזידי ,את
'בהתאספ יחד באגודה אחת ושלו
אפילו מוטעי .ואמר הרה"ק שיש
ביניה הוא מלכ ,ולא כשיש מחלוקת
לדרוש קל וחומר ,ומה במקו שנאמר
ביניה} .'ואפשר לרמז בזה דתיבות
אות דורשי אל תקרי אות אלא
שבט"י ישרא"ל עולי בגימטריא רא"ש
את ,את אפילו שוגגי ,אפילו מזידי,
השנ"ה )ע הכולל({ ,והיינו דבראש השנה
אפילו מוטעי .קל וחומר במקו
יש להיות באחדות יחד שבטי ישראל.
שנאמר את ,בני את לה' אלקיכ,
בודאי שהכוונה הוא לכל המצבי,
אפילו שוגגי אפילו מזידי אפילו על ידי האחדות והשלו זוכי להיות
מוטעי ,כי בני ישראל ה תמיד בני בחינת 'בני 'לה' אלקינו
לה' אלקיכ ,וזהו בי כ ובי כ את איתא בגמרא )קידושי לו' (.תניא ,בני
קרוי בני. את לה' אלהיכ ,בזמ שאת נוהגי
בל
נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז
בפשטות הכוונה על קיו התורה וכ אומרי בש הגה"ק רבי יצחק
והמצוות ,אבל יש לפרש עוד ,שהכוונה אייזיק מקארע זצ"ל }בעל ה'ברית
הוא שכאשר בני ישראל חיי באחדות כהונת עול ,{'דהנה מיד לאחר שנאמר
כמנהג בני ,אזי ה נחשבי כבני בני את לה' אלקיכ ,כתיב לא
למקו אפילו לפי שיטת רבי יהודה. תתגודדו ,שהוא מלשו חיכו .והנה
החיכו מורה על ספק ,כמו שיש לשו
ושמעתי מאבי מורי שליט"א לרמז בחז"ל 'היה חוכ בזה' .והכוונה בזה,
בפסוק 'את נצבי היו כולכ לפני ה' שלא יהיה האד חוכ בדעתו
אלקיכ ,'וידועי דברי הזוה"ק ד'היו' ומסתפק ,א הוא בכלל בני את ,רק
קאי על 'ראש השנה' ,והרמז בזה כי ידע שהדבר וודאי שהוא בכלל בני
באיזה זכות ובמה יפה כוחנו להיות את לה' אלקיכ ,ללא שו ספק.
נצבי לפני השי"ת ביו הדי ,ולצאת
זכאי בדימוס ,בזה שאנו נאחזי ב'בני על פי יסוד זה ביאר הרה"ק רבי
את לה' אלקיכ 'שבכל מצב אפילו ישראל מסאדיגורא זי"ע מה שאנו
שוגגי אפילו מזידי ומוטעי ,בי כ מבקשי' וזכנו לראות בני ובני בני
ובי כ אנו קרוי בני. עוסקי בתורה ובמצוות' ,שמתפללי
בזה ג על עצמינו ,שנזכה להיות בני
להשי"ת .וזהו מה שמוסיפי לומר
בראש השנה יש להתחזק במידת 'טוב 'פלא יוע אל גבור אבי עד שר שלו,'
עי' כי מאחר שבני ישראל ה בני למקו,
איתא בגמרא )ר"ה כה (.לגבי קידוש ממילא השי"ת הוא אבינו ,ואילו א אנו
החודש בראש השנה' ,אמר ליה רבי עבדי למקו ,נחשב השי"ת לשר
לרבי חייא ,זיל ל'עי טב' וקדשיה לירחא, עלינו .וזה הכוונה 'אבי עד שר' ,כלומר,
ושלח לי סימנא ,דוד מל ישראל חי דבר זה א השי"ת הוא בבחינת 'אבי'
וקיי .'ואמר החידושי הרי" זי"ע, או בבחינת 'שר' ,הוא תלוי ב'שלו ,'א
שהוא רמז ל'עי טובה' ,שבראש השנה בני ישראל חיי ביניה בשלו ,אזי
צריכי למידת עי טובה. השי"ת הוא בבחינת אבי.
וכ מביא נכדו השפת אמת זי"ע )ר"ה ועי"ז יכולי להיות בני למקו
תרנ"ד(' :ואא"ז מו"ר ז"ל אמר ,כי בראש לכולי עלמא ,ג לפי שיטת רבי יהודה,
השנה צריכי להיות טוב עי אפילו כי יש לנו להתבונ במה שאמר רבי
לאומות ,ואמר רמז לזה בגמרא ,זיל יהודה' ,בזמ שאת נוהגי מנהג בני
לעי טב ולקדשיה לירחא ,שקידוש את קרוי בני ,'מהו מנהג בני,
גל
נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז
זה בימי הללו ב'עי טובה' ,שמבר החודש ושנה תלויה בטוב עי .עכ"ד
אחד לשני שיזכה לשנה טובה ומתוקה, ז"ל'.
לשנה טובה תכתב ותחת ,שכ נאמר
בפסוק )במדבר כד ,א( 'וירא בלע כי טוב }ובעני זה מתאמרא משמיה של
בעיני ה' לבר את ישראל' ,וזהו ג המהר"י מבעלזא זי"ע שאמר ,בדר כלל
עבודת של בני ישראל בראש השנה איני אוהב את דר הפלפול בלימוד ,א
'זיל לעי טב' ,שבני ישראל מברכי זה אני משתמש בדר הפלפול כדי ללמד
את זה בעי טובה ,באופ של 'טוב עי זכות על כל אחד מישראל ולהביט עליו
הוא יבור 'וכתיב בלא ו' ' הוא יבר,' בעי טובה.
שמברכי זה את זה בכל הברכות ובכל ויש להוסי על דבריו ,דהנה איתא
ההשפעות .וכשיש לכלל ישראל מידת בגמרא )נדרי לח' ,(.אמר רבי יוסי ברבי
טוב עי לבר זה את זה ,אזי 'טוב בעיני חנינא לא ניתנה תורה אלא למשה
ה' לבר את ישראל'. ולזרעו שנאמר כתב ל ,פסל ל ,מה
ואפשר להוסי על זה ,דהנה מני פסולת של א כתב של' .משה נהג
הקללות שנאמרו בתורה ה קמ"ז ,מ"ט בה טובת עי ונתנה לישראל' ,ועליו
קללות שבתורת כהני) בפר' בחוקותי(, הכתוב אומר )משלי כב ,ט( טוב עי הוא
וצ"ח קללות שבמשנה תורה )בפר' כי יבור וגו'' .והקשו על זה מכמה
תבא( ,סה"כ קמ"ז .דהנה מדתו של פסוקי ,ובמסקנא אמרו ש' אלא
בלע היא עי רעה ,והוא רצה להכניס פילפולא בעלמא' .ומבאר הר"
זאת בבני ישראל על ידי שרצה לקלל 'פלפולא בעלמא נת לו למשה והוא
'ל.'
בתיבת ַ ֵ נהג בו טובת עי לישראל' ,ויש לפרש,
שמשה רבינו השפיע על בני ישראל
והנה התוס' במס' ע"ז כתבו והנהיג בה שתי הדברי ביחד ,שיהיה
שהשי"ת הפ את הקללה לברכה, לה הכח של טוב עי על ידי כח
ותיבת 'כל 'נהפכה ל'מל 'וזה הכתוב הפלפול ,שבזה יוכלו לפלפל אי
בברכות שאמר בלע' ותרועת מל בו'. להביט בעי טובה על כל אחד
ואפשר לומר שזה הוא עני האחדות מישראל{.
המרומז בפסוק 'ויהי בישורו מל'
כעני שהזכרנו לעיל ,וקמ"ז הקללות
והעי הרעה נהפכו למידת טו"ב עי" טוב עי הוא יבר
העולה בגימטריא קמ"ז ,שבני ישראל ומכלל העני של 'זיל לעי טב' הוא
נוהגי עי טובה אחד בשני באחדות. הברכות שבני ישראל מברכי זה את
דל
נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז
ומבארי המפרשי שהכוונה בזה וכדאיתא בחז"ל שתיקנו לקרוא
שהוא 'הגו למלכות' ,ורואי מזה ,שעל הקללות שבמשנה תורה קוד ראש
ידי 'טוב עי ,'נעשי ראויי לעני השנה ,כדי שתכלה שנה וקללותיה –
המלכה. היינו קמ"ז הקללות והעי הרע ,ותחל
שנה וברכותיה – טו"ב עי" הוא יבור.
ואולי משו זה גופא שדוד המל
היה 'טוב רואי' ,לכ על ידי אמירת
ספרו – ספר תהלי זוכי לבא ל'טוב הטע שנוהגי לומר תהלי בראש
עי .'וזהו 'ושלח לי סימנא דוד מל השנה
ישראל חי וקיי ,'שכאשר רוצי לזכות ואפשר שמשו כ נהגו לומר תהלי
למלכיות בראש השנה ,העצה לזה הוא בראש השנה ,כדי לבא לידי עי טובה,
על ידי מידת העי טובה של דוד המל, כי הנה במסכת סופרי שנינו )פרט טז ,יא(
ועי"ז זוכי לבחינת 'חי וקיי ,'כי 'טוב 'מאה וארבעי ושבעה מזמורי
עי הוא יבור ,'וזוכי לברכת השני. שכתוב בספר תהלי ,כנגד שנותיו של
יעקב ,ללמד שכל קילוסי שישראל
מקלסי להקב"ה כנגד שנותיו של יעקב
בזכות 'עי טובה' זוכי לפרנסה ושובע אבינו) ,תהלי כב( ואתה קדוש יושב
וכמו כ בזכות מידת עי טובה זוכי תהלות ישראל' .וכבר האריכו הראשוני
לפרנסה טובה ,כמו שפירש רש"י לבאר מני פרקי התהלי) ראה תוס'
)בראשית מא ,ב( על החלו של פרעה פסחי קיז .ועוד( ,והנה עי" טו"ב
שהיה בראש השנה )ר"ה יא' ,(.יפות בגימטריא קמ"ז ,ויש לרמז בזה שעל
מראה סימ הוא לימי השובע, ידי התהלי באי לידי מידת טוב עי.
שהבריות נראות יפות זו לזו שאי עי
בריה צרה בחברתה' ,ומבואר בזה ,שעל ועל ידי מידת טוב עי זוכי
ידי מידת עי טובה זוכי לפרנסה למלכיות ,דהנה על דוד המל מבואר
בהרחבה ושיהיה שובע בעול. בפסוק שהיה 'וטוב רואי' )ש"א טז ,יב(,
?.
הל
נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז
האדם קובע לעצמו הכתיבה והחתימה טובה
על ידי מחשבותיו הטובים
החילוק בי מחשבות הצדיקי בספה"ק עבודת ישראל )פרשת נצבי(
למחשבות הרשעי בראש השנה מביא יסוד נפלא על ראש השנה בש
ונבאר הדברי מעט ,הנה קוד ראש רבו המגיד ממעזריטש זי"ע ,שהאד
השנה ג הצדיק יחרד ליבו מאימת פוסק בעצמו את דינו בראש השנה
הדי ,ואינו אומר זיכיתי ליבי ,כי הוא לחיי או חלילה להיפ ,על ידי
מרגיש שהוא מיעט לפי מדרגתו בקיו מחשבתו ,וזה לשונו הק':
התורה והמצוות ועבודת ה' .אמנ
הצדיק אינו נשאר ע השברו לב ,רק 'וכבר ידוע דברי אדונינו מו"ר הגאו
מיד הוא מקבל עליו עול מלכות שמי מהד"ב זצ"ל ,כי הכתיבה לחיי בספר,
בהתחדשות ,והוא שב בתשובה מעומק פירושו החקוקה במחשבתו של אד.
הלב ,ובמש כל יו ראש השנה הוא כי הרשע בזוכרו את עונותיו ונפחד
עוסק בעיקר בהמלכת השי"ת על עצמו ונרעד ואי לבו ברשותו לשוב אל ה',
מחדש ,מתו קבלות טובות שמכא הרי זה נכתב לאלתר למיתה ,סימ
ואיל יהיה עבד נאמ להשי"ת. לדבר המחשבות המבלבלות אותו
ומפיגי את לבו באימת מות .מה שאי
ולכ יש לו הבטחו ברוב טובו וחסדו
כ הצדיקי ,הג שה זוחלי ורועדי
של הבורא הרוצה בתשובה ורוצה
מאימת השי"ת ,ה בוטחי בישועתו
להיטיב ע בריותיו ,שבודאי יקבל את
וחסדו ומתחזקי לשוב אל ה' וה
תשובתו וקבלותיו ,ויזכה לשנה טובה
נכתבי לאלתר לחיי ,וחקוק
ומתוקה .ועל ידי מחשבה טובה זו הוא
במחשבת הכתיבה לטובה.
חוקק את עצמו לחיי טובי בספר.
לעומת זה הרשע כשהוא נכנס והג שבאי לו איזה הרהורי
לימי הק' ,הוא עושה חשבו נפשו המזכירי לו עוונותיו אשר ה רומזי
כיצד עברה עליו השנה ,והוא בא לידי אל הקטרוג למעלה ,מכל מקו ה
פחד נורא ,עד שהוא חושב לעצמו מסיחי דעת אל גודל התשובה
שלא יתכ שהשי"ת ית לו איזה טובה, ועזיבת החטא מהיו והלאה ובקבלת
מאחר שהרבה לפשוע כל כ במש עול מלכות שמי ולבטוח בחסדו
ימות השנה ,ומחמת גודל פחדו הוא בא הגדול ,ומכווני ש ע"ב המורה על
לידי יאוש ,ואינו שב בתשובה. חסד הבורא ית"ש'.
ול
נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז
בסיו הפרק )תהלי כז ,יד( 'קוה אל ה' ומחשבות אלו ובלבול הדעת שיש
חזק ויאמ לב וקוה אל ה'' ,וזה מזכיר לו ,גורמי שמחמת כ אינו יכול
את האד שיש לו למלא את לבו להתבונ כראוי בטובו וחסדו של הבורא,
בתקווה ובטחו בהשי"ת בימי אלו. שהשי"ת הוא רוצה בתשובה ,וש'אתה
שמעתי מידידי שהיה פע בבית נות יד לפושעי ,'כמו שנאמר )דברי ל,
הרפואה ,וראה ש חולה אחד שהיה ד( 'א יהיה נדח בקצה השמי מש
חולה לב מסוכ ,והרופאי לא מצאו לו יקבצ ה' אלהי ומש יקח,'
מזור ומרפא .בני המשפחה ישבו ושהשי"ת מצפה לתשובת של ישראל,
מסביב מתו דאגה גדולה .איש אחד ומאחר שהרשע אינו נזכר בכל זה הוא
שעבר ש וראה את בני המשפחה בא לידי יאוש ,ובמחשבתו זו הוא חות
בדאגת ,נענה ואמר לה ,יש לי עבור את עצמו חלילה להיפ החיי.
החולה סגולה בדוקה ומנוסה" ,יעשו
וזהו עומק כוונת דברי קדשו של
עבור החולה שני קאווע חזקי ,וזה
העבודת ישראל בש המגיד ,שספר
בודאי יהיה לו למזור ומרפא" .תמהו בני
החיי נכתב על פי המחשבה החקוקה
המשפחה ואמרו לו ,החסר דיעה
בליבו של האד ,ולכ יש להאד
אתה?! והלא משקה הקאווע יהיה עבור
להתבונ קוד ראש השנה כמה טוב
החולה לס המות .ענה לה ,לא על
וחסד עשה עמו השי"ת במש כל
משקה הקאווע דיברתי ,אלא על
השנה ,וידע שכל זה נכתב ונחת
הפסוק 'קוה אל ה' חזק ויאמ לב וקוה
אשתקד בראש השנה ויו הק' ,וית
אל ה'' ,אלו ה שני ה'קוה' המועילי
שבח והודאה להשי"ת על העבר,
לכל עני ועני.
ודייקא אז יצעק לעתיד לבא ,מתו
תקוה ובטחו שג בשנה זו יזכה לכ
ה'קאווע' ביחד תוספת ה'חלב' של
כהנה וכהנה ,ואז יכתוב בעצמו את
ה'קיה' מורי על התחזקות ב'קוה אל
החקיקה לחיי טובי ויזכה בעזהשי"ת
ה''
לשנה טובה ומבורכת.
ויש להוסי על זה בדר צחות,
דהנה משקה הקאווע נהוג לשתות ע
חלב ,ואת החלב הרי מוציאי מה'קיה' בחודשי אלול ותשרי צריכי להתחזק
}פרה{ ,ולכ יש בנות טע להסמי ב'קוה אל ה'' לקוות להשי"ת
לזה הסיפור שהיה אצל הרה"ק רבי ולכ נהגו לומר בימי חודשי אלול
שלמה מקרלי זי"ע ,שאחד שאלו במה ותשרי עד שמיני עצרת ,את המזמור
מתפרנס הרבי ,וענה לו שיש לו שני לדוד ה' אורי וישעי ,כי נאמר ש
זל
נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז
לב וקוה אל ה'' ,וג יוסי לו חל"ב, 'קיה' .והבי הלה שיש להרה"ק שני
שהוא ר"ת ח'זק לב' ,אזי בודאי יזכה פרות חולבות ,ולמחרת ע שחר בא
בדי בעזהי"ת. לביתו לקנות ממנו חלב ,וכאשר אמרה
הרבנית שמעול לא היה ברשות פרה
אסור להתייאש בשו אופ ובכל מצב חולבת ,בא הלה בטענה להרה"ק מה
שיהיה היו פשר דבריו .והשיב לו הרה"ק,
בעני מידת הבטחו אמר גאב"ד שכוונתו היתה לשני 'כי' הללו הכתובי
פוניבז' זצ"ל דבר נחמד ,דהנה איתא בפסוק )תהלי לג ,ככא(' ,נפשנו חכתה
בגמרא )סוטה יב (:שכאשר הטמינה יוכבד לה' עזרנו ומגננו הוא' ,כי' בו ישמח
את משה רבינו בתיבה והכניסה אותו לבנו 'כי' בש קדשו בטחנו' ,מזה אני
ליאור ,עשתה לו אמו חופת נעורי מתפרנס ,מהבטחו שיש לי בהשי"ת.
בתיבה ,אמרה ,שמא לא אזכה לחופתו. והוסי על זה תלמידו הרה"ק רבי
וביאר גאב"ד פוניבז' ,שרואי מזה מרדכי מלעכוויטש זי"ע ,הנה מורי ורבי
עד כמה אסור לאד לבא לידי יאוש היה בעל בטחו גדול ,לכ היה חיותו
בשו מצב שהוא ,א כשעובר על מהפסוק 'כי' בו ישמח לבנו 'כי' בש
האד כמה מיני קשיי ,מ"מ אסור לו קדשו בטחנו' .אבל אנחנו יכולי
לבא לידי יאוש .דהנה יוכבד היתה לסמו על שני 'כי' אחרי' ,חסדי ה'
במצב נורא ביותר ,היא היתה צריכה 'כי' לא תמנו 'כי' לא כלו רחמיו' )איכה
לקחת את בנה מחמד נפשה ולהניחו ג ,כב( ,וכ אנו אומרי בשמונה עשרה,
בתיבה סמו ליאור ,מחמת גזירת המל 'הטוב 'כי' לא כלו רחמי והמרח' כי'
'כל הב הילוד היאורה תשליכוהו' ,ולא לא תמו חסדי.'
ידעה מה יהיה בסופו .א אעפ"כ היה
לה התקוה שהוא ישאר בחיי וג ישא וכ"ק מר אדמו"ר שליט"א מבאיא
אשה ועוד יעמיד דורות ,ולכ עשתה לו אמר פע על העובדא הנ"ל ,כי שני 'כי'
חופת נעורי ,ובזכות מידת בטחונה, מרמזי לפסוק )תהלי קיח( 'הודו לה' כי
ניצל בנה מהגזירה .ומזה יש ללמוד עד טוב כי לעול חסדו' .והיינו בהמש
כמה צריכי להתחזק בבטחו בהשי"ת לעני שהוזכר לעיל שבכח ההודאה לה'
בכל מצב ,ושלא לבא לידי יאוש. על חסדי העבר ,מבקשי על העתיד.
כאשר יש לאד שני ה'כי' הללו,
'וית ויחזור וית' והוא מודה להשי"ת על רחמיו וחסדיו
ועד כמה יתחזק האד במידת ומתחזק בבטחו ,והוא מוסיפו לשני
הבטחו ,ראה בספר חיי שלמה להרה"ק הקאווע החזקי' ,קוה אל ה' חזק ויאמ
חל
נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז
הנחיל יצחק ליעקב בשעה שביר אותו רבי שלמה חיי מסאדיגורא זי"ע
'וית ל .'דהנה להאב עזרא יש מהל, )ליקוטי ,(שהביא בש הרה"ק רבי
שהיה תקופה שיצחק העני ביותר ,עד מרדכי מליני זצוק"ל ,על מה שנאמר
שהוצר לעשו שיביא לו לאכול .והנה )בראשית כז ,כח( 'וית ל האלקי,'
בתחילה היה עשיר גדול ממה שירש ופירש"י' ,ית ויחזור וית .'ודקדק על
מאברה אביו ,שהרי העניק לו את כל הלשו' ויחזור וית ,'היה לו לומר
רכושו ,א לאחר מכ היה לו ירידה 'ויוסי וית.'
גדולה עד שלא היה לו מה לאכול כי וביאר שיחזור הוא מלשו' חרטה',
א משל עשו בנו ,ולאחר מכ כשנסע דהנה לפעמי יש שהשי"ת משפיע על
לגרר חזר לעשירותו ,כמו שנאמר האד שפע של השפעות טובות,
)בראשית כו ,יג( 'ויגדל האיש ויל הלו ולאחר מכ נראה שהוא 'ויחזור' ,שהיה
וגדל עד כי גדל מאד' ,ופירש"י 'שהיו עני של חרטה ,שהרי נלקח ממנו
אומרי זבל פרדותיו של יצחק ולא ההשפעה .וזה יכול לגרו שהאד יאבד
כספו וזהבו של אבימל.' את תקותו ,מאחר שמ השמי' הדרי
וזה אמר יצחק ליעקב ,ג א יבואו בהו' ושוב לא נשפע עליו השפע הטוב,
עלי זמני קשי ,בבחינת 'ית ועל זה אמרו 'ויחזור וית ,'ג כשאד
ויחזור' ,מ"מ לא יאבד את אמונתו ,רק רואה שנתקיי בו 'ויחזור' ,מ"מ ימשי
יתחזק ויקווה שיהיה שוב בחינת 'וית,' לקוות שיזכה פע נוספת ל'וית.'
ובבטחו זה אנו מתחזקי בכל מוצאי
שבת ,כי מוצאי שבת הוא זמ של הטע שאומרי' וית ל 'במוצאי שבת
התחזקות בבטחו ,כמו שמתחילי את ואולי מטע זה נהגו לומר 'וית ל'
ההבדלה ע הפסוק 'הנה קל ישועתי במוצאי שבת ,לרמז שג א עבר על
אבטח ולא אפחד' ,שיש לבטוח בה' האד שבוע קשה בשבוע שעבר
ולא לחשוש ולפחוד מפני כל מה בבחינת 'ויחזור' ,מ"מ יתחזק ויקווה
שהיה ,רק יתחזק בבטחו שמעתה שעתה יהיה שוב 'וית 'בכח השב"ק,
ישפיע לו השי"ת כל הטוב. וכמו שמארי האור החיי הק' )בראשית
ובאמונת אומ זאת יתחזק כל אחד ב ,ב( ,שבכל שבת נשפע השפע לששת
לקראת ראש השנה ,שג א עברה ימי המעשה ,ולכ יתחזק באמונה
עליו שנה קשה ,יאמי ויבטח בה' ובטחו בה' שבשבוע זה יהיה שוב
שבשנה החדשה יהיה 'וית ,'שהשי"ת 'וית ,'והשי"ת ישפיע עליו שפע גדול.
ית לו שנה טובה ומבורכת. ויש להוסי על זה ,שדבר זה גופא
טל
נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז
רחם ארחמנו בזכות זכור אזכרנו
נחשב שזכרתי מהשי"ת על פי הנהגתי בסדר זכרונות מזכירי הפסוק )ירמיה
עד עכשיו ,והוא מקבל על עצמו 'אזכרנו לא ,יט( 'הב יקיר לי אפרי א ילד
עוד' ,שמעכשיו והלאה יזכור את שעשועי כי מדי דברי בו זכור אזכרנו
השי"ת כראוי. עוד על כ המו מעי לו רח ארחמנו נא
ה'' .ומבאר הרה"ק רבי משה מקוברי
ובזה מעורר האד למעלה' ,על כ זי"ע' ,הב יקיר לי אפרי א ילד
המו מעי לו' ,וכביכול ג השי"ת אומר, שעשועי ,'השי"ת אומר כביכול ,שליבו
'רח 'וכי ההנהגה שנהגתי עד היו הומה על בני ישראל מפני שה כילד
ע בני ישראל ,היה נחשב לרחמנות? שעשועי' ,כי מדי דברי בו' ,כי כאשר
אי די בכ ,אלא 'ארחמנו נא ה'', האד מדבר בתו עצמו' ,ער רעדט
מעתה אשפיע עליה רחמי וחסדי אריי אי זי אליי ,'הוא עור חשבו
גלויי. נפשו' ,זכור' ,הוא תמה על עצמו ,וכי
?.
אנו מבקשים לקבל מתנה כפי מה שהמלך נותן
מלודאש{ בש הגאו רבי אליעזר וחָ ,נא ַאל דפקנַ רחַ ְ ְלתיְ ַ ָ
ְ ֶָ
דייטש ז"ל אבדק"ק באניהאד ,עפ"י מלנ
מפניֵ ְ ַ
מפניֶ ָ ְ ִ .
ריקֶ ָ ְ ִ יבנָ ֵ
ְ ִ ֵ
משל לאחד שהל לקב נדבות ,וכאשר פה:
מע ְ ִ ָ
אה ֹ ֵ ַ יבנִ ,י ַ ָ
ֵריקַ אל ְ ִ ֵ
ֵ ָ
חזר מקיבו הנדבות סיפר לאנשי עירו )סליחות(
כל מה שעבר עליו בימי נדודיו ,ובתו
לכאורה נראה שאותה הבקשה של
הדברי סיפר ושיבח מאד את אחד
'אל תשיבנו ריק מלפני 'נאמרת
העשירי שנת לו סכו הגו של חמש
בכפל לשו ,ומה נוס בבקשה השניה
מאות רובל כס ,והמשי האיש לספר
'מלפני מלכנו ריק אל תשיבנו' שלא
שבתו נדודיו ג נתקבל אצל המל.
הוזכר כבר בבקשה הראשונה.
בקשו ממנו אנשי עירו שיספר לה מה
נת לו המל ,ויאמר העני ,המל שלח ומבאר בספר ילקוט הגרשוני
אותי ריק מלפניו ,כי לא נת לי }להגאו רבי גרשו שטער ז"ל
מ
נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז
עשירותו וגדולתו נחשב זאת כאילו מאומה כי א חמש מאות רובל כס.
שלחני ריק מלפניו. תמהו האנשי ,את פלוני העשיר
ועל זה אנו מבקשי' דלתי דפקנו שיבחת על שנת ל חמש מאות רובל
רחו וחנו ,נא אל תשיבנו ריק כס ,ועל המל אתה אומר ששלח
מלפני .'וא תת לנו איזה נתינה אות ריק מלפניו בזה שנת ל רק
פורתא שלא לשלחנו ריק ,אי זה כ, חמש מאות רובל כס.
כי הרי 'מלפני" מלכנו" ריק אל ויע העני ,לא מחכמה שאלת על
תשיבנו' ,כי לפי ער גדולת השי"ת זה ,כי בודאי שא עשיר אחד נות
שהוא מל על כל האר ,א לא תת חמש מאות רובל כס ,הרי זה מתנה
לנו מתנה גדולה מאוד ,יהיה נחשב נאה ויפה עד מאוד ,אבל א המל
כאילו ריק שילחתנו. הגדול המושל על מדינה גדולה נות רק
חמש מאות רובל כס ,הלא לפי ער
?.
השי"ת זוכר מה שנשכח מהאדם
חטא האד ח"ו בעבירה אזי צרי הוא מעל
אה הא ֵ ָ החת ַ ָ
זכר ָל ַ ִ ְ ָ
ִי ֵ
לזכור אותה ,כמאמר הכתוב 'וחטאתי ועקדת
כבדַ ֵ ֲ ַ ,
כא ְ ֶ לפני ִ ֵ
כחה ִ ְ ֵ
ואיָ ְ ִ ְֵ
נגדי תמיד' ,שלא ישכח מהחטא אלא רחמיֹ ְ ִ
זר) .סיו לזרעַ הִ ֲ ַ ְ יצחק ְ ַ ְ
ְִ ָ
תמיד יהיה לנגד עיניו כדי שישוב עליו ברכת זכרונות(
בתשובה ,ואז כאילו שוכח השי"ת לכאורה תמוה כפל הלשו' ,כי זוכר
מעבירה זו ומוחלה לו. כל הנשכחות ואי שכחה לפני כסא
וזה ביאור כפל הלשו' ,כי זוכר כל כבוד ,'וביאר הרה"ק מרוז'י זי"ע שהנה
הנשכחות' נאמר כלפי האד הנות אל מידת השכחה מעלה היא במצוה
לבו לשכוח מהמצוות שעשה לבלי ומגרעת בעבירה ,שבעשות האד אחת
להתפאר בה ,עליו נאמר 'כי זוכר כל ממצוות השי"ת א הוא שוכח
הנשכחות' ,שהשי"ת זוכר לו את כל מהמצוה ואינו מתפאר בה ואינה
המצוות שהשכיח מליבו ,והמש חקוקה תמיד על לבו להחזיק את עצמו
הדברי' ואי שכחה לפני כסא כבוד,' לצדיק עבור המצווה שעשה ,אז יזכרנה
קאי על האד החוטא א משכיח לו כביכול השי"ת ,ולעומת זאת א
אמ
נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז
ליצחק ,היה הרבותא ביצחק ,שהיה מעצמו את חטאיו ואינו שב עליה
בשמחה כמו אברה ,א שידע שהול בתשובה ,עליו נאמר 'ואי שכחה לפני
למסור נפשו בזה .כמ"ש באיוב )ב ,ד(, כסא כבוד 'שהקדוש ברו הוא יזכור
עור בעד עור ,וכל אשר לאיש ית בעד לו זאת בבוא יו דינו.
נפשו. ועל פי זה יש לפרש מה שאנו
ואילו לאחר העקידה שקיבלו את מבקשי בסמו לו 'ועקידת יצחק
ציווי השי"ת שלא לעשות לו מאומה, לזרעו היו ברחמי תזכור' ,ובפשטות
ונתבשרו בריבוי הזרע וירושת האר, הכוונה שמאחר שהשי"ת זוכר כל
ושבו והלכו יחד ע הנערי ,היתה מעשה בני ישראל ,אנו מבקשי
הרבותא בשניה ,שלא נתפעלו מאומה שיזכור לבני ישראל ג את זכות
מזה להביא גדולה בלבב על שעמדו העקידה.
בנסיו העקידה וכבשו את יצר ,והנה א על פי ביאורו של הרה"ק מרוז'י
ה חוזרי עכשיו מהתגלות אלוקית יש לבאר באופ אחר ,שהנה מצינו
נשגבה ,אלא הלכו ע הנערי' יחדיו' בפרשת העקידה ג' פעמי שכתוב
במדריגה שווה ,שנשארו בפשטות שהלכו 'יחדיו' .רש"י פירש )בראשית כב,
כאילו לא עשו עכשיו מאומה ,לפי ו( בפסוק הראשו' וילכו שניה יחדיו,
שה עבדי ה' ,ולא היתה בה שו אברה שהיה יודע שהול לשחוט את
התנשאות. בנו היה הול ברצו ושמחה ,כיצחק
ובזה יבואר כמי חומר ,כי מאחר שלא היה מרגיש בדבר' .ובפסוק השני
שהיה אצל עני זה של 'הנשכחות' )ש כב ,ח( ביאר רש"י 'א על פי שהבי
כדביארנו לעיל מהרה"ק מרוז'י ,שלא יצחק שהוא הול לישחט ,וילכו שניה
החזיקו מעלה לעצמ ומיד שכחו מה יחדו בלב שוה'.
שעשו וכאילו לא עשו מאומה ,ולפי ובסו פרשת העקידה נאמר 'וישב
שהשי"ת הוא 'זוכר כל הנשכחות', אברה אל נעריו ויקמו וילכו יחדיו אל
משו כ אנו מבקשי' ועקידת יצחק באר שבע' )ש כב ,יט( .ומה הכוונה כא
לזרעו היו ברחמי תזכור'. 'יחדיו' ,וביאר הרה"ק רבי ישראל
?. מהוסיאטי זי"ע ,שהנה מתחילה כשלא
ידע יצחק מעני העקידה ,היה הרבותא
והנה יש גורסי' ועקדת יצחק לזרעו באברה שהל בשמחה כמו בנו יצחק
של ישראל היו ברחמי תזכור' ,והיינו שלא ידע כלל מעני העקידה .ואח"ז
שיזכור השי"ת זכות עקדת יצחק רק שנתייש כח הידיעה באברה והודיע
במ
נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז
מקטרג הס"מ שג לגויי להבדיל יש לבני ישראל מזרע יעקב אבינו ,ולא
מצוות שה מקיימי וה ג עושי לזרעו של עשו .ובטע שאנו אי
מעשי חסד וכיו"ב .א טענה זו נדחית אומרי כ דכבר נאמר )בראשית כא ,יב(
משו שלבני ישראל יש מעלה יתירה כי ביצחק יקרא ל זרע' ,ודרשו חז"ל
בכ שע כל המצוות הרבות שעשו יש ביצחק ולא כל יצחק ,שרק בני ישראל
לה שברו לב כאילו לא עשו כלו, נחשבי לזרעו של יצחק.
משא"כ הגויי אי לה כזו מדריגה.
ולבאר גירסא זו נית להסמי מה
וזה אפשר לרמז בנוסח 'כי זוכר כל שסיפר פע בראש השנה כ"ק מר
הנשכחות וכו' לזרעו של ישראל', אדמו"ר שליט"א מבאיא ,על הרה"ק
ישראל דייקא ,דאילו אצל הגויי בני השר שלו מבעלזא זי"ע שפע בליל
עשו אי מושג של נשכחות ,דאת ר"ה לאחר התפילה אמר לאחד מבניו
המעשי הטובי שה קיימו ה שיל וישמע מה החסידי מדברי
זוכרי היטב ,ורק בני ישראל מזרע ביניה .הב הל כאשר נצטווה ושמע
יעקב אבינו הולכי בדר אבות, שני חסידי המדברי ביניה בשברו
והמצוות שעשו ה בגדר 'נשכחות' לב באיזה מצב ה נמצאי ובאלו פני
מה עד שה חוזרי בתשובה בשברו הולכי לעמוד לפני מל ר ונישא.
לב ,לה יאה לזכור זכות עקידת יצחק.
כשסיפר זאת לאביו השר שלו
יהי רצו שכל ישראל יזכו לכתיבה זי"ע ,אמר לו :הרואה אתה ,דבר זה אינו
וחתימה טובה בספר של צדיקי בנמצא אצל הגויי אומות העול,
גמורי לאלתר לחיי טובי ולשלו, דהנה המלא מיכאל מביא עמו את
אמ. זכויותיה הרבות של בני ישראל ,ואז
?.
גמ
