gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נעימות הפרשה · Ne'imos Haparsha — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: נעימות הפרשה · Ne'imos Haparsha

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

נעימות הפרשה · Ne'imos Haparsha — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫נעימות‬ ‫הפרשה‬ ‫מפי מורינו‬ ‫פה מפיק מרגליות‬ ‫הרב יצחק אהרן גאלדהירש שליט"א‬ ‫ראש השנה תשפ"ז‬ ‫גליון ק"א‬ ‫הגליון נתנדב לכבוד נשמת‬ ‫הרה"ק רבי יצחק מאיר בן הרה"ק רבי אברהם יהושע העשיל‬ ‫מקאפיטשניץ‬ ‫לרגל יומ"ד בראש השנה‬ ‫זי"ע ועכ"י‬ ‫הגליון הבא יצא בעזהשי"ת לקראת חג הסוכות הבעל"ט‪.‬‬ ‫בימים אלו מתקיים המגבית הגדול להעמיד בסיס איתן למכון‪.‬‬ ‫לקחת חלק בזיכוי הרבים ובהוצאות המרובות בנדרים פלוס‬ ‫ע"ש "נעימות הפרשה" או בפלא' ‪053-414-3747‬‬ ‫ניתן לשמוע השיעורים‬ ‫בקול נעימות הפרשה ‪077-2110208‬‬ ‫מס' ארה"ב ‪1-518-9311-901‬‬ ‫שיעורים שבועיים בשלוחה ‪ | 1‬שיעורים יומיים בשלוחה ‪4‬‬ ‫לתרומות והנצחות‬ ‫לעילוי נשמת או לזכות יקירכם‬ ‫ניתן לתרום ב"נדרים פלוס" ע"ש נעימות הפרשה‬ ‫או בפלאפון מס’ ‪053.414.3747‬‬ ‫יו"ל ע"י מכון נעימות הפרשה להפצת שיעורים מפי מורינו שליט"א‬ ‫והארות במייל ‪nh987611@gmail.com‬‬ ‫ב‬ ‫לקבלת הגיליון ולהערות‬ ‫נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז‬ ‫תוכן הענינים‬ ‫ראש השנה תשפ"ז‬ ‫כוונת התפילה בראש השנה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ד‬ ‫אופן התפילות בראש השנה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ט‬ ‫יום של תפילה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יב‬ ‫גודל מעלת התפילה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יג‬ ‫ע"י התפילה מראה האמונה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יג‬ ‫עבודת התפילה מראה על עבדות ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יד‬ ‫השי"ת חפץ שיתפללו לפניו ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬טו‬ ‫להתפלל גם על הרוחניות ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬טו‬ ‫ענני במרחב י‪-‬ה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬טז‬ ‫ההכנעה בראש השנה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יז‬ ‫בכח ההודאה על העבר מבקשים על העתיד לשנה טובה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יח‬ ‫עבודת התשובה בראש השנה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬כג‬ ‫התשובה וכפרת העוונות ע"י לימוד התורה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬כז‬ ‫ההמלכה בראש השנה על ידי לימוד התורה ובפרט לימוד גמרא ‪ . . . . . . . . . . . . .‬כח‬ ‫התשובה בראש השנה ע"י המלכויות ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ל‬ ‫הכנה ליום הדין על ידי האחדות בין בני ישראל ועל ידי מידת עין טובה ‪ . . . .‬לב‬ ‫האדם קובע לעצמו הכתיבה והחתימה טובה על ידי מחשבותיו הטובים ‪ . . . . . . .‬לו‬ ‫רחם ארחמנו בזכות זכור אזכרנו ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מ‬ ‫אנו מבקשים לקבל מתנה כפי מה שהמלך נותן ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מ‬ ‫השי"ת זוכר מה שנשכח מהאדם ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מא‬ ‫ג‬ ‫נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז‬ ‫ראש השנה תשפ"ז‬ ‫כוונת התפילה בראש השנה‬ ‫כי באמת כשהאד‪ ‬עושה תשובה‬ ‫התפילה על החיי‪ ‬תהיה בכוונת 'למענ‪‬‬ ‫והוא מתבונ‪ ‬ומכיר ברעת החטא‪ ,‬הוא‬ ‫אלקי‪ ‬חיי‪'‬‬ ‫משיג שהחטא הוא רע ומר‪ ,‬וכמו‬ ‫כתיב )דברי‪ ‬ל‪ ,‬ו( ומל ה' אלקי‪ ‬את‬ ‫שנאמר )ירמיה ב‪ ,‬יט( 'כי רע ומר עזב‪ ‬את‬ ‫לבב‪ ‬ואת לבב זרע‪ ‬לאהבה את ה'‬ ‫ה' אלקי‪ ,'‬וכמו שהארי‪ ‬הרבינו יונה‬ ‫אלקי‪ ‬בכל לבב‪ ‬ובכל נפש‪ ‬למע‪ ‬חיי‪.‬‬ ‫בריש ספרו 'שערי תשובה'‪ ,‬שעני‪‬‬ ‫ודרשו דורשי רשימות שנרמז בפסוק‬ ‫התשובה הוא שיכיר האד‪ ‬שהחטאי‪‬‬ ‫זה חודש אלול‪ ,‬דהנה א'ת ל'בב‪ ‬ו'את‬ ‫ה‪ ‬רע ומר‪.‬‬ ‫ל'בב ר"ת אלול‪.‬‬ ‫ועל פי זה ביאר כ"ק מר‪ ‬אדמו"ר‬ ‫והנה בספה"ק ערוגת הבוש‪ ‬הביא‬ ‫שליט"א מבאיא‪ ‬מה שמברכי‪ ‬איש את‬ ‫שהרה"ק המהר"י מבעלזא זי"ע דקדק‬ ‫רעהו בימי‪ ‬הללו‪ ,‬שנזכה לשנה טובה‬ ‫בפסוק זה‪ ,‬שהרי אמרו חז"ל )ברכות לג‪(:‬‬ ‫ומתוקה‪ ,‬דהנה 'טובה ומתוקה' הוא‬ ‫'הכל בידי שמי‪ ‬חו‪ ‬מיראת שמי‪,'‬‬ ‫ההיפ‪ ‬מ'רע ומר'‪ ,‬ונמצא שמברכי‪‬‬ ‫והיינו שיראת שמי‪ ‬אי‪ ‬נותני‪ ‬לאד‪‬‬ ‫בזה איש לחבירו‪ ,‬שנזכה לעשות‬ ‫מ‪ ‬השמי‪ ,‬וא‪ ‬כ‪ ‬אי‪ ‬יתכ‪ ‬שכא‪‬‬ ‫תשובה‪ ,‬וכ‪ ‬במקו‪ ‬מה שהיה מקוד‪‬‬ ‫נאמר בפירוש 'ומל ה' אלקי‪ ‬את לבב‪‬‬ ‫'כי רע ומר עזב‪ ‬את ה' אלקי‪ ,'‬יהיה‬ ‫ואת לבב זרע‪ ,'‬שהשי"ת ימול את‬ ‫עתה 'ואת‪ ‬הדבקי‪ ‬בה' אלקיכ‪'‬‬ ‫ליב‪ ‬של ישראל‪ ,‬שיוכלו להתגבר על‬ ‫)דברי‪ ‬ד‪ ,‬ד( וממילא יזכה ל'שנה טובה‬ ‫יצר‪ ‬הרע‪ ,‬הרי 'הכל בידי שמי‪ ‬חו‪‬‬ ‫ומתוקה'‪ .‬וזהו מה שמתפללי‪ ‬בעת‬ ‫מיראת שמי‪.'‬‬ ‫אכילת התפוח בדבש‪ ,‬שתחדש עלינו‬ ‫וביאר הרה"ק המהר"י‪ ,‬דהנה בני‬ ‫שנה טובה ומתוקה‪ ,‬היינו שנזכה בשנה‬ ‫ישראל מבקשי‪ ‬בימי‪ ‬הק'‪' ,‬זכרנו‬ ‫זו להיות דבקי‪ ‬בהשי"ת‪.‬‬ ‫לחיי‪ ‬מל‪ ‬חפ‪ ‬בחיי‪ ‬וכתבנו בספר‬ ‫וכשהאד‪ ‬מכיר בזה שמהות החיי‪‬‬ ‫החיי‪ ‬למענ‪ ‬אלקי‪ ‬חיי‪ ,'‬וביארו‬ ‫הוא להיות דבוק בהשי"ת ולקיי‪ ‬תורה‬ ‫צדיקי‪ ,‬שאנו אומרי‪ ‬בזה‪ ,‬שכל הטע‪‬‬ ‫ומצוות‪ ,‬וללא זה אי‪ ‬חייו חיי‪ ,‬הוא‬ ‫שאנו מבקשי‪ ‬חיי‪ ,‬הוא 'למענ‪‬‬ ‫מבקש ומתחנ‪' ‬זכרנו לחיי‪ ,'‬והוא‬ ‫אלקי‪ ‬חיי‪ ,'‬כדי לחיות למע‪ ‬השי"ת‪,‬‬ ‫מבאר‪ ,‬לאיזה חיי‪' ,‬למענ‪ ‬אלקי‪‬‬ ‫ומבקשי‪ ‬שאכ‪ ‬נזכה לחיות באופ‪ ‬של‬ ‫חיי‪ ,'‬שנחיה חיי‪ ‬של דבקות‬ ‫'למענ‪ ‬אלקי‪ ‬חיי‪.'‬‬ ‫ד‬ ‫נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז‬ ‫'למע‪ ‬חיי‪ ,'‬ס'גייט איה‪ ‬אי‪ ‬לעבע‪,‬‬ ‫בהשי"ת‪ ,‬כי א‪ ‬חלילה לא יהיו החיי‪‬‬ ‫בלא זה אי‪ ‬חייו חיי‪ ,‬לכ‪ ‬השי"ת‬ ‫באופ‪ ‬של 'למענ‪ ‬אלקי‪ ‬חיי‪ ,'‬למה‬ ‫שהוא 'החות‪ ‬חיי‪ ‬לכל חי'‪ ,‬נות‪ ‬לו‬ ‫לי חיי‪.‬‬ ‫'חיי‪ ‬שיש בה‪ ‬יראת שמי‪ ,'‬כדי‬ ‫שחייו יהיו חיי‪ ,‬וכמו שאמרו‪ ,‬מא‪‬‬ ‫'חיי‪  '‬הדבר צרי‪ ‬לנגוע בנפש‪‬‬ ‫דיהיב חיי יהיב מזוני‪.‬‬ ‫ולהרגיש שזהו חיות‪‬‬ ‫ועתה אתי שפיר כוונת הפסוק‪' ,‬ומל‬ ‫יזכה בדי‪ ‬בזכות מעשיו הבאי‪‬‬ ‫ה' אלהי‪ ‬את לבב‪ ‬ואת לבב זרע‪,'‬‬ ‫שכאשר רצונו האמיתי של האד‪‬‬ ‫וכעני‪ ‬הזה אמר הרה"ק המהרי"ד‬ ‫ונקודת חיותו הוא לקיי‪ ‬רצו‪ ‬הבורא‬ ‫מבעלזא זי"ע על מה שמבקשי‪ ‬בראש‬ ‫ולבא לידי יראת שמי‪ ,‬ובלא יראת‬ ‫השנה יהי רצו‪ ‬מלפני‪ ‬שירבו זכויותינו‪,‬‬ ‫שמי‪ ‬אי‪ ‬חייו חיי‪ ,‬אזי מאחר‬ ‫וצרי‪ ‬להבי‪ ‬מהי בקשתנו בתפילה זו‪,‬‬ ‫שהשי"ת ד‪ ‬אותו לחיי‪ ,‬יזכה לחיי‪,‬‬ ‫כלו‪ ‬אפשר לבקש שירבו זכויותינו‬ ‫ומאחר שהחיי‪ ‬נחשב אצלו בדוקא‬ ‫ללא מעשי‪ ‬טובי‪ .‬ואמר לבאר‪ ,‬על פי‬ ‫חיי‪ ‬מתו‪ ‬יראת שמי‪ ,‬באופ‪ ‬זה ג‪‬‬ ‫מה שאמרו בזוהר הק' שפעמי‪‬‬ ‫יראת שמי‪ ‬הוא בידי שמי‪ ,‬כי א‪‬‬ ‫כשהקדוש ברו‪ ‬הוא רוצה לזכות איש‬ ‫ש'הכל בידי שמי‪ ‬חו‪ ‬מיראת שמי‪,'‬‬ ‫ישראל‪ ,‬הרי הוא מחשב לו את המצוות‬ ‫אכ‪ ‬כשאצל האד‪ ‬היראת שמי‪ ‬הוא‬ ‫שעתיד הוא לעשות כאילו כבר עשא‪‬‬ ‫'מהות החיי‪ ,'‬ובלא זה אי‪ ‬חייו חיי‪,‬‬ ‫ומצרפ‪ ‬לזכויותיו‪ ,‬והנה אמרו חז"ל‬ ‫אזי יזכה לחיי‪ ‬מתו‪ ‬יראת שמי‪.‬‬ ‫)במשנה במס' אבות( מצוה גוררת מצוה‪,‬‬ ‫שכשאד‪ ‬עושה מצוה אזי בכוחה של‬ ‫ועל פי זה מבאר הרה"ק המהרי"ד‬ ‫אותה מצוה לגרור אחריה עוד מצוות‪,‬‬ ‫למע‪‬‬ ‫מבעלזא זיע"א את סיו‪ ‬הפסוק ְ ַ ַ‬ ‫נמצא שהמצוות שעושה אחר כ‪‬‬ ‫ח‪‬י‪ ,‬ולכאורה אינו מוב‪ ‬השייכות של‬ ‫ֶַ‬ ‫מגדילי‪ ‬את זכות המצוה הקודמת‪,‬‬ ‫תיבות אלו לפסוק זה‪ .‬וביאר דכוונת‬ ‫משו‪ ‬שה‪ ‬באו בכוח המצוה שעשה‬ ‫הפסוק לומר בזה‪ ,‬שדוקא כשהאד‪ ‬בא‬ ‫מקוד‪ ,‬וזו היא הכוונה בתפילתנו בה‬ ‫לידי הרגשה והכרה שהיראת שמי‪ ‬זהו‬ ‫אנו מבקשי‪ ‬מהשי"ת שא‪ ‬א‪‬‬ ‫הקוסטי דחיותא דיליה‪' ,‬למע‪ ‬חיי‪ ,'‬כי‬ ‫המצוות שעשינו עד כה אינ‪ ‬בשלימות‬ ‫בלי זה אי‪ ‬חייו חיי‪ ,‬אזי כשהשי"ת ד‪‬‬ ‫כראוי‪ ,‬אעפי"כ הרי דעתנו לקיי‪ ‬עוד‬ ‫אותו לחיי‪ ,‬הוא זוכה שג‪ ‬היראת‬ ‫מצוות דאורייתא ודרבנ‪ ‬בזה החודש –‬ ‫שמי‪ ‬שלו תהיה בידי שמי‪ ,‬כיו‪‬‬ ‫'ירח האיתני‪ '‬דתקיפי במצוות‪,‬‬ ‫שגילה דעתו שהיראת שמי‪ ‬אצלו הוא‬ ‫ה‬ ‫נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז‬ ‫בידי שמי‪ ‬א‪ ‬למלאות בקשתו או לא‪.‬‬ ‫והקדוש ברו‪ ‬הוא מצר‪ ‬מחשבת‬ ‫'חו‪ ‬מיראת שמי‪ ,'‬היינו חו‪ ‬א‪‬‬ ‫המצוה כאילו כבר עשינו אותה כדאי'‬ ‫האד‪ ‬מתפלל על יראת שמי‪ ,‬דאז אי‪‬‬ ‫בזוה"ק‪ .‬ועל זאת באה תפילתנו‬ ‫הדבר תלוי כלל בשו‪ ‬דבר‪ ,‬רק הדבר‬ ‫שהמצוות שעתידי‪ ‬אנו לעשות בכוח‬ ‫וודאי שישיג את היראת שמי‪ ,‬מאחר‬ ‫המצוות שעשינו עד כה‪ ,‬יהיו נחשבות‬ ‫שהדבר נוגע לו בחייו‪.‬‬ ‫כאילו כבר קיימנו‪ ,‬ויוגדל בזה זכות‬ ‫המצוות שקיימנו בלא שלימות‪ ,‬ועל ידי‬ ‫והוא על דר‪ ‬שביאר הרה"ק רבי‬ ‫זה יגדלו וירבו זכויותינו שעשינו עד כה‪.‬‬ ‫יצחק מוורקא זי"ע‪ ,‬על מה שאמרו‬ ‫חז"ל‪ ,‬שכאשר חלשה דעתו של אהר‪‬‬ ‫בשעת חנוכת המזבח שלא היה לו חלק‬ ‫?‪.‬‬ ‫בחנוכת המזבח‪ ,‬אמר לו הקב"ה חיי‪ ‬‬ ‫ובחשיבות של יראת שמי‪ ‬לפני‬ ‫של‪ ‬גדולה משלה‪ ,‬שאתה מדליק‬ ‫השי"ת‪ ,‬הנה בגמרא אמרו )ברכות לג‪(:‬‬ ‫ומיטיב את הנרות‪ .‬וביאר הרה"ק‪ ,‬שכ‪‬‬ ‫'אי‪ ‬לו להקדוש ברו‪ ‬הוא בבית גנזיו‬ ‫אמר השי"ת לאהר‪ ‬הכה‪' ,‬חיי‪ ,‬אז‬ ‫אלא אוצר של יראת שמי‪ ,‬שנאמר‬ ‫ס'גייט דיר אי‪ ‬לעבע‪ ,'‬א‪ ‬הדבר ממש‬ ‫יראת ה' היא אוצרו'‪ ,‬ומבואר בספר‬ ‫נוגע ל‪ ‬בחיי‪ ‬שתוכל לעשות נחת רוח‬ ‫של"ה הק'‪ ,‬שהנה איזה דבר מניח המל‪‬‬ ‫לבורא‪ ,‬עד כדי כ‪ ‬שא‪ ‬אינ‪ ‬זוכה לזה‪,‬‬ ‫בבית גנזיו‪ ,‬רק דבר יקר‪ ,‬סגולת מלכי‪,‬‬ ‫נחלשת דעת‪ ,‬א‪ ‬כ‪' ‬של‪ ‬גדולה‬ ‫שאי‪ ‬מניחי‪ ‬באוצר המל‪ ‬כס‪ ‬וזהב‪,‬‬ ‫משלה‪ ,'‬למרות שלא עשה את‬ ‫אלא אבני‪ ‬טובות ומרגליות נדירי‪.‬‬ ‫העבודה בפועל‪ ,‬א‪ ‬סו‪ ‬סו‪ ‬גילה דעתו‬ ‫והנה אבני‪ ‬טובות ומרגליות אינ‪‬‬ ‫שיש לו ההרגשה וההכרה שהתורה‬ ‫נחשבי‪ ‬מאומה לפני השי"ת‪ ,‬מאחר‬ ‫והמצוות ה‪ ‬חייו ממש‪' ,‬כי ה‪ ‬חיינו‬ ‫ש'לי הכס‪ ‬ולי הזהב נאו‪ ‬ה''‪ ,‬אבל‬ ‫ואור‪ ‬ימינו'‪.‬‬ ‫היראת שמי‪ ‬של בני ישראל הרי היא‬ ‫חשובה ביותר לפני השי"ת‪ ,‬וכאשר‬ ‫השי"ת מוצא בליבו של האד‪ ‬מעט‬ ‫לא אמות כי אחיה‬ ‫יראת שמי‪ ,‬הרי זה חשוב בעיניו ביותר‬ ‫ובעני‪ ‬זה סיפר הרה"ק הריי"צ‬ ‫עד כדי שהוא מכניסו לאוצרו‪.‬‬ ‫מליובאוויטש זי"ע )ספר השיחות שש"פ‬ ‫תש"ב אות ה'(‪ ,‬שפע‪ ‬ביר‪ ‬הרה"ק הבעל‬ ‫ועל דר‪ ‬זה הובא בספר אמת‬ ‫התניא זי"ע את החסיד ר' יקותיאל‬ ‫ואמונה בש‪ ‬השר‪ ‬מקאצק זי"ע‪,‬‬ ‫מליעפלי ב'אריכות ימי‪ ‬ושני‪ ,'‬ונענה‬ ‫שפירש‪' ,‬הכל בידי שמי‪ ,'‬כל מה‬ ‫ר' יקותיאל ואמר‪' ,‬אבער נישט קיי‪‬‬ ‫שהאד‪ ‬מבקש מהשי"ת‪ ,‬הדבר תלוי‬ ‫ו‬ ‫נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז‬ ‫בגדר של 'לא מיתה'‪ ,‬רק אני רוצה‬ ‫פויער'ישער לעבע‪ /'‬אבל לא שני‪ ‬של‬ ‫בחיי‪ ‬של 'כי אחיה'‪ ,‬געלעבט‪ ,‬חיי‪‬‬ ‫איכר גוי‪ ,‬שני‪ ‬של גוי משמע‪ ‬כמו‬ ‫של יראת שמי‪.‬‬ ‫עיני‪ ‬לה‪ ‬ולא יראו אזני‪ ‬לה‪ ‬ולא‬ ‫ישמעו‪ ,‬אני רוצה להרגיש אלקות‪ .‬ואכ‪‬‬ ‫הבעל התניא הבטיח לו ג‪ ‬על זה‪ ,‬ואכ‪‬‬ ‫המחזיק כלי‪ ‬מכלי‪ ‬שוני‪ ‬הדבר מורה‬ ‫זכה לאריכות ימי‪ ‬ושני‪ ‬טובי‪.‬‬ ‫על חיסרו‪ ‬בבריאותו‬ ‫כשהתחילו להיכנס לבתי ישראל‬ ‫וסיי‪ ‬הריי"צ בהתפעלות‪ ,‬הנה בדר‪‬‬ ‫הכלי‪ ‬החדשי‪ ‬של מכונת הכביסה‬ ‫כלל כל יציר נברא יש לו רצו‪ ‬עז לחיות‪,‬‬ ‫)וואש מאשי‪ (‬וכדומה‪ ,‬אמר הרה"צ רבי‬ ‫זהו הטבע של כל נברא‪ .‬א‪ ‬כא‪ ‬אנו‬ ‫אליהו לאפיא‪ ‬זצ"ל‪ ,‬הנה אנו רואי‪‬‬ ‫רואי‪ ,‬שר' יקותיאל הסכי‪ ‬להפקיר‬ ‫שהאד‪ ‬שהוא בריא ושל‪ ,‬מהל‪ ‬ללא‬ ‫שלשי‪ ‬ארבעי‪ ‬שנות חיי‪ ,‬העיקר‬ ‫שו‪ ‬מאשינע‪ ‬וכלי‪ ,‬ורק כשיחלה‬ ‫שלא לחיות חיי‪ ‬של גוי‪ .‬כי הוא השיג‬ ‫האד‪ ‬הוא נצר‪ ‬לכלי‪ ‬שוני‪ ‬שיעזרו‬ ‫שעיקר החיי‪ ‬הוא חיי‪ ‬של יראת‬ ‫לו בנשימתו וכדומה‪ .‬עד שכאשר נרצה‬ ‫שמי‪.‬‬ ‫לידע מצבו של החולה‪ ,‬נוכל לבדוק את‬ ‫זה על פי ריבוי המאשינע‪ ‬המקיפי‪‬‬ ‫על פי יסוד זה ביארו צדיקי‪ ‬מה‬ ‫אותו‪ .‬ועל דר‪ ‬זה הוא ג‪ ‬הבית היהודי‪,‬‬ ‫שנאמר )תהלי‪ ‬קיח‪ ,‬יז( 'לא אמות כי‬ ‫כשהבית בריא לא צריכי‪ ‬לשו‪‬‬ ‫אחיה'‪ ,‬דלכאורה הוא כפל הלשו‪ ,‬כי‬ ‫מאשינע‪ ‬ושו‪ ‬כלי‪ ‬ומכשירי‪ ,‬כאשר‬ ‫הרי א‪ ‬לא ימות ממילא יחיה‪ .‬א‪‬‬ ‫רואי‪ ‬באיזה בית שיש ש‪ ‬הרבה מיני‬ ‫העני‪ ‬הוא כמו שנתבאר‪ ,‬יש אד‪‬‬ ‫כלי‪ ,‬סימ‪ ‬הדבר שאי‪ ‬הבית בריא‪.‬‬ ‫שהוא חי‪ ,‬א‪ ‬היות שהוא חיי‪ ‬בלי‬ ‫יראת שמי‪ ,‬זה לא נחשב שהוא חי‪,‬‬ ‫והנה הדבר מוב‪ ‬מאליו‪ ,‬שהיו‪‬‬ ‫וג‪ ‬לא נחשב שהוא מת‪ ,‬בקיצור‪,‬‬ ‫נעשו כל המאשינע‪ ‬הללו כחלק הבלתי‬ ‫'נישט געלעבט או‪ ‬נישט געשטארב‪,'‬‬ ‫נפרד מכל בית שהוא‪ .‬א‪ ‬אפשר‬ ‫הוא לא חי והוא לא מת‪ ,‬משהו‬ ‫להשתמש ע‪ ‬מליצה זו לגבי הכלי‪‬‬ ‫באמצע‪ .‬וכדאמרי אינשי בדר‪ ‬צחות‪,‬‬ ‫השוני‪ ‬המסכני‪ ‬את הרוחניות של‬ ‫שאד‪ ‬שהוא זוכה לאריכות ימי‪ ‬א‪‬‬ ‫האד‪ ,‬שמי שצרי‪ ‬לאיזה מאשי‪ ‬וכלי‪,‬‬ ‫הוא ללא יראת שמי‪ ,‬אי‪ ‬זה חיי‪ ‬יותר‬ ‫סימ‪ ‬הדבר שחסר לו בבריאותו‪ ,‬שהרי‬ ‫ארוכי‪ ,‬אלא שנית‪ ‬לו יותר זמ‪ ‬עד‬ ‫אד‪ ‬בריא מהל‪ ‬ללא מאשינע‪ ‬וללא‬ ‫הקבורה‪ ...‬ולכ‪ ‬התפלל דוד המל‪' ,‬לא‬ ‫כלי‪ ‬מכלי‪ ‬שוני‪.‬‬ ‫אמות כי אחיה'‪ ,‬איני רוצה בחיי‪ ‬שהוא‬ ‫ז‬ ‫נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז‬ ‫וכעי‪ ‬זה ביאר הרה"ק הפני מנח‪‬‬ ‫המתפלל על יראת שמי‪ ‬הדבר וודאי‬ ‫מגור זי"ע )בשלח תשנ"ו אחר מוס‪ (‬את‬ ‫שהשי"ת ימלא בקשתו‬ ‫המש‪ ‬הפסוק‪' ,‬רצו‪ ‬יראיו יעשה ואת‬ ‫ולכ‪ ‬בפרט בימינו בעת התגברות‬ ‫שועת‪ ‬ישמע ויושיע‪ ,'‬דהנה לכאורה‬ ‫הנסיונות על עני‪ ‬זה‪ ,‬יש לנו להתפלל‬ ‫קשה‪ ,‬א‪ ‬יעשה רצונ‪ ,‬למה צריכי‪‬‬ ‫ביותר‪' ,‬לא אמות כי אחיה'‪ ,‬שנזכה‬ ‫להגיד שישמע שועת‪ ,‬וכי על מה‬ ‫לחיי‪ ‬אמיתיי‪ ,‬חיי‪ ‬של יראת שמי‪.‬‬ ‫יתפללו עוד מאחר שכבר עשה ה' את‬ ‫וכבר נתבאר שבקשה כזאת ‪ ‬לזכות‬ ‫רצונ‪ .‬וביאר הרה"ק‪ ,‬דהנה ידוע שיש‬ ‫ליראת שמי‪ ,‬בודאי מתקבלת בשמי‪‬‬ ‫יראה עילאה ויש יראה תתאה‪ ,‬וזהו‬ ‫ועושי‪ ‬את רצונו‪ .‬ושמעתי מידידי רבי‬ ‫כוונת הפסוק‪ ,‬מי שהוא כבר בכלל‬ ‫אהר‪ ‬וואלפיש הי"ו‪ ,‬שבזה ביארו‬ ‫'יראיו'‪ ,‬יש לו כבר יראה תתאה‪ ,‬א‪ ‬הוא‬ ‫צדיקי‪ ‬את הפסוק )תהלי‪ ‬קמה‪ ,‬יט( 'רצו‪‬‬ ‫צועק ומתפלל שיזכה ג‪ ‬ליראה‬ ‫יראיו ‪ ‬יעשה'‪ ,‬כשהאד‪ ‬מגלה דעתו‬ ‫עילאה‪' ,‬ואת שועת‪ ‬ישמע ויושיע‪,'‬‬ ‫ש'רצונו' הוא להיות 'יראיו'‪ ,‬והוא‬ ‫הקב"ה שומע שוועתו ונות‪ ‬לו ג‪ ‬יראה‬ ‫מתפלל לזכות ליראת שמי‪ ,‬הדבר‬ ‫עילאה‪.‬‬ ‫וודאי ש'יעשה' הקב"ה את רצונו‪.‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫ח‬ ‫נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז‬ ‫אופן התפילות בראש השנה‬ ‫לתלמוד תורה שא‪ ‬פחות פוחתי‪ ‬לו‬ ‫יו‪ ‬ההמלכה‬ ‫וא‪ ‬הוסי‪ ‬מוסיפי‪ ‬לו‪ ,‬אמר רבי אבהו‬ ‫יו‪ ‬ראש השנה מהותו היא יו‪‬‬ ‫מאי קראה‪ ,‬תקעו בחדש שופר בכסה‬ ‫המלכת הבורא‪ ,‬וכמו שאנו מבקשי‪‬‬ ‫ליו‪ ‬חגנו‪ ,‬איזהו חג שהחדש מתכסה‬ ‫בכל התפילות של ראש השנה 'מלו‪‬‬ ‫בו הוי אומר זה ראש השנה‪ ,‬וכתיב כי‬ ‫על כל העול‪ ‬כולו בכבוד‪ ,'‬ומאריכי‪‬‬ ‫חק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב‪,‬‬ ‫בתפילות על כבוד שמי‪.‬‬ ‫מאי משמע דהאי חק לישנא דמזוני‬ ‫הוא דכתיב ואכלו את חק‪ ‬אשר נת‪‬‬ ‫המלכת הבורא היא על ידי שהאד‪‬‬ ‫לה‪ ‬פרעה‪ ,‬מר זוטרא אמר מהכא‬ ‫מקבל על עצמו עול מלכות שמי‪‬‬ ‫הטריפני לח‪ ‬חקי'‪.‬‬ ‫ומכריז על עצמו 'אנא עבדא דקודשא‬ ‫ברי‪ ‬הוא'‪ .‬וכאשר האד‪ ‬אומר ומתחנ‪‬‬ ‫ומאחר שביו‪ ‬זה נקבעי‪ ‬מזונותיו‬ ‫'מלו‪ ‬על כל העול‪ ‬כולו בכבוד‪ ,'‬עליו‬ ‫של האד‪ ,‬ובכלל מזונות נכללי‪ ‬כל‬ ‫לזכור בתחילה את העול‪ ‬קט‪ ‬שלו‬ ‫צרכיו של האד‪ ,‬הרי שהאד‪ ‬חפ‪‬‬ ‫ולהמלי‪ ‬את השי"ת על עצמו‪ ,‬ולא‬ ‫להתפלל בראש השנה על מזונותיו ועל‬ ‫כאותו אחד שאמר‪ ,‬שהמלי‪ ‬את‬ ‫כל צרכיו שיהיו במש‪ ‬כל ימות השנה‬ ‫השי"ת על פני כל העול‪ ‬הגדול‪,‬‬ ‫בהרחבה ובניקל ובדר‪ ‬כבוד‪.‬‬ ‫מאפריקה ועד אוסטרליה‪ ,‬אבל על‬ ‫עצמו לא זכר להמלי‪ ‬את השי"ת‪...‬‬ ‫באיזה אופ‪ ‬יבקש על פרנסתו‬ ‫אלא תחילה צרי‪ ‬האד‪ ‬להמלי‪ ‬את‬ ‫אמנ‪ ‬בזוה"ק מארי‪) ‬בתיקו"ז( בגנות‬ ‫השי"ת על עצמו‪ ,‬ומש‪ ‬ימלי‪ ‬את‬ ‫בני האד‪ ‬שצועקי‪ ‬ככלבי‪' ‬הב הב'‪,‬‬ ‫הבורא על כל העול‪.‬‬ ‫שיתנו לה‪ ‬בני חיי ומזוני וסליחה‬ ‫וכפרה‪ ,‬ואי‪ ‬מבקשי‪ ‬עבור השכינה‬ ‫בר"ה נגזר מזונו של האד‪‬‬ ‫הק' ועבור מלכות שמי‪.‬‬ ‫מאיד‪ ‬גיסא אמרו חז"ל שבראש‬ ‫אבל כבר אמר הרה"ק רבי פנחס‬ ‫השנה שהוא יו‪ ‬הדי‪ ‬דני‪ ‬כמה ובאיזה‬ ‫מקורי‪ ‬זי"ע )אמרי פנחס שער ז‪ ,‬יח(‪ ,‬שוטי‪‬‬ ‫אופ‪ ‬תהיה פרנסתו של האד‪ ‬בכל‬ ‫מדמי‪ ‬שה‪ ‬עומדי‪ ‬במדרגה שנתבע‬ ‫השנה‪ ,‬וכמו שאמרו )ביצה טז‪' (.‬כל‬ ‫מה‪ ‬שלא יהיו צווחי‪ ‬ככלבי‪ ‬הב הב‪,‬‬ ‫מזונותיו של אד‪ ‬קצובי‪ ‬לו מראש‬ ‫ואי‪ ‬מתפללי‪ ‬בראש השנה ויו‪‬‬ ‫השנה ועד יו‪ ‬הכפורי‪ ‬חו‪ ‬מהוצאת‬ ‫הכפורי‪ ‬על הפרנסה‪ ,‬וג‪ ‬פרנסה אי‪‬‬ ‫שבתות והוצאת יו‪ ‬טוב והוצאת בניו‬ ‫ט‬ ‫נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז‬ ‫'למענ‪ ‬אלקי‪ ‬חיי‪ ,'‬ופירושה שכל‬ ‫לה‪ ,‬שכ‪ ‬דברי הזוה"ק מדברי‪ ‬בבעלי‬ ‫החיי‪ ‬שאנו מבקשי‪ ‬ה‪ ‬רק למע‪‬‬ ‫מדרגה‪ ,‬אבל אנשי‪ ‬כערכינו ירבו‬ ‫יתרבה כבוד שמי‪ ,‬זוהי התפלה‬ ‫להתפלל על צרכ‪.‬‬ ‫הנרצית‪.‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫וכ‪ ‬מבאר בספה"ק תולדות אהר‪‬‬ ‫}תלמידו של הרה"ק מבארדיטשוב‬ ‫תפילה לצור‪ ‬גבוה‬ ‫זי"ע{ לימי‪ ‬נוראי‪ ,‬על מה שאמרו‬ ‫וכתב בספה"ק ש‪ ‬משמואל )ראש‬ ‫בתקוני‪) ‬כב ע"א( כל מה דעבדי‪‬‬ ‫השנה תער"ב( שתפילותינו שאנו מבקשי‪‬‬ ‫לגרמייהו עבדי‪ ‬ולית מא‪ ‬דישגח על‬ ‫על החיי‪ ‬והצלחת עוה"ז צרי‪ ‬להיות‬ ‫השכינה להוציאה מהגלות וה‪ ‬צווחי‪‬‬ ‫באופ‪ ‬שלא יהיו דברי‪ ‬אלו כתכלית‬ ‫ככלבי‪ ‬הב הב‪ ,‬הב ל‪ ‬מזוני‪.‬‬ ‫הנרצה אצלנו‪ ,‬רק שעי"ז נהיה פנויי‪‬‬ ‫הכלל שצרי‪ ‬האד‪ ‬לכוי‪ ‬שיהיה כל‬ ‫לעבודת השי"ת‪ ,‬ולגדל בנינו לתלמוד‬ ‫דרכיו לש‪ ‬שמי‪ ,‬וזהו עיקר העבודה‬ ‫תורה‪ ,‬או לעשות עמה‪ ‬שידוכי‪‬‬ ‫בכל המצוות ובלימוד תורה יכוי‪ ‬הכל‬ ‫הגוני‪ ‬שימשיכו מה‪ ‬דורות טובי‪‬‬ ‫כדי שיתגדל ויתקדש שמו ית' ולעשות‬ ‫שיתרבה כבוד שמי‪ ‬על ידיה‪ ,‬או‬ ‫נחת רוח ליוצרו ובשביל שיבנה בהמ"ק‬ ‫שיהיה לאל ידנו לעשות צדקות ומצוות‬ ‫ולהוציא השכינה מהגלות‪ ,‬ואפילו‬ ‫בחיות‪ ,‬וזה שאנו מתפללי‪' ‬זכרנו‬ ‫בדברי‪ ‬גשמיי‪ ‬צרי‪ ‬ג"כ לעשות רק‬ ‫לחיי‪ '‬א‪ ‬שבתקוני זוהר )כב‪ (.‬מגנה זה‬ ‫כדי להוציא יקר מזולל‪ ,‬ואות‪ ‬העושי‪‬‬ ‫מאד‪ ,‬וקרא עליה‪ ‬צווחי‪ ‬ככלבי‪ ‬הב ל‪‬‬ ‫מצוות או הלומדי‪ ‬ומתפללי‪ ‬רק‬ ‫חיי הב ל‪ ‬מזוני‪ ,‬והיתכ‪ ‬שסדרו לנו‬ ‫בשביל‪ ,‬ובפרט בר"ה ויוה"כ‬ ‫בעלי מסדרי התפילות לשונות בלתי‬ ‫המבקשי‪ ‬הרבה בקשות רק לעצמ‪,‬‬ ‫נרצי‪.‬‬ ‫עליה‪ ‬נאמר בתקוני‪) ‬כב ע"א( כל מה‬ ‫א‪ ‬העני‪ ‬יוב‪ ‬עפ"י מה ששמעתי‬ ‫דעבדי‪ ‬לגרמייהו עבדי‪ ‬ולית מא‪‬‬ ‫מכ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה }‪‬ה"אבני‬ ‫דישגח על השכינה להוציאה מהגלות‬ ‫נזר"{ שדייק מדברי הגמרא בנדרי‪) ‬כד‪(.‬‬ ‫וה‪ ‬צווחי‪ ‬ככלבי‪ ‬הב הב ‪ ‬הב ל‪‬‬ ‫באמר‪ ‬ז"ל 'לא כלבא אנא דמיתהנינא‬ ‫מזוני‪ .‬וזהו שמדקדק בתקוני‪ ‬הק'‬ ‫מינ‪ ‬ולא מיתהנית מינאי'‪ ,‬דטבע הכלב‬ ‫כשאומר הב ל‪" ,‬ל‪ "‬דייקא‪ ,‬כשכוונתו‬ ‫הכל לגרמיה‪ ,‬ליהנות ולא לעשות דבר‬ ‫רק לצרכו ובשבילו זהו ככלבי‪ ,‬אבל‬ ‫בשביל זולתו‪ ,‬נמצא כי מי שכל חפצו‬ ‫כשמכוי‪ ‬למע‪ ‬הרבות כבוד הש‪ ‬ית'‬ ‫בתפילותיו רק עבור עצמו חיי ומזוני זה‬ ‫זהו הדר‪ ‬הנכו‪ ‬להתפלל בראש השנה‪.‬‬ ‫נקרא צווחי‪ ‬ככלבי‪ .‬אבל תפילתנו היא‬ ‫י‬ ‫נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז‬ ‫כדי שיוכל לעשות שידו‪ ‬ע‪ ‬תלמיד‬ ‫וכבר אמרו בש‪ ‬הרה"ק רבי מאיר‬ ‫חכ‪ ‬או לעשות צדקה וכיוצא בזה{‪.‬‬ ‫מפרעמישלא‪ ‬זי"ע‪ ,‬כשיסחטו את כל‬ ‫תפילות בני ישראל בראש השנה יצא‬ ‫ובעני‪ ‬זה שמעתי מכ"ק מר‪ ‬אדמו"ר‬ ‫עני‪ ‬אחד‪ ,‬כס‪ ,‬אבל כשנסחוט את‬ ‫שליט"א מבאיא‪ ‬שמשו‪ ‬כ‪ ‬אכ‪‬‬ ‫הכס‪ ‬מה יצא מהכס‪' ,‬מצוות' הוצאות‬ ‫מבקשי‪" ‬הב הב" תרי זימני ‪ ‬כלומר‪,‬‬ ‫שבת ויו‪ ‬טוב והוצאות בניו לתלמוד‬ ‫תשפיע עלינו כדי שנוכל להשיב ל‪ ‬את‬ ‫תורה‪ ,‬צדקה וחסד ומעשי‪ ‬טובי‪.‬‬ ‫ההשפעה‪ ,‬לפי שכל בקשתנו היא‬ ‫לצור‪ ‬גבוה‪.‬‬ ‫)תהלי‪ ‬קיט(‬‫וכ‪ ‬ביאר את הפסוק‬ ‫צרופה אמרת‪ ‬מאד ועבד‪ ‬אהבה בלשו‪‬‬ ‫וכ‪ ‬אמר‪ ,‬הנה בזוה"ק מארי‪ ‬שיזהרו‬ ‫זה‪' ,‬צרופה' לשו‪ ‬מצור‪ ,‬שצרפת‬ ‫באופ‪ ‬שמתפללי‪ ‬בראש השנה על‬ ‫'אמרת‪ '‬היינו התורה והמצוות ע‪‬‬ ‫עניני גשמיות‪ ,‬על צרכי האד‪ ,‬לפי‬ ‫'מאד'‪ ,‬היינו 'ממו‪ ,'‬כמו שנאמר 'ובכל‬ ‫שאומרי‪ ‬הב הב לנא‪ ,‬שכוונת האד‪‬‬ ‫מאוד‪ – '‬בכל ממונ‪ ,‬שאי אפשר‬ ‫הוא לצור‪ ‬עצמו‪ ,‬שהאד‪ ‬מבקש עבור‬ ‫לקיי‪ ‬שו‪ ‬מצוה בעול‪ ‬בלי מעות‪,‬‬ ‫עצמו‪ ,‬אכ‪ ‬כשאופ‪ ‬הבקשה הוא באופ‪‬‬ ‫שלכל המצוות צריכי‪ ‬מעות‪ ,‬כמו מצות‬ ‫של הב הב‪ ,‬שהשי"ת ית‪ ‬לנו כדי שנוכל‬ ‫תפילי‪ ‬וציצית ומזוזה וסוכה ואתרוג‪,‬‬ ‫לתת ולהשיב הכל להשי"ת‪ ,‬על ידי‬ ‫ובפרט במצוות שבי‪ ‬אד‪ ‬לחבירו‪,‬‬ ‫שנשתמש ע‪ ‬מה שהשי"ת ישפיע‬ ‫וכמעט שאי‪ ‬מצוה בעול‪ ‬שלא נצר‪‬‬ ‫עלינו לש‪ ‬שמי‪ ‬לצור‪ ‬גבוה‪ ,‬באופ‪‬‬ ‫לה מעות ובלי מעות אי אפשר כלל‬ ‫זה אפשר לבקש ואפשר להתפלל‪,‬‬ ‫לקיימה כתיקונה‪ ,‬ולכ‪' ‬ועבד‪ ‬אהבה' ‪‬‬ ‫וכאשר מתפללי‪ ‬באופ‪ ‬הזה פועלי‪‬‬ ‫מאיר'ל ג"כ אוהב המעות‪ ,‬כי המעות‬ ‫הכל לטובה‪ ,‬והשי"ת משפיע השפעות‬ ‫חשובי‪ ‬כל כ‪ ,‬שא"א לקיי‪ ‬בלעדיה‪‬‬ ‫לבני ישראל‪.‬‬ ‫שו‪ ‬מצוה וא"א לעבוד אות‪ ‬ולקיי‪‬‬ ‫אמרת‪ ‬בלי מעות‪.‬‬ ‫והוסי‪ ‬כי עני‪ ‬זה אנו רואי‪ ,‬שביו‪‬‬ ‫הראשו‪ ‬של ראש השנה קוראי‪ ‬בתורה‬ ‫}וכ‪ ‬כתב בספה"ק תולדות יעקב‬ ‫פרשת וה' פקד את שרה )בראשית כא‪ ,‬א(‪,‬‬ ‫יוס‪) ‬דברי‪ ‬אות ג(‪ ,‬מורי עשה עליות‬ ‫שהשי"ת נת‪ ‬ב‪ ‬זכר כמתנה לאברה‪‬‬ ‫נשמה וראה אי‪ ‬מיכאל אפוטרופסא‬ ‫אבינו ושרה אמנו‪ ,‬ומה עשו ע‪ ‬המתנה‬ ‫רבא דישראל‪ ,‬המלי‪ ‬עבור ישראל שכל‬ ‫שהשי"ת נת‪ ‬לה‪ ,‬עני‪ ‬זה מבואר‬ ‫חוב שלה‪ ‬הוא הכל זכות‪ ,‬כי כל מה‬ ‫בקריאה של היו‪ ‬השני של ראש‬ ‫שעושי‪ ‬פסלנות ושאר דברי חוב‪ ,‬הכל‬ ‫אי‬ ‫נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז‬ ‫עני‪ ‬זה מבואר ג‪ ‬בהפטרה של יו‪‬‬ ‫השנה‪ ,‬העני‪ ‬של עקידת יצחק‪ ,‬וכמו‬ ‫א' דראש השנה‪ ,‬חנה ביקשה בתפילתה‬ ‫שנאמר )בראשית כב‪ ,‬ב( והעלהו ש‪‬‬ ‫ונתתה לאמת‪ ‬זרע אנשי‪) ‬ש"א א‪ ,‬יא(‪,‬‬ ‫לעולה‪ .‬אנו רואי‪ ‬שאברה‪ ‬אבינו‬ ‫ומבטיחה חנה מה תעשה ע‪ ‬המתנה ‪‬‬ ‫השיב את המתנה להשי"ת‪ ,‬על ידי‬ ‫ונתתיו לה' כל ימי חייו )ש‪ ,(‬שתשיב‬ ‫המסירות נפש הגדולה שהיתה‬ ‫את המתנה להשי"ת‪ ,‬שתשיב את הב‪‬‬ ‫לאברה‪ ‬אבינו בשעת העקידה‪ ,‬שהשיב‬ ‫?‪.‬‬ ‫שתקבל להשי"ת‪.‬‬ ‫את המתנה להשי"ת כפי שקיבלה‪.‬‬ ‫יום של תפילה‬ ‫ה' הרי זה עני‪ ‬גדול‪ ,‬וכבר אמרו צדיקי‪‬‬ ‫ובאמת יו‪ ‬ראש השנה הוא יו‪ ‬של‬ ‫על מה שאומרי‪' ‬כי אתה שומע‬ ‫תפילה‪ ,‬וכמו שאמרו חז"ל )מדרש תהלי‪‬‬ ‫תפילת כל פה'‪ ,‬שג‪ ‬א‪ ‬תפילתו של‬ ‫קב( על הפסוק 'פנה אל תפלת הערער'‬ ‫האד‪ ‬היתה רק בפה‪ ,‬הרי היא חשובה‬ ‫אמר רבי יצחק‪ ,‬כלפי דורות אמרו‪,‬‬ ‫לפני השי"ת‪.‬‬ ‫שאי‪ ‬לה‪ ‬לא נביא ולא כה‪ ‬ולא בית‬ ‫המקדש שיכפר עליה‪ ,‬אלא עוד תפלה‬ ‫וזהו בכלל עבודת המלכיות‪ ,‬שהאד‪‬‬ ‫אחת שנשתייר לה‪ ‬שה‪ ‬מתפללי‪‬‬ ‫עומד בראש השנה בקבלת עול‬ ‫בראש השנה ויו‪ ‬הכפורי‪ ,‬ולא תבזה‬ ‫ומתפלל לפני ה' ובזה הוא מכריז‬ ‫אותו מה‪ ,‬הוי 'ולא בזה את תפילת‪.'‬‬ ‫שהשי"ת הוא מלכנו ואליו אנו פוני‪‬‬ ‫הרי שיש למלא יו‪ ‬זה בתפילות‬ ‫בתפילה‪.‬‬ ‫ובתחנוני‪.‬‬ ‫אכ‪ ‬ככל שירבה בתפילות‪ ,‬בודאי‬ ‫וג‪ ‬א‪ ‬לא כיוו‪ ‬כראוי בתפילתו ג‪‬‬ ‫יתפלל לפחות תפילה אחת בכוונה‪,‬‬ ‫אז נחשבת תפילתו‪ ,‬שכ‪' ‬ערער' הכוונה‬ ‫וכמו שהמליצו צדיקי‪ ‬על מה‬ ‫לערער בערבה‪ ,‬שאי‪ ‬לו טע‪ ‬וריח כי‬ ‫שאומרי‪' ‬טוב מעט בכוונה מהרבה‬ ‫א‪ ‬שפתיי‪ ,‬לומר ל‪ ‬שג‪ ‬כשהאד‪‬‬ ‫שלא בכוונה'‪ ,‬שכאשר יהיה הרבה שלא‬ ‫מתפלל בשפתותיו בלבד‪ ,‬ואי‪ ‬תפילתו‬ ‫בכוונה‪ ,‬לא ימלט שתהיה לו תפילה‬ ‫ראויה‪ ,‬אבל עצ‪ ‬הדבר שהאד‪ ‬עומד‬ ‫?‪.‬‬ ‫אחת בכוונה הראויה‪.‬‬ ‫בראש השנה ויו‪ ‬הקדוש בתפילה לפני‬ ‫בי‬ ‫נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז‬ ‫גודל מעלת התפילה‬ ‫שפתי תפתח ופי יגיד תהלתי‪ ,'‬שדוד‬ ‫וכאשר אנו מבארי‪ ‬עני‪ ‬עבודת‬ ‫המל‪ ‬ע"ה אמר פסוק זה על חטאת בת‬ ‫התפילה‪ ,‬שומה עלינו להביא תחילה‬ ‫שבע שהיה לשיטתו 'במזיד'‪ ,‬ואי‪‬‬ ‫לשונו הנפלא של הרבינו יונה )אבות א‪ ,‬ב(‬ ‫מביאי‪ ‬קרב‪ ‬על הזדונות‪ ,‬ועל זה אמר‬ ‫שבכח התפילה לכפר על כל העוונות‪,‬‬ ‫)ש‪ ,‬יח(‪' ,‬כי לא תחפו‪ ‬זבח ואתנה‬ ‫שגגות וזדונות‪.‬‬ ‫עולה לא תרצה'‪ ,‬שא‪ ‬הייתי יכול‬ ‫וכ‪ ‬כתב בביאורו על מה שכתוב‬ ‫להביא קרב‪ ‬לכפר לי הייתי מביאו‪,‬‬ ‫במשנה 'ועל העבודה'‪' .‬כי מפני העבודה‬ ‫ועכשיו שאיני יכול‪ ,‬תפתח שפתי ופי‬ ‫נברא העול‪ ‬כולו‪ .‬א‪ ‬בחטאנו חרב‬ ‫יגיד תהלת‪ .‬ותקבל התפילה במקו‪‬‬ ‫המקדש ובטלה העבודה‪ ,‬והתפלה‬ ‫קרב‪ ‬ותכפר לי על חטאתי‪ .‬וג‪ ‬אנחנו‬ ‫במקומה‪ ,‬כמו שנאמר )דברי‪ ‬יא‪ ,‬יג(‪,‬‬ ‫שאי‪ ‬לנו קרב‪ ‬שיכפר לנו על זדונות ולא‬ ‫ולעבדו בכל לבבכ‪ ‬ובכל נפשכ‪ .‬איזו‬ ‫על שגגות‪ ,‬ה' שפתי תפתח ותקבל‬ ‫היא עבודה שבלב‪ ,‬הוי אומר‪ ,‬זו תפילה‬ ‫תפלתנו במקו‪ ‬הקרבנות'‪.‬‬ ‫)תענית ב‪ ,(.‬וזה שאומר )תהלי‪ ‬נא‪ ,‬יז(‪' ,‬ה'‬ ‫?‪.‬‬ ‫ע"י התפילה מראה האמונה‬ ‫ונישא‪ ,‬ואמר לבאר בנוסח התפילה של‬ ‫ובאמת על ידי התפילה בראש‬ ‫ראש השנה קדוש אתה ונורא שמ‪ ‬הרי‬ ‫השנה מראה האד‪ ‬על גודל אמונתו‬ ‫הקב"ה קדוש ונורא‪ ,‬ואי‪ ‬אפשר לבקש‬ ‫בהשי"ת‪ ,‬שהוא מאמי‪ ‬שביו‪ ‬זה‬ ‫מאתו על 'קויליטש'‪ ,‬על חלה ושאר‬ ‫השי"ת ד‪ ‬את כל העול‪ ,‬ושהכל תלוי‬ ‫עניני פרנסה‪ ,‬לזה אומרי‪ ‬ואי‪ ‬אלוק‬ ‫ביו‪ ‬זה‪ ,‬ולכ‪ ‬הוא בוכה לפני השי"ת‪,‬‬ ‫מבלעדי‪ ‬כי אי‪ ‬לנו למי לפנות אלא אל‬ ‫ואי‪ ‬ל‪ ‬אמונה בהשי"ת ובטחו‪‬‬ ‫הקב"ה הז‪ ‬את העול‪ ,‬כי ממי נבקש‬ ‫בהשי"ת יותר ממי שמבקש ביו‪ ‬זה‬ ‫א‪ ‬לא מאתו יתב"ש‪ ,‬ממילא אליו‬ ‫שיושפע עליו בני חיי ומזוני וכל טוב‪.‬‬ ‫נתפלל ג‪ ‬על ה'קויליטש'‪ ,‬והיינו שעל‬ ‫ידי התפילה על הגשמיות אנו מראי‪‬‬ ‫וכ‪ ‬אמר הרה"ק רבי דוד מטאלנא‬ ‫את האמונה בה'‪ ,‬שאי‪ ‬לנו למי לפנות‬ ‫זי"ע כלפי אות‪ ‬הטועני‪ ‬האי‪ ‬נתפלל‬ ‫כי א‪ ‬אל הבורא יתבר‪.‬‬ ‫על בני חיי ומזוני לפני מל‪ ‬קל ר‪‬‬ ‫גי‬ ‫נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז‬ ‫עבודת התפילה מראה על עבדות‬ ‫צרכיו‪ ,‬וע"ז לכשעצמו השי"ת קובע לו‬ ‫ובאמת עצ‪ ‬העמידה בתפילה היא‬ ‫שכר‪ ,‬בוודאי שהוא עושה זאת בכל‬ ‫'עבדות'‪ ,‬כי הנה חז"ל )תענית ב‪ (.‬אמרו על‬ ‫לבו‪.‬‬ ‫הפסוק )דברי‪ ‬יא( ולעבדו בכל לבבכ‪‬‬ ‫ועל פי זה הוסי‪ ‬לפרש המהרי"ל‬ ‫איזו עבודה שהיא בלב הוי אומר זו‬ ‫דיסקי‪ ‬זצ"ל את דברי הפייט‪) ‬פיוט‬ ‫תפילה‪ ,‬וצרי‪ ‬להבי‪ ‬מדוע דוקא‬ ‫האוחז( הזוכר למזכיריו טובות זכרונות‪,‬‬ ‫התפילה נקראת עבודה שבלב‪.‬‬ ‫שהנה כשנות‪ ‬האד‪ ‬שבח והודיה‬ ‫ופי' המהרי"ל דיסקי‪ ‬זצ"ל בש‪ ‬אביו‬ ‫להשי"ת על הטובה שהיטיב עמו‬ ‫הגאו‪ ‬רבי בנימי‪ ‬זצ"ל באופ‪ ‬זה‪ ,‬דהנה‬ ‫הבורא‪ ,‬אשר לכאורה איזו זכות נוכל‬ ‫עבדותו של העבד לאדוניו ניכרת בשני‬ ‫לחשב לאד‪ ‬עבור הכרת הטוב‪ ,‬הרי‬ ‫אופני‪ ,‬האחד ניכר על ידי שהוא עושה‬ ‫מחובתו לתת תודה למיטיבו‪ ,‬אבל‬ ‫מלאכתו של בעל הבית‪ ,‬ובאופ‪ ‬אחר‬ ‫השי"ת מחשיב ג‪ ‬את זה לזכות‬ ‫ניכר עבדותו בכ‪ ‬שהוא סמו‪ ‬על‬ ‫ולמצוה לאד‪ ‬על שהזכירו בעד‬ ‫בעה"ב לקבל ממנו כל צרכיו‪ ,‬והיינו כי‬ ‫הטובות שגמל עמו‪ ,‬וזהו 'הזוכר‬ ‫אפילו א‪ ‬יהיה הדי‪ ‬דיכול הבעל הבית‬ ‫למזכיריו' רצונו לומר זכות 'טובות‬ ‫לומר לעבד עשה עמי ואיני זנ‪ ,‬אבל‬ ‫זכרונות'‪ ,‬היינו מה שהאד‪ ‬מזכיר‬ ‫מצד הרחמנות והיושר צרי‪ ‬לית‪ ‬לו‬ ‫בשביל טובות שהיטיב עמו ה'‪ ,‬וזהו‬ ‫האדו‪ ‬לח‪ ‬לאכול ובגד ללבוש‪ ,‬וא‪ ‬כ‪‬‬ ‫חסד גדול מאת ה'‪.‬‬ ‫ג‪ ‬בזה שהוא מבקש צרכיו מאדוניו‬ ‫ועל עני‪ ‬זה יש לנו לומר הלשו‪‬‬ ‫ניכרת עבדותו‪ ,‬ואופ‪ ‬זו היא העבדות‬ ‫שאמרו חז"ל )רש"י בשיר השירי‪" (‬היש ל‪‬‬ ‫המקובלת‪.‬‬ ‫חי‪ ‬מתוק מזה"‪ ,‬שהרי חובה היא לנו‬ ‫וביותר‪ ,‬כשהאדו‪ ‬יאמר לעבדו‪ ,‬א‪‬‬ ‫להודות לה' על כל חסדיו‪' ,‬לפיכ‪ ‬אנחנו‬ ‫תבוא ותבקש ממני כל צרכי‪ ,‬עבור‬ ‫חייבי‪ ‬להודות'‪ ,‬וע‪ ‬כל זה נחשב לנו‬ ‫זאת בעצמו אשל‪ ‬ל‪ ‬שכר‪ ,‬בוודאי‬ ‫לזכות‪.‬‬ ‫שיהיה העבד מרוצה מעבדות כזאת‪,‬‬ ‫וכמו כ‪ ‬התפילה שאנו מתפללי‪‬‬ ‫וזהו מה שאמרו איזו עבודה שהיא בלב‪,‬‬ ‫לפני השי"ת‪ ,‬נחשבת לנו לזכות‪ ,‬לפי‬ ‫פירוש‪ ,‬עבודה כזו שג‪ ‬הלב חומד‬ ‫שבזה אנו מראי‪ ‬את העבדות שלנו‬ ‫ומסכי‪ ‬לעשות על כרח‪ ‬זו תפילה‪,‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫אליו יתבר‪.‬‬ ‫שהוא מבקש מהשי"ת שיזמי‪ ‬לו כל‬ ‫די‬ ‫נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז‬ ‫השי"ת חפץ שיתפללו לפניו‬ ‫עליה‪ ‬וירדו וצמחו האילנות‬ ‫השי"ת חפ‪ ‬שיתפללו לפניו‪ ,‬ובזה‬ ‫והדשאי‪ ,'‬מבואר שהשי"ת כבר‬ ‫תלויי‪ ‬כל ההשפעות טובות‪ ,‬וכמו‬ ‫הטביע מתחילת הבריאה את רצונו‬ ‫שנאמר )בראשית ב‪ ,‬ה( וכל שיח השדה‬ ‫שיתפללו לפניו על כל המצטר‪,‬‬ ‫טר‪ ‬יהיה באר‪ ‬וכל עשב השדה טר‪‬‬ ‫ומאחר ש'היו‪ ‬הרת עול‪ ,'‬הרי שהיו‪‬‬ ‫יצמח כי לא המטיר ה' אלקי‪ ‬על האר‪‬‬ ‫יתפלל האד‪ ‬על כל צרכיו ובפרט על‬ ‫ואד‪ ‬אי‪ ‬לעבוד את האדמה‪ .‬ופירש‬ ‫הפרנסה‪ ,‬שעל זה דני‪ ‬את האד‪‬‬ ‫רש"י‪' ,‬ומה טע‪ ‬לא המטיר‪ ,‬לפי‬ ‫בראש השנה‪ ,‬וביו‪ ‬זה יבקש על כל‬ ‫שאד‪ ‬אי‪ ‬לעבוד את האדמה ואי‪‬‬ ‫צרכיו‪ ,‬ואז ישפיע עליו השי"ת‬ ‫מכיר בטובת‪ ‬של גשמי‪ ,‬וכשבא‬ ‫השפעות טובות לרוב‪.‬‬ ‫אד‪ ‬וידע שה‪ ‬צור‪ ‬לעול‪ ‬התפלל‬ ‫?‪.‬‬ ‫להתפלל גם על הרוחניות‬ ‫העומדי‪ ‬ומצווחי‪ ‬הב הב"‪.‬‬ ‫אכ‪ ‬בראש השנה יזכור להתפלל ג‪‬‬ ‫על הרוחניות‪ ,‬וכידוע מאמרו של הרה"ק‬ ‫וביו‪ ‬ב' דראש השנה אמר בקול‬ ‫הרבי רבי שמעלקא זי"ע‪ ,‬שפע‪ ‬ביו‪ ‬א'‬ ‫בכי‪" ,‬מדוע לא בא ב‪ ‬ישי ג‪ ‬תמול ג‪‬‬ ‫דראש השנה לפני התקיעות אמר‬ ‫היו‪ ‬אל הלח‪) ‬שמואל א כ כז(‪ ,‬מדוע לא‬ ‫בבכיות גדולות‪" ,‬רבונו של עול‪ ,‬אוי‪ ,‬כל‬ ‫בא ב‪ ‬ישי‪ ,‬מדוע עדיי‪ ‬לא זכינו לבואו‬ ‫עמה נאנחי‪  ‬מבקשי‪ ‬לח‪) ‬איכה א‪ ,‬יא(‪,‬‬ ‫של מל‪ ‬המשיח שהוא מגזע ישי‪,‬‬ ‫כלל ישראל בוכי‪ ‬ומתחנני‪ ‬וצועקי‪‬‬ ‫הסיבה היא כי ג‪ ‬תמול‪ ,‬יו‪ ‬א' דראש‬ ‫לפני‪ ,‬אבל מה לנו בתחנוני‪ ‬כאלו‬ ‫השנה‪ ,‬ג‪ ‬היו‪ ,‬יו‪ ‬ב' דראש השנה‪ ,‬אל‬ ‫כאשר כל בקשת‪ ‬הוא לח‪  ‬גשמיות‪,‬‬ ‫הלח‪ ,‬תפילתנו היא רק על גשמיות‬ ‫ואינ‪ ‬משכילי‪ ‬להתפלל על רוחניות או‬ ‫ולא על גלות השכינה"‪.‬‬ ‫על צער השכינה‪ ,‬והרי ה‪ ‬כאות‪ ‬כלבי‪‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫וט‬ ‫נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז‬ ‫ענני במרחב י‪-‬ה‬ ‫מזל בזה שלא שחט אברה‪ ‬אבינו את‬ ‫שמעתי מהרה"ח רבי אלעזר אהר‪‬‬ ‫יצחק בנו‪ ,‬שהלא רק משו‪ ‬הרצו‪‬‬ ‫ברי‪ ‬ז"ל רמז נאה }לחג הפורי‪‬א{‪,‬‬ ‫לשחטו מרבי‪ ‬בני ישראל לבקש‬ ‫כתיב )תהלי‪ ‬קיח‪ ,‬ה( 'מ‪ ‬המצר קראתי‬ ‫בקשות בזכות זה‪ ,‬עד שכביכול אינו‬ ‫קה'‪' ,‬המצ"ר' בגימטריא 'הפרי"‪) '‬ללא‬ ‫יכול לצאת ידי חובה‪ ,‬ומה היו בני‬ ‫ו'‪ ,‬כמו שנכתב במגילה 'וימי הפרי"‪' ,('‬ענני‬ ‫ישראל מבקשי‪ ‬אילו היה נשחט‬ ‫במרחב קה'‪ ,‬מרח"ב ר"ת ב'ני ח'יי מ'זוני‬ ‫בפועל לעשות רצו‪ ‬ה'‪.‬‬ ‫ר'וויחי‪' ,‬מ‪ ‬המצר קראתי קה'‪ ,‬בפורי‪,‬‬ ‫אד‪ ‬שנמצא במצב של מיצר‪ ,‬הרי הוא‬ ‫והמזל של בני ישראל הוא שתיקנו‬ ‫קורא אל ה'‪ ,‬ואז 'ענני במרחב קה'‪,‬‬ ‫לומר קוד‪ ‬התקיעות את פרק מ"ז‬ ‫שהשי"ת משפיע עליו כל העניני‪ ,‬בני‬ ‫שבתהלי‪' – ‬למנצח לבני קרח' ‪ ‬ז'‬ ‫חיי ומזוני רוויחי‪.‬‬ ‫פעמי‪ ,‬שאילו היו מתקני‪ ‬לומר את‬ ‫פרק קי"ט ז' פעמי‪ ,‬לא היה זה עולה‬ ‫והנה בראש השנה לפני התקיעות‬ ‫כל כ‪ ‬בניקל‪.‬‬ ‫אנו מזכירי‪ ‬פסוק זה 'מ‪ ‬המצר קראתי‬ ‫קה ענני במרחב קה'‪ ,‬ללמדנו שכאשר‬ ‫ומזלו של השט‪ ‬הוא שתוקעי‪‬‬ ‫האד‪ ‬ניגש לפני השי"ת בראש השנה‬ ‫בשופר בצד הצר לכיוו‪ ‬הצד הרחב‪ ,‬ואז‬ ‫מתו‪ ‬הכנעה‪ ,‬אזי השי"ת יענה לו‬ ‫יש לו מאיפה לצאת‪ ,‬אבל אילו היו‬ ‫במרחב‪ ,‬שיזכה למרח"ב‪ ,‬ב'ני ח'יי מ'זוני‬ ‫תוקעי‪ ‬מהצד הרחב לצר‪ ,‬כיצד היה‬ ‫ר'וויחי‪ ,‬והכל הוא לצור‪ ‬גבוה‪.‬‬ ‫יוצא‪.‬‬ ‫והרה"ק הפני מנח‪ ‬מגור זי"ע הארי‪‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫לבאר הסודות הטמוני‪ ‬בדבר‪ ,‬ולגבי‬ ‫הרה"ק רבי העני‪ ‬מאלכסנדר זי"ע‬ ‫המזל של בני ישראל ביאר‪ ,‬אילו היו בני‬ ‫אמר פע‪ ‬בדר‪ ‬צחות‪} ,‬וצדיקי‪ ‬אמרו‬ ‫ישראל צריכי‪ ‬להתחיל לומר 'אשרי‬ ‫שיש בזה הרבה סודות ורמזי‪ ,{‬שלשה‬ ‫תמימי דר‪ ,'‬מי יאמר זיכיתי לבבי‪ ,‬אבל‬ ‫יש לה‪ ‬מזל בראש השנה‪ ,‬הקב"ה‪ ,‬בני‬ ‫כשמתחילי‪ ‬לומר פרק 'למנצח לבני‬ ‫ישראל‪ ,‬ולהבדיל השט‪ ,‬השי"ת יש לו‬ ‫א‪ .‬ואמר שמאמר זה עלה בדעתו בהיותו במקוה ביו‪ ‬הפורי‪.‬‬ ‫הרה"ח רבי אלעזר אהר‪ ‬ז"ל ב‪ ‬רבי יהושע העשיל זצ"ל ראש ישיבת רוז'י‪ ‬נפטר לפני‬ ‫כשנתיי‪ ‬ולא השאיר אחריו זש"ק‪ ,‬ויהיו הדברי‪ ‬הללו לעילוי נשמתו ולזכרו‪ ‬טוב‪.‬‬ ‫זט‬ ‫נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז‬ ‫וזהו העני‪ ‬שאומרי‪ ‬בר"ה את‬ ‫קרח'‪ ,‬שמדבר אודות בני קרח שהיו ע‪‬‬ ‫הפסוק מ‪ ‬המיצר‪ ,‬שעל ידי שהאד‪‬‬ ‫אביה‪ ‬באותה עצה‪ ,‬ורק ברגע האחרו‪‬‬ ‫מרגיש שהוא במיצר והוא במצב של‬ ‫כשנבלעו באדמה היה לה‪ ‬הרהור‬ ‫הכנעה‪ ,‬בזה יזכה שיהיה 'ענני במרחב‬ ‫תשובה ועל ידי זה ניצלו‪ ,‬וכ‪ ‬נזכה ג‪‬‬ ‫קה'‪.‬‬ ‫אנו להנצל ולתק‪ ‬עצמינו על ידי הרהור‬ ‫תשובה‪.‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫ההכנעה בראש השנה‬ ‫היה עני‪ ‬ההשתחוויה בבית המקדש‪,‬‬ ‫ובעני‪ ‬ההכנעה בראש השנה כתב‬ ‫ואח"כ באי‪ ‬ימי חג הסוכות הרמוזי‪‬‬ ‫בספר אר‪ ‬צבי }להגה"ק מקוז'יגלוב‬ ‫בתיבות 'ושמחת בכל הטוב'‪ ,‬כי סוכות‬ ‫זי"ע{ בפרשת כי תבא על הפסוקי‪‬‬ ‫הוא זמ‪ ‬שמחתנו‪.‬‬ ‫בפרשת ביכורי‪) ‬דברי‪ ‬כו‪ ,‬י‪‬יא(‬ ‫והשתחוית לפני ה' אלקי‪ ,‬ושמחת בכל‬ ‫וכתב עוד‪ ,‬שהנה בזוה"ק )תרומה קמב‪(.‬‬ ‫הטוב וגו'‪ .‬נראה דזה רמז על ראש‬ ‫אמרו שהדי‪ ‬של יוה"כ נמש‪ ‬עד שמיני‬ ‫השנה‪ ,‬יו‪ ‬הכפורי‪ ‬וסוכות‪ ,‬כי ה‪ ‬ג"כ‬ ‫עצרת‪} ,‬ואז יש את ההכנעה והמתקת‬ ‫ביכורי‪ ‬מ‪ ‬השנה‪' .‬ראשית' זו ראשית‬ ‫הדיני‪ ‬בעת חביטת הערבות{‪ ,‬על כ‪‬‬ ‫השנה‪ ,‬ראש השנה‪ ,‬יו‪ ‬הכיפורי‪ ‬הוא‬ ‫למחרתו הוא שמחת תורה‪ ,‬שיש‬ ‫בבחינת 'והשתחוית לפני ה' אלקי‪ ,'‬כי‬ ‫שמחה נוספת‪.‬‬ ‫אז עיקר העבודה הוא הכנעה וביטול‬ ‫וכתב‪ ,‬ונראה שלפי מה שאד‪ ‬זוכה‬ ‫וימי פחד ודי‪ ,‬וג‪ ‬ימי‪ ‬אלו ה‪‬‬ ‫להכנעה וביטול בר"ה ויוה"כ ומקיי‪‬‬ ‫בבחינת לפני ה' אלקי‪ ,‬כי בראש השנה‬ ‫בעצמו 'והשתחוית לפני ה' אלקי‪ ,'‬לפי‬ ‫תנ‪) ‬ר"ה טז‪ (.‬כל באי העול‪ ‬עוברי‪ ‬לפניו‬ ‫זה יזכה אח"כ בסוכות ל'ושמחת בכל‬ ‫כבני מרו‪ ,‬וביו‪ ‬הכיפורי‪ ‬כתוב )ויקרא‬ ‫הטוב אשר נת‪ ‬ל‪ ‬ה' אלקי‪ .'‬וזה‬ ‫טז‪ ,‬ל( 'לפני ה' תטהרו'‪ ,‬ובכל עשי"ת‬ ‫פירוש 'והיית א‪ ‬שמח'‪' ,‬א‪ '‬מיעוט‬ ‫כתוב )ישעי' נה‪ ,‬ד(‪' :‬דרשו ה' בהמצאו‬ ‫הוא‪ ,‬להורות כי עיקר השמחה היא לפי‬ ‫קראוהו בהיותו קרוב'‪ ,‬כי בני ישראל‬ ‫מה שמיעט עצמו בר"ה ויוה"כ‪ ,‬וככל‬ ‫קרובי‪ ‬אז להשי"ת‪ ,‬והוא בגדר‬ ‫שמיעט עצמו יותר זוכה אח"כ לשמחה‬ ‫'והשתחוית לפני ה' אלקי‪ ,'‬וכ‪ ‬ביו"כ‬ ‫זי‬ ‫נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז‬ ‫ההכנעה מביאה להודאה‬ ‫יותר‪ ,‬וזכר לדבר 'אי‪ ‬מיעוט אחר מיעוט‬ ‫וכעי‪ ‬מאמרו הנ"ל של הגה"ק‬ ‫אלא לרבות'‪.‬‬ ‫מקוז'יגלוב דמקרא ביכורי‪ ‬מסתיי‪ ‬ע‪‬‬ ‫}ויש להסמי‪ ‬במה שאמר הרה"ק‬ ‫'והשתחווית לפני ה' אלקי‪ '‬שהוא עני‪‬‬ ‫רבי מרדכי שלמה מבאיא‪ ‬זי"ע‪ ,‬במה‬ ‫ההכנעה‪ ,‬כעי‪ ‬זה אמר פע‪ ‬כ"ק מר‪‬‬ ‫שנאמר 'והיית א‪ ‬שמח' ודרשו חז"ל‬ ‫אדמו"ר שליט"א מבאיא‪ ‬שזהו הטע‪‬‬ ‫לרבות ליל יו"ט האחרו‪ ‬של חג‪ ,‬כי הנה‬ ‫שבתפילה בברכת ההודאה משתחווי‪‬‬ ‫האד‪ ‬צרי‪ ‬לעבוד את הבורא באהבה‬ ‫תחילה וסו‪ ,‬לרמז על כ‪ ‬שההודאה‬ ‫וביראה ובשמחה‪ ,‬אבל בראש השנה‬ ‫באמת אינה באה אלא מתו‪ ‬הכנעה‪.‬‬ ‫ויו‪ ‬הק' מחמת אימת הדי‪ ‬יש מיעוט‬ ‫והיינו דמי שמתגאה ומחזיק עצמו‬ ‫של שמחה‪ ,‬ואת זה צריכי‪ ‬להשלי‪‬‬ ‫בגדלות‪ ,‬אינו מגיע להכרה בחסדי‪‬‬ ‫בשמחת תורה‪ ,‬לפי ש'והיית א‪ ‬שמח'‬ ‫ואינו יכול להודות‪ .‬וכ‪ ‬מצינו בלאה‬ ‫שהיה )בעבר( מיעוט בשמחה‪ ,‬לכ‪ ‬עכשיו‬ ‫אמנו שאמרה הפע‪ ‬אודה את ה'‬ ‫צרי‪ ‬להרבות‪.‬‬ ‫)בראשית כט‪ ,‬לה( וביאר רש"י‪' :‬הפע‪‬‬ ‫אודה – שנטלתי יותר מחלקי'‪ .‬והוא‬ ‫ולפי דברי ה'אר‪ ‬צבי'‪ ,‬כפי מה‬ ‫העני‪ ‬שנתבאר‪ ,‬דכשהאד‪ ‬בא לידי‬ ‫שהיה ההכנעה בראש השנה‪ ,‬כ‪ ‬יהיה‬ ‫הכנעה והכרה שקיבל יותר ממה‬ ‫הריבוי של שמחה בסוכות ושמחת‬ ‫שמגיע לו‪ ,‬אז הוא בא לידי הודאה‪.‬‬ ‫תורה{‪.‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫בכח ההודאה על העבר מבקשים על העתיד לשנה טובה‬ ‫ופירש"י ית‪ ‬ויחזור וית‪) ‬בראשית כז‪ ,‬כח(‪,‬‬ ‫ובאמת ביחד ע‪ ‬הבקשות בראש‬ ‫'ית‪ ,'‬כשהשי"ת משפיע עלי‪ ‬טובה‪,‬‬ ‫השנה צרי‪ ‬להיות ג‪ ‬ההודאה‪ ,‬שעל‬ ‫'ויחזור'‪ ,‬תחזיר להשי"ת ההודאה גדולה‪,‬‬ ‫ידי ההודאה גופא זוכי‪ ‬להמשי‪ ‬את‬ ‫ועי"ז יהיה שוב 'וית‪ ,'‬שהשי"ת יחזור‬ ‫ההשפעות‪ ,‬וכ‪ ‬כתב החובות הלבבות‪,‬‬ ‫וימשי‪ ‬להשפיע עליו כל הטוב‪.‬‬ ‫שעל ידי ההודאה על העבר יחזור‬ ‫כי כביכול השי"ת משתוקק שיודו לו‬ ‫השי"ת וישפיע עליו כל הטוב‪.‬‬ ‫על חסדיו‪ ,‬כמו שאמרו בגמרא )סנהדרי‪‬‬ ‫ויש לבאר שזהו מה שביר‪ ‬יצחק‬ ‫לט‪ ,(:‬ומי חדי קודשא ברי‪ ‬הוא במפלת‪‬‬ ‫אבינו ליעקב אבינו‪' ,‬וית‪ '‬ל‪ ‬האלקי‪– ‬‬ ‫חי‬ ‫נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז‬ ‫בחסדי הבורא‪ ,‬לא רק כדי לזכות לשנה‬ ‫של רשעי‪ ,‬הכתיב בצאת לפני החלו‪‬‬ ‫טובה‪ ,‬אלא משו‪ ‬שכ‪ ‬היא המדה‬ ‫ואומרי‪ ‬הודו לה' כי לעול‪ ‬חסדו‪ ,‬ואמר‬ ‫שהאד‪ ‬צרי‪ ‬להכיר בטובות שעושה‬ ‫רבי יונת‪ ‬מפני מה לא נאמר בהודאה‬ ‫עמו השי"ת‪ ,‬וכאשר עומדי‪ ‬בסיו‪‬‬ ‫זו כי טוב‪ ,‬לפי שאי‪ ‬הקדוש ברו‪ ‬הוא‬ ‫השנה יודה להשי"ת על כל הטובות‬ ‫שמח במפלת‪ ‬של רשעי‪.'‬‬ ‫אשר עשה עמו במש‪ ‬השנה‪ ,‬שכ‪‬‬ ‫ופירש רש"י 'כי טוב ‪ ‬משמע כי טוב‬ ‫חובת ההודאה היא בכל יו‪ ‬ובכל רגע‪,‬‬ ‫בעיניו הודאה ושמחה'‪ .‬ומבואר בדברי‬ ‫ובפרט כשעומדי‪ ‬בסיו‪ ‬השנה יש לנו‬ ‫רש"י שמה שנאמר 'כי טוב' הכוונה‪,‬‬ ‫לעשות חשבו‪ ‬הנפש‪ ,‬שבמש‪ ‬השנה‬ ‫שטוב בעיניו הודאה ושמחה‪ ,‬וזהו מה‬ ‫ראו בני ישראל ניסי‪ ‬גדולי‪ ‬ונפלאי‪.‬‬ ‫שנאמר 'הודו לה' כי טוב כי לעול‪‬‬ ‫וכמו כ‪ ‬כל אחד ואחד בפרטיות‬ ‫חסדו'‪ ,‬שכאשר השי"ת עושה חסדי‪‬‬ ‫נעשו עמו הרבה חסדי‪ ,‬כמה ילדי‪‬‬ ‫ע‪ ‬האד‪ ,‬אזי 'כי טוב' בעיניו הודאה‬ ‫נולדו השנה בכלל ישראל‪ ,‬כמה‬ ‫ושמחה‪ ,‬שיודה להשי"ת על כל חסדיו‪.‬‬ ‫השפעות של פרנסה ירדו לבני ישראל‬ ‫והנה בפרשת כי תבא על הפסוק‬ ‫במש‪ ‬השנה‪ ,‬כמה חולי‪ ‬הבריאו‬ ‫'ושמחת בכל הטוב אשר נת‪ ‬ל‪ ‬ה'‬ ‫במש‪ ‬השנה‪ ,‬שכ‪ ‬חסדי השי"ת גברו‬ ‫אלקי‪) '‬דברי‪ ‬כו‪ ,‬יא( פירש רש"י‪' :‬מכא‪‬‬ ‫עלינו מאד במש‪ ‬השנה האחרונה‪.‬‬ ‫אמרו אי‪ ‬קורי‪ ‬מקרא בכורי‪ ‬אלא‬ ‫וכשמודה להשי"ת על כל החסדי‪‬‬ ‫בזמ‪ ‬השמחה מעצרת ועד החג‪ ,‬שאד‪‬‬ ‫שעשה עמנו במש‪ ‬כל השנה‪ ,‬באופ‪‬‬ ‫מלקט תבואתו ופירותיו ויינו ושמנו‪,‬‬ ‫של 'כי ל‪ ‬טוב להודות'‪ ,‬על ידי כ‪ ‬נזכה‬ ‫אבל מהחג ואיל‪ ‬מביא ואינו קורא'‪.‬‬ ‫בעז"ה לשנה טובה‪.‬‬ ‫מבואר בדברי רש"י שימי חודש‬ ‫שכ‪ ‬היא מידת הבורא ב"ה‪ ,‬שכאשר‬ ‫אלול באחרית השנה ה‪ ‬ימי שמחה‪,‬‬ ‫האד‪ ‬מודה על העבר‪ ,‬אזי הוא יכול‬ ‫שהרי ה‪ ‬מהימי‪ ‬שבה‪ ‬קוראי‪‬‬ ‫לבקש ג‪ ‬על להבא‪ ,‬משל למה הדבר‬ ‫פרשת ביכורי‪ ,‬והיינו שא‪ ‬שה‪ ‬ימי‬ ‫דומה‪ ,‬לב‪ ‬שמבקש כל העת מאביו‪,‬‬ ‫חשבו‪ ‬הנפש והכנה ליו‪ ‬הדי‪ ,‬אעפ"כ‬ ‫אבי ת‪ ‬לי‪ ,‬אבי ת‪ ‬לי‪ ,‬אזי יש גבול עד‬ ‫ה‪ ‬ימי שמחה‪.‬‬ ‫כמה יוכל לבקש‪ .‬אבל כשהב‪ ‬בא‬ ‫ובאמת מדה זו של 'ושמחת בכל‬ ‫לאביו ומודה לו על העבר‪ ,‬ולאחר מכ‪‬‬ ‫הטוב אשר נת‪ ‬ל‪ ‬ה' אלקי‪ '‬מבואר‬ ‫מוסי‪ ‬לבקש‪ ,‬אביו ית‪ ‬לו עוד ועוד‬ ‫בספה"ק שזה אחד הדרכי‪ ‬לזכות‬ ‫בסבר פני‪ ‬יפות‪ ,‬אכ‪ ‬א‪ ‬הב‪ ‬תמיד רק‬ ‫בשנה טובה‪ ,‬להתבונ‪ ‬בטובות שעשה‬ ‫מבקש ואינו מודה על מה שנותני‪ ‬לו‪,‬‬ ‫עמו הבורא‪ .‬ובאמת צרי‪ ‬האד‪ ‬להכיר‬ ‫טי‬ ‫נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז‬ ‫יודה לה' על כל חסדיו הגדולי‪ ‬עמו‬ ‫אזי ג‪ ‬כשהאב נות‪ ‬לו‪ ,‬אי‪ ‬זה בסבר‬ ‫וע‪ ‬כל כלל ישראל‪ ,‬ואז יבקש על‬ ‫פני‪ ‬יפות‪ .‬והכא נמי זהו עני‪ ‬חובת‬ ‫צרכיו לשנה הבעל"ט‪.‬‬ ‫ההודאה על הטובה‪ ,‬ועל ידי כ‪ ‬זוכי‪‬‬ ‫לקבל עוד השפעות טובות‪.‬‬ ‫ובאמת אנשי כנסת הגדולה ג‪ ‬ה‪‬‬ ‫קבעו את סדר התפילה באופ‪ ‬זה‪ ,‬וכמו‬ ‫ומשו‪ ‬כ‪ ‬תיקנו אנשי כנסת הגדולה‬ ‫שאמרו בגמרא )ע"ז ז‪' (:‬לעול‪ ‬יסדר‬ ‫לקרוא פרשת כי תבא בסיו‪ ‬השנה‪,‬‬ ‫אד‪ ‬שבחו של מקו‪ ‬ואחר כ‪ ‬יתפלל‪,‬‬ ‫שכאשר האד‪ ‬בא לבקש שנה טובה‪,‬‬ ‫מנל‪ ‬ממשה רבינו דכתיב ה' אלקי‪‬‬ ‫עליו להודות להשי"ת‪ ,‬ובפרשה זו‬ ‫אתה החלות להראות את עבד‪ ‬וגו'‬ ‫קוראי‪ ‬את פרשת ביכורי‪ ‬ואומרי‪‬‬ ‫וכתיב בתריה אעברה נא ואראה את‬ ‫)כו‪ ,‬ז‪‬י(‪' :‬ונצעק אל ה' אלקי אבתינו‬ ‫האר‪ ‬הטובה'‪ .‬ופירש רש"י‪' ,‬יסדר אד‪‬‬ ‫וישמע ה' את קולנו וירא את ענינו ואת‬ ‫שבחו של הקב"ה‪ ,‬שלש ברכות‬ ‫עמלנו ואת לחצנו‪ .‬ויוציאנו ה' ממצרי‪‬‬ ‫ראשונות אבות גבורות וקדושת הש‪‬‬ ‫ביד חזקה ובזרוע נטויה ובמורא גדל‬ ‫שאי‪ ‬בה‪ ‬תפילה אלא שבח'‪ ,‬ואח"כ‬ ‫ובאותות ובמופתי‪ .‬ויבאנו אל המקו‪‬‬ ‫בשאר הברכות יש דברי תחינה ותפילה‪.‬‬ ‫הזה וית‪ ‬לנו את האר‪ ‬הזאת אר‪ ‬זבת‬ ‫?‪.‬‬ ‫חלב ודבש‪ .‬ועתה הנה הבאתי את‬ ‫ראשית פרי האדמה אשר נתתה לי ה''‪,‬‬ ‫והרי כל עני‪ ‬הבאת הביכורי‪ ‬ע‪‬‬ ‫הקריאה היא כמו שפירש רש"י )פסוק ג(‬ ‫חובת ההודאה בנוס‪ ‬לבקשה‬ ‫'ואמרת אליו‪ ,‬שאינ‪ ‬כפוי טובה'‪,‬‬ ‫ובעני‪ ‬זה של הודאה בנוס‪ ‬לבקשה‬ ‫וכאשר האד‪ ‬מכיר בטובת ה' עמו‪,‬‬ ‫אמרו צדיקי‪ ‬לרמז בדר‪ ‬צחות בדברי‬ ‫באופ‪ ‬של 'ושמחת בכל הטוב'‪,‬‬ ‫רש"י )בראשית כג‪ ,‬א( בת ק' כבת כ'‪,‬‬ ‫שמתבונ‪ ‬בכל הטובה שהשפיע עליו‬ ‫שכשיש לאד‪ ‬צרה בתו‪ ‬ביתו‪ ,‬הרי‬ ‫השי"ת במש‪ ‬השנה ושמח ע‪ ‬הטובה‪,‬‬ ‫הוא אומר פרק כ' בתהילי‪" ‬יענ‪ ‬ה'‬ ‫ובזה יוכל האד‪ ‬לאחר שמודה ג‪‬‬ ‫ביו‪ ‬צרה"‪ ,‬וכשמגיעה הישועה אומר‬ ‫לבקש לקראת השנה הבעל"ט שישפיע‬ ‫פרק ק' "מזמור לתודה"‪ ,‬ואמרו בזה‬ ‫עלינו הבורא ברו‪ ‬הוא כל טוב‪.‬‬ ‫בדר‪ ‬צחות‪" ,‬בת ק' כבת כ'"‪ ,‬שצרי‪‬‬ ‫לומר פרק ק'‪ ,‬שהוא פרק ההודאה‪,‬‬ ‫זכורני שהגאו‪ ‬ר' דוד צבי אורדנטלי‪‬‬ ‫באותה התעוררות והשתפכות הנפש‬ ‫זצ"ל גאב"ד ביתר היה מעורר תמיד על‬ ‫כמו שאמר פרק כ'‪ ,‬כשהתפלל על‬ ‫עני‪ ‬זה בשיעוריו בישיבה הק' ישיבת‬ ‫צרתו‪.‬‬ ‫רוז'י‪‬באיא‪ ,‬שבסיו‪ ‬השנה בתחילה‬ ‫כ‬ ‫נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז‬ ‫גדולה וקטנה‪ ,‬גדולה שהיא מכחשת‬ ‫וכ‪ ‬פירשו בפסוק )תהלי‪ ‬סו‪ ,‬יז( אליו‬ ‫את הקטנה‪ ,‬שלא יהיה נוטל בגדולה‬ ‫פי קראתי ורומ‪ ‬תחת לשוני‪ .‬שכאשר‬ ‫ומחזיר בקטנה'‪ ,‬היינו שבודאי מותר לו‬ ‫האד‪ ‬מתפלל לפני ה'‪ ,‬תפילתו היא‬ ‫לעשות כמה מיני אבני משקלות‪ ,‬אלא‬ ‫באופ‪ ‬של פי קראתי‪ ,‬שמתפלל בפה‬ ‫שלא תהיה מידה אחת מכחשת את‬ ‫מלא‪ ,‬ואילו 'ורומ‪ ,'‬כשפותח את פיו‬ ‫השניה‪.‬‬ ‫להודאה‪ ,‬הרי זה רק 'תחת לשוני' מ‪‬‬ ‫השפה ולחו‪ ,‬אבל האמת היא שצרי‪‬‬ ‫וכתב באור המאיר שהנה מצינו‬ ‫שיהיה ההודאה כמו התפילה‪.‬‬ ‫בספר יצירה שאבני‪ ‬היינו אותיות‪ ,‬ועל‬ ‫וכ‪ ‬אמר החת‪ ‬סופר‪ ,‬שהנה תפל"ה‬ ‫פי זה מבאר את הפסוק‪ ,‬שהנה יש ל‪‬‬ ‫בגימטריא תקט"ו‪ ,‬כמני‪ ‬שיר"ה‪,‬‬ ‫אחד שכאשר בא ליטול פרס מרבו‬ ‫שתהיה השירה יחד ע‪ ‬התפילה‪ ,‬שבכל‬ ‫נוטל בגדולה‪ ,‬באותיות גדולות‪ ,‬והיינו‬ ‫עת שמתפלל ומבקש על צרכיו או‬ ‫שכאשר הוא מתפלל ומבקש מהשי"ת‬ ‫צרכי רבי‪ ‬יודה על חסדי העבר‪ ,‬וכמו‬ ‫הרי הוא מכניס כל מגמתו והתאמצותו‬ ‫שכתב בספר חובת הלבבות שהרוצה‬ ‫באותיות "פרנסה"‪ ,‬בפה מלא‪ ,‬להיות‪‬‬ ‫שיתקבלו תפילותיו יודה בתחילה על‬ ‫גדולי‪ ‬כל מה דאפשר‪ ,‬שאי‪ ‬גדולי‪‬‬ ‫העבר‪ ,‬ואז יזכה לשפע‪.‬‬ ‫מה‪ ,‬שהוא מבקש ומתחנ‪ ‬באותיות‬ ‫גדולות‪ ,‬אבל כשהוא בא להודות על‬ ‫הנס הרי הוא 'מחזיר בקטנה'‪ ,‬כשבא‬ ‫?‪.‬‬ ‫להחזיר שבח והודאה על טובותיו‬ ‫ובעני‪ ‬הזה מצאנו מאמר נפלא‬ ‫שהגדיל לעשות עמו‪ ,‬מחזיר בקטנה‪,‬‬ ‫בספה"ק אור המאיר סו‪ ‬פרשת כי‬ ‫באותיות קטנות‪ ,‬ועל זה נאמר 'אב‪‬‬ ‫תצא על הפסוק )דברי‪ ‬כה‪ ,‬יג( 'לא יהיה‬ ‫ואב‪ ,'‬שני בחינת אבני‪ ,‬גדולות‬ ‫ל‪ ‬בכיס‪ ‬אב‪ ‬ואב‪ ‬גדולה וקטנה'‪ ,‬אב‪‬‬ ‫וקטנות המכחישי‪ ‬זה את זה‪ ,‬והלא‬ ‫הכוונה בפשטות לאבני המשקלות‪,‬‬ ‫איש זה הפכפ‪ ‬במעשיו‪ ,‬שהתפילה‬ ‫ופשטות הפסוק הוא שלא יהיו לאד‪‬‬ ‫היא באבני‪ ‬גדולות‪ ,‬וההודאה היא‬ ‫שתי אבני משקלות‪ ,‬גדולה וקטנה‪.‬‬ ‫באבני‪ ‬קטנות‪ ,‬שמודה באופ‪ ‬של‬ ‫ולכאורה דבר זה מ‪ ‬התימה הוא למה‬ ‫לצאת ידי חובה‪ ,‬אלא צרי‪ ‬להודות לכל‬ ‫לא יהיו לו בביתו שני מידות‪ ,‬גדולה‬ ‫הפחות באותו אופ‪ ‬שביקש והתפלל‬ ‫וקטנה‪ ,‬ואכ‪ ‬בספרי שולל הבנה זו‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫לפני השי"ת‪ ,‬ומסיי‪ ‬האור המאיר‬ ‫'גדולה וקטנה‪ .‬יכול לא יעשה ליטרא‪,‬‬ ‫בלשו‪ ‬קדשו 'והש‪ ‬ברחמיו ישימנו‬ ‫חצי ליטרא‪ ,‬ורביע ליטרא‪ ,‬תלמוד לומר‬ ‫אכ‬ ‫נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז‬ ‫פעמי‪ ‬אנא ה'‪ ,‬הרי שההודאה היא‬ ‫מהמוציאי‪ ‬דיבור לפני אלקי‪ ‬באמת‬ ‫שישי‪ ‬אחוז לעומת הבקשה שהיא‬ ‫ובלב של‪ ,‬אמ‪ ‬סלה נצח ועד'‪.‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫ארבעי‪ ‬אחוז‪.‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫עוד מצאנו כעני‪ ‬זה בגמרא מגילה‬ ‫ולסיו‪ ‬עני‪ ‬זה נביא את העני‪‬‬ ‫)ד‪ ‬ד‪' (.‬ואמר רבי יהושע ב‪ ‬לוי חייב‬ ‫שנודע לאחרונה הסגולה המפורסמת‬ ‫אד‪ ‬לקרות את המגילה בלילה‬ ‫ל'זכיה בדי‪ '‬בש‪ ‬הגר"ח פלאג'י זצ"ל‬ ‫ולשנותה ביו‪ ,‬שנאמר )תהלי‪ ‬כב‪ ,‬ג(‬ ‫בספרו מועד לכל חי )סי' יב ס"ב בש‪ ‬הנפש‬ ‫אלקי אקרא יומ‪ ‬ולא תענה ולילה ולא‬ ‫יוס‪ ,(‬לומר בערב ראש השנה את י"א‬ ‫דומיה לי'‪ ,‬ופירש רש"י‪' ,‬ולשנותה ביו‪,‬‬ ‫הפסוקי‪ ‬של פרשת ביכורי‪ ,‬וכותב‬ ‫זכר לנס‪ ,‬שהיו זועקי‪ ‬בימי צרת‪ ‬יו‪‬‬ ‫על כ‪' ‬ואשרי תבחר ותקרב להגות בו‬ ‫ולילה'‪ .‬ומבואר ממש כעני‪ ‬שנתבאר‬ ‫כי הוא סגולה נפלאה למחול על כל‬ ‫שכש‪ ‬שבשעת הצרה היתה הצעקה‬ ‫עונותיו‪ ,‬וכרוז יוצא עליו בשמי‪ ‬גביתי‬ ‫ביו‪ ‬ובלילה‪ ,‬כ‪ ‬תהיה ג‪ ‬ההודאה ביו‪‬‬ ‫מאד‪ ‬זה כל חובותיו'‪.‬‬ ‫ובלילה‪.‬‬ ‫והעני‪ ‬בזה הוא כמו שנתבאר‪,‬‬ ‫שבסיו‪ ‬השנה יתבונ‪ ‬האד‪ ‬בכל‬ ‫?‪.‬‬ ‫הטובות שעשה עמו הבורא במש‪ ‬כל‬ ‫הרה"ק הבית ישראל מגור זי"ע אמר‪,‬‬ ‫השנה ויודה על זה בהודאה גמורה‪,‬‬ ‫כי ההודאה צריכה להיות שישי‪ ‬אחוז‬ ‫ובזכות ההודאה ימחל לו השי"ת על כל‬ ‫והבקשה ארבעי‪ ‬אחוז‪ ,‬ואח"כ מצאו‬ ‫מה שלא היה כראוי וית‪ ‬לו בשנה‬ ‫החסידי‪ ‬כי באמירת ההלל אומרי‪‬‬ ‫הבעל"ט שנה טובה ומתוקה ומבורכת‪.‬‬ ‫שש פעמי‪ ‬הודו לה' כי טוב וארבע‬ ‫?‪.‬‬ ‫בכ‬ ‫נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז‬ ‫עבודת התשובה בראש השנה‬ ‫בגמרא פסחי‪) ‬ד‪ ‬ז ע"ב(‪' ,‬מאי משמע‬ ‫כשרוצי‪ ‬להיכנס לברית ע‪ ‬ה' יש‬ ‫דהאי עובר לישנא דאקדומי הוא‪ ,‬אמר‬ ‫להסיח דעת מכל העניני‪ ‬הגשמיי‪‬‬ ‫רב נחמ‪ ‬בר יצחק‪ ,‬דאמר קרא‪ ,‬ויר‪‬‬ ‫כתיב )דברי‪ ‬כט‪ ,‬יא( לעבר‪ ‬בברית ה'‬ ‫אחימע‪ ‬דר‪ ‬הככר ויעבור את הכושי'‪,‬‬ ‫אלקי‪ ‬ובאלתו אשר ה' אלקי‪ ‬כורת עמ‪‬‬ ‫וזהו 'לעבר‪ '‬בברית‪ ,‬ש'קוד‪ '‬שנכנס‬ ‫היו‪ .‬ופירש רש"י 'להיות עובר בברית‪,‬‬ ‫לברית‪ ,‬עליו להקדי‪ ‬את עצמו ולעבור‬ ‫ולא יתכ‪ ‬לפרשו כמו להעביר‪ ,‬אלא‬ ‫למקו‪ ‬אחר‪ ,‬שלא ישאר כמו שהיה עד‬ ‫כמו לעשותכ‪ ‬אות‪ .'‬ופירש עוד‬ ‫עתה‪ ,‬רק יניח הכל‪ ,‬וישתנה להיות בריה‬ ‫'לעבר‪ ‬בברית‪ ,‬דר‪ ‬העברה‪ ,‬כ‪ ‬היו‬ ‫חדשה לגמרי‪.‬‬ ‫כורתי בריתות עושי‪ ‬מחיצה מכא‪‬‬ ‫ומחיצה מכא‪ ‬ועוברי‪ ‬בינתיי‪.'‬‬ ‫עבודת התשובה הוא להזיז ולהעתיק‬ ‫ויש להבי‪ ‬שא‪ ‬כ‪ ‬למה נאמר‬ ‫עצמו בפועל לדר‪ ‬הטובה‬ ‫'לעבר‪ ,'‬היה לו לומר 'להכניס‪ ,'‬שהרי‬ ‫והוא על דר‪ ‬מה שפירש הרה"ק רבי‬ ‫מה שעברו לא היה זה כי א‪ ‬היכי‬ ‫משה מקוברי‪ ‬זי"ע‪' ,‬דזבי‪ ‬אבא בתרי‬ ‫תמצי כיצד להכנס בברית‪ .‬ואכ‪‬‬ ‫זוזי' ‪ ‬האד‪ ‬יכול לקנות את אביו‬ ‫בתרגו‪ ‬אונקלוס איתא 'לאעלות‪‬‬ ‫שבשמי‪ ,‬בתרי זוזי‪ ,‬זוזי מלשו‪ ‬שיזוז‬ ‫בקיימא דה' אלה‪ ,'‬שפירושו 'להכניס‪‬‬ ‫ממקומו‪ ,‬שיזוז מהדר‪ ‬הלא טובה‬ ‫בברית של ה' אלקי‪ .'‬ויש להבי‪ ‬למה‬ ‫שאחז בה מקוד‪ ,‬ועתה יפנה לדר‪‬‬ ‫בפסוק נאמר הלשו‪' ‬לעבר‪.'‬‬ ‫הטובה‪ ,‬ועל ידי כ‪ ‬יקנה את אביו‬ ‫שבשמי‪.‬‬ ‫ומבאר הגאו‪ ‬רבי שמשו‪ ‬רפאל הירש‬ ‫זצ"ל‪ ,‬שכאשר האד‪ ‬עומד להכנס‬ ‫ואכ‪ ‬זהו עיקר התשובה‪ ,‬לשנות‬ ‫בברית ה'‪ ,‬יש עליו להסיח דעתו מכל‬ ‫בפועל את דרכיו‪ ,‬ולא יסתפק בבכי‬ ‫שאר העניני‪ ‬מבחו‪ ‬וכל הבלי העול‪‬‬ ‫בלבד על חטאיו‪ ,‬כשהוא עדיי‪ ‬ממשי‪‬‬ ‫הזה‪ ,‬מאחר שהוא עומד להתקשר עתה‬ ‫בדרכיו הלא טובי‪ ,‬כמו שאמר הרה"ק‬ ‫ע‪ ‬השי"ת לבדו‪ .‬וזהו הלשו‪' ‬לעבר‪,'‬‬ ‫הבית אברה‪ ‬מסלוני‪) ‬בשלח תרצ"ג(‬ ‫ש'יעבור' למקו‪ ‬הברית לגמרי‪ ,‬וישנה‬ ‫בש‪ ‬אביו הרה"ק הדברי שמואל זי"ע‪,‬‬ ‫את עצמו לגמרי‪.‬‬ ‫שהיה אומר‪" :‬ער וויינט ווי א ביבער או‪‬‬ ‫גייט אי‪ ‬פאסקע" ‪ ‬הוא בוכה כמו‬ ‫ויש להוסי‪ ‬על זה‪ ,‬ש'לעבר‪ '‬הוא‬ ‫החיה ששמה "ביבער" ונכנס למלכודת‪.‬‬ ‫מלשו‪' ‬עובר לעשיית‪ ,'‬וכמו שאמרו‬ ‫גכ‬ ‫נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז‬ ‫'עתיקא' שהוא מלשו‪' ‬העתיק'‬ ‫דהנה הטבע של החיה הזאת הוא‪,‬‬ ‫ממקומו‪ ,‬כמו 'ויעתק מש‪ ‬ההרה'‬ ‫שאינה יכולה לשנות את הילוכה‪ ,‬רק‬ ‫)בראשית יב‪ ,‬ח(‪" ,‬אוועק ריקע‪ ‬פי‪ ‬די‬ ‫בעל כרחה היא חוזרת על עקביה‬ ‫טבע"‪ ,‬בזה תליא מילתא!‬ ‫הקודמי‪ ,‬וכשרוצי‪ ‬לצודה‪ ,‬מעמידי‪‬‬ ‫מלכודת בדרכה שהלכה מקוד‪,‬‬ ‫עבודת התשובה בפועל הוא דבר קל‬ ‫וכשמגיעה לש‪ ‬ורואה את המלכודת‬ ‫כמו אד‪ ‬המסתובב ממזרח למערב‬ ‫שהכינו לה‪ ,‬היא עומדת ובוכה שעות‬ ‫ואי‪ ‬זה עבודה רבה וקשה‪ ,‬רק‬ ‫וימי‪ ,‬בבכי איו‪ ‬ונורא‪ ,‬א‪ ‬לבסו‪ ‬היא‬ ‫בנטיה קלה שהאד‪ ‬פונה עצמו לדר‪‬‬ ‫נכנסת אל המלכודת בעל כרחה‪.‬‬ ‫הטובה‪ ,‬מספיק לכ‪ .‬כמו שאמר הרה"ק‬ ‫ועל דר‪ ‬זה יש ל‪ ‬אד‪ ‬שהוא בוכה‬ ‫מרוז'י‪ ‬זי"ע על הפסוק )תהלי‪ ‬קג‪ ,‬יב(‬ ‫תמיד על מעשיו בחרטה אמיתית‬ ‫'כרחוק מזרח ממערב הרחיק ממנו את‬ ‫ועמוקה‪ ,‬ובכל זאת אינו יכול לעזוב את‬ ‫פשעינו'‪ ,‬דהנה באמת המרחק ממזרח‬ ‫טבעו והרגלו‪ ,‬וחוזר שוב למלכודת‪ .‬א‪‬‬ ‫למערב הוא הרי מרחק עצו‪ ,‬ממזרח‬ ‫באמת עבודת האד‪ ‬הוא לעזוב לגמרי‬ ‫העול‪ ‬עד מערב העול‪ ,‬וכיצד יוכל‬ ‫את דרכו הלא טובה‪ ,‬וללכת בדר‪‬‬ ‫האד‪ ‬להתרחק כל כ‪ ‬מהחטא‪.‬‬ ‫חדשה וטובה‪.‬‬ ‫וביאר הרה"ק מרוז'י‪ ,‬שבאמת יש‬ ‫ועל פי זה ביאר הבית אברה‪ ‬את‬ ‫ביד האד‪ ‬להשתנות ממערב למזרח‬ ‫הפסוק )שמות יד‪ ,‬טו( 'מה תצעק אלי'‪,‬‬ ‫על ידי פסיעה אחת בלבד‪ ,‬כי עכשיו‬ ‫פירוש‪ ,‬מה היא התועלת בצעקה לחוד‪,‬‬ ‫הוא עומד כשפניו למערב‪ ,‬וברגע שהוא‬ ‫'דבר אל בני ישראל ‪ ‬ויסעו'‪ ,‬העיקר‬ ‫מסתובב הרי פניו למזרח‪ .‬וזה הכוונה‬ ‫הוא שיעשו הסעה ונטיה מדרכ‪‬‬ ‫'כרחוק מזרח ממערב הרחיק ממנו את‬ ‫וממעשיה‪ ‬הקודמי‪ ,‬ולהתחיל בפועל‬ ‫פשעינו'‪ ,‬שברגע שהאד‪ ‬מסובב את‬ ‫ללכת בדר‪ ‬הטובה‪.‬‬ ‫עצמו לצד הטוב‪ ,‬ועוזב את הדר‪ ‬הלא‬ ‫וכעי‪ ‬זה מובא ג‪ ‬בספר שיח שרפי‬ ‫טובה‪ ,‬מיד ברגע זה הוא מתרחק לגמרי‬ ‫קודש‪ ,‬בש‪ ‬הרה"ק רבי העני‪ ‬הכה‪‬‬ ‫מ‪ ‬החטא‪.‬‬ ‫הגדול מאלכסנדר זצ"ל‪ ,‬שפירש מה‬ ‫ועל ידי התעוררות קטנה הזאת‪,‬‬ ‫שאמרו הזוה"ק )ח"ב מ"ח ע"ב( על הפסוק‬ ‫זוכי‪ ‬מיד שהשי"ת מתמלא עלינו‬ ‫דבר אל בני ישראל ויסעו‪" ,‬בעתיקא‬ ‫ברחמי‪ .‬וכמו שידוע שהשי"ת הוא‬ ‫תליא מילתא"‪ ,‬ובפשטות הכוונה שהוא‬ ‫כזק‪ ‬מלא רחמי‪ ‬בראש השנה‪ ,‬כי 'זקנה‬ ‫זמ‪ ‬גבוה עד מאד‪ ,‬ואינו זמ‪ ‬של‬ ‫ביו‪ ‬די‪) '‬אנעי‪ ‬זמירות(‪ .‬ומה הכוונה 'זק‪‬‬ ‫תפילה‪ ,‬אבל הרה"ק ביאר הלשו‪‬‬ ‫דכ‬ ‫נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז‬ ‫ומצאנו בעני‪ ‬זה יסוד גדול בדברי‬ ‫מלא רחמי‪ ,'‬מבאר הרה"ק רבי ישראל‬ ‫השפת אמת )שבת שובה תר"מ(‪ ,‬שאי‪‬‬ ‫מסאדיגורא זי"ע‪ ,‬שהנה כשהכוס מלא‪,‬‬ ‫כוונת הרמב"‪ ‬שלפני שהגיע האד‪‬‬ ‫די בנגיעה אחת קלה בכוס שישפ‪‬‬ ‫לידי מדרגה זו של תשובה אי‪ ‬זה‬ ‫וישפיע על כל המקו‪ ,‬ועל דר‪ ‬זה‪,‬‬ ‫תשובה‪ ,‬כי בודאי כל מדרגה של‬ ‫בימי‪ ‬אלו שה‪ ‬ימי רחמי‪ ‬ורצו‪,‬‬ ‫תשובה הרי זה נחשב לתשובה‪ ,‬אלא‬ ‫השי"ת מלא על גדותיו ברחמי‪ ,‬ודי‬ ‫שהנה בגמרא אמרו )יומא פו‪' (:‬תנו רבנ‪‬‬ ‫בהתעוררות קטנה כדי לעורר שהשי"ת‬ ‫עבירות שהתודה עליה‪ ‬יו‪ ‬הכפורי‪ ‬זה‬ ‫ישפיע את הרחמי‪ ‬עלינו‪.‬‬ ‫לא יתודה עליה‪ ‬יו‪ ‬הכפורי‪ ‬אחר‪,‬‬ ‫וא‪ ‬שנה בה‪ ‬צרי‪ ‬להתוודות יו‪‬‬ ‫עד היכ‪ ‬שיעור התשובה‬ ‫הכפורי‪ ‬אחר‪ ,‬וא‪ ‬לא שנה בה‪ ‬וחזר‬ ‫והתודה עליה‪ ‬עליו הכתוב אומר ככלב‬ ‫עומדי‪ ‬אנו בימי‪ ‬בה‪ ‬כל אחד‬ ‫שב על קיאו כסיל שונה באולתו‪ ,‬רבי‬ ‫מישראל משפר דרכיו ושב בתשובה‬ ‫אליעזר ב‪ ‬יעקב אומר כל שכ‪ ‬שהוא‬ ‫לקראת יו‪ ‬הדי‪ ,‬מסופר כי פע‪ ‬נכנס‬ ‫משובח שנאמר כי פשעי אני אדע‬ ‫אחד להרה"ק רבי ישראל מהוסיאטי‪‬‬ ‫וחטאתי נגדי תמיד'‪ ,‬וא‪ ‬ישאל האד‪‬‬ ‫זי"ע בחודש אלול ושאלו כיצד שבי‪‬‬ ‫עד כמה צרי‪ ‬שיהיה 'וחטאתי נגדי‬ ‫בתשובה‪ ,‬ואמר לו הרבי שילמד רמב"‪‬‬ ‫תמיד'‪ ,‬זו היא כוונת דברי הרמב"‪,‬‬ ‫הלכות תשובה‪.‬‬ ‫שכאשר יעיד עליו יודע תעלומות שלא‬ ‫ואכ‪ ‬כ‪ ‬נהגו אצל חסידי‪ ‬שלמדו‬ ‫ישוב לזה החטא לעול‪ ,‬שוב אינו צרי‪‬‬ ‫בחודש אלול רמב"‪ ‬הלכות תשובה‪,‬‬ ‫להתוודות עליה‪ ,‬לפי שכבר בא לידי‬ ‫שהוא מבאר כיצד לשוב בתשובה‪.‬‬ ‫שלימות התשובה‪.‬‬ ‫יש הלכה ברמב"‪ ‬שכאשר לומדי‪‬‬ ‫וראה דבריו הק'‪ ,‬כי עיקר התשובה‬ ‫הלכה זו חרדה אחזתנו‪ ,‬שכתב הרמב"‪‬‬ ‫כשנתעלה האד‪ ‬אחר תיקו‪ ‬החטא‬ ‫)פ"ב ה"ב( 'ומה היא התשובה הוא‬ ‫ומחזיק בתשובתו‪ ,‬וזהו מה שנאמר‬ ‫שיעזוב החוטא חטאו ויסירו ממחשבתו‬ ‫'שובה ישראל עד ה' אלקי‪ ,'‬כי צרי‪‬‬ ‫ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד וכו'‪ ,‬ויעיד‬ ‫אד‪ ‬לשוב למקומו הראשו‪ ,‬ששורש‬ ‫עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה‬ ‫בני ישראל חקוקי‪ ‬תחת כסא הכבוד‪,‬‬ ‫החטא לעול‪ ,'‬ועל זאת ידוו כל הדוויי‪,‬‬ ‫ובוודאי ג‪ ‬אחר מדריגות רבות שכבר‬ ‫כי מי זה יוכל להעיד על עצמו שכבר‬ ‫הוא צדיק גמור‪ ,‬עדיי‪ ‬צרי‪ ‬לשוב‬ ‫הגיע לידי מדרגה זו של תשובה‪ ,‬וכיצד‬ ‫להיות חוזר לשורשו העליו‪ ,‬וזהו מה‬ ‫יבא האד‪ ‬למדרגה זו של תשובה'‪.‬‬ ‫הכ‬ ‫נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז‬ ‫בעריכת השולח‪ ‬בעשרת ימי תשובה‪,‬‬ ‫שאמרו גדולה תשובה שמגעת עד כסא‬ ‫ונענה ואמר‪' ,‬הנה צריכי‪ ‬לשוב‬ ‫הכבוד‪.‬‬ ‫בתשובה‪ ,‬אבל רבונו של עול‪ ,‬הלא‬ ‫והנה לשו‪ ‬הרמב"‪ ‬היא כאמור 'עד‬ ‫אתה ידעת שאי‪ ‬בי הכח לשוב‬ ‫שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב‬ ‫בתשובה‪ ,‬ומה אוכל לעשות‪ ,‬בכוחי‬ ‫לזה החטא לעול‪ .'‬ומ‪ ‬התימה לומר‬ ‫לעשות צירו‪ ‬מהאותיות של תשובה‪,‬‬ ‫שאי‪ ‬התשובה נחשבת עד שיעיד עליו‬ ‫ואשתדל לקיי‪ ‬עני‪ ‬זה'‪ .‬ואמר‪,‬‬ ‫הבורא‪ ,‬דא"כ לא שבקת חיי‪ .‬אכ‪‬‬ ‫שהצירו‪ ‬של אותיות תשוב"ה מרמז‬ ‫הכוונה היא כי התשובה צריכה להיות‬ ‫לחמשה פסוקי‪ ‬בדרכי התשובה‪ ,‬ת'‬ ‫עד מדריגה זו‪ ,‬והיינו ביטול הבחירה‬ ‫מרמז לפסוק ת'מי‪ ‬תהיה ע‪ ‬ה' אלקי‪,‬‬ ‫לגמרי‪ ,‬כי בוודאי צדיקי‪ ‬זוכי‪‬‬ ‫ש' מרמז לפסוק ש'ויתי ה' לנגדי תמיד‪,‬‬ ‫בעבודת‪ ‬עד שנקח מה‪ ‬כמעט כל‬ ‫ו' מרמז לפסוק ו'אהבת לרע‪ ‬כמו‪ ,‬ב'‬ ‫הבחירה‪ ,‬כיו‪ ‬שבוחרי‪ ‬בזה הדר‪‬‬ ‫מרמז לפסוק ב'כל דרכי‪ ‬דעהו‪ ,‬והאות‬ ‫הטובה‪ ,‬ובדר‪ ‬שאד‪ ‬רוצה ליל‪ ‬כו'‪.‬‬ ‫ה' מרמזת לפסוק ה'צנע לכת ע‪‬‬ ‫וזה באמת יהי' סו‪ ‬התיקו‪ ‬כאשר‬ ‫אלקי‪.‬‬ ‫ישובו כל בני ישראל באמת‪ ,‬וזה כוונת‬ ‫הרמב"‪ ,‬כי התשובה אי‪ ‬לה שיעור‬ ‫ומבואר שתחילת התשובה הוא‬ ‫והפסק עד שיעיד יודע תעלומות כו'‪,‬‬ ‫תמי‪ ‬תהיה ע‪ ‬ה' אלקי‪ ,‬והוא האמונה‪,‬‬ ‫ועל תשובה זו אמרו שמביאה רפואה‬ ‫וכמו שפירש רש"י על פסוק זה )דברי‪‬‬ ‫לעול‪ ‬בביטול הבחירה לגמרי‪ ,‬ע"כ‬ ‫יח‪ ,‬יג(‪' ,‬התהל‪ ‬עמו בתמימות ותצפה לו‬ ‫דבריו הק'‪.‬‬ ‫ולא תחקור אחר העתידות אלא כל מה‬ ‫שיבא עלי‪ ‬קבל בתמימות ואז תהיה‬ ‫עמו ולחלקו'‪ ,‬וזהו תחילת התשובה‪,‬‬ ‫תחילת התשובה ‪ ‬האמונה‬ ‫שיכנס האד‪ ‬לגמרי להיות נכנע‬ ‫מסופר על הרה"ק הרבי ר' זושא‬ ‫להנהגת השי"ת‪.‬‬ ‫מאניפאלי זי"ע ששנה אחת ישב‬ ‫?‪.‬‬ ‫וכ‬ ‫נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז‬ ‫התשובה וכפרת העוונות ע"י לימוד התורה‬ ‫ותשובה ע‪ ‬כל אחת ואחת‪ .‬עבר אד‪‬‬ ‫כמו כ‪ ‬דר‪ ‬התשובה‪ ,‬הוא על ידי‬ ‫על מצות עשה ועשה תשובה‪ ,‬אינו זז‬ ‫לימוד התורה הקדושה‪ ,‬כמו שאמרו‬ ‫מש‪ ‬עד שמוחלי‪ ‬לו מיד‪ ,‬שנאמר‬ ‫במדרש )ילק"ש משלי תתקלה( 'רב הונא‬ ‫)ירמיה ג‪ ,‬כב( שובו בני‪ ‬שובבי‪ ‬ארפה‬ ‫אמר נכשל אד‪ ‬בעבירה וכו' מה יעשה‬ ‫משובותיכ‪ .‬עבר על לא תעשה ועשה‬ ‫ויחיה‪ ,‬יתעסק בתורה‪ ,‬א‪ ‬היה רגיל‬ ‫תשובה‪ ,‬תשובה תולה ויו‪ ‬הכפורי‪‬‬ ‫לקרות ד‪ ‬אחד יקרא שני דפי‪ ,‬לשנות‬ ‫מכפר‪ ,‬שנאמר )ויקרא טז‪ ,‬ל( כי ביו‪ ‬הזה‬ ‫פרק אחד ישנה שני פרקי‪ .'‬ועוד אמרו‬ ‫יכפר עליכ‪ ‬לטהר אתכ‪ ‬מכל‬ ‫במדרש )ספרי האזינו א( על הפסוק‬ ‫חטאתיכ‪ ‬לפני ה' תטהרו‪ .‬עבר על‬ ‫'כשעירי‪ ‬עלי דשא'‪' ,‬מה שעירי‪ ‬הללו‬ ‫כריתות ועל מיתות בית די‪ ‬ועשה‬ ‫באי‪ ‬על חטאות ומכפרי‪ ,‬כ‪ ‬דברי‬ ‫תשובה‪ ,‬תשובה ויו‪ ‬הכפורי‪ ‬תולי‪‬‬ ‫תורה מכפרי‪ ‬על עבירות'‪.‬‬ ‫ויסורי‪ ‬ממרקי‪ ,‬שנאמר )תהלי‪ ‬פט‪ ,‬לג(‬ ‫ופקדתי בשבט פשע‪ ‬ובנגעי‪ ‬עונ‪.‬‬ ‫ורואי‪ ‬כ‪ ‬ג‪ ‬בשמו"ע בברכת‬ ‫אבל מי שיש בידו עו‪ ‬חלול הש‪ ,‬אי‪‬‬ ‫התשובה‪ ,‬שבתחילה מבקשי‪' ‬השיבנו‬ ‫כח בתשובה לתלות‪ ,‬ולא ביו‪ ‬הכפורי‪‬‬ ‫אבינו לתורת‪ ,'‬ורק לאחר מכ‪ ‬מוסיפי‪‬‬ ‫לכפר‪ ,‬ולא ביסורי‪ ‬למרק‪ ,‬אלא כול‪‬‬ ‫לבקש 'והחזירנו בתשובה שלימה לפני‪,'‬‬ ‫תולי‪ ‬ומיתה ממרקת‪ ,‬שנאמר )ישעיה‬ ‫כי דייקא על ידי לימוד התורה אפשר‬ ‫כב‪ ,‬יד( א‪ ‬יכופר העו‪ ‬הזה לכ‪ ‬עד‬ ‫לזכות לתשובה‪ .‬וזהו אחד מסגוליות‬ ‫תמותו‪.‬‬ ‫התורה‪ ,‬שג‪ ‬מי שלומד שור שנגח את‬ ‫הפרה‪ ,‬שהוא דיני מזיק וניזק‪ ,‬מ"מ‬ ‫ומבאר רבינו יונה )אות יא( שעל ידי‬ ‫לימוד זה מעד‪ ‬את האד‪ ‬ומזככו‬ ‫התורה יזכה לכפרה‪ ,‬וזה לשונו‪' :‬ואמרו‬ ‫שיוכל לעשות תשובה על כל סוגי‬ ‫חז"ל )ויק"ר כה‪ ,‬א( ע‪ ‬חיי‪ ‬היא‬ ‫החטאי‪.‬‬ ‫למחזיקי‪ ‬בה )משלי ג‪ ,‬יח(‪ ,‬עבר אד‪ ‬על‬ ‫כריתות או מיתות בית די‪ ,‬א‪ ‬היה‬ ‫וראה מה שמארי‪ ‬רבינו יונה בספרו‬ ‫רגיל לקרוא פרק אחד ביו‪ ,‬יקרא שני‬ ‫שערי תשובה )שער ד' אות ו( 'ועתה נבאר‬ ‫פרקי‪ .‬א‪ ‬היה רגיל לקרוא פרשה‬ ‫עני‪ ‬חלוקי הכפרה באר היטב‪ .‬אמרו‬ ‫אחת‪ ,‬יקרא שתי פרשיות‪ .‬ומחמת שני‬ ‫חז"ל )יומא פו‪ (.‬שאל רבי מתיא ב‪ ‬חרש‬ ‫פני‪ ‬תג‪ ‬עליו התורה מ‪ ‬היסורי‪,‬‬ ‫את רבי אלעזר ב‪ ‬עזריה ברומי‪ ,‬שמעת‬ ‫האחד‪ ,‬כי אמרו חז"ל )שבת קכז‪ ,‬ב(‬ ‫ארבעה חלוקי כפרה שהיה רבי‬ ‫תלמוד תורה כנגד כול‪ .‬והשני‪ ,‬כי‬ ‫ישמעאל דורש‪ ,‬אמר לו‪ ,‬שלשה ה‪‬‬ ‫זכ‬ ‫נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז‬ ‫הכוונה עד שסיי‪ ‬לפרש לה‪ ‬דברי‬ ‫ישית עמלו בתורה וטרחו בה ואשר תדד‬ ‫השירה‪.‬‬ ‫שנתו מעיניו‪ ,‬יעלה במקו‪ ‬יסורי‪ ,‬כמו‬ ‫א‪ ‬הגה"ק רבי שלמה קלוגר ביאר‪,‬‬ ‫שאמרו רבותינו ז"ל )סנהדרי‪ ‬צט‪ ,‬ב( כל‬ ‫שעל ידי התורה עשה משה רבינו את‬ ‫הגופי‪ ‬לעמל יולדו‪ ,‬אשרי מי שהיגיעה‬ ‫בני ישראל לתמימי‪ ‬שאי‪ ‬בה‪ ‬מו‪,‬‬ ‫שלו בתורה‪ .‬ואמרו )סנהדרי‪ ‬כו‪ ,‬ב( למה‬ ‫וזהו 'עד תומ‪ '‬מלשו‪ ‬תמימי‪ .‬שהרי‬ ‫נקרא שמה תושיה‪ ,‬שמתשת כחו של‬ ‫כתיב )קהלת ז‪ ,‬כט( 'אשר עשה האלקי‪‬‬ ‫אד‪.‬‬ ‫את האד‪ ‬ישר והמה בקשו חשבונות‬ ‫רבי‪ ,'‬ואי‪ ‬יכול האד‪ ‬לחזור לישרותו‬ ‫וכתב עוד הרבינו יונה )אות טז( שעל‬ ‫ותמותו‪ ,‬בבחינת 'תמי‪ ‬תהיה ע‪ ‬ה'‬ ‫ידי עמל התורה יתכפר לו ג‪ ‬עו‪ ‬חילול‬ ‫אלקי‪) '‬דברי‪ ‬יח יג(‪ ,‬על ידי עסק התורה‬ ‫ה'‪ ,‬וכתב 'עתה נדבר על מי שיש בידו‬ ‫– עד 'תומ‪.'‬‬ ‫עו‪ ‬חלול הש‪ ‬שלא יתכפר עונו‬ ‫ביסורי‪ .‬עוד תמצא לו כפרה בהגיונו‬ ‫וזהו מה שנאמר )תהלי‪ ‬יט‪ ,‬ח( 'תורת‬ ‫תמיד בתורה ויגיעתו בה‪ ,‬כאשר אמרו‬ ‫ה' "תמימה" משיבת נפש'‪ ,‬על ידי לימוד‬ ‫חז"ל )ר"ה יח‪ (.‬א‪ ‬יתכפר עו‪ ‬בית עלי‬ ‫התורה‪ ,‬חוזר האד‪ ‬להיות 'תמי‪ '‬ע‪‬‬ ‫בזבח ובמנחה אי‪ ‬מתכפר‪ ,‬אבל מתכפר‬ ‫ה' אלוקיו‪ ,‬וכמו שפירש רש"י‪' ,‬משיבת‬ ‫בדברי תורה‪ ,‬וא‪ ‬על פי שהיה עו‪ ‬בית‬ ‫נפש‪ ,‬משיבתו מדרכי מיתה לדרכי‬ ‫עלי מחלול מצות קדשי‪ ,‬כמו שנאמר‬ ‫חיי‪.'‬‬ ‫)ש"א ג‪ ,‬יג( בעו‪ ‬אשר ידע כי מקללי‪‬‬ ‫וכ‪ ‬אמרו בגמרא )חגיגה ג‪' (:‬דברי‬ ‫לה‪ ‬בניו‪ .‬והנה כי התורה רפואה לכל‬ ‫חכמי‪ ‬כדרבונות וכמסמרות נטועי‪‬‬ ‫מכה נחלה מאד‪ ,‬על כ‪ ‬כתוב )משלי טו‪ ,‬ד(‬ ‫בעלי אסופות ניתנו מרועה אחד )קהלת‬ ‫מרפא לשו‪ ‬ע‪ ‬חיי‪ ,'‬ע"כ‪.‬‬ ‫יב‪ ,‬יא(‪ ,‬למה נמשלו דברי תורה לדרב‪,‬‬ ‫לומר ל‪ ,‬מה דרב‪ ‬זה מכוי‪ ‬את הפרה‬ ‫לתלמיה להוציא חיי‪ ‬לעול‪ ,‬א‪ ‬דברי‬ ‫ע"י התורה באי‪ ‬לידי שלימות‬ ‫תורה מכווני‪ ‬את לומדיה‪ ‬מדרכי מיתה‬ ‫ועל פי זה ביאר הגה"ק רבי שלמה‬ ‫לדרכי חיי‪.'‬‬ ‫קלוגר זצ"ל בספרו אמרי שפר )פרשת‬ ‫וכמו כ‪ ‬התיקו‪ ‬על החטא הוא על‬ ‫ויל‪ (‬מה שנאמר בפרשת האזינו )דברי‪‬‬ ‫ידי התורה‪ ,‬וכדאמרו חז"ל )ויקרא רבה‬ ‫לא‪ ,‬ל( 'וידבר משה באזני כל קהל‬ ‫פרשה כה(‪ ,‬א‪ ‬נתחייב אד‪ ‬מיתה‬ ‫ישראל את דברי השירה הזאת עד‬ ‫לשמי‪ ,‬מה יעשה‪ ,‬א‪ ‬רגיל לשנות פרק‬ ‫תומ‪ ,'‬מה הכוונה 'עד תומ‪ ,'‬בפשטות‬ ‫חכ‬ ‫נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז‬ ‫תורה‪ ,‬לפי שהתשובה והכפרה נשפעי‪‬‬ ‫אחד‪ ,‬ישנה ב' פרקי‪ .‬ללמוד ד‪ ‬אחד‪,‬‬ ‫על ידי התורה‪.‬‬ ‫ילמוד שני דפי‪.‬‬ ‫ועל ידי התורה יבא לידי 'עד תומ‪'‬‬ ‫ופשוט שיש להוסי‪ ‬על דברי חז"ל‪,‬‬ ‫שיבא לידי השלימות הנרצה‪ ,‬וזו היא‬ ‫שמי שלדאבו‪ ‬לב אינו רגיל כלל‬ ‫עבודת התשובה‪.‬‬ ‫בלימוד התורה‪ ,‬ירגיל את עצמו ללמוד‬ ‫?‪.‬‬ ‫ההמלכה בראש השנה על ידי לימוד התורה ובפרט לימוד גמרא‬ ‫ועל פי זה כתב לבאר הפסוק 'ותהי‬ ‫על ידי לימוד תלמוד בבלי זוכי‪‬‬ ‫ראשית ממלכתו בבל'‪ ,‬ראשית של‬ ‫למלכויות‬ ‫המלוכה בבל‪ ,‬על ידי 'תלמוד בבלי'‪.‬‬ ‫הנה העבודה בראש השנה היא‬ ‫ו'אר‪  '‬ועוד זוכה על ידי לימוד‬ ‫'מלכיות' – להמלי‪ ‬את השי"ת‪ ,‬וכמו‬ ‫התורה‪ ,‬שמשיג חיי‪ ‬ארוכי‪ ,‬עוד‬ ‫שאמרו חז"ל )ר"ה טז‪' (.‬אמרו לפני‬ ‫מרומז במה שנאמר 'ואר‪ ,'‬לשו‪‬‬ ‫מלכיות כדי שתמליכוני עליכ‪ ,'‬ומהי‬ ‫ארוכה‪ ,‬שזוכה להמשי‪ ‬רפואה בעול‪,‬‬ ‫הדר‪ ‬לקבל עול מלכות שמי‪ ‬על‬ ‫ועוד יכול להמשי‪ ‬רחמי‪ ‬בעול‪ ‬מיו‪‬‬ ‫עצמו‪ ,‬ראה מה שהביא בספה"ק אור‬ ‫שכולו ארו‪.‬‬ ‫לשמי‪} ‬להרה"ק ר' מאיר מאפטא{ זי"ע‬ ‫בריש פרשת נצבי‪ ‬על מה שנאמר‬ ‫לימוד גמרא הוא הטהרה הגדולה ביותר‬ ‫בפסוק )בראשית י‪ ,‬י( 'ותהי ראשית‬ ‫ממלכתו בבל'‪ ,‬על פי מה שאמרו‬ ‫ומסופר על הרה"ק רבי יצחק מוורקא‬ ‫בזוה"ק‪ ,‬שהאד‪ ‬יוכל להשיג גדולה‬ ‫זי"ע‪ ,‬שהדיבור האחרו‪ ‬שאמר קוד‪‬‬ ‫וממשלה על ידי עובדי‪ ‬טבי‪ ‬שעושה‬ ‫הסתלקותו היה‪' :‬די גמרא איז די‬ ‫להשי"ת‪ ,‬ומה שמשיג על ידי התורה‬ ‫גרעסטע טהרה'‪ ,‬הגמרא הוא הטהרה‬ ‫הוא גדולה יותר מכול‪ ,‬וזהו פירוש‬ ‫הגדולה ביותר‪.‬‬ ‫המשנה )פאה פ"א מ"א( ותלמוד תורה‬ ‫והביאור בזה על פי מה שסיפר‬ ‫כנגד כול‪ ,‬ויש להוסי‪ ‬שכ‪ ‬שנינו‬ ‫הגה"ח ר' פנחס הירשפרונג זצ"ל‪,‬‬ ‫באבות )פ"ו מ"א(‪' ,‬ונותנת לו מלכות‬ ‫שבשנת תרח"צ‪ ,‬סמו‪ ‬למלחמת העול‪‬‬ ‫וממשלה וחקור די‪ ,'‬שעל ידי התורה‬ ‫השניה‪ ,‬ערכו סיו‪ ‬הש"ס ‪ ‬של סדר‬ ‫יזכה לגדולה וממשלה‪.‬‬ ‫טכ‬ ‫נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז‬ ‫מקיי‪ ‬את קביעותו אפילו בזמני‪‬‬ ‫לימוד ה'ד‪ ‬היומי' ‪ ‬בישיבת חכמי‬ ‫הקשי‪ ,‬בזה הוא מגלה דעת שג‪‬‬ ‫לובלי‪ .‬בשעת הסיו‪ ‬הגיע להשתת‪‬‬ ‫בזמני‪ ‬הרגילי‪ ‬לימודו הוא מתו‪‬‬ ‫בשמחת בני הישיבה‪ ,‬הגאו‪ ‬הנודע רבי‬ ‫קבלת עול מלכות שמי‪ ‬וקבלת עול‬ ‫מנח‪ ‬זעמבא זצ"ל‪ ,‬שהיה מוועד ראשי‬ ‫תורה‪.‬‬ ‫הישיבה‪.‬‬ ‫בתו‪ ‬דבריו פירש הגאו‪ ‬לשו‪‬‬ ‫ועל ידי עסק התורה מתעוררי‪‬‬ ‫הגמרא )מנחות לט‪ (.‬לגבי מצות ציצית‪,‬‬ ‫רחמי השי"ת על בני ישראל‪ ,‬וכמו‬ ‫'קשר עליו‪ ‬דאורייתא'‪ ,‬שכ‪ ‬פירושו‪,‬‬ ‫שנאמר בפסוק שאומרי‪ ‬בסדר‬ ‫האד‪ ‬שמבקש לבא לידי התקשרות‬ ‫זכרונות )ירמיה לא‪ ,‬יט(‪' ,‬הב‪ ‬יקיר לי‬ ‫בהשי"ת‪' ,‬קשר עליו‪  ‬א קשר צו‪‬‬ ‫אפרי‪ ‬א‪ ‬ילד שעשועי‪ ‬כי 'מדי דברי‬ ‫אויבערשטע‪' ,'‬דאורייתא' ‪ ‬הדר‪ ‬לזה‬ ‫בו' זכור אזכרנו עוד על כ‪ ‬המו מעי לו‬ ‫הוא על ידי לימוד התורה הק'‪ .‬והתבטא‬ ‫רח‪ ‬ארחמנו נא‪ ‬ה''‪ .‬ופירש"י }בפירושו‬ ‫הגאו‪ ‬ואמר‪ ,‬ג‪ ‬א‪ ‬יזל מהאד‪ ‬מי‬ ‫השני{‪ ,‬מהו 'מדי דברי בו'‪' ,‬מדרש‬ ‫המקוה כל היו‪ ,‬אי‪ ‬לזה שו‪ ‬חשיבות‪,‬‬ ‫ויקרא רבה‪ ,‬די דבורי שנתתי בו‪,‬‬ ‫'מקוה וואסער קע‪ ‬רינע‪ ‬פו‪ ‬איה‪ ‬א‬ ‫שלימדתיו תורתי לרח‪ ‬עליו'‪ .‬ורואי‪‬‬ ‫גאנצע‪ ‬טאג או‪ ‬ס'איז גארנישט'‪ ,‬כי‬ ‫מזה שעל ידי עסק התורה מרח‪‬‬ ‫'קשר עליו‪ ‬דאורייתא'‪ ,‬הדר‪ ‬לבא לידי‬ ‫השי"ת על בני ישראל‪.‬‬ ‫התקשרות להשי"ת הוא רק על ידי‬ ‫התורה‪.‬‬ ‫אי‪ ‬לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות‬ ‫של הלכה בלבד‬ ‫יש לקבוע קביעות עתי‪ ‬ללימוד הגמרא‬ ‫הג"ר יוס‪ ‬שלמה כהנמ‪ ‬גאב"ד‬ ‫בקביעות איתנה‬ ‫פוניבז' זצ"ל עורר פע‪ ‬על עני‪ ‬לימוד‬ ‫ואשר על כ‪ ‬יש לכל אד‪ ‬לעשות‬ ‫התורה‪ ,‬ובתו‪ ‬דבריו אמר‪ ,‬הנה חז"ל‬ ‫לעצמו קביעות עתי‪ ‬לתורה ללימוד‬ ‫אמרו )ברכות ח‪' (.‬מיו‪ ‬שחרב בית‬ ‫התלמוד בבלי‪ ,‬ויש להיזהר שזה יהיה‬ ‫המקדש אי‪ ‬לו להקדוש ברו‪ ‬הוא‬ ‫מתו‪ ‬קביעות גמורה‪ ,‬ולא שלסירוגי‪‬‬ ‫בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה‬ ‫יו‪ ‬אחד ילמד ויו‪ ‬אחד לא‪ ,‬כי‬ ‫בלבד'‪ ,‬ובפשטות הכוונה‪ ,‬שבזמ‪ ‬שבית‬ ‫הקביעות מורה על 'מלכיות'‪ ,‬שהוא‬ ‫המקדש היה קיי‪ ‬היה עיקר השראת‬ ‫מקבל עליו עול מלכות שמי‪ ‬בכל עיד‪‬‬ ‫השכינה בבית המקדש‪ ,‬ואילו כאשר‬ ‫ועיד‪ ,‬ה‪ ‬בזמני‪ ‬שזה מגיע לו בקלות‪,‬‬ ‫חרב בית המקדש‪ ,‬וכביכול השי"ת‬ ‫וה‪ ‬בזמני‪ ‬שיש לו קשיי‪ .‬ובזה שהוא‬ ‫ל‬ ‫נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז‬ ‫עכשיו כשחרב בית המקדש נשאר‬ ‫חיפש לו בית חדש‪ ,‬ומצא את הד'‬ ‫השראת השכינה 'רק' בד' אמות של‬ ‫אמות של הלכה‪.‬‬ ‫הלכה בלבד‪.‬‬ ‫אבל האמת הוא שג‪ ‬בזמ‪ ‬שבית‬ ‫וזהו הכוונה במאמר חז"ל 'מיו‪‬‬ ‫המקדש היה קיי‪ ‬היתה השראת‬ ‫שחרב בית המקדש אי‪ ‬לו להקדוש‬ ‫השכינה בד' אמות של הלכה‪ ,‬כמו‬ ‫ברו‪ ‬הוא בעולמו אלא ארבע אמות של‬ ‫שאמרו )הוריות יג‪ (.‬על הפסוק )משלי ג‪ ,‬טו(‬ ‫הלכה בלבד'‪ ,‬היינו שמעתה לא נשאר‬ ‫'יקרה היא מפניני‪ ,'‬שהתורה יקרה‬ ‫מקו‪ ‬להשראת השכינה 'כי א‪ '‬בהד'‬ ‫מכה‪ ‬גדול שנכנס לפני ולפני‪ ,‬ורואי‪‬‬ ‫אמות של הלכה בלבד‪ ,‬שג‪ ‬בזמ‪ ‬הבית‬ ‫מזה שעיקר השראת השכינה הוא‬ ‫כבר היה ש‪ ‬השראת השכינה‪ ,‬ומעתה‬ ‫במקו‪ ‬שעוסקי‪ ‬ש‪ ‬בתורה‪ .‬רק‬ ‫רק ש‪ ‬הוא עיקר השראת השכינה‪ ,‬בד'‬ ‫כוונת הגמרא הוא‪ ,‬שכל זמ‪ ‬שבית‬ ‫אמות של הלכה במקו‪ ‬שבני ישראל‬ ‫המקדש היה קיי‪ ,‬היה השראת‬ ‫יושבי‪ ‬ועוסקי‪ ‬בתורה‪.‬‬ ‫השכינה 'ג‪ '‬בבית המקדש‪ ,‬ואילו‬ ‫?‪.‬‬ ‫התשובה בראש השנה ע"י המלכויות‬ ‫דעני‪ ‬המלכויות הוא כדאיתא בחז"ל‬ ‫הנה נתבאר דהתשובה היא ע"י‬ ‫'אמרו לפני מלכויות כדי שתמליכוני‬ ‫לימוד התורה‪ ,‬וכ‪ ‬נתבאר שההמלכה‬ ‫עליכ‪ ,'‬היינו לקבל עלינו את מלכותו‬ ‫היא ע"י לימוד התורה‪ ,‬ובאמת התשובה‬ ‫יתבר‪ ‬מחדש‪ ,‬כלומר דעד כה לא היינו‬ ‫היא כעני‪ ‬המלכויות‪ .‬דהנה החת‪ ‬סופר‬ ‫עבדי‪ ‬נאמני‪ ,‬ומכא‪ ‬ואיל‪ ‬נקבל‬ ‫כתב )דרוש לר"ה שנת תק"צ( שעל א‪ ‬שימי‬ ‫מלכותו עלינו‪ .‬וכא‪ ‬טמונה עבודת‬ ‫ר"ה ה‪ ‬מעשרת ימי תשובה‪ ,‬מובא‬ ‫התשובה בראש השנה של החרטה‪,‬‬ ‫בפוסקי‪ ‬שלא להזכיר ולפרש‬ ‫עזיבת החטא‪ ,‬והקבלה להבא בתיקו‪‬‬ ‫בשפתיי‪ ‬את החטאי‪ ‬בימי ר"ה שה‪‬‬ ‫המעשי‪.‬‬ ‫יו"ט‪ .‬ועל זה אומר החת"ס שבימי ר"ה‬ ‫מתוודי‪ ‬במחשבה בעת המלכויות‪,‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫אל‬ ‫נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז‬ ‫הכנה ליום הדין על ידי האחדות בין בני ישראל‬ ‫ועל ידי מידת עין טובה‬ ‫מנהג בני‪ ‬את‪ ‬קרוי‪ ‬בני‪ .‬אי‪ ‬את‪‬‬ ‫בראש השנה יש לקיי‪' ‬בתו‪ ‬עמי אנכי‬ ‫נוהגי‪ ‬מנהג בני‪ ‬אי‪ ‬את‪ ‬קרוי‪ ‬בני‪,‬‬ ‫יושבת'‬ ‫דברי רבי יהודה‪ .‬רבי מאיר אומר‪ ,‬בי‪ ‬כ‪‬‬ ‫מבואר בספה"ק שאחד מהדרכי‪‬‬ ‫ובי‪ ‬כ‪ ‬את‪ ‬קרוי‪ ‬בני‪.'‬‬ ‫הגדולי‪ ‬לזכות בדי‪ ‬בראש השנה‪ ,‬הוא‬ ‫על ידי האחדות‪ .‬ויש להביא רמז לדבר‪,‬‬ ‫וכתב ה'ב‪ ‬יהוידע'‪' :‬נודע מה שכתב‬ ‫דהנה חברי"‪ ‬כ"ל ישרא"ל }ע‪‬‬ ‫הרשב"א ז"ל בתשובה‪ ,‬אע"ג דקיימא ל‪‬‬ ‫האותיות{ בגימטריא רא"ש השנ"ה }ע‪‬‬ ‫רבי יהודה ורבי מאיר הלכה כרבי יהודה‪,‬‬ ‫התיבות{‪ ,‬לרמז שעל ידי האחדות זוכי‪‬‬ ‫הכא קיימא ל‪ ‬כרבי מאיר‪ ,‬משו‪ ‬דדייק‬ ‫לדי‪ .‬וכ‪ ‬אמרו צדיקי‪ ‬שבראש השנה‬ ‫קראי כוותיה'‪.‬‬ ‫יש לקיי‪' ‬בתו‪ ‬עמי אנכי יושבת' )מ"ב‬ ‫ד‪ ,‬יג( שלא להתפלל על עצמו בלבד‪ ,‬רק‬ ‫ויש להוסי‪ ‬על זה‪ ,‬מה שכתב המגיד‬ ‫על כל הע‪ ‬ועל כל הכלל כולו‪.‬‬ ‫מקוז'ני‪ ‬זי"ע }ומטו ביה משמיה‬ ‫ובכח האחדות אנו יכולי‪ ‬להמלי‪‬‬ ‫דהרה"ק רבי יצחק מבוהוש זי"ע{ על‬ ‫את הבורא עלינו‪ ,‬וכמו שנאמר בפסוק‬ ‫הפסוק )ויקרא כג‪ ,‬ב( אלה מועדי ה' אשר‬ ‫שאומרי‪ ‬בסדר מלכיות )דברי‪ ‬לג‪ ,‬ה(‬ ‫תקראו אות‪ ‬במועד‪ ,‬ודרשו חז"ל )ר"ה‬ ‫'ויהי בישורו‪ ‬מל‪ ‬בהתאס‪ ‬ראשי ע‪‬‬ ‫כה‪ (.‬אל תקרי אות‪ ‬אלא את‪ ,‬את‪‬‬ ‫ופירש"י‪,‬‬ ‫ישראל'‪,‬‬ ‫שבטי‬ ‫יחד‬ ‫אפילו שוגגי‪ ,‬את‪ ‬אפילו מזידי‪ ,‬את‪‬‬ ‫'בהתאספ‪ ‬יחד באגודה אחת ושלו‪‬‬ ‫אפילו מוטעי‪ .‬ואמר הרה"ק שיש‬ ‫ביניה‪ ‬הוא מלכ‪ ,‬ולא כשיש מחלוקת‬ ‫לדרוש קל וחומר‪ ,‬ומה במקו‪ ‬שנאמר‬ ‫ביניה‪} .'‬ואפשר לרמז בזה דתיבות‬ ‫אות‪ ‬דורשי‪ ‬אל תקרי אות‪ ‬אלא‬ ‫שבט"י ישרא"ל עולי‪ ‬בגימטריא רא"ש‬ ‫את‪ ,‬את‪ ‬אפילו שוגגי‪ ,‬אפילו מזידי‪,‬‬ ‫השנ"ה )ע‪ ‬הכולל({‪ ,‬והיינו דבראש השנה‬ ‫אפילו מוטעי‪ .‬קל וחומר במקו‪‬‬ ‫יש להיות באחדות יחד שבטי ישראל‪.‬‬ ‫שנאמר את‪ ,‬בני‪ ‬את‪ ‬לה' אלקיכ‪,‬‬ ‫בודאי שהכוונה הוא לכל המצבי‪,‬‬ ‫אפילו שוגגי‪ ‬אפילו מזידי‪ ‬אפילו‬ ‫על ידי האחדות והשלו‪ ‬זוכי‪ ‬להיות‬ ‫מוטעי‪ ,‬כי בני ישראל ה‪ ‬תמיד בני‪‬‬ ‫בחינת 'בני‪ '‬לה' אלקינו‬ ‫לה' אלקיכ‪ ,‬וזהו בי‪ ‬כ‪ ‬ובי‪ ‬כ‪ ‬את‪‬‬ ‫איתא בגמרא )קידושי‪ ‬לו‪' (.‬תניא‪ ,‬בני‪‬‬ ‫קרוי‪ ‬בני‪.‬‬ ‫את‪ ‬לה' אל‪‬היכ‪ ,‬בזמ‪ ‬שאת‪ ‬נוהגי‪‬‬ ‫בל‬ ‫נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז‬ ‫בפשטות הכוונה על קיו‪ ‬התורה‬ ‫וכ‪ ‬אומרי‪ ‬בש‪ ‬הגה"ק רבי יצחק‬ ‫והמצוות‪ ,‬אבל יש לפרש עוד‪ ,‬שהכוונה‬ ‫אייזיק מקארע‪ ‬זצ"ל }בעל ה'ברית‬ ‫הוא שכאשר בני ישראל חיי‪ ‬באחדות‬ ‫כהונת עול‪ ,{'‬דהנה מיד לאחר שנאמר‬ ‫כמנהג בני‪ ,‬אזי ה‪ ‬נחשבי‪ ‬כבני‪‬‬ ‫בני‪ ‬את‪ ‬לה' אלקיכ‪ ,‬כתיב לא‬ ‫למקו‪ ‬אפילו לפי שיטת רבי יהודה‪.‬‬ ‫תתגודדו‪ ,‬שהוא מלשו‪ ‬חיכו‪ .‬והנה‬ ‫החיכו‪ ‬מורה על ספק‪ ,‬כמו שיש לשו‪‬‬ ‫ושמעתי מאבי מורי שליט"א לרמז‬ ‫בחז"ל 'היה חוכ‪ ‬בזה'‪ .‬והכוונה בזה‪,‬‬ ‫בפסוק 'את‪ ‬נצבי‪ ‬היו‪ ‬כולכ‪ ‬לפני ה'‬ ‫שלא יהיה האד‪ ‬חוכ‪ ‬בדעתו‬ ‫אלקיכ‪ ,'‬וידועי‪ ‬דברי הזוה"ק ד'היו‪'‬‬ ‫ומסתפק‪ ,‬א‪ ‬הוא בכלל בני‪ ‬את‪ ,‬רק‬ ‫קאי על 'ראש השנה'‪ ,‬והרמז בזה כי‬ ‫ידע שהדבר וודאי שהוא בכלל בני‪‬‬ ‫באיזה זכות ובמה יפה כוחנו להיות‬ ‫את‪ ‬לה' אלקיכ‪ ,‬ללא שו‪ ‬ספק‪.‬‬ ‫נצבי‪ ‬לפני השי"ת ביו‪ ‬הדי‪ ,‬ולצאת‬ ‫זכאי בדימוס‪ ,‬בזה שאנו נאחזי‪ ‬ב'בני‪‬‬ ‫על פי יסוד זה ביאר הרה"ק רבי‬ ‫את‪ ‬לה' אלקיכ‪ '‬שבכל מצב אפילו‬ ‫ישראל מסאדיגורא זי"ע מה שאנו‬ ‫שוגגי‪ ‬אפילו מזידי‪ ‬ומוטעי‪ ,‬בי‪ ‬כ‪‬‬ ‫מבקשי‪' ‬וזכנו לראות בני‪ ‬ובני בני‪‬‬ ‫ובי‪ ‬כ‪ ‬אנו קרוי‪ ‬בני‪.‬‬ ‫עוסקי‪ ‬בתורה ובמצוות'‪ ,‬שמתפללי‪‬‬ ‫בזה ג‪ ‬על עצמינו‪ ,‬שנזכה להיות בני‪‬‬ ‫להשי"ת‪ .‬וזהו מה שמוסיפי‪ ‬לומר‬ ‫בראש השנה יש להתחזק במידת 'טוב‬ ‫'פלא יוע‪ ‬אל גבור אבי עד שר שלו‪,'‬‬ ‫עי‪'‬‬ ‫כי מאחר שבני ישראל ה‪ ‬בני‪ ‬למקו‪,‬‬ ‫איתא בגמרא )ר"ה כה‪ (.‬לגבי קידוש‬ ‫ממילא השי"ת הוא אבינו‪ ,‬ואילו א‪ ‬אנו‬ ‫החודש בראש השנה‪' ,‬אמר ליה רבי‬ ‫עבדי‪ ‬למקו‪ ,‬נחשב השי"ת לשר‬ ‫לרבי חייא‪ ,‬זיל ל'עי‪ ‬טב' וקדשיה לירחא‪,‬‬ ‫עלינו‪ .‬וזה הכוונה 'אבי עד שר'‪ ,‬כלומר‪,‬‬ ‫ושלח לי סימנא‪ ,‬דוד מל‪ ‬ישראל חי‬ ‫דבר זה א‪ ‬השי"ת הוא בבחינת 'אבי'‬ ‫וקיי‪ .'‬ואמר החידושי הרי"‪ ‬זי"ע‪,‬‬ ‫או בבחינת 'שר'‪ ,‬הוא תלוי ב'שלו‪ ,'‬א‪‬‬ ‫שהוא רמז ל'עי‪ ‬טובה'‪ ,‬שבראש השנה‬ ‫בני ישראל חיי‪ ‬ביניה‪ ‬בשלו‪ ,‬אזי‬ ‫צריכי‪ ‬למידת עי‪ ‬טובה‪.‬‬ ‫השי"ת הוא בבחינת אבי‪.‬‬ ‫וכ‪ ‬מביא נכדו השפת אמת זי"ע )ר"ה‬ ‫ועי"ז יכולי‪ ‬להיות בני‪ ‬למקו‪‬‬ ‫תרנ"ד(‪' :‬ואא"ז מו"ר ז"ל אמר‪ ,‬כי בראש‬ ‫לכולי עלמא‪ ,‬ג‪ ‬לפי שיטת רבי יהודה‪,‬‬ ‫השנה צריכי‪ ‬להיות טוב עי‪ ‬אפילו‬ ‫כי יש לנו להתבונ‪ ‬במה שאמר רבי‬ ‫לאומות‪ ,‬ואמר רמז לזה בגמרא‪ ,‬זיל‬ ‫יהודה‪' ,‬בזמ‪ ‬שאת‪ ‬נוהגי‪ ‬מנהג בני‪‬‬ ‫לעי‪ ‬טב ולקדשיה לירחא‪ ,‬שקידוש‬ ‫את‪ ‬קרוי‪ ‬בני‪ ,'‬מהו מנהג בני‪,‬‬ ‫גל‬ ‫נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז‬ ‫זה בימי‪ ‬הללו ב'עי‪ ‬טובה'‪ ,‬שמבר‪‬‬ ‫החודש ושנה תלויה בטוב עי‪ .‬עכ"ד‬ ‫אחד לשני שיזכה לשנה טובה ומתוקה‪,‬‬ ‫ז"ל'‪.‬‬ ‫לשנה טובה תכתב ותחת‪ ,‬שכ‪ ‬נאמר‬ ‫בפסוק )במדבר כד‪ ,‬א( 'וירא בלע‪ ‬כי טוב‬ ‫}ובעני‪ ‬זה מתאמרא משמיה של‬ ‫בעיני ה' לבר‪ ‬את ישראל'‪ ,‬וזהו ג‪‬‬ ‫המהר"י מבעלזא זי"ע שאמר‪ ,‬בדר‪ ‬כלל‬ ‫עבודת‪ ‬של בני ישראל בראש השנה‬ ‫איני אוהב את דר‪ ‬הפלפול בלימוד‪ ,‬א‪‬‬ ‫'זיל לעי‪ ‬טב'‪ ,‬שבני ישראל מברכי‪ ‬זה‬ ‫אני משתמש בדר‪ ‬הפלפול כדי ללמד‬ ‫את זה בעי‪ ‬טובה‪ ,‬באופ‪ ‬של 'טוב עי‪‬‬ ‫זכות על כל אחד מישראל ולהביט עליו‬ ‫הוא יבור‪ '‬וכתיב בלא ו' ‪' ‬הוא יבר‪,'‬‬ ‫בעי‪ ‬טובה‪.‬‬ ‫שמברכי‪ ‬זה את זה בכל הברכות ובכל‬ ‫ויש להוסי‪ ‬על דבריו‪ ,‬דהנה איתא‬ ‫ההשפעות‪ .‬וכשיש לכלל ישראל מידת‬ ‫בגמרא )נדרי‪ ‬לח‪' ,(.‬אמר רבי יוסי ברבי‬ ‫טוב עי‪ ‬לבר‪ ‬זה את זה‪ ,‬אזי 'טוב בעיני‬ ‫חנינא לא ניתנה תורה אלא למשה‬ ‫ה' לבר‪ ‬את ישראל'‪.‬‬ ‫ולזרעו שנאמר כתב ל‪ ,‬פסל ל‪ ,‬מה‬ ‫ואפשר להוסי‪ ‬על זה‪ ,‬דהנה מני‪‬‬ ‫פסולת‪ ‬של‪ ‬א‪ ‬כתב‪ ‬של‪' .‬משה נהג‬ ‫הקללות שנאמרו בתורה ה‪ ‬קמ"ז‪ ,‬מ"ט‬ ‫בה טובת עי‪ ‬ונתנה לישראל'‪ ,‬ועליו‬ ‫קללות שבתורת כהני‪) ‬בפר' בחוקותי(‪,‬‬ ‫הכתוב אומר )משלי כב‪ ,‬ט( טוב עי‪ ‬הוא‬ ‫וצ"ח קללות שבמשנה תורה )בפר' כי‬ ‫יבור‪ ‬וגו''‪ .‬והקשו על זה מכמה‬ ‫תבא(‪ ,‬סה"כ קמ"ז‪ .‬דהנה מדתו של‬ ‫פסוקי‪ ,‬ובמסקנא אמרו ש‪' ‬אלא‬ ‫בלע‪ ‬היא עי‪ ‬רעה‪ ,‬והוא רצה להכניס‬ ‫פילפולא בעלמא'‪ .‬ומבאר הר"‪‬‬ ‫זאת בבני ישראל על ידי שרצה לקלל‪‬‬ ‫'פלפולא בעלמא ‪ ‬נת‪ ‬לו למשה והוא‬ ‫'‪‬ל‪.'‬‬ ‫בתיבת ַ ֵ‬ ‫נהג בו טובת עי‪ ‬לישראל'‪ ,‬ויש לפרש‪,‬‬ ‫שמשה רבינו השפיע על בני ישראל‬ ‫והנה התוס' במס' ע"ז כתבו‬ ‫והנהיג בה‪ ‬שתי הדברי‪ ‬ביחד‪ ,‬שיהיה‬ ‫שהשי"ת הפ‪ ‬את הקללה לברכה‪,‬‬ ‫לה‪ ‬הכח של טוב עי‪ ‬על ידי כח‬ ‫ותיבת 'כל‪ '‬נהפכה ל'מל‪ '‬וזה הכתוב‬ ‫הפלפול‪ ,‬שבזה יוכלו לפלפל אי‪‬‬ ‫בברכות שאמר בלע‪' ‬ותרועת מל‪ ‬בו'‪.‬‬ ‫להביט בעי‪ ‬טובה על כל אחד‬ ‫ואפשר לומר שזה הוא עני‪ ‬האחדות‬ ‫מישראל{‪.‬‬ ‫המרומז בפסוק 'ויהי בישורו‪ ‬מל‪'‬‬ ‫כעני‪ ‬שהזכרנו לעיל‪ ,‬וקמ"ז הקללות‬ ‫והעי‪ ‬הרעה נהפכו למידת טו"ב עי"‪‬‬ ‫טוב עי‪ ‬הוא יבר‪‬‬ ‫העולה בגימטריא קמ"ז‪ ,‬שבני ישראל‬ ‫ומכלל העני‪ ‬של 'זיל לעי‪ ‬טב' הוא‬ ‫נוהגי‪ ‬עי‪ ‬טובה אחד בשני באחדות‪.‬‬ ‫הברכות שבני ישראל מברכי‪ ‬זה את‬ ‫דל‬ ‫נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז‬ ‫ומבארי‪ ‬המפרשי‪ ‬שהכוונה בזה‬ ‫וכדאיתא בחז"ל שתיקנו לקרוא‬ ‫שהוא 'הגו‪ ‬למלכות'‪ ,‬ורואי‪ ‬מזה‪ ,‬שעל‬ ‫הקללות שבמשנה תורה קוד‪ ‬ראש‬ ‫ידי 'טוב עי‪ ,'‬נעשי‪ ‬ראויי‪ ‬לעני‪‬‬ ‫השנה‪ ,‬כדי שתכלה שנה וקללותיה –‬ ‫המלכה‪.‬‬ ‫היינו קמ"ז הקללות והעי‪ ‬הרע‪ ,‬ותחל‬ ‫שנה וברכותיה – טו"ב עי"‪ ‬הוא יבור‪.‬‬ ‫ואולי משו‪ ‬זה גופא שדוד המל‪‬‬ ‫היה 'טוב רואי'‪ ,‬לכ‪ ‬על ידי אמירת‬ ‫ספרו – ספר תהלי‪ ‬זוכי‪ ‬לבא ל'טוב‬ ‫הטע‪ ‬שנוהגי‪ ‬לומר תהלי‪ ‬בראש‬ ‫עי‪ .'‬וזהו 'ושלח לי סימנא דוד מל‪‬‬ ‫השנה‬ ‫ישראל חי וקיי‪ ,'‬שכאשר רוצי‪ ‬לזכות‬ ‫ואפשר שמשו‪ ‬כ‪ ‬נהגו לומר תהלי‪‬‬ ‫למלכיות בראש השנה‪ ,‬העצה לזה הוא‬ ‫בראש השנה‪ ,‬כדי לבא לידי עי‪ ‬טובה‪,‬‬ ‫על ידי מידת העי‪ ‬טובה של דוד המל‪,‬‬ ‫כי הנה במסכת סופרי‪ ‬שנינו )פרט טז‪ ,‬יא(‬ ‫ועי"ז זוכי‪ ‬לבחינת 'חי וקיי‪ ,'‬כי 'טוב‬ ‫'מאה וארבעי‪ ‬ושבעה מזמורי‪‬‬ ‫עי‪ ‬הוא יבור‪ ,'‬וזוכי‪ ‬לברכת השני‪.‬‬ ‫שכתוב בספר תהלי‪ ,‬כנגד שנותיו של‬ ‫יעקב‪ ,‬ללמד‪ ‬שכל קילוסי‪ ‬שישראל‬ ‫מקלסי‪ ‬להקב"ה כנגד שנותיו של יעקב‬ ‫בזכות 'עי‪ ‬טובה' זוכי‪ ‬לפרנסה ושובע‬ ‫אבינו‪) ,‬תהלי‪ ‬כב( ואתה קדוש יושב‬ ‫וכמו כ‪ ‬בזכות מידת עי‪ ‬טובה זוכי‪‬‬ ‫תהלות ישראל'‪ .‬וכבר האריכו הראשוני‪‬‬ ‫לפרנסה טובה‪ ,‬כמו שפירש רש"י‬ ‫לבאר מני‪ ‬פרקי התהלי‪) ‬ראה תוס'‬ ‫)בראשית מא‪ ,‬ב( על החלו‪ ‬של פרעה‬ ‫פסחי‪ ‬קיז‪ .‬ועוד(‪ ,‬והנה עי"‪ ‬טו"ב‬ ‫שהיה בראש השנה )ר"ה יא‪' ,(.‬יפות‬ ‫בגימטריא קמ"ז‪ ,‬ויש לרמז בזה שעל‬ ‫מראה ‪ ‬סימ‪ ‬הוא לימי השובע‪,‬‬ ‫ידי התהלי‪ ‬באי‪ ‬לידי מידת טוב עי‪.‬‬ ‫שהבריות נראות יפות זו לזו שאי‪ ‬עי‪‬‬ ‫בריה צרה בחברתה'‪ ,‬ומבואר בזה‪ ,‬שעל‬ ‫ועל ידי מידת טוב עי‪ ‬זוכי‪‬‬ ‫ידי מידת עי‪ ‬טובה זוכי‪ ‬לפרנסה‬ ‫למלכיות‪ ,‬דהנה על דוד המל‪ ‬מבואר‬ ‫בהרחבה ושיהיה שובע בעול‪.‬‬ ‫בפסוק שהיה 'וטוב רואי' )ש"א טז‪ ,‬יב(‪,‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫הל‬ ‫נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז‬ ‫האדם קובע לעצמו הכתיבה והחתימה טובה‬ ‫על ידי מחשבותיו הטובים‬ ‫החילוק בי‪ ‬מחשבות הצדיקי‪‬‬ ‫בספה"ק עבודת ישראל )פרשת נצבי‪(‬‬ ‫למחשבות הרשעי‪ ‬בראש השנה‬ ‫מביא יסוד נפלא על ראש השנה בש‪‬‬ ‫ונבאר הדברי‪ ‬מעט‪ ,‬הנה קוד‪ ‬ראש‬ ‫רבו המגיד ממעזריטש זי"ע‪ ,‬שהאד‪‬‬ ‫השנה ג‪ ‬הצדיק יחרד ליבו מאימת‬ ‫פוסק בעצמו את דינו בראש השנה‬ ‫הדי‪ ,‬ואינו אומר זיכיתי ליבי‪ ,‬כי הוא‬ ‫לחיי‪ ‬או חלילה להיפ‪ ,‬על ידי‬ ‫מרגיש שהוא מיעט לפי מדרגתו בקיו‪‬‬ ‫מחשבתו‪ ,‬וזה לשונו הק'‪:‬‬ ‫התורה והמצוות ועבודת ה'‪ .‬אמנ‪‬‬ ‫הצדיק אינו נשאר ע‪ ‬השברו‪ ‬לב‪ ,‬רק‬ ‫'וכבר ידוע דברי אדונינו מו"ר הגאו‪‬‬ ‫מיד הוא מקבל עליו עול מלכות שמי‪‬‬ ‫מהד"ב זצ"ל‪ ,‬כי הכתיבה לחיי‪ ‬בספר‪,‬‬ ‫בהתחדשות‪ ,‬והוא שב בתשובה מעומק‬ ‫פירושו החקוקה במחשבתו של אד‪.‬‬ ‫הלב‪ ,‬ובמש‪ ‬כל יו‪ ‬ראש השנה הוא‬ ‫כי הרשע בזוכרו את עונותיו ונפחד‬ ‫עוסק בעיקר בהמלכת השי"ת על עצמו‬ ‫ונרעד ואי‪ ‬לבו ברשותו לשוב אל ה'‪,‬‬ ‫מחדש‪ ,‬מתו‪ ‬קבלות טובות שמכא‪‬‬ ‫הרי זה נכתב לאלתר למיתה‪ ,‬סימ‪‬‬ ‫ואיל‪ ‬יהיה עבד נאמ‪ ‬להשי"ת‪.‬‬ ‫לדבר המחשבות המבלבלות אותו‬ ‫ומפיגי‪ ‬את לבו באימת מות‪ .‬מה שאי‪‬‬ ‫ולכ‪ ‬יש לו הבטחו‪ ‬ברוב טובו וחסדו‬ ‫כ‪ ‬הצדיקי‪ ,‬הג‪ ‬שה‪ ‬זוחלי‪ ‬ורועדי‪‬‬ ‫של הבורא הרוצה בתשובה ורוצה‬ ‫מאימת השי"ת‪ ,‬ה‪ ‬בוטחי‪ ‬בישועתו‬ ‫להיטיב ע‪ ‬בריותיו‪ ,‬שבודאי יקבל את‬ ‫וחסדו ומתחזקי‪ ‬לשוב אל ה' וה‪‬‬ ‫תשובתו וקבלותיו‪ ,‬ויזכה לשנה טובה‬ ‫נכתבי‪ ‬לאלתר לחיי‪ ,‬וחקוק‬ ‫ומתוקה‪ .‬ועל ידי מחשבה טובה זו הוא‬ ‫במחשבת‪ ‬הכתיבה לטובה‪.‬‬ ‫חוקק את עצמו לחיי‪ ‬טובי‪ ‬בספר‪.‬‬ ‫לעומת זה הרשע כשהוא נכנס‬ ‫והג‪ ‬שבאי‪ ‬לו איזה הרהורי‪‬‬ ‫לימי‪ ‬הק'‪ ,‬הוא עושה חשבו‪ ‬נפשו‬ ‫המזכירי‪ ‬לו עוונותיו אשר ה‪ ‬רומזי‪‬‬ ‫כיצד עברה עליו השנה‪ ,‬והוא בא לידי‬ ‫אל הקטרוג למעלה‪ ,‬מכל מקו‪ ‬ה‪‬‬ ‫פחד נורא‪ ,‬עד שהוא חושב לעצמו‬ ‫מסיחי‪ ‬דעת‪ ‬אל גודל התשובה‬ ‫שלא יתכ‪ ‬שהשי"ת ית‪ ‬לו איזה טובה‪,‬‬ ‫ועזיבת החטא מהיו‪ ‬והלאה ובקבלת‬ ‫מאחר שהרבה לפשוע כל כ‪ ‬במש‪‬‬ ‫עול מלכות שמי‪ ‬ולבטוח בחסדו‬ ‫ימות השנה‪ ,‬ומחמת גודל פחדו הוא בא‬ ‫הגדול‪ ,‬ומכווני‪ ‬ש‪ ‬ע"ב המורה על‬ ‫לידי יאוש‪ ,‬ואינו שב בתשובה‪.‬‬ ‫חסד הבורא ית"ש'‪.‬‬ ‫ול‬ ‫נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז‬ ‫בסיו‪ ‬הפרק )תהלי‪ ‬כז‪ ,‬יד( 'קוה אל ה'‬ ‫ומחשבות אלו ובלבול הדעת שיש‬ ‫חזק ויאמ‪ ‬לב‪ ‬וקוה אל ה''‪ ,‬וזה מזכיר‬ ‫לו‪ ,‬גורמי‪ ‬שמחמת כ‪ ‬אינו יכול‬ ‫את האד‪ ‬שיש לו למלא את לבו‬ ‫להתבונ‪ ‬כראוי בטובו וחסדו של הבורא‪,‬‬ ‫בתקווה ובטחו‪ ‬בהשי"ת בימי‪ ‬אלו‪.‬‬ ‫שהשי"ת הוא רוצה בתשובה‪ ,‬וש'אתה‬ ‫שמעתי מידידי שהיה פע‪ ‬בבית‬ ‫נות‪ ‬יד לפושעי‪ ,'‬כמו שנאמר )דברי‪ ‬ל‪,‬‬ ‫הרפואה‪ ,‬וראה ש‪ ‬חולה אחד שהיה‬ ‫ד( 'א‪ ‬יהיה נדח‪ ‬בקצה השמי‪ ‬מש‪‬‬ ‫חולה לב מסוכ‪ ,‬והרופאי‪ ‬לא מצאו לו‬ ‫יקבצ‪ ‬ה' אלהי‪ ‬ומש‪ ‬יקח‪,'‬‬ ‫מזור ומרפא‪ .‬בני המשפחה ישבו‬ ‫ושהשי"ת מצפה לתשובת‪ ‬של ישראל‪,‬‬ ‫מסביב מתו‪ ‬דאגה גדולה‪ .‬איש אחד‬ ‫ומאחר שהרשע אינו נזכר בכל זה הוא‬ ‫שעבר ש‪ ‬וראה את בני המשפחה‬ ‫בא לידי יאוש‪ ,‬ובמחשבתו זו הוא חות‪‬‬ ‫בדאגת‪ ,‬נענה ואמר לה‪ ,‬יש לי עבור‬ ‫את עצמו חלילה להיפ‪ ‬החיי‪.‬‬ ‫החולה סגולה בדוקה ומנוסה‪" ,‬יעשו‬ ‫וזהו עומק כוונת דברי קדשו של‬ ‫עבור החולה שני קאווע חזקי‪ ,‬וזה‬ ‫העבודת ישראל בש‪ ‬המגיד‪ ,‬שספר‬ ‫בודאי יהיה לו למזור ומרפא"‪ .‬תמהו בני‬ ‫החיי‪ ‬נכתב על פי המחשבה החקוקה‬ ‫המשפחה ואמרו לו‪ ,‬החסר דיעה‬ ‫בליבו של האד‪ ,‬ולכ‪ ‬יש להאד‪‬‬ ‫אתה?! והלא משקה הקאווע יהיה עבור‬ ‫להתבונ‪ ‬קוד‪ ‬ראש השנה כמה טוב‬ ‫החולה לס‪ ‬המות‪ .‬ענה לה‪ ,‬לא על‬ ‫וחסד עשה עמו השי"ת במש‪ ‬כל‬ ‫משקה הקאווע דיברתי‪ ,‬אלא על‬ ‫השנה‪ ,‬וידע שכל זה נכתב ונחת‪‬‬ ‫הפסוק 'קוה אל ה' חזק ויאמ‪ ‬לב‪ ‬וקוה‬ ‫אשתקד בראש השנה ויו‪ ‬הק'‪ ,‬וית‪‬‬ ‫אל ה''‪ ,‬אלו ה‪ ‬שני ה'קוה' המועילי‪‬‬ ‫שבח והודאה להשי"ת על העבר‪,‬‬ ‫לכל עני‪ ‬ועני‪.‬‬ ‫ודייקא אז יצעק לעתיד לבא‪ ,‬מתו‪‬‬ ‫תקוה ובטחו‪ ‬שג‪ ‬בשנה זו יזכה לכ‪‬‬ ‫ה'קאווע' ביחד תוספת ה'חלב' של‬ ‫כהנה וכהנה‪ ,‬ואז יכתוב בעצמו את‬ ‫ה'קיה' מורי‪ ‬על התחזקות ב'קוה אל‬ ‫החקיקה לחיי‪ ‬טובי‪ ‬ויזכה בעזהשי"ת‬ ‫ה''‬ ‫לשנה טובה ומבורכת‪.‬‬ ‫ויש להוסי‪ ‬על זה בדר‪ ‬צחות‪,‬‬ ‫דהנה משקה הקאווע נהוג לשתות ע‪‬‬ ‫חלב‪ ,‬ואת החלב הרי מוציאי‪ ‬מה'קיה'‬ ‫בחודשי אלול ותשרי צריכי‪ ‬להתחזק‬ ‫}פרה{‪ ,‬ולכ‪ ‬יש בנות‪ ‬טע‪ ‬להסמי‪‬‬ ‫ב'קוה אל ה'' לקוות להשי"ת‬ ‫לזה הסיפור שהיה אצל הרה"ק רבי‬ ‫ולכ‪ ‬נהגו לומר בימי חודשי אלול‬ ‫שלמה מקרלי‪ ‬זי"ע‪ ,‬שאחד שאלו במה‬ ‫ותשרי עד שמיני עצרת‪ ,‬את המזמור‬ ‫מתפרנס הרבי‪ ,‬וענה לו שיש לו שני‬ ‫לדוד ה' אורי וישעי‪ ,‬כי נאמר ש‪‬‬ ‫זל‬ ‫נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז‬ ‫לב‪ ‬וקוה אל ה''‪ ,‬וג‪ ‬יוסי‪ ‬לו חל"ב‪,‬‬ ‫'קיה'‪ .‬והבי‪ ‬הלה שיש להרה"ק שני‬ ‫שהוא ר"ת ח'זק לב'‪ ,‬אזי בודאי יזכה‬ ‫פרות חולבות‪ ,‬ולמחרת ע‪ ‬שחר בא‬ ‫בדי‪ ‬בעזהי"ת‪.‬‬ ‫לביתו לקנות ממנו חלב‪ ,‬וכאשר אמרה‬ ‫הרבנית שמעול‪ ‬לא היה ברשות‪ ‬פרה‬ ‫אסור להתייאש בשו‪ ‬אופ‪ ‬ובכל מצב‬ ‫חולבת‪ ,‬בא הלה בטענה להרה"ק מה‬ ‫שיהיה‬ ‫היו פשר דבריו‪ .‬והשיב לו הרה"ק‪,‬‬ ‫בעני‪ ‬מידת הבטחו‪ ‬אמר גאב"ד‬ ‫שכוונתו היתה לשני 'כי' הללו הכתובי‪‬‬ ‫פוניבז' זצ"ל דבר נחמד‪ ,‬דהנה איתא‬ ‫בפסוק )תהלי‪ ‬לג‪ ,‬כ‪‬כא(‪' ,‬נפשנו חכתה‬ ‫בגמרא )סוטה יב‪ (:‬שכאשר הטמינה יוכבד‬ ‫לה' עזרנו ומגננו הוא‪' ,‬כי' בו ישמח‬ ‫את משה רבינו בתיבה והכניסה אותו‬ ‫לבנו 'כי' בש‪ ‬קדשו בטחנו'‪ ,‬מזה אני‬ ‫ליאור‪ ,‬עשתה לו אמו חופת נעורי‪‬‬ ‫מתפרנס‪ ,‬מהבטחו‪ ‬שיש לי בהשי"ת‪.‬‬ ‫בתיבה‪ ,‬אמרה‪ ,‬שמא לא אזכה לחופתו‪.‬‬ ‫והוסי‪ ‬על זה תלמידו הרה"ק רבי‬ ‫וביאר גאב"ד פוניבז'‪ ,‬שרואי‪ ‬מזה‬ ‫מרדכי מלעכוויטש זי"ע‪ ,‬הנה מורי ורבי‬ ‫עד כמה אסור לאד‪ ‬לבא לידי יאוש‬ ‫היה בעל בטחו‪ ‬גדול‪ ,‬לכ‪ ‬היה חיותו‬ ‫בשו‪ ‬מצב שהוא‪ ,‬א‪ ‬כשעובר על‬ ‫מהפסוק 'כי' בו ישמח לבנו 'כי' בש‪‬‬ ‫האד‪ ‬כמה מיני קשיי‪ ,‬מ"מ אסור לו‬ ‫קדשו בטחנו'‪ .‬אבל אנחנו יכולי‪‬‬ ‫לבא לידי יאוש‪ .‬דהנה יוכבד היתה‬ ‫לסמו‪ ‬על שני 'כי' אחרי‪' ,‬חסדי ה'‬ ‫במצב נורא ביותר‪ ,‬היא היתה צריכה‬ ‫'כי' לא תמנו 'כי' לא כלו רחמיו' )איכה‬ ‫לקחת את בנה מחמד נפשה ולהניחו‬ ‫ג‪ ,‬כב(‪ ,‬וכ‪ ‬אנו אומרי‪ ‬בשמונה עשרה‪,‬‬ ‫בתיבה סמו‪ ‬ליאור‪ ,‬מחמת גזירת המל‪‬‬ ‫'הטוב 'כי' לא כלו רחמי‪ ‬והמרח‪' ‬כי'‬ ‫'כל הב‪ ‬הילוד היאורה תשליכוהו'‪ ,‬ולא‬ ‫לא תמו חסדי‪.'‬‬ ‫ידעה מה יהיה בסופו‪ .‬א‪ ‬אעפ"כ היה‬ ‫לה התקוה שהוא ישאר בחיי‪ ‬וג‪ ‬ישא‬ ‫וכ"ק מר‪ ‬אדמו"ר שליט"א מבאיא‪‬‬ ‫אשה ועוד יעמיד דורות‪ ,‬ולכ‪ ‬עשתה לו‬ ‫אמר פע‪ ‬על העובדא הנ"ל‪ ,‬כי שני 'כי'‬ ‫חופת נעורי‪ ,‬ובזכות מידת בטחונה‪,‬‬ ‫מרמזי‪ ‬לפסוק )תהלי‪ ‬קיח( 'הודו לה' כי‬ ‫ניצל בנה מהגזירה‪ .‬ומזה יש ללמוד עד‬ ‫טוב כי לעול‪ ‬חסדו'‪ .‬והיינו בהמש‪‬‬ ‫כמה צריכי‪ ‬להתחזק בבטחו‪ ‬בהשי"ת‬ ‫לעני‪ ‬שהוזכר לעיל שבכח ההודאה לה'‬ ‫בכל מצב‪ ,‬ושלא לבא לידי יאוש‪.‬‬ ‫על חסדי העבר‪ ,‬מבקשי‪ ‬על העתיד‪.‬‬ ‫כאשר יש לאד‪ ‬שני ה'כי' הללו‪,‬‬ ‫'וית‪ ‬ויחזור וית‪'‬‬ ‫והוא מודה להשי"ת על רחמיו וחסדיו‬ ‫ועד כמה יתחזק האד‪ ‬במידת‬ ‫ומתחזק בבטחו‪ ,‬והוא מוסיפו לשני‬ ‫הבטחו‪ ,‬ראה בספר חיי שלמה להרה"ק‬ ‫הקאווע החזקי‪' ,‬קוה אל ה' חזק ויאמ‪‬‬ ‫חל‬ ‫נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז‬ ‫הנחיל יצחק ליעקב בשעה שביר‪ ‬אותו‬ ‫רבי שלמה חיי‪ ‬מסאדיגורא זי"ע‬ ‫'וית‪ ‬ל‪ .'‬דהנה להאב‪ ‬עזרא יש מהל‪,‬‬ ‫)ליקוטי‪ ,(‬שהביא בש‪ ‬הרה"ק רבי‬ ‫שהיה תקופה שיצחק העני ביותר‪ ,‬עד‬ ‫מרדכי מליני‪ ‬זצוק"ל‪ ,‬על מה שנאמר‬ ‫שהוצר‪ ‬לעשו שיביא לו לאכול‪ .‬והנה‬ ‫)בראשית כז‪ ,‬כח( 'וית‪ ‬ל‪ ‬האלקי‪,'‬‬ ‫בתחילה היה עשיר גדול ממה שירש‬ ‫ופירש"י‪' ,‬ית‪ ‬ויחזור וית‪ .'‬ודקדק על‬ ‫מאברה‪ ‬אביו‪ ,‬שהרי העניק לו את כל‬ ‫הלשו‪' ‬ויחזור וית‪ ,'‬היה לו לומר‬ ‫רכושו‪ ,‬א‪ ‬לאחר מכ‪ ‬היה לו ירידה‬ ‫'ויוסי‪ ‬וית‪.'‬‬ ‫גדולה עד שלא היה לו מה לאכול כי‬ ‫וביאר שיחזור הוא מלשו‪' ‬חרטה'‪,‬‬ ‫א‪ ‬משל עשו בנו‪ ,‬ולאחר מכ‪ ‬כשנסע‬ ‫דהנה לפעמי‪ ‬יש שהשי"ת משפיע על‬ ‫לגרר חזר לעשירותו‪ ,‬כמו שנאמר‬ ‫האד‪ ‬שפע של השפעות טובות‪,‬‬ ‫)בראשית כו‪ ,‬יג( 'ויגדל האיש ויל‪ ‬הלו‪‬‬ ‫ולאחר מכ‪ ‬נראה שהוא 'ויחזור'‪ ,‬שהיה‬ ‫וגדל עד כי גדל מאד'‪ ,‬ופירש"י 'שהיו‬ ‫עני‪ ‬של חרטה‪ ,‬שהרי נלקח ממנו‬ ‫אומרי‪ ‬זבל פרדותיו של יצחק ולא‬ ‫ההשפעה‪ .‬וזה יכול לגרו‪ ‬שהאד‪ ‬יאבד‬ ‫כספו וזהבו של אבימל‪.'‬‬ ‫את תקותו‪ ,‬מאחר שמ‪ ‬השמי‪' ‬הדרי‬ ‫וזה אמר יצחק ליעקב‪ ,‬ג‪ ‬א‪ ‬יבואו‬ ‫בהו' ושוב לא נשפע עליו השפע הטוב‪,‬‬ ‫עלי‪ ‬זמני‪ ‬קשי‪ ,‬בבחינת 'ית‪ ‬‬ ‫ועל זה אמרו 'ויחזור ‪ ‬וית‪ ,'‬ג‪ ‬כשאד‪‬‬ ‫ויחזור'‪ ,‬מ"מ לא יאבד את אמונתו‪ ,‬רק‬ ‫רואה שנתקיי‪ ‬בו 'ויחזור'‪ ,‬מ"מ ימשי‪‬‬ ‫יתחזק ויקווה שיהיה שוב בחינת 'וית‪,'‬‬ ‫לקוות שיזכה פע‪ ‬נוספת ל'וית‪.'‬‬ ‫ובבטחו‪ ‬זה אנו מתחזקי‪ ‬בכל מוצאי‬ ‫שבת‪ ,‬כי מוצאי שבת הוא זמ‪ ‬של‬ ‫הטע‪ ‬שאומרי‪' ‬וית‪ ‬ל‪ '‬במוצאי שבת‬ ‫התחזקות בבטחו‪ ,‬כמו שמתחילי‪ ‬את‬ ‫ואולי מטע‪ ‬זה נהגו לומר 'וית‪ ‬ל‪'‬‬ ‫ההבדלה ע‪ ‬הפסוק 'הנה קל ישועתי‬ ‫במוצאי שבת‪ ,‬לרמז שג‪ ‬א‪ ‬עבר על‬ ‫אבטח ולא אפחד'‪ ,‬שיש לבטוח בה'‬ ‫האד‪ ‬שבוע קשה בשבוע שעבר‬ ‫ולא לחשוש ולפחוד מפני כל מה‬ ‫בבחינת 'ויחזור'‪ ,‬מ"מ יתחזק ויקווה‬ ‫שהיה‪ ,‬רק יתחזק בבטחו‪ ‬שמעתה‬ ‫שעתה יהיה שוב 'וית‪ '‬בכח השב"ק‪,‬‬ ‫ישפיע לו השי"ת כל הטוב‪.‬‬ ‫וכמו שמארי‪ ‬האור החיי‪ ‬הק' )בראשית‬ ‫ובאמונת אומ‪ ‬זאת יתחזק כל אחד‬ ‫ב‪ ,‬ב(‪ ,‬שבכל שבת נשפע השפע לששת‬ ‫לקראת ראש השנה‪ ,‬שג‪ ‬א‪ ‬עברה‬ ‫ימי המעשה‪ ,‬ולכ‪ ‬יתחזק באמונה‬ ‫עליו שנה קשה‪ ,‬יאמי‪ ‬ויבטח בה'‬ ‫ובטחו‪ ‬בה' שבשבוע זה יהיה שוב‬ ‫שבשנה החדשה יהיה 'וית‪ ,'‬שהשי"ת‬ ‫'וית‪ ,'‬והשי"ת ישפיע עליו שפע גדול‪.‬‬ ‫ית‪ ‬לו שנה טובה ומבורכת‪.‬‬ ‫ויש להוסי‪ ‬על זה‪ ,‬שדבר זה גופא‬ ‫טל‬ ‫נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז‬ ‫רחם ארחמנו בזכות זכור אזכרנו‬ ‫נחשב שזכרתי מהשי"ת על פי הנהגתי‬ ‫בסדר זכרונות מזכירי‪ ‬הפסוק )ירמיה‬ ‫עד עכשיו‪ ,‬והוא מקבל על עצמו 'אזכרנו‬ ‫לא‪ ,‬יט( 'הב‪ ‬יקיר לי אפרי‪ ‬א‪ ‬ילד‬ ‫עוד'‪ ,‬שמעכשיו והלאה יזכור את‬ ‫שעשועי‪ ‬כי מדי דברי בו זכור אזכרנו‬ ‫השי"ת כראוי‪.‬‬ ‫עוד על כ‪ ‬המו מעי לו רח‪ ‬ארחמנו נא‪‬‬ ‫ה''‪ .‬ומבאר הרה"ק רבי משה מקוברי‪‬‬ ‫ובזה מעורר האד‪ ‬למעלה‪' ,‬על כ‪‬‬ ‫זי"ע‪' ,‬הב‪ ‬יקיר לי אפרי‪ ‬א‪ ‬ילד‬ ‫המו מעי לו'‪ ,‬וכביכול ג‪ ‬השי"ת אומר‪,‬‬ ‫שעשועי‪ ,'‬השי"ת אומר כביכול‪ ,‬שליבו‬ ‫'רח‪ '‬וכי ההנהגה שנהגתי עד היו‪‬‬ ‫הומה על בני ישראל מפני שה‪ ‬כילד‬ ‫ע‪ ‬בני ישראל‪ ,‬היה נחשב לרחמנות?‬ ‫שעשועי‪' ,‬כי מדי דברי בו'‪ ,‬כי כאשר‬ ‫אי‪ ‬די בכ‪ ,‬אלא 'ארחמנו נא‪ ‬ה''‪,‬‬ ‫האד‪ ‬מדבר בתו‪ ‬עצמו‪' ,‬ער רעדט‬ ‫מעתה אשפיע עליה‪ ‬רחמי‪ ‬וחסדי‪‬‬ ‫אריי‪ ‬אי‪ ‬זי‪ ‬אליי‪ ,'‬הוא עור‪ ‬חשבו‪‬‬ ‫גלויי‪.‬‬ ‫נפשו‪' ,‬זכור'‪ ,‬הוא תמה על עצמו‪ ,‬וכי‬ ‫?‪.‬‬ ‫אנו מבקשים לקבל מתנה כפי מה שהמלך נותן‬ ‫מלודאש{ בש‪ ‬הגאו‪ ‬רבי אליעזר‬ ‫וח‪ָ ,‬נא ַאל‬ ‫דפקנ‪ַ ‬רח‪ַ ְ ‬‬ ‫ְ‪‬לתי‪ְ ַ ָ ‬‬ ‫ְ ֶָ‬ ‫דייטש ז"ל אבדק"ק באניהאד‪ ,‬עפ"י‬ ‫מל‪‬נ‪‬‬ ‫מ‪‬פני‪ֵ ְ ַ ‬‬ ‫מ‪‬פני‪ֶ ָ ְ ִ .‬‬ ‫ריק‪ֶ ָ ְ ִ ‬‬ ‫‪‬יבנ‪ָ ֵ ‬‬ ‫ְ ִ ֵ‬ ‫משל לאחד שהל‪ ‬לקב‪ ‬נדבות‪ ,‬וכאשר‬ ‫‪‬פ‪‬ה‪:‬‬ ‫‪‬מע ְ ִ ָ‬ ‫א‪‬ה ֹ ֵ ַ‬ ‫‪‬יבנ‪ִ ,‬י ַ ָ‬ ‫ֵריק‪ַ ‬אל ְ ִ ֵ‬ ‫ֵ ָ‬ ‫חזר מקיבו‪ ‬הנדבות סיפר לאנשי עירו‬ ‫)סליחות(‬ ‫כל מה שעבר עליו בימי נדודיו‪ ,‬ובתו‪‬‬ ‫לכאורה נראה שאותה הבקשה של‬ ‫הדברי‪ ‬סיפר ושיבח מאד את אחד‬ ‫'אל תשיבנו ריק‪ ‬מלפני‪ '‬נאמרת‬ ‫העשירי‪ ‬שנת‪ ‬לו סכו‪ ‬הגו‪ ‬של חמש‬ ‫בכפל לשו‪ ,‬ומה נוס‪ ‬בבקשה השניה‬ ‫מאות רובל כס‪ ,‬והמשי‪ ‬האיש לספר‬ ‫'מלפני‪ ‬מלכנו ריק‪ ‬אל תשיבנו' שלא‬ ‫שבתו‪ ‬נדודיו ג‪ ‬נתקבל אצל המל‪.‬‬ ‫הוזכר כבר בבקשה הראשונה‪.‬‬ ‫בקשו ממנו אנשי עירו שיספר לה‪ ‬מה‬ ‫נת‪ ‬לו המל‪ ,‬ויאמר העני‪ ,‬המל‪ ‬שלח‬ ‫ומבאר בספר ילקוט הגרשוני‬ ‫אותי ריק‪ ‬מלפניו‪ ,‬כי לא נת‪ ‬לי‬ ‫}להגאו‪ ‬רבי גרשו‪ ‬שטער‪ ‬ז"ל‬ ‫מ‬ ‫נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז‬ ‫עשירותו וגדולתו נחשב זאת כאילו‬ ‫מאומה כי א‪ ‬חמש מאות רובל כס‪.‬‬ ‫שלחני ריק‪ ‬מלפניו‪.‬‬ ‫תמהו האנשי‪ ,‬את פלוני העשיר‬ ‫ועל זה אנו מבקשי‪' ‬דלתי‪ ‬דפקנו‬ ‫שיבחת על שנת‪ ‬ל‪ ‬חמש מאות רובל‬ ‫רחו‪ ‬וחנו‪ ,‬נא אל תשיבנו ריק‪‬‬ ‫כס‪ ,‬ועל המל‪ ‬אתה אומר ששלח‬ ‫מלפני‪ .'‬וא‪ ‬תת‪ ‬לנו איזה נתינה‬ ‫אות‪ ‬ריק‪ ‬מלפניו בזה שנת‪ ‬ל‪ ‬רק‬ ‫פורתא שלא לשלחנו ריק‪ ,‬אי‪ ‬זה כ‪,‬‬ ‫חמש מאות רובל כס‪.‬‬ ‫כי הרי 'מלפני‪" ‬מלכנו" ריק‪ ‬אל‬ ‫ויע‪ ‬העני‪ ,‬לא מחכמה שאלת‪ ‬על‬ ‫תשיבנו'‪ ,‬כי לפי ער‪ ‬גדולת השי"ת‬ ‫זה‪ ,‬כי בודאי שא‪ ‬עשיר אחד נות‪‬‬ ‫שהוא מל‪ ‬על כל האר‪ ,‬א‪ ‬לא תת‪‬‬ ‫חמש מאות רובל כס‪ ,‬הרי זה מתנה‬ ‫לנו מתנה גדולה מאוד‪ ,‬יהיה נחשב‬ ‫נאה ויפה עד מאוד‪ ,‬אבל א‪ ‬המל‪‬‬ ‫כאילו ריק‪ ‬שילחתנו‪.‬‬ ‫הגדול המושל על מדינה גדולה נות‪ ‬רק‬ ‫חמש מאות רובל כס‪ ,‬הלא לפי ער‪‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫השי"ת זוכר מה שנשכח מהאדם‬ ‫חטא האד‪ ‬ח"ו בעבירה אזי צרי‪ ‬הוא‬ ‫מע‪‬ל‪‬‬ ‫א‪‬ה ה‪‬א ֵ ָ‬ ‫ה‪‬ח‪‬ת ַ ָ‬ ‫ז‪‬כר ָ‪‬ל ַ ִ ְ ָ‬ ‫ִ‪‬י ֵ‬ ‫לזכור אותה‪ ,‬כמאמר הכתוב 'וחטאתי‬ ‫ועקדת‬ ‫כב‪‬ד‪ַ ֵ ֲ ַ ,‬‬ ‫כ‪‬א ְ ֶ‬ ‫לפני ִ ֵ‬ ‫‪‬כחה ִ ְ ֵ‬ ‫ואי‪ָ ְ ִ ‬‬‫ְֵ‬ ‫נגדי תמיד'‪ ,‬שלא ישכח מהחטא אלא‬ ‫‪‬רחמי‪ֹ ְ ִ ‬‬ ‫‪‬ז‪‬ר‪) .‬סיו‪‬‬ ‫לזרע‪ַ ‬ה‪ִ ֲ ַ ְ ‬‬ ‫יצחק ְ ַ ְ‬ ‫ְִ ָ‬ ‫תמיד יהיה לנגד עיניו כדי שישוב עליו‬ ‫ברכת זכרונות(‬ ‫בתשובה‪ ,‬ואז כאילו שוכח השי"ת‬ ‫לכאורה תמוה כפל הלשו‪' ,‬כי זוכר‬ ‫מעבירה זו ומוחלה לו‪.‬‬ ‫כל הנשכחות ואי‪ ‬שכחה לפני כסא‬ ‫וזה ביאור כפל הלשו‪' ,‬כי זוכר כל‬ ‫כבוד‪ ,'‬וביאר הרה"ק מרוז'י‪ ‬זי"ע שהנה‬ ‫הנשכחות' נאמר כלפי האד‪ ‬הנות‪ ‬אל‬ ‫מידת השכחה מעלה היא במצוה‬ ‫לבו לשכוח מהמצוות שעשה לבלי‬ ‫ומגרעת בעבירה‪ ,‬שבעשות האד‪ ‬אחת‬ ‫להתפאר בה‪ ,‬עליו נאמר 'כי זוכר כל‬ ‫ממצוות השי"ת א‪ ‬הוא שוכח‬ ‫הנשכחות'‪ ,‬שהשי"ת זוכר לו את כל‬ ‫מהמצוה ואינו מתפאר בה ואינה‬ ‫המצוות שהשכיח מליבו‪ ,‬והמש‪‬‬ ‫חקוקה תמיד על לבו להחזיק את עצמו‬ ‫הדברי‪' ‬ואי‪ ‬שכחה לפני כסא כבוד‪,'‬‬ ‫לצדיק עבור המצווה שעשה‪ ,‬אז יזכרנה‬ ‫קאי על האד‪ ‬החוטא א‪ ‬משכיח‬ ‫לו כביכול השי"ת‪ ,‬ולעומת זאת א‪‬‬ ‫אמ‬ ‫נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז‬ ‫ליצחק‪ ,‬היה הרבותא ביצחק‪ ,‬שהיה‬ ‫מעצמו את חטאיו ואינו שב עליה‪‬‬ ‫בשמחה כמו אברה‪ ,‬א‪ ‬שידע שהול‪‬‬ ‫בתשובה‪ ,‬עליו נאמר 'ואי‪ ‬שכחה לפני‬ ‫למסור נפשו בזה‪ .‬כמ"ש באיוב )ב‪ ,‬ד(‪,‬‬ ‫כסא כבוד‪ '‬שהקדוש ברו‪ ‬הוא יזכור‬ ‫עור בעד עור‪ ,‬וכל אשר לאיש ית‪ ‬בעד‬ ‫לו זאת בבוא יו‪ ‬דינו‪.‬‬ ‫נפשו‪.‬‬ ‫ועל פי זה יש לפרש מה שאנו‬ ‫ואילו לאחר העקידה שקיבלו את‬ ‫מבקשי‪ ‬בסמו‪ ‬לו 'ועקידת יצחק‬ ‫ציווי השי"ת שלא לעשות לו מאומה‪,‬‬ ‫לזרעו היו‪ ‬ברחמי‪ ‬תזכור'‪ ,‬ובפשטות‬ ‫ונתבשרו בריבוי הזרע וירושת האר‪,‬‬ ‫הכוונה שמאחר שהשי"ת זוכר כל‬ ‫ושבו והלכו יחד ע‪ ‬הנערי‪ ,‬היתה‬ ‫מעשה בני ישראל‪ ,‬אנו מבקשי‪‬‬ ‫הרבותא בשניה‪ ,‬שלא נתפעלו מאומה‬ ‫שיזכור לבני ישראל ג‪ ‬את זכות‬ ‫מזה להביא גדולה בלבב‪ ‬על שעמדו‬ ‫העקידה‪.‬‬ ‫בנסיו‪ ‬העקידה וכבשו את יצר‪ ,‬והנה‬ ‫א‪ ‬על פי ביאורו של הרה"ק מרוז'י‪‬‬ ‫ה‪ ‬חוזרי‪ ‬עכשיו מהתגלות אלוקית‬ ‫יש לבאר באופ‪ ‬אחר‪ ,‬שהנה מצינו‬ ‫נשגבה‪ ,‬אלא הלכו ע‪ ‬הנערי‪' ‬יחדיו'‬ ‫בפרשת העקידה ג' פעמי‪ ‬שכתוב‬ ‫במדריגה שווה‪ ,‬שנשארו בפשטות‪‬‬ ‫שהלכו 'יחדיו'‪ .‬רש"י פירש )בראשית כב‪,‬‬ ‫כאילו לא עשו עכשיו מאומה‪ ,‬לפי‬ ‫ו( בפסוק הראשו‪' ‬וילכו שניה‪ ‬יחדיו‪,‬‬ ‫שה‪ ‬עבדי ה'‪ ,‬ולא היתה בה‪ ‬שו‪‬‬ ‫אברה‪ ‬שהיה יודע שהול‪ ‬לשחוט את‬ ‫התנשאות‪.‬‬ ‫בנו היה הול‪ ‬ברצו‪ ‬ושמחה‪ ,‬כיצחק‬ ‫ובזה יבואר כמי‪ ‬חומר‪ ,‬כי מאחר‬ ‫שלא היה מרגיש בדבר'‪ .‬ובפסוק השני‬ ‫שהיה אצל‪ ‬עני‪ ‬זה של 'הנשכחות'‬ ‫)ש‪ ‬כב‪ ,‬ח( ביאר רש"י 'א‪ ‬על פי שהבי‪‬‬ ‫כדביארנו לעיל מהרה"ק מרוז'י‪ ,‬שלא‬ ‫יצחק שהוא הול‪ ‬לישחט‪ ,‬וילכו שניה‪‬‬ ‫החזיקו מעלה לעצמ‪ ‬ומיד שכחו מה‬ ‫יחדו בלב שוה'‪.‬‬ ‫שעשו וכאילו לא עשו מאומה‪ ,‬ולפי‬ ‫ובסו‪ ‬פרשת העקידה נאמר 'וישב‬ ‫שהשי"ת הוא 'זוכר כל הנשכחות'‪,‬‬ ‫אברה‪ ‬אל נעריו ויקמו וילכו יחדיו אל‬ ‫משו‪ ‬כ‪ ‬אנו מבקשי‪' ‬ועקידת יצחק‬ ‫באר שבע' )ש‪ ‬כב‪ ,‬יט(‪ .‬ומה הכוונה כא‪‬‬ ‫לזרעו היו‪ ‬ברחמי‪ ‬תזכור'‪.‬‬ ‫'יחדיו'‪ ,‬וביאר הרה"ק רבי ישראל‬ ‫?‪.‬‬ ‫מהוסיאטי‪ ‬זי"ע‪ ,‬שהנה מתחילה כשלא‬ ‫ידע יצחק מעני‪ ‬העקידה‪ ,‬היה הרבותא‬ ‫והנה יש גורסי‪' ‬ועקדת יצחק לזרעו‬ ‫באברה‪ ‬שהל‪ ‬בשמחה כמו בנו יצחק‬ ‫של ישראל היו‪ ‬ברחמי‪ ‬תזכור'‪ ,‬והיינו‬ ‫שלא ידע כלל מעני‪ ‬העקידה‪ .‬ואח"ז‬ ‫שיזכור השי"ת זכות עקדת יצחק רק‬ ‫שנתייש‪ ‬כח הידיעה באברה‪ ‬והודיע‬ ‫במ‬ ‫נעימות הפרשה • ראש השנה תשפ"ז‬ ‫מקטרג הס"מ שג‪ ‬לגויי‪ ‬להבדיל יש‬ ‫לבני ישראל מזרע יעקב אבינו‪ ,‬ולא‬ ‫מצוות שה‪ ‬מקיימי‪ ‬וה‪ ‬ג‪ ‬עושי‪‬‬ ‫לזרעו של עשו‪ .‬ובטע‪ ‬שאנו אי‪‬‬ ‫מעשי חסד וכיו"ב‪ .‬א‪ ‬טענה זו נדחית‬ ‫אומרי‪ ‬כ‪ ‬דכבר נאמר )בראשית כא‪ ,‬יב(‬ ‫משו‪ ‬שלבני ישראל יש מעלה יתירה‬ ‫כי ביצחק יקרא ל‪ ‬זרע'‪ ,‬ודרשו חז"ל‬ ‫בכ‪ ‬שע‪ ‬כל המצוות הרבות שעשו יש‬ ‫ביצחק ולא כל יצחק‪ ,‬שרק בני ישראל‬ ‫לה‪ ‬שברו‪ ‬לב כאילו לא עשו כלו‪,‬‬ ‫נחשבי‪ ‬לזרעו של יצחק‪.‬‬ ‫משא"כ הגויי‪ ‬אי‪ ‬לה‪ ‬כזו מדריגה‪.‬‬ ‫ולבאר גירסא זו נית‪ ‬להסמי‪ ‬מה‬ ‫וזה אפשר לרמז בנוסח 'כי זוכר כל‬ ‫שסיפר פע‪ ‬בראש השנה כ"ק מר‪‬‬ ‫הנשכחות וכו' לזרעו של ישראל'‪,‬‬ ‫אדמו"ר שליט"א מבאיא‪ ,‬על הרה"ק‬ ‫ישראל דייקא‪ ,‬דאילו אצל הגויי‪ ‬בני‬ ‫השר שלו‪ ‬מבעלזא זי"ע שפע‪ ‬בליל‬ ‫עשו אי‪ ‬מושג של נשכחות‪ ,‬דאת‬ ‫ר"ה לאחר התפילה אמר לאחד מבניו‬ ‫המעשי‪ ‬הטובי‪ ‬שה‪ ‬קיימו ה‪‬‬ ‫שיל‪ ‬וישמע מה החסידי‪ ‬מדברי‪‬‬ ‫זוכרי‪ ‬היטב‪ ,‬ורק בני ישראל מזרע‬ ‫ביניה‪ .‬הב‪ ‬הל‪ ‬כאשר נצטווה ושמע‬ ‫יעקב אבינו הולכי‪ ‬בדר‪ ‬אבות‪,‬‬ ‫שני חסידי‪ ‬המדברי‪ ‬ביניה‪ ‬בשברו‪‬‬ ‫והמצוות שעשו ה‪ ‬בגדר 'נשכחות'‬ ‫לב באיזה מצב ה‪ ‬נמצאי‪ ‬ובאלו פני‪‬‬ ‫מה‪ ‬עד שה‪ ‬חוזרי‪ ‬בתשובה בשברו‪‬‬ ‫הולכי‪ ‬לעמוד לפני מל‪ ‬ר‪ ‬ונישא‪.‬‬ ‫לב‪ ,‬לה‪ ‬יאה לזכור זכות עקידת יצחק‪.‬‬ ‫כשסיפר זאת לאביו השר שלו‪‬‬ ‫יהי רצו‪ ‬שכל ישראל יזכו לכתיבה‬ ‫זי"ע‪ ,‬אמר לו‪ :‬הרואה אתה‪ ,‬דבר זה אינו‬ ‫וחתימה טובה בספר‪ ‬של צדיקי‪‬‬ ‫בנמצא אצל הגויי‪ ‬אומות העול‪,‬‬ ‫גמורי‪ ‬לאלתר לחיי‪ ‬טובי‪ ‬ולשלו‪,‬‬ ‫דהנה המלא‪ ‬מיכאל מביא עמו את‬ ‫אמ‪.‬‬ ‫זכויותיה‪ ‬הרבות של בני ישראל‪ ,‬ואז‬ ‫?‪.‬‬ ‫גמ‬