אורות הפרשה · Oros Haparsha — ראש השנה (2026-09-07)

בעזהשי"ת
אורות
הפרשה
****
שיחות ומאמרי חיזוק
והתעוררות שנאמרו מפי
פמ"מ המשפיע
האדמו"ר מדינוב שליט"א
****
הכנה לראש השנה תשפ"ז
לשמוח בהמלכת השי"ת
ולהתחזק בתשובה מתוך חרטה
ושמחה ולא להתייאש ולהתרשל
מנפילותיו ועוונותיו
להזמנת שיחות ושיעורים
ניתן ליצור קשר בטל054-842-4856 :
****
לשמיעת השיחות והשיעורים ניתן לשמוע:
דרך 'קו הקהילה' 02-6205851
או דרך מס' של 'קול הלשון' (מס' ישיר) 073-2951365
****
יו"ל ע"י
מכון 'אורות הפרשה -דינוב'
המגיד ממעזריטש 75ביתר
****
לתגובות והערות לתרומות ולהנצחות
ולקבלת הגליון
ניתן ליצור קשר בפלאפון054-8426821 :
****
עקב עלויות מרובות בהוצאות הגליון,
הרוצה לעזור ולסייע בתרומה ונדבה להמשך
הוצאת הגליונות ,נא לפנות להנ"ל
עיצוב ועימוד :טוּרנאה 050.416.8317
לקבלת הגליון באימייל:
5803862@gmail.com
אורות הפרשה
לשמוח בהמלכת השי"ת להתחזק בתשובה מתוך חרטה
ושמחה ולא להתייאש ולהתרשל מנפילותיו ועוונותיו
רעווא דרעווין פרשת כי תבוא תשפ"ה -הכנה לראש השנה תשפ"ו
הקב"ה מצפה לכל אחד שימליכו ויבקש לפניו הצטרכיותיו /כשעוסק רק בפחד הדין יכול
לאבד את ההתעלות והקרבת אלוקים מימים אלו /התלמיד החביב של הנודע ביהודה
שרח"ל פרק עול /נכשל בדבר קל ועי"ז הסיתו היצר לעזוב הכל /היצר מקשה עבודת
התשובה ומייאש את האדם כדי להפילו ולשוברו /השב בתשובה מתקרב להשי"ת באהבה
רבה עוד יותר ממי שלא חטא /היצר מיאש את האדם שאין ביכלתו לשוב ולתקן קלקול
ופגמי עוונותיו /הקב"ה רוצה ש'אנו' נשוב ונתקרב אליו כפי יכלתינו והוא כבר ישלים
ויתקן את השאר ויעזור לו למעלה מדרך הטבע /קודם מפתה יצה"ר ומכשיל בחטא ואח"כ
מענה ומכביד עבודת התשובה כדי לייאש את האדם שיבוא לידי רפיון /יש לנו להצטער
מאוד על מה שציערנו כ"כ לאבינו שבשמים אך לשמוח שאנו זוכים לשוב ולהתקרב אליו
ולעבדו /אין אנחנו הבעלים על עצמינו שנוכל להתייאש אלא אנו שייכים להקב"ה שתמיד
מאמין בנו ומצפה ומחכה לנו /לשוב מתוך שמחה ושירה אך בחרטה ושברון לב – וגילו
ברעדה /קרבנו של העני בדעת ותשובתו חביבים ומקובלים למעלה באהבה גדולה /בעיני
הקב"ה יפלא כוחינו לעמוד בנסיונות היצר
ליבנו וכל הצטרכותינו והוא כ'מלך' רחום הקב"ה מצפה לכל אחד שימליכו ויבקש
וחנון ימלא כל משאלותינו לטובה! לפניו הצטרכיותיו
ותוקעים ב'שופר' כדי ל'עורר' אותנו הנה עומדים אנו כבר סמוך ונראה ליום
משינת הבלי הזמן ,וגם כביכול למעלה הקדוש 'ראש השנה'' ,מהר אהוב כי בא
יש בחינת 'דורמיטא' שהוא כ'שינה' ,ואנו מועד' ,וכל בעל נפש כבר מתכונן בעצמו
'מעוררים' למעלה הרצון לחדש ולגלות עם פסוקי 'מלכיות' 'זכרונות' ו'שופרות'
מלכותו על העולם .והרי כביכול 'מלך שזהו עיקר עבודת ראש השנה ,ומנצל זמן
אסור ברהטים' ,ובפרט בזמנינו ששם שמים זה להתדבק ולהתקרב אל השי"ת – בימים
מחולל ומבוזה כ"כ באורך ובתוקף הגלות, אלו שה'מלך בשדה' ,והזמן גרמא להתכונן
והקב"ה מחכה ומצפה 'מכל אחד ואחד' לימים המאירים של חודש תשרי שהקב"ה
שיקבל עול מלכותו ויתפלל ויצפה שנזכה מבקש מאיתנו 'אמרו לפני מלכיות כדי
לראות בגילוי מלכותו במהרה 'מלוך על כל שתמליכוני עליכם' ,וכמו שפי' הרה"ק
העולם כולו בכבודך ,והנשא על כל הארץ מבארדיטשוב זי"ע שהקב"ה מבקש מאיתנו
ביקרך ,והופע בהדר גאון עוזך על כל יושבי ש'נאמר לפניו' ונפרט לו ונתפלל על כל נגעי
ג
אורות הפרשה
ומשפט הוא ,מ"מ יש להיות בשמחה ,מתוך תבל ארצך'; כמו שרואים מההלכה שאם
שירה וזמרה; ולשוב בתשובה מתוך 'ביטחון אחד שכח לומר 'המלך הקדוש' שדינו הוא
שהקב"ה יעשה להם נס'; וכמו שאמר הנביא שצריך לחזור ולהתפלל ,אף שמסתמא הרי
על יום זה' :אכלו מעדנים ושתו ממתקים 'לא כיוון כ"כ' בתפילתו ולכן שכח ,מ"מ
וגו' ,ועתה אל תעצבו ,כי חדוות ה' הוא תפילתו והמלכתו את השי"ת המלך הקדוש
מעוזכם'! חשובה ויקרה ,ונחוצה הוא מאוד למעלה
עד שעליו לחזור ולהתפלל! כי זהו 'תפקידו'
***
ו'שליחותו' של האדם להתפלל ולהתחנן על
התלמיד החביב של הנודע ביהודה שרח"ל זה ובפרט בימים קדושים אלו!
פרק עול
כשעוסק רק בפחד הדין יכול לאבד את
הנה בפרשתן איתא שבשעת הבאת
ההתעלות והקרבת אלוקים מימים אלו
הביכורים ,מוטל על המביא להודות
להשי"ת ,ולהזכיר גלות ויציאת מצרים והנה כיוון שמ"מ 'יום דין' הוא ,יש
ואומר שם' :וירעו אותנו המצרים ויענונו שעוסקים רק ב'אימת הדין' ופחדו ,אך
ויתנו עלינו עבודה קשה ,ונצעק אל ה' הרי 'פחד מצמית צמית' -שבכוחו ל'סגור'
אלוקי אבותינו וישמע ה' את קולינו וגו''; הנפש שלא תוכל להתקרב כראוי ,ומרוב
והנה יש להתבונן בכפילות הלשון ,שאחרי פחד ומיאוש מריבוי עוונותיו הרי הוא
שאומר 'וירעו אותנו המצרים' מוסיף לומר חושב לעצמו שהוא רק 'יעשה מה שצריך'
'ויענונו' שלכאו' הוא אותו דבר ,וכן מוסיף בימים אלו ,כדי 'לצאת יד"ח' וכדי 'לזכות
לפרט ולומר 'ויתנו עלינו עבודה קשה' ,ויש בדין' ,והקב"ה כבר יעשה עמו מה שירצה...
לדעת מה מוסיף לנו בזה? אך באופן זה הרי הוא כשוטה המאבד
אך נראה לפרש הדברים עפ"י 'מעשה' את גודל יקרת ימים קדושים אלו ,וסגולת
– שהוא יסוד גדול בתחבולות ומלחמת וקדושת הזמנים להתקרב אל השי"ת
היצר – שמביא הרה"ק מקראסנא זי"ע ולהתפייס עמו ,להתקשר ולהתדבק עמו
בספרו 'כוונת הלב' מה שאירע אצל ולהמליכו וליחדו כראוי ,בכל לב ובכל נפש
ה'נודע ביהודה' .שהנה ה'נודע ביהודה' ובכל מאודו; וע"כ יש לזכור שאכן עומדים
היה לו תלמיד חשוב שהיה קרוב וחביב אנו לפני משפט ,אך כשיודעים וזוכרים
לו מאוד ,והשתעשע והתענג עמו בתורה, שה'שופט' הוא אבינו אב הרחמן שחפץ
והנה התלמיד הזה החל לנטות מדרך לצדקינו במשפט ,אזי נוכל לשוב ולהתקרב
הישר ולהתרחק עד שרח"ל פרק עול תורה אליו מתוך 'תשובה מאהבה' ו'קרבת
ומצוות ,ומחמת הבושה מרבו התרחק אלוקים'!
והלך לגור בשכונה רחוקה. וכמו שאמר דוד המלך בתהילים:
והנה ה'נודע ביהודה' הצטער מאוד 'הריעו לה' כל הארץ פצחו ורננו וזמרו,
על זה וליבו עליו דווי על תלמידו החביב זמרו לה' בכינור ,בכינור וקול זמרה וגו',
שנתרחק כ"כ והלך לרעות בשדות זרים, לפני ה' כי בא לשפוט הארץ'! כי אף שדין
ד
אורות הפרשה
שלו לא דאג עבורו כלל לאוכל משיב נפש, וע"כ רצה לדבר עמו לשמוע מה שעל
[ואוכל מוכן לקנות הרי לא היה בנמצא לבו כדי שיוכל לחזור ולקרבו לתורה
בזמנם ,]...ועל כן היה התלמיד נשאר רעב ועבודת השי"ת ,ולכך הלך מידי יום ביומו
בחוסר כל ,וכן התהלך ברעבונו עד שכבר לשכונת מגוריו של אותו תלמיד וטייל קצת
הגיע 'ליל התקדש חג הפסח' ,וגם אז סעד בהרחובות שם בתקווה וכשתפילתו בפיו
הבחור על שולחן בעל הבית הזה ,וברעבונו להקב"ה ,שיעשה עמו חסד ויקרה לפניו
כי רבה כבר חיכה לסעודה ב'שולחן עורך', את תלמידו .והנה אכן ביום מן הימים ראה
אך עד שכבר הגיעו ל'סעודה' התעורר והבחין בתלמידו ,והתלמיד התבייש ולא
איזה 'שאלה' של תערובת חמץ באיזה רצה לדבר עמו ,אך הוא ביקש והפציר בו
'פשטידא' שהכינו שם להסעודה; והנה שרוצה לשוחח עמו ,עד שהכניסו התלמיד
הבעל הבית שלח את הבחור המורעב הזה לתוך ביתו ופתח לפניו את סגור לבו ,לספר
אל הרב – ה'נודע ביהודה' לשאול לו כדת לפניו מה שגרם לו את נפילתו הגדולה
מה לעשות ומה דינו של ה'פשטידא' ,והרב מאיגרא רמא לבירא עמיקתא.
פסק שכיוון שהיה בזה רק 'חשש' חמץ, וסיפר לו שהנה הוא הגיע ללמוד
ונתערב כבר 'לפני זמן איסורו' וכו' הרי בהישיבה למשך של כמה שנים רצופות
הוא נתבטל כבר ו'מדינא' מותר לאכלו, ששהו שם ,כנהוג אז שגם בחגים וזמנים
אך הוסיף לומר שהרי בפסח נהגו כל בית לא חזרו הבחורים לבתיהם ,אלא נשארו
ישראל להחמיר אף על חששות ושיטות בצל קורת הישיבה ,והנה הסדר היה אז
רחוקות ,וע"כ עדיף וכדאי לא לאכלו אלא שאכלו הבחורים 'טעג' אצל 'בעלי בתים',
לזורקו. שכל בחור היה לו בעל הבית [או כמה
והנה הבחור הזה שהתייסר ברעבונו בעלי בתים] בעיר ששם אכלו את ארוחתם,
הגדול כבר כמה וכמה ימים ,כששמע זאת והנה היו בעלי בתים ש'כיבדו' את 'לומדי
וגברה עליו רעבונו ,אזי אכל את הפשטידא התורה' ונתנו לפניהם לאכול כדי שבעם
בעצמו ,ובא אל בעל הבית ואמר לו ש'הרב בכבוד והרווחה ,אך היו גם כאלו שזלזלו
הורה שכדאי לזורקו'... בבחורים ונתנו לפניהם רק לחם צר ומים
לחץ בדוחק ובמיעוט[ ,כמו שאמרו צדיקים
והנה מאז החל היצר להסיתו וליאשו שי"ל שהזלזול הזה בעמלי התורה גרמה
ולומר לו ש'הנה נכשל הוא בחטא החמור לקטרוג למעלה ,עד שרח"ל בא החורבן
של חמץ בפסח ,וכבר נכרת הוא מה' הגדול במלחמת העולם].
ומתורתו הקדושה ח"ו' ,וכשרצה ללמוד
הדיחו לחשוב ש'מה מועיל תורתי ,והרי נכשל בדבר קל ועי"ז הסיתו היצר
'ולרשע אמר אלוקים מה לך לספר חוקי''; לעזוב הכל
וכן כשעמד להתפלל הגדיל עוונו לפניו וכן היה אצל תלמיד זה ,שבימי 'חודש
עד למעלה ראש ,לומר שלא חשובה ניסן' לפני 'חג הפסח' ,כשעסוקים כולם
ומקובלת תפילתו לפני הקב"ה אחרי אשר בנקיון הבתים ביעור החמץ וכו' ואין אז
נכשל בזאת ,ו'טורפים תפילתו בפניו' וכו' האוכל בבית כאופן הרגיל ,אזי הבעל הבית
ה
אורות הפרשה
אכן יש לגשת לימים אלו מתוך 'שמחה' כיד היצר הגדולה עליו ,וכך כרסם בתוכו
ו'תקווה' ,ולהתחבר לפסוקים ובקשות תולעת היאוש והעצבות ,והתבייש לספר
הקדושות והמתוקות; הבן יקיר לי אפרים את זאת לפני רבו ,עד שרח"ל עזב הכל...
עם ילד שעשועים ,כי מידי דברי בך זכור וכשמוע זאת זלגו עיני ה'נודע ביהודה'
אזכרנו עוד ,על כן המו מעי לו ,רחם ארחמנו דמעות ,באמרו שהנני זוכר פרטי השאלה,
נאום ה''' ,עוד יזכור לנו אהבת איתן אדוננו והרי עפ"י 'הלכה' אין שום איסור בזה,
וכו'; ויש ל'האמין' ב'כח התשובה' למחוק ואך אמרתי שבפסח 'נהוג' להחמיר ,אך
את העוונות להרצה ולהתקרב לפני ה', לא במקום 'רעב מרובה' ...ואם הייתי יודע
כמ"ש רבינו יונה בהקדמה לשערי תשובה, מרעבונך הגדולה הייתי מורה לך לאכלו
שיש להאמין שע"י התשובה יזכה לכפרה
בשופי; והנה ע"י דבר קטן זה תפסו היצר,
ומחילה מאת השי"ת אפי' יותר ממה
והכניסו למכמורי היאוש והשברון עד
שמגיע לו!
שרח"ל עזב הכל ...ואכן ה'נודע ביהודה'
השב בתשובה מתקרב להשי"ת באהבה קירבו והרעיף עליו טללי תחיה ,והמשיכו
רבה עוד יותר ממי שלא חטא בעבותות אהבה ,עד שחזר והתקרב
וכבר הארכנו בדברי המדרש ש'גדול לתורה ועובדת השי"ת ושב להיות מגדולי
המאמין יותר מן המבוטח'' ,ויש לפרשו גם וחשובי התלמידים!
בעניננו ,שהנה יש 'צדיקים' גדולים שהם
לא חטאו ופגמו והם בבחינה מסוימת היצר מקשה עבודת התשובה ומייאש את
כ'מבוטחים' להכתב בספרן של צדיקים האדם כדי להפילו ולשוברו
[ואף ש'הן בקדושיו לא יאמין ובמלאכיו והנה כעין זה הוא ג"כ אצלינו ,שלפעמים
ישים תהלה' ,ו'מי יזכה בעיניך בדין' ,אבל כאשר אדם רוצה לשוב בתשובה ,תופסו
במדה מסוימת הם יותר נקיים וטהורים], היצר בעוונותיו ושמו לנגד עיניו תמיד,
אך מאידך ישנם כאלו ש'חטאו' ו'פגמו' אך ועי"ז מפילו לרשות היאוש והעצבות – וכך
שבים בתשובה לפני ה' ב'אמונה' שהקב"ה עוברים עליו ימים קדושים ומאירים אלו,
ימחול להם ויעשה להם נס להוציא לאור כאשר בזה הוא מפסיד את כל ההתרוממות
משפטם; ואכן ה'בעל תשובה' ה'מאמין' אלו בימים להשיג שיכול וההתעלות
הזה ,גדול שכרו יותר מן ה'מבוטח' – ה'צדיק ולהתקרב אל ה' ,להמליכו וליחדו בפסוקים
מעיקרא'! כי קרוב ה' ל'נשברי לב' ,ואת המתוקים והנפלאים של מלכיות זכרונות
'דכא' ו'שפל רוח' ישכון ויקרב אליו! ושופרות – שצדיקים זי"ע קיבלו 'חיות'
כמו שפירש הרה"ק מרוז'ין זי"ע את לשון מזה לכל ימות השנה ,וכמו שאמר הרה"ק
הברכה של 'שופרות'' ,כי אתה שומע קול מבעלזא זי"ע לפרש לשון הפיוט 'יהא
שופר ומאזין תרועה ואין דומה לך' ,שלכאו' רעווא קמיה ד'תשרי' על עמיה'; שההשראה
יפלא שהרי כולנו שומעים ומאזינים לקול והקדושה של חודש 'תשרי' יהיה תמיד
שופר ותרועה ,ואיך משבחים להקב"ה בזה אצל בני ישראל וישאבו מזה בכל השנה
ש'אין דומה לך'? [ובברכת 'גבורות' אכן מלא חפנים חיות ושפע קודש!
ו
אורות הפרשה
כביכול מרחוק .ו'מאזין – תרועה' – שהוא אומרים ג"כ 'מי כמוך בעל גבורות ו'מי
קול של גנוחי גנח וילולי יליל ומרמז דומה לך' 'מלך ממית ומחיה'' ,שאכן יש
ל'חוטא ששב בתשובה' ומצטער ומתאנח עוד 'מלכים' שיכולים ל'המית' ,וזהו כוחו
ביגון על חטאיו – והוא מתקרב אל השי"ת ותוקפו של כל מלך ,אך ל'החיות' מתים הרי
הרבה יותר וכביכול הקב"ה מאזין לו 'מקרוב' אין בכוחם ,ובזה 'אין דומה לך' ,אך בענין
כמדבר לתוך אזנו והוא שומע ומקבלו ברוב שמיעת קול שופר יש להתבונן כנ"ל].
אהבה וחיבה ,ובזה אכן 'אין דומה לך'! ופירש שהנה אצל מלך בשר ודם,
*** כאשר אחד חטא לפניו והרחיקו מעליו,
אף שאח"כ שב ומתוודה לפניו והמלך
היצר מיאש את האדם שאין ביכלתו לשוב מתפייס עמו ,מ"מ אין אהבתו עמו כאהבה
ולתקן קלקול ופגמי עוונותיו הראשונה שלפני החטא .אך אצל מלך מלכי
כי כך דרכו של יצר הרע ,לפתות האדם המלכים הרי אף מי שהרבה לחטוא ולפשוע
ו'לענות אותו' במחשבות יאוש ושברון והגדיל עוונות עד למעלה ראש ,מ"מ כששב
שלא יאמין בעצמו ובכוחו ויכלתו לשוב תשובה אל ה' הרי הוא מתרצה אליו ומתקרב
ולהתקרב אל השי"ת; אך האמת הוא לפניו 'עוד יותר מאהבתו הראשונה' ,ובמעלה
שבכל מצב שהוא הקב"ה יושב ומצפה גדולה יותר מהצדיקים הגמורים שלא חטאו,
שישוב אליו ופושט ונותן ידו לקרבו באהבה וכמ"ש חז"ל 'במקום שבעלי תשובה עומדים
רבה ,וכמו שאנו מברכים ג' פעמים ביום – – אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד' באהבה
'הרוצה בתשובה' ,מה שלא אומרים בכל רבה ועזה מאת הקב"ה! ובדבר זה אכן 'אין
שאר הברכות! דומה' להקב"ה!
וכמשל לאב שהיה לו בן שרח"ל הלך וזה ביאור לשון הברכה הנ"ל ,כי הנה
והתדרדר מדחי אל דחי עד שפרק עול 'האזנה' – הוא לשון של 'שמיעה מקרוב'
תורה ומצוות ועזב מקור מים חיים לחצוב כמי שמדבר לתוך 'אזניו' בקירוב ואהבה
בורות נשברים ולרעות בשדות זרים, והוא שומע ,ו'שמיעה' – הוא לשון של
ולהתנהג כשפלי גוי הארצות; והנה אין 'שמיעה מרחוק' ,וכמ"ש 'האזינה – השמים
לתאר ולשער את גודל הכאב והצער של ואדברה ,ותשמע – הארץ אמרי פי' ,כי
האב והאם ובמסתרים תבכה נפשם על כביכול הרי הקב"ה מושב יקרו בשמים
הׁשאֵ ת והשבר .והנה לאחר תקופה התקשר ממעל ,ושכינת עוזו בגבהי מרומים,
איזה 'עסקן' אל האב לבשר לו שנראים ו'השמים כסאו' ,ובזה נופל לשון 'האזנה'
אצל בנו ניצני התעוררות ותשובה ,כאשר 'מקרוב' ,ו'הארץ' שכביכול 'מרחוק' הוא
החל לפקוד את בית המדרש מפעם לפעם, [אף שבאמת 'מלא כל הארץ כבודו'] ,בזה
ולהניח תפילין וכדו'; והנה מה מאוד שמח כותב לשון 'שמיעה'.
האב בזה! ואח"כ הודיע לו שבנו מתקרב והקב"ה ברחמיו 'שומע קול שופר'
יותר ,ואף כבר גזז מחלפות ראשו הארוכים – שהוא קול 'ישר' ומרמז ל'צדיק גמור
וכבר נראה בו צורת בן אדם ,וכבר פוקד את מעיקרא' שלא חטא – וזה 'שומע' הקב"ה
ז
אורות הפרשה
שהוא ביכלתך' לעשות ,ותעזוב את העבירות בית המדרש מידי יום להתפלל ולהשתתף
מתוך שמחה והתרוממות ,הרי שאני כבר באיזה שיעור תורה ,והוא כבר רוצה
'ארפא' את התשובה ואתקן בשבילך הכל'! ומשתוקק לחזור לחיק הוריו ומשפחתו!
וכמו שאמרו 'צדיקים' לפרש הפסוק והנה האב שמח מאוד בזה וניסה
'ארפא משובתם' – שהקב"ה כביכול 'מרפא' להתקשר הרבה פעמים אל הבן ,אך אין
את ה'תשובה' ומשלימו כאשר האדם עושה קול ואין עונה ,וכאשר ביקש מאת העסקן
את מה שביכלתו; 'ושב ה' אלוקיך – את לברר מה זה ועל מה זה ,חזר אליו באמרו
שבותך' – שכביכול הקב"ה בעצמו שב שהנה כאשר עזב הבן את בית אביו ויצא
בתשובה – תחתינו ,ומכפר ומתקן את הכל! לדרכו הרעה ,הרי שלקח עמו וגנב מאת
ואף כאשר נראה לו כי עצמו עוונותיו אביו הרבה 'כסף מזומן' ו'כרטיסי אשראי'
מאוד ואינו רואה דרך איך שיהיה בכוחו וכדו' כדי למלאות בהם את תאוות לבו
לשוב ולפרוש מהרגליו הרעים ,מ"מ יאמין ולכלכל הוצאותיו הגדולות בשוטטו
וידע כי כח התשובה הוא 'למעלה מדרך בעולמות התוהו רח"ל; והנה כיוון שרוקן
הטבע' ,כדאיתא בירושלמי' :שאלו וגנב כ"כ הרבה כסף מאת אביו ועדיין אין
לחכמה :נפש החוטאת במה תתכפר?', בידו להשיבו ,ע"כ מתבייש מאוד מאביו
אמרה 'נפש החוטאת תמות!' שאלו ואינו יכול לפוגשו לעת עתה עד שיהיה
לנבואה – אמרה 'חטאים תרדוף רעה', בידו להשיב לו את הגזילה אשר גזל ולקח.
שאלו לתורה – אמרה 'יביא קרבן ויתכפר', והנה האב בשמוע זאת ביקש והתחנן
עד ששאלו להקב"ה בעצמו שאמר 'יעשה מעומק לבו למסור להבן' :וכי את 'כספך'
תשובה ויתכפר!'; כי ענין התשובה גבוה אני רוצה ואני צריך עכשיו?! הלא את
ונעלה הוא מאוד למעלה מהשגת החכמה 'עצמך' אני רוצה ,ומשתוקק אני 'אליך',
והנבואה ,וכמ"ש חז"ל 'תשובה קדמה וכאשר תשוב אלי הרי בוודאי שאמחול לך
לעולם' ,וכמו שאומרים 'כוננת מאז תרף על הכל!!'
– לחלצם ממיצר' ,שהקב"ה ברא והכין
עוד 'לפני בריאת העולם' את ה'תרופה' הקב"ה רוצה ש'אנו' נשוב ונתקרב אליו
והרפואה של התשובה כדי לחלץ עי"ז את כפי יכלתינו והוא כבר ישלים ויתקן את
כלל ישראל ממיצר עוונותיהם; ומה גם השאר ויעזור לו למעלה מדרך הטבע
בזמנינו שהנסיונות והקשיים מרובים בכל
וכן הוא לדידן ,שיש כאלו ש'מפחדים'
פינה ומחנה ,עד שכמעט א"א לדון את בני
מלשוב ולהתקרב אל אבינו מלכינו מחמת
ישראל לכף חובה; וכמו שאומרים בסליחות 'חובות' של חטאים ועוונות שיש להם ,ונדמה
'פנה אל ה'תלאות' ואל ל'חטאות''; וודאי
בעיניהם כי קשתה עליהם התשובה על זאת.
שהקב"ה מחכה ומצפה לתשובת כל אחד
אך כל זה דמיון ומעשה היצר הוא ,כי
ואחד לקבלו ולקרבו באהבה ,ולחוננם חינם
הקב"ה מבקש ואומר 'את 'עצמך' אני רוצה!
מאוצר המנוצר! ואני משתוקק 'אליך''! וכאשר תתן בני את
*** לבך לי ,ותשוב עדי בלב ונפש ועם ה'מעט
ח
אורות הפרשה
כ'גוי גמור' כשהשרישו בתוכו 'שנאת קודם מפתה יצה"ר ומכשיל בחטא ואח"כ
ישראל' ,ואכן היה דרכו לעמוד בצידי מענה ומכביד עבודת התשובה כדי לייאש
הדרכים ולהשליך אבנים על היהודים את האדם שיבוא לידי רפיון
העוברים ושבים שם. ובזה יש לפרש את הפסוקים הנ"ל
והנה פעם אחד נתוודע לו האמת שהוא המרמזים על 'מיצרי' היצר הרע והסט"א;
בעצמו בן לעם ישראל ,ודרש וחקר עד כי מתחילה 'וירעו אותנו המצרים' – שהם
שנודע לו מי הם אביו ואמו ,והנה הוא מפתים ומכשלים את האדם לחטוא,
רואה שהם אותם אלו שהוא היה מבזה ואח"כ כאשר רוצה לשוב ולהתקרב,
וזורק עליהם 'אבנים' מידי יום ביומו! להתרומם ולהתדבק אל השי"ת מקור
והנה בוודאי שעז רצונו וחפצו להתקרב חיותו ,הרי אז 'ויענונו' – הם 'מענים'
אליהם ,לשוב לחיק אביו ואמו ולחדש את האדם ומייאשים אותו ומגדילים את
ימיו כקדם ,ואף שמתמלא 'צער' ו'בושה' עוונותיו עד שיתפתה לחשוב שאין הוא
עצומה על מה שביזה אותם וציערם כ"כ יכול לשוב אל ה' כמ"ש 'תיסרך רעתך',
עד עכשיו ,אך גם הוא 'שמח' שמחה גדולה 'ויתנו עלינו עבודה קשה' – שהם מדמים
שזוכה לשוב אל עמו ואל משפחתו ולחיק ועושים את 'עבודת התשובה' כ'עבודה
הוריו האוהבים. קשה' ,וכך ברצונם לדכאות את רוחו
בעצבות ולמלאותו יאוש והתרשלות,
וכן הוא אצלינו ,שאכן יש לנו להתמלא
שתכבד העבודה עליו עד שיעזבנו
זחילה ורעדה ובושה וחרטה בזכרינו 'את מי
ויעבור עליו החודש איך שיעבור ,בלי
ציערנו כ"כ ו'היכונו' כביכול בעוונותינו'!
שיזכה להתרומם ולהתקרב ולהרגיש את
הלא את אבינו מלכינו רועינו האוהבינו
'מתיקות' הימים המאירים האלו ,להמליך
ודואג לכל צרכינו תמיד! וכאשר פגמנו
את השי"ת עליו ועל כל העולם ביראה
ב'עינים' רח"ל ,הלא פגמנו כביכול ב'עיני
ואהבה ושמחה ,ולשוב אליו מתוך ידיעת
ה'' ,וכן בשאר כל האיברים! אך בד בבד
ה'אמת' הכתובה בתורה ,ש'קרוב אליך
גם מוטל עלינו ל'שמוח' שאכן זכינו להיות
הדבר מאוד ,בפיך ובלבבך לעשותו'!
מעבדי השי"ת הממליכים אותו ועושים
שבכל זמן ומצב אנו יכולים להתפלל
רצונו ,ואנו זוכים לשוב ולהתקרב אליו;
ולהתחנן לפניו – 'ונצעק אל ה' אלוקי
שהרי מתוך מליארדי גוי הארצות – רק
אבותינו ,וישמע ה' את קולנו וגו' ויוציאנו
'מעט מן המעט' זכו להיות מ'עם הנבחר',
ממצרים ביד חזקה ובזרוע נטויה'!
ואף גם מאלו שהם מזרע ישראל – הרי
יש מהם שרח"ל מבקשים לעקור את הכל יש לנו להצטער מאוד על מה שציערנו
באמרם 'לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם כ"כ לאבינו שבשמים אך לשמוח שאנו
ישראל עוד' ח"ו ,ורק 'אנחנו' זכינו להיות זוכים לשוב ולהתקרב אליו ולעבדו
נאמנים להשי"ת ולעשות רצונו לעבדו ובמצבינו אנו משולים לתינוק יהודי
בלבב שלם! שנשבה בין האומות בקטנותו ,ונתגדל
ט
אורות הפרשה
עשוי למשמש בכיסו בכל שעה' ,וע"כ אין אנחנו הבעלים על עצמינו שנוכל
נקטינן דבוודאי כבר התייאש; ואף להתייאש אלא אנו שייכים להקב"ה
שאכן יודע דשלה היו ,אך גם הוא יש שתמיד מאמין בנו ומצפה ומחכה לנו
לו צאצאים שצריך להשיאם בכבוד, ואף אם היצר מנסה להפילנו ברשת
וע"כ כיוון שמן הדין הוא שלו ,ע"כ היאוש ,יש לנו להתחזק ולהתגבר
אינו רוצה להחזירו! כנגדו ,ולדעת שאין אנו ה'בעלים'
אך ר' יצחק אלחנן השיב לו בטענה על עצמינו שנוכל להתייאש ,רק אנו
ניצחת ,שאמנם צודק אתה ש'האשה' משועבדים תמיד להקב"ה ועלינו
משמשה בכיסה וידעה ,ונקטינן דהוה להתחזק בתורתו ועבודתו בשמחה
יאוש מ'צידה' ,אך מ"מ הרי אין הכסף ובטוב לבב כמ"ש 'ׁשבע יפול צדיק
'שלה' ,כי 'כל מה שקנתה אשה – קנה וקם' ,ו'יאוש – שלא מדעת' הוא
בעלה' ,והבעל הרי 'לא' ידע ו'לא' כמ"ש צדיקים!
התייאש ,וע"כ צריך אתה להחזירם וכמו שמסופר על ה'חזון איש' זי"ע
מן הדין! שפעם הגיע אליו אחד שהתאונן לפניו
וזה אשר סיים החזו"א לומר שהוא כבר שבור ורצוץ מנפילותיו,
לאותו יהודי שרצה להתייאש ,כי אין והוא כבר 'מיואש' מעצמו ומיכולתיו
אנחנו ה'בעלים' על עצמינו כדי שנוכל לשוב בתשובה ולתקן .וסיפר לו
להתייאש ,רק אנו שייכים להקב"ה החזו"א שהנה פעם הגיע לפני הגאון
לעבוד לפניו 'עבודת משא בנועם' השם; ר' יצחק אלחנן ספעקטור זי"ע אשה
ואנו כביכול 'כלה קרואה בנעומה' בוכיה שאמרה שהנה בעלה יושב
והקב"ה הרי אינו מתייאש מאיתנו והוגה באהלי התורה ,והיא עוסקת
בשום פנים ואופן ,רק תמיד מאמין בנו במשא ובמתן לפרנסת הבית ולהביא
ומצפה לתשובה! לחם לפי הטף ,והנה היא הגיעה לכאן
עם סכום כסף עצום כדי לרכוש בזה
לשוב מתוך שמחה ושירה אך בחרטה סחורה להשתכר בזה מעט ,ולדאבונה
ושברון לב – וגילו ברעדה וצערה הגדול איבדה את כל הכסף,
ואף שיש לשוב בתשובה מתוך ואינה יודעת מאין יבוא עזרתה ,ועל כן
'חרטה' ו'שברון לב' ,מ"מ יש גם היא מבקשת מאת הרב שיכריז בבית
להתחזק ב'שמחה' על שאנו זוכים המדרש שכל מי שמצא את הכסף
להתקרב אל השי"ת וכמ"ש 'ו'גילו' יבוא ויחזירנו.
ב'רעדה'' ,וכן מצינו שכאשר דוד המלך ואכן ר' יצחק אלחנן הכריז
בא אל בת שבע ,שהיא היתה מקודם כבקשתה ,ובאמת הגיע יהודי לומר
אשת אוריה החיתי אך שהוא נהרג, שהוא מצא את הכסף ,אך טענתו בפיו
[וכבר אמרו חז"ל ש'כל האומר דוד שהדין הוא ש'מצא מעות – הרי אלו
חטא אינו אלא טועה' ,אך מ"מ היה שלו' שהרי אין בהם סימן ,ו'אדם
י
אורות הפרשה
העניות ,ורוע מזלו מתלווה אליו תמיד] בזה פגם לפי דרגתו] ,ובא אליו נתן
כי העשירים היו מביאים את הביכורים הנביא להוכיחו ,ומובא בנ"ך ששאלו
בכלים של זהב – אך הכהנים היו שכאשר אורח עני בא אל בעל הבית
מחזירים להם את הכלים; והעניים היו עשיר שיש לו הרבה כסף וזהב וצאן
מביאים את הביכורים בתוך סלי נצרים וכבשים בלי מספר ,והעני הזה אין לו
– אך את זה לקחו הכהנים ולא החזירו אלא כבשה אחת קטנה ,והעשיר הזה
אותם לעניים. לוקח את כבשת הרש הזה ושוחטו
מבעלזא מהרי"ד הרה"ק
וביאר ונותנו לפניו לאכול – בזמן שיש לו
זי"ע בטעם הדבר שלכאו' למה באמת בעצמו כבשים אין מספר ,הישר בעיני
לוקחים מאת העניים את המעט שיש ה'?! ואמר לו דוד שבוודאי עוולה
להם ,ולהעשירים שיש להם הרבה לא גדולה הוא ו'בן מוות הוא' ,ואמר לו
לוקחים מהם; אך ביאר בקדשו ,שהנה נתן הנביא שזה מה שעשית אתה עם
העשיר שמביא בכלים של זהב הרי 'אין אוריה החיתי!
עניות במקום עשירות' ולא היה חסר והנה מיד שב דוד בתשובה ואמר
בבית המקדש הזהב והכסף שלו ,ומה 'חטאתי לה' ,ואז חיבר את קאפיטל נ"א
גם שאצל עשירים מצוי שיביאו מתוך בתהלים 'למנצח מזמור לדוד ,בבוא
'גאווה' ו'התפארות'; אך העני שמביא אליו נתן הנביא כאשר בא אל בת
בסלי נצרים ,מתוך 'שפלות' ו'ענווה' שבע' ,ושם התחנן וביקש 'חנני אלוקים
– זה חשוב ומקובל מאוד למעלה, כחסדך ,כרוב רחמיך מחה פשעי ,הרב
ואת זה מקבלים כקרבן נרצה לפני ה'! כבסני מעווני ומחטאתי טהריני וגו'';
וכן הוא אצלינו ,שאנו עניים בדעת והנה התחיל ב'מזמור לדוד' ,ולכאו'
'כדלים וכרשים דפקנו דלתיך'; ובוודאי מה ה'זמר' וה'שמחה' כאן? אלא הוא
שתשובתינו מקובלת למעלה באהבה
אשר דיברנו ,שיש לשוב מתוך שמחה
ועולה למעלה לנח"ר גדול לפניו יתב"ש! על ההתקרבות להשי"ת ומתוך אמונה
וגודל ועוצם כח התשובה מבואר בגודל כח התשובה! ואכן עי"ז זכה
בחז"ל שאפי' 'מנשה מלך יהודה' שנתקבלה תשובתו ונאמר לו מאת
שהרבה לפשוע חתר הקב"ה חתירה הקב"ה 'גם ה' העביר חטאתך לא תמות'!
לקבלו בתשובה לפניו; וכן ר' אליעזר
***
בן דורדיא 'אחר' שעבר על העבירות
החמורות ,קנה עולמו בשעה אחת קרבנו של העני בדעת ותשובתו
של תשובה בעולם הזה ,ולא עוד אלא חביבים ומקובלים למעלה
שנקרא 'רבי' כמו שיצאתה בת קול באהבה גדולה
ואמרה 'רבי אלעזר בן דורדיא מזומן הבאת ענין ואיתא בפרשתן
לחיי העולם הבא!' הביכורים ,ואיתא בגמ' (ב"ק) ש'בתר
*** עניא אזלא עניותא' [שאחרי העני הולך
אי
אורות הפרשה
ויעזור השי"ת שאכן בזכות קריאת בעיני הקב"ה יפלא כוחינו לעמוד
'פרשת התוכחה' יתקיים בנו 'תכלה בנסיונות היצר
שנה וקללותיה' ,ו'תכל שנה וברכותיה', יעזור השי"ת שנזכה להתחזק ולשוב
ויהיה לנו 'אחרית שנה' טובה ,והשנה בתשובה מתוך שמחה ,ולא להניח
החדשה הבאה לקראתינו יהיה טובה להיצר לענות ולשבור אותנו ולהפילנו
ומתוקה ,ונזכה לפעול כל טוב ודבר בתהומות היאוש ,רק לזכור שהקב"ה
ישועה ורחמים לנו וכל ישראל; ואנו 'רוצה בתשובה' .ו'לא יחפוץ במות
מתפללים אל השי"ת 'פנה נא לתלאות, המת כי אם בשובו מדרכיו וחיה',
ואל לחטאות ,צדק צועקיך מפליא ונדבר לפניו רכות להתוודות ולהתפייס
פלאות' ,שמרמז על מה שאיתא בגמ' עמו – שהוא 'מתרצה ברחמים ומתפייס
שלעתיד לבוא כשישחטו את היצר בתחנונים'; וכמו שפירש הרה"ק ר'
יהיה 'הללו בוכים' ו'הללו בוכים', מאיר מפרימישלאן זי"ע את מאמר חז"ל
ש'היכי דמי תשובה? באותו מקום'
והקב"ה יאמר 'גם בעיני יפלא' איך
שחטא! [וכבר כתב ב'דרך פיקודך'
שהצדיקים הצליחו להתגבר כ"כ על
שבוודאי אין הכוונה שיכניס את עצמו
יצרם ובפרט בדורינו השפל ,והקב"ה
עוד פעם לנסיון ח"ו ,רק שיהיה חרטה
יזכור כבר עכשיו 'פלאות' אלו ,ונזכה
גמורה מעומק הלב] ,ופירש שהכוונה
שיהיה אור לכל ישראל במושבותם, הוא שבאותו 'חשק' ו'תאווה' שחטא
מתוך שמחה ונחת ופרנסה בריווח, רח"ל – כמו"כ ישוב בתשובה מתוך
וננצל מצער גידול בנים ,וימלא ה' כל חשק ו'שמחה' על שזוכה להתפייס עם
משאלות ליבנו לטובה ולברכה ,עד אבינו שבשמים ולקיים מצוות עשה
שנזכה שיהיה כבר 'שנה שבן דוד בא' של 'והתוודו את חטאתם'; ולכך אכן
בשמחה הגדולה בישועתן של ישראל 'שרים' בנעימה את אמירת 'אשמנו'
בביאת גואל צדק במהרה בימינו ו'על חטא' ,כי 'מצוה' הוא ויש לעשותו
ברחמים גדולים אמן. ב'חשק' ו'התלהבות'!
****
בי
