gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

דברות קודש - סקולען · Divrois Kodesh - Skulen — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: דברות קודש - סקולען · Divrois Kodesh - Skulen

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

דברות קודש - סקולען · Divrois Kodesh - Skulen — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי"ת אדון כל‬ ‫קונטרס‬ ‫דברות‬ ‫קודש‬ ‫‪ -‬פרשת יתרו ‪-‬‬ ‫השנה‬ ‫ראששתפ"ד‬ ‫ה'‬ ‫ה' שתפ"ה‬ ‫שתפ"זע"א‬ ‫שנת גליון‬ ‫שנה ג'‬ ‫ק"ז‬ ‫שנה ו' גליון ק"ס‬ ‫גליון‬ ‫ד'‬ ‫שנה‬ ‫יו"ל ע"י‬ ‫ת‬ ‫ון דברות ושיחו‬ ‫ק ו דש‬ ‫מכ‬ ‫שע"י קהל נועם אליעזר סקולען‬ ‫©‬ ‫כל הזכויות שמורות‬ ‫למכון הוצאת דברות ושיחות קודש‬ ‫שע"י קהל נועם אליעזר סקולען‬ ‫ליקח חבל בהוצאות הרבות‬ ‫ולקנות זכות פרנס השבוע או פרנס החודש‬ ‫וכן לכל שאר עניני הקונטרס אפשר להתקשר‬ ‫‪848-226-0533‬‬ ‫ניתן להשיג הקונטרס‪:‬‬ ‫לעיקוואד‪:‬‬ ‫בבית מדרשינו קהל נועם אליעזר סקולען‬ ‫‪547 Park Ave Lakewood NJ 08701‬‬ ‫בארא פארק‪:‬‬ ‫‪848 226 0533‬‬ ‫‪732-513-6142‬‬ ‫‪848-226-0533‬‬ ‫מאנסי‪:‬‬ ‫‪848-223-8855‬‬ ‫ארץ ישראל‪:‬‬ ‫‪547‬‬‫‪0Park Ave. 0‬‬ ‫‪053-414-4571‬‬ ‫‪Lakewoood N. J. 08701‬‬ ‫אוצר שיעורים ושיחות קודש‬ ‫‪848-847-5853‬‬ ‫ושיחות קודש‬ ‫אוצר שיעורים‬ ‫‪848-847-5856‬‬ ‫‪848-847-5536‬‬ ‫‪848-847-5853‬‬ ‫‪605-477-4476‬‬ ‫‪848-847-5856‬‬ ‫‪848-847-5853‬‬ ‫ארץ ישראל‬ ‫‪848-847-5536‬‬ ‫‪848-847-5856‬‬ ‫‪077-272-3292‬‬ ‫ארץ ישראל‬ ‫ענגלאנד‬ ‫‪076-599-7900‬‬ ‫‪033-3070-6546‬‬ ‫ענגלאנד‬ ‫‪033-3070-6546‬‬ ‫פטרון הספר‪-‬דברים‬ ‫נתנדב ע"י ידידנו‬ ‫העומד לימינינו בכל עת ועונה מפארי אנ"ש‪,‬‬ ‫ראש וראשון לכל דבר שבקדושה‪ ,‬ה"ה הרבני הנגיד‬ ‫מוה"ר משה טודרעס הי"ו‬ ‫בשכר הדבר הזה יצו ה' אתו את הברכה‬ ‫שיצליח בכל אשר יפנה‪,‬‬ ‫וירווה רב נחת דקדושה מכל יוצ"ח‬ ‫מתוך עושר ואושר כל הימים‪.‬‬ ‫****‬ ‫פרנס החודש‪-‬תשרי‬ ‫נתנדב ע"י הרוצה בעילום שמו‬ ‫לע"נ הרה"ק ר' לוי יצחק בן שרה סאשא מברדיטשוב זצוקללה"ה‬ ‫יא"צ אסרי חג הסוכות תנצב"ה‬ ‫בשכר הדבר הזה יצו ה' אותם את הברכה שיצליחו בכל אשר יפנו‪ ,‬וירוו רב‬ ‫‪732-513-6142‬‬ ‫נחת דקדושה מכל יוצ"ח מתוך עושר ואושר כל הימים‪ ,‬ויכתבהו ויחתמהו‬ ‫בזה יום הדין עם כל ישראל אחיו‪.‬‬ ‫****‪547‬‬ ‫‪0Park Ave. 0‬‬ ‫‪Lakewoood‬‬ ‫השנה‬ ‫ראש‬‫פרנס‪N. J.‬‬ ‫‪08701‬‬ ‫נתנדב ע"י ידידנו הרבני החסיד‬ ‫מוה"ר ר' יוסף קאהאן הי"ו‬ ‫קודשהחתן ני"ו‬ ‫ושיחות‬ ‫באירוסי בנו‬ ‫שיעורים‬ ‫במעונו‬ ‫אוצר השרוי'‬ ‫לרגל השמחה‬ ‫‪848-847-5853‬ומוצלחת‪,‬‬ ‫למזל טוב ובשעה טובה‬ ‫‪ 848-847-5856‬עד‪ ,‬ויזכו לבנות בית נאמן‬ ‫ויהי רצון שיהי' קשר של קיימא ובנין עדי‬ ‫‪848-847-5853‬‬ ‫לתפארת כרם ישראל‬ ‫בישראל לרב נחת ושמחה‬ ‫‪848-847-5536‬‬ ‫עם כל ישראל אחיו‪.‬‬ ‫‪848-847-5856‬‬ ‫ויכתבהו ויחתמהו בזה יום הדין‬ ‫ישראל‬ ‫ארץ ‪.‬‬ ‫‪076-599-7900‬‬ ‫ענגלאנד‬ ‫‪033-3070-6546‬‬ ‫תוכן הענינים‬ ‫בעת עריכת שלחן הטהור י ום ב' דראש השנה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬א‬ ‫דין על כל מעשי ו וחשבון מי וחד על הזמן אם ניצלה כראוי ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬א‬ ‫זהירות למלא הזמן כל ימי ו ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ב‬ ‫מזון הנשמה עדיף ממזון הגוף העובר ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ב‬ ‫אף אם לא תענש על ביטול זמן אם יש לך תירוץ עדיין לא ניצל הזמן כראוי ‪ . . . . . . . . .‬ב‬ ‫מדה הזאת אצל אא"ז ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ג‬ ‫ברכת הקודש מוצאי ראש השנה אחרי הבדלה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ד‬ ‫אמרי קודש לאחר אמירת תשליך י ום שלש עשרה מדות ‪ . . . . . . . . . . . .‬ד‬ ‫זיך מצייר זיין ווי מען שטייט פארן מלך מלכי המלכים ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ד‬ ‫זיך שטעלן דאווענען מיט יראה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ה‬ ‫אויסוואשן דאס הארץ כמים פון שלעכטע זאכן ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ה‬ ‫דער עיקר תפילה זאל זיין מגלה זיין דעם פני ה' ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ו‬ ‫תשובה פאר עס ווערט דין איז פיל גרינגער ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ז‬ ‫די מעלה פון תשליך אויפן שפאלער זיידע'ס יארצייט ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ז‬ ‫דער שפאלער זיידע איז ממתיק דינים עס זאל פאלן אויף די שונאי ישראל ‪ . . . . . . . . . .‬ח‬ ‫סיפורי קודש ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬י‬ ‫א‬ ‫קודש‬ ‫ראש השנה‬ ‫דברות‬ ‫ראש השנה‬ ‫בﬠת ﬠריכ ת שלחן הטהור יום ב' דראש השנה‬ ‫מלבד זאת יש דין מיוחד על‬ ‫אבל‬ ‫דין על כל מעשי ו וחשבון מי וחד על הזמן‬ ‫חשבון השעות של כל ימיו אשר‬ ‫אם ניצלה כראוי‬ ‫חי'‪ ,‬והא מפני שאין הזמן שייך להאדם‪,‬‬ ‫באחת השנים בעת שערך כ"ק אאמו"ר‬ ‫רק מתנה היא מהחותך חיים לכל חי‪,‬‬ ‫זצוק"ל את השולחן הטהור‬ ‫דהקב"ה הוא הבורא והוא היוצר כל‬ ‫בליל ראש השנה‪ ,‬שרו אז את הניגון‬ ‫שהיום הרת עולם וגם האדם וזמנו ברא‬ ‫שמקורו במשנה )אבות פ"ג מ"א(‪' ,‬עקביא‬ ‫הקונה הכל‪ ,‬ומחיה בכל רגע ורגע את‬ ‫בן מהללאל אומר הסתכל בשלשה‬ ‫האדם על ידי שנופח באפו נשמת חיים‪,‬‬ ‫דברים ואין אתה בא לידי עבירה וכו''‪,‬‬ ‫ועל דעת כן נותנה להאדם על מנת‬ ‫ובו בזמן דקדק אאמו"ר זצוק"ל על‬ ‫שיחזירנו אליו נקי כבתחילה‪ ,‬והיינו‬ ‫לשון המשנה 'ולפני מי אתה עתיד ליתן‬ ‫שיסגל בהם תורה ומצות ומעשים‬ ‫דין וחשבון וכו''‪ ,‬דלכאורה הכפילות‬ ‫טובים‪ ,‬ולא שיבלו להבל ולריק‪ ,‬ולכן‬ ‫'דין וחשבון' צריך ביאור‪.‬‬ ‫ביום עמדו למשפט ביום התוכחה דנין‬ ‫והתחיל בשיח קודש משמי' דהרה"ק‬ ‫על כל אותן השעות שחננו השי"ת‪ ,‬אם‬ ‫רמי"ל מפאשקאן זי"ע‪ ,‬דב'‬ ‫עסק בהם כראוי או ביטלם‪ ,‬וכל שכן אם‬ ‫סוגי משפטים איתנהו‪ ,‬האחד על עצם‬ ‫ח"ו משך זמן ההוא עבר על רצון הבורא‬ ‫מעשה האדם על הכל יבא במשפט‪,‬‬ ‫חס ושלום‪.‬‬ ‫וכמו שאנו אומרים בתפילת הימים‬ ‫)תחילת פסוקי זכרונות במוסף דראש‬ ‫הנוראים‬ ‫ובזה ביאר הרה"ק מפאשקאן זי"ע שני‬ ‫השנה( 'אתה זוכר מעשה עולם ופוקד כל‬ ‫הענינים דין וחשבון‪ ,‬דין היינו‬ ‫יצורי קדם וכו'‪ ,‬אתה זוכר את כל‬ ‫שדנין על עצם מעשיו‪ ,‬וחשבון היינו‬ ‫המפעל וגם כל היצור לא נכחד ממך'‪,‬‬ ‫חושבנא על כל דקה ודקה מה פעל‬ ‫והיינו שהאדם נידון לפי מעשיו‪ ,‬אם‬ ‫בהם אז‪.‬‬ ‫זכאי אם חייב‪.‬‬ ‫קודש‬ ‫ראש השנה‬ ‫דברות‬ ‫ב‬ ‫ימינו כאלפים שנה יצדק האדם באמרו‬ ‫זהירות למלא הזמן כל ימי ו‬ ‫שאחלק ימי פלגא לעבודה‪ ,‬ופלגא‬ ‫לא די במה שישב ולא עבר‬ ‫ובזה‬ ‫לאכילה ושתי'‪ ,‬ועדיין ישאר לי הרבה‬ ‫עבירה‪ ,‬רק צריך לעסוק בו‬ ‫זמן לעבודת השי"ת‪ ,‬אבל הרי ימי‬ ‫בעבודת השי"ת‪ ,‬דדנין אותו גם על שעה‬ ‫ואם‬ ‫שנה‬ ‫שבעים‬ ‫בהם‬ ‫שנותינו‬ ‫שלא עשה בה עבירה אם לא סיגל בהם‬ ‫בגבורות שמונים שנה כצל עובר כציץ‬ ‫תורה וקיום המצות‪ ,‬ועל כל שיחה‬ ‫פורח‪ ,‬אשר בהם צריכים אנו לחטוף‬ ‫בטילה יבא במשפט‪.‬‬ ‫הכל‪ ,‬לטרוף מזון לבתינו ולאכול‬ ‫וחשבון הלזו של הימים הוא דבר גדול‬ ‫ולשתות‪ ,‬וגם ללמוד וללמד ולעבוד את‬ ‫ואין אתה בן חורין להבטל‬ ‫השי"ת‪ ,‬וא"כ חטוף ואכול כל עוד‬ ‫ממנה‪ ,‬שלכך נוצרת להיות עבד ה'‪ .‬ואם‬ ‫נשמתך בך‪ ,‬ואין אתה יודע יום מיתתך‪,‬‬ ‫כעבדים אנחנו צריכין אנו לעבוד כל ימי‬ ‫ועל כן לא תבטל שום רגע‪ ,‬רק כל‬ ‫מפעלנו בלי התרשלות‪ ,‬ואף אם תכבד‬ ‫ימיך תעסוק בתורה‪.‬‬ ‫העבודה על האדם מ"מ אין לו להרפות‪,‬‬ ‫אף אם לא תענש על ביטול זמן אם יש לך‬ ‫צא ולמד מפועל של בשר ודם שאם יזנח‬ ‫תירוץ עדיין לא ניצל הזמן כראוי‬ ‫העבודה מחמת כובדו ודאי ישלחוהו‬ ‫ממפעלו‪ ,‬שלא על כך נקרא עבד‪ ,‬כ"ש‬ ‫ואף אמנם שבמרום דנין לאדם על כל‬ ‫לנוגע לעובד את ה'‪.‬‬ ‫רגע שביטל אם הי' בסיבה חשובה‬ ‫אם לאו‪ ,‬מכל מקום מה יתרון לאדם‬ ‫מזון הנשמה עדיף ממזון הגוף העובר‬ ‫בכל התירוצים והאמתלאות‪ ,‬סוף כל‬ ‫בפ"ק דאאמו"ר זי"ע דדרך‬ ‫ומרגלא‬ ‫סוף לא למד ולא קיים בהם המצות‪.‬‬ ‫הרבה‬ ‫להשקיע‬ ‫האדם‬ ‫וכמו שאא"ז זי"ע אמר בפרשת וירא‬ ‫להנאות את גופו הגשמי שסופו רימה‬ ‫דרואין על אברהם אבינו עליו השלום‬ ‫ותולעה להאכילהו ולהשקהו‪ ,‬וא"כ‬ ‫שאף שהי' לו כל התירוצים שבעולם‬ ‫איפוא הדברים קל וחומר לנשמתו‬ ‫להיפטר ממצות הכנסת אורחים‪ ,‬וכבר‬ ‫הנצחי שיזון אותו במזון הנשמה‪ ,‬על‬ ‫להביא‬ ‫שילכו‬ ‫שלוחיו‬ ‫את‬ ‫שלח‬ ‫ידי שכל ימיו ימלא בעסק התורה‬ ‫האורחים ולא מצאו‪ ,‬עדיין לא חזר‬ ‫וכדו'‪,‬‬ ‫ובתפילות‬ ‫תהלים‬ ‫ובאמירת‬ ‫למטתו לשכוב רק הלך בכבודו ובעצמו‬ ‫ועכ"פ לא יפחות ממה שמזין את גופו‬ ‫ממטת חליו לשבת בחום השמש לחפש‬ ‫כמה פעמים ביום‪.‬‬ ‫אחר אורחים‪ ,‬אלא שכך אמר אברהם‪,‬‬ ‫הנה אף שאונס רחמנא פטרי' ואין אני‬ ‫וביותר צריך זירוז במקום שיש חסרון‬ ‫חייב בדבר מדינא‪ ,‬מכל מקום אם לא‬ ‫וכמות מיעוט‪ ,‬שהרי אם היו‬ ‫ג‬ ‫קודש‬ ‫ראש השנה‬ ‫דברות‬ ‫מאוד עד שבדקה אחד פעל ועשה מה‬ ‫אעסוק עכשיו במצות ה' בכל כוחותי לא‬ ‫בשנה‬ ‫לעשות‬ ‫מסוגלין‬ ‫אנו‬ ‫שאין‬ ‫יהא בידי המצות‪ ,‬ואיך יעבור עלי יום‬ ‫שלימה‪ ,‬וכמה קדושתו וגדולתו כן מסר‬ ‫ואני ריק מן המצות‪ ,‬והיינו דכתיב‬ ‫נפשו בעד עם ישראל למען פדיון‬ ‫)בראשית יח‪ ,‬א( 'והוא יושב פתח האהל‬ ‫שבוים‪ ,‬ורץ ממקום למקום‪ ,‬ונסע‬ ‫כחום היום'‪ ,‬וכפשוטו הוי לי' לומר‬ ‫לוואשינגטאן ועוד‪ ,‬ומה שאנו עושין כל‬ ‫כחום השמש‪ ,‬אלא בי' אא"ז זי"ע דהפי'‬ ‫חיינו עשה הוא כל יום ויום‪.‬‬ ‫'דער טאג האם אים געברענט'‪ ,‬שצריך‬ ‫למלאות גם יום זה לבוראנו ית"ש‪ ,‬ואיך‬ ‫שישב‬ ‫זי"ע‪,‬‬ ‫אא"ז‬ ‫כ"ק‬ ‫קדושת‬ ‫ישאר יום הזה בחושך ולא יאיר כאור‬ ‫קשים‬ ‫ביסורים‬ ‫בתפיסה‬ ‫יום במצות ומעשים טובים‪ .‬אמתלאות‬ ‫המענים את הגוף למען בית ישראל ‪,‬‬ ‫יש הרבה‪' ,‬אין אסאך געשעפטן קען‬ ‫וסבל צרות רבות ורעות‪ ,‬ובראש השנה‬ ‫מען קויפן א גאנצע בוך פון תירוצים'‪,‬‬ ‫ערך התקיעות שופר על ידי ה'נכספה‬ ‫אבל מ"מ לא יעלה יום זה לחשבון‬ ‫וגם כלתה נפשי וגו' לבי ובשרי ירננו‬ ‫הגדול‪ ,‬כי השי"ת מיהא לא עבד‪.‬‬ ‫לקל חי' )תהלים פד ג(‪.‬‬ ‫וכללא דמילתא לקחת כל רגע ורגע‬ ‫וסיפר דבמאסרו ביום ראשון של ראש‬ ‫כראוי‬ ‫ולנצלו‬ ‫שביום‬ ‫השנה עבדו בו עבודת פרך‬ ‫בעבודתו ית"ש‪ ,‬וכ"ק אא"ז זי"ע אמר‬ ‫המפרכת את הגוף קשה עד מאוד‪,‬‬ ‫בשם אמו הרבנית לאה רייזל ע"ה‬ ‫בדרישות וחקירות איום ונורא‪ ,‬אבל‬ ‫דהספר מוסר הכי גדול הוא כלי השעון‬ ‫ביום השני היקלו עליו‪ ,‬והעמיס בזה‬ ‫)זייגער(‪ ,‬כי בהסתכלות על השעון רואה‬ ‫מה שאמרו חז"ל )זוהר הקדוש א( דיו"ט‬ ‫איך שכל רגע ורגע עובר וחולף ואיננו‪,‬‬ ‫ראשון הבחינה דינא קשיא וביום שני‬ ‫דכל הנאבד לאדם יוכל לקנות כמותו‬ ‫דינא רפיא‬ ‫בדומה לו‪ ,‬לא כן דקה שעברה שבכל‬ ‫חללי דעלמא לא יוכל להחזירו‪ ,‬ועל כן‬ ‫והוסיף לספר שכל הימים שהי' שם לא‬ ‫רדוף אחריו כל ימיך‪ ,‬חטוף כמה‬ ‫האכילו אותו רק פרוסת לחם‬ ‫שתוכל בלי הרף‪.‬‬ ‫קשה ומים במשורה‪ ,‬אבל ביו"ט של‬ ‫ראש השנה הכניסו לו הירק הנקרא‬ ‫מדה הזאת אצל אא"ז‬ ‫שם‬ ‫ובלשונם‬ ‫טאמעט"א‬ ‫בלע"ז‬ ‫הוא הגבר שהי' נאה דורש‬ ‫ואא"ז‬ ‫ברומעניא נקרא ראש"י‪ ,‬ושמח בזה‬ ‫ומקיים‪ ,‬ופעל בזמנו הרבה‬ ‫א‪) .‬ראה שער הכוונות דרוש ב' דראש השנה‪ ,‬דף צ"א ע"ד(‪.‬‬ ‫קודש‬ ‫ראש השנה‬ ‫דברות‬ ‫ד‬ ‫יה"ר שיזכרנו לחיים מלך חפץ בחיים‬ ‫שרמז בזה סימנא מילתא‪ ,‬כי הוא ע"ד‬ ‫ויכתבנו בספר החיים למענך‬ ‫מה שאמרו בגמרא )ר"ה ט"ז ע"ב( כל שנה‬ ‫אלקים חיים אמן‪:‬‬ ‫שרש"ה מתחילתה מתעשרת בסופה‪.‬‬ ‫ברכ ת הקודש מוצאי ראש השנה אחרי ה בדלה‬ ‫גייט מען שוין זען זיין 'פנים'‪ ,‬דעם‬ ‫זאל האבן געפועל'ט אלעס‬ ‫מען‬ ‫פני משיח ב‪.‬‬ ‫גוטס‪ ,‬מיט א גמר חתימה‬ ‫די אויבערשטער זאל העלפן ער זאל שוין‬ ‫טובה‪ ,‬פאר אונז אלע און פאר גאנץ‬ ‫מגלה זיין דער גרויסער פני ה'‪ ,‬עס זאל‬ ‫כלל ישראל‪ ,‬און מען זאל זוכה זיין‬ ‫שוין זיין ליכטיג פאר אונז אלע און פאר‬ ‫צו א יאר פון די גאולה שלימה‪,‬‬ ‫גאנץ כלל ישראל‪ ,‬אור חדש על ציון תאיר‬ ‫תשפ"ד‪ ,‬ת'הא ש'נת ש'תתגלה פ'ני ד'‪,‬‬ ‫ונזכה כולנו במהרה לאורו‪ ,‬מיט די גאולה‬ ‫די טאטע פלעגט זאגן‪ ,‬דעם 'עיקבתא'‬ ‫שלימה במהרה בימינו אמן‪:‬‬ ‫דמשיחא זעהן מיר שוין גענוג‪ ,‬יעצט‬ ‫אמרי קודש לאחר אמירת תשליך יום שלש ﬠשרה מדות‬ ‫נאר א איד דארף וויסן פאר וועמען ער‬ ‫זיך מצייר זיין ווי מען שטייט פארן מלך‬ ‫שטייט‪ ,‬ווי מען גייט ווי ער שטייט‬ ‫מלכי המלכים‬ ‫)איז ער( שטענדיג פאר די רבונו של עולם‪.‬‬ ‫ונפשי שפכי כמים לבך נוכח פני ה'‬ ‫די ערשטע סעיף אין שלחן ערוך )או"ח סי'‬ ‫)ע"פ איכה ב‪ ,‬יט(‪ .‬די טאטע זצ"ל‬ ‫א' ס"א(‪' ,‬שויתי ה' לנגדי תמיד'‪ ,‬א איד‬ ‫פלעגט זיך אלס שטעלן‪ ,‬וואס איז‬ ‫דארף שטענדיג לעבן מיטן 'שויתי ה''‪.‬‬ ‫'כמים'‪ ,‬פונקט כמים? און וואס הייסט‬ ‫אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו‬ ‫'נוכח פני ה''?‬ ‫ב‪ .‬ראה באורך להלן בהאמרי קודש בעת אמירת תשליך בהרחבת בחינה זו‪.‬‬ ‫ה‬ ‫קודש‬ ‫ראש השנה‬ ‫דברות‬ ‫שפיגלט זיך‪ ,‬אזוי דארפסטו וויסן 'נוכח‬ ‫נאום ה'‪ ,‬שטענדיג איז די רבוש"ע דא‪,‬‬ ‫פני ה' ‪ -‬אז שטענדיג שטייסטו פאר‬ ‫עין רואה ואוזן שומעת‪ ,‬א איד דארף‬ ‫השי"ת‪ .‬און נוכח מיינט עס דארף זיין‬ ‫שטענדיג אזוי לעבן‪.‬‬ ‫קלאר ביי דיר‪ ,‬נוכח איז א לשון פון‬ ‫בירור‪ ,‬אזויווי עס שטייט )בראשית כ‪ ,‬טז(‬ ‫נישט חס ושלום איז א סכנה‪,‬‬ ‫אז‬ ‫מ'קען פארבלאנדזשעט ווערן און‬ ‫'ואת כל ונוכחת' ‪ -‬ער האט מברר‬ ‫¨‬ ‫©‬ ‫פארקראכן ווערן‪ ,‬מען דארף שטענדיג‬ ‫געווען‪ ,‬אזוי דארף זיין קלאר ביי דיר‪,‬‬ ‫לעבן אז די באשעפער שטייט דא‬ ‫און אזוי דארף מען שטענדיג לעבן‪.‬‬ ‫פאר מיר‪.‬‬ ‫בפרט ווען מען שטעלט זיך שופך שיח‬ ‫זיין פארן אויבערשטן דארף מען זיין‬ ‫אינגאנצן אויסגעטוהן פון דעם וועלט‪,‬‬ ‫זיך שטעלן דאווענען מיט יראה‬ ‫נאר פאר די רבונו של עולם‪.‬‬ ‫שכן אז א איד שטעלט זיך‬ ‫כל‬ ‫דאווענען דארף ער וויסן ער‬ ‫אויסוואשן דאס הארץ כמים פון‬ ‫שטעלט זיך פאר די רבוש"ע‪ ,‬און דער‬ ‫שלעכטע זאכן‬ ‫רבוש"ע איז דא‪ ,‬מ'גייט אריין צום‬ ‫נאך איז כמים‪ ,‬וואס הייסט כמים לבך?‬ ‫א שטענדיגע‬ ‫)זאל זיין מיט(‬ ‫דאווענען‬ ‫עפעס‬ ‫וויל‬ ‫מען‬ ‫ווען‬ ‫נאר‬ ‫יראת שמים‪ ,‬בבית אלקים נהלך ברגש‪,‬‬ ‫אויסוואשן וואשט מען מיט וואסער‪,‬‬ ‫מיט א ציטער‪ ,‬מ'גייט יעצט גיין זיך‬ ‫אויב וויל מען רייניגען א שמוציגער בגד‬ ‫שטעלן פאר די רבש"ע‪ ,‬דעו לפני מי‬ ‫וואשט מען עס אויס מיט וואסער‪ ,‬אזוי‬ ‫אתם עומדים‪.‬‬ ‫ווערט עס ריין‪ .‬א איד דארף שטענדיג‬ ‫אזויווי איינער קוקט אריין אין וואסער‪,‬‬ ‫האבן דאס הארץ אויסגעוואשן‪ ,‬א ריין‬ ‫שפיגלט ער זיך אפ און ער‬ ‫הארץ‪ ,‬נישט האבן ח"ו קיין שלעכטע‬ ‫זעהט גלייך די צורה אנטקעגן אים‪ ,‬אזוי‬ ‫געדאנקען מיט שלעכטע מחשבות‪ ,‬דאס‬ ‫דארף מען וויסן‪ ,‬אויך די רבוש"ע איז‬ ‫הארץ דארף זיין ריין מיט פסח'דיג‪.‬‬ ‫שטענדיג קעגן אים‪ ,‬און שטייט קעגן‬ ‫נישט אומזינסט לייגט מען יעדן טאג די‬ ‫דיר שטענדיג‪.‬‬ ‫תפלין כנגד הלב‪ ,‬ווי מ'זאג'מיר יעדן‬ ‫)בנוסח לשם יחוד לפני הנחת תפילין(‬ ‫טאג‬ ‫די הייליגע טאטע זצ"ל‪,‬‬ ‫טייטש‬ ‫לשעבד בזה תאות ומחשבות לבנו‬ ‫'ונפשי שפכי כמים'‪ ,‬ווען‬ ‫לעבודתו ית"ש‪ ,‬דאס הארץ דארף זיין‬ ‫איך קום מיך שופך שיח זיין פאר די‬ ‫ריין פאר איין תכלית‪ ,‬אן איינציג הארץ‪,‬‬ ‫זאגט‬ ‫מען‬ ‫דאוונט‪,‬‬ ‫מען‬ ‫רבוש"ע‪,‬‬ ‫לב אחד‪ ,‬פאר איין אבינו שבשמים‪.‬‬ ‫סליחות‪ ,‬איז כמים ‪ -‬אזוי ווי די וואסער‬ ‫קודש‬ ‫ראש השנה‬ ‫דברות‬ ‫ו‬ ‫"לפני"‬ ‫אמרו‬ ‫טז‪(.‬‬ ‫השנה‬ ‫ראש‬ ‫בגמרא‬ ‫)כללא דמילתא( מען דארף זיין שטענדיג‬ ‫עליכם‪,‬‬ ‫שתמלוכוני‬ ‫כדי‬ ‫מלכיות‪,‬‬ ‫ריין‪ ,‬ווי אזוי רייניגט מען זיך דאס‬ ‫זכרונות כדי שיעלה זכרוניכם "לפני"‪,‬‬ ‫הארץ? רייניגען דאס הארץ איז נאר מיט‬ ‫]ויש לדקדק[ וואס איז דער § ¨ ©‬ ‫'לפני'‪,‬‬ ‫די תורה הקדושה‪ ,‬מען לערנט די תורה‬ ‫זאגט דער הייליגער בארדיטשובער רב‪,‬‬ ‫רייניגט זיך דאס הארץ‪.‬‬ ‫אז ווען די אויבערשטער טוט שלעכטס‬ ‫מיט אידן איז עס א בחינה פון 'אחור'‪,‬‬ ‫'ונפשי שפכי כמים לבך'‪ ,‬מיט א ריין‬ ‫יעדע טאטע וויל טוהן נאר גוטס פאר‬ ‫אויסגעוואשענעם הארץ‪ ,‬ווען‬ ‫זיין קינד‪ ,‬ווען דער רבוש"ע שיקט‬ ‫מען שטעלט זיך דאווענען‪ ,‬און אויך‬ ‫גוטס פאר די קינדער דעמאלטס איז‬ ‫שטענדיג דארף זיין מיט א ריין הארץ‪.‬‬ ‫דעם בחינה פון 'פנים'‪ ,‬אז נישט איז א‬ ‫דעם‬ ‫פאר‬ ‫שטייט‬ ‫מען‬ ‫ווען‬ ‫דער‬ ‫אז‬ ‫און‬ ‫פנים'‪,‬‬ ‫'הסתר‬ ‫אויבערשטער‪' ,‬נוכח פני ה''‪ ,‬דארף מען‬ ‫אויבערשטער באהאלט זיך זיין פנים‬ ‫שטענדיג האלטן א ריין הארץ‪ ,‬חס‬ ‫קומט נעבעך שלעכטס‪ ,‬נאר ווען די‬ ‫ושלום‪ ,‬ווער ביסטו צו טראכטן פאר‬ ‫רבוש"ע שיקט גוטס פאר די קינדער‬ ‫אים עפעס שלעכטס? פארנט פון א‬ ‫מענטש קען מען נאך טראכטן )ולא יכיר‬ ‫ווערט נתגלה די 'פנים'‪.‬‬ ‫במחשבה(‪ ,‬אבער פארן אויבערשטן‪ ,‬ער‬ ‫איז ידוע מחשבות! יודע מחשבות ביום‬ ‫"לפני"‬ ‫אמרו‬ ‫רבוש"ע‪,‬‬ ‫די‬ ‫זאגט‬ ‫דין! ממילא נוכח פני ה' דארף זיין דיין‬ ‫שתמלכוני‬ ‫כדי‬ ‫מלכיות‪,‬‬ ‫הארץ אויסגעוואשן‪ ,‬כמים לבך‪.‬‬ ‫עליכם‪ ,‬זייטס ממליך אויף אייך מיר‪ ,‬אן‬ ‫ענין פון מלכיות יעצט‪ ,‬אמרו ל"פני"‬ ‫איך זאל קענען מגלה זיין מיין פנים‪,‬‬ ‫דער עיקר תפילה זאל זיין מגלה זיין דעם‬ ‫זכרונות כדי שיעלה זכרוניכם "לפני"‬ ‫פני ה'‬ ‫לטובה‪ ,‬איך זאל קענען מגלה זיין מיין‬ ‫)ועוד( פלעגט דער הייליגער טאטע זצ"ל‬ ‫פנים פאר ענק און משפיע זיין‪.‬‬ ‫זאגן‪ ,‬מען גיסט איין תפילות‪ ,‬מען‬ ‫איז שופך שיח‪ ,‬דער עיקר דארף מען‬ ‫יעצט ווען ס'איז דער זמן צו‬ ‫איז‬ ‫מתפלל זיין 'נוכח פני ה''‪ ,‬אזוי זאגט‬ ‫מתפלל זיין‪ ,‬דארף מען בעיקר‬ ‫דער הייליגער בארדיטשובער רב ‪-‬‬ ‫דאווענען עס זאל נתגלה ווערן דער‬ ‫צדיקים האבן געזאגט אז יעצט איז ©אן‬ ‫פנים פון דער אויבערשטין‪) ,‬וזהו( 'ונפשי‬ ‫ענין דערמאנען בארדיטשובער רב ר'‬ ‫שפכי כמים לבך'‪ ,‬בעיקר מתפלל זין‬ ‫לוי צחק בן שרה סאשע ‪ -‬דער טאטע‬ ‫נוכח 'פני ה''‪.‬‬ ‫פלעגט עס אלעמאל דערמאנען )דאמריני‬ ‫ז‬ ‫קודש‬ ‫ראש השנה‬ ‫דברות‬ ‫פאר'ן מענטש‪ .‬זאגט רש"י 'שובה‬ ‫יעדער גיסט זיך יעצט אויס‪ ,‬אלעס איז‬ ‫ישראל' טוט'ס תשובה‪' ,‬עד ה' אלוקיך'‬ ‫תלוי אין דעם חתימה‪ ,‬דאס‬ ‫נאך פאר דער 'השם' רחמים ווערט‬ ‫גאנצע יאר‪ ,‬לויט ווי עס גייט דורכגיין‬ ‫'אלקיך' מדת הדין‪.‬‬ ‫די טעג אזוי גייט זיין דאס יאר‪ ,‬אבער די‬ ‫עיקר דארף מען מתפלל זיין אויף דער‬ ‫)והשתא יתבאר שפיר הפסוק( 'אתם נצבים‬ ‫פני ה'‪.‬‬ ‫היום' )דברים ט‪ ,‬כט(‪ ,‬נצבים איז‬ ‫דאווענען‪ ,‬מען שטעלט זיך דאווענען‪,‬‬ ‫עס איז דאך אזא מין חשכות אין דעם‬ ‫היום איז ראש השנה זאל זיין כולכם‬ ‫גלות‪ ,‬שוין באלד צוויי טויזענט‬ ‫'לפני ה' אלקיכם'‪ ,‬ווען עס איז נאך א‬ ‫יאר וואס מען בלאנדזשעט דא אין גלות‪,‬‬ ‫בחינה פון פנים ווען ס'איז נאך גוט נאך‬ ‫פון איין גלות צום צווייטן‪ ,‬מען זעט‬ ‫איידער דער ה' ווערט אלקיכם‪ ,‬יעצט‬ ‫נישט קיין סוף‪) ,‬אבל מ"מ עדיין אנו מאמינים(‬ ‫טוטס תשובה‪.‬‬ ‫אלע צדיקים האבן געזאגט אז מען‬ ‫שטייט שוין בעיקבתא דמשיחא‪ ,‬דער‬ ‫ונפשי שפכי כמים לבך‪ ,‬מען שטעלט‬ ‫עיקר דארף מען מתפלל זיין 'נוכח פני‬ ‫זיך טוהן תשובה‪ ,‬דוקא 'נוכח‬ ‫ה'‪ ,‬ס'זאל שוין זיין 'ונגלה כבוד ה''‪,‬‬ ‫פני ה''‪ ,‬ווילאנג די פנים איז נאך דא‪,‬‬ ‫נתגלה ווערן דעם פני ה'‪.‬‬ ‫ווילאנג עס ווערט נישט ח"ו א הסתר‪.‬‬ ‫תשובה פאר עס ווערט דין איז פיל גרינגער‬ ‫א יאר וואס מיר שטייען שוין‬ ‫נאך‬ ‫תשליך‪ ,‬מען האלט דאך שוין‬ ‫טאטע זצ"ל פלעגט דערמאנען‪,‬‬ ‫די‬ ‫)דכתיב( 'שובה ישראל עד ה' אלקיך'‬ ‫שתפ"ד‪ ,‬דארף מען דער‬ ‫)שנת(‬ ‫יעצט‬ ‫)הושע יד‪ ,‬ב‪-‬ג(‪ ,‬דער אויבערשטער וויל אז‬ ‫עיקר מתפלל זיין עס זאל שוין נתגלה‬ ‫מען זאל תשובה טוהן‪ ,‬און רש"י זאגט‬ ‫ווערן דעם פני ה'‪ ,‬שתפ"ד‪ ,‬ת'הא ש'נת‬ ‫וואס הייסט 'עד ה' אלקיך'‪ ,‬נאר השם‬ ‫ש'נתגלה פ'ני ד'‪ ,‬ונפשי שפכי כמים‬ ‫איז רחמים און אלוקיך איז דין‪ ,‬טוטס‬ ‫לבך‪ ,‬מען גיסט זיך דאס הארץ פארן‬ ‫שוין יעצט תשובה ווען ס'איז אייך נאך‬ ‫רבוש"ע‪ ,‬נוכח פני ה'‪ ,‬עס זאל שוין‬ ‫גוט‪ ,‬אז נישט דארף דער אויבערשטער‬ ‫ווערן נתגלה דעם פני ה'‪.‬‬ ‫שיקען א מעסעדז"ש פאר תשובה‪,‬‬ ‫די מעלה פון תשליך אויפן שפאלער‬ ‫יסורים‪ ,‬ווען ס'קומט יסורים טוט שוין‬ ‫זיידע'ס יארצייט‬ ‫יעדער תשובה‪ ,‬לויפט מען שוין תשובה‬ ‫מען שטייט דאך יעצט אין אזא גרויסן‬ ‫טוהן און מ'זוכט קבלות טובות און‬ ‫טאג פון 'שלש עשרה מדות'‪,‬‬ ‫תיקונים‪ .‬מאכט שוין יעצט די קבלות‪,‬‬ ‫)או"ח‬ ‫אמת'דיג אין שלחן ערוך שטייט‬ ‫מאכט די תיקונים ווילאנג ס'איז נאך גוט‬ ‫קודש‬ ‫ראש השנה‬ ‫דברות‬ ‫ח‬ ‫הייליגן ר"ר זושא‪ ,‬ער גייט אויס! נאר‬ ‫סימן תקפג בהגה סעיף ב( מען זאל גיין ראש‬ ‫נאך אפאר טעג קען ער לעבן! און ער‬ ‫השנה תשליך‪ ,‬אנדערע זענען געגאנגען‬ ‫האט אונז געשיקט אז דא‪ ,‬דער שפאלער‬ ‫שלש עשרה מדות צו ווייל מען האט‬ ‫זיידע וועט קענען אויס'פועל'ן‪.‬‬ ‫נישט געקענט וכדו'‪ ,‬אבער אין רוז'ין‬ ‫ווען ס'איז געפאלן אזא מין טאג אזוי ווי‬ ‫ער )הסב"ק משפאלע( זיך גענומען‬ ‫האט‬ ‫יעצט‪ ,‬ו' תשרי שלש עשרה מדות‪ ,‬איז‬ ‫דאווענען‪ ,‬און ער האט געזען אז‬ ‫א‬ ‫געווען‬ ‫תשליך‬ ‫צו‬ ‫גייט‬ ‫דאס‬ ‫עס גייט נישט‪ ,‬האט ער געגעבן א הייב‬ ‫געוואלדיגע חשיבות‪ ,‬זאגן תשליך ו'‬ ‫אויף די אויגן צום רבוש"ע‪) .‬בזה"ל( וואס‬ ‫תשרי‪ ,‬ווייל היינט איז דער יארצייט‬ ‫זאל איך זאגן אויף ר"ר זושא‪ ,‬זאל איך‬ ‫דער‬ ‫זי"ע‪.‬‬ ‫זיידע‬ ‫שפאלער‬ ‫פונעם‬ ‫זאגן עפעס א זכות אויף אים‪ ,‬קען נאך‬ ‫שפאלער זיידע האט געהאט גרויסע‬ ‫עס‬ ‫און‬ ‫מקטרג‬ ‫א‬ ‫עפעס‬ ‫קומען‬ ‫כוחות אין הימל‪ ,‬און ממילא אין אזא‬ ‫אוועקבלאזן‪ ,‬מקטריגים איז דא גענוג‪.‬‬ ‫טאג ווען מען גייט צו תשליך טוט דער‬ ‫איין זאך קען איך זאגן‪ ,‬אז לעבן‬ ‫שפאלער זיידע אונז באגלייטן‪.‬‬ ‫האניפאלי איז דא א שטעטל פון דריי‬ ‫טויזנט גוים און אלע זענען דארט געזונג‬ ‫און פריש‪ ,‬לעבעדיג‪ ,‬טרינקען און זויפן‪,‬‬ ‫דער שפאלער זיידע איז ממתיק דינים עס‬ ‫וועסטו טרעפן איין ר"ר זושא דארט אין‬ ‫זאל פאלן אויף די שונאי ישראל‬ ‫שטעטל? צו דען דארף זיך ר"ר זושא‬ ‫וועלן מיר דערציילן א מעשה פונעם‬ ‫אזוי צו מוטשען?‬ ‫דער‬ ‫וואס‬ ‫זיידע‪,‬‬ ‫שפאלער‬ ‫טאטע פלעגט דערציילן‪ ,‬און עס איז א‬ ‫אזויווי ער האט דאס געזאגט‪ ,‬האט ער‬ ‫דער‬ ‫הדינים‪,‬‬ ‫המתקת‬ ‫פאר‬ ‫סגולה‬ ‫זיי געזאגט מען קען שוין‬ ‫הייליגער ר"ר זושא זי"ע איז אמאל‬ ‫אהיימפארן‪ ,‬זיי זענען אהיימגעפארן‪,‬‬ ‫די‬ ‫און‬ ‫קראנק‪,‬‬ ‫זייער‬ ‫געווארן‬ ‫איז‬ ‫זושא‬ ‫ר"ר‬ ‫ה'‬ ‫ברוך‬ ‫און‬ ‫דאקטוירים האבן געזאגט אז נאר נאך‬ ‫צוריקגעקומען צו די כוחות‪ ,‬און ער‬ ‫אפאר טעג קען ער לעבן‪ .‬האט ער שוין‬ ‫האט נאך געהאט אריכות ימים‪.‬‬ ‫דער‬ ‫צו‬ ‫תלמידים‬ ‫צוויי‬ ‫געשיקט‬ ‫שפאלער זיידע‪) ,‬באמרו( דער שפאלער‬ ‫דער הייליגע ערשטער סאדיגורה רבי‬ ‫זיידע וועט מיך אויסבעטן‪ .‬זענען זיי‬ ‫זי"ע האט געזאגט אז די מעשה‬ ‫אנגעקומען די צוויי תלמידים צו די‬ ‫איז מסוגל אויף המתקת הדינים‪ ,‬דארפן‬ ‫גרויסער בעל הילולא דעם שפאלער‬ ‫אונז אויך נוצען יעצט דער מעשה‪ ,‬דער‬ ‫זיידע‪) ,‬ואמרו( אונז זענען שלוחים פון‬ ‫ט‬ ‫קודש‬ ‫ראש השנה‬ ‫דברות‬ ‫בבריאותם שלא יחלו ‪ -‬קיינער זאל נישט‬ ‫הייליגע בעל הילולא האט עס געקענט‬ ‫קראנק ווערן‪.‬‬ ‫אויפטוישן אויף די שונאי ישראל און‬ ‫ממתיק זיין אלע דינים‪.‬‬ ‫אויבערשטער זאל העלפן פאר‬ ‫דער‬ ‫אלע אידן מ'זאל האבן נחת‬ ‫דער אויבערשטער זאל העלפן אז די‬ ‫דקדושה פון די קינדער‪ ,‬אלע פירות‬ ‫אלע צרות ישראל‪ ,‬אלע ווייטאגן‬ ‫זאלן זיין הייליגע פירות‪ ,‬א שפע פון‬ ‫פון אידן‪ ,‬און עס איז דא נעבעך אזויפיל‬ ‫פרנסה‪ ,‬און גוטע שידוכים ביי די‬ ‫שונאי ישראל‪ ,‬זיי קענען אייננעמען‪.‬‬ ‫דער‬ ‫און‬ ‫פקידות‪.‬‬ ‫מיט‬ ‫קינדער‪,‬‬ ‫אלעס‪ ,‬און אידישע קינדער דארפן‬ ‫אויבערשטער זאל העלפן מ'זאל זוכה‬ ‫ארוכים‬ ‫לחיים‬ ‫אינגאנצן‬ ‫ארויסגיין‬ ‫זיין שוין יעצט עס זאל נתגלה ווערן‬ ‫ולשלום‪) .‬ובכן יה"ר( אלע אידישע קינדער‬ ‫דעם 'נוכח פני ה''‪ ,‬מיט די גאולה‬ ‫זאל האבן רפואות ‪ -‬אלע חולי ישראל‬ ‫שלימה במהרה בימינו אמן‪:‬‬ ‫זאלן זיין געזונט ועל הבריאים שיתמידו‬ ‫קודש‬ ‫ראש השנה‬ ‫דברות‬ ‫י‬ ‫סיפורי קודש‬ ‫לחיים טובים ולשלום‪ ,‬זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכתבנו בספר החיים למענך‬ ‫אלקים חיים‪ ,‬אבינו מלכנו שלח רפואה שלימה לחולי עמך‪ ,‬לכל חולי ישראל‬ ‫רפואה גמורה בקרוב‪ ,‬וכולם יזכו לרפואות וישועות בכל הענינים‪.‬‬ ‫יחול היו"ד של האדמו"ר הראשון הרה"ק ר' יצחק מאיר מקאפיטשניץ )א'‬ ‫השבוע‬ ‫תשרי( שהי' פועל ישועות גדול בקרב הארץ‪ ,‬הי' פעם בחור שעשה קשרי‬ ‫ידידות עם נכרי רח"ל והיתה לו השפעה לרעה כמובן והתחיל לסור מדרך התורה‬ ‫והיראה‪ ,‬ובא אביו בבכי' אל האדמו"ר מקאפיטשניץ שזקוק לישועה ורחמים על בנו‬ ‫שיחזור לאיתנו הראשון לדרך הישרה‪ ,‬אזי ציוה לו שישתדל שבנו יבוא אליו ויאמר‬ ‫לו שהרבי רוצה לדבר עמו‪ ,‬וטען האב שבנו בודאי ימאן ולא יבוא‪ ,‬א"ל הרבי‪ ,‬אמור‬ ‫לו שאמרתי שיבוא‪ ,‬הבחור הסכים לבא ובהכנסו להרבי פתח ואמר שהוא נכנס‬ ‫בתנאי קודם למעשה‪ ,‬על מנת שלא יזכיר הרבי שום דבר אודות חבירו החדש כי‬ ‫אינו רוצה לעזוב אותו‪ ,‬ורק בתנאי זה מתרצה הוא ליכנס‪ ,‬ואכן הרבי התחיל לשוח‬ ‫עמו בענינים שונים‪ ,‬ובתוך דבריו התחיל לומר שיש להיות שומר תורה ומצות בן‬ ‫עלי' ושלא להסתופף יחד אלא בחבורה של יראים ושלמים ועובדי ה'‪ .‬מיד כאשר‬ ‫שמע הבחור דבריו רצה לנוס החוצה‪ ,‬אמר הרבי תנוח דעתך‪ ,‬שב נא ולא אדבר יותר‬ ‫שאלו הרבי‪ ,‬דו רייכערסט? )האם הינך מעלה עשן(‪ ,‬ענה לא‪ ,‬הוסיף הרבי ושאל אותו‪,‬‬ ‫למה אכן לא‪ ,‬השיב הבחור שאין לו הטאבי"ק למלאות בו הציגא"ר‪ ,‬אמר‬ ‫הרבי הרי יש לי כאן טאביק ואכין לך בזה ציגאר לעשן‪ ,‬אמר הבחור לפניו הרי אין‬ ‫זה משום כבוד לרב לעשן בפני הרבי‪ ,‬אמר הרבי‪ ,‬גם אני אעלה עשן עמך ועי"ז לא‬ ‫יהא חשש על פחיתות הכבוד‪.‬‬ ‫אחר שהכין ב' ציגארען ציוה הרבי להבחור שיצית אש בקיסם )שוועבע"ל( כדי‬ ‫להדליק בו הציגאר"ן‪ ,‬והבחור התחיל לנסות ולהדליק שוועבעלע אחד אחר‬ ‫שני אך כולם לא נדלקו‪ ,‬וכך ניסה כמה פעמים ולא עלתה בידו‪ ,‬אמר הרבי‪ ,‬אה‪,‬‬ ‫שלימזל‪ ,‬קיסם פשוט הוא זה ואינו יודע איך מבעירים בו אש קטנה‪ ,‬בא ואראך איך‬ ‫מדליקין אש‪ ,‬ואכן לקח השוועבעל"ע והדליקו ואמר לו‪ ,‬כך מדליקין אש! והדליק‬ ‫בו הציגאר והתחיל לעשן‪ ,‬ובאמצע פנה להבחור ואמר בוא נא ואדליק הציגא"ר‬ ‫שלך‪ ,‬והדליקו ואמר אכן כך מדליקין אש‪ ,‬והתחילו שניהם לעשן‪ .‬אביו של הבחור‬ ‫עמד מן הצד ונשתמומם על המחזה מהו כל הסדר הזה‪ ,‬והבין שהרבי פועל בו‬ ‫יא‬ ‫קודש‬ ‫ראש השנה‬ ‫דברות‬ ‫מעשים לעילא‪ ,‬בגמרו אמר הרבי להבחור‪ ,‬ככה תדע מהיום והלאה איך מדליקין‬ ‫אש‪ ,‬ואח"כ אמר לאביו‪ ,‬עכשיו תוכלו לנסוע הביתה והכל על מקומו יבוא בשלום‪,‬‬ ‫ונפרדו לשלום ויצאו לדרכם‪.‬‬ ‫ויהי בהגיעם לעירם שמעו הקול יוצא שביתו של אותו הגוי נשרף באש עם כל‬ ‫רכושו‪ ,‬וגם הוא בתוכו עלה על מוקד‪ ,‬ועתה הבין הבחור ואביו שעכשיו יודע‬ ‫היאך מדליקין אש‪ .‬הבחור נרעש ונפחד ממה ששמע‪ ,‬ומיד נתעורר בתשובה על כל‬ ‫מעלליו הרעים אשר עשה וציער את אביו שבשמים פן גם הוא יפול לאש של גיהנם‪,‬‬ ‫מיד חזר לאחוריו ונסע להרבי ואמר לו‪ ,‬אני מתחרט ואני רוצה מכאן ולהלאה להיות‬ ‫ירא ה' ולעשות רצונו בלבב שלם‪ ,‬ואכן הרבי הדריכו לחזור לדרך ישרה והציל נפש‬ ‫מישראל‪.‬‬ ‫בימי חנוכה שנת ה'שתע"ט היא השנה האחרונה לחיי כ"ק אאמו"ר זללה"ה עלי‬ ‫אדמות‪ ,‬הייתי למעלה במקום מגורי אבי וישבתי עמו וחולשת הגוף גברה‬ ‫עליו אז כנודע‪ ,‬ונכנס לפניו איש אחד והתחיל לספר מעין מה שסיפרנו על האדמו"ר‬ ‫מקאפיטשניץ שכך אירע אצל כ"ק אדמו"ר זי"ע‪ ,‬שפע"א הזכיר אחד את עצמו לפניו‬ ‫שבנו נתחבר לאינו יהודי וגורם רעה לנפשו‪ ,‬וביקש זקה"ק שיאמר לו שמו של הנכרי‬ ‫והדליק נר שעי"ז ישרף‪ ,‬ולבסוף נשרף ביתו של הגוי כאשר הוא בתוכו‪ .‬וסיים‬ ‫המספר שהוא ג"כ זקוק עתה לישועה כזאת‪ ,‬ולכן מבקש מאת אאמו"ר שיעשה הוא‬ ‫ג"כ כך‪ ,‬אזי ביקש אבי שיביאו לו גליון נייר ויכתבו שמו של הגוי עליו ולקח הנייר‬ ‫ושרפו באש‪ ,‬ולא עברו ימים אחדים עד שהגיע בשורה טובה שהגוי נבדל ונתרחק‬ ‫ממנו לגמרי‪ ,‬ואף שלא נעשה ע"י שריפה אך הי' למעלה מדרכי הטבע‪ ,‬שהגוי כבר‬ ‫הי' מחובר אליו כבר כמה שנים‪ ,‬והפרישה היתה בדרך נס הפלא ופלא שלא הי'‬ ‫עולה על הדעת שכך יהי'‪.‬‬ ‫יה"ר שזכותו יגן עלינו ועל כל ישראל‪ ,‬וכל אויב בבית ישראל ישרף‪ ,‬ורוע של בנ"י‬ ‫ילך על שונאי ישראל‪ ,‬מעבירין את רוע הגזירה‪ ,‬ואנחנו נכנס ונלך לחיים‬ ‫טובים ארוכים ולשלום ביום הדין‪ ,‬יה"ר שיקויים הפסוק )מלאכי ג‪ ,‬כד( והשיב לב אבות‬ ‫על בנים ולב בנים על אבותם‪ ,‬וכולנו נכתב בספרן של צדיקים‪ ,‬חיים טובים‪ ,‬פרנסה‬ ‫וברכה‪ ,‬בספר גאולה וישועה לעת הגאולה הגדולה בביאת הגואל בב"א‪:‬‬