דברות קודש - סקולען · Divrois Kodesh - Skulen — ראש השנה (2026-09-07)

בעזהשי"ת אדון כל
קונטרס
דברות
קודש
-פרשת יתרו -
השנה
ראששתפ"ד
ה'
ה' שתפ"ה
שתפ"זע"א
שנת גליון
שנה ג'
ק"ז
שנה ו' גליון ק"ס
גליון ד' שנה
יו"ל ע"י
ת ון דברות ושיחו
ק ו דש מכ
שע"י קהל נועם אליעזר סקולען
©
כל הזכויות שמורות
למכון הוצאת דברות ושיחות קודש
שע"י קהל נועם אליעזר סקולען
ליקח חבל בהוצאות הרבות
ולקנות זכות פרנס השבוע או פרנס החודש
וכן לכל שאר עניני הקונטרס אפשר להתקשר
848-226-0533
ניתן להשיג הקונטרס:
לעיקוואד:
בבית מדרשינו קהל נועם אליעזר סקולען
547 Park Ave Lakewood NJ 08701
בארא פארק:
848 226 0533
732-513-6142
848-226-0533
מאנסי:
848-223-8855
ארץ ישראל:
5470Park Ave. 0
053-414-4571
Lakewoood N. J. 08701
אוצר שיעורים ושיחות קודש
848-847-5853
ושיחות קודש אוצר שיעורים
848-847-5856
848-847-5536
848-847-5853
605-477-4476
848-847-5856
848-847-5853
ארץ ישראל
848-847-5536
848-847-5856
077-272-3292
ארץ ישראל
ענגלאנד
076-599-7900
033-3070-6546
ענגלאנד
033-3070-6546
פטרון הספר-דברים
נתנדב ע"י ידידנו
העומד לימינינו בכל עת ועונה מפארי אנ"ש,
ראש וראשון לכל דבר שבקדושה ,ה"ה הרבני הנגיד
מוה"ר משה טודרעס הי"ו
בשכר הדבר הזה יצו ה' אתו את הברכה
שיצליח בכל אשר יפנה,
וירווה רב נחת דקדושה מכל יוצ"ח
מתוך עושר ואושר כל הימים.
****
פרנס החודש-תשרי
נתנדב ע"י הרוצה בעילום שמו
לע"נ הרה"ק ר' לוי יצחק בן שרה סאשא מברדיטשוב זצוקללה"ה
יא"צ אסרי חג הסוכות תנצב"ה
בשכר הדבר הזה יצו ה' אותם את הברכה שיצליחו בכל אשר יפנו ,וירוו רב
732-513-6142
נחת דקדושה מכל יוצ"ח מתוך עושר ואושר כל הימים ,ויכתבהו ויחתמהו
בזה יום הדין עם כל ישראל אחיו.
****547
0Park Ave. 0
Lakewoood
השנה ראשפרנסN. J.
08701
נתנדב ע"י ידידנו הרבני החסיד
מוה"ר ר' יוסף קאהאן הי"ו
קודשהחתן ני"ו ושיחות
באירוסי בנו שיעורים
במעונו אוצר השרוי'
לרגל השמחה
848-847-5853ומוצלחת,
למזל טוב ובשעה טובה
848-847-5856עד ,ויזכו לבנות בית נאמן
ויהי רצון שיהי' קשר של קיימא ובנין עדי
848-847-5853
לתפארת כרם ישראל בישראל לרב נחת ושמחה
848-847-5536
עם כל ישראל אחיו. 848-847-5856
ויכתבהו ויחתמהו בזה יום הדין
ישראל ארץ .
076-599-7900
ענגלאנד
033-3070-6546
תוכן הענינים
בעת עריכת שלחן הטהור י ום ב' דראש השנה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .א
דין על כל מעשי ו וחשבון מי וחד על הזמן אם ניצלה כראוי . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .א
זהירות למלא הזמן כל ימי ו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ב
מזון הנשמה עדיף ממזון הגוף העובר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ב
אף אם לא תענש על ביטול זמן אם יש לך תירוץ עדיין לא ניצל הזמן כראוי . . . . . . . . .ב
מדה הזאת אצל אא"ז . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ג
ברכת הקודש מוצאי ראש השנה אחרי הבדלה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ד
אמרי קודש לאחר אמירת תשליך י ום שלש עשרה מדות . . . . . . . . . . . .ד
זיך מצייר זיין ווי מען שטייט פארן מלך מלכי המלכים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ד
זיך שטעלן דאווענען מיט יראה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ה
אויסוואשן דאס הארץ כמים פון שלעכטע זאכן . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ה
דער עיקר תפילה זאל זיין מגלה זיין דעם פני ה' . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ו
תשובה פאר עס ווערט דין איז פיל גרינגער . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ז
די מעלה פון תשליך אויפן שפאלער זיידע'ס יארצייט . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ז
דער שפאלער זיידע איז ממתיק דינים עס זאל פאלן אויף די שונאי ישראל . . . . . . . . . .ח
סיפורי קודש . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .י
א קודש ראש השנה דברות
ראש השנה
בﬠת ﬠריכ ת שלחן הטהור יום ב' דראש השנה
מלבד זאת יש דין מיוחד על אבל דין על כל מעשי ו וחשבון מי וחד על הזמן
חשבון השעות של כל ימיו אשר אם ניצלה כראוי
חי' ,והא מפני שאין הזמן שייך להאדם, באחת השנים בעת שערך כ"ק אאמו"ר
רק מתנה היא מהחותך חיים לכל חי, זצוק"ל את השולחן הטהור
דהקב"ה הוא הבורא והוא היוצר כל בליל ראש השנה ,שרו אז את הניגון
שהיום הרת עולם וגם האדם וזמנו ברא שמקורו במשנה )אבות פ"ג מ"א(' ,עקביא
הקונה הכל ,ומחיה בכל רגע ורגע את בן מהללאל אומר הסתכל בשלשה
האדם על ידי שנופח באפו נשמת חיים, דברים ואין אתה בא לידי עבירה וכו'',
ועל דעת כן נותנה להאדם על מנת ובו בזמן דקדק אאמו"ר זצוק"ל על
שיחזירנו אליו נקי כבתחילה ,והיינו לשון המשנה 'ולפני מי אתה עתיד ליתן
שיסגל בהם תורה ומצות ומעשים דין וחשבון וכו'' ,דלכאורה הכפילות
טובים ,ולא שיבלו להבל ולריק ,ולכן 'דין וחשבון' צריך ביאור.
ביום עמדו למשפט ביום התוכחה דנין והתחיל בשיח קודש משמי' דהרה"ק
על כל אותן השעות שחננו השי"ת ,אם רמי"ל מפאשקאן זי"ע ,דב'
עסק בהם כראוי או ביטלם ,וכל שכן אם סוגי משפטים איתנהו ,האחד על עצם
ח"ו משך זמן ההוא עבר על רצון הבורא מעשה האדם על הכל יבא במשפט,
חס ושלום. וכמו שאנו אומרים בתפילת הימים
)תחילת פסוקי זכרונות במוסף דראש הנוראים
ובזה ביאר הרה"ק מפאשקאן זי"ע שני השנה( 'אתה זוכר מעשה עולם ופוקד כל
הענינים דין וחשבון ,דין היינו יצורי קדם וכו' ,אתה זוכר את כל
שדנין על עצם מעשיו ,וחשבון היינו המפעל וגם כל היצור לא נכחד ממך',
חושבנא על כל דקה ודקה מה פעל והיינו שהאדם נידון לפי מעשיו ,אם
בהם אז. זכאי אם חייב.
קודש ראש השנה דברות ב
ימינו כאלפים שנה יצדק האדם באמרו זהירות למלא הזמן כל ימי ו
שאחלק ימי פלגא לעבודה ,ופלגא לא די במה שישב ולא עבר ובזה
לאכילה ושתי' ,ועדיין ישאר לי הרבה עבירה ,רק צריך לעסוק בו
זמן לעבודת השי"ת ,אבל הרי ימי בעבודת השי"ת ,דדנין אותו גם על שעה
ואם שנה שבעים בהם שנותינו שלא עשה בה עבירה אם לא סיגל בהם
בגבורות שמונים שנה כצל עובר כציץ תורה וקיום המצות ,ועל כל שיחה
פורח ,אשר בהם צריכים אנו לחטוף בטילה יבא במשפט.
הכל ,לטרוף מזון לבתינו ולאכול
וחשבון הלזו של הימים הוא דבר גדול
ולשתות ,וגם ללמוד וללמד ולעבוד את
ואין אתה בן חורין להבטל
השי"ת ,וא"כ חטוף ואכול כל עוד
ממנה ,שלכך נוצרת להיות עבד ה' .ואם
נשמתך בך ,ואין אתה יודע יום מיתתך,
כעבדים אנחנו צריכין אנו לעבוד כל ימי
ועל כן לא תבטל שום רגע ,רק כל
מפעלנו בלי התרשלות ,ואף אם תכבד
ימיך תעסוק בתורה.
העבודה על האדם מ"מ אין לו להרפות,
אף אם לא תענש על ביטול זמן אם יש לך
צא ולמד מפועל של בשר ודם שאם יזנח
תירוץ עדיין לא ניצל הזמן כראוי
העבודה מחמת כובדו ודאי ישלחוהו
ממפעלו ,שלא על כך נקרא עבד ,כ"ש
ואף אמנם שבמרום דנין לאדם על כל
לנוגע לעובד את ה'.
רגע שביטל אם הי' בסיבה חשובה
אם לאו ,מכל מקום מה יתרון לאדם
מזון הנשמה עדיף ממזון הגוף העובר
בכל התירוצים והאמתלאות ,סוף כל
בפ"ק דאאמו"ר זי"ע דדרך ומרגלא
סוף לא למד ולא קיים בהם המצות.
הרבה להשקיע האדם
וכמו שאא"ז זי"ע אמר בפרשת וירא
להנאות את גופו הגשמי שסופו רימה
דרואין על אברהם אבינו עליו השלום
ותולעה להאכילהו ולהשקהו ,וא"כ
שאף שהי' לו כל התירוצים שבעולם
איפוא הדברים קל וחומר לנשמתו
להיפטר ממצות הכנסת אורחים ,וכבר
הנצחי שיזון אותו במזון הנשמה ,על
להביא שילכו שלוחיו את שלח
ידי שכל ימיו ימלא בעסק התורה
האורחים ולא מצאו ,עדיין לא חזר
וכדו', ובתפילות תהלים ובאמירת
למטתו לשכוב רק הלך בכבודו ובעצמו
ועכ"פ לא יפחות ממה שמזין את גופו
ממטת חליו לשבת בחום השמש לחפש
כמה פעמים ביום.
אחר אורחים ,אלא שכך אמר אברהם,
הנה אף שאונס רחמנא פטרי' ואין אני וביותר צריך זירוז במקום שיש חסרון
חייב בדבר מדינא ,מכל מקום אם לא וכמות מיעוט ,שהרי אם היו
ג קודש ראש השנה דברות
מאוד עד שבדקה אחד פעל ועשה מה אעסוק עכשיו במצות ה' בכל כוחותי לא
בשנה לעשות מסוגלין אנו שאין יהא בידי המצות ,ואיך יעבור עלי יום
שלימה ,וכמה קדושתו וגדולתו כן מסר ואני ריק מן המצות ,והיינו דכתיב
נפשו בעד עם ישראל למען פדיון )בראשית יח ,א( 'והוא יושב פתח האהל
שבוים ,ורץ ממקום למקום ,ונסע כחום היום' ,וכפשוטו הוי לי' לומר
לוואשינגטאן ועוד ,ומה שאנו עושין כל כחום השמש ,אלא בי' אא"ז זי"ע דהפי'
חיינו עשה הוא כל יום ויום. 'דער טאג האם אים געברענט' ,שצריך
למלאות גם יום זה לבוראנו ית"ש ,ואיך
שישב זי"ע, אא"ז כ"ק קדושת ישאר יום הזה בחושך ולא יאיר כאור
קשים ביסורים בתפיסה יום במצות ומעשים טובים .אמתלאות
המענים את הגוף למען בית ישראל , יש הרבה' ,אין אסאך געשעפטן קען
וסבל צרות רבות ורעות ,ובראש השנה מען קויפן א גאנצע בוך פון תירוצים',
ערך התקיעות שופר על ידי ה'נכספה אבל מ"מ לא יעלה יום זה לחשבון
וגם כלתה נפשי וגו' לבי ובשרי ירננו הגדול ,כי השי"ת מיהא לא עבד.
לקל חי' )תהלים פד ג(.
וכללא דמילתא לקחת כל רגע ורגע
וסיפר דבמאסרו ביום ראשון של ראש כראוי ולנצלו שביום
השנה עבדו בו עבודת פרך בעבודתו ית"ש ,וכ"ק אא"ז זי"ע אמר
המפרכת את הגוף קשה עד מאוד, בשם אמו הרבנית לאה רייזל ע"ה
בדרישות וחקירות איום ונורא ,אבל דהספר מוסר הכי גדול הוא כלי השעון
ביום השני היקלו עליו ,והעמיס בזה )זייגער( ,כי בהסתכלות על השעון רואה
מה שאמרו חז"ל )זוהר הקדוש א( דיו"ט איך שכל רגע ורגע עובר וחולף ואיננו,
ראשון הבחינה דינא קשיא וביום שני דכל הנאבד לאדם יוכל לקנות כמותו
דינא רפיא בדומה לו ,לא כן דקה שעברה שבכל
חללי דעלמא לא יוכל להחזירו ,ועל כן
והוסיף לספר שכל הימים שהי' שם לא
רדוף אחריו כל ימיך ,חטוף כמה
האכילו אותו רק פרוסת לחם
שתוכל בלי הרף.
קשה ומים במשורה ,אבל ביו"ט של
ראש השנה הכניסו לו הירק הנקרא מדה הזאת אצל אא"ז
שם ובלשונם טאמעט"א בלע"ז הוא הגבר שהי' נאה דורש ואא"ז
ברומעניא נקרא ראש"י ,ושמח בזה ומקיים ,ופעל בזמנו הרבה
א) .ראה שער הכוונות דרוש ב' דראש השנה ,דף צ"א ע"ד(.
קודש ראש השנה דברות ד
יה"ר שיזכרנו לחיים מלך חפץ בחיים שרמז בזה סימנא מילתא ,כי הוא ע"ד
ויכתבנו בספר החיים למענך מה שאמרו בגמרא )ר"ה ט"ז ע"ב( כל שנה
אלקים חיים אמן: שרש"ה מתחילתה מתעשרת בסופה.
ברכ ת הקודש מוצאי ראש השנה אחרי ה בדלה
גייט מען שוין זען זיין 'פנים' ,דעם זאל האבן געפועל'ט אלעס מען
פני משיח ב. גוטס ,מיט א גמר חתימה
די אויבערשטער זאל העלפן ער זאל שוין טובה ,פאר אונז אלע און פאר גאנץ
מגלה זיין דער גרויסער פני ה' ,עס זאל כלל ישראל ,און מען זאל זוכה זיין
שוין זיין ליכטיג פאר אונז אלע און פאר צו א יאר פון די גאולה שלימה,
גאנץ כלל ישראל ,אור חדש על ציון תאיר תשפ"ד ,ת'הא ש'נת ש'תתגלה פ'ני ד',
ונזכה כולנו במהרה לאורו ,מיט די גאולה די טאטע פלעגט זאגן ,דעם 'עיקבתא'
שלימה במהרה בימינו אמן: דמשיחא זעהן מיר שוין גענוג ,יעצט
אמרי קודש לאחר אמירת תשליך יום שלש ﬠשרה מדות
נאר א איד דארף וויסן פאר וועמען ער זיך מצייר זיין ווי מען שטייט פארן מלך
שטייט ,ווי מען גייט ווי ער שטייט מלכי המלכים
)איז ער( שטענדיג פאר די רבונו של עולם. ונפשי שפכי כמים לבך נוכח פני ה'
די ערשטע סעיף אין שלחן ערוך )או"ח סי' )ע"פ איכה ב ,יט( .די טאטע זצ"ל
א' ס"א(' ,שויתי ה' לנגדי תמיד' ,א איד פלעגט זיך אלס שטעלן ,וואס איז
דארף שטענדיג לעבן מיטן 'שויתי ה''. 'כמים' ,פונקט כמים? און וואס הייסט
אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו 'נוכח פני ה''?
ב .ראה באורך להלן בהאמרי קודש בעת אמירת תשליך בהרחבת בחינה זו.
ה קודש ראש השנה דברות
שפיגלט זיך ,אזוי דארפסטו וויסן 'נוכח נאום ה' ,שטענדיג איז די רבוש"ע דא,
פני ה' -אז שטענדיג שטייסטו פאר עין רואה ואוזן שומעת ,א איד דארף
השי"ת .און נוכח מיינט עס דארף זיין שטענדיג אזוי לעבן.
קלאר ביי דיר ,נוכח איז א לשון פון
בירור ,אזויווי עס שטייט )בראשית כ ,טז(
נישט חס ושלום איז א סכנה, אז
מ'קען פארבלאנדזשעט ווערן און
'ואת כל ונוכחת' -ער האט מברר
¨ ©
פארקראכן ווערן ,מען דארף שטענדיג
געווען ,אזוי דארף זיין קלאר ביי דיר,
לעבן אז די באשעפער שטייט דא
און אזוי דארף מען שטענדיג לעבן.
פאר מיר.
בפרט ווען מען שטעלט זיך שופך שיח
זיין פארן אויבערשטן דארף מען זיין
אינגאנצן אויסגעטוהן פון דעם וועלט, זיך שטעלן דאווענען מיט יראה
נאר פאר די רבונו של עולם. שכן אז א איד שטעלט זיך כל
דאווענען דארף ער וויסן ער
אויסוואשן דאס הארץ כמים פון שטעלט זיך פאר די רבוש"ע ,און דער
שלעכטע זאכן רבוש"ע איז דא ,מ'גייט אריין צום
נאך איז כמים ,וואס הייסט כמים לבך? א שטענדיגע )זאל זיין מיט( דאווענען
עפעס וויל מען ווען נאר יראת שמים ,בבית אלקים נהלך ברגש,
אויסוואשן וואשט מען מיט וואסער, מיט א ציטער ,מ'גייט יעצט גיין זיך
אויב וויל מען רייניגען א שמוציגער בגד שטעלן פאר די רבש"ע ,דעו לפני מי
וואשט מען עס אויס מיט וואסער ,אזוי אתם עומדים.
ווערט עס ריין .א איד דארף שטענדיג
אזויווי איינער קוקט אריין אין וואסער,
האבן דאס הארץ אויסגעוואשן ,א ריין
שפיגלט ער זיך אפ און ער
הארץ ,נישט האבן ח"ו קיין שלעכטע
זעהט גלייך די צורה אנטקעגן אים ,אזוי
געדאנקען מיט שלעכטע מחשבות ,דאס
דארף מען וויסן ,אויך די רבוש"ע איז
הארץ דארף זיין ריין מיט פסח'דיג.
שטענדיג קעגן אים ,און שטייט קעגן
נישט אומזינסט לייגט מען יעדן טאג די
דיר שטענדיג.
תפלין כנגד הלב ,ווי מ'זאג'מיר יעדן
)בנוסח לשם יחוד לפני הנחת תפילין( טאג די הייליגע טאטע זצ"ל, טייטש
לשעבד בזה תאות ומחשבות לבנו 'ונפשי שפכי כמים' ,ווען
לעבודתו ית"ש ,דאס הארץ דארף זיין איך קום מיך שופך שיח זיין פאר די
ריין פאר איין תכלית ,אן איינציג הארץ, זאגט מען דאוונט, מען רבוש"ע,
לב אחד ,פאר איין אבינו שבשמים. סליחות ,איז כמים -אזוי ווי די וואסער
קודש ראש השנה דברות ו
"לפני" אמרו טז(. השנה ראש בגמרא )כללא דמילתא( מען דארף זיין שטענדיג
עליכם, שתמלוכוני כדי מלכיות, ריין ,ווי אזוי רייניגט מען זיך דאס
זכרונות כדי שיעלה זכרוניכם "לפני", הארץ? רייניגען דאס הארץ איז נאר מיט
]ויש לדקדק[ וואס איז דער § ¨ ©
'לפני', די תורה הקדושה ,מען לערנט די תורה
זאגט דער הייליגער בארדיטשובער רב, רייניגט זיך דאס הארץ.
אז ווען די אויבערשטער טוט שלעכטס
מיט אידן איז עס א בחינה פון 'אחור', 'ונפשי שפכי כמים לבך' ,מיט א ריין
יעדע טאטע וויל טוהן נאר גוטס פאר אויסגעוואשענעם הארץ ,ווען
זיין קינד ,ווען דער רבוש"ע שיקט מען שטעלט זיך דאווענען ,און אויך
גוטס פאר די קינדער דעמאלטס איז שטענדיג דארף זיין מיט א ריין הארץ.
דעם בחינה פון 'פנים' ,אז נישט איז א דעם פאר שטייט מען ווען
דער אז און פנים', 'הסתר אויבערשטער' ,נוכח פני ה'' ,דארף מען
אויבערשטער באהאלט זיך זיין פנים שטענדיג האלטן א ריין הארץ ,חס
קומט נעבעך שלעכטס ,נאר ווען די ושלום ,ווער ביסטו צו טראכטן פאר
רבוש"ע שיקט גוטס פאר די קינדער אים עפעס שלעכטס? פארנט פון א
מענטש קען מען נאך טראכטן )ולא יכיר
ווערט נתגלה די 'פנים'.
במחשבה( ,אבער פארן אויבערשטן ,ער
איז ידוע מחשבות! יודע מחשבות ביום
"לפני" אמרו רבוש"ע, די זאגט
דין! ממילא נוכח פני ה' דארף זיין דיין
שתמלכוני כדי מלכיות,
הארץ אויסגעוואשן ,כמים לבך.
עליכם ,זייטס ממליך אויף אייך מיר ,אן
ענין פון מלכיות יעצט ,אמרו ל"פני"
איך זאל קענען מגלה זיין מיין פנים, דער עיקר תפילה זאל זיין מגלה זיין דעם
זכרונות כדי שיעלה זכרוניכם "לפני" פני ה'
לטובה ,איך זאל קענען מגלה זיין מיין )ועוד( פלעגט דער הייליגער טאטע זצ"ל
פנים פאר ענק און משפיע זיין. זאגן ,מען גיסט איין תפילות ,מען
איז שופך שיח ,דער עיקר דארף מען
יעצט ווען ס'איז דער זמן צו איז מתפלל זיין 'נוכח פני ה'' ,אזוי זאגט
מתפלל זיין ,דארף מען בעיקר דער הייליגער בארדיטשובער רב -
דאווענען עס זאל נתגלה ווערן דער צדיקים האבן געזאגט אז יעצט איז ©אן
פנים פון דער אויבערשטין) ,וזהו( 'ונפשי ענין דערמאנען בארדיטשובער רב ר'
שפכי כמים לבך' ,בעיקר מתפלל זין לוי צחק בן שרה סאשע -דער טאטע
נוכח 'פני ה''. פלעגט עס אלעמאל דערמאנען )דאמריני
ז קודש ראש השנה דברות
פאר'ן מענטש .זאגט רש"י 'שובה יעדער גיסט זיך יעצט אויס ,אלעס איז
ישראל' טוט'ס תשובה' ,עד ה' אלוקיך' תלוי אין דעם חתימה ,דאס
נאך פאר דער 'השם' רחמים ווערט גאנצע יאר ,לויט ווי עס גייט דורכגיין
'אלקיך' מדת הדין. די טעג אזוי גייט זיין דאס יאר ,אבער די
עיקר דארף מען מתפלל זיין אויף דער
)והשתא יתבאר שפיר הפסוק( 'אתם נצבים
פני ה'.
היום' )דברים ט ,כט( ,נצבים איז
דאווענען ,מען שטעלט זיך דאווענען, עס איז דאך אזא מין חשכות אין דעם
היום איז ראש השנה זאל זיין כולכם גלות ,שוין באלד צוויי טויזענט
'לפני ה' אלקיכם' ,ווען עס איז נאך א יאר וואס מען בלאנדזשעט דא אין גלות,
בחינה פון פנים ווען ס'איז נאך גוט נאך פון איין גלות צום צווייטן ,מען זעט
איידער דער ה' ווערט אלקיכם ,יעצט נישט קיין סוף) ,אבל מ"מ עדיין אנו מאמינים(
טוטס תשובה. אלע צדיקים האבן געזאגט אז מען
שטייט שוין בעיקבתא דמשיחא ,דער
ונפשי שפכי כמים לבך ,מען שטעלט
עיקר דארף מען מתפלל זיין 'נוכח פני
זיך טוהן תשובה ,דוקא 'נוכח
ה' ,ס'זאל שוין זיין 'ונגלה כבוד ה'',
פני ה'' ,ווילאנג די פנים איז נאך דא,
נתגלה ווערן דעם פני ה'.
ווילאנג עס ווערט נישט ח"ו א הסתר.
תשובה פאר עס ווערט דין איז פיל גרינגער
א יאר וואס מיר שטייען שוין נאך
תשליך ,מען האלט דאך שוין
טאטע זצ"ל פלעגט דערמאנען, די
)דכתיב( 'שובה ישראל עד ה' אלקיך'
שתפ"ד ,דארף מען דער )שנת( יעצט
)הושע יד ,ב-ג( ,דער אויבערשטער וויל אז
עיקר מתפלל זיין עס זאל שוין נתגלה
מען זאל תשובה טוהן ,און רש"י זאגט
ווערן דעם פני ה' ,שתפ"ד ,ת'הא ש'נת
וואס הייסט 'עד ה' אלקיך' ,נאר השם
ש'נתגלה פ'ני ד' ,ונפשי שפכי כמים
איז רחמים און אלוקיך איז דין ,טוטס
לבך ,מען גיסט זיך דאס הארץ פארן
שוין יעצט תשובה ווען ס'איז אייך נאך
רבוש"ע ,נוכח פני ה' ,עס זאל שוין
גוט ,אז נישט דארף דער אויבערשטער
ווערן נתגלה דעם פני ה'.
שיקען א מעסעדז"ש פאר תשובה,
די מעלה פון תשליך אויפן שפאלער יסורים ,ווען ס'קומט יסורים טוט שוין
זיידע'ס יארצייט יעדער תשובה ,לויפט מען שוין תשובה
מען שטייט דאך יעצט אין אזא גרויסן טוהן און מ'זוכט קבלות טובות און
טאג פון 'שלש עשרה מדות', תיקונים .מאכט שוין יעצט די קבלות,
)או"ח אמת'דיג אין שלחן ערוך שטייט מאכט די תיקונים ווילאנג ס'איז נאך גוט
קודש ראש השנה דברות ח
הייליגן ר"ר זושא ,ער גייט אויס! נאר סימן תקפג בהגה סעיף ב( מען זאל גיין ראש
נאך אפאר טעג קען ער לעבן! און ער השנה תשליך ,אנדערע זענען געגאנגען
האט אונז געשיקט אז דא ,דער שפאלער שלש עשרה מדות צו ווייל מען האט
זיידע וועט קענען אויס'פועל'ן. נישט געקענט וכדו' ,אבער אין רוז'ין
ווען ס'איז געפאלן אזא מין טאג אזוי ווי
ער )הסב"ק משפאלע( זיך גענומען האט יעצט ,ו' תשרי שלש עשרה מדות ,איז
דאווענען ,און ער האט געזען אז א געווען תשליך צו גייט דאס
עס גייט נישט ,האט ער געגעבן א הייב געוואלדיגע חשיבות ,זאגן תשליך ו'
אויף די אויגן צום רבוש"ע) .בזה"ל( וואס תשרי ,ווייל היינט איז דער יארצייט
זאל איך זאגן אויף ר"ר זושא ,זאל איך דער זי"ע. זיידע שפאלער פונעם
זאגן עפעס א זכות אויף אים ,קען נאך שפאלער זיידע האט געהאט גרויסע
עס און מקטרג א עפעס קומען כוחות אין הימל ,און ממילא אין אזא
אוועקבלאזן ,מקטריגים איז דא גענוג. טאג ווען מען גייט צו תשליך טוט דער
איין זאך קען איך זאגן ,אז לעבן שפאלער זיידע אונז באגלייטן.
האניפאלי איז דא א שטעטל פון דריי
טויזנט גוים און אלע זענען דארט געזונג
און פריש ,לעבעדיג ,טרינקען און זויפן, דער שפאלער זיידע איז ממתיק דינים עס
וועסטו טרעפן איין ר"ר זושא דארט אין זאל פאלן אויף די שונאי ישראל
שטעטל? צו דען דארף זיך ר"ר זושא וועלן מיר דערציילן א מעשה פונעם
אזוי צו מוטשען? דער וואס זיידע, שפאלער
טאטע פלעגט דערציילן ,און עס איז א
אזויווי ער האט דאס געזאגט ,האט ער דער הדינים, המתקת פאר סגולה
זיי געזאגט מען קען שוין הייליגער ר"ר זושא זי"ע איז אמאל
אהיימפארן ,זיי זענען אהיימגעפארן, די און קראנק, זייער געווארן
איז זושא ר"ר ה' ברוך און דאקטוירים האבן געזאגט אז נאר נאך
צוריקגעקומען צו די כוחות ,און ער אפאר טעג קען ער לעבן .האט ער שוין
האט נאך געהאט אריכות ימים. דער צו תלמידים צוויי געשיקט
שפאלער זיידע) ,באמרו( דער שפאלער
דער הייליגע ערשטער סאדיגורה רבי זיידע וועט מיך אויסבעטן .זענען זיי
זי"ע האט געזאגט אז די מעשה אנגעקומען די צוויי תלמידים צו די
איז מסוגל אויף המתקת הדינים ,דארפן גרויסער בעל הילולא דעם שפאלער
אונז אויך נוצען יעצט דער מעשה ,דער זיידע) ,ואמרו( אונז זענען שלוחים פון
ט קודש ראש השנה דברות
בבריאותם שלא יחלו -קיינער זאל נישט הייליגע בעל הילולא האט עס געקענט
קראנק ווערן. אויפטוישן אויף די שונאי ישראל און
ממתיק זיין אלע דינים.
אויבערשטער זאל העלפן פאר דער
אלע אידן מ'זאל האבן נחת דער אויבערשטער זאל העלפן אז די
דקדושה פון די קינדער ,אלע פירות אלע צרות ישראל ,אלע ווייטאגן
זאלן זיין הייליגע פירות ,א שפע פון פון אידן ,און עס איז דא נעבעך אזויפיל
פרנסה ,און גוטע שידוכים ביי די שונאי ישראל ,זיי קענען אייננעמען.
דער און פקידות. מיט קינדער, אלעס ,און אידישע קינדער דארפן
אויבערשטער זאל העלפן מ'זאל זוכה ארוכים לחיים אינגאנצן ארויסגיין
זיין שוין יעצט עס זאל נתגלה ווערן ולשלום) .ובכן יה"ר( אלע אידישע קינדער
דעם 'נוכח פני ה'' ,מיט די גאולה זאל האבן רפואות -אלע חולי ישראל
שלימה במהרה בימינו אמן: זאלן זיין געזונט ועל הבריאים שיתמידו
קודש ראש השנה דברות י
סיפורי קודש
לחיים טובים ולשלום ,זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכתבנו בספר החיים למענך
אלקים חיים ,אבינו מלכנו שלח רפואה שלימה לחולי עמך ,לכל חולי ישראל
רפואה גמורה בקרוב ,וכולם יזכו לרפואות וישועות בכל הענינים.
יחול היו"ד של האדמו"ר הראשון הרה"ק ר' יצחק מאיר מקאפיטשניץ )א' השבוע
תשרי( שהי' פועל ישועות גדול בקרב הארץ ,הי' פעם בחור שעשה קשרי
ידידות עם נכרי רח"ל והיתה לו השפעה לרעה כמובן והתחיל לסור מדרך התורה
והיראה ,ובא אביו בבכי' אל האדמו"ר מקאפיטשניץ שזקוק לישועה ורחמים על בנו
שיחזור לאיתנו הראשון לדרך הישרה ,אזי ציוה לו שישתדל שבנו יבוא אליו ויאמר
לו שהרבי רוצה לדבר עמו ,וטען האב שבנו בודאי ימאן ולא יבוא ,א"ל הרבי ,אמור
לו שאמרתי שיבוא ,הבחור הסכים לבא ובהכנסו להרבי פתח ואמר שהוא נכנס
בתנאי קודם למעשה ,על מנת שלא יזכיר הרבי שום דבר אודות חבירו החדש כי
אינו רוצה לעזוב אותו ,ורק בתנאי זה מתרצה הוא ליכנס ,ואכן הרבי התחיל לשוח
עמו בענינים שונים ,ובתוך דבריו התחיל לומר שיש להיות שומר תורה ומצות בן
עלי' ושלא להסתופף יחד אלא בחבורה של יראים ושלמים ועובדי ה' .מיד כאשר
שמע הבחור דבריו רצה לנוס החוצה ,אמר הרבי תנוח דעתך ,שב נא ולא אדבר יותר
שאלו הרבי ,דו רייכערסט? )האם הינך מעלה עשן( ,ענה לא ,הוסיף הרבי ושאל אותו,
למה אכן לא ,השיב הבחור שאין לו הטאבי"ק למלאות בו הציגא"ר ,אמר
הרבי הרי יש לי כאן טאביק ואכין לך בזה ציגאר לעשן ,אמר הבחור לפניו הרי אין
זה משום כבוד לרב לעשן בפני הרבי ,אמר הרבי ,גם אני אעלה עשן עמך ועי"ז לא
יהא חשש על פחיתות הכבוד.
אחר שהכין ב' ציגארען ציוה הרבי להבחור שיצית אש בקיסם )שוועבע"ל( כדי
להדליק בו הציגאר"ן ,והבחור התחיל לנסות ולהדליק שוועבעלע אחד אחר
שני אך כולם לא נדלקו ,וכך ניסה כמה פעמים ולא עלתה בידו ,אמר הרבי ,אה,
שלימזל ,קיסם פשוט הוא זה ואינו יודע איך מבעירים בו אש קטנה ,בא ואראך איך
מדליקין אש ,ואכן לקח השוועבעל"ע והדליקו ואמר לו ,כך מדליקין אש! והדליק
בו הציגאר והתחיל לעשן ,ובאמצע פנה להבחור ואמר בוא נא ואדליק הציגא"ר
שלך ,והדליקו ואמר אכן כך מדליקין אש ,והתחילו שניהם לעשן .אביו של הבחור
עמד מן הצד ונשתמומם על המחזה מהו כל הסדר הזה ,והבין שהרבי פועל בו
יא קודש ראש השנה דברות
מעשים לעילא ,בגמרו אמר הרבי להבחור ,ככה תדע מהיום והלאה איך מדליקין
אש ,ואח"כ אמר לאביו ,עכשיו תוכלו לנסוע הביתה והכל על מקומו יבוא בשלום,
ונפרדו לשלום ויצאו לדרכם.
ויהי בהגיעם לעירם שמעו הקול יוצא שביתו של אותו הגוי נשרף באש עם כל
רכושו ,וגם הוא בתוכו עלה על מוקד ,ועתה הבין הבחור ואביו שעכשיו יודע
היאך מדליקין אש .הבחור נרעש ונפחד ממה ששמע ,ומיד נתעורר בתשובה על כל
מעלליו הרעים אשר עשה וציער את אביו שבשמים פן גם הוא יפול לאש של גיהנם,
מיד חזר לאחוריו ונסע להרבי ואמר לו ,אני מתחרט ואני רוצה מכאן ולהלאה להיות
ירא ה' ולעשות רצונו בלבב שלם ,ואכן הרבי הדריכו לחזור לדרך ישרה והציל נפש
מישראל.
בימי חנוכה שנת ה'שתע"ט היא השנה האחרונה לחיי כ"ק אאמו"ר זללה"ה עלי
אדמות ,הייתי למעלה במקום מגורי אבי וישבתי עמו וחולשת הגוף גברה
עליו אז כנודע ,ונכנס לפניו איש אחד והתחיל לספר מעין מה שסיפרנו על האדמו"ר
מקאפיטשניץ שכך אירע אצל כ"ק אדמו"ר זי"ע ,שפע"א הזכיר אחד את עצמו לפניו
שבנו נתחבר לאינו יהודי וגורם רעה לנפשו ,וביקש זקה"ק שיאמר לו שמו של הנכרי
והדליק נר שעי"ז ישרף ,ולבסוף נשרף ביתו של הגוי כאשר הוא בתוכו .וסיים
המספר שהוא ג"כ זקוק עתה לישועה כזאת ,ולכן מבקש מאת אאמו"ר שיעשה הוא
ג"כ כך ,אזי ביקש אבי שיביאו לו גליון נייר ויכתבו שמו של הגוי עליו ולקח הנייר
ושרפו באש ,ולא עברו ימים אחדים עד שהגיע בשורה טובה שהגוי נבדל ונתרחק
ממנו לגמרי ,ואף שלא נעשה ע"י שריפה אך הי' למעלה מדרכי הטבע ,שהגוי כבר
הי' מחובר אליו כבר כמה שנים ,והפרישה היתה בדרך נס הפלא ופלא שלא הי'
עולה על הדעת שכך יהי'.
יה"ר שזכותו יגן עלינו ועל כל ישראל ,וכל אויב בבית ישראל ישרף ,ורוע של בנ"י
ילך על שונאי ישראל ,מעבירין את רוע הגזירה ,ואנחנו נכנס ונלך לחיים
טובים ארוכים ולשלום ביום הדין ,יה"ר שיקויים הפסוק )מלאכי ג ,כד( והשיב לב אבות
על בנים ולב בנים על אבותם ,וכולנו נכתב בספרן של צדיקים ,חיים טובים ,פרנסה
וברכה ,בספר גאולה וישועה לעת הגאולה הגדולה בביאת הגואל בב"א:
