gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

וירק את חניכיו · Vayerek Es Chanichav — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: וירק את חניכיו · Vayerek Es Chanichav

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

וירק את חניכיו · Vayerek Es Chanichav — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫א‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫ב‬ ‫אמרים והדרכות‬ ‫בעבודת קדש‬ ‫את‬ ‫ח‪+‬ני‪++‬כיו‬ ‫של מחנך‬ ‫בישראל‬ ‫מעטו של הגאון‬ ‫רבי חיים יוסף‬ ‫• גיליון י"ב •‬ ‫אקרמן שליט"א‬ ‫ערב ראש השנה תשפ"ז‬ ‫מאמר י"ב‪:‬‬ ‫הכל יודעים כי‬ ‫קראו עלי מועד‬ ‫נשתנו הטבעים‪,‬‬ ‫ובמיוחד‬ ‫ויתרגשו‪ ,‬שהרי גם ביום הדין עצמו מתעסקים עם‬ ‫ירח האיתנים ‪ -‬דתקיף במצוות‪.‬‬ ‫בסמיכות‬ ‫הקטן שהגיע לחינוך ללמדו‪( .‬ר”ה לג‪):‬‬ ‫שופר ‪ -‬יום הכיפורים ‪ -‬סוכה ‪ -‬לולב ‪ -‬וערבה ‪-‬‬ ‫קריאת קדש‬ ‫בדור אשר נמנע מלסובב התרנגולות ככפרות על‬ ‫ראשיהם יוזכר‪ ,‬ויוחזק המנהג של פדיון כפרות‬ ‫[ובמקדש] ניסוך המים‪( .‬ר”ה יא‪ .‬וברש”י)‬ ‫אלול לפרידה‬ ‫במעות ובכסף אשר ילך לצדקה ‪ -‬שבו יוצאים‬ ‫משה תקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין‬ ‫ממסלולי בין‬ ‫הזמנים ושפע‬ ‫מעיקר הדין ‪ -‬ולא יתמיהו עלינו התינוקות ויביטו‬ ‫בענינו של יום הלכות חג בחג‪( .‬סוף מגילה) מלמד‬ ‫בנו כתרנגול בבני אדם [ובודאי שנאסֹר חדשים מקרב‬ ‫שהיה משה מדבר עמהם בהלכות כל מועד ומועד‬ ‫יבאו להחזיר עטרה ליושנה ולנהוג כתשובת הגאונים‬ ‫בזמנן ‪ -‬להודיע חוקי האלקים ותורותיו‪.‬‬ ‫האטרקציות‬ ‫שעושים חותלות מכפות תמרים לשם כל קטן וקטנה שבבית‬ ‫ובערב ראש השנה נוטל כל אחד שלו ומחזירו סביבות ראשו‬ ‫וקבלו וקיימו שכר המצוות עליהם ועל בניהם בזה‬ ‫ובבא‪.‬‬ ‫שהורעפו על‬ ‫שבע פעמים ומשליכו לנהר‪ .‬שבת פא‪- :‬וברש”י]‬ ‫שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח‬ ‫הזאטוטים‬ ‫רושם בלתי ימחה הנחקק בלבת הילדים שדומה‬ ‫שלושים יום שהרי משה עומד בפסח ראשון‬ ‫והנערים‪ ,‬ועל כן‬ ‫לנייר חדש היא הופעתו של המלמד עטוי ולבוש‬ ‫בקיטל הלבן המלמדם על באורים כבדו ה’ זו‬ ‫ומזהיר על פסח שני‪( .‬פסחים ו‪).‬‬ ‫יעשו המלמדים‬ ‫כסות נקיה ולבנה‪ ,‬המעוררת געגועים לבגדי הלבן‬ ‫צאו ורעו את גדיותיכם בספרו של המלך שלמה‬ ‫[גנצפריד] שהשכיל לתמצת מסימן קכ”ח בקצוש”ע‬ ‫שקר בנפשם‬ ‫בהכריזם‬ ‫שעמם נכנס כהן גדול אחת בשנה לפני ולפנים‪.‬‬ ‫שלו עד לסימן קלח [ועד בכלל] את שלל ואוצר‬ ‫בתחלת‬ ‫ומאידך נזכֹר ונזכיר ימים מקדם כשהיו ביד‬ ‫ההלכות והדינים [בינתיים‪ ,‬בלי ציורי וצלומי עוז והדר]‬ ‫התינוקות לולביהן ואתרוגיהן כל שבעה‪ ,‬וביום‬ ‫בבחינת דבר בעתו ‪ -‬מה [גם] טוב ‪ ,‬והומלץ לנו‬ ‫השביעי מיד כלומר לאלתר התינוקות שומטים‬ ‫שלעולם ישנה אדם לתלמידו בלשון קצרה‪( .‬פסחים‬ ‫החדש אוי לי‬ ‫וי לי ויעטו את‬ ‫לולבי עצמם מתוך הערבה לפי שהלולב ארוך‬ ‫ג‪.):‬‬ ‫ושוחקין בו ואתרוגיהם היו אוכלים‪( .‬סוכה מה‪ .‬תוד”ה‬ ‫שיתבלוּ את הנלמד ראוי שתהיינה‬ ‫מיד‪ ,‬ומו‪ :‬ברש”י ד”ה מיד)‬ ‫ההמחשות ַ‬ ‫מדיפות ריח של יין ישן ‪ -‬כדפיקות ה”וועקער” על‬ ‫מסכת הרצינות‬ ‫ולא יגרע מכבוד המלמד באם יטרח וילקט מפירות‬ ‫הנושרים משווקי ארבעת המינים וטוב יהא לילדים‬ ‫חלונות שלומי אמוני בני ישראל בקריאה היהודית‬ ‫שאין תוכה‬ ‫כברה אלא‬ ‫“קומו לעבודת הבורא” [אף שהמלמד עצמו אינו זוכרם‬ ‫מראה עיניים וחבוב הפרי עץ הדר הראוי לנשקם‬ ‫כלל משחר ילדותו]‪ ,‬והמשך בשירת “שבתי בבית‬ ‫כהשל”ה‪ ,‬מאשר יביא את אותם ספוגים‬ ‫של בד סיני דמוי המינים ולהוותנו גם‬ ‫ה’” המרגשת ונטולת הטראנסים‪ ,‬השתדלו והרבו‬ ‫תחינה עם בעלי הבל פה שאין בו חטא ומה טוב‬ ‫יקבלו בסבר‬ ‫דמוי ספר תורה המונח בהיכל‪.‬‬ ‫ומה נעים באם יתקע בשופר בכתה והעם לו יחרדו‬ ‫פנים יפות‬ ‫טוב מעט בכונה‬ ‫‪ -‬אם בערבי‬ ‫שבתות החדש‬ ‫ותורה היא וללמוד וללמד הוא צריך עד כמה‬ ‫היות ונהגו ישראל קדושים לאסוף טפם וצאנם‬ ‫הבעל”ט יוקדשו‬ ‫גדולה אחריותו של אדם מישראל שלא לשלוח‬ ‫יד בממון חבירו‪ ,‬ולהיות נאמן ואמיתי למסור דין‬ ‫עמם למעמד התפילות בימים הנוראים יחוש‬ ‫המלמד להרגיש באחריות המוטלת עליו להיות‬ ‫מספר רגעים‬ ‫וחשבון על כל פעולותיו לא לרמות במחירים‪,‬‬ ‫נוטרה את הכרמים ולהפליג בתחושה הנדרשת‬ ‫לשירת שירי‬ ‫ולא לאונות אף בפחות משתות ולא להתרגל‬ ‫לשיח המבוגר הסבור שלהרויח שאני‪( .‬מסילת‬ ‫של “מה נורא המקום הזה” של בבית אלקים‬ ‫נהלך ברגש ושל הס כל בשר מפני ה’ בבואו אל‬ ‫הנפש הרוגשת‬ ‫ישרים ‪-‬פרק י”א) סוף מעשה באזהרה תחילה‪.‬‬ ‫היכל קדשו‪ ,‬ולזַכוֹת שבהיכלו כלו אומר כבוד‬ ‫והרוחשת‬ ‫היום ‪ -‬כבוד השכינה ‪ -‬וכבוד מקדש מעט‪ ,‬ויחד‬ ‫שמונת ימי החג‪ ...‬חייב אדם להיות בהם שמח‬ ‫כולם יענו ויאמרו רחמנו כרחם אב על בנים‪.‬‬ ‫וכמהה‬ ‫וטוב לב הוא ובניו‪ ...‬ובני ביתו וכל הנלוים עליו‬ ‫שנאמר ושמחת בחגך‪ .‬ויש בכלל אותה השמחה‬ ‫הפעוטות מקחן מקח וממכרן ממכר‬ ‫להתרפק‬ ‫לשמוח הוא ובניו ובני ביתו כל אחד ואחד בראוי‬ ‫לו‪ .‬כיצד הקטנים נותן להם קליות ואגוזים‬ ‫במטלטלין‪( .‬גיטין נט‪).‬‬ ‫על דודה‬ ‫ומגדנות‪( .‬פ”ו מיו”ט הי”ז ‪-‬י”ח)‬ ‫והנה בכל השנים כולן שחובת יום הראשון‬ ‫ולהזכר‬ ‫ומאידך בירושלמי סובר שמטרת חול המועד‬ ‫היא מן התורה ומצריכה “לכם” ובעלות גמורה‬ ‫מנועים הקטנים מלסחור ולמכור ארבעת המינים‬ ‫כי הנשמה לו‬ ‫היא כדי שיהיו אוכלים ושותים ושמחים ועוסקים‬ ‫בתורה‪ .‬אשרי המלמד שתאחז ידו במדה הנכונה‬ ‫דאקנו לא מקני‪ ,‬אך בשנה זו שאין לולב ניטל‬ ‫והגוף פעלו‬ ‫היודעת לחלק בין ה”חציו לה’“ ולבין ה”חציו‬ ‫ביום הראשון מגזירה דרבא‪ ,‬נזכה לקיים רק‬ ‫את תקנת ר’ יוחנן שיהא לולב נטל מדבריהם‬ ‫ועל כן מן הראוי‬ ‫לכם” ולנהל צאנו כצאן ירושלים במועדיה‪.‬‬ ‫במדינה והשאול נמי כשר ולפיכך ראשי כל אדם‬ ‫הוא שיחוס‬ ‫כתיבה וחתימה טובה‬ ‫ליטול לולבו של חבירו שלא מדעתו ולסמוך על‬ ‫מה דניחא ליה לאיניש לקיומי מצוה בממוניה‪,‬‬ ‫חגים וזמנים לששון‬ ‫על עמו ועמלו‬ ‫וחרף [מעובר] בריא ופורה!‬ ‫ועל כן ומשום כן אין להקפיד השתא אם מוכר‬ ‫המינים יהא קטן‪.‬‬ ‫תהא שנת פריחה וזריחה‬ ‫עם תחילתה של שנה חדשה ושנת‬ ‫לימודים חדשה‪ ,‬ברכותינו למצדיקי‬ ‫הרבים ככוכבים‬ ‫המלמדים המסורים שליט"א‬ ‫שיזכו לסיפוק‪ ,‬הנאה והצלחה רבה‬ ‫יו"ל ע"י המכון‬ ‫כתבי‬ ‫להוצאת‬ ‫רבי‬ ‫הגאון‬ ‫בעבודתם‪ ,‬מלאכת הקודש ‪ -‬העמדת‬ ‫יוסף‬ ‫חיים‬ ‫אקרמן שליט"א‬ ‫תלמידים בישראל‬ ‫גיליון‬ ‫לקבלת‬ ‫את‬ ‫'וירק‬ ‫זה‬ ‫חניכיו' בדוא"ל‪:‬‬ ‫‪@4118rklm‬‬ ‫• זכות עלון תשרי נתרם •‬ ‫‪m o c. l i a m g‬‬ ‫לזכותו של ידידנו מצדיק הרבים ככוכבים הרב נחמיה א‪ .‬שליט"א‬ ‫שיזכה להמשיך בעשייתו הברוכה להעמדת תלמידים נאמנים לה' ולתורתו‬