וירק את חניכיו · Vayerek Es Chanichav — ראש השנה (2026-09-07)

א י מ ש ד א ת ע י י ס ב
אמרים והדרכות
בעבודת קדש
את
ח+ני++כיו
של מחנך
בישראל
מעטו של הגאון
רבי חיים יוסף • גיליון י"ב •
אקרמן שליט"א ערב ראש השנה תשפ"ז
מאמר י"ב:
הכל יודעים כי
קראו עלי מועד נשתנו הטבעים,
ובמיוחד
ויתרגשו ,שהרי גם ביום הדין עצמו מתעסקים עם ירח האיתנים -דתקיף במצוות. בסמיכות
הקטן שהגיע לחינוך ללמדו( .ר”ה לג):
שופר -יום הכיפורים -סוכה -לולב -וערבה - קריאת קדש
בדור אשר נמנע מלסובב התרנגולות ככפרות על
ראשיהם יוזכר ,ויוחזק המנהג של פדיון כפרות
[ובמקדש] ניסוך המים( .ר”ה יא .וברש”י) אלול לפרידה
במעות ובכסף אשר ילך לצדקה -שבו יוצאים משה תקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין ממסלולי בין
הזמנים ושפע
מעיקר הדין -ולא יתמיהו עלינו התינוקות ויביטו בענינו של יום הלכות חג בחג( .סוף מגילה) מלמד
בנו כתרנגול בבני אדם [ובודאי שנאסֹר חדשים מקרב שהיה משה מדבר עמהם בהלכות כל מועד ומועד
יבאו להחזיר עטרה ליושנה ולנהוג כתשובת הגאונים בזמנן -להודיע חוקי האלקים ותורותיו. האטרקציות
שעושים חותלות מכפות תמרים לשם כל קטן וקטנה שבבית
ובערב ראש השנה נוטל כל אחד שלו ומחזירו סביבות ראשו
וקבלו וקיימו שכר המצוות עליהם ועל בניהם בזה
ובבא.
שהורעפו על
שבע פעמים ומשליכו לנהר .שבת פא- :וברש”י]
שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח
הזאטוטים
רושם בלתי ימחה הנחקק בלבת הילדים שדומה שלושים יום שהרי משה עומד בפסח ראשון והנערים ,ועל כן
לנייר חדש היא הופעתו של המלמד עטוי ולבוש
בקיטל הלבן המלמדם על באורים כבדו ה’ זו
ומזהיר על פסח שני( .פסחים ו).
יעשו המלמדים
כסות נקיה ולבנה ,המעוררת געגועים לבגדי הלבן צאו ורעו את גדיותיכם בספרו של המלך שלמה
[גנצפריד] שהשכיל לתמצת מסימן קכ”ח בקצוש”ע
שקר בנפשם
בהכריזם
שעמם נכנס כהן גדול אחת בשנה לפני ולפנים.
שלו עד לסימן קלח [ועד בכלל] את שלל ואוצר
בתחלת
ומאידך נזכֹר ונזכיר ימים מקדם כשהיו ביד ההלכות והדינים [בינתיים ,בלי ציורי וצלומי עוז והדר]
התינוקות לולביהן ואתרוגיהן כל שבעה ,וביום בבחינת דבר בעתו -מה [גם] טוב ,והומלץ לנו
השביעי מיד כלומר לאלתר התינוקות שומטים שלעולם ישנה אדם לתלמידו בלשון קצרה( .פסחים החדש אוי לי
וי לי ויעטו את
לולבי עצמם מתוך הערבה לפי שהלולב ארוך ג.):
ושוחקין בו ואתרוגיהם היו אוכלים( .סוכה מה .תוד”ה
שיתבלוּ את הנלמד ראוי שתהיינה
מיד ,ומו :ברש”י ד”ה מיד) ההמחשות ַ
מדיפות ריח של יין ישן -כדפיקות ה”וועקער” על מסכת הרצינות
ולא יגרע מכבוד המלמד באם יטרח וילקט מפירות
הנושרים משווקי ארבעת המינים וטוב יהא לילדים
חלונות שלומי אמוני בני ישראל בקריאה היהודית שאין תוכה
כברה אלא
“קומו לעבודת הבורא” [אף שהמלמד עצמו אינו זוכרם
מראה עיניים וחבוב הפרי עץ הדר הראוי לנשקם כלל משחר ילדותו] ,והמשך בשירת “שבתי בבית
כהשל”ה ,מאשר יביא את אותם ספוגים
של בד סיני דמוי המינים ולהוותנו גם
ה’” המרגשת ונטולת הטראנסים ,השתדלו והרבו
תחינה עם בעלי הבל פה שאין בו חטא ומה טוב
יקבלו בסבר
דמוי ספר תורה המונח בהיכל. ומה נעים באם יתקע בשופר בכתה והעם לו יחרדו פנים יפות
טוב מעט בכונה
-אם בערבי
שבתות החדש ותורה היא וללמוד וללמד הוא צריך עד כמה היות ונהגו ישראל קדושים לאסוף טפם וצאנם
הבעל”ט יוקדשו גדולה אחריותו של אדם מישראל שלא לשלוח
יד בממון חבירו ,ולהיות נאמן ואמיתי למסור דין
עמם למעמד התפילות בימים הנוראים יחוש
המלמד להרגיש באחריות המוטלת עליו להיות
מספר רגעים וחשבון על כל פעולותיו לא לרמות במחירים, נוטרה את הכרמים ולהפליג בתחושה הנדרשת
לשירת שירי ולא לאונות אף בפחות משתות ולא להתרגל
לשיח המבוגר הסבור שלהרויח שאני( .מסילת
של “מה נורא המקום הזה” של בבית אלקים
נהלך ברגש ושל הס כל בשר מפני ה’ בבואו אל
הנפש הרוגשת ישרים -פרק י”א) סוף מעשה באזהרה תחילה. היכל קדשו ,ולזַכוֹת שבהיכלו כלו אומר כבוד
והרוחשת
היום -כבוד השכינה -וכבוד מקדש מעט ,ויחד
שמונת ימי החג ...חייב אדם להיות בהם שמח כולם יענו ויאמרו רחמנו כרחם אב על בנים.
וכמהה
וטוב לב הוא ובניו ...ובני ביתו וכל הנלוים עליו
שנאמר ושמחת בחגך .ויש בכלל אותה השמחה הפעוטות מקחן מקח וממכרן ממכר
להתרפק לשמוח הוא ובניו ובני ביתו כל אחד ואחד בראוי
לו .כיצד הקטנים נותן להם קליות ואגוזים במטלטלין( .גיטין נט).
על דודה ומגדנות( .פ”ו מיו”ט הי”ז -י”ח) והנה בכל השנים כולן שחובת יום הראשון
ולהזכר ומאידך בירושלמי סובר שמטרת חול המועד היא מן התורה ומצריכה “לכם” ובעלות גמורה
מנועים הקטנים מלסחור ולמכור ארבעת המינים
כי הנשמה לו היא כדי שיהיו אוכלים ושותים ושמחים ועוסקים
בתורה .אשרי המלמד שתאחז ידו במדה הנכונה דאקנו לא מקני ,אך בשנה זו שאין לולב ניטל
והגוף פעלו היודעת לחלק בין ה”חציו לה’“ ולבין ה”חציו ביום הראשון מגזירה דרבא ,נזכה לקיים רק
את תקנת ר’ יוחנן שיהא לולב נטל מדבריהם
ועל כן מן הראוי
לכם” ולנהל צאנו כצאן ירושלים במועדיה.
במדינה והשאול נמי כשר ולפיכך ראשי כל אדם
הוא שיחוס כתיבה וחתימה טובה ליטול לולבו של חבירו שלא מדעתו ולסמוך על
מה דניחא ליה לאיניש לקיומי מצוה בממוניה,
חגים וזמנים לששון
על עמו ועמלו וחרף [מעובר] בריא ופורה!
ועל כן ומשום כן אין להקפיד השתא אם מוכר
המינים יהא קטן.
תהא שנת פריחה וזריחה
עם תחילתה של שנה חדשה ושנת
לימודים חדשה ,ברכותינו למצדיקי
הרבים ככוכבים
המלמדים המסורים שליט"א
שיזכו לסיפוק ,הנאה והצלחה רבה
יו"ל ע"י המכון
כתבי להוצאת
רבי הגאון בעבודתם ,מלאכת הקודש -העמדת
יוסף חיים
אקרמן שליט"א
תלמידים בישראל
גיליון לקבלת
את 'וירק זה
חניכיו' בדוא"ל:
@4118rklm • זכות עלון תשרי נתרם •
m o c. l i a m g לזכותו של ידידנו מצדיק הרבים ככוכבים הרב נחמיה א .שליט"א
שיזכה להמשיך בעשייתו הברוכה להעמדת תלמידים נאמנים לה' ולתורתו
