gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

משנת החסידות · mishnas hachsidus — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: משנת החסידות · mishnas hachsidus

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

משנת החסידות · mishnas hachsidus — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי”ת‬ ‫משנת‬ ‫החסידות‬ ‫מאסופת תורתו של המשפיע‬ ‫הגה”ח רבי‬ ‫אשר זעליג‬ ‫לוסטיגמן‬ ‫שליט”א‬ ‫המאמר השבועי‪:‬‬ ‫מעלת וסגולת הנסיעה‬ ‫לצדיק לראש השנה‬ ‫ראש השנה שנת תשפ”ז‬ ‫יו”ל ע”י‬ ‫מכון משנת החסידות‬ ‫להערות והארות בכל ענייני הגליון‬ ‫או לנדב הוצאות ההפצה‬ ‫ניתן לפנות בכתובת דוא”ל‪:‬‬ ‫‪MishnasHachasidus@gmail.com‬‬ ‫או במספר טלפון‪03-722-9580 :‬‬ ‫על המוכנים לכל בני דורם לכך‪,‬‬ ‫מרן הרה"ק ר' ישכר דוב‬ ‫גם אם לא ישתתפו עמהם‪ ,‬אבל‬ ‫מבעלזא זי"ע‪ :‬צריך כתפיים‬ ‫מצד המצאם בדורם‪ ,‬שהם עצמם‬ ‫רחבות מאוד לומר ליהודי שלא‬ ‫כמו המקדש המקודש‪.‬‬ ‫ישהה בבעלזא בימי ראש השנה‬ ‫והרמב"ן ז"ל כתב בסוף סדר‬ ‫ימים הנוראים עומדים בשער‪,‬‬ ‫והיה עקב (דברים יא‪ ,‬כב)‪ :‬ויתכן באנשי‬ ‫וכל איש ישראל עושה חשבון‬ ‫זאת המעלה‪ ,‬שתהיה נפשם גם‬ ‫הנפש‪ ,‬ומתעורר להכין עצמו‬ ‫בחייהם צרורה בצרור החיים‪ .‬כי‬ ‫לימים קדושים אלו‪ ,‬לעשות‬ ‫הם בעצמם מעון לשכינה‪ ,‬כאשר‬ ‫תשובה שלימה לתקן את העבר‪,‬‬ ‫רמזו בעל ספר הכוזרי (מאמר ג‪ ,‬א)‬ ‫להיות מוכן ליום הדין‪ ,‬ולהמליך‬ ‫ע"כ‪.‬‬ ‫את הבורא ברוך הוא כראוי‬ ‫ואפשר שנתכון גם לזה‪ .‬ולפיכך‬ ‫וכנכון‪ .‬רבותינו הבעש"ט הקדוש‬ ‫והחסידים‬ ‫לנביאים‬ ‫בהמצא‬ ‫ותלמידיו זי"ע לימדונו‪ ,‬שאחד‬ ‫בדורות‪ ,‬יהיה השפע שופע‬ ‫מיסודות דרך החסידות הוא ‪-‬‬ ‫עליהם‪ ,‬ובאמצעותם אפשר שיהיה‬ ‫שצריך לנסוע אל הצדיק בראש‬ ‫שופע על כל המוכנים מבני דורם‪.‬‬ ‫השנה‪ ,‬שהוא בחינת הראש של‬ ‫וכל שכן לאותם שהם מתקרבים‬ ‫חסידים‪ .‬במאמרנו זה נבאר‬ ‫אליהם ומשתתפים עמהם‪.‬‬ ‫בעזה"י המעלה והצורך בזה‪.‬‬ ‫ראשית דבר נביא דבריו הק'‬ ‫מעלה תפלתו וזוכה למדות טובות‬ ‫של רבנו נסים‪ ,‬במעלת צדיקי‬ ‫הבה נראה דבריו הק' של‬ ‫הדורות‪ ,‬והצורך להתקשר עמם‪,‬‬ ‫הרה"ק ר' שלמה מרדומסק זי"ע‪,‬‬ ‫ולהסתופף בצלם‪ .‬כמובא בספרו‬ ‫המגלה לנו מעלת רבנו הבעש"ט‬ ‫(דרוש השמיני דף קכ"ח)‪:‬‬ ‫"דרשות הר"ן"‬ ‫ותלמידיו הק' זי"ע‪ ,‬והצורך הגדול‬ ‫אין ספק שראוי שנאמין שכמו‬ ‫להיות דבוק ומקושר בהם‪ ,‬ולנסוע‬ ‫שבזמן שבית המקדש קיים‪ ,‬היה‬ ‫אל הצדיק‪ .‬שעל ידי זה זוכה‬ ‫המעון ההוא המקודש‪ ,‬מקום מוכן‬ ‫לבטל ממנו כל המדות הרעות‬ ‫לחול שפע הנבואה והחכמה‪ ,‬עד‬ ‫ומעלה תפלתו‪ .‬וכדבריו בספרו‬ ‫שבאמצעות המקום ההוא‪ ,‬היה‬ ‫"תפארת שלמה" (פרשת נצבים ד"ה פן)‪:‬‬ ‫שופע על כל ישראל‪ .‬כן ראוי‬ ‫דהנה זה ידוע באנשי דורינו‪ ,‬כי‬ ‫שיהיו הנביאים והחסידים מוכנים‬ ‫בזמנינו העיקר לעבדות ה' ‪ -‬הוא‬ ‫לקבל שפע החכמה והנבואה‪ .‬עד‬ ‫להתדבק אל הצדיקים כל אחד‬ ‫שבאמצעותם יושפע השפע ההוא‬ ‫מלכי המלכים הקב"ה ‪ -‬אשר מלא‬ ‫לפי מדריגתו‪ .‬וזה הענין פרסם‬ ‫כל הארץ כבודו‪ ,‬וטוב לכל אחד‪,‬‬ ‫הבעש"ט ז"ל בעולם‪ ,‬שכל מי‬ ‫לדבק עצמו אל צדיק אחד‪ ,‬ועל ידו‬ ‫שמפריד את עצמו מהצדיק‪ ,‬ואומר‬ ‫יפיק המלך מלכו של עולם רצונו‪.‬‬ ‫בלבבו מה לי לנסוע לצדיק הדור‪,‬‬ ‫לבקש תורה מפיו‪ .‬הלא כמה ספרים‬ ‫מקשר נשמת ישראל בשרשם‬ ‫קדושים במוסר השכל‪ ,‬דרושים‬ ‫למעלה נוספת זוכה הדבוק‬ ‫לכל חפציהם בתורה ויראת שמים‪.‬‬ ‫בהצדיק‪ ,‬שעי"ז הוא מקשר אותו‬ ‫אבל באמת אין זה כלום‪ ,‬כי ראיית‬ ‫לשרשו‪ ,‬ומשפיע עליו יראת‬ ‫פני הצדיק הוא מבטל ממנו כל‬ ‫שמים‪ ,‬שגם בהיותו בחדרי חדרים‪,‬‬ ‫המדות רעות‪ ,‬דהיינו – העצלות‬ ‫יראת ה' על פניו‪ ,‬ומדקדק בקלה‬ ‫והעצבות וכל התאוות רעות ר"ל‪.‬‬ ‫כבחמורה‪ .‬וכמו שמלמדנו הרה"ק‬ ‫וגם בצדקה מה שנותן לצדיק‪ ,‬זוכה‬ ‫ר' קלונימוס קלמן מקראקא זי"ע‪,‬‬ ‫למדות טובות‪ ,‬וכל חסרונו ישלים‬ ‫בספרו "מאור ושמש" (פנחס ד"ה א"י‬ ‫ע"י דיבוק חכמים‪ .‬וגם הצדיק‬ ‫יפקוד) וז"ל‪:‬‬ ‫מעלה תפלתו למעלה‪ ,‬כי הקב"ה‬ ‫העיקר פעולת צדיקי הדורות‬ ‫מתאווה לתפלתן של צדיקים‪,‬‬ ‫והשרידים אשר ה' קורא‪ ,‬כרשב"י‬ ‫ומגלין אלקותו ית"ש בעולם‪ .‬ובזה‬ ‫וחבריו וגם אחריו בסוף הימים‪,‬‬ ‫יבא לשלימות האמיתי‪.‬‬ ‫שהופיע אור רבינו יצחק לוריא‪,‬‬ ‫וכמשל בן כפר שרוצה לבא אל‬ ‫ואחריו שהתנוצץ ניצוץ הבעש"ט‪,‬‬ ‫המלך‪ ,‬ולבקש מלפניו על אודותיו‬ ‫וגם יתר צדיקי הדורות מאז ועד‬ ‫ועניניו‪ .‬אבל אי אפשר לו בעצמו‬ ‫עתה‪ .‬היתה מגמתם לקשר נשמות‬ ‫לדבר אל המלך‪ ,‬כי כבד לשון הוא‬ ‫עם בני ישראל לשרשם‪ ,‬ולהסיר‬ ‫לדבר עם המלך‪ ,‬דברים מועטים‬ ‫מהם המסכים המבדילים והתאות‬ ‫סובלים פירוש הרבה ענין גדול‪,‬‬ ‫הגשמיות‪ .‬בכדי שתהיה נשמתם‬ ‫והמלך אינו סובל רוב דיבוריו‬ ‫קשורה בשורשה‪ ,‬לבל יוכלו ח"ו‬ ‫של בן כפר‪ .‬לכן העצה בזה‪ ,‬לבא‬ ‫להנתק משרשם‪ .‬וגם שתהיה יראת‬ ‫אל שר אחד משרי המלך‪ ,‬המבין‬ ‫הבורא ב"ה על פניהם‪ ,‬אפילו‬ ‫בלשון בן כפר הנ"ל‪ .‬וגם כן יכול‬ ‫בחדרי חדרים‪ ,‬לבלי לעבור בזדון‬ ‫לדבר עם המלך כראוי‪ ,‬ועל ידי זה‬ ‫אפילו על קל שבקלות מדקדוקי‬ ‫נודע למלך‪ ,‬עסק הבן כפר כראוי‪,‬‬ ‫התקשרות‬ ‫ואיכות‬ ‫סופרים‪.‬‬ ‫ומושיע לו מצעקתו‪ .‬כן הוא זה‬ ‫נשמותיהם הוא‪ ,‬ע"י שמפשיטין‬ ‫הדבר כביכול‪ ,‬המלך זה מלך‬ ‫שנתקבצו שלשה ראשים יחד‪,‬‬ ‫את עצמם מהגשמיות ויוצאין‬ ‫ע"כ‪.‬‬ ‫מתוך חומריותם לגמרי‪ ,‬לקשר‬ ‫ורבנו בעל ה"פענח רזא" זי"ע‪,‬‬ ‫נשמותיהן באין סוף ברוך הוא‪.‬‬ ‫הביא רמז מהתורה שצריך לקבל‬ ‫ועי"ז ממשיכין גם כן אותם נשמות‬ ‫פני הרב בימים נוראים‪ ,‬כדבריו‪:‬‬ ‫עם בני ישראל לקשרם בשרשם‪.‬‬ ‫בספרו פרשת ראה (ד"ה אך)‪" :‬שלוש‬ ‫הצדיק הוא בחינת ראש‬ ‫פעמים בשנה יראה כל זכורך את‬ ‫והצורך לנסוע אל הצדיק דייקא‬ ‫פני ה' אלקיך" (דברים טז‪ ,‬טז)‪ :‬כתיב‬ ‫בימים הנוראים‪ ,‬מלמדנו הרה"ק‬ ‫שלוש – מלא בוי"ו‪ ,‬כי שש פעמים‬ ‫ר' פנחס מקאריץ זי"ע‪ ,‬והוא‬ ‫צריך להקביל פני הרב‪ .‬בשלש‬ ‫‪ -‬שכמו שבשנה יש זמן שהוא‬ ‫רגלים‪ ,‬ובראש השנה‪ ,‬ויום כיפור‪,‬‬ ‫הראש לכל השנה‪ ,‬כן בנפש ישנם‬ ‫ושמיני עצרת‪.‬‬ ‫נפשות שהם הראש לכל הנפשות‪,‬‬ ‫בעולם הבא יהיה לו שייכות עם רבו‬ ‫ולכן צריך לנסוע אל הצדיק שהוא‬ ‫וכמים קרים על נפש עיפה‪ ,‬הם‬ ‫הראש בנפשות‪ ,‬בזמן שהוא ראש‬ ‫דברי קדשו של כ"ק מרן הרה"ק‬ ‫לשנה‪.‬‬ ‫השר שלום מבעלזא זי"ע‪ ,‬מובא‬ ‫וכדבריו בספר "אמרי פנחס"‬ ‫בספר "דובר שלום" (אות קכ"ח)‪:‬‬ ‫(שבת ומועדים אות פ"ח)‪ :‬ראש השנה‬ ‫פעם אחת בהיות החסידים על‬ ‫הוא הראש של השנה‪ ,‬בסוד עולם‬ ‫חג השבועות‪ ,‬בצילא דמהימנותא‬ ‫שנה נפש‪ .‬וכיון שהוא ראש‪ ,‬צריך‬ ‫של הרה"ק מרן השר שלום‬ ‫האדם להיות אצל ראש הדור‪ ,‬לכן‬ ‫מבעלזא זי"ע‪ ,‬עורר אחד מגדולי‬ ‫המנהג לנסוע אל רבו על ראש‬ ‫החסידים את חבריו‪ ,‬הנה ביאתם‬ ‫השנה‪ .‬ובמדרש פנחס לראש השנה‬ ‫לבעלזא‪ ,‬עולה להם ממון רב‬ ‫(בהערה)‪ :‬ששלשה ראשין מתקבצים‬ ‫וטירחא גדולה‪ ,‬ובעולם העליון‬ ‫בראש השנה‪ ,‬כשזוכין אז להיות‬ ‫יהיה הרבי במקום גבוה נבדל‬ ‫אצל הצדיק‪ .‬כי הצדיק הוא בחינת‬ ‫מהם‪ ,‬ולא יהיה להם שום שייכות‬ ‫ראש בני ישראל‪ ,‬וראש השנה הוא‬ ‫עמו‪ ,‬ואם כן מה תועלת יש להם‬ ‫גם כן בחינת ראש‪ .‬וכל אחד בא‬ ‫מנסיעתם וטרחתם לכאן? ונגמר‬ ‫עם מוחו ודעתו אל הצדיק‪ ,‬ומקשר‬ ‫בדעתם להכנס בקודש פנימה‪,‬‬ ‫דעתו ומוחו שבראשו‪ ,‬שזהו גם כן‬ ‫ולומר טענה זאת לפני הרבי‪ .‬ושם‬ ‫בחינת ראש‪ ,‬להצדיק שהוא ראש‬ ‫היה הפחד גדול כל כך להכנס‬ ‫בני ישראל‪ ,‬ובראש השנה‪ .‬נמצא‬ ‫בבעלזא בצילא דמהימנותא בצל‬ ‫פנימה לחדר הרבי‪ ,‬עד שהדלת‬ ‫כ"ק מרן רבנו שליט"א‪ ,‬נלמד‬ ‫לא היתה נעולה‪ ,‬ולא עמד שום‬ ‫מהעובדא הבאה‪ .‬לגיסו של‬ ‫גבאי ליד הדלת‪ ,‬ועם כל זאת‪ ,‬לא‬ ‫החסיד המפורסם ר' ישראל משה‬ ‫העיז שום אדם‪ ,‬להכנס בלי רשות‪.‬‬ ‫מטעגלאש זצ"ל נולד בן‪ ,‬והברית‬ ‫אכן אותו חסיד קיבץ חברה גדולה‬ ‫מילה היתה אמורה להתקיים ביום‬ ‫מהחסידים‪ ,‬והוא קיבל על עצמו‬ ‫א' דראש השנה בעיר טעגלאש‪,‬‬ ‫שילך בראש והם ילכו אחריו‪,‬‬ ‫וכיבד את ר' ישראל משה‬ ‫ונכנסו לפני הרה"ק והציעו‬ ‫בסנדקאות‪ .‬ולא ידע ר' ישראל‬ ‫טענתם‪ .‬השיב להם‪ :‬לא מיבעי מי‬ ‫משה מה לעשות‪ ,‬האם לוותר‬ ‫ששומע דברי תורה מהרבי‪ ,‬ומעיין‬ ‫בשנה זו על הנסיעה לכ"ק מרן‬ ‫בכל עת בהדברי תורה ששמע‪,‬‬ ‫זי"ע בראש השנה‪ ,‬או לא‪ .‬הוא‬ ‫ולוקח ולומד מהתורה‪ ,‬תכלית‬ ‫בעצמו לא העיז לשאול את דעת‬ ‫לעבודת הבורא ית"ש‪ ,‬בודאי יש‬ ‫מרן מהרי"ד מבעלזא זי"ע בנושא‪.‬‬ ‫לו שייכות עם רבו בעולם העליון‪.‬‬ ‫וביקש מהמשמש ר' משה איסר‪,‬‬ ‫ואף מי שזוכר רק לפרקים את‬ ‫שישאל את פי מרן זי"ע‪ .‬בזמן‬ ‫הדברי תורה ששמע‪ ,‬גם כן יש לו‬ ‫שמרן חזר מבית הכנסת‪ ,‬והיו‬ ‫שייכות בעולם הבא עם רבו‪ .‬אלא‬ ‫עומדים סביבו‪ ,‬היה שעת הכושר‪.‬‬ ‫אפילו מי ששוכח אחר כך‪ ,‬ואינו‬ ‫אמר המשמש‪ :‬ר' ישראל משה‬ ‫עוסק בדברי התורה ששמע‪ ,‬ורק‬ ‫יש לו שאלה! נעצר מרן ושאל‬ ‫בשעה ששמע את התורה היה לו‬ ‫ומה השאלה? ואמר המשמש את‬ ‫התעוררות‪ ,‬גם כן יהיה לו שייכות‬ ‫תוכן השאלה‪ :‬הסתובב מרן לעבר‬ ‫עם רבו‪ .‬כמו שאומרים באקדמות‪:‬‬ ‫ר' ישראל משה‪ ,‬ושאלו‪ :‬דו ביסט‬ ‫"זכאין כד שמעתין שבח דא‬ ‫א מוהל? (האם הינך מוהל?) משהשיב‬ ‫שירתא‪ ,‬קביעין כן תהוון בהנהו‬ ‫"לא"‪ ,‬המשיך מרן בהליכתו‪.‬‬ ‫חבורתא"‪ .‬היינו ‪ -‬אלו שזכאין רק‬ ‫מכיון שעדיין לא היתה בידו‬ ‫בעת ששומעין הדברי תורה‪ ,‬גם‬ ‫תשובה ברורה‪ ,‬רמז למשמש‬ ‫כן יהיו בהנהו חבורתא‪ ,‬ונתנחמו‬ ‫שישאל שוב את שאלתו‪ .‬ושאל‬ ‫בדברי קדשו‪ ,‬ויצאו ממנו בשמחה‪.‬‬ ‫שוב את השאלה‪ .‬ומרן שאל שוב‬ ‫צריך כתפיים רחבות מאד‬ ‫פעם‪ :‬ישראל משה האם הינך‬ ‫מוהל? ושוב ענה לא‪ .‬ויאמר מרן‬ ‫ועד היכן הדברים מגיעים‬ ‫זי"ע‪" :‬האלטען דעם קינד קען א‬ ‫‪ -‬הזכיה הגדולה שאנו זוכים‬ ‫צוייטער אויך"‪ .‬והמשיך ואמר‪:‬‬ ‫להסתופף בימי ראש השנה‬ ‫בספרו "מגן דוד" (הדרכה ישרה דף שלב)‪:‬‬ ‫"גאר ברייטע פלייצעס ברויך מען‬ ‫ע"י שמדבר דבורי תורה בחיות‬ ‫צי האבען דאס מען זאהל זאגן א‬ ‫הקדושה הקב"ה נושא עון‪ ,‬ונעשה‬ ‫יוד ער זאל נישט זיין ראש השנה‬ ‫כבריה חדשה בחינת אני היום‬ ‫אין בעלזא"‪( .‬להחזיק את הילד יכול גם‬ ‫ילדתיך‪ .‬ואפילו אם אינו יכול‬ ‫מישהו אחר‪ .‬צריך כתפיים מאוד רחבות‪ ,‬בכדי‬ ‫לעורר את עצמו לשוב ולהתחרט‬ ‫לומר ליהודי שלא ישהה בבעלזא בימי ראש השנה)‪.‬‬ ‫מעומק הלב‪ ,‬כמו שיש אנשים שגם‬ ‫הצדיק מגביה עונות ישראל‬ ‫בראש השנה אינם יכולים לעורר‬ ‫עצמם לדבר אל ה' מקירות הלב‪.‬‬ ‫והתועלת הגדולה בזה‪ ,‬כי ע"י‬ ‫מכל מקום ע"י התכללותם עם‬ ‫התשובה השלימה של הצדיק‪ ,‬הוא‬ ‫כלל ישראל ועם הצדיקים שהם‬ ‫מעורר את החסידים‪ ,‬וגם הם זוכים‬ ‫מדברים מקירות הלב‪ ,‬נכתבים‬ ‫לתשובה שלימה‪ ,‬כמו שמלמדנו‬ ‫כולם לאלתר לחיים‪.‬‬ ‫הרה"ק ר' דוד מטולנא זי"ע‪,‬‬ ‫בספרו "מגן דוד" לראש השנה (דף‬ ‫בראש השנה בורא הצדיק שמים‬ ‫ש"ו)‪ :‬ימי עשרת ימי שובה הם זמן‬ ‫וארץ חדשה‬ ‫תשובה לכל‪ ,‬ואפילו אם האדם‬ ‫וטעם הדבר שבכח הצדיקים‬ ‫במצב שמעצמו אינו יכול לעורר‬ ‫לבטל את הגזירה‪ ,‬ולהשפיע אל‬ ‫את לבו לתשובה שלימה‪ ,‬יראה‬ ‫המסתופפים בצלם‪ ,‬השפעות‬ ‫להתקשר ולהכלל עם הצדיק‪,‬‬ ‫טובות בגשמיות וברוחניות‪,‬‬ ‫ולשמוע ממנו דברי תוכחה‪,‬‬ ‫כי הקב"ה נתן לאדם כח לברוא‬ ‫ועי"ז יזכה לתשובה שלימה‪ .‬כי‬ ‫עולמות חדשים ע"י מעשיו‬ ‫הצדיקים עושים תשובה מאהבה‪,‬‬ ‫הטובים‪ ,‬ובעולם החדש לא נגזרה‬ ‫ועי"ז הם מגביהים עונות בני‬ ‫הגזירה‪ ,‬ואפשר להשפיע כל טוב‪.‬‬ ‫ישראל‪ ,‬בבחינת וחטאים אליך‬ ‫ומביא הרה"ק ר' נפתלי מראפשיץ‬ ‫ישובו‪ .‬ועי"ז נעשה בחינת אמרו‬ ‫זי"ע‪ ,‬בספרו "זרע קודש" (ראש השנה‬ ‫אליו כל תשא עון‪ ,‬שמתנשאים‬ ‫ד"ה החודש השביעי)‪ ,‬שבזה מתרץ הרה"ק‬ ‫ונגבהים כל עונות בני ישראל‪,‬‬ ‫ר' אלימלך מליזענסק זי"ע קושית‬ ‫ונמתקים כל הדינים‪.‬‬ ‫הקדמונים‪ ,‬איך יכול הצדיק לבטל‬ ‫זאת ועוד ‪ -‬אפילו אם לא זכה‬ ‫הגזירה שגזר השי"ת‪ ,‬כדכתיב‪:‬‬ ‫עדיין להתעורר בתשובה‪ ,‬מכל‬ ‫"הקב"ה גוזר והצדיק מבטלה"‪,‬‬ ‫מקום ע"י שנכלל עם הצדיק זוכה‬ ‫וכי יש שינוי רצון ח"ו אצלו? אלא‬ ‫להכתב לחיים טובים‪ ,‬וכדבריו‬ ‫‪ -‬הגזירה נגזרה בעולם זה‪ ,‬והצדיק‬ ‫מתקנים נשמת כל חסיד‬ ‫ע"י מעשיו תורתו ותפלתו‪ ,‬בורא‬ ‫זאת ועוד ‪ -‬המעלה והתועלת‬ ‫שמים וארץ חדשים‪ ,‬ובעולם‬ ‫הגדולה בנסיעה אל הצדיק בזמן‬ ‫החדש הזה לא היתה הגזירה‬ ‫נורא ונשגב זה‪ ,‬הוא שהצדיקים‬ ‫כלל‪ .‬וממשיך הרה"ק מראפשיץ‪,‬‬ ‫מתקנים ומזככים את הנשמות‬ ‫שהצדיקים בראש השנה ע"י‬ ‫של החסידים‪ .‬וכעובדא שהיה‬ ‫מעשיהם הטובים בוראים עולם‬ ‫אצל הרה"ק ר' יעקב ישראל‬ ‫חדש‪ ,‬ובו כותבין וחותמים את‬ ‫מטשערקאס זי"ע‪( ,‬בן הרה"ק ר' מרדכי‬ ‫ישראל‪ ,‬לכתיבה וחתימה טובה‬ ‫מטשרנובל זי"ע) מובא ב"ילקוט מאורי‬ ‫בכל הענינים‪ .‬וזה שאומרים היום‬ ‫אור" (ראש השנה)‪ .‬שפעם אחת נכנס‬ ‫הרת עולם‪ ,‬שבאמת בכל ראש‬ ‫לתפלת מנחה בערב ראש השנה‬ ‫השנה מתחדש העולם מחדש ע"י‬ ‫מאוחר מאד‪ ,‬ובראותו שהעולם‬ ‫הצדיקים‪ ,‬וזה מרומז בפסוק "כח‬ ‫מתמיה על שאיחר כל כך‪ ,‬אמר‪:‬‬ ‫מעשיו הגיד לעמו"‪ ,‬הגיד הוא‬ ‫מיר אלע ברידער‪ ,‬און אונזער רבי‬ ‫לשון המשכה‪ ,‬שהמשיך להם כח‬ ‫יעקב יצחק'ל [הרה"ק ר' יעקב‬ ‫שיעשו כמעשיו‪ ,‬ויבראו שמים‬ ‫יצחק ממאקאריב]‪ ,‬בן אחיהם‬ ‫וארץ חדשים‪ .‬וזה הכח נתן להם‬ ‫הרה"ק ר' מנחם נחום ממאקאריב‬ ‫בעת הבריאה‪.‬‬ ‫זי"ע‪ ,‬שכבר לא היה אז בין החיים‪.‬‬ ‫הרבי עושה לו טובה לכל השנה‬ ‫קימען נישט אריין דאווענען מנחה‬ ‫ערב ראש השנה‪ ,‬ביז מיר זענען‬ ‫והיות שראש השנה הוא‬ ‫מתקן יעדן איד'ס קוואליק נשמה‪.‬‬ ‫שורש של כל השנה הבאה‪ ,‬לכן‬ ‫[אנו כל האחים ור' יעקב יצחק‪,‬‬ ‫ע"י שהחסיד נמצא בזמן זה אצל‬ ‫לא נכנסים לתפלת מנחה ערב‬ ‫רבו‪ ,‬בכח הרב לעזור לו בכל‬ ‫ראש השנה‪ ,‬עד שאנו מתקנים את‬ ‫השנה‪ .‬וכמו שאמר כ"ק אדמו"ר‬ ‫הנשמה של כל אחד]‪.‬‬ ‫מסטישין זי"ע (שיח זקנים ח"ד דף קי"ב)‪:‬‬ ‫זקני הרה"ק מראזוואדוב זי"ע‬ ‫אפתח את לבי לפני הבורא‬ ‫אמר‪ :‬ווער ס'קומט נישט צו מיר‬ ‫והוה עובדא שפעם אחת לפני‬ ‫אויף ראש השנה‪ ,‬איז מיר שווער‬ ‫ראש השנה נפגשו הרה"ק ר'‬ ‫אגאנץ יאר אז איך זאל מתפלל‬ ‫ישראל מרוזין זי"ע עם הרה"ק ר'‬ ‫זיין אויף איהם‪[ .‬מי שאינו בא אלי‬ ‫משה מסאוורן זי"ע‪ ,‬ושאל הרה"ק‬ ‫על ראש השנה‪ ,‬קשה לי להתפלל‬ ‫מרוזין להרה"ק מסאווראן‪ ,‬הלא‬ ‫בעדו במשך כל השנה]‪.‬‬ ‫ירחמיאל משה מקוזניץ זי"ע‪,‬‬ ‫עולם גדול באים אליכם לראש‬ ‫בשם הרה"ק ר' אשר מסטאלין‬ ‫השנה‪ ,‬האיך אתם מסייעים להם?‬ ‫זי"ע מובא בספר "פרי ישע אהרן"‬ ‫ענה לו‪ :‬וכולם נסקרין לפניו‬ ‫(דף ר"ב)‪ :‬בראש השנה צריך להיות‬ ‫בסקירה אחת‪ .‬אמר לו הרה"ק‬ ‫אצל צדיק כי ברוב עם הדרת מלך‪,‬‬ ‫מרוזין‪ ,‬זאת כתיב אצל הקב"ה‪,‬‬ ‫וביום הקדוש אפילו יחידי ביער‪,‬‬ ‫ומה תעשו אתם? אמר לו הרה"ק‬ ‫כי עיצומו של יום מכפר‪.‬‬ ‫מסאווראן‪ ,‬הנה אליכם גם כן‬ ‫עוד הוא מביא (בכי"ק שלו) בשנת‬ ‫יבואו עולם גדול‪ ,‬ומה תעשו‬ ‫תרל"ג היה הולך החולי הידוע‬ ‫אתם? השיב לו הרה"ק מרוזין‪:‬‬ ‫רח"ל‪ ,‬וחלה בזה ר' יעקב מעטקיס‬ ‫בבואם לפני כל אחד ואחד מהם‬ ‫מסטאלין‪ ,‬ובליל הקודש לא היה‬ ‫נחקק על לוח לבי‪ ,‬ובבא ראש‬ ‫יכול לילך לבית הכנסת‪ ,‬ואח"כ‬ ‫השנה אפתח את לבי לפני הבורא‬ ‫הוטב לו מעט ובא להפאליש‪,‬‬ ‫ית"ש‪ ,‬ואומר‪ :‬הא לך כל הצעטיל‬ ‫מהיהודים אשר לפני‪( .‬שיח שרפי‬ ‫אחרי תפלת הלחש יצא כ"ק‬ ‫קודש)‪.‬‬ ‫א"ח אדמו"ר הרה"צ זצוק"ל‪,‬‬ ‫וראה אותו וחיזק אותו‪ ...‬ואמר‪:‬‬ ‫כל אחד מוסיף להמלכה‬ ‫דער טאטאלע האט גיזאגט‪ :‬ראש‬ ‫טעם נוסף בהצורך הגדול‬ ‫השנה מוז מען זיין ביי א רבי'ן‪,‬‬ ‫להסתופף בצל הצדיק בראש‬ ‫יום כיפור אפילו איינער אליין אין‬ ‫השנה‪ ,‬למדנו במשנתו של‬ ‫וואלד‪[ .‬אבי אמר‪ :‬בראש השנה‬ ‫הבית אהרן זי"ע‪ ,‬מובא בספר‬ ‫מוכרחים להיות אצל הרבי‪ ,‬ביום‬ ‫"ברכת אהרן" (פרי אלימלך דף קעו)‪:‬‬ ‫כיפור אפילו יחיד ביער]‪.‬‬ ‫והוא ‪ -‬שבהוספה של כל יהודי‬ ‫היו מביאים גם את התינוקות בעריסה‬ ‫ממליכים יותר את השי"ת‪ .‬כמו‬ ‫והטובה הגדולה שעושים‬ ‫שאמר הרה"ק ר' אברהם אלימלך‬ ‫החסידים שבאים בראש השנה אל‬ ‫מקארלין זי"ע בשמו‪ :‬כשנוסעים‬ ‫הרבי עם צאצאיהם‪ .‬אנו לומדים‬ ‫אל הצדיק על ימים נוראים וואס‬ ‫במשנתו של הרה"ק ר' מרדכי‬ ‫מער איוד מער גאט‪[ ,‬מה שיותר‬ ‫המגיד מטשרנובל זי"ע‪ .‬כמובא‬ ‫יהודי יותר ממליכים יותר את‬ ‫ב"ילקוט משנת הרגל" (סקווירא פניני‬ ‫השי"ת]‪ ,‬ועל יום הקדוש‪ :‬אפילו‬ ‫החג דף כ')‪:‬‬ ‫איינער אין אוואלד איז אויך‬ ‫הייליג‪[ .‬אפילו יחידי ביער זה‬ ‫המגיד מטשרנובל אמר‪ :‬אם היו‬ ‫גם קדוש]‪ .‬וכן מביא הרה"ק ר'‬ ‫שזה דמיון‪ ,‬אחר כך ראה שוב‬ ‫החסידים יודעים מה שנעשה אצל‬ ‫את צורת זקני ז"ל נגדו‪ ,‬הבין‬ ‫הצדיקים בראש השנה‪ ,‬וואלטן זיי‬ ‫שאין זה דמיון‪ ,‬ועלה בדעתו את‬ ‫געבינדן די קינדער ווי בארנעס‬ ‫אשר אומרים שלכן קראו להשרף‬ ‫[איל]‪ ,‬און געברענגט צום רבי'ן‪.‬‬ ‫מסטרעליסק "השרף"‪ ,‬לפי שהיו‬ ‫[היו קושרים את את הילדים כמו‬ ‫רואים את צורתו מכל הצדדים‪.‬‬ ‫איל ומביאים אותם אל הרבי]‪.‬‬ ‫בתוך כך הסתובב אליו כ"ק זקני‬ ‫וכן אמר ה"בית אהרן" זי"ע מובא‬ ‫ז"ל‪ ,‬ואמר לו‪ :‬בסטרעליסק ניגנו‬ ‫בספר "פרי ישע אהרן" (דף ר"ג הגה"ח‬ ‫בחנוכה מזמור לתודה‪ .‬אחר כך‬ ‫ר' יום טוב שמחה בשמו)‪ :‬ווען חסידים‬ ‫אמר‪ ,‬שזכה לחזיון זה מפני שבא‬ ‫זאהלין וויסן וואס טוהט אויף א‬ ‫במסירות נפש‪.‬‬ ‫נסיעה אויף ראש השנה‪ ,‬און זיין‬ ‫וכאן המקום להביא עובדא מכ"ק‬ ‫מיט דעם רבי'ן‪ ,‬וואלטין זי מיט‬ ‫געבריינגט זייערע קינדער אין מרן רבנו שליט"א בגדולת שולחן‬ ‫דיא וויגאלאך‪[ .‬אם החסידים היו הטהור "לדוד מזמור טיש"‪ ,‬בליל‬ ‫יודעים איזה תועלת יש בנסיעה ראש השנה‪ .‬ידוע שאצל רבותינו‬ ‫בעלזא‪,‬‬ ‫אדמור"י‬ ‫לצדיק בראש השנה‪ ,‬היו מביאים הקדושים‬ ‫השולחן הטהור בכל חג‪ ,‬נקרא על‬ ‫אתם גם את התינוקות בעריסה]‪.‬‬ ‫ונביא עובדא שסיפר כ"ק מרן שם הדבר המיוחד‪ ,‬המבטא מהות‬ ‫אדמו"ר שליט"א מבעלזא (לאו"ב השולחן‪ .‬ובליל ראש השנה נקרא‬ ‫כ"ב חשון תשל"ו)‪ :‬סיפר לי הרה"ג השולחן הטהור‪" :‬לדוד מזמור‬ ‫ר' אשר באב"ד מארה"ב (אב"ד טיש"‪ ,‬שבאמצע השלחן אומר רבנו‬ ‫טארטיקוב) שבאחת מנסיעותיו של שליט"א וכל הקהל לדוד מזמור‬ ‫אביו לבעלזא להסתופף בצל בהתעוררות גדולה‪ .‬וכמובא בספר‬ ‫כ"ק זקני ז"ל (כ"ק מרן אדמו"ר מהרי"ד "אור הישר"‪ ,‬לומר בליל ראש‬ ‫זי"ע) בימי החנוכה‪ ,‬והיה צריך השנה לדוד מזמור‪ ,‬והוא סגולה‬ ‫להבריח את הגבול‪ ,‬דבר שכידוע לפרנסה‪.‬‬ ‫באחד השנים על פי הוראת‬ ‫שהוא כרוך במסירות נפש ממש‪.‬‬ ‫וכאשר הדליק כ"ק זקני ז"ל את רבנו שליט"א‪ ,‬הייתי מדבר עם‬ ‫נרות החנוכה‪ ,‬ישב זקני ז"ל מול האברכים מחוץ לארץ‪ ,‬שבאו‬ ‫הנרות‪ ,‬והוא ישב מאחורי זקני להסתופף בצילא דמהימנותא‪.‬‬ ‫(דהיינו שגביו של זקני היה מופנה אליו)‪ ,‬וראה בערב ראש השנה שאל אותי רבנו‬ ‫את צורת זקני ז"ל נגדו‪ ,‬וחשב שליט"א‪ ,‬עם מי דיברתי‪ ,‬ואמרתי‪:‬‬ ‫הרה"ק ממודזיץ זי"ע‪ ,‬בספרו‬ ‫שאברך מסוים מתאונן שאין לו‬ ‫"ישא ברכה" פרשת מסעי (ד"ה‬ ‫פרנסה‪ .‬אמר רבנו למשמש לקרוא‬ ‫ויכתוב משה הב')‪ :‬פעם אחת באו אל‬ ‫לו‪ ,‬ואמר לו‪ :‬שמעתי שיש לך בעיה‬ ‫אאמו"ר (בעל דברי ישראל) חסידים‬ ‫עם הפרנסה‪ ,‬האם אתה מוכן לקבל‬ ‫מדרך רחוקה‪ ,‬והתנצלו לפניו איך‬ ‫שעולה להם הנסיעה בהוצאות‬ ‫על עצמך‪ ,‬לא לחשוב בשני ימי‬ ‫גדולות‪ .‬והשיב להם בדרך צחות‪,‬‬ ‫ראש השנה מהפרנסה‪ ,‬חוץ מזמן‬ ‫כתיב‪( :‬במדבר לג‪ ,‬ב) "ויכתוב‬ ‫של השולחן "לדוד מזמור"‪ ,‬ואז‬ ‫משה את מוצאיהם למסעיהם‬ ‫בעזרת השי"ת תוושע עם פרנסה‪.‬‬ ‫וגו'‪ ,‬ואלה מסעיהם למוצאיהם"‪,‬‬ ‫וענה‪ :‬שהוא מפחד להתחייב‪ ,‬כי‬ ‫למה כפל לשון‪ ,‬אלא משה הכתיב‬ ‫לא יודע אם יוכל לעמוד בזה‪ ,‬אבל‬ ‫להם בתורה את "מוצאיהם"‬ ‫ישתדל לקיים זאת‪ ,‬והסכים רבנו‬ ‫את ההוצאות הנחוצות לישראל‬ ‫"למסעיהם" לכל דבר נסיעה‬ ‫שליט"א‪ .‬כעבור שבועיים צלצל‬ ‫שבקדושה‪ .‬התלמידים לישיבות‬ ‫אלי‪ ,‬ואמר‪ :‬תודה להשי"ת שנפתח‬ ‫וחסידים לרבם ולכל שאר דבר‬ ‫אצלו שער הפרנסה באופן מיוחד‪,‬‬ ‫מצוה‪ .‬לכך‪" :‬ואלה מסעיהם" מן‬ ‫ועד היום יש לו פרנסה ברויח‬ ‫אותם הנסיעות יושפע להם ברכה‬ ‫גדול‪.‬‬ ‫והצלחה מן השמים‪" ,‬למוצאיהם"‬ ‫שיהיה להם על ההוצאות‪.‬‬ ‫דברי‬ ‫נביא‬ ‫מאמרינו‬ ‫בסיום‬