gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שו"ת בהלכה · Shu"t Behalacha — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: שו"ת בהלכה · Shu"t Behalacha

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

שו"ת בהלכה · Shu"t Behalacha — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫שו״‪+‬ת בה‪++++‬לכה לשולחן שבת‬ ‫מאת הרב משה חיים חנונו שליט"א‬ ‫גיליון מס' ‪147‬‬ ‫דיני ראש השנה שחל בשבת‬ ‫טעם ביטול תקיעת שופר בראש השנה שחל להיות בשבת‬ ‫אסרו חכמים לתקוע בשופר ביום השבת‪ ,‬משום שאין הכל בקיאים בהלכות התקיעה וחששו שמא יטול אדם את השופר וילך עמו בשבת אצל הבקי כדי ללמוד או‬ ‫לתקוע‪ ,‬ויעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים – דבר האסור מן התורה ביום השבת‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬בשנה שבה חל היום הראשון של ראש השנה בשבת‪ ,‬אין תוקעים בשופר ואין מברכים על התקיעות ביום זה כלל‪ ,‬אלא דוחים את התקיעות והברכות ליום‬ ‫השני של החג‪ .1‬ומברכים ביום השני ברכת “שהחיינו” על התקיעות‪.2‬‬ ‫דין טלטול השופר בשבת‪:‬‬ ‫כיוון שאין תוקעים בשופר בשבת זו‪ ,‬נחשב השופר כ”כלי שמלאכתו לאיסור”‪ .‬על כן‪ ,‬אין לטלטלו אלא אם כן צריך האדם להשתמש בגופו של השופר (לצורך‬ ‫שימוש המותר בו)‪ ,‬או שצריך את מקומו של השופר כדי להשתמש באותו מקום שבו הוא מונח‪.3‬‬ ‫שחל בשבת)‪ ,‬שכן מנהג זה יסודו בהררי קודש‬ ‫שבע‪“ :‬המלך הקדוש שאין כמוהו”‪ .‬דין זה זהה גם‬ ‫כיצד מברכים על הדלקת הנרות בערב ראש‬ ‫ועל פי דברי רבינו האר”י ז”ל‪ .‬אלא שמדלגים על‬ ‫כאשר ראש השנה או יום הכיפורים חלים בשבת‪.‬‬ ‫שכחה‬ ‫השנה שחל בשבת‪ ,‬ומה הדין אם‬ ‫הפסוקים שמוזכר בהם לשון “חטא” ו”עוון”‪.14‬‬ ‫בכל אופן‪ ,‬השליח ציבור חותם בסיום הברכה רק‬ ‫להזכיר בברכה את יום טוב או את שבת?‬ ‫ומכל מקום מקומות שנהגו שאין אומרים אותו‬ ‫מעניין השבת (“מקדש השבת”) ואינו מוסיף או‬ ‫כאשר ראש השנה חל ביום השבת‪ ,‬מדליקים‬ ‫בשבת – אין להורות להם לשנות ממנהגם‪ ,‬ונהרא‬ ‫חותם מעניין יום הזיכרון‪.8‬‬ ‫את הנרות בערב שבת ומברכים‪“ :‬אשר קדשנו‬ ‫נהרא ופשטיה‪.‬‬ ‫אם טעה השליח ציבור ואמר כהרגלו “הא‪-‬ל‬ ‫במצוותיו וציוונו להדליק נר של שבת ויום טוב”‪,4‬‬ ‫האם רשאים להאריך בתפילות ובפיוטים‬ ‫קודם‬ ‫נזכר‬ ‫אם‬ ‫הקדוש”‪:‬‬ ‫“המלך‬ ‫במקום‬ ‫הקדוש”‬ ‫ויש נוהגים לחתום‪“ :‬של שבת ויום הזיכרון”‪.5‬‬ ‫בראש השנה עד לאחר חצות היום?‬ ‫“המלך‬ ‫ויאמר‬ ‫מיד‬ ‫יחזור‬ ‫‪-‬‬ ‫הברכה‬ ‫את‬ ‫שסיים‬ ‫שכחה להזכיר יום טוב (הזכירה שבת בלבד)‪ :‬אם‬ ‫בדין זה יש להבחין בין שנה שבה חל ראש השנה‬ ‫הקדוש”‪ ,‬וימשיך משם על הסדר‪ .‬ואם נזכר‬ ‫טעתה המדליקה והזכירה בברכתה את השבת‬ ‫בחול לבין שנה שבה הוא חל בשבת‪:‬‬ ‫לאחר שסיים את הברכה (וחתם “מקדש השבת”)‬ ‫בלבד ושכחה להזכיר את יום טוב – יצאה ידי‬ ‫ראש השנה שחל בחול‪ :‬מותר להאריך בתפילות‬ ‫שטעה‬ ‫מי‬ ‫כדין‬ ‫הברכה‪,‬‬ ‫לראש‬ ‫שיחזור‬ ‫סוברים‬ ‫יש‬ ‫חובה ואינה חוזרת ומברכת‪ .‬הטעם לכך הוא שגם‬ ‫ובפיוטים אף לאחר חצות היום (אף על פי‬ ‫כיוון‬ ‫חוזר‪,‬‬ ‫שאינו‬ ‫סוברים‬ ‫ויש‬ ‫‪.‬‬‫‪9‬‬ ‫עמידה‬ ‫בתפילת‬ ‫יום טוב נקרא בלשון הכתוב “שבת”‪.6‬‬ ‫שבשאר ימים טובים הדבר אסור) ‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫נתקנה‬ ‫אלא‬ ‫חובה‬ ‫אינה‬ ‫זו‬ ‫ברכה‬ ‫הדין‬ ‫שמעיקר‬ ‫שכחה להזכיר שבת (הזכירה יום טוב בלבד)‪ :‬אם‬ ‫ראש השנה שחל בשבת‪ :‬כיוון שבשבת אסור‬ ‫רק משום סכנה (למאחרים לבוא לבית הכנסת)‪.10‬‬ ‫הזכירה את יום טוב לבדו ושכחה להזכיר את‬ ‫להתענות עד לאחר חצות היום‪ ,‬אין להאריך‬ ‫ולעניין הלכה‪ ,‬אינו חוזר‪ ,‬לפי שספק ברכות‬ ‫השבת – לא יצאה ידי חובה‪ .‬לפיכך‪ ,‬לבנות ספרד‬ ‫בתפילה יותר מחצות היום‪ ,‬מפני שהדבר נחשב‬ ‫להקל‪ .11‬אולם לפי רבותינו המקובלים כיוון‬ ‫(המברכות לפני ההדלקה)‪ :‬תחזור ותברך שנית‬ ‫כתענית ‪ .‬אלא יש להם לקצר בפיוטים כדי‬ ‫‪16‬‬ ‫כתפילת‬ ‫גמורה‬ ‫חובה‬ ‫היא‬ ‫שבע‬ ‫מעין‬ ‫שברכת‬ ‫כראוי‪ ,‬ואז תדליק‪ .‬ולבנות אשכנז (המברכות‬ ‫שיספיקו לאכול סעודת שבת קודם חצות היום‪,17‬‬ ‫החזרה‪ ,‬על השליח ציבור לחזור לראש הברכה‪.12‬‬ ‫לאחר ההדלקה)‪ :‬תחזור ותברך מיד‪ ,‬היות ונחשב‬ ‫או שיטעמו איזה דבר מאכל קודם תפילת‬ ‫הדבר כאילו לא בירכה כלל עבור השבת‪ .‬ואם האם אומרים “אבינו מלכנו” בתפילות ראש‬ ‫מוסף‪ ,18‬שאז מותרים להאריך ולהתאחר גם אחר‬ ‫לא בירכה מיד – יכולה לברך בדיעבד כל עוד‬ ‫לא שקעה החמה‪ ,‬שזהו זמן ההיתר להדליק בהן השנה שחל ביום השבת?‬ ‫חצות היום ‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫מנהג בני אשכנז‪ ,‬תימן וחלק מיוצאי ספרד‪ :‬שאין‬ ‫נרות‪.7‬‬ ‫אומרים “אבינו מלכנו” בשבת‪ .‬טעם הדבר הוא האם מותר לאכול סעודה שלישית כרגיל‬ ‫משום שאין זה מן הראוי לבקש בשבת על צרכי בראש השנה שחל בשבת‪ ,‬או שמא צריך‬ ‫כאשר ראש השנה חל בשבת וכן בשבת שובה‬ ‫חול בתפילת אבינו מלכנו שנתקנה לימי תענית להקדימה כדי להיכנס לסעודת ליל יום טוב‬ ‫– האם אומרים בברכת מעין שבע (שנאמרת‬ ‫שני כשהוא תאב לאכול?‬ ‫‪.‬‬‫‪13‬‬ ‫וצרה‬ ‫בליל שבת) “המלך הקדוש”‪ ,‬והאם מוסיפים‬ ‫אף בראש השנה שחל בשבת חובה על האדם‬ ‫אולם‪ ,‬מנהג רוב בני ספרד‪ :‬שאומרים “אבינו‬ ‫בברכה זו מעניין יום הזיכרון? ומה הדין‬ ‫לקיים שלוש סעודות‪ .‬מכיוון שבמוצאי שבת חל‬ ‫מלכנו” לאחר תפילת שחרית (וכן בתפילת‬ ‫כשטעה שליח ציבור?‬ ‫יום טוב שני של ראש השנה‪ ,‬ראוי להקדים ולקיים‬ ‫שחרית של שבת שובה‪ ,‬וכל שכן ביום הכיפורים‬ ‫בשבת שובה יאמר השליח ציבור בברכת מעין‬ ‫קודם התפילה יצא הדבר מכלל תענית‪ ,‬אולם עצם‬ ‫שנהגו ויש שלא נהגו ונהרא נהרא ופשטיה‪.‬‬ ‫‪ 5‬כן הוא מנהג חב"ד ספר המנהגים מנהג חב"ד‬ ‫‪ 1‬גמרא ר"ה דף כט ע"ב‪ ,‬שו"ע סימן תקפח סעיף ה‪,‬‬ ‫דין אכילה קודם התקיעות עיין משנ"ב סימן תרצב‬ ‫‪ 14‬שו"ת ורה לשמה סימן קסא‪ ,‬חזון עובדיה עמוד‬ ‫עמוד ‪ ,56‬והטעם לפי שמדמים את ברכת הדלקת‬ ‫משנ"ב שם ס"ק יג‪.‬‬ ‫ס"ק טו שהביא לדברי התוספתא לאסור‪ ,‬וכתב שם‬ ‫קד ואילך‪.‬‬ ‫נרות לברכת הקידוש וההפטרה‪ ,‬וכן הוא בסידור‬ ‫‪ 2‬אף למנהג בני ספרד שבשנה שחל ר"ה בחול אין‬ ‫בס"ק יד ובסימן תרנב סק"ז בשם האחרונים להקל‬ ‫‪ 15‬משנ"ב סימן תקצז סק"ב בשם העטרת זקנים‪,‬‬ ‫תהילת ה' עמוד ‪.158‬‬ ‫מברכים שהחיינו ביום השני על תקיעת השופר‪,‬‬ ‫בטעימה בעלמא‪ ,‬שהיא עד שיעור אכילת כביצה‪,‬‬ ‫וכתב המטה אפרים סימן תקצז סעיף ב שהתירו‬ ‫‪ 6‬וכן נוהגים לומר בתפילת שחרית של יום טוב‬ ‫כמבואר בשו"ע סימן תר סעיף ג‪ ,‬אך הרמ"א שם‬ ‫ואכילת פירות מותר אפילו הרבה‪ ,‬וכן שתיית משקה‬ ‫חכמים לעשות כן מפני שבר"ה אנו עומדים לבקש‬ ‫מזמור שיר ליום השבת‪ ,‬התעוררות תשובה ח"א‬ ‫פסק שאפילו כאשר חל יום הראשון בחול יש לברך‬ ‫שאינו משכר מותר כמה שרוצה שאין לחוש בזה‬ ‫על נפשותינו‪ ,‬ועיין עוד רמ"א סימן תקפד סעיף א‬ ‫סימן קיד‪ ,‬מגדנות אליהו ח"א סימן צו‪.‬‬ ‫שהחיינו על התקיעות ביום השני‪ ,‬שהרי ביום‬ ‫לשמא ימשך‪ ,‬אך משקה המשכר כתב שם שאין‬ ‫ומשנ"ב שם סק"ה‪.‬‬ ‫‪ 7‬כמבואר בסימן רסג סעיף ה בבה"ל ד"ה כשידליק‪.‬‬ ‫השני אין יוצאים ידי חובה בתקיעה של אתמול‪,‬‬ ‫לשתות ממנו יותר מכביצה‪ ,‬עיין עוד משנ"ב סימן‬ ‫‪ 16‬כמבואר בשו"ע סימן רפח סעיף א‪ ,‬ועוד במשנ"ב‬ ‫‪ 8‬שו"ע ורמ"א סימן תקפב ס"ג‪.‬‬ ‫ולא אומרים שחשובים ב' הימים כיום ארוך לעניין‬ ‫רלב ס"ק לה‪ ,‬וכן כתב המטה אפרים סימן תקפח‬ ‫שם ס"ק א‪-‬ב‪.‬‬ ‫‪ 9‬שיירי כנסת הגדולה בהגהות בית יוסף אות ה‪,‬‬ ‫זה‪ ,‬והוא הדין לעניין ברכת התקיעה‪ ,‬אלא שכתב‬ ‫ס"ב שאדם חלש שאין דעתו מיושבת עליו אלא אם‬ ‫‪ 17‬משנ"ב סימן תקפד סק"ה‪,‬‬ ‫אליה רבה סק"ב‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫המשנ"ב שם סק"ז שלכתחילה טוב שילבש התוקע‬ ‫כן יאכל קודם התקיעות‪ ,‬יעשה קידוש ויאכל כזית‬ ‫‪ 18‬ובטעימה זו הסתפק הפמ"ג סימן קנז א"א סק"ג‬ ‫‪ 10‬פר"ח ועוד אחרונים‪.‬‬ ‫בגד חדש וכדומה‪ ,‬ובשנה זו שחל היום הראשון‬ ‫ממיני מזונות כדי שהקידוש יהיה במקום סעודה‪,‬‬ ‫אם די בשתיית משקה או שצריך לאכול דווקא‬ ‫‪ 11‬כן הכרעת המשנ"ב סימן תקפב סק"י‪ ,‬אור לציון‬ ‫בשבת‪ ,‬ממילא אין צורך בכך‪.‬‬ ‫וישתה מעט קפה וכדומה‪ ,‬אלא שהוסיף שיעשה‬ ‫פת ובשיעור של כביצה‪ ,‬והקצות השולחן סימן צ‬ ‫עמוד עד‪ ,‬ובכה"ח ס"ק יח כתב שאם רוצה שלא‬ ‫‪ 3‬רמ"א סימן תקפח סעיף ה‪ ,‬משנ"ב שם ס"ק יד‪-‬טו‪.‬‬ ‫זאת בצנעה כדי שהמון העם לא יקלו בדבר‪ ,‬וכן‬ ‫בדה"ש סק"א כתב שאף אם די בשתיית משקה‪,‬‬ ‫לחזור אין למחות בידו‪.‬‬ ‫‪ 4‬שו"ע סימן תקיד סעיף יא‪ ,‬וסימן רסג סעיף ה‪,‬‬ ‫כתב הכה"ח סימן תקפח ס"ק יא ובסימן תקפה ס"ק‬ ‫יתכן ששתיית מים אינה מועילה‪ ,‬כי אינה בכלל‬ ‫‪ 12‬מחזיק ברכה אות ג‪ ,‬בן איש חי פרשת נצבים‬ ‫ויש מהתימנים שנהגו להדליק נרות ביום טוב בלא‬ ‫כו להקל בזה למי שהוא תש כח ואינו יכול להיות‬ ‫טעימה‪ ,‬מאידך האלף המגן סק"ב ובהגהה שם כתב‬ ‫סעיף יח‪.‬‬ ‫ברכה‪ ,‬ויש מהם שנהגו שלא להדליק כלל נרות ביום‬ ‫בתענית עד לאחר מוסף‪.‬‬ ‫שאף שתיית מים קודם התפילה מועילה‪ ,‬וכן כתב‬ ‫‪ 13‬רמ"א סימן תרב א‪ ,‬וסימן תקפד סעיף א‪ ,‬משנ"ב‬ ‫טוב‪ ,‬עיין שו"ת פעולת צדיק ח"ג סימן ע"ר‪ ,‬ועוד‬ ‫‪ 19‬כמבואר במשנ"ב סימן רפח סק"א‪ ,‬אולם בעצם‬ ‫הערוך השולחן סימן רפח סק"א שאם שתה חמין‬ ‫תקפד סק"ד‪ .‬כף החיים תקפד אות ח‪ :‬יש מבני ספרד‬ ‫בשו"ע המקוצר סימן נז סעיף יח‪.‬‬ ‫אמירת ה”תשליך” ליומו השני של החג‪ .‬הטעם הנוהגים לומר את בקשת “ארשת שפתינו”‬ ‫את הסעודה השלישית קודם שיגיע זמן “מנחה‬ ‫לכך הוא שנהגו לומר את התשליך ליד נהר או בחזרת השליח ציבור בראש השנה – האם‬ ‫קטנה” (כשלוש שעות זמניות קודם השקיעה)‪,‬‬ ‫מקור מים הנמצא לעיתים מחוץ לעיר או באזור אומרים אותה כאשר ראש השנה חל בשבת?‬ ‫כדי שייכנס ליום טוב שני כשהוא תאב לאכול‪,‬‬ ‫מנהג אשכנז הוא שבחזרת השליח ציבור‪ ,‬לאחר‬ ‫ללא עירוב‪ ,‬ויש חשש שיבואו לידי איסור הוצאה‬ ‫משום כבוד יום טוב‪ .20‬לפיכך‪ ,‬נהגו להתפלל‬ ‫התקיעות (על סדר הברכות) ואחר אמירת “היום‬ ‫מרשות לרשות בנשיאת מחזורי התפילה בשבת‪.28‬‬ ‫תפילת מנחה מוקדמת‪ ,‬ואחר כך לסעוד סעודה‬ ‫הרת עולם”‪ ,‬מוסיפים את פיוט “ארשת שפתינו”‪.‬‬ ‫אך למנהג בני ספרד‪ :‬אומרים סדר “תשליך” ביום‬ ‫שלישית‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬כתבו הפוסקים שבשנה שבה חל ראש‬ ‫השבת‪ .‬אולם‪ ,‬במקום שאין בו עירוב כהלכה‪,‬‬ ‫אם לא התאפשר הדבר להתפלל ולסעוד מוקדם‪,‬‬ ‫השנה בשבת – אין מוסיפים בקשה זו‪.38‬‬ ‫יאמרו את שלושת הפסוקים בלבד (“מי א‪-‬ל‬ ‫מותר לאכול סעודה שלישית גם לאחר זמן מנחה‬ ‫כמוך‪ )”...‬בעל פה‪ ,‬מבלי להוציא עמם את מחזורי‬ ‫קטנה ועד שקיעת החמה; אולם לא ימלא כריסו‪,‬‬ ‫האם מותר לבכות בתפילות ראש השנה?‬ ‫התפילה לרחוב‪ .‬ואם ישנו חשש שמא יוציאו את‬ ‫אלא יאכל כשיעור “כביצה” פת‪ ,‬שהוא עיקר‬ ‫יום ראש השנה הוא יום דין מחד‪ ,‬ויום טוב מאידך‪,‬‬ ‫המחזורים ויבואו לידי חילול שבת – יש לדחות‬ ‫שיעור סעודה שלישית‪.21‬‬ ‫אמר נְ ֶח ְמיָ ה‪ ..‬לְ כָ ל‬ ‫וכמו שאמר הנביא נחמיה‪ :‬וַ ּיֹ ֶ‬ ‫את אמירת ה”תשליך” ליום השני של החג‪.29‬‬ ‫עצה למי ששבע או שחושש מאיחור‪ :‬מי שעדיין‬ ‫ָה ָעם ַה ּיוֹ ם ָקד ֹׁש הוּא לַ יהוָ ה ֱאל ֵֹהיכֶ ם ַאל ִּת ְת ַא ְ ּבל ּו‬ ‫למנהג האומרים ביום הראשון‪ :‬אין להקדים את‬ ‫שבע מסעודת הבוקר וקשה לו לקבוע סעודה‬ ‫וְ ַאל ִּת ְבכּ וּ‪ ..‬וַ ּיֹ ֶ‬ ‫אמר לָ ֶהם לְ כ ּו ִאכְ ל ּו ַמ ׁ ְש ַמ ִנּים ו ׁ ְּשת ּו‬ ‫אמירתו לאחר תפילת מנחה (שמתפללים בשבת‬ ‫נוספת‪ ,‬או מי שחושש שמא תימשך הסעודה‬ ‫ַמ ְמ ַת ִּקים וְ ׁ ִשלְ ח ּו ָמנוֹ ת לְ ֵאין נָ כוֹ ן לוֹ ִּכי ָקדוֹ ׁש ַה ּיוֹ ם‬ ‫מוקדם)‪ ,‬שהרי מנהג ה”תשליך” נתקן לאומרו‬ ‫השלישית סמוך מדי לסעודת הלילה השני –‬ ‫לַ ֲאדֹנֵ ינ ּו וְ ַאל ֵּת ָע ֵצב ּו ִּכי ֶח ְדוַ ת יְ הוָ ה ִהיא ָמ ֻעזְ ּכֶ ם”‪.39‬‬ ‫לעת ערב בשעה האחרונה של היום‪ ,‬כיוון‬ ‫יכול לחלק את סעודת הבוקר (שלאחר התפילה)‬ ‫אף על פי כן‪ ,‬מובא על האר”י הקדוש שהיה נוהג‬ ‫שבשעה זו יצא אדם הראשון בדימוס מדינו‪ .30‬אך‬ ‫לשתי סעודות‪ .‬כיצד יעשה‪ :‬יאכל מנה אחת כחצי‬ ‫לבכות בתפילות ראש השנה‪ ,‬וכפי שמעיד עליו‬ ‫הנוהגים לדחות את התשליך ליום השני‪ ,‬יכולים‬ ‫סעודה‪ ,‬קודם חצות היום ויברך ברכת המזון‬ ‫תלמידו רבי חיים ויטאל בספרו “שער הכוונות”‪:‬‬ ‫לאומרו לאחר תפילת מוסף‪ ,31‬ויש שכתבו שאף‬ ‫ויפסיק כחצי שעה בלימוד או ביציאה מהבית‪,‬‬ ‫“גם היה נוהג מורי לבכות הרבה בתפילת ראש‬ ‫ביום השני יש לאומרו אחר מנחה לעת ערב‪.32‬‬ ‫ולאחר מכן ייטול ידיו שנית‪ ,‬יברך “המוציא”‬ ‫השנה‪ ,‬אפילו שהוא יום טוב‪ ,‬וכל שכן בתפילת‬ ‫יש הנוהגים לדחות את אמירת ה”תשליך” כולו‬ ‫ויאכל את המנה השנייה אחר חצות לשם סעודה‬ ‫יום כיפור‪ .‬והיה אומר כי מי שאין בכייה נופלת‬ ‫לעשרת ימי תשובה – ליום שלפני ערב יום‬ ‫שלישית‪( ,22‬אולם על פי הקבלה אין מקום לזה‪,‬‬ ‫עליו בימים האלו – היא הוראה שאין נשמתו‬ ‫הכיפורים (הנקרא יום “שלוש עשרה מידות”)‪.‬‬ ‫משום שזמן סעודה שלישית הוא דווקא לאחר‬ ‫הגונה ושלמה”‪.40‬‬ ‫הטעם לכך הוא מפאת קוצר הזמן בראש השנה‬ ‫תפילת מנחה)‪.‬‬ ‫בביאור הדברים ויישובם כתבו האחרונים‪ ,‬כי אין‬ ‫שמאריכים בו בתפילות‪ ,‬ועל כן קבעוהו ליום‬ ‫האם אומרים “צדקתך” בתפילת מנחה של‬ ‫לו לאדם לעורר את עצמו בכוח ובכוונה לבכי‬ ‫שאומרים בו סליחות של י”ג מידות‪ ,‬שכן גם‬ ‫ראש השנה שחל בשבת‪ ,‬ומהו המנהג בשבת‬ ‫ביום טוב‪ .‬אולם‪ ,‬אם התעורר האדם מעצמו לבכי‬ ‫פסוקי ה”תשליך” מרומזים כנגד י”ג מידות‬ ‫הרחמים‪ .‬וכן נוהגים רבים בקהילות החסידים‪.33‬‬ ‫שובה?‬ ‫בשעת התפילה מתוך אימת יום הדין והשתוקקות‬ ‫למנהג בני ספרד‪ :‬אומרים “צדקתך” במנחה‪.‬‬ ‫לה’ יתברך – אין בזה חשש איסור כלל‪ ,‬ואדרבה‪,‬‬ ‫הטעם לכך הוא שימים אלו ימי דין הם (כפי טעה בתפילת השבת ואמר “יום תרועה”‬ ‫דבר זה ראוי ומשובח הוא‪.41‬‬ ‫שאומרים בתפילה‪“ :‬ויגבה ה’ צבאות במשפט‪ ...‬במקום “זכרון תרועה” – האם צריך לחזור על‬ ‫האם מותר לישון ביום ראש השנה‪ ,‬ומה הדין‬ ‫והא‪-‬ל הקדוש נקדש בצדקה”)‪ ,‬ולכן ראוי לומר התפילה?‬ ‫בראש השנה שחל בשבת יש לומר בתפילה לגבי מי שעייף מאוד ואינו יכול להחזיק‬ ‫בהם צידוק הדין‪ .23‬במקומות שנהגו לומר “אבינו‬ ‫מעמד בהמשך עבודת היום מבלי לישון?‬ ‫ובקידוש נוסח “זכרון תרועה מקרא קודש” ‪.‬‬ ‫‪34‬‬ ‫מלכנו” בשבת‪ ,‬יאמרו תחילה “אבינו מלכנו”‬ ‫ומה הדין בראש השנה שחל בשבת האם ניתן‬ ‫יום‬ ‫של‬ ‫כנוסח‬ ‫תרועה”‬ ‫“יום‬ ‫ואמר‬ ‫האדם‬ ‫טעה‬ ‫אם‬ ‫ואחר כך “צדקתך” – לפי שאמירת “אבינו מלכנו”‬ ‫להקל בזה?‬ ‫קודם‬ ‫נזכר‬ ‫אם‬ ‫נזכר‪:‬‬ ‫שבו‬ ‫בשלב‬ ‫תלוי‬ ‫הדין‬ ‫–‬ ‫חול‬ ‫היא תקנת חכמים הקדמונים‪ ,‬ואילו אמירת‬ ‫‪24‬‬ ‫שסיים את הברכה שהיא ברכת קדושת היום חוזר‬ ‫“צדקתך” אינה אלא מנהג ‪.‬‬ ‫בתלמוד הירושלמי מובא כי הישן ביום ראש‬ ‫השנה – אף מזלו ישן בראש השנה‪ .‬על כן נהגו‬ ‫ואומר “זכרון תרועה” כתיקונו‪ .‬אולם‪ ,‬אם נזכר‬ ‫למנהג בני אשכנז‪ :‬אין אומרים “צדקתך” במנחה‪,‬‬ ‫רבים להשכים קום עוד קודם עלות השחר‪ ,‬כדי‬ ‫רק לאחר שסיים את הברכה – יצא ידי חובה ואין‬ ‫שהרי ראש השנה הוא יום טוב וראש חודש‪,‬‬ ‫להיות ערים ביום קדוש זה מתחילתו ועד סופו‪,‬‬ ‫מחזירים אותו‪.35‬‬ ‫ואין אומרים “צדקתך” בכל יום שאין אומרים בו‬ ‫ובכך לגרום למזלם שיגבר במשך השנה כולה‪.42‬‬ ‫תחנון‪.25‬‬ ‫כאשר ראש השנה חל בשבת‪ ,‬כיצד חותמים‬ ‫המנהג בשבת שובה‪ :‬יש שכתבו שאין לומר‬ ‫אולם‪ ,‬מי שקשה לו לעמוד בזה וראשו כבד עליו‬ ‫בברכת זכרונות‪ ,‬והאם מוסיפים את תיבת‬ ‫מחמת העייפות – רשאי לישון אחר חצות היום‪.‬‬ ‫“צדקתך” בשבת שובה‪ ,‬מפני לנאמר בו “ומשפטך‬ ‫“היום” בברכה?‬ ‫תהום רבה”‪ ,‬והרי בזמן הזה אנו מבקשים‬ ‫כפי שכתב רבינו האר”י ז”ל‪ ,‬לאחר חצות היום‬ ‫כתבו הפוסקים שאף כאשר חל ראש השנה‬ ‫כבר נתעורר המלאך על ידי התפילות והתקיעות‬ ‫מהקב”ה “אל תבוא במשפט את עבדך” ושייעשה‬ ‫בשבת‪ ,‬חותמים את ברכת זכרונות‪“ :‬שומע קול‬ ‫עמנו לפנים משורת הדין‪ .26‬מכל מקום‪ ,‬הסכמת‬ ‫שבבוקר‪ ,‬ואין עוד חשש בדבר‪.‬‬ ‫תרועת עמו ישראל ברחמים”‪ .‬הטעם לכך הוא‬ ‫רוב האחרונים היא שיש לאומרו‪ ,‬שכן עשרת ימי‬ ‫בשבת שאין תקיעות יש שכתבו להחמיר בזה‬ ‫שאף על פי שאין תוקעים בשופר בשבת‪ ,‬מכל‬ ‫תשובה אינם עיקר ימי הדין הקשים כמו ראש‬ ‫יותר‪ ,‬שהרי אין תקיעות לעורר את המלאך‪.‬‬ ‫מקום החתימה מוסבת על שאר שנים שבהן‬ ‫השנה ויום הכיפורים‪.27‬‬ ‫ויש שכתבו שגם בשבת מותר לישון אחרי חצות‬ ‫חל ראש השנה בחול‪ ,‬או שיש לפרש זאת על‬ ‫משום שקדושת השבת היא במקום התקיעות‪. 43‬‬ ‫התרועה שבפה בשעת התפילה‪ ,‬מכל מקום‪,‬‬ ‫האם אומרים סדר “תשליך” ביום הראשון של‬ ‫עם זאת‪ ,‬מי שאינו לומד ועקב כך יושב ומבטל‬ ‫דעת חלק מהפוסקים היא שיש לדלג על תיבת‬ ‫ראש השנה שחל בשבת‪ ,‬או שמא דוחים אותו‬ ‫את זמנו בדברים בטלים – עדיף שיישן‪ ,‬שכן‬ ‫“היום”‪ .36‬יש חולקים וסוברים שבשבת חותמים‬ ‫ליום השני?‬ ‫היושב בטל ומפטפט כמי שישן דמי‪ ,‬ויש בשינה‬ ‫את הברכה בנוסח‪“ :‬שומע זכרון תרועת עמו‬ ‫כאשר חל היום הראשון של ראש השנה בשבת‪,‬‬ ‫מניעה מן החטא‪.44‬‬ ‫ישראל היום ברחמים”‪.37‬‬ ‫למנהג בני אשכנז (וכך נוהגים רבים)‪ :‬דוחים את‬ ‫חיד"א ('מורה באצבע') שיתפלל ערבית של ראש‬ ‫‪ 35‬משנ"ב שם ס"ק יט‪ ,‬שהרי אף בתורה כתוב‬ ‫‪ 26‬דרשות מהרי"ל הלכות עשרת ימי תשובה‪.‬‬ ‫אכילת סעודת שבת לאחר חצות כתב המשנ"ב‬ ‫השנה בבכייה ובכוונה גדולה מאוד‪ ,‬דואג ובוטח‪.‬‬ ‫"זכרון תרועה" למרות שמדין דאורייתא תוקעים‬ ‫‪ 27‬לבוש‪ ,‬מטה משה סימן תתלג‪ ,‬והובאו דבריהם‬ ‫בסימן שלד סק"ב לגבי דין הצלה מפני הדלקה‪,‬‬ ‫‪ 41‬שו"ת יביע אומר חלק ט' (חלק אורח חיים סימן‬ ‫אף בשבת‪.‬‬ ‫שיירי כנסת הגדולה בהגהות ב"י‪ ,‬וכן פסקו הרמ"א‬ ‫שהתירו חכמים להציל כדי צורכו לסעודת שבת‪,‬‬ ‫נא) ושו"ת יחוה דעת חלק ב' (סימן סט)‪.‬‬ ‫‪ 36‬המהריק"ש בהגהותיו סימן תקצא דין ו‪ ,‬הובא‬ ‫והגר"א בסימן תרב סעיף א‪.‬‬ ‫שאם נתאחר בסעודתו יותר מחצות היום דעת‬ ‫‪ 42‬בא"ח פרשת נצבים סעיף יא‪ .‬אכן דעת הגרש"ז‬ ‫בשערי תשובה שם על סעיף ו‪ ,‬וכן כתב החיד"א‬ ‫‪ 28‬פמ"ג הובא במשנ"ב סימן תקפג סעיף ב‪.‬‬ ‫הב"ח שאינו יוצא ידי סעודה שניה ואינו רשאי‬ ‫אויערבך (הליכות שלמה ר"ה פרק א סכ"ג) שאלו‬ ‫בכסא רחמים על מסכת סופרים פרק יט הלכה ח‪,‬‬ ‫‪ 29‬שערי תשובה סימן תקפג סק"ו‪ ,‬בן איש חי‬ ‫להציל יותר מסעודה אחת‪ ,‬והוסיף המשנ"ב שם‬ ‫שאינם משכימים קום קודם עלות השחר סומכים‬ ‫ועיין בשערי תשובה שם שכתב עוד שמנהגם שאף‬ ‫פרשת נצבים הלכה יב בשם הרש"ש‪ ,‬כה"ח שם ס"ק‬ ‫שהפמ"ג כתב לפקפק בזה‪.‬‬ ‫על הסברא שהשינה בבוקר נמשכת אחר הלילה‪.‬‬ ‫כשחל בחול אין אומרים תיבת "היום"‪ ,‬והביא עוד‬ ‫לא‪ ,‬חזו"ע עמוד קפז עיי"ש הערה ז שהביא לדעות‬ ‫‪ 20‬רמב"ם פרק ו הלכה טז‪ .‬רמ"א סימן תקכט‬ ‫והירושלמי התכוין על מי שהולך לישון לכתחילה‬ ‫לשיורי כנסת הגדולה בהגהות ב"י אות יב שכתב‬ ‫האחרונים בעניין זה באורך‪.‬‬ ‫סעיף א‪.‬‬ ‫ביום‪ .‬מ"מ אם התעורר משנתו אחר עלות השחר‬ ‫שנוהגים לאומרו אף בשבת‪ ,‬כיון שיומא אריכתא‬ ‫‪ 30‬שו"ת תורה לשמה סימן קמה‪.‬‬ ‫‪ 21‬משנ"ב סימן תקכט ס"ק ח‪ ,‬ובשעה"צ שם‪ .‬כף‬ ‫אין לו לחזור ולישון‪ .‬חוט שני ר"ה עמוד נ‪.‬‬ ‫הוא‪ ,‬ועוד שמילת היום חוזר על מציאות ר"ה‪ ,‬עיין‬ ‫‪ 31‬בן איש חי שם בשם ספר תורה לשמה‪ ,‬כה"ח‬ ‫החיים אות טז‪ ,‬וחזון עובדיה יום טוב עמודים צ‪-‬צא‬ ‫‪ 43‬לפי זה הורה הגר"ח קנייבסקי (קונטרס שמחת‬ ‫עוד כה"ח ס"ק כו‪.‬‬ ‫סימן תקפג ס"ק לג‪.‬‬ ‫‪ 22‬שו"ע סימן רצא סעיף ג‪.‬‬ ‫לב עמ' כו) שבשבת אין לישון גם אחרי חצות‪.‬‬ ‫‪ 37‬הגינת ורדים כלל א סימן יד‪ ,‬וכן כתב בספרו גן‬ ‫‪ 32‬ברכי יוסף אות ו בשם הרמ"ז‪ ,‬הובא בשערי‬ ‫‪ 23‬שו"ע סימן תקצח סעיף א‪ ,‬משנ"ב סק"א‪ ,‬כה"ח‬ ‫אולם דעת הגר"נ קרליץ (חוט שני ראש השנה עמ'‬ ‫המלך סימן ב‪ ,‬והביא דבריהם הערך השולחן אות ג‪.‬‬ ‫תשובה שם‪.‬‬ ‫סק"א‪ ,‬חזו"ע ימים נוראים עמוד קפה‪.‬‬ ‫נ) שמותר לישון אחרי חצות משום שקדושת השבת‬ ‫‪ 38‬רמ"א סימן תקצב סעיף א‪.‬‬ ‫‪ 33‬פסקי תשובות סימן תקפג הלכה ט‪ ,‬עיי"ש‬ ‫‪ 24‬ברכי יוסף סימן תקצח סק"ב‪ ,‬כה"ח סק"ג‪,‬‬ ‫היא במקום התקיעות‪.‬‬ ‫‪ 39‬נחמיה פרק ח פסוק ט‪.‬‬ ‫בהערה באורך‪.‬‬ ‫חזו"ע שם וכמבואר בטור סימן רצב‪.‬‬ ‫‪ 44‬משנ"ב תקפג ס"ק ט‪.‬‬ ‫‪ 40‬שער הכוונות (דף צ ע"א)‪ .‬וכך כותב גם הגאון‬ ‫‪ 34‬שו"ע סימן תקפב סעיף ז‪.‬‬ ‫‪ 25‬רמ"א ומשנ"ב שם‪.‬‬