שו"ת בהלכה · Shu"t Behalacha — ראש השנה (2026-09-07)

שו״+ת בה++++לכה לשולחן שבת
מאת הרב משה חיים חנונו שליט"א
גיליון מס' 147
דיני ראש השנה שחל בשבת
טעם ביטול תקיעת שופר בראש השנה שחל להיות בשבת
אסרו חכמים לתקוע בשופר ביום השבת ,משום שאין הכל בקיאים בהלכות התקיעה וחששו שמא יטול אדם את השופר וילך עמו בשבת אצל הבקי כדי ללמוד או
לתקוע ,ויעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים – דבר האסור מן התורה ביום השבת.
לפיכך ,בשנה שבה חל היום הראשון של ראש השנה בשבת ,אין תוקעים בשופר ואין מברכים על התקיעות ביום זה כלל ,אלא דוחים את התקיעות והברכות ליום
השני של החג .1ומברכים ביום השני ברכת “שהחיינו” על התקיעות.2
דין טלטול השופר בשבת:
כיוון שאין תוקעים בשופר בשבת זו ,נחשב השופר כ”כלי שמלאכתו לאיסור” .על כן ,אין לטלטלו אלא אם כן צריך האדם להשתמש בגופו של השופר (לצורך
שימוש המותר בו) ,או שצריך את מקומו של השופר כדי להשתמש באותו מקום שבו הוא מונח.3
שחל בשבת) ,שכן מנהג זה יסודו בהררי קודש שבע“ :המלך הקדוש שאין כמוהו” .דין זה זהה גם כיצד מברכים על הדלקת הנרות בערב ראש
ועל פי דברי רבינו האר”י ז”ל .אלא שמדלגים על כאשר ראש השנה או יום הכיפורים חלים בשבת. שכחה השנה שחל בשבת ,ומה הדין אם
הפסוקים שמוזכר בהם לשון “חטא” ו”עוון”.14 בכל אופן ,השליח ציבור חותם בסיום הברכה רק להזכיר בברכה את יום טוב או את שבת?
ומכל מקום מקומות שנהגו שאין אומרים אותו מעניין השבת (“מקדש השבת”) ואינו מוסיף או כאשר ראש השנה חל ביום השבת ,מדליקים
בשבת – אין להורות להם לשנות ממנהגם ,ונהרא חותם מעניין יום הזיכרון.8 את הנרות בערב שבת ומברכים“ :אשר קדשנו
נהרא ופשטיה. אם טעה השליח ציבור ואמר כהרגלו “הא-ל במצוותיו וציוונו להדליק נר של שבת ויום טוב”,4
האם רשאים להאריך בתפילות ובפיוטים קודם נזכר אם הקדוש”: “המלך במקום הקדוש” ויש נוהגים לחתום“ :של שבת ויום הזיכרון”.5
בראש השנה עד לאחר חצות היום? “המלך ויאמר מיד יחזור - הברכה את שסיים שכחה להזכיר יום טוב (הזכירה שבת בלבד) :אם
בדין זה יש להבחין בין שנה שבה חל ראש השנה הקדוש” ,וימשיך משם על הסדר .ואם נזכר טעתה המדליקה והזכירה בברכתה את השבת
בחול לבין שנה שבה הוא חל בשבת: לאחר שסיים את הברכה (וחתם “מקדש השבת”) בלבד ושכחה להזכיר את יום טוב – יצאה ידי
ראש השנה שחל בחול :מותר להאריך בתפילות שטעה מי כדין הברכה, לראש שיחזור סוברים יש חובה ואינה חוזרת ומברכת .הטעם לכך הוא שגם
ובפיוטים אף לאחר חצות היום (אף על פי כיוון חוזר, שאינו סוברים ויש .9
עמידה בתפילת יום טוב נקרא בלשון הכתוב “שבת”.6
שבשאר ימים טובים הדבר אסור) .
15 נתקנה אלא חובה אינה זו ברכה הדין שמעיקר שכחה להזכיר שבת (הזכירה יום טוב בלבד) :אם
ראש השנה שחל בשבת :כיוון שבשבת אסור רק משום סכנה (למאחרים לבוא לבית הכנסת).10 הזכירה את יום טוב לבדו ושכחה להזכיר את
להתענות עד לאחר חצות היום ,אין להאריך ולעניין הלכה ,אינו חוזר ,לפי שספק ברכות השבת – לא יצאה ידי חובה .לפיכך ,לבנות ספרד
בתפילה יותר מחצות היום ,מפני שהדבר נחשב להקל .11אולם לפי רבותינו המקובלים כיוון (המברכות לפני ההדלקה) :תחזור ותברך שנית
כתענית .אלא יש להם לקצר בפיוטים כדי 16 כתפילת גמורה חובה היא שבע מעין שברכת כראוי ,ואז תדליק .ולבנות אשכנז (המברכות
שיספיקו לאכול סעודת שבת קודם חצות היום,17 החזרה ,על השליח ציבור לחזור לראש הברכה.12 לאחר ההדלקה) :תחזור ותברך מיד ,היות ונחשב
או שיטעמו איזה דבר מאכל קודם תפילת הדבר כאילו לא בירכה כלל עבור השבת .ואם האם אומרים “אבינו מלכנו” בתפילות ראש
מוסף ,18שאז מותרים להאריך ולהתאחר גם אחר לא בירכה מיד – יכולה לברך בדיעבד כל עוד
לא שקעה החמה ,שזהו זמן ההיתר להדליק בהן השנה שחל ביום השבת?
חצות היום .
19
מנהג בני אשכנז ,תימן וחלק מיוצאי ספרד :שאין נרות.7
אומרים “אבינו מלכנו” בשבת .טעם הדבר הוא האם מותר לאכול סעודה שלישית כרגיל
משום שאין זה מן הראוי לבקש בשבת על צרכי בראש השנה שחל בשבת ,או שמא צריך כאשר ראש השנה חל בשבת וכן בשבת שובה
חול בתפילת אבינו מלכנו שנתקנה לימי תענית להקדימה כדי להיכנס לסעודת ליל יום טוב – האם אומרים בברכת מעין שבע (שנאמרת
שני כשהוא תאב לאכול? .13
וצרה בליל שבת) “המלך הקדוש” ,והאם מוסיפים
אף בראש השנה שחל בשבת חובה על האדם אולם ,מנהג רוב בני ספרד :שאומרים “אבינו בברכה זו מעניין יום הזיכרון? ומה הדין
לקיים שלוש סעודות .מכיוון שבמוצאי שבת חל מלכנו” לאחר תפילת שחרית (וכן בתפילת כשטעה שליח ציבור?
יום טוב שני של ראש השנה ,ראוי להקדים ולקיים שחרית של שבת שובה ,וכל שכן ביום הכיפורים בשבת שובה יאמר השליח ציבור בברכת מעין
קודם התפילה יצא הדבר מכלל תענית ,אולם עצם שנהגו ויש שלא נהגו ונהרא נהרא ופשטיה. 5כן הוא מנהג חב"ד ספר המנהגים מנהג חב"ד 1גמרא ר"ה דף כט ע"ב ,שו"ע סימן תקפח סעיף ה,
דין אכילה קודם התקיעות עיין משנ"ב סימן תרצב 14שו"ת ורה לשמה סימן קסא ,חזון עובדיה עמוד עמוד ,56והטעם לפי שמדמים את ברכת הדלקת משנ"ב שם ס"ק יג.
ס"ק טו שהביא לדברי התוספתא לאסור ,וכתב שם קד ואילך. נרות לברכת הקידוש וההפטרה ,וכן הוא בסידור 2אף למנהג בני ספרד שבשנה שחל ר"ה בחול אין
בס"ק יד ובסימן תרנב סק"ז בשם האחרונים להקל 15משנ"ב סימן תקצז סק"ב בשם העטרת זקנים, תהילת ה' עמוד .158 מברכים שהחיינו ביום השני על תקיעת השופר,
בטעימה בעלמא ,שהיא עד שיעור אכילת כביצה, וכתב המטה אפרים סימן תקצז סעיף ב שהתירו 6וכן נוהגים לומר בתפילת שחרית של יום טוב כמבואר בשו"ע סימן תר סעיף ג ,אך הרמ"א שם
ואכילת פירות מותר אפילו הרבה ,וכן שתיית משקה חכמים לעשות כן מפני שבר"ה אנו עומדים לבקש מזמור שיר ליום השבת ,התעוררות תשובה ח"א פסק שאפילו כאשר חל יום הראשון בחול יש לברך
שאינו משכר מותר כמה שרוצה שאין לחוש בזה על נפשותינו ,ועיין עוד רמ"א סימן תקפד סעיף א סימן קיד ,מגדנות אליהו ח"א סימן צו. שהחיינו על התקיעות ביום השני ,שהרי ביום
לשמא ימשך ,אך משקה המשכר כתב שם שאין ומשנ"ב שם סק"ה. 7כמבואר בסימן רסג סעיף ה בבה"ל ד"ה כשידליק. השני אין יוצאים ידי חובה בתקיעה של אתמול,
לשתות ממנו יותר מכביצה ,עיין עוד משנ"ב סימן 16כמבואר בשו"ע סימן רפח סעיף א ,ועוד במשנ"ב 8שו"ע ורמ"א סימן תקפב ס"ג. ולא אומרים שחשובים ב' הימים כיום ארוך לעניין
רלב ס"ק לה ,וכן כתב המטה אפרים סימן תקפח שם ס"ק א-ב. 9שיירי כנסת הגדולה בהגהות בית יוסף אות ה, זה ,והוא הדין לעניין ברכת התקיעה ,אלא שכתב
ס"ב שאדם חלש שאין דעתו מיושבת עליו אלא אם 17משנ"ב סימן תקפד סק"ה, אליה רבה סק"ב ,ועוד. המשנ"ב שם סק"ז שלכתחילה טוב שילבש התוקע
כן יאכל קודם התקיעות ,יעשה קידוש ויאכל כזית 18ובטעימה זו הסתפק הפמ"ג סימן קנז א"א סק"ג 10פר"ח ועוד אחרונים. בגד חדש וכדומה ,ובשנה זו שחל היום הראשון
ממיני מזונות כדי שהקידוש יהיה במקום סעודה, אם די בשתיית משקה או שצריך לאכול דווקא 11כן הכרעת המשנ"ב סימן תקפב סק"י ,אור לציון בשבת ,ממילא אין צורך בכך.
וישתה מעט קפה וכדומה ,אלא שהוסיף שיעשה פת ובשיעור של כביצה ,והקצות השולחן סימן צ עמוד עד ,ובכה"ח ס"ק יח כתב שאם רוצה שלא 3רמ"א סימן תקפח סעיף ה ,משנ"ב שם ס"ק יד-טו.
זאת בצנעה כדי שהמון העם לא יקלו בדבר ,וכן בדה"ש סק"א כתב שאף אם די בשתיית משקה, לחזור אין למחות בידו. 4שו"ע סימן תקיד סעיף יא ,וסימן רסג סעיף ה,
כתב הכה"ח סימן תקפח ס"ק יא ובסימן תקפה ס"ק יתכן ששתיית מים אינה מועילה ,כי אינה בכלל 12מחזיק ברכה אות ג ,בן איש חי פרשת נצבים ויש מהתימנים שנהגו להדליק נרות ביום טוב בלא
כו להקל בזה למי שהוא תש כח ואינו יכול להיות טעימה ,מאידך האלף המגן סק"ב ובהגהה שם כתב סעיף יח. ברכה ,ויש מהם שנהגו שלא להדליק כלל נרות ביום
בתענית עד לאחר מוסף. שאף שתיית מים קודם התפילה מועילה ,וכן כתב 13רמ"א סימן תרב א ,וסימן תקפד סעיף א ,משנ"ב טוב ,עיין שו"ת פעולת צדיק ח"ג סימן ע"ר ,ועוד
19כמבואר במשנ"ב סימן רפח סק"א ,אולם בעצם הערוך השולחן סימן רפח סק"א שאם שתה חמין תקפד סק"ד .כף החיים תקפד אות ח :יש מבני ספרד בשו"ע המקוצר סימן נז סעיף יח.
אמירת ה”תשליך” ליומו השני של החג .הטעם הנוהגים לומר את בקשת “ארשת שפתינו” את הסעודה השלישית קודם שיגיע זמן “מנחה
לכך הוא שנהגו לומר את התשליך ליד נהר או בחזרת השליח ציבור בראש השנה – האם קטנה” (כשלוש שעות זמניות קודם השקיעה),
מקור מים הנמצא לעיתים מחוץ לעיר או באזור אומרים אותה כאשר ראש השנה חל בשבת? כדי שייכנס ליום טוב שני כשהוא תאב לאכול,
מנהג אשכנז הוא שבחזרת השליח ציבור ,לאחר ללא עירוב ,ויש חשש שיבואו לידי איסור הוצאה משום כבוד יום טוב .20לפיכך ,נהגו להתפלל
התקיעות (על סדר הברכות) ואחר אמירת “היום מרשות לרשות בנשיאת מחזורי התפילה בשבת.28 תפילת מנחה מוקדמת ,ואחר כך לסעוד סעודה
הרת עולם” ,מוסיפים את פיוט “ארשת שפתינו”. אך למנהג בני ספרד :אומרים סדר “תשליך” ביום שלישית.
אולם ,כתבו הפוסקים שבשנה שבה חל ראש השבת .אולם ,במקום שאין בו עירוב כהלכה, אם לא התאפשר הדבר להתפלל ולסעוד מוקדם,
השנה בשבת – אין מוסיפים בקשה זו.38 יאמרו את שלושת הפסוקים בלבד (“מי א-ל מותר לאכול סעודה שלישית גם לאחר זמן מנחה
כמוך )”...בעל פה ,מבלי להוציא עמם את מחזורי קטנה ועד שקיעת החמה; אולם לא ימלא כריסו,
האם מותר לבכות בתפילות ראש השנה? התפילה לרחוב .ואם ישנו חשש שמא יוציאו את אלא יאכל כשיעור “כביצה” פת ,שהוא עיקר
יום ראש השנה הוא יום דין מחד ,ויום טוב מאידך, המחזורים ויבואו לידי חילול שבת – יש לדחות שיעור סעודה שלישית.21
אמר נְ ֶח ְמיָ ה ..לְ כָ ל וכמו שאמר הנביא נחמיה :וַ ּיֹ ֶ את אמירת ה”תשליך” ליום השני של החג.29 עצה למי ששבע או שחושש מאיחור :מי שעדיין
ָה ָעם ַה ּיוֹ ם ָקד ֹׁש הוּא לַ יהוָ ה ֱאל ֵֹהיכֶ ם ַאל ִּת ְת ַא ְ ּבל ּו למנהג האומרים ביום הראשון :אין להקדים את שבע מסעודת הבוקר וקשה לו לקבוע סעודה
וְ ַאל ִּת ְבכּ וּ ..וַ ּיֹ ֶ
אמר לָ ֶהם לְ כ ּו ִאכְ ל ּו ַמ ׁ ְש ַמ ִנּים ו ׁ ְּשת ּו אמירתו לאחר תפילת מנחה (שמתפללים בשבת נוספת ,או מי שחושש שמא תימשך הסעודה
ַמ ְמ ַת ִּקים וְ ׁ ִשלְ ח ּו ָמנוֹ ת לְ ֵאין נָ כוֹ ן לוֹ ִּכי ָקדוֹ ׁש ַה ּיוֹ ם מוקדם) ,שהרי מנהג ה”תשליך” נתקן לאומרו השלישית סמוך מדי לסעודת הלילה השני –
לַ ֲאדֹנֵ ינ ּו וְ ַאל ֵּת ָע ֵצב ּו ִּכי ֶח ְדוַ ת יְ הוָ ה ִהיא ָמ ֻעזְ ּכֶ ם”.39 לעת ערב בשעה האחרונה של היום ,כיוון יכול לחלק את סעודת הבוקר (שלאחר התפילה)
אף על פי כן ,מובא על האר”י הקדוש שהיה נוהג שבשעה זו יצא אדם הראשון בדימוס מדינו .30אך לשתי סעודות .כיצד יעשה :יאכל מנה אחת כחצי
לבכות בתפילות ראש השנה ,וכפי שמעיד עליו הנוהגים לדחות את התשליך ליום השני ,יכולים סעודה ,קודם חצות היום ויברך ברכת המזון
תלמידו רבי חיים ויטאל בספרו “שער הכוונות”: לאומרו לאחר תפילת מוסף ,31ויש שכתבו שאף ויפסיק כחצי שעה בלימוד או ביציאה מהבית,
“גם היה נוהג מורי לבכות הרבה בתפילת ראש ביום השני יש לאומרו אחר מנחה לעת ערב.32 ולאחר מכן ייטול ידיו שנית ,יברך “המוציא”
השנה ,אפילו שהוא יום טוב ,וכל שכן בתפילת יש הנוהגים לדחות את אמירת ה”תשליך” כולו ויאכל את המנה השנייה אחר חצות לשם סעודה
יום כיפור .והיה אומר כי מי שאין בכייה נופלת לעשרת ימי תשובה – ליום שלפני ערב יום שלישית( ,22אולם על פי הקבלה אין מקום לזה,
עליו בימים האלו – היא הוראה שאין נשמתו הכיפורים (הנקרא יום “שלוש עשרה מידות”). משום שזמן סעודה שלישית הוא דווקא לאחר
הגונה ושלמה”.40 הטעם לכך הוא מפאת קוצר הזמן בראש השנה תפילת מנחה).
בביאור הדברים ויישובם כתבו האחרונים ,כי אין שמאריכים בו בתפילות ,ועל כן קבעוהו ליום האם אומרים “צדקתך” בתפילת מנחה של
לו לאדם לעורר את עצמו בכוח ובכוונה לבכי שאומרים בו סליחות של י”ג מידות ,שכן גם ראש השנה שחל בשבת ,ומהו המנהג בשבת
ביום טוב .אולם ,אם התעורר האדם מעצמו לבכי פסוקי ה”תשליך” מרומזים כנגד י”ג מידות
הרחמים .וכן נוהגים רבים בקהילות החסידים.33
שובה?
בשעת התפילה מתוך אימת יום הדין והשתוקקות
למנהג בני ספרד :אומרים “צדקתך” במנחה.
לה’ יתברך – אין בזה חשש איסור כלל ,ואדרבה,
הטעם לכך הוא שימים אלו ימי דין הם (כפי טעה בתפילת השבת ואמר “יום תרועה”
דבר זה ראוי ומשובח הוא.41
שאומרים בתפילה“ :ויגבה ה’ צבאות במשפט ...במקום “זכרון תרועה” – האם צריך לחזור על
האם מותר לישון ביום ראש השנה ,ומה הדין והא-ל הקדוש נקדש בצדקה”) ,ולכן ראוי לומר התפילה?
בראש השנה שחל בשבת יש לומר בתפילה לגבי מי שעייף מאוד ואינו יכול להחזיק בהם צידוק הדין .23במקומות שנהגו לומר “אבינו
מעמד בהמשך עבודת היום מבלי לישון? ובקידוש נוסח “זכרון תרועה מקרא קודש” .
34 מלכנו” בשבת ,יאמרו תחילה “אבינו מלכנו”
ומה הדין בראש השנה שחל בשבת האם ניתן יום של כנוסח תרועה” “יום ואמר האדם טעה אם ואחר כך “צדקתך” – לפי שאמירת “אבינו מלכנו”
להקל בזה? קודם נזכר אם נזכר: שבו בשלב תלוי הדין – חול היא תקנת חכמים הקדמונים ,ואילו אמירת
24
שסיים את הברכה שהיא ברכת קדושת היום חוזר “צדקתך” אינה אלא מנהג .
בתלמוד הירושלמי מובא כי הישן ביום ראש
השנה – אף מזלו ישן בראש השנה .על כן נהגו ואומר “זכרון תרועה” כתיקונו .אולם ,אם נזכר למנהג בני אשכנז :אין אומרים “צדקתך” במנחה,
רבים להשכים קום עוד קודם עלות השחר ,כדי רק לאחר שסיים את הברכה – יצא ידי חובה ואין שהרי ראש השנה הוא יום טוב וראש חודש,
להיות ערים ביום קדוש זה מתחילתו ועד סופו, מחזירים אותו.35 ואין אומרים “צדקתך” בכל יום שאין אומרים בו
ובכך לגרום למזלם שיגבר במשך השנה כולה.42 תחנון.25
כאשר ראש השנה חל בשבת ,כיצד חותמים המנהג בשבת שובה :יש שכתבו שאין לומר
אולם ,מי שקשה לו לעמוד בזה וראשו כבד עליו בברכת זכרונות ,והאם מוסיפים את תיבת
מחמת העייפות – רשאי לישון אחר חצות היום. “צדקתך” בשבת שובה ,מפני לנאמר בו “ומשפטך
“היום” בברכה? תהום רבה” ,והרי בזמן הזה אנו מבקשים
כפי שכתב רבינו האר”י ז”ל ,לאחר חצות היום כתבו הפוסקים שאף כאשר חל ראש השנה
כבר נתעורר המלאך על ידי התפילות והתקיעות מהקב”ה “אל תבוא במשפט את עבדך” ושייעשה
בשבת ,חותמים את ברכת זכרונות“ :שומע קול עמנו לפנים משורת הדין .26מכל מקום ,הסכמת
שבבוקר ,ואין עוד חשש בדבר. תרועת עמו ישראל ברחמים” .הטעם לכך הוא רוב האחרונים היא שיש לאומרו ,שכן עשרת ימי
בשבת שאין תקיעות יש שכתבו להחמיר בזה שאף על פי שאין תוקעים בשופר בשבת ,מכל תשובה אינם עיקר ימי הדין הקשים כמו ראש
יותר ,שהרי אין תקיעות לעורר את המלאך. מקום החתימה מוסבת על שאר שנים שבהן השנה ויום הכיפורים.27
ויש שכתבו שגם בשבת מותר לישון אחרי חצות חל ראש השנה בחול ,או שיש לפרש זאת על
משום שקדושת השבת היא במקום התקיעות. 43 התרועה שבפה בשעת התפילה ,מכל מקום, האם אומרים סדר “תשליך” ביום הראשון של
עם זאת ,מי שאינו לומד ועקב כך יושב ומבטל דעת חלק מהפוסקים היא שיש לדלג על תיבת ראש השנה שחל בשבת ,או שמא דוחים אותו
את זמנו בדברים בטלים – עדיף שיישן ,שכן “היום” .36יש חולקים וסוברים שבשבת חותמים ליום השני?
היושב בטל ומפטפט כמי שישן דמי ,ויש בשינה את הברכה בנוסח“ :שומע זכרון תרועת עמו כאשר חל היום הראשון של ראש השנה בשבת,
מניעה מן החטא.44 ישראל היום ברחמים”.37 למנהג בני אשכנז (וכך נוהגים רבים) :דוחים את
חיד"א ('מורה באצבע') שיתפלל ערבית של ראש 35משנ"ב שם ס"ק יט ,שהרי אף בתורה כתוב 26דרשות מהרי"ל הלכות עשרת ימי תשובה. אכילת סעודת שבת לאחר חצות כתב המשנ"ב
השנה בבכייה ובכוונה גדולה מאוד ,דואג ובוטח. "זכרון תרועה" למרות שמדין דאורייתא תוקעים 27לבוש ,מטה משה סימן תתלג ,והובאו דבריהם בסימן שלד סק"ב לגבי דין הצלה מפני הדלקה,
41שו"ת יביע אומר חלק ט' (חלק אורח חיים סימן אף בשבת. שיירי כנסת הגדולה בהגהות ב"י ,וכן פסקו הרמ"א שהתירו חכמים להציל כדי צורכו לסעודת שבת,
נא) ושו"ת יחוה דעת חלק ב' (סימן סט). 36המהריק"ש בהגהותיו סימן תקצא דין ו ,הובא והגר"א בסימן תרב סעיף א. שאם נתאחר בסעודתו יותר מחצות היום דעת
42בא"ח פרשת נצבים סעיף יא .אכן דעת הגרש"ז בשערי תשובה שם על סעיף ו ,וכן כתב החיד"א 28פמ"ג הובא במשנ"ב סימן תקפג סעיף ב. הב"ח שאינו יוצא ידי סעודה שניה ואינו רשאי
אויערבך (הליכות שלמה ר"ה פרק א סכ"ג) שאלו בכסא רחמים על מסכת סופרים פרק יט הלכה ח, 29שערי תשובה סימן תקפג סק"ו ,בן איש חי להציל יותר מסעודה אחת ,והוסיף המשנ"ב שם
שאינם משכימים קום קודם עלות השחר סומכים ועיין בשערי תשובה שם שכתב עוד שמנהגם שאף פרשת נצבים הלכה יב בשם הרש"ש ,כה"ח שם ס"ק שהפמ"ג כתב לפקפק בזה.
על הסברא שהשינה בבוקר נמשכת אחר הלילה. כשחל בחול אין אומרים תיבת "היום" ,והביא עוד לא ,חזו"ע עמוד קפז עיי"ש הערה ז שהביא לדעות 20רמב"ם פרק ו הלכה טז .רמ"א סימן תקכט
והירושלמי התכוין על מי שהולך לישון לכתחילה לשיורי כנסת הגדולה בהגהות ב"י אות יב שכתב האחרונים בעניין זה באורך. סעיף א.
ביום .מ"מ אם התעורר משנתו אחר עלות השחר שנוהגים לאומרו אף בשבת ,כיון שיומא אריכתא 30שו"ת תורה לשמה סימן קמה. 21משנ"ב סימן תקכט ס"ק ח ,ובשעה"צ שם .כף
אין לו לחזור ולישון .חוט שני ר"ה עמוד נ. הוא ,ועוד שמילת היום חוזר על מציאות ר"ה ,עיין 31בן איש חי שם בשם ספר תורה לשמה ,כה"ח החיים אות טז ,וחזון עובדיה יום טוב עמודים צ-צא
43לפי זה הורה הגר"ח קנייבסקי (קונטרס שמחת עוד כה"ח ס"ק כו. סימן תקפג ס"ק לג. 22שו"ע סימן רצא סעיף ג.
לב עמ' כו) שבשבת אין לישון גם אחרי חצות. 37הגינת ורדים כלל א סימן יד ,וכן כתב בספרו גן 32ברכי יוסף אות ו בשם הרמ"ז ,הובא בשערי 23שו"ע סימן תקצח סעיף א ,משנ"ב סק"א ,כה"ח
אולם דעת הגר"נ קרליץ (חוט שני ראש השנה עמ' המלך סימן ב ,והביא דבריהם הערך השולחן אות ג. תשובה שם. סק"א ,חזו"ע ימים נוראים עמוד קפה.
נ) שמותר לישון אחרי חצות משום שקדושת השבת 38רמ"א סימן תקצב סעיף א. 33פסקי תשובות סימן תקפג הלכה ט ,עיי"ש 24ברכי יוסף סימן תקצח סק"ב ,כה"ח סק"ג,
היא במקום התקיעות. 39נחמיה פרק ח פסוק ט. בהערה באורך. חזו"ע שם וכמבואר בטור סימן רצב.
44משנ"ב תקפג ס"ק ט. 40שער הכוונות (דף צ ע"א) .וכך כותב גם הגאון 34שו"ע סימן תקפב סעיף ז. 25רמ"א ומשנ"ב שם.
