לב המועדים · Lev Hamoadim — ראש השנה (2026-09-07)

+לב המועדי+ם
עלון חודשי בענייני הלכה ומנהגים ,מתוך סדרת הספרים "לב המועדים"
גיליון קצ"ט הלכות והליכות בעניין 'שופר בראש השנה'
רבי עקיבא יוסף שלזינגר תקע בראש השנה שחל בשבת הלכו ראש השנה שחל בשבת לענין שופר
שניהם יחד בהיחבא לבית סמוך למקום התקיעות כדי לשמוע קול
יו"ט שחל להיות בשבת לא תוקעים בשופר (שו"ע תקפח ,ה).
שופר ,והסיבה שהלכו בצנעא לבית הסמוך ולא למקום התקיעות
כדי שלא יאמרו שהתירו את הדבר (הנהגות ופסקים להגרי"ח זוננפלד בזמן שבית המקדש היה קיים היו תוקעים בירושלים והסביבה
עמוד .)101 ובשאר המקומות לא תקעו ,והטעם :לפי שחששו שמא ילך הבעל
ומסופר כי האדר"ת בעצמו אמר כי אם היה יודע היכן מתקיימות תוקע ללמוד אצל בקי ויעביר את השופר ד' אמות ברה"ר ויעבור
התקיעות היה עומד מאחורי הקיר בהסתר כדי לשמוע את על איסור הוצאה ולפי שחילול שבת בעשה ולא תעשה ושופר רק
עשה ואינו דוחה עשה ולא תעשה (ראש השנה משנה ד ,א ,ובגמרא כט,
התקיעות ,ולא היה נכנס כדי שלא יאמרו שעל פיו היתה הוראה
(עיר הקודש והמקדש ,אורח דוד עמוד קכח). ב משנ"ב שם ס"ק יג).
טעם אחר :אין חיוב תקיעה מהתורה כשראש השנה חל שבת ,ומנין
התוקע בראש השנה האם קיים את המצווה לומדים דין זה פסוק אחד כתוב (במדבר כט א) "יום תרועה" וכתוב
יש אומרים :שלפי תלמוד הבבלי שטעם שאין תוקעים הוא משום אחד כתוב (ויקרא כג כד) "זכרון תרועה" הא כיצד ,חל ביום חול יום
חשש שמא יעביר את השופר ד' אמות ברה"ר ,חכמים לא עקרו את תרועה ,חל שבת זכרון תרועה מזכירים ואן תוקעים (ירושלמי ראש
המצוה אלא שציוו לא לתקוע ,אך אם תקע בשבת קיים המצוה השנה פרק ד הלכה א ,עיין בבלי שהקשה על שיטה זו).
(רע"א דרוש וחידוש מערכת ח למסכת חגיגה סז ג). אחר חורבן בית במקדש התקין רבי יוחנן בן זכאי שראש השנה
כל שנה שאין תוקעין בתחילתה מריעין לה בסופה (ראש השנה טז ,ב) שחל בשבת תוקעים במקום שיש ב"ד (ר"ה כט ,א) ולא חוששים
מ"ט דלא עירבב השטן. שיבואו לידי תקלה משום שהב"ד ב"ד אחראים על מעשה התקיעה
ביאור מריעין בסופה שמחמת הצרות שבאות מתענים ומריעין ולא יבואו לידי הוצאה [ונחלקו המפרשים האם צריך סנהדרין או
בשופרות. שמספיק ב"ד מומחים].
ביאור אחר :מריעין מלשון שיבוא להם רע ,וכתב הט"ז שפעם אחת היום שאין לנו בית המקדש וב"ד מומחים אין תוקעים בשום מקום.
בא אליו בחלום פירוש הפסוק (תהילים צח ו) בחצוצרות וקול שופר בראשונים מובא שהרי"ף נהג כן בבית מדרשו שתקעו בשופר
הריעו לפני המלך ה' ,שיהיו נזהרים לקיים התרועה על ידי שופר בראש השנה שחל בשבת בפני ב"ד ושיטה זו לא התקבלה אפילו
קודם שתהיה התרועה ח"ו בסוף השנה מאתו יתברך ,ולזה אמר אצל תלמידיו (רא"ש ר"ה דף כט ב ד"ה אמר ,ר"ן ר"ה ח ,ב ד"ה ונראה
לפני המלך ה' כלומר קודם תרועת המלך ב"ה ח"ו (ט"ז תקפה ז). מלמחומות שם) ,רבינו מנוח מספר על חכם שבא מדמשק והעיד,
הטעם שלא תקעו בתחילה [אין תוקעים בתחילתה ר"ה שם] שנהגו בדמשק לתקוע בשופר בראש השנה שחל בשבת (פירוש על
התוס' (ר"ה טז ,ב בד"ה שאין תוקעין) הביאו בשם הבה"ג ,שרק אם רמב"ם הלכות שופר ב ג).
אתיליד לו אונס [כגון שלא היה להם שופר או שלא היה להם בעל יש שרצו לחדש את התקנה ולתקוע בראש השנה שחל בשבת בעיר
תוקע] יהיה רע בסופה ,אבל אם לא תקעו בר"ה מחמת שהיה שבת העתיקה בירושלים ולא נתקבלה דעתם (עיין מועדים בהלכה זוין עמוד נג).
בכה"ג לא יהיה רע בסופה. בשנת תרס"ה ותרס"ו ראש השנה יצא ברציפות שנה אחר שנה
והטעם :כי לא היו חכמים גוזרים ומתקנים דבר שיש בו סכנה בשבת ,הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר בעל לב העברי רצה לחדש
(אבודרהם סדר תפלת ראש השנה ד"ה תנו). את התקיעות בעיר העתיקה על ידי שיתקבצו יחד בבית הכנסת של
יש אומרים :שדווקא שלא תקעו בפשיעה ,אבל כשלא תקעו מחמת ר' יוחנן בן זכאי או בבית הכנסת של רבי יהודה החסיד עם שתי בתי
אונס כגון שחל בשבת כיון שהמניעה זו היא לשם שמים אין שום הדינים האשכנזים והספרדים ויתקעו בשופר.
עונש בדבר (רשב"א ריטב"א ראש השנה טז ,ב ,מהרי"ל הלכות שופר). יש אומרים :שעם דבריו הסכימו ר' שמואל מסלנט ובעל האדר"ת
ויש אומרים :שאף מחמת אונס גמור שייך שיריעהו בסופה ,מכיון (אדרת שמואל עמוד קנו קנט) ולמעשה לא עלה בידו (עיין קצה המטה
שהאונס הוא סיבה מהקב"ה שאירע להם דבר זה ,ונפק"מ כדי תקפח ד"ה והנה).
שיחזרו בתשובה ויצטערו על זה ויכפר להם מה שנתחייבו אבל בספר תורת חיים (להגר"ח זוננפלד ר"ה אות ט הערה )10מביא עדות
כשחל בשבת אין שייך סברא זו (ט"ז תקפה ז). מבנו של הגר"ד בהר"ן רבי זלמן שהיה חברותא של הגר"ח שכאשר
העלון נתרם בשבח והודיה על כל הטוב אשר גמלנו ובפרט בשמחת הבר מצווה של בנינו בנימין אביר הי"ו
ולע"נ הרב אברהם בן הרב יוסף ז"ל .נלב"ע ו' תשרי
1
הטעם שמרעין בסופה הרי אונס (נדרים כז א) רחמנא פטריה (ט"ז תקפה ז) ברבים ,איך תעשה סניגור להצדיק משפטינו הלא תעשה קטיגור
כיון שהתקיעות באות לרצות את ישראל לפני אביהם שבשמים (מנחת עני לפרשת האזינו).
ולסתום פי המקטרגים ,אם כן אף שהיה אונס למעשה לא תקעו
לימוד הלכות שופר
ונמצא שלא קיימו את המצווה ולא היה מעשה שיסתום פי
בספר לקט יושר (הלכות ראש השנה אות יב) כתב שר"ה שחל בשבת המקטרגים (שו"ת מהרש"ם חלק ז סימן קפג ד"ה ובזה).
טוב ללמוד הלכות שופר ורב שרוצה לדרוש בר"ה אחר מנחה ידרוש
רמז לדבר :אין שטן ואין פגע רע' (מלכים א ה יח) ראשי תיבות שופר
בהלכות שופר כי דבר בעתו מה טוב ונחשב כאילו תקעו בשופר על
פירוש כשיש שופר אין פגע רע (טור תקפה ה).
דרך ונשלמה פרים שפתינו.
ההבדל בין אונס לשבת
טלטול השופר בשבת
ביאור המשך חכמה (פרשת אמור כג כד) מצות שופר היא לתקוע עם
אסור לטלטל את השופר בשבת ,והטעם :משום שהוא כלי
שופר של איל כדי להזכיר זכות עקידת יצחק שהיה מוסר נפשו כדי
שמלאכתו לאיסור ,ומיהו לצורך גופו ומקומו מותר (רמ"א תקפח ה,
לקיים רצון השי"ת ,והנה בראש השנה שחל בשבת כלל ישראל גם כן
שח ד) ,והטעם :כיון שראוי לשאוב בו מים ומותר להשתמש לצורך
מוסרים נפשם לוותר על זכות העקידה על ידי שאין תוקעים בשופר
גופו לשאוב בו מים (משנ"ב שם ס"ק טו).
בשבת ,מהטעם שמא יעבירנו ד' אמות ברשות הרבים ויתחלל
קדושת שמו יתברך ,ואם כן מסירת נפש זו היא ממש במקום הזכות ולמעשה :יש אומרים שבימינו אסור לטלטל את שופר לצורך גופו
של תקיעת שופר ,שגם היא באה להזכיר זכות עקידת יצחק שהיתה ומקומו ,והטעם :כיון שלא עומד לשאוב בו מים אלא רק לתקוע
מסירת נפש ,ועל כן לא יהיה רע בסופה ורק אם נאנס דליכא שום בו נמצא שעומד לאיסור בלבד וכיון שאין בו שימוש של היתר הוי
מוקצה גמור (שש"כ פרק כח הערה פב). זכות של מסירת נפש יהיה רע בסופה
הכנות לערב ראש השנה שחל בשבת ביאור אחר :גם בראש השנה שחל בשבת אנו מקיימים את המצוה,
כי חלק הדיבור של מצוות תקיעת שופר מתקיים על ידי פרשת
המפטיר שקוראים "יום תרועה יהיה לכם" וגם על ידי הפסוקים לדאוג לאש בערב שבת
שמזכירים בתפילת מוסף [ובחלק המעשה התיקונים הנעשים יש לדאוג לאש שתהיה דולקת מערב שבת למשך 26שעות לפחות,
על ידי מצות תקיעת שופר נעשים מאליהם מכח תוספת קדושת לצורך הבישולים וכן בשביל הדלקת נרות יו"ט על ידי האשה.
להכין נר אבוקה למוצ"ש להבדלה שהוא ליל יו"ט שני השבת] (שו"ת תורה לשמה שאלה תלו).
יש להכין נר לאש להבדלה ,וזה על ידי שיקח נרון וישחיל עוד פתילה ראש השנה שחל בשבת האם בודאי מרעין בסופה
בחור הקיים וכך יקיים מצות בורא מאורי האש באבוקה. יש שנים שהיו שנים טובות והיו שנים שלא היו טובות
שנים לא טובות :שני שנים שנחרב בית המקדש ,היה ראש השנה לסדר את האור במקרר
ביום שבת [השנה שהתחילה השואה היה ראש השנה בשבת ,במקררים עם מנגנון שבת יש לעשות את מצב שבת למשך 48
וכן שנה שבאה אירע אסון מירון ,ושנה שהיה בא את השביעי שעות.
באוקטובר].
הדלקת נר של שבת ויום טוב שנים טובות :מחילות עון העגל היתה בשנה שחל ראש השנה בשבת,
וכן הקמת המשכן וכן שנה שנכנסו בני ישראל לארץ גם כן היה ראש ר"ה שחל בשבת מדליקים נרות ומברכים "אשקב"ו להדליק נר של
שבת ויום טוב" (עיין משנ"ב רסג ס"ק כד -מח). השנה בשבת.
הביאור על פי משל לשר שהמלך קצף עליו ורצה להרגו ,שלח את
צורת ההדלקה
אשתו שתדבר על המלך להמליץ טוב על בעלה והמלך חרץ את דינו
מדליקה תחילה [כבכל שבת] ,ואח"כ מברכת להדליק נר של שבת לזכות
ויו"ט (משנ"ב רסג ס"ק כד) ,וברכת שהחיינו (משנ"ב תר ס"ק ד) ,הטעם
ימים לאחר מכן שר אחר חטא למלך כחטא של השר הראשון אמר
שמדליקה תחילה :משום שאם תברך תחילה הוי כאילו קיבלה לשבת
השר אני אשלח את אשתי לבית המלך שתמליץ בעדי ,אותו שר לא
בפירוש ושוב אסורה להדליק [עיין לב המועדים הדלקת נרות שבת]
שמר כראוי על אהבת אשתו וכבודה והיה מכה אותה עד שנשארו
(משנ"ב רסג ס"ק כז).
בה סימנים של המכות ,הלכה האשה להמליץ על בעלה לפני המלך,
כשראה אותה המלך חבולה ופצועה שאלה מה זה ועל מה זה ,ויאמר זמן הדלקה :יש להקפיד להדליק נרות מבעוד יום קודם שקיעת
אחד מהשרים הם ממכות שבעלה הכה אותה ,אמר לה המלך לאיש החמה ולא כמו ביו"ט שחל בחול שיש הנוהגים להדליק משתחשך.
כזה את רוצה להיעשות סניגור הלא רק לקטרוג תוכל להגיש לפנינו
תפילות ומשפט יצא להרשיעו.
להוריד דמעות ובזה יתבאר מדוע ראש השנה שחל בשבת לפעמים הוא טוב
ולפעמים אינו טוב ,כל שנה שתוקעים בשופר קולו של השטן נהגו להוריד דמעות בתפלת ר"ה אף כשחל בשבת (מט"א תקפב כח).
מתערבב ,אבל בשנה שחל בשבת איך ימצא הזכות ,לזה באה
בקשת צרכיו בתפילה השבת שהיא בת זוגה של ישראל להיות סניגור בעדנו לפני מלך
מלכי המלכים ובזכות שישראל משמרים את השבת הקב"ה מוחל אף על פי שאסור לשאול צרכיו ביום השבת ,מכל מקום בראש
השנה שחל בשבת מותר להוסיף בקשות בסיום התפילה באלהי עונותיהם.
אבל זה דווקא אם משמרים את השבת [שהיא בת זוג של ישראל] נצור (הגרשז"א הליכות שלמה ראש השנה פרק ראשון טו עיין שם ארחות
אבל כשאין משמרים את השבת כראוי ואדרבה מחללים את כבודה הלכה הערה .)58
2
תפלת מוסף קבלת שבת -ותפילת מעריב
מוספי יום השבת :בתפילת שמו"ע של מוסף מזכיר של שבת "ואת יש הנוהגים :בקבלת שבת שאומרים רק "מזמור שיר ליום השבת"
מוספי יום השבת ויום הזכרון הזה". ו"ה' מלך" ואין אומרים "לכו נרננה" "לכה דודי" ופרק "במה מדליקין"
ארשת שפתינו :אין אומרים בשבת ארשת שפתינו (שו"ע תקצב א), (שו"ע ער ב ,מט"א תקפב ב).
והטעם :כי איך יאמרו מקשיב לקול תקיעותינו והרי אין תקיעת והטעם :לפי שנאמר בו פני שבת נקבלה ,והוי כמבייש את יו"ט
שופר בשבת (לבוש). שדווקא פני שבת נקבלה ולא יו"ט (בית דוד לר' יוסף דוד משאלינקי ח"א
דסד ,אלף למטה תרכה סז).
שיר של יום טעם אחר :לא פלוג מיו"ט שחל להיות בערב שבת שאין אומרים
יש הנוהגים :לומר שיר של ראש השנה את מזמור פא בתהילים סדר קבלת שבת (לבוש ער ב).
"למנצח על הגיתית" (לוח א"י) ,והטעם :דומיא דר"ח שחל בשת נוסח ספרד :מתחילים "מזמור לדוד" (תהילים כט) ואומרים בלכה דודי
שדוחה שירו לשיר של שבת כדי פרסם שנקבע החודש וכן הוא שני בתים ראשונים ושני בתים אחרונים (מט"א תרכה מא ,אלף המגן
בר"ה שהוא גם ר"ח שירו דוחה שיר של ר"ה ,ויש אומרים :ששיר תרכה נו).
של יום דוחה שיר של יו"ט ואומרים "מזמור שיר ליום השבת"(על פי
והטעם :משום שיו"ט הוא זמן של שמחה ואין לעורר בו אבלות על
הגר"א ,לוח וילנא לוח א"י במוסגר בשם י"א) ,והטעם :שרק שיר של ר"ח
איחור הגאולה שזהו תוכן הפזמונים האמצעים קומי צאי ,התעוררי,
דוחה כדי לפרסם שהיום ר"ח ,משא"כ ראש השנה שמפורסם לכל
משא"כ ב' פזמונים הראשונים והאחרונים תוכנם הוא לקבל את
מחמת חודש החגים לכן אינו דוחה של שבת (שעי"מ תקיב).
השבת.
זמן סיום התפילה "לעילא ולעילא" בקבלת שבת
בקדיש יתום שלאחר קבלת שבת כופלין "לעילא ולעילא" אף נכון לגמור את התפילה קודם חצות והטעם :כיון ששבת היום ואסור
שעדיין יום ,והטעם :כיון שקיבל על עצמו קדושת היום (קיצור הלכות להתענות בשבת עד לאחר חצות (משנ"ב תקפד ס"ק ה ,רפח ס"ק ב).
מועדים להגר"ש דבילצקי זצ"ל).
מנחה
קריאת התורה :אחרי אמירת אשרי "ובא לציון" אומרים "ואני חזרת הש"ץ "ויכלו השמים"
יו"ט שחל בשבת אומרים אחרי שמו"ע "ויכולו השמים" כבכל שבת תפילתי" [ויש שלא נהגו לומר ואני תפילתי] ,מוצאים ס"ת ואין
(מט"א תקפב ג כד) ,והטעם :כיון שעיקר התקנה לומר ויכולו בכל שבת אומרים י"ג מידות ותפילה של הוצאת ס"ת (ריבונו של עולם) ,הש"ץ
משום יום טוב שחל בשבת שאין אומרים ויכלו בתפלת לחש ,לכן אומר "גדלו" ,קוראים בתורה ג' קרואים בפרשת "האזינו" (דברים לב,
א) שלושה קרואים ככל שבת (מטה אפרים תקצח ג). תקנו לומר אחרי שמו"ע (שו"ע רסח ז).
צדקתך המלך הקדוש
בברכת מעין שבע [מגן אבות] אומרים "המלך הקדוש" (שו"ע תקפב ג ,אין אומרים "צדקתך" (שו"ע תקצח) ,והטעם :מפני שהוא ראש חודש
מט"א שם ג) ,והטעם :לפי שעכשיו הם ימי דין שהקב"ה יושב ודן את ואין מחלקים בין ראש השנה לשאר החודשים (משנ"ב שם א) ,טעם
העולם ומראה מלכותו וממשלתו שהוא בכל משלה (לבוש תקפב ב) .אחר :משום שהוא יום הדין ואין לעורר הדין שאומרים בצדקתך
"משפטיך תהום רבה" (אלף המגן תקצח ד).
אבינו מלכנו
ויש הנוהגים :לומר צדקתך ,והטעם :שזה מעין צידוק הדין בראש
השנה שחל בשבת (שו"ע תקצח ,משנ"ב שם ס"ק א). אין אומרים א"מ בשבת (רמ"א תקפד א ,מט"א שם יא).
והטעם :לפי שאין מבקשים בקשות בשבת (ר"ן ר"ה ט ,א ,משנ"ב שם
תשליך ס"ק ד).
טעם אחר :לפי שא"מ שנתקן כנגד ברכת האמצעיות של שמו"ע מנהג בני אשכנז לומר תשליך ביום השני (מט"א תקצח ו ,משנ"ב תקפג
שעיקר תקונם לא היה אלא בחול ,לפיכך כשחל ראש השנה בחול ס"ק ח).
כיון שיום זה אינו קבוע להיות בו ראש השנה לעולם ,ואם לא היה והטעם :שאפשר שהנהר מחוץ לעיר ומשום הוצאה שנושאים
היום ר"ה היו אומרים אלו הברכות עצמן ,עכשיו לפי שחל היום ראש ספרים אסור ,שאסור הוצאה שלא לצורך אף ביו"ט (משנ"ב שם).
השנה משלימין אותן על ידי שינוי באבינו מלכנו ,אבל כשחלו בשבת
טעם אחר :כמו שאין אומרים י"ג מידות כך אין אומרים תשליך
אפילו אם לא היה ר"ה לא היו אומרים ביום זה אלו הברכות ,גם
שהוא כעין י"ג מידות.
כשחלין בו ראש השנה אין צריכים להשלימו בהם( ,לבוש תקפד א),
מנהג הספרדים לומר תשליך ביום א' אף שחל בשבת. ומנהג הספרדים לומר.
ברכת כהנים
שלום עליכם – זמירות שבת
הכהנים לא שרים בברכת כהנים ואין הציבור אומרים הרבנו של
עולם ,והטעם :משום שאין אומרים תחנון בשבת (משנ"ב קל ס"ק ד) .יש הנוהגים :לשיר עד צאתכם לשלום בנעימה אך לא בשירה וזימרה,
והטעם :לפי שספרי חיים וספר מתים פתוחים וצריך להיות ירא
וחרד מאימת הדין ,וכן אין אומרים "אזמר בשבחין" (מט"א תקפג א). פתיחת הארון " -י"ג מידות"
יש הנהוגים :לומר י"ג מידות אף כשחל בשבת (מט"א תקפד טז) ,ויש ויש הנוהגים :לשיר שלום עליכם ,אשת חיל ואתקינו שבת כבכל
הנוהגים :שלא לומר (קצוש"ע קכט יב ,לוח א"י) ,והטעם :משום איסור שבת לפני אמירת הפסוקים שנוהגים לומר בליל ראש השנה (כה"ח
תקפג ג). תחינה.
3
הדלקת נרות של יו"ט יש הנוהגים :שאין שרים "שלום עליכם" כשיו"ט חל בשבת (קצה
המטה תקפג ,וכן נהג הגרשז"א שלמי מועד ח).
זמן הדלקת נרות בליל שני של ר"ה יש להדליק אחר צאת הכוכבים.
שלום זכר
יש אומרים :שעדיף להדליק בחדר חשוך ושם לברך או לכוון מע"ש
יש כתבו שאין לעשות בריבוי עם כבשאר שבתות ,וגם לא נהגו שעון שיכבה את החשמל בזמן הדלקת נרות ולא בחדר שיש בו
להכריז על כך בבית הכנסת (הגרשז"א הליכות שלמה ראש השנה פרק ב חשמל ,והטעם :כיון שכשיש חשמל הנרות הם רק תוספת אורה
(ספר הלכות חג בחג יו"ט עמוד קא בשם הגריש"א). דבר הלכה ג ,אוצר הברית ח"א פ"ג סי' ב הערה יז).
הכנת פתיל צף להדלקת נרות ליו"ט שני סעודה שלישית
הכנסת פתילה בפתיל צף ,יש אומרים :שיש להכין הפתילות מערב ר"ה שחל בשבת אוכלים סעודה שלישית כבשאר השבתות (שו"ע
שבת עבור יו"ט ,והטעם :כיון שאסור להכין הפתילות ביו"ט משום תקכט א).
מתקן מנא (הגרמ"א פריינד ז"ל).
צורת הסעודה הדרך הנכונה לאכול סעודה שניה ללכת להתפלל
ויש אומרים :שמותר ואינו נחשב כעשיית כלי (הגר"ש ואזנר בקונטרס מנחה ולחזור לאכול סעודה שלישית.
מבית לוי פסקי הלכות הדלקת נרות יו"ט הערה ז) .והטעם :דאין בו משום
ואם אינו יכול להפסיק בין הסעודות עם תפלת מנחה ,יחלק את
עשיית כלי כיון שהעיגול הוא דבר חיצוני ואינו אלא להחזיק הפתילה
סעודה השניה לשניים (מט"א תקצז ד).
(הגריש"א הלכות חג בחג שבועות עמוד קטו) ,טעם אחר :כיון שפתיל צף
עשוי לשימוש חד פעמי ואין לו חשיבות של כלי כיון שמיד אחר עצה נוספת יאכל סעודה שלישית מזונות או פירות (מט"א תרא א על
הדלקה נפסד הפתילה ואין בזה משום מתקן מנא (שו"ת מנח"י ושו"ת פי השו"ע רצא ה).
צי"א ,קובץ מבית לוי שם). עצה נוספת לאכול את סעודה השניה לפני מוסף (הגר"נ קופשיץ הובא
כשהנקב שבפקק הצף אינו פתוח לגמרי אין להרחיבו על ידי הכנסת בלוח הלכות ומנהגים א' דר"ה עיין שם ).
הפתילה כי יש בזה חשש מלאכת קורע וחשש ממכה בפטיש זמן הסעודה :ראוי להקדים לאכול סעודה שלישית קודם שעה
(הגריש"א שערי הוראה קובץ ח עמוד קח). העשירית ,והטעם :כדי שיוכל לאכול בליל יו"ט לתאבון והוא מכלל
למעשה כיון שהרבה פעמים אין החור נקוב ועל ידי הכנסת הפתילה כבוד יו"ט (רמ"א תקכט א ,משנ"ב שם ס"ק ח).
נגמר תיקון החור ואסור משום מתקן מנא לכן ראוי להכין מער"ש.
יו"ט שני של ראש השנה
הוצאת הפתילה כדי להכניס פתילה אחרת
הכנה משבת ליו"ט
יש אומרים :שאסור להוציא הפתילות השרופות מהכוס ,והטעם:
אין להכין משבת ליו"ט את הס"ת (שע"ת תרסז א) וכן אסור לערוך
משום מוקצה (ספר מאורי האש פרק א ענף ו הערת הגר"ד בהר"ן ז"ל) .מנהג
בשבת את השולחן לסעודת ליל ב' דר"ה (שו"ע תרסז משנ"ב ס"ק ה),
העולם :להוציא את הפתילה מהכוס בשביל להכניס אחרת במקומה,
וכן להביא מחזורים גם במקום שיש עירוב (משנ"ב תקג ס"ק א).
והטעם :משום שסומכים על דעת הרמ"א (תקט ז) שמותר לטלטל
מוקצה לצורך אוכל נפש [אור הנרות] (הגרע"א תקא על הט"ז ז). אמירת המבדיל לפני עשיית מלאכה והדלקת הנרות
ובזמנינו שיש אור מהחשמל ואין האור נצרך עבור הסעודה, נשים שלא התפללו תפילת ערבית של יו"ט ולא שמעו הבדלה ,וכן
הטעם להתיר כיון שאם יכבה החשמל אור הנר יהיה צורך אוכל אדם הרוצה לעשות מלאכה המותרת ביו"ט קודם הבדלה יאמרו
נפש (הגרשז"א שש"כ פרק יג הערה פז) .טעם אחר :לפי שסומכים על קודם עשית מלאכה "המבדיל בין קודש לקודש" (רמ"א רצט י),
הפוסקים שמתירים להדליק בפתילה הישנה ואינה מוקצה. והטעם :כדי להתיר לעשות מלאכה קודם הבדלה ולהדליק הנרות
שעוה שנשארת בכוס מותר להוציאה ואינו כטלטול מוקצה( ,חיי (משנ"ב שם ס"ק לו).
אדם כלל מב ב) ,והטעם :כיון שהשעוה הדבוקה היא מועטת ואינה
חשובה היא בטילה לגבי הפמוט ,והיא כלכלוך שבסיר וכדו' שאפשר ערבית ליל ב' דר"ה
להסירו (הגרשז"א שש"כ ח"א פרק יג מג) אך אין לשפוך מים רותחים מעריב :יש לאחר קצת את תפילת מעריב ,והטעם :משום שסומכים
על שאריות השעוה כדי להמיסם ,והטעם :משום איסור מוליד (יו"ט על ברכו להתיר העברת האש ולכן מאחרים תפלת מעריב עד שיהיה
כהלכתו פרק כו יד). ודאי לילה (מט"א תקצט ב).
ולכתחילה יוציא את שאריות השעוה לפח האשפה ,והטעם :כדי ברכת "ותודיענו" :במעריב ליל ב' דר"ה אחרי "אתה בחרתנו" אומרים
שיפלו ישר לפח לפי שהשעוה מוקצה ואסורה בטלטול (שש"כ פרק "ותודיענו" ,שהוא כעין "אתה חננתנו" ,ורב ושמואל תקנהו בבבל
יג הערה קמ). (ברכות לג ,ב).
הוצאת דיסקית של נרות מכוסות זכוכית מותר להוציא את הברזל והטעם שאומרים "וחגיגת הרגל" אע"פ שר"ה אינו נחשב כרגל ,מ"מ
שנשאר מהנרות שמניח בכוס זכוכית על ידי כפית וכדומה ,והטעם: כמו שמצאנו שאומרים במוצאי יו"ט בהבדלה בין יום השביעי
כלעיל שבטילה לכלי (הגרשז"א והגריש"א ארחות שבת ח"ב פרק יט הערה לששת ימי המעשה דאמרינן סדר הבדלה הבדלות הוא מונה ה"נ
רפו). סדר התיקון הוא אומר (משנ"ב תקצט ס"ק ב).
להערות ,תרומות והנצחות :י .לב ,ראב"ד | 052-7668608 ,5לקבלת העלון במיילlev17382@gmail.com :
4
