gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

לב המועדים · Lev Hamoadim — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: לב המועדים · Lev Hamoadim

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

לב המועדים · Lev Hamoadim — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫‪+‬לב המועדי‪+‬ם‬ ‫עלון חודשי בענייני הלכה ומנהגים‪ ,‬מתוך סדרת הספרים "לב המועדים"‬ ‫גיליון קצ"ט‬ ‫הלכות והליכות בעניין 'שופר בראש השנה'‬ ‫רבי עקיבא יוסף שלזינגר תקע בראש השנה שחל בשבת הלכו‬ ‫ראש השנה שחל בשבת לענין שופר‬ ‫שניהם יחד בהיחבא לבית סמוך למקום התקיעות כדי לשמוע קול‬ ‫יו"ט שחל להיות בשבת לא תוקעים בשופר (שו"ע תקפח‪ ,‬ה)‪.‬‬ ‫שופר‪ ,‬והסיבה שהלכו בצנעא לבית הסמוך ולא למקום התקיעות‬ ‫כדי שלא יאמרו שהתירו את הדבר (הנהגות ופסקים להגרי"ח זוננפלד‬ ‫בזמן שבית המקדש היה קיים היו תוקעים בירושלים והסביבה‬ ‫עמוד ‪.)101‬‬ ‫ובשאר המקומות לא תקעו‪ ,‬והטעם‪ :‬לפי שחששו שמא ילך הבעל‬ ‫ומסופר כי האדר"ת בעצמו אמר כי אם היה יודע היכן מתקיימות‬ ‫תוקע ללמוד אצל בקי ויעביר את השופר ד' אמות ברה"ר ויעבור‬ ‫התקיעות היה עומד מאחורי הקיר בהסתר כדי לשמוע את‬ ‫על איסור הוצאה ולפי שחילול שבת בעשה ולא תעשה ושופר רק‬ ‫עשה ואינו דוחה עשה ולא תעשה (ראש השנה משנה ד ‪ ,‬א‪ ,‬ובגמרא כט‪,‬‬ ‫התקיעות‪ ,‬ולא היה נכנס כדי שלא יאמרו שעל פיו היתה הוראה‬ ‫(עיר הקודש והמקדש‪ ,‬אורח דוד עמוד קכח)‪.‬‬ ‫ב משנ"ב שם ס"ק יג)‪.‬‬ ‫טעם אחר‪ :‬אין חיוב תקיעה מהתורה כשראש השנה חל שבת‪ ,‬ומנין‬ ‫התוקע בראש השנה האם קיים את המצווה‬ ‫לומדים דין זה פסוק אחד כתוב (במדבר כט א) "יום תרועה" וכתוב‬ ‫יש אומרים‪ :‬שלפי תלמוד הבבלי שטעם שאין תוקעים הוא משום‬ ‫אחד כתוב (ויקרא כג כד) "זכרון תרועה" הא כיצד‪ ,‬חל ביום חול יום‬ ‫חשש שמא יעביר את השופר ד' אמות ברה"ר‪ ,‬חכמים לא עקרו את‬ ‫תרועה‪ ,‬חל שבת זכרון תרועה מזכירים ואן תוקעים (ירושלמי ראש‬ ‫המצוה אלא שציוו לא לתקוע‪ ,‬אך אם תקע בשבת קיים המצוה‬ ‫השנה פרק ד הלכה א‪ ,‬עיין בבלי שהקשה על שיטה זו)‪.‬‬ ‫(רע"א דרוש וחידוש מערכת ח למסכת חגיגה סז ג)‪.‬‬ ‫אחר חורבן בית במקדש התקין רבי יוחנן בן זכאי שראש השנה‬ ‫כל שנה שאין תוקעין בתחילתה מריעין לה בסופה (ראש השנה טז‪ ,‬ב)‬ ‫שחל בשבת תוקעים במקום שיש ב"ד (ר"ה כט‪ ,‬א) ולא חוששים‬ ‫מ"ט דלא עירבב השטן‪.‬‬ ‫שיבואו לידי תקלה משום שהב"ד ב"ד אחראים על מעשה התקיעה‬ ‫ביאור מריעין בסופה שמחמת הצרות שבאות מתענים ומריעין‬ ‫ולא יבואו לידי הוצאה [ונחלקו המפרשים האם צריך סנהדרין או‬ ‫בשופרות‪.‬‬ ‫שמספיק ב"ד מומחים]‪.‬‬ ‫ביאור אחר‪ :‬מריעין מלשון שיבוא להם רע‪ ,‬וכתב הט"ז שפעם אחת‬ ‫היום שאין לנו בית המקדש וב"ד מומחים אין תוקעים בשום מקום‪.‬‬ ‫בא אליו בחלום פירוש הפסוק (תהילים צח ו) בחצוצרות וקול שופר‬ ‫בראשונים מובא שהרי"ף נהג כן בבית מדרשו שתקעו בשופר‬ ‫הריעו לפני המלך ה'‪ ,‬שיהיו נזהרים לקיים התרועה על ידי שופר‬ ‫בראש השנה שחל בשבת בפני ב"ד ושיטה זו לא התקבלה אפילו‬ ‫קודם שתהיה התרועה ח"ו בסוף השנה מאתו יתברך‪ ,‬ולזה אמר‬ ‫אצל תלמידיו (רא"ש ר"ה דף כט ב ד"ה אמר‪ ,‬ר"ן ר"ה ח‪ ,‬ב ד"ה ונראה‬ ‫לפני המלך ה' כלומר קודם תרועת המלך ב"ה ח"ו (ט"ז תקפה ז)‪.‬‬ ‫מלמחומות שם)‪ ,‬רבינו מנוח מספר על חכם שבא מדמשק והעיד‪,‬‬ ‫הטעם שלא תקעו בתחילה [אין תוקעים בתחילתה ר"ה שם]‬ ‫שנהגו בדמשק לתקוע בשופר בראש השנה שחל בשבת (פירוש על‬ ‫התוס' (ר"ה טז‪ ,‬ב בד"ה שאין תוקעין) הביאו בשם הבה"ג‪ ,‬שרק אם‬ ‫רמב"ם הלכות שופר ב ג)‪.‬‬ ‫אתיליד לו אונס [כגון שלא היה להם שופר או שלא היה להם בעל‬ ‫יש שרצו לחדש את התקנה ולתקוע בראש השנה שחל בשבת בעיר‬ ‫תוקע] יהיה רע בסופה‪ ,‬אבל אם לא תקעו בר"ה מחמת שהיה שבת‬ ‫העתיקה בירושלים ולא נתקבלה דעתם (עיין מועדים בהלכה זוין עמוד נג)‪.‬‬ ‫בכה"ג לא יהיה רע בסופה‪.‬‬ ‫בשנת תרס"ה ותרס"ו ראש השנה יצא ברציפות שנה אחר שנה‬ ‫והטעם‪ :‬כי לא היו חכמים גוזרים ומתקנים דבר שיש בו סכנה‬ ‫בשבת‪ ,‬הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר בעל לב העברי רצה לחדש‬ ‫(אבודרהם סדר תפלת ראש השנה ד"ה תנו)‪.‬‬ ‫את התקיעות בעיר העתיקה על ידי שיתקבצו יחד בבית הכנסת של‬ ‫יש אומרים‪ :‬שדווקא שלא תקעו בפשיעה‪ ,‬אבל כשלא תקעו מחמת‬ ‫ר' יוחנן בן זכאי או בבית הכנסת של רבי יהודה החסיד עם שתי בתי‬ ‫אונס כגון שחל בשבת כיון שהמניעה זו היא לשם שמים אין שום‬ ‫הדינים האשכנזים והספרדים ויתקעו בשופר‪.‬‬ ‫עונש בדבר (רשב"א ריטב"א ראש השנה טז‪ ,‬ב‪ ,‬מהרי"ל הלכות שופר)‪.‬‬ ‫יש אומרים‪ :‬שעם דבריו הסכימו ר' שמואל מסלנט ובעל האדר"ת‬ ‫ויש אומרים‪ :‬שאף מחמת אונס גמור שייך שיריעהו בסופה‪ ,‬מכיון‬ ‫(אדרת שמואל עמוד קנו קנט) ולמעשה לא עלה בידו (עיין קצה המטה‬ ‫שהאונס הוא סיבה מהקב"ה שאירע להם דבר זה‪ ,‬ונפק"מ כדי‬ ‫תקפח ד"ה והנה)‪.‬‬ ‫שיחזרו בתשובה ויצטערו על זה ויכפר להם מה שנתחייבו אבל‬ ‫בספר תורת חיים (להגר"ח זוננפלד ר"ה אות ט הערה ‪ )10‬מביא עדות‬ ‫כשחל בשבת אין שייך סברא זו (ט"ז תקפה ז)‪.‬‬ ‫מבנו של הגר"ד בהר"ן רבי זלמן שהיה חברותא של הגר"ח שכאשר‬ ‫העלון נתרם בשבח והודיה על כל הטוב אשר גמלנו ובפרט בשמחת הבר מצווה של בנינו בנימין אביר הי"ו‬ ‫ולע"נ הרב אברהם בן הרב יוסף ז"ל‪ .‬נלב"ע ו' תשרי‬ ‫‪1‬‬ ‫הטעם שמרעין בסופה הרי אונס (נדרים כז א) רחמנא פטריה (ט"ז תקפה ז) ברבים‪ ,‬איך תעשה סניגור להצדיק משפטינו הלא תעשה קטיגור‬ ‫כיון שהתקיעות באות לרצות את ישראל לפני אביהם שבשמים (מנחת עני לפרשת האזינו)‪.‬‬ ‫ולסתום פי המקטרגים‪ ,‬אם כן אף שהיה אונס למעשה לא תקעו‬ ‫לימוד הלכות שופר‬ ‫ונמצא שלא קיימו את המצווה ולא היה מעשה שיסתום פי‬ ‫בספר לקט יושר (הלכות ראש השנה אות יב) כתב שר"ה שחל בשבת‬ ‫המקטרגים (שו"ת מהרש"ם חלק ז סימן קפג ד"ה ובזה)‪.‬‬ ‫טוב ללמוד הלכות שופר ורב שרוצה לדרוש בר"ה אחר מנחה ידרוש‬ ‫רמז לדבר‪ :‬אין שטן ואין פגע רע' (מלכים א ה יח) ראשי תיבות שופר‬ ‫בהלכות שופר כי דבר בעתו מה טוב ונחשב כאילו תקעו בשופר על‬ ‫פירוש כשיש שופר אין פגע רע (טור תקפה ה)‪.‬‬ ‫דרך ונשלמה פרים שפתינו‪.‬‬ ‫ההבדל בין אונס לשבת‬ ‫טלטול השופר בשבת‬ ‫ביאור המשך חכמה (פרשת אמור כג כד) מצות שופר היא לתקוע עם‬ ‫אסור לטלטל את השופר בשבת‪ ,‬והטעם‪ :‬משום שהוא כלי‬ ‫שופר של איל כדי להזכיר זכות עקידת יצחק שהיה מוסר נפשו כדי‬ ‫שמלאכתו לאיסור‪ ,‬ומיהו לצורך גופו ומקומו מותר (רמ"א תקפח ה‪,‬‬ ‫לקיים רצון השי"ת‪ ,‬והנה בראש השנה שחל בשבת כלל ישראל גם כן‬ ‫שח ד)‪ ,‬והטעם‪ :‬כיון שראוי לשאוב בו מים ומותר להשתמש לצורך‬ ‫מוסרים נפשם לוותר על זכות העקידה על ידי שאין תוקעים בשופר‬ ‫גופו לשאוב בו מים (משנ"ב שם ס"ק טו)‪.‬‬ ‫בשבת‪ ,‬מהטעם שמא יעבירנו ד' אמות ברשות הרבים ויתחלל‬ ‫קדושת שמו יתברך‪ ,‬ואם כן מסירת נפש זו היא ממש במקום הזכות ולמעשה‪ :‬יש אומרים שבימינו אסור לטלטל את שופר לצורך גופו‬ ‫של תקיעת שופר‪ ,‬שגם היא באה להזכיר זכות עקידת יצחק שהיתה ומקומו‪ ,‬והטעם‪ :‬כיון שלא עומד לשאוב בו מים אלא רק לתקוע‬ ‫מסירת נפש‪ ,‬ועל כן לא יהיה רע בסופה ורק אם נאנס דליכא שום בו נמצא שעומד לאיסור בלבד וכיון שאין בו שימוש של היתר הוי‬ ‫מוקצה גמור (שש"כ פרק כח הערה פב)‪.‬‬ ‫זכות של מסירת נפש יהיה רע בסופה‬ ‫הכנות לערב ראש השנה שחל בשבת‬ ‫ביאור אחר‪ :‬גם בראש השנה שחל בשבת אנו מקיימים את המצוה‪,‬‬ ‫כי חלק הדיבור של מצוות תקיעת שופר מתקיים על ידי פרשת‬ ‫המפטיר שקוראים "יום תרועה יהיה לכם" וגם על ידי הפסוקים לדאוג לאש בערב שבת‬ ‫שמזכירים בתפילת מוסף [ובחלק המעשה התיקונים הנעשים יש לדאוג לאש שתהיה דולקת מערב שבת למשך ‪ 26‬שעות לפחות‪,‬‬ ‫על ידי מצות תקיעת שופר נעשים מאליהם מכח תוספת קדושת לצורך הבישולים וכן בשביל הדלקת נרות יו"ט על ידי האשה‪.‬‬ ‫להכין נר אבוקה למוצ"ש להבדלה שהוא ליל יו"ט שני‬ ‫השבת] (שו"ת תורה לשמה שאלה תלו)‪.‬‬ ‫יש להכין נר לאש להבדלה‪ ,‬וזה על ידי שיקח נרון וישחיל עוד פתילה‬ ‫ראש השנה שחל בשבת האם בודאי מרעין בסופה‬ ‫בחור הקיים וכך יקיים מצות בורא מאורי האש באבוקה‪.‬‬ ‫יש שנים שהיו שנים טובות והיו שנים שלא היו טובות‬ ‫שנים לא טובות‪ :‬שני שנים שנחרב בית המקדש‪ ,‬היה ראש השנה לסדר את האור במקרר‬ ‫ביום שבת [השנה שהתחילה השואה היה ראש השנה בשבת‪ ,‬במקררים עם מנגנון שבת יש לעשות את מצב שבת למשך ‪48‬‬ ‫וכן שנה שבאה אירע אסון מירון‪ ,‬ושנה שהיה בא את השביעי שעות‪.‬‬ ‫באוקטובר]‪.‬‬ ‫הדלקת נר של שבת ויום טוב‬ ‫שנים טובות‪ :‬מחילות עון העגל היתה בשנה שחל ראש השנה בשבת‪,‬‬ ‫וכן הקמת המשכן וכן שנה שנכנסו בני ישראל לארץ גם כן היה ראש ר"ה שחל בשבת מדליקים נרות ומברכים "אשקב"ו להדליק נר של‬ ‫שבת ויום טוב" (עיין משנ"ב רסג ס"ק כד ‪ -‬מח)‪.‬‬ ‫השנה בשבת‪.‬‬ ‫הביאור על פי משל לשר שהמלך קצף עליו ורצה להרגו‪ ,‬שלח את‬ ‫צורת ההדלקה‬ ‫אשתו שתדבר על המלך להמליץ טוב על בעלה והמלך חרץ את דינו‬ ‫מדליקה תחילה [כבכל שבת]‪ ,‬ואח"כ מברכת להדליק נר של שבת‬ ‫לזכות‬ ‫ויו"ט (משנ"ב רסג ס"ק כד)‪ ,‬וברכת שהחיינו (משנ"ב תר ס"ק ד)‪ ,‬הטעם‬ ‫ימים לאחר מכן שר אחר חטא למלך כחטא של השר הראשון אמר‬ ‫שמדליקה תחילה‪ :‬משום שאם תברך תחילה הוי כאילו קיבלה לשבת‬ ‫השר אני אשלח את אשתי לבית המלך שתמליץ בעדי‪ ,‬אותו שר לא‬ ‫בפירוש ושוב אסורה להדליק [עיין לב המועדים הדלקת נרות שבת]‬ ‫שמר כראוי על אהבת אשתו וכבודה והיה מכה אותה עד שנשארו‬ ‫(משנ"ב רסג ס"ק כז)‪.‬‬ ‫בה סימנים של המכות‪ ,‬הלכה האשה להמליץ על בעלה לפני המלך‪,‬‬ ‫כשראה אותה המלך חבולה ופצועה שאלה מה זה ועל מה זה‪ ,‬ויאמר זמן הדלקה‪ :‬יש להקפיד להדליק נרות מבעוד יום קודם שקיעת‬ ‫אחד מהשרים הם ממכות שבעלה הכה אותה‪ ,‬אמר לה המלך לאיש החמה ולא כמו ביו"ט שחל בחול שיש הנוהגים להדליק משתחשך‪.‬‬ ‫כזה את רוצה להיעשות סניגור הלא רק לקטרוג תוכל להגיש לפנינו‬ ‫תפילות‬ ‫ומשפט יצא להרשיעו‪.‬‬ ‫להוריד דמעות‬ ‫ובזה יתבאר מדוע ראש השנה שחל בשבת לפעמים הוא טוב‬ ‫ולפעמים אינו טוב‪ ,‬כל שנה שתוקעים בשופר קולו של השטן נהגו להוריד דמעות בתפלת ר"ה אף כשחל בשבת (מט"א תקפב כח)‪.‬‬ ‫מתערבב‪ ,‬אבל בשנה שחל בשבת איך ימצא הזכות‪ ,‬לזה באה‬ ‫בקשת צרכיו בתפילה‬ ‫השבת שהיא בת זוגה של ישראל להיות סניגור בעדנו לפני מלך‬ ‫מלכי המלכים ובזכות שישראל משמרים את השבת הקב"ה מוחל אף על פי שאסור לשאול צרכיו ביום השבת‪ ,‬מכל מקום בראש‬ ‫השנה שחל בשבת מותר להוסיף בקשות בסיום התפילה באלהי‬ ‫עונותיהם‪.‬‬ ‫אבל זה דווקא אם משמרים את השבת [שהיא בת זוג של ישראל] נצור (הגרשז"א הליכות שלמה ראש השנה פרק ראשון טו עיין שם ארחות‬ ‫אבל כשאין משמרים את השבת כראוי ואדרבה מחללים את כבודה הלכה הערה ‪.)58‬‬ ‫‪2‬‬ ‫תפלת מוסף‬ ‫קבלת שבת ‪ -‬ותפילת מעריב‬ ‫מוספי יום השבת‪ :‬בתפילת שמו"ע של מוסף מזכיר של שבת "ואת‬ ‫יש הנוהגים‪ :‬בקבלת שבת שאומרים רק "מזמור שיר ליום השבת"‬ ‫מוספי יום השבת ויום הזכרון הזה"‪.‬‬ ‫ו"ה' מלך" ואין אומרים "לכו נרננה" "לכה דודי" ופרק "במה מדליקין"‬ ‫ארשת שפתינו‪ :‬אין אומרים בשבת ארשת שפתינו (שו"ע תקצב א)‪,‬‬ ‫(שו"ע ער ב‪ ,‬מט"א תקפב ב)‪.‬‬ ‫והטעם‪ :‬כי איך יאמרו מקשיב לקול תקיעותינו והרי אין תקיעת‬ ‫והטעם‪ :‬לפי שנאמר בו פני שבת נקבלה‪ ,‬והוי כמבייש את יו"ט‬ ‫שופר בשבת (לבוש)‪.‬‬ ‫שדווקא פני שבת נקבלה ולא יו"ט (בית דוד לר' יוסף דוד משאלינקי ח"א‬ ‫דסד‪ ,‬אלף למטה תרכה סז)‪.‬‬ ‫שיר של יום‬ ‫טעם אחר‪ :‬לא פלוג מיו"ט שחל להיות בערב שבת שאין אומרים‬ ‫יש הנוהגים‪ :‬לומר שיר של ראש השנה את מזמור פא בתהילים‬ ‫סדר קבלת שבת (לבוש ער ב)‪.‬‬ ‫"למנצח על הגיתית" (לוח א"י)‪ ,‬והטעם‪ :‬דומיא דר"ח שחל בשת‬ ‫נוסח ספרד‪ :‬מתחילים "מזמור לדוד" (תהילים כט) ואומרים בלכה דודי‬ ‫שדוחה שירו לשיר של שבת כדי פרסם שנקבע החודש וכן הוא‬ ‫שני בתים ראשונים ושני בתים אחרונים (מט"א תרכה מא‪ ,‬אלף המגן‬ ‫בר"ה שהוא גם ר"ח שירו דוחה שיר של ר"ה‪ ,‬ויש אומרים‪ :‬ששיר‬ ‫תרכה נו)‪.‬‬ ‫של יום דוחה שיר של יו"ט ואומרים "מזמור שיר ליום השבת"(על פי‬ ‫והטעם‪ :‬משום שיו"ט הוא זמן של שמחה ואין לעורר בו אבלות על‬ ‫הגר"א‪ ,‬לוח וילנא לוח א"י במוסגר בשם י"א)‪ ,‬והטעם‪ :‬שרק שיר של ר"ח‬ ‫איחור הגאולה שזהו תוכן הפזמונים האמצעים קומי צאי‪ ,‬התעוררי‪,‬‬ ‫דוחה כדי לפרסם שהיום ר"ח‪ ,‬משא"כ ראש השנה שמפורסם לכל‬ ‫משא"כ ב' פזמונים הראשונים והאחרונים תוכנם הוא לקבל את‬ ‫מחמת חודש החגים לכן אינו דוחה של שבת (שעי"מ תקיב)‪.‬‬ ‫השבת‪.‬‬ ‫זמן סיום התפילה‬ ‫"לעילא ולעילא" בקבלת שבת‬ ‫בקדיש יתום שלאחר קבלת שבת כופלין "לעילא ולעילא" אף נכון לגמור את התפילה קודם חצות והטעם‪ :‬כיון ששבת היום ואסור‬ ‫שעדיין יום‪ ,‬והטעם‪ :‬כיון שקיבל על עצמו קדושת היום (קיצור הלכות להתענות בשבת עד לאחר חצות (משנ"ב תקפד ס"ק ה‪ ,‬רפח ס"ק ב)‪.‬‬ ‫מועדים להגר"ש דבילצקי זצ"ל)‪.‬‬ ‫מנחה‬ ‫קריאת התורה‪ :‬אחרי אמירת אשרי "ובא לציון" אומרים "ואני‬ ‫חזרת הש"ץ "ויכלו השמים"‬ ‫יו"ט שחל בשבת אומרים אחרי שמו"ע "ויכולו השמים" כבכל שבת תפילתי" [ויש שלא נהגו לומר ואני תפילתי]‪ ,‬מוצאים ס"ת ואין‬ ‫(מט"א תקפב ג כד)‪ ,‬והטעם‪ :‬כיון שעיקר התקנה לומר ויכולו בכל שבת אומרים י"ג מידות ותפילה של הוצאת ס"ת (ריבונו של עולם)‪ ,‬הש"ץ‬ ‫משום יום טוב שחל בשבת שאין אומרים ויכלו בתפלת לחש‪ ,‬לכן אומר "גדלו"‪ ,‬קוראים בתורה ג' קרואים בפרשת "האזינו" (דברים לב‪,‬‬ ‫א) שלושה קרואים ככל שבת (מטה אפרים תקצח ג)‪.‬‬ ‫תקנו לומר אחרי שמו"ע (שו"ע רסח ז)‪.‬‬ ‫צדקתך‬ ‫המלך הקדוש‬ ‫בברכת מעין שבע [מגן אבות] אומרים "המלך הקדוש" (שו"ע תקפב ג‪ ,‬אין אומרים "צדקתך" (שו"ע תקצח)‪ ,‬והטעם‪ :‬מפני שהוא ראש חודש‬ ‫מט"א שם ג)‪ ,‬והטעם‪ :‬לפי שעכשיו הם ימי דין שהקב"ה יושב ודן את ואין מחלקים בין ראש השנה לשאר החודשים (משנ"ב שם א)‪ ,‬טעם‬ ‫העולם ומראה מלכותו וממשלתו שהוא בכל משלה (לבוש תקפב ב)‪ .‬אחר‪ :‬משום שהוא יום הדין ואין לעורר הדין שאומרים בצדקתך‬ ‫"משפטיך תהום רבה" (אלף המגן תקצח ד)‪.‬‬ ‫אבינו מלכנו‬ ‫ויש הנוהגים‪ :‬לומר צדקתך‪ ,‬והטעם‪ :‬שזה מעין צידוק הדין בראש‬ ‫השנה שחל בשבת (שו"ע תקצח‪ ,‬משנ"ב שם ס"ק א)‪.‬‬ ‫אין אומרים א"מ בשבת (רמ"א תקפד א‪ ,‬מט"א שם יא)‪.‬‬ ‫והטעם‪ :‬לפי שאין מבקשים בקשות בשבת (ר"ן ר"ה ט‪ ,‬א‪ ,‬משנ"ב שם‬ ‫תשליך‬ ‫ס"ק ד)‪.‬‬ ‫טעם אחר‪ :‬לפי שא"מ שנתקן כנגד ברכת האמצעיות של שמו"ע מנהג בני אשכנז לומר תשליך ביום השני (מט"א תקצח ו‪ ,‬משנ"ב תקפג‬ ‫שעיקר תקונם לא היה אלא בחול‪ ,‬לפיכך כשחל ראש השנה בחול ס"ק ח)‪.‬‬ ‫כיון שיום זה אינו קבוע להיות בו ראש השנה לעולם‪ ,‬ואם לא היה והטעם‪ :‬שאפשר שהנהר מחוץ לעיר ומשום הוצאה שנושאים‬ ‫היום ר"ה היו אומרים אלו הברכות עצמן‪ ,‬עכשיו לפי שחל היום ראש ספרים אסור‪ ,‬שאסור הוצאה שלא לצורך אף ביו"ט (משנ"ב שם)‪.‬‬ ‫השנה משלימין אותן על ידי שינוי באבינו מלכנו‪ ,‬אבל כשחלו בשבת‬ ‫טעם אחר‪ :‬כמו שאין אומרים י"ג מידות כך אין אומרים תשליך‬ ‫אפילו אם לא היה ר"ה לא היו אומרים ביום זה אלו הברכות‪ ,‬גם‬ ‫שהוא כעין י"ג מידות‪.‬‬ ‫כשחלין בו ראש השנה אין צריכים להשלימו בהם‪( ,‬לבוש תקפד א)‪,‬‬ ‫מנהג הספרדים לומר תשליך ביום א' אף שחל בשבת‪.‬‬ ‫ומנהג הספרדים לומר‪.‬‬ ‫ברכת כהנים‬ ‫שלום עליכם – זמירות שבת‬ ‫הכהנים לא שרים בברכת כהנים ואין הציבור אומרים הרבנו של‬ ‫עולם‪ ,‬והטעם‪ :‬משום שאין אומרים תחנון בשבת (משנ"ב קל ס"ק ד)‪ .‬יש הנוהגים‪ :‬לשיר עד צאתכם לשלום בנעימה אך לא בשירה וזימרה‪,‬‬ ‫והטעם‪ :‬לפי שספרי חיים וספר מתים פתוחים וצריך להיות ירא‬ ‫וחרד מאימת הדין‪ ,‬וכן אין אומרים "אזמר בשבחין" (מט"א תקפג א)‪.‬‬ ‫פתיחת הארון ‪" -‬י"ג מידות"‬ ‫יש הנהוגים‪ :‬לומר י"ג מידות אף כשחל בשבת (מט"א תקפד טז)‪ ,‬ויש ויש הנוהגים‪ :‬לשיר שלום עליכם‪ ,‬אשת חיל ואתקינו שבת כבכל‬ ‫הנוהגים‪ :‬שלא לומר (קצוש"ע קכט יב‪ ,‬לוח א"י)‪ ,‬והטעם‪ :‬משום איסור שבת לפני אמירת הפסוקים שנוהגים לומר בליל ראש השנה (כה"ח‬ ‫תקפג ג)‪.‬‬ ‫תחינה‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫הדלקת נרות של יו"ט‬ ‫יש הנוהגים‪ :‬שאין שרים "שלום עליכם" כשיו"ט חל בשבת (קצה‬ ‫המטה תקפג‪ ,‬וכן נהג הגרשז"א שלמי מועד ח)‪.‬‬ ‫זמן הדלקת נרות בליל שני של ר"ה יש להדליק אחר צאת הכוכבים‪.‬‬ ‫שלום זכר‬ ‫יש אומרים‪ :‬שעדיף להדליק בחדר חשוך ושם לברך או לכוון מע"ש‬ ‫יש כתבו שאין לעשות בריבוי עם כבשאר שבתות‪ ,‬וגם לא נהגו שעון שיכבה את החשמל בזמן הדלקת נרות ולא בחדר שיש בו‬ ‫להכריז על כך בבית הכנסת (הגרשז"א הליכות שלמה ראש השנה פרק ב חשמל‪ ,‬והטעם‪ :‬כיון שכשיש חשמל הנרות הם רק תוספת אורה‬ ‫(ספר הלכות חג בחג יו"ט עמוד קא בשם הגריש"א)‪.‬‬ ‫דבר הלכה ג‪ ,‬אוצר הברית ח"א פ"ג סי' ב הערה יז)‪.‬‬ ‫הכנת פתיל צף להדלקת נרות ליו"ט שני‬ ‫סעודה שלישית‬ ‫הכנסת פתילה בפתיל צף‪ ,‬יש אומרים‪ :‬שיש להכין הפתילות מערב‬ ‫ר"ה שחל בשבת אוכלים סעודה שלישית כבשאר השבתות (שו"ע‬ ‫שבת עבור יו"ט‪ ,‬והטעם‪ :‬כיון שאסור להכין הפתילות ביו"ט משום‬ ‫תקכט א)‪.‬‬ ‫מתקן מנא (הגרמ"א פריינד ז"ל)‪.‬‬ ‫צורת הסעודה הדרך הנכונה לאכול סעודה שניה ללכת להתפלל‬ ‫ויש אומרים‪ :‬שמותר ואינו נחשב כעשיית כלי (הגר"ש ואזנר בקונטרס‬ ‫מנחה ולחזור לאכול סעודה שלישית‪.‬‬ ‫מבית לוי פסקי הלכות הדלקת נרות יו"ט הערה ז)‪ .‬והטעם‪ :‬דאין בו משום‬ ‫ואם אינו יכול להפסיק בין הסעודות עם תפלת מנחה‪ ,‬יחלק את‬ ‫עשיית כלי כיון שהעיגול הוא דבר חיצוני ואינו אלא להחזיק הפתילה‬ ‫סעודה השניה לשניים (מט"א תקצז ד)‪.‬‬ ‫(הגריש"א הלכות חג בחג שבועות עמוד קטו)‪ ,‬טעם אחר‪ :‬כיון שפתיל צף‬ ‫עשוי לשימוש חד פעמי ואין לו חשיבות של כלי כיון שמיד אחר‬ ‫עצה נוספת יאכל סעודה שלישית מזונות או פירות (מט"א תרא א על‬ ‫הדלקה נפסד הפתילה ואין בזה משום מתקן מנא (שו"ת מנח"י ושו"ת‬ ‫פי השו"ע רצא ה)‪.‬‬ ‫צי"א‪ ,‬קובץ מבית לוי שם)‪.‬‬ ‫עצה נוספת לאכול את סעודה השניה לפני מוסף (הגר"נ קופשיץ הובא‬ ‫כשהנקב שבפקק הצף אינו פתוח לגמרי אין להרחיבו על ידי הכנסת‬ ‫בלוח הלכות ומנהגים א' דר"ה עיין שם )‪.‬‬ ‫הפתילה כי יש בזה חשש מלאכת קורע וחשש ממכה בפטיש‬ ‫זמן הסעודה‪ :‬ראוי להקדים לאכול סעודה שלישית קודם שעה‬ ‫(הגריש"א שערי הוראה קובץ ח עמוד קח)‪.‬‬ ‫העשירית‪ ,‬והטעם‪ :‬כדי שיוכל לאכול בליל יו"ט לתאבון והוא מכלל‬ ‫למעשה כיון שהרבה פעמים אין החור נקוב ועל ידי הכנסת הפתילה‬ ‫כבוד יו"ט (רמ"א תקכט א‪ ,‬משנ"ב שם ס"ק ח)‪.‬‬ ‫נגמר תיקון החור ואסור משום מתקן מנא לכן ראוי להכין מער"ש‪.‬‬ ‫יו"ט שני של ראש השנה‬ ‫הוצאת הפתילה כדי להכניס פתילה אחרת‬ ‫הכנה משבת ליו"ט‬ ‫יש אומרים‪ :‬שאסור להוציא הפתילות השרופות מהכוס‪ ,‬והטעם‪:‬‬ ‫אין להכין משבת ליו"ט את הס"ת (שע"ת תרסז א) וכן אסור לערוך‬ ‫משום מוקצה (ספר מאורי האש פרק א ענף ו הערת הגר"ד בהר"ן ז"ל)‪ .‬מנהג‬ ‫בשבת את השולחן לסעודת ליל ב' דר"ה (שו"ע תרסז משנ"ב ס"ק ה)‪,‬‬ ‫העולם‪ :‬להוציא את הפתילה מהכוס בשביל להכניס אחרת במקומה‪,‬‬ ‫וכן להביא מחזורים גם במקום שיש עירוב (משנ"ב תקג ס"ק א)‪.‬‬ ‫והטעם‪ :‬משום שסומכים על דעת הרמ"א (תקט ז) שמותר לטלטל‬ ‫מוקצה לצורך אוכל נפש [אור הנרות] (הגרע"א תקא על הט"ז ז)‪.‬‬ ‫אמירת המבדיל לפני עשיית מלאכה והדלקת הנרות‬ ‫ובזמנינו שיש אור מהחשמל ואין האור נצרך עבור הסעודה‪,‬‬ ‫נשים שלא התפללו תפילת ערבית של יו"ט ולא שמעו הבדלה‪ ,‬וכן‬ ‫הטעם להתיר כיון שאם יכבה החשמל אור הנר יהיה צורך אוכל‬ ‫אדם הרוצה לעשות מלאכה המותרת ביו"ט קודם הבדלה יאמרו‬ ‫נפש (הגרשז"א שש"כ פרק יג הערה פז)‪ .‬טעם אחר‪ :‬לפי שסומכים על‬ ‫קודם עשית מלאכה "המבדיל בין קודש לקודש" (רמ"א רצט י)‪,‬‬ ‫הפוסקים שמתירים להדליק בפתילה הישנה ואינה מוקצה‪.‬‬ ‫והטעם‪ :‬כדי להתיר לעשות מלאכה קודם הבדלה ולהדליק הנרות‬ ‫שעוה שנשארת בכוס מותר להוציאה ואינו כטלטול מוקצה‪( ,‬חיי‬ ‫(משנ"ב שם ס"ק לו)‪.‬‬ ‫אדם כלל מב ב)‪ ,‬והטעם‪ :‬כיון שהשעוה הדבוקה היא מועטת ואינה‬ ‫חשובה היא בטילה לגבי הפמוט‪ ,‬והיא כלכלוך שבסיר וכדו' שאפשר‬ ‫ערבית ליל ב' דר"ה‬ ‫להסירו (הגרשז"א שש"כ ח"א פרק יג מג) אך אין לשפוך מים רותחים‬ ‫מעריב‪ :‬יש לאחר קצת את תפילת מעריב‪ ,‬והטעם‪ :‬משום שסומכים‬ ‫על שאריות השעוה כדי להמיסם‪ ,‬והטעם‪ :‬משום איסור מוליד (יו"ט‬ ‫על ברכו להתיר העברת האש ולכן מאחרים תפלת מעריב עד שיהיה‬ ‫כהלכתו פרק כו יד)‪.‬‬ ‫ודאי לילה (מט"א תקצט ב)‪.‬‬ ‫ולכתחילה יוציא את שאריות השעוה לפח האשפה‪ ,‬והטעם‪ :‬כדי‬ ‫ברכת "ותודיענו"‪ :‬במעריב ליל ב' דר"ה אחרי "אתה בחרתנו" אומרים‬ ‫שיפלו ישר לפח לפי שהשעוה מוקצה ואסורה בטלטול (שש"כ פרק‬ ‫"ותודיענו"‪ ,‬שהוא כעין "אתה חננתנו"‪ ,‬ורב ושמואל תקנהו בבבל‬ ‫יג הערה קמ)‪.‬‬ ‫(ברכות לג‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫הוצאת דיסקית של נרות מכוסות זכוכית מותר להוציא את הברזל‬ ‫והטעם שאומרים "וחגיגת הרגל" אע"פ שר"ה אינו נחשב כרגל‪ ,‬מ"מ‬ ‫שנשאר מהנרות שמניח בכוס זכוכית על ידי כפית וכדומה‪ ,‬והטעם‪:‬‬ ‫כמו שמצאנו שאומרים במוצאי יו"ט בהבדלה בין יום השביעי‬ ‫כלעיל שבטילה לכלי (הגרשז"א והגריש"א ארחות שבת ח"ב פרק יט הערה‬ ‫לששת ימי המעשה דאמרינן סדר הבדלה הבדלות הוא מונה ה"נ‬ ‫רפו)‪.‬‬ ‫סדר התיקון הוא אומר (משנ"ב תקצט ס"ק ב)‪.‬‬ ‫להערות‪ ,‬תרומות והנצחות‪ :‬י‪ .‬לב‪ ,‬ראב"ד ‪ | 052-7668608 ,5‬לקבלת העלון במייל‪lev17382@gmail.com :‬‬ ‫‪4‬‬