דרכי צדק · Darchei Tzedek — ראש השנה (2026-09-07)

בעזהשי"ת
דרכי ˆד˜
בנין המלכו˙
"אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם"
במשנת כ"ק מרן אדמו"ר הקוה"ט זיע"א
ונלווה אליו
דרכי אמונה
דא"ח מכ"ק אדמו"ר שליט"א
ראש השנה
תשפ"ז
א
גיליון דרכי צדק גיליון זה הונצח
לעילוי נשמת
יו"ל ע"י מערכת
הרב שלמה בן הרב
מכון דרכי צדק גדליה ז"ל
להוצאת דא"ח נלב"ע מוצאי יו"כ תשפ"ו
מכ"ק מרן אדמו"ר הקוה"ט זיע"א נתנדב ע"י בני המשפחה
מפוריסוב
פעיה"ק ירושלים תובב"א
© לעדכון שמחות למדור
כל הזכויות שמורות שהשמחה במעונם
ואין להעתיקו בשום אופן וכן לתרומות והנצחות
********** לבעלי שמחה ויא"צ
וכד'
להערות והארות ניתן לפנות למספר
054-8458846 0548458846
A026508288@GMAIL.COM
***************
קול מערכת "דרכי צדק" לעילוי נשמת
שר בית הזוהר הגאון הצדיק
02-5401454 חכם משה שלום מעודה
זכר צדיק וקדוש לברכה
***************
שנסתלק לבית עולמו לאחר
לע"נ ר' משה בן דן מאלר ז"ל
יסורים קשים ומרים שקבלם
באהבה רבה ובשמחה
ביום שב"ק
לסדר "ויקרבו ימי ישראל למות"
פר' ויגש ד' טבת תשפ"ה
ב
ˆד˜ דרכי
˙וכן הענינים
דא"ח כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א............................ה'
פניני דרכי צדק........................................................ח'
מדור עצותיך אמונה................................................י"ג
מדור מאורות צדק..................................................י"ד
מדור סגולות צדק...................................................ט"ז
מדור משלי דרכי צדק.............................................ט"ז
מדור השו"ת.........................................................י"ח
מדור יומא דהילולא...............................................כ"א
דרכי אמונה-דא"ח כ"ק אדמו"ר שליט"א.................כ"ג
%דבר המערכת%
מיתוק דינין ש"ך ופ"ר
בספה"ק כתר שם טוב פרק א' סעיף ס"ט-ע' מבאר העש"ט הק' זיע"א סוד השופר והנסירה עה"פ וארא אל אברהם כו' באל
שדי )שמות ו,ג( .מבעש"ט דברים נוראים בענין מיתוק דינין ש"ך ופ"ר והמתקת הרהורים ע"י שם שדי וחלופו כה"ת שם הוי"ה
בחלוף כ"ו .וכשיאור שמחה בעולם ידע שהוא מדת אברהם איש החסד כו' וז"ש באל שדי פי' אל שדי שאמר לעולמו די כי
העולמות היו יורדין ומתפשטין עד עמקי הקליפות ופן ח"ו שלא יהיה אז מחמת עמקי הלקיפות הרע גובר עד שאמר די כו'
א"כ יש למתק ולהעלות כל ענינים לשרשן ע"י שם זה .וגם הקמותי את בריתי אתם )שמות ו,ד( .פי' הבעש"ט בא חבקוק
והעמידן על אחת )מכות כד ,א( שנאמר וצדיק באמונתו יחי' .כי מתחלה היה תענית יום א' מספיק לכמה דברים נוראים.
וארא אל האבות באל שדי .שהוא סוד ו"ק .ואכתי שמי ה' לא נודעתי שיתן הדעת "בכל דרכיך דעהו" שהוא דבר נפלא .כי
צריך ליתן הדעת בכל דבר גשמי להעלותו ולקשרו ולחבר האהל להיות אחד .וכן בלומד דבר עמוק ואינו מבין הוא מדת מלכות
וכשנתן דעת להבין וירד לעמקו אז קישר וחיבר מלכות בבינה.
אחור וקדם צרתני )תהלים קלט ,ה( .כשהוא בגשמיות בסוד גאחור אח"כ כשחוזר ועולה למדריגה הנק' קדם מעלה גם אותן
המדריגות הנק' אחור וקדם צרתני .וז"ש )קהלת ט ,ט( ראה חיים עם האשה דאפי' עם הא' שהם ספורים ודבורים ועסקים גשמ'
ראה חיים פי' להעלות הדבורים ושיהיו בקדושה.
ˆד˜ דרכי
ד
ˆד˜ דרכי
זאת נחמתי בעניי כי אמרתך חייתני
דא"ח מכ"˜ אדמו"ר ה˜וה"ט זיע"א
דא"ח בשוה"ט ליל א' דראש השנה
א' תשרי תשע"ז
בחירת האדם להמלכת השי"ת עליו ברו"ג
כי אם למתי מעט ממש .וכאשר שואלים את בספה"ק 'חובות הלבבות' )שער הבטחון(
מנהלי המוסדות מפני מה הם נוטלים מבאר את אשר יש לכל אדם
תקציבים מן הרשעים ,הם משיבים את בחירה מהיכן לקבל את השפע .ואם הוא
התירוץ השגור על פיהם שאין להם מהיכן בוחר שהשפע יושפע לו מהקדושה ,וזאת על
לכסות את ההוצאות .ואולם זו אינה טענה ידי האמונה ,אזי הוא זוכה על ידי דרך
של ממש .וכי אמרנו להם שיש בידם כסף האמונה לשפע דקדושה .משא"כ אם הוא
לכסות את ההוצאות? הן אמת ,מאמינים אנו בוחר שהשפע יבוא לו ממקום אחר ,חלילה,
להם שאין להם כסף לכיסוי ההוצאות ,ואולם יושפע לו השפע משם ,והדבר תלוי אפוא
יש לנו אב זקן ,אבינו שבשמים ,שאמר "ל ִי בבחירתו של האדם .וכן איתא בזוה"ק
הַכ ּ ֶס ֶף וְל ִי ה ַז ָ ּה ָב נְאֻם ד' צְב ָ-אוֹת" )חגי ב ,ח(, שבסוף תקופת הגלות יהיו נסיונות מהיכן
"ש ְ ׁא ַל מִמּ ֶנ ִ ּי ו ְא ֶ ּתְנ ָה" )תהלים ב ,ח( .ובידנו לקבל את הכסף ,אם מצד הקדושה אם מצד
הבחירה ,לבחור שיושפע הממון ממקורות הערב רב ,ואכן ניתן לראות בימינו שנסיון
כשרים ,מסטרא דקדושה. גדול הוא שלא ליטול את הכסף מן הערב
וכבר היה מעשה באדם אחד שהיה בעל רב ,והרי הם גורמים חורבנות גדולים ,רח"ל,
ממון רב ובעל פרנסה ,ובבנק היה לו כידוע לכל.
סכום נכבד .לאחר שהשתתף האיש לקבל כסף מהערב רב הרי זה חסרון בבטחון
בשיעורים בספה"ק 'פרי הארץ' ,החל להיכנס בהשי"ת ,אשר בידו להשפיע כל טוב
לעומק העניין של האמונה והבטחון בהשי"ת, מצד הקדושה .אכן ,נסיון הבטחון הוא נסיון
ואולם לגודל תמהונו ,במקום לעלות בפרנסה קשה ולא כל אחד עומד בו ,כפי שרואים
התחיל לירד ,ר"ל ,עד שהפסיד בכל עסקיו שיש רבים שנכשלים ,ואפילו אנשים כשרים
והוצרך להשתמש בכסף שהיה שמור עמו ערליכע יודען ,מ"מ הבטחון הגמור בו ית' אין
ה
ˆד˜ דרכי
השער ההוא ,ואולם עדיין לא נכנס בשערי בבנק לעת מצוא .בא אלי האיש לדרוש את
הקדושה כל כך בחוזק .ואכן האיש ירד מטה ה' ולדעת מה זה ועל מה זה ,הלא דבר הוא:
מטה ,עד אשר תם כל הכסף שצבר הנה דווקא כשהתחיל ללכת בדרך האמונה
בחסכונותיו בבנק מצד ה'טבע' ,וראה זה והבטחון בהשי"ת ,החלה פרנסתו לירד
פלא ,מיד כשתם כל הכסף ההוא שהיה פלאים עד כדי כך.
ברשותו קודם ,התחיל לעלות מעלה מעלה, השבתי לו ,שטעם הדבר הוא מפני שעד
ביתר שאת וביתר עוז מכפי שהיה לו קודם עתה הגיע אליו השפע מצד הטבע
לכן ,לפי שזכה כעת לקבל שפע מצד והסט"א ,ר"ל ,אולם בשעה שהתחיל לילך
הקדושה. בדרכי האמונה והבטחון ,או אז נסגר בפניו
דא"ח שנאמרו בליל ב' דר"ה -קודם תפילת ערבית
אור לב' תשרי תשע"ז
המלכה ונסירה דר"ה בכללות
'למען לא נבוש' ,שאם חסר לאדם משהו בראש השנה יש עבודה של הנסירה והיא
כאן ,אזי תהא לו בושה בעולם הבא. לכל השנה כולה ,ואין זה דבר של
הרה"צ רבי אלי' ויינבערגער זצ"ל )בעל מה בכך ,והמטרה להגיע להמליך את השי"ת
'עבודת ישכר'( נהג לומר :היודע בכללות עלינו שהיום הוא ראשה של השנה
אתה מה עושים עם כל אדם ומה סופו של הכללת כל ימי השנה .והנה בכל יום יש רק
כל אדם ,ומי יודע כמה גלגולים כבר עשו כאן פרטים קטנים.
בני אדם ,והיה הרה"צ הנ"ל היה רגיל לומר, וכתב הרמ"ק שהחל מגיל עשרים שנה
שאסור להיות 'נאר' )טיפש(. ומעלה רשאי אדם ללמוד את חכמת
שאל השואל: הנסתר .ובספר 'בעל שם טוב' על התורה
וכי בכדי שלא נבוש צריך ללמוד? והרי זה )פר' ואתחנן( מובא ,שאין זה נסתר ,שהרי
לימוד 'שלא לשמה'?! כבר באו הדברים בדפוס .נסתר היינו פנימיות
ענה כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א: הדברים .וכל מי שיש באפשרותו ללמוד
לא כי ,אלא מובא משם צדיקים זי"ע פנימיות התורה ואינו לומד ,הרי זה חבל
שהלומד שלא לשמה ,כשיתייצב בעולם מאוד .והנה אנו אומרים בתפילה בכל יום
ו
ˆד˜ דרכי
על כן צריך כל אחד לעשות כל מה הבא יתבעוהו על כך ויכוהו על זאת ,אולם
שביכולתו ,ולהשתדל להבין עד היכן שידו לאחר מכן יישאר לכל הפחות כל מה שהוא
מגעת ,ובאמת גם על זאת גופא יש להתפלל למד .משא"כ מי שכלל אינו לומד ,יענישוהו
ולבקש שנזכה לזה. ויכוהו ג"כ ,אך לא יישאר ממנו מאומה .וזהו
וכן צריך להתפלל לד' ית' שנזכה להשגה שנאמר בהמשך 'למען לא נבוש ולא ניכלם
במה שאנו לומדים ,שלא יהא אצלו לעולם ועד' .נמצא שכשאדם אינו לומד כלל,
הלימוד יבש כקש וכתבן. יהא בבושה גדולה ועצומה ח"ו לעולם ועד.
דא"ח בקידושא רבה יום ב' דר"ה
ב' תשרי תשע"ז
האיך ממליכים את השי"ת לפי האריז"ל ולמי שאינו יודע לכוון
ידוע כי הכוונות הן המפתחות .ואמנם היו איתא בגמרא )ר"ה( אמרו לפניי מלכויות
צדיקים שהלכו בדרך השנית ,שהיו כדי שתמליכוני עליכם .ויש להבין
ברשותם כעין 'מפתחות של גנבים' אשר הענין ,היאך על ידי אמירת פסוקי המלכויות
פותחים את כל הדלתות כולן ,על ידי אנו ממליכים את הקב"ה ,דמשמע שזה
טשוואק )מסמר( ,והמפתח ההוא 'של גנבים' בהכרח שעי"ז ממליכים את הקב"ה .והנה על
היינו :לב נשבר. פי המובא בכתבי האר"י הק' זי"ע ,מה שאנו
ומה שאנו מתפללים לאחר מוסף בתפילה אומרים עשרה פסוקים ב'מלכויות' הר"ז כנגד
של 'היום תאמצנו ,היום תברכנו וכו' עשר הספירות ,וידוע כי כל אחד ואחד
זוהי תפילה שהיא כעין סיכומו של היום' ,סך מישראל יש לו שורש באחת מי' הספירות
הכל' של היום ,והרי זה כמו פסק הלכה ,שבו הנ"ל .א"כ כשיהודי מכוון כדבעי הרי בכוחו
אנו אומרים לפניו ית'" ,הנה עשינו כל מה לזכות להגיע לשורשו ולהמליך בזה את
שציויתנו ,התפללנו ,תקענו בשופר ,קיימנו השי"ת .דהנה ידוע שהיו ב' דרכים אצל
את מצוות היום ,כעת עשה אתה את מה הצדיקים זי"ע .הדרך האחת ,היו שכיוונו
שעליך לעשות עימנו -היום תאמצנו" ,וא"כ כוונות האר"י ז"ל ,והדר השני היו שלא כיוונו
דבר ברור הוא ,ופסק הלכה. כוונות אלו.
ז
ˆד˜ דרכי
השנה הבעל"ט ,שנה טובה ומתוקה ,ובוודאי ה'מחבר' פסק בשו"ע )או"ח סי' תקצז סעיף
פעלנו שנה טובה! ומאחר שיהודים אומרים א( שבראש השנה אוכלין ושותין
כך ,בוודאי שגם בשמים פוסקים כן ,שהרי ושמחים .מאחר שפסק הלכה הוא מאת
מקובלנו כי 'קוֹל ה ָמוֹן כ ְּקוֹל ש ַ ׁ-דַּי' .וכן שמענו ה'מחבר' ,משמע שיש במה לשמוח ,וזה על
מפי צדיקים זי"ע שפעלו כן בראש השנה ידי הבטחון בו ית' שבלי ספק זיכנו בדין.
לשנה טובה ,א"כ בוודאי שצריכים אנו להיות והנה בעת שיצאנו מבית המדרש שמעתי
בשמחה! שאמר אדם לחברו :בוודאי תהא זו,
פניני דרכי צדק
-מלכויות-
על ידי אמירת פסוקי המלכויות זכרונות שופרות מתעוררים לקבל עול מלכות שמים
אמרו חז"ל )ר"ה ט"ז (.אמר הקדוש ברוך הוא נסכו לפני מים בחג כדי שיתברכו לכם גשמי
שנה ,ואמרו לפני בראש השנה מלכיות זכרונות ושופרות ,מלכיות כדי שתמליכוני עליכם,
זכרונות כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה ,ובמה בשופר ,והנה מה שאמרו אמרו לפני מלכויות
כדי שתמליכוני עליכם ,אף שבודאי אין עיקר האמירה אלא כדי לקבל עול מלכות שמים.
ואין די בכך שיאמרו את הפסוקים בפה ,אלא היא עבודה שלימה של קבלת עול מלכות שמים,
אך על ידי האמירה מתעורר הרהור תשובה ,ועל ידי אמירת פסוקי מלכויות מביא את האדם
לידי התבוננות על מלכות הקב"ה בעולמו ,וישים לבו כי הוא מדבר על מלכות שמים בעולם,
ואמירת הפסוקים מביא אותו להמליך את הקב"ה ולקבל על עצמו עול מלכות שמים .וזהו שאמרו
חז"ל אמרו לפני מלכויות כדי שתמליכוני עליכם ,שהקב"ה אומר לבני ישראל עצה ,כיצד תזכו
להמליך אותי ,על ידי שתאמרו את פסוקי המלכויות.
*
הכוונות הראויים והרצויים לפני המקום ב"ה להעלאת התפילות-בהמלכת השי"ת
והנה היו צדיקים שהיו אומרים פסוקי המלכויות והיו מכוונים כוונות האר"י הקדוש זי"ע כי על
פי המובא בכתבי האר"י הק' הרי עשרה פסוקים האלו מכוונים כנגד עשר ספירות ,וידוע
ח
ˆד˜ דרכי
כי כל אחד ואחד מישראל יש לו שורש באחד מהעשר הספירות ,ואיש הישראלי שמכוון באמירת
פסוקי מלכויות וזכרונות כראוי ,הרי בכוחו לזכות להגיע גם כן לשורשו ולהמליך בזה את השי"ת.
אך מאידך היו צדיקים שלא כיוונו כוונות אלו ,והיו אומרים שהכוונות הן המפתחות ,לפתוח בהם
את דלתות ושערי שמים שיעלו התפילות לפני כסא מרומים ,והצדיקים האלו שלא כיוונו הכוונות
אמרו שהם יש בידם מפתח אחד שבידו לפתוח את כל הדלתות כולם ,והוא כעין המפתח של
גנבים ,שפותח את כל הדלתות והשערים במפתח אחד ,והוא הלב נשבר ,כי האיש שלבו נשבר
בקרבו ,ומתפלל לפני הקב"ה בלב נשבר ובכוונה רצויה וראויה ,אף שהוא כוונה פשוטה ,אך לבו
נכון לפני השי"ת הרי הוא פותח בזה כל שערי שמים והתפילות עולות לפני שוכן מרומים
ומתקבלות לרצון.
*
-זכרונות-
עיקר הזכירה לטובה הוא על ידי שמתעוררים לתשובה במחשבה דיבור ומעשה
אך יש לדייק מה שאמרו זכרונות ,כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה .ובמה ,בשופר .ולכאורה
אינו מובן ,מה שאמרו במה בשופר ,הלא אמרו מקודם שזכרון בני ישראל עולה לפני הקב"ה
לטובה על ידי שאומרים פסוקי זכרונות ,ומה הוסיפו ואמרו ובמה בשופר ,ומה שייך שופר לפסוקי
זכרונות .וביותר שהרי אומרים גם פסוקי שופרות ולשם מה אנו צריכים את השופר ,שעל זה
אמרו חז"ל שעל ידי זה עולה זכרונינו לטובה.
והביאור בזה כי עיקר הזכירה לטובה לפני השי"ת ביום הדין הוא התשובה ,מה שבני ישראל
שבים בתשובה לפניו יתברך ,מתחרטים על עוונותיהם ומקבלים על עצמם להיטיב
דרכיהם מהיום והלאה ללכת בדרכי ישרים וטובים ,וח"ו לא לסטות עוד מן הדרך ,וזה עיקר של
יום ראש השנה ,ובזה עולה זכרון בני ישראל לטובה לפני הקב"ה ,וכמו שמבואר בזוהר הקדוש
שבלא תשובה שעושים בני ישראל בראש השנה לא מועיל קול השופר .וכשעולה למעלה קול
השופר עם התשובה שעושים בני ישראל ,הרי הקב"ה שומע את פסוקי הזכרונות ,ועולה לזכרון
לטובה ברית האבות כמו שאומרים בפסוקי הזכרונות ,ואזכור את בריתי ,את אברהם את יצחק
ואת יעקב ,ואז מתעורר זכרון בני ישראל לטובה .הרי שהשופר הוא המעשה של פסוקי הזכרונות,
והתשובה היא הלב והמחשבה של פסוקי הזכרונות ,ואמירת פסוקי הזכרונות הוא הדיבור של
הזכרונות ,ואז בהתאחד המחשבה ,הדיבור והמעשה של זכרונות עולה זכרון בני ישראל לטובה
לפני אבינו שבשמים ,ויוצאים זכאים בדין ונכתבים ונחתמים לאלתר לחיים טובים ולשלום.
ט
ˆד˜ דרכי
*
יש לבאר בסדר התפילה של ראש השנה שתיקנו אנשי כנסת הגדולה לומר פסוקי הזכרונות
שבהם מזכירים את בני ישראל בשם אפרים ,ואף שהביאו את הפסוק שאמר ירמיה הנביא
)לא ,יט( הבן יקיר לי אפרים ,זה לבד צריך ביאור ,מדוע הזכיר ירמיה הנביא את ישראל בשם
אפרים הלא הרבה שמות יש להם לישראל ,ומדוע הזכיר אותם דוקא בשם זה.
אלא ,לפי שבני אפרים נהגו לכאורה שלא כראוי ,כי יצאו ממצרים קודם הזמן ,ולא שמעו את
השבועה שנשבעו האבות הקדושים שלא לדחוק את הקץ ,ועל כן היה בהם נגף גדול,
ר"ל ,ואף על פי כן לא סרה מהם אהבת השי"ת ,לכן מכנה הנביא ירמיה את בני ישראל בשם
אפרים ,לומר שאף שלכאורה נהגו שלא כראוי ,מכל מקום לא סרה מהם אהבת השי"ת ,ומטעם
זה תיקנו אנשי כנסת הגדולה להזכיר פסוקים אלו בפסוקי הזכרונות ,להיזכר בדבר זה לטובה
לפני השי"ת.
)ליל א' דר"ה תשע"ז(
*
-שופרות-
עניין כוונות השופר והנסירה בר"ה גם למי שאינו בקי בכוונות
הרה"ק רבי וולף קיצי'ס זי"ע ,שהיה מתלמידי הבעש"ט הק' זי"ע והיה בעל תוקע בבית מדרשו
של הבעש"ט הק' ,הכין לו בכתב על גבי פתק את כל כוונות התקיעות ,על מנת שיהא
מסודר בידו בקצרה .חשש הבעש"ט הק' שמא יאבד הפתק ויתגלגל לידי החיצונים ח"ו ,על כן
החביא את הפתק ההוא .לאחר התקיעות ,שאל הבעש"ט הק' את רבי וולף :מה כיוונת בשעת
התקיעות ,כשלא היה לך הפתק ,השיב לו רבי וולף מאחר שלא היה לי הפתק עם הכוונות,
כיוונתי אך זאת רחמנא אמר תקעו ,כמאחז"ל )ר"ה ט"ז (.אמר רבי יצחק :למה תוקעין בראש
השנה ,למה תוקעין ,רחמנא אמר "תקעו" .שמח הבעש"ט הק' ואמר :זו היא הכוונה הנעלה
ביותר מכל הכוונות ,שהיא הכוונה הפשוטה ביותר ,שיכווין לקיים מצות תקיעת שופר רק מפני
שהקב"ה ציוה כן ,בהפשטה גמורה ובביטול גמור.
ולכאורה יש להבין מאחז"ל הנ"ל ,מה תשובה היא זו שהגמרא משיבה לשאלתו של רבי יצחק
'למה תוקעין'' ,רחמנא אמר תקעו' .והלא ידוע לכל דרדק שהתורה ציוותה "תקעו
בחודש שופר" ,וא"כ מה היא השאלה ומה היא התשובה ,על כך ביאר הרה"ק ר"א מסטרעליסק
זי"ע ויש אומרים זאת בשם הרה"ק ר"ש מקרלין זי"ע ,שישנם שערים שונים ולכל שער מפתח
י
ˆד˜ דרכי
מיוחד הפותח את השער ההוא .ואולם יש 'מפתח גנבים' ,שהוא כעין מסמר הפותח את כל
השערים .כן גם עניין הכוונות ,שיש כוונות שונות שהן מפתח לשערים שונים ,אולם הכוונה
הפשוטה של 'רחמנא אמר תקעו' היא כעין 'מפתח הגנבים' הפותח את כל השערים.
ובדומה לזה אמרו המקובלים ]כפי שמביא הרה"ק בעל השד"ה זיע"א[ שגם מי שאינו יודע בטיב
הכוונות עפ"י הקבלה ,כל שהוא מכוון לשם קיום המצוה שציותה התורה הרי זה פועל
בשמים את כל התיקונים של הכוונות .ומה שפועלים המכוונים יש בזה אמנם קצת יתרון ,אולם
כל מי שמכוון לקיום המצוה ,הרי זה כבר פועל את כל הכוונות.
)קידושא רבה ,יום טוב א' של ר"ה תשס"ח(
*
עניין הנסירה שבכל יום ננסר מידה א' ולהפריד מידות הנפש האלו' מהנפש הבה'
והנה כאן כתיב "שבת שבתון" הוא לשון דכר ,וגם כתיב "ועיניתם בתשעה" ובפרשת אחרי כתיב
"היא" לשון נוקבא ,ולא נזכר בתשעה אלא "ועיניתם" סתם .והעניין הוא ,כי הא בהא תליא,
כי פירוש "הוא" לשון דכר ,היינו שישראל הם במדרגת דכר והם המשפיעים וממשיכים גילוי
הארה זו בכוחם ,ועל דרך שנזכר בפסוק "קודש ישראל לה' ראשית תבואתה" ,שישראל הם ראש
ומקור להתורה ,וכמ"ש "ועשיתם אתם" ,והיינו על ידי "ועיניתם את נפשותיכם בתשעה" ופירוש
בתשעה ולכאורה בתשיעי מיבעי ליה .אבל העניין ,דקאי על כל ט' המידות שבנפש ,שכולם יהיו
בבחינת אתכפייא ואתהפכא .ולכן מצוה להתענות בכל ט' הימים שהם כנגד ט' מידות כידוע,
והוא עניין הנסירה שבכל יום ננסר מידה אחת ,ופירוש נסירה היינו להפריד מידות הנפש האלוקית
מהנפש הבהמית ,שלא תהיינה דבוקות ונמשכות אחר מדות הנפש הבהמית.
)ערב יום הכיפורים תשע"ז(
*
-סעודות יו"ט ושמחת היום-
סימנא מילתא בתפילה
יש תפילה שאותה מתפללים אל השי"ת מתוך הסידור ,ויש תפילה שמדברים אל השי"ת 'אצל
השלחן' ,כבן המדבר ומבקש מאביו ,וזה הטעם שנהגו כל ישראל לאכול 'סימנים' בליל ראש
השנה ,לפי שסימנא מילתא ,וזו היא תפילה בעצם.
)הושענא רבה תשע"ז(
*
יא
ˆד˜ דרכי
כל עניני ר"ה בסימנא מילתא
ההכנה לראש השנה הוא שישנם אנשים שנכנסים לעצבות בהתקרב ראש השנה ,ואינם יודעים
היאך לצאת ממנה .לא זו הדרך ולא את זה רוצה הקב"ה .הקב"ה רוצה שמתוך ההכנה
לראש השנה יצאו דברים טובים .אמרתי פעם בשיחה ,שראש השנה הוא 'סיבה' ]יסוד זה מובא
כבר בראשונים[ .בלא ראש השנה ויוה"כ ,שוקע האדם בשיגרה של יום יום .חסד גדול עשה
עמנו הקב"ה ,שבהתקרב ראש השנה מתעורר כל אדם :צריך להתעורר ולקום על הרגלים ,זה
אינו צחוק ואינו משחק דנים את כל אחד ,מתוך כך האדם מתחיל להתעורר ,ולהתפלל ,להתנער
מהשיגרה זוהי 'סיבה' להתקרבות להשי"ת .על כן צריך עד מאד להיות שמח בכך ,הגם שצריך
להיות ביראה צריך לשמוח .וזהו שנאמר )נחמיה ,ח( "אכלו משמנים ושתו ממתקים כו' ואל
תעצבו" ,שהגם "כי קדוש היום לאדונינו" וצ"ל ביראה ,עם זאת יש לשמוח ולא להתעצב ,ומקרא
זה על ראש השנה נאמר ,והוא כדברינו ,שראש השנה הוא 'סיבה' – להתקרבות אל ה'.
כשהאדם נכנס לראש השנה מתוך מחשבה והכרה זו ,הריהו זוכה לראש השנה יקר ושמח .הוא
זוכה להתעוררות ולהתנערות ,ליציאה מהשיגרה של כל השנה כולה .וכי אין מברכים
"שהחיינו" בליל ראש השנה ,והלא מברכים "שהחיינו" .ישנם אנשים אשר אומרים שאין להם
ברירה ,עליהם לברך 'שהחיינו' ,לפי שכך כתוב בסידור וכך נהג אביהם ,אולם לאחר יוה"כ הם
אומרים ' :ברוך שפטרנו' ,שמעתי כך מפורשות מפיהם של אנשים ...לא זו הדרך ,טעות היא ,זה
דיבור של שטות .כשהאדם יודע שהקב"ה נתן זמן גדול כזה" ,לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל
ידעום" )תהלים קמ"ז ,כ( השי"ת לא הודיע כן לאומות העולם שעומד להיערך יום המשפט ,יום
הדין .ובמשנה )ר"ה א ,ב( מובא שלא רק את ישראל לבדם דן הקב"ה ביום זה ,אלא 'כל באי
עולם עוברין לפניו כבני מרון' ,ואולם רק לבני ישראל הוא מודיע זאת .למען ידעו שלקראת יום
זה יש להתעורר ,להתפלל ,לצעוק להשי"ת ,ולשוב בתשובה .צריך להיות )תהלים ב ,י"א( "וגילו
ברעדה" ,מצד אחד להיות בשמחה ומצד שני להיות בפחד ,ולכך מברכים 'שהחיינו' ,וכן נפסק
להלכה והוא מדברי אביי בגמ' )הוריות י"ב (.שיש לאכול דברים טובים בר"ה ,סימנא מילתא.
מה מטריד את האדם ,האדם מוטרד ,משום שהוא רוצה להיות אדם אמיתי :הנה הוא שב
בתשובה ,וכעבור כמה שבועות הוא רואה שנשאר כפי שהיה .ומאחר שהוא אדם אמיתי,
הריהו תמה :רבש"ע ,מה קורה פה זו אינה תשובה זה צחוק .והוא אדם אמיתי ,על כן הדבר
הזה מפריע לו .לפיכך ,בראותו שאין זו תשובה אמיתית ,והוא מרגיש בעצמו שאין בכוחו
להשתנות ,ובכל שנה נשאר כפי שהיה על כן הוא מוטרד ומבולבל .זוהי כל הבעיה של בני האדם
בהתקרב ר"ה.
)יום ראשון ,כ"ו באלול תשס"ז(
יב
ˆד˜ דרכי
מדור עצותיך אמונה
איתא בזוה"ק שהמצוות הן עצות ,כלו' תרי"ג המצוות הן תרי"ג עיטין ]עצות[ כיצד
להמשיך קדושתו יתברך ,והן עצות לאדם להתקרב אל הקב"ה ולהיטיב את מדותיו.
)ליל ששי פר' אחרי וקדושים תשע"ח וכן בדא"ח רעוא דרעוין פר' בשלח שבת שירה ט"ו בשבט תשס"ז(
עמקות עניני הסימנים בר"ה לביטול היש והמלכת השי"ת
סימנא מילתא היא ,והמנהג לאכול בליל ר"ה מאכלים שיש בהם סימנא טבא .אחד מהם ,אכילת
ראש כבש או ראש דג ,ואומרים עליו נוסח 'יהי רצון שנהיה לראש ולא לזנב' .והנה ישנם
אנשים רבים כהיום אשר הם עצבניים מאוד ואינם יכולים לסבול שום דבר שהוא בניגוד לרצונם
או שלא כדעתם ,ואם אומרים להם מלה או דיבור כלשהו שלא לפי רצונם הריהם "יוצאים
מהכלים" ושוכחים שהשי"ת רואה אותו ויודע מבין את מחשבותיו בכל עת ורגע .מידה זו מקורה
בצמצום המוחין ,שיש להם מוחין קטנים .על כך ראוי לכוון 'שנהיה לראש' ,שנזכה להתרחבות
המוחין ונוכל להבין ולסבול גם דברים שאינם לפי דעתנו ורוחנו בהכרה והמלכת השי"ת עליו.
והמאכל אשר קורין גוטס )חבוּשִים( ,פירושו טוב ,אין אומרים עליו 'יהי רצון' מיוחד ,והוא מרמז
על טוב בלי הגבלה ,בלי שיעור וגבול.
ומה שנוהגין לאכול חתיכת מצה שנשארה מפסח ,הנה עניין המצה שייך לענייני דיומא ,דהנה
איתא בזוה"ק )פ' תצוה( שבזכות המצה שאנו אוכלים נזכה בדין בראש השנה .ונמצא שיש
שייכות וקשר בין אכילת המצה לראש השנה.
ומנהגי לאכול בכל יום מאכל חסה ואף בר"ה ,הנאכל לצורך בריאות ורפואה ,הגם שיש בו קצת
חמיצות ,שהרי יש שנהגו להימנע מאכילת מאכלים חמוצים בראש השנה ,לסימנא טבא,
ואולם יש עצה מהצדיקים זי"ע שבאכילת מאכל מר היו אומרים :יהי רצון שיהא מר לשונאינו,
ובאכילת מאכל מתוק וטוב אמרו :יהי"ר שיהא מתוק וטוב לישראל ]עה"פ "ו ְנ ָג ַף ד' א ֶת מִצְרַי ִם
נָגֹף וְרָפוֹא" )ישעיה יט ,כב( אי' בזוה"ק :נגוף למצרים ורפוא לישראל ,כלו' נגוף לרשעים ורפוא
לצדיקים[ ואולם החסה יש לה זכות מיוחדת ,כנ"ל עפ"י הזוה"ק בעניין המצה ,שהחסה מזכירה
זכות המרור שאכלו אבותינו במצרים ,ואף אנו אוכלים המרור כל השנה במידה גדושה...
)ליל א' דר"ה תשע"ז(
יג
ˆד˜ דרכי
מדור מאורות צדק
עובדו˙ ˘כ"˜ מרן אדמו"ר ה˜וה"ט זיע"א
סיפר ˘היה בדידיה
להמליך את השי"ת ולפעול בניקל באופן חדש
צריך להתפלל ,אפוא ,בראש השנה על כל הצטרכויותיו ברו"ג בהמלכת השי"ת עלינו ,שהרי
בראש השנה נידונין ונכתבים על כל הענינים ,וכל מה שקשה לפעול במשך כל השנה
כולה ניתן לפעול בראש השנה .שבר"ה נכתבין .ואמנם גם בשאר עשי"ת ניתן לתקן ,אולם זה
כבר 'תיקון' ,זה בבחינת טלאי על גבי טלאי )א לאטע אויף א לאטע( ,משא"כ כעת בר"ה ,ניתן
לפעול הכל באופן חדש.
מכירני אדם אחד שהיו לו "חבילות על חבילות" של עגמת נפש וצרות ,ר"ל ,ואותו אדם החליט
בדעתו לפעול בר"ה ישועה בכל כוחותיו .וכך עשה ,השקיע כוחות בתפילה ,עבד ויגע
בחוזק ובעקשנות ,וזכה לפעול הישועה .צריך להתפלל ,בלי פחד ובלא פשרות ,וצריך גם שלא
ליתן טצדקי או פתחון פה לעוגמת הנפש ולייאוש .לדוגמה ,שמעתי אדם שאמר על מחלה פלונית
ש"אין לה רפואה" ,ר"ל ,לפי שמחלה "תורשתית" היא שבאה במשפחתם מסבתא פלונית ]כך
נוהגים לכנות מחלות אלו ,בשם "מחלות תורשתיות" ,ושאר כינויים שהם מצד ה'טבע' ואינם
אלא אצל מחוסרי האמונה[ .ומעשה שטן הוא לתלות המחלה והייסורים ב'טבע' .הקב"ה הוא
הרופא כל בשר ,ובידו להושיע ברב או במעט ,ובכוחו לרפא גם את המחלות ה"תורשתיות" .וכן
יש אשר תולים הצרות והמחלות שבאו עליהם ב'פגם' ,שמחמת הפגם באו עליהם הצרות ,ועל
כן מתייאשים הם מלהתפלל ,אף זה מעשה ה'בעל דבר' ,ר"ל .כמובן שאם רואה אדם שייסורים
באים עליו ,יש לו להרהר בתשובה ולפשפש במעשיו ,שכך הורונו חז"ל ,אך אין להתייאש ,ואין
להפסיק להתפלל ,ואפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל יתייאש מן הרחמים .צריך
אפוא להתפלל ולבקש בבחי' 'מתנת חינם' ,שכידוע יש לו לקב"ה אוצר של מתנת חינם ,וצריך
להתפלל ולבקש שיושפע לו השפע מאוצר ההוא של מתנת חינם .ואם השי"ת רוצה שהאדם
יתקן עניין כלשהו הצריך תיקון ,והוא ית' דוחק בו שיתקן את הצריך תיקון ,גם על זאת גופא יש
לאדם להתפלל ולבקש שיזכה לתקן את אשר עליו לתקן.
יד
ˆד˜ דרכי
ויש להתפלל באופן שביאר הרה"ק הרבי רבי בונם זי"ע עה"פ "ויפגע במקום ההוא" ,שביאר הוא
זי"ע ער האט זיך אנגעפגעט אין אדאם ריבוש"ע ,פי' שצריך להתפלל במפגיע ,כמו 'פגע',
ולהפציר בו ית' שוב ושוב עד שייענה.
והנה גם על מידות טובות אפשר וצריך להתפלל ולבקש מלפניו ית' .אין זה חסרון בבחירה .זו
היא הבחירה ,שבוחר להתפלל על כך והרי הוא אפוא בוחר בטוב .ואפשר וראוי לאדם
להתפלל גם על חברו ,שיבחר אף הוא בטוב ,וכפי שמבאר ה'שפת אמת' ,ואע"ג שאמרו חז"ל
שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים ,מ"מ כבר מבואר במהרש"א שמאחר שהתפילה באה מבעל
בחירה ,כלומר שחברו שהינו בעל בחירה התפלל עבורו ,אין זה עומד בסתירה למאחז"ל הנ"ל,
ואינו נחשב 'בידי שמים' .ביאור הדברים ,שכאשר אדם מתפלל ומבקש על רוחניות ,שיוכל לעמוד
במלחמה נגד היצר הרע ,הרי זו אתערותא דלתתא ונחשב שבחר בטוב ,דהנה ,היצר הרע מחשיך
ומסמא עיניהם של הבריות שיטוחו עיניהם מראות האמת ,ובכך סר מעליהם כח הבחירה ,על
כן כשמתפללים לה' שיחזיר לנו את הבחירה השקולה ,אין זה עומד בסתירה ל'הכל בידי שמים
חוץ וכו'.
ועוד ,שהנה אנחנו מונחים בעולם הזה ,עמוק ברפש ובטיט של הגשם ,עד שנסמו עינינו מראות
האמת נכוחה .על כן מתפללים אנו ומבקשים מלפניו ית' שיחזיר לנו את הבחירה השקולה.
כעת אין לנו בכלל הבחירה ,בהיותנו שקועים בחושך ובאפילה ,על כן הננו מתפללים ומבקשים
מאיתו ית' שיחזיר לנו את הבחירה ,ואין כאן סתירה לעניין הבחירה אלא להיפך.
והנה הזמנים הקדושים נותנים לנו סעד ותמיכה למען נוכל לבחור בטוב .יש מקומות שקל בהם
יותר לעמוד בנסיונות ,כגון בהימצאנו בבית הכנסת ובבית המדרש ,ויש זמנים שנותנים
בהם תמיכה לאדם ,וגם בהימצאנו אצל צדיקים זוכים אנו לתמיכה ולסעד ,שיחזיר לנו השי"ת
את הבחירה השקולה ויאיר עינינו לקיים "וּבָח ַ ְר ּתָ בַּח ַי ִ ּים" )דברים ל ,יט(.
)ליל א' דר"ה תשע"ז(
טו
ˆד˜ דרכי
מדור סגולות צדק
סגולה להשתיק את השטן המקטרג להתפלל ר"ה כותיקין
יש לציין ,שהתפילה בראש השנה כוותיקין עם הנץ החמה ,קודם אור הבוקר ,הרי זה כמו שנותנים
שלאף געטראנק )סם שינה( בפיו של הבעל דבר ,להשתיקו מלקטרג .והחכם עיניו בראשו
לקום מוקדם ולבוא להתפילה בזמן להתפלל בישוב הדעת שיספיק לההתחיל שמו"ע עם הקהל
עם הנץ החמה ואז יש שמו"ע ארוך לכל אחד עם מה שמכוין בלי למהר ואין מי שיפריע ויקטרג
על תפילתו.
)ליל א' דר"ה תשע"ז(
מדור משלי דרכי צדק
מצוות תקיעת שופר בר"ה לא נתבאר טעם המצוה אך בחז"ל איתא
"תמליכוני עליכם וכו' ובמה בשופר
סיפרו רבים מעורכי המלחמות שבהיותם בשדה הקרב ,כאשר הפגזים נתעופפו מעל לראשיהם,
ולפתע נפצעו מכדור – לא היה באפשרותם לקבל סיוע רפואי מידי חובש ,מה עשו,
מיהרו ותלשו פיסת בד מאחד מבגדיהם ,כרכו בה את הזרוע או את האבר הפצוע על מנת לעצור
את הדם ,והמשיכו להילחם בכל כוחם ]ביודעם שאם לא יעשו כן ,הריהם נופלים בשבי האויב[.
כך צריך היהודי הלוחם מלחמת היצר למהר ולקיים את התורה והמצוות אף בלא הרגשת תענוג
ואף בעל-כרחו ,הגם שאיננו מבין טעמי הדברים ורחוקים הדברים משכלו ,לפי שברבות הזמן
יווכח שלא ניתן לקיים את מצוות התורה שבכתב בלא תורה שבעל-פה ,שהרי בתורה שבכתב
לא נתבאר אופן קיומן ועשייתן של המצוות כי אם בתורה שבעל-פה.
טז
ˆד˜ דרכי
למשל ולדוגמה ,מצוות תקיעת שופר בראש השנה ,שאף שבתורה שבכתב לא נתבאר טעם
המצוה או ביאורה ,הנה בתורה שבעל-פה איתא :תמליכוני עליכם כדי שיעלה זכרוניכם
לפני לטובה ,ובמה בשופר .וביארו באר היטב את המצוה הזו של תקיעת שופר ,וכך הוא בכל
התורה כולה .כאשר יראה האדם כן ,שאין אפשרות לקיים את התורה שבכתב ללא התורה
שבעל-פה ,ימהר לקיים את כל האמור בתורה שבעל-פה ומתוך כך יזכה להתעלות ,וידקדק היטב
בכל הלכה והלכה ,כפי שהורו חז"ל ,וכפי שנפסק בשלחן-ערוך ,ובמשך הזמן ישתדל לקיימם אף
בהידור ובדקדוק ,ואם יעשה כן יזכך את נפשו ורוחו ונשמתו ויעדן את לבו ,אז יבין גם את דברי
הקבלה ויקיים מה שהזהירו בזוה"ק ובספרי הקבלה ,וכפי שאמר הרה"ק הרבי ר' משה לייב
מסאסוב זי"ע אל הרה"ק רבי אברהם דב מבוטשאטש זי"ע שביקשו שילמדהו את האופן והדרך
להגיע להשגות הנעלות והרמות של תורת הנסתר ,ואמר לו הרה"ק מסאסוב זי"ע שבלבו של
האדם נמצאים ל"ב גידים ,והאדם המטהר והמזכך את ל"ב גידים שבלבו זוכה להשיג את ל"ב
נתיבות החכמה שבתורת הנסתר .עלינו לדעת שאצל כלל ישראל יש סדר ,ממדרגה למדרגה,
לבוא ולהגיע למדרגות גבוהות ונעלות יותר .בספה"ק 'פרי הארץ' מבואר ,שההתחלה היא
באמונה והסוף הוא באמונה .האמונה היא עניין שאין לו סוף ,שאף הקב"ה כביכול הוא אין סוף.
וצריך האדם להיזהר ולהשתדל ככל יכולתו .אם רואה שנכשל או פגם במשהו ,יהרהר מיד
בתשובה .זו היתה דרך הצדיקים ,להרהר תמיד בתשובה ,בכל עת.
והתשובה היא בכל אדם ,לפום דרגא דיליה ,כך ישוב בתשובה ,עד שהאדם מגיע לתשובה
בעניינים דקים ביותר ,ועל הדבר הזה צריך האדם להתפלל ולהתחנן לפני השי"ת,
שיזכה לקיום התורה בשלימות ,כפי רצונו ית' ,ויש בזה בחינות רבות ומדרגות רבות ,עמקות רבה
בעבודת השי"ת .אך המפתח והכניסה הוא אמונה ותשובה להרהר תמיד באמונה ,להתחזק
ולחדש בכל עת את האמונה בלבו ,אמונת השי"ת ,האמונה ביציאת מצרים ומעמד הר סיני במתן
התורה .הצדיקים השקיעו באמונה כוחות עצומים ,לבלי שיעור וגבול.
יז
ˆד˜ דרכי
מדור השו"ת
מלו˜ט מ˘יחו˙ ˜וד˘ ˙˘ובו˙ ל˘אלו˙ ˘נ˘אלו
לכ"˜ מרן אדמו"ר ה˜וה"ט זיע"א
כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א פתח ואמר:
דוד המלך ע"ה זכה למלכות מפני שהיה שולט על עצמו ,מתוך כך זכה למלכות בית דוד.
שאל השואל:
במה היתה לו מלכות ושליטה על עצמו?
ענה כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א:
למשל ,היתה בו נטייה לכעס .יש אנשים רבים שיש בהם נטייה לכעס .הלא שמעת על כך ,אדם
זה ,השולט על עצמו שלא לכעוס ,זו היא נקודה של מלכות .וכן יש עוד :שלא לדבר
לשון הרע ,או דבר שקר ,עבודה היא ,שיהא האדם שולט בעצמו .יש אנשים שאינם יודעים מתי
מפסיקים מלאכול ,הגישו לפניו קערה מלאה מאכלים ,והוא אוכל בלי שיעור וגבול .אין לו שליטה
על עצמו מתאוות האכילה .וכיו"ב שאר ענייני העולם הזה.
)*(
שאל השואל:
ואולם כיצד מגיע מתוך כך למלכות?
ענה כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א:
שהנה הקב"ה רואה את כל אשר האדם עושה ,ומתוך ששולט על עצמו ,יזכה למלכו .ומפני מה
זכו ישראל לטהרה בהיותם על ים סוף ,משום שעבדו על עניין האמונה .במצרים ראו הכל
את המופתים ,את הגבורות ואת היד החזקה ,את עשר המכות ,אולם כל זאת הם ראו רק מבחוץ.
המופתים סייעו לאמונה החיצונית.
אלא שהאמונה האמיתית ,הפנימית והעמוקה ,החלה רק בהיותם על הים ,בים סוף ,שם צעקו
וקראו "זה א-לי ואנוהו" ,וכאן מתחילה גם הגאולה של האדם .כאשר האדם מגיע לנקודה
של אמונה בפנימיות הנפש ,או אז הוא זוכה לטהרה על כל הפגמים שלו ,ובא להכרה ולבהירות
למאס את כל תאוות העולם הזה ,בראותו ובהכירו שהן אפס כנגד התענוג של הקדושה .את זה
נותנים לאדם לאט לאט ,והנה לפתע שב הכל ונעלם ממנו ,כלא-היה :הוא קיבל רשימו כלשהי,
יח
ˆד˜ דרכי
ולפתע זה נעלם .אין להתפעל מכך .גם אם שוב נפל ונכשל בתאוות ,לא יתפעל אלא ימשיך
הלאה ,פסיעה אחר פסיעה .מדוע נפל ,משום שפתחו לו כעת את הגאווה .כסבור היה שהוא
גבוה כבר יותר מכולם" ,אני עשיתי עבודה" – הוא סבור שנהיה אדם גדול .על כן מראים לו
שאינו אדם גדול ...האדם צריך להישאר כל הזמן כעני בפתח .אם יתנו לו ,יתנו .ואם לא יתנו,
יסתובב כמו בעל חיים ,ממש בלי כלום ,ריק מכל.
)יום שלישי י"ז באלול תשע"ו(
*
שאל השואל:
בעניין מה שאנו קוראים בתורה ביום א' דר"ה בפרשת "וה' פקד את שרה" וביום השני קורין
פרשת העקידה ,אשר לכאו' היה ראוי להיות להיפך ,שהרי זכות העקידה גדולה עד
למאוד ,וביום א' דר"ה צריכים אנו את הזכויות לזכות לרחמים בדינא קשיא?
ענה כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א:
ראשית י"ל בדרך צחות ,שבתחילה יש לספר שנולד יצחק ,ורק לאחר מכן אפשר לספר שהעלהו
לעולה .פירוש ,העקידה אינה עניין גדול כל כך אם לא נאמר תחילה "הַל ְּבֶן מֵא ָה ש ָׁנ ָה
י ִו ָּל ֵד" )בראשית יז ,יז(.
אכן שנית באופן עמוק יותר יש לבאר העניין ,דהנה אברהם אבינו ע"ה הקריב קרבן גדול ביותר
לקב"ה ,במעשה העקידה .והן אמת שיצחק אבינו ע"ה לא נשחט בסופו של דבר ,מ"מ שרה
אמנו ע"ה נסתלקה נשמתה כששמעה בשורת העקידה ,כמבואר ברש"י ,שהשטן עשה כל זאת
להראות כאילו נשחט ,וכמעט שלא נשחט פרחה נשמתה .ומפני מה עשה השטן כך ,לפי שרצה
ליטול מאברהם אבינו ע"ה עכ"פ את השמחה שבקיום המצוה ,לאחר שזכה לקיים מצוה כה
גדולה ,לא רצה הבע"ד להניח לאותו צדיק להיות בשמחה ,אלא רצה להכשילו בעצבות ובאבל,
שיצטרך ללכת להלווייה של שרה אמנו ע"ה ,ולהגדיל בזה את הנסיון בדרך הערמה על הקב"ה.
שכך דרכו של היצה"ר ,שאיננו מניח לצדיקים לישב בשלווה און פארגינט נישט )פי' איננו מפרגן(
אף לא פירור כחרדל של עבודת ה' ,ועל כך מחייבים אותו ]שכאשר ביקש יעקב לישב בשלווה
אמר השטן :לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעוה"ב אלא שמבקשים לישב בשלוה בעולם
הזה )רש"י לז ,ב([ .על כן בהגיע יום הדין ורוצה השטן להתייצב בפני ב"ד של מעלה ולקטרג
קטגוריא על ישראל ,מספרים אנו לקב"ה )בקריאת פרשה זו בר"ה( עם מי יש לנו "עסק" ,עם
הרשע הזה אשר אינו חדל מלהערים נסיונות להכשילנו על כל צעד ושעל ,וכאשר השי"ת שומע
את קריאת התורה הזו ,מיד משליכים את השטן מב"ד של מעלה .על כן קוראים אנו פרשיות
יט
ˆד˜ דרכי
אלו לפי הסדר הזה ,שזה מוציא מן הכח אל הפועל ,להראות קבל עם ועדה עם איזה רשע יש
לנו "עסק" ,שלאחר כל אותו צער שנצטערו אברהם ושרה ,ולאחר שזכו לחבוק בן בהיותה בת
תשעים שנה ,ולאחר נסיון העקידה הקשה ,הולך הס"מ ועושה תחבולות כאלו להמית את שרה
אמנו ע"ה.
)ליל א' דר"ה תשע"ז(
כ
ˆד˜ דרכי
מדור יומא דהילולא
מלו˜ט מ˘יחו˙ מלוה מלכה ו˘אר דברו˙ ˜וד˘
מכ"˜ אדמו"ר ה˜וה"ט זיע"א
הרה"ק רבי יצחק מאיר מקופישניץ זיע"א
ב' תשרי תרצ"ו
הרה"ק רבי אברהם יעקב מסאדיגורא זי"ע היה חתנו של הרה"ק רבי יצחק מאיר
מקופישניץ זי"ע ,אשר היה חתנו של הרה"ק הראשון מהוסיאטין זי"ע אשר
היה גם דודו .אמר הרה"ק מקופישניץ :דער פעטער איז אונטער דעם אייברשטער
מיט ׳תפארת׳ ]פי' הדוד נמצא תחת הקב"ה במדת ה'תפארת'[...
הרה"ק רבי שמעון נתן נטע מלעלוב זיע"א
ג' תשרי תר"צ
כיבוד אב באופן מבהיל
היה מופלא בכיבוד אביו ואם ,וביחוד היה גלוי לעיני כל יראתו הרוממה שנתיירא
היה מאביו ,והיה ניכר לעין כל הפחד הגדול מאביו .גם בעת שאביו ישב לערוך
את שולחנו ,היה ירא לשבת לידו ,והיה יוסף בקצה השולחן ,וכשהיה נקרא על ידי
אביו להרים את הכוס לברך ברכת המזון ,היו ידיו רועדות ,ולעתים קרובות אף היה
נשפך היין מהכוס ,כי מפני גודל הפחד שהיה לו מאביו ,היה נמנע ממנו לאחוז כהוגן
הכוס של ברכה.
כא
ˆד˜ דרכי
תפילתו בוקעת רקיעים ונשמע במרומים
היה מתפלל בדביקות ובזעקה בקול ,כדרך שהיה מורגל בה מרבותיו הקדושים
מקארלין .פעם נוכחו תושבי ירושלים לראות את הרה"ק שלמה מזוועהיל זי"ע,
שעלה לבית המדרש של חסידי קארלין בירושלים להקשיב לתפילתם .והקשיב זמן
מה לתפילתם ויצא לדרכו ,תוך כדי הליכתו לדרכו שמע רבי שלמהק'ע זי"ע קול
תפילה בוקע מבית אחד ,נעצר הרה"ק רבי שלמק'ע וביקש לברר של מי הוא הקול
ששמע זה עתה בתפילתו ,לאחר בירור שהיה זה קולו של הרה"ק רבי שמעון ,וכפי
שהיו מכנים אותו בחיבה ובהערצה ,רבי שימאל'ע .סיפר הרה"ק רבי שלמה
מזוועהיל זי"ע שהוא היה בגן עדן ושמע קול תפילה בזעקה בוקעת רקיעים ועולה
למעלה ,כסבור היה שזה קולו של הרבי מקארלין ,והלך לשם ,ונוכח שאין זה קולו
של הרבי מקארלין ,וכשעבר סמוך לביתו של הרה"ק מלעלוב ,והקשיב לתפילתו,
נוכח שזו הוא הקול ששמע למעלה.
פועל ישועות
אחד מקרובי משפחתו של הרה"ק רבי שמעון נתן נטע מלעלוב זי"ע שכיהן כרב
באחד מהעיירות ,לקה בדלקת ריאות ומצבו היה קשה ,בימים ההם נחשבה
דלקת הריאות למחלה מסוכנת רח"ל ,והרבה אנשים נפטרו מן העולם ממחלה זו.
שיגרו קרובי משפחתו להזכיר לפניו אותו קרוב שיתפלל לרפואתו ,והרה"ק ערך לו
פדיון נפש .לאחר מכן כתב לו הרה"ק שבעת שעשה פדיון נפש לא ראה שום בית
מיחוש לחוליו ,ואיחלו לו ברכת רפואה שלימה .והורה לבנו ,רבי משה מרדכי זי"ע,
שישגר את מכתב התשובה לאותו רב שהיה מקרובי משפחתו .וביקש רבי משה
מרדכי לקרוא את התשובה שהשיב אביו במכתבו ,וראה מה שכתב אביו ,והיה פלא
בעיניו הרי החולה ,שלקה בדלקת הריאות ,חולה מסוכן הוא ,ומוטל על ערש דוי
במצב אנוש ,ר"ל ,ומתיירא היה שאם ישגר את המכתב שבו כתב אביו שאינו רואה
דבר ,שמא יהיו דברי אביו לצחוק בעיני השומעים ,ומשום כך חשב בדעתו שיימנע
מלשלוח את המכתב .אחרי זה התיישב בדעתו כי מאחר שאביו כתב כן ,והורה לו
לשלוח את המכתב ,יקיים הוראת אביו כפי שהורה ,ומן השמים יסייעו בעדו ,ואכן
כך עשה ושלח את המכתב .כמובן שאותו קרוב נרפא מחליו ועמד על רגליו והתהלך
בריא ושלם לאורך ימים.
כב
לא מוגה
ˆד˜
אמונה דרכי
דרכי אמונה
דא"ח מכ"˜ מרן אדמו"ר ˘ליט"א
דא"ח בסעודתא דליל א' דר"ה
א' תשרי תשפ"ו
'שנהיה לראש' ,שנזכה להתרחבות המוחין סימני ליל ר"ה
ונוכל להבין ולסבול גם דברים שאינם לפי אחז"ל )כריתות ו ,א( סימנא מילתא היא,
דעתנו ורוחנו .והמאכל אשר קורין גוטס שהעניין הוא לרמז כלפי מעלה,
)חבוּשִים( ,פירושו טוב ,אין אומרים עליו 'יהי שהרי די לחכימא ברמיזא ,ובאכילת הסימנים
רצון' מיוחד ,והוא מרמז על טוב בלי הגבלה, בליל ר"ה הננו מרמזים ומבקשים כלפי שמיא
בלי שיעור וגבול. שיגזור עלינו השי"ת גזירות טובות לכל השנה
כ"ק אאמו"ר הקוה"ט זיע"א היה מחלק כולה .כעת ,בחמשה עשר בשבט ,ראש
למסובים בשולחנו הטהור חתיכת השנה לאילנות ,נהגינן לאכול מיני פירות
מצה שנשארה מפסח ,הנה עניין המצה שייך יותר מאשר בראש השנה ,לסימן ולבקשה
לענייני דיומא ,דהנה איתא בזוה"ק )פ' תצוה( שתבואנה השפעות טובות וגזירות טובות
שבזכות המצה שאנו אוכלים נזכה בדין לכלל ישראל ,שייצאו מן הדחקות ,מדחק
בראש השנה .ונמצא שיש שייכות וקשר בין הפרנסה ,וכבר היתה מספיק דחקות ,וצריך
אכילת המצה לראש השנה ]מקור למנהג לבקש ולהתפלל על כך שיקיץ הקץ על
אכילת מצה בליל ראש השנה נמצא בס' העניות והדחקות ,ואדרבה ,שיושפע שפע
"חיים לראש" לר"ח פלאג'י )על הגדה של של פרנסה לכל ישראל.
פסח נרצה אות יוד( וז"ל" :אני נוהג לשמור המנהג לאכול בליל ר"ה מאכלים שיש בהם
מהמצות כדי לאכול בראש השנה מהמצה סימנא טבא .אחד מהם ,אכילת ראש
שנעשית לשם חג הפסח ,ודבר זה למדתיהו כבש או ראש דג ,ואומרים עליו נוסח 'יהי
ממ"ש בזוה"ק פ' תצוה דף קפ"ג וז"ל: רצון שנהיה לראש ולא לזנב' .וראוי לכוון
כג
אמונה דרכי
ייקל לו לעמוד בנסיון ולהתגבר על יצרו .עצה ואלמלא הוו נטרין ישראל תרי סטרין דנהמי
זו מביא הרה"ק הנ"ל בספר ה'תניא'. אילין לא הוו עיילי לדינא לעלמין ביומא דר"ה
אכן פרט לזה צריך לההרבות בתפילות דאיהו יומא דדינא דלאו איהו אלא לאינון
ובתחנונים להשי"ת ,לבקש מלפניו ית' דלא נטלי מיכלא דאסוותא ושבקו אורייתא
שיזכה למסור נפשו לה' על קדושת שמו ית', בגין מיכלא דחמץ ,ע"כ[ .וביאר כ"ק אאמו"ר
ושיזכה להיות בבחי' מֹח ַ שליט על הלב ,ובכל הקוה"ט זיע"א שיש תפילה שאותה
פעם שאינו מצליח להתגבר על יצרו יהרהר מתפללים אל השי"ת מתוך הסידור ,ויש
מיד בתשובה ,וזאת יש לדעת שכאשר לא תפילה שמדברים אל השי"ת 'אצל השלחן',
הצליח להתגבר הרי זה סימן שיש 'מסך כבן המדבר ומבקש מאביו ,וזה הטעם שנהגו
המבדיל' ,בבחינת "עוניתיכם יהי מבדילים" כל ישראל לאכול 'סימנים' בליל ראש השנה,
)ישעיה נט ,ב( ,על כן יהרהר בתשובה הן על לפי שסימנא מילתא ,וזו היא תפילה בעצם.
הדיבורים ,הן על המעשים והן על *
המחשבות ,עד אשר יראה וירגיש שכבר סר מסי"נ
המסך המבדיל מעליו .זה העניין של 'תשובה בענין קבלת מסי"נ וד' מיתות ב"ד הנה כ"ק
ותפילה וצדקה' אשר מעבירין את רוע אאמו"ר הקוה"ט זיע"א ענה לשואליו
הגזירה .כאשר יעלה בידו להסיר את על כך שהרי איננו מוסרים נפשינו באמת
המבדכים המבדילים יזכה לביטול הגזירות ובפועל ממש ,אך עכ"ז בקבלת האדם על
הרעות ,ויוכל לבקש מלפניו ית' 'מאוצר עצמו שמוכן באהבה לה' לעמוד בנסיון כזה
מתנת חינם חינני' וכמ"ש )שמות לג ,יט( שירצו לעשות לו אחד מד' מיתות ב"ד ולמען
"וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר כבודו ית' ימסור נפשו אזי די לו בזה בענין
ארחם" ,דדרשו חז"ל )ברכות ז ,א( אף על פי הכוונה כדי לצאת יד"ח דברכה ראשונה של
שאינו הגון ואף על פי שאינו הגון .אשר לכאו' שמו"ע בתיבות אלוקינו ובאהבה וכו'
יש להבין מהו ענין זה 'אף על פי שאינו הגון'. וקריא"ש וכמובא מהרה"ק הבעה"ת בפרק ל'
אלא ,פעמים שהאדם מבין ומכיר בטעויות שכאשר האדם ניצב בפני נסיון כל שהוא ,יש
שעשה ומכיר בחסרונות שלו ,והריהו מתפלל לו להתבונן ,שהנה הוא מוכן למסור נפשו
לפניו ומבקש מאיתו ית' ,לאדם הזה נותנים להשי"ת ולהישרף לגמרי על קדושת שמו ית',
מאוצר מתנת חינם .אין אדם רשאי לבקש ואם כן הרי הנסיון הזה אשר לפניו דבר קטן
סתם כך 'מאוצר מתנת חינם' ,אכן בשעה הוא ביחס למסירות הנפש הגמורה ,שהרי
שהוא עושה חשבון נפש ומכיר את מך ערכו, כעת לא תובעים ממנו להישרף לגמרי ,וכך
כד
אמונה דרכי
להאש על קידוש הש"י ומחשבה טובה מכיר את אשר פגם ומבקש רחמים מלפניו
הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה ונמצא ית' ,או אז משפיעים ונותנים לו 'מאוצר מתנת
שאינו שוכב ויושב בטל רק מקיים מצות עשה חינם' .ומובא בספה"ק ייטיב פנים )אב"ז
דאורייתא .ב .בפסוק א' של ק"ש וברכה מאמר ט'( שהענין הוא שעל ידי שישמע קול
ראשונה של שמונה עשרה יהרהר כנ"ל ועוד שופר המחריד הלב נתעורר בתשובה וחרטה
יכוין אם יענו אותו כל או"ה בכל עינוים עד שמתוך כך יקבל עליו למסור נפשו לה'
קשים ויפשטו עורו מבשרו להכחיש ח"ו אילו רצה בזה השי"ת כדי לכפר עליו כאילו
ביחודו יסבול כל היסורים ולא יודה להם ח"ו היה כן בפועל.
ויצייר בדעתו ומחשבתו כאלו עושין לו כנ"ל והרה"ק הרר"א זיע"א מליז'ענסק נותן עצה
ובזה יצא ידי חיוב ק"ש ותפלה כדין :עכ"ל. טובה ופשוטה בצעטיל קטן שלו
ובזה בניקל לו להגיע לדביקות השי"ת )אות א' -ב'( וז"ל א .בכל עת ורגע שהוא
ולצאת יד"ח הן בקריא"ש והן בברכה פנוי מן התורה ובפרט שהוא יושב בטל לבדו
ראשונה של שמו"ע בתיבות אלוקינו ובאהבה בחדר או שוכב על מטתו ואינו יכול לישן
וכו' שהם לעיכובא וכמובא מהאריז"ל יהיה מהרהר במצות עשה זו של ונקדשתי
והרש"ש ז"ל לכוונם שם ,ונלענ"ד להוסיף בתוך בני ישראל )ויקרא כב ,לב( וידמה
עד"ז שבהתבוננות האדם במידותיו הצריכים בנפשו ויצייר במחשבתו כאלו אש גדול ונורא
תיקון והוא שובר טבעו במדה אחת הרי זה בוער לפניו עד לב השמים והוא בשביל
כבר מסי"נ שמוסר מנפשו למען השי"ת. קדושת הש"י שובר את טבעו ומפיל א"ע
דא"ח ודברי התעוררות בדרשת מוסר
יום א' דר"ה לפני התקיעות
א' תשרי תשפ"ו
וממונו ומבניו ,מעשה איש ופקודתו ועלילות הרה"ק הרש"ש זיע"א בדרשת המוסר ליום
מחשבותיו ותחבולותיו ,שהוא יודע כל א' דר"ה קודם התקיעות אומר ,כי
תעלומות לב ואין צריך לפניו לא עדים ולא כל איש הירא את דבר ה' לבו יחיל בקרבו
ראיה ,כי הוא הדיין והוא העד והוא בעל מפחד ה' ומהדר גאונו ויתן אל לבו כי היום
הדין .ויראה ופחד יבואו לו לאמר :מה יביאו את דינו למשפט לפני מלך מלכי
אעשה כי יקום וכי יפקוד מה אשיבנו ,ובכן המלכים הקב"ה שופט כל הארץ מגופו
כה
אמונה דרכי
המעכבים את התשובה כגון שהיה סיבה בעיניו יראה ולבבו יבין ויפשפש במעשיו
להחטיא את חבירו -בזה התעוררות וברגע קטן עיניו יחזו למצוא עוונו בצידו אלף
התשובה היום גורם לפתוח לו שערי תשובה, ורבבה מימינו .ובפרט שעבר על כמה לאוין,
כי שערי תשובה היום פתוחים ,כי התעוררות ובפרט התלויים בלב ,כגון לא תשנא את
התשובה היום מעט היא כנגד טורח גדול אחיך בלבבך ,לא תקום ולא תטור ,לא תאמץ
בזמן אחר ,ואז תשוב ה' שהיא אימא ולא תקפוץ ,ועשין ליראה את ה' לאהבה
להתפשט המוחין בז"א והוא הכרח גדול אותו ללכת בדרכיו ,ועשה ד"ואהבת לרעך
התעוררות הלב בתשובה כהיום הזה ,כי אין כמוך" שהוא כלל גדול בתורה ,והיא היא
קול השופר פועל באימא הנקראת אוזן שהחריבה את ביתנו ,ועדיין לא נטהרנו מנגע
והנקראת תשובה להמשיך המוחין בז"א אם צרעת עון שנאת חנם.
לא שעולה הקול בהתעוררות הלב בתשובה, ולכן כל אחד ימחול בלבב שלם לכל בר
ואז דברים היוצאים מן הלב נכנסין לאוזן, ישראל ושלא יענש שום בר ישראל
והוא כי נודע כי בצלם אלקים עשה את בסיבתו ,לקיים מצות ואהבת לרעך כמוך ועון
האדם בצלם דמות כל העולמות והאוזן כנגד לשון הרע הקשה מע"ז וג"ע וש"ד ,וכיוצא
אימא דכללות והלב כנגד ז"א דכללות שבו מעבירות קלות וחמורות ,כביר מצאה ידנו.
תלוי השינה ,כי כפי ביטול מצות עשה ועל זה ידוו כל הדווים ,האם לכך נוצר האדם
שהאדם מבטל -כך מחליש אברי נרנח"י שבו -לעבור על רצון יוצרו ח"ו ,או שמא החיים
ואינם פועלים בו ונקראים מתים ,ולפעמים והשלום משמיא מיהב יהבי לאבד הזמן להבל
מסתלקים לגמרי ,והיא היא השינה .וכפי מה וריק ,והלא האדם על כל הרגעים נידון,
שעובר על מצוות ל"ת כך הוא מייבש ומעוות ותובעים ממנו במה הוציא כל רגע ,כדכתיב
אברי נרנח"י ומשליט עליהם הסט"א ח"ו. "לא תרפני על בלעי רוקי".
ועתה ,בהתעורר האדם בתשובה מתעוררים לכן עתה עת רצון חזק ונתחזק להכניע לבבנו
אברי נרנח"י ההם ,כי החפץ והתשוקה אל ולשוב בתשובה שלימה ,כי שערי
התשובה מעוררים אברי נרנח"י שהיא נשמה, תשובה היום פתוחים ,כי אותה אנחנו
והוא גורם להמשיך חיות הנרנח"י אל מבקשים כיום הזה ,כי כל עיקר השופר תלוי
האברים ומחיה אותם ,וכמו כן גורם כי בתשובה ,כמ"ש בזוהר כנודע ,כי אין קול
בעליית קול השופר בהתעוררות הלב השופר פועל אם לא שעולה הקול
בתשובה גורם שהז"א שהוא הלב דכללות בהתעוררות הלב בתשובה .ונראה ,שאפילו
יתעורר להעלות מ"ן מניצוצי אחוריים יהיה בידו של אדם חטא מהחטאים
כו
אמונה דרכי
לעניננו ,הקבלה שהאדם מקבל על עצמו ,יש דאימא ,ובזה מתפעלת אימא להתייחד עם
לה כח גדול. אבא ולהמשיך המוחין בז"א שכבר הוא מוכן
הרה"ק בעל ה'תניא' זי"ע אומר על אותם לקבלם.
אנשים שמתבלבלים בראותם שהם ולכן עת לחננה ושעת רצון להתחרט חרטה
שבים ונכשלים שוב ושוב ,לאחר שקיבלו על גמורה על כל אשר נואלנו ואשר חטאנו
עצמם בכל פעם מחדש ,והם אומרים הרי גם ועל הכלל ועל הפרט ,ולקבל כל אחד ממנו
לפני שנה אמרתי כך ,וכבר קיבלתי על עצמי, לשוב מאיזה עוון שבידו .עכ"ל הרש"ש
והנה לאחר זמן שוב נכשלתי זה מבלבל את בדרשתו.
האדם בראותו שהוא כבר קיבל על עצמו והנה בענין מה שמסיים כאן הרש"ש שיקבל
ואמר בשנים הקודמות ואף על פי כן לא עמד כל א' לשוב מאיזה עוון שבידו ,הנה
בקבלתו .אולם הרה"ק בעל ה'תניא' זי"ע אמר כבר אמר הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע עה"פ
שאין זה נכון .יסוד התשובה הוא ,שבשעה 'באין מליץ יושר' דראוי לכל אחד לקבל על
שהוא אומר שהוא מתחרט ,אם הוא מתכוון עצמו מדה זו של ארך אפים' ,לסלק מלבו כל
באמת לחרטה ,ולעזיבת החטא ,בשעה שהוא קפידא וכל שנאה על חברו אשר ציער אותו
אומר זאת ,שהוא מקבל על עצמו מהיום -ולא ישנאהו ולא ינקום בו ,לא במעשה ,לא
והלאה ,באמת ,ובשעה שהוא אומר שהוא בדיבור ואף לא במחשבה ,להוציא מהלב
עוזב את החטא הוא מקבל על עצמו באמת וממחשבתו כל מחשבה לא טובה על חברו,
לעזוב את החטא ,הרי זו היא התשובה רק לקיים 'ואהבת לרעך כמוך' ,ולקיים 'בצדק
האמיתית .ואם כעבור זמן שב ומתגבר עליו תשפוט עמיתך' ,ובזה תהא לו הזכות ליום
יצרו הרע ,אין זה אומר שהתשובה שלו לא הדין .וכענין מאחז"ל )ב"מ פרק השוכר את
היתה נכונה ואמיתית .לא כי .התשובה היתה האומנין( אודות ריש לקיש שהיה ראש
אמיתית ,יסוד זה של בעל ה'תניא' זי"ע הוא הלסטים וא"ל רבי יוחנן חילך לאורייתא,
יסוד גדול בהלכות תשובה ,ומאפשר לנו וקפץ לצד האחר של הנהר ,וכשרצה לשוב
לגשת לראש השנה עם כח ,והקב"ה מקבל תש כוחו ולא היה יכול ,ופירש"י שם הטעם
את זה. משום דהתורה מתשת כוחו של אדם.
ובעינן של ליפול יש לשאול שהרי אמרו ז"ל ולכאו' קשה ,היאך התישה התורה כוחו,
שבע יפול צדיק וקם אשר לכאו' צ"ב והלא עדיין לא למד מאומה .אלא,
אם הוא נופל ז' פעמים למה עדיין נקרא צדיק מובא בספה"ק ,שכיון שקיבל על עצמו עול
אלא שאכן הבעה"ת אומר לנו בזה תורה ,כבר יש בכך כדי להתיש כחו .ונמצא
כז
אמונה דרכי
ע"י הנפילות יכיר באפסיותו ויתרפס על ה' שבהתרוממותו הוא נעשה צדיק ,מו"ר
בעצמו ויצדיק מעשיו ודרכיו הרה"ק ר' אשר זיע"א אמר ששבע אלפים
פעמים צריך ליפול בכדי להקרא צדיק שרק
פניני דרכי אמונה
מלכויות זכרונות ושופרות ,זהו שאנו מצמצמים בתוך האותיות השפע של השי"ת
שמעתי מכ"ק אאמו"ר הקוה"ט )שליט"א( זיע"א לבאר ענין אמירת מלכויות זכרונות שופרות,
שהשי"ת משפיע שפע לעולם ולכל ברואיו .ואנו ,על ידי התפילות שאנו מתפללים אליו
ית' ,עושים צמצום בשפע – כל אחד במה שהוא צריך ישועה ,עושה צמצום .למשל ,באותיות
'חיים' עושה האדם צמצום של חיים .כשיהודי מבקש חכמה ,על ידי האותיות 'חכמה' הריהו
עושה צמצום של החכמה .כשיהודי מבקש עשירות ,על ידי אותיות 'עושר' הוא עושה צמצום,
וכך בכל הדברים הטובים ,איש איש לפי הצטרכויותיו .והנה יש קול ודיבור .הקול הוא עניין כללי,
והדיבור הוא צמצום של הקול .באותיות הדיבור עושה האדם צמצום של הקול.
למשל ,בראש השנה תוקעים בשופר ,והרי זה קול שופר .זה שפע כללי מהשי"ת .וכשאנו אומרים
מלכויות ,זכרונות ושופרות ,זהו צמצום שאנו מצמצמים בתוך האותיות את השפע של השי"ת.
ומבאר הרה"ק מבארדיטשוב בעל הקדו"ל זיע"א ,שעל ידי הפעולות והמעשים הטובים שהאדם
עושה ,בזה הוא מעורר את המידות העליונות .הוא זי"ע חזר תמיד על מאמר הבעש"ט
זי"ע בביאור מדרש חז"ל עה"פ "ד' צלך" ,שכדרך שהאדם נוהג כאן בעוה"ז ,כך הוא מעורר
שינהגו עמו מלמעלה ,שהאדם נוהג כאותו צל .על כן כשהאדם נוהג עם הבריות בדרך של
רחמים וחסדים ,הריהו מעורר רחמים וחסדים וכך ישפיעו לו מן שמיא .על עניין זה חוזר הרה"ק
מברדיטשב זי"ע כמה וכמה פעמים.
ועל זאת גופא ראוי להתפלל ולבקש ,שבזכות השי"ת נוכל לחשוב מחשבה זו תמיד ,שלא נשכח
ולא נאבד את המחשבה וההכרה הזו ,ונזכה להיוושע כל אחד במה שהוא צריך ,בני חיי
ומזוני רויחי ,שידוכים טובים וזש"ק ,רפואות וישועות ,כן יזכנו השי"ת.
)יומי דתשרי תשע"ז(
*
כח
אמונה דרכי
שחרית ר"ה עם הנץ החמה סם למקטרג
כ"ק אאמו"ר הקוה"ט זיע"א היה אומר כסדר שהתפילה כוותיקין בהנץ החמה ,קודם אור הבוקר
ביום ראש השנה ,הרי זה כמו שנותנים סם שינה )שלאף געטראנק( בפיו של הבעל דבר,
להשתיקו מלקטרג.
*
עומדים צפופים ומשתחוים רווחים
עומדים צפופים ומשתחוים רווחים ,לכאו' קשה להבין איך היה מקום דבגשמיות אי אפשר
להבינה אלא היה זה בעבודת המידות שהנה מי שהוא בבחינת "עומד" תקעף בעצמו
ועומד על דעתו הרי תמיד צפוף לו ,אך מי שהוא בבחינת "משתחוה" שיש לו הכנעה ושפלות
הרי לו תמיד רווחים בעז"ה.
)בשיעור קיצוש"ע סי' קכט סעי' טז יום א' האזינו תשפ"ד(
*
כתבנו בספר פרנסה
בספה"ק תפארת שלמה לראש השנה אומר על כתבנו בספר פרנסה .ספר גימט' שם .הוא ע"ד
שאנו אומרים בברהמ"ז ובטובו הגדול תמיד לא חסר לנו ואל יחסר לנו מזון בעבור
שמו הגדול כו' שאנו מבקשים שיהי' השפע ופרנסה עובר דרך השם הזה הוי' ב"ה שבספירות.
ושנהי' ניזון דרך מעבר הקדושה .פרנסה היא אותיות פר"ה נ"ס רומז על העלאת והמתקת הדינים
בה' כידוע בסוד פרה .וזהו נ"ס ר"ת סומך נופלים להעלות הני"ק ולהמתיקם בשרשם.
)בקידושא רבה יום ב' דר"ה תשפ"ה(
*
בארדיטשוב
צריכים לעורר את זכות הצדיקים הק' זי"ע למען ימליצו טוב בעדנו ,וכגון זכותו של הרה"ק בעל
'קדושת לוי' מבארדיטשוב זי"ע ,שכ"ק אאמו"ר הקוה"ט זיע"א מרבה להזכירו בכל ימות
השנה בכלל ובימי ראש השנה בפרט ,בכל שנה ושנה ,פעמים הרבה.
)ב' דר"ה תשפ"א(
*
טעם נוסף לאכילת המצה בראש השנה ,דהנה נהגו ישראל לקנות בכל שנה לפני ר"ה סכין
חת"ך חדש שיש בו סגולה לפרנסה ,והנה בסכין זה חותכים את החלה ,ועוד ,שבסכין
כחלף בלא 'שיניים' נעשה החיתוך חלק ובנקל ,והנה במצה לא שייך עניין החיתוך בסכין ,אלא
כט
אמונה דרכי
צריך לשוברה – מ'דארף ברעכן ,וכדרך שנהגו לעשות בליל ראש השנה סימנא מילתא ,אף
בשבירת המצה יש ליתן טעם ורמז שביום גדול וקדוש זה שצריכים אנו לזכויות רבות לעצמנו,
שנזכה לעבוד צו ברעכן )לשבור ולהכניע( את המידות הלא טובות .והסכים עמו כ"ק אדמו"ר
הקוה"ט זיע"א בזה ,שאכן הענין של שבירת המדות הלא טובות והכנעתן הוא דבר נחוץ בראש
השנה ,וכן ,שהמצות יש בהן אכן רמז לעורר עניין זה.
)ב' דר"ה תשפ"א(
*
ר"ה שחל להיות בשבת
אמרינן בנוסח התפילה 'בראש השנה יכתבון וביום צום כיפור יחתמון' דלכאורה יש להבין מה
עניין הכתיבה בראש השנה ,והלא כתיבה היא מלאכה מל"ט מלאכות האסורות בשבת
וביו"ט ,ומובא בספה"ק עניין זה שכאשר חל ראש השנה בשבת אין כותבים כי אם פיקוח נפש
)וכן מובא בספה"ק 'קדושת לוי'( ,על כל פנים יש לומר דהנה יש דברים רבים שנראה ל'עולם'
שבידם לנהוג ולעשות ולהכריע ,ואין זה אמת ,שהרי הכל ביד השי"ת ומאיתו ית' ,והוא לבדו
עשה ועושה ויעשה לכל המעשים ,ורק עניין הבחירה נראה שנתן ביד האדם ,וכבר נשפך דיו
כים ונשתברו קולמוסין רבים בענין זה ,אך לכאו' מסתבר שאף שניתנה לאדם הידיעה והבחירה,
מ"מ נתן השי"ת ביד האדם לבחור בטוב או חלילה במוטב ,ונמצא הוא עצמו גוזר בנפשיה את
גזר דינו.
והנה כל מעשי האדם נכתבים לפניו ית' ועפ"י מעשי התשובה ביום ר"ה ,וכדקי"ל תשובה
ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה ,כן נכתבים לפניו ית' כל מעשי האדם .והגם
שהבחירה שהאדם בוחר בה אף היא מאיתו ית' ,עכ"ז חפץ השי"ת בבחירתו של האדם ובתשובת
מעשיו ,ועי"ז יכתבון לפניו ית"ש ,וכאשר תתקבל התשובה שלו כן ייחתם ביום צום כיפור לפניו
ית'.
ואמרתי אימרא זו לפני כ"ק אאמו"ר הקוה"ט זיע"א ונהנה לשמע הדברים הללו בהערכה רבה
ואמר שהעניין הזה מפורט ומבואר ממש בדומה למובא בספה"ק 'קדושת לוי' )ד"ה
זכרנו לחיים וכו' וכתבנו בספר החיים'( עיי"ש.
)בדרשה לפני אמירת למנצח וכו' ומוסף א' דר"ה תשפ"ה(
ל
בס"ד
תכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה
לקראת ימי הרחמים והרצון יערוך אי"ה בער"ה ועיוה"כ
כ"˜ מרן אדמו"ר ˘ליט"א
וחכמי המ˜ובלים דבי˙ מדר˘נו
פדיון נפ˘
בבית מדרשנו כנהוג מידי שנה
ע"פ כוונת הרש"ש בער"ה ועיו"כ בס"ד
ע"ד שעשה כ"ק מרן אדמו"ר הקוה"ט זיע"א
ובמטבעותיו הק' שפדה בהם נפשות בני ישראל רבות בשנים
"ופדיון נפש הוא תועלת ותרופה לכל צרה שלא תבוא
ובפרט לחולים שיתרפאו במהרה" )פרי עץ חיים(
למסירת שמות ופדיון נפש:
אצל הגבאי הרה"ח ר' סנדר חזן שליט"א
הנהלת המוסדות
בס"ד
