gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

דרכי צדק · Darchei Tzedek — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: דרכי צדק · Darchei Tzedek

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

דרכי צדק · Darchei Tzedek — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי"ת‬ ‫דרכי ˆד˜‬ ‫בנין המלכו˙‬ ‫"אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם"‬ ‫במשנת כ"ק מרן אדמו"ר הקוה"ט זיע"א‬ ‫ונלווה אליו‬ ‫דרכי אמונה‬ ‫דא"ח מכ"ק אדמו"ר שליט"א‬ ‫ראש השנה‬ ‫תשפ"ז‬ ‫א‬ ‫גיליון דרכי צדק‬ ‫גיליון זה הונצח‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫יו"ל ע"י מערכת‬ ‫הרב שלמה בן הרב‬ ‫מכון דרכי צדק‬ ‫גדליה ז"ל‬ ‫להוצאת דא"ח‬ ‫נלב"ע מוצאי יו"כ תשפ"ו‬ ‫מכ"ק מרן אדמו"ר הקוה"ט זיע"א‬ ‫נתנדב ע"י בני המשפחה‬ ‫מפוריסוב‬ ‫פעיה"ק ירושלים תובב"א‬ ‫©‬ ‫לעדכון שמחות למדור‬ ‫כל הזכויות שמורות‬ ‫שהשמחה במעונם‬ ‫ואין להעתיקו בשום אופן‬ ‫וכן לתרומות והנצחות‬ ‫**********‬ ‫לבעלי שמחה ויא"צ‬ ‫וכד'‬ ‫להערות והארות‬ ‫ניתן לפנות למספר‬ ‫‪054-8458846‬‬ ‫‪0548458846‬‬ ‫‪A026508288@GMAIL.COM‬‬ ‫***************‬ ‫קול מערכת "דרכי צדק"‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫שר בית הזוהר הגאון הצדיק‬ ‫‪02-5401454‬‬ ‫חכם משה שלום מעודה‬ ‫זכר צדיק וקדוש לברכה‬ ‫***************‬ ‫שנסתלק לבית עולמו לאחר‬ ‫לע"נ ר' משה בן דן מאלר ז"ל‬ ‫יסורים קשים ומרים שקבלם‬ ‫באהבה רבה ובשמחה‬ ‫ביום שב"ק‬ ‫לסדר "ויקרבו ימי ישראל למות"‬ ‫פר' ויגש ד' טבת תשפ"ה‬ ‫ב‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫˙וכן הענינים‬ ‫דא"ח כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א‪............................‬ה'‬ ‫פניני דרכי צדק‪........................................................‬ח'‬ ‫מדור עצותיך אמונה‪................................................‬י"ג‬ ‫מדור מאורות צדק‪..................................................‬י"ד‬ ‫מדור סגולות צדק‪...................................................‬ט"ז‬ ‫מדור משלי דרכי צדק‪.............................................‬ט"ז‬ ‫מדור השו"ת‪.........................................................‬י"ח‬ ‫מדור יומא דהילולא‪...............................................‬כ"א‬ ‫דרכי אמונה‪-‬דא"ח כ"ק אדמו"ר שליט"א‪.................‬כ"ג‬ ‫‪%‬דבר המערכת‪%‬‬ ‫מיתוק דינין ש"ך ופ"ר‬ ‫בספה"ק כתר שם טוב פרק א' סעיף ס"ט‪-‬ע' מבאר העש"ט הק' זיע"א סוד השופר והנסירה עה"פ וארא אל אברהם כו' באל‬ ‫שדי )שמות ו‪,‬ג(‪ .‬מבעש"ט דברים נוראים בענין מיתוק דינין ש"ך ופ"ר והמתקת הרהורים ע"י שם שדי וחלופו כה"ת שם הוי"ה‬ ‫בחלוף כ"ו‪ .‬וכשיאור שמחה בעולם ידע שהוא מדת אברהם איש החסד כו' וז"ש באל שדי פי' אל שדי שאמר לעולמו די כי‬ ‫העולמות היו יורדין ומתפשטין עד עמקי הקליפות ופן ח"ו שלא יהיה אז מחמת עמקי הלקיפות הרע גובר עד שאמר די כו'‬ ‫א"כ יש למתק ולהעלות כל ענינים לשרשן ע"י שם זה‪ .‬וגם הקמותי את בריתי אתם )שמות ו‪,‬ד(‪ .‬פי' הבעש"ט בא חבקוק‬ ‫והעמידן על אחת )מכות כד‪ ,‬א( שנאמר וצדיק באמונתו יחי'‪ .‬כי מתחלה היה תענית יום א' מספיק לכמה דברים נוראים‪.‬‬ ‫וארא אל האבות באל שדי‪ .‬שהוא סוד ו"ק‪ .‬ואכתי שמי ה' לא נודעתי שיתן הדעת "בכל דרכיך דעהו" שהוא דבר נפלא‪ .‬כי‬ ‫צריך ליתן הדעת בכל דבר גשמי להעלותו ולקשרו ולחבר האהל להיות אחד‪ .‬וכן בלומד דבר עמוק ואינו מבין הוא מדת מלכות‬ ‫וכשנתן דעת להבין וירד לעמקו אז קישר וחיבר מלכות בבינה‪.‬‬ ‫אחור וקדם צרתני )תהלים קלט‪ ,‬ה(‪ .‬כשהוא בגשמיות בסוד גאחור אח"כ כשחוזר ועולה למדריגה הנק' קדם מעלה גם אותן‬ ‫המדריגות הנק' אחור וקדם צרתני‪ .‬וז"ש )קהלת ט‪ ,‬ט( ראה חיים עם האשה דאפי' עם הא' שהם ספורים ודבורים ועסקים גשמ'‬ ‫ראה חיים פי' להעלות הדבורים ושיהיו בקדושה‪.‬‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫ד‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫זאת נחמתי בעניי כי אמרתך חייתני‬ ‫דא"ח מכ"˜ אדמו"ר ה˜וה"ט זיע"א‬ ‫דא"ח בשוה"ט ליל א' דראש השנה‬ ‫א' תשרי תשע"ז‬ ‫בחירת האדם להמלכת השי"ת עליו ברו"ג‬ ‫כי אם למתי מעט ממש‪ .‬וכאשר שואלים את‬ ‫בספה"ק 'חובות הלבבות' )שער הבטחון(‬ ‫מנהלי המוסדות מפני מה הם נוטלים‬ ‫מבאר את אשר יש לכל אדם‬ ‫תקציבים מן הרשעים‪ ,‬הם משיבים את‬ ‫בחירה מהיכן לקבל את השפע‪ .‬ואם הוא‬ ‫התירוץ השגור על פיהם שאין להם מהיכן‬ ‫בוחר שהשפע יושפע לו מהקדושה‪ ,‬וזאת על‬ ‫לכסות את ההוצאות‪ .‬ואולם זו אינה טענה‬ ‫ידי האמונה‪ ,‬אזי הוא זוכה על ידי דרך‬ ‫של ממש‪ .‬וכי אמרנו להם שיש בידם כסף‬ ‫האמונה לשפע דקדושה‪ .‬משא"כ אם הוא‬ ‫לכסות את ההוצאות? הן אמת‪ ,‬מאמינים אנו‬ ‫בוחר שהשפע יבוא לו ממקום אחר‪ ,‬חלילה‪,‬‬ ‫להם שאין להם כסף לכיסוי ההוצאות‪ ,‬ואולם‬ ‫יושפע לו השפע משם‪ ,‬והדבר תלוי אפוא‬ ‫יש לנו אב זקן‪ ,‬אבינו שבשמים‪ ,‬שאמר "ל ִי‬ ‫בבחירתו של האדם‪ .‬וכן איתא בזוה"ק‬ ‫הַכ ּ ֶס ֶף וְל ִי ה ַז ָ ּה ָב נְאֻם ד' צְב ָ‪-‬אוֹת" )חגי ב‪ ,‬ח(‪,‬‬ ‫שבסוף תקופת הגלות יהיו נסיונות מהיכן‬ ‫"ש ְ ׁא ַל מִמּ ֶנ ִ ּי ו ְא ֶ ּתְנ ָה" )תהלים ב‪ ,‬ח(‪ .‬ובידנו‬ ‫לקבל את הכסף‪ ,‬אם מצד הקדושה אם מצד‬ ‫הבחירה‪ ,‬לבחור שיושפע הממון ממקורות‬ ‫הערב רב‪ ,‬ואכן ניתן לראות בימינו שנסיון‬ ‫כשרים‪ ,‬מסטרא דקדושה‪.‬‬ ‫גדול הוא שלא ליטול את הכסף מן הערב‬ ‫וכבר היה מעשה באדם אחד שהיה בעל‬ ‫רב‪ ,‬והרי הם גורמים חורבנות גדולים‪ ,‬רח"ל‪,‬‬ ‫ממון רב ובעל פרנסה‪ ,‬ובבנק היה לו‬ ‫כידוע לכל‪.‬‬ ‫סכום נכבד‪ .‬לאחר שהשתתף האיש‬ ‫לקבל כסף מהערב רב הרי זה חסרון בבטחון‬ ‫בשיעורים בספה"ק 'פרי הארץ'‪ ,‬החל להיכנס‬ ‫בהשי"ת‪ ,‬אשר בידו להשפיע כל טוב‬ ‫לעומק העניין של האמונה והבטחון בהשי"ת‪,‬‬ ‫מצד הקדושה‪ .‬אכן‪ ,‬נסיון הבטחון הוא נסיון‬ ‫ואולם לגודל תמהונו‪ ,‬במקום לעלות בפרנסה‬ ‫קשה ולא כל אחד עומד בו‪ ,‬כפי שרואים‬ ‫התחיל לירד‪ ,‬ר"ל‪ ,‬עד שהפסיד בכל עסקיו‬ ‫שיש רבים שנכשלים‪ ,‬ואפילו אנשים כשרים‬ ‫והוצרך להשתמש בכסף שהיה שמור עמו‬ ‫ערליכע יודען‪ ,‬מ"מ הבטחון הגמור בו ית' אין‬ ‫ה‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫השער ההוא‪ ,‬ואולם עדיין לא נכנס בשערי‬ ‫בבנק לעת מצוא‪ .‬בא אלי האיש לדרוש את‬ ‫הקדושה כל כך בחוזק‪ .‬ואכן האיש ירד מטה‬ ‫ה' ולדעת מה זה ועל מה זה‪ ,‬הלא דבר הוא‪:‬‬ ‫מטה‪ ,‬עד אשר תם כל הכסף שצבר‬ ‫הנה דווקא כשהתחיל ללכת בדרך האמונה‬ ‫בחסכונותיו בבנק מצד ה'טבע'‪ ,‬וראה זה‬ ‫והבטחון בהשי"ת‪ ,‬החלה פרנסתו לירד‬ ‫פלא‪ ,‬מיד כשתם כל הכסף ההוא שהיה‬ ‫פלאים עד כדי כך‪.‬‬ ‫ברשותו קודם‪ ,‬התחיל לעלות מעלה מעלה‪,‬‬ ‫השבתי לו‪ ,‬שטעם הדבר הוא מפני שעד‬ ‫ביתר שאת וביתר עוז מכפי שהיה לו קודם‬ ‫עתה הגיע אליו השפע מצד הטבע‬ ‫לכן‪ ,‬לפי שזכה כעת לקבל שפע מצד‬ ‫והסט"א‪ ,‬ר"ל‪ ,‬אולם בשעה שהתחיל לילך‬ ‫הקדושה‪.‬‬ ‫בדרכי האמונה והבטחון‪ ,‬או אז נסגר בפניו‬ ‫דא"ח שנאמרו בליל ב' דר"ה ‪ -‬קודם תפילת ערבית‬ ‫אור לב' תשרי תשע"ז‬ ‫המלכה ונסירה דר"ה בכללות‬ ‫'למען לא נבוש'‪ ,‬שאם חסר לאדם משהו‬ ‫בראש השנה יש עבודה של הנסירה והיא‬ ‫כאן‪ ,‬אזי תהא לו בושה בעולם הבא‪.‬‬ ‫לכל השנה כולה‪ ,‬ואין זה דבר של‬ ‫הרה"צ רבי אלי' ויינבערגער זצ"ל )בעל‬ ‫מה בכך‪ ,‬והמטרה להגיע להמליך את השי"ת‬ ‫'עבודת ישכר'( נהג לומר‪ :‬היודע‬ ‫בכללות עלינו שהיום הוא ראשה של השנה‬ ‫אתה מה עושים עם כל אדם ומה סופו של‬ ‫הכללת כל ימי השנה‪ .‬והנה בכל יום יש רק‬ ‫כל אדם‪ ,‬ומי יודע כמה גלגולים כבר עשו כאן‬ ‫פרטים קטנים‪.‬‬ ‫בני אדם‪ ,‬והיה הרה"צ הנ"ל היה רגיל לומר‪,‬‬ ‫וכתב הרמ"ק שהחל מגיל עשרים שנה‬ ‫שאסור להיות 'נאר' )טיפש(‪.‬‬ ‫ומעלה רשאי אדם ללמוד את חכמת‬ ‫שאל השואל‪:‬‬ ‫הנסתר‪ .‬ובספר 'בעל שם טוב' על התורה‬ ‫וכי בכדי שלא נבוש צריך ללמוד? והרי זה‬ ‫)פר' ואתחנן( מובא‪ ,‬שאין זה נסתר‪ ,‬שהרי‬ ‫לימוד 'שלא לשמה'?!‬ ‫כבר באו הדברים בדפוס‪ .‬נסתר היינו פנימיות‬ ‫ענה כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א‪:‬‬ ‫הדברים‪ .‬וכל מי שיש באפשרותו ללמוד‬ ‫לא כי‪ ,‬אלא מובא משם צדיקים זי"ע‬ ‫פנימיות התורה ואינו לומד‪ ,‬הרי זה חבל‬ ‫שהלומד שלא לשמה‪ ,‬כשיתייצב בעולם‬ ‫מאוד‪ .‬והנה אנו אומרים בתפילה בכל יום‬ ‫ו‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫על כן צריך כל אחד לעשות כל מה‬ ‫הבא יתבעוהו על כך ויכוהו על זאת‪ ,‬אולם‬ ‫שביכולתו‪ ,‬ולהשתדל להבין עד היכן שידו‬ ‫לאחר מכן יישאר לכל הפחות כל מה שהוא‬ ‫מגעת‪ ,‬ובאמת גם על זאת גופא יש להתפלל‬ ‫למד‪ .‬משא"כ מי שכלל אינו לומד‪ ,‬יענישוהו‬ ‫ולבקש שנזכה לזה‪.‬‬ ‫ויכוהו ג"כ‪ ,‬אך לא יישאר ממנו מאומה‪ .‬וזהו‬ ‫וכן צריך להתפלל לד' ית' שנזכה להשגה‬ ‫שנאמר בהמשך 'למען לא נבוש ולא ניכלם‬ ‫במה שאנו לומדים‪ ,‬שלא יהא אצלו‬ ‫לעולם ועד'‪ .‬נמצא שכשאדם אינו לומד כלל‪,‬‬ ‫הלימוד יבש כקש וכתבן‪.‬‬ ‫יהא בבושה גדולה ועצומה ח"ו לעולם ועד‪.‬‬ ‫דא"ח בקידושא רבה יום ב' דר"ה‬ ‫ב' תשרי תשע"ז‬ ‫האיך ממליכים את השי"ת לפי האריז"ל ולמי שאינו יודע לכוון‬ ‫ידוע כי הכוונות הן המפתחות‪ .‬ואמנם היו‬ ‫איתא בגמרא )ר"ה( אמרו לפניי מלכויות‬ ‫צדיקים שהלכו בדרך השנית‪ ,‬שהיו‬ ‫כדי שתמליכוני עליכם‪ .‬ויש להבין‬ ‫ברשותם כעין 'מפתחות של גנבים' אשר‬ ‫הענין‪ ,‬היאך על ידי אמירת פסוקי המלכויות‬ ‫פותחים את כל הדלתות כולן‪ ,‬על ידי‬ ‫אנו ממליכים את הקב"ה‪ ,‬דמשמע שזה‬ ‫טשוואק )מסמר(‪ ,‬והמפתח ההוא 'של גנבים'‬ ‫בהכרח שעי"ז ממליכים את הקב"ה‪ .‬והנה על‬ ‫היינו‪ :‬לב נשבר‪.‬‬ ‫פי המובא בכתבי האר"י הק' זי"ע‪ ,‬מה שאנו‬ ‫ומה שאנו מתפללים לאחר מוסף בתפילה‬ ‫אומרים עשרה פסוקים ב'מלכויות' הר"ז כנגד‬ ‫של 'היום תאמצנו‪ ,‬היום תברכנו וכו'‬ ‫עשר הספירות‪ ,‬וידוע כי כל אחד ואחד‬ ‫זוהי תפילה שהיא כעין סיכומו של היום‪' ,‬סך‬ ‫מישראל יש לו שורש באחת מי' הספירות‬ ‫הכל' של היום‪ ,‬והרי זה כמו פסק הלכה‪ ,‬שבו‬ ‫הנ"ל‪ .‬א"כ כשיהודי מכוון כדבעי הרי בכוחו‬ ‫אנו אומרים לפניו ית'‪" ,‬הנה עשינו כל מה‬ ‫לזכות להגיע לשורשו ולהמליך בזה את‬ ‫שציויתנו‪ ,‬התפללנו‪ ,‬תקענו בשופר‪ ,‬קיימנו‬ ‫השי"ת‪ .‬דהנה ידוע שהיו ב' דרכים אצל‬ ‫את מצוות היום‪ ,‬כעת עשה אתה את מה‬ ‫הצדיקים זי"ע‪ .‬הדרך האחת‪ ,‬היו שכיוונו‬ ‫שעליך לעשות עימנו ‪ -‬היום תאמצנו"‪ ,‬וא"כ‬ ‫כוונות האר"י ז"ל‪ ,‬והדר השני היו שלא כיוונו‬ ‫דבר ברור הוא‪ ,‬ופסק הלכה‪.‬‬ ‫כוונות אלו‪.‬‬ ‫ז‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫השנה הבעל"ט‪ ,‬שנה טובה ומתוקה‪ ,‬ובוודאי‬ ‫ה'מחבר' פסק בשו"ע )או"ח סי' תקצז סעיף‬ ‫פעלנו שנה טובה! ומאחר שיהודים אומרים‬ ‫א( שבראש השנה אוכלין ושותין‬ ‫כך‪ ,‬בוודאי שגם בשמים פוסקים כן‪ ,‬שהרי‬ ‫ושמחים‪ .‬מאחר שפסק הלכה הוא מאת‬ ‫מקובלנו כי 'קוֹל ה ָמוֹן כ ְּקוֹל ש ַ ׁ‪-‬דַּי' ‪ .‬וכן שמענו‬ ‫ה'מחבר'‪ ,‬משמע שיש במה לשמוח‪ ,‬וזה על‬ ‫מפי צדיקים זי"ע שפעלו כן בראש השנה‬ ‫ידי הבטחון בו ית' שבלי ספק זיכנו בדין‪.‬‬ ‫לשנה טובה‪ ,‬א"כ בוודאי שצריכים אנו להיות‬ ‫והנה בעת שיצאנו מבית המדרש שמעתי‬ ‫בשמחה!‬ ‫שאמר אדם לחברו‪ :‬בוודאי תהא זו‪,‬‬ ‫פניני דרכי צדק‬ ‫‪-‬מלכויות‪-‬‬ ‫על ידי אמירת פסוקי המלכויות זכרונות שופרות מתעוררים לקבל עול מלכות שמים‬ ‫אמרו חז"ל )ר"ה ט"ז‪ (.‬אמר הקדוש ברוך הוא נסכו לפני מים בחג כדי שיתברכו לכם גשמי‬ ‫שנה‪ ,‬ואמרו לפני בראש השנה מלכיות זכרונות ושופרות‪ ,‬מלכיות כדי שתמליכוני עליכם‪,‬‬ ‫זכרונות כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה‪ ,‬ובמה בשופר‪ ,‬והנה מה שאמרו אמרו לפני מלכויות‬ ‫כדי שתמליכוני עליכם‪ ,‬אף שבודאי אין עיקר האמירה אלא כדי לקבל עול מלכות שמים‪.‬‬ ‫ואין די בכך שיאמרו את הפסוקים בפה‪ ,‬אלא היא עבודה שלימה של קבלת עול מלכות שמים‪,‬‬ ‫אך על ידי האמירה מתעורר הרהור תשובה‪ ,‬ועל ידי אמירת פסוקי מלכויות מביא את האדם‬ ‫לידי התבוננות על מלכות הקב"ה בעולמו‪ ,‬וישים לבו כי הוא מדבר על מלכות שמים בעולם‪,‬‬ ‫ואמירת הפסוקים מביא אותו להמליך את הקב"ה ולקבל על עצמו עול מלכות שמים‪ .‬וזהו שאמרו‬ ‫חז"ל אמרו לפני מלכויות כדי שתמליכוני עליכם‪ ,‬שהקב"ה אומר לבני ישראל עצה‪ ,‬כיצד תזכו‬ ‫להמליך אותי‪ ,‬על ידי שתאמרו את פסוקי המלכויות‪.‬‬ ‫*‬ ‫הכוונות הראויים והרצויים לפני המקום ב"ה להעלאת התפילות‪-‬בהמלכת השי"ת‬ ‫והנה היו צדיקים שהיו אומרים פסוקי המלכויות והיו מכוונים כוונות האר"י הקדוש זי"ע כי על‬ ‫פי המובא בכתבי האר"י הק' הרי עשרה פסוקים האלו מכוונים כנגד עשר ספירות‪ ,‬וידוע‬ ‫ח‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫כי כל אחד ואחד מישראל יש לו שורש באחד מהעשר הספירות‪ ,‬ואיש הישראלי שמכוון באמירת‬ ‫פסוקי מלכויות וזכרונות כראוי‪ ,‬הרי בכוחו לזכות להגיע גם כן לשורשו ולהמליך בזה את השי"ת‪.‬‬ ‫אך מאידך היו צדיקים שלא כיוונו כוונות אלו‪ ,‬והיו אומרים שהכוונות הן המפתחות‪ ,‬לפתוח בהם‬ ‫את דלתות ושערי שמים שיעלו התפילות לפני כסא מרומים‪ ,‬והצדיקים האלו שלא כיוונו הכוונות‬ ‫אמרו שהם יש בידם מפתח אחד שבידו לפתוח את כל הדלתות כולם‪ ,‬והוא כעין המפתח של‬ ‫גנבים‪ ,‬שפותח את כל הדלתות והשערים במפתח אחד‪ ,‬והוא הלב נשבר‪ ,‬כי האיש שלבו נשבר‬ ‫בקרבו‪ ,‬ומתפלל לפני הקב"ה בלב נשבר ובכוונה רצויה וראויה‪ ,‬אף שהוא כוונה פשוטה‪ ,‬אך לבו‬ ‫נכון לפני השי"ת הרי הוא פותח בזה כל שערי שמים והתפילות עולות לפני שוכן מרומים‬ ‫ומתקבלות לרצון‪.‬‬ ‫*‬ ‫‪-‬זכרונות‪-‬‬ ‫עיקר הזכירה לטובה הוא על ידי שמתעוררים לתשובה במחשבה דיבור ומעשה‬ ‫אך יש לדייק מה שאמרו זכרונות‪ ,‬כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה‪ .‬ובמה‪ ,‬בשופר‪ .‬ולכאורה‬ ‫אינו מובן‪ ,‬מה שאמרו במה בשופר‪ ,‬הלא אמרו מקודם שזכרון בני ישראל עולה לפני הקב"ה‬ ‫לטובה על ידי שאומרים פסוקי זכרונות‪ ,‬ומה הוסיפו ואמרו ובמה בשופר‪ ,‬ומה שייך שופר לפסוקי‬ ‫זכרונות‪ .‬וביותר שהרי אומרים גם פסוקי שופרות ולשם מה אנו צריכים את השופר‪ ,‬שעל זה‬ ‫אמרו חז"ל שעל ידי זה עולה זכרונינו לטובה‪.‬‬ ‫והביאור בזה כי עיקר הזכירה לטובה לפני השי"ת ביום הדין הוא התשובה‪ ,‬מה שבני ישראל‬ ‫שבים בתשובה לפניו יתברך‪ ,‬מתחרטים על עוונותיהם ומקבלים על עצמם להיטיב‬ ‫דרכיהם מהיום והלאה ללכת בדרכי ישרים וטובים‪ ,‬וח"ו לא לסטות עוד מן הדרך‪ ,‬וזה עיקר של‬ ‫יום ראש השנה‪ ,‬ובזה עולה זכרון בני ישראל לטובה לפני הקב"ה‪ ,‬וכמו שמבואר בזוהר הקדוש‬ ‫שבלא תשובה שעושים בני ישראל בראש השנה לא מועיל קול השופר‪ .‬וכשעולה למעלה קול‬ ‫השופר עם התשובה שעושים בני ישראל‪ ,‬הרי הקב"ה שומע את פסוקי הזכרונות‪ ,‬ועולה לזכרון‬ ‫לטובה ברית האבות כמו שאומרים בפסוקי הזכרונות‪ ,‬ואזכור את בריתי‪ ,‬את אברהם את יצחק‬ ‫ואת יעקב‪ ,‬ואז מתעורר זכרון בני ישראל לטובה‪ .‬הרי שהשופר הוא המעשה של פסוקי הזכרונות‪,‬‬ ‫והתשובה היא הלב והמחשבה של פסוקי הזכרונות‪ ,‬ואמירת פסוקי הזכרונות הוא הדיבור של‬ ‫הזכרונות‪ ,‬ואז בהתאחד המחשבה‪ ,‬הדיבור והמעשה של זכרונות עולה זכרון בני ישראל לטובה‬ ‫לפני אבינו שבשמים‪ ,‬ויוצאים זכאים בדין ונכתבים ונחתמים לאלתר לחיים טובים ולשלום‪.‬‬ ‫ט‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫*‬ ‫יש לבאר בסדר התפילה של ראש השנה שתיקנו אנשי כנסת הגדולה לומר פסוקי הזכרונות‬ ‫שבהם מזכירים את בני ישראל בשם אפרים‪ ,‬ואף שהביאו את הפסוק שאמר ירמיה הנביא‬ ‫)לא‪ ,‬יט( הבן יקיר לי אפרים‪ ,‬זה לבד צריך ביאור‪ ,‬מדוע הזכיר ירמיה הנביא את ישראל בשם‬ ‫אפרים הלא הרבה שמות יש להם לישראל‪ ,‬ומדוע הזכיר אותם דוקא בשם זה‪.‬‬ ‫אלא‪ ,‬לפי שבני אפרים נהגו לכאורה שלא כראוי‪ ,‬כי יצאו ממצרים קודם הזמן‪ ,‬ולא שמעו את‬ ‫השבועה שנשבעו האבות הקדושים שלא לדחוק את הקץ‪ ,‬ועל כן היה בהם נגף גדול‪,‬‬ ‫ר"ל‪ ,‬ואף על פי כן לא סרה מהם אהבת השי"ת‪ ,‬לכן מכנה הנביא ירמיה את בני ישראל בשם‬ ‫אפרים‪ ,‬לומר שאף שלכאורה נהגו שלא כראוי‪ ,‬מכל מקום לא סרה מהם אהבת השי"ת‪ ,‬ומטעם‬ ‫זה תיקנו אנשי כנסת הגדולה להזכיר פסוקים אלו בפסוקי הזכרונות‪ ,‬להיזכר בדבר זה לטובה‬ ‫לפני השי"ת‪.‬‬ ‫)ליל א' דר"ה תשע"ז(‬ ‫*‬ ‫‪-‬שופרות‪-‬‬ ‫עניין כוונות השופר והנסירה בר"ה גם למי שאינו בקי בכוונות‬ ‫הרה"ק רבי וולף קיצי'ס זי"ע‪ ,‬שהיה מתלמידי הבעש"ט הק' זי"ע והיה בעל תוקע בבית מדרשו‬ ‫של הבעש"ט הק'‪ ,‬הכין לו בכתב על גבי פתק את כל כוונות התקיעות‪ ,‬על מנת שיהא‬ ‫מסודר בידו בקצרה‪ .‬חשש הבעש"ט הק' שמא יאבד הפתק ויתגלגל לידי החיצונים ח"ו‪ ,‬על כן‬ ‫החביא את הפתק ההוא‪ .‬לאחר התקיעות‪ ,‬שאל הבעש"ט הק' את רבי וולף ‪ :‬מה כיוונת בשעת‬ ‫התקיעות‪ ,‬כשלא היה לך הפתק‪ ,‬השיב לו רבי וולף מאחר שלא היה לי הפתק עם הכוונות‪,‬‬ ‫כיוונתי אך זאת רחמנא אמר תקעו‪ ,‬כמאחז"ל )ר"ה ט"ז‪ (.‬אמר רבי יצחק ‪ :‬למה תוקעין בראש‬ ‫השנה‪ ,‬למה תוקעין‪ ,‬רחמנא אמר "תקעו"‪ .‬שמח הבעש"ט הק' ואמר ‪ :‬זו היא הכוונה הנעלה‬ ‫ביותר מכל הכוונות‪ ,‬שהיא הכוונה הפשוטה ביותר‪ ,‬שיכווין לקיים מצות תקיעת שופר רק מפני‬ ‫שהקב"ה ציוה כן‪ ,‬בהפשטה גמורה ובביטול גמור‪.‬‬ ‫ולכאורה יש להבין מאחז"ל הנ"ל‪ ,‬מה תשובה היא זו שהגמרא משיבה לשאלתו של רבי יצחק‬ ‫'למה תוקעין'‪' ,‬רחמנא אמר תקעו'‪ .‬והלא ידוע לכל דרדק שהתורה ציוותה "תקעו‬ ‫בחודש שופר"‪ ,‬וא"כ מה היא השאלה ומה היא התשובה‪ ,‬על כך ביאר הרה"ק ר"א מסטרעליסק‬ ‫זי"ע ויש אומרים זאת בשם הרה"ק ר"ש מקרלין זי"ע‪ ,‬שישנם שערים שונים ולכל שער מפתח‬ ‫י‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫מיוחד הפותח את השער ההוא‪ .‬ואולם יש 'מפתח גנבים'‪ ,‬שהוא כעין מסמר הפותח את כל‬ ‫השערים‪ .‬כן גם עניין הכוונות‪ ,‬שיש כוונות שונות שהן מפתח לשערים שונים‪ ,‬אולם הכוונה‬ ‫הפשוטה של 'רחמנא אמר תקעו' היא כעין 'מפתח הגנבים' הפותח את כל השערים‪.‬‬ ‫ובדומה לזה אמרו המקובלים ]כפי שמביא הרה"ק בעל השד"ה זיע"א[ שגם מי שאינו יודע בטיב‬ ‫הכוונות עפ"י הקבלה‪ ,‬כל שהוא מכוון לשם קיום המצוה שציותה התורה הרי זה פועל‬ ‫בשמים את כל התיקונים של הכוונות‪ .‬ומה שפועלים המכוונים יש בזה אמנם קצת יתרון‪ ,‬אולם‬ ‫כל מי שמכוון לקיום המצוה‪ ,‬הרי זה כבר פועל את כל הכוונות‪.‬‬ ‫)קידושא רבה‪ ,‬יום טוב א' של ר"ה תשס"ח(‬ ‫*‬ ‫עניין הנסירה שבכל יום ננסר מידה א' ולהפריד מידות הנפש האלו' מהנפש הבה'‬ ‫והנה כאן כתיב "שבת שבתון" הוא לשון דכר‪ ,‬וגם כתיב "ועיניתם בתשעה" ובפרשת אחרי כתיב‬ ‫"היא" לשון נוקבא‪ ,‬ולא נזכר בתשעה אלא "ועיניתם" סתם‪ .‬והעניין הוא‪ ,‬כי הא בהא תליא‪,‬‬ ‫כי פירוש "הוא" לשון דכר‪ ,‬היינו שישראל הם במדרגת דכר והם המשפיעים וממשיכים גילוי‬ ‫הארה זו בכוחם‪ ,‬ועל דרך שנזכר בפסוק "קודש ישראל לה' ראשית תבואתה"‪ ,‬שישראל הם ראש‬ ‫ומקור להתורה‪ ,‬וכמ"ש "ועשיתם אתם"‪ ,‬והיינו על ידי "ועיניתם את נפשותיכם בתשעה" ופירוש‬ ‫בתשעה ולכאורה בתשיעי מיבעי ליה‪ .‬אבל העניין‪ ,‬דקאי על כל ט' המידות שבנפש‪ ,‬שכולם יהיו‬ ‫בבחינת אתכפייא ואתהפכא‪ .‬ולכן מצוה להתענות בכל ט' הימים שהם כנגד ט' מידות כידוע‪,‬‬ ‫והוא עניין הנסירה שבכל יום ננסר מידה אחת‪ ,‬ופירוש נסירה היינו להפריד מידות הנפש האלוקית‬ ‫מהנפש הבהמית‪ ,‬שלא תהיינה דבוקות ונמשכות אחר מדות הנפש הבהמית‪.‬‬ ‫)ערב יום הכיפורים תשע"ז(‬ ‫*‬ ‫‪-‬סעודות יו"ט ושמחת היום‪-‬‬ ‫סימנא מילתא בתפילה‬ ‫יש תפילה שאותה מתפללים אל השי"ת מתוך הסידור‪ ,‬ויש תפילה שמדברים אל השי"ת 'אצל‬ ‫השלחן'‪ ,‬כבן המדבר ומבקש מאביו‪ ,‬וזה הטעם שנהגו כל ישראל לאכול 'סימנים' בליל ראש‬ ‫השנה‪ ,‬לפי שסימנא מילתא‪ ,‬וזו היא תפילה בעצם‪.‬‬ ‫)הושענא רבה תשע"ז(‬ ‫*‬ ‫יא‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫כל עניני ר"ה בסימנא מילתא‬ ‫ההכנה לראש השנה הוא שישנם אנשים שנכנסים לעצבות בהתקרב ראש השנה‪ ,‬ואינם יודעים‬ ‫היאך לצאת ממנה‪ .‬לא זו הדרך ולא את זה רוצה הקב"ה‪ .‬הקב"ה רוצה שמתוך ההכנה‬ ‫לראש השנה יצאו דברים טובים‪ .‬אמרתי פעם בשיחה‪ ,‬שראש השנה הוא 'סיבה' ]יסוד זה מובא‬ ‫כבר בראשונים[‪ .‬בלא ראש השנה ויוה"כ‪ ,‬שוקע האדם בשיגרה של יום יום‪ .‬חסד גדול עשה‬ ‫עמנו הקב"ה‪ ,‬שבהתקרב ראש השנה מתעורר כל אדם ‪ :‬צריך להתעורר ולקום על הרגלים‪ ,‬זה‬ ‫אינו צחוק ואינו משחק דנים את כל אחד‪ ,‬מתוך כך האדם מתחיל להתעורר‪ ,‬ולהתפלל‪ ,‬להתנער‬ ‫מהשיגרה זוהי 'סיבה' להתקרבות להשי"ת‪ .‬על כן צריך עד מאד להיות שמח בכך‪ ,‬הגם שצריך‬ ‫להיות ביראה צריך לשמוח‪ .‬וזהו שנאמר )נחמיה‪ ,‬ח( "אכלו משמנים ושתו ממתקים כו' ואל‬ ‫תעצבו"‪ ,‬שהגם "כי קדוש היום לאדונינו" וצ"ל ביראה‪ ,‬עם זאת יש לשמוח ולא להתעצב‪ ,‬ומקרא‬ ‫זה על ראש השנה נאמר‪ ,‬והוא כדברינו‪ ,‬שראש השנה הוא 'סיבה' – להתקרבות אל ה'‪.‬‬ ‫כשהאדם נכנס לראש השנה מתוך מחשבה והכרה זו‪ ,‬הריהו זוכה לראש השנה יקר ושמח‪ .‬הוא‬ ‫זוכה להתעוררות ולהתנערות‪ ,‬ליציאה מהשיגרה של כל השנה כולה‪ .‬וכי אין מברכים‬ ‫"שהחיינו" בליל ראש השנה‪ ,‬והלא מברכים "שהחיינו"‪ .‬ישנם אנשים אשר אומרים שאין להם‬ ‫ברירה‪ ,‬עליהם לברך 'שהחיינו'‪ ,‬לפי שכך כתוב בסידור וכך נהג אביהם‪ ,‬אולם לאחר יוה"כ הם‬ ‫אומרים ‪' :‬ברוך שפטרנו'‪ ,‬שמעתי כך מפורשות מפיהם של אנשים‪ ...‬לא זו הדרך‪ ,‬טעות היא‪ ,‬זה‬ ‫דיבור של שטות‪ .‬כשהאדם יודע שהקב"ה נתן זמן גדול כזה‪" ,‬לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל‬ ‫ידעום" )תהלים קמ"ז‪ ,‬כ( השי"ת לא הודיע כן לאומות העולם שעומד להיערך יום המשפט‪ ,‬יום‬ ‫הדין‪ .‬ובמשנה )ר"ה א‪ ,‬ב( מובא שלא רק את ישראל לבדם דן הקב"ה ביום זה‪ ,‬אלא 'כל באי‬ ‫עולם עוברין לפניו כבני מרון'‪ ,‬ואולם רק לבני ישראל הוא מודיע זאת‪ .‬למען ידעו שלקראת יום‬ ‫זה יש להתעורר‪ ,‬להתפלל‪ ,‬לצעוק להשי"ת‪ ,‬ולשוב בתשובה‪ .‬צריך להיות )תהלים ב‪ ,‬י"א( "וגילו‬ ‫ברעדה"‪ ,‬מצד אחד להיות בשמחה ומצד שני להיות בפחד‪ ,‬ולכך מברכים 'שהחיינו'‪ ,‬וכן נפסק‬ ‫להלכה והוא מדברי אביי בגמ' )הוריות י"ב‪ (.‬שיש לאכול דברים טובים בר"ה‪ ,‬סימנא מילתא‪.‬‬ ‫מה מטריד את האדם‪ ,‬האדם מוטרד‪ ,‬משום שהוא רוצה להיות אדם אמיתי‪ :‬הנה הוא שב‬ ‫בתשובה‪ ,‬וכעבור כמה שבועות הוא רואה שנשאר כפי שהיה‪ .‬ומאחר שהוא אדם אמיתי‪,‬‬ ‫הריהו תמה ‪ :‬רבש"ע‪ ,‬מה קורה פה זו אינה תשובה זה צחוק‪ .‬והוא אדם אמיתי‪ ,‬על כן הדבר‬ ‫הזה מפריע לו‪ .‬לפיכך‪ ,‬בראותו שאין זו תשובה אמיתית‪ ,‬והוא מרגיש בעצמו שאין בכוחו‬ ‫להשתנות‪ ,‬ובכל שנה נשאר כפי שהיה על כן הוא מוטרד ומבולבל‪ .‬זוהי כל הבעיה של בני האדם‬ ‫בהתקרב ר"ה‪.‬‬ ‫)יום ראשון‪ ,‬כ"ו באלול תשס"ז(‬ ‫יב‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫מדור עצותיך אמונה‬ ‫איתא בזוה"ק שהמצוות הן עצות‪ ,‬כלו' תרי"ג המצוות הן תרי"ג עיטין ]עצות[ כיצד‬ ‫להמשיך קדושתו יתברך‪ ,‬והן עצות לאדם להתקרב אל הקב"ה ולהיטיב את מדותיו‪.‬‬ ‫)ליל ששי פר' אחרי וקדושים תשע"ח וכן בדא"ח רעוא דרעוין פר' בשלח שבת שירה ט"ו בשבט תשס"ז(‬ ‫עמקות עניני הסימנים בר"ה לביטול היש והמלכת השי"ת‬ ‫סימנא מילתא היא‪ ,‬והמנהג לאכול בליל ר"ה מאכלים שיש בהם סימנא טבא‪ .‬אחד מהם‪ ,‬אכילת‬ ‫ראש כבש או ראש דג‪ ,‬ואומרים עליו נוסח 'יהי רצון שנהיה לראש ולא לזנב'‪ .‬והנה ישנם‬ ‫אנשים רבים כהיום אשר הם עצבניים מאוד ואינם יכולים לסבול שום דבר שהוא בניגוד לרצונם‬ ‫או שלא כדעתם‪ ,‬ואם אומרים להם מלה או דיבור כלשהו שלא לפי רצונם הריהם "יוצאים‬ ‫מהכלים" ושוכחים שהשי"ת רואה אותו ויודע מבין את מחשבותיו בכל עת ורגע‪ .‬מידה זו מקורה‬ ‫בצמצום המוחין‪ ,‬שיש להם מוחין קטנים‪ .‬על כך ראוי לכוון 'שנהיה לראש'‪ ,‬שנזכה להתרחבות‬ ‫המוחין ונוכל להבין ולסבול גם דברים שאינם לפי דעתנו ורוחנו בהכרה והמלכת השי"ת עליו‪.‬‬ ‫והמאכל אשר קורין גוטס )חבוּשִים(‪ ,‬פירושו טוב‪ ,‬אין אומרים עליו 'יהי רצון' מיוחד‪ ,‬והוא מרמז‬ ‫על טוב בלי הגבלה‪ ,‬בלי שיעור וגבול‪.‬‬ ‫ומה שנוהגין לאכול חתיכת מצה שנשארה מפסח‪ ,‬הנה עניין המצה שייך לענייני דיומא‪ ,‬דהנה‬ ‫איתא בזוה"ק )פ' תצוה( שבזכות המצה שאנו אוכלים נזכה בדין בראש השנה‪ .‬ונמצא שיש‬ ‫שייכות וקשר בין אכילת המצה לראש השנה‪.‬‬ ‫ומנהגי לאכול בכל יום מאכל חסה ואף בר"ה‪ ,‬הנאכל לצורך בריאות ורפואה‪ ,‬הגם שיש בו קצת‬ ‫חמיצות‪ ,‬שהרי יש שנהגו להימנע מאכילת מאכלים חמוצים בראש השנה‪ ,‬לסימנא טבא‪,‬‬ ‫ואולם יש עצה מהצדיקים זי"ע שבאכילת מאכל מר היו אומרים‪ :‬יהי רצון שיהא מר לשונאינו‪,‬‬ ‫ובאכילת מאכל מתוק וטוב אמרו‪ :‬יהי"ר שיהא מתוק וטוב לישראל ]עה"פ "ו ְנ ָג ַף ד' א ֶת מִצְרַי ִם‬ ‫נָגֹף וְרָפוֹא" )ישעיה יט‪ ,‬כב( אי' בזוה"ק‪ :‬נגוף למצרים ורפוא לישראל‪ ,‬כלו' נגוף לרשעים ורפוא‬ ‫לצדיקים[ ואולם החסה יש לה זכות מיוחדת‪ ,‬כנ"ל עפ"י הזוה"ק בעניין המצה‪ ,‬שהחסה מזכירה‬ ‫זכות המרור שאכלו אבותינו במצרים‪ ,‬ואף אנו אוכלים המרור כל השנה במידה גדושה‪...‬‬ ‫)ליל א' דר"ה תשע"ז(‬ ‫יג‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫מדור מאורות צדק‬ ‫עובדו˙ ˘כ"˜ מרן אדמו"ר ה˜וה"ט זיע"א‬ ‫סיפר ˘היה בדידיה‬ ‫להמליך את השי"ת ולפעול בניקל באופן חדש‬ ‫צריך להתפלל‪ ,‬אפוא‪ ,‬בראש השנה על כל הצטרכויותיו ברו"ג בהמלכת השי"ת עלינו‪ ,‬שהרי‬ ‫בראש השנה נידונין ונכתבים על כל הענינים‪ ,‬וכל מה שקשה לפעול במשך כל השנה‬ ‫כולה ניתן לפעול בראש השנה‪ .‬שבר"ה נכתבין‪ .‬ואמנם גם בשאר עשי"ת ניתן לתקן‪ ,‬אולם זה‬ ‫כבר 'תיקון'‪ ,‬זה בבחינת טלאי על גבי טלאי )א לאטע אויף א לאטע(‪ ,‬משא"כ כעת בר"ה‪ ,‬ניתן‬ ‫לפעול הכל באופן חדש‪.‬‬ ‫מכירני אדם אחד שהיו לו "חבילות על חבילות" של עגמת נפש וצרות‪ ,‬ר"ל‪ ,‬ואותו אדם החליט‬ ‫בדעתו לפעול בר"ה ישועה בכל כוחותיו‪ .‬וכך עשה‪ ,‬השקיע כוחות בתפילה‪ ,‬עבד ויגע‬ ‫בחוזק ובעקשנות‪ ,‬וזכה לפעול הישועה‪ .‬צריך להתפלל‪ ,‬בלי פחד ובלא פשרות‪ ,‬וצריך גם שלא‬ ‫ליתן טצדקי או פתחון פה לעוגמת הנפש ולייאוש‪ .‬לדוגמה‪ ,‬שמעתי אדם שאמר על מחלה פלונית‬ ‫ש"אין לה רפואה"‪ ,‬ר"ל‪ ,‬לפי שמחלה "תורשתית" היא שבאה במשפחתם מסבתא פלונית ]כך‬ ‫נוהגים לכנות מחלות אלו‪ ,‬בשם "מחלות תורשתיות"‪ ,‬ושאר כינויים שהם מצד ה'טבע' ואינם‬ ‫אלא אצל מחוסרי האמונה[‪ .‬ומעשה שטן הוא לתלות המחלה והייסורים ב'טבע'‪ .‬הקב"ה הוא‬ ‫הרופא כל בשר‪ ,‬ובידו להושיע ברב או במעט‪ ,‬ובכוחו לרפא גם את המחלות ה"תורשתיות"‪ .‬וכן‬ ‫יש אשר תולים הצרות והמחלות שבאו עליהם ב'פגם'‪ ,‬שמחמת הפגם באו עליהם הצרות‪ ,‬ועל‬ ‫כן מתייאשים הם מלהתפלל‪ ,‬אף זה מעשה ה'בעל דבר'‪ ,‬ר"ל‪ .‬כמובן שאם רואה אדם שייסורים‬ ‫באים עליו‪ ,‬יש לו להרהר בתשובה ולפשפש במעשיו‪ ,‬שכך הורונו חז"ל‪ ,‬אך אין להתייאש‪ ,‬ואין‬ ‫להפסיק להתפלל‪ ,‬ואפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל יתייאש מן הרחמים‪ .‬צריך‬ ‫אפוא להתפלל ולבקש בבחי' 'מתנת חינם'‪ ,‬שכידוע יש לו לקב"ה אוצר של מתנת חינם‪ ,‬וצריך‬ ‫להתפלל ולבקש שיושפע לו השפע מאוצר ההוא של מתנת חינם‪ .‬ואם השי"ת רוצה שהאדם‬ ‫יתקן עניין כלשהו הצריך תיקון‪ ,‬והוא ית' דוחק בו שיתקן את הצריך תיקון‪ ,‬גם על זאת גופא יש‬ ‫לאדם להתפלל ולבקש שיזכה לתקן את אשר עליו לתקן‪.‬‬ ‫יד‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫ויש להתפלל באופן שביאר הרה"ק הרבי רבי בונם זי"ע עה"פ "ויפגע במקום ההוא"‪ ,‬שביאר הוא‬ ‫זי"ע ער האט זיך אנגעפגעט אין אדאם ריבוש"ע‪ ,‬פי' שצריך להתפלל במפגיע‪ ,‬כמו 'פגע'‪,‬‬ ‫ולהפציר בו ית' שוב ושוב עד שייענה‪.‬‬ ‫והנה גם על מידות טובות אפשר וצריך להתפלל ולבקש מלפניו ית'‪ .‬אין זה חסרון בבחירה‪ .‬זו‬ ‫היא הבחירה‪ ,‬שבוחר להתפלל על כך והרי הוא אפוא בוחר בטוב‪ .‬ואפשר וראוי לאדם‬ ‫להתפלל גם על חברו‪ ,‬שיבחר אף הוא בטוב‪ ,‬וכפי שמבאר ה'שפת אמת'‪ ,‬ואע"ג שאמרו חז"ל‬ ‫שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים‪ ,‬מ"מ כבר מבואר במהרש"א שמאחר שהתפילה באה מבעל‬ ‫בחירה‪ ,‬כלומר שחברו שהינו בעל בחירה התפלל עבורו‪ ,‬אין זה עומד בסתירה למאחז"ל הנ"ל‪,‬‬ ‫ואינו נחשב 'בידי שמים'‪ .‬ביאור הדברים‪ ,‬שכאשר אדם מתפלל ומבקש על רוחניות‪ ,‬שיוכל לעמוד‬ ‫במלחמה נגד היצר הרע‪ ,‬הרי זו אתערותא דלתתא ונחשב שבחר בטוב‪ ,‬דהנה‪ ,‬היצר הרע מחשיך‬ ‫ומסמא עיניהם של הבריות שיטוחו עיניהם מראות האמת‪ ,‬ובכך סר מעליהם כח הבחירה‪ ,‬על‬ ‫כן כשמתפללים לה' שיחזיר לנו את הבחירה השקולה‪ ,‬אין זה עומד בסתירה ל'הכל בידי שמים‬ ‫חוץ וכו'‪.‬‬ ‫ועוד‪ ,‬שהנה אנחנו מונחים בעולם הזה‪ ,‬עמוק ברפש ובטיט של הגשם‪ ,‬עד שנסמו עינינו מראות‬ ‫האמת נכוחה‪ .‬על כן מתפללים אנו ומבקשים מלפניו ית' שיחזיר לנו את הבחירה השקולה‪.‬‬ ‫כעת אין לנו בכלל הבחירה‪ ,‬בהיותנו שקועים בחושך ובאפילה‪ ,‬על כן הננו מתפללים ומבקשים‬ ‫מאיתו ית' שיחזיר לנו את הבחירה‪ ,‬ואין כאן סתירה לעניין הבחירה אלא להיפך‪.‬‬ ‫והנה הזמנים הקדושים נותנים לנו סעד ותמיכה למען נוכל לבחור בטוב‪ .‬יש מקומות שקל בהם‬ ‫יותר לעמוד בנסיונות‪ ,‬כגון בהימצאנו בבית הכנסת ובבית המדרש‪ ,‬ויש זמנים שנותנים‬ ‫בהם תמיכה לאדם‪ ,‬וגם בהימצאנו אצל צדיקים זוכים אנו לתמיכה ולסעד‪ ,‬שיחזיר לנו השי"ת‬ ‫את הבחירה השקולה ויאיר עינינו לקיים "וּבָח ַ ְר ּתָ בַּח ַי ִ ּים" )דברים ל‪ ,‬יט(‪.‬‬ ‫)ליל א' דר"ה תשע"ז(‬ ‫טו‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫מדור סגולות צדק‬ ‫סגולה להשתיק את השטן המקטרג להתפלל ר"ה כותיקין‬ ‫יש לציין‪ ,‬שהתפילה בראש השנה כוותיקין עם הנץ החמה‪ ,‬קודם אור הבוקר‪ ,‬הרי זה כמו שנותנים‬ ‫שלאף געטראנק )סם שינה( בפיו של הבעל דבר‪ ,‬להשתיקו מלקטרג‪ .‬והחכם עיניו בראשו‬ ‫לקום מוקדם ולבוא להתפילה בזמן להתפלל בישוב הדעת שיספיק לההתחיל שמו"ע עם הקהל‬ ‫עם הנץ החמה ואז יש שמו"ע ארוך לכל אחד עם מה שמכוין בלי למהר ואין מי שיפריע ויקטרג‬ ‫על תפילתו‪.‬‬ ‫)ליל א' דר"ה תשע"ז(‬ ‫מדור משלי דרכי צדק‬ ‫מצוות תקיעת שופר בר"ה לא נתבאר טעם המצוה אך בחז"ל איתא‬ ‫"תמליכוני עליכם וכו' ובמה בשופר‬ ‫סיפרו רבים מעורכי המלחמות שבהיותם בשדה הקרב‪ ,‬כאשר הפגזים נתעופפו מעל לראשיהם‪,‬‬ ‫ולפתע נפצעו מכדור – לא היה באפשרותם לקבל סיוע רפואי מידי חובש‪ ,‬מה עשו‪,‬‬ ‫מיהרו ותלשו פיסת בד מאחד מבגדיהם‪ ,‬כרכו בה את הזרוע או את האבר הפצוע על מנת לעצור‬ ‫את הדם‪ ,‬והמשיכו להילחם בכל כוחם ]ביודעם שאם לא יעשו כן‪ ,‬הריהם נופלים בשבי האויב[‪.‬‬ ‫כך צריך היהודי הלוחם מלחמת היצר למהר ולקיים את התורה והמצוות אף בלא הרגשת תענוג‬ ‫ואף בעל‪-‬כרחו‪ ,‬הגם שאיננו מבין טעמי הדברים ורחוקים הדברים משכלו‪ ,‬לפי שברבות הזמן‬ ‫יווכח שלא ניתן לקיים את מצוות התורה שבכתב בלא תורה שבעל‪-‬פה‪ ,‬שהרי בתורה שבכתב‬ ‫לא נתבאר אופן קיומן ועשייתן של המצוות כי אם בתורה שבעל‪-‬פה‪.‬‬ ‫טז‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫למשל ולדוגמה‪ ,‬מצוות תקיעת שופר בראש השנה‪ ,‬שאף שבתורה שבכתב לא נתבאר טעם‬ ‫המצוה או ביאורה‪ ,‬הנה בתורה שבעל‪-‬פה איתא ‪ :‬תמליכוני עליכם כדי שיעלה זכרוניכם‬ ‫לפני לטובה‪ ,‬ובמה בשופר‪ .‬וביארו באר היטב את המצוה הזו של תקיעת שופר‪ ,‬וכך הוא בכל‬ ‫התורה כולה‪ .‬כאשר יראה האדם כן‪ ,‬שאין אפשרות לקיים את התורה שבכתב ללא התורה‬ ‫שבעל‪-‬פה‪ ,‬ימהר לקיים את כל האמור בתורה שבעל‪-‬פה ומתוך כך יזכה להתעלות‪ ,‬וידקדק היטב‬ ‫בכל הלכה והלכה‪ ,‬כפי שהורו חז"ל‪ ,‬וכפי שנפסק בשלחן‪-‬ערוך‪ ,‬ובמשך הזמן ישתדל לקיימם אף‬ ‫בהידור ובדקדוק‪ ,‬ואם יעשה כן יזכך את נפשו ורוחו ונשמתו ויעדן את לבו‪ ,‬אז יבין גם את דברי‬ ‫הקבלה ויקיים מה שהזהירו בזוה"ק ובספרי הקבלה‪ ,‬וכפי שאמר הרה"ק הרבי ר' משה לייב‬ ‫מסאסוב זי"ע אל הרה"ק רבי אברהם דב מבוטשאטש זי"ע שביקשו שילמדהו את האופן והדרך‬ ‫להגיע להשגות הנעלות והרמות של תורת הנסתר‪ ,‬ואמר לו הרה"ק מסאסוב זי"ע שבלבו של‬ ‫האדם נמצאים ל"ב גידים‪ ,‬והאדם המטהר והמזכך את ל"ב גידים שבלבו זוכה להשיג את ל"ב‬ ‫נתיבות החכמה שבתורת הנסתר‪ .‬עלינו לדעת שאצל כלל ישראל יש סדר‪ ,‬ממדרגה למדרגה‪,‬‬ ‫לבוא ולהגיע למדרגות גבוהות ונעלות יותר‪ .‬בספה"ק 'פרי הארץ' מבואר‪ ,‬שההתחלה היא‬ ‫באמונה והסוף הוא באמונה‪ .‬האמונה היא עניין שאין לו סוף‪ ,‬שאף הקב"ה כביכול הוא אין סוף‪.‬‬ ‫וצריך האדם להיזהר ולהשתדל ככל יכולתו‪ .‬אם רואה שנכשל או פגם במשהו‪ ,‬יהרהר מיד‬ ‫בתשובה‪ .‬זו היתה דרך הצדיקים‪ ,‬להרהר תמיד בתשובה‪ ,‬בכל עת‪.‬‬ ‫והתשובה היא בכל אדם‪ ,‬לפום דרגא דיליה‪ ,‬כך ישוב בתשובה‪ ,‬עד שהאדם מגיע לתשובה‬ ‫בעניינים דקים ביותר‪ ,‬ועל הדבר הזה צריך האדם להתפלל ולהתחנן לפני השי"ת‪,‬‬ ‫שיזכה לקיום התורה בשלימות‪ ,‬כפי רצונו ית'‪ ,‬ויש בזה בחינות רבות ומדרגות רבות‪ ,‬עמקות רבה‬ ‫בעבודת השי"ת‪ .‬אך המפתח והכניסה הוא אמונה ותשובה להרהר תמיד באמונה‪ ,‬להתחזק‬ ‫ולחדש בכל עת את האמונה בלבו‪ ,‬אמונת השי"ת‪ ,‬האמונה ביציאת מצרים ומעמד הר סיני במתן‬ ‫התורה‪ .‬הצדיקים השקיעו באמונה כוחות עצומים‪ ,‬לבלי שיעור וגבול‪.‬‬ ‫יז‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫מדור השו"ת‬ ‫מלו˜ט מ˘יחו˙ ˜וד˘ ˙˘ובו˙ ל˘אלו˙ ˘נ˘אלו‬ ‫לכ"˜ מרן אדמו"ר ה˜וה"ט זיע"א‬ ‫כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א פתח ואמר‪:‬‬ ‫דוד המלך ע"ה זכה למלכות מפני שהיה שולט על עצמו‪ ,‬מתוך כך זכה למלכות בית דוד‪.‬‬ ‫שאל השואל‪:‬‬ ‫במה היתה לו מלכות ושליטה על עצמו?‬ ‫ענה כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א‪:‬‬ ‫למשל‪ ,‬היתה בו נטייה לכעס‪ .‬יש אנשים רבים שיש בהם נטייה לכעס‪ .‬הלא שמעת על כך‪ ,‬אדם‬ ‫זה‪ ,‬השולט על עצמו שלא לכעוס‪ ,‬זו היא נקודה של מלכות‪ .‬וכן יש עוד‪ :‬שלא לדבר‬ ‫לשון הרע‪ ,‬או דבר שקר‪ ,‬עבודה היא‪ ,‬שיהא האדם שולט בעצמו‪ .‬יש אנשים שאינם יודעים מתי‬ ‫מפסיקים מלאכול‪ ,‬הגישו לפניו קערה מלאה מאכלים‪ ,‬והוא אוכל בלי שיעור וגבול‪ .‬אין לו שליטה‬ ‫על עצמו מתאוות האכילה‪ .‬וכיו"ב שאר ענייני העולם הזה‪.‬‬ ‫)*(‬ ‫שאל השואל‪:‬‬ ‫ואולם כיצד מגיע מתוך כך למלכות?‬ ‫ענה כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א‪:‬‬ ‫שהנה הקב"ה רואה את כל אשר האדם עושה‪ ,‬ומתוך ששולט על עצמו‪ ,‬יזכה למלכו‪ .‬ומפני מה‬ ‫זכו ישראל לטהרה בהיותם על ים סוף‪ ,‬משום שעבדו על עניין האמונה‪ .‬במצרים ראו הכל‬ ‫את המופתים‪ ,‬את הגבורות ואת היד החזקה‪ ,‬את עשר המכות‪ ,‬אולם כל זאת הם ראו רק מבחוץ‪.‬‬ ‫המופתים סייעו לאמונה החיצונית‪.‬‬ ‫אלא שהאמונה האמיתית‪ ,‬הפנימית והעמוקה‪ ,‬החלה רק בהיותם על הים‪ ,‬בים סוף‪ ,‬שם צעקו‬ ‫וקראו "זה א‪-‬לי ואנוהו"‪ ,‬וכאן מתחילה גם הגאולה של האדם‪ .‬כאשר האדם מגיע לנקודה‬ ‫של אמונה בפנימיות הנפש‪ ,‬או אז הוא זוכה לטהרה על כל הפגמים שלו‪ ,‬ובא להכרה ולבהירות‬ ‫למאס את כל תאוות העולם הזה‪ ,‬בראותו ובהכירו שהן אפס כנגד התענוג של הקדושה‪ .‬את זה‬ ‫נותנים לאדם לאט לאט‪ ,‬והנה לפתע שב הכל ונעלם ממנו‪ ,‬כלא‪-‬היה‪ :‬הוא קיבל רשימו כלשהי‪,‬‬ ‫יח‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫ולפתע זה נעלם‪ .‬אין להתפעל מכך‪ .‬גם אם שוב נפל ונכשל בתאוות‪ ,‬לא יתפעל אלא ימשיך‬ ‫הלאה‪ ,‬פסיעה אחר פסיעה‪ .‬מדוע נפל‪ ,‬משום שפתחו לו כעת את הגאווה‪ .‬כסבור היה שהוא‬ ‫גבוה כבר יותר מכולם‪" ,‬אני עשיתי עבודה" – הוא סבור שנהיה אדם גדול‪ .‬על כן מראים לו‬ ‫שאינו אדם גדול‪ ...‬האדם צריך להישאר כל הזמן כעני בפתח‪ .‬אם יתנו לו‪ ,‬יתנו‪ .‬ואם לא יתנו‪,‬‬ ‫יסתובב כמו בעל חיים‪ ,‬ממש בלי כלום‪ ,‬ריק מכל‪.‬‬ ‫)יום שלישי י"ז באלול תשע"ו(‬ ‫*‬ ‫שאל השואל‪:‬‬ ‫בעניין מה שאנו קוראים בתורה ביום א' דר"ה בפרשת "וה' פקד את שרה" וביום השני קורין‬ ‫פרשת העקידה‪ ,‬אשר לכאו' היה ראוי להיות להיפך‪ ,‬שהרי זכות העקידה גדולה עד‬ ‫למאוד‪ ,‬וביום א' דר"ה צריכים אנו את הזכויות לזכות לרחמים בדינא קשיא?‬ ‫ענה כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א‪:‬‬ ‫ראשית י"ל בדרך צחות‪ ,‬שבתחילה יש לספר שנולד יצחק‪ ,‬ורק לאחר מכן אפשר לספר שהעלהו‬ ‫לעולה‪ .‬פירוש‪ ,‬העקידה אינה עניין גדול כל כך אם לא נאמר תחילה "הַל ְּבֶן מֵא ָה ש ָׁנ ָה‬ ‫י ִו ָּל ֵד" )בראשית יז‪ ,‬יז(‪.‬‬ ‫אכן שנית באופן עמוק יותר יש לבאר העניין‪ ,‬דהנה אברהם אבינו ע"ה הקריב קרבן גדול ביותר‬ ‫לקב"ה‪ ,‬במעשה העקידה‪ .‬והן אמת שיצחק אבינו ע"ה לא נשחט בסופו של דבר‪ ,‬מ"מ שרה‬ ‫אמנו ע"ה נסתלקה נשמתה כששמעה בשורת העקידה‪ ,‬כמבואר ברש"י‪ ,‬שהשטן עשה כל זאת‬ ‫להראות כאילו נשחט‪ ,‬וכמעט שלא נשחט פרחה נשמתה‪ .‬ומפני מה עשה השטן כך‪ ,‬לפי שרצה‬ ‫ליטול מאברהם אבינו ע"ה עכ"פ את השמחה שבקיום המצוה‪ ,‬לאחר שזכה לקיים מצוה כה‬ ‫גדולה‪ ,‬לא רצה הבע"ד להניח לאותו צדיק להיות בשמחה‪ ,‬אלא רצה להכשילו בעצבות ובאבל‪,‬‬ ‫שיצטרך ללכת להלווייה של שרה אמנו ע"ה‪ ,‬ולהגדיל בזה את הנסיון בדרך הערמה על הקב"ה‪.‬‬ ‫שכך דרכו של היצה"ר‪ ,‬שאיננו מניח לצדיקים לישב בשלווה און פארגינט נישט )פי' איננו מפרגן(‬ ‫אף לא פירור כחרדל של עבודת ה'‪ ,‬ועל כך מחייבים אותו ]שכאשר ביקש יעקב לישב בשלווה‬ ‫אמר השטן‪ :‬לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעוה"ב אלא שמבקשים לישב בשלוה בעולם‬ ‫הזה )רש"י לז‪ ,‬ב([‪ .‬על כן בהגיע יום הדין ורוצה השטן להתייצב בפני ב"ד של מעלה ולקטרג‬ ‫קטגוריא על ישראל‪ ,‬מספרים אנו לקב"ה )בקריאת פרשה זו בר"ה( עם מי יש לנו "עסק"‪ ,‬עם‬ ‫הרשע הזה אשר אינו חדל מלהערים נסיונות להכשילנו על כל צעד ושעל‪ ,‬וכאשר השי"ת שומע‬ ‫את קריאת התורה הזו‪ ,‬מיד משליכים את השטן מב"ד של מעלה‪ .‬על כן קוראים אנו פרשיות‬ ‫יט‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫אלו לפי הסדר הזה‪ ,‬שזה מוציא מן הכח אל הפועל‪ ,‬להראות קבל עם ועדה עם איזה רשע יש‬ ‫לנו "עסק"‪ ,‬שלאחר כל אותו צער שנצטערו אברהם ושרה‪ ,‬ולאחר שזכו לחבוק בן בהיותה בת‬ ‫תשעים שנה‪ ,‬ולאחר נסיון העקידה הקשה‪ ,‬הולך הס"מ ועושה תחבולות כאלו להמית את שרה‬ ‫אמנו ע"ה‪.‬‬ ‫)ליל א' דר"ה תשע"ז(‬ ‫כ‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫מדור יומא דהילולא‬ ‫מלו˜ט מ˘יחו˙ מלוה מלכה ו˘אר דברו˙ ˜וד˘‬ ‫מכ"˜ אדמו"ר ה˜וה"ט זיע"א‬ ‫הרה"ק רבי יצחק מאיר מקופישניץ זיע"א‬ ‫ב' תשרי תרצ"ו‬ ‫הרה"ק רבי אברהם יעקב מסאדיגורא זי"ע היה חתנו של הרה"ק רבי יצחק מאיר‬ ‫מקופישניץ זי"ע‪ ,‬אשר היה חתנו של הרה"ק הראשון מהוסיאטין זי"ע אשר‬ ‫היה גם דודו‪ .‬אמר הרה"ק מקופישניץ‪ :‬דער פעטער איז אונטער דעם אייברשטער‬ ‫מיט ׳תפארת׳ ]פי' הדוד נמצא תחת הקב"ה במדת ה'תפארת'[‪...‬‬ ‫הרה"ק רבי שמעון נתן נטע מלעלוב זיע"א‬ ‫ג' תשרי תר"צ‬ ‫כיבוד אב באופן מבהיל‬ ‫היה מופלא בכיבוד אביו ואם‪ ,‬וביחוד היה גלוי לעיני כל יראתו הרוממה שנתיירא‬ ‫היה מאביו‪ ,‬והיה ניכר לעין כל הפחד הגדול מאביו‪ .‬גם בעת שאביו ישב לערוך‬ ‫את שולחנו‪ ,‬היה ירא לשבת לידו‪ ,‬והיה יוסף בקצה השולחן‪ ,‬וכשהיה נקרא על ידי‬ ‫אביו להרים את הכוס לברך ברכת המזון‪ ,‬היו ידיו רועדות‪ ,‬ולעתים קרובות אף היה‬ ‫נשפך היין מהכוס‪ ,‬כי מפני גודל הפחד שהיה לו מאביו‪ ,‬היה נמנע ממנו לאחוז כהוגן‬ ‫הכוס של ברכה‪.‬‬ ‫כא‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫תפילתו בוקעת רקיעים ונשמע במרומים‬ ‫היה מתפלל בדביקות ובזעקה בקול‪ ,‬כדרך שהיה מורגל בה מרבותיו הקדושים‬ ‫מקארלין‪ .‬פעם נוכחו תושבי ירושלים לראות את הרה"ק שלמה מזוועהיל זי"ע‪,‬‬ ‫שעלה לבית המדרש של חסידי קארלין בירושלים להקשיב לתפילתם‪ .‬והקשיב זמן‬ ‫מה לתפילתם ויצא לדרכו‪ ,‬תוך כדי הליכתו לדרכו שמע רבי שלמהק'ע זי"ע קול‬ ‫תפילה בוקע מבית אחד‪ ,‬נעצר הרה"ק רבי שלמק'ע וביקש לברר של מי הוא הקול‬ ‫ששמע זה עתה בתפילתו‪ ,‬לאחר בירור שהיה זה קולו של הרה"ק רבי שמעון‪ ,‬וכפי‬ ‫שהיו מכנים אותו בחיבה ובהערצה‪ ,‬רבי שימאל'ע‪ .‬סיפר הרה"ק רבי שלמה‬ ‫מזוועהיל זי"ע שהוא היה בגן עדן ושמע קול תפילה בזעקה בוקעת רקיעים ועולה‬ ‫למעלה‪ ,‬כסבור היה שזה קולו של הרבי מקארלין‪ ,‬והלך לשם‪ ,‬ונוכח שאין זה קולו‬ ‫של הרבי מקארלין‪ ,‬וכשעבר סמוך לביתו של הרה"ק מלעלוב‪ ,‬והקשיב לתפילתו‪,‬‬ ‫נוכח שזו הוא הקול ששמע למעלה‪.‬‬ ‫פועל ישועות‬ ‫אחד מקרובי משפחתו של הרה"ק רבי שמעון נתן נטע מלעלוב זי"ע שכיהן כרב‬ ‫באחד מהעיירות‪ ,‬לקה בדלקת ריאות ומצבו היה קשה‪ ,‬בימים ההם נחשבה‬ ‫דלקת הריאות למחלה מסוכנת רח"ל‪ ,‬והרבה אנשים נפטרו מן העולם ממחלה זו‪.‬‬ ‫שיגרו קרובי משפחתו להזכיר לפניו אותו קרוב שיתפלל לרפואתו‪ ,‬והרה"ק ערך לו‬ ‫פדיון נפש‪ .‬לאחר מכן כתב לו הרה"ק שבעת שעשה פדיון נפש לא ראה שום בית‬ ‫מיחוש לחוליו‪ ,‬ואיחלו לו ברכת רפואה שלימה‪ .‬והורה לבנו‪ ,‬רבי משה מרדכי זי"ע‪,‬‬ ‫שישגר את מכתב התשובה לאותו רב שהיה מקרובי משפחתו‪ .‬וביקש רבי משה‬ ‫מרדכי לקרוא את התשובה שהשיב אביו במכתבו‪ ,‬וראה מה שכתב אביו‪ ,‬והיה פלא‬ ‫בעיניו הרי החולה‪ ,‬שלקה בדלקת הריאות‪ ,‬חולה מסוכן הוא‪ ,‬ומוטל על ערש דוי‬ ‫במצב אנוש‪ ,‬ר"ל‪ ,‬ומתיירא היה שאם ישגר את המכתב שבו כתב אביו שאינו רואה‬ ‫דבר‪ ,‬שמא יהיו דברי אביו לצחוק בעיני השומעים‪ ,‬ומשום כך חשב בדעתו שיימנע‬ ‫מלשלוח את המכתב‪ .‬אחרי זה התיישב בדעתו כי מאחר שאביו כתב כן‪ ,‬והורה לו‬ ‫לשלוח את המכתב‪ ,‬יקיים הוראת אביו כפי שהורה‪ ,‬ומן השמים יסייעו בעדו‪ ,‬ואכן‬ ‫כך עשה ושלח את המכתב‪ .‬כמובן שאותו קרוב נרפא מחליו ועמד על רגליו והתהלך‬ ‫בריא ושלם לאורך ימים‪.‬‬ ‫כב‬ ‫לא מוגה‬ ‫ˆד˜‬ ‫אמונה‬ ‫דרכי‬ ‫דרכי אמונה‬ ‫דא"ח מכ"˜ מרן אדמו"ר ˘ליט"א‬ ‫דא"ח בסעודתא דליל א' דר"ה‬ ‫א' תשרי תשפ"ו‬ ‫'שנהיה לראש'‪ ,‬שנזכה להתרחבות המוחין‬ ‫סימני ליל ר"ה‬ ‫ונוכל להבין ולסבול גם דברים שאינם לפי‬ ‫אחז"ל )כריתות ו‪ ,‬א( סימנא מילתא היא‪,‬‬ ‫דעתנו ורוחנו‪ .‬והמאכל אשר קורין גוטס‬ ‫שהעניין הוא לרמז כלפי מעלה‪,‬‬ ‫)חבוּשִים(‪ ,‬פירושו טוב‪ ,‬אין אומרים עליו 'יהי‬ ‫שהרי די לחכימא ברמיזא‪ ,‬ובאכילת הסימנים‬ ‫רצון' מיוחד‪ ,‬והוא מרמז על טוב בלי הגבלה‪,‬‬ ‫בליל ר"ה הננו מרמזים ומבקשים כלפי שמיא‬ ‫בלי שיעור וגבול‪.‬‬ ‫שיגזור עלינו השי"ת גזירות טובות לכל השנה‬ ‫כ"ק אאמו"ר הקוה"ט זיע"א היה מחלק‬ ‫כולה‪ .‬כעת‪ ,‬בחמשה עשר בשבט‪ ,‬ראש‬ ‫למסובים בשולחנו הטהור חתיכת‬ ‫השנה לאילנות‪ ,‬נהגינן לאכול מיני פירות‬ ‫מצה שנשארה מפסח‪ ,‬הנה עניין המצה שייך‬ ‫יותר מאשר בראש השנה‪ ,‬לסימן ולבקשה‬ ‫לענייני דיומא‪ ,‬דהנה איתא בזוה"ק )פ' תצוה(‬ ‫שתבואנה השפעות טובות וגזירות טובות‬ ‫שבזכות המצה שאנו אוכלים נזכה בדין‬ ‫לכלל ישראל‪ ,‬שייצאו מן הדחקות‪ ,‬מדחק‬ ‫בראש השנה‪ .‬ונמצא שיש שייכות וקשר בין‬ ‫הפרנסה‪ ,‬וכבר היתה מספיק דחקות‪ ,‬וצריך‬ ‫אכילת המצה לראש השנה ]מקור למנהג‬ ‫לבקש ולהתפלל על כך שיקיץ הקץ על‬ ‫אכילת מצה בליל ראש השנה נמצא בס'‬ ‫העניות והדחקות‪ ,‬ואדרבה‪ ,‬שיושפע שפע‬ ‫"חיים לראש" לר"ח פלאג'י )על הגדה של‬ ‫של פרנסה לכל ישראל‪.‬‬ ‫פסח נרצה אות יוד( וז"ל‪" :‬אני נוהג לשמור‬ ‫המנהג לאכול בליל ר"ה מאכלים שיש בהם‬ ‫מהמצות כדי לאכול בראש השנה מהמצה‬ ‫סימנא טבא‪ .‬אחד מהם‪ ,‬אכילת ראש‬ ‫שנעשית לשם חג הפסח‪ ,‬ודבר זה למדתיהו‬ ‫כבש או ראש דג‪ ,‬ואומרים עליו נוסח 'יהי‬ ‫ממ"ש בזוה"ק פ' תצוה דף קפ"ג וז"ל‪:‬‬ ‫רצון שנהיה לראש ולא לזנב'‪ .‬וראוי לכוון‬ ‫כג‬ ‫אמונה‬ ‫דרכי‬ ‫ייקל לו לעמוד בנסיון ולהתגבר על יצרו‪ .‬עצה‬ ‫ואלמלא הוו נטרין ישראל תרי סטרין דנהמי‬ ‫זו מביא הרה"ק הנ"ל בספר ה'תניא'‪.‬‬ ‫אילין לא הוו עיילי לדינא לעלמין ביומא דר"ה‬ ‫אכן פרט לזה צריך לההרבות בתפילות‬ ‫דאיהו יומא דדינא דלאו איהו אלא לאינון‬ ‫ובתחנונים להשי"ת‪ ,‬לבקש מלפניו ית'‬ ‫דלא נטלי מיכלא דאסוותא ושבקו אורייתא‬ ‫שיזכה למסור נפשו לה' על קדושת שמו ית'‪,‬‬ ‫בגין מיכלא דחמץ‪ ,‬ע"כ[‪ .‬וביאר כ"ק אאמו"ר‬ ‫ושיזכה להיות בבחי' מֹח ַ שליט על הלב‪ ,‬ובכל‬ ‫הקוה"ט זיע"א שיש תפילה שאותה‬ ‫פעם שאינו מצליח להתגבר על יצרו יהרהר‬ ‫מתפללים אל השי"ת מתוך הסידור‪ ,‬ויש‬ ‫מיד בתשובה‪ ,‬וזאת יש לדעת שכאשר לא‬ ‫תפילה שמדברים אל השי"ת 'אצל השלחן'‪,‬‬ ‫הצליח להתגבר הרי זה סימן שיש 'מסך‬ ‫כבן המדבר ומבקש מאביו‪ ,‬וזה הטעם שנהגו‬ ‫המבדיל'‪ ,‬בבחינת "עוניתיכם יהי מבדילים"‬ ‫כל ישראל לאכול 'סימנים' בליל ראש השנה‪,‬‬ ‫)ישעיה נט‪ ,‬ב(‪ ,‬על כן יהרהר בתשובה הן על‬ ‫לפי שסימנא מילתא‪ ,‬וזו היא תפילה בעצם‪.‬‬ ‫הדיבורים‪ ,‬הן על המעשים והן על‬ ‫*‬ ‫המחשבות‪ ,‬עד אשר יראה וירגיש שכבר סר‬ ‫מסי"נ‬ ‫המסך המבדיל מעליו‪ .‬זה העניין של 'תשובה‬ ‫בענין קבלת מסי"נ וד' מיתות ב"ד הנה כ"ק‬ ‫ותפילה וצדקה' אשר מעבירין את רוע‬ ‫אאמו"ר הקוה"ט זיע"א ענה לשואליו‬ ‫הגזירה‪ .‬כאשר יעלה בידו להסיר את‬ ‫על כך שהרי איננו מוסרים נפשינו באמת‬ ‫המבדכים המבדילים יזכה לביטול הגזירות‬ ‫ובפועל ממש‪ ,‬אך עכ"ז בקבלת האדם על‬ ‫הרעות‪ ,‬ויוכל לבקש מלפניו ית' 'מאוצר‬ ‫עצמו שמוכן באהבה לה' לעמוד בנסיון כזה‬ ‫מתנת חינם חינני' וכמ"ש )שמות לג‪ ,‬יט(‬ ‫שירצו לעשות לו אחד מד' מיתות ב"ד ולמען‬ ‫"וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר‬ ‫כבודו ית' ימסור נפשו אזי די לו בזה בענין‬ ‫ארחם"‪ ,‬דדרשו חז"ל )ברכות ז‪ ,‬א( אף על פי‬ ‫הכוונה כדי לצאת יד"ח דברכה ראשונה של‬ ‫שאינו הגון ואף על פי שאינו הגון‪ .‬אשר לכאו'‬ ‫שמו"ע בתיבות אלוקינו ובאהבה וכו'‬ ‫יש להבין מהו ענין זה 'אף על פי שאינו הגון'‪.‬‬ ‫וקריא"ש וכמובא מהרה"ק הבעה"ת בפרק ל'‬ ‫אלא‪ ,‬פעמים שהאדם מבין ומכיר בטעויות‬ ‫שכאשר האדם ניצב בפני נסיון כל שהוא‪ ,‬יש‬ ‫שעשה ומכיר בחסרונות שלו‪ ,‬והריהו מתפלל‬ ‫לו להתבונן‪ ,‬שהנה הוא מוכן למסור נפשו‬ ‫לפניו ומבקש מאיתו ית'‪ ,‬לאדם הזה נותנים‬ ‫להשי"ת ולהישרף לגמרי על קדושת שמו ית'‪,‬‬ ‫מאוצר מתנת חינם‪ .‬אין אדם רשאי לבקש‬ ‫ואם כן הרי הנסיון הזה אשר לפניו דבר קטן‬ ‫סתם כך 'מאוצר מתנת חינם'‪ ,‬אכן בשעה‬ ‫הוא ביחס למסירות הנפש הגמורה‪ ,‬שהרי‬ ‫שהוא עושה חשבון נפש ומכיר את מך ערכו‪,‬‬ ‫כעת לא תובעים ממנו להישרף לגמרי‪ ,‬וכך‬ ‫כד‬ ‫אמונה‬ ‫דרכי‬ ‫להאש על קידוש הש"י ומחשבה טובה‬ ‫מכיר את אשר פגם ומבקש רחמים מלפניו‬ ‫הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה ונמצא‬ ‫ית'‪ ,‬או אז משפיעים ונותנים לו 'מאוצר מתנת‬ ‫שאינו שוכב ויושב בטל רק מקיים מצות עשה‬ ‫חינם'‪ .‬ומובא בספה"ק ייטיב פנים )אב"ז‬ ‫דאורייתא‪ .‬ב‪ .‬בפסוק א' של ק"ש וברכה‬ ‫מאמר ט'( שהענין הוא שעל ידי שישמע קול‬ ‫ראשונה של שמונה עשרה יהרהר כנ"ל ועוד‬ ‫שופר המחריד הלב נתעורר בתשובה וחרטה‬ ‫יכוין אם יענו אותו כל או"ה בכל עינוים‬ ‫עד שמתוך כך יקבל עליו למסור נפשו לה'‬ ‫קשים ויפשטו עורו מבשרו להכחיש ח"ו‬ ‫אילו רצה בזה השי"ת כדי לכפר עליו כאילו‬ ‫ביחודו יסבול כל היסורים ולא יודה להם ח"ו‬ ‫היה כן בפועל‪.‬‬ ‫ויצייר בדעתו ומחשבתו כאלו עושין לו כנ"ל‬ ‫והרה"ק הרר"א זיע"א מליז'ענסק נותן עצה‬ ‫ובזה יצא ידי חיוב ק"ש ותפלה כדין‪ :‬עכ"ל‪.‬‬ ‫טובה ופשוטה בצעטיל קטן שלו‬ ‫ובזה בניקל לו להגיע לדביקות השי"ת‬ ‫)אות א'‪ -‬ב'( וז"ל א‪ .‬בכל עת ורגע שהוא‬ ‫ולצאת יד"ח הן בקריא"ש והן בברכה‬ ‫פנוי מן התורה ובפרט שהוא יושב בטל לבדו‬ ‫ראשונה של שמו"ע בתיבות אלוקינו ובאהבה‬ ‫בחדר או שוכב על מטתו ואינו יכול לישן‬ ‫וכו' שהם לעיכובא וכמובא מהאריז"ל‬ ‫יהיה מהרהר במצות עשה זו של ונקדשתי‬ ‫והרש"ש ז"ל לכוונם שם‪ ,‬ונלענ"ד להוסיף‬ ‫בתוך בני ישראל )ויקרא כב‪ ,‬לב( וידמה‬ ‫עד"ז שבהתבוננות האדם במידותיו הצריכים‬ ‫בנפשו ויצייר במחשבתו כאלו אש גדול ונורא‬ ‫תיקון והוא שובר טבעו במדה אחת הרי זה‬ ‫בוער לפניו עד לב השמים והוא בשביל‬ ‫כבר מסי"נ שמוסר מנפשו למען השי"ת‪.‬‬ ‫קדושת הש"י שובר את טבעו ומפיל א"ע‬ ‫דא"ח ודברי התעוררות בדרשת מוסר‬ ‫יום א' דר"ה לפני התקיעות‬ ‫א' תשרי תשפ"ו‬ ‫וממונו ומבניו‪ ,‬מעשה איש ופקודתו ועלילות‬ ‫הרה"ק הרש"ש זיע"א בדרשת המוסר ליום‬ ‫מחשבותיו ותחבולותיו‪ ,‬שהוא יודע כל‬ ‫א' דר"ה קודם התקיעות אומר‪ ,‬כי‬ ‫תעלומות לב ואין צריך לפניו לא עדים ולא‬ ‫כל איש הירא את דבר ה' לבו יחיל בקרבו‬ ‫ראיה‪ ,‬כי הוא הדיין והוא העד והוא בעל‬ ‫מפחד ה' ומהדר גאונו ויתן אל לבו כי היום‬ ‫הדין‪ .‬ויראה ופחד יבואו לו לאמר ‪ :‬מה‬ ‫יביאו את דינו למשפט לפני מלך מלכי‬ ‫אעשה כי יקום וכי יפקוד מה אשיבנו‪ ,‬ובכן‬ ‫המלכים הקב"ה שופט כל הארץ מגופו‬ ‫כה‬ ‫אמונה‬ ‫דרכי‬ ‫המעכבים את התשובה כגון שהיה סיבה‬ ‫בעיניו יראה ולבבו יבין ויפשפש במעשיו‬ ‫להחטיא את חבירו ‪ -‬בזה התעוררות‬ ‫וברגע קטן עיניו יחזו למצוא עוונו בצידו אלף‬ ‫התשובה היום גורם לפתוח לו שערי תשובה‪,‬‬ ‫ורבבה מימינו‪ .‬ובפרט שעבר על כמה לאוין‪,‬‬ ‫כי שערי תשובה היום פתוחים‪ ,‬כי התעוררות‬ ‫ובפרט התלויים בלב‪ ,‬כגון לא תשנא את‬ ‫התשובה היום מעט היא כנגד טורח גדול‬ ‫אחיך בלבבך‪ ,‬לא תקום ולא תטור‪ ,‬לא תאמץ‬ ‫בזמן אחר‪ ,‬ואז תשוב ה' שהיא אימא‬ ‫ולא תקפוץ‪ ,‬ועשין ליראה את ה' לאהבה‬ ‫להתפשט המוחין בז"א והוא הכרח גדול‬ ‫אותו ללכת בדרכיו‪ ,‬ועשה ד"ואהבת לרעך‬ ‫התעוררות הלב בתשובה כהיום הזה‪ ,‬כי אין‬ ‫כמוך" שהוא כלל גדול בתורה‪ ,‬והיא היא‬ ‫קול השופר פועל באימא הנקראת אוזן‬ ‫שהחריבה את ביתנו‪ ,‬ועדיין לא נטהרנו מנגע‬ ‫והנקראת תשובה להמשיך המוחין בז"א אם‬ ‫צרעת עון שנאת חנם‪.‬‬ ‫לא שעולה הקול בהתעוררות הלב בתשובה‪,‬‬ ‫ולכן כל אחד ימחול בלבב שלם לכל בר‬ ‫ואז דברים היוצאים מן הלב נכנסין לאוזן‪,‬‬ ‫ישראל ושלא יענש שום בר ישראל‬ ‫והוא כי נודע כי בצלם אלקים עשה את‬ ‫בסיבתו‪ ,‬לקיים מצות ואהבת לרעך כמוך ועון‬ ‫האדם בצלם דמות כל העולמות והאוזן כנגד‬ ‫לשון הרע הקשה מע"ז וג"ע וש"ד‪ ,‬וכיוצא‬ ‫אימא דכללות והלב כנגד ז"א דכללות שבו‬ ‫מעבירות קלות וחמורות‪ ,‬כביר מצאה ידנו‪.‬‬ ‫תלוי השינה‪ ,‬כי כפי ביטול מצות עשה‬ ‫ועל זה ידוו כל הדווים‪ ,‬האם לכך נוצר האדם‬ ‫שהאדם מבטל ‪ -‬כך מחליש אברי נרנח"י שבו‬ ‫‪ -‬לעבור על רצון יוצרו ח"ו‪ ,‬או שמא החיים‬ ‫ואינם פועלים בו ונקראים מתים‪ ,‬ולפעמים‬ ‫והשלום משמיא מיהב יהבי לאבד הזמן להבל‬ ‫מסתלקים לגמרי‪ ,‬והיא היא השינה‪ .‬וכפי מה‬ ‫וריק‪ ,‬והלא האדם על כל הרגעים נידון‪,‬‬ ‫שעובר על מצוות ל"ת כך הוא מייבש ומעוות‬ ‫ותובעים ממנו במה הוציא כל רגע‪ ,‬כדכתיב‬ ‫אברי נרנח"י ומשליט עליהם הסט"א ח"ו‪.‬‬ ‫"לא תרפני על בלעי רוקי"‪.‬‬ ‫ועתה‪ ,‬בהתעורר האדם בתשובה מתעוררים‬ ‫לכן עתה עת רצון חזק ונתחזק להכניע לבבנו‬ ‫אברי נרנח"י ההם‪ ,‬כי החפץ והתשוקה אל‬ ‫ולשוב בתשובה שלימה‪ ,‬כי שערי‬ ‫התשובה מעוררים אברי נרנח"י שהיא נשמה‪,‬‬ ‫תשובה היום פתוחים‪ ,‬כי אותה אנחנו‬ ‫והוא גורם להמשיך חיות הנרנח"י אל‬ ‫מבקשים כיום הזה‪ ,‬כי כל עיקר השופר תלוי‬ ‫האברים ומחיה אותם‪ ,‬וכמו כן גורם כי‬ ‫בתשובה‪ ,‬כמ"ש בזוהר כנודע‪ ,‬כי אין קול‬ ‫בעליית קול השופר בהתעוררות הלב‬ ‫השופר פועל אם לא שעולה הקול‬ ‫בתשובה גורם שהז"א שהוא הלב דכללות‬ ‫בהתעוררות הלב בתשובה‪ .‬ונראה‪ ,‬שאפילו‬ ‫יתעורר להעלות מ"ן מניצוצי אחוריים‬ ‫יהיה בידו של אדם חטא מהחטאים‬ ‫כו‬ ‫אמונה‬ ‫דרכי‬ ‫לעניננו‪ ,‬הקבלה שהאדם מקבל על עצמו‪ ,‬יש‬ ‫דאימא‪ ,‬ובזה מתפעלת אימא להתייחד עם‬ ‫לה כח גדול‪.‬‬ ‫אבא ולהמשיך המוחין בז"א שכבר הוא מוכן‬ ‫הרה"ק בעל ה'תניא' זי"ע אומר על אותם‬ ‫לקבלם‪.‬‬ ‫אנשים שמתבלבלים בראותם שהם‬ ‫ולכן עת לחננה ושעת רצון להתחרט חרטה‬ ‫שבים ונכשלים שוב ושוב‪ ,‬לאחר שקיבלו על‬ ‫גמורה על כל אשר נואלנו ואשר חטאנו‬ ‫עצמם בכל פעם מחדש‪ ,‬והם אומרים הרי גם‬ ‫ועל הכלל ועל הפרט‪ ,‬ולקבל כל אחד ממנו‬ ‫לפני שנה אמרתי כך‪ ,‬וכבר קיבלתי על עצמי‪,‬‬ ‫לשוב מאיזה עוון שבידו‪ .‬עכ"ל הרש"ש‬ ‫והנה לאחר זמן שוב נכשלתי זה מבלבל את‬ ‫בדרשתו‪.‬‬ ‫האדם בראותו שהוא כבר קיבל על עצמו‬ ‫והנה בענין מה שמסיים כאן הרש"ש שיקבל‬ ‫ואמר בשנים הקודמות ואף על פי כן לא עמד‬ ‫כל א' לשוב מאיזה עוון שבידו‪ ,‬הנה‬ ‫בקבלתו‪ .‬אולם הרה"ק בעל ה'תניא' זי"ע אמר‬ ‫כבר אמר הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע עה"פ‬ ‫שאין זה נכון‪ .‬יסוד התשובה הוא‪ ,‬שבשעה‬ ‫'באין מליץ יושר' דראוי לכל אחד לקבל על‬ ‫שהוא אומר שהוא מתחרט‪ ,‬אם הוא מתכוון‬ ‫עצמו מדה זו של ארך אפים'‪ ,‬לסלק מלבו כל‬ ‫באמת לחרטה‪ ,‬ולעזיבת החטא‪ ,‬בשעה שהוא‬ ‫קפידא וכל שנאה על חברו אשר ציער אותו‬ ‫אומר זאת‪ ,‬שהוא מקבל על עצמו מהיום‬ ‫‪ -‬ולא ישנאהו ולא ינקום בו‪ ,‬לא במעשה‪ ,‬לא‬ ‫והלאה‪ ,‬באמת‪ ,‬ובשעה שהוא אומר שהוא‬ ‫בדיבור ואף לא במחשבה‪ ,‬להוציא מהלב‬ ‫עוזב את החטא הוא מקבל על עצמו באמת‬ ‫וממחשבתו כל מחשבה לא טובה על חברו‪,‬‬ ‫לעזוב את החטא‪ ,‬הרי זו היא התשובה‬ ‫רק לקיים 'ואהבת לרעך כמוך'‪ ,‬ולקיים 'בצדק‬ ‫האמיתית‪ .‬ואם כעבור זמן שב ומתגבר עליו‬ ‫תשפוט עמיתך'‪ ,‬ובזה תהא לו הזכות ליום‬ ‫יצרו הרע‪ ,‬אין זה אומר שהתשובה שלו לא‬ ‫הדין‪ .‬וכענין מאחז"ל )ב"מ פרק השוכר את‬ ‫היתה נכונה ואמיתית‪ .‬לא כי‪ .‬התשובה היתה‬ ‫האומנין( אודות ריש לקיש שהיה ראש‬ ‫אמיתית‪ ,‬יסוד זה של בעל ה'תניא' זי"ע הוא‬ ‫הלסטים וא"ל רבי יוחנן חילך לאורייתא‪,‬‬ ‫יסוד גדול בהלכות תשובה‪ ,‬ומאפשר לנו‬ ‫וקפץ לצד האחר של הנהר‪ ,‬וכשרצה לשוב‬ ‫לגשת לראש השנה עם כח‪ ,‬והקב"ה מקבל‬ ‫תש כוחו ולא היה יכול‪ ,‬ופירש"י שם הטעם‬ ‫את זה‪.‬‬ ‫משום דהתורה מתשת כוחו של אדם‪.‬‬ ‫ובעינן של ליפול יש לשאול שהרי אמרו ז"ל‬ ‫ולכאו' קשה‪ ,‬היאך התישה התורה כוחו‪,‬‬ ‫שבע יפול צדיק וקם אשר לכאו' צ"ב‬ ‫והלא עדיין לא למד מאומה‪ .‬אלא‪,‬‬ ‫אם הוא נופל ז' פעמים למה עדיין נקרא צדיק‬ ‫מובא בספה"ק‪ ,‬שכיון שקיבל על עצמו עול‬ ‫אלא שאכן הבעה"ת אומר לנו בזה‬ ‫תורה‪ ,‬כבר יש בכך כדי להתיש כחו‪ .‬ונמצא‬ ‫כז‬ ‫אמונה‬ ‫דרכי‬ ‫ע"י הנפילות יכיר באפסיותו ויתרפס על ה'‬ ‫שבהתרוממותו הוא נעשה צדיק‪ ,‬מו"ר‬ ‫בעצמו ויצדיק מעשיו ודרכיו‬ ‫הרה"ק ר' אשר זיע"א אמר ששבע אלפים‬ ‫פעמים צריך ליפול בכדי להקרא צדיק שרק‬ ‫פניני דרכי אמונה‬ ‫מלכויות זכרונות ושופרות‪ ,‬זהו שאנו מצמצמים בתוך האותיות השפע של השי"ת‬ ‫שמעתי מכ"ק אאמו"ר הקוה"ט )שליט"א( זיע"א לבאר ענין אמירת מלכויות זכרונות שופרות‪,‬‬ ‫שהשי"ת משפיע שפע לעולם ולכל ברואיו‪ .‬ואנו‪ ,‬על ידי התפילות שאנו מתפללים אליו‬ ‫ית'‪ ,‬עושים צמצום בשפע – כל אחד במה שהוא צריך ישועה‪ ,‬עושה צמצום‪ .‬למשל‪ ,‬באותיות‬ ‫'חיים' עושה האדם צמצום של חיים‪ .‬כשיהודי מבקש חכמה‪ ,‬על ידי האותיות 'חכמה' הריהו‬ ‫עושה צמצום של החכמה‪ .‬כשיהודי מבקש עשירות‪ ,‬על ידי אותיות 'עושר' הוא עושה צמצום‪,‬‬ ‫וכך בכל הדברים הטובים‪ ,‬איש איש לפי הצטרכויותיו‪ .‬והנה יש קול ודיבור‪ .‬הקול הוא עניין כללי‪,‬‬ ‫והדיבור הוא צמצום של הקול‪ .‬באותיות הדיבור עושה האדם צמצום של הקול‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬בראש השנה תוקעים בשופר‪ ,‬והרי זה קול שופר‪ .‬זה שפע כללי מהשי"ת‪ .‬וכשאנו אומרים‬ ‫מלכויות‪ ,‬זכרונות ושופרות‪ ,‬זהו צמצום שאנו מצמצמים בתוך האותיות את השפע של השי"ת‪.‬‬ ‫ומבאר הרה"ק מבארדיטשוב בעל הקדו"ל זיע"א‪ ,‬שעל ידי הפעולות והמעשים הטובים שהאדם‬ ‫עושה‪ ,‬בזה הוא מעורר את המידות העליונות‪ .‬הוא זי"ע חזר תמיד על מאמר הבעש"ט‬ ‫זי"ע בביאור מדרש חז"ל עה"פ "ד' צלך"‪ ,‬שכדרך שהאדם נוהג כאן בעוה"ז‪ ,‬כך הוא מעורר‬ ‫שינהגו עמו מלמעלה‪ ,‬שהאדם נוהג כאותו צל‪ .‬על כן כשהאדם נוהג עם הבריות בדרך של‬ ‫רחמים וחסדים‪ ,‬הריהו מעורר רחמים וחסדים וכך ישפיעו לו מן שמיא‪ .‬על עניין זה חוזר הרה"ק‬ ‫מברדיטשב זי"ע כמה וכמה פעמים‪.‬‬ ‫ועל זאת גופא ראוי להתפלל ולבקש‪ ,‬שבזכות השי"ת נוכל לחשוב מחשבה זו תמיד‪ ,‬שלא נשכח‬ ‫ולא נאבד את המחשבה וההכרה הזו‪ ,‬ונזכה להיוושע כל אחד במה שהוא צריך‪ ,‬בני חיי‬ ‫ומזוני רויחי‪ ,‬שידוכים טובים וזש"ק‪ ,‬רפואות וישועות‪ ,‬כן יזכנו השי"ת‪.‬‬ ‫)יומי דתשרי תשע"ז(‬ ‫*‬ ‫כח‬ ‫אמונה‬ ‫דרכי‬ ‫שחרית ר"ה עם הנץ החמה סם למקטרג‬ ‫כ"ק אאמו"ר הקוה"ט זיע"א היה אומר כסדר שהתפילה כוותיקין בהנץ החמה‪ ,‬קודם אור הבוקר‬ ‫ביום ראש השנה‪ ,‬הרי זה כמו שנותנים סם שינה )שלאף געטראנק( בפיו של הבעל דבר‪,‬‬ ‫להשתיקו מלקטרג‪.‬‬ ‫*‬ ‫עומדים צפופים ומשתחוים רווחים‬ ‫עומדים צפופים ומשתחוים רווחים‪ ,‬לכאו' קשה להבין איך היה מקום דבגשמיות אי אפשר‬ ‫להבינה אלא היה זה בעבודת המידות שהנה מי שהוא בבחינת "עומד" תקעף בעצמו‬ ‫ועומד על דעתו הרי תמיד צפוף לו‪ ,‬אך מי שהוא בבחינת "משתחוה" שיש לו הכנעה ושפלות‬ ‫הרי לו תמיד רווחים בעז"ה‪.‬‬ ‫)בשיעור קיצוש"ע סי' קכט סעי' טז יום א' האזינו תשפ"ד(‬ ‫*‬ ‫כתבנו בספר פרנסה‬ ‫בספה"ק תפארת שלמה לראש השנה אומר על כתבנו בספר פרנסה‪ .‬ספר גימט' שם‪ .‬הוא ע"ד‬ ‫שאנו אומרים בברהמ"ז ובטובו הגדול תמיד לא חסר לנו ואל יחסר לנו מזון בעבור‬ ‫שמו הגדול כו' שאנו מבקשים שיהי' השפע ופרנסה עובר דרך השם הזה הוי' ב"ה שבספירות‪.‬‬ ‫ושנהי' ניזון דרך מעבר הקדושה‪ .‬פרנסה היא אותיות פר"ה נ"ס רומז על העלאת והמתקת הדינים‬ ‫בה' כידוע בסוד פרה‪ .‬וזהו נ"ס ר"ת סומך נופלים להעלות הני"ק ולהמתיקם בשרשם‪.‬‬ ‫)בקידושא רבה יום ב' דר"ה תשפ"ה(‬ ‫*‬ ‫בארדיטשוב‬ ‫צריכים לעורר את זכות הצדיקים הק' זי"ע למען ימליצו טוב בעדנו‪ ,‬וכגון זכותו של הרה"ק בעל‬ ‫'קדושת לוי' מבארדיטשוב זי"ע‪ ,‬שכ"ק אאמו"ר הקוה"ט זיע"א מרבה להזכירו בכל ימות‬ ‫השנה בכלל ובימי ראש השנה בפרט‪ ,‬בכל שנה ושנה‪ ,‬פעמים הרבה‪.‬‬ ‫)ב' דר"ה תשפ"א(‬ ‫*‬ ‫טעם נוסף לאכילת המצה בראש השנה‪ ,‬דהנה נהגו ישראל לקנות בכל שנה לפני ר"ה סכין‬ ‫חת"ך חדש שיש בו סגולה לפרנסה‪ ,‬והנה בסכין זה חותכים את החלה‪ ,‬ועוד‪ ,‬שבסכין‬ ‫כחלף בלא 'שיניים' נעשה החיתוך חלק ובנקל‪ ,‬והנה במצה לא שייך עניין החיתוך בסכין‪ ,‬אלא‬ ‫כט‬ ‫אמונה‬ ‫דרכי‬ ‫צריך לשוברה – מ'דארף ברעכן‪ ,‬וכדרך שנהגו לעשות בליל ראש השנה סימנא מילתא‪ ,‬אף‬ ‫בשבירת המצה יש ליתן טעם ורמז שביום גדול וקדוש זה שצריכים אנו לזכויות רבות לעצמנו‪,‬‬ ‫שנזכה לעבוד צו ברעכן )לשבור ולהכניע( את המידות הלא טובות‪ .‬והסכים עמו כ"ק אדמו"ר‬ ‫הקוה"ט זיע"א בזה‪ ,‬שאכן הענין של שבירת המדות הלא טובות והכנעתן הוא דבר נחוץ בראש‬ ‫השנה‪ ,‬וכן‪ ,‬שהמצות יש בהן אכן רמז לעורר עניין זה‪.‬‬ ‫)ב' דר"ה תשפ"א(‬ ‫*‬ ‫ר"ה שחל להיות בשבת‬ ‫אמרינן בנוסח התפילה 'בראש השנה יכתבון וביום צום כיפור יחתמון' דלכאורה יש להבין מה‬ ‫עניין הכתיבה בראש השנה‪ ,‬והלא כתיבה היא מלאכה מל"ט מלאכות האסורות בשבת‬ ‫וביו"ט‪ ,‬ומובא בספה"ק עניין זה שכאשר חל ראש השנה בשבת אין כותבים כי אם פיקוח נפש‬ ‫)וכן מובא בספה"ק 'קדושת לוי'(‪ ,‬על כל פנים יש לומר דהנה יש דברים רבים שנראה ל'עולם'‬ ‫שבידם לנהוג ולעשות ולהכריע‪ ,‬ואין זה אמת‪ ,‬שהרי הכל ביד השי"ת ומאיתו ית'‪ ,‬והוא לבדו‬ ‫עשה ועושה ויעשה לכל המעשים‪ ,‬ורק עניין הבחירה נראה שנתן ביד האדם‪ ,‬וכבר נשפך דיו‬ ‫כים ונשתברו קולמוסין רבים בענין זה‪ ,‬אך לכאו' מסתבר שאף שניתנה לאדם הידיעה והבחירה‪,‬‬ ‫מ"מ נתן השי"ת ביד האדם לבחור בטוב או חלילה במוטב‪ ,‬ונמצא הוא עצמו גוזר בנפשיה את‬ ‫גזר דינו‪.‬‬ ‫והנה כל מעשי האדם נכתבים לפניו ית' ועפ"י מעשי התשובה ביום ר"ה‪ ,‬וכדקי"ל תשובה‬ ‫ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה‪ ,‬כן נכתבים לפניו ית' כל מעשי האדם‪ .‬והגם‬ ‫שהבחירה שהאדם בוחר בה אף היא מאיתו ית'‪ ,‬עכ"ז חפץ השי"ת בבחירתו של האדם ובתשובת‬ ‫מעשיו‪ ,‬ועי"ז יכתבון לפניו ית"ש‪ ,‬וכאשר תתקבל התשובה שלו כן ייחתם ביום צום כיפור לפניו‬ ‫ית'‪.‬‬ ‫ואמרתי אימרא זו לפני כ"ק אאמו"ר הקוה"ט זיע"א ונהנה לשמע הדברים הללו בהערכה רבה‬ ‫ואמר שהעניין הזה מפורט ומבואר ממש בדומה למובא בספה"ק 'קדושת לוי' )ד"ה‬ ‫זכרנו לחיים וכו' וכתבנו בספר החיים'( עיי"ש‪.‬‬ ‫)בדרשה לפני אמירת למנצח וכו' ומוסף א' דר"ה תשפ"ה(‬ ‫ל‬ ‫בס"ד‬ ‫תכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה‬ ‫לקראת ימי הרחמים והרצון יערוך אי"ה בער"ה ועיוה"כ‬ ‫כ"˜ מרן אדמו"ר ˘ליט"א‬ ‫וחכמי המ˜ובלים דבי˙ מדר˘נו‬ ‫פדיון נפ˘‬ ‫בבית מדרשנו כנהוג מידי שנה‬ ‫ע"פ כוונת הרש"ש בער"ה ועיו"כ בס"ד‬ ‫ע"ד שעשה כ"ק מרן אדמו"ר הקוה"ט זיע"א‬ ‫ובמטבעותיו הק' שפדה בהם נפשות בני ישראל רבות בשנים‬ ‫"ופדיון נפש הוא תועלת ותרופה לכל צרה שלא תבוא‬ ‫ובפרט לחולים שיתרפאו במהרה" )פרי עץ חיים(‬ ‫למסירת שמות ופדיון נפש‪:‬‬ ‫אצל הגבאי הרה"ח ר' סנדר חזן שליט"א‬ ‫הנהלת המוסדות‬ ‫בס"ד‬