gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בעיקבתא דמשיחא · B'ikvasa D'mshicha — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: בעיקבתא דמשיחא · B'ikvasa D'mshicha

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

בעיקבתא דמשיחא · B'ikvasa D'mshicha — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫דעם אור פאר אונזער דור‬ ‫גלי ון י "א‬ ‫ראש‬ ‫השנה‬ ‫תשפ"ז‬ ‫לשה''ק‬ ‫מתוך שיחות ושיעורים של‬ ‫הרה"ק מקאסוב זצוק"ל‬ ‫הנקודה הפנימית‬ ‫נערך ונלקט מתוך‬ ‫הרבה שיעורים ודרשות‬ ‫בלב יהודי‬ ‫שבמשך השנים‬ ‫חוץ את ההרהורים שבאותם מעמקי‬ ‫שומע איך אנשים פשוטים כערכנו‬ ‫יום תרועה‬ ‫הלב‪ .‬לפעמים האדם מרגיש שיש‬ ‫תוקעים בשופר‪ ,‬נראה לו שאין‬ ‫בעמדנו הלום לקראת היום‬ ‫לו הרבה מה להגיד‪ ,‬אך אין לו את‬ ‫זה משהו אחר מאשר שופרו של‬ ‫הנעלה והנשגב ‘ראש השנה’‪,‬‬ ‫הכלים הנדרשים כדי להוציא את‬ ‫משיח‪ ,‬והדברים אומרים דרשנו‪.‬‬ ‫מן הראוי להתבונן במצווה‬ ‫כל מה שיש להוציא‪ .‬הוא מרגיש‬ ‫עוד יש להתעמק במה שמצאנו‬ ‫הנשגבה של ‘תקיעת שופר’ אותה‬ ‫שהוא רוצה לשפוך את לבו להקב”ה‪,‬‬ ‫ראינו‪ ,‬כי חז”ל תיקנו לנו להזכיר‬ ‫אנו מתכוננים לקיים בדחילו‬ ‫אך ההרגשים הם כה עמוקים‬ ‫בברכת ‘שופרות’ מפסוקי ‘מתן‬ ‫ורחימו ביום גדול וקדוש זה‪.‬‬ ‫והגעגועים הם כה עזים‪ ,‬עד שכל‬ ‫תורה’‪ ,‬וכמו כן אנו משתמשים דווקא‬ ‫תיבה שיוציא מהפה ‪ -‬רק ימעיט‬ ‫ואמנם‪ ,‬עצם מצוות התקיעה‬ ‫בשופר של איל כדי לעורר ולהזכיר‬ ‫יכולים אנו לקיים ברגעים בודדים‪,‬‬ ‫מערכם של המחשבות וההרהורים‬ ‫את הענין של ‘עקדת יצחק’‪ .‬ויש‬ ‫האופפים את לבו‪ .‬וכאשר יהודי‬ ‫ביותר שמדאורייתא אפשר לצאת‬ ‫להתבונן בענין זה‪ ,‬וכי איזה ענין‬ ‫ידי חובה בשמיעת תשעה קולות‬ ‫מגיע למצב כזה‪ ,‬שכדי לבטא את‬ ‫יש לעורר ענין מתן תורה בעיצומו‬ ‫הרגשות הלב אינו יכול להשתמש‬ ‫בלבד‪ ,‬ובכל זאת‪ ,‬מהותו של יום זה‬ ‫של ראש השנה‪ ,‬ומה יש לתקיעת‬ ‫‪ -‬כפי שנקבע בתורה‪ ,‬הוא היותו ‘יום‬ ‫בכלי המבטא‪ ,‬אז בוקע מעומק לבו‬ ‫השופר שלנו על עקדת יצחק‪.‬‬ ‫אנחה עמוקה ביותר‪ ,‬אשר לה כח‬ ‫תרועה’‪ .‬זה כל מה שנכתב בתוה”ק‬ ‫כביר ‪ -‬הרבה יותר מכל הדיבורים‬ ‫על ראש השנה‪ ,‬בעוד שברוב רובו‬ ‫שבעולם שאפשר רק להוציא מהפה‪.‬‬ ‫של היום אנו עוסקים בעניינים‬ ‫מה שאי אפשר לבטא במילים‬ ‫אחרים לגמרי‪ ,‬כתפילה ותשובה שאנו‬ ‫זהו ‘קול השופר’‪ .‬השופר אינו‬ ‫והענין יבואר‪ ,‬כי באופן רגיל‪,‬‬ ‫עוסקים בהן משך שעות ארוכות‪ .‬אין‬ ‫מוציא חיתוך אותיות‪ ,‬הוא אינו מדבר‬ ‫כשאיש יהודי מתעורר בתשובה‬ ‫זה‪ ,‬אלא כי טובא גנוז בגוויה‪ ,‬ובמצוות‬ ‫מילים‪ .‬אינו אומר תפילות ארוכות‪,‬‬ ‫ורוצה לשוב על מעשים לא טובים‬ ‫השופר טמון סוד עמוק‪ ,‬שכאשר‬ ‫ואף אינו מסביר הסברים כל‪-‬שהם‪.‬‬ ‫שעשה‪ ,‬הוא רגיל להתוודות על‬ ‫נתבונן בו נראה שזה הוא עיצומו‬ ‫הוא לא עושה שום פעולה מלבד‬ ‫כך בדיבורים‪ .‬הוא יכול לפרט בפני‬ ‫ומשמעותו של כל ה’ראש השנה’‪.‬‬ ‫השמעת קול פשוט‪ ,‬אך באותו קול‬ ‫הקב”ה את מחשבותיו והרהורי לבו‪,‬‬ ‫טרם ניגש לברר זאת‪ ,‬עלינו‬ ‫פשוט יש את הכח הנפלא להוציא‬ ‫כמה כואב לו על שעבר רצון הבורא‪,‬‬ ‫להתבונן בדבר פלא שמצאנו‬ ‫את מה ששום דיבור אחר בעולם‬ ‫ושהוא מקבל על עצמו מהיום‬ ‫בחז”ל (ראש השנה טז‪ ,):‬שתקיעת‬ ‫אינו יכול להוציא‪ .‬זו הסיבה ש’קול‬ ‫והלאה להיטיב את מעשיו‪ .‬אכן כח‬ ‫השופר מערבב את השטן ומבהיל‬ ‫השופר’ מכונה בספרים הקדושים‬ ‫כביר יש בהם בדיבורי האדם להוציא‬ ‫אותו‪ ,‬עד שדומה לו שבוודאי זה‬ ‫(ליקוטי תורה נצבים ד”ה אתם‪ ,‬ועוד בדרושים‬ ‫כלפי חוץ מה שמעיק לו על לבו‪.‬‬ ‫קול שופר של משיח‪ .‬ונפלא הדבר‬ ‫לר”ה) ‘קול פשוט’‪ ,‬כי הוא מגיע‬ ‫אך בתוך תוכיות לבו של האדם‬ ‫להתבונן‪ ,‬כי הרי השטן מלאך הוא‪,‬‬ ‫ממקום שהוא הרבה יותר עמוק‬ ‫יש רובד עמוק ביותר‪ ,‬שדיבורי מילים‬ ‫ואי אפשר לבלבל את מוחו בדברים‬ ‫מדיבורים‪ ,‬הוא מגיע מעצמיות‬ ‫הם דלים ועלובים כדי להוציא כלפי‬ ‫של מה שכך‪ ,‬ומדוע איפה כשהוא‬ ‫א‬ ‫לשה''ק‬ ‫גליון י"א | ראש השנה תשפ"ז‬ ‫לאור’‪ .‬ענה החסיד ‪ -‬רבי‪ ,‬רק זה‬ ‫לחשוב שהוא עושה משהו עבור‬ ‫הרגשת האדם‪ ,‬שנכספה וגם כלתה‬ ‫לא! אבוי לי אם האמת תצא לאור‪...‬‬ ‫הקב”ה משך כל ימות השנה‪ ,‬הרי‬ ‫נפשו להתקרב אל הבורא יתברך‪.‬‬ ‫וכאן אנו מגיעים להבנת עומק‬ ‫שכאשר מתייצב הוא בפני הבורא‬ ‫הענין שאנו משתמשים דווקא עם‬ ‫יתברך כשהוא שופט אותו‪ ,‬האמת‬ ‫קרן של איל כדי לעורר זכות עקדתו‬ ‫האמתי צפה ועולה במחשבתו‪,‬‬ ‫להוציא את הנקודה הפנימית‬ ‫של יצחק‪ .‬כי הנה מצאנו בחז”ל (ר”ה‬ ‫שעם כל מה שעשה משך כל השנה‬ ‫והעבודה המוטלת על כל איש‬ ‫טז‪ .‬ותורת כהנים פרק ח)‪ ,‬שכאשר אנו‬ ‫‪ -‬עדיין לא התחיל לעשות מאומה‬ ‫ישראל בשעת תקיעת שופר היא‪,‬‬ ‫תוקעים בשופר מתעוררת הזכות‬ ‫כלפי מה שהוא מחויב לעשות‪.‬‬ ‫לפתוח את סגור לבו‪ ,‬ולהיכנס במקום‬ ‫של העקדה‪ ,‬והקב”ה רואה אז‬ ‫והכרה אמיתית זו מעוררת‬ ‫הרבה יותר עמוק מכל סוגי מחשבות‬ ‫‘אפרו של יצחק’ הצבור ומונח על‬ ‫בקרבו פנימה רצון עז וחזק לחזור‬ ‫והרהורים שבזמנים רגילים יכול הוא‬ ‫המזבח‪ ,‬וזה מעורר רחמי שמים על‬ ‫בתשובה‪ ,‬כדי שבשנה הקרובה‬ ‫להעלות אותם דרך מוצאות הפה‪.‬‬ ‫בני ישראל‪ .‬ולכאורה יש להתבונן‬ ‫יוכל להתקרב יותר קרוב‪ ,‬להיות‬ ‫אז נופלים מאליהם כל ההסברים‬ ‫בפלא הגדול הזה‪ ,‬וכי איזה ‘אפר’‬ ‫יותר אמיתי ויותר טוב‪ .‬אך בד בבד‬ ‫והפלפולים‪ ,‬ולא נשאר עמו יותר‬ ‫היה לו ליצחק? הלוא הוא לא נשחט‬ ‫מתחדדת בנו ההכרה‪ ,‬שכלפי האמת‬ ‫מקול פשוט‪ ,‬שזה אומר כבר את‬ ‫מעולם וקל וחומר שלא שרפו את‬ ‫אין לנו שום מהלך אמיתי שנוכל‬ ‫הכל‪ :‬ברצוני להיות קרוב להקב”ה!‬ ‫גופו‪ ,‬אז איך מגיע על המזבח ‘אפר’‬ ‫לצאת ידי חובתנו כלפי הקב”ה; הרי‬ ‫קודם התקיעות אנו מזכירים‬ ‫של אדם שלא נשרף מעולם? ולא‬ ‫הבורא יתברך הוא גבוה מעל גבוה‬ ‫את הפסוק‪‘ :‬מן המצר קראתי י‪-‬ה‪,‬‬ ‫עוד‪ ,‬אלא שבשעה שתוקעים בשופר‬ ‫ונעלה מכל נעלה‪ ,‬ואילו האדם הוא‬ ‫ענני במרחב י‪-‬ה’‪ ,‬כי ‘תקיעת שופר’‬ ‫רואה הקב”ה את האפשר הזה‪ ,‬והוא‬ ‫נמוך מני נמוך‪ ,‬וכמה שיקבל על‬ ‫היא צעקה עמוקה שהיהודי מוציא‬ ‫מעורר רחמים על בניו אהוביו?!‬ ‫עצמו קבלות טובות ורצונות טובים‪,‬‬ ‫ממקום שהוא מרגיש בנפשו‪,‬‬ ‫לא יהיה בהם כלל כדי להדביק‬ ‫שהוא שרוי במצוקה שאינו יכול‬ ‫בין המרחק הגדול והעצום הקיים‬ ‫בכוחות עצמו להסתדר ולהינצל‬ ‫תמונת האדם בעיני הקב”ה‬ ‫בין הבורא יתברך לבין האדם‪.‬‬ ‫ממנה‪ .‬היא לא סוג של ‘תפילה’‬ ‫והסבר הדבר הוא‪ ,‬כי מאחר‬ ‫אך העבודה של תקיעת שופר‬ ‫מרוממת‪ ,‬זו צעקה עמוקה מהמקום‬ ‫שיצחק אבינו היה מוכן למסור‬ ‫היא‪ ,‬שהיהודי מבטל אז את עצמו‬ ‫העמוק ביותר במעמקי הלב‪.‬‬ ‫את נפשו להישחט עבור הקב”ה‪,‬‬ ‫כליל‪ ,‬ומשליך את עצמו על הקב”ה‬ ‫הזמן של ‘תקיעת שופר’ אינו‬ ‫והרצון שלו לכך היה באמת ובלב‬ ‫ואומר‪‘ :‬רבונו של עולם‪ ,‬אתה הרי‬ ‫זמן שהאדם מפרט כל מה שעבר‬ ‫תמים‪ ,‬הרי שהקב”ה קיבל את הרצון‬ ‫כה גדול ואילו אני הרי כה קטן‪,‬‬ ‫עליו במהלך השנה‪ .‬להיפך‪ ,‬חרף‬ ‫הזה והחשיב אותו כאילו הדבר‬ ‫אין לי שום מהלך איך להתקרב‬ ‫כל מה שעבר עליו משך השנה‪ ,‬הן‬ ‫נעשה בפועל‪ ,‬כי נקודת האמת היא‬ ‫אליך‪ .‬הנני בטל ומובטל אליך‪.‬‬ ‫ההצלחות והן הכשלונות‪ ,‬בכל זאת‬ ‫הרבה יותר עמוקה מכלי המעשה‪.‬‬ ‫אנא עזור לי שאוכל להתקרב יותר‬ ‫נשארה נקודה פנימית נקייה ועמוקה‪,‬‬ ‫לפעמים‪ ,‬דבר שאדם מוציא לפועל‬ ‫אליך’‪ .‬הרגשות אלו של ביטול‬ ‫הנמצאת במקום עמוק מני עמוק‪ ,‬שם‬ ‫על ידי כלי המעשה‪ ,‬אינו מבטא כלל‬ ‫באות לידי ביטוי בצעקה העמוקה‬ ‫היהודי משתוקק בגעגועים עצומים‬ ‫את האמת הפשוטה שבסתר לבו‪.‬‬ ‫שאנו מוציאים דרך קול השופר‪.‬‬ ‫לאביו שבשמים‪ ,‬וכעת ב’תקיעת‬ ‫עלינו להאמין ולהעמיק בדעתנו‪,‬‬ ‫שופר’ מוצאת נקודה נסתרת זו את‬ ‫שאין הקב”ה מסתכל רק על התמונה‬ ‫ביטויה הנכון מחוץ למעמקי הלב‪.‬‬ ‫החיצונית של האדם‪ ,‬אלא הוא‬ ‫מי אני באמת?‬ ‫מתבונן ומסתכל עמוק כביכול בתוך‬ ‫אך כאן יכולה לחדור מחשבה‬ ‫תוכיות נשמתו‪ ,‬שם מסתתרת האמת‬ ‫נוראה בנפש האדם‪ .‬הלוא בראש‬ ‫להשליך עצמנו על הקב”ה‬ ‫לאמתו‪ .‬ממילא‪ ,‬כשיהודי מוציא קול‬ ‫השנה כמו בכל הימם הקדושים‬ ‫במשך ימות השנה‪ ,‬כאשר יהודי‬ ‫פשוט מלבו‪ ,‬הרי שאין אמת יותר‬ ‫והנוראים‪ ,‬אנו עסוקים בלעורר את‬ ‫רוצה להתקרב אל הבורא יתברך‪ ,‬הוא‬ ‫אמיתית מזה‪ ,‬כי בתוך תוכיותו פנימה‬ ‫י”ג מידות הרחמים‪ ,‬כשאחת מהן‬ ‫עושה זאת על ידי התחזקות בעשיית‬ ‫נשארה תמיד נקודה עמוקה הצועקת‬ ‫היא מידת ‘ואמת’‪ .‬וכאן יכול האדם‬ ‫רצונו דרך אופנים שונים‪ .‬הוא יכול‬ ‫אל קונו‪‘ :‬הנני שלך‪ ,‬ברצוני להיות‬ ‫להתבונן בעצמו‪ :‬האם הנני מוכן‬ ‫לעשות זאת דרך לימוד התורה או‬ ‫געטריי בשבילך ולהיות קרוב אליך’‪.‬‬ ‫שיגלו את ה’אמת’ שלי? וכי איזה‬ ‫תפילה‪ ,‬על ידי קיום מצוות ומעשים‬ ‫ואף אם בשאר ימות השנה שגה‬ ‫פנים אשא באם הקב”ה יבחון אותי‬ ‫טובים ‪ -‬כל אחד ואחד לפי מדרגתו‪.‬‬ ‫האדם‪ ,‬וכאשר הוא עורך את חשבון‬ ‫וידון את מעשי על קוטב האמת‬ ‫אך כאשר מגיע יום ‘ראש השנה’‪,‬‬ ‫נפשו הוא רואה כמה הרבה לעשות‬ ‫והצדק? הרי המצב הוא נורא ואיום?!‬ ‫שעה שכל באי העולם עוברים לפניו‬ ‫דברים שאינם ראויים‪ ,‬בכל זאת ‪-‬‬ ‫ועל דרך שמספרים על יהודי‬ ‫כבני מרון‪ ,‬והיהודי מעלה על דעתו‬ ‫דברים אלו אינם משקפים את האדם‬ ‫שנכנס פעם לרבו לבקש את ברכתו‬ ‫שהוא עומד להתייצב לפני הקב”ה‬ ‫מה שהוא כלפי ה’אמת’‪ .‬בנקודה‬ ‫לקראת משפט כבד שציפה לו‪ ,‬והרבי‬ ‫כביכול פנים אל פנים‪ ,‬אופפת אותו‬ ‫הפנימית השוכנת במעמקי לבו אין‬ ‫איחל לו ‘יעזור הקב”ה שהאמת תצא‬ ‫חרדה‪ .‬כי כמה שהאדם רק מנסה‬ ‫בעקבתא דמשיחא‬ ‫לשה''ק‬ ‫ב‬ ‫לא רגיל של דביקות‪ ,‬והקשר בשעה‬ ‫כל האיוולת שלנו‪ ,‬אך מאידך גיסא‪,‬‬ ‫כל הבדל באיזה מצב הוא נמצא‬ ‫זו הוא כל כולו בגדר פלא‪ ,‬ועליונים‬ ‫כדי להגיע לרגעים נעלים אלו‬ ‫ואיך הוא נראה‪ ,‬כי לפי האמת הוא‬ ‫ותחתונים מתחברים ומזדווגים יחדיו‪.‬‬ ‫צריכים להתייגע רבות כדי לגעת‬ ‫רוצה להיות נאמן לאביו שבשמים‪.‬‬ ‫בנקודה אמיתית זו החבויה במעמקי‬ ‫בעת המעמד של ‘תקיעת שופר’‬ ‫הלב‪ ,‬ומשם להתמסר כליל להקב”ה‪.‬‬ ‫אנו מניחים בצד את כל הלבושים‬ ‫עלה אלוקים בתרועה‪ ,‬ה’ בקול‬ ‫והתירוצים כמו שאר מחשבות של‬ ‫שופר‬ ‫ייאוש‪ .‬ברגעים אלו אנו מתייצבים‬ ‫בספרים הקדושים (אוהב ישראל‬ ‫קול השופר שובר מחיצות של ברזל‬ ‫מול הקב”ה עם ה’נקודה’ בעצמה‪.‬‬ ‫פרשת נצבים ד”ה אתם נצבים‪ )1‬מבואר‪,‬‬ ‫לפעמים מרגיש האדם בעצמו‬ ‫אין זה הזמן לחשוב ולהתבונן ‪ -‬את‬ ‫שבשעה שהאדם למטה תוקע‬ ‫שהוא רוצה כל כך להתקרב אליו‬ ‫זה ‘כן’ עשיתי ואת זה ‘לא’ עשיתי‪.‬‬ ‫בשופר‪ ,‬הוא מכניס את נשימתו‬ ‫יתברך‪ ,‬אך הוא מרגיש שזה ממש‬ ‫ברגעים אלו עלינו להגיע אל פנימיות‬ ‫והבל פיו לתוך השופר‪ ,‬ואתו הבל‬ ‫לא הולך לו‪ ,‬הוא מגשש באפילה‪,‬‬ ‫ההכרה‪‘ :‬זה מה שאני באמת! אני‬ ‫עולה למעלה‪ ,‬ומתייחד כביכול‬ ‫ונתקל במסך המסתיר ובמחיצה‬ ‫יהודי שרוצה בעולם רק אותך‬ ‫עם ההבל של מעלה‪ ,‬וכשההבל‬ ‫המבדלת בינו לבין קונו‪ .‬לפעמים‬ ‫יתברך!’‪ .‬זוהי ההרגשה שאנו מבטאים‬ ‫שלנו נפגש עם ההבל של כביכול‪,‬‬ ‫זה מגיע מחמת מעשיו‪ ,‬הרגליו‪,‬‬ ‫דרך קול השופר‪ ,‬ואז מסתכל‬ ‫נעשה ‘יחוד הבל בהבל’‪ .‬זו מציאות‬ ‫או סתם הרגשה שהוא נדחה‬ ‫הקב”ה בפנימיות לבו של כל יהודי‪,‬‬ ‫נוראה של ייחוד ונשיקין שאין‬ ‫מחוץ לחומה‪ .‬ועלינו לדעת‪ ,‬כי‬ ‫והוא רואה במה הוא חפץ באמת‪.‬‬ ‫בדומה לה משך כל השנה כולה‪.‬‬ ‫ממש על מצבים כגון אלו נתקן‬ ‫וזה פירוש הפסוק ‘עלה אלוקים‬ ‫השופר‪ ,‬כי כח גדול יש בקול שופר‬ ‫בתרועה‪ ,‬ה’ בקול שופר’‪ .‬בזוהר‬ ‫לשבור אפילו מחיצות של ברזל‪.‬‬ ‫בקינוח קל מוחקים אפילו החטאים‬ ‫הקדוש (זוהר אמור ח”ג צט‪ ):‬מתגלה‬ ‫בספר יהושע מתואר בארוכה‪,‬‬ ‫החמורים‬ ‫לנו‪ ,‬כי לא רק ה’בעל תוקע’ משמיע‬ ‫שלאחר שעם ישראל עברו את הירדן‪,‬‬ ‫בדרשתו‬ ‫כה אמר הרש”ש‬ ‫קול תקיעה‪ ,‬אלא שגם השכינה‬ ‫כבש יהושע בן נון את העיר יריחו‬ ‫שקודם תקיעת שופר (נהר שלום‬ ‫עילאה תוקע ביחד עם הבעל תוקע‪.‬‬ ‫שהיתה מוקפת בשבע חומות עבות‪.‬‬ ‫דף לח‪ ,):‬שבשעת התקיעות יכול‬ ‫זאת אומרת‪ ,‬שתקיעת השופר‬ ‫חומות אלו לא היו חומות רגילות‪,‬‬ ‫האדם להגיע לדרגה כה נשגבה‬ ‫שלנו כאן למטה מעוררת שגם‬ ‫אלא קליפות קשות ומרות שעל כלל‬ ‫בתשובה‪ ,‬עד כדי כך‪ ,‬שבקל הוא‬ ‫למעלה יתקע הקב”ה‪ ,‬וההבל היוצא‬ ‫ישראל היה לשברן ולהכניען כדי‬ ‫יכול לחזור אף על אותם עניינים‬ ‫מבין שני שופרות אלו הולכים‬ ‫לזכות בארץ ישראל‪ .‬ומתואר שם‪,‬‬ ‫שבמשך השנה מאד קשה לשוב‬ ‫רצו ושוב‪ ,‬על דרך ֵֵאם המנשקת‬ ‫שהדרך איך שיהושע הכניע קליפות‬ ‫בתשובה עליהם‪ ,‬והענין הוא‪ ,‬כי‬ ‫ומחבקת את בנה הקטן והאהוב‪.‬‬ ‫אלו היה על ידי תקיעת שופר‪ .‬כי‬ ‫בשעת תקיעת שופר מגיע האדם‬ ‫ולאור הדברים שהקב”ה תוקע‪ ,‬הרי‬ ‫כאשר משתמשים בקול פשוט המגיע‬ ‫למדרגה נשגבה ביותר של קרבת‬ ‫דעת לנבון נקל‪ ,‬שעיקר התקיעות‬ ‫מעומק הלב פנימה‪ ,‬יש בכוחו לשבור‬ ‫אלוקים‪ ,‬ומגיעים למקום שהוא מעל‬ ‫הוא מה שהקב”ה כביכול תוקע‪,‬‬ ‫ולהפיל כל מסך המבדיל‪ ,‬ולסלול‬ ‫ומעבר לחשבונות והתחשבנויות‪,‬‬ ‫רק שבתקיעת השופר שלנו אנו‬ ‫את הדרך הנכונה איך להקב”ה‪.‬‬ ‫ומשום כך ניתן בקלות ובקינוח‬ ‫מעוררים את התקיעות דלמעלה‪.‬‬ ‫אך מעבר לעצם שבירת המחיצה‪,‬‬ ‫קל למחוק את כל השגיאות ואל‬ ‫ומה שנשאר לנו להבין הוא‪:‬‬ ‫שזה עדיין אינו שלמות התכלית‪,‬‬ ‫כל האיוולת של שאר ימות השנה‪.‬‬ ‫באיזה סוג ‘שופר’ משתמשים‬ ‫בכוחו של השופר לאחד ולקרב‬ ‫בשעת התקיעות אין אנו‬ ‫למעלה? הלא בשמים אין בנמצא‬ ‫צדדים נפרדים שיתאחדו יחדיו‬ ‫עסוקים בלפרט אחת אל אחת‬ ‫שופר העשוי מקרן של איל גשמי?!‬ ‫לגמרי‪ .‬ולך נא וראה‪ ,‬כי הלשונות‬ ‫את כל החטאים או שאר הדברים‬ ‫אך הענין הוא‪ ,‬כי בשמי מרום יש‬ ‫שאנו משתמשים בהם במצוות שופר‪,‬‬ ‫הטעונים תיקון‪ ,‬כי בשעה נעלה זו‬ ‫קול שופר המלווה את כלל ישראל‬ ‫מורים על ענין חיבור והתקשרות‪,‬‬ ‫אנו מבקשים רק להיות עם הקב”ה‬ ‫זה אלפי שנים‪ ,‬החל מאז השמעת‬ ‫וכפי שעצם הלשון של ‘תקיעה’ מורה‬ ‫בעצמו‪ .‬אנו רוצים להתקרב אליו‬ ‫קול השופר שבמתן תורה‪ ,‬ועד‬ ‫על ענין של התקשרות עצומה (מלשון‬ ‫באופן כה קרוב‪ ,‬עד שכל המציאות‬ ‫שנזכה לשמוע קול שופר של משיח‪.‬‬ ‫‘ונתקע ביבמתו’ שבמסכת יבמות נ”ד‪ ,).‬ואילו‬ ‫של ריחוק יתבטל ויפול מאיליו‪ .‬זה‬ ‫בעת תקיעת שופר של ראש השנה‬ ‫‘תרועה’ הוא מלשון אחווה ורעות‪.‬‬ ‫אמנם נשמע מצד אחד מאד קל‪,‬‬ ‫מדי שנה בשנה‪ ,‬אנו רוצים להיאחז‬ ‫בשעת תקיעת שופר נתעורר מצב‬ ‫שברגעים מספר אפשר למחוק את‬ ‫ובפרט בימי הרצון בראש השנה הקדוש והנורא אנו מטהרין ומזככין מעשינו על ידי התשובה ומעשים טובים ונותנין אל לבנו שכל‬ ‫‪1‬‬ ‫ההבלים של שקר וכל בחינת הרע שבעולם הכל נחשב כאפס ואין וריק‪ ,‬ואז אנו מעוררין ההבל של אמת העליון היינו על ידי שאנו תוקעים בשופר‬ ‫והבל של התוקע נכנס לתוך השופר אז זה ההבל יוצא מתוך השופר ומעורר ההבל העליון הבל האמת שהוא קשור ואחוז בשורש של הוי"ה של שם‬ ‫ס"ג הקדוש ‪ ...‬וזה אנו מעוררין בקול השופר ההבל של אמת‪ ,‬ואז כשעולה זה ההבל צריכין כל החיצונים והשקר להיות נדחין ממנו ומיטמרין בנוקבא‬ ‫דתהומא רבה ‪ ...‬וכל המסכים המבדילין נתבטלו‪ ,‬ואורו של הקדוש ברוך הוא מזריח ומופיע על נשמות ישראל‪ ,‬ועולה הטהרת הלב והיחוד עליון מן‬ ‫השופר למעלה לרום השמים‪ ,‬ומעורר הקולות של השופר העליון והבל האמת הרוחני על ידי מדתו של יעקב אבינו עליו השלום‪.‬‬ ‫ג‬ ‫לשה''ק‬ ‫גליון י"א | ראש השנה תשפ"ז‬ ‫אנו מעוררים את קול שופר של‬ ‫עכשיו‪ ,‬ומעתה אין אנו חפצים כי‬ ‫ולהתאחד עם אותו קול שופר‬ ‫משיח‪ ,‬הוא רק ה’שטן’‪ ,‬בעוד שבשעה‬ ‫אם להתאחד ולהישאר ביחד אתך!‬ ‫המקשר אותנו לאותו מעמד נורא של‬ ‫שאנו עומדים בבית המדרש‪ ,‬אנו כלל‬ ‫מעמד הר סיני ועד לגאולה השלמה‪.‬‬ ‫מעתה נוכל להבין את נוסח‬ ‫לא קולטים מה מתחולל ברגעים‬ ‫הבקשה שאנו מתפללים בימים אלו‬ ‫אלו בעולמות העליונים‪ ...‬והסיבה‬ ‫‘תקע בשופר גדול לחרותנו’‪ ,‬מהי‬ ‫לכך היא‪ ,‬כי אנו שרויים בעולם‬ ‫חשוך ואפל‪ ,‬ואין אתנו יודע עד מה‬ ‫המשמעות של ‘שופר גדול’? רק‬ ‫לעורר את הקשר הראשון‬ ‫עומק הדבר הוא‪ ,‬שאין אנו עוסקים‬ ‫‪ -‬איך בדיוק הולך להתגלות המלך‬ ‫בשעת מתן תורה הגיעו כלל‬ ‫בשופר שהוא גדול במובן גשמי‪,‬‬ ‫המשיח‪ .‬אך מעצם העובדה שהשטן‬ ‫ישראל למצב נעלה ומרומם‪ ,‬שהיו‬ ‫אלא בשופר של משיח שהוא נוצר‬ ‫כה מתבלבל מקולות התקיעה‪ ,‬עלינו‬ ‫מוכנים לכלות הנפש להקב”ה מרוב‬ ‫והורכב מרבבות אלפי קולות וצעקות‬ ‫להבין ולהשכיל באיזה זמן נעלה‬ ‫אהבה‪ ,‬והקשר הגדול ביותר שהיה אי‬ ‫של כלל ישראל מכל הדורות‪ .‬שנים‬ ‫אנו עומדים‪ ,‬ושבעשה זו אנו יכולים‬ ‫פעם בין קוב”ה לכנסת ישראל‪ ,‬היה‬ ‫ארוכות שכלל ישראל נכספה וגם‬ ‫לקדם את כל הגאולה השלמה‪ .‬אם‬ ‫בשעת מתן תורה‪ ,‬אז היתה בחינת‬ ‫כלתה נפשם להקב”ה מיט אזויפיל‬ ‫רק נראה את נאמנותנו להקב”ה‬ ‫‘נפשי יצאה בדברו’‪ .‬ובשעה שאנו‬ ‫תשוקה‪ ,‬מיט אזויפיל געגועים‪ ,‬מיט‬ ‫בשעה זו שאנו מוכנים להקריב‬ ‫תוקעים בשופר בראש השנה יכולים‬ ‫אזויפיל ביטול‪ .‬לכל אחד יש לו את‬ ‫לפניו את כל רצונותינו ותשוקתנו‪,‬‬ ‫אנו לעורר את הקשר הנורא הזה‬ ‫הקול הפשוט שלו‪ ,‬את ה’נקודת‬ ‫ושאין לנו חפץ טוב בעולם יותר‬ ‫שהיה אז בשעת מתן תורה‪ ,‬עד שנוכל‬ ‫האמת’ שלו המשתוקקת אל קונו‪,‬‬ ‫ממנו יתברך‪ ,‬יכול נוכל לפעול‬ ‫להגיע לאותה דרגה מרוממת להיות‬ ‫וקודם ביאת הגואל יתעוררו ויתחברו‬ ‫את גאולתנו השלמה והנצחית!‬ ‫נפשנו כלה להקב”ה מרוב געגועים‪.‬‬ ‫כל הקולות הללו יחדיו‪ ,‬ויעשו‬ ‫רעש כה עצום למעלה בשמים‬ ‫נמצאנו למדים‪ ,‬כי תקיעת‬ ‫לעורר כביכול את הקב”ה שירצה‬ ‫השופר שלנו אינה ‘רמז’ לאותו שופר‬ ‫יום של רעות והתחברות‬ ‫להתקרב אלינו חזרה‪ .‬זה הוא‬ ‫של מתן תורה‪ .‬בעת התקיעות אנו‬ ‫אותו שופר גדול‪ ,‬שופר של משיח‪.‬‬ ‫משתמשים ממש עם אותו שופר‬ ‫אילו היה איש יהודי מאמין‬ ‫בכל תוקף האמונה בכוחות‬ ‫נורא שהשמיע את קולו באותו מעמד‬ ‫העצומים שישנם בכח תקיעתו‪,‬‬ ‫נורא שעל זה נאמר ‘ויהי קול שופר‬ ‫אין ספק שהיה ניגש לקיום מצווה‬ ‫ה’שטן’ הוא זה שמבין יותר מכולם‬ ‫הולך וחזק מאד’‪ ,‬כי בשעה נעלה‬ ‫זו בהרגשות שונות לגמרי‪ .‬הוא‬ ‫את גודל השעה‬ ‫זו חוזר על עצמו אותו סוג מעמד‬ ‫לא היה שומע רק את עצם קול‬ ‫כמו בשעת מתן תורה‪ ,‬שבני ישראל‬ ‫ומעתה נבין היטב מדוע השטן‬ ‫מגיעים ורוצים לפתוח את לבם‬ ‫השופר‪ ,‬רק היה שומע את הקול‬ ‫הוא היצר הרע כל כך מתבהל בעת‬ ‫הבוקע מתוך נשמתו‪ ,‬את הקול של‬ ‫להקב”ה‪ .‬ועלינו לדעת‪ ,‬כי הקב”ה‬ ‫תקיעת שופר‪ ,‬כי אין עוד כמוהו‬ ‫משפיע עלינו בשעה זו השגות‬ ‫כלל ישראל‪ ,‬וקול הקורא מלמעלה‪.‬‬ ‫שיכול להבין ולהשיג מה מתחולל‬ ‫נעלות בדיוק כפי שהשפיע בשעת‬ ‫כשמבינים זאת‪ ,‬אנו מקבלים‬ ‫בעולמות העליונים בשעת תקיעת‬ ‫מתן תורה‪ .‬עלינו להבין ולהשכיל‬ ‫הבנה מדוע התורה מכנה את היום‬ ‫שופר שעה שבני ישראל מוציאים‬ ‫באיזו שעת הכושר אנו נמצאים‬ ‫הזה ‘יום תרועה’‪ ,‬כי אכן הוא יום‬ ‫את נקודת לבם החוצה‪ ,‬כי מי כמוהו‬ ‫בזמן תקיעת שופר‪ ,‬וכשם שבשעת‬ ‫של רעות‪ ,‬יום של התחברות עם‬ ‫יודע בדיוק מה עובר עלינו באלפיים‬ ‫מתן תורה נגאל כל איש ישראל‬ ‫הקב”ה‪ .‬ואותו קול אמור ללוות אותנו‬ ‫השנים האחרונות ומה שעובר‬ ‫מכל קשייו ומועקותיו‪ ,‬כך יכול כל‬ ‫משך כל היום של ראש השנה‪ ,‬ועל‬ ‫בקרב כל איש ישראל בלבו פנימה‪.‬‬ ‫איש ישראל להיפטר מכל הקשיים‬ ‫האדם לקחת לעצמו אותה חרדה‪,‬‬ ‫רק השטן הוא היצר הרע – רואה‬ ‫האופפים אותו בשעת תקיעת שופר‪.‬‬ ‫אותם רגשי געגועים‪ ,‬אותה הרגשת‬ ‫איך כל יהודי נאבק עמו ונלחם בכל‬ ‫ביטול‪ ,‬ולהתדבק עם האמת והקשר‬ ‫הכוחות להישאר בצד הקדושה‪ ,‬ורק‬ ‫הנעלה המתגלה ביום גדול זה‪.‬‬ ‫הוא יודע עד כמה הרגשות והרהורים‬ ‫יעזור הקב”ה‪ ,‬שנזכה לשמוע‬ ‫אלו מחישים ומקרבים את הגאולה‬ ‫שופר של משיח – מורכב מצעקות‬ ‫ולהאזין לקול השופר לא רק באזננו‪,‬‬ ‫השלמה‪ .‬וכשהוא שומע את קול‬ ‫כלל ישראל‬ ‫רק עם כל הלב‪ ,‬שנוכל להשליך את‬ ‫השופר‪ ,‬ומשים אל לבו לכל צעקות‬ ‫כה גדולה היא מידת הקירבה‬ ‫עצמנו כליל להקב”ה‪ ,‬לגלות את‬ ‫הלב הפורצות ובוקעות מפנימיות‬ ‫אליה אנו מגיעים ברגעים נעלים אלו‪,‬‬ ‫הנקודה האמיתית השוכנת בקרבנו‬ ‫לבם של ישראל‪ ,‬הוא נתקף באימה‬ ‫עד שנתעורר כפשוטו מקרא שכתוב‬ ‫פנימה‪ ,‬לשבור את כל המחיצות‬ ‫ופחד‪ ,‬כי הוא שומע בכך את קול‬ ‫‘והיה ביום ההוא יתקע בשופר‬ ‫ולהתקשר אתו יתברך בקשר שלם‬ ‫שופרו של משיח שהוא מורכב וכלול‬ ‫גדול’‪ ,‬וממעמקי הלב פורצת שאגה‬ ‫ונצחי‪ .‬ועל ידי תקיעתנו יתעורר‬ ‫מכל הצעקות והגעגועים של כלל‬ ‫אדירה לאבינו שבשמים‪ :‬געוואלד!‬ ‫השופר של מעלה‪ ,‬עדי נזכה לשמוע‬ ‫ישראל המעוררים את נקודת משיח‪.‬‬ ‫מיר ווילן שוין אהיים גיין‪ ,‬ברצוננו‬ ‫את קול השופר הגדול בביאת‬ ‫דא עקא‪ ,‬שהיחיד מכל העולם‬ ‫לחזור כבר הביתה ולסיים כבר את‬ ‫משיח צדקנו במהרה בימינו‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫שמעלה על דעתו‪ ,‬שבעת התקיעות‬ ‫הגלות המרה‪ ,‬היה לנו מספיק עד‬ ‫בעקבתא דמשיחא‬ ‫לשה''ק‬ ‫ד‬