דב"ק קרעטשניף סיגעט · Db"K Krechnif Seagate — ראש השנה (2026-09-07)

בס"ד
גליון
דברות קודש
קרעטשניף סיגעט
דברי אלוקים חיים
מרבותה"ק זי"ע
ולהבדלחט"א
מכ"ק מרן רבינו שליט"א
פרשת צו -שבת הגדול
הפסחגתשפ"ז
ראשפרהחגששנתהוי
תשפ''ו
יו"ל ע"י
מכון "נהרי אמונה"
דחסידי קרעטשניף סיגעט
תוכן:
שיחות קודש מרביה"ק זיע"א בעל קדושת צבי -ראש השנה ...................עמוד א'
עניני ראש השנה שנשמעו מרביה"ק זיע"א בעל קדושת צבי ....................עמוד ג'
דא"ח מרביה"ק זיע"א בעל רזא דאמונה -ראש השנה ............................עמוד ו'
דא"ח מכ"ק מרן רבינו עט"ר שליט"א -רעוא דרעוין נצבים וילך .............עמוד ט'
הוצאת הגליון נתרם לע"נ
קודש דברות
הרה"ק רבי זיידא אליעזר זאב בן
ויגש
הרה"ק רבי צבי הירש זי"ע ועכי"א
מערכת קול קרעטשניף סיגעט
רעוא דרעוין
ניתן לשמוע דברות קודש דא"ח מרבותינו הק' זי"ע
ויבדלחט"א כ"ק מרן רבינו עט"ר שליט"א
שב”ק פרשת וישב תשפ”ו
וכן מהנעשה והנשמע בצל הקודש
בית שמש יצ”ו
02-313-6802 בעיר
ארה"ק:
מאת כ”ק מרן רבינו עט”ר שליט”א
ארה"ב1518-592-0074 :
ענגלאנד4420-81477-116 :
ודרשו רבותינו ז”ל )סוטה י(: הזכויותבעש”ט,
שמורות בזכותכלשב”ק,
השי”ת יעזור בזכות הצבור© ,
4165512@gmail.comבבית חמיה שהיתה צנועה,
בזכות זקני ה’ ובזכות אבי הק’ שיסדו מקום שכסתה פניה
זה ,כל הצדיקים ,ב״ה דיש עדיין קבוצה עיי”ש ברש”י ,וכשהיה הבעש”ט בסטמבול
יהודים שרוצים לשמוע בשעה אחרי הזמן ,ראה יונגע לייט שהיה להם נשמת תנאים,
א קודש ויגש דברות בס''ד
דרעוין רעוא
שיחות קודש
תשפ”וזיעוכי"א בעלוישב
קדושת צבי פרשת שב”ק
רביה"ק מכ"ק מרן
בעיר בית שמש יצ”ו
ראש השנה
מאת כ”ק מרן רבינו עט”ר שליט”א
צום י(:
געדענקעןסוטה
רבותינו ז”ל )
ודרשוזאל אונז
בעש”ט,רבוש”ע
דער שב”ק,
בזכות השנה לדברהצבור,
מגדולת ראש בזכות התחיליעזור
רביה”ק השי”ת
שהיתה מלך
צנועה, וואס דער
לעבןחמיה בביתפניהאזאשכסתהמיט
לעבן שיסדוואמר
מקום הק’ שתא
אבי האי
ובזכות כמו
להיות בשבת,
שחלזקני ה’
בזכות
וויל אין דעם ,מלך חפץ בחיים א לעבן די צדיקים האבן געהאט א שמחה אין אזא
בסטמבול עיי”ש ברש”י ,וכשהיה הבעש”ט קבוצה זה ,כל הצדיקים ,ב״ה דיש עדיין
וואס דער אייבערשטער וויל אין דעם, ראש השנה ,הקדושת לוי זי”ע אמר ששנה
ראה יונגע לייט שהיה להם נשמת תנאים, יהודים שרוצים לשמוע בשעה אחרי הזמן,
טובה הוא ליהודים אם חל ר”ה בשבת
ואמר שזה מגודל צניעות הנשים וכבר דברנו ורוצים להאריך את השבת ולשבת בס”ג,
בשעת אכילת ראש כבש אמר שנהיה משום שהקב”ה שומר משמרתה של תורה,
השמים
ומן דבר צניעות,
שעושים מעניןלפני
הקודםלזנב,
לראש ולאבשבת תשובה הואאתזמן של
התורה ואין של ס”ג
בשמים נמצא הזמן
דשומרים והנה זה
הה”ק מאא”ז
זאת או כידוענעשה שנדבר מזה,
תחילה אם נסתבב
צריכין לחשוב קדמה
תשובה נאך
שחל בשבת,אחז”ל..
דהנהבר”ה תכליתה
בשמים ומהכותבין
זאתמכל
גדולה א
שריפהתחשוב
היינו שלאשעשה זי”עלזנב,
מורא”זולא
לא, הכל פאראת
אידן ומתקן
הכל יאר
שמגביה גוט
וענינה שרייבן א
לעולם,מ’דארף
אז
הואכן,וכפי
בשלימות עשה
[המעשהיתחרט למההמעשה ואז בסוף
הצעיפים, תשובה ,מעג
שנתן דרךפקוח נפשענין פון
לשרשה,אןדיש
בחזרהדאך דאס
איז
מען יא שרייבן ,וע”כ יהיה שנה טובה,
שסיפר רביה”ק הכ”מ לפני מטת אמו בסה”ק השי”ת זמן של תשובה וכמו”ש
סיפר לי יהודי שהיה בשעת מעשה אצל והוסיף ע”ז ואמר ,ואני אומר שלא רק
הרבנית הצדקנית מרת שפרה בת הצה”ק סידורו של שבת ,של זקה”ק בעל באר מים
זקה”ק ר”ר מאיר’ל מקרעטשניף זי”ע, ליהודים טוב כשחל בשבת אלא גם לראש
חופה רבי חיים מרדכי ע”ה ,שהיה איזה
שר”ר מאיר’ל היה מספר בליל ר”ה מה
צפת חיים ]שמנוחתו כבוד פה באה”ק בעיר
השנה עצמו טוב שחל בשבת ,ולכן כתוב
המשפחה זי”ע וכל
“מ’האט יעצט מורא”זאמר
הרה”ק ופע”א
מצאצאי בשמים,
שפסקו השנהז”ך
בשבוע זו
דיליהשל ראש
יום טוביומד”ק
שחלובשו”ע
במשנה ת”ו[
צעיפים
אויף די השמחה
לכבודא יקרות
קנו הימל בית הנשים
אויסגערופן אין גדולת
משליםלראש
ע”פיום טוב באריכות
שזהו שמבאר בשבת,
שחל להיותכסלו,
שהיהאסאך געהאטשנוי
האט איזה
בהם רק וועלט”,שהיה
דער איד חדשם שאותן
וודאי דינים
כ”ששורהא”כשאין כשחלקודש,
בשבת, השנהשבתס”ג של
בלע”ז,איןאבל
אוועקגעלייגט
אלעססאמעט האט ער
בצד ,של אחתסחורה,
שורה בשבתהדינים,
קודש, מתבטלים כל
בשבת יותר
שיושביםביו”ט כי
יהודים
געווארט ביז ס’איז געווארן דאס יקרות,
היה הכל בתכלית הצניעות כמובן מתקרבין יותר להקב”ה ,וממילא יש להם
אין דעמאלט האט ער פארקויפט די סחורה זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים ,פי’
וכשהרגיש בזה רבינו הקדוש נ”ע אמר יותר כח בשמים לכל השבוע ,בפרשתן כתי’
שאינו הולך להחופה עד שכולם ילכו הביתה )לח – טו( כי כסתה פניה ,כתוב בספה”ק
ב בס''ד
דור יאמרו שבחים להשי”ת ,אז ושבחך און ער איז זייער נתעשר נתעשר געווארן,
אלקינו מפינו לא ימוש ,שאפי’ אח”כ לאחר ע”כ ,וכשסיים רביה”ק לספר זאת נתאדם
מותו יוכל פה שלו להודות להשי”ת,ע”כ. פניו ואמר ,היינט נאכט האט מען אויכעט
אויסגערופן אין הימל א יקרות אויף די
שנהיה לראש ולא לזנב פי’ צריכין להיות וועלט אז אלעס וואס אידישע קינדער
בכל עת עם החיות שנתן השי”ת בכל טוען איז זייער טייער אין הימל (יקר
דבר ודבר ,וזה החיות הוא בחינת ראש הוא לשון טייער) ,נאך די וועלטס קריג
של כל דבר ובזה הראש צריכין להתדבק האבן זיך אידן זייער שיין צוגעשטעלט
וזהו שנהיה לראש ולא לזנב ,ועוד פי’ צו אידישקייט ,דאס איז א זכות ,וואס
שנהיה לראש ,שצריכין לשמור המחשבות וועט אסאך אקעגן גיין אידישע קינדער,
כי כח המחשבות גדול מאד וראשית זהו אלעס וואס אידישע קינדער טוען איז
המחשבה כמ”ש סוף מעשה במחשבה היינטיגע צייטן זייער חשוב אין הימל,ע”כ.
תחילה ,ולכן צריכין לשמור המחשבות
שזהו הראשית של כל דבר ודבר ,וזהו לדור ודור נגיד גדלך כו’ ושבחך אלקינו
המחשבות, שנשמור לראש שנהיה מפינו לא ימוש ,פי’ אם זוכה האדם
(מספר בית שמחה ח”א ותשוח”ח לו) להמשיך אחריו שדורות שלו דור אחר
ג קודש ויגש דברות בס''ד
דרעוין
השנה ראש רעוא
עניני
תשפ”ו
צבי זיעוכי"א וישבקדושת מרןפרשת
רביה"ק בעל שב”ק
שנשמעו מכ"ק
בעיר בית שמש יצ”ו
מאת כ”ק מרן רבינו עט”ר שליט”א
מזמור” טיש שכשאכל היוהך רצה מען תקעו, אמר רחמנא א)
טעלער .י(:
מהאינטער )סוטה
הלעפלרבותינו ז”לודרשו בעש”ט ,עם
לקחת שב”ק, הצבור ,בזכות
רחמנות. בזכות מיט דארףיעזור בלאזןהשי”ת
שכסתה פניה בבית חמיה שהיתה צנועה, בזכות זקני ה’ ובזכות אבי הק’ שיסדו מקום
ובבוקר קודם התפלה כשרבינו היה עדיין ב) רבינו היה רגיל לומר בענין ראש
בסטמבול עיי”ש ברש”י ,וכשהיה הבעש”ט קבוצה זה ,כל הצדיקים ,ב״ה דיש עדיין
בביתו נאוה קודש אמר הרב ר’ בערטשע השנה ,שצריכין להיות כל היום כולו
ראה יונגע לייט שהיה להם נשמת תנאים, יהודים שרוצים לשמוע בשעה אחרי הזמן,
(לעמבערגער) ע”ה לאחד מבניו שאינו בפחד גדול מיום הדין ,און מען זאל
ואמר שזה מגודל צניעות הנשים וכבר דברנו ורוצים להאריך את השבת ולשבת בס”ג,
מבין הסיפור שסיפר רבינו אתמול שהלא נישט מיינען אז פונקט ווען ער שרייט
השמים
ומן ותוך
צניעות ,נהר,
מעניןרח”ל סגי
הקודם היה בשבת
הבעלזער רב תשובה זמן של
דעמאלסט ס”ג הוא
ולשלום, טוביםלחייםשל
וכתובהזמן
והנה זה
הה”קמאא”זואמר
כידועהמדרשמזה ,לבית שנדבר
נכנס אחד נסתבבדיבור
כדי קדמה תשובה
נאר עס אחז”ל..אויבן,
איהם אפדהנה תכליתהמען
ומהפסק’ענט
לומרמכל
גדולה אשריפה אותו בערטשעשעשה
שהרבי שלח מורא”ז זי”ע
לר’ הכלאת א הכלערומתקן
רייכערט שמגביהווען
אז פונקטוענינה
לעולם ,זיין
קען
הוארב,וכפי
מבהעלזער
בשלימות אתמול שהמעשה שסיפר
[המעשה הצעיפים, נער’ישקייטן
שנתן דרך תשובה, דישרעדט אדער ציגערעטל
לשרשה, בחזרה
מטתסגיאמו היה כשעדיין לא הי’ הבעלזער רב
שסיפר רביה”ק הכ”מ לפני וכו’ ,דעמאלסט פסק’ענט מען אפ.
בסה”ק השי”ת זמן של תשובה וכמו”ש
נהר וקרא עוד קוויטלעך כמה שנים אח”ז.
הרבנית הצדקנית מרת שפרה בת הצה”ק סידורו של שבת ,של זקה”ק בעל באר מים
וכן לענין ביאת המשיח ,שיכול להיות
חופה רבי חיים מרדכי ע”ה ,שהיה איזה
ד) סיפר מרן רבינו שאצל זקה”ק מרן
צפת חיים ]שמנוחתו כבוד פה באה”ק בעיר
שמשיח יבא פונקט ווען ער האלט אנמוטן
המשפחה
היהוכלאחד מן זי”ע זי”ע
מורא”ז הרה”ק
דשבת מצאצאירזא
בעל צריךזוכלז”ך
בשבוע ממילאדיליה יומד”ק
והבלים, ת”ו[זייעשחל
שטותים
צעיפים
אמר פעםהשמחה לכבוד והוא הנשיםור’קנו
אלי’ שמו, החסידים בית גדולת
שמים.משלים
ע”פמלכות באריכותעול
שמבארכסדר עםאחד להיות כסלו,
שהיה איזה שנוי
בחסידות, הקב”הרקמתנהג
שאם בהם
לזקה”קשהיה
חדשם ס”ג של שבת קודש ,א”כ כ”ש וודאי שאותן
הייסט.אבל
סאמעטרביבלע”ז,
וואס דער
פאלגן של
אחת בצד,דארף ער
שורה נאכט טיש
קודש, בשבת בהמיטלשיושביםהשנהיותר
יהודיםפעם בראשג)
סיפר רבינו שהבעלזער רב (מהר”א)
היה הכל בתכלית הצניעות כמובן מתקרבין יותר להקב”ה ,וממילא יש להם
ה) עוד סיפר רבינו שפעם הלך הבעל זי”ע הי’ כל כך פארקאכט ביים “לדוד
וכשהרגיש בזה רבינו הקדוש נ”ע אמר יותר כח בשמים לכל השבוע ,בפרשתן כתי’
שאינו הולך להחופה עד שכולם ילכו הביתה )לח – טו( כי כסתה פניה ,כתוב בספה”ק
ד בס''ד
בענין יראת ה’ ודביקות ושאסור להסיח אמרי יוסף מספינקא זצ”ל מתשליך,
דעת רגע אחד מהשי”ת ואמר דיבורים ופתאום עמד ואמר דער הייליגע רבי ר’
נוראים ,וכמה דברים אני זוכר שאמר אז. מרדכי’לע פון נאדבורנא בלאזט יעצט
שופר עס איז שוין זייער שפעט ,אבער דער
“עשה למען הרוגים על שם קדשיך” אויבערשטער האט נאך היינט אזעלכע זיסע
מען הרג’ט זיך אז מען זאל קענען זעהן תקיעות נישט געהערט ,נעמט ער זיי אן.
דעם שם הוי”ה ב”ה פאר די אויגן.
ו) אמר רבינו בשם זקה”ק מרן בעל
“עשה למען טבוחים על יחודך” מען שחט רזא דשבת זי”ע “הצופה לרשע וחפץ
זיך אז מען זאל דערשפירן יחוד השם. וויל אויבערשטער דער בהצדקו”
ער זאל זיך כאטש מאכן גערעכט.
גם אמר אז רבינו על “לדור ודור נגיד גדלך”
שהעיקר הוא אז מען זאל קענען איבערגעבן ז) הורם מה שיאמרו פי’ רבינו דלפעמים
פאר די קינדער און פאר די שפעטערדיגע יש אדם שאינו יודע האיך להתפלל
דורות די דביקות וואס מיר האבן געזען ביי און ער מאכט זיך אליין קאליע עם
אונזערע עלטערן“ ,ושבחך אלקינו מפינו התפלות שלו רח”ל ,על כן מבקשים
לא ימוש” ווייל בדרך כלל א זאך וואס מהשי”ת שהוא יורנו האיך להתפלל.
מען געט ארויס פארלירט מען אליין ,וע”ז
צריכין להתפלל דאפילו שצריכין לגלות ח) אמר מרן רבינו זי”ע בשם הרבי ר’ מאיר’ל
להדורות מה שיש בלבנו ,אבל “מפינו מקרעטשניף זי”ע ראש השנה איז דע דען
לא ימוש וכו’” ,ע”כ בערך תוכן השיחה. א טאג וואס מען דארף מורא האבן פארן
“האטל” ,ראש השנה איז א טאג וואס מען
אלקים תכתבנו טובים לחיים י) דארף זיך דערנענטערן צום אויבערשטן.
חיים .לעבן ווי א בהמה הייסט דען
געלעבט? מה הוא לחיים טובים שאנו ט) בשנת תשס”ה לפ”ק היה ראש השנה
מבקשים שתכתבנו ,אלקים חיים היינו ביום ה’-ו’ ,ואח”כ בליל שב”ק בשולחן
אויבערשטן. מיטן לעבן זאלן מיר הטהור היה אז א מורא’דיגע שמועס
ה בס''ד
יג) פעם אמר רבינו כשדיבר מענין יא) ולנצח נצחים קדשתך נקדיש .לשון
קדושת עינים ,אז מען דארף געדענקן נצחים כי צריך ללחום נגד היצר בעניני
א גאנץ יאר ווען מען גייט אויפן גאס, קדושה ושאר עבודת השי”ת עד שנמצחים
“וויאזוי האב איך מיך געהיטן די אויגן אותו ,וזה מתפללים ולנצח נצחים שנוכל
ראש השנה ווען איך בין געגאנגען אויפן לנצח את היצה”ר ע”י וקדשתך נקדיש.
גאס צו גיין אין מקוה פאר תקיעת שופר”.
יב) ופתחון פה למיחלים לך .ראש
יד) שנפרה ונרבה כדגים .הדגים הם ג”כ השנה קען מען אויספוילען אז שטענדיג
מעמידים דורות אבל הם תמיד במים שהוא אויבערשטן צום האפט מען ווען
מקור הטהרה ,ועד”ז צריך להיות גם אצלנו. במשך כל השנה ,זאל מען קענען רעדן
אמת’דיגע דיבורים ,שיהי’ לנו פתחון פה.
ו קודש ויגש דברות בס''ד
דרעוין
חיים רעוא
אלקים דברי
תשפ”וזיעוכי"א
וישבדאמונה פרשת
בעל רזא שב”ק
רביה"ק מכ"ק מרן
בעיר בית שמש יצ”ו
ראש השנה
מאת כ”ק מרן רבינו עט”ר שליט”א
בעש”ט ,ודרשו רבותינו ז”ל )סוטה י(: השי”ת יעזור בזכות הצבור ,בזכות שב”ק,
ה’ לפעמו ,והלך ונשתטח לפני רבי כל וקיום התשובה יסוד
צנועה, שכסתה פניה בבית חמיה שהיתה
שמעון בן שטח ,ואל אבי רבי אנוש כאבי
מקום
אמת
במדתשיסדוובזכות אבי הק’
תלוי
זקני ה’ בזכות
התוה”ק
בסטמבול
בלבי לשוב,הבעש”ט וכשהיה אני מעקבברש”י,
סביבי ,אמרתי עיי”ש זה ,כל הצדיקים ,ב״ה דיש עדיין קבוצה
תנאים, נשמת
בדבר קל להם
תבך, שהיה אל
לייטבני בני ויעןיונגע
ויאמר לו ראה הזמן, כד)אחרי
שאומרים בשעה לשמוע
(תהלים מזמורשרוצים יהודים
בפרק לדוד
דברנו הנשים וכבר
למחלתך, צניעותותעלה
מגודללמכתךתרופה אמצאשזה
ואמר בס”ג,
בהר ה’ולשבת
השבת יעלה
אתכתיב ,מי להאריך
השנה ורוצים
בליל ראש
עניניך ,ולא
השמים הכזב בכל
צניעות ,ומן בני מן
מענין הקודםבשבתהשמר
אך כפים ובר
תשובה הוא נקי
זמן של קדשו,במקוםס”ג ומיזהיקום
הזמן של והנה
תכשל ונפשך מכל צרה תנצל ,ויאמר לו לבב אשר לא נשא לשוא נפשי ולא נשבע
נסתבב שנדבר מזה ,כידוע מאא”ז הה”ק ומה תכליתה דהנה אחז”ל ..תשובה קדמה
דבר קטן הוא ואקיימנה ,ויאמר לו השבעה למרמה ,ולבאר מאמר הכתוב זה ,וכן
מורא”ז זי”ע שעשה שריפה גדולה אמכל לעולם ,וענינה שמגביה הכל ומתקן את הכל
וישבע וילך לאהלו ,ויהי היום הלך לבית לבאר מה השייכות לימים אלו שמיוחדים
תאותוהואוגנבוכפי
בשלימות
וגברה עליו[המעשה
הצעיפים ,שכנתו,
המרחץ שנתן
מעשה תשובה,
דרך בהקדםדישלומר לשרשה,
כידוע .יש בחזרה
לתשובה
מטתזהבאמו הכ”מכלי לפני
כסף וכלי רביה”קבביתה
אשר אתה שסיפר
כל בסה”ק תשובה וכמו”ש
הקדמונים בס’ נפלאהזמן של
שמצינו בספרי השי”ת
הצה”ק
בתבלבו, אמרשפרה
ובצאתועוללות,מרת
הצדקנית השאירהרבנית
לא בארזי”עמים זקה”קבןבעל
הגר”א להג”משלאברהם
פעליםשבת,
סידורו של
רב
חופהאיזהועל
שהיהנכסיהותצעק על
השכנה ע”ה,
תשובמרדכירביאםחיים צפתבעירספרבאה”קבשם
השילוח) כתבה
שמנוחתומיכבוד פה
(ערך מדרש
חיים ]
ממונה ,כי יפקד מה אשיבנה ,אם אומר
המשפחה מצאצאי הרה”ק מורא”ז זי”ע וכל אונקיירהז”ך
בשבוע זו איומה כנדגלות (להג”מ יצחק
ת”ו[ שחל יומד”ק דיליה
לך אני בלי פשע ,הריני מכזב ומשקר זי”ע מחכמי קושטא שנת ברלין תס”א)
בית הנשים קנו לכבוד השמחה צעיפים כסלו ,שמבאר באריכות ע”פ משלים גדולת
בתשובתי ,ואיה שבועתי ,אז השיב כל מה וז”ל כל הדובר אמת אינו נכשל לעולם,
חדשם שהיה בהם רק איזה שנוי שהיה ס”ג של שבת קודש ,א”כ כ”ש וודאי שאותן
שלקח והבין חכמת שמעון בן שטח עכ”ל.
שורה אחת בצד ,של סאמעט בלע”ז ,אבל קודש,
היה בחורבשבת בימיםיותר
הראשונים שיושבים יהודים
ומעשה אירע
כמובן
הצניעות(מאמר
בתכלית העקרים
וכעי”זהכלמצינו בספר היה להם וממילא יש
בתאותו האיתנים,להקב”ה,
ומנערותו הלך מתקרבין יותר
מבני
הקדוש עלנ”עאחדאמר
רבינוכבר אמרו
בזהוזל”ק,
פרק ל)וכשהרגיש
שלישי כתי’
בפרשתןרוח השבוע,
היום ותחל לכל ויהי
בשמים לבו,
כח שרירות
אחריותר
שאינו הולך להחופה עד שכולם ילכו הביתה )לח – טו( כי כסתה פניה ,כתוב בספה”ק
ז בס''ד
אילו היית מורה לי תשובה דבר אחד מן החכמים האחרונים שבא אליו לסטים
הייתי עושה ואפי’ קשה ביותר ,א”ל אל מזויין ובעל עבירות ואמר לו אני רוצה
תכזב ובזה לך תשובתך מקובלת ,אמר לשוב בתשובה ולשמור מצוות השי”ת
הרשע ,זה אסבול אע”פ שקשה לי ביותר, אלא שאיני יכול להעמיס על עצמי ריבוי
כשבא לגזול ,אמר בלבו אם ידעו כי אני המצוות שבתורה כי לא אוכל שאת המשא
אומר אמת גזלתי יתלוני ,ואם אומר שקר ההוא אמר לו החכם תקבל עליך דבר אחד
היא אכזב ואמנע ,פעם אחת הפקיד לידו בלבד לשמרו כראוי ,ואמר לו הן אמר לו
המלך את הכלי שהיה כסף וזהב בו והיה החכם א”כ קבל עליך לומר האמת וקבל
יצרו אומר לו לגוזלו ,חשב בלבו אני צריך עליו והלך לדרכו ,לימים היה הולך אותו
לישבע על שקר ואעבור על מצות מורי, הלסטים ללסטם איש אחד ולהרגו ופגע בו
נמנע והלך לו כדי כך שב מכל עוונותיו, איש אחד ,אמר לו היכן אתה הולך ונזכר
לכך נאמר (משלי ל ,ח) שוא ודבר כזב אותו הלסטים מה שקבל עליו לומר אמת
הרחק ממני ,וזהו שנאמר (צפני’ ג’ יג) להיכן היה הולך ,וכן וספר לאיש ההוא
שארית ישראל לא יעשו עולה ,ולא ידברו פגע בו איש אחד ושאל לו להיכן היה הולך
כזב ולא ימצא בפיהם לשון תרמית ,ע”ש, וספר לו ,מיד הרהר אותו הלסטים בלבו ,אלו
השנים יהיו עלי עדים ויהרגוני ,וכן אירע לו
הרי שלך לפניך כמה גדול כוחה של אמת פעמים רבות בכל מה שהיה רוצה לעשות
דעי”ז יוכל לשמור כל התורה כולה ,וע”כ עד שנמנע בעבור זה ממעשיו הרעים,
נרמז “אלול” בס”ת של “לא יחל דברו”,
שלא יאמר האדם איך אוכל לשוב מדרכי, הנה מבואר כי ע”ז הדרך יתכן כי בשמירת
בחודש אלול ,הלא עצמו פשעי מספר כלל אחד או ב’ כללים או יותר ישמור
ולא אוכל לקבל עלי כל כך דברים בפעם האדם רוב מצוות התורה או חלק גדול
אחת ,לזה עצה היעוצה שיזהר באמירת ממנה שעל ידו יזכה למעלת חיי עוה”ב
אמת שלא יחל דברו ,ובזה יבוא לקיים או למדריגה גדולה בו עכל”ק( ,הוב”ד
כל מצוות השם ,והבן ,ולפי”ז אתי שפיר במהרש”א (סנהדרין פ’ חלק) ,בספר
מה שאנו אומרים מי יקום במקום קדשו, חסידים (סי’ תרמ”ז) ג”כ כתב כעי”ז
היינו שיוכל לשמור כל מצוות השם וזל”ק ,מעשה ברשע אחד שאמר לחכם,
ח בס''ד
(ב”ר פה ח) ,שהמלאך הממונה על התאוה ולהשאר בתקומה בצד הקדושה ,משיב
הכריחו על כך ונסתלק ממנו הבחירה, הכתוב נקי כפים אשר לא נשא לשוא
אולם בתתו לה הערבון על חוב מועט נפשו ונזהר לקיים מוצא שפתיו ולדבר רק
כזה ,מי הכריחו לכך לשבוק בידה ובפרט אמת וכנ”ל ,ונמצא שע”י מדת האמת זוכה
במקום בזיון שהיה לו לחוש על בזיונו אולי לתשובה לשוב ולקיים כל מצוות השם,
יוודע המעשה על ידי הערבון ,והיה יכולת
בידו ליקח ערבון מידה אחר המעשה ומדי דברי בענין ההרחקה מדבר שקר,
בזרוע ,אחר אשר נתקררה דעתו וכלה ראוי לציין דבר נפלא מס’ קול שמחה
יצרו ובזה לא יאשם כי ברצונו היה באמת (להה”ק רבי בונם זי”ע פרשת וישב),
להשלים הבטחתו ,אולם לא רצה לשנות שע”י דיבור אמת ניצול מלך המשיח,
דיבורו וניחא ליה למיקם בהימנותא וזו וזל”ק ,בענין הערבון לגדי העזים ,להבין
מצוה ,ובאם לא קיימה ,שא עיניך וראה מה השגחה עליונה מנורא עלילה וסיבת
היה יכול להיות בסופו לאבד שלוש נפשות כל הסיבות אשר אין חקר לתבונתו
חיים וכמה דורות עד משיח ,ובקיימה בהשגחתו בתחתונים במדה ובמשקל בפלס
קיים שלוש נפשות וכמה דורות עד משיח ובמאזניים אשר עין לא ראתה זולתו יתב”ש,
בן דוד שיבוא במהרה בימינו ,עכל”ק,
ויש להבין מאמר חז”ל (אבות פ”ב-א) הוי
וכבר הבאנו (בשבוע העבר ד”ת ע”פ נצבים), זהיר במצוה קלה כבחמורה שאין אתה
אתם נצבים היום כולכם לפני ה’ אלקיכם יודע מתן שכרן של מצוות( ,שם פ”ד-ב),
וגו’ בהקדים מה דאיתא בזוה”ק (ח”ג רלא), ששכר מצוה מצוה ושכר עבירה עבירה,
היום דא ראש השנה ,ולפי”ז י”ל דז”ש ועבירה גוררת עבירה ומצוה גוררת מצוה,
הכתוב אתם נצבים היום לפני ה’ וגו’ אתם כי נודע שמעשה יהודה עם תמר סיבה
אותיות אמת ,שע”י שתהיו נזהרים ושלמים הכוללת לישועת השם וישראל לעולמי
במדת אמת ,תוכלו לעמוד ולהתייצב עולמים היא סיבת הגואל צדק ,וסיבה
לפני ה’ בראש השנה לזכות בדין ע”כ. זו יצאה מאתו יתברך שמו כמאמר חז”ל
ט קודש ויגש דברות בס''ד
דרעוין
חיים רעוא
אלקים דברי
עט"ר תשפ”ו
שליט"א רבינו וישב
פרשת שב”ק
מרן מכ"ק
בעיר בית שמש יצ”ו
רעוא דרעוין פרשת נצבים וילך תשפ"ו לפ"ק
מאת כ”ק מרן רבינו עט”ר שליט”א
בעש”ט ,ודרשו רבותינו ז”ל )סוטה י(: השי”ת יעזור בזכות הצבור ,בזכות שב”ק,
כינס את כל ישראל טפכם נשיכם וגו’ לפני הנה עומדים כבר שבוע לפני ראש
צנועה, שכסתה פניה בבית חמיה שהיתה
הקב”ה ביום מותו ,וכמו שהיה במצות
מקום בזכות זקני ה’ ובזכות אבי הק’ שיסדו
השנה ,והשבת קודש צריכה לכבס את
בסטמבול
מתאספים הבעש”ט
וכשהיהי’) שאז
וילך לא, ברש”י, עיי”ש
הקהל (פ’ קבוצה
עדייןתשיב,
שבת בונוטריקוןדיש
הצדיקים ,ב״ה זה ,כל
האדם ד’שבת’
תנאים, נשמת
במוצאי להםוטף שהיהנשים אנשיםישראללייט
ראה יונגע
כל הזמן, לשון אחרי
תשובה, תשב בשעהאותיותלשמועושבתשרוצים
יהודים
דברנו הנשים וכבר
ופירש”י צניעותהסוכות,
מגודל בחג
השמיטה שנתשזה
ואמר בס”ג, מאהבה ,ולשבת
שנעשים אז תשובה השבתלהאריך את ורוצים
ושבת הוא
באיםומןללמוד,
השמים האנשים
צניעות, הקודםי”ב)מענין
בשבת(פסוק
שם של גדולה
תשובה (יומאזמןפו).
ס”ג הואשל ז”ל
כמאמרם
זכיות הזמן
והנה זה
והנשים לשמוע והטף למה באו לתת תשובה מאהבה שזדונות נעשים זכיות,
נסתבב שנדבר מזה ,כידוע מאא”ז הה”ק ומה תכליתה דהנה אחז”ל ..תשובה קדמה
שכר למביאיהם (חגיגה ג ,).אבל אז לפני
מורא”ז זי”ע שעשה שריפה גדולה אמכל לעולם ,וענינה שמגביה הכל ומתקן את הכל
פטירת משה רבינו ג”כ היה הקהל כנ”ל, וממילא לפי”ז נמצא דראש השנה שחל
הצעיפים[ ,המעשה בשלימות הוא וכפי שנתן
זכיות,תשובה,
דרך נעשיםדיששהכל לשרשה,
בחינה בחזרה
בשבת הוא
פטירתואמו
שביוםמטתהכ”מט)לפני
רביה”ק(דב”ר ט, שסיפר
ואיתא במדרש בסה”ק עדייןוכמו”ש
לעשות הכנה תשובהשלצריכין השי”ת זמן
אעפי”כ אבל
הצה”ק
בת שהיושפרהוי”א
מרתתורות,הצדקניתספרי
הרבניתמשה י”ג
כתב יהודיםמים
יש באר זקה”קגםבעל
של והנה שבת,
זכיות, טובהשל
שיהיו סידורו
חופהעה”פ (סוטה יג):
איזה בגמ’שהיה איתאע”ה, לפני זה,
מרדכי חודש
חיים רבי צפתבעיראין
וממילא חטאו כלל,
באה”ק כבוד פה שמנוחתושלא
שאינם יראים
חיים ]
בפרשתן (לא ,ב) ויאמר אליהם בן מאה
המשפחה מצאצאי הרה”ק מורא”ז זי”ע וכל אבל זוכברז”ך
בשבועלהם זכיות ,ואולי אכן זה טוב,
ת”ו[ שחל יומד”ק דיליה
ועשרים שנה אנכי היום ,היום מלאו ימי אמר זקה”ק מהר”מ מנדבורנא זיעוכי”א,
בית הנשים קנו לכבוד השמחה צעיפים כסלו ,שמבאר באריכות ע”פ משלים גדולת
ושנותי ללמדך שהקב”ה משלים שנותיהם שמהעבירות איני מפחד כי לזאת נברא
חדשם שהיה בהם רק איזה שנוי שהיה ס”ג של שבת קודש ,א”כ כ”ש וודאי שאותן
של צדיקים מיום ליום כו’ ע”כ ומקשין הגיהנום ,רק על “המצוות” אני מפחד אם
דאיתאאבל
סק”ג)בלע”ז,
סאמעט של רצב בצד ,סי’
אחת שבת שורה
(ב”ח הל’ קודש, יותר ע”פבשבת
אתם נצבים שיושביםוכתיקונן יהודים
נעשו בשלימות
כמובן
הצניעותנסתלק
שמשה רבינו בתכלית
הכליתרו פט). היה
(בזוה”ק להם וממילא יש
ראשיכם להקב”ה,אלקיכם
יותר לפני ה’
מתקרביןכולכם
היום
נ”ע סי’אמר
הקדוש (שם
איתא בשו”ע קודש,בזהולכןרבינווכשהרגיש
בשבת כתי’ בפרשתן
רבינו ישראל,וע,שמשה
לכל השב בשמיםאיש יותר כח
שבטיכם כל
שאינו הולך להחופה עד שכולם ילכו הביתה )לח – טו( כי כסתה פניה ,כתוב בספה”ק
י בס''ד
איך התנהגו עם הקהל היינו שבטיכם, רצב) כמה דברים שנוהגין בשבת ,תיקנו
עכדה”ק ,וזקה”ק מרא”ז זי”ע אמר תורה לומר צידוק הדין על שמת משה רבינו
זו והוא היה בבחינה זו שהוא בעצמו לא ע”ה באותה שעה ע”ש ואם איתא להא
היה לו שום חיסרון ולכך למד שהמנהיגים שכתב משה רבינו י”ג ספרי תורה ביום
בעצמם לא דנים שהם בודאי נקיים מכל פטירתו האיך כתב בשב”ק ,ולכן יש שתי’
חטא ,וכל הדין הוא רק איך שהתנהגו שכתבן חודש לפני פטירתו ,ובפרט דאיתא
עם העם כנ”ל ,אבל אנחנו יודעים שכולם באוה”ח הק’ (כאן) שמשה ידע אימת יום
עומדים בדין לפני השי”ת בר”ה ,הן המיתה שלו שהכיר שלושים יום לפני
ראשיכם והן שבטיכם ,וכולם צריכין מיתתו שסר צילו מעליהם ,וממילא באותו
רחמי שמים לצאת זכאי בדין ,איתא בגמ’ יום ל’ יום לפני מיתתו כתב הספרי תורות
(ר”ה טז ).מלך וציבור ,מלך נכנס תחילה (קרבן נתנאל פ’ ערבי פסחים סק”כ ע”ש).
לדין והוא משני טעמים א’) דלאו אורח
ארעא למיחג מלכא אבראי ,והיינו משום ועכ”פ היה כאן בחינה של הקהל שכינסם
כבוד מלכות ,ב’) מקמי דליפוש חרון אף, כולם ,אתם נצבים היום כולכם וגו’ שאין
חילוק מי הוא האדם ,ואיזה התמנות
וחזינן מזה עכ”פ דמלך הולך לפני זה שיש לו ,ראשיכם שבטיכם וגו’ ואין נפ”מ
לדין בסתמא (ללא קשר עם העם מקמי באיזה מקום שנמצא בראש השנה ,דכינסם
דליפוש חרון אף) וממילא צריכין לדעת כולם לפני ה’ אלקיכם ,ולגבי הקב”ה אין
שצריכין להכין עצמינו בשבוע זו לקראת כלום ,וזהו מרמז על ר”ה כידוע ,אתם
ראש השנה ,כל אחד עם בחינה שלו ,והכנה נצבים היום כולכם לפני ה’ אלקיכם,
אמיתית אין דרך לעשות ,דכדי לעשות שבראש השנה עומדים כולם לפני השי”ת,
הכנה אמיתית צריך לבוא הארה מן השמים,
אבל מה צריך לעשות לזה זהו הכנעה וזקה”ק בעל רזא דשבת זי”ע פירש באופן
שהאדם בא עם הכנעה דאינו יכול כלום, א’ ,אתם נצבים היום כולכם וכו’ ראשיכם
איני יודע כלום ,ואני כלום ,אז משפיעים לו שבטיכם וגו’ דהיום רומז על ר”ה ,והכי
מן השמים ומגביהים אותו ,אבל אם האדם קאמר ראשיכם שבטיכם שבראש השנה
עם מציאות וישות שלימה אז מודיעים דנין את ראשיכם המנהיגים והראשים,
יא בס''ד
מסתכל אל הלב של כל יהודי ,היכן אוחזים, אותו זה אינך יודע וזה אינך יודע וזה עדיין
אוואו האלט מען ,והיכן נמצאים בעולם, לא למדת כו’ ,ולכן עצה היותר טובה הוא
ופרשיות של שבוע זו הוא הכנה נוראה ביטול והכנעה ,רבונו של עולם נסיתי להבין
אל ראש השנה ,ענין המילה וענין התשובה עצמי ואני יודע קצת ,ואני יכול קצת ,אבל
ועוד ,הכל שייכים אל ראש השנה ,איתא מ”מ איך יכולים לדעת במצב כזה של ר”ה
בספר בעל שם טוב הק’ (פרשה זו אות יב) מה שצריכין לדעת ומה שצריכין להיות,
עה”פ לא בשמים הוא לאמר “מי יעלה לנו
השמימה” ר”ת מילה וס”ת הוי”ה ,ואמר וממילא כשיש ביטול והכנעה עוזר השי”ת,
הבעשטה”ק נ”ע ,שיש איש בעולם ששומע ובוודאי צריך להיות פתח של מחט כמ”ש
תורה מפי קודשא ב”ה ושכינתיה דהיינו פתחו לי פתח של מחט ואני אפתח לכם
שזוכה אל הוי”ה ולמדריגות גדולות אבל פתחו של אולם ,אבל כשאדם לא ילמוד
בקל יכול לדחות לנקובא דתהומא רבה ר”ל כלום ויאמר רבוש”ע תשפוך לי כל הכוונות
וכל הדברים איני יודע אם יועיל לו ,אבל
ולכאו’ צל”ד דאם יכולים ליפול כ”כ לשאול כשלומדים ויגעים ואומרים אח”כ רבוש”ע
תחתית ,למה צריכין כל המדריגות ללמוד נסיתי עד שידינו מגעת פתח לי המוח,
תורה מהשי”ת ,אלא הכי ביאורו דאין ואפי’ זה שכבר למדתי צריכין גם לזכות
הכוונה ח”ו שנופלים לשאול תחתית ,אלא שנוכל להבין מה שלמדנו ,ואנחנו רחוקים
הכוונה שהאדם ידע שיכול ליפול והיינו מזה ,וכן הוא בכל לימוד שלומדים ,וכל
שישמור את עצמו בעת כזה אבל לא ח”ו דבר שעושים בעולם צריכין ללכת בדרך
שיהיה כן ,וזהו הענין שדברנו לעיל שאפי’ זו שאכן לנסות כל מה שיכולים אבל
שלומדים עם נקודה של ישות מאבדים לדעת שבלא הקב”ה לא יכולים כלום,
הכל ,דהיינו הכוונה שצריכין ליזהר ע”ז, דעם נקודה אחת של ישות מאבדים הכל
ודברנו גם הענין שבליל ראש השנה יש ועכ”פ זהו הפשט אתם נצבים היום כולכם
דורמיטא ,ואח”כ יורד בצפרא אור חדש, לפני ה’ אלקיכם ,דהכל עומד לפני השי”ת
וביארנו בשיעור חומש (ליל שישי) הקשר והשי”ת מסתכל אל הלב פנימה כמ”ש להלן
לפרשתן דמצינו (דברים לא) שמשה רבינו ומל את לבבך ואת לבב זרעך ,שהקב”ה
יב בס''ד
להם אח”כ הכח לעקור את השופר משום הכין עצמו לפני הפטירה ויהושע נתמנה
שמא יעבירנו ד’ אמות (מגילה ד ,):וזהו להיות המנהיג ,זהו ג”כ בחינה שמשה
כח אחד שקיבלו דור אחר דור מהר סיני, החליף עם יהושע ,ואצל משה היה נראה
לכלל ישראל עולם חשוך שהיו רגילים עד
וממילא אין הפשט שהוא דין דרבנן, עתה ללכת עם משה רבינו והוא המנהיג
אלא דין דאורייתא הוא דהכל הולך בכח שלהם ,ופתאום אין משה רבינו ומגיע מנהיג
המסורה ואם מתנהגים בדרך המסורה הרי חדש ,וזהו הבחינה של דורמיטא שמגיע
מקושרים עם משה רבינו ,ואם לאו איני אח”כ אור חדש ,ואפי’ שמצינו שפני משה
רוצה לומר ח”ו ,וזהו שרואים בפרשתן כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה ,נמצא
(לא ו) שמשה רבינו חיזק את העם וגם שיהושע היה פחות ממשה ,זהו ענין אחרת,
חזקו ואמצו ,וחיזק את יהושע שיכבשו את
ארץ ישראל ,והכל יהיה טוב ,ואח”כ כתיב ועכ”פ בפרשה זו מצינו שמשה רבינו
פרשת הקהל ,ואח”ז כתיב שמשה רבינו הוצרך לחזק את יהושע כמ”ש חזק ואמץ
גילה כבר שעתידין לחטוא וכמ”ש (שם יח) וגו’ בציווי השי”ת ,והקב”ה הוצרך לחזק
ואנכי הסתר אסתיר פני וגו’ ומכ”מ בסוף את יהושע שיהושע עתיד להכניס את
כתוב (פסוק ל) את דברי השירה הזאת ישראל לארץ ישראל ,אפי’ שלא יהיה כמו
עד תמם פי’ שבסוף יהיה שישראל ישובו משה רבינו וממילא בכל דור יש בחינה
בתשובה ויזכו לכל ההשפעות טובות, שצריכין ללכת הלאה ,ויש משה ויש יהושע,
ואעפ”י שיש יהושע היינו בחינה יותר
זאל דער אייבערשטער העלפען טאקע פחות ממשה צריכין ללכת הלאה ובלא
ס’איז שוין די העכסטע צייט וכבר עומדים זה לא יכולים להמשיך במהלך החיים,
במצב זה של ואנכי הסתר אסתיר פני, וכלל ישראל מיוסד עם מנהיגים מאז ועד
דיש הסתרת פנים ,הגם דרואים הארה מן עכשיו ,וכמו דתנן (אבות פ”א מ”א) משה
השמים לפעמים כאן וכאן ,אבל באופן קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע
כללי יש הסתרות פנים חזקה ,שעמלים לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים מסרה
להתפלל ,ועמלים להגיע שמונה עשרה לאנשי כנסת הגדולה ,וזהו קשר אחד של
אחד מן ההתחלה עד הסוף בכוונה, מסורת אבות עד עכשיו ,ורבנן זה היה
יג בס''ד
את האדם לסליחות ,כאן דופקין על כמה אנשים עמלים על זה ,וכמה פעמים
הדלת וגם שם מלמעלה מעוררים את מפסיקים באמצע הלימוד ,וזהו כבר
האדם ,ויש לנו שבוע שלם סליחות, ההסתרות הקטנות ,אבל כמה יש הסתרות
גדולות שלא יכולים לדבר ברבים,
וצריכים לנצל זאת בכל השבוע יום
אחר יום שנתנו לנו סליחות לומר בכל ועכ”פ אעפי”כ כשמגיע שנה חדשה צריכין
השבוע כדי לכוין מה שאומרים בסליחות, להתחזק חזק ואמץ ,ויהושע הוא לשון
הבעשטה”ק זי”ע אמר שאם היה עוד שני עזרה ישועה ,שיהיה מלאך שיעזור יהודים,
אנשים שיכולים לומר ענינו כמוהו היו שיהיו נושעים וישארו נושעים כל אחד עם
יכולים להביא משיח ,וממילא צריכין דברים שלו בזכות הרבים ,בזכות הציבור
לדעת שבכל ענינו שאומרים ובכל קל מיעוטא דמיעוטי שנשארים מכלל ישראל,
רחום שמך כה שאומרים צריכין לזכור ואפי’ שיש הרבה מינים בכלל ישראל ויש
לכוין ,וכן כל אחד יש ליזהר בכל השבוע לכל אחד דברים שלו שעל זה יש לו
כל אחד עם דברים שלו וואס ווייניגער מסירות נפש ואינו זז מהן עד הסוף ,אבל
זיין פארנומען מיט גשמיות ,קענען זיך אצלינו צריכין לעמוד עם מהלך שלנו עם
צוגרייטן אביסל מיט רוחניות צו די מסורה שלנו עם אבותינו וזקנינו הקדושים
הייליגע טעג סליחות ,צו די הייליגע ראש נ”ע ,עם דרך הקדוש של הבעשטה”ק נ”ע
השנה ,שאם הראש טוב כל השנה טוב, עם כל הצדיקים ויחד עם השולחן ערוך עם
התורה הקדושה בדרך ההתבדלות ,ורק
ואכן יעזור השי”ת כל אחד בכל מקומות בזה יהיה לנו קיום ,בכל רגע יש נסיונות
ואיפה שנמצאים איפה מושבותיהם מכאן ומכאן ,אבל צריכין להתחזק ובפרט
שמתפללים בראש השנה כל אחד ואחד שנפתחים עכשיו למעלה ימים הקדושים
צריכין לדעת שמתפללים לרבוש”ע אחד והולכים לומר סליחות במוצאי מנוחה
“המלך” ,איפה שנמצאים צועקים לרבוש”ע קדמנוך תחילה ומשכימים לסליחות זהו
אחד המלך ,זאל דער אייבערשטער מנהג מקדמת דנא להשכים לסליחות,
העלפען טאקע ס’איז זאל נתקבל ווערן ולעורר אנשים לסליחות ,ומנהג זה אינו
אלע תפילות לרחמים ולרצון ,אין מען רק כאן למטה אלא גם בשמים שמעוררים
יד בס''ד
זאלן זוכה זיין צום בנין בית המקדש ע”י זאל קענען מכוין זיין אלע תפילות אין מען
ביאת משיח צדקינו במהרה בימינו ,אמן. זאל זוכה זיין צו א שנת גאולה וישועה
אין צו א כתיבה וחתימה טובה ,אין אונז
בעמדנו בשערי השנה החדשה הבעל״ט שנת תשפ״ז
נברך את קהל אנשי שלומנו וידידי בית חיינו ,ואת קוראי הגליון הנאמנים
בברכת כתיבה וחתימה טובה
לשנה טובה ומבורכת ,לחיים טובים ולשלום
ונזכה לשנת גאולה וישועה בביאת משיח צדקנו במהרה בימינו.
המכון
הוצאת הגליון נתרם
לטובת נשמת
הרה"ח ר' נחמן יעקב בן הרה"ח ר' מאיר פוקס ז"ל
מחשובי תלמידי רבותינו הקדושים זיע"א ומיבדלחט"א כ"ק מרן רבינו עט"ר שליט"א
