gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

דב"ק קרעטשניף סיגעט · Db"K Krechnif Seagate — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: דב"ק קרעטשניף סיגעט · Db"K Krechnif Seagate

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

דב"ק קרעטשניף סיגעט · Db"K Krechnif Seagate — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫גליון‬ ‫דברות קודש‬ ‫קרעטשניף סיגעט‬ ‫דברי אלוקים חיים‬ ‫מרבותה"ק זי"ע‬ ‫ולהבדלחט"א‬ ‫מכ"ק מרן רבינו שליט"א‬ ‫פרשת צו ‪ -‬שבת הגדול‬ ‫הפסחגתשפ"ז‬ ‫ראשפרהחגששנתהוי‬ ‫תשפ''ו‬ ‫יו"ל ע"י‬ ‫מכון "נהרי אמונה"‬ ‫דחסידי קרעטשניף סיגעט‬ ‫תוכן‪:‬‬ ‫שיחות קודש מרביה"ק זיע"א בעל קדושת צבי ‪ -‬ראש השנה ‪...................‬עמוד א'‬ ‫עניני ראש השנה שנשמעו מרביה"ק זיע"א בעל קדושת צבי ‪ ....................‬עמוד ג'‬ ‫דא"ח מרביה"ק זיע"א בעל רזא דאמונה ‪ -‬ראש השנה‪ ............................‬עמוד ו'‬ ‫דא"ח מכ"ק מרן רבינו עט"ר שליט"א ‪ -‬רעוא דרעוין נצבים וילך‪ .............‬עמוד ט'‬ ‫הוצאת הגליון נתרם לע"נ‬ ‫קודש‬ ‫דברות‬ ‫הרה"ק רבי זיידא אליעזר זאב בן‬ ‫ויגש‬ ‫הרה"ק רבי צבי הירש זי"ע ועכי"א‬ ‫מערכת קול קרעטשניף סיגעט‬ ‫רעוא דרעוין‬ ‫ניתן לשמוע דברות קודש דא"ח מרבותינו הק' זי"ע‬ ‫ויבדלחט"א כ"ק מרן רבינו עט"ר שליט"א‬ ‫שב”ק פרשת וישב תשפ”ו‬ ‫וכן מהנעשה והנשמע בצל הקודש‬ ‫בית שמש יצ”ו‬ ‫‪02-313-6802‬‬ ‫בעיר‬ ‫ארה"ק‪:‬‬ ‫מאת כ”ק מרן רבינו עט”ר שליט”א‬ ‫ארה"ב‪1518-592-0074 :‬‬ ‫ענגלאנד‪4420-81477-116 :‬‬ ‫ודרשו רבותינו ז”ל )סוטה י‪(:‬‬ ‫הזכויותבעש”ט‪,‬‬ ‫שמורות‬ ‫בזכותכלשב”ק‪,‬‬ ‫השי”ת יעזור בזכות הצבור‪© ,‬‬ ‫‪ 4165512@gmail.com‬בבית חמיה שהיתה צנועה‪,‬‬ ‫בזכות זקני ה’ ובזכות אבי הק’ שיסדו מקום שכסתה פניה‬ ‫זה‪ ,‬כל הצדיקים‪ ,‬ב״ה דיש עדיין קבוצה עיי”ש ברש”י‪ ,‬וכשהיה הבעש”ט בסטמבול‬ ‫יהודים שרוצים לשמוע בשעה אחרי הזמן‪ ,‬ראה יונגע לייט שהיה להם נשמת תנאים‪,‬‬ ‫א‬ ‫קודש‬ ‫ויגש‬ ‫דברות‬ ‫בס''ד‬ ‫דרעוין‬ ‫רעוא‬ ‫שיחות קודש‬ ‫תשפ”וזיעוכי"א‬ ‫בעלוישב‬ ‫קדושת צבי‬ ‫פרשת‬ ‫שב”ק‬ ‫רביה"ק‬ ‫מכ"ק מרן‬ ‫בעיר בית שמש יצ”ו‬ ‫ראש השנה‬ ‫מאת כ”ק מרן רבינו עט”ר שליט”א‬ ‫צום י‪(:‬‬ ‫געדענקעןסוטה‬ ‫רבותינו ז”ל )‬ ‫ודרשוזאל אונז‬ ‫בעש”ט‪,‬רבוש”ע‬ ‫דער‬ ‫שב”ק‪,‬‬ ‫בזכות השנה‬ ‫לדברהצבור‪,‬‬ ‫מגדולת ראש‬ ‫בזכות‬ ‫התחיליעזור‬ ‫רביה”ק‬ ‫השי”ת‬ ‫שהיתה מלך‬ ‫צנועה‪,‬‬ ‫וואס דער‬ ‫לעבןחמיה‬ ‫בבית‬‫פניהאזא‬‫שכסתהמיט‬ ‫לעבן‬ ‫שיסדוואמר‬ ‫מקום‬ ‫הק’ שתא‬ ‫אבי האי‬ ‫ובזכות כמו‬ ‫להיות בשבת‪,‬‬ ‫שחלזקני ה’‬ ‫בזכות‬ ‫וויל אין דעם‪ ,‬מלך חפץ בחיים א לעבן‬ ‫די צדיקים האבן געהאט א שמחה אין אזא‬ ‫בסטמבול‬ ‫עיי”ש ברש”י‪ ,‬וכשהיה הבעש”ט‬ ‫קבוצה‬ ‫זה‪ ,‬כל הצדיקים‪ ,‬ב״ה דיש עדיין‬ ‫וואס דער אייבערשטער וויל אין דעם‪,‬‬ ‫ראש השנה‪ ,‬הקדושת לוי זי”ע אמר ששנה‬ ‫ראה יונגע לייט שהיה להם נשמת תנאים‪,‬‬ ‫יהודים שרוצים לשמוע בשעה אחרי הזמן‪,‬‬ ‫טובה הוא ליהודים אם חל ר”ה בשבת‬ ‫ואמר שזה מגודל צניעות הנשים וכבר דברנו‬ ‫ורוצים להאריך את השבת ולשבת בס”ג‪,‬‬ ‫בשעת אכילת ראש כבש אמר שנהיה‬ ‫משום שהקב”ה שומר משמרתה של תורה‪,‬‬ ‫השמים‬ ‫ומן דבר‬ ‫צניעות‪,‬‬ ‫שעושים‬ ‫מעניןלפני‬ ‫הקודםלזנב‪,‬‬ ‫לראש ולא‬‫בשבת‬ ‫תשובה‬ ‫הואאתזמן של‬ ‫התורה ואין‬ ‫של ס”ג‬ ‫בשמים‬ ‫נמצא הזמן‬ ‫דשומרים‬ ‫והנה זה‬ ‫הה”ק‬ ‫מאא”ז‬ ‫זאת או‬ ‫כידוענעשה‬ ‫שנדבר מזה‪,‬‬ ‫תחילה אם‬ ‫נסתבב‬ ‫צריכין לחשוב‬ ‫קדמה‬ ‫תשובה נאך‬ ‫שחל בשבת‪,‬‬‫אחז”ל‪..‬‬ ‫דהנהבר”ה‬ ‫תכליתה‬ ‫בשמים‬ ‫ומהכותבין‬ ‫זאתמכל‬ ‫גדולה א‬ ‫שריפהתחשוב‬ ‫היינו שלא‬‫שעשה‬ ‫זי”עלזנב‪,‬‬ ‫מורא”זולא‬ ‫לא‪,‬‬ ‫הכל‬ ‫פאראת‬ ‫אידן‬ ‫ומתקן‬ ‫הכל יאר‬ ‫שמגביה גוט‬ ‫וענינה שרייבן א‬ ‫לעולם‪,‬מ’דארף‬ ‫אז‬ ‫הואכן‪,‬וכפי‬ ‫בשלימות עשה‬ ‫[המעשהיתחרט למה‬‫המעשה ואז‬ ‫בסוף‬ ‫הצעיפים‪,‬‬ ‫תשובה‪ ,‬מעג‬ ‫שנתן‬ ‫דרךפקוח נפש‬‫ענין פון‬ ‫לשרשה‪,‬אןדיש‬ ‫בחזרהדאך דאס‬ ‫איז‬ ‫מען יא שרייבן‪ ,‬וע”כ יהיה שנה טובה‪,‬‬ ‫שסיפר רביה”ק הכ”מ לפני מטת אמו‬ ‫בסה”ק‬ ‫השי”ת זמן של תשובה וכמו”ש‬ ‫סיפר לי יהודי שהיה בשעת מעשה אצל‬ ‫והוסיף ע”ז ואמר‪ ,‬ואני אומר שלא רק‬ ‫הרבנית הצדקנית מרת שפרה בת הצה”ק‬ ‫סידורו של שבת‪ ,‬של זקה”ק בעל באר מים‬ ‫זקה”ק ר”ר מאיר’ל מקרעטשניף זי”ע‪,‬‬ ‫ליהודים טוב כשחל בשבת אלא גם לראש‬ ‫חופה‬ ‫רבי חיים מרדכי ע”ה‪ ,‬שהיה איזה‬ ‫שר”ר מאיר’ל היה מספר בליל ר”ה מה‬ ‫צפת‬ ‫חיים ]שמנוחתו כבוד פה באה”ק בעיר‬ ‫השנה עצמו טוב שחל בשבת‪ ,‬ולכן כתוב‬ ‫המשפחה‬ ‫זי”ע וכל‬ ‫“מ’האט יעצט‬ ‫מורא”זאמר‬ ‫הרה”ק ופע”א‬ ‫מצאצאי בשמים‪,‬‬ ‫שפסקו‬ ‫השנהז”ך‬ ‫בשבוע זו‬ ‫דיליהשל ראש‬ ‫יום טוב‬‫יומד”ק‬ ‫שחלובשו”ע‬ ‫במשנה‬ ‫ת”ו[‬ ‫צעיפים‬ ‫אויף די‬ ‫השמחה‬ ‫לכבודא יקרות‬ ‫קנו הימל‬ ‫בית הנשים‬ ‫אויסגערופן אין‬ ‫גדולת‬ ‫משליםלראש‬ ‫ע”פיום טוב‬ ‫באריכות‬ ‫שזהו‬ ‫שמבאר בשבת‪,‬‬ ‫שחל להיות‬‫כסלו‪,‬‬ ‫שהיה‬‫אסאך‬ ‫געהאטשנוי‬ ‫האט איזה‬ ‫בהם רק‬ ‫וועלט”‪,‬שהיה‬ ‫דער איד‬ ‫חדשם‬ ‫שאותן‬ ‫וודאי דינים‬ ‫כ”ששורה‬‫א”כשאין‬ ‫כשחלקודש‪,‬‬ ‫בשבת‪,‬‬ ‫השנהשבת‬‫ס”ג של‬ ‫בלע”ז‪,‬איןאבל‬ ‫אוועקגעלייגט‬ ‫אלעססאמעט‬ ‫האט ער‬ ‫בצד‪ ,‬של‬ ‫אחת‬‫סחורה‪,‬‬ ‫שורה‬ ‫בשבתהדינים‪,‬‬ ‫קודש‪,‬‬ ‫מתבטלים כל‬ ‫בשבת יותר‬ ‫שיושבים‬‫ביו”ט כי‬ ‫יהודים‬ ‫געווארט ביז ס’איז געווארן דאס יקרות‪,‬‬ ‫היה הכל בתכלית הצניעות כמובן‬ ‫מתקרבין יותר להקב”ה‪ ,‬וממילא יש להם‬ ‫אין דעמאלט האט ער פארקויפט די סחורה‬ ‫זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים‪ ,‬פי’‬ ‫וכשהרגיש בזה רבינו הקדוש נ”ע אמר‬ ‫יותר כח בשמים לכל השבוע‪ ,‬בפרשתן כתי’‬ ‫שאינו הולך להחופה עד שכולם ילכו הביתה‬ ‫)לח – טו( כי כסתה פניה‪ ,‬כתוב בספה”ק‬ ‫ב‬ ‫בס''ד‬ ‫דור יאמרו שבחים להשי”ת‪ ,‬אז ושבחך‬ ‫און ער איז זייער נתעשר נתעשר געווארן‪,‬‬ ‫אלקינו מפינו לא ימוש‪ ,‬שאפי’ אח”כ לאחר‬ ‫ע”כ‪ ,‬וכשסיים רביה”ק לספר זאת נתאדם‬ ‫מותו יוכל פה שלו להודות להשי”ת‪,‬ע”כ‪.‬‬ ‫פניו ואמר‪ ,‬היינט נאכט האט מען אויכעט‬ ‫אויסגערופן אין הימל א יקרות אויף די‬ ‫שנהיה לראש ולא לזנב פי’ צריכין להיות‬ ‫וועלט אז אלעס וואס אידישע קינדער‬ ‫בכל עת עם החיות שנתן השי”ת בכל‬ ‫טוען איז זייער טייער אין הימל (יקר‬ ‫דבר ודבר‪ ,‬וזה החיות הוא בחינת ראש‬ ‫הוא לשון טייער)‪ ,‬נאך די וועלטס קריג‬ ‫של כל דבר ובזה הראש צריכין להתדבק‬ ‫האבן זיך אידן זייער שיין צוגעשטעלט‬ ‫וזהו שנהיה לראש ולא לזנב‪ ,‬ועוד פי’‬ ‫צו אידישקייט‪ ,‬דאס איז א זכות‪ ,‬וואס‬ ‫שנהיה לראש‪ ,‬שצריכין לשמור המחשבות‬ ‫וועט אסאך אקעגן גיין אידישע קינדער‪,‬‬ ‫כי כח המחשבות גדול מאד וראשית זהו‬ ‫אלעס וואס אידישע קינדער טוען איז‬ ‫המחשבה כמ”ש סוף מעשה במחשבה‬ ‫היינטיגע צייטן זייער חשוב אין הימל‪,‬ע”כ‪.‬‬ ‫תחילה‪ ,‬ולכן צריכין לשמור המחשבות‬ ‫שזהו הראשית של כל דבר ודבר‪ ,‬וזהו‬ ‫לדור ודור נגיד גדלך כו’ ושבחך אלקינו‬ ‫המחשבות‪,‬‬ ‫שנשמור‬ ‫לראש‬ ‫שנהיה‬ ‫מפינו לא ימוש‪ ,‬פי’ אם זוכה האדם‬ ‫(מספר בית שמחה ח”א ותשוח”ח לו)‬ ‫להמשיך אחריו שדורות שלו דור אחר‬ ‫ג‬ ‫קודש‬ ‫ויגש‬ ‫דברות‬ ‫בס''ד‬ ‫דרעוין‬ ‫השנה‬ ‫ראש‬ ‫רעוא‬ ‫עניני‬ ‫תשפ”ו‬ ‫צבי זיעוכי"א‬ ‫וישבקדושת‬ ‫מרןפרשת‬ ‫רביה"ק בעל‬ ‫שב”ק‬ ‫שנשמעו מכ"ק‬ ‫בעיר בית שמש יצ”ו‬ ‫מאת כ”ק מרן רבינו עט”ר שליט”א‬ ‫מזמור” טיש שכשאכל היוהך רצה‬ ‫מען‬ ‫תקעו‪,‬‬ ‫אמר‬ ‫רחמנא‬ ‫א)‬ ‫טעלער‪ .‬י‪(:‬‬ ‫מהאינטער )סוטה‬ ‫הלעפלרבותינו ז”ל‬‫ודרשו‬ ‫בעש”ט‪ ,‬עם‬ ‫לקחת‬ ‫שב”ק‪,‬‬ ‫הצבור‪ ,‬בזכות‬ ‫רחמנות‪.‬‬ ‫בזכות מיט‬ ‫דארףיעזור בלאזן‬‫השי”ת‬ ‫שכסתה פניה בבית חמיה שהיתה צנועה‪,‬‬ ‫בזכות זקני ה’ ובזכות אבי הק’ שיסדו מקום‬ ‫ובבוקר קודם התפלה כשרבינו היה עדיין‬ ‫ב) רבינו היה רגיל לומר בענין ראש‬ ‫בסטמבול‬ ‫עיי”ש ברש”י‪ ,‬וכשהיה הבעש”ט‬ ‫קבוצה‬ ‫זה‪ ,‬כל הצדיקים‪ ,‬ב״ה דיש עדיין‬ ‫בביתו נאוה קודש אמר הרב ר’ בערטשע‬ ‫השנה‪ ,‬שצריכין להיות כל היום כולו‬ ‫ראה יונגע לייט שהיה להם נשמת תנאים‪,‬‬ ‫יהודים שרוצים לשמוע בשעה אחרי הזמן‪,‬‬ ‫(לעמבערגער) ע”ה לאחד מבניו שאינו‬ ‫בפחד גדול מיום הדין‪ ,‬און מען זאל‬ ‫ואמר שזה מגודל צניעות הנשים וכבר דברנו‬ ‫ורוצים להאריך את השבת ולשבת בס”ג‪,‬‬ ‫מבין הסיפור שסיפר רבינו אתמול שהלא‬ ‫נישט מיינען אז פונקט ווען ער שרייט‬ ‫השמים‬ ‫ומן ותוך‬ ‫צניעות‪ ,‬נהר‪,‬‬ ‫מעניןרח”ל סגי‬ ‫הקודם היה‬ ‫בשבת‬ ‫הבעלזער רב‬ ‫תשובה‬ ‫זמן של‬ ‫דעמאלסט‬ ‫ס”ג הוא‬ ‫ולשלום‪,‬‬ ‫טובים‬‫לחייםשל‬ ‫וכתובהזמן‬ ‫והנה זה‬ ‫הה”ק‬‫מאא”זואמר‬ ‫כידועהמדרש‬‫מזה‪ ,‬לבית‬ ‫שנדבר‬ ‫נכנס אחד‬ ‫נסתבבדיבור‬ ‫כדי‬ ‫קדמה‬ ‫תשובה‬ ‫נאר עס‬ ‫אחז”ל‪..‬אויבן‪,‬‬ ‫איהם אפ‬‫דהנה‬ ‫תכליתהמען‬ ‫ומהפסק’ענט‬ ‫לומרמכל‬ ‫גדולה א‬‫שריפה אותו‬ ‫בערטשעשעשה‬ ‫שהרבי שלח‬ ‫מורא”ז זי”ע‬ ‫לר’‬ ‫הכל‬‫את א‬ ‫הכלערומתקן‬ ‫רייכערט‬ ‫שמגביהווען‬ ‫אז פונקט‬‫וענינה‬ ‫לעולם‪ ,‬זיין‬ ‫קען‬ ‫הוארב‪,‬וכפי‬ ‫מבהעלזער‬ ‫בשלימות‬ ‫אתמול‬ ‫שהמעשה שסיפר‬ ‫[המעשה‬ ‫הצעיפים‪,‬‬ ‫נער’ישקייטן‬ ‫שנתן‬ ‫דרך תשובה‪,‬‬ ‫דישרעדט‬ ‫אדער‬ ‫ציגערעטל‬ ‫לשרשה‪,‬‬ ‫בחזרה‬ ‫מטתסגיאמו‬ ‫היה כשעדיין לא הי’ הבעלזער רב‬ ‫שסיפר רביה”ק הכ”מ לפני‬ ‫וכו’‪ ,‬דעמאלסט פסק’ענט מען אפ‪.‬‬ ‫בסה”ק‬ ‫השי”ת זמן של תשובה וכמו”ש‬ ‫נהר וקרא עוד קוויטלעך כמה שנים אח”ז‪.‬‬ ‫הרבנית הצדקנית מרת שפרה בת הצה”ק‬ ‫סידורו של שבת‪ ,‬של זקה”ק בעל באר מים‬ ‫וכן לענין ביאת המשיח‪ ,‬שיכול להיות‬ ‫חופה‬ ‫רבי חיים מרדכי ע”ה‪ ,‬שהיה איזה‬ ‫ד) סיפר מרן רבינו שאצל זקה”ק מרן‬ ‫צפת‬ ‫חיים ]שמנוחתו כבוד פה באה”ק בעיר‬ ‫שמשיח יבא פונקט ווען ער האלט אנמוטן‬ ‫המשפחה‬ ‫היהוכלאחד מן‬ ‫זי”ע זי”ע‬ ‫מורא”ז‬ ‫הרה”ק‬ ‫דשבת‬ ‫מצאצאירזא‬ ‫בעל‬ ‫צריךזוכלז”ך‬ ‫בשבוע‬ ‫ממילא‬‫דיליה‬ ‫יומד”ק‬ ‫והבלים‪,‬‬ ‫ת”ו[זייעשחל‬ ‫שטותים‬ ‫צעיפים‬ ‫אמר פעם‬‫השמחה‬ ‫לכבוד והוא‬ ‫הנשיםור’קנו‬ ‫אלי’ שמו‪,‬‬ ‫החסידים‬ ‫בית‬ ‫גדולת‬ ‫שמים‪.‬‬‫משלים‬ ‫ע”פמלכות‬ ‫באריכותעול‬ ‫שמבארכסדר עם‬‫אחד להיות‬ ‫כסלו‪,‬‬ ‫שהיה‬ ‫איזה שנוי‬ ‫בחסידות‪,‬‬ ‫הקב”הרקמתנהג‬ ‫שאם בהם‬ ‫לזקה”קשהיה‬ ‫חדשם‬ ‫ס”ג של שבת קודש‪ ,‬א”כ כ”ש וודאי שאותן‬ ‫הייסט‪.‬אבל‬ ‫סאמעטרביבלע”ז‪,‬‬ ‫וואס דער‬ ‫פאלגן של‬ ‫אחת בצד‪,‬‬‫דארף ער‬ ‫שורה‬ ‫נאכט טיש‬ ‫קודש‪,‬‬ ‫בשבת‬ ‫בהמיטל‬‫שיושביםהשנהיותר‬ ‫יהודיםפעם בראש‬‫ג)‬ ‫סיפר רבינו שהבעלזער רב (מהר”א)‬ ‫היה הכל בתכלית הצניעות כמובן‬ ‫מתקרבין יותר להקב”ה‪ ,‬וממילא יש להם‬ ‫ה) עוד סיפר רבינו שפעם הלך הבעל‬ ‫זי”ע הי’ כל כך פארקאכט ביים “לדוד‬ ‫וכשהרגיש בזה רבינו הקדוש נ”ע אמר‬ ‫יותר כח בשמים לכל השבוע‪ ,‬בפרשתן כתי’‬ ‫שאינו הולך להחופה עד שכולם ילכו הביתה‬ ‫)לח – טו( כי כסתה פניה‪ ,‬כתוב בספה”ק‬ ‫ד‬ ‫בס''ד‬ ‫בענין יראת ה’ ודביקות ושאסור להסיח‬ ‫אמרי יוסף מספינקא זצ”ל מתשליך‪,‬‬ ‫דעת רגע אחד מהשי”ת ואמר דיבורים‬ ‫ופתאום עמד ואמר דער הייליגע רבי ר’‬ ‫נוראים‪ ,‬וכמה דברים אני זוכר שאמר אז‪.‬‬ ‫מרדכי’לע פון נאדבורנא בלאזט יעצט‬ ‫שופר עס איז שוין זייער שפעט‪ ,‬אבער דער‬ ‫“עשה למען הרוגים על שם קדשיך”‬ ‫אויבערשטער האט נאך היינט אזעלכע זיסע‬ ‫מען הרג’ט זיך אז מען זאל קענען זעהן‬ ‫תקיעות נישט געהערט‪ ,‬נעמט ער זיי אן‪.‬‬ ‫דעם שם הוי”ה ב”ה פאר די אויגן‪.‬‬ ‫ו) אמר רבינו בשם זקה”ק מרן בעל‬ ‫“עשה למען טבוחים על יחודך” מען שחט‬ ‫רזא דשבת זי”ע “הצופה לרשע וחפץ‬ ‫זיך אז מען זאל דערשפירן יחוד השם‪.‬‬ ‫וויל‬ ‫אויבערשטער‬ ‫דער‬ ‫בהצדקו”‬ ‫ער זאל זיך כאטש מאכן גערעכט‪.‬‬ ‫גם אמר אז רבינו על “לדור ודור נגיד גדלך”‬ ‫שהעיקר הוא אז מען זאל קענען איבערגעבן‬ ‫ז) הורם מה שיאמרו פי’ רבינו דלפעמים‬ ‫פאר די קינדער און פאר די שפעטערדיגע‬ ‫יש אדם שאינו יודע האיך להתפלל‬ ‫דורות די דביקות וואס מיר האבן געזען ביי‬ ‫און ער מאכט זיך אליין קאליע עם‬ ‫אונזערע עלטערן‪“ ,‬ושבחך אלקינו מפינו‬ ‫התפלות שלו רח”ל‪ ,‬על כן מבקשים‬ ‫לא ימוש” ווייל בדרך כלל א זאך וואס‬ ‫מהשי”ת שהוא יורנו האיך להתפלל‪.‬‬ ‫מען געט ארויס פארלירט מען אליין‪ ,‬וע”ז‬ ‫צריכין להתפלל דאפילו שצריכין לגלות‬ ‫ח) אמר מרן רבינו זי”ע בשם הרבי ר’ מאיר’ל‬ ‫להדורות מה שיש בלבנו‪ ,‬אבל “מפינו‬ ‫מקרעטשניף זי”ע ראש השנה איז דע דען‬ ‫לא ימוש וכו’”‪ ,‬ע”כ בערך תוכן השיחה‪.‬‬ ‫א טאג וואס מען דארף מורא האבן פארן‬ ‫“האטל”‪ ,‬ראש השנה איז א טאג וואס מען‬ ‫אלקים‬ ‫תכתבנו‬ ‫טובים‬ ‫לחיים‬ ‫י)‬ ‫דארף זיך דערנענטערן צום אויבערשטן‪.‬‬ ‫חיים‪ .‬לעבן ווי א בהמה הייסט דען‬ ‫געלעבט? מה הוא לחיים טובים שאנו‬ ‫ט) בשנת תשס”ה לפ”ק היה ראש השנה‬ ‫מבקשים שתכתבנו‪ ,‬אלקים חיים היינו‬ ‫ביום ה’‪-‬ו’‪ ,‬ואח”כ בליל שב”ק בשולחן‬ ‫אויבערשטן‪.‬‬ ‫מיטן‬ ‫לעבן‬ ‫זאלן‬ ‫מיר‬ ‫הטהור היה אז א מורא’דיגע שמועס‬ ‫ה‬ ‫בס''ד‬ ‫יג) פעם אמר רבינו כשדיבר מענין‬ ‫יא) ולנצח נצחים קדשתך נקדיש‪ .‬לשון‬ ‫קדושת עינים‪ ,‬אז מען דארף געדענקן‬ ‫נצחים כי צריך ללחום נגד היצר בעניני‬ ‫א גאנץ יאר ווען מען גייט אויפן גאס‪,‬‬ ‫קדושה ושאר עבודת השי”ת עד שנמצחים‬ ‫“וויאזוי האב איך מיך געהיטן די אויגן‬ ‫אותו‪ ,‬וזה מתפללים ולנצח נצחים שנוכל‬ ‫ראש השנה ווען איך בין געגאנגען אויפן‬ ‫לנצח את היצה”ר ע”י וקדשתך נקדיש‪.‬‬ ‫גאס צו גיין אין מקוה פאר תקיעת שופר”‪.‬‬ ‫יב) ופתחון פה למיחלים לך‪ .‬ראש‬ ‫יד) שנפרה ונרבה כדגים‪ .‬הדגים הם ג”כ‬ ‫השנה קען מען אויספוילען אז שטענדיג‬ ‫מעמידים דורות אבל הם תמיד במים שהוא‬ ‫אויבערשטן‬ ‫צום‬ ‫האפט‬ ‫מען‬ ‫ווען‬ ‫מקור הטהרה‪ ,‬ועד”ז צריך להיות גם אצלנו‪.‬‬ ‫במשך כל השנה‪ ,‬זאל מען קענען רעדן‬ ‫אמת’דיגע דיבורים‪ ,‬שיהי’ לנו פתחון פה‪.‬‬ ‫ו‬ ‫קודש‬ ‫ויגש‬ ‫דברות‬ ‫בס''ד‬ ‫דרעוין‬ ‫חיים‬ ‫רעוא‬ ‫אלקים‬ ‫דברי‬ ‫תשפ”וזיעוכי"א‬ ‫וישבדאמונה‬ ‫פרשת‬ ‫בעל רזא‬ ‫שב”ק‬ ‫רביה"ק‬ ‫מכ"ק מרן‬ ‫בעיר בית שמש יצ”ו‬ ‫ראש השנה‬ ‫מאת כ”ק מרן רבינו עט”ר שליט”א‬ ‫בעש”ט‪ ,‬ודרשו רבותינו ז”ל )סוטה י‪(:‬‬ ‫השי”ת יעזור בזכות הצבור‪ ,‬בזכות שב”ק‪,‬‬ ‫ה’ לפעמו‪ ,‬והלך ונשתטח לפני רבי‬ ‫כל‬ ‫וקיום‬ ‫התשובה‬ ‫יסוד‬ ‫צנועה‪,‬‬ ‫שכסתה פניה בבית חמיה שהיתה‬ ‫שמעון בן שטח‪ ,‬ואל אבי רבי אנוש כאבי‬ ‫מקום‬ ‫אמת‬ ‫במדתשיסדו‬‫ובזכות אבי הק’‬ ‫תלוי‬ ‫זקני ה’‬ ‫בזכות‬ ‫התוה”ק‬ ‫בסטמבול‬ ‫בלבי לשוב‪,‬‬‫הבעש”ט‬ ‫וכשהיה אני‬ ‫מעקבברש”י‪,‬‬ ‫סביבי‪ ,‬אמרתי‬ ‫עיי”ש‬ ‫זה‪ ,‬כל הצדיקים‪ ,‬ב״ה דיש עדיין קבוצה‬ ‫תנאים‪,‬‬ ‫נשמת‬ ‫בדבר קל‬ ‫להם‬ ‫תבך‪,‬‬ ‫שהיה אל‬ ‫לייטבני בני‬ ‫ויעןיונגע‬ ‫ויאמר לו‬ ‫ראה‬ ‫הזמן‪,‬‬ ‫כד)אחרי‬ ‫שאומרים‬ ‫בשעה‬ ‫לשמוע‬ ‫(תהלים‬ ‫מזמור‬‫שרוצים‬ ‫יהודים‬ ‫בפרק לדוד‬ ‫דברנו‬ ‫הנשים וכבר‬ ‫למחלתך‪,‬‬ ‫צניעותותעלה‬ ‫מגודללמכתך‬‫תרופה‬ ‫אמצאשזה‬ ‫ואמר‬ ‫בס”ג‪,‬‬ ‫בהר ה’‬‫ולשבת‬ ‫השבת יעלה‬ ‫אתכתיב‪ ,‬מי‬ ‫להאריך‬ ‫השנה‬ ‫ורוצים‬ ‫בליל ראש‬ ‫עניניך‪ ,‬ולא‬ ‫השמים‬ ‫הכזב בכל‬ ‫צניעות‪ ,‬ומן‬ ‫בני מן‬ ‫מענין‬ ‫הקודם‬‫בשבתהשמר‬ ‫אך‬ ‫כפים ובר‬ ‫תשובה‬ ‫הוא נקי‬ ‫זמן של‬ ‫קדשו‪,‬‬‫במקוםס”ג‬ ‫ומיזהיקום‬ ‫הזמן של‬ ‫והנה‬ ‫תכשל ונפשך מכל צרה תנצל‪ ,‬ויאמר לו‬ ‫לבב אשר לא נשא לשוא נפשי ולא נשבע‬ ‫נסתבב שנדבר מזה‪ ,‬כידוע מאא”ז הה”ק‬ ‫ומה תכליתה דהנה אחז”ל‪ ..‬תשובה קדמה‬ ‫דבר קטן הוא ואקיימנה‪ ,‬ויאמר לו השבעה‬ ‫למרמה‪ ,‬ולבאר מאמר הכתוב זה‪ ,‬וכן‬ ‫מורא”ז זי”ע שעשה שריפה גדולה אמכל‬ ‫לעולם‪ ,‬וענינה שמגביה הכל ומתקן את הכל‬ ‫וישבע וילך לאהלו‪ ,‬ויהי היום הלך לבית‬ ‫לבאר מה השייכות לימים אלו שמיוחדים‬ ‫תאותוהואוגנבוכפי‬ ‫בשלימות‬ ‫וגברה עליו‬‫[המעשה‬ ‫הצעיפים‪ ,‬שכנתו‪,‬‬ ‫המרחץ‬ ‫שנתן‬ ‫מעשה‬ ‫תשובה‪,‬‬ ‫דרך בהקדם‬‫דישלומר‬ ‫לשרשה‪,‬‬ ‫כידוע‪ .‬יש‬ ‫בחזרה‬ ‫לתשובה‬ ‫מטתזהבאמו‬ ‫הכ”מכלי לפני‬ ‫כסף וכלי‬ ‫רביה”קבביתה‬ ‫אשר אתה‬ ‫שסיפר‬ ‫כל‬ ‫בסה”ק‬ ‫תשובה וכמו”ש‬ ‫הקדמונים בס’‬ ‫נפלאהזמן של‬ ‫שמצינו בספרי‬ ‫השי”ת‬ ‫הצה”ק‬ ‫בתבלבו‪,‬‬ ‫אמר‬‫שפרה‬ ‫ובצאתו‬‫עוללות‪,‬מרת‬ ‫הצדקנית‬ ‫השאיר‬‫הרבנית‬ ‫לא‬ ‫בארזי”עמים‬ ‫זקה”קבןבעל‬ ‫הגר”א‬ ‫להג”משלאברהם‬ ‫פעליםשבת‪,‬‬ ‫סידורו של‬ ‫רב‬ ‫חופה‬‫איזהועל‬ ‫שהיהנכסיה‬‫ותצעק על‬ ‫השכנה ע”ה‪,‬‬ ‫תשובמרדכי‬‫רביאםחיים‬ ‫צפת‬‫בעירספר‬‫באה”קבשם‬ ‫השילוח) כתבה‬ ‫שמנוחתומיכבוד פה‬ ‫(ערך מדרש‬ ‫חיים ]‬ ‫ממונה‪ ,‬כי יפקד מה אשיבנה‪ ,‬אם אומר‬ ‫המשפחה‬ ‫מצאצאי הרה”ק מורא”ז זי”ע וכל‬ ‫אונקיירהז”ך‬ ‫בשבוע זו‬ ‫איומה כנדגלות (להג”מ יצחק‬ ‫ת”ו[ שחל יומד”ק דיליה‬ ‫לך אני בלי פשע‪ ,‬הריני מכזב ומשקר‬ ‫זי”ע מחכמי קושטא שנת ברלין תס”א)‬ ‫בית הנשים קנו לכבוד השמחה צעיפים‬ ‫כסלו‪ ,‬שמבאר באריכות ע”פ משלים גדולת‬ ‫בתשובתי‪ ,‬ואיה שבועתי‪ ,‬אז השיב כל מה‬ ‫וז”ל כל הדובר אמת אינו נכשל לעולם‪,‬‬ ‫חדשם שהיה בהם רק איזה שנוי שהיה‬ ‫ס”ג של שבת קודש‪ ,‬א”כ כ”ש וודאי שאותן‬ ‫שלקח והבין חכמת שמעון בן שטח עכ”ל‪.‬‬ ‫שורה אחת בצד‪ ,‬של סאמעט בלע”ז‪ ,‬אבל‬ ‫קודש‪,‬‬ ‫היה בחור‬‫בשבת‬ ‫בימיםיותר‬ ‫הראשונים‬ ‫שיושבים‬ ‫יהודים‬ ‫ומעשה אירע‬ ‫כמובן‬ ‫הצניעות(מאמר‬ ‫בתכלית העקרים‬ ‫וכעי”זהכלמצינו בספר‬ ‫היה‬ ‫להם‬ ‫וממילא יש‬ ‫בתאותו‬ ‫האיתנים‪,‬להקב”ה‪,‬‬ ‫ומנערותו הלך‬ ‫מתקרבין יותר‬ ‫מבני‬ ‫הקדוש עלנ”עאחדאמר‬ ‫רבינוכבר אמרו‬ ‫בזהוזל”ק‪,‬‬ ‫פרק ל)‬‫וכשהרגיש‬ ‫שלישי‬ ‫כתי’‬ ‫בפרשתןרוח‬ ‫השבוע‪,‬‬ ‫היום ותחל‬ ‫לכל ויהי‬ ‫בשמים לבו‪,‬‬ ‫כח שרירות‬ ‫אחר‬‫יותר‬ ‫שאינו הולך להחופה עד שכולם ילכו הביתה‬ ‫)לח – טו( כי כסתה פניה‪ ,‬כתוב בספה”ק‬ ‫ז‬ ‫בס''ד‬ ‫אילו היית מורה לי תשובה דבר אחד‬ ‫מן החכמים האחרונים שבא אליו לסטים‬ ‫הייתי עושה ואפי’ קשה ביותר‪ ,‬א”ל אל‬ ‫מזויין ובעל עבירות ואמר לו אני רוצה‬ ‫תכזב ובזה לך תשובתך מקובלת‪ ,‬אמר‬ ‫לשוב בתשובה ולשמור מצוות השי”ת‬ ‫הרשע‪ ,‬זה אסבול אע”פ שקשה לי ביותר‪,‬‬ ‫אלא שאיני יכול להעמיס על עצמי ריבוי‬ ‫כשבא לגזול‪ ,‬אמר בלבו אם ידעו כי אני‬ ‫המצוות שבתורה כי לא אוכל שאת המשא‬ ‫אומר אמת גזלתי יתלוני‪ ,‬ואם אומר שקר‬ ‫ההוא אמר לו החכם תקבל עליך דבר אחד‬ ‫היא אכזב ואמנע‪ ,‬פעם אחת הפקיד לידו‬ ‫בלבד לשמרו כראוי‪ ,‬ואמר לו הן אמר לו‬ ‫המלך את הכלי שהיה כסף וזהב בו והיה‬ ‫החכם א”כ קבל עליך לומר האמת וקבל‬ ‫יצרו אומר לו לגוזלו‪ ,‬חשב בלבו אני צריך‬ ‫עליו והלך לדרכו‪ ,‬לימים היה הולך אותו‬ ‫לישבע על שקר ואעבור על מצות מורי‪,‬‬ ‫הלסטים ללסטם איש אחד ולהרגו ופגע בו‬ ‫נמנע והלך לו כדי כך שב מכל עוונותיו‪,‬‬ ‫איש אחד‪ ,‬אמר לו היכן אתה הולך ונזכר‬ ‫לכך נאמר (משלי ל‪ ,‬ח) שוא ודבר כזב‬ ‫אותו הלסטים מה שקבל עליו לומר אמת‬ ‫הרחק ממני‪ ,‬וזהו שנאמר (צפני’ ג’ יג)‬ ‫להיכן היה הולך‪ ,‬וכן‬ ‫וספר לאיש ההוא‬ ‫שארית ישראל לא יעשו עולה‪ ,‬ולא ידברו‬ ‫פגע בו איש אחד ושאל לו להיכן היה הולך‬ ‫כזב ולא ימצא בפיהם לשון תרמית‪ ,‬ע”ש‪,‬‬ ‫וספר לו‪ ,‬מיד הרהר אותו הלסטים בלבו‪ ,‬אלו‬ ‫השנים יהיו עלי עדים ויהרגוני‪ ,‬וכן אירע לו‬ ‫הרי שלך לפניך כמה גדול כוחה של אמת‬ ‫פעמים רבות בכל מה שהיה רוצה לעשות‬ ‫דעי”ז יוכל לשמור כל התורה כולה‪ ,‬וע”כ‬ ‫עד שנמנע בעבור זה ממעשיו הרעים‪,‬‬ ‫נרמז “אלול” בס”ת של “לא יחל דברו”‪,‬‬ ‫שלא יאמר האדם איך אוכל לשוב מדרכי‪,‬‬ ‫הנה מבואר כי ע”ז הדרך יתכן כי בשמירת‬ ‫בחודש אלול‪ ,‬הלא עצמו פשעי מספר‬ ‫כלל אחד או ב’ כללים או יותר ישמור‬ ‫ולא אוכל לקבל עלי כל כך דברים בפעם‬ ‫האדם רוב מצוות התורה או חלק גדול‬ ‫אחת‪ ,‬לזה עצה היעוצה שיזהר באמירת‬ ‫ממנה שעל ידו יזכה למעלת חיי עוה”ב‬ ‫אמת שלא יחל דברו‪ ,‬ובזה יבוא לקיים‬ ‫או למדריגה גדולה בו עכל”ק‪( ,‬הוב”ד‬ ‫כל מצוות השם‪ ,‬והבן‪ ,‬ולפי”ז אתי שפיר‬ ‫במהרש”א (סנהדרין פ’ חלק)‪ ,‬בספר‬ ‫מה שאנו אומרים מי יקום במקום קדשו‪,‬‬ ‫חסידים (סי’ תרמ”ז) ג”כ כתב כעי”ז‬ ‫היינו שיוכל לשמור כל מצוות השם‬ ‫וזל”ק‪ ,‬מעשה ברשע אחד שאמר לחכם‪,‬‬ ‫ח‬ ‫בס''ד‬ ‫(ב”ר פה ח)‪ ,‬שהמלאך הממונה על התאוה‬ ‫ולהשאר בתקומה בצד הקדושה‪ ,‬משיב‬ ‫הכריחו על כך ונסתלק ממנו הבחירה‪,‬‬ ‫הכתוב נקי כפים אשר לא נשא לשוא‬ ‫אולם בתתו לה הערבון על חוב מועט‬ ‫נפשו ונזהר לקיים מוצא שפתיו ולדבר רק‬ ‫כזה‪ ,‬מי הכריחו לכך לשבוק בידה ובפרט‬ ‫אמת וכנ”ל‪ ,‬ונמצא שע”י מדת האמת זוכה‬ ‫במקום בזיון שהיה לו לחוש על בזיונו אולי‬ ‫לתשובה לשוב ולקיים כל מצוות השם‪,‬‬ ‫יוודע המעשה על ידי הערבון‪ ,‬והיה יכולת‬ ‫בידו ליקח ערבון מידה אחר המעשה‬ ‫ומדי דברי בענין ההרחקה מדבר שקר‪,‬‬ ‫בזרוע‪ ,‬אחר אשר נתקררה דעתו וכלה‬ ‫ראוי לציין דבר נפלא מס’ קול שמחה‬ ‫יצרו ובזה לא יאשם כי ברצונו היה באמת‬ ‫(להה”ק רבי בונם זי”ע פרשת וישב)‪,‬‬ ‫להשלים הבטחתו‪ ,‬אולם לא רצה לשנות‬ ‫שע”י דיבור אמת ניצול מלך המשיח‪,‬‬ ‫דיבורו וניחא ליה למיקם בהימנותא וזו‬ ‫וזל”ק‪ ,‬בענין הערבון לגדי העזים‪ ,‬להבין‬ ‫מצוה‪ ,‬ובאם לא קיימה‪ ,‬שא עיניך וראה מה‬ ‫השגחה עליונה מנורא עלילה וסיבת‬ ‫היה יכול להיות בסופו לאבד שלוש נפשות‬ ‫כל הסיבות אשר אין חקר לתבונתו‬ ‫חיים וכמה דורות עד משיח‪ ,‬ובקיימה‬ ‫בהשגחתו בתחתונים במדה ובמשקל בפלס‬ ‫קיים שלוש נפשות וכמה דורות עד משיח‬ ‫ובמאזניים אשר עין לא ראתה זולתו יתב”ש‪,‬‬ ‫בן דוד שיבוא במהרה בימינו‪ ,‬עכל”ק‪,‬‬ ‫ויש להבין מאמר חז”ל (אבות פ”ב‪-‬א) הוי‬ ‫וכבר הבאנו (בשבוע העבר ד”ת ע”פ נצבים)‪,‬‬ ‫זהיר במצוה קלה כבחמורה שאין אתה‬ ‫אתם נצבים היום כולכם לפני ה’ אלקיכם‬ ‫יודע מתן שכרן של מצוות‪( ,‬שם פ”ד‪-‬ב)‪,‬‬ ‫וגו’ בהקדים מה דאיתא בזוה”ק (ח”ג רלא‪),‬‬ ‫ששכר מצוה מצוה ושכר עבירה עבירה‪,‬‬ ‫היום דא ראש השנה‪ ,‬ולפי”ז י”ל דז”ש‬ ‫ועבירה גוררת עבירה ומצוה גוררת מצוה‪,‬‬ ‫הכתוב אתם נצבים היום לפני ה’ וגו’ אתם‬ ‫כי נודע שמעשה יהודה עם תמר סיבה‬ ‫אותיות אמת‪ ,‬שע”י שתהיו נזהרים ושלמים‬ ‫הכוללת לישועת השם וישראל לעולמי‬ ‫במדת אמת‪ ,‬תוכלו לעמוד ולהתייצב‬ ‫עולמים היא סיבת הגואל צדק‪ ,‬וסיבה‬ ‫לפני ה’ בראש השנה לזכות בדין ע”כ‪.‬‬ ‫זו יצאה מאתו יתברך שמו כמאמר חז”ל‬ ‫ט‬ ‫קודש‬ ‫ויגש‬ ‫דברות‬ ‫בס''ד‬ ‫דרעוין‬ ‫חיים‬ ‫רעוא‬ ‫אלקים‬ ‫דברי‬ ‫עט"ר תשפ”ו‬ ‫שליט"א‬ ‫רבינו וישב‬ ‫פרשת‬ ‫שב”ק‬ ‫מרן‬ ‫מכ"ק‬ ‫בעיר בית שמש יצ”ו‬ ‫רעוא דרעוין פרשת נצבים וילך תשפ"ו לפ"ק‬ ‫מאת כ”ק מרן רבינו עט”ר שליט”א‬ ‫בעש”ט‪ ,‬ודרשו רבותינו ז”ל )סוטה י‪(:‬‬ ‫השי”ת יעזור בזכות הצבור‪ ,‬בזכות שב”ק‪,‬‬ ‫כינס את כל ישראל טפכם נשיכם וגו’ לפני‬ ‫הנה עומדים כבר שבוע לפני ראש‬ ‫צנועה‪,‬‬ ‫שכסתה פניה בבית חמיה שהיתה‬ ‫הקב”ה ביום מותו‪ ,‬וכמו שהיה במצות‬ ‫מקום‬ ‫בזכות זקני ה’ ובזכות אבי הק’ שיסדו‬ ‫השנה‪ ,‬והשבת קודש צריכה לכבס את‬ ‫בסטמבול‬ ‫מתאספים‬ ‫הבעש”ט‬ ‫וכשהיהי’) שאז‬ ‫וילך לא‪,‬‬ ‫ברש”י‪,‬‬ ‫עיי”ש‬ ‫הקהל (פ’‬ ‫קבוצה‬ ‫עדייןתשיב‪,‬‬ ‫שבת בו‬‫נוטריקוןדיש‬ ‫הצדיקים‪ ,‬ב״ה‬ ‫זה‪ ,‬כל‬ ‫האדם ד’שבת’‬ ‫תנאים‪,‬‬ ‫נשמת‬ ‫במוצאי‬ ‫להםוטף‬ ‫שהיהנשים‬ ‫אנשים‬‫ישראללייט‬ ‫ראה יונגע‬ ‫כל‬ ‫הזמן‪,‬‬ ‫לשון אחרי‬ ‫תשובה‪,‬‬ ‫תשב בשעה‬‫אותיותלשמוע‬‫ושבתשרוצים‬ ‫יהודים‬ ‫דברנו‬ ‫הנשים וכבר‬ ‫ופירש”י‬ ‫צניעותהסוכות‪,‬‬ ‫מגודל בחג‬ ‫השמיטה‬ ‫שנתשזה‬ ‫ואמר‬ ‫בס”ג‪,‬‬ ‫מאהבה‪ ,‬ולשבת‬ ‫שנעשים אז‬ ‫תשובה השבת‬‫להאריך את‬ ‫ורוצים‬ ‫ושבת הוא‬ ‫באיםומןללמוד‪,‬‬ ‫השמים‬ ‫האנשים‬ ‫צניעות‪,‬‬ ‫הקודםי”ב)מענין‬ ‫בשבת(פסוק‬ ‫שם‬ ‫של גדולה‬ ‫תשובה‬ ‫(יומאזמןפו‪).‬‬ ‫ס”ג הוא‬‫של ז”ל‬ ‫כמאמרם‬ ‫זכיות הזמן‬ ‫והנה זה‬ ‫והנשים לשמוע והטף למה באו לתת‬ ‫תשובה מאהבה שזדונות נעשים זכיות‪,‬‬ ‫נסתבב שנדבר מזה‪ ,‬כידוע מאא”ז הה”ק‬ ‫ומה תכליתה דהנה אחז”ל‪ ..‬תשובה קדמה‬ ‫שכר למביאיהם (חגיגה ג‪ ,).‬אבל אז לפני‬ ‫מורא”ז זי”ע שעשה שריפה גדולה אמכל‬ ‫לעולם‪ ,‬וענינה שמגביה הכל ומתקן את הכל‬ ‫פטירת משה רבינו ג”כ היה הקהל כנ”ל‪,‬‬ ‫וממילא לפי”ז נמצא דראש השנה שחל‬ ‫הצעיפים‪[ ,‬המעשה בשלימות הוא וכפי‬ ‫שנתן‬ ‫זכיות‪,‬‬‫תשובה‪,‬‬ ‫דרך נעשים‬‫דיששהכל‬ ‫לשרשה‪,‬‬ ‫בחינה‬ ‫בחזרה‬ ‫בשבת הוא‬ ‫פטירתואמו‬ ‫שביוםמטת‬‫הכ”מט)לפני‬ ‫רביה”ק(דב”ר ט‪,‬‬ ‫שסיפר‬ ‫ואיתא במדרש‬ ‫בסה”ק‬ ‫עדייןוכמו”ש‬ ‫לעשות הכנה‬ ‫תשובה‬‫שלצריכין‬ ‫השי”ת זמן‬ ‫אעפי”כ‬ ‫אבל‬ ‫הצה”ק‬ ‫בת שהיו‬‫שפרהוי”א‬ ‫מרתתורות‪,‬‬‫הצדקניתספרי‬ ‫הרבניתמשה י”ג‬ ‫כתב‬ ‫יהודיםמים‬ ‫יש באר‬ ‫זקה”קגםבעל‬ ‫של והנה‬ ‫שבת‪,‬‬ ‫זכיות‪,‬‬ ‫טובהשל‬ ‫שיהיו‬ ‫סידורו‬ ‫חופה‬‫עה”פ‬ ‫(סוטה יג‪):‬‬ ‫איזה‬ ‫בגמ’שהיה‬ ‫איתאע”ה‪,‬‬ ‫לפני זה‪,‬‬ ‫מרדכי‬ ‫חודש‬ ‫חיים‬ ‫רבי‬ ‫צפת‬‫בעיראין‬ ‫וממילא‬ ‫חטאו כלל‪,‬‬ ‫באה”ק‬ ‫כבוד פה‬ ‫שמנוחתושלא‬ ‫שאינם יראים‬ ‫חיים ]‬ ‫בפרשתן (לא‪ ,‬ב) ויאמר אליהם בן מאה‬ ‫המשפחה‬ ‫מצאצאי הרה”ק מורא”ז זי”ע וכל‬ ‫אבל זוכברז”ך‬ ‫בשבוע‬‫להם זכיות‪ ,‬ואולי אכן זה טוב‪,‬‬ ‫ת”ו[ שחל יומד”ק דיליה‬ ‫ועשרים שנה אנכי היום‪ ,‬היום מלאו ימי‬ ‫אמר זקה”ק מהר”מ מנדבורנא זיעוכי”א‪,‬‬ ‫בית הנשים קנו לכבוד השמחה צעיפים‬ ‫כסלו‪ ,‬שמבאר באריכות ע”פ משלים גדולת‬ ‫ושנותי ללמדך שהקב”ה משלים שנותיהם‬ ‫שמהעבירות איני מפחד כי לזאת נברא‬ ‫חדשם שהיה בהם רק איזה שנוי שהיה‬ ‫ס”ג של שבת קודש‪ ,‬א”כ כ”ש וודאי שאותן‬ ‫של צדיקים מיום ליום כו’ ע”כ ומקשין‬ ‫הגיהנום‪ ,‬רק על “המצוות” אני מפחד אם‬ ‫דאיתאאבל‬ ‫סק”ג)בלע”ז‪,‬‬ ‫סאמעט‬ ‫של רצב‬ ‫בצד‪ ,‬סי’‬ ‫אחת שבת‬ ‫שורה‬ ‫(ב”ח הל’‬ ‫קודש‪,‬‬ ‫יותר ע”פבשבת‬ ‫אתם נצבים‬ ‫שיושביםוכתיקונן‬ ‫יהודים‬ ‫נעשו בשלימות‬ ‫כמובן‬ ‫הצניעותנסתלק‬ ‫שמשה רבינו‬ ‫בתכלית‬ ‫הכליתרו פט‪).‬‬ ‫היה‬ ‫(בזוה”ק‬ ‫להם‬ ‫וממילא יש‬ ‫ראשיכם‬ ‫להקב”ה‪,‬אלקיכם‬ ‫יותר לפני ה’‬ ‫מתקרביןכולכם‬ ‫היום‬ ‫נ”ע סי’אמר‬ ‫הקדוש (שם‬ ‫איתא בשו”ע‬ ‫קודש‪,‬בזהולכןרבינו‬‫וכשהרגיש‬ ‫בשבת‬ ‫כתי’‬ ‫בפרשתן‬ ‫רבינו‬ ‫ישראל‪,‬וע‪,‬שמשה‬ ‫לכל השב‬ ‫בשמיםאיש‬ ‫יותר כח‬ ‫שבטיכם כל‬ ‫שאינו הולך להחופה עד שכולם ילכו הביתה‬ ‫)לח – טו( כי כסתה פניה‪ ,‬כתוב בספה”ק‬ ‫י‬ ‫בס''ד‬ ‫איך התנהגו עם הקהל היינו שבטיכם‪,‬‬ ‫רצב) כמה דברים שנוהגין בשבת‪ ,‬תיקנו‬ ‫עכדה”ק‪ ,‬וזקה”ק מרא”ז זי”ע אמר תורה‬ ‫לומר צידוק הדין על שמת משה רבינו‬ ‫זו והוא היה בבחינה זו שהוא בעצמו לא‬ ‫ע”ה באותה שעה ע”ש ואם איתא להא‬ ‫היה לו שום חיסרון ולכך למד שהמנהיגים‬ ‫שכתב משה רבינו י”ג ספרי תורה ביום‬ ‫בעצמם לא דנים שהם בודאי נקיים מכל‬ ‫פטירתו האיך כתב בשב”ק‪ ,‬ולכן יש שתי’‬ ‫חטא‪ ,‬וכל הדין הוא רק איך שהתנהגו‬ ‫שכתבן חודש לפני פטירתו‪ ,‬ובפרט דאיתא‬ ‫עם העם כנ”ל‪ ,‬אבל אנחנו יודעים שכולם‬ ‫באוה”ח הק’ (כאן) שמשה ידע אימת יום‬ ‫עומדים בדין לפני השי”ת בר”ה‪ ,‬הן‬ ‫המיתה שלו שהכיר שלושים יום לפני‬ ‫ראשיכם והן שבטיכם‪ ,‬וכולם צריכין‬ ‫מיתתו שסר צילו מעליהם‪ ,‬וממילא באותו‬ ‫רחמי שמים לצאת זכאי בדין‪ ,‬איתא בגמ’‬ ‫יום ל’ יום לפני מיתתו כתב הספרי תורות‬ ‫(ר”ה טז‪ ).‬מלך וציבור‪ ,‬מלך נכנס תחילה‬ ‫(קרבן נתנאל פ’ ערבי פסחים סק”כ ע”ש)‪.‬‬ ‫לדין והוא משני טעמים א’) דלאו אורח‬ ‫ארעא למיחג מלכא אבראי‪ ,‬והיינו משום‬ ‫ועכ”פ היה כאן בחינה של הקהל שכינסם‬ ‫כבוד מלכות‪ ,‬ב’) מקמי דליפוש חרון אף‪,‬‬ ‫כולם‪ ,‬אתם נצבים היום כולכם וגו’ שאין‬ ‫חילוק מי הוא האדם‪ ,‬ואיזה התמנות‬ ‫וחזינן מזה עכ”פ דמלך הולך לפני זה‬ ‫שיש לו‪ ,‬ראשיכם שבטיכם וגו’ ואין נפ”מ‬ ‫לדין בסתמא (ללא קשר עם העם מקמי‬ ‫באיזה מקום שנמצא בראש השנה‪ ,‬דכינסם‬ ‫דליפוש חרון אף) וממילא צריכין לדעת‬ ‫כולם לפני ה’ אלקיכם‪ ,‬ולגבי הקב”ה אין‬ ‫שצריכין להכין עצמינו בשבוע זו לקראת‬ ‫כלום‪ ,‬וזהו מרמז על ר”ה כידוע‪ ,‬אתם‬ ‫ראש השנה‪ ,‬כל אחד עם בחינה שלו‪ ,‬והכנה‬ ‫נצבים היום כולכם לפני ה’ אלקיכם‪,‬‬ ‫אמיתית אין דרך לעשות‪ ,‬דכדי לעשות‬ ‫שבראש השנה עומדים כולם לפני השי”ת‪,‬‬ ‫הכנה אמיתית צריך לבוא הארה מן השמים‪,‬‬ ‫אבל מה צריך לעשות לזה זהו הכנעה‬ ‫וזקה”ק בעל רזא דשבת זי”ע פירש באופן‬ ‫שהאדם בא עם הכנעה דאינו יכול כלום‪,‬‬ ‫א’‪ ,‬אתם נצבים היום כולכם וכו’ ראשיכם‬ ‫איני יודע כלום‪ ,‬ואני כלום‪ ,‬אז משפיעים לו‬ ‫שבטיכם וגו’ דהיום רומז על ר”ה‪ ,‬והכי‬ ‫מן השמים ומגביהים אותו‪ ,‬אבל אם האדם‬ ‫קאמר ראשיכם שבטיכם שבראש השנה‬ ‫עם מציאות וישות שלימה אז מודיעים‬ ‫דנין את ראשיכם המנהיגים והראשים‪,‬‬ ‫יא‬ ‫בס''ד‬ ‫מסתכל אל הלב של כל יהודי‪ ,‬היכן אוחזים‪,‬‬ ‫אותו זה אינך יודע וזה אינך יודע וזה עדיין‬ ‫אוואו האלט מען‪ ,‬והיכן נמצאים בעולם‪,‬‬ ‫לא למדת כו’‪ ,‬ולכן עצה היותר טובה הוא‬ ‫ופרשיות של שבוע זו הוא הכנה נוראה‬ ‫ביטול והכנעה‪ ,‬רבונו של עולם נסיתי להבין‬ ‫אל ראש השנה‪ ,‬ענין המילה וענין התשובה‬ ‫עצמי ואני יודע קצת‪ ,‬ואני יכול קצת‪ ,‬אבל‬ ‫ועוד‪ ,‬הכל שייכים אל ראש השנה‪ ,‬איתא‬ ‫מ”מ איך יכולים לדעת במצב כזה של ר”ה‬ ‫בספר בעל שם טוב הק’ (פרשה זו אות יב)‬ ‫מה שצריכין לדעת ומה שצריכין להיות‪,‬‬ ‫עה”פ לא בשמים הוא לאמר “מי יעלה לנו‬ ‫השמימה” ר”ת מילה וס”ת הוי”ה‪ ,‬ואמר‬ ‫וממילא כשיש ביטול והכנעה עוזר השי”ת‪,‬‬ ‫הבעשטה”ק נ”ע‪ ,‬שיש איש בעולם ששומע‬ ‫ובוודאי צריך להיות פתח של מחט כמ”ש‬ ‫תורה מפי קודשא ב”ה ושכינתיה דהיינו‬ ‫פתחו לי פתח של מחט ואני אפתח לכם‬ ‫שזוכה אל הוי”ה ולמדריגות גדולות אבל‬ ‫פתחו של אולם‪ ,‬אבל כשאדם לא ילמוד‬ ‫בקל יכול לדחות לנקובא דתהומא רבה ר”ל‬ ‫כלום ויאמר רבוש”ע תשפוך לי כל הכוונות‬ ‫וכל הדברים איני יודע אם יועיל לו‪ ,‬אבל‬ ‫ולכאו’ צל”ד דאם יכולים ליפול כ”כ לשאול‬ ‫כשלומדים ויגעים ואומרים אח”כ רבוש”ע‬ ‫תחתית‪ ,‬למה צריכין כל המדריגות ללמוד‬ ‫נסיתי עד שידינו מגעת פתח לי המוח‪,‬‬ ‫תורה מהשי”ת‪ ,‬אלא הכי ביאורו דאין‬ ‫ואפי’ זה שכבר למדתי צריכין גם לזכות‬ ‫הכוונה ח”ו שנופלים לשאול תחתית‪ ,‬אלא‬ ‫שנוכל להבין מה שלמדנו‪ ,‬ואנחנו רחוקים‬ ‫הכוונה שהאדם ידע שיכול ליפול והיינו‬ ‫מזה‪ ,‬וכן הוא בכל לימוד שלומדים‪ ,‬וכל‬ ‫שישמור את עצמו בעת כזה אבל לא ח”ו‬ ‫דבר שעושים בעולם צריכין ללכת בדרך‬ ‫שיהיה כן‪ ,‬וזהו הענין שדברנו לעיל שאפי’‬ ‫זו שאכן לנסות כל מה שיכולים אבל‬ ‫שלומדים עם נקודה של ישות מאבדים‬ ‫לדעת שבלא הקב”ה לא יכולים כלום‪,‬‬ ‫הכל‪ ,‬דהיינו הכוונה שצריכין ליזהר ע”ז‪,‬‬ ‫דעם נקודה אחת של ישות מאבדים הכל‬ ‫ודברנו גם הענין שבליל ראש השנה יש‬ ‫ועכ”פ זהו הפשט אתם נצבים היום כולכם‬ ‫דורמיטא‪ ,‬ואח”כ יורד בצפרא אור חדש‪,‬‬ ‫לפני ה’ אלקיכם‪ ,‬דהכל עומד לפני השי”ת‬ ‫וביארנו בשיעור חומש (ליל שישי) הקשר‬ ‫והשי”ת מסתכל אל הלב פנימה כמ”ש להלן‬ ‫לפרשתן דמצינו (דברים לא) שמשה רבינו‬ ‫ומל את לבבך ואת לבב זרעך‪ ,‬שהקב”ה‬ ‫יב‬ ‫בס''ד‬ ‫להם אח”כ הכח לעקור את השופר משום‬ ‫הכין עצמו לפני הפטירה ויהושע נתמנה‬ ‫שמא יעבירנו ד’ אמות (מגילה ד‪ ,):‬וזהו‬ ‫להיות המנהיג‪ ,‬זהו ג”כ בחינה שמשה‬ ‫כח אחד שקיבלו דור אחר דור מהר סיני‪,‬‬ ‫החליף עם יהושע‪ ,‬ואצל משה היה נראה‬ ‫לכלל ישראל עולם חשוך שהיו רגילים עד‬ ‫וממילא אין הפשט שהוא דין דרבנן‪,‬‬ ‫עתה ללכת עם משה רבינו והוא המנהיג‬ ‫אלא דין דאורייתא הוא דהכל הולך בכח‬ ‫שלהם‪ ,‬ופתאום אין משה רבינו ומגיע מנהיג‬ ‫המסורה ואם מתנהגים בדרך המסורה הרי‬ ‫חדש‪ ,‬וזהו הבחינה של דורמיטא שמגיע‬ ‫מקושרים עם משה רבינו‪ ,‬ואם לאו איני‬ ‫אח”כ אור חדש‪ ,‬ואפי’ שמצינו שפני משה‬ ‫רוצה לומר ח”ו‪ ,‬וזהו שרואים בפרשתן‬ ‫כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה‪ ,‬נמצא‬ ‫(לא ו) שמשה רבינו חיזק את העם וגם‬ ‫שיהושע היה פחות ממשה‪ ,‬זהו ענין אחרת‪,‬‬ ‫חזקו ואמצו‪ ,‬וחיזק את יהושע שיכבשו את‬ ‫ארץ ישראל‪ ,‬והכל יהיה טוב‪ ,‬ואח”כ כתיב‬ ‫ועכ”פ בפרשה זו מצינו שמשה רבינו‬ ‫פרשת הקהל‪ ,‬ואח”ז כתיב שמשה רבינו‬ ‫הוצרך לחזק את יהושע כמ”ש חזק ואמץ‬ ‫גילה כבר שעתידין לחטוא וכמ”ש (שם יח)‬ ‫וגו’ בציווי השי”ת‪ ,‬והקב”ה הוצרך לחזק‬ ‫ואנכי הסתר אסתיר פני וגו’ ומכ”מ בסוף‬ ‫את יהושע שיהושע עתיד להכניס את‬ ‫כתוב (פסוק ל) את דברי השירה הזאת‬ ‫ישראל לארץ ישראל‪ ,‬אפי’ שלא יהיה כמו‬ ‫עד תמם פי’ שבסוף יהיה שישראל ישובו‬ ‫משה רבינו וממילא בכל דור יש בחינה‬ ‫בתשובה ויזכו לכל ההשפעות טובות‪,‬‬ ‫שצריכין ללכת הלאה‪ ,‬ויש משה ויש יהושע‪,‬‬ ‫ואעפ”י שיש יהושע היינו בחינה יותר‬ ‫זאל דער אייבערשטער העלפען טאקע‬ ‫פחות ממשה צריכין ללכת הלאה ובלא‬ ‫ס’איז שוין די העכסטע צייט וכבר עומדים‬ ‫זה לא יכולים להמשיך במהלך החיים‪,‬‬ ‫במצב זה של ואנכי הסתר אסתיר פני‪,‬‬ ‫וכלל ישראל מיוסד עם מנהיגים מאז ועד‬ ‫דיש הסתרת פנים‪ ,‬הגם דרואים הארה מן‬ ‫עכשיו‪ ,‬וכמו דתנן (אבות פ”א מ”א) משה‬ ‫השמים לפעמים כאן וכאן‪ ,‬אבל באופן‬ ‫קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע‬ ‫כללי יש הסתרות פנים חזקה‪ ,‬שעמלים‬ ‫לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים מסרה‬ ‫להתפלל‪ ,‬ועמלים להגיע שמונה עשרה‬ ‫לאנשי כנסת הגדולה‪ ,‬וזהו קשר אחד של‬ ‫אחד מן ההתחלה עד הסוף בכוונה‪,‬‬ ‫מסורת אבות עד עכשיו‪ ,‬ורבנן זה היה‬ ‫יג‬ ‫בס''ד‬ ‫את האדם לסליחות‪ ,‬כאן דופקין על‬ ‫כמה אנשים עמלים על זה‪ ,‬וכמה פעמים‬ ‫הדלת וגם שם מלמעלה מעוררים את‬ ‫מפסיקים באמצע הלימוד‪ ,‬וזהו כבר‬ ‫האדם‪ ,‬ויש לנו שבוע שלם סליחות‪,‬‬ ‫ההסתרות הקטנות‪ ,‬אבל כמה יש הסתרות‬ ‫גדולות שלא יכולים לדבר ברבים‪,‬‬ ‫וצריכים לנצל זאת בכל השבוע יום‬ ‫אחר יום שנתנו לנו סליחות לומר בכל‬ ‫ועכ”פ אעפי”כ כשמגיע שנה חדשה צריכין‬ ‫השבוע כדי לכוין מה שאומרים בסליחות‪,‬‬ ‫להתחזק חזק ואמץ‪ ,‬ויהושע הוא לשון‬ ‫הבעשטה”ק זי”ע אמר שאם היה עוד שני‬ ‫עזרה ישועה‪ ,‬שיהיה מלאך שיעזור יהודים‪,‬‬ ‫אנשים שיכולים לומר ענינו כמוהו היו‬ ‫שיהיו נושעים וישארו נושעים כל אחד עם‬ ‫יכולים להביא משיח‪ ,‬וממילא צריכין‬ ‫דברים שלו בזכות הרבים‪ ,‬בזכות הציבור‬ ‫לדעת שבכל ענינו שאומרים ובכל קל‬ ‫מיעוטא דמיעוטי שנשארים מכלל ישראל‪,‬‬ ‫רחום שמך כה שאומרים צריכין לזכור‬ ‫ואפי’ שיש הרבה מינים בכלל ישראל ויש‬ ‫לכוין‪ ,‬וכן כל אחד יש ליזהר בכל השבוע‬ ‫לכל אחד דברים שלו שעל זה יש לו‬ ‫כל אחד עם דברים שלו וואס ווייניגער‬ ‫מסירות נפש ואינו זז מהן עד הסוף‪ ,‬אבל‬ ‫זיין פארנומען מיט גשמיות‪ ,‬קענען זיך‬ ‫אצלינו צריכין לעמוד עם מהלך שלנו עם‬ ‫צוגרייטן אביסל מיט רוחניות צו די‬ ‫מסורה שלנו עם אבותינו וזקנינו הקדושים‬ ‫הייליגע טעג סליחות‪ ,‬צו די הייליגע ראש‬ ‫נ”ע‪ ,‬עם דרך הקדוש של הבעשטה”ק נ”ע‬ ‫השנה‪ ,‬שאם הראש טוב כל השנה טוב‪,‬‬ ‫עם כל הצדיקים ויחד עם השולחן ערוך עם‬ ‫התורה הקדושה בדרך ההתבדלות‪ ,‬ורק‬ ‫ואכן יעזור השי”ת כל אחד בכל מקומות‬ ‫בזה יהיה לנו קיום‪ ,‬בכל רגע יש נסיונות‬ ‫ואיפה‬ ‫שנמצאים‬ ‫איפה‬ ‫מושבותיהם‬ ‫מכאן ומכאן‪ ,‬אבל צריכין להתחזק ובפרט‬ ‫שמתפללים בראש השנה כל אחד ואחד‬ ‫שנפתחים עכשיו למעלה ימים הקדושים‬ ‫צריכין לדעת שמתפללים לרבוש”ע אחד‬ ‫והולכים לומר סליחות במוצאי מנוחה‬ ‫“המלך”‪ ,‬איפה שנמצאים צועקים לרבוש”ע‬ ‫קדמנוך תחילה ומשכימים לסליחות זהו‬ ‫אחד המלך‪ ,‬זאל דער אייבערשטער‬ ‫מנהג מקדמת דנא להשכים לסליחות‪,‬‬ ‫העלפען טאקע ס’איז זאל נתקבל ווערן‬ ‫ולעורר אנשים לסליחות‪ ,‬ומנהג זה אינו‬ ‫אלע תפילות לרחמים ולרצון‪ ,‬אין מען‬ ‫רק כאן למטה אלא גם בשמים שמעוררים‬ ‫יד‬ ‫בס''ד‬ ‫זאלן זוכה זיין צום בנין בית המקדש ע”י‬ ‫זאל קענען מכוין זיין אלע תפילות אין מען‬ ‫ביאת משיח צדקינו במהרה בימינו‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫זאל זוכה זיין צו א שנת גאולה וישועה‬ ‫אין צו א כתיבה וחתימה טובה‪ ,‬אין אונז‬ ‫בעמדנו בשערי השנה החדשה הבעל״ט שנת תשפ״ז‬ ‫נברך את קהל אנשי שלומנו וידידי בית חיינו‪ ,‬ואת קוראי הגליון הנאמנים‬ ‫בברכת כתיבה וחתימה טובה‬ ‫לשנה טובה ומבורכת‪ ,‬לחיים טובים ולשלום‬ ‫ונזכה לשנת גאולה וישועה בביאת משיח צדקנו במהרה בימינו‪.‬‬ ‫המכון‬ ‫הוצאת הגליון נתרם‬ ‫לטובת נשמת‬ ‫הרה"ח ר' נחמן יעקב בן הרה"ח ר' מאיר פוקס ז"ל‬ ‫מחשובי תלמידי רבותינו הקדושים זיע"א ומיבדלחט"א כ"ק מרן רבינו עט"ר שליט"א‬