gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מעיין גני"ם · Ma'ayan Gani"m — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: מעיין גני"ם · Ma'ayan Gani"m

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

מעיין גני"ם · Ma'ayan Gani"m — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בשם ה' נעשה ונצליח‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫בניהו יעקובי בן יובל ואירית‬ ‫גליון מס' ‪31‬‬ ‫נלב"ע ח"י תמוז ערב שבת קודש פרשת פינחס תנצב"ה‬ ‫ראש השנה‬ ‫רוממות ראש השנה‬ ‫להקדשות ותרומות ולקבלת העלון במייל‪:‬‬ ‫‪ n0506933962@gmail.com‬פל‪0506933962 :‬‬ ‫ביד האדם‪ ,‬אם לנצל את הזמן שנתנו לו‪ ,‬או את הכסף שנתנו לו‪,‬‬ ‫בראש השנה יש בחירה כללית בין התעלות לבין ירידה ח״ו‬ ‫או ח״ו לאבד אותם‪ .‬ולפי זה ניתן להוסיף שגם המושג של צדיק‬ ‫ובמכתב אליהו (ח״ב עמ׳ ‪ )69‬כתב וז״ל‪ ,‬כל ענין משפט של ראש‬ ‫ורשע‪ ,‬אינו כפי שאנו מבינים כפשוטו‪ ,‬שצדיק הוא מי שיש בידו‬ ‫השנה‪ ,‬הוא שברא הקב״ה זמן מיוחד שבו יתעורר האדם לתשובה‬ ‫הרבה מצוות‪ ,‬ורשע הוא מי שהרשיע הרבה‪ .‬אלא צדיק הוא מי‬ ‫יותר מכל השנה‪ ,‬על ידי שנודע לו שהוא עומד עכשיו במשפט‪.‬‬ ‫שיש לו שאיפות לנצל את האפשרויות שנותנים לו‪ ,‬הוא הנקרא‬ ‫וכיון שהתעוררות של ראש השנה גדולה כל כך‪ ,‬גם השינוי שפועל‬ ‫"חי"‪ .‬ולכן הקב״ה נותן לו פרנסה‪ ,‬הכל כדי שיוכל לשבת בשלווה‬ ‫באדם גדול מאד‪ .‬יעשה תשובה‪ ,‬יתעלה בימים הללו למדרגה‬ ‫ובמנוחת הנפש ולעסוק בתורה‪ .‬ורשע הוא מי שאין לו שאיפות‬ ‫גבוהה‪ .‬והיה אם לא יעשה תשובה‪ ,‬ויחזק עליו טמטום הלב הרבה‬ ‫לנצל את האפשרויות העומדות לרשותו‪ ,‬והוא הנקרא "מת"‪ ,‬עכ״ל‪.‬‬ ‫יותר ממה שהיה כבר‪ .‬כך חל דין ראש השנה על האדם‪.‬‬ ‫והנה כפי מה שהסביר המכתב מאליהו‪ ,‬עשרת הימים האלו הם‬ ‫נמצא שהבחירה בעת ראש השנה היא הבחירה הכללית‪ ,‬שהיא‬ ‫עיקר השנה‪ ,‬שקובעת את מעמדו ומדרגתו של כל אחד מישראל‪.‬‬ ‫משנה את האדם מן הקצה אל הקצה למדרגה אחרת לגמרי‪ .‬ואף‬ ‫ומי שמנצל את הימים הללו בעמלות בתורה ורדיפת המצוות בכל‬ ‫אם האדם יעשה אחר כך תשובה‪ ,‬או יקלקל‪ ,‬בשאר ימות השנה‪,‬‬ ‫כוחו‪ ,‬יכול לזכות לתוספת נשמה‪ ,‬ולתפקיד חשוב מאוד בממלכתו‬ ‫מכל מקום השינוי הזה הוא שינוי פרטי מנקודה אחת לנקודה‬ ‫של הקב״ה לכל השנה כולה‪ .‬וכמו שכתב בספרו מכתב אליהו (ח"ב‬ ‫הסמוכה לה‪ ,‬מה שאין כן בראש השנה משתנה האדם שינוי כללי‪,‬‬ ‫מאמר יום הדין מביא לבחירה כללית) שימים אלו הם בבחינת בחירה כללית‬ ‫אשר רושמו עליו בכל השנה‪ ,‬כי בדרך כלל שוב לא תזדמן לו בשנה‬ ‫שמכריעה את כל ימיו של האדם לכל השנה כולה‪ .‬ועל כן אפילו‬ ‫ההיא התעוררות כבראש השנה‪.‬‬ ‫מי שהיה צדיק כל השנה כולה‪ ,‬ורק בימים אלו התרשל בעבודת‬ ‫והנה כל דין העולם הזה הוא בגדר סייעתא דשמיא לעבודתו‬ ‫ה׳ יתברך‪ ,‬יכול חס ושלום להפסיד את מדריגתו הנעלית לשנה‬ ‫וללמדו מדרגתו‪ ,‬ועל כן גזר דין של ראש השנה כללי‪ ,‬כפי מצבו‬ ‫הבאה‪ ,‬ופתאום יהיו לו הרבה קשיים בעבודת ה׳ יתברך רח"ל‪ ,‬ועל‬ ‫הכללי‪ .‬ואם ישתנה האדם במשך השנה באיזה פרטית‪ ,‬גם הדין‬ ‫כן הכל תלוי בימים אלו‪ .‬והטעם כי הקב״ה דן את האדם באשר‬ ‫שלו משתנה רק באיזה פרט‪ ,‬כי עצם המדרגה שקנה בראש השנה‬ ‫הוא שם‪ ,‬דהיינו לפי מעשיו של אותה שעה‪.‬‬ ‫נשארת לו עדיין‪ .‬והנה מי שנתעלה בראש השנה ועכשיו קלקל‬ ‫ובלקט רשימות (הערות והנהגות מהמשגיח דליקוואוד מרן הגה"צ ר׳ נתן וכטפויגעל‬ ‫קצת‪ ,‬צריך ללמדו שבאמת הוא במדרגה גדולה ולמה יפסידנה‬ ‫זצ״ל זי"ע)‪ ,‬מפרש שיש ב׳ עניינים בדין של ראש השנה‪ .‬א׳‪ ,‬מדריגת‬ ‫על ידי התרשלותו‪ .‬וזה נרמז לו על ידי שרואה שנפסקו לו הרבה‬ ‫האדם‪ .‬ב׳‪ ,‬מעשיו אם הם טובים או לא‪ .‬ומדריגת נשמתו שיקבל‬ ‫גשמים‪ ,‬אולם מפני שסרח עכשיו לא יהנה מהם‪ ,‬כי נופלים על‬ ‫לשנה הבאה תלוייה במדריגת האדם באותה שעה‪ ,‬ולא לפי ערך‬ ‫ארץ שאינה צריכה להם‪ ,‬ללמדו שדרך שהוא הולך עכשיו יוכל‬ ‫מעשיו שעשה בשנה שחלפה‪.‬‬ ‫לאבד כל המעלה שקנה מכבר‪ .‬וכן להיפך מי שהיה רשע בראש‬ ‫אם כן כמה שהאדם מתחזק בימים אלה‪ ,‬כך יקבל בשנה הבאה‬ ‫השנה‪ ,‬ועכשיו היטיב את דרכו במקצת‪ ,‬מראים לו על ידי מיעוט‬ ‫לכל השנה‪ ,‬ואם יקבל נשמה גבוהה לאותה שנה‪ ,‬יש לו יותר‬ ‫גשמים שלפי מדרגתו הכללית אינו ראוי לברכה‪ ,‬רק מפני שחזר‬ ‫סייעתא דשמיא שיעזרו לו לעשות את רצון ה׳ יותר‪ ,‬ויש לו יותר‬ ‫בו קצת‪ ,‬ניתן לו המעט בדרך ההתחזקות שהתחיל‪ ,‬בו יבוא לידי‬ ‫תקוה להשלים את השנה הבאה במדרגה גבוהה‪ .‬מעשה נפלא על‬ ‫ברכה כו'‪.‬‬ ‫סייעתא דשמיא מיוחדת בעמלות בתורה בימים אלה וראיתי לנכון‬ ‫היוצא לנו מכל זה הוא כמה צריכין לאחוז בכל התעוררות שתזדמן‬ ‫להביא סיפור מופלא בענין זה‪ ,‬ממה שכתוב בספר דרכי שלמה‪,‬‬ ‫לנו‪ ,‬כי מצד אחד הרי זו הזדמנות מיוחדת לעלות למדרגה גדולה‬ ‫שהוא סיפור תולדותיו של מורי ורבי הגה״צ ר׳ שלמה ברעוודה‬ ‫שאי אפשר לנו לקנות בזמן אחר‪ .‬ומצד האחר הננו בסכנה לאבד‬ ‫זצ״ל זי״ע (בעמ׳ ‪ ,)218‬וז״ל‪ ,‬סיפר רבינו‪ :‬הגעתי פעם לארה״ב לפני‬ ‫אפילו מדרגתינו הנוכחית‪ ,‬אם נתעלם מן ההתעוררות הזאת‪.‬‬ ‫ראש השנה‪ ,‬וביקשו ממני לדבר לפני ציבור מסויים‪ ,‬אמרתי להם‪,‬‬ ‫עכ״ל רב דסלר זצ״ל [ובדורש טוב (אלול‪-‬ראש השנה עמ' ער"ב) כתוב בשם‬ ‫האם אתם מאמינים באמת‪ ,‬שראש השנה קובע לכל השנה‪ ,‬אם‬ ‫מורי ורבי הגה״צ ר׳ שלמה ברעוודה זצ״ל זי״ע וז״ל‪ ,‬בראש השנה‬ ‫אתם מאמינים בכך‪ ,‬אומר לכם משהו‪.‬‬ ‫בכל שנה מסכמים בבית דין של מעלה את מעשיו של האדם‪ ,‬מאז‬ ‫יושבים כאן יהודים נחמדים מאוד‪ ,‬עוסקים בצרכי ציבור‪,‬‬ ‫שנולד ועד אותו יום‪ .‬אם נמצא שזכויותיו מרובות מחובותיו‪ ,‬והוא‬ ‫מפורסמים‪ ,‬אבל אולי יש ביניכם כאלו‪ ,‬שהתרשלו קצת בקביעת‬ ‫משתדל לדבוק בתורה ובמעשים טובים ולא בהבלי עולם הזה‪,‬‬ ‫עיתים לתורה‪ ,‬לפעמים באים לדרשה‪ ,‬ולפעמים שומעים קצת‬ ‫פוסקים על האדם הזה שהוא ראוי לחיי העולם הבא‪ .‬אם לפי הדין‬ ‫משניות‪ ,‬אבל לא קובעים עיתים לתורה‪ .‬דעו לכם‪ ,‬אם תחליטו‬ ‫של העולם הזה‪ ,‬נחתם גזר דינו של האדם לחיות עוד שנה‪ ,‬אזי‬ ‫בהחלטה של ממש‪ ,‬לקבוע עיתים לתורה מהיום ועד ראש השנה‪,‬‬ ‫במשך שנה זו יזמנו לו מן השמים התרחשויות ואירועים‪ ,‬שיסייעו‬ ‫וכבר ממחר בבוקר לאחר תפלת שחרית‪ .‬תחפשו חברותא‪ ,‬וגם‬ ‫לו להמשיך להתקדם ולהתעלות‪ ,‬ולהיות בן עולם הבא‪ ,‬עכ״ל]‪.‬‬ ‫תקבעו שיעור בכל לילה‪ ,‬ותקבלו על עצמכם להיות קבועים בו‪,‬‬ ‫ובשיחות הגר״ש פינקוס זצ״ל זי״ע (מאמר ספרי חיים וספרי מתים) כתוב‬ ‫דהיינו‪ ,‬לא להיעדר משיעור בגלל חתונה ושבע ברכות ובר מצוה‬ ‫וז״ל‪ ,‬בראש השנה נגזר על האדם האם תהיה לו האפשרות לעסוק‬ ‫וכיוצא בו‪ ,‬אלא תבואו לשיעור בקביעות יום יום‪ ,‬תראו מיד מה‬ ‫בתורה או לתת צדקה‪ ,‬אך רק את האפשרות‪ .‬הבחירה עדיין נתונה‬ ‫‪1‬‬ ‫דברים נוראים בענין כל החדשים‪ ,‬בשביל המבינים בסתרי תורה‪,‬‬ ‫שיקרה בראש השנה‪.‬‬ ‫מאיזה מידה היא כל חודש‪ ,‬ומבאר שכל החדשים יש להם חסד‬ ‫הקב״ה יפסוק שצריך לעזור לכם לקבוע עיתים לתורה‪ ,‬ולהשתלם‬ ‫ודין‪ ,‬חוץ מאב שהוא כולו גבורה‪ ,‬וההיפך הוא אלול שהוא "כולו‬ ‫בתורה ובמעשים טובים‪ ,‬ותווכחו כי במשך ימים אלו או אחרי‬ ‫רחמים כידוע‪ ,‬והוא דרגא דחסד"‪.‬‬ ‫סוכות‪ ,‬יגש אליכם איזה למדן ויאמר לכם‪ ,‬אולי אתה רוצה להיות‬ ‫ובספר חמדת ימים (אלול וראש השנה פרק א אות יח) כתוב וז״ל‪ ,‬ועוד בו‬ ‫חברותא שלי‪ ,‬ואתה תשתומם ותאמר לו‪ ,‬הרי אני רק מתחיל‬ ‫פלאי וסתרי דברים‪ ,‬מה טובו ומה יופיו של חודש אלול הקדוש‪,‬‬ ‫ללמוד גמרא ואתה למדן גדול‪ ,‬האם אתה באמת רוצה ללמוד‬ ‫כנודע לאשר בא בסוד תעלומות חכמה ויונק מסוד תנחומיה‪,‬‬ ‫איתי?! והוא יאמר לך‪ ,‬כן‪ ,‬ויקבע איתך חברותא‪ ,‬ואשתו תחזק את‬ ‫שנפתחים י״ג מקורות דרחמי ממקום העליון‪ ,‬עכ״ל‪.‬‬ ‫אשתך‪ ,‬והבנים והבנות שלו יחזקו את צאצאיך‪ ,‬עד שבסוף השנה‬ ‫ובעל התניא כתב בספרו ליקוטי תורה דבריו המפורסמים "שיש‬ ‫תשתומם‪ ,‬איזו עלייה גדולה ברוחניות היתה לך במשך השנה‪ ,‬כל‬ ‫בימי אלול התגלות י״ג מדות של רחמים"‪ .‬וז״ל‪ ,‬באלול מתחיל‬ ‫זה יקרה בגזירת ראש השנה‪.‬‬ ‫בחינת אני לדודי דהיינו בחינת אתערותא דלתתא עד ראש השנה‬ ‫לאחר כארבע שנים חזרתי לארה״ב‪ ,‬ואחד הידוע כאיש ציבור‪,‬‬ ‫ויום הכיפורים כו'‪ .‬והנה נודע שבאלול הוא זמן התגלות י״ג מדות‬ ‫נחמד ונעים הליכות‪ ,‬בא לבקרני‪ ,‬ואמר לי‪ :‬הייתי נוכח אז בשיחה‬ ‫הרחמים‪ .‬ולהבין זה‪ ,‬כי למה הם ימות החול ואינם יום טוב‪ ,‬כמו‬ ‫ההיא‪ ,‬ודיברת ממש אלי‪ ,‬ובאמת‪ ,‬כבר למחרת בבוקר פניתי אל‬ ‫שבתות ויום טוב שבהם התגלות אלקות בחינת הארת אלקותו‬ ‫הרב ושאלתי אותו אם יש לו חברותא בשבילי‪ ,‬וגם ביררתי אצלו‬ ‫יתברך‪ ,‬ובפרט בעת וזמן י״ג מדות שהם הארת העליונים מאד‬ ‫באיזה שעה הוא נותן את השיעור בדף היומי‪ ,‬והתחלתי ללמוד‬ ‫והם מתגלים ביום הכיפורים‪ ,‬ובודאי יש הפרש גדול בין יום‬ ‫תיכף ומיד‪ ,‬כי פחדתי להשתהות בענין‪.‬‬ ‫הכיפורים ובין אלול‪.‬‬ ‫ובשמחת תורה‪ ,‬ניגש אלי תלמיד חכם אחד [הוא נקב בשמו‪ ,‬אדם‬ ‫אך הנה יובן על פי משל למלך‪ ,‬שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי‬ ‫מפורסם כלמדן שגמר את הש״ס‪ ,‬והוא גם איש ציבור]‪ ,‬שעבר‬ ‫העיר לקראתו‪ ,‬ומקבלין פניו בשדה‪ .‬ואז רשאין כל מי שרוצה‪,‬‬ ‫לגור בשכונתינו‪ ,‬ושאל אותי‪ ,‬האם אני רוצה לקבוע איתו חברותא‬ ‫לצאת להקביל פניו‪ .‬והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה‬ ‫מידי ערב‪ ,‬וגם בשבת בבוקר שעה לפני התפלה‪ .‬אמרתי לו‪ :‬איתי?‬ ‫פנים שוחקות לכולם‪ .‬ובלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו‪,‬‬ ‫האם אתה יודע את דרגתי בלימוד? והוא אמר כן‪ ,‬דוקא איתך‪.‬‬ ‫ואחר כך בבואו להיכל מלכותו‪ ,‬אין נכנסים כי אם ברשות‪ ,‬ואף‬ ‫וכמובן שאין לתאר את השינוי שנעשה בי מאז‪ ,‬בחיים הרוחניים‬ ‫גם זאת המובחרים שבעם ויחידי סגולה‪ .‬וכך הענין על דרך משל‬ ‫שלי‪ ,‬צדקת מאוד בשיחה שלך‪ ,‬אכן ראש השנה קובע עכ״ל‪.‬‬ ‫אלול‪ ,‬יוצאין להקביל אור פניו יתברך בשדה כו׳‪ ,‬עכ״ל‪ .‬ואין לי‬ ‫ימי אלול מתקנים את הימים של כל השנה‬ ‫עסק בנסתרות‪ ,‬אבל עכ״פ מה ששמעתי שמבארים על פי דבריו‬ ‫כתב ה"פנים יפות" (טז‪ ,‬ל‪-‬לב) וז״ל‪ ,‬פרשנו עוד בזה מ״ש דוד המלך‬ ‫הקדושים הוא‪ ,‬שבימים אלה אפשר להשיג את הדברים הקשים‬ ‫ע״ה (תהלים קלט‪ ,‬טז‪-‬יח) "ָי ִִָמים ֻיָֻּצָרּו ְוְלֹו ֶאֶ ָחָ ד ָּבֶָהֶ ם‪ְְ ,‬וִלִי ַמַ ה ָּי ְְָקרּו ֵרֵ ֶעֶיָך‬ ‫ביותר בקלות‪ ,‬כיון שהקב״ה נמצא בשדה איתנו כביכול‪ .‬ויעויין‬ ‫ֵאֵ ל ֶמֶ ה ָעְָצְ מּו ָרָ אֵׁשֵ יֶהֶ ם‪ֶ ,‬אֶ ְסְ ְּפְ ֵרֵ ם ֵמֵ חֹול ִי ְְִרּבּון ֱה ֱִִקיֹצ ִִֹתי ְו ִ‬ ‫ְעֹוִדי ִעִ ָּמָ ְך"‪.‬‬ ‫בדרשות חתם סופר (ערב יום כיפור) שכתב וז״ל‪ ,‬יותר רצוי התפלה‬ ‫פירש רש״י‪" ,‬ימים יצרו"‪ .‬כל השנה כולה‪" :‬ולו אחד בהם"‪ .‬זה‬ ‫בימים אלו‪ ,‬ימי רצון לה׳‪ .‬וקראו לחודש אלול וימי תשובה "ירח‬ ‫יום הכיפורים‪ .‬ואמרו על זה‪" ,‬ולי מה יקרו רעיך אל"‪ ,‬דקאי על‬ ‫ימים" גימטריא שי״ח‪ ,‬לשפוך שיח לפני ה׳‪ ,‬וירצה לפניו‪ ,‬והם מ׳‬ ‫ימי אלול‪ ,‬ששורשו הוא כמ״ש האר״י שהם ימי ריעים וימי רצון‪,‬‬ ‫יום של קבלת התורה מראש חודש עד יום כיפור‪ ,‬ואם תצרף מ׳‬ ‫שחודש הזה מכפר על כל השנה‪ .‬ורמזו זה במשנה (כתובות פ״ה מ״ב)‬ ‫לשי״ח נעשה משיח‪ ,‬שמקרב הגאולה‪ ,‬עכ״ל‪.‬‬ ‫נותנין לבתולה שנים עשר חודש‪ ,‬פירוש שמזל אלול הוא בתולה‪,‬‬ ‫והבני יששכר כותב (אלול מאמר א׳ אות ט׳)‪" ,‬שבעת ההוא (של חודש אלול)‬ ‫והיא מכפרת על שנים עשר חודש‪.‬‬ ‫פתוחים שערי שמים לקבל תפילות ישראל ברחמים"‪.‬‬ ‫וכן אמרו במדרש והביאו הטור אורח חיים (סימן תקפא)‪ ,‬שהזקנים‬ ‫היוצא מכל הדברים הנ״ל‪ ,‬שימי אלול הם ימים שכולם רחמים‪,‬‬ ‫מקדימים מחודש אלול‪ ,‬והקב״ה מכפר שליש עונות בעבור תשובת‬ ‫שבהם מתקבלות התפלות בקלות‪ ,‬ואפשר גם לתקן את העוונות‬ ‫הזקנים המקדימין‪ .‬ופירשו בזה מה שאמר הנביא (ירמיהו לא‪ ,‬יב)‬ ‫של כל השנה כולה‪ .‬וגם כפי הכנת האדם בחודש אלול יזכה‬ ‫"ָאז ִִּת ְְׂשַמַ ח ְּבְ תּוָלָה ְּבְ ָמָ חֹול ּוַבַֻחֻ ִִרים ּוְז ְֵֵקִנִים ַי ְְַחָּדָ ו"‪ ,‬פירוש‪ ,‬שנמחול‬ ‫למדרגה גבוהה לשנה הבאה‪ ,‬ואז לנצל את ימים הקדושים של‬ ‫עונותיהם בחודש אלול שהוא מזל בתולה‪ ,‬אפילו לבחורים בזכות‬ ‫עשרת ימי תשובה שהם שקולים ככל השנה כולה!!!‬ ‫הזקנים‪ .‬וז״ש "במחול ובחרים וזקנים יחדו"‪ ,‬והוא חסד ה׳ יתברך‬ ‫סיכום‪ :‬העולה מכל האמור‪ ,‬שימי חודש אלול הם ימים שכולם‬ ‫שמחשב ימי אלול כל יום שהוא י״ב שעות‪ ,‬שעה אחת ליום‪ ,‬והם‬ ‫רחמים ורצון‪ ,‬ובהם נפתחים שערי שמים לקבלת התפילות בנקל‪.‬‬ ‫ימי קודש המכפרים על ימי חול‪ ,‬והיינו "ֶאֶ ְסְ ְּפְ ֵרֵ ם ֵמֵ חֹול ִי ְְִרּבּון"‬ ‫זוהי שעת הכושר הגדולה ביותר לתיקון עוונות השנה כולה‪,‬‬ ‫(תהלים קלט‪ ,‬יח)‪ ,‬שימי אלול הקדושים ירבון על ימי החול של כל‬ ‫בבחינת ׳הכל הולך אחר החיתום׳‪ ,‬כאשר הרחמים המתרבים‬ ‫השנה‪ .‬וזהו שתקנו בסליחות לעמוד קודם היום‪ ,‬כדי שירבו יותר‬ ‫בכל רגע מאפשרים לאדם לשוב ולהתקרב לאביו שבשמים מתוך‬ ‫מימי החול‪ .‬וז״ש "ֱה ֱִִקיֹצ ִִֹתי"‪ ,‬פירש רש״י שמקיצין מן השינה‪,‬‬ ‫אהבה וקרבה‪.‬‬ ‫ְעֹוִדי ִעִ ָּמָ ְך"‪ ,‬שהוא לשון תוספות שעל ידי תוספת הלילה‬ ‫ואמר "ְו ִ‬ ‫יתרה מזאת למדנו‪ ,‬כי כפי שיעור הכנתו של האדם בחודש אלול‪,‬‬ ‫ירבון יותר על ימי חול‪ .‬ועוד רמז על זה מה שאמר הנביא (ירמיהו נ‪,‬‬ ‫כך נקבעת נקודת הפתיחה שלו לשנה הבאה‪ .‬מי שמנצל ימים‬ ‫כ)‪" ,‬ההם ובעת ההיא וגו׳ יבקש את עון ישראל ואיננו"‪ .‬ורמז מלת‬ ‫אלו להתעלות במדרגות הקדושה‪ ,‬זוכה לקבל בראש השנה כוחות‬ ‫ההם שמספרו חמישים‪ ,‬על חמישים יום מן ראש חודש אלול עד‬ ‫חדשים ושפע נשמתי נעלה יותר‪ ,‬המאפשרים לו לנצל את ימי‬ ‫הושענא רבה‪ ,‬ואמר בעת ההיא מספרו כ״א‪ ,‬שהוא מספר הימים‬ ‫עשרת ימי תשובה‪ ,‬השקולים כנגד השנה כולה‪ ,‬מתוך מדרגה‬ ‫מן ראש השנה עד אחר הושענא רבה‪ ,‬עכ״ל‪.‬‬ ‫מרוממת לאין ערוך‪.‬‬ ‫ולפי דבריו אפשר לומר עוד טעם‪ ,‬שאין להוסיף מחול על ראש‬ ‫נמצא אפוא‪ ,‬שכל רגע באלול הוא יסוד ושורש לכל בנין השנה‬ ‫השנה ולקבלו מוקדם‪ ,‬כיון שבכל שעה של אלול אפשר לתקן יום‬ ‫הבאה עלינו לטובה‪ .‬ויהי רצון שנזכה לנצל ימים קדושים אלו כדי‬ ‫של השנה שעברה‪ ,‬ולכן אם מקדימים את קבלת היום טוב‪ ,‬יחסר‬ ‫להוסיף ולהתעלות‪ ,‬ונזכה להיכתב ולהיחתם בספרם של צדיקים‬ ‫זמן מתיקון השנה‪.‬‬ ‫(באר הגר"א)‬ ‫גמורים‪ ,‬לחיים טובים ולשלום‪.‬‬ ‫וראיתי מובא דברי הגר״א בסוף הליקוטים על ספר יצירה‪ ,‬שכתב‬ ‫‪2‬‬ ‫הקב"ה נתן לנו עצה לתקוע בשופר להוציא מעמקי הלב בתפלה‪ .‬ולכן‬ ‫כח התפלה שיכול לשנות הכל‬ ‫אומרים בימים אלו ’שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה"‪ .‬והקב״ה ׳גולה‬ ‫הטעם שהאדם אינו מאמין בכוחותיו וביכולת לשנות את מצבו‪ ,‬מפני‬ ‫עמוקות' אלו ׳בדין׳‪ .‬מגלה העומק של הלב בדין‪ ,‬מרוב חסדו וטובו‪,‬‬ ‫שאינו יודע עד כמה גדול כח התפלה‪ .‬כי אם היה מאמין בכח התפלה‪,‬‬ ‫בכדי שנוכל להיות זכאין בדרין‪ ,‬וזה הכונה ׳לגולה עמוקות בדין'‪.‬‬ ‫היה יודע כי לכל מצב יש רפואה‪ ,‬ותמיד יש תקוה‪ .‬אם היה מאמין בכח‬ ‫בכל יהודי יש נקודה שלא נפגמה ובכוחה פועל בתפלה‬ ‫התשובה לא הי' מייאש והיה לו פחד מיום הדין‪ ,‬והיה בא לידי התכלית‬ ‫עוד יותר מזה מבואר בתפלה זו של ׳לגולה עמוקות בדין׳‪ ,‬דהקב״ה‬ ‫להיות מקבל עליו עול מלכותו‪.‬‬ ‫מגלה בפני המקטרגים העומק הטוב שיש בכל איש ישראל‪ ,‬המקטרגים‬ ‫איתא בגמרא (שבת קנו‪ ,‬ב) דאימיה דרבי נחמן בר יצחק אמרי לה כלדאי‬ ‫באים ורוצים להפריע הדין של בני ישראל שלא יצא לטוב ח״ו‪ ,‬והקב״ה‬ ‫בריך גנבא הוה לא שבקתיה גלויי רישיה‪ ,‬אמרה ליה כסי רישיך כי היכי‬ ‫׳בוחן לבבות ביום דין׳ ומגלה בפני המקטרגים העומק הטוב המונח‬ ‫דתיהוו עלך אימתא דשמיא‪ ,‬ובעי רחמי‪ ,‬לא הוה ידע אמאי קאמרה‬ ‫בכל איש ישראל‪ ,‬עומק שאין להשיגה‪ .‬וזה ׳לגולה עמוקות בדין׳‪ ,‬כל‬ ‫ליה‪ ,‬יומא חד יתיב קא גריס תותי דיקלא נפל גלימא מעילויה רישיה‪,‬‬ ‫יהודי קשור לקדושה‪ ,‬כל יהודי שנמול נקרא צדיק כדאיתא בזוה"ק‬ ‫דלי עיניה‪ ,‬חוא לדיקלא אלמיה יצריה סליק פסקיה לקיבורא בשיניה‪,‬‬ ‫(ח״א נט‪ ,‬ב) דלכן ׳עמך כולם צדיקים׳ כי כולם עברו ברית מילה‪ ,‬היינו כי‬ ‫ויש לבאר מה היתה העצה ׳ובעי רחמי׳‪ .‬הרי מצד המזל והטבע היה‬ ‫בברית מילה נתקשר כל יהודי בחותם של קדושה שאי אפשר למוחקה‪,‬‬ ‫גנב‪ ,‬עד כדי כך שאיתא בגמרא שבשעה שנפל גלימא מעל רישיה נטל‬ ‫וזו העומק נתגלה בעת הדין‪ ,‬׳לגולה עמוקות׳ עה״כ בגימטריא ׳ברית‬ ‫פרי של אחר בלי רשות כמבואר ברש״י שם‪ .‬אך הענין הוא שעל ידי‬ ‫מילה׳‪.‬‬ ‫תפלה אפשר לשנות את הכל‪ ,‬אפילו כנגד המזל‪ .‬ראיתי בספר אחר‬ ‫ובאמת ב׳ הפירושים עולים בקנה אחד‪ ,‬כי רק על ידי שיש בכל איש‬ ‫להעיד בזה דאיתא בגמרא (סוטה מט‪ ,‬ב) דלא תתני יראה דאיכא רב נחמן‪,‬‬ ‫ישראל עומק שמעולם לא נפגם‪ ,‬לכן יש ביכולת האדם להתפלל מעומק‬ ‫ומבואר בגליון הש״ס דהוא רב נחמן בר יצחק‪ ,‬הרי מבואר דיכול האדם‬ ‫הלב ולהיות נענה‪ .‬והאדם צריך להאמין בכח התפלה‪ ,‬שביכולתו‬ ‫להגיע ע"י תפלה לשנות את המצב שלו לגמרי‪ ,‬מלהיות גנב שהוא‬ ‫להתקרב אליו יתברך ע״י תפלתו‪ ,‬ועי"ז יברח אליו‪ ,‬ויפחד מהדר גאון‬ ‫ההיפך מיראה‪ .‬כידוע דגנב עושה עיניו של מעלה כאילו אינו רואה‪,‬‬ ‫עוזו וידע שאין לו עצה אחרת רק להתפלל אליו יתברך שיושיענו‪.‬‬ ‫ומזה בא ע"י תפלה לידי יראה עצומה‪ ,‬עד כדי שלא נתבטל דרגת‬ ‫היראה מפני שרב נחמן בר יצחק הגיע ליראת שמים‪.‬‬ ‫שלא לדבר סרה על איש ישראל‬ ‫ותגזר אומר ויקם שייך בתפלת כל אדם עוד איתא בגמרא (ב״מ קו‪ ,‬א)‬ ‫התפלה הראשונה של ראש השנה היא ׳זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים‬ ‫אמר ליה זרעה חיטי‪ ,‬ואזל הוא זרעה שערי‪ .‬ואשתדוף רובא דבאגא‬ ‫וכתבנו בספר החיים למענך אלקים חיים׳‪ ,‬אנו מבקשים מהקב״ה חיים‪,‬‬ ‫ואשתדיף נמי הנך שערי דיליה‪ .‬מאי‪ ,‬מי אמרינן דאמר ליה אילו זרעתה‬ ‫ואמירת לשון זה מעורר האדם למחשבה שיש פסוק ששייך לבקשה‬ ‫חיטי הוה נמי משתדפא‪ ,‬או דלמא מצי אמר ליה אילו זרעתה חיטי‬ ‫"ִמי ָָה ִִאיׁש ֶֶה ָָח ֵֵפץ ַַחִּיִ ים ֹא ֵֵֹהב ָיָ ִִמים ִלִ ְְראֹות טֹוב‪ְ .‬נְ ֹצֹר‬ ‫זו‪ ,‬דוד המלך אומר ִ‬ ‫הוה מקיים בי ותגזר אומר ויקם לך׳‪ .‬מסתברא דאמר ליה אי זרעתה‬ ‫ּוְׂש ָָפ ֶֶתיָך ִִמ ַַּד ֵֵּבר ִִמ ְְר ָָמה" (תהלים לד‪ ,‬יג‪-‬יד)‪ ,‬אם חפצים חיים‬ ‫ְלְ ׁשֹוְנְ ָך ֵֵמ ָָרע ְ‬ ‫צריכים להישמר מלדבר רע על איש יהודי‪ ,‬אנו מבקשים מהקב״ה‬ ‫חיטי הוה מקיים בי ותגזור אומר ויקם לך ועל דרכיך נגה אור‪ .‬ודין זה‬ ‫מלך חפץ בחיים‪ ,‬אנו צריכים להראות להקב״ה שאנו חפצים בחיים‬ ‫נפסק להלכה בשו"ע חו"מ‪ .‬ובעלי מוסר מביאים מזה ראיה כי אף איש‬ ‫ולשמור את הדיבור מלשון הרע‪ .‬ויש להוסיף בזה עוד נקודה‪ ,‬שכל‬ ‫הפשוט יכול לומר שהיה מתקיים בתפלתו 'ותגזר אומר ויקם'‪ ,‬היינו כי‬ ‫זכיותנו ביום הדין הוא בזה שהקב״ה מגלה עמוקות‪ ,‬מגלה הניצוץ‬ ‫איש הפשוט יש לו תביעה בדיני ממונות כי התפלל על חטים ותפלתו‬ ‫היהודי שקדושתו הוא למעלה בכל הקדושות‪ .‬ואם אנו מדברים רע על‬ ‫היה מתקבל על אף מה שאירע לרוב אנשי הבקעה‪ ,‬ויש לו טענה כי‬ ‫איש יהודי ומדברים גנאי על איש ישראל‪ ,‬הרי ח״ו אנו מוסרים מודעה‬ ‫שדהו לא היה נשתדף‪ .‬עד כדי כך הוא כח התפלה של אדם‪ ,‬עד כדי‬ ‫שאין אנו מאמינים בעומק הזה שיש בכל יהודי‪ .‬ואיך מבקשים ׳לגולה‬ ‫׳ותגזור אומר ויקם׳ הנאמר על צדיקים וקדושי עליון‪ ,‬זה הכח הוא‬ ‫עמוקות בדין׳‪.‬‬ ‫בתפלת כל איש ובזה יש להאמין‪.‬‬ ‫"ַאל ָָּת ֶֶׁשת ָיָ ְְדָך ִִעם ָָר ָָׁשע ִלִ ְְהֹיֹת ֵֵעד ָָח ָָמס"‪ ,‬ופירש בספר‬ ‫כתיב (שמות כג‪ ,‬א) ַ‬ ‫ועיין בתוס׳ ד"ה לניסא זוטא מיהו חזיא שתירצו שם דשמואל מיירי‬ ‫רשפי אש (חידו״ת מהרה"ק רבי מרדכי מנעשכיז זי"ע פ׳ משפטים) שלא תעשה‬ ‫דא״ל זרע כל מה שתרצה דהשתא לא מצי למימר לי' הוה מקיים בי‬ ‫זו נוגע לכל יהודי שלא ידבר רע על חבירו‪ ,‬כי בעת שהוא מדבר על‬ ‫׳ותגזר אומר ויקם לך׳ ומסתמא לא הוה מקבל הקב״ה תפלתו של זה‬ ‫מעשה רע שעשה איש ישראל‪ ,‬נעשה שותף עם הס״מ‪ ,‬עם המלאך‬ ‫שיצליח בכל אשר יזרע אם לא שיעשה לו נס ולא קאמר לעיל הוה‬ ‫המות הרוצה לעשות חמס ולגזול נפש יהודי‪ ,‬והס״מ אינו אלא עד‬ ‫מקיים בי ותגזר אומר רק לפי שמתפלל על מין אחד של חיטין עיי״ש‬ ‫א׳ ואין לו עוד אחד שיעיד עמו‪ ,‬וזה האיש המדבר לשון הרע נעשה‬ ‫בדברי התוס׳‪ .‬וכתב על זה התפארת שלמה ׳א״כ לא שייך להתפלל רק‬ ‫העד השני‪ ,‬וזה הוא האזהרה אל תשת ידך עם רשע‪ ,‬עם זה הרשע‬ ‫על דבר אחד פרטי‪ .‬א״כ העצה לזה שיבחר האדם לעצמו דרך אשר‬ ‫הוא היצר הרע‪ ,‬להיות עד חמס‪ .‬עכדה״ק‪ .‬ובימים אלו של ימי הדין‬ ‫ישכון בו אור הצלחתו בכל הענינים הנצרכים לו כאשר יתפלל האדם‬ ‫צרכים יותר להיות נזהר בזה‪ ,‬ובפרט שמבואר בספרים הקדושים בשם‬ ‫על עבדות השם ויראת שמים כי אז לא תחסר כל בה כמ״ש (תהלים לד‪,‬‬ ‫הזוה״ק שבראש השנה הקב״ה עושה פעולה שלא יהיה לו ליצה״ר עד‬ ‫"ַא ְְׁש ֵֵרי ָּכָ ל ְיְ ֵֵרא ְיְ הָוָ ה‬ ‫"ֵאין ַַמ ְְחסֹור ִלִ ֵיֵר ָָאיו" וכמ״ש (תהלים קכח‪ ,‬א ב ג) ַ‬ ‫י) ֵ‬ ‫שני להעיד רע על בנ״י‪ ,‬ואין לו לא השמים ולא הארץ לא השמש ולא‬ ‫יִתים וכו'‬ ‫יַע ַּכַ ֶֶּפיָך ִּכִ י ֹתֹאֵכֵ ל וכו' ָָּבֶנֶ יָך ִּכִ ְְׁש ִִתֵלֵ י ֵזֵ ִ‬ ‫ַַהֹהֵֹלֵ ְך ִִּב ְְד ָָרָכָ יו" ומסיים "ְיְ ִגִ ַ‬ ‫הירח‪ .‬ואם ח״ו אין שומרים את הפה‪ ,‬אז נעשה זה האיש המדבר בראש‬ ‫"ַא ַַחת ָָׁש ַַאְלְ ִִּתי ֵֵמ ֵֵאת ְיְ הָוָ ה" אם אמנם כי צריך‬ ‫"‪ .‬וז״פ הכתוב שהתחלנו ַ‬ ‫השנה על חבירו אותו העד שהיצר הרע מחפש בימים אלו‪ ,‬ומי רוצה‬ ‫"אֹוָתּה ֲֲא ַַב ֵֵּקׁש‬ ‫ָ‬ ‫אני לבקש הצלחה בראש השנה על דבר אחד‪( ,‬שם כז‪ ,‬ד)‬ ‫להיות שותף לדבר כזה‪.‬‬ ‫ִִׁש ְְב ִִּתי ְְּב ֵֵבית ְיְ הָוָ ה ָּכָ ל ְיְ ֵֵמי ַַחַּיַ י" ואז ממילא ימלא כל משאלות לבי לטובה‬ ‫איתא בגמרא (חולין ס‪ ,‬ב) כל מעשה בראשית בקומתן נבראו לדעתן‬ ‫בכל הענינים כנ״ל׳‪.‬‬ ‫נבראו‪ ,‬ומבואר נשפת אמת (תרמ"ד ד"ה איתא) דבכל שנה ביום שנברא‬ ‫כח התפלה גדול עד כדי כך‪ ,‬כמבואר בגמ׳ שיכול לומר ׳הוה מתקיים בי‬ ‫האדם דהיינו כראש השנה‪ ,‬יש התחדשות הבריאה ביום הזה‪ ,‬ולכל‬ ‫ותגזר אומר׳‪ ,‬אבל זה שייך כאשר התפלה עולה ממעמקי הלב‪ ,‬תפלה‬ ‫אדם נתחדש החיות שלו לדעתו‪ ,‬היינו לפי רצונו‪ .‬אנו מבקשים חיים‬ ‫שאינה רק משפה ולחוץ‪ ,‬כאשר האדם מתפלל מעומק הלב‪ ,‬אז התפלה‬ ‫ממלך החפץ בחיים‪ ,‬אנו צריכים לבחור בחיים האמיתיים‪ ,‬ודוד המלך‬ ‫עולה למעלה ויכול להתקיים ׳ותגזר אומר ויקם לך׳‪ .‬תפלה כזאת הבאה‬ ‫אמר כי החפץ חיים אמיתיים שומר פיו ולשונו‪ ,‬וזוהי עבודתנו לקבל על‬ ‫ממעמקים יכולה לשנות את המצב של האדם‪ .‬בראש השנה נתגלה‬ ‫עצמנו שמירה זו‪ ,‬ואז נזכה לחיים טובים בימי הדין‪.‬‬ ‫עומק זה באדם‪ ,‬משמים מסייעים אותו‪ ,‬שיהא ביכולתו להתפלל‪,‬‬ ‫‪3‬‬ ‫נתלהב בתוך הדברים‪ ,‬וחזר על כל שמות מועדי השנה‪ ,‬חג הסוכות‪ ,‬חג‬ ‫עשרה לשונות של פחד ורעדה‬ ‫המצות וכו׳ למרות כל ההזכרות של השומעים‪ ,‬עד שלבסוף אמר כהוגן‪.‬‬ ‫זכורני‪ ,‬כשמרן הרב מבריסק זצוק״ל הגיע לבני ברק לראש השנה‪,‬‬ ‫והרה״צ מהרי״ע זצ״ל עגמה נפשו מזה ונדד שינה כל הלילה‪ ,‬ובבוקר‬ ‫נכנסתי אליו בליל ראש השנה (וישב אז ועיין בהרי״ץ גאות)‪ ,‬ושאלתי אותו‬ ‫בקומו מצא כתוב בספה״ק זרע קודש להסבא קדישא מראפשיץ זי״ע‪,‬‬ ‫שכפי מה שנשמע בוואלז׳ין בשעתו‪ ,‬לא היו מרבים בהכנות לחרדה‬ ‫שבליל ראש השנה מאירים לצדיק כל אורות מועדי השנה (ולכך נקרא‬ ‫ופחד ליום הדין‪ ,‬כמו שנוהגים היום בישיבות‪ ,‬פתח הרב זצוק״ל פירוש‬ ‫ראש‪ ,‬שהראש יש בו מרכז כל עצבי אברי האדם)‪ .‬ובכך נחה נפשו‪ .‬ויש ללמוד מזה‬ ‫המשניות לרמב״ם בשלהי ראש השנה והראה לי מה שכתוב בר״מ ע״ד‬ ‫חומר אזהרת חז״ל על המהרהר אחר רבו וכו׳‪( .‬הגה"צ רבי אלחנן היילפרין‬ ‫הגמ׳ שם‪ ,‬דתני במתני' (לה‪ ):‬ובשעת ההלל הראשון מקרא את ההלל‪.‬‬ ‫שליט״א אבד״ק גולדרם־גרין ״שיחתן של עבדי אבות״ (ירושלים תשס״ו)‬ ‫ובגמ’ מדקאמר בשעת ההלל מכלל דבראש השנה ליכא הלל מ״ט‪ ,‬אמר‬ ‫כוונת הדבש בראש השנה‬ ‫רבי אבהו אפשר מלך יושב על כסא דין‪ ,‬וספרי חיים וספרי מתים פתוחין‬ ‫רבינו הגה״ק בעל "דברי חיים" מצאנז זי״ע היה מרגלא בפומי' לומר‬ ‫לפניו‪ ,‬וישראל אומרים שירה‪ .‬וכתב הר״מ לפי שהם ימי א‪ .‬עבודה ב‪.‬‬ ‫לפעמים פתגמים שאומרים בל׳ פוליש‪ ,‬כמו ניעוויעש ‪ -‬פי׳ אל תאמין‪,‬‬ ‫והכנעה ג‪ .‬ופחד ד‪ .‬ומורא מהשם ‪ -‬ויראה ממנו ה‪ .‬ומברח ומנוס אליו ו‪.‬‬ ‫ניע דייע שיע ‪ -‬פי׳ אל תניח עצמך‪ ,‬וכדומה‪.‬‬ ‫ותשובה ז‪ .‬ותחנונים ח‪ .‬ובקשה ט‪ .‬כפרה י‪ .‬וסליחה‪ ,‬ובכל אלו העניינים‬ ‫וראה זה פלא בספה״ק אוהב ישראל (לשבת אחר פסח) שכ' רמז על שם‬ ‫אינו הגון השחוק והשמחה‪ .‬מבואר עשרה לשונות של פחד ומורא‪,‬‬ ‫חדשי העכו״ם‪ ,‬וז״ל‪ :‬ולכך אומרים אז מס' אבות כדי לראות ולהבין כל‬ ‫ומחמת שזה המצב שאנו צריכים להיות בו לא אומרים הלל‪ .‬ואמר הרב‬ ‫המדות טובות הנזכרות שם‪ ...‬וכו׳‪ ,‬ולזאת יש במס׳ זו חמשה פרקים נגד‬ ‫זצוק״ל‪ ,‬שזה מספיק בשביל להבין איזה פחד ומורא צריך‪ .‬והמשכתי‬ ‫ה׳ שערי בינה הכוללים וכל אחד כלול מעשר הם נ' שערי בינה עולם‬ ‫לשאול‪ ,‬הלוא כתוב בנחמיה (פרק ח פסוק י) "לכו אכלו משמנים ושתו‬ ‫התשובה‪ ,‬וימים האלה נק׳ אצל אומה״ע "מי" וגם הם מודים שהימים‬ ‫ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום לאדוננו ואל תעצבו‬ ‫האלה הם טובים ומסוגלים לרפואה ומ״י הוא מנין חמישים‪ ,‬והעיקר‬ ‫כי חדות השם היא מעוזכם"‪ ,‬וענה לי‪" ,‬מי שחתת השם היא מעוזו יכול‬ ‫הוא שהימים האלה הם טובים ומסוגלים לרפואת הנפש עכ״ל‪ .‬ושמעתי‬ ‫להיות שקט"‪( .‬הגאון רבי משה שמואל שפירא זצ״ל ראש ישיבת "באר יעקב׳' "לשמש‬ ‫מכ״ק אאמו״ר זצלה״ה שהמגיד מקאזניץ ז״ל אמר פ״א בליל ראש‬ ‫שם אהל״ ירושלים תשס״ז ח”ב)‬ ‫השנה שדבש ר״ת ד׳אי ב'אזשע שיענשטשי ופירושו גיב ג‪-‬ט גליק‪.‬‬ ‫להיזהר מקטרוגים בראש השנה‬ ‫("פי צדיק" ברוקלין תש״נ)‬ ‫רבינו הגה״צ רבי שאול בראך זצ״ל‪ ,‬גאב״ד קאשוי הקפיד מאד ‬ ‫תפוח בליל ראש השנה‬ ‫בדרשותיו לפני ראש השנה ועורר והזהיר על זה שלא ידברו בראש‬ ‫השנה על שום יהודי דיבורים שיכולים להיות כעין קטרוג‪ .‬אפילו מוסר שמעתי מפי הרה״ג מו״ה אברהם מאיר איזראעל ז״ל אבדק״ק הוניאד‪,‬‬ ‫על התנהגות לא נאותה שרואה אצל אחרים‪ ,‬אסור להגיד בימים אלו‪ ,‬ששמע ממר אביו ז״ל כי בימי מלחמת עולם הראשונה‪ ,‬הי׳ על ימי ראש‬ ‫רק ירמוז לו‪ ,‬כי כל דיבור של קטרוג עושה רושם בשמים ויכול ח״ו השנה בעיר ב׳פעסט אצל הגה״ק אדמו״ר רבי צבי אלימלך שפירא זי״ע‬ ‫להזיק למי שדיברו עליו‪ ,‬ובשמים אינם רוצים לשמוע בימי הדין שום אבד״ק בלאזוב בעל צבי לצדיק‪ ,‬אשר היה מתגורר שם בין הגולים‪.‬‬ ‫דבר רע על שום יהודי אפילו הגרוע ביותר‪ ,‬אם הוא מזרע אברהם יצחק ואצל שולחנו הטהור‪ ,‬כמנהג העולם‪ ,‬הביאו לפניו תפוחים‪ ,‬ופתח פיו‬ ‫ויעקב‪ .‬בדרשותיו בראש השנה‪ ,‬יוה״כ והו״ר‪ ,‬לא אמר רבינו אף פעם ואמר‪ ,‬מה הטעם למנהג שאנו נוהגים לאכול תפוחים בראש השנה‪ ,‬אני‬ ‫מוסר אפילו הקל כיותר‪ .‬כל דרשותיו בימים האלו היו מכוונים כלפי אומר לכם‪ .‬דהנה תפוח בנוטריקון תתגליא פתגמין ותאמרון חדושין‪.‬‬ ‫ומבואר בזוה״ק דכל המחדש חידושין ה״ז בונה עולמות‪ .‬ונמצא שעי"ז‬ ‫מעלה כביכול‪ ,‬עם מליצות טובות על כלל ישראל‪.‬‬ ‫פעם בראש השנה אחרי הצהריים‪ ,‬עת הלך רבינו לתפלת תשליך‪ ,‬בא נעשין שותפין למקום ברוך הוא‪ .‬ומצינו בגמרא (ראש השנה י״א‪ ).‬ר״א‬ ‫לקראתו יהודי ורצה לספר לו‪ ,‬שראה עכשיו שעומדים שני פועלים על אומר עולם נברא בראש השנה וכו׳‪ ,‬ולכן אוכלים תפוחים המרמז על‬ ‫יד בנין שבונים ליהודי אחד מהקהילה‪ ,‬וחושש שיעבדו ביו״ט‪ .‬רבינו חידושי תורה‪ ,‬אשר עי״ז נעשין שותפין בבריאת העולם‪ ,‬שהוא מעניני‬ ‫אטם אזניו בידיו ולא רצה בשום אופן לשמוע דבריו‪ ,‬ועוד גער‪ ,‬לא יומא דראש השנה‪ ,‬והבן‪( .‬הרב דב בער שווארץ "אמרי דבש” ברוקלין תשנ״ט)‬ ‫לדבר על יהודי ביום קדוש זה‪ .‬במשך ימות השנה‪ ,‬אם שמע רבינו שיש‬ ‫רמז בתפוח בדבש‬ ‫חשש באיזה מקום לחילול שבת או דברים אחרים נגד דת תוה״ק‪ ,‬הוא‬ ‫בליל ראש השנה אמר כ"ק מרן אדמו״ר מפאפא זצ״ל טעם על אכילת‬ ‫רץ בעצמו מיד אל מקום זה למנוע חילול קודש ולתקן כזה שצריך‪,‬‬ ‫תפוח בדבש דאיתא במס׳ שבת דף פ״ח דתפוח הוא רמז שהקדימו‬ ‫אולם בראש השנה הבליג ולא רצה לעורר קטרוג‪.‬‬ ‫ישראל נעשה לנשמע ע״ש‪ ,‬והנה ביום הדין אנו מבקשים להכתב בספר‬ ‫החיים וכו׳‪ ,‬ואעפ״י שעדיין אין אנו ראויים לזה‪ ,‬עכ״ז בטוחנו שבזכות‬ ‫המלכת מלכותו בקידוש ליל ראש השנה‬ ‫שמעתי מחבירי וידידי חסידי באיאן בארה״ק שעלו להסתופף בצל קבלתינו להבא‪ ,‬נצא זכאים בדין מדה כנגד מדה‪ ,‬דהא גם אנו קבלנו‬ ‫הקודש בחצר כ״ק מרן אדמו״ר זי״ע (ה״ה הרה״ק רבי מרדכי שלמה זי״ע מבאיאן ואמרנו נעשה אף שלא שמענו עדיין‪ ,‬וכן יזכנו השי״ת לעשות עמנו אות‬ ‫ניו יורק) ושהו שם בראש השנה וסיפר לי אחד שכששמע את האדמו״ר לטובה אעפ״י שעדיין לא תיקנו הכל ולא שמענו מצוותיו עדיין‪( .‬הגאון‬ ‫זי״ע מברך את הקהל בליל ראש השנה בברכת ׳גיט יום טוב' ובשיאו רבי יצחק דוד הכהן פרידמן זצ״ל ראש כולל פאפא בארה״ב ”יד כהן״ (ברוקליו תשמ״ב)‬ ‫של הפחד והרעדה השחיל את אהבת ה' טובו וחסדו‪...‬‬ ‫רמז ראש כבש‬ ‫ועוד סיפר לי אחד שגם הוא עלה בחלקו לחסות בצל הקודש בראש‬ ‫הרב הגאון החסיד ר’ שמואל הלפרין ז״ל היה מרבה לעלות לטשורטקוב‪,‬‬ ‫השנה ובעת אמירת הקידוש כאשר שמע את התיבות כי אתה א׳ אמת‬ ‫להסתופף בצל קוה״ק אדמו״ר ציס״ע (הרה״ק רבי דוד משה מטשורטקוב) זי״ע‪,‬‬ ‫ודברך אמת וקיים לעד וכו׳ מלך על כל הארץ וכו׳ יוצא מפי מרן אדמו״ר‬ ‫ושמונה עשר ימים טובים וחגים ומועדים‪ ,‬זכה לחסות בחצר הקודש‬ ‫זי״ע בהטעמת הלב והמח וינועו אמות הסיפים בלב כל ותהי לחרדת‬ ‫בטשורטקוב‪ ,‬לראות הנהגת אדמו״ר‪ ,‬ולשאוב שפע רוחניות וגשמיות‬ ‫אלקים מגודל המשמעות בהמלכת מלכותו יתברך בעולם‪ ,‬והוסיף‬ ‫במידה גדושה‪.‬‬ ‫שעבור זה בלבד היתה כדאי כל טרחתו ויגיעתו בהוצאות הנסיעה ובכך‬ ‫הוא היה מספר מאשר ראו עיניו בהיותו בראש השנה בטשורטקוב‪,‬‬ ‫הרוויח והחזיר את כל מה שהשקיע ומעתה כל מה שיקבל כולו רווח‬ ‫כאשר הניחו לפני הרבי ראש כבש לסימנא טבא כנהוג לומר עליו יהי‬ ‫(הגאון רבי חיים ברים זצ״ל "זמן שמחתנו״)‬ ‫נקי העולה על ההוצאה‪.‬‬ ‫רצון שנהיה לראש ולא לזנב‪ ,‬אמר אדמו״ר זלה״ה בזה הלשון‪ ,‬דער‬ ‫אייבערשטער זאל העלפען‪ ,‬מיר זאל׳ן האכען איין ראש‪ ,‬והי' ה' למלך‪.‬‬ ‫מאירים לצדיק כל המועדים‬ ‫סיפר הרה״צ האדמו״ר מהרי״ע מפשעווראסק זצ״ל‪ :‬פעם חגג יו״ט של [השי״ת יעזור שיהיה לנו "ראש" אחד‪ ,‬והיה ה’ למלך על כל הארץ]‪.‬‬ ‫(״דברי דוד‪-‬טשורטקוב" ירושלים תש"ס)‬ ‫ראש השנה ברישא אצל הרה״ק מקאלאשיץ זי״ע‪ ,‬ובאמירת קידוש ‬ ‫‪4‬‬