gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

צדיק באמונתו יחיה · Tzadik Be'emunasoy Yichye — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: צדיק באמונתו יחיה · Tzadik Be'emunasoy Yichye

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

צדיק באמונתו יחיה · Tzadik Be'emunasoy Yichye — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון ‪22‬‬ ‫שבת וראש השנה‬ ‫הברייתא הולכת על המשנה הזו‪ ,‬הברייתא מבארת מדוע‬ ‫"ואמרו לפני בראש השנה מלכיות זכרונות ושופרות‪ .‬מלכיות‪,‬‬ ‫מביאים עומר בפסח‪ ,‬שהרי בפסח נידונים על התבואה‪ ,‬ומשום‬ ‫כדי שתמליכוני עליכם‪ ,‬זכרונות‪ ,‬כדי שיעלה זכרוניכם לפני‬ ‫כן אמרה התורה להביא בפסח את העומר כדי שנזכה בדין על‬ ‫לטובה‪ ,‬ובמה‪ ,‬בשופר"‪ .‬הגמ’ בראש השנה (טז‪ ,‬א) מתארת לנו‬ ‫התבואה‪ ,‬ותתברך לכם תבואת שנה‪ .‬וכך הוא בשבועות בו נידונין‬ ‫את מצות היום של ראש השנה‪ ,‬שמלבד תקיעת השופר בראש‬ ‫על פירות האילן‪ ,‬מביאים שתי הלחם‪ ,‬כדי שיתברכו לכן פירות‬ ‫השנה‪ ,‬שהוא מצות עשה דאורייתא‪ ,‬ישנה מצוה של אמירת‬ ‫האילן‪ .‬ואיך זוכים בדין של המים? על ידי ניסוך המים‪ .‬ואיך‬ ‫שלוש ברכות מלכויות זכרונות ושופרות‪ ,‬עם תקיעת שופר‬ ‫זוכים בדין של ראש השנה? מה העצה המיוחדת לזכות בדין‬ ‫שעליהם‪ .‬כשם שתיקנו חכמים למצות קריאת שמע דאורייתא‪,‬‬ ‫שבו האדם עצמו נידון? על ידי תקיעת שופר‪ ,‬ואמירת מלכויות‬ ‫ברכות של קריאת שמע‪ ,‬כך למצות תקיעת שופר דאורייתא‬ ‫זכרונות ושופרות‪.‬‬ ‫תיקנו חכמים שלוש ברכות‪ ,‬מלכויות זכרונות ושופרות‪ .‬מה‬ ‫מה אם נתפלל על מלכות ה’‪ ,‬נזכה בדין? מה הקשר?‬ ‫קשר בין זה לזה‪ ,‬מה ענין הברכות האלו לראש השנה? מדוע‬ ‫המשנה במסכת אבות (ו‪ ,‬יא) אומרת‪" ,‬כל מה שברא הקב"ה‬ ‫צריכים לעסוק בזה בראש השנה?‬ ‫בעולמו‪ ,‬לא ברא אלא לכבודו‪ ,‬שנאמר‪ :‬כל הנקרא בשמי‬ ‫מה מצופה מאדם שלפניו משפט‪ ,‬כבד ערך‪ ,‬משפט שמכריע את‬ ‫ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו"‪ .‬מטרת בריאת העולם הוא‬ ‫עתידו הכללי והפרטי‪ ,‬משפט שחורץ גורלות‪ .‬שיפחד‪ ,‬שירעד‪,‬‬ ‫לגילוי כבודו של ה’ בעולם‪ ,‬כל מה שיש בעולם‪ ,‬כל מה שקורה‬ ‫שיבקש רחמים‪ ,‬שהתחנן על נפשו (וכמו שאנחנו עושים בימי הסליחות‬ ‫בעולם‪ ,‬הכל נעשה לכבודו של הקב"ה! להרבות את כבוד ה’‬ ‫וביו"כ)‪ .‬אבל למה הוא צריך לקבל על עצמו את מלכות‪ ,‬לבקש‬ ‫בעולם‪ ,‬לגלות את כבודו של ה’ בעולם!‬ ‫את המלכות‪ ,‬להתחנן שכולם יכירו במלכות‪.‬‬ ‫ומדוע ה’ עשה את התבואה‪ ,‬כדי שיהיה לכבודו! אם רוצים לזכות‬ ‫מדוע בראש השנה שהוא יום הדין‪ ,‬יום בו ה’ קובע את העתיד‪.‬‬ ‫בדין של התבואה‪ ,‬בדין של המים‪ ,‬או בדין של פירות האילן‪ ,‬אנו‬ ‫צריך עכשיו לבקש על המלכות‪ .‬ולא רק על קבלת המלכות שלנו‪,‬‬ ‫צריכים להשתמש בהם לכבודו של ה’ בעולם‪ ,‬וכך נוכל לזכות‬ ‫אלא וידע כל פעול כי אתה פעלתו‪ ,‬ויבין כל יצור כי אתה יצרתו‪,‬‬ ‫בדין‪ .‬אמר הקב"ה ביום בו אני דן על התבואה‪ ,‬תביאו לפני עומר‬ ‫ויאמר כל אשר נשמה באפו ה’ אלקי ישראל מלך‪ ,‬ומלכותו בכל‬ ‫בחג‪ ,‬תקחו את התבואה לכבודי‪ ,‬תשתמשו עם התבואה בשביל‬ ‫משלה‪ .‬מלוך על כל העולם כולו בכבודך‪ ,‬לא רק עלינו‪ ,‬על כולם‪,‬‬ ‫לכבד אותי‪ ,‬בזה אנו מראים לקב"ה שהמטרה האמיתית של‬ ‫יכירו וידעו כל יושבי תבל‪ ,‬כי לך תכרע כל ברך‪ ,‬ויקבלו כולם את‬ ‫הבריאה‪ ,‬ושל התבואה היא להרבות כבוד ה’ בעולם‪ ,‬וכך אנו‬ ‫עול מלכותך‪ .‬וישמעו רחוקים ויבואו‪ ,‬ויתנו לך כתר מלוכה‪.‬‬ ‫זוכים בדין‪.‬‬ ‫למה זה מה שנחוץ עכשיו‪ ,‬ביום כל כך גורלי?‬ ‫כאשר אנו רוצים לזכות בדין של ראש השנה‪ ,‬אנו צריכים‬ ‫להראות לקב"ה שהדבר היחיד שמעניין אותנו‪ ,‬הוא מלכות ה’‪,‬‬ ‫הברייתא בה פתחנו שאומרת שבראש השנה אומרים מלכויות‬ ‫הוא שליטת ה’ בעולם‪ ,‬וכל הרשעה כולה כעשן תכלה‪ ,‬שאין אנו‬ ‫זכרונות ושופרות‪ ,‬פותחת בפסח‪ ,‬מדוע מביאים עומר בפסח‪ ,‬כי‬ ‫רוצים אין אנו דורשים אלא את מלכותו בעולם‪ ,‬אין אנו נמצאים‬ ‫פסח זמן תבואה‪ ,‬הביאו לפני עומר שתתברך לכם תבואות שנה‪,‬‬ ‫כאן בעולם‪ ,‬אלא להכריז שה’ הוא מלך!‬ ‫מדוע מביאים שתי הלחם בשבועות‪ ,‬כדי שיתברכו פירות האילן‪,‬‬ ‫אחרי שאנו מקבלים על עצמנו את מלכותו‪ ,‬אנו נעשים כפופים‬ ‫ומפני מה אמרה תורה נסכו לפני מים בחג‪ ,‬כדי שיתברכו לכם‬ ‫לקב"ה‪ ,‬מבינים שהוא היחיד השולט‪ ,‬שכבודו של ה’ בעולם‪,‬‬ ‫גשמי שנה‪ .‬ומיד ממשיכה הברייתא‪ ,‬ואמרו לפני בראש השנה‬ ‫הוא הדבר היחיד החשוב בעולם‪ ,‬ואנחנו לא מבקשים זאת‬ ‫מלכויות‪ ,‬כדי שתמלכוני עליכם‪ ,‬זכרונות כדי שיעלה זכרונכם‬ ‫בשביל התועלת שלנו‪ ,‬אנחנו מבקשים זאת למען כבוד שמים‪,‬‬ ‫לפני לטובה‪ ,‬ובמה? בשופר‪.‬‬ ‫זה חשוב לנו שכולם ידעו שה’ הוא המלך! כך נזכה בדין‪ ,‬ה’‬ ‫מיד כשמתבוננים בברייתא‪ ,‬זה מזכיר לנו משנה מוכרת‪ ,‬משנה‬ ‫בעצמו אמר לנו עצה לזכות בדין‪ ,‬ה’ עושה דין‪ ,‬וברחמיו הוא נתן‬ ‫המופיעה בתחילת אותו עמוד בגמ’‪" ,‬בארבעה פרקים העולם‬ ‫לנו גם את העצה לזכות בו‪ .‬נקבל על עצמנו את מלכותו נבקש‬ ‫נידון‪ .‬בפסח על התבואה‪ ,‬בעצרת על פירות האילן‪ ,‬בראש‬ ‫את גילוי מלכותו בעולם‪ ,‬וכך נוכל לבקש ובעז"ה יעלה זכרוננו‬ ‫השנה‪ ,‬כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון‪ ,‬שנאמר היוצר‬ ‫לפניו לטובה‪.‬‬ ‫יחד לבם המבין אל כל מעשיהם‪ ,‬ובחג נידונין על המים"‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫אחדות ה׳ בשליטתו ובהנהגתו‬ ‫היסוד שה׳ הוא אחד ולא שניים‪ ,‬יש בורא אחד לעולם ולא יותר‪,‬‬ ‫סיכום מגיליונות קודמים‪:‬‬ ‫אחד ולא שניים במובן הפשוט שמובן לכל תינוק‪ ,‬זהו הבסיס‬ ‫מצות אחדות השם היא מצוה שאנו מחויבים לזכור ולהזכיר‬ ‫למצות אחדות ה׳‪.‬‬ ‫אותה‪ ,‬פעמיים ביום‪ .‬היא מצוה יסודית באמונה במציאות ה׳‪.‬‬ ‫אמנם לגבי אחדות ה׳‪ ,‬צריכים אנו להגיע דרגה גבוהה יותר‬ ‫במאמר בגליון ‪ 21‬התחלנו לבאר את מצות אחדות ה׳‪ .‬ביארנו‬ ‫במושג אחדות‪ ,‬להבנה מעמיקה יותר מהי אחדות ה׳‪ .‬אחדות‬ ‫שהנחת היסוד הפשוטה והראשונית במצות אחדות ה׳‪ ,‬הוא‬ ‫ה׳ היא אחדות מסוג אחר‪ .‬אחדות שאינה קיימת באף‬ ‫נברא‪ ,‬אלא רק אצל ה׳‪ ,‬לא מספיק לומר שה׳ הוא אחד‬ ‫ותו לא‪ .‬זה נכון אבל לא מספיק‪ .‬צריכים להגיע להבנה‬ ‫שה׳ הוא אחד מסוג אחר מכל אחד אחר שאנו מכירים‪.‬‬ ‫כל "אחד" אחר שאנו רואים במציאות שלפנינו‪ ,‬הוא‬ ‫אחדות שיכולה להיות מורכבת מפרטים רבים‪ ,‬חלקים‬ ‫בהאמנת העקרים הללו כפי מה שראוי יזכה‬ ‫שונים‪ ,‬או צדדים ותכונות שונות‪ .‬לעומת זאת אחדות‬ ‫האדם בדינו לפני השם‬ ‫ה׳‪ ,‬משמעותה שלא קיימת במציאותו אפילו כל‬ ‫הדרך הנכון שיראה לי בספירת העקרים שהם שרשים ויסודות‬ ‫מורכבות‪ ,‬מכל סוג שהוא‪ ,‬בצורה כלשהי‪ .‬הוא אחד‬ ‫לתורה האלהית הוא‪ ,‬כי העקרים הכוללים וההכרחיים לדת האלהית‬ ‫שאין בו אף הרכבה או צדדים או תכונות וכדומה‪ ,‬סוג‬ ‫הם שלשה‪ ,‬והם מציאות השם‪ ,‬וההשגחה לשכר ולעונש‪ ,‬ותורה מן‬ ‫אחר של אחד‪ ,‬אחד לגמרי! אחד פשוט!‬ ‫השמים‪....‬‬ ‫כל זה ביחס לאחדות המבארת לנו את אחדות‬ ‫והמורה על היות ג’ העקרים הללו שרש ויסוד לאמונה אשר בה יגיע‬ ‫המציאות במציאות ה׳‪ .‬אחדות המציאות היא סוגיא‬ ‫האדם אל הצלחתו האמתית‪ ,‬הוא מה שיסדו לנו אנשי כנסת הגדולה‬ ‫עמוקה‪ ,‬כי הבנת מהות ה׳ אינה באמת ניתנת להבנה‬ ‫בתפלת מוסף של ראש השנה ג’ ברכות‪ ,‬שהם מלכיות זכרונות ושופרות‪,‬‬ ‫לנבראים‪ .‬וההבנה שכן ניתנה לנבראים היא‪ :‬שה׳ הוא‬ ‫שהם כנגד ג’ עקרים הללו‪ ,‬להעיר לב האדם כי בהאמנת העקרים הללו‬ ‫עם סעיפיהם ושרשיהם כפי מה שראוי יזכה האדם בדינו לפני השם‪.‬‬ ‫אחד‪ ,‬ואין בו שום צד הבחנה של חלוקה‪ .‬כל חלוקה‬ ‫כי ברכת מלכיות היא כנגד עקר מציאות השם‪ ,‬ויורה על זה נוסח‬ ‫שאנחנו יכולים לחשוב עליה‪ ,‬מכל סוג שהוא‪ ,‬לא‬ ‫הברכה‪ ,‬על כן נקוה לך ה’ אלהינו לראות מהרה בתפארת עוזך‪ ,‬להעביר‬ ‫שייכת בקב"ה‪ .‬ומצוה עלינו ללמוד זאת להבין זאת‬ ‫גלולים מן הארץ והאלילים כרות יכרתון‪ ,‬לתקן עולם במלכות שדי וכו’‪,‬‬ ‫ולהתבונן במצוה זו עד היכן שידינו מגעת‪.‬‬ ‫יכירו וידעו כל יושבי תבל כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון‪ ,‬ויקבלו‬ ‫סוגיא נוספת ורחבה מאוד בסוגיית אחדות ה׳‪ ,‬היא‬ ‫כולם את עול מלכותך‪.‬‬ ‫אחדות בשליטה ובהנהגה של ה׳‪ .‬סוגיית אחדות ה׳‬ ‫וכן ברכת זכרונות תורה על ההשגחה והשכר והעונש‪ ,‬וכן יורה נוסח‬ ‫בהנהגה‪ ,‬להבין שהכל הוא פועל והכל בשליטתו‪ .‬היא‬ ‫הברכה‪ ,‬אתה זוכר מעשה עולם ופוקד כל יצורי קדם לפניך נגלו כל‬ ‫סוגיא רחבה ועמוקה‪ ,‬ויותר נתפסת בשכל שלנו‪ ,‬ננסה‬ ‫תעלומות וכו’‪.‬‬ ‫לבארה בעזרתו יתעלה‪.‬‬ ‫השמים‪,‬‬ ‫מן‬ ‫תורה‬ ‫שהוא‬ ‫השלישי‬ ‫העקר‬ ‫על‬ ‫לרמוז‬ ‫היא‬ ‫שופרות‬ ‫וברכת‬ ‫ועל כן היא מתחלת אתה נגלית בענן כבודך על עם קדשך לדבר עמהם‪,‬‬ ‫אחדות ה׳ בשליטה ובהנהגה –‬ ‫מן השמים השמעתם קולך וכו’‪ ,‬ולפי שמתן תורה היה באמצעות קול‬ ‫מביאה את גילוי כבודו‬ ‫שופר חזק מאד כמוהו לא נהיה מן העולם‪ ,‬נקראת שופרות‪ ,‬כי הקולות‬ ‫והלפידים שהיו שם כבר היו בעולם כיוצא בהם או ממינם‪ ,‬אבל קול‬ ‫רבותינו לימדו אותנו שעיקר התפקיד שהקב"ה נתן‬ ‫השופר בזולת שופר לא היה מעולם ולא יהיה כן עד זמן הגאולה‪ ,‬שהיא‬ ‫לאדם בעולם הזה‪ ,‬הוא להכיר בבירור את שליטת ה׳‬ ‫שעה שתתפרסם תורת האמת בפני כל העולם‪ ,‬ועל אותה שעה נאמר‬ ‫בעולם‪ .‬מטרת ה׳ בעולם שברא היא שנגלה את כבודו‬ ‫וה’ אלהים בשופר יתקע (זכריה ט’ יד)‪ ,‬כפי דעת קצת החכמים‪.‬‬ ‫בעולם‪ ,‬שנקיים את כבודו בעולם‪ ,‬שנכיר בכך שהוא‬ ‫(ספר העיקרים מאמר א פרק ד)‬ ‫בעל הבית של העולם‪ ,‬ואנחנו עושים רצונו למען שמו‪.‬‬ ‫מהי הנהגה‪ ,‬מהי שליטה‪ -‬אלו סוגיות שנתפסות‬ ‫מלכויות זכרונות ושופרות כנגד ג’ עיקרי‬ ‫אצלנו יותר בקלות‪ ,‬יותר קל לנו להבין‪ .‬ועלינו להבין‬ ‫האמונה‬ ‫שכל ההנהגה והשליטה שייכות אך ורק לקב"ה‪.‬‬ ‫והוא מבואר שהמלכיות זכרונות ושופרות הם נגד ג’ העיקרים‪ ,‬שהם‬ ‫מציאות השם‪ ,‬ותורה מן השמים‪ ,‬ושכר ועונש‪ .‬מלכיות שתמליכוני‬ ‫אך הקב"ה ברא את העולם הזה בצורה שאפשרה‬ ‫עליכם וכל פסוקי מלכיות‪ ,‬מורים על מציאותו ואחדותו‪ .‬זכרונות שיעלה‬ ‫לכל מיני כופרים וגויים רשעים לטעון שהקב"ה לא‬ ‫זכרונינו לטובה‪ ,‬בשכר טוב שההפך בעונש‪ ,‬וכל פסוקי זכרונות מורים‬ ‫שולט בעולם או לא מנהל את העולם‪ .‬ותפקידנו‬ ‫ע"ז‪ .‬שופרות‪ ,‬על עיקר תורה מן השמים בקול שופר‪ ,‬כמו שמורים ע"ז‬ ‫הוא לגלות שהקב"ה מנהל את כל העולם לבדו‪.‬‬ ‫הפסוקים‪.‬‬ ‫לכן סוגיא זו נוגעת לנו ביום יום‪ .‬אחדות ה׳ זה‬ ‫(מהרש"א ראש השנה לב‪ ,‬ב)‬ ‫‪2‬‬ ‫הגמ׳ (פסחים נ‪ ,‬ב) כבר שואלת על כך‪ .‬חז"ל שואלים‪ :‬מה‬ ‫תחום שבו הגויים הכי חוטאים‪ ,‬וזה התחום שאנחנו צריכים‬ ‫הפשט בפסוק "ביום ההוא יהיה ה׳ אחד ושמו אחד" רק ביום‬ ‫לגלות בו את כבוד ה׳ כל העת‪.‬‬ ‫ההוא? "אטו האידנא לאו אחד הוא?"‬ ‫ובע"ה בהמשך נבאר את הדברים‪.‬‬ ‫טרם נעמוד על תירוץ הגמ׳ וביאורה‪ .‬נעמוד קודם לכן על‬ ‫ביאורו של הרא"ם לדברי רש"י‪ .‬הרא"ם (דברים ו‪ ,‬ד) התקשה‬ ‫אחדות ה׳ ומציאות ה׳‬ ‫שלפי פירושו של רש"י‪ ,‬נראה שפסוק זה אינו מצווה אותנו‬ ‫בעזרת ה׳ נתחיל לבאר את סוגיית אחדות ה׳ בהנהגה‬ ‫על מצות יחוד ה׳‪ ,‬שהרי ביאורו של הפסוק‪ ,‬הוא כעין הודעה‬ ‫ובשליטה‪.‬‬ ‫שלעתיד לבוא כך יהיה‪ ,‬אבל לא רואים כאן ציווי לדעת‬ ‫כאשר באים לעסוק בסוגיית האחדות‪ ,‬נשאלת השאלה‪ :‬מה‬ ‫ולהאמין בייחוד ה׳‪ .‬אך בגמ׳ מבואר שפסוק זה מורה על‬ ‫נוסף ומה התייחד במצות אחדות ה׳ מעבר למצוה היסודית‬ ‫מצות יחוד ה׳‪.‬‬ ‫"אנכי ה׳ אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים"?‬ ‫הרא"ם מבאר את כוונת הפסוק לפי ביאורו של רש"י‪" ,‬וכאילו‬ ‫מהפסוק "אנכי ה׳‪ "...‬נלמדת מצות האמונה במציאות ה׳‪.‬‬ ‫אמר‪ ,‬שמע ישראל‪ ,‬שעכשיו בלבד ה׳ אלקינו‪ ,‬ולא לשאר‬ ‫לדעת שיש הווה ומהוה הכל‪ ,‬שברא את העולם‪.‬‬ ‫האומות‪ ,‬אבל יבא זמן שיודו בו כל האומות ויאמרו ה׳ אחד‪,‬‬ ‫המצוה על ידיעת מציאות ה׳‪ ,‬אינה מסתכמת רק בחובה‬ ‫שאין כייחודו אחד מן האחדים‪ ,‬והוא אחד בשמים ובארץ‬ ‫לדעת שה׳ ברא את העולם‪ .‬המצוה כוללת גם את ההבנה‬ ‫ובארבע רוחות העולם"‪.‬‬ ‫שאין עוד מציאות כמו מציאות ה׳‪ ,‬וגם שאין שני בוראים ח"ו‪,‬‬ ‫כלומר אין ספק שאחדות ה׳ היא מציאות אמיתית וקיימת‬ ‫אלא רק אותו בורא שברא את הכל וממנו הכל התחיל‪ ,‬הוא‬ ‫תדיר‪ ,‬אלא שהגויים שאינם מאמינים באחדות זאת‪ ,‬הגויים‬ ‫לבדו ברא את העולם‪.‬‬ ‫אינם מכירים בשליטתו המלאה של הקב"ה על כל העולם‪,‬‬ ‫המצווה גם כוללת את ההבנה‪ ,‬שה׳ שברא את העולם‪ ,‬הוא‬ ‫שהוא השולט היחיד‪ ,‬היחיד שמנהיג את הבריאה‪ ,‬לעתיד‬ ‫אינו אותו סוג מציאות כמו כל הנבראים‪ ,‬אלא מציאותו היא‬ ‫לבוא גם הגויים יודו בזה ויאמינו בזה‪.‬‬ ‫אחרת מכל סוגי המציאות‪ .‬הוא בורא‪ ,‬וכל סוגי המציאויות‬ ‫המצוה לייחד את השם יתעלה כתובה בפסוק זה‪ .‬ויחד עם‬ ‫הם נבראים‪ .‬ממילא‪ ,‬כבר כאן נכנסת אחדות ה׳‪ ,‬יש ה׳ אחד‬ ‫זה התורה מגלה לנו שעל אף שכיום רק היהודים מייחדים‬ ‫שהוא ברא את הכל‪ .‬מעצם המצוה על ידיעת מציאות ה׳ אנו‬ ‫את ה׳‪ ,‬לעתיד לבוא גם הגויים יודו בזה‪ .‬המצוה לייחד את‬ ‫יודעים כל זאת‪.‬‬ ‫שמו יתעלה‪ -‬נצטוינו בה גם היום‪ ,‬יש חובה לייחד את הקב"ה‬ ‫מה נוסף במצות אחדות ה׳? מדוע זאת מצוה נוספת‪ ,‬הידיעה‬ ‫לדעת ולהודיע שהוא אחד‪ ,‬לצערנו הגויים כיום אינם מודים‬ ‫שה׳ אחד‪ ,‬מדוע זהו חיוב נפרד?‬ ‫לזה‪ ,‬הם בטעותם ובטיפשותם חושבים שישנם אלהים רבים‪,‬‬ ‫הרמב"ן (דברים ו‪ ,‬ד) על הפסוק "שמע ישראל"‪ ,‬מביא שכבר‬ ‫לעתיד לבוא יהיה ה׳ אחד ושמו אחד‪ .‬ויש עלינו ציווי לדעת‬ ‫במכילתא אמרו חז"ל‪ ,‬שייחוד ה׳ כלול בפסוק "אנכי ה׳‬ ‫היום‪ ,‬שלעתיד לבוא גם הגויים יודו שה׳ אחד‪.‬‬ ‫אלקיך"‪" :‬גם בזה מצוה שיבאר כי בדבור אנכי ה׳ אלקיך יהיה‬ ‫אמנם כאשר נתבונן בדברי הגמ׳‪ ,‬נראה לכאורה שאכן חסר‬ ‫היחוד" אלא שבאמת מצות אחדות ה׳ היא ביאור נרחב יותר‬ ‫בגילוי אחדות ה׳ היום בעולם הזה‪ .‬כפי שהבאנו‪ -‬הגמ׳‬ ‫למצות ידיעת מציאות ה׳‪.‬‬ ‫שואלת על הפסוק "ביום ההוא יהיה ה׳ אחד ושמו אחד"‪ ,‬אטו‬ ‫אם כך‪ :‬מהו הביאור? מה למדנו בפסוק הזה‪" ,‬שמע ישראל"‬ ‫האידנא לאו אחד הוא? וכי היום ה׳ אינו אחד? אלא‪ ,‬מתרצת‬ ‫שמלמד אותנו על אחדות ה׳‪ ,‬יותר ממה שלמדנו מהפסוק‬ ‫הגמ׳ "אמר רבי אחא בר חנינא‪ ,‬לא כעולם הזה העולם הבא‪.‬‬ ‫"אנכי ה׳ אלקיך"?‬ ‫העולם הזה‪ ,‬על בשורות טובות אומר ברוך הטוב והמטיב‪ ,‬ועל‬ ‫בשורות רעות אומר ברוך דיין האמת‪ .‬לעולם הבא‪ ,‬כולו הטוב‬ ‫אחדות ה׳ בעולם הזה ובעולם הבא‬ ‫והמטיב"‪ .‬דברי הגמ׳ טעונים בירור מה הם שייכים לסוגיית‬ ‫"שמע ישראל ה׳ אלוקינו ה׳ אחד" (דברים ו‪ ,‬ד)‬ ‫אחדות ה׳‪ ,‬על כל פנים מבואר בגמ׳ שלא כעולם הזה העולם‬ ‫כתב רש"י‪" :‬ה׳ שהוא אלקינו עתה‪ ,‬ולא אלקי האומות‪ ,‬הוא‬ ‫הבא‪ .‬בעולם הזה הוא אינו אחד ולעולם הבא הוא יהיה אחד‪.‬‬ ‫עתיד להיות ה׳ אחד‪ .‬שנאמר (צפניה ג‪ ,‬ט) כי אז אהפוך אל‬ ‫הדברים טעונים בירור‪ .‬הרי ברור שהקב"ה לא משתנה‪ ,‬ואצלו‬ ‫עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה׳‪ ,‬ונאמר (זכריה יד‪,‬‬ ‫אין הבדל בין העולם הזה לעולם הבא‪ ,‬א"כ מה משתנה בין‬ ‫ט) ביום ההוא יהיה ה׳ אחד ושמו אחד"‪.‬‬ ‫העולם הזה לעולם הבא?‬ ‫רש"י מבאר שהפסוק "שמע ישראל" שהוא הפסוק של מצות‬ ‫אחדות ה׳‪ ,‬מלמד אותנו‪ ,‬שאע"פ שאין אחדותו מתגלית היום‬ ‫אחדות בשליטה ובהנהגה – אחדות ה׳‬ ‫בעולם הזה‪ ,‬מצוה עלינו לדעת ולהאמין שלעתיד לבוא ה׳‬ ‫המלאה‬ ‫יהיה אחד ושמו אחד‪.‬‬ ‫הדברים טעונים ביאור יסודי שורשי‪ .‬ביארנו כבר (גליון ‪,)21‬‬ ‫כשאנו קוראים את פירושו של רש"י‪ -‬אנו מזדעקים בפליאה‪:‬‬ ‫שמצות ידיעת מציאות ה׳ כלולה משלושה יסודות‪ ,‬וכמו כן‪,‬‬ ‫מה רש"י התכוון??? הרי לא יתכן שהיום ה׳ איננו אחד!‬ ‫במקביל‪ ,‬מצות אחדות ה׳ כלולה משלושה יסודות‪.‬‬ ‫הקב"ה הוא אחד שאין אחדות כמוהו! תמיד! אין בו שינוי!‬ ‫היסוד הראשון‪ :‬שיש מצוי ראשון‪ ,‬יש בורא‪ ,‬יש ה׳‪ .‬וכמו כן‪ -‬מצוה‬ ‫לא יתכן לומר שרק לעתיד לבוא יהיה ה׳ אחד!!! אתמהה!!!‬ ‫‪3‬‬ ‫אחרת ממנה העובדה שאמורה להיות ברמת הכרה שאפילו‬ ‫לדעת שה׳ הוא אחד ואין שניים‪ .‬על יסוד זה מורה שם הוי"ה‪.‬‬ ‫טיפש לא יחשוב אחרת‪ -‬ובכל זאת יש אנשים שאינם מודים‬ ‫היסוד השני‪ :‬שבורא העולם הוא בעל הכוח של הבריאה‪ ,‬כל‬ ‫בזה‪ .‬אם הם אומרים זאת‪ -‬זו כבר בעיה‪ ,‬עצם זה שבכלל שיש‬ ‫הבריאה נבראה וקיימת מכוחו‪ ,‬הוא הכוח של כל קיום העולם‪.‬‬ ‫להם פתחון פה‪ -‬זה לא כבוד הקב"ה‪.‬‬ ‫וכמו כן‪ -‬אנו צריכים לייחד את שליטתו בעולם‪ ,‬שהוא בעל‬ ‫על זה עונה לנו רש"י‪" :‬ה׳ שהוא אלקינו עתה‪ ,‬ולא אלקי‬ ‫הכוח היחיד של הבריאה‪ ,‬ואין עוד בעל כוח מלבדו‪ ,‬וכל כח‬ ‫האומות‪ ,‬הוא עתיד להיות ה׳ אחד"‪.‬‬ ‫שיש לכל נברא אחר‪ -‬קיים רק עד כמה שכעת רצון הבורא‬ ‫רש"י מסביר לנו‪ :‬נכון שהיום אחדות ה׳ אינה גלויה‪ ,‬נכון‬ ‫בקיומו‪ .‬על יסוד זה מורה שם אלקים‪.‬‬ ‫שהיום העולם לא מכריז על ייחוד שמו של הקב"ה בעוצמה‬ ‫היסוד השלישי‪ :‬שה׳ מנהל ומנהיג את הבריאה לעשות בה‬ ‫האמתית‪ .‬אבל כל ההסתר הזה הוא זמני ורגעי‪ .‬כי באמת‬ ‫כרצונו‪ ,‬הוא שולט בבריאה בכל רגע ורגע לעשות בה כרצונו‪.‬‬ ‫באמת הקב"ה אחד תמיד‪ ,‬רק שכעת הוא בחר שלא לגלות‬ ‫וכמו כן‪ -‬אנו צריכים לייחד את הנהגתו ולדעת שרק הוא‬ ‫זאת בגלוי באופן שכולם יראו זאת במוחש‪( .‬ומדוע הקב"ה‬ ‫היחיד ששולט באמת לעשות מה שהוא רוצה‪ ,‬ואין עוד אחר‬ ‫החליט לאפשר היום את הטעות?‪ -‬זאת כדי לאפשר לנו בחירה‪ ,‬ועל כך בס"ד‬ ‫שיכול להחליט איך לנהל את הבריאה ולקיים אותה‪ .‬על‬ ‫נרחיב בהזדמנות אחרת‪ ).‬אך אין שום הגבלה לאחדותו‪ ,‬הוא אחד!‬ ‫יסוד זה מורה שם אדנות‪ ,‬שהוא אדון הכל‪ ,‬הוא האדון‪ ,‬הבוס‬ ‫וברחמיו הגדולים יחיש את הרגע שבו נזכה לחזות זאת‬ ‫שמחליט על הנבראים‪.‬‬ ‫באופן מוחשי בכל העולם כפי שמצטט רש"י את הפסוקים‪:‬‬ ‫כמו שהרחבנו בפתיחת המאמר‪ ,‬עיקר מצות האחדות‬ ‫"שנאמר (צפניה ג‪ ,‬ט) כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה‬ ‫במציאות‪ ,‬שהוא אחד ולא שניים‪ ,‬כלול כבר בעצם המצוה של‬ ‫לקרוא כולם בשם ה׳‪ ,‬ונאמר (זכריה יד‪ ,‬ט) ביום ההוא יהיה‬ ‫ידיעת מציאות ה׳‪ ,‬כי אנו מצווים לדעת שהוא מציאות אחרת‪,‬‬ ‫ה׳ אחד ושמו אחד"‪.‬‬ ‫שהוא הבורא של העולם‪ .‬מציאות זאת היא מציאות שלא קיים‬ ‫באמירת "אלוקינו" אנחנו מעידים ומכריזים שה׳ הוא אלקינו!‬ ‫דומה לה בכל דבר אחר‪ ,‬אלא זוהי מציאות בלעדית של הבורא‪.‬‬ ‫המילים האלו מבטאות שאנחנו מקבלים את מלכותו!‬ ‫האחדות הגמורה של הבורא‪ ,‬שיא האחדות להכרתה אנו‬ ‫שאנחנו ממליכים אותו עלינו למלך! שאנחנו מקבלים את‬ ‫צריכים להגיע‪ ,‬היא אחדות השליטה וההנהגה‪ ,‬האחדות‬ ‫השגחתו עלינו! מקבלים על עצמנו להיות מושגחים אך ורק‬ ‫ש"הוא לבדו עושה ויעשה לכל המעשים"‪.‬‬ ‫ממנו‪ ,‬להיות כפופים אליו!‬ ‫אחדות ה׳ בעוה"ז לא תמיד גלויה‬ ‫אך הגויים הכופרים‪ -‬לא‪ .‬הם‪ -‬עדיין לא ממליכים אותו‪ ,‬לא‬ ‫נבאר הדברים‪ .‬הקב"ה שולט בעולם לעשות בו כרצונו‪ ,‬הוא‬ ‫מכירים בהשגחתו‪ ,‬הם לא מרגישים כפופים אליו‪.‬‬ ‫שמוביל את מאורעות העולם‪ ,‬באופן שהוא רוצה‪ ,‬ולְ מה‬ ‫ולעתיד לבוא‪ -‬גם הם יודו‪ :‬שהוא האלקים! אין עוד מלבדו! גם‬ ‫שהוא רוצה‪ ,‬למטרה אותה הוא בוחר‪ ,‬כל אלו‪ -‬עובדה ברורה!‬ ‫הם יודו בשליטתו ובייחודו! וגם הם ידעו שהם כפופים רק אליו‪.‬‬ ‫רואים בעיניים‪ .‬הוא בעל הכוח של הכל‪ ,‬והכל קיים מכוחו‪,‬‬ ‫"והיה ה׳ למלך על כל הארץ‪ ,‬ביום ההוא יהיה ה׳ אחד ושמו‬ ‫זאת המציאות! הוא השליט היחיד בעל הכוח הבלעדי של כל‬ ‫אחד"‪.‬‬ ‫קיום הבריאה‪ ,‬והוא היחיד שמוביל את הבריאה ועושה בה‬ ‫לסיכום‪ :‬מה החיוב שנוסף במצוות יחוד ה׳‬ ‫כרצונו‪ ,‬עובדה מוחלטת!‬ ‫אין לנו ספק בכך‪ ,‬אין לנו פקפוק‪.‬‬ ‫נשוב לשאלה שהצגנו בפתיחה‪ :‬מה נוסף לחיובנו במצות‬ ‫ייחוד ה׳ יותר מהחיובים שהצטוינו במצות ידיעת מציאות ה׳‪.‬‬ ‫אבל‪ ...‬עצוב מאוד‪ ...‬לצערנו ישנם גויים וכופרים רבים שאינם‬ ‫מאמינים בזה‪ .‬הם חושבים שיש להם תירוצים איך העולם‬ ‫הבאנו את הרמב"ן שהסביר שמצות אחדות ה׳ היא ביאור‬ ‫מתנהל‪ ,‬לאורך הדורות היו כופרים רבים גויים שונים ודעות‬ ‫למצות ידיעת מציאות ה׳‪.‬‬ ‫שונות‪ ,‬שכפרו בשליטתו של הבורא בבריאה‪ ,‬שכפרו בשליטתו‬ ‫ניסינו להבין מהו הביאור? מה לומדים מהפסוק "שמע‬ ‫המוחלטת של ה׳ בבריאה‪ ,‬שכפרו בשליטתו היחידה של ה׳‬ ‫ישראל" יותר ממה שלומדים מהפסוק "אנכי ה׳ אלקיך"?‬ ‫בעולם‪.‬‬ ‫לאחר ההרחבה במאמר זה‪ -‬ניתן להסביר‪ ,‬שאחדות ה׳‬ ‫אנחנו יודעים כי שקר דיברו‪ ,‬הבל וריק כל דברם‪ ,‬אבל עצם‬ ‫מוסיפה לנו את החובה להכיר באחדות ה׳ בשליטה ובהנהגה‪.‬‬ ‫המציאות הזאת שישנם גויים שונים שכופרים בזה‪ ,‬עצם זה‬ ‫גם במציאות בעוה"ז שהאחדות הזו לא תמיד גלויה‪ .‬לראות‬ ‫שיש אנשים כאלו ואפילו שהם גויים‪ ,‬בין אם הם רשעים‬ ‫שלמרות הבלבול למורת הערפל שמסתובב בעולם‪ -‬מאחורי‬ ‫בין אם הם טיפשים‪ ,‬עצם זה שיש שכופרים באחדות ה׳‪ ,‬זה‬ ‫הכל‪ -‬יש ה׳ אחד שמנהיג הכל לבדו‪ ,‬ושולט בהכל לבדו‪.‬‬ ‫מהווה קושי להגיע להכרת אחדות ה׳ ברמה המוחשית‪.‬‬ ‫כיום רק עם ישראל זוכים לראות זאת‪ ,‬אך נזכה בקרוב בס"ד‬ ‫ודאי שזה שטויות‪ ,‬ודאי שזה טיפשות‪ ,‬ודאי שזה שקר‪ ,‬ודאי‬ ‫שכל העולם יקרא זאת בקול‪:‬‬ ‫שזו חוצפה‪ ,‬אבל בסופו של דבר‪ -‬כבודו לא מתגלה באופן‬ ‫"ה׳ אחד ושמו אחד"‬ ‫השלם‪ ,‬והעולם לא צועק מעצמו את יחוד ה׳‪ ,‬כמו שהיה‬ ‫בעז"ה במאמרים הבאים נרחיב בביאור‪ ,‬איך אחדות ה׳ נגלית‬ ‫מצופה מהעולם לקרוא בקול גדול‪ .‬כשאנו נתקלים במצב‬ ‫כבר כאן בעולם הזה‪.‬‬ ‫הזה‪ ,‬שבו האמת הכי אמתית‪ ,‬העובדה שאי אפשר לומר‬ ‫‪4‬‬