נהורה חדתא · Nehoira Chadeta — ראש השנה (2026-09-07)

בס”ד
אורות של אמונה
לדרך החיים
מלוקט מדברות
קדשו ותורתו של
האדמו”ר רבי דוד חי
אביחצירא שליט”א
גיליון כה
ראש השנה תשפ”ז
פניני דעת
לנתיבות חיי היום נְ ִ+ה ִירין ְ ּב ֵצל ָה ֱאמוּנָ ה
פרקי חיזוק לחיים של רוגע ושלווה
קדושה נקנית בעמל
סוד הקושי בדרך למצווה {אור האמונה שבעקידה}
לאכול לשם שמיים. בקריאת התורה של ראש השנה אנו קוראים
זכות העקידה בימי הרחמים את פרשת עקידת יצחק ,אשר היא יסוד זכותם של
נמצא אם כן ,שלאברהם היו שני ניסיונות זה
בימי ראש השנה הקדושים אנו ניגשים לפני מלך מלכי המלכים בתפילה ישראל ביום הדין .במהלך קריאת פרשה נשגבה
קשה מזה .האחד היה לעקוד את בנו ולהעלותו
ובתחנונים ,ומזכירים לפניו את זכות עקידת יצחק .אחד המנהגים הקדושים זו אנו מוצאים פסוקים המעוררים התבוננות
לעולה ,ואברהם אבינו עשה זאת בשלמות לשם
המלווים אותנו ביום זה הוא מנהג תשליך ,הטומן בחובו סודות עמוקים עמוקה באשר לנקודת השיא של הניסיון שעמד
ורמזים לעמידתו האיתנה של אברהם אבינו בניסיונותיו. שמיים .ונתנסה גם בניסיון יותר גדולַ ,אל ִּ ׁת ְש ַלח
יָ ְד ָך ֶאל ַה ַנ ַּער ,שמצד עצמו ראוי שישמח בליבו בו אברהם אבינו .ויש להתבונן ולהבין היטב מדוע
טעם למנהג תשליך בראש השנה שבנו יחידו נשאר לחיות .ועם כל ההנאה שבדבר, עיקר הברכות והשבועה שניחנו לו מן השמיים
ידועים דברי המדרש (ילקו”ש בראשית צט) המתארים את דרכו של סילק כל נגיעותיו לצדדין ומתוך אמונה טהורה הגיעו דווקא לאחר שהוריד את יצחק מן המזבח
אברהם אבינו ע”ה לעקוד את יצחק בנו על גבי המזבח .המדרש מתאר ומוחלטת בגודל אהבתו וחיבתו לא עלה בליבו והקריב תחתיו את האיל .שהרי לכאורה הניסיון
כיצד השטן הצר את צעדיו והערים בדרכו מכשולות ופחדים כדי למנעו שום הנאת הגוף בעבור מניעת מיתת בנו .אלא הקשה והעצום מכל היה עצם הנפת המאכלת
מן העקידה .בתחילה נדמה לו השטן כזקן המנסה לשכנעו שמשתטה הוא כמו שהייתה כוונתו בציווי הראשון לשמו יתברך לשחוט את בנו יחידו ,ואם כן היה ראוי שאת
במעשיו לעקוד את בנו ,ובהמשך נעשה לפניו כנהר שוטף עד שבאו המים בלבד ,כן הייתה מחשבתו מיוחדת להשם יתברך הברכות הגדולות יקבל אברהם אבינו מיד באותו
עד לצווארו של אברהם שזעק הושיעני אלוקים כי באו מים עד נפש (תהלים לבד בלי שום פניית הנאת הגוף ,מתוך אמונה הרגע ,עוד טרם מעשה האיל.
סט ,ב) עד שגער הקדוש ברוך הוא בשטן שילך לו. ברורה שכל מאורעותיו הם רצון השם בלבד. הציווי להוריד את בנו מעל גבי
על פי מדרש זה הביא בדרכי משה (או”ח סי’ תקפ”ג) בשם מהרי”ל טעם במניעת בנו מהעקידה בירר עבודת
למנהג תשליך בראש השנה שהולכין אל הנהר ואומרין פסוקי וידוי ותשובה, המזבח היה קשה יותר מהקרבתו
והוא כדי להזכיר זכות העקידה שהלך אברהם אבינו לעקוד את בנו ובאו חייו לפרסם שמו יתברך קושיה זו מתעוררת ביתר שאת מתוך הפסוקים
המים עד צווארו על ידי השטן. בכך בירר בירור אחר בירור עבודתו בכל ימי שאנו קוראים ביום ראש השנה (בראשית כב ,טו-
מכיוון שכך יוקשה מאוד מדוע לאחר שנאמר לאברהם אבינו מן חייו ,שמעשיו של אברהם אבינו ע”ה תמיד היו יז) .התורה מתארת שפעולת הברכה נעשתה
ת ְש ַלח יָ ְד ָך ֶאל ַה ַ ּנ ַער וְ ַאל ַּת ַע ׂש לוֹ ְמאו ָּמה (בראשית כב ,יב), השמיים ַאל ִּ ׁ לשם שמיים ,ופרסם שם שמיים בכל העולם ,כמו בקריאה נפרדת ,וַ ִי ְּק ָרא ַמ ְל ַא ְך ה’ ֶאל ַא ְב ָר ָהם
ומיד וַ ִ ּי ּ ָׂשא ַא ְב ָר ָהם ֶאת ֵעינָ יו וַ ַ ּי ְרא וְ ִה ֵ ּנה ַאיִ ל ַא ַחר נֶ ֱא ַחז ַ ּב ְּס ַב ְך ְ ּב ַק ְרנָ יו וַ ֵ ּי ֶל ְך שכתוב (בראשית כא ,לג) וַ ִי ַּּטע ֶ ׁא ֶשל ִ ּב ְב ֵאר ׁ ָש ַבע ּאמר ִ ּבי נִ ׁ ְש ַ ּב ְע ִּתי נְ ֻאם ה’ ִּכי יַ ַען
ׁ ֵשנִ ית ִמן ַ ׁה ּ ָש ָמיִ ם ,וַ ֹי ֶ
ַא ְב ָר ָהם וַ ִ ּי ַ ּקח ֶאת ָה ַאיִ ל וַ ַ ּי ֲע ֵלה ּו ְלע ָֹלה ַּת ַחת ְ ּבנוֹ (שם פסוק יג) ,היה לו לאברהם וַ ִי ְּק ָרא ׁ ָשם ְ ּ ׁב ֵשם ה’ ֵאל עוֹ ָלם. א ֶשר ָע ִׂש ָית ֶאת ַה ָ ּד ָבר ַהזֶ ּ ה וְ ל ֹא ָח ַׂש ְכ ָּת ֶאת ִ ּבנְ ָך ֲׁ
לחשוש שהאיל הסבוך בקרניו הוא רק מעשה תעתועים של השטן למנעו ודרש ריש לקיש בגמרא (סוטה י ,א) אל תקרי ֶאת יְ ִח ֶיד ָךִּ ,כי ָב ֵר ְך ֲא ָב ֶר ְכ ָך וְ ַה ְר ָ ּבה ַא ְר ֶ ּבה ֶאת זַ ְר ֲע ָך.
מלעקוד את בנו .הרי עד כעת עשה השטן ככל שביכולתו להפריעו ממעשה וַ ִי ְּק ָרא אלא וַ ַי ְּק ִריא .מלמד שהקריא אברהם ויש להבין מדוע היה לו למלאך השם להתגלות
העקידה ,ויש מקום לחשד שמא אף כעת השטן מבלבלו במראה האיל. אבינו לשמו של הקדוש ברוך הוא בפה כל עובר שנית מן השמיים כדי לברכו .הרי יכול היה לומר
ושב .כיצד עשה זאת ,לאחר שאכלו ושתו עמדו ת ְש ַלח יָ ְד ָך וגו’ זאת מיד עם דיבורו הראשון ַאל ִּ ׁ
דברים קדושים באים בקושי לברכו ,אמר להם וכי משלי אכלתם ,משל אלהי ִּכי ַע ָּתה יָ ַד ְע ִּתי ִּכי יְ ֵרא ֱאל ִֹקים ַא ָּתה ,שהרי כבר
בשם המהר”ם שפירא מלובלין מובא שאמר על כך דברים נוקבים, עולם אכלתם ,הודו ושבחו וברכו למי שאמר והיה בשעת התגלות זו עמד בניסיון הקשה מכל וראוי
שמכיוון שהאיל לא בא לידי אברהם בנקל רק בקושי כיוון שהיה סבוך העולם .כל מעשיו היו רק לפרסם שמו של הקדוש היה לברכה עבורו ועבור זרעו .והדבר מעורר
בקרניו ,מכך הסיק אברהם שאיל זה מקורו בקדושה .היות וכלל הוא בידינו פליאה מדוע המתין המלאך ולא בירכו מיד
ברוך הוא ולהאיר את אור האמונה בלב כל ברואי
שדברים טובים וקדושים באים בקושי ,ואילו היה האיל מעשה תחבולת בהתגלות הראשונה.
עולם .ולימד אותם שיש בורא לעולם דווקא בעת
השטן היה בא הישר לידו בקלות ובנוחות.
התעסקותם באש”ל ,היינו בשעת ֲא’כילה ׁ ְש’תייה ביאור יסודי כתב בזה בפנים יפות (בפסוק זה),
בעניין זה מסופר ,שכשנבחר המהר”ם שפירא זצ”ל לאב”ד בלובלין שאל ִל’ינה ,כדי ללמדם בזה שגם כאשר יתעסקו שבמצוות יש שני פנים .ישנן מצוות שאין בהן
וחקר אם היו בין תושבי המקום כאלה שהתנגדו לו .וכששמע כי היו כאלה, בעניינים גשמיים כאכילה ושתייה יעשו זאת לשם הנאת הגוף כהנחת תפילין וציצית וכיוצא בהם ,ויש
שמח ואף הזמינם אליו לקרבם ,ואמר כי עכשיו הנהו מרוצה ונכנס לתפקידו שמיים .וכן גם כאן כאשר נצטווה להורידו והיה לו מצוות שיש בהן הנאת הגוף כגון מצוות עונג שבת
הנעלה ברצון ואומץ .כי כל עוד חשב שפעולת בחירת הרב המקומי נעשתה בזה הנאה ,סילק נגיעותיו כפי שלימד את כולם וכיוצא בה .ובוודאי המצווה שיש בה הנאת הגוף
בלי התנגדות כל שהיא היה ליבו נוקפו מחשש שמא יש בזה משום מעשה שגם בדברים שיש בהם הנאה יעשו לשם שמיים יותר קשה לקיימה לשם שמיים ולא להנאת גופו.
ס”מ להכשילו חס ושלום ,ואילו עכשיו הוא בטוח שמאת השם הייתה זאת ומתוך אמונה שלמה.
לטובתו ולטובת העיר ,כי ההתנגדות מסמלת קדושה .וכראיה לדבריו הביא ומשום כך אף שאמרו (קידושין לט ,ב) שכר
פירוש זה על אברהם אבינו במעשה העקידה. המורם מדבריו ,שעיקר התגלות אהבתו של מצוות בהאי עלמא ליכא ,עם כל זה במצוות שיש
אברהם ע”ה ניכרה והתבררה ביותר בהקרבתו את בהן הנאת הגוף ומשבר הנאתו מעולם הזה ועושה
הוראה למעשה: האיל רק לשם שמיים שאז הרי נודע לו שהקדוש לשם שמיים יש לו שכר אף בעולם הזה מלבד
בתחילתה של שנה חדשה אנו מקבלים על עצמנו קבלות טובות ויוצאים ברוך הוא מתרצה גם בהקרבת קרבן בהמה ,ועם אור הגנוז לו לעולם הבא ,מידה כנגד מידה .מאחר
לדרך עם שאיפות רוחניות .פעמים רבות מתעוררים קשיים ,מניעות כל זה הוריד את בנו מעל גבי המזבח רק כאשר ששבר את טבעו שכרו כפול ואף בעולם הזה
ועיכובים כבר בתחילת הדרך ,וכאן עלינו לזכור את הכלל שהדברים ציווה השם ,ואחר זה עוד הקריב האיל במקומו מקבל שכרו .וידוע מה שאמרו משם החתם סופר
הקדושים והטובים באים דווקא מתוך עמל .כל עיכוב או התנגדות בעשיית לשם שמיים .לכך אז זכה לברכות הגדולות ִּכי ע”ה שיותר קל להתענות לשם שמיים מאשר
הטוב אינם סימן לייאוש אלא אדרבה ,הם האות לכך שאנו צועדים בדרך המשך בעמוד הבא
של קדושה ושל אמת לשנה טובה ומתוקה.
בות
מו ָּסר ָא ֹ
הדרכה מעשית בפרשת השבוע
מ ּ ֻש ְל ָחן ַה ְּמ ָל ִכים
ִׁ
עובדות והנהגות מגדולי הדורות
ממעמקים קראתיך – גילוי
הנקודה הטהורה בעומק הנפש שמחתו של הרבי מניקלשבורג
להאיר את המעמקים
על מצווה שנעשתה במחשבה בלבד
ימי ראש השנה ועשרת ימי תשובה הם ימים של חיפוש
וגעה בבכייה עד שיצאה נשמתו .ויצאה בת קול ואמרה מסופר על הרה”ק ר’ שמעלקא מניקלשבורג ע”ה
וגילוי פנימי .בימים אלו אנו נקראים שלא להביט רק על השטח
רבי אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא .אף שאין שהזמינוהו להיות סנדק בברית מילה ,ולבסוף נאנס ולא
החיצוני של מעשינו ,אלא לצלול אל עומק הנפש ,אל אותו מקום
טהור וזך שמעולם לא נפגם .התפילות והמזמורים שאנו אומרים לנו השגה בניצוצות שהעלה ,נוכל ללמוד ממנו שגם יכול לבוא לברית .ראוהו התלמידים והנה רבם שרוי
כשנראה לאדם שאין לו אפשרות לחזור בתשובה וימיו בשמחה עצומה .לתמיהתם השיב בדברי הגמרא (ברכות
בימים אלו פועלים את פעולתם לפתוח את מעיינות הנפש
ולגלות את טוהר הלב הפנימי. לא יספיקו לתקן ,יתן ראשו מים ועיניו מקור דמעה. ו ,א) חישב אדם לעשות מצווה ונאנס ולא עשאה מעלה
ֹאשי ַמיִ ם וְ ֵעינִ י ְמקוֹ ר
וכן כתוב (ירמיה ח ,כג) ִמי יִ ֵּתן ר ׁ ִ עליו הכתוב כאילו עשאה .אמר להם הרבי ,אם הייתי
עשרה עומקים בנפש האדם ִ ּד ְמ ָעה וְ ֶא ְב ֶּכה ֶאת ַח ְל ֵלי ַבת ַע ִּמי .השם יתברך הרואה עושה את המצווה היה ודאי מתערב בזה אלו פניות
ברבים מן תפוצות ישראל נהגו לומר בראש השנה ובכל יום שמתחרט על מעשיו ,משלים את תשובתו ומחשבה ונמצא שהמצווה אינה בשלמות .אך כאשר נאנסתי
מעשרת ימי תשובה בתפילת שחרית את מזמור ק”ל שבתהלים טובה מצרפה למעשה (קידושין מ ,א) .ובכוח הדמעות והכתוב מעלה עלי כאילו עשיתי ,ודאי המצווה נחשבת לי
שהוא ׁ ִשיר ַה ַּמ ֲעלוֹ ת ִמ ַּמ ֲע ַמ ִ ּקים וגו’ (תהלים קל ,א) .שורש המנהג בשלמות טהורה ללא כל פנייה.
לשבור כל מחיצה וגזירה שחלילה נגזרה על האדם כדברי
הוא על פי האריז”ל ,וסודו מבואר בשער הכוונות (תפילות ר”ה
פ”ז) והוא על פי הכתוב בספר יצירה (פ”א מ”ה) שבעולם ישנם הזוהר הקדוש (ויחי רכג ,א) ,כל בר נש דאושיד דמעין קמיה הקב”ה משלים את העבודה כשאדם עושה
עשרה עומקים וכן הוא בנפש .ובכל יום מעשרת ימי תשובה דקודשא בריך הוא אף על גב דאתגזר עליה עונשא יתקרע כל שביכולתו
אנו מעוררים עומק נוסף שבנפש עד שמתגלה ביום הכיפורים ולא יכיל ההוא עונשא לשלטאה ביה.
ממעשה זה אנו למדים יסוד גדול .אדם נדרש לעשות
פנימיותנו שהיא תמיד זכה מכל רבב ונקייה מכל חטא. כוח הפה גם כאשר הלב אטום וסתום את המוטל עליו ,ואז יבכה ויתחנן ויעשה כל מה שיכול,
כי בכל יהודי אף שנתלכלך בחטא רחמנא ליצלן ,מכל מקום ואף כשהאדם מנסה לרחוץ את ליבו ורואה שליבו והקדוש ברוך הוא יעזור לו להשלים תשובתו .הדבר
תמיד תישאר בו נקודה פנימית שהיא טהורה ונקייה מכל שמץ אטום אל ייפול ליבו בקרבו ,כי גלוי וידוע לפני ריבון מרומז גם בדברי הגמרא (ראש השנה לג ,ב) שיעור תרועה
ופסול ,ועל ידה יוכל לשוב ולזכך עצמו ולהתעלות למדרגתו העולמים שחפצים אנחנו להרגיש חרטה .ואם קשה כשלוש יבבות ,מר סבר גנוחי גנח ומר סבר ילולי יליל.
הראשונה .וכך פירש הרבי ר’ ברוך ממז’יבוז זלה”ה (בוצינא ופירשו בספרן של צדיקים על הפסוק (במדבר לא ,כג) ָּכל
להרגיש אפילו הרגשה קטנה ,לא גנוחי ולא יליל ,על זה
דנהורא) את הפסוק וְ עוֹ ד ְמ ַעט וְ ֵאין ָ ׁר ָשע וְ ִה ְת ּבוֹ נַ נְ ָּת ַעל ְמקוֹ מוֹ אש וְ ָט ֵהר וכו’ וְ כֹל ֲ ׁא ֶשר אש ַּת ֲע ִביר ּו ָב ֵ ׁ
ָ ּד ָבר ֲ ׁא ֶשר יָ בֹא ָב ֵ ׁ
אמר הנביא (הושע יד ,ג) ְקח ּו ִע ָּמ ֶכם ְ ּד ָב ִרים וְ ׁשוּב ּו ֶאל ה’.
וְ ֵאינֶ ּנ ּו (תהלים לז ,י) .שאף אם יהודי עושה מעשה שאינו טוב וסר אש ַּת ֲע ִביר ּו ַב ָּמיִ ם .ישנם דברים שיעברו ויחלפו ל ֹא יָ בֹא ָ ּב ֵ ׁ
לדרכי רשע ,מכל מקום לא ירשיע מכל וכל עד שלא יישאר ועל דרך שכתוב ִּכי ָקרוֹ ב ֵא ֶל ָיך ַה ָ ּד ָבר ְמאֹד ְ ּב ִפ ָיך
אש, באש ,ויש דברים שהם בבחינת ֲ ׁא ֶשר ל ֹא יָ בֹא ָ ּב ֵ ׁ
בו משהו מן הטוב ,אלא תמיד נשאר בו מעט שבו אינו רשע ו ִּב ְל ָב ְב ָך ַל ֲע ׂשֹתוֹ ,והקשה בשם משמואל (נצבים תרע”א
ועליהם נאמר ַּת ֲע ִביר ּו ַב ָּמיִ ם שצריך להוריד דמעות כפלגי
כלל .וְ ִה ְת ּבוֹ נַ נְ ָּת ַעל ְמקוֹ מוֹ וְ ֵאינֶ ּנוּ ,תן דעתך להתבונן על אותו ד”ה כי קרוב) מדוע נכתב ְ ּב ִפ ָיך קודם ְל ְל ָב ְב ָך ,הרי סדר מים כדי לטהר נפשו להשם .על האדם להשתמש בכל
מקום מועט ותראה שאינו רשע כלל .וזהו שאמר דוד המלך ע”ה התשובה היא שבתחילה מתחרט בליבו ואחר כך מתודה האמצעים העומדים לרשותו ,אם באש אם במים ,אם
ָ ׁא ִש ָירה ַלה’ ְ ּב ַח ָיּי ֲאזַ ְּמ ָרה ֵלאל ַֹקי ְ ּבעוֹ ִדי (שם קד ,לג) ,היינו שבכוח בפיו .אלא שישנם פעמים שהלב אינו מרגיש חרטה ,אך בגניחה אם ביללה ,וכשאדם עושה כל שביכולתו עוזר לו
ה’עוד’ המועט שנשאר בתוכי שהוא זך וטהור בזה אזמר לאלוקי. לכל הפחות יתחיל בפיו ויתוודה על עוונותיו ,ואחר כך הקדוש ברוך הוא וזוכה שיתרצה עבד אל אדוניו.
הבת קול המעוררת את עומק הנפש יסייע לו הקדוש ברוך הוא ויכנסו הדברים לליבו.
וכמו בעולם הזה אם בן מתחנן לאביו אפילו בדבר
ונראה להסביר על פי זה את פירושו הידוע של הבעש”ט על נקודה לחיים: הקשה עליו ,ולשון רכה בתפילה ובתחנונים תשבר את
מאמר חז”ל (אבות ו ,ב) בכל יום בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת ממעשהו של הרבי מניקלשבורג ומסיפורו של רבי עצם קושי הגזרה (רש”י משלי כה ,טו) .כן הדבר אצל אבינו
אוי להם לבריות מעלבונה של תורה .ויש להבין שהרי אם איננו שבשמיים ,שאף מי שהתרחק וקשה דרכו לחזור בתשובה
אלעזר בן דורדיא אנו לומדים ,שעיקר עבודתנו הוא
שומעים את הבת קול באוזנינו מה תועלת יש בהכרזתה .אלא שלמה ,אבל אם שופך את ליבו ברחמים ותחנונים,
המאמץ הפנימי והרצון להתקרב .לעיתים אנו מרגישים
ביאור הדבר הוא שכל הרהורי תשובה הבאים לאדם בליבו בכל מתעוררים רחמים מרובים ונפתחים כל השערים.
יום הם כתוצאה מאותה בת קול שיוצאת מהר חורב ומכניסה אטימות בלב ,אך עצם הדיבור בפה ,הדמעות ,והבקשה
יראה בלבבות (תולדות יעקב יוסף ,פרשת קדושים) .וביתר ביאור מהשם שיפתח את ליבנו – נחשבים לתשובה שלמה. תיקון החטאים בבכייה מעומק הלב
נראה לומר שאותו עומק פנימי וחבוי שיש לאדם שהוא תמיד הבה ניקח עמנו דברים ,נתפלל על עצם התפילה ונבקש את כוחן של הדמעות ראינו אצל רבי אלעזר בן
טהור וקדוש ,קיומו הוא מחמת הבת קול שמזככת את האדם שהקדוש ברוך הוא יקבל את רצוננו הטוב כאילו עשינו דורדיא (עבודה זרה יז ,א) ,שאף שעבר עבירות חמורות
ומשאירה בו נקודה פנימית שאינה נפגמת לעולם. בשלמות ,לשנה טובה ומתוקה. ביותר ,כשראה שהדבר תלוי רק בו נתן ראשו בין ברכיו
זהו בעצם פירושו של הבעש”ט על הפסוק ִאם יִ ְהיֶ ה נִ ַ ּד ֲח ָך
ּמ ּ ָשם יִ ָ ּק ֶח ָך (דברים ל ,ד).מ ּ ָשם יְ ַק ֶ ּב ְצ ָך ה’ ֱאל ֶֹק ָיך ו ִ ׁ
ִ ּב ְק ֵצה ַ ׁה ּ ָש ָמיִ ם ִ ׁ
שלכל אדם יש קצה נסתר וחבוי בעומק הנפש שאינו נפגם לעולם.
ואף אם נאמר שרצון האדם לשוב בתשובה אינו בשלמות ורק
מעורב בכוונות זרות שאינן לשם שמיים ,מכל מקום בוודאי יש
בו קצה אחד שהוא בשלמות בכוונה טהורה לשוב אל השם
המשך מעמוד קודם ְ ּב ֵצל ָה ֱאמוּנָ ה
ָב ֵר ְך ֲא ָב ֶר ְכ ָך וְ ַה ְר ָ ּבה ַא ְר ֶ ּבה ֶאת זַ ְר ֲע ָך .ואז דייקא וַ ִי ְּק ָרא ֵא ָליו ַמ ְל ַא ְך ה’ ׁ ֵשנִ ית ִמן ַ ׁה ּ ָש ָמיִ ם ,יַ ַען ֲ ׁא ֶשר ָע ִׂש ָית ֶאת
יתברך .ועל ידו יוכל לשוב ולהתרומם ולהשיג קרבת אלוקים ,כי ַה ָ ּד ָבר ַהזֶ ּ ה שמנעת בשביל רצוני דווקאִּ ,כי ָב ֵר ְך ֲא ָב ֶר ְכ ָך וְ ַה ְר ָ ּבה ַא ְר ֶ ּבה ֶאת זַ ְר ֲע ָך.
משם יקבצך ומשם יקחך (אור הגנוז לצדיקים ,כת”י נצבים).
ובזה יובן מדוע לא נאמר לו מתן שכרו מיד בדיבורו הראשון המלאך שציווה אותו שלא לשחוט את בנו ,כי
פנימיות של ישראל טובה היא מתחילה נצטווה רק להציל את בנו מן השחיטה ,וגם זה היה ניסיון לראות אם יתכוון בכך להנאת עצמו .וכיוון
בשם האבני נזר מובא לבאר את עניין התשובה (נאות הדשא שעמד גם בניסיון זה ולא הייתה כוונתו כי אם לשם שמיים ,שוב נאמר לו בשנית מתן שכרו שיזכה לשכר גם
ח”ג עמ’ קפ) ,שהנה יש מקום לתמוה ,הרי ידוע לכל שכלי שרת בעולם הזה.
שנטמא אינו ראוי לעבוד בו יותר בבית המקדש ואם עבדו בו בראש השנה מזכירים זכות הקרבת האיל לשם שמיים
עבודתו פסולה ,וכמו כן כשחטא אדם בעבירה הרי נטמאו
מעתה נבין היטב את דברי הגמרא (ראש השנה טז ,א) אמר רבי אבהו למה תוקעין בשופר של איל ,אמר
איבריו ואינו יכול יותר לעבוד בהם את השם יתברך ,ויש להבין
הקדוש ברוך הוא תקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם ומעלה אני עליכם
אם כן כיצד תועיל לו התשובה.
כאילו עקדתם עצמכם לפני.
אך ההסבר הוא כנזכר לעיל ,שכיוון שיש באדם עומק פנימי
ולכאורה קשה ,הרי כל הניסיון היה בעקידת יצחק ולא בהקרבת האיל שבא במקומו של יצחק ,ואם רוצים
שאינו נפגם לעולם והוא בעומק הלב ופנימיותו ,כי באמת אף להזכיר את עקידת יצחק היה מן הראוי להביא מאכלת (-סכין) לזכר מסירות נפשו של אברהם אבינו ע”ה
אם איש ישראל חוטא לפעמים אין החטא מעמקי הלב רק שכבש רחמיו ועקד את בנו .כי אכן אינו חידוש שהעלה את בנו לשם שמיים כי ידע שכך הוא ציווי השם ואין
בחיצוניות ,אבל הפנימיות של ישראל טובה .על כן שייך שישוב מישהו אחר שהקדוש ברוך הוא חפץ שיקרב לפניו .אך כאשר אמר לו המלאך ַאל ַּת ַע ׂש לוֹ ְמאו ָּמה וראה איל
בתשובה ממקום זה ומשם יעלה ארוכה לכל קומתו ואיבריו ,וזהו אחר נאחז בסבך בקרניו ומחמת ציווי השם הוריד את בנו מעל גבי המזבח באותה כוונה ,ועוד הקריב את האיל
את ָיך ה’ (תהלים קל ,א) מעומקא דליבא.
הפירוש ִמ ַּמ ֲע ַמ ִ ּקים ְק ָר ִ במקום בנו לשם שמיים בלי הנאה כלל ,זהו חידוש גדול המגלה את עוצמת האמונה הטהורה שאינה תלויה
הוראה למעשה: בדבר.
כאשר אנו אומרים בחודש זה את מזמור שיר המעלות ***
ממעמקים קראתיך ה’ ,נזכור שאותם מעמקים אינם רק עומק הימים נוראים וימי תחילת השנה הם ימים שבהם אנו מבקשים חיים ושפע .ממעשהו של אברהם אבינו אנו
הצרות או הריחוק ,אלא הם עומק הלב הטהור והזך שלנו .נכוון לומדים את עומק משמעותה של עשייה לשם שמיים .כאשר אנו זוכים לקבל ברכה ,לשמוח או אפילו לקיים
לעורר את אותה נקודה פנימית שמעולם לא חטאה ומעולם לא מצוות שיש בהן הנאה גשמית דוגמת סעודות החג ,עלינו לכוון את מחשבתנו מתוך אמונה ברורה ,ולזכור כי
נפגמה ,ומתוך אותו מקום נקי וקדוש נבקש להתקרב לבוראנו, ההנאה עצמה היא כלי לעבודת הבורא ,ובכך אנו מקדשים את החומר ומקיימים את רצונו יתברך בשלמות.
וכך נזכה לשנה של עלייה ,התחדשות וקרבת אלוקים.
