gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נהורה חדתא · Nehoira Chadeta — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: נהורה חדתא · Nehoira Chadeta

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

נהורה חדתא · Nehoira Chadeta — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס”ד‬ ‫אורות של אמונה‬ ‫לדרך החיים‬ ‫מלוקט מדברות‬ ‫קדשו ותורתו של‬ ‫האדמו”ר רבי דוד חי‬ ‫אביחצירא שליט”א‬ ‫גיליון כה‬ ‫ראש השנה תשפ”ז‬ ‫פניני דעת‬ ‫לנתיבות חיי היום‬ ‫נְ ‪ִ+‬ה ִירין‬ ‫ְ ּב ֵצל ָה ֱאמוּנָ ה‬ ‫פרקי חיזוק לחיים של רוגע ושלווה‬ ‫קדושה נקנית בעמל‬ ‫סוד הקושי בדרך למצווה‬ ‫{אור האמונה שבעקידה}‬ ‫לאכול לשם שמיים‪.‬‬ ‫בקריאת התורה של ראש השנה אנו קוראים‬ ‫זכות העקידה בימי הרחמים‬ ‫את פרשת עקידת יצחק‪ ,‬אשר היא יסוד זכותם של‬ ‫נמצא אם כן‪ ,‬שלאברהם היו שני ניסיונות זה‬ ‫בימי ראש השנה הקדושים אנו ניגשים לפני מלך מלכי המלכים בתפילה‬ ‫ישראל ביום הדין‪ .‬במהלך קריאת פרשה נשגבה‬ ‫קשה מזה‪ .‬האחד היה לעקוד את בנו ולהעלותו‬ ‫ובתחנונים‪ ,‬ומזכירים לפניו את זכות עקידת יצחק‪ .‬אחד המנהגים הקדושים‬ ‫זו אנו מוצאים פסוקים המעוררים התבוננות‬ ‫לעולה‪ ,‬ואברהם אבינו עשה זאת בשלמות לשם‬ ‫המלווים אותנו ביום זה הוא מנהג תשליך‪ ,‬הטומן בחובו סודות עמוקים‬ ‫עמוקה באשר לנקודת השיא של הניסיון שעמד‬ ‫ורמזים לעמידתו האיתנה של אברהם אבינו בניסיונותיו‪.‬‬ ‫שמיים‪ .‬ונתנסה גם בניסיון יותר גדול‪ַ ,‬אל ִּ ׁת ְש ַלח‬ ‫יָ ְד ָך ֶאל ַה ַנ ַּער‪ ,‬שמצד עצמו ראוי שישמח בליבו‬ ‫בו אברהם אבינו‪ .‬ויש להתבונן ולהבין היטב מדוע‬ ‫טעם למנהג תשליך בראש השנה‬ ‫שבנו יחידו נשאר לחיות‪ .‬ועם כל ההנאה שבדבר‪,‬‬ ‫עיקר הברכות והשבועה שניחנו לו מן השמיים‬ ‫ידועים דברי המדרש (ילקו”ש בראשית צט) המתארים את דרכו של‬ ‫סילק כל נגיעותיו לצדדין ומתוך אמונה טהורה‬ ‫הגיעו דווקא לאחר שהוריד את יצחק מן המזבח‬ ‫אברהם אבינו ע”ה לעקוד את יצחק בנו על גבי המזבח‪ .‬המדרש מתאר‬ ‫ומוחלטת בגודל אהבתו וחיבתו לא עלה בליבו‬ ‫והקריב תחתיו את האיל‪ .‬שהרי לכאורה הניסיון‬ ‫כיצד השטן הצר את צעדיו והערים בדרכו מכשולות ופחדים כדי למנעו‬ ‫שום הנאת הגוף בעבור מניעת מיתת בנו‪ .‬אלא‬ ‫הקשה והעצום מכל היה עצם הנפת המאכלת‬ ‫מן העקידה‪ .‬בתחילה נדמה לו השטן כזקן המנסה לשכנעו שמשתטה הוא‬ ‫כמו שהייתה כוונתו בציווי הראשון לשמו יתברך‬ ‫לשחוט את בנו יחידו‪ ,‬ואם כן היה ראוי שאת‬ ‫במעשיו לעקוד את בנו‪ ,‬ובהמשך נעשה לפניו כנהר שוטף עד שבאו המים‬ ‫בלבד‪ ,‬כן הייתה מחשבתו מיוחדת להשם יתברך‬ ‫הברכות הגדולות יקבל אברהם אבינו מיד באותו‬ ‫עד לצווארו של אברהם שזעק הושיעני אלוקים כי באו מים עד נפש (תהלים‬ ‫לבד בלי שום פניית הנאת הגוף‪ ,‬מתוך אמונה‬ ‫הרגע‪ ,‬עוד טרם מעשה האיל‪.‬‬ ‫סט‪ ,‬ב) עד שגער הקדוש ברוך הוא בשטן שילך לו‪.‬‬ ‫ברורה שכל מאורעותיו הם רצון השם בלבד‪.‬‬ ‫הציווי להוריד את בנו מעל גבי‬ ‫על פי מדרש זה הביא בדרכי משה (או”ח סי’ תקפ”ג) בשם מהרי”ל טעם‬ ‫במניעת בנו מהעקידה בירר עבודת‬ ‫למנהג תשליך בראש השנה שהולכין אל הנהר ואומרין פסוקי וידוי ותשובה‪,‬‬ ‫המזבח היה קשה יותר מהקרבתו‬ ‫והוא כדי להזכיר זכות העקידה שהלך אברהם אבינו לעקוד את בנו ובאו‬ ‫חייו לפרסם שמו יתברך‬ ‫קושיה זו מתעוררת ביתר שאת מתוך הפסוקים‬ ‫המים עד צווארו על ידי השטן‪.‬‬ ‫בכך בירר בירור אחר בירור עבודתו בכל ימי‬ ‫שאנו קוראים ביום ראש השנה (בראשית כב‪ ,‬טו‪-‬‬ ‫מכיוון שכך יוקשה מאוד מדוע לאחר שנאמר לאברהם אבינו מן‬ ‫חייו‪ ,‬שמעשיו של אברהם אבינו ע”ה תמיד היו‬ ‫יז)‪ .‬התורה מתארת שפעולת הברכה נעשתה‬ ‫ת ְש ַלח יָ ְד ָך ֶאל ַה ַ ּנ ַער וְ ַאל ַּת ַע ׂש לוֹ ְמאו ָּמה (בראשית כב‪ ,‬יב)‪,‬‬ ‫השמיים ַאל ִּ ׁ‬ ‫לשם שמיים‪ ,‬ופרסם שם שמיים בכל העולם‪ ,‬כמו‬ ‫בקריאה נפרדת‪ ,‬וַ ִי ְּק ָרא ַמ ְל ַא ְך ה’ ֶאל ַא ְב ָר ָהם‬ ‫ומיד וַ ִ ּי ּ ָׂשא ַא ְב ָר ָהם ֶאת ֵעינָ יו וַ ַ ּי ְרא וְ ִה ֵ ּנה ַאיִ ל ַא ַחר נֶ ֱא ַחז ַ ּב ְּס ַב ְך ְ ּב ַק ְרנָ יו וַ ֵ ּי ֶל ְך‬ ‫שכתוב (בראשית כא‪ ,‬לג) וַ ִי ַּּטע ֶ ׁא ֶשל ִ ּב ְב ֵאר ׁ ָש ַבע‬ ‫ּאמר ִ ּבי נִ ׁ ְש ַ ּב ְע ִּתי נְ ֻאם ה’ ִּכי יַ ַען‬ ‫ׁ ֵשנִ ית ִמן ַ ׁה ּ ָש ָמיִ ם‪ ,‬וַ ֹי ֶ‬ ‫ַא ְב ָר ָהם וַ ִ ּי ַ ּקח ֶאת ָה ַאיִ ל וַ ַ ּי ֲע ֵלה ּו ְלע ָֹלה ַּת ַחת ְ ּבנוֹ (שם פסוק יג)‪ ,‬היה לו לאברהם‬ ‫וַ ִי ְּק ָרא ׁ ָשם ְ ּ ׁב ֵשם ה’ ֵאל עוֹ ָלם‪.‬‬ ‫א ֶשר ָע ִׂש ָית ֶאת ַה ָ ּד ָבר ַהזֶ ּ ה וְ ל ֹא ָח ַׂש ְכ ָּת ֶאת ִ ּבנְ ָך‬ ‫ֲׁ‬ ‫לחשוש שהאיל הסבוך בקרניו הוא רק מעשה תעתועים של השטן למנעו‬ ‫ודרש ריש לקיש בגמרא (סוטה י‪ ,‬א) אל תקרי‬ ‫ֶאת יְ ִח ֶיד ָך‪ִּ ,‬כי ָב ֵר ְך ֲא ָב ֶר ְכ ָך וְ ַה ְר ָ ּבה ַא ְר ֶ ּבה ֶאת זַ ְר ֲע ָך‪.‬‬ ‫מלעקוד את בנו‪ .‬הרי עד כעת עשה השטן ככל שביכולתו להפריעו ממעשה‬ ‫וַ ִי ְּק ָרא אלא וַ ַי ְּק ִריא‪ .‬מלמד שהקריא אברהם‬ ‫ויש להבין מדוע היה לו למלאך השם להתגלות‬ ‫העקידה‪ ,‬ויש מקום לחשד שמא אף כעת השטן מבלבלו במראה האיל‪.‬‬ ‫אבינו לשמו של הקדוש ברוך הוא בפה כל עובר‬ ‫שנית מן השמיים כדי לברכו‪ .‬הרי יכול היה לומר‬ ‫ושב‪ .‬כיצד עשה זאת‪ ,‬לאחר שאכלו ושתו עמדו‬ ‫ת ְש ַלח יָ ְד ָך וגו’‬ ‫זאת מיד עם דיבורו הראשון ַאל ִּ ׁ‬ ‫דברים קדושים באים בקושי‬ ‫לברכו‪ ,‬אמר להם וכי משלי אכלתם‪ ,‬משל אלהי‬ ‫ִּכי ַע ָּתה יָ ַד ְע ִּתי ִּכי יְ ֵרא ֱאל ִֹקים ַא ָּתה‪ ,‬שהרי כבר‬ ‫בשם המהר”ם שפירא מלובלין מובא שאמר על כך דברים נוקבים‪,‬‬ ‫עולם אכלתם‪ ,‬הודו ושבחו וברכו למי שאמר והיה‬ ‫בשעת התגלות זו עמד בניסיון הקשה מכל וראוי‬ ‫שמכיוון שהאיל לא בא לידי אברהם בנקל רק בקושי כיוון שהיה סבוך‬ ‫העולם‪ .‬כל מעשיו היו רק לפרסם שמו של הקדוש‬ ‫היה לברכה עבורו ועבור זרעו‪ .‬והדבר מעורר‬ ‫בקרניו‪ ,‬מכך הסיק אברהם שאיל זה מקורו בקדושה‪ .‬היות וכלל הוא בידינו‬ ‫פליאה מדוע המתין המלאך ולא בירכו מיד‬ ‫ברוך הוא ולהאיר את אור האמונה בלב כל ברואי‬ ‫שדברים טובים וקדושים באים בקושי‪ ,‬ואילו היה האיל מעשה תחבולת‬ ‫בהתגלות הראשונה‪.‬‬ ‫עולם‪ .‬ולימד אותם שיש בורא לעולם דווקא בעת‬ ‫השטן היה בא הישר לידו בקלות ובנוחות‪.‬‬ ‫התעסקותם באש”ל‪ ,‬היינו בשעת ֲא’כילה ׁ ְש’תייה‬ ‫ביאור יסודי כתב בזה בפנים יפות (בפסוק זה)‪,‬‬ ‫בעניין זה מסופר‪ ,‬שכשנבחר המהר”ם שפירא זצ”ל לאב”ד בלובלין שאל‬ ‫ִל’ינה‪ ,‬כדי ללמדם בזה שגם כאשר יתעסקו‬ ‫שבמצוות יש שני פנים‪ .‬ישנן מצוות שאין בהן‬ ‫וחקר אם היו בין תושבי המקום כאלה שהתנגדו לו‪ .‬וכששמע כי היו כאלה‪,‬‬ ‫בעניינים גשמיים כאכילה ושתייה יעשו זאת לשם‬ ‫הנאת הגוף כהנחת תפילין וציצית וכיוצא בהם‪ ,‬ויש‬ ‫שמח ואף הזמינם אליו לקרבם‪ ,‬ואמר כי עכשיו הנהו מרוצה ונכנס לתפקידו‬ ‫שמיים‪ .‬וכן גם כאן כאשר נצטווה להורידו והיה לו‬ ‫מצוות שיש בהן הנאת הגוף כגון מצוות עונג שבת‬ ‫הנעלה ברצון ואומץ‪ .‬כי כל עוד חשב שפעולת בחירת הרב המקומי נעשתה‬ ‫בזה הנאה‪ ,‬סילק נגיעותיו כפי שלימד את כולם‬ ‫וכיוצא בה‪ .‬ובוודאי המצווה שיש בה הנאת הגוף‬ ‫בלי התנגדות כל שהיא היה ליבו נוקפו מחשש שמא יש בזה משום מעשה‬ ‫שגם בדברים שיש בהם הנאה יעשו לשם שמיים‬ ‫יותר קשה לקיימה לשם שמיים ולא להנאת גופו‪.‬‬ ‫ס”מ להכשילו חס ושלום‪ ,‬ואילו עכשיו הוא בטוח שמאת השם הייתה זאת‬ ‫ומתוך אמונה שלמה‪.‬‬ ‫לטובתו ולטובת העיר‪ ,‬כי ההתנגדות מסמלת קדושה‪ .‬וכראיה לדבריו הביא‬ ‫ומשום כך אף שאמרו (קידושין לט‪ ,‬ב) שכר‬ ‫פירוש זה על אברהם אבינו במעשה העקידה‪.‬‬ ‫המורם מדבריו‪ ,‬שעיקר התגלות אהבתו של‬ ‫מצוות בהאי עלמא ליכא‪ ,‬עם כל זה במצוות שיש‬ ‫אברהם ע”ה ניכרה והתבררה ביותר בהקרבתו את‬ ‫בהן הנאת הגוף ומשבר הנאתו מעולם הזה ועושה‬ ‫הוראה למעשה‪:‬‬ ‫האיל רק לשם שמיים שאז הרי נודע לו שהקדוש‬ ‫לשם שמיים יש לו שכר אף בעולם הזה מלבד‬ ‫בתחילתה של שנה חדשה אנו מקבלים על עצמנו קבלות טובות ויוצאים‬ ‫ברוך הוא מתרצה גם בהקרבת קרבן בהמה‪ ,‬ועם‬ ‫אור הגנוז לו לעולם הבא‪ ,‬מידה כנגד מידה‪ .‬מאחר‬ ‫לדרך עם שאיפות רוחניות‪ .‬פעמים רבות מתעוררים קשיים‪ ,‬מניעות‬ ‫כל זה הוריד את בנו מעל גבי המזבח רק כאשר‬ ‫ששבר את טבעו שכרו כפול ואף בעולם הזה‬ ‫ועיכובים כבר בתחילת הדרך‪ ,‬וכאן עלינו לזכור את הכלל שהדברים‬ ‫ציווה השם‪ ,‬ואחר זה עוד הקריב האיל במקומו‬ ‫מקבל שכרו‪ .‬וידוע מה שאמרו משם החתם סופר‬ ‫הקדושים והטובים באים דווקא מתוך עמל‪ .‬כל עיכוב או התנגדות בעשיית‬ ‫לשם שמיים‪ .‬לכך אז זכה לברכות הגדולות ִּכי‬ ‫ע”ה שיותר קל להתענות לשם שמיים מאשר‬ ‫הטוב אינם סימן לייאוש אלא אדרבה‪ ,‬הם האות לכך שאנו צועדים בדרך‬ ‫המשך בעמוד הבא‬ ‫של קדושה ושל אמת לשנה טובה ומתוקה‪.‬‬ ‫בות‬ ‫מו ָּסר ָא ֹ‬ ‫הדרכה מעשית בפרשת השבוע‬ ‫מ ּ ֻש ְל ָחן ַה ְּמ ָל ִכים‬ ‫ִׁ‬ ‫עובדות והנהגות מגדולי הדורות‬ ‫ממעמקים קראתיך – גילוי‬ ‫הנקודה הטהורה בעומק הנפש‬ ‫שמחתו של הרבי מניקלשבורג‬ ‫להאיר את המעמקים‬ ‫על מצווה שנעשתה במחשבה בלבד‬ ‫ימי ראש השנה ועשרת ימי תשובה הם ימים של חיפוש‬ ‫וגעה בבכייה עד שיצאה נשמתו‪ .‬ויצאה בת קול ואמרה‬ ‫מסופר על הרה”ק ר’ שמעלקא מניקלשבורג ע”ה‬ ‫וגילוי פנימי‪ .‬בימים אלו אנו נקראים שלא להביט רק על השטח‬ ‫רבי אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא‪ .‬אף שאין‬ ‫שהזמינוהו להיות סנדק בברית מילה‪ ,‬ולבסוף נאנס ולא‬ ‫החיצוני של מעשינו‪ ,‬אלא לצלול אל עומק הנפש‪ ,‬אל אותו מקום‬ ‫טהור וזך שמעולם לא נפגם‪ .‬התפילות והמזמורים שאנו אומרים‬ ‫לנו השגה בניצוצות שהעלה‪ ,‬נוכל ללמוד ממנו שגם‬ ‫יכול לבוא לברית‪ .‬ראוהו התלמידים והנה רבם שרוי‬ ‫כשנראה לאדם שאין לו אפשרות לחזור בתשובה וימיו‬ ‫בשמחה עצומה‪ .‬לתמיהתם השיב בדברי הגמרא (ברכות‬ ‫בימים אלו פועלים את פעולתם לפתוח את מעיינות הנפש‬ ‫ולגלות את טוהר הלב הפנימי‪.‬‬ ‫לא יספיקו לתקן‪ ,‬יתן ראשו מים ועיניו מקור דמעה‪.‬‬ ‫ו‪ ,‬א) חישב אדם לעשות מצווה ונאנס ולא עשאה מעלה‬ ‫ֹאשי ַמיִ ם וְ ֵעינִ י ְמקוֹ ר‬ ‫וכן כתוב (ירמיה ח‪ ,‬כג) ִמי יִ ֵּתן ר ׁ ִ‬ ‫עליו הכתוב כאילו עשאה‪ .‬אמר להם הרבי‪ ,‬אם הייתי‬ ‫עשרה עומקים בנפש האדם‬ ‫ִ ּד ְמ ָעה וְ ֶא ְב ֶּכה ֶאת ַח ְל ֵלי ַבת ַע ִּמי‪ .‬השם יתברך הרואה‬ ‫עושה את המצווה היה ודאי מתערב בזה אלו פניות‬ ‫ברבים מן תפוצות ישראל נהגו לומר בראש השנה ובכל יום‬ ‫שמתחרט על מעשיו‪ ,‬משלים את תשובתו ומחשבה‬ ‫ונמצא שהמצווה אינה בשלמות‪ .‬אך כאשר נאנסתי‬ ‫מעשרת ימי תשובה בתפילת שחרית את מזמור ק”ל שבתהלים‬ ‫טובה מצרפה למעשה (קידושין מ‪ ,‬א)‪ .‬ובכוח הדמעות‬ ‫והכתוב מעלה עלי כאילו עשיתי‪ ,‬ודאי המצווה נחשבת לי‬ ‫שהוא ׁ ִשיר ַה ַּמ ֲעלוֹ ת ִמ ַּמ ֲע ַמ ִ ּקים וגו’ (תהלים קל‪ ,‬א)‪ .‬שורש המנהג‬ ‫בשלמות טהורה ללא כל פנייה‪.‬‬ ‫לשבור כל מחיצה וגזירה שחלילה נגזרה על האדם כדברי‬ ‫הוא על פי האריז”ל‪ ,‬וסודו מבואר בשער הכוונות (תפילות ר”ה‬ ‫פ”ז) והוא על פי הכתוב בספר יצירה (פ”א מ”ה) שבעולם ישנם‬ ‫הזוהר הקדוש (ויחי רכג‪ ,‬א)‪ ,‬כל בר נש דאושיד דמעין קמיה‬ ‫הקב”ה משלים את העבודה כשאדם עושה‬ ‫עשרה עומקים וכן הוא בנפש‪ .‬ובכל יום מעשרת ימי תשובה‬ ‫דקודשא בריך הוא אף על גב דאתגזר עליה עונשא יתקרע‬ ‫כל שביכולתו‬ ‫אנו מעוררים עומק נוסף שבנפש עד שמתגלה ביום הכיפורים‬ ‫ולא יכיל ההוא עונשא לשלטאה ביה‪.‬‬ ‫ממעשה זה אנו למדים יסוד גדול‪ .‬אדם נדרש לעשות‬ ‫פנימיותנו שהיא תמיד זכה מכל רבב ונקייה מכל חטא‪.‬‬ ‫כוח הפה גם כאשר הלב אטום וסתום‬ ‫את המוטל עליו‪ ,‬ואז יבכה ויתחנן ויעשה כל מה שיכול‪,‬‬ ‫כי בכל יהודי אף שנתלכלך בחטא רחמנא ליצלן‪ ,‬מכל מקום‬ ‫ואף כשהאדם מנסה לרחוץ את ליבו ורואה שליבו‬ ‫והקדוש ברוך הוא יעזור לו להשלים תשובתו‪ .‬הדבר‬ ‫תמיד תישאר בו נקודה פנימית שהיא טהורה ונקייה מכל שמץ‬ ‫אטום אל ייפול ליבו בקרבו‪ ,‬כי גלוי וידוע לפני ריבון‬ ‫מרומז גם בדברי הגמרא (ראש השנה לג‪ ,‬ב) שיעור תרועה‬ ‫ופסול‪ ,‬ועל ידה יוכל לשוב ולזכך עצמו ולהתעלות למדרגתו‬ ‫העולמים שחפצים אנחנו להרגיש חרטה‪ .‬ואם קשה‬ ‫כשלוש יבבות‪ ,‬מר סבר גנוחי גנח ומר סבר ילולי יליל‪.‬‬ ‫הראשונה‪ .‬וכך פירש הרבי ר’ ברוך ממז’יבוז זלה”ה (בוצינא‬ ‫ופירשו בספרן של צדיקים על הפסוק (במדבר לא‪ ,‬כג) ָּכל‬ ‫להרגיש אפילו הרגשה קטנה‪ ,‬לא גנוחי ולא יליל‪ ,‬על זה‬ ‫דנהורא) את הפסוק וְ עוֹ ד ְמ ַעט וְ ֵאין ָ ׁר ָשע וְ ִה ְת ּבוֹ נַ נְ ָּת ַעל ְמקוֹ מוֹ‬ ‫אש וְ ָט ֵהר וכו’ וְ כֹל ֲ ׁא ֶשר‬ ‫אש ַּת ֲע ִביר ּו ָב ֵ ׁ‬ ‫ָ ּד ָבר ֲ ׁא ֶשר יָ בֹא ָב ֵ ׁ‬ ‫אמר הנביא (הושע יד‪ ,‬ג) ְקח ּו ִע ָּמ ֶכם ְ ּד ָב ִרים וְ ׁשוּב ּו ֶאל ה’‪.‬‬ ‫וְ ֵאינֶ ּנ ּו (תהלים לז‪ ,‬י)‪ .‬שאף אם יהודי עושה מעשה שאינו טוב וסר‬ ‫אש ַּת ֲע ִביר ּו ַב ָּמיִ ם‪ .‬ישנם דברים שיעברו ויחלפו‬ ‫ל ֹא יָ בֹא ָ ּב ֵ ׁ‬ ‫לדרכי רשע‪ ,‬מכל מקום לא ירשיע מכל וכל עד שלא יישאר‬ ‫ועל דרך שכתוב ִּכי ָקרוֹ ב ֵא ֶל ָיך ַה ָ ּד ָבר ְמאֹד ְ ּב ִפ ָיך‬ ‫אש‪,‬‬ ‫באש‪ ,‬ויש דברים שהם בבחינת ֲ ׁא ֶשר ל ֹא יָ בֹא ָ ּב ֵ ׁ‬ ‫בו משהו מן הטוב‪ ,‬אלא תמיד נשאר בו מעט שבו אינו רשע‬ ‫ו ִּב ְל ָב ְב ָך ַל ֲע ׂשֹתוֹ ‪ ,‬והקשה בשם משמואל (נצבים תרע”א‬ ‫ועליהם נאמר ַּת ֲע ִביר ּו ַב ָּמיִ ם שצריך להוריד דמעות כפלגי‬ ‫כלל‪ .‬וְ ִה ְת ּבוֹ נַ נְ ָּת ַעל ְמקוֹ מוֹ וְ ֵאינֶ ּנוּ‪ ,‬תן דעתך להתבונן על אותו‬ ‫ד”ה כי קרוב) מדוע נכתב ְ ּב ִפ ָיך קודם ְל ְל ָב ְב ָך‪ ,‬הרי סדר‬ ‫מים כדי לטהר נפשו להשם‪ .‬על האדם להשתמש בכל‬ ‫מקום מועט ותראה שאינו רשע כלל‪ .‬וזהו שאמר דוד המלך ע”ה‬ ‫התשובה היא שבתחילה מתחרט בליבו ואחר כך מתודה‬ ‫האמצעים העומדים לרשותו‪ ,‬אם באש אם במים‪ ,‬אם‬ ‫ָ ׁא ִש ָירה ַלה’ ְ ּב ַח ָיּי ֲאזַ ְּמ ָרה ֵלאל ַֹקי ְ ּבעוֹ ִדי (שם קד‪ ,‬לג)‪ ,‬היינו שבכוח‬ ‫בפיו‪ .‬אלא שישנם פעמים שהלב אינו מרגיש חרטה‪ ,‬אך‬ ‫בגניחה אם ביללה‪ ,‬וכשאדם עושה כל שביכולתו עוזר לו‬ ‫ה’עוד’ המועט שנשאר בתוכי שהוא זך וטהור בזה אזמר לאלוקי‪.‬‬ ‫לכל הפחות יתחיל בפיו ויתוודה על עוונותיו‪ ,‬ואחר כך‬ ‫הקדוש ברוך הוא וזוכה שיתרצה עבד אל אדוניו‪.‬‬ ‫הבת קול המעוררת את עומק הנפש‬ ‫יסייע לו הקדוש ברוך הוא ויכנסו הדברים לליבו‪.‬‬ ‫וכמו בעולם הזה אם בן מתחנן לאביו אפילו בדבר‬ ‫ונראה להסביר על פי זה את פירושו הידוע של הבעש”ט על‬ ‫נקודה לחיים‪:‬‬ ‫הקשה עליו‪ ,‬ולשון רכה בתפילה ובתחנונים תשבר את‬ ‫מאמר חז”ל (אבות ו‪ ,‬ב) בכל יום בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת‬ ‫ממעשהו של הרבי מניקלשבורג ומסיפורו של רבי‬ ‫עצם קושי הגזרה (רש”י משלי כה‪ ,‬טו)‪ .‬כן הדבר אצל אבינו‬ ‫אוי להם לבריות מעלבונה של תורה‪ .‬ויש להבין שהרי אם איננו‬ ‫שבשמיים‪ ,‬שאף מי שהתרחק וקשה דרכו לחזור בתשובה‬ ‫אלעזר בן דורדיא אנו לומדים‪ ,‬שעיקר עבודתנו הוא‬ ‫שומעים את הבת קול באוזנינו מה תועלת יש בהכרזתה‪ .‬אלא‬ ‫שלמה‪ ,‬אבל אם שופך את ליבו ברחמים ותחנונים‪,‬‬ ‫המאמץ הפנימי והרצון להתקרב‪ .‬לעיתים אנו מרגישים‬ ‫ביאור הדבר הוא שכל הרהורי תשובה הבאים לאדם בליבו בכל‬ ‫מתעוררים רחמים מרובים ונפתחים כל השערים‪.‬‬ ‫יום הם כתוצאה מאותה בת קול שיוצאת מהר חורב ומכניסה‬ ‫אטימות בלב‪ ,‬אך עצם הדיבור בפה‪ ,‬הדמעות‪ ,‬והבקשה‬ ‫יראה בלבבות (תולדות יעקב יוסף‪ ,‬פרשת קדושים)‪ .‬וביתר ביאור‬ ‫מהשם שיפתח את ליבנו – נחשבים לתשובה שלמה‪.‬‬ ‫תיקון החטאים בבכייה מעומק הלב‬ ‫נראה לומר שאותו עומק פנימי וחבוי שיש לאדם שהוא תמיד‬ ‫הבה ניקח עמנו דברים‪ ,‬נתפלל על עצם התפילה ונבקש‬ ‫את כוחן של הדמעות ראינו אצל רבי אלעזר בן‬ ‫טהור וקדוש‪ ,‬קיומו הוא מחמת הבת קול שמזככת את האדם‬ ‫שהקדוש ברוך הוא יקבל את רצוננו הטוב כאילו עשינו‬ ‫דורדיא (עבודה זרה יז‪ ,‬א)‪ ,‬שאף שעבר עבירות חמורות‬ ‫ומשאירה בו נקודה פנימית שאינה נפגמת לעולם‪.‬‬ ‫בשלמות‪ ,‬לשנה טובה ומתוקה‪.‬‬ ‫ביותר‪ ,‬כשראה שהדבר תלוי רק בו נתן ראשו בין ברכיו‬ ‫זהו בעצם פירושו של הבעש”ט על הפסוק ִאם יִ ְהיֶ ה נִ ַ ּד ֲח ָך‬ ‫ּמ ּ ָשם יִ ָ ּק ֶח ָך (דברים ל‪ ,‬ד)‪.‬‬‫מ ּ ָשם יְ ַק ֶ ּב ְצ ָך ה’ ֱאל ֶֹק ָיך ו ִ ׁ‬ ‫ִ ּב ְק ֵצה ַ ׁה ּ ָש ָמיִ ם ִ ׁ‬ ‫שלכל אדם יש קצה נסתר וחבוי בעומק הנפש שאינו נפגם לעולם‪.‬‬ ‫ואף אם נאמר שרצון האדם לשוב בתשובה אינו בשלמות ורק‬ ‫מעורב בכוונות זרות שאינן לשם שמיים‪ ,‬מכל מקום בוודאי יש‬ ‫בו קצה אחד שהוא בשלמות בכוונה טהורה לשוב אל השם‬ ‫המשך מעמוד קודם‬ ‫ְ ּב ֵצל ָה ֱאמוּנָ ה‬ ‫ָב ֵר ְך ֲא ָב ֶר ְכ ָך וְ ַה ְר ָ ּבה ַא ְר ֶ ּבה ֶאת זַ ְר ֲע ָך‪ .‬ואז דייקא וַ ִי ְּק ָרא ֵא ָליו ַמ ְל ַא ְך ה’ ׁ ֵשנִ ית ִמן ַ ׁה ּ ָש ָמיִ ם‪ ,‬יַ ַען ֲ ׁא ֶשר ָע ִׂש ָית ֶאת‬ ‫יתברך‪ .‬ועל ידו יוכל לשוב ולהתרומם ולהשיג קרבת אלוקים‪ ,‬כי‬ ‫ַה ָ ּד ָבר ַהזֶ ּ ה שמנעת בשביל רצוני דווקא‪ִּ ,‬כי ָב ֵר ְך ֲא ָב ֶר ְכ ָך וְ ַה ְר ָ ּבה ַא ְר ֶ ּבה ֶאת זַ ְר ֲע ָך‪.‬‬ ‫משם יקבצך ומשם יקחך (אור הגנוז לצדיקים‪ ,‬כת”י נצבים)‪.‬‬ ‫ובזה יובן מדוע לא נאמר לו מתן שכרו מיד בדיבורו הראשון המלאך שציווה אותו שלא לשחוט את בנו‪ ,‬כי‬ ‫פנימיות של ישראל טובה היא‬ ‫מתחילה נצטווה רק להציל את בנו מן השחיטה‪ ,‬וגם זה היה ניסיון לראות אם יתכוון בכך להנאת עצמו‪ .‬וכיוון‬ ‫בשם האבני נזר מובא לבאר את עניין התשובה (נאות הדשא‬ ‫שעמד גם בניסיון זה ולא הייתה כוונתו כי אם לשם שמיים‪ ,‬שוב נאמר לו בשנית מתן שכרו שיזכה לשכר גם‬ ‫ח”ג עמ’ קפ)‪ ,‬שהנה יש מקום לתמוה‪ ,‬הרי ידוע לכל שכלי שרת‬ ‫בעולם הזה‪.‬‬ ‫שנטמא אינו ראוי לעבוד בו יותר בבית המקדש ואם עבדו בו‬ ‫בראש השנה מזכירים זכות הקרבת האיל לשם שמיים‬ ‫עבודתו פסולה‪ ,‬וכמו כן כשחטא אדם בעבירה הרי נטמאו‬ ‫מעתה נבין היטב את דברי הגמרא (ראש השנה טז‪ ,‬א) אמר רבי אבהו למה תוקעין בשופר של איל‪ ,‬אמר‬ ‫איבריו ואינו יכול יותר לעבוד בהם את השם יתברך‪ ,‬ויש להבין‬ ‫הקדוש ברוך הוא תקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם ומעלה אני עליכם‬ ‫אם כן כיצד תועיל לו התשובה‪.‬‬ ‫כאילו עקדתם עצמכם לפני‪.‬‬ ‫אך ההסבר הוא כנזכר לעיל‪ ,‬שכיוון שיש באדם עומק פנימי‬ ‫ולכאורה קשה‪ ,‬הרי כל הניסיון היה בעקידת יצחק ולא בהקרבת האיל שבא במקומו של יצחק‪ ,‬ואם רוצים‬ ‫שאינו נפגם לעולם והוא בעומק הלב ופנימיותו‪ ,‬כי באמת אף‬ ‫להזכיר את עקידת יצחק היה מן הראוי להביא מאכלת (‪-‬סכין) לזכר מסירות נפשו של אברהם אבינו ע”ה‬ ‫אם איש ישראל חוטא לפעמים אין החטא מעמקי הלב רק‬ ‫שכבש רחמיו ועקד את בנו‪ .‬כי אכן אינו חידוש שהעלה את בנו לשם שמיים כי ידע שכך הוא ציווי השם ואין‬ ‫בחיצוניות‪ ,‬אבל הפנימיות של ישראל טובה‪ .‬על כן שייך שישוב‬ ‫מישהו אחר שהקדוש ברוך הוא חפץ שיקרב לפניו‪ .‬אך כאשר אמר לו המלאך ַאל ַּת ַע ׂש לוֹ ְמאו ָּמה וראה איל‬ ‫בתשובה ממקום זה ומשם יעלה ארוכה לכל קומתו ואיבריו‪ ,‬וזהו‬ ‫אחר נאחז בסבך בקרניו ומחמת ציווי השם הוריד את בנו מעל גבי המזבח באותה כוונה‪ ,‬ועוד הקריב את האיל‬ ‫את ָיך ה’ (תהלים קל‪ ,‬א) מעומקא דליבא‪.‬‬ ‫הפירוש ִמ ַּמ ֲע ַמ ִ ּקים ְק ָר ִ‬ ‫במקום בנו לשם שמיים בלי הנאה כלל‪ ,‬זהו חידוש גדול המגלה את עוצמת האמונה הטהורה שאינה תלויה‬ ‫הוראה למעשה‪:‬‬ ‫בדבר‪.‬‬ ‫כאשר אנו אומרים בחודש זה את מזמור שיר המעלות‬ ‫***‬ ‫ממעמקים קראתיך ה’‪ ,‬נזכור שאותם מעמקים אינם רק עומק‬ ‫הימים נוראים וימי תחילת השנה הם ימים שבהם אנו מבקשים חיים ושפע‪ .‬ממעשהו של אברהם אבינו אנו‬ ‫הצרות או הריחוק‪ ,‬אלא הם עומק הלב הטהור והזך שלנו‪ .‬נכוון‬ ‫לומדים את עומק משמעותה של עשייה לשם שמיים‪ .‬כאשר אנו זוכים לקבל ברכה‪ ,‬לשמוח או אפילו לקיים‬ ‫לעורר את אותה נקודה פנימית שמעולם לא חטאה ומעולם לא‬ ‫מצוות שיש בהן הנאה גשמית דוגמת סעודות החג‪ ,‬עלינו לכוון את מחשבתנו מתוך אמונה ברורה‪ ,‬ולזכור כי‬ ‫נפגמה‪ ,‬ומתוך אותו מקום נקי וקדוש נבקש להתקרב לבוראנו‪,‬‬ ‫ההנאה עצמה היא כלי לעבודת הבורא‪ ,‬ובכך אנו מקדשים את החומר ומקיימים את רצונו יתברך בשלמות‪.‬‬ ‫וכך נזכה לשנה של עלייה‪ ,‬התחדשות וקרבת אלוקים‪.‬‬