בריתי יצחק · Brisi Yitzchok — ראש השנה (2026-09-07)

המכון
להוצאת
כתבי
מורינו
הגאון רבי
יצחק ברנד
שליט"א
הרגשות סותרות
בראש השנה
בין יראה לשמחה בראש השנה • האם לבכות
בראש השנה? • מקור שלא לבכות בראש
השנה • המקור לבכות • החילוק בין המקורות
• דעת הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א •
זהירות מכעס בראש השנה • יסוד התשובה:
לחזור להקב"ה • ליקוט בענין • מטה אפרים •
הגר"א מוילנא • הגאון רבי נסים קרליץ זצ"ל •
ראש השנה מחבר בין ישראל לאבינו שבשמים
• הקשר בין תקופת עזרא לתקופה שלנו בנוגע
לראש השנה
נכתב בעזהי"ת ע"י מורינו הרב שלי
ט"א כ"ו אלול תשע"ו
TALMIDIM2@GMAIL.COM
RY-BRAND.COM
בין יראה לשמחה בראש השנה
ב
איתא במסכת ראש השנה (דף לב ע"ב)" :בראש השנה ליכא הלל,
מאי טעמא? -אמר רבי אבהו :אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך
הוא :רבונו של עולם ,מפני מה אין ישראל אומרים שירה לפניך בראש
השנה וביום הכפורים? -אמר להם :אפשר מלך יושב על כסא דין וספרי
חיים וספרי מתים פתוחין לפניו -וישראל אומרים שירה?".
וכתב המשנה ברורה (סי' תקפא ,ס"ק כה)" :מכבסין ומסתפרין בערב
ראש השנה -להראות שאנו בטוחין בחסדו ית' שיוציא לצדק משפטינו.
ומ"מ לא ילבש בר"ה בגדי רקמה ומשי כבשאר יום טוב דיהא מורא
הדין ,אלא ילבש בגדים לבנים נאים [ט"ז בשם רש"ל] ,ועיין במ"א סימן תקצ"ז
דבמקום שאין נוהגין ללבוש לבנים עכ"פ לא ילבש חשובים כ"כ".
האם לבכות בראש השנה?
מקור שלא לבכות בראש השנה
יש ֶא ָחד ֶאל ָה ְרחוֹ ב ֲא ׁ ֶשר ִל ְפנֵ י פו ָכל ָה ָעם ְּכ ִא ׁ נחמיה (ח ,א)ַ :
"ו ֵ ּי ָא ְס ּ
רו ְל ֶע ְז ָרא ַה ּס ֵֹפר ְל ָה ִביא ֶאת ֵס ֶפר ּתוֹ ַרת מ ׁ ֶֹשה ֲא ׁ ֶשר ִצ ָ ּוה ֹאמ ּ ׁ ַש ַער ַה ָּמ ִים ַו ּי ְ
יש (ב) ַו ָ ּי ִביא ֶע ְז ָרא ַה ּכ ֵֹהן ֶאת ַה ּתוֹ ָרה ִל ְפנֵ י ַה ָ ּק ָהל ֵמ ִא ׁ ה' ֶאת ִישְׂ ָר ֵאל:
(ג) ַו ִ ּי ְק ָרא בוֹ יעי: ְו ַעד ִא ּ ׁ ָשה ְוכֹל ֵמ ִבין ִל ׁ ְשמ ַֹע ְ ּביוֹ ם ֶא ָחד ַלח ֶֹד ׁש ַה ּ ׁ ְש ִב ִ
ִל ְפנֵ י ָה ְרחוֹ ב ֲא ׁ ֶשר ִל ְפנֵ י ׁ ַש ַער ַה ַּמ ִים ִמן ָהאוֹ ר ַעד ַמ ֲח ִצית ַה ּיוֹ ם נֶ ֶגד ָה ֲאנָ ׁ ִשים
(ד) ַו ַ ּי ֲעמֹד ֶע ְז ָרא ְו ַה ָ ּנ ׁ ִשים ְו ַה ְּמ ִבינִ ים ְו ָא ְזנֵ י ָכל ָה ָעם ֶאל ֵס ֶפר ַה ּתוֹ ָרה:
ַה ּס ֵֹפר ַעל ִמ ְגדַּ ל ֵעץ ֲא ׁ ֶשר ָעשׂ ּו ַל ָּד ָבר ַו ַ ּי ֲעמֹד ֶא ְצלוֹ ַמ ִּת ְת ָיה ְו ׁ ֶש ַמע ַו ֲענָ ָיה
יש ֵאל ּו ַמ ְל ִּכ ָ ּיה או ִר ָ ּיה ְו ִח ְל ִק ָ ּיה ּו ַמ ֲעשֵׂ ָיה ַעל ְי ִמינוֹ ּו ִמ ּ ְׂשמֹאלוֹ ּ ְפ ָד ָיה ּו ִמ ׁ ָ ְו ּ
(ה) ַו ִ ּי ְפ ַּתח ֶע ְז ָרא ַה ֵּס ֶפר ְל ֵעינֵ י ָכל ְו ָח ׁ ֻשם ְו ַח ׁ ְש ַ ּבדָּ נָ ה ְז ַכ ְר ָיה ְמ ׁ ֻש ָּלם :פ
(ו) ַו ְי ָב ֶר ְך ֶע ְז ָרא ֶאת דו ָכל ָה ָעם: ָה ָעם ִּכי ֵמ ַעל ָּכל ָה ָעם ָה ָיה ּו ְכ ִפ ְתחוֹ ָע ְמ ּ
בריתי יצחק • םידעומו תבש
דו ַו ִ ּי ׁ ְש ַּת ֲח ֻו ַלה'יהם ַו ִ ּי ְ ּק ּנו ָכל ָה ָעם ָא ֵמן ָא ֵמן ְ ּבמ ַֹעל ְי ֵד ֶ ה' ָהלאֱ ִֹהים ַה ָ ּגדוֹ ל ַו ַ ּי ֲע ּ
(ז) ְו ֵי ׁש ּו ַע ּו ָבנִ י ְו ׁ ֵש ֵר ְב ָיה ָי ִמין ַע ּק ּוב ׁ ַש ְ ּב ַתי הוֹ ִד ָ ּיה ַמ ֲעשֵׂ ָיה ַא ּ ַפ ִים ָא ְר ָצה:
איה ְו ַה ְל ִו ִ ּים ְמ ִבינִ ים ֶאת ָה ָעם ַל ּתוֹ ָרה ְו ָה ָעם יטא ֲע ַז ְר ָיה יוֹ ָז ָבד ָחנָ ן ּ ְפ ָל ָ ְק ִל ָ
או ַב ֵּס ֶפר ְ ּבתוֹ ַרת ָהלאֱ ִֹהים ְמפ ָֹר ׁש ְושׂ וֹ ם שֶׂ ֶכל ַו ָ ּי ִב ּ
ינו (ח) ַו ִ ּי ְק ְר ּ ַעל ָע ְמ ָדם:
הוא ַה ִּת ְר ׁ ָש ָתא ְו ֶע ְז ָרא ַה ּכ ֵֹהן ַה ּס ֵֹפר ְו ַה ְל ִו ִ ּים ֹאמר נְ ֶח ְמ ָיה ּ (ט) ַו ּי ֶ ַ ּב ִּמ ְק ָרא :ס
יכם ַאל ִּת ְת ַא ְּבלּו וְ ַאל א ֵה ֶ
ַה ְּמ ִבינִ ים ֶאת ָה ָעם ְל ָכל ָה ָעם ַהּיֹום ָקדֹׁש הּוא ַלה' לֱ ֹ
כו
ֹאמר ָל ֶהם ְל ּ (י) ַו ּי ֶ ּתֹורה:בֹוכים ָּכל ָה ָעם ְּכ ָׁש ְמ ָעם ֶאת ִּד ְב ֵרי ַה ָ ִּת ְבּכּו ִּכי ִ
חו ָמנוֹ ת ְל ֵאין נָ כוֹ ן לוֹ ִּכי ָקדוֹ ׁש ַה ּיוֹ ם תו ַמ ְמ ַת ִ ּקים ְו ׁ ִש ְל ּ לו ַמ ׁ ְש ַמ ִ ּנים ּו ׁ ְש ִּא ְכ ּ
(יא) ְו ַה ְל ִו ִ ּים ַמ ְח ׁ ִשים ְל ָכל ַל ֲאדֹנֵ ינּו וְ ַאל ֵּת ָע ֵצבּו ִּכי ֶח ְדוַ ת ה' ִהיא ָמעֻ ּזְ ֶכם:
כו ָכל ָה ָעם ֶל ֱאכֹל (יב) ַו ֵ ּי ְל ּ ָה ָעם ֵלאמֹר ַהּסּו ִּכי ַהּיֹום ָקדֹׁש וְ ַאל ֵּת ָע ֵצבּו:
ְו ִל ׁ ְש ּתוֹ ת ּו ְל ׁ ַש ַ ּלח ָמנוֹ ת ְו ַל ֲעשׂ וֹ ת שִׂ ְמ ָחה ְגדוֹ ָלה ִּכי ֵה ִב ּ
ג
ינו ַ ּבדְּ ָב ִרים ֲא ׁ ֶשר
יעו ָל ֶהם :ס ". הוֹ ִד ּ
המקור לבכות
מסכת ראש השנה (דף לג ע"ב)" :אמר אביי :בהא ודאי פליגי ,דכתיב
רו ָעה ִי ְה ֶיה ָל ֶכם' ,ומתרגמינן' :יוֹ ם ַי ָ ּב ָבא ְי ֵהי ְלכוֹ ן'. (במדבר כט ,א) 'יוֹ ם ְּת ּ
'ב ַעד ַה ַח ּלוֹ ן נִ ׁ ְש ְק ָפה ַו ְּת ַי ֵ ּבב ֵאם
וכתיב באימיה דסיסרא (שופטים ה ,כח) ְ ּ
יס ָרא' .מר סבר :גנוחי גנח ,ומר סבר :ילולי יליל". ִס ְ
ומבואר מכאן שעיקר השופר היינו תרועה ,ועיקר תרועה הוא
בכיה ,וא"כ מבואר שיש לבכות בראש השנה.
וצריך ליישב שני המקורות.
החילוק בין המקורות
ויש לומר שבעזרא בכו על העבירות ,וזה אסור .ואילו בשופר
רגיל בוכים על התעוררות ,ואין בזה איסור.
ועוד יש לחלק ,שבעזרא כתב גם שלא תתאבלו ,והיינו שהבכיה
'אל
היה בגדר אבלות ,וזה אסור ביו"ט .וכן הוזכר בעזרא הלשון ַ
בו' היינו שהיו בעצבות ,וזה אסור ביו"ט .אבל סתם שופר של
ֵּת ָע ֵצ ּ
ראש השנה אינו בגדר אבלות.
דעת הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א
וז"ל בתשובות והנהגות (כרך ב ,סימן רסח):
הנשה שארב תורתוס תושגרה
שאלה :בכיה בראש השנה
נשאלתי לפרש דברי הקדוש האריז"ל שנהג לבכות בר"ה ,וכמבואר
בבאר היטב (תקפ"ד ס"ק ב) שנהג בעצמו לבכות ,ואמר מי שאינו בוכה
בימים אלו אין נשמתו טובה ושלימה ,וע"ז שאל השואל הלוא ר"ה יום
טוב ומקרא מלא בנחמיה (ח -ט) שהעם בכו ,ואמרו להם נחמיה ועזרא
היום קדוש הוא לה' לאקיכם אל תתאבלו ואל תבכו וכו' ואל תעצבו כי
חדות ה' היא מעוזכם ,הרי מפורש שאסור לבכות בר"ה ,וכן במעשה רב
(מהגר"א) לאסור לבכות בר"ה שנאמר (נחמיה ח ,ט) ְו ַאל ִּת ְב ּכ ּו ע"ש ,וצ"ב
סברת הקדוש האריז"ל.
ולדעתי הדברים פשוטים וברורים .ובתפלה בודאי ראוי לבכות
ד
שאז התפלה מתקבלת והקב"ה מתמלא חמלה וכמבואר בזוה"ק שעל
דמעות הקדוש ברוך הוא לא מחריש ,ובפסוק שאסר לא בכו בתפלה,
רק כששמעו כשקוראים בספר תורה ויבינו התחילו לבכות ,וכפי הנראה
לו ַמ ׁ ְש ַמ ִ ּנים
סתם מפחד ואימה ,וע"ז קאמר שפיר בפסוק (נחמיה ח ,י) ִא ְכ ּ
בו ִּכי ֶח ְד ַות ה' ִהיא ָמ ֻע ְ ּז ֶכם ,אבל אם בתפלה
תו ַמ ְמ ַת ִ ּקים וכו' ְו ַאל ֵּת ָע ֵצ ּ
ּו ׁ ְש ּ
שופך לבבו ובוכה הלוא לא מתעצב ,רק אדרבה אז חדוה בלבו שמרגיש
עצמו מקורב להקב"ה ,וכה"ג ודאי שרי.
ומסברא אמינא שאפילו הגר"א זצ"ל שאסר לבכות ,נתכוון
כשבוכה בר"ה כשמתבונן במעשיו ומפחד הדין ,אבל בתפלה כשמתפלל
בהתלהבות ושופך דמעות ,גם הגר"א זצ"ל מודה שמותר בר"ה שכה"ג
לא מיירי הפסוק כלל ,ואפילו בשבת מותר כה"ג כמובא במ"ב סימן רפ"ח
סק"ד ,ומביא המ"ב וז"ל" ,שכן מצינו ברבי עקיבא בזוהר חדש שהיה
בוכה מאוד באמרו שיר השירים באשר שידע היכן הדברים מגיעים וכ"ה
מצוי במתפללים בכוונה" ,ע"ש.
ולפי זה בחנם תלו כמה אחרונים ענין בכייה בר"ה במחלוקת בין
הגר"א והאריז"ל ,ולדברינו בתפלה כשבוכה ומתחנן עביד שפיר לכ"ע,
ובלי תפלה אסור לדאוג ולבכות ביום ר"ה כלל כי חדות ה' היא מעוז לנו
ואין לירא ולפחד עד כדי בכיה בר"ה כלל ,ושלום בין הני עמודי העולם
ואין ביניהם מחלוקת כלל.
וכעת מצאתי בספר כתבי הגאון רבי יוסף זונדל סלנט זצוק"ל (בסוף
בהנהגותיו) ובו לקוטים מהגר"א וז"ל :ענין לבכות בר"ה אמר כשהולך
כ֥ה ִת ְב ֶּכה ,וזולת תפלה
מעצמו בתפלה מותר כמ"ש (שמואל־א א ,י) ָב ֹ
יהיה בשמחה בשפלות ובהכנעה ,ע"ש כדברינו ממש .עכ"ל הגר"מ
בריתי יצחק • םידעומו תבש
שטרנבוך.
זהירות מכעס בראש השנה
כתב המשנה ברורה (סי' תקפג ס"ק ה)" :הנה כל אלו הענינים עושין
הכל לסימן טוב ,ולכן פשיטא שיזהר מאד שלא יכעוס בימים האלו
מלבד גודל האיסור כדי שיהיה לסימן טוב רק יהיה שמח לבו ובטוח
בד' עם התשובה ומעש"ט".
ה יסוד התשובה :לחזור להקב"ה
בראש השנה לא מתוודים ,על אף שזה היום הראשון של עשרת
ימי תשובה .וכן אחד מן הטעמים על מצוות שופר הוא תשובה,
כמו שכתב הרמב"ם (הלכות תשובה ,ג ,ד) "אף על פי שתקיעת שופר בראש
השנה גזירת הכתוב רמז יש בו כלומר עורו ישינים משנתכם ונרדמים
הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם,
אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר
לא יועיל ולא יציל הביטו לנפשותיכם והטיבו דרכיכם ומעלליכם ויעזוב
כל אחד מכם דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה" .וא"כ לכאורה
היה אמור להיות וידוי על החטאים בראש השנה.
אולם ההלכה היא שאין אומרים וידוי בראש השנה ,וכמ"ש
במשנה ברורה (סי' תקפד ,ג)" :על הסדר -לאפוקי מדעת הרב בית יוסף
(ריש סי' תקפד) שמדלגין בכל מקום שמזכיר חטא ,ולדידיה אין אומרים
אבינו מלכנו חטאנו לפניך ,מפני שאין אומרים וידוי בראש השנה (כדי
שלא ליתן פתחון פה למקטרג) .ולומר פסוקים שיש בהם הזכרת חטא
אין קפידא לכו"ע כיון שאינו דרך וידוי .ובפירוש המחזור מפרש :אבינו
מלכנו חטאנו לפניך ,כלומר ,אבותינו חטאו שעבדו ע"ג (ואנו צריכין
להתודות עליהם כמ"ש (ויקרא כו ,מ) ְו ִה ְת ַו֤דּ ּו ֶאת ֲעוֹנָ ם֙ ְו ֶאת ֲע ֹו֣ן ֲאב ָֹת֔ם) ואנו
אין לנו מלך אלא אתה ,לכן עשה עמנו למען שמך .ובזה נתיישב מנהגינו
שאומרים אותו בראש השנה".
וכנראה שגם הרמ"א מודה שבאופן כללי אין אומרים וידוי,
אלא שאני אבינו מלכנו משום שזה סדר של כללות אבינו מלכנו,
ואין זה עיקר הוידוי ,ולכן לא מדלגים גם על אבינו מלכנו חטאנו
לפניך.
הנשה שארב תורתוס תושגרה
אולם הא גופא קשיא ,למה לא אומרים וידוי ,והרי זה יום של
תשובה.
ונראה לומר ,שעיקר הענין של תשובה הוא התקרבות
להקב"ה ,כמו שנאמר (דברים ,ד ,ל) ְ'ו ׁ ַש ְב ָּת ַעד ה' אלֱ ֶֹה ָ
֔יך' ,והיינו שכל
חטא מרחיק את האדם מהקב"ה ,וממילא יום ראש השנה שהוא
יום של מלכויות ,וזה יום שיעבוד כללי להקב"ה צריך מקודם לחזק
ענין זה ,כדי שאמירת החטא אח"כ יהא לו ערך לדעת מה החטא
גורם שהוא ריחוק מהקב"ה ,וממילא כל ענין זה של פרטות החטא
מניחים עד אחרי ראש השנה.
ליקוט בענין
ו
מטה אפרים
נוהגין לבכות ולהוריד דמעות בתפלת ראש השנה ויום הכיפורים,
אף כשחל בשבת .ומי שאין בכיה נופלת עליו בימים האלה הוא הוראה
(סי' תקפב סעי' כח) שאין נשמתו הגונה ושלמה.
הגר"א מוילנא
אין לבכות בראש השנה ,כמבואר בעזרא [נחמיה ח ,ט] ַאל ִּת ְב ּכ ּ֑ו כו'.
והקפיד לפעמים לנגן הקדיש שאחר מוסף לכבוד יו"ט.
מעשה רב (הלכות ימים נוראים ,רז)
עי' באר היטב סי' תקפד סק"ג ,ושו"ע סי' רפח ס"ב בהגה ,ובמג"א סי' קסז ס"ק
פעולת שכיר מ"א ,וטעמא כו' ,וסי' תקצז סק"א.
בבה"ט סי' תקפד סק"ג כתב שהאר"י נהג לבכות בראש השנה ויום
הכיפורים .וי"ל דאלו ואלו דברי אלוקים חיים ,דהכא מיירי במי שמביא
עצמו לידי בכיה כגון אלו החזנים שמשתדלים לעורר את העם לבכיה
בשעה שאומרים בפייט "בראש השנה יכתבון" ,וכדומה וזה אינו נכון,
אבל במי שבוכה מעצמו מרוב דבקותו בקב"ה [וכמ"ש הט"ז בסי' רפה
אור חדש סק"ב] זה ודאי הוא מדה טובה.
ואין מתענין בראש השנה .שכת' בו ִמ ְק ָרא ק ֶֹד ׁש (ויקרא כג ,כד) ,ואמרינן
בתורת כהנים קדשהו במאכל ובמשתה וכסות נקיה ,וזה שאמרו בפט"ז
ול ְקד֤וֹ ׁש ה' ְמ ֻכ ָ ּב֔ד (ישעיהו נח ,יג) זה יו"כ כו', דשבת (דף קיט ע"א) מאי דכתי' ִ
ונקרא ג"כ חג ַ ּב ֵּ֝כ ֶ֗סה ְלי֣וֹ ם ַח ֵ ּג ּ
נו כו' (תהלים פא ,ד) ,ונאמר ִא ְכל ּ֨ו ַמ ׁ ְש ַמ ִ ּנ֜ים כו'
ִּכי ֶח ְד ַו֥ת כו' ְו ׁ ִש ְלח ּ֤ו ָמנוֹ ת֙ ְל ֵא֣ין נָ כ֣וֹ ן ל֔וֹ (ע"פ נחמיה ח ,י) ,ופשטיה דקרא למי
שהיה בדעתו להתענות [שהיו אנשים שהיה בדעתם להתענות וע"ז אמר
בריתי יצחק • םידעומו תבש
כו ִא ְכל ּ֨ו ַמ ׁ ְש ַמ ִ ּנ֜ים (נחמיה ח ,י)] ,ובירושלמי פ"ג (ה"ג) דתענית מתריעין להם ְל ּ ֩
ולא מתענין שכן בר"ה מתריעין ולא מתענין ,ונקרא מועד ערכין י' ע"ב,
סוטה מ"א ע"א ,וירושלמי פ"ק דר"ה הנ"ל ,ועיין במרדכי ורא"ש (סוף ר"ה).
באור הגר"א (או"ח סי' תקצז סעי' א)
ואין לבכות .ענין לבכות בראש השנה אמר הגר"ח [מוואלוז'ין],
כ֥ה ִת ְב ֶּכה" (שמואל־א א ,י) ,וזולת
"ו ָב ֹ
כשהולך מעצמו בתפלה -מותר ,כמ"ש ּ
תפלה יהיה בשמחה ,ובשפלות והכנעה ,כמ"ש חז"ל [ראש השנה דף טז ע"ב]
כל שנה שרשה בתחילתה -מתעשרת בסופה.
כתבי הצדיק רי"ז מסלנט (עמ' קיג)
והקפיד לפעמים לנגן .וכן נהג הגר"ח [מוואלוז'ין] ז"ל.
תוספת מעשה רב (נט)
ז
הגאון רבי נסים קרליץ זצ"ל
בכיה בראש השנה
בבאר היטב (סי' תקפד ס"ק ג) הביא מהאר"י ז"ל שנהג לבכות בראש
השנה ויום הכיפורים ,ואמר כי מי שאינו בוכה בימים אלו אין נשמתו
טובה ושלימה .גם אמר ,כל מי שבוכה אז מעצמו בבכיה גדולה מאליו,
אותה שעה דיינין ליה בבית דין של מעלה ונפשו מרגשת ובא לו הבכיה
מאליו ,עכ"ל [הבאר היטב].
ועיין בשו"ע בהלכות שבת (סי' רפח סעי' ב) כתב ,מי שיש לו עונג אם
יבכה כדי שילך הצער מלבו מותר לבכות בשבת .ובט"ז שם (ס"ק ב) כתב,
וכן הוא מצוי במתפללים בכונה.
ובספר "חוט שני" הלכות יום טוב כתב ,המתפלל ביום טוב,
ומתרגש בתפילתו ובא לידי בכי ,אין זה סתירה לשמחת יום טוב,
ומותר .וכעין זה מצינו לענין שבת במשנה ברורה שכתב על מה שכתב
הרמ"א (סי' רפח סעי' ב) ,שמי שיש לו עונג אם יבכה כדי שילך הצער מלבו
מותר לבכות בשבת ,וכתב על זה המשנה ברורה (שם ס"ק ד) ,דהיינו דווקא
אם מחמת דביקותו בהקב"ה זולגים עיניו דמעות ,שכן מצינו ברבי
עקיבא בזוהר חדש (מדרש הנעלם כרך א בראשית פרשת וירא דף צח ע"ב) שהיה בוכה
מאוד באומרו שיר השירים ,באשר שידע היכן הדברים מגיעים ,עכ"ל
[המשנה ברורה].
ובמעשה רב להנהגות הגר"א (הלכות ימים נוראים ,סעי' רז) איתא ,ואין
הנשה שארב תורתוס תושגרה
לבכות בראש השנה כמבואר בנחמיה אל תבכו כו' ַ[ו ּיֹ ֶ
֣אמר נְ ֶח ְמ ָי֣ה
הוא֙ ַלה' ַאל ִּת ְת ַא ְ ּבל ּ֖ו ְו ַאל ִּת ְב ּכ ּ֑ו ִּכ֤י בוֹ ִכים֙ ָּכל ְל ָכל ָה ָע֗ם ַה ּי֤וֹ ם ָקד ֹׁש ּ
כו֩ ִא ְכל ּ֨ו ַמ ׁ ְש ַמ ִ ּנ֜ים וגו' (נחמיה ח ,ט-י)]. ָה ָע֔ם ְּכ ׁ ָש ְמ ָע֖ם ֶאת ִּד ְב ֵר֥י ַה ּתוֹ ָרהְ ,ל ּ
והקפיד לפעמים לנגן הקדיש שאחר מוסף לכבוד יום טוב ,עכ"ל
[המעשה רב].
והיינו ,כשעושה תשובה על חטאיו ,אם בוכה בתורת דאגה על
הדברים ,על זה כתוב ַאל ִּת ְת ַא ְ ּבל ּ֖ו ְו ַאל ִּת ְב ּכ ּ֑ו .אבל יש סוג אחר של בכיה,
והוא מחמת דביקות או התרגשות ,וזה אינו בכיה של צער ,ומותר גם
בראש השנה .עכ"ל חוט שני.
ראש השנה מחבר בין ישראל לאבינו
ח
שבשמים
ראש השנה (דף טז ע"א)" :אמרו לפני בראש השנה מלכיות זכרונות
ושופרות .מלכיות -כדי שתמליכוני עליכם ,זכרונות -כדי שיעלה
זכרוניכם לפני לטובה ,ובמה -בשופר .אמר רבי אבהו :למה תוקעין
בשופר של איל? -אמר הקדוש ברוך הוא :תקעו לפני בשופר של איל,
כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם ,ומעלה אני עליכם כאילו
עקדתם עצמכם לפני".
הקשר בין תקופת עזרא לתקופה
שלנו בנוגע לראש השנה
בעזרא קראו בראש השנה בתורה עד שהציבור התחיל לבכות
על העבירות ,ואז כל ראשי העם הזהירו את הציבור שלא לבכות,
כי יום ראש השנה הוא לא זמן לבכות אלא חדות ה' היא מעוזכם,
היינו השמחה בהקב"ה היא הכח שלנו.
וביאור הענין ,שהיסוד והמטרה שלנו בעולם להיות מחוברים
להקב"ה ,ולא רק מצד אדם לעצמו אלא מצד כל כלל ישראל
שיתחבר עם הקב"ה ,ויסוד החבור הוא השמחה בהקב"ה ,והשמחה
היא כשהקב"ה מתחבר עם כלל ישראל.
אולם יש חטאים שמעכבים את החיבור עם הקב"ה ,אולם גם
במצבים של חטאים ,אנו צריכים לדעת שזה דבר שניתן לתיקון,
וצריך לשמוח בזה שהקב"ה איתנו.
היינו תיקון החטא הוא האמצעי ,והמטרה היא ההתחברות
בריתי יצחק • םידעומו תבש
להקב"ה והשמחה בזה.
ועל־כן בראש השנה שזה תחילת השנה וזה משפיע על כל השנה,
וממילא ראש השנה היא זמן שמדברים על המטרה העיקרית .ואילו
יום כיפור הוא האמצעי של תיקון עוונות .ואחר זה בא שוב השמחה
על כפרת עוונות ,שזה חג הסוכות ושמיני עצרת שזה שוב המטרה.
ואם בשעה שמדברים על האמצעי לא מבינים מה המטרה,
מפסיד האמצעי את הערך שלו ,על כן בראש השנה שזה יסוד השנה
שמתפשט על כל השנה ,מדברים בעיקרו על המטרה שהיא השמחה
ט בהקב"ה ,ורק בהסתר צריך לדעת שיש מה לתקן כדי להגיע למטרה,
אבל מה שעומד בראש הוא המטרה ,שהיא השמחה בהקב"ה.
וממילא עזרא הסופר הביא התורה לקרוא כדי שידעו מה
לתקן ,ובאמת בגלל החטאים האלו לא הגיע זמן התיקון השלם,
אבל ברגע שראה שמגיעים לידי עצבות ,וא"כ מפסידים המטרה
שהיא הידיעה שצריך להתחבר עם הקב"ה בשמחה ,אז הזהיר את
הציבור שלא לבכות אלא לשמוח בהקב"ה שזה מטרת של היום,
וכעת צריך להתעלם מהרגשת החטא ,כדי שלא לעכב את הרגשת
השמחה בהקב"ה .והתיקון דחה לאחר זמן.
וזה היה בזמן שהגיעו לארץ ישראל ,ואז היה זמן של שמחה,
"ו ָה ָיה ִּכי ָתבוֹ א ֶאל ָה ָא ֶרץ.
כמ"ש האור החיים (דברים כו ,א) על הפסוק ְ
אמר ְ'ו ָה ָיה' ,לשון שמחה ,להעיר שאין לשמוח אלא בישיבת הארץ ,על
ינו וגו'".
דרך אומרו (תהלים קכו ,ב) ָאז ִי ָּמ ֵלא שְׂ חוֹ ק ּ ִפ ּ
כעת אנו בארץ ישראל ,ומתחיל להתקיים מה שנאמר האהבה
של הקב"ה לכלל ישראל ,ויש כבר חלק גדול של כלל ישראל בארץ
רו ֶאת ָה ַא ֲה ָבה ַעד
ירו ְו ִאם ְּתעוֹ ְר ּ
"אם ָּת ִע ּ
ישראל ,ועל זה נאמר (שיר השירים) ִ
'ת ְח ּ ָפץ' והתעוררה האהבה. ׁ ֶש ֶּת ְח ּ ָפץ" ,וכעת אנו במצב של ֶּ
אולם יש מלכות של רשעים בראש ,והנביא יחזקאל (טז) מסביר
שזה בעקבות חטאים שיש בתוך הציבור ,שצריך לתקן ,והיינו
שהחטאים של אלו שעומדים בראש מזכירים לנו שגם אנו לא
בסדר וצריך לתקן .אולם בראש השנה ,זה הזמן שמזכירים חלק
הטוב שהקב"ה מביא אותנו לארץ ישראל ומתעלמים מהחלק הרע
והבלתי מתוקן ,כדי שזה לא יפריע לראות את החלק הטוב והשמחה
שהקב"ה מביא אותנו לארץ ישראל ומתחיל תהליכי הגאולה .ולכן
ימייתי אוֹ ָת ְך ִ ּב ֵ "ו ָז ַכ ְר ִּתי ֲאנִ י ֶאת ְ ּב ִר ִ
אנו מזכירים בזכרונות את הפסוק ְ
עו ָר ִי ְך ַו ֲה ִקמוֹ ִתי ָל ְך ְ ּב ִרית עוֹ ָלם" (יחזקאל טז ,ס) ,שמי שרואה את הרקע
הנשה שארב תורתוס תושגרה
נְ ּ
של הפסוק ,מבין שזה נאמר במצב שלנו שאנו מלאים בחטאים,
והקב"ה אומר ,שאני בכל זאת זוכר את הברית ואתם כובשים את
ארץ ישראל על אף שאתם לא מקיימים את הברית .וזה לא פוטר
לתקן את המעשים ,אבל בראש השנה לא מזכירים את החלק של
החטאים ,אלא את החלק של הקב"ה שהוא מקיים את הברית.
וזה אחד מן הפסוקים שאנו מסיימים בברכת זוכר הברית .יש עוד
"ו ִ ּי ׁ ְש ַמע לאֱ ִֹהים ֶאת נַ ֲא ָק ָתם ַו ִ ּי ְז ּכֹר
פסוקים שמזכירים ברית :שמות (ב ,כד) ַ
לאֱ ִֹהים ֶאת ְ ּב ִריתוֹ ֶאת ַא ְב ָר ָהם ֶאת ִי ְצ ָחק ְו ֶאת ַי ֲעקֹב" ,זה מדבר בגאולת
יתי יתי ַי ֲעקוֹ ב ְו ַאף ֶאת ְ ּב ִר ִ "ו ָז ַכ ְר ִּתי ֶאת ְ ּב ִר ִ
מצרים .בחקותי (ויקרא ,כו ,מב) ְ
יתי ַא ְב ָר ָהם ֶא ְז ּכֹר ְו ָה ָא ֶרץ ֶא ְז ּכֹר" ,זה מדבר בגאולת
ִי ְצ ָחק ְו ַאף ֶאת ְ ּב ִר ִ
עזרא .ואילו הפסוק ביחזקאל מדבר בגאולה שכעת אנו בתהליך.
י
ביום כיפור ,לאחר שכבר עברנו את ראש השנה וכבר יודעים
מה המטרה ,צריך להזכיר את החטאים ,כי אז זה לא יכול לבטל
הרגשת השמחה בהקב"ה ,כי כבר אנו הכנסנו בראשינו את המטרה,
ובאותו זמן כבר אנו יכולים לעסוק באמצעי לתקן החטאים כדי
להגיע למטרה להתחברות להקב"ה.
וזה טעות להתעלם מחלק הטוב שהקב"ה עוסק כעת להתחבר
עם כלל ישראל ומתעסק בקיבוץ גלויות ,ורק להזכיר את חלק
החטאים ,וזה הופך את היוצרות ,אלא צריך לדעת את העיקר
שהקב"ה מתעסק כעת בחיבור שלו עם כלל ישראל וקיבוץ גלויות,
וזה העיקר ,ואחריו בא התיקון על החטאים שזה עבודת יום כיפור,
שבא רק אחרי התיקון של ראש השנה.
כו
ֹאמר ָל ֶהם ְל ּ יסוד זה לומדים מדברי עזרא הסופר (נחמיה ח ,י)ַ :
"ו ּי ֶ
חו ָמנוֹ ת ְל ֵאין נָ כוֹ ן לוֹ ִּכי ָקדוֹ ׁש ַה ּיוֹ םתו ַמ ְמ ַת ִ ּקים ְו ׁ ִש ְל ּ
לו ַמ ׁ ְש ַמ ִ ּנים ּו ׁ ְש ּ
ִא ְכ ּ
ַל ֲאדֹנֵ ינּו וְ ַאל ֵּת ָע ֵצבּו ִּכי ֶח ְדוַ ת ה' ִהיא ָמעֻ ּזְ ֶכם".
וע"ע במאמר בראש השנה מזכירים את הקמת המדינה ,ואת
השואה לא.
בריתי יצחק • םידעומו תבש
