gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בריתי יצחק · Brisi Yitzchok — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: בריתי יצחק · Brisi Yitzchok

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

בריתי יצחק · Brisi Yitzchok — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫המכון‬ ‫להוצאת‬ ‫כתבי‬ ‫מורינו‬ ‫הגאון רבי‬ ‫יצחק ברנד‬ ‫שליט"א‬ ‫הרגשות סותרות‬ ‫בראש השנה‬ ‫בין יראה לשמחה בראש השנה • האם לבכות‬ ‫בראש השנה? • מקור שלא לבכות בראש‬ ‫השנה • המקור לבכות • החילוק בין המקורות‬ ‫• דעת הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א •‬ ‫זהירות מכעס בראש השנה • יסוד התשובה‪:‬‬ ‫לחזור להקב"ה • ליקוט בענין • מטה אפרים •‬ ‫הגר"א מוילנא • הגאון רבי נסים קרליץ זצ"ל •‬ ‫ראש השנה מחבר בין ישראל לאבינו שבשמים‬ ‫• הקשר בין תקופת עזרא לתקופה שלנו בנוגע‬ ‫לראש השנה‬ ‫נכתב בעזהי"ת ע"י מורינו הרב שלי‬ ‫ט"א כ"ו אלול תשע"ו‬ ‫‪TALMIDIM2@GMAIL.COM‬‬ ‫‪RY-BRAND.COM ‬‬ ‫‪‬‬ ‫בין יראה לשמחה בראש השנה‬ ‫ב‬ ‫איתא במסכת ראש השנה (דף לב ע"ב)‪" :‬בראש השנה ליכא הלל‪,‬‬ ‫מאי טעמא? ‪ -‬אמר רבי אבהו‪ :‬אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך‬ ‫הוא‪ :‬רבונו של עולם‪ ,‬מפני מה אין ישראל אומרים שירה לפניך בראש‬ ‫השנה וביום הכפורים? ‪ -‬אמר להם‪ :‬אפשר מלך יושב על כסא דין וספרי‬ ‫חיים וספרי מתים פתוחין לפניו ‪ -‬וישראל אומרים שירה?"‪.‬‬ ‫וכתב המשנה ברורה (סי' תקפא‪ ,‬ס"ק כה)‪" :‬מכבסין ומסתפרין בערב‬ ‫ראש השנה ‪ -‬להראות שאנו בטוחין בחסדו ית' שיוציא לצדק משפטינו‪.‬‬ ‫ומ"מ לא ילבש בר"ה בגדי רקמה ומשי כבשאר יום טוב דיהא מורא‬ ‫הדין‪ ,‬אלא ילבש בגדים לבנים נאים [ט"ז בשם רש"ל]‪ ,‬ועיין במ"א סימן תקצ"ז‬ ‫דבמקום שאין נוהגין ללבוש לבנים עכ"פ לא ילבש חשובים כ"כ"‪.‬‬ ‫האם לבכות בראש השנה?‬ ‫מקור שלא לבכות בראש השנה‬ ‫יש ֶא ָחד ֶאל ָה ְרחוֹ ב ֲא ׁ ֶשר ִל ְפנֵ י‬ ‫פו ָכל ָה ָעם ְּכ ִא ׁ‬ ‫נחמיה (ח‪ ,‬א)‪ַ :‬‬ ‫"ו ֵ ּי ָא ְס ּ‬ ‫רו ְל ֶע ְז ָרא ַה ּס ֵֹפר ְל ָה ִביא ֶאת ֵס ֶפר ּתוֹ ַרת מ ׁ ֶֹשה ֲא ׁ ֶשר ִצ ָ ּוה‬ ‫ֹאמ ּ‬ ‫ׁ ַש ַער ַה ָּמ ִים ַו ּי ְ‬ ‫יש‬ ‫(ב) ַו ָ ּי ִביא ֶע ְז ָרא ַה ּכ ֵֹהן ֶאת ַה ּתוֹ ָרה ִל ְפנֵ י ַה ָ ּק ָהל ֵמ ִא ׁ‬ ‫ה' ֶאת ִישְׂ ָר ֵאל‪:‬‬ ‫(ג) ַו ִ ּי ְק ָרא בוֹ‬ ‫יעי‪:‬‬ ‫ְו ַעד ִא ּ ׁ ָשה ְוכֹל ֵמ ִבין ִל ׁ ְשמ ַֹע ְ ּביוֹ ם ֶא ָחד ַלח ֶֹד ׁש ַה ּ ׁ ְש ִב ִ‬ ‫ִל ְפנֵ י ָה ְרחוֹ ב ֲא ׁ ֶשר ִל ְפנֵ י ׁ ַש ַער ַה ַּמ ִים ִמן ָהאוֹ ר ַעד ַמ ֲח ִצית ַה ּיוֹ ם נֶ ֶגד ָה ֲאנָ ׁ ִשים‬ ‫(ד) ַו ַ ּי ֲעמֹד ֶע ְז ָרא‬ ‫ְו ַה ָ ּנ ׁ ִשים ְו ַה ְּמ ִבינִ ים ְו ָא ְזנֵ י ָכל ָה ָעם ֶאל ֵס ֶפר ַה ּתוֹ ָרה‪:‬‬ ‫ַה ּס ֵֹפר ַעל ִמ ְגדַּ ל ֵעץ ֲא ׁ ֶשר ָעשׂ ּו ַל ָּד ָבר ַו ַ ּי ֲעמֹד ֶא ְצלוֹ ַמ ִּת ְת ָיה ְו ׁ ֶש ַמע ַו ֲענָ ָיה‬ ‫יש ֵאל ּו ַמ ְל ִּכ ָ ּיה‬ ‫או ִר ָ ּיה ְו ִח ְל ִק ָ ּיה ּו ַמ ֲעשֵׂ ָיה ַעל ְי ִמינוֹ ּו ִמ ּ ְׂשמֹאלוֹ ּ ְפ ָד ָיה ּו ִמ ׁ ָ‬ ‫ְו ּ‬ ‫(ה) ַו ִ ּי ְפ ַּתח ֶע ְז ָרא ַה ֵּס ֶפר ְל ֵעינֵ י ָכל‬ ‫ְו ָח ׁ ֻשם ְו ַח ׁ ְש ַ ּבדָּ נָ ה ְז ַכ ְר ָיה ְמ ׁ ֻש ָּלם‪ :‬פ‬ ‫(ו) ַו ְי ָב ֶר ְך ֶע ְז ָרא ֶאת‬ ‫דו ָכל ָה ָעם‪:‬‬ ‫ָה ָעם ִּכי ֵמ ַעל ָּכל ָה ָעם ָה ָיה ּו ְכ ִפ ְתחוֹ ָע ְמ ּ‬ ‫בריתי יצחק • םידעומו תבש‬ ‫דו ַו ִ ּי ׁ ְש ַּת ֲח ֻו ַלה'‬‫יהם ַו ִ ּי ְ ּק ּ‬‫נו ָכל ָה ָעם ָא ֵמן ָא ֵמן ְ ּבמ ַֹעל ְי ֵד ֶ‬ ‫ה' ָהלאֱ ִֹהים ַה ָ ּגדוֹ ל ַו ַ ּי ֲע ּ‬ ‫(ז) ְו ֵי ׁש ּו ַע ּו ָבנִ י ְו ׁ ֵש ֵר ְב ָיה ָי ִמין ַע ּק ּוב ׁ ַש ְ ּב ַתי הוֹ ִד ָ ּיה ַמ ֲעשֵׂ ָיה‬ ‫ַא ּ ַפ ִים ָא ְר ָצה‪:‬‬ ‫איה ְו ַה ְל ִו ִ ּים ְמ ִבינִ ים ֶאת ָה ָעם ַל ּתוֹ ָרה ְו ָה ָעם‬ ‫יטא ֲע ַז ְר ָיה יוֹ ָז ָבד ָחנָ ן ּ ְפ ָל ָ‬ ‫ְק ִל ָ‬ ‫או ַב ֵּס ֶפר ְ ּבתוֹ ַרת ָהלאֱ ִֹהים ְמפ ָֹר ׁש ְושׂ וֹ ם שֶׂ ֶכל ַו ָ ּי ִב ּ‬ ‫ינו‬ ‫(ח) ַו ִ ּי ְק ְר ּ‬ ‫ַעל ָע ְמ ָדם‪:‬‬ ‫הוא ַה ִּת ְר ׁ ָש ָתא ְו ֶע ְז ָרא ַה ּכ ֵֹהן ַה ּס ֵֹפר ְו ַה ְל ִו ִ ּים‬ ‫ֹאמר נְ ֶח ְמ ָיה ּ‬ ‫(ט) ַו ּי ֶ‬ ‫ַ ּב ִּמ ְק ָרא‪ :‬ס‬ ‫יכם ַאל ִּת ְת ַא ְּבלּו וְ ַאל‬ ‫א ֵה ֶ‬ ‫ַה ְּמ ִבינִ ים ֶאת ָה ָעם ְל ָכל ָה ָעם ַהּיֹום ָקדֹׁש הּוא ַלה' לֱ ֹ‬ ‫כו‬ ‫ֹאמר ָל ֶהם ְל ּ‬ ‫(י) ַו ּי ֶ‬ ‫ּתֹורה‪:‬‬‫בֹוכים ָּכל ָה ָעם ְּכ ָׁש ְמ ָעם ֶאת ִּד ְב ֵרי ַה ָ‬ ‫ִּת ְבּכּו ִּכי ִ‬ ‫חו ָמנוֹ ת ְל ֵאין נָ כוֹ ן לוֹ ִּכי ָקדוֹ ׁש ַה ּיוֹ ם‬ ‫תו ַמ ְמ ַת ִ ּקים ְו ׁ ִש ְל ּ‬ ‫לו ַמ ׁ ְש ַמ ִ ּנים ּו ׁ ְש ּ‬‫ִא ְכ ּ‬ ‫(יא) ְו ַה ְל ִו ִ ּים ַמ ְח ׁ ִשים ְל ָכל‬ ‫ַל ֲאדֹנֵ ינּו וְ ַאל ֵּת ָע ֵצבּו ִּכי ֶח ְדוַ ת ה' ִהיא ָמעֻ ּזְ ֶכם‪:‬‬ ‫כו ָכל ָה ָעם ֶל ֱאכֹל‬ ‫(יב) ַו ֵ ּי ְל ּ‬ ‫ָה ָעם ֵלאמֹר ַהּסּו ִּכי ַהּיֹום ָקדֹׁש וְ ַאל ֵּת ָע ֵצבּו‪:‬‬ ‫ְו ִל ׁ ְש ּתוֹ ת ּו ְל ׁ ַש ַ ּלח ָמנוֹ ת ְו ַל ֲעשׂ וֹ ת שִׂ ְמ ָחה ְגדוֹ ָלה ִּכי ֵה ִב ּ‬ ‫ג‬ ‫ינו ַ ּבדְּ ָב ִרים ֲא ׁ ֶשר‬ ‫יעו ָל ֶהם‪ :‬ס "‪.‬‬ ‫הוֹ ִד ּ‬ ‫המקור לבכות‬ ‫מסכת ראש השנה (דף לג ע"ב)‪" :‬אמר אביי‪ :‬בהא ודאי פליגי‪ ,‬דכתיב‬ ‫רו ָעה ִי ְה ֶיה ָל ֶכם'‪ ,‬ומתרגמינן‪' :‬יוֹ ם ַי ָ ּב ָבא ְי ֵהי ְלכוֹ ן'‪.‬‬ ‫(במדבר כט‪ ,‬א) 'יוֹ ם ְּת ּ‬ ‫'ב ַעד ַה ַח ּלוֹ ן נִ ׁ ְש ְק ָפה ַו ְּת ַי ֵ ּבב ֵאם‬ ‫וכתיב באימיה דסיסרא (שופטים ה‪ ,‬כח) ְ ּ‬ ‫יס ָרא'‪ .‬מר סבר‪ :‬גנוחי גנח‪ ,‬ומר סבר‪ :‬ילולי יליל"‪.‬‬ ‫ִס ְ‬ ‫ומבואר מכאן שעיקר השופר היינו תרועה‪ ,‬ועיקר תרועה הוא‬ ‫בכיה‪ ,‬וא"כ מבואר שיש לבכות בראש השנה‪.‬‬ ‫וצריך ליישב שני המקורות‪.‬‬ ‫החילוק בין המקורות‬ ‫ויש לומר שבעזרא בכו על העבירות‪ ,‬וזה אסור‪ .‬ואילו בשופר‬ ‫רגיל בוכים על התעוררות‪ ,‬ואין בזה איסור‪.‬‬ ‫ועוד יש לחלק‪ ,‬שבעזרא כתב גם שלא תתאבלו‪ ,‬והיינו שהבכיה‬ ‫'אל‬ ‫היה בגדר אבלות‪ ,‬וזה אסור ביו"ט‪ .‬וכן הוזכר בעזרא הלשון ַ‬ ‫בו' היינו שהיו בעצבות‪ ,‬וזה אסור ביו"ט‪ .‬אבל סתם שופר של‬ ‫ֵּת ָע ֵצ ּ‬ ‫ראש השנה אינו בגדר אבלות‪.‬‬ ‫דעת הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א‬ ‫וז"ל בתשובות והנהגות (כרך ב‪ ,‬סימן רסח)‪:‬‬ ‫הנשה שארב תורתוס תושגרה‬ ‫שאלה‪ :‬בכיה בראש השנה‬ ‫נשאלתי לפרש דברי הקדוש האריז"ל שנהג לבכות בר"ה‪ ,‬וכמבואר‬ ‫בבאר היטב (תקפ"ד ס"ק ב) שנהג בעצמו לבכות‪ ,‬ואמר מי שאינו בוכה‬ ‫בימים אלו אין נשמתו טובה ושלימה‪ ,‬וע"ז שאל השואל הלוא ר"ה יום‬ ‫טוב ומקרא מלא בנחמיה (ח ‪ -‬ט) שהעם בכו‪ ,‬ואמרו להם נחמיה ועזרא‬ ‫היום קדוש הוא לה' לאקיכם אל תתאבלו ואל תבכו וכו' ואל תעצבו כי‬ ‫חדות ה' היא מעוזכם‪ ,‬הרי מפורש שאסור לבכות בר"ה‪ ,‬וכן במעשה רב‬ ‫(מהגר"א) לאסור לבכות בר"ה שנאמר (נחמיה ח‪ ,‬ט) ְו ַאל ִּת ְב ּכ ּו ע"ש‪ ,‬וצ"ב‬ ‫סברת הקדוש האריז"ל‪.‬‬ ‫ולדעתי הדברים פשוטים וברורים‪ .‬ובתפלה בודאי ראוי לבכות‬ ‫ד‬ ‫שאז התפלה מתקבלת והקב"ה מתמלא חמלה וכמבואר בזוה"ק שעל‬ ‫דמעות הקדוש ברוך הוא לא מחריש‪ ,‬ובפסוק שאסר לא בכו בתפלה‪,‬‬ ‫רק כששמעו כשקוראים בספר תורה ויבינו התחילו לבכות‪ ,‬וכפי הנראה‬ ‫לו ַמ ׁ ְש ַמ ִ ּנים‬ ‫סתם מפחד ואימה‪ ,‬וע"ז קאמר שפיר בפסוק (נחמיה ח‪ ,‬י) ִא ְכ ּ‬ ‫בו ִּכי ֶח ְד ַות ה' ִהיא ָמ ֻע ְ ּז ֶכם‪ ,‬אבל אם בתפלה‬ ‫תו ַמ ְמ ַת ִ ּקים וכו' ְו ַאל ֵּת ָע ֵצ ּ‬ ‫ּו ׁ ְש ּ‬ ‫שופך לבבו ובוכה הלוא לא מתעצב‪ ,‬רק אדרבה אז חדוה בלבו שמרגיש‬ ‫עצמו מקורב להקב"ה‪ ,‬וכה"ג ודאי שרי‪.‬‬ ‫ומסברא אמינא שאפילו הגר"א זצ"ל שאסר לבכות‪ ,‬נתכוון‬ ‫כשבוכה בר"ה כשמתבונן במעשיו ומפחד הדין‪ ,‬אבל בתפלה כשמתפלל‬ ‫בהתלהבות ושופך דמעות‪ ,‬גם הגר"א זצ"ל מודה שמותר בר"ה שכה"ג‬ ‫לא מיירי הפסוק כלל‪ ,‬ואפילו בשבת מותר כה"ג כמובא במ"ב סימן רפ"ח‬ ‫סק"ד‪ ,‬ומביא המ"ב וז"ל‪" ,‬שכן מצינו ברבי עקיבא בזוהר חדש שהיה‬ ‫בוכה מאוד באמרו שיר השירים באשר שידע היכן הדברים מגיעים וכ"ה‬ ‫מצוי במתפללים בכוונה"‪ ,‬ע"ש‪.‬‬ ‫ולפי זה בחנם תלו כמה אחרונים ענין בכייה בר"ה במחלוקת בין‬ ‫הגר"א והאריז"ל‪ ,‬ולדברינו בתפלה כשבוכה ומתחנן עביד שפיר לכ"ע‪,‬‬ ‫ובלי תפלה אסור לדאוג ולבכות ביום ר"ה כלל כי חדות ה' היא מעוז לנו‬ ‫ואין לירא ולפחד עד כדי בכיה בר"ה כלל‪ ,‬ושלום בין הני עמודי העולם‬ ‫ואין ביניהם מחלוקת כלל‪.‬‬ ‫וכעת מצאתי בספר כתבי הגאון רבי יוסף זונדל סלנט זצוק"ל (בסוף‬ ‫בהנהגותיו) ובו לקוטים מהגר"א וז"ל‪ :‬ענין לבכות בר"ה אמר כשהולך‬ ‫כ֥ה ִת ְב ֶּכה‪ ,‬וזולת תפלה‬ ‫מעצמו בתפלה מותר כמ"ש (שמואל־א א‪ ,‬י) ָב ֹ‬ ‫יהיה בשמחה בשפלות ובהכנעה‪ ,‬ע"ש כדברינו ממש‪ .‬עכ"ל הגר"מ‬ ‫בריתי יצחק • םידעומו תבש‬ ‫שטרנבוך‪.‬‬ ‫זהירות מכעס בראש השנה‬ ‫כתב המשנה ברורה (סי' תקפג ס"ק ה)‪" :‬הנה כל אלו הענינים עושין‬ ‫הכל לסימן טוב‪ ,‬ולכן פשיטא שיזהר מאד שלא יכעוס בימים האלו‬ ‫מלבד גודל האיסור כדי שיהיה לסימן טוב רק יהיה שמח לבו ובטוח‬ ‫בד' עם התשובה ומעש"ט"‪.‬‬ ‫ה‬ ‫יסוד התשובה‪ :‬לחזור להקב"ה‬ ‫בראש השנה לא מתוודים‪ ,‬על אף שזה היום הראשון של עשרת‬ ‫ימי תשובה‪ .‬וכן אחד מן הטעמים על מצוות שופר הוא תשובה‪,‬‬ ‫כמו שכתב הרמב"ם (הלכות תשובה‪ ,‬ג‪ ,‬ד) "אף על פי שתקיעת שופר בראש‬ ‫השנה גזירת הכתוב רמז יש בו כלומר עורו ישינים משנתכם ונרדמים‬ ‫הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם‪,‬‬ ‫אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר‬ ‫לא יועיל ולא יציל הביטו לנפשותיכם והטיבו דרכיכם ומעלליכם ויעזוב‬ ‫כל אחד מכם דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה"‪ .‬וא"כ לכאורה‬ ‫היה אמור להיות וידוי על החטאים בראש השנה‪.‬‬ ‫אולם ההלכה היא שאין אומרים וידוי בראש השנה‪ ,‬וכמ"ש‬ ‫במשנה ברורה (סי' תקפד‪ ,‬ג)‪" :‬על הסדר ‪ -‬לאפוקי מדעת הרב בית יוסף‬ ‫(ריש סי' תקפד) שמדלגין בכל מקום שמזכיר חטא‪ ,‬ולדידיה אין אומרים‬ ‫אבינו מלכנו חטאנו לפניך‪ ,‬מפני שאין אומרים וידוי בראש השנה (כדי‬ ‫שלא ליתן פתחון פה למקטרג)‪ .‬ולומר פסוקים שיש בהם הזכרת חטא‬ ‫אין קפידא לכו"ע כיון שאינו דרך וידוי‪ .‬ובפירוש המחזור מפרש‪ :‬אבינו‬ ‫מלכנו חטאנו לפניך‪ ,‬כלומר‪ ,‬אבותינו חטאו שעבדו ע"ג (ואנו צריכין‬ ‫להתודות עליהם כמ"ש (ויקרא כו‪ ,‬מ) ְו ִה ְת ַו֤דּ ּו ֶאת ֲעוֹנָ ם֙ ְו ֶאת ֲע ֹו֣ן ֲאב ָֹת֔ם) ואנו‬ ‫אין לנו מלך אלא אתה‪ ,‬לכן עשה עמנו למען שמך‪ .‬ובזה נתיישב מנהגינו‬ ‫שאומרים אותו בראש השנה"‪.‬‬ ‫וכנראה שגם הרמ"א מודה שבאופן כללי אין אומרים וידוי‪,‬‬ ‫אלא שאני אבינו מלכנו משום שזה סדר של כללות אבינו מלכנו‪,‬‬ ‫ואין זה עיקר הוידוי‪ ,‬ולכן לא מדלגים גם על אבינו מלכנו חטאנו‬ ‫לפניך‪.‬‬ ‫הנשה שארב תורתוס תושגרה‬ ‫אולם הא גופא קשיא‪ ,‬למה לא אומרים וידוי‪ ,‬והרי זה יום של‬ ‫תשובה‪.‬‬ ‫ונראה לומר‪ ,‬שעיקר הענין של תשובה הוא התקרבות‬ ‫להקב"ה‪ ,‬כמו שנאמר (דברים‪ ,‬ד‪ ,‬ל) ְ'ו ׁ ַש ְב ָּת ַעד ה' אלֱ ֶֹה ָ‬ ‫֔יך'‪ ,‬והיינו שכל‬ ‫חטא מרחיק את האדם מהקב"ה‪ ,‬וממילא יום ראש השנה שהוא‬ ‫יום של מלכויות‪ ,‬וזה יום שיעבוד כללי להקב"ה צריך מקודם לחזק‬ ‫ענין זה‪ ,‬כדי שאמירת החטא אח"כ יהא לו ערך לדעת מה החטא‬ ‫גורם שהוא ריחוק מהקב"ה‪ ,‬וממילא כל ענין זה של פרטות החטא‬ ‫מניחים עד אחרי ראש השנה‪.‬‬ ‫ליקוט בענין‬ ‫ו‬ ‫מטה אפרים‬ ‫נוהגין לבכות ולהוריד דמעות בתפלת ראש השנה ויום הכיפורים‪,‬‬ ‫אף כשחל בשבת‪ .‬ומי שאין בכיה נופלת עליו בימים האלה הוא הוראה‬ ‫(סי' תקפב סעי' כח)‬ ‫שאין נשמתו הגונה ושלמה‪.‬‬ ‫הגר"א מוילנא‬ ‫אין לבכות בראש השנה‪ ,‬כמבואר בעזרא [נחמיה ח‪ ,‬ט] ַאל ִּת ְב ּכ ּ֑ו כו'‪.‬‬ ‫והקפיד לפעמים לנגן הקדיש שאחר מוסף לכבוד יו"ט‪.‬‬ ‫מעשה רב (הלכות ימים נוראים‪ ,‬רז)‬ ‫‬ ‫עי' באר היטב סי' תקפד סק"ג‪ ,‬ושו"ע סי' רפח ס"ב בהגה‪ ,‬ובמג"א סי' קסז ס"ק‬ ‫פעולת שכיר‬ ‫מ"א‪ ,‬וטעמא כו'‪ ,‬וסי' תקצז סק"א‪.‬‬ ‫בבה"ט סי' תקפד סק"ג כתב שהאר"י נהג לבכות בראש השנה ויום‬ ‫הכיפורים‪ .‬וי"ל דאלו ואלו דברי אלוקים חיים‪ ,‬דהכא מיירי במי שמביא‬ ‫עצמו לידי בכיה כגון אלו החזנים שמשתדלים לעורר את העם לבכיה‬ ‫בשעה שאומרים בפייט "בראש השנה יכתבון"‪ ,‬וכדומה וזה אינו נכון‪,‬‬ ‫אבל במי שבוכה מעצמו מרוב דבקותו בקב"ה [וכמ"ש הט"ז בסי' רפה‬ ‫אור חדש‬ ‫סק"ב] זה ודאי הוא מדה טובה‪.‬‬ ‫ואין מתענין בראש השנה‪ .‬שכת' בו ִמ ְק ָרא ק ֶֹד ׁש (ויקרא כג‪ ,‬כד)‪ ,‬ואמרינן‬ ‫בתורת כהנים קדשהו במאכל ובמשתה וכסות נקיה‪ ,‬וזה שאמרו בפט"ז‬ ‫ול ְקד֤וֹ ׁש ה' ְמ ֻכ ָ ּב֔ד (ישעיהו נח‪ ,‬יג) זה יו"כ כו'‪,‬‬ ‫דשבת (דף קיט ע"א) מאי דכתי' ִ‬ ‫ונקרא ג"כ חג ַ ּב ֵּ֝כ ֶ֗סה ְלי֣וֹ ם ַח ֵ ּג ּ‬ ‫נו כו' (תהלים פא‪ ,‬ד)‪ ,‬ונאמר ִא ְכל ּ֨ו ַמ ׁ ְש ַמ ִ ּנ֜ים כו'‬ ‫ִּכי ֶח ְד ַו֥ת כו' ְו ׁ ִש ְלח ּ֤ו ָמנוֹ ת֙ ְל ֵא֣ין נָ כ֣וֹ ן ל֔וֹ (ע"פ נחמיה ח‪ ,‬י)‪ ,‬ופשטיה דקרא למי‬ ‫שהיה בדעתו להתענות [שהיו אנשים שהיה בדעתם להתענות וע"ז אמר‬ ‫בריתי יצחק • םידעומו תבש‬ ‫כו ִא ְכל ּ֨ו ַמ ׁ ְש ַמ ִ ּנ֜ים (נחמיה ח‪ ,‬י)]‪ ,‬ובירושלמי פ"ג (ה"ג) דתענית מתריעין‬ ‫להם ְל ּ ֩‬ ‫ולא מתענין שכן בר"ה מתריעין ולא מתענין‪ ,‬ונקרא מועד ערכין י' ע"ב‪,‬‬ ‫סוטה מ"א ע"א‪ ,‬וירושלמי פ"ק דר"ה הנ"ל‪ ,‬ועיין במרדכי ורא"ש (סוף ר"ה)‪.‬‬ ‫באור הגר"א (או"ח סי' תקצז סעי' א)‬ ‫‬ ‫ואין לבכות‪ .‬ענין לבכות בראש השנה אמר הגר"ח [מוואלוז'ין]‪,‬‬ ‫כ֥ה ִת ְב ֶּכה" (שמואל־א א‪ ,‬י)‪ ,‬וזולת‬ ‫"ו ָב ֹ‬ ‫כשהולך מעצמו בתפלה ‪ -‬מותר‪ ,‬כמ"ש ּ‬ ‫תפלה יהיה בשמחה‪ ,‬ובשפלות והכנעה‪ ,‬כמ"ש חז"ל [ראש השנה דף טז ע"ב]‬ ‫כל שנה שרשה בתחילתה ‪ -‬מתעשרת בסופה‪.‬‬ ‫כתבי הצדיק רי"ז מסלנט (עמ' קיג)‬ ‫‬ ‫והקפיד לפעמים לנגן‪ .‬וכן נהג הגר"ח [מוואלוז'ין] ז"ל‪.‬‬ ‫תוספת מעשה רב (נט)‬ ‫‬ ‫ז‬ ‫הגאון רבי נסים קרליץ זצ"ל‬ ‫בכיה בראש השנה‬ ‫בבאר היטב (סי' תקפד ס"ק ג) הביא מהאר"י ז"ל שנהג לבכות בראש‬ ‫השנה ויום הכיפורים‪ ,‬ואמר כי מי שאינו בוכה בימים אלו אין נשמתו‬ ‫טובה ושלימה‪ .‬גם אמר‪ ,‬כל מי שבוכה אז מעצמו בבכיה גדולה מאליו‪,‬‬ ‫אותה שעה דיינין ליה בבית דין של מעלה ונפשו מרגשת ובא לו הבכיה‬ ‫מאליו‪ ,‬עכ"ל [הבאר היטב]‪.‬‬ ‫ועיין בשו"ע בהלכות שבת (סי' רפח סעי' ב) כתב‪ ,‬מי שיש לו עונג אם‬ ‫יבכה כדי שילך הצער מלבו מותר לבכות בשבת‪ .‬ובט"ז שם (ס"ק ב) כתב‪,‬‬ ‫וכן הוא מצוי במתפללים בכונה‪.‬‬ ‫ובספר "חוט שני" הלכות יום טוב כתב‪ ,‬המתפלל ביום טוב‪,‬‬ ‫ומתרגש בתפילתו ובא לידי בכי‪ ,‬אין זה סתירה לשמחת יום טוב‪,‬‬ ‫ומותר‪ .‬וכעין זה מצינו לענין שבת במשנה ברורה שכתב על מה שכתב‬ ‫הרמ"א (סי' רפח סעי' ב)‪ ,‬שמי שיש לו עונג אם יבכה כדי שילך הצער מלבו‬ ‫מותר לבכות בשבת‪ ,‬וכתב על זה המשנה ברורה (שם ס"ק ד)‪ ,‬דהיינו דווקא‬ ‫אם מחמת דביקותו בהקב"ה זולגים עיניו דמעות‪ ,‬שכן מצינו ברבי‬ ‫עקיבא בזוהר חדש (מדרש הנעלם כרך א בראשית פרשת וירא דף צח ע"ב) שהיה בוכה‬ ‫מאוד באומרו שיר השירים‪ ,‬באשר שידע היכן הדברים מגיעים‪ ,‬עכ"ל‬ ‫[המשנה ברורה]‪.‬‬ ‫ובמעשה רב להנהגות הגר"א (הלכות ימים נוראים‪ ,‬סעי' רז) איתא‪ ,‬ואין‬ ‫הנשה שארב תורתוס תושגרה‬ ‫לבכות בראש השנה כמבואר בנחמיה אל תבכו כו' ַ[ו ּיֹ ֶ‬ ‫֣אמר נְ ֶח ְמ ָי֣ה‬ ‫הוא֙ ַלה' ַאל ִּת ְת ַא ְ ּבל ּ֖ו ְו ַאל ִּת ְב ּכ ּ֑ו ִּכ֤י בוֹ ִכים֙ ָּכל‬ ‫ְל ָכל ָה ָע֗ם ַה ּי֤וֹ ם ָקד ֹׁש ּ‬ ‫כו֩ ִא ְכל ּ֨ו ַמ ׁ ְש ַמ ִ ּנ֜ים וגו' (נחמיה ח‪ ,‬ט‪-‬י)]‪.‬‬ ‫ָה ָע֔ם ְּכ ׁ ָש ְמ ָע֖ם ֶאת ִּד ְב ֵר֥י ַה ּתוֹ ָרה‪ְ ,‬ל ּ‬ ‫והקפיד לפעמים לנגן הקדיש שאחר מוסף לכבוד יום טוב‪ ,‬עכ"ל‬ ‫[המעשה רב]‪.‬‬ ‫והיינו‪ ,‬כשעושה תשובה על חטאיו‪ ,‬אם בוכה בתורת דאגה על‬ ‫הדברים‪ ,‬על זה כתוב ַאל ִּת ְת ַא ְ ּבל ּ֖ו ְו ַאל ִּת ְב ּכ ּ֑ו‪ .‬אבל יש סוג אחר של בכיה‪,‬‬ ‫והוא מחמת דביקות או התרגשות‪ ,‬וזה אינו בכיה של צער‪ ,‬ומותר גם‬ ‫בראש השנה‪ .‬עכ"ל חוט שני‪.‬‬ ‫ראש השנה מחבר בין ישראל לאבינו‬ ‫ח‬ ‫שבשמים‬ ‫ראש השנה (דף טז ע"א)‪" :‬אמרו לפני בראש השנה מלכיות זכרונות‬ ‫ושופרות‪ .‬מלכיות ‪ -‬כדי שתמליכוני עליכם‪ ,‬זכרונות ‪ -‬כדי שיעלה‬ ‫זכרוניכם לפני לטובה‪ ,‬ובמה ‪ -‬בשופר‪ .‬אמר רבי אבהו‪ :‬למה תוקעין‬ ‫בשופר של איל? ‪ -‬אמר הקדוש ברוך הוא‪ :‬תקעו לפני בשופר של איל‪,‬‬ ‫כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם‪ ,‬ומעלה אני עליכם כאילו‬ ‫עקדתם עצמכם לפני"‪.‬‬ ‫הקשר בין תקופת עזרא לתקופה‬ ‫שלנו בנוגע לראש השנה‬ ‫בעזרא קראו בראש השנה בתורה עד שהציבור התחיל לבכות‬ ‫על העבירות‪ ,‬ואז כל ראשי העם הזהירו את הציבור שלא לבכות‪,‬‬ ‫כי יום ראש השנה הוא לא זמן לבכות אלא חדות ה' היא מעוזכם‪,‬‬ ‫היינו השמחה בהקב"ה היא הכח שלנו‪.‬‬ ‫וביאור הענין‪ ,‬שהיסוד והמטרה שלנו בעולם להיות מחוברים‬ ‫להקב"ה‪ ,‬ולא רק מצד אדם לעצמו אלא מצד כל כלל ישראל‬ ‫שיתחבר עם הקב"ה‪ ,‬ויסוד החבור הוא השמחה בהקב"ה‪ ,‬והשמחה‬ ‫היא כשהקב"ה מתחבר עם כלל ישראל‪.‬‬ ‫אולם יש חטאים שמעכבים את החיבור עם הקב"ה‪ ,‬אולם גם‬ ‫במצבים של חטאים‪ ,‬אנו צריכים לדעת שזה דבר שניתן לתיקון‪,‬‬ ‫וצריך לשמוח בזה שהקב"ה איתנו‪.‬‬ ‫היינו תיקון החטא הוא האמצעי‪ ,‬והמטרה היא ההתחברות‬ ‫בריתי יצחק • םידעומו תבש‬ ‫להקב"ה והשמחה בזה‪.‬‬ ‫ועל־כן בראש השנה שזה תחילת השנה וזה משפיע על כל השנה‪,‬‬ ‫וממילא ראש השנה היא זמן שמדברים על המטרה העיקרית‪ .‬ואילו‬ ‫יום כיפור הוא האמצעי של תיקון עוונות‪ .‬ואחר זה בא שוב השמחה‬ ‫על כפרת עוונות‪ ,‬שזה חג הסוכות ושמיני עצרת שזה שוב המטרה‪.‬‬ ‫ואם בשעה שמדברים על האמצעי לא מבינים מה המטרה‪,‬‬ ‫מפסיד האמצעי את הערך שלו‪ ,‬על כן בראש השנה שזה יסוד השנה‬ ‫שמתפשט על כל השנה‪ ,‬מדברים בעיקרו על המטרה שהיא השמחה‬ ‫ט‬ ‫בהקב"ה‪ ,‬ורק בהסתר צריך לדעת שיש מה לתקן כדי להגיע למטרה‪,‬‬ ‫אבל מה שעומד בראש הוא המטרה‪ ,‬שהיא השמחה בהקב"ה‪.‬‬ ‫וממילא עזרא הסופר הביא התורה לקרוא כדי שידעו מה‬ ‫לתקן‪ ,‬ובאמת בגלל החטאים האלו לא הגיע זמן התיקון השלם‪,‬‬ ‫אבל ברגע שראה שמגיעים לידי עצבות‪ ,‬וא"כ מפסידים המטרה‬ ‫שהיא הידיעה שצריך להתחבר עם הקב"ה בשמחה‪ ,‬אז הזהיר את‬ ‫הציבור שלא לבכות אלא לשמוח בהקב"ה שזה מטרת של היום‪,‬‬ ‫וכעת צריך להתעלם מהרגשת החטא‪ ,‬כדי שלא לעכב את הרגשת‬ ‫השמחה בהקב"ה‪ .‬והתיקון דחה לאחר זמן‪.‬‬ ‫וזה היה בזמן שהגיעו לארץ ישראל‪ ,‬ואז היה זמן של שמחה‪,‬‬ ‫"ו ָה ָיה ִּכי ָתבוֹ א ֶאל ָה ָא ֶרץ‪.‬‬ ‫כמ"ש האור החיים (דברים כו‪ ,‬א) על הפסוק ְ‬ ‫אמר ְ'ו ָה ָיה'‪ ,‬לשון שמחה‪ ,‬להעיר שאין לשמוח אלא בישיבת הארץ‪ ,‬על‬ ‫ינו וגו'"‪.‬‬ ‫דרך אומרו (תהלים קכו‪ ,‬ב) ָאז ִי ָּמ ֵלא שְׂ חוֹ ק ּ ִפ ּ‬ ‫כעת אנו בארץ ישראל‪ ,‬ומתחיל להתקיים מה שנאמר האהבה‬ ‫של הקב"ה לכלל ישראל‪ ,‬ויש כבר חלק גדול של כלל ישראל בארץ‬ ‫רו ֶאת ָה ַא ֲה ָבה ַעד‬ ‫ירו ְו ִאם ְּתעוֹ ְר ּ‬ ‫"אם ָּת ִע ּ‬ ‫ישראל‪ ,‬ועל זה נאמר (שיר השירים) ִ‬ ‫'ת ְח ּ ָפץ' והתעוררה האהבה‪.‬‬ ‫ׁ ֶש ֶּת ְח ּ ָפץ"‪ ,‬וכעת אנו במצב של ֶּ‬ ‫אולם יש מלכות של רשעים בראש‪ ,‬והנביא יחזקאל (טז) מסביר‬ ‫שזה בעקבות חטאים שיש בתוך הציבור‪ ,‬שצריך לתקן‪ ,‬והיינו‬ ‫שהחטאים של אלו שעומדים בראש מזכירים לנו שגם אנו לא‬ ‫בסדר וצריך לתקן‪ .‬אולם בראש השנה‪ ,‬זה הזמן שמזכירים חלק‬ ‫הטוב שהקב"ה מביא אותנו לארץ ישראל ומתעלמים מהחלק הרע‬ ‫והבלתי מתוקן‪ ,‬כדי שזה לא יפריע לראות את החלק הטוב והשמחה‬ ‫שהקב"ה מביא אותנו לארץ ישראל ומתחיל תהליכי הגאולה‪ .‬ולכן‬ ‫ימי‬‫יתי אוֹ ָת ְך ִ ּב ֵ‬ ‫"ו ָז ַכ ְר ִּתי ֲאנִ י ֶאת ְ ּב ִר ִ‬ ‫אנו מזכירים בזכרונות את הפסוק ְ‬ ‫עו ָר ִי ְך ַו ֲה ִקמוֹ ִתי ָל ְך ְ ּב ִרית עוֹ ָלם" (יחזקאל טז‪ ,‬ס)‪ ,‬שמי שרואה את הרקע‬ ‫הנשה שארב תורתוס תושגרה‬ ‫נְ ּ‬ ‫של הפסוק‪ ,‬מבין שזה נאמר במצב שלנו שאנו מלאים בחטאים‪,‬‬ ‫והקב"ה אומר‪ ,‬שאני בכל זאת זוכר את הברית ואתם כובשים את‬ ‫ארץ ישראל על אף שאתם לא מקיימים את הברית‪ .‬וזה לא פוטר‬ ‫לתקן את המעשים‪ ,‬אבל בראש השנה לא מזכירים את החלק של‬ ‫החטאים‪ ,‬אלא את החלק של הקב"ה שהוא מקיים את הברית‪.‬‬ ‫וזה אחד מן הפסוקים שאנו מסיימים בברכת זוכר הברית‪ .‬יש עוד‬ ‫"ו ִ ּי ׁ ְש ַמע לאֱ ִֹהים ֶאת נַ ֲא ָק ָתם ַו ִ ּי ְז ּכֹר‬ ‫פסוקים שמזכירים ברית‪ :‬שמות (ב‪ ,‬כד) ַ‬ ‫לאֱ ִֹהים ֶאת ְ ּב ִריתוֹ ֶאת ַא ְב ָר ָהם ֶאת ִי ְצ ָחק ְו ֶאת ַי ֲעקֹב"‪ ,‬זה מדבר בגאולת‬ ‫יתי‬ ‫יתי ַי ֲעקוֹ ב ְו ַאף ֶאת ְ ּב ִר ִ‬ ‫"ו ָז ַכ ְר ִּתי ֶאת ְ ּב ִר ִ‬ ‫מצרים‪ .‬בחקותי (ויקרא‪ ,‬כו‪ ,‬מב) ְ‬ ‫יתי ַא ְב ָר ָהם ֶא ְז ּכֹר ְו ָה ָא ֶרץ ֶא ְז ּכֹר"‪ ,‬זה מדבר בגאולת‬ ‫ִי ְצ ָחק ְו ַאף ֶאת ְ ּב ִר ִ‬ ‫עזרא‪ .‬ואילו הפסוק ביחזקאל מדבר בגאולה שכעת אנו בתהליך‪.‬‬ ‫י‬ ‫ביום כיפור‪ ,‬לאחר שכבר עברנו את ראש השנה וכבר יודעים‬ ‫מה המטרה‪ ,‬צריך להזכיר את החטאים‪ ,‬כי אז זה לא יכול לבטל‬ ‫הרגשת השמחה בהקב"ה‪ ,‬כי כבר אנו הכנסנו בראשינו את המטרה‪,‬‬ ‫ובאותו זמן כבר אנו יכולים לעסוק באמצעי לתקן החטאים כדי‬ ‫להגיע למטרה להתחברות להקב"ה‪.‬‬ ‫וזה טעות להתעלם מחלק הטוב שהקב"ה עוסק כעת להתחבר‬ ‫עם כלל ישראל ומתעסק בקיבוץ גלויות‪ ,‬ורק להזכיר את חלק‬ ‫החטאים‪ ,‬וזה הופך את היוצרות‪ ,‬אלא צריך לדעת את העיקר‬ ‫שהקב"ה מתעסק כעת בחיבור שלו עם כלל ישראל וקיבוץ גלויות‪,‬‬ ‫וזה העיקר‪ ,‬ואחריו בא התיקון על החטאים שזה עבודת יום כיפור‪,‬‬ ‫שבא רק אחרי התיקון של ראש השנה‪.‬‬ ‫כו‬ ‫ֹאמר ָל ֶהם ְל ּ‬ ‫יסוד זה לומדים מדברי עזרא הסופר (נחמיה ח‪ ,‬י)‪ַ :‬‬ ‫"ו ּי ֶ‬ ‫חו ָמנוֹ ת ְל ֵאין נָ כוֹ ן לוֹ ִּכי ָקדוֹ ׁש ַה ּיוֹ ם‬‫תו ַמ ְמ ַת ִ ּקים ְו ׁ ִש ְל ּ‬ ‫לו ַמ ׁ ְש ַמ ִ ּנים ּו ׁ ְש ּ‬ ‫ִא ְכ ּ‬ ‫ַל ֲאדֹנֵ ינּו וְ ַאל ֵּת ָע ֵצבּו ִּכי ֶח ְדוַ ת ה' ִהיא ָמעֻ ּזְ ֶכם"‪.‬‬ ‫וע"ע במאמר בראש השנה מזכירים את הקמת המדינה‪ ,‬ואת‬ ‫השואה לא‪.‬‬ ‫בריתי יצחק • םידעומו תבש‬