gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

לחשב מחשבות לעשות · Lachshoiv Machshavois La'asois — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: לחשב מחשבות לעשות · Lachshoiv Machshavois La'asois

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

לחשב מחשבות לעשות · Lachshoiv Machshavois La'asois — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון מיוחד בנושא‬ ‫הכנה‬ ‫לראש השנה‬ ‫תיקון ימי השבוע בסוף השנה‬ ‫גליון מיוחד‬ ‫ראש השנה‬ ‫תיקון ימי השבוע וימי הבריאה בסוף השנה‬ ‫החטא‪ .‬והשני ‪ -‬הקבלה על העתיד‪ ,‬והוא‬ ‫סדר התשובה הראשון ‪ -‬על כלל‬ ‫העולם נברא בכ"ה באלול‬ ‫נובע מקיום שלושת העיקרים הראשונים‪.‬‬ ‫החטאים שעשה באותו היום‬ ‫והאדם בא' בתשרי‬ ‫מעתה כך הוא הסדר‪ .‬חודש אלול מיוחד‬ ‫הסדר הראשון הוא לתקן את ימי השבוע‬ ‫איתא בגמרא (ראש השנה י‪' ):‬תניא רבי‬ ‫בעיקרו למחיקת העוונות שנעשו בשנה‬ ‫ממה שחטא בהם‪ .‬כמו שכתבו שני גידולי‬ ‫אליעזר אומר בתשרי נברא העולם‪ ,‬רבי‬ ‫החולפת‪ ,‬ולמחיקת רישומן מעל גבי האדם‬ ‫וגדולי בית המדרש דקלם‪ .‬הראשון הגרא"א‬ ‫יהושע אומר בניסן נברא העולם'‪ .‬ואמרו‬ ‫והעולם‪ .‬ואילו עשרת ימי תשובה עיקרם‬ ‫דסלר זצוק"ל (מכתב מאליהו אלול ר"ה עמ' קט)‬ ‫בגמ' (שם כז‪' ).‬כמאן מצלינן האידנא 'זה‬ ‫לסיים התשובה על ידי הקבלה לעתיד‬ ‫שכתב‪' :‬אמר מורי ורבי רבי צבי הירש‬ ‫היום תחילת מעשיך‪ ,‬זכרון ליום ראשון'‪,‬‬ ‫שבשנה החדשה לא ישוב יותר לחטא זה‪.‬‬ ‫ברוידא ז"ל בשם המקובלים‪ ,‬כי השבוע‬ ‫כרבי אליעזר דאמר בתשרי נברא העולם'‪.‬‬ ‫נמצא שבכל שנה מתקן את עצמה‪ .‬בסוף‬ ‫האחרון של השנה יכול להציל דין כל‬ ‫השנה החולפת מתקן מה שעיוות בה בעבר‪,‬‬ ‫וכתבו התוס' (ח‪ ).‬שדברי הגמרא הם לענין‬ ‫השנה‪ ,‬היינו כל יום את בחינת יומו בכל‬ ‫ובתחילת השנה החדשה מקבל עליו להבא‬ ‫יום בריאת האדם שהיה ביום השישי‬ ‫השנה'‪ .‬והשני רעו וידידו רבינו אליהו‬ ‫שתהיה היא נקיה מן החטא‪.‬‬ ‫לבריאה ‪ -‬בראש החודש‪ ,‬אבל ראשית‬ ‫לופיאן זצוק"ל (לב אליהו ח"ג עמ' שעא) שכתב‪:‬‬ ‫כיוצא בזה בעבודת ימי השבוע‪ .‬דברי‬ ‫הבריאה היתה לרבי אליעזר בכ"ה באלול‪,‬‬ ‫'ידוע שבימי השבוע האחרון של השנה‬ ‫תלמידי בית המדרש דקלם עולים על‬ ‫ולרבי יהושע בכ"ה באדר‪ .‬וכתב המהרש"א‬ ‫אמרו חז"ל שיכולים לתקן בהם את כל ימי‬ ‫תיקון החטא לשעבר‪ ,‬כמפורש בדבריהם‬ ‫השבוע שבכל השנה'‪.‬‬ ‫(שם כז‪ ).‬ש'על שם זה נקרא ראש השנה‬ ‫'שיכולים לתקן בהם את כל ימי השבוע‬ ‫'תחילת מעשיך'‪ ,‬שהאדם הוא תכלית של‬ ‫והנה מעין זה מצינו בספר יסוד ושורש‬ ‫שבכל השנה'‪ ,‬וזה צריך לעשות דווקא‬ ‫כל הבריאה‪ ,‬וכאילו לא נברא שום דבר‬ ‫העבודה שהביא מהאריז"ל ש'בעשרת ימי‬ ‫בסוף השנה שעברה‪ ,‬וקודם ליום הדין‬ ‫קודם בריאת אדם‪ ,‬כי האדם הוא עיקר‬ ‫תשובה המתענה בהם ועושה תשובה גמורה‬ ‫דראש השנה‪ ,‬ועל כן אמרו ששבעת הימים‬ ‫המעשים'‪.‬‬ ‫בכל ליבו שלא יחזור לאותן העבירות‬ ‫האחרונים של השנה ראויים לתיקון כל‬ ‫לעולם‪ ,‬אז מוחלין לו בכל יום מימי השבוע‬ ‫וכתב הרמב"ן (בראשית ח ה) 'דע‪ ,‬כי אחרי‬ ‫אשר עיוות בהם במהלך השנה‪ .‬מאידך‪,‬‬ ‫שבעשרת ימי תשובה מה שחטא ביום‬ ‫שהסכימו שבתשרי נברא העולם‪ ,‬כאשר‬ ‫דברי האריז"ל‪ ,‬כמפורש בדבריו‪ ,‬המה‬ ‫ההוא לעולם' (וכ"כ במשנ"ב תרג סק"ב בשם‬ ‫תקנו 'זה היום תחילת מעשיך‪ ,‬זכרון ליום‬ ‫'שלא יחזור לאותן העבירות לעולם'‪ ,‬והיינו‬ ‫היערות דבש)‪.‬‬ ‫ראשון'‪ ,‬וכן הוא סדר הזמנים‪ ,‬זרע וקציר‬ ‫הקבלה לעתיד‪ ,‬וזמנם ומקומם הוא בעשרת‬ ‫וקור וחום‪ ,‬יהיה ראש השנים מתשרי'‪ .‬וכן‬ ‫ימי התשובה‪ ,‬בפתח השנה החדשה‪ .‬נמצא‬ ‫וצריך לכוון הדברים‪ ,‬כי הם דיברו על‬ ‫הימים האחרונים של השנה העוברת‪ ,‬והוא‬ ‫כתב רבנו בחיי (שם א ד) שהגמ' פסקה הלכה‬ ‫שדברי שניהם אמת‪ ,‬והם משלימים זה לזה‪,‬‬ ‫כרבי אליעזר‪ .‬וכן פסק הגר"א (תקפ"א א‪,‬‬ ‫ונבנים זה על גבי זה‪.‬‬ ‫הזכיר את הימים הראשונים של השנה‬ ‫המתחדשת‪ .‬עוד יש לעיין בעיקר דברי‬ ‫ובספר יצירה א א‪ ,‬אופן ג)‪.‬‬ ‫והנה אין האדם יכול לזכור כל מה שחטא‬ ‫האריז"ל ‪ -‬איך ניתן לתקן בשנה החדשה‬ ‫אמנם הרבה מהראשונים סוברים שהלכה‬ ‫בכל אחד מימי הבריאה‪ ,‬ועל כן יעשה‬ ‫את חטאי השנה שעברה‪.‬‬ ‫כרבי יהושע‪ .‬ומכל מקום כתבו התוספות‬ ‫תשובה בדרך כלל על החטאים שהוא‬ ‫באמת תמיהה זו קיימת גם על עיקר מה‬ ‫(ר"ה כז‪' ).‬שמה שיסד רבי אליעזר הקליר‬ ‫רגיל להיכשל בהם‪ .‬וישוב בכל יום מימי‬ ‫שאמרו חכמים שישנם 'עשרת ימי תשובה'‪,‬‬ ‫בגשם דשמיני עצרת כרבי אליעזר דאמר‬ ‫השבוע הללו על אותם חטאים שחטא‬ ‫ביום זה‪ .‬אלא אם כן הוא יודע‪ ,‬דרך משל‪,‬‬ ‫והם בתחילת השנה החדשה‪ ,‬ולכאורה היה‬ ‫בתשרי נברא העולם‪ ,‬ובשל פסח יסד כרבי‬ ‫שבתחילת השבוע היה רגיל לחטוא מחמת‬ ‫ראוי שיהיו בסוף השנה‪ ,‬וקודם לראש‬ ‫יהושע‪ ,‬אומר רבינו תם דאלו ואלו דברי‬ ‫הסמיכות לשבת ולתענוגיה‪ .‬כיוצא בזה‬ ‫השנה‪ ,‬על מנת לכלות שנה וחטאיה‪.‬‬ ‫אלהים חיים‪ ,‬ואיכא למימר דבתשרי עלה‬ ‫אם זוכר שהיה מרבה יותר בחטא בסופי‬ ‫ואכן ישנו זמן המיוחד לתשובה בסוף‬ ‫במחשבה לבראות ולא נברא עד ניסן'‪.‬‬ ‫השבוע‪ ,‬ובפרט ביום השישי אשר הורגלו‬ ‫השנה ‪ -‬הוא חודש אלול חודש הרחמים‬ ‫ובמאמר זה ביארנו הדברים על פי שיטת‬ ‫בו בני האדם לבטל זמנו‪ ,‬שאזי יכוון‬ ‫והסליחות‪ .‬ומעתה גם בזה צריך ביאור מהו‬ ‫רבי אליעזר‪ ,‬ולדברי רבנו תם‪ ,‬מקום יש‬ ‫בתשובתו במכוון על דברים אלו בימים‬ ‫החילוק שבין חודש הרחמים שבסוף השנה‬ ‫לדברים גם לשיטת רבי יהושע‪.‬‬ ‫אלו‪.‬‬ ‫לעשרת הימים בתחילת השנה‪.‬‬ ‫והנה שני סדרי תיקונים יש לתקן בימים‬ ‫ובספר 'האיש על החומה' (עמ' ‪ )98‬מצינו‬ ‫אלא כך הוא ביאור הדברים‪ :‬התשובה‬ ‫האחרונים של השנה‪ ,‬הראשון ‪ -‬תשובה על‬ ‫מנהג נאה שנהג בענין זה רבה של ירושלים‬ ‫נחלקה לשני עניינים עיקריים‪ .‬הראשון‬ ‫כלל החטאים שעשה באותו היום‪ .‬והשני‬ ‫רבי יוסף חיים זוננפלד זצוק"ל‪ .‬הוא היה‬ ‫‪ -‬ביטול החטא שעבר‪ ,‬וזה נעשה על ידי‬ ‫‪ -‬תיקון שבעת ימי הבריאה ממה שקלקל‬ ‫אומר בימים אלו‪' :‬היום הוא יום ראשון‬ ‫החרטה והווידוי‪ ,‬ומשניהם נובעת עזיבת‬ ‫בהם בחטאיו באותו היום‪ ,‬כמו שיתבאר‪.‬‬ ‫על כן בשני דברים אלו צריך לבדוק עצמו‬ ‫החלק השני‪ :‬הימים השני והרביעי‪ ,‬בהם ברא‬ ‫האחרון של השנה‪ ,‬ועל כל אחד מוטל לתקן‬ ‫ביום זה‪ ,‬האם פרסם כבודו יתברך בעולם‬ ‫ה' את העליונים‪ ,‬ויסודם בריאת המשפיעים‬ ‫כל מה שקלקל בימי ראשון בשבוע של‬ ‫כפי שהיה יכול‪ ,‬והאם סיגל לעצמו מצוות‬ ‫בעולם‪.‬‬ ‫השנה'‪ ,‬וכן בכל שאר הימים‪.‬‬ ‫ומעשים טובים לביטול הנהמא דכיסופא כפי‬ ‫החלק השלישי‪ :‬הימים השלישי והחמישי‪,‬‬ ‫יכולתו‪ .‬ועל מיעוטו בשני דברים אלו יעשה‬ ‫בהם ברא ה' את התחתונים‪ ,‬ויסודם בריאת‬ ‫סדר התשובה השני ‪ -‬על חילול‬ ‫תשובה ביום זה‪.‬‬ ‫המקבלים בעולם‪.‬‬ ‫עניינו וקדושתו של כל יום‬ ‫ביום השני לבריאה צריך לתקן מה שפגם‬ ‫החלק הרביעי‪ :‬היום השישי‪ ,‬בו נברא האדם‬ ‫העבודה השנייה שצריך האדם לעבוד בימים‬ ‫בזרימת ההשפעה מהעליונים לתחתונים‪.‬‬ ‫המשלב בין העליונים והתחתונים‪ ,‬ובו באו‬ ‫אלו‪ ,‬היא תיקון שבעת ימי הבריאה מכל מה‬ ‫והנה היום השני הוא היום הראשון לבריאת‬ ‫לכלל דבקות המשפיעים והמקבלים‪.‬‬ ‫שקלקל בהם‪ .‬עבודה זו להבדיל מקודמתה‪,‬‬ ‫העליונים‪ ,‬ובו נבראו המלאכים שהם מקור‬ ‫מתחילה ביום כ"ה באלול בלא הבדל באיזה‬ ‫והחלק החמישי‪ :‬יום השבת‪ ,‬בו שבת ה' מכל‬ ‫ההשפעה הרוחנית על הבריאה (רש"י א ה)‪ ,‬וכן‬ ‫מימי השבוע הוא חל‪ ,‬כי הוא היום הראשון‬ ‫מלאכתו‪ ,‬ואף ישראל עמו שובתים‪ ,‬ואילו‬ ‫נעשה הרקיע שהוא מקור ההשפעה הגשמית‬ ‫לבריאה לפי תאריך החודש‪ .‬כך בחמשה ימים‬ ‫שאר הבריאה עובדת כדרכה‪ ,‬ואף אומות‬ ‫על הבריאה‪ ,‬לפי שבו עתידים להיקבע‬ ‫האחרונים של השנה הוא מתקן את חמשת‬ ‫העולם חייבים לעבוד‪.‬‬ ‫השמש הירח וכל צבא השמים‪ ,‬וממנו יורדים‬ ‫ימי הבריאה הראשונים‪ ,‬וביום ראש השנה‬ ‫הטל הגשם והשלג‪ ,‬ומתהויים רוחות שבעולם‪.‬‬ ‫עוד מצינו בגמ' ראש השנה (לא‪ ).‬שביארו‬ ‫הוא מתקן את יום השישי בו נברא האדם‪,‬‬ ‫חילוק מהותם של ימי הבריאה על פי מה‬ ‫ובגמ' ראש השנה אמרו ששיר של היום השני‬ ‫וביום ראש השנה השני מתקן את אשר עיוות‬ ‫שקבעו חכמים שיר של יום בבית המקדש‪.‬‬ ‫הוא ָ ּ'גדוֹ ל ה' ּו ְמ ֻה ָּלל ְמ ֹאד'‪' ,‬על שם שחילק‬ ‫בשבתות השנה‪.‬‬ ‫מעשיו‪ ,‬ומלך עליהן'‪ ,‬ופירש רש"י‪' ,‬שהבדיל‬ ‫מתוך דברי חכמים הללו בשני המקומות‪,‬‬ ‫וכתב החיד"א בברכי יוסף (תקפא סקי"ט) 'בכ"ה‬ ‫רקיע בין עליונים לתחתונים‪ ,‬ונתעלה וישב‬ ‫נוכל לעמוד על מהות הימים‪ ,‬עומק הקלקול‬ ‫אלול נברא העולם‪ ,‬וטוב ללמוד פרשת‬ ‫במרום'‪ .‬והיינו שמעשה החילוק קבע את‬ ‫בהם על ידי החטא‪ ,‬ודרך התשובה והתיקון‬ ‫בראשית עד יום אחד‪ .‬וכן בכל יום‪ ,‬עד‬ ‫מציאות העולם שישנם משפיעים ומקבלים‪,‬‬ ‫המוטלים עלינו בימים אלו שבאחרית השנה‪.‬‬ ‫שביום ראש השנה ילמד פרשת יום הששי‬ ‫וחילק מקומם‪ ,‬שהמשפיעים במרום‪,‬‬ ‫שבו נברא העולם'‪ .‬וכן כתב היעב"ץ בסידור‬ ‫והמקבלים בארץ‪.‬‬ ‫פירוט מהות התשובה על‬ ‫עמודי שמים (דיני חודש אלול‪ ,‬כב) 'כ"ה באלול‬ ‫ובזה צריך לבדוק עצמו ביום זה‪ .‬כי הקב"ה‬ ‫כל יום מימי בראשית‬ ‫נברא העולם על דעת כל המדרשי רבות‪,‬‬ ‫תלה את ההשפעה במעשי האדם‪ ,‬שעשיית‬ ‫ובפסיקתא ופרקי דרבי אליעזר‪ ,‬כרבי אליעזר‪.‬‬ ‫ביום הראשון לבריאה‪ ,‬צריך לתקן מה‬ ‫לכן ילמד פרשת בראשית עד יום אחד‪ ,‬וכן‬ ‫המצוות מקיימת ומגדילה את ההשפעה‪,‬‬ ‫ולעומתם עשיית עבירות סותמת את הצינורות‬ ‫שפגם בכללות הבריאה שנבראה ביום זה‪.‬‬ ‫בכל יום‪ ,‬עד שבראש השנה ילמד הפרשה‬ ‫המשפיעים‪ .‬נמצא שכאשר נכשל במעשיו‬ ‫והנה מצינו שתי סיבות עיקריות לבריאה‪,‬‬ ‫מיום השישי שבו נברא האדם'‪ .‬ויש להוסיף‬ ‫ביטל ועיכב את ההשפעה על התחתונים‪,‬‬ ‫האחת‪ ,‬כדכתיב בישעיהו (מג ז) ּ ֹ'כל ַה ִ ּנ ְק ָרא‬ ‫על דבריהם שביום טוב שני של ראש השנה‬ ‫ופגם בשתיים‪ ,‬בעצם מעשה המלך‪ ,‬ובחסרון‬ ‫ִב ׁ ְש ִמי‪ְ ,‬ולִ ְכבוֹ ִדי ְּב ָר ִ‬ ‫אתיו יְ ַצ ְר ִּתיו ַאף ֲעשִׂ ִיתיו'‪,‬‬ ‫יקרא פרשת השבת‪ ,‬מ'ויכולו' עד גמירא‪.‬‬ ‫ההשפעה בכל העולם‪ .‬ועל כל זה צריך לשוב‬ ‫וכנוסח ברכת הנישואין 'שהכל ברא לכבודו'‪.‬‬ ‫והיינו שהבריאה נבראה כדי לפרסם את‬ ‫בתשובה ביום זה‪.‬‬ ‫כבוד מלכותו בעולם‪ .‬דבר זה מתקיים על‬ ‫שבעת ימי בראשית נחלקו‬ ‫ביום השלישי לבריאה צריך לתקן מה‬ ‫ידי שהאדם עושה רצונו יתברך במצוות‬ ‫לחמשה חלקים‬ ‫שפגם בקבלת ההשפעה על ידי התחתונים‬ ‫אמרו חכמים במדרש (ב"ר יב ח) 'כל מה שאתה‬ ‫ובהנהגות‪.‬‬ ‫מהעליונים‪ .‬והנה היום השלישי הוא היום‬ ‫רואה‪ ,‬תולדות שמים וארץ הן‪ ,‬שנאמר‬ ‫הראשון לבריאת התחתונים‪ ,‬ובו נתגלית‬ ‫הסיבה השנייה לבריאה היא‪ ,‬כי מדרך הטוב‬ ‫אש ית ָּב ָר א ֱא ל ִֹה ים ֵא ת ַה ּׁ ָש ַמ יִ ם ְו ֵא ת‬ ‫ְּ'ב ֵר ׁ ִ‬ ‫הארץ‪ ,‬ונבראו העשבים והאילנות‪.‬‬ ‫להטיב‪ ,‬ורצה הקב"ה למנוע מן הנשמות‬ ‫ָה ָא ֶרץ' [ר"ל‪ ,‬שכבר ביום הראשון נבראה כל‬ ‫בענין גילוי הארץ פירשו בגמ' ראש השנה‬ ‫אכילת נהמא דכיסופא‪ ,‬ועל כן שלחם לעולם‬ ‫הבריאה בהעלם‪ ,‬ואחר כך רק יצאה מההעלם‬ ‫ענינו של שיר היום השלישי ֱ'אל ִֹהים נִ ָ ּצב‬ ‫הזה‪ ,‬על מנת לעשות ולקבל שכרם בעולם‬ ‫אל הפועל בשאר ימי הבריאה]‪ .‬בשני ברא‬ ‫הבא (ראה רמח"ל בדרך ה' ח"א פ"ב‪ ,‬ובדעת תבונות‬ ‫ַּב ֲע ַדת ֵאל'‪' ,‬על שם שגילה ארץ בחכמתו‪,‬‬ ‫מהעליונים‪ ,‬בשלישי ברא מהתחתונים‪,‬‬ ‫והכין תבל לעדתו'‪ .‬וביאר רש"י 'שגילה‬ ‫ח"א סי' מב)‪ ,‬וזהו שאמר הכתוב (בראשית ב ג)‬ ‫ברביעי ברא מהעליונים‪ ,‬בחמישי ברא‬ ‫ארץ מקום מצב עדתו'‪ .‬הרי שאף שביום זה‬ ‫ֲ'א ׁ ֶשר ָּב ָרא ֱאל ִֹהים לַ ֲעשׂ וֹ ת'‪ ,‬ונאמר (ישעיהו מה‬ ‫מהתחתונים‪ ,‬בשישי בא לבראות את אדם‪,‬‬ ‫נתגלתה כל היבשה‪ ,‬תלו העיקר בגילוי ארץ‬ ‫יח) 'לֹא תֹ ה ּו ְב ָר ָא ּה לָ ׁ ֶש ֶבת יְ ָצ ָר ּה' (וע"ע לאריז"ל‬ ‫אמר‪ ,‬אם אני בורא אותו מהעליונים‪ ,‬או‬ ‫ישראל‪ ,‬מקום עדתו של הקב"ה‪ ,‬בני ישראל‪.‬‬ ‫בשער ההקדמות לט‪ .‬ובשל"ה הק' תולדות אדם בית‬ ‫מהתחתונים אין שלום בעולם‪ ,‬אלא הרי אני‬ ‫והיינו כמו שאמרו (יומא נד‪ ):‬שנקראת 'אבן‬ ‫ישראל תניינא)‪.‬‬ ‫בורא אותו מהעליונים ומהתחתונים בשביל‬ ‫השתיה' שממנה הושתת העולם‪ ,‬נמצא שארץ‬ ‫וזהו מה שפירשו בגמ' ראש השנה (לא‪ ).‬את‬ ‫ה'שלום'‪ ,‬הדא הוא דכתיב (בראשית ב ז)‬ ‫ישראל שורש העולם‪ ,‬וממנה נמתח כל‬ ‫שיר היום הראשון 'לַ ה' ָה ָא ֶרץ ּו ְמלוֹ ָא ּה'‪ ,‬על‬ ‫ַ'ו ִ ּי ֶיצר ה' ֱאל ִֹהים ֶאת ָה ָא ָדם ָע ָפר ִמן ָה ֲא ָד ָמה'‬ ‫העולם (ראה שו"ת חתם סופר יו"ד רלד)‪ ,‬וממילא‬ ‫שם ש'קנה‪ ,‬והִקְנָה‪ ,‬ושליט בעולמו'‪ ,‬ופירש‬ ‫מן התחתונים‪'ַ ,‬ו ִ ּי ּ ַפח ְּב ַא ּ ָפיו נִ ׁ ְש ַמת ַח ִ ּיים' מן‬ ‫היא גם הראשונה שהתגלתה‪.‬‬ ‫רש"י‪ ,‬ש'קנה' ‪ -‬שמים וארץ‪ .‬ו'שליט בעולמו'‬ ‫העליונים'‪.‬‬ ‫ובענין בריאת כל מיני הצומח‪ ,‬הנה הצומח‬ ‫‪ -‬יחידי‪ ,‬שלא נבראו המלאכים עד יום שני‪.‬‬ ‫נמצא ששבעת ימי בראשית נחלקים לחמשה‬ ‫הוא הגילוי הקבוע של פעולת הארץ בכל‬ ‫ושני דברים אלו כנגד הדבר הראשון שנברא‬ ‫חלקים‪.‬‬ ‫ימי העולם‪ .‬כי אף שגם בעלי החיים נבראו‬ ‫העולם לכבודו‪ .‬והשלישי ש'הִקְנָה' ‪ -‬דהיינו‬ ‫החלק הראשון‪ :‬היום הראשון בו נבראה כל‬ ‫מהארץ‪ ,‬רק בשעה ראשונה נבראו ממנה‪,‬‬ ‫תבל ליושבי בה‪ ,‬כלומר 'קונה כדי להקנות'‪,‬‬ ‫הבריאה בכללותה‪ ,‬כמו שכתב רש"י (בראשית‬ ‫ומכאן ואילך הם יולדים אחד את השני‪.‬‬ ‫וזהו כנגד הדבר השני שהקנה הארץ ליושביה‬ ‫א יד) ש'הכל נברא ביום הראשון‪ ,‬ובשאר‬ ‫אבל הצומח לעולם יוצא מהארץ‪ ,‬נמצא שבו‬ ‫לעבוד בה להיטיב להם‪.‬‬ ‫הימים יצאו הדברים אל הפועל'‪.‬‬ ‫בין הגוף והנפש‪ ,‬מכל מקום רק כלפי‬ ‫ובגמ' ראש השנה ביארו שיר של יום הרביעי‬ ‫נראית השפעת הארץ על תולדותיה באופן‬ ‫האדם אמרו במדרש שם שבראו הקב"ה‬ ‫ֵ'אל נְ ָקמוֹ ת ה'‪ ,‬על שם ש'ברא חמה ולבנה‬ ‫תמידי‪.‬‬ ‫מהעליונים והתחתונים יחד כדי שלא תהא‬ ‫ועתיד להיפרע מעובדיהן'‪ .‬ביאור הדברים‬ ‫ואם כן יש ביום זה שני דברים‪ .‬האחד ‪ -‬גילוי‬ ‫קנאה במעשה בראשית‪ .‬נמצא שרק חיבור‬ ‫שבבריאת היום הרביעי הונח בעולם היסוד‬ ‫ובריאת הארץ‪ ,‬והשני ‪ -‬בריאת הצומח עליה‪.‬‬ ‫הנפש חיה הרוחנית של האדם בגוף הגשמי‬ ‫לאפשרות האדם לטעות ולהחשיב את ברואי‬ ‫ובשני דברים אלו צריך לבדוק אם פגם‪.‬‬ ‫חשובים חיבור בין העליונים ותחתונים‪.‬‬ ‫העולם כאלהים‪ .‬כי יסוד הטעות התחילה‬ ‫בענין גילוי הארץ‪ ,‬כיון שמבואר שעיקר‬ ‫והנה הגמ' בראש השנה מפרשת ענינו של‬ ‫מהשמש‪ ,‬שניתן לה כוח הממשלה כנאמר (א‬ ‫הארץ ארץ ישראל‪ ,‬ומצינו שארץ ישראל‬ ‫שיר היום השישי שהוא 'ה' ָמלָ ְך ֵ ּגאוּת לָ ֵבׁש'‪,‬‬ ‫יח) ְ'ולִ ְמׁ ֹשל ַּב ּיוֹ ם ו ַּב ַּליְ לָ ה'‪ ,‬ובזה קמה אפשרות‬ ‫נפגמת בחטאות האדם כמו שנאמר (ויקרא יח‬ ‫'על שם שגמר מלאכתו‪ ,‬ומלך עליהן'‪ .‬נמצא‬ ‫בני האדם לטעות אחרי המשרתים (ראה רמב"ם‬ ‫כה) ַ'ו ִּת ְט ָמא ָה ָא ֶרץ ָו ֶא ְפקֹ ד ֲעוֹ נָ ּה ָעלֶ ָיה‪ַ ,‬ו ָּת ִקא‬ ‫שעבודת יום השישי היא להכיר מלכותו‬ ‫פ"א מע"ז ה"א‪ ,‬ומה שכתבנו בפסוק זה בספר כבוד‬ ‫ָה ָא ֶרץ ֶאת יֹ ׁ ְש ֶב ָיה '‪ ,‬וכתב הרמב"ן 'החמיר‬ ‫בעולם‪ ,‬ובאופן של ' ּו ִמ ְּבשָׂ ִרי ֶא ֱחזֶ ה ֱאלוֹ ַּה'‪,‬‬ ‫התורה)‪.‬‬ ‫הכתוב בעריות‪ ,‬בעבור הארץ שתטמא בהן‬ ‫שיראה בעצמו את החיבור שבין העליונים‬ ‫על כן גם בענין זה צריך לעשות תשובה‬ ‫ותקיא הנפשות העושות'‪ .‬ואף בשאר חטאי‬ ‫לתחתונים‪ ,‬ומתוך כך יכיר במלכותו של‬ ‫ביום זה האם לא חטא בנתינת כוח לברואים‬ ‫האדם הארץ נטמאת בבחינת מה‪ ,‬כדאיתא‬ ‫הקב"ה בכל העולם‪ .‬על כן צריך לבדוק עצמו‬ ‫כאלהים‪ .‬ואל יתמה האדם האם אפשרי הדבר‬ ‫בגמ' שבת (לג‪ ,).‬וכתב הרמח"ל (זוהר תנינא‪,‬‬ ‫האם אמנם פעל פעולתו זו‪ ,‬וכל שקיצר בכך‬ ‫אחרי שכבר ביטלו חכמים יצרא דעבודה‬ ‫תיקון פג) 'דלא אסתאבת ארעא אלא בחובין‬ ‫צריך לשוב על זה בתשובה‪.‬‬ ‫זרה (יומא סט‪ ,):‬שהרי כך אמר הושע בנבואתו‬ ‫דישראל'‪ .‬על כן עליו לידע שבעוונותיו פגם‬ ‫ביום שבת של הבריאה צריך לתקן מה שפגם‬ ‫אמר עוֹ ד ֱאל ֵֹהינ ּו לְ ַמ ֲעשֵׂ ה יָ ֵדינוּ'‪,‬‬ ‫(יד ד) ְ'ולֹא נֹ ַ‬ ‫בקדושת הארץ הקדושה‪ ,‬ויום זה מיוחד‬ ‫במנוחת העולמות‪ .‬והנה יסוד המנוחה בא‬ ‫והנביא ישעיהו (ב כ) מתנבא על אחרית הימים‬ ‫לתשובה על כך [וגם יושבי חו"ל צריכים‬ ‫אחר המלאכה‪ .‬וכנאמר בפרשת הבריאה (ב‬ ‫ַּ'ב ּיוֹ ם ַהה ּוא יַ ׁ ְשלִ ְיך ָה ָא ָדם ֵאת ֱאלִ ילֵ י ַכ ְס ּפוֹ‬ ‫תשובה ותיקון בענין זה‪ ,‬כי אף ארץ העמים‬ ‫אכ ּתוֹ ֲאׁ ֶשר‬‫ב) ַ'ויְ ַכל ֱאל ִֹהים ַּב ּיוֹ ם ַה ּׁ ְש ִב ִיעי ְמלַ ְ‬ ‫ְו ֵאת ֱאלִ ילֵ י זְ ָהבוֹ ֲאׁ ֶשר ָעשׂ ּו לוֹ לְ ִהׁ ְש ַּת ֲחוֹ ת'‪.‬‬ ‫נטמאת בחטאי האדם‪ ,‬כמבואר בחטאי דור‬ ‫אכ ּתוֹ‬‫ָעשָׂ ה‪ַ ,‬ו ִ ּי ׁ ְש ֹּבת ַּב ּיוֹ ם ַה ּׁ ְש ִב ִיעי ִמ ָּכל ְמלַ ְ‬ ‫ביום החמישי לבריאה צריך לתקן מה‬ ‫המבול (ראה פרשת נח‪ ,‬וברש"י שם ו יג)]‪.‬‬ ‫ֲא ׁ ֶש ר ָע שָׂ ה'‪ .‬הנה בתחילה לא נאמר 'כל'‬ ‫שפגם בקבלת ההשפעה על ידי התחתונים‬ ‫ובענין בריאת הצומח שעליה‪ ,‬הנה האדם‬ ‫מלאכתו‪ ,‬ולבסוף נאמר‪ ,‬ולכאורה לא היה‬ ‫מהעליונים‪ .‬והנה היום החמישי הוא היום‬ ‫נברא על מנת להעלות את הבריאה‪ ,‬ודרך‬ ‫צריך לומר 'כל' כלל‪ ,‬כי ברור הדבר‪.‬‬ ‫השני לבריאת התחתונים‪ ,‬ובו נבראו דגת הים‬ ‫העלייה של הצומח הוא כשמברך עליו קודם‬ ‫ביאור הדברים‪ ,‬שלכך בתחילה לא נאמר‬ ‫ועוף השמים‪ .‬והנה נתייחדו שני מינים אלו‬ ‫לאכילתו‪ ,‬כמו שאמרו בגמ' ברכות (לה‪ ).‬על‬ ‫'כל'‪ ,‬כי אינו צריך‪ ,‬והטעם שלבסוף נאמר‬ ‫בכך שהם פרים ורבים בייחוד‪ ,‬כמו שנאמר‬ ‫הנאמר (תהלים קטו טז) ַ'ה ּׁ ָש ַמיִ ם ׁ ָש ַמיִ ם לַ ה'‬ ‫'כל' ללמד שהשביתה היתה לכל דבר‬ ‫(בראשית א כב) ַ'ויְ ָב ֶר ְך ֹא ָתם ֱאל ִֹהים לֵ אמֹ ר‪,‬‬ ‫ְו ָה ָא ֶרץ נָ ַתן לִ ְבנֵ י ָא ָדם'‪ ,‬כאן קודם ברכה וכאן‬ ‫שבבריאה‪ .‬והיינו כי ענין השביתה אינו‬ ‫ּ ְפר ּו ו ְּרב ּו ו ִּמלְ א ּו ֶאת ַה ַּמיִ ם ַּב ַ ּי ִּמים‪ְ ,‬ו ָהעוֹ ף יִ ֶרב‬ ‫לאחר ברכה‪ .‬ועיקר הכוונה בברכה‪ ,‬שאוכל‬ ‫בפועל הנח מהעבודה‪ ,‬כמנוחת בשר ודם‪,‬‬ ‫ָּב ָא ֶרץ'‪ .‬והנה פריה ורביה באדם קיימת הן‬ ‫על מנת שירבה כוחו לעבוד את ה'‪ ,‬ותהיה‬ ‫שהרי אין יגיעה במרום (ראה ילקוט שמות‬ ‫בהולדת הילדים‪ ,‬והן בחידושי תורה (ראשית‬ ‫עיקר אכילתו בבחינת הנאת מעיים ולא‬ ‫רלו)‪ ,‬אלא השביתה היא קיום הדבר בסיום‬ ‫חכמה שער הקדושה פ"ד ומגלה עמוקות וילך‪ ,‬והחיד"א‬ ‫הנאת החיך‪ .‬על כן צריך לבדוק עצמו האם‬ ‫מלאכתו‪ ,‬ועל זה נאמר שהשביתה והקיום היו‬ ‫בחסדי אבות ריש פ"ו)‪ ,‬ונראה שכן היא קיימת‬ ‫בירך באכילתו את הצומח כראוי‪ ,‬והאם כיוון‬ ‫בכל דבר ודבר שנברא‪.‬‬ ‫גם בקיום המצוות (ראה סמך לזה בלשון המדרש‬ ‫באכילתו על מנת שיתחזק גופו לעבודת ה'‬ ‫ויק"ר לה ז)‪.‬‬ ‫או להנאת עצמו‪ .‬ועל שני דברים אלו יעשה‬ ‫ומבארת הגמ' בראש השנה את שיר יום‬ ‫השבת ִ'מ זְ מוֹ ר ׁ ִש יר לְ יוֹ ם ַה ּׁ ַש ָּב ת'‪ ,‬דהיינו‬ ‫ובגמ' ראש השנה אמרו ביאור שיר של יום‬ ‫תשובה ביום השלישי לבריאה‪.‬‬ ‫'ליום שכולו שבת'‪ .‬ופירש רש"י 'שעתיד‬ ‫החמישי ַ'ה ְרנִ ינ ּו לֵ אל ִֹהים ע ּו ֵּזנ ּו'‪ ,‬שהוא 'על‬ ‫ביום הרביעי לבריאה צריך לתקן מה שפגם‬ ‫העולם להיות חרב‪ ,‬ואין אדם‪ ,‬וכל המלאכות‬ ‫שם שברא עופות ודגים לשבח לשמו'‪ ,‬ופירש‬ ‫בזרימת ההשפעה מהעליונים לתחתונים‪.‬‬ ‫שובתות‪ ,‬ועל אותו יום אומרים שיר של‬ ‫רש"י ש'כשאדם רואה עופות משונים זה מזה‪,‬‬ ‫והנה היום הרביעי הוא היום השני לבריאת‬ ‫שבת'‪ .‬ביאור הדברים שכיון שנתבאר שענין‬ ‫נותן שבח למי שבראם'‪.‬‬ ‫העליונים‪ ,‬ובו נבראו המאורות ברקיע‬ ‫השביתה היא השלמת הדבר‪ ,‬הנה השלמת‬ ‫מעתה בשתים יבדוק האדם את עצמו ביום‬ ‫השמים‪ ,‬אשר בהם תלויה חליפת היום‬ ‫העולם בזה העולם היתה ביום השביעי‬ ‫זה‪ .‬האחד‪ ,‬אם פרה ורבה ביום זה הן בחידושי‬ ‫והלילה‪ ,‬וארבע תקופות השנה‪ ,‬האביב והקיץ‪,‬‬ ‫לבריאה‪ ,‬ואז הקב"ה וישראל שובתים‪,‬‬ ‫תורה‪ ,‬והן בקיום המצוות‪ .‬עוד יבדוק עצמו‬ ‫הסתיו והחורף‪ .‬ובכל עת ועונה הרגשת האדם‬ ‫אבל העולם ואומות העולם אינם שובתים‪,‬‬ ‫האם כשראה עופות המשונים זה מזה נתן‬ ‫שונה‪ ,‬וממילא גם עבודתו שונה‪.‬‬ ‫והשלמת העולם כולו תהיה אחרי ששת‬ ‫שבח למי שבראם‪ ,‬או שערל היה ליבו‪,‬‬ ‫על כן צריך לבדוק עצמו האם ניצל את‬ ‫אלפי שנות קיומו באלף השביעי‪ ,‬שבו כל‬ ‫וטחו עיניו מראות נפלאות הבריאה‪ .‬וישוב‬ ‫תחלופי העונות והזמנים כראוי לעבודת ה'‪ ,‬או‬ ‫המלאכות ישבתו‪.‬‬ ‫בתשובה על שני דברים אלו‪.‬‬ ‫ח"ו להיפך‪ ,‬שניצל אותם להנאתו‪ ,‬כגון ביום‬ ‫על כן צריך לבדוק עצמו האם בכל פעולותיו‬ ‫ביום השישי לבריאה צריך לתקן מה שפגם‬ ‫לבטל זמן הלימוד‪ ,‬ולישא וליתן שלא ביושר‪,‬‬ ‫בבריאה במשך השנה השלים מעשיו בכל‬ ‫בחיבור ההשפעה שבין העליונים לתחתונים‪.‬‬ ‫ובלילה להתמיד בשינה‪ .‬בקיץ ליהנות מפרי‬ ‫מלאכה ומלאכה‪ ,‬כרצון הקב"ה‪ ,‬ובזה נתן‬ ‫והנה אף שביום השישי נבראו גם כל נפש‬ ‫הארץ‪ ,‬ובחורף להתכנס בתוך עצמו בימים‪,‬‬ ‫להם קיום רוחני בכך‪.‬‬ ‫חיה שבארץ‪ ,‬ובכל בעלי החיים יש חיבור‬ ‫ולבזבז את הלילות הארוכים‪.‬‬ ‫לעילוי נשמת אבי מורי הכ"מ‬ ‫הר"ר יוסף יעקב בהר"ר אריה ליב גולדשטוף זצ"ל‬ ‫נלב"ע כ"א טבת תשפ"ו‬ ‫להנצחות ולקבלת הגליון במייל‬ ‫‪L0527114615@gmail.com‬‬ ‫איש ישר דרך‪ ,‬מתמיד בתורתו‪ ,‬מתבטל בביטול גמור לרבותיו‪ ,‬עבד את ה' בצניעות‪ ,‬ועוולה לא נמצא בשפתיו‬ ‫הגליון יו"ל בסיועם הנדיב של הר"ר דוד משה הי"ו ורעייתו מרת רחל תחי' מץ‬