לחשב מחשבות לעשות · Lachshoiv Machshavois La'asois — ראש השנה (2026-09-07)

גליון מיוחד בנושא
הכנה
לראש השנה
תיקון ימי השבוע בסוף השנה
גליון מיוחד
ראש השנה
תיקון ימי השבוע וימי הבריאה בסוף השנה
החטא .והשני -הקבלה על העתיד ,והוא סדר התשובה הראשון -על כלל העולם נברא בכ"ה באלול
נובע מקיום שלושת העיקרים הראשונים. החטאים שעשה באותו היום והאדם בא' בתשרי
מעתה כך הוא הסדר .חודש אלול מיוחד הסדר הראשון הוא לתקן את ימי השבוע איתא בגמרא (ראש השנה י' ):תניא רבי
בעיקרו למחיקת העוונות שנעשו בשנה ממה שחטא בהם .כמו שכתבו שני גידולי אליעזר אומר בתשרי נברא העולם ,רבי
החולפת ,ולמחיקת רישומן מעל גבי האדם וגדולי בית המדרש דקלם .הראשון הגרא"א יהושע אומר בניסן נברא העולם' .ואמרו
והעולם .ואילו עשרת ימי תשובה עיקרם דסלר זצוק"ל (מכתב מאליהו אלול ר"ה עמ' קט) בגמ' (שם כז' ).כמאן מצלינן האידנא 'זה
לסיים התשובה על ידי הקבלה לעתיד שכתב' :אמר מורי ורבי רבי צבי הירש היום תחילת מעשיך ,זכרון ליום ראשון',
שבשנה החדשה לא ישוב יותר לחטא זה. ברוידא ז"ל בשם המקובלים ,כי השבוע כרבי אליעזר דאמר בתשרי נברא העולם'.
נמצא שבכל שנה מתקן את עצמה .בסוף האחרון של השנה יכול להציל דין כל
השנה החולפת מתקן מה שעיוות בה בעבר, וכתבו התוס' (ח ).שדברי הגמרא הם לענין
השנה ,היינו כל יום את בחינת יומו בכל
ובתחילת השנה החדשה מקבל עליו להבא יום בריאת האדם שהיה ביום השישי
השנה' .והשני רעו וידידו רבינו אליהו
שתהיה היא נקיה מן החטא. לבריאה -בראש החודש ,אבל ראשית
לופיאן זצוק"ל (לב אליהו ח"ג עמ' שעא) שכתב:
כיוצא בזה בעבודת ימי השבוע .דברי הבריאה היתה לרבי אליעזר בכ"ה באלול,
'ידוע שבימי השבוע האחרון של השנה
תלמידי בית המדרש דקלם עולים על ולרבי יהושע בכ"ה באדר .וכתב המהרש"א
אמרו חז"ל שיכולים לתקן בהם את כל ימי
תיקון החטא לשעבר ,כמפורש בדבריהם השבוע שבכל השנה'. (שם כז ).ש'על שם זה נקרא ראש השנה
'שיכולים לתקן בהם את כל ימי השבוע 'תחילת מעשיך' ,שהאדם הוא תכלית של
והנה מעין זה מצינו בספר יסוד ושורש
שבכל השנה' ,וזה צריך לעשות דווקא כל הבריאה ,וכאילו לא נברא שום דבר
העבודה שהביא מהאריז"ל ש'בעשרת ימי
בסוף השנה שעברה ,וקודם ליום הדין קודם בריאת אדם ,כי האדם הוא עיקר
תשובה המתענה בהם ועושה תשובה גמורה
דראש השנה ,ועל כן אמרו ששבעת הימים המעשים'.
בכל ליבו שלא יחזור לאותן העבירות
האחרונים של השנה ראויים לתיקון כל לעולם ,אז מוחלין לו בכל יום מימי השבוע וכתב הרמב"ן (בראשית ח ה) 'דע ,כי אחרי
אשר עיוות בהם במהלך השנה .מאידך, שבעשרת ימי תשובה מה שחטא ביום שהסכימו שבתשרי נברא העולם ,כאשר
דברי האריז"ל ,כמפורש בדבריו ,המה ההוא לעולם' (וכ"כ במשנ"ב תרג סק"ב בשם תקנו 'זה היום תחילת מעשיך ,זכרון ליום
'שלא יחזור לאותן העבירות לעולם' ,והיינו היערות דבש). ראשון' ,וכן הוא סדר הזמנים ,זרע וקציר
הקבלה לעתיד ,וזמנם ומקומם הוא בעשרת וקור וחום ,יהיה ראש השנים מתשרי' .וכן
ימי התשובה ,בפתח השנה החדשה .נמצא וצריך לכוון הדברים ,כי הם דיברו על
הימים האחרונים של השנה העוברת ,והוא כתב רבנו בחיי (שם א ד) שהגמ' פסקה הלכה
שדברי שניהם אמת ,והם משלימים זה לזה, כרבי אליעזר .וכן פסק הגר"א (תקפ"א א,
ונבנים זה על גבי זה. הזכיר את הימים הראשונים של השנה
המתחדשת .עוד יש לעיין בעיקר דברי ובספר יצירה א א ,אופן ג).
והנה אין האדם יכול לזכור כל מה שחטא
האריז"ל -איך ניתן לתקן בשנה החדשה אמנם הרבה מהראשונים סוברים שהלכה
בכל אחד מימי הבריאה ,ועל כן יעשה
את חטאי השנה שעברה. כרבי יהושע .ומכל מקום כתבו התוספות
תשובה בדרך כלל על החטאים שהוא
באמת תמיהה זו קיימת גם על עיקר מה (ר"ה כז' ).שמה שיסד רבי אליעזר הקליר
רגיל להיכשל בהם .וישוב בכל יום מימי
שאמרו חכמים שישנם 'עשרת ימי תשובה', בגשם דשמיני עצרת כרבי אליעזר דאמר
השבוע הללו על אותם חטאים שחטא
ביום זה .אלא אם כן הוא יודע ,דרך משל, והם בתחילת השנה החדשה ,ולכאורה היה בתשרי נברא העולם ,ובשל פסח יסד כרבי
שבתחילת השבוע היה רגיל לחטוא מחמת ראוי שיהיו בסוף השנה ,וקודם לראש יהושע ,אומר רבינו תם דאלו ואלו דברי
הסמיכות לשבת ולתענוגיה .כיוצא בזה השנה ,על מנת לכלות שנה וחטאיה. אלהים חיים ,ואיכא למימר דבתשרי עלה
אם זוכר שהיה מרבה יותר בחטא בסופי ואכן ישנו זמן המיוחד לתשובה בסוף במחשבה לבראות ולא נברא עד ניסן'.
השבוע ,ובפרט ביום השישי אשר הורגלו השנה -הוא חודש אלול חודש הרחמים ובמאמר זה ביארנו הדברים על פי שיטת
בו בני האדם לבטל זמנו ,שאזי יכוון והסליחות .ומעתה גם בזה צריך ביאור מהו רבי אליעזר ,ולדברי רבנו תם ,מקום יש
בתשובתו במכוון על דברים אלו בימים החילוק שבין חודש הרחמים שבסוף השנה לדברים גם לשיטת רבי יהושע.
אלו. לעשרת הימים בתחילת השנה. והנה שני סדרי תיקונים יש לתקן בימים
ובספר 'האיש על החומה' (עמ' )98מצינו אלא כך הוא ביאור הדברים :התשובה האחרונים של השנה ,הראשון -תשובה על
מנהג נאה שנהג בענין זה רבה של ירושלים נחלקה לשני עניינים עיקריים .הראשון כלל החטאים שעשה באותו היום .והשני
רבי יוסף חיים זוננפלד זצוק"ל .הוא היה -ביטול החטא שעבר ,וזה נעשה על ידי -תיקון שבעת ימי הבריאה ממה שקלקל
אומר בימים אלו' :היום הוא יום ראשון החרטה והווידוי ,ומשניהם נובעת עזיבת בהם בחטאיו באותו היום ,כמו שיתבאר.
על כן בשני דברים אלו צריך לבדוק עצמו החלק השני :הימים השני והרביעי ,בהם ברא האחרון של השנה ,ועל כל אחד מוטל לתקן
ביום זה ,האם פרסם כבודו יתברך בעולם ה' את העליונים ,ויסודם בריאת המשפיעים כל מה שקלקל בימי ראשון בשבוע של
כפי שהיה יכול ,והאם סיגל לעצמו מצוות בעולם. השנה' ,וכן בכל שאר הימים.
ומעשים טובים לביטול הנהמא דכיסופא כפי החלק השלישי :הימים השלישי והחמישי,
יכולתו .ועל מיעוטו בשני דברים אלו יעשה בהם ברא ה' את התחתונים ,ויסודם בריאת סדר התשובה השני -על חילול
תשובה ביום זה. המקבלים בעולם. עניינו וקדושתו של כל יום
ביום השני לבריאה צריך לתקן מה שפגם החלק הרביעי :היום השישי ,בו נברא האדם העבודה השנייה שצריך האדם לעבוד בימים
בזרימת ההשפעה מהעליונים לתחתונים. המשלב בין העליונים והתחתונים ,ובו באו אלו ,היא תיקון שבעת ימי הבריאה מכל מה
והנה היום השני הוא היום הראשון לבריאת לכלל דבקות המשפיעים והמקבלים. שקלקל בהם .עבודה זו להבדיל מקודמתה,
העליונים ,ובו נבראו המלאכים שהם מקור מתחילה ביום כ"ה באלול בלא הבדל באיזה
והחלק החמישי :יום השבת ,בו שבת ה' מכל
ההשפעה הרוחנית על הבריאה (רש"י א ה) ,וכן מימי השבוע הוא חל ,כי הוא היום הראשון
מלאכתו ,ואף ישראל עמו שובתים ,ואילו
נעשה הרקיע שהוא מקור ההשפעה הגשמית לבריאה לפי תאריך החודש .כך בחמשה ימים
שאר הבריאה עובדת כדרכה ,ואף אומות
על הבריאה ,לפי שבו עתידים להיקבע האחרונים של השנה הוא מתקן את חמשת
העולם חייבים לעבוד.
השמש הירח וכל צבא השמים ,וממנו יורדים ימי הבריאה הראשונים ,וביום ראש השנה
הטל הגשם והשלג ,ומתהויים רוחות שבעולם. עוד מצינו בגמ' ראש השנה (לא ).שביארו
הוא מתקן את יום השישי בו נברא האדם,
חילוק מהותם של ימי הבריאה על פי מה
ובגמ' ראש השנה אמרו ששיר של היום השני וביום ראש השנה השני מתקן את אשר עיוות
שקבעו חכמים שיר של יום בבית המקדש.
הוא ָ ּ'גדוֹ ל ה' ּו ְמ ֻה ָּלל ְמ ֹאד'' ,על שם שחילק בשבתות השנה.
מעשיו ,ומלך עליהן' ,ופירש רש"י' ,שהבדיל מתוך דברי חכמים הללו בשני המקומות, וכתב החיד"א בברכי יוסף (תקפא סקי"ט) 'בכ"ה
רקיע בין עליונים לתחתונים ,ונתעלה וישב נוכל לעמוד על מהות הימים ,עומק הקלקול אלול נברא העולם ,וטוב ללמוד פרשת
במרום' .והיינו שמעשה החילוק קבע את בהם על ידי החטא ,ודרך התשובה והתיקון בראשית עד יום אחד .וכן בכל יום ,עד
מציאות העולם שישנם משפיעים ומקבלים, המוטלים עלינו בימים אלו שבאחרית השנה. שביום ראש השנה ילמד פרשת יום הששי
וחילק מקומם ,שהמשפיעים במרום, שבו נברא העולם' .וכן כתב היעב"ץ בסידור
והמקבלים בארץ. פירוט מהות התשובה על עמודי שמים (דיני חודש אלול ,כב) 'כ"ה באלול
ובזה צריך לבדוק עצמו ביום זה .כי הקב"ה כל יום מימי בראשית נברא העולם על דעת כל המדרשי רבות,
תלה את ההשפעה במעשי האדם ,שעשיית ובפסיקתא ופרקי דרבי אליעזר ,כרבי אליעזר.
ביום הראשון לבריאה ,צריך לתקן מה לכן ילמד פרשת בראשית עד יום אחד ,וכן
המצוות מקיימת ומגדילה את ההשפעה,
ולעומתם עשיית עבירות סותמת את הצינורות שפגם בכללות הבריאה שנבראה ביום זה. בכל יום ,עד שבראש השנה ילמד הפרשה
המשפיעים .נמצא שכאשר נכשל במעשיו והנה מצינו שתי סיבות עיקריות לבריאה, מיום השישי שבו נברא האדם' .ויש להוסיף
ביטל ועיכב את ההשפעה על התחתונים, האחת ,כדכתיב בישעיהו (מג ז) ּ ֹ'כל ַה ִ ּנ ְק ָרא על דבריהם שביום טוב שני של ראש השנה
ופגם בשתיים ,בעצם מעשה המלך ,ובחסרון ִב ׁ ְש ִמיְ ,ולִ ְכבוֹ ִדי ְּב ָר ִ
אתיו יְ ַצ ְר ִּתיו ַאף ֲעשִׂ ִיתיו', יקרא פרשת השבת ,מ'ויכולו' עד גמירא.
ההשפעה בכל העולם .ועל כל זה צריך לשוב וכנוסח ברכת הנישואין 'שהכל ברא לכבודו'.
והיינו שהבריאה נבראה כדי לפרסם את
בתשובה ביום זה.
כבוד מלכותו בעולם .דבר זה מתקיים על
שבעת ימי בראשית נחלקו
ביום השלישי לבריאה צריך לתקן מה
ידי שהאדם עושה רצונו יתברך במצוות
לחמשה חלקים
שפגם בקבלת ההשפעה על ידי התחתונים אמרו חכמים במדרש (ב"ר יב ח) 'כל מה שאתה
ובהנהגות.
מהעליונים .והנה היום השלישי הוא היום רואה ,תולדות שמים וארץ הן ,שנאמר
הראשון לבריאת התחתונים ,ובו נתגלית הסיבה השנייה לבריאה היא ,כי מדרך הטוב
אש ית ָּב ָר א ֱא ל ִֹה ים ֵא ת ַה ּׁ ָש ַמ יִ ם ְו ֵא ת ְּ'ב ֵר ׁ ִ
הארץ ,ונבראו העשבים והאילנות. להטיב ,ורצה הקב"ה למנוע מן הנשמות
ָה ָא ֶרץ' [ר"ל ,שכבר ביום הראשון נבראה כל
בענין גילוי הארץ פירשו בגמ' ראש השנה אכילת נהמא דכיסופא ,ועל כן שלחם לעולם
הבריאה בהעלם ,ואחר כך רק יצאה מההעלם
ענינו של שיר היום השלישי ֱ'אל ִֹהים נִ ָ ּצב הזה ,על מנת לעשות ולקבל שכרם בעולם אל הפועל בשאר ימי הבריאה] .בשני ברא
הבא (ראה רמח"ל בדרך ה' ח"א פ"ב ,ובדעת תבונות
ַּב ֲע ַדת ֵאל'' ,על שם שגילה ארץ בחכמתו, מהעליונים ,בשלישי ברא מהתחתונים,
והכין תבל לעדתו' .וביאר רש"י 'שגילה ח"א סי' מב) ,וזהו שאמר הכתוב (בראשית ב ג)
ברביעי ברא מהעליונים ,בחמישי ברא
ארץ מקום מצב עדתו' .הרי שאף שביום זה ֲ'א ׁ ֶשר ָּב ָרא ֱאל ִֹהים לַ ֲעשׂ וֹ ת' ,ונאמר (ישעיהו מה מהתחתונים ,בשישי בא לבראות את אדם,
נתגלתה כל היבשה ,תלו העיקר בגילוי ארץ יח) 'לֹא תֹ ה ּו ְב ָר ָא ּה לָ ׁ ֶש ֶבת יְ ָצ ָר ּה' (וע"ע לאריז"ל אמר ,אם אני בורא אותו מהעליונים ,או
ישראל ,מקום עדתו של הקב"ה ,בני ישראל. בשער ההקדמות לט .ובשל"ה הק' תולדות אדם בית מהתחתונים אין שלום בעולם ,אלא הרי אני
והיינו כמו שאמרו (יומא נד ):שנקראת 'אבן ישראל תניינא). בורא אותו מהעליונים ומהתחתונים בשביל
השתיה' שממנה הושתת העולם ,נמצא שארץ וזהו מה שפירשו בגמ' ראש השנה (לא ).את ה'שלום' ,הדא הוא דכתיב (בראשית ב ז)
ישראל שורש העולם ,וממנה נמתח כל שיר היום הראשון 'לַ ה' ָה ָא ֶרץ ּו ְמלוֹ ָא ּה' ,על ַ'ו ִ ּי ֶיצר ה' ֱאל ִֹהים ֶאת ָה ָא ָדם ָע ָפר ִמן ָה ֲא ָד ָמה'
העולם (ראה שו"ת חתם סופר יו"ד רלד) ,וממילא שם ש'קנה ,והִקְנָה ,ושליט בעולמו' ,ופירש מן התחתונים'ַ ,ו ִ ּי ּ ַפח ְּב ַא ּ ָפיו נִ ׁ ְש ַמת ַח ִ ּיים' מן
היא גם הראשונה שהתגלתה. רש"י ,ש'קנה' -שמים וארץ .ו'שליט בעולמו' העליונים'.
ובענין בריאת כל מיני הצומח ,הנה הצומח -יחידי ,שלא נבראו המלאכים עד יום שני. נמצא ששבעת ימי בראשית נחלקים לחמשה
הוא הגילוי הקבוע של פעולת הארץ בכל ושני דברים אלו כנגד הדבר הראשון שנברא חלקים.
ימי העולם .כי אף שגם בעלי החיים נבראו העולם לכבודו .והשלישי ש'הִקְנָה' -דהיינו החלק הראשון :היום הראשון בו נבראה כל
מהארץ ,רק בשעה ראשונה נבראו ממנה, תבל ליושבי בה ,כלומר 'קונה כדי להקנות', הבריאה בכללותה ,כמו שכתב רש"י (בראשית
ומכאן ואילך הם יולדים אחד את השני. וזהו כנגד הדבר השני שהקנה הארץ ליושביה א יד) ש'הכל נברא ביום הראשון ,ובשאר
אבל הצומח לעולם יוצא מהארץ ,נמצא שבו לעבוד בה להיטיב להם. הימים יצאו הדברים אל הפועל'.
בין הגוף והנפש ,מכל מקום רק כלפי ובגמ' ראש השנה ביארו שיר של יום הרביעי נראית השפעת הארץ על תולדותיה באופן
האדם אמרו במדרש שם שבראו הקב"ה ֵ'אל נְ ָקמוֹ ת ה' ,על שם ש'ברא חמה ולבנה תמידי.
מהעליונים והתחתונים יחד כדי שלא תהא ועתיד להיפרע מעובדיהן' .ביאור הדברים ואם כן יש ביום זה שני דברים .האחד -גילוי
קנאה במעשה בראשית .נמצא שרק חיבור שבבריאת היום הרביעי הונח בעולם היסוד ובריאת הארץ ,והשני -בריאת הצומח עליה.
הנפש חיה הרוחנית של האדם בגוף הגשמי לאפשרות האדם לטעות ולהחשיב את ברואי ובשני דברים אלו צריך לבדוק אם פגם.
חשובים חיבור בין העליונים ותחתונים. העולם כאלהים .כי יסוד הטעות התחילה
בענין גילוי הארץ ,כיון שמבואר שעיקר
והנה הגמ' בראש השנה מפרשת ענינו של מהשמש ,שניתן לה כוח הממשלה כנאמר (א
הארץ ארץ ישראל ,ומצינו שארץ ישראל
שיר היום השישי שהוא 'ה' ָמלָ ְך ֵ ּגאוּת לָ ֵבׁש', יח) ְ'ולִ ְמׁ ֹשל ַּב ּיוֹ ם ו ַּב ַּליְ לָ ה' ,ובזה קמה אפשרות
נפגמת בחטאות האדם כמו שנאמר (ויקרא יח
'על שם שגמר מלאכתו ,ומלך עליהן' .נמצא בני האדם לטעות אחרי המשרתים (ראה רמב"ם
כה) ַ'ו ִּת ְט ָמא ָה ָא ֶרץ ָו ֶא ְפקֹ ד ֲעוֹ נָ ּה ָעלֶ ָיהַ ,ו ָּת ִקא
שעבודת יום השישי היא להכיר מלכותו פ"א מע"ז ה"א ,ומה שכתבנו בפסוק זה בספר כבוד
ָה ָא ֶרץ ֶאת יֹ ׁ ְש ֶב ָיה ' ,וכתב הרמב"ן 'החמיר
בעולם ,ובאופן של ' ּו ִמ ְּבשָׂ ִרי ֶא ֱחזֶ ה ֱאלוֹ ַּה', התורה).
הכתוב בעריות ,בעבור הארץ שתטמא בהן
שיראה בעצמו את החיבור שבין העליונים על כן גם בענין זה צריך לעשות תשובה ותקיא הנפשות העושות' .ואף בשאר חטאי
לתחתונים ,ומתוך כך יכיר במלכותו של ביום זה האם לא חטא בנתינת כוח לברואים האדם הארץ נטמאת בבחינת מה ,כדאיתא
הקב"ה בכל העולם .על כן צריך לבדוק עצמו כאלהים .ואל יתמה האדם האם אפשרי הדבר בגמ' שבת (לג ,).וכתב הרמח"ל (זוהר תנינא,
האם אמנם פעל פעולתו זו ,וכל שקיצר בכך אחרי שכבר ביטלו חכמים יצרא דעבודה תיקון פג) 'דלא אסתאבת ארעא אלא בחובין
צריך לשוב על זה בתשובה. זרה (יומא סט ,):שהרי כך אמר הושע בנבואתו דישראל' .על כן עליו לידע שבעוונותיו פגם
ביום שבת של הבריאה צריך לתקן מה שפגם אמר עוֹ ד ֱאל ֵֹהינ ּו לְ ַמ ֲעשֵׂ ה יָ ֵדינוּ', (יד ד) ְ'ולֹא נֹ ַ בקדושת הארץ הקדושה ,ויום זה מיוחד
במנוחת העולמות .והנה יסוד המנוחה בא והנביא ישעיהו (ב כ) מתנבא על אחרית הימים לתשובה על כך [וגם יושבי חו"ל צריכים
אחר המלאכה .וכנאמר בפרשת הבריאה (ב ַּ'ב ּיוֹ ם ַהה ּוא יַ ׁ ְשלִ ְיך ָה ָא ָדם ֵאת ֱאלִ ילֵ י ַכ ְס ּפוֹ תשובה ותיקון בענין זה ,כי אף ארץ העמים
אכ ּתוֹ ֲאׁ ֶשרב) ַ'ויְ ַכל ֱאל ִֹהים ַּב ּיוֹ ם ַה ּׁ ְש ִב ִיעי ְמלַ ְ ְו ֵאת ֱאלִ ילֵ י זְ ָהבוֹ ֲאׁ ֶשר ָעשׂ ּו לוֹ לְ ִהׁ ְש ַּת ֲחוֹ ת'. נטמאת בחטאי האדם ,כמבואר בחטאי דור
אכ ּתוָֹעשָׂ הַ ,ו ִ ּי ׁ ְש ֹּבת ַּב ּיוֹ ם ַה ּׁ ְש ִב ִיעי ִמ ָּכל ְמלַ ְ ביום החמישי לבריאה צריך לתקן מה המבול (ראה פרשת נח ,וברש"י שם ו יג)].
ֲא ׁ ֶש ר ָע שָׂ ה' .הנה בתחילה לא נאמר 'כל' שפגם בקבלת ההשפעה על ידי התחתונים ובענין בריאת הצומח שעליה ,הנה האדם
מלאכתו ,ולבסוף נאמר ,ולכאורה לא היה מהעליונים .והנה היום החמישי הוא היום נברא על מנת להעלות את הבריאה ,ודרך
צריך לומר 'כל' כלל ,כי ברור הדבר. השני לבריאת התחתונים ,ובו נבראו דגת הים העלייה של הצומח הוא כשמברך עליו קודם
ביאור הדברים ,שלכך בתחילה לא נאמר ועוף השמים .והנה נתייחדו שני מינים אלו לאכילתו ,כמו שאמרו בגמ' ברכות (לה ).על
'כל' ,כי אינו צריך ,והטעם שלבסוף נאמר בכך שהם פרים ורבים בייחוד ,כמו שנאמר הנאמר (תהלים קטו טז) ַ'ה ּׁ ָש ַמיִ ם ׁ ָש ַמיִ ם לַ ה'
'כל' ללמד שהשביתה היתה לכל דבר (בראשית א כב) ַ'ויְ ָב ֶר ְך ֹא ָתם ֱאל ִֹהים לֵ אמֹ ר, ְו ָה ָא ֶרץ נָ ַתן לִ ְבנֵ י ָא ָדם' ,כאן קודם ברכה וכאן
שבבריאה .והיינו כי ענין השביתה אינו ּ ְפר ּו ו ְּרב ּו ו ִּמלְ א ּו ֶאת ַה ַּמיִ ם ַּב ַ ּי ִּמיםְ ,ו ָהעוֹ ף יִ ֶרב לאחר ברכה .ועיקר הכוונה בברכה ,שאוכל
בפועל הנח מהעבודה ,כמנוחת בשר ודם, ָּב ָא ֶרץ' .והנה פריה ורביה באדם קיימת הן על מנת שירבה כוחו לעבוד את ה' ,ותהיה
שהרי אין יגיעה במרום (ראה ילקוט שמות בהולדת הילדים ,והן בחידושי תורה (ראשית עיקר אכילתו בבחינת הנאת מעיים ולא
רלו) ,אלא השביתה היא קיום הדבר בסיום חכמה שער הקדושה פ"ד ומגלה עמוקות וילך ,והחיד"א הנאת החיך .על כן צריך לבדוק עצמו האם
מלאכתו ,ועל זה נאמר שהשביתה והקיום היו בחסדי אבות ריש פ"ו) ,ונראה שכן היא קיימת בירך באכילתו את הצומח כראוי ,והאם כיוון
בכל דבר ודבר שנברא. גם בקיום המצוות (ראה סמך לזה בלשון המדרש באכילתו על מנת שיתחזק גופו לעבודת ה'
ויק"ר לה ז). או להנאת עצמו .ועל שני דברים אלו יעשה
ומבארת הגמ' בראש השנה את שיר יום
השבת ִ'מ זְ מוֹ ר ׁ ִש יר לְ יוֹ ם ַה ּׁ ַש ָּב ת' ,דהיינו ובגמ' ראש השנה אמרו ביאור שיר של יום תשובה ביום השלישי לבריאה.
'ליום שכולו שבת' .ופירש רש"י 'שעתיד החמישי ַ'ה ְרנִ ינ ּו לֵ אל ִֹהים ע ּו ֵּזנ ּו' ,שהוא 'על ביום הרביעי לבריאה צריך לתקן מה שפגם
העולם להיות חרב ,ואין אדם ,וכל המלאכות שם שברא עופות ודגים לשבח לשמו' ,ופירש בזרימת ההשפעה מהעליונים לתחתונים.
שובתות ,ועל אותו יום אומרים שיר של רש"י ש'כשאדם רואה עופות משונים זה מזה, והנה היום הרביעי הוא היום השני לבריאת
שבת' .ביאור הדברים שכיון שנתבאר שענין נותן שבח למי שבראם'. העליונים ,ובו נבראו המאורות ברקיע
השביתה היא השלמת הדבר ,הנה השלמת מעתה בשתים יבדוק האדם את עצמו ביום השמים ,אשר בהם תלויה חליפת היום
העולם בזה העולם היתה ביום השביעי זה .האחד ,אם פרה ורבה ביום זה הן בחידושי והלילה ,וארבע תקופות השנה ,האביב והקיץ,
לבריאה ,ואז הקב"ה וישראל שובתים, תורה ,והן בקיום המצוות .עוד יבדוק עצמו הסתיו והחורף .ובכל עת ועונה הרגשת האדם
אבל העולם ואומות העולם אינם שובתים, האם כשראה עופות המשונים זה מזה נתן שונה ,וממילא גם עבודתו שונה.
והשלמת העולם כולו תהיה אחרי ששת שבח למי שבראם ,או שערל היה ליבו, על כן צריך לבדוק עצמו האם ניצל את
אלפי שנות קיומו באלף השביעי ,שבו כל וטחו עיניו מראות נפלאות הבריאה .וישוב תחלופי העונות והזמנים כראוי לעבודת ה' ,או
המלאכות ישבתו. בתשובה על שני דברים אלו. ח"ו להיפך ,שניצל אותם להנאתו ,כגון ביום
על כן צריך לבדוק עצמו האם בכל פעולותיו ביום השישי לבריאה צריך לתקן מה שפגם לבטל זמן הלימוד ,ולישא וליתן שלא ביושר,
בבריאה במשך השנה השלים מעשיו בכל בחיבור ההשפעה שבין העליונים לתחתונים. ובלילה להתמיד בשינה .בקיץ ליהנות מפרי
מלאכה ומלאכה ,כרצון הקב"ה ,ובזה נתן והנה אף שביום השישי נבראו גם כל נפש הארץ ,ובחורף להתכנס בתוך עצמו בימים,
להם קיום רוחני בכך. חיה שבארץ ,ובכל בעלי החיים יש חיבור ולבזבז את הלילות הארוכים.
לעילוי נשמת אבי מורי הכ"מ
הר"ר יוסף יעקב בהר"ר אריה ליב גולדשטוף זצ"ל
נלב"ע כ"א טבת תשפ"ו להנצחות ולקבלת הגליון במייל
L0527114615@gmail.com
איש ישר דרך ,מתמיד בתורתו ,מתבטל בביטול גמור לרבותיו ,עבד את ה' בצניעות ,ועוולה לא נמצא בשפתיו
הגליון יו"ל בסיועם הנדיב של הר"ר דוד משה הי"ו ורעייתו מרת רחל תחי' מץ
