gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

טעמו וראו · Ta'amu U'reu — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: טעמו וראו · Ta'amu U'reu

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

טעמו וראו · Ta'amu U'reu — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גיליון ‪ | 36‬ראש השנה‬ ‫ר"ה ‪ -‬כוחה של צעקה‬ ‫בעבודה זרה! ומי שחושב שזה התבטל‪ ,‬תראו שלאחר מכן ‪-‬‬ ‫אנחנו נמצאים לפני יום הדין‪ ,‬לפני ראש השנה‪ ,‬ואנחנו יודעים‬ ‫מיכה לקח את העבודה זרה גם לים‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬הם חוצים את‬ ‫שביום הזה ייקבע הכל‪ .‬ובודאי שבמציאות הזאת מחפשים‬ ‫הים עם עבודה זרה‪ .‬פלא שהים רגש עליהם‪ ,‬רצה להטביע גם‬ ‫זכויות‪ ,‬מחפשים דרך איך לזכות‪ ,‬איך לצאת זכאים בדין‪.‬‬ ‫אותם? אנחנו רואים שהמציאות הייתה שמצד עצמם עם ישראל‬ ‫לא היו ראויים להיגאל‪.‬‬ ‫ר"ה ‪ -‬זכר ליציאת מצרים?!‬ ‫נו‪ ,‬אז השאלה‪ :‬אז איך באמת‪ ,‬מכוח מה זכינו לגאולה?‬ ‫מי שישים לב‪ ,‬יש דבר קצת משונה בתפילה‪ ,‬שאם נצליח‬ ‫אומר הרמב"ן‪" :‬וירא אלוקים את בני ישראל וידע אלוקים"‪ ,‬אף‬ ‫לפענח אותו‪ ,‬נמצא לנו איזשהו מסלול שאיתו אפשר לזכות‬ ‫על פי שנשלם הזמן שנגזר עליהם‪ ,‬לא היו ראויים להיגאל‪ ,‬אלא‬ ‫בדין‪" :‬ותתן לנו ה' אלוקינו באהבה‪ ...‬את יום הזיכרון הזה‪ ,‬יום‬ ‫מפני הצעקה קיבל תפילתם ברחמיו‪ .‬אומר הרמב"ן‪ :‬הייתה‬ ‫תרועה מקרא קודש‪ ,‬זכר ליציאת מצרים"‪ .‬כשאתה אומר על‬ ‫צעקה‪" ,‬ותעל שוועתם אל האלוקים"‪ ,‬עם ישראל צעקו‬ ‫פסח שהוא זכר ליציאת מצרים‪ ,‬אני מבין‪ .‬גם שאר המועדים‪:‬‬ ‫במצרים‪ .‬כך גם כן הספורנו אומר‪" :‬וידע אלוקים" – ידע בנגעי‬ ‫סוכות – זכר ליציאת מצרים‪ ,‬מתן תורה – זכר ליציאת מצרים‪.‬‬ ‫לבבם שהייתה תפילתם וצעקתם בחולי לב‪ ,‬כמו שסיפר אחר‬ ‫אבל כשאתה אומר לי על ראש השנה "זכר ליציאת מצרים"‪ ,‬זה‬ ‫כך באומרו "כי ידעתי את מכאוביו"‪ .‬איך? מכוח מה? מכוח‬ ‫כבר טעון פענוח‪ .‬מה הקשר בין יום הדין לזכר ליציאת מצרים?‬ ‫אותה צעקה‪.‬‬ ‫ה' דן אותנו היום‪ ,‬תגיד לי‪ :‬זכר לבריאת העולם‪ ,‬אני מבין‪ .‬באמת‬ ‫בריאת העולם‪ ,‬זה היה "זה היום תחילת מעשיך‪ ,‬זיכרון ליום‬ ‫והרמב"ן מזכיר את העניין הזה גם כן בהמשך‪ ,‬הוא מביא‪:‬‬ ‫ראשון"‪ ,‬אני מבין‪ .‬אבל להגיד זכר ליציאת מצרים? אדם‬ ‫"ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו ותעל שוועתם‪ ...‬וישמע‬ ‫הראשון יצא לפניך בדימוס ביום הזה‪ ,‬מצוין‪ ,‬זה קשור לבריאת‬ ‫אלוקים את נאקתם"‪" ,‬ועתה הנה צעקת בני ישראל"‪" ,‬ונצעק‬ ‫העולם‪ ,‬אבל איך חיברת את זה ליציאת מצרים? זכר ליציאת‬ ‫אל ה' אלוקי אבותינו וישמע את קולנו וירא את עוניינו ואת‬ ‫מצרים על יום הדין?‬ ‫עמלנו ואת לחצנו"‪ ,‬כי לא היו ראויים להיגאל מפני הקץ שבא‪.‬‬ ‫הגיע הזמן‪ ,‬אבל לא היו ראויים‪ ,‬אומר הרמב"ן‪ ,‬אלא שקיבל‬ ‫כך שואל רבי מרדכי יוסף קרנובסקי‪ ,‬המשגיח של ישיבת‬ ‫צעקתם ונאקתם מפני הצער הגדול שהיו בו‪.‬‬ ‫גייטסהד‪.‬‬ ‫אומנם יש אפשרות כן למצוא איזשהו קשר כלשהו‪ ,‬מכיוון‬ ‫הרב פינקוס‪ :‬מה זה צעקה?‬ ‫שהגמרא בראש השנה י"א אומרת‪ ,‬שבראש השנה בטלה עבודה‬ ‫מאבותינו במצרים‪ .‬מתי הפסיקו את העבודה? זה היה בראש‬ ‫הרב פינקוס כידוע היה איש תפילה‪ .‬עניין התפילה זה נושא‬ ‫השנה‪ .‬אז יש קשר כלשהו בין ראש השנה לעניין של יציאת‬ ‫שהוא דיבר עליו המון‪ ,‬זה נושא שהוא עסק בו הרבה‪ .‬יש ספר‬ ‫מצרים‪ ,‬אבל עדיין‪ ,‬זה לא מחבר את מהות היום ליציאת מצרים‪,‬‬ ‫שלם של דרשות שלו ושיחות‪ .‬הוא העיד על עצמו פעם‬ ‫וזה דבר שבאמת אנחנו נרצה להבין‪.‬‬ ‫שמעולם תפילה שלו לא שבה ריקם‪ ,‬כך הוא מעיד‪ ,‬שכל דבר‬ ‫שהוא ביקש עליו‪ ,‬התפלל עליו‪ ,‬בחסדי ה' הוא נענה‪ .‬פעם הוא‬ ‫הרמב"ן כותב שעם ישראל‪ ,‬מצד המעשים שלהם לא היו ראויים‬ ‫גם העיד שזה היה לו לרועץ‪ ,‬שהוא התפלל על דבר מסוים שלא‬ ‫להיגאל ממצרים‪ ,‬לא היו ראויים לגאולה‪ .‬וכך באמת אנחנו‬ ‫היה צריך להפציר עליו יותר מדי‪ ,‬והוא קיבל אותו ויצא מזה רק‬ ‫רואים שהים קטרג‪ :‬הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה‬ ‫נזק‪ .‬על כל פנים לענייננו‪ ,‬תפילה זה היה עבודת החיים של הרב‬ ‫זרה‪ ,‬במה נשתנו אלו מאלו? רצה להטביע גם את עם ישראל‪.‬‬ ‫פינקוס‪.‬‬ ‫עד כדי כך שגם בעת היציאה אנחנו רואים שצריך להגיד להם‪:‬‬ ‫"משכו וקחו לכם צאן"‪ .‬מה זה "משכו"? משכו ידיכם מעבודה‬ ‫זרה‪ .‬אתם שומעים?! ערב היציאה ממצרים‪ ,‬עוד אנשים אוחזים‬ ‫[‪]1‬‬ ‫למה אתה ישר מתחיל בצעקות? טוב‪ ,‬מכל מקום זה דרכם‪ ,‬זו‬ ‫אומר הרב פינקוס‪ :‬מה זה בעצם צעקה? תראה את לשונו של‬ ‫שיטתם‪.‬‬ ‫הזוהר‪" :‬צעקה ושועה במה יתפרשן?"‪ ,‬במה הן שונות? "אמר‬ ‫רבי יצחק‪ :‬אין לך שועה אלא בתפילה‪ ,‬שנאמר‪ :‬שמעה תפילתי‬ ‫הוא התארח שבת אחת אצל חסידות אחרת‪ ,‬כמדומני זה היה‬ ‫ה' ושועתי האזינה‪ .‬צעקה – שצועק ואינו אומר כלום"‪.‬‬ ‫בעלז‪ ,‬אם אינני טועה‪ .‬הוא ניגש לאדמו"ר לפני השבת‪ ,‬ואמר‬ ‫שומעים? צעקה זה "אוי!"‪ ,‬בלי כלום‪ .‬לא הוצאת מילה‪ ,‬לא‬ ‫לו‪" :‬רבי‪ ,‬אני רוצה לבקש מחילה‪ .‬אני יודע שפה לא מקובל‬ ‫אמרת בקשה‪ ,‬לא ביטאת בשפתיים‪ .‬צעקה – בן אדם מרים קולו‬ ‫להתפלל בצעקות‪ ,‬אבל אני רוצה לבקש שאם אני אתפלל‬ ‫וצועק‪.‬‬ ‫בצעקה‪ ,‬שהרב ימחל לי‪ ,‬שהרב לא יקפיד עליי שאני כביכול‬ ‫עושה פה משהו משונה‪ ,‬ככה אצלנו נוהגים בקרלין"‪.‬‬ ‫"אמר רבי יהודה‪ :‬הילכך גדולה צעקה מכולם"‪ .‬למה? כשאתה‬ ‫מבטא‪ ,‬זה משהו שעובר דרך השכל‪ ,‬זה משהו שהוצאת‪,‬‬ ‫אמר לו‪" :‬לא‪ ,‬מה פתאום? בשום אופן לא"‪ .‬אמר לו‪" :‬פה זה לא‬ ‫שחשבת עליו‪ .‬אבל צעקה – צעקה היא בלב‪ .‬כשבן אדם צועק‪,‬‬ ‫הדרך‪ ,‬זה לא הקו שלנו‪ ,‬זה לא המקובל כאן בבית הכנסת‪ .‬פה‬ ‫זה מהפנימיות‪ .‬זה מהפנימיות‪ ,‬לא דיברתי‪ ,‬לא אמרתי כלום‪,‬‬ ‫לא מתפללים בצעקות‪ ,‬פה מתפללים בתפילה ראויה‪ ,‬תפילה‬ ‫אדם צועק מפנימיותו‪" .‬ויותר קרובה להקדוש ברוך הוא"‪ ,‬אומר‬ ‫הגונה‪ ,‬לא בצעקות"‪ .‬טוב‪ ,‬קיבל על עצמו‪.‬‬ ‫הזוהר‪" ,‬מתפילה ואנחה‪ ,‬דכתיב‪ :‬כי אם צעוק יצעק אלי שמוע‬ ‫אשמע צעקתו"‪ .‬שומעים? צעקה זה משהו שחודר‪ ,‬חודר‬ ‫והנה‪ ,‬מתחילים את התפילה‪ ,‬התפללו‪ .‬כשהוא הגיע ל"נשמת‬ ‫בונקרים‪ ,‬חודר מחיצות ברזל‪ .‬למה? זה נובע מהפנימיות‪ .‬זה לא‬ ‫כל חי"‪ ,‬הוא פתאום צעק‪" :‬נשמת כל חי!"‪ ,‬והרים את הקול שלו‬ ‫דיבור‪ ,‬זה לא משהו שעובר דרך מאזני השכל והדעת‪ ,‬לא‪ ,‬זו‬ ‫בקולי קולות‪ ,‬ואז מיד הוא תפס את עצמו ונרגע‪.‬‬ ‫צעקה שנובעת מהפנימיות הכי גדולה של האדם‪.‬‬ ‫לאחר התפילה הוא ניגש לאדמו"ר‪ .‬האדמו"ר אמר לו‪" :‬יישר‬ ‫כוח! יישר כוח על התפילה‪ ,‬אה‪ ,‬איזה נפלא!"‪ .‬ההוא קצת‬ ‫והזוהר הקדוש מביא ראיה משמואל הנביא‪ .‬שמה כתוב שה'‬ ‫התבלבל‪ .‬אמר לו‪" :‬הרב בהתחלה אמר לי בלי צעקות‪ ,‬פה‬ ‫אמר לו‪" :‬ניחמתי כי המלכתי את שאול למלך"‪ ,‬מה כתוב לאחר‬ ‫מתפללים רגוע‪ .‬אני צעקתי‪ ,‬הרב אומר לי יישר כוח?"‬ ‫מכן? "ויחר לשמואל ויזעק אל ה' כל הלילה"‪ .‬אומר הזוהר‪:‬‬ ‫הניח את הכל ולקח צעקה‪ .‬ולמה? כי היא קרובה לה' יתברך‬ ‫אמר לו‪" :‬אני אסביר לך‪ ,‬אני אסביר לך‪ .‬אתה בא מראש ואומר‬ ‫יותר מהכל‪ .‬אין דבר יותר חזק‪ ,‬יותר עוצמתי מהצעקה‪.‬‬ ‫לי‪ :‬רבי‪ ,‬אני אצעק‪ .‬אני אצעק? מה פתאום שתצעק? זה לא‬ ‫צורה של תפילה‪ ,‬לא כך מתפללים‪ .‬אתה כביכול בא לי עם‬ ‫כשאנחנו מדברים על עניין הצעקה‪ ,‬לכאורה הדבר הזה טעון‬ ‫הספר‪ ,‬כן? אתה מודיע מראש‪ :‬בתפילה צועקים‪ .‬מה פתאום?‬ ‫הבנה‪ ,‬מכיוון שמצאנו מדרשים ומצאנו גמרות שאומרות‬ ‫אדוני‪ ,‬זה לא נוסח התפילה‪ ,‬זה לא צורת התפילה‪ .‬אבל אם בן‬ ‫שצעקה זה לא הדבר הראוי‪ .‬הגמרא אומרת‪ :‬כשבן אדם‬ ‫אדם מתפלל והגיע לכזאת התרגשות‪ ,‬וב'נשמת כל חי' זה זועק‬ ‫מתפלל‪ ,‬המשמיע קולו בתפילתו – הרי זה מקטני אמנה‪ .‬אדם‬ ‫מתוכו – זה נפלא מאוד‪ .‬אה! זה היה נפלא מאוד"‪ ,‬אומר‬ ‫צריך להתפלל בלחש‪ ,‬תפילת הלחש‪ .‬רש"י אומר‪ :‬מה רע‬ ‫האדמו"ר‪" ,‬זה משהו שהתפרץ מתוכך‪ .‬זה לא בן אדם שמגיע‬ ‫בצעקה? זה כאילו אין הקדוש ברוך הוא שומע תפילת לחש‪.‬‬ ‫עם 'וכאן יצעק האומר'‪' ,‬וכאן ידמע האומר'‪ .‬אדוני‪ ,‬מה אתה‪,‬‬ ‫הוא צריך לצעוק כי ה' לא ישמע אותי אם אני לא אצעק מספיק‬ ‫עם כפתורים? מה זה‪ ,‬פה תלחץ על כפתור דמעות‪ ,‬פה תלחץ‬ ‫חזק‪ ..‬זה חיסרון‪ ,‬זה פגם‪.‬‬ ‫על כפתור צעקות? זה לא הולך בדרך הזאת‪ .‬אבל אם זה ככה‬ ‫בוער מתוכך"‪ ,‬אומר האדמו"ר‪" ,‬ככה נראית תפילה‪ .‬ככה נראית‬ ‫הגמרא שמה ממשיכה ואומרת‪ :‬המגביה קולו בתפילתו‪ ,‬הרי זה‬ ‫תפילה‪ ,‬כשבן אדם באמת מתרגש"‪.‬‬ ‫מנביאי השקר‪ .‬איך אליהו הנביא היתל בנביאי השקר‪ ,‬מה הוא‬ ‫אמר להם? "קראו בקול גדול‪ ...‬אולי ישן הוא וייקץ"‪ .‬תצעקו‪,‬‬ ‫אומר המבי"ט‪ :‬מה שאסרו לצעוק‪ ,‬זה מסדר התפילה – אתה‬ ‫אולי אלוהיכם עכשיו בדיוק נרדם‪ ,‬הוא בסיאסטה עכשיו‪,‬‬ ‫פותח סידור‪ ,‬מתחיל לצעוק‪ .‬לא כך מתפללים‪ .‬אבל אם בן אדם‬ ‫במנוחת צהריים‪ ,‬תצעק‪ ,‬אולי משהו יזוז שמה‪" ..‬ויקראו בקול‬ ‫מתחיל להתפלל ואז זה מתפרץ מתוכו‪ ,‬אה‪ ,‬זה באמת תפילה‪.‬‬ ‫גדול"‪ .‬הם שומעים‪ ,‬כן‪ ,‬נכון‪ ,‬אולי בדיוק חטפה אותו תנומה‪ ,‬אז‬ ‫כי הרי למה בן אדם צועק? כשכואב‪ ,‬אז צועקים‪.‬‬ ‫הם קוראים בקול גדול‪..‬‬ ‫כשכואב אז צועקים‬ ‫את השאלה הזאת שואל המבי"ט‪ ,‬כך הוא שואל בספרו "בית‬ ‫אלוקים"‪ .‬אומר הרב‪ :‬כשמשה רבנו כשהתפלל על מרים‪ ,‬מה‬ ‫כתוב אצל איוב‪ ,‬שהיה תלונה כלפי איוב‪ :‬למה כאשר היה אז‬ ‫כתוב שמה? "ויצעק משה אל ה' לאמור‪ :‬אל נא רפא נא לה"‪.‬‬ ‫הקונסיליום במצרים מה לעשות עם העם היהודי‪ ,‬הפתרון‬ ‫לא מגביהים את הקול בתפילה‪ ,‬מה פתאום הוא צועק? כדי‬ ‫הסופי‪ ,‬אז בלעם שיעץ להמית – נהרג‪ ,‬ואילו איוב ששתק – נידון‬ ‫לענות על זה‪ ,‬נשיב על ידי מעשה שהיה‪.‬‬ ‫בייסורים‪ .‬יתרו אומנם ברח‪ ,‬הציל את נפשו וזכה‪ ,‬בניו בלשכת‬ ‫הגזית‪ .‬מה עשה הקדוש ברוך הוא? הביא עליו ייסורים‪.‬‬ ‫הייסורים האלה מה גרמו? פתאום איוב מתגרד בחרס וצועק!‬ ‫תפילה בצעקות‬ ‫אתם יודעים‪ ,‬חסידי קרלין‪ ,‬למי שפעם יצא לו להתארח שם או‬ ‫שואל הקדוש ברוך הוא את איוב‪ :‬תגיד‪ ,‬איוב‪ ,‬למה אתה צועק?‬ ‫להיות שם אפילו בשטיבלאך של קרלין‪ ,‬הם לא מתפללים‪ ,‬הם‬ ‫איוב אומר‪ :‬ריבונו של עולם‪ ,‬זה כואב! זה כואב‪ ,‬אז צועקים!‬ ‫צועקים‪ .‬תפילה שמה זה צעקות נוראיות‪ ,‬ממש צעקות‪ .‬ומי‬ ‫אמר לו‪ :‬אז למה שמה‪ ,‬באותה אספה‪ ,‬למה שמה לא צעקת?‬ ‫שלא רגיל בזה‪ ,‬ודאי שזה קצת מרגיש שמה לא כל כך נעים‪,‬‬ ‫כנראה שלא כאב לך‪ .‬אם לא כאב לך‪ ,‬אז הייסורים מגיעים לך‪.‬‬ ‫הוא לא ממש יתחבר‪ .‬אבל שם זה אצלם הצורה‪ ,‬זה אופי‬ ‫הייסורים מגיעים לך! אל תשאל למה אני מקבל ייסורים‪.‬‬ ‫התפילה‪ .‬אופי התפילה זה בצעקות‪.‬‬ ‫הייסורים האלה באו‪ ,‬כי כשהיה צריך לצעוק‪ ,‬שמשהו היה צריך‬ ‫מתוכך להתפרץ – לא התפרץ‪ .‬למה? כי לא באמת כאב לך‪ .‬אם‬ ‫היה פעם אחד כזה שהתפלל בבית כנסת של ייקים‪ ,‬אתם‬ ‫היה כואב לך‪ ,‬זה היה מתפרץ‪.‬‬ ‫מבינים‪ ,‬יוצאי גרמניה‪ .‬שמה הכל מסודר והכל שקט וזה‪..‬‬ ‫פתאום שומע אותו מתחיל לצעוק‪ ,‬אומר לו‪" :‬וועלוועלע‪,‬‬ ‫היה סיפור פעם עם החפץ חיים‪ ,‬שהוא שאל מישהו‪ ,‬איזה רב‬ ‫בטובות כבר ניסית?" אולי תבקש יפה‪ ,‬יכול להיות שייתנו לך‪,‬‬ ‫של איזה עיירה‪ ,‬מה קורה שם‪ .‬וההוא התחיל לספר לו איך הכל‬ ‫[‪]2‬‬ ‫בואו רבותיי כעת נראה מה היא התשובה בנוגע למה ששאלנו‪:‬‬ ‫בכי‪-‬רע ‪ ,‬ואיך האנשים הרחוקים ממצוות השתלטו על כל‬ ‫ראש השנה‪ .‬שאלנו מה הקשר בין ראש השנה ליציאת מצרים?‬ ‫נורא‪.‬‬ ‫והמצב‬ ‫הקהילה‪,‬‬ ‫מוסדות‬ ‫מה הוציא אותנו ממצרים‪ ,‬אמר הרמב"ן? צעקה‪ .‬רק צעקה‬ ‫א מר לו‪" :‬ומה אתה עושה?"‪ ,‬שואל אותו החפץ חיים‪.‬‬ ‫הוציאה אותנו ממצרים‪ .‬רק הידיעה ריבונו של עולם‪ ,‬רק אתה‬ ‫אמר לו‪" :‬כבוד הרב‪ ,‬מה אני יכול לעשות?"‬ ‫תושיע אותנו‪ .‬צעקה מעומק הלב!‬ ‫אומר לו החפץ חיים‪" :‬אבל לפחות להתעלף יכולת! להתעלף‬ ‫יכולת!"‬ ‫אומרים לנו‪ ,‬זה ראש השנה‪ .‬אתה רוצה לדעת מה הדרך בראש‬ ‫השנה לצאת זכאים בדין? אתה רוצה לדעת מה הדרך שבה‬ ‫זאת אומרת‪ ,‬תראה אכפתיות‪ ,‬תראה שזה משהו שכואב לך‪ .‬אם‬ ‫בוקעים את כל המחיצות למעלה? צריך פה צעקה‪ .‬ארבעה‬ ‫בן אדם מתעלף‪ ,‬זה מראה‪ :‬לקחו לי את החיות‪ .‬אבל אם לא‪ ,‬זה‬ ‫דברים מקרעין גזר דינו של אדם‪ ,‬אחד מהם – צעקה‪ .‬פה חייבים‬ ‫לא נורא‪ ,‬יהיה ככה‪ ,‬יהיה ככה‪ ,‬זה בסדר‪ ,‬אנחנו עוברים‪ ,‬אנחנו‬ ‫צעקה‪ .‬כאשר אתה צועק‪ ,‬יפה צעקה לאדם בין קודם גזר דין‪,‬‬ ‫שיש‪.‬‬ ‫מה‬ ‫עם‬ ‫מסתדרים‬ ‫בין לאחר גזר דין‪ .‬שומעים? גם אם כבר נגזר הדין‪ ,‬צעקנו‪ ,‬צעקה‬ ‫צעקה זה מה שקורע שערי שמיים‪ ,‬כי זה נובע מהפנימיות‪ ,‬זו‬ ‫מבטאת פנימיות‪ .‬הצעקה הזאת יכולה גם לבטל את פסק הדין‪,‬‬ ‫צעקת הלב‪ .‬זה לא משהו שבא על פי סדר התפילה‪ ,‬זה משהו‬ ‫למעלה‪.‬‬ ‫שם‬ ‫שנגזר‬ ‫מה‬ ‫את‬ ‫לבטל‬ ‫שיוצא מבפנים‪ .‬על זה אומרים לך שזה כוח עצום שאין‬ ‫עם כל זה צריכים לדעת שצריכים מאוד להיזהר שזה לא תהיה‬ ‫כדוגמתו‪.‬‬ ‫צעקה של ייאוש‪ ,‬שזה לא תהיה צעקה של "אוי"‪ .‬בן אדם גם‬ ‫שנפטר לו מת‪ ,‬הוא גם צועק‪ .‬אבל מה הוא חושב‪ ,‬שבצעקה‬ ‫ובאמת המלבי"ם אומר‪ :‬מה ההבדל בין צעקה לזעקה? מי ששם‬ ‫הזאת יחזיר אותו? זה צעקה של ייאוש‪.‬‬ ‫לב‪ ,‬הגמרא מביאה שארבעה צריכים להודות‪ .‬למדנו את זה‬ ‫בשיעורים על התהילים‪ ,‬הבאנו שם את ביאורו של המלבי"ם‪.‬‬ ‫ווארט של מיליון דולר‬ ‫שם אנחנו קוראים‪ ,‬במזמור שקוראים בפסח‪ ,‬יורדי הים‪ ,‬הולכי‬ ‫מדברות‪ ,‬מי שהיה חולה והתרפא‪ ,‬מי שהיה חבוש בבית‬ ‫פעם מסופר שהרב קרויזברט פגש את רבי שמואל שפירא‪ ,‬ראש‬ ‫האסורים ויצא‪ .‬המלבי"ם שם עומד על שינוי‪ .‬המלבי"ם שם‬ ‫ישיבת באר יעקב‪ ,‬הוא אמר לו איזה שהוא חידוש‪ ,‬אמר לו איזה‬ ‫אומר תשים לב שלגבי חולה וחבוש‪ ,‬מופיע שמה הביטוי‬ ‫ווארט‪ .‬אמר‪" :‬אני אגיד לך ווארט ששווה מיליון דולר"‪ .‬אמר לו‬ ‫"ויזעקו אל ה'"‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬עוברי ימים והולכי מדברות כתוב‬ ‫איזה ווארט‪ ,‬הוא אמר לו‪" :‬נו‪ ,‬שווה מיליון דולר?"‪ .‬הוא אמר לו‪:‬‬ ‫"ויצעקו אל ה'"‪.‬‬ ‫"שווה"‪ .‬אמר לו‪" :‬תביא לי מיליון דולר"‪ .‬בעצם הוא התכוון‬ ‫להגיד לו‪ ,‬אז תגיד אתה עכשיו ווארט‪ ,‬תגיד עכשיו אתה חידוש‪,‬‬ ‫שואל המלבי"ם‪ :‬מה ההבדל? למה פה זה זעקה וכאן זה צעקה?‬ ‫משהו שיהיה שווה‪.‬‬ ‫אומר המלבי"ם‪ :‬מי שנמצא בתוך צרה‪ ,‬אבל הוא יודע יש איזה‬ ‫שהם אופציות שאני יכול איכשהו להסתדר‪ ,‬יש איזה ישועה‬ ‫אז הוא אמר לו‪" :‬אני אגיד לכם חידוש לא בשמי‪ ,‬בשם הרבנית"‪.‬‬ ‫שיכולה לצמוח אולי מכיוון מסוים‪ ,‬הצעקה שלו היא לא היא‬ ‫ככה אמר לו רבי שמואל שפירא‪ .‬אמר לו‪ :‬תראה‪ ,‬כתוב אצל‬ ‫לא ממש עוצמתית‪ .‬הוא צועק‪ ,‬אבל מה שנקרא‪ ,‬יש אופציות‬ ‫עשיו‪ ,‬כתוב שם‪" :‬ויצעק צעקה גדולה ומרה עד מאוד"‪ .‬מי גרם‬ ‫נוספות‪.‬‬ ‫לו להצעיק? יעקב‪ .‬יעקב גרם לעשיו לצעוק‪ .‬איפה הוא שילם‬ ‫אבל לעומת זאת‪ ,‬שבן אדם מגיע למצב שבו "אבי ואמי עזבוני"‪,‬‬ ‫על זה? לאחר מכן מרדכי‪ ,‬הבאנו במשנת הגלגולים שהוא בעצם‬ ‫אין אין שום ישועה‪ ,‬רק מאת השם‪ ,‬אומר המלבי"ם‪ ,‬זה נקרא‬ ‫גלגול שלו‪ ,‬והמן זה בעצם גלגול של עשיו‪ ,‬לאחר מכן שם כתוב‬ ‫צעקה‪ .‬זה נקרא צעקה! כי צעקה כזאת היא באמת מעומק הלב‪,‬‬ ‫"ויצא בתוך העיר ויזעק זעקה גדולה"‪ ,‬זעקה גדולה ומרה‪ ,‬אבל‬ ‫של אין לי כלום‪ ,‬אין אין שום ישועה‪ ,‬רק אתה ריבונו של עולם‪.‬‬ ‫לא כתוב "עד מאוד"‪.‬‬ ‫אומר הרב‪ ,‬תשים לב‪ ,‬כאשר אנחנו מדברים על‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬חולה‪,‬‬ ‫אז הרבנית שואלת‪ :‬זה לא מידתי‪ .‬זה לא מידתי! הוא גרם לעשיו‬ ‫חולה הוא לא רק סמוך על הריבונו של עולם‪ ,‬הוא גם פנה‬ ‫צעקה גדולה ומרה עד מאוד‪ ,‬ושמה בסופו של דבר מה היה‬ ‫לדוקטור ההוא‪ ,‬והוא גם דיבר עם הרב פירר והפנה אותו לעוד‬ ‫התשלום? גדולה ומרה‪ ,‬לא "עד מאוד"‪ .‬היא אמרה דבר נפלא‬ ‫כתובת של עוד מומחה נוסף‪ ,‬והוא שמע שעכשיו הגיע לכאן‬ ‫מאוד‪ :‬יהודי לא צועק "עד מאוד"‪ .‬יהודי יודע‪ ,‬תצעק‪ ,‬אבל לא‬ ‫בדיוק איזה שהוא מנתח בכיר שיכול לעזור‪ .‬הוא מה שנקרא‪,‬‬ ‫עד מאוד‪" .‬עד מאוד" זה ייאוש‪" .‬עד מאוד"‪ ,‬אין‪ ,‬זה צעקה שאין‬ ‫סוחר באופציות‪ .‬יש אופציה של הרופא‪ ,‬ויש גם אופציה של‬ ‫מה לעשות כבר‪ .‬זה גויים‪ ,‬זה עשיו!‬ ‫הקדוש ברוך הוא‪ .‬גם חבוש בבית האסורים‪ ,‬גם הוא יש לו‬ ‫אופציות‪ .‬הוא הגיש בקשה‪ ,‬הוא עכשיו יודע שבדיוק דנים‬ ‫אנחנו צועקים צעקה כי יודעים שאפשר לשנות‪ ,‬שזה לא יהיה‬ ‫בבקשת החנינה שלו‪ ,‬והוא גם הגיש ערעור עם עורך דין‪ ,‬אז יש‬ ‫צעקה של ייאוש‪ ,‬שזה לא צעקה של משבר‪ ,‬צעקה של אין כבר‬ ‫סיכוי שאולי בכלל יוציאו אותו בשחרור מוקדם יותר‪ .‬בקיצור‪,‬‬ ‫מה לעשות‪ ,‬מתו מוטל לפניו והוא צועק‪ .‬לא‪ ,‬זה צעקה כזאת‪,‬‬ ‫יש אופציות‪.‬‬ ‫מה תיתן? להחיות אותו כבר אי אפשר‪ .‬אלא הצעקה צריכה‬ ‫להיות לא "עד מאוד"‪ ,‬צעקה שאני יודע שיש ישועה‪ ,‬צעקה‬ ‫שאני יודע שיש איזה שהיא תגובה משמיים שיכולה להושיע‬ ‫רק ריבונו של עולם‬ ‫אותי במצב שבו אני נמצא‪.‬‬ ‫אבל הולכי מדברות‪ ,‬עוברי ימים‪ ,‬אין אופציות‪ .‬אתה עכשיו‬ ‫נמצא באמצע המדבר מול עדת זאבים רעבים‪ ,‬אין‪ ,‬אדוני‪ ,‬רק‬ ‫פי זה אנחנו נבין את העניין של השופר‪ .‬על פי החסידות מובא‬ ‫הריבונו של עולם‪ ,‬אין כלום‪ .‬מה האופציות? בן אדם עכשיו‬ ‫שהשופר יש לנו קול פשוט‪ ,‬ויש לנו את התרועה והשברים‪.‬‬ ‫הספינה מטרפת בים‪ ,‬עומדת לטבוע‪ ,‬תחשבו בפרט בזמנם‪ ,‬אין‬ ‫אומרים בעלי החסידות‪ :‬הקול הפשוט מבטא צעקה פשוטה‪.‬‬ ‫אין ‪ ,SOS‬אין שום תשדורות‪ ,‬אין כלום‪ .‬מי? רק הריבונו של‬ ‫"טוו ‪ "...‬מה זה? זה קול בלי דיבור‪ .‬זה הבחינה של השופר‪ .‬זה‬ ‫עולם‪" .‬כל הספנים חסידים"‪ ,‬הגמרא אומרת‪ .‬הוא יודע שהוא‬ ‫זעקה‪ ,‬זעקה זה אומר משהו שיוצא מבפנים‪ ,‬בלי מילים‪.‬‬ ‫בידיים של ריבונו של עולם‪ .‬שמה כתוב "ויצעקו"‪ .‬שמה כתוב‬ ‫צעקה‪.‬‬ ‫זה‬ ‫השופר‬ ‫של‬ ‫הבחינה‬ ‫"ויצעקו"‪ ,‬ולמה? כי צעקה זה אומר‪ :‬רק אתה ריבונו של עולם‪,‬‬ ‫השברים לאחר מכן זה כבר גניחה‪ .‬בן אדם גונח‪ ,‬הוא אפילו לא‬ ‫רק אתה ריבונו של עולם!‬ ‫יכול לצעוק‪ ,‬אז כבר אין לו כוח לצעוק‪ .‬לאחר מכן הילולי יליל‪,‬‬ ‫[‪]3‬‬ ‫נודה לכל מי שימליץ על האפליקציה בחנות של 'גוגל פליי'‬ ‫זה התרועה‪ ,‬שהוא כבר אפילו לא יכול לגנוח‪ ,‬אז הוא רק מיילל‪,‬‬ ‫וייתן לה דירוג גבוה‪ ,‬לזכות את הרבים‪ .‬האפליקציות נגישות‬ ‫מיילל בלחש‪.‬‬ ‫כעת להתקנה בחנות של אנדרואיד – גוגל פליי‪ ,‬ובחנות של‬ ‫אייפון‪ ,‬בקישורים להלן‪:‬‬ ‫אומרים לנו‪ :‬תדע לך‪ ,‬השופר בא לבטא את הצעקה שאנחנו‬ ‫צועקים לריבונו של עולם‪" ,‬ריבונו של עולם תושיע אותנו!"‪ .‬זה‬ ‫‪.‬האפליקציה לאנדרואיד‪:‬‬ ‫הדרך לזכות ביום הדין‪ .‬נזעק זעקה‪ ,‬נצעק צעקה‪ ,‬והצעקה‬ ‫תבטא רק "לך השם הישועה"‪.‬‬ ‫=‪https://play.google.com/store/apps/details?id‬‬ ‫‪com.taamu&pli=1‬‬ ‫ואם כך נצעק‪ ,‬ונצא באמת מתוך הרגשה‪ ,‬אין לנו כלום‪ ,‬אין לנו‬ ‫שום דבר‪ ,‬אין לנו מלך אלא אתה‪ ,‬אין לנו שום ישועה‪ ,‬אין לנו‬ ‫האפליקציה לאייפון‪:‬‬ ‫חיים‪ ,‬אין פרנסה‪ ,‬אין בריאות‪ ,‬אין אישה‪ ,‬אין ילדים‪ ,‬אין כלום‪,‬‬ ‫רק אתה ריבונו של עולם! אם אתה תגזור עלינו יהיה לנו‪ ,‬אם‬ ‫‪https://apps.apple.com/us/app/%D7%98%D7‬‬ ‫לא‪ ,‬שום דבר שהיה מובטח לי בשנה האחרונה‪ ,‬לא מובטח‬ ‫צעקה‪.‬‬ ‫זה‬ ‫הבאה‪.‬‬ ‫לשנה‬ ‫‪%A2%D7%9E%D7%95-‬‬ ‫אם נצעק כך מעומק הלב‪ ,‬מובטח לנו שניכתב לאלתר לחיים‬ ‫‪%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%95-‬‬ ‫טובים‪ ,‬לפרנסה‪ ,‬לישועה‪ ,‬להצלחה‪ ,‬אנחנו וכל ביתנו‪ ,‬ולגאולה‬ ‫‪%D7%94%D7%A8%D7%91-‬‬ ‫השלמה במהרה‪ ,‬אמן ואמן‪[ .‬הרב רוזנבלום עם תוספות – מספר‬ ‫‪%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%96-‬‬ ‫דורש טוב]‬ ‫‪%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D/id679‬‬ ‫‪6102221‬‬ ‫הודעה חשובה – בס"ד‪:‬‬ ‫בהזדמנות זו נודה לכל אלה העוזרים כל השנה בתפעול האתר‬ ‫אפליקציה חדשה לאנדרואיד ואייפון לאתר 'טעמו וראו'‪.‬‬ ‫ובפתרון לבעיות טכניות המתעוררות‪ ,‬יהי שכרם מושלם מאת‬ ‫לאחר בקשות חוזרות ונשנות של גולשי 'טעמו וראו'‪ ,‬הוחלט‬ ‫ה'‪ ,‬ומזכי הרבים ככוכבים לעד!‬ ‫להשיק אפליקציה לאתר‪.‬‬ ‫הערה חשובה ‪ -‬התנגדותנו לסמארטפונים למיניהם – ידועה ‪,‬‬ ‫מדובר בשתי אפליקציות –אחת לאנדרואיד ואחת לאייפון‬ ‫[ניתן גם לשמוע כאן](למעט החסומים כהלכה ועל פי היתר‬ ‫[אפל]‪ ,‬שיש בהן את שיעורי האתר ואף אפשרות שמע‬ ‫מגדולי ישראל)‪,‬ואין באפליקציה זו מתן לגיטימציה כלשהי‬ ‫מתקדמות יותר‪ .‬שתי האפליקציות נבנו על ידי שני מתנדבים‬ ‫למכשירים שכל גדולי ישראל אסרו‪.‬‬ ‫צדיקים בסיוע ‪ AI,‬וללא מטרות רווח‪ ,‬וה' יתברך ישלם שכרם‬ ‫כפל כפליים בעוה"ז ובעלמא דאתי‪.‬‬ ‫[‪]4‬‬