gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בית עובד · Beis Oived — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: בית עובד · Beis Oived

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

בית עובד · Beis Oived — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫הדבקות בקדוש ברוך הוא דרך מידותיו‬ ‫מה הראיה לכך? נאמר בפסוק‪" :‬וְ ַא ֶתם הַ ְדבֵ ִקים בַ ה' אֱ ֹלהֵ י ֶכם חַ יִים‬ ‫ראש השנה‬ ‫ֻּכ ְּל ֶכם הַ יֹום"‪ .‬הגמרא במסכת כתובות (דף קי"א עמוד ב') שואלת‪ :‬וכי‬ ‫קבלה טובה לראש השנה תיהיה בן אדם‬ ‫אפשר לדבוק בשכינה? והרי כתיב "כִ י ה' אֱ ֹלהֶ יָך ֵאש אֹכְ לָה הּוא"! אלא‬ ‫כיצד דבקים בקדוש ברוך הוא? התשובה היא – במידותיו‪ .‬מה הוא‬ ‫שלושת הספרים הנפתחים בראש השנה‬ ‫רחום‪ ,‬חנון‪ ,‬ארך אפיים‪ ,‬מטה כלפי חסד ודן לכף זכות‪ ,‬כך גם אתה‪.‬‬ ‫הגמרא במסכת ראש השנה (דף ט"ז עמוד ב') אומרת‪" :‬אמר רבי‬ ‫וכן אומרת הגמרא שם‪" :‬כל המשיא בתו לתלמיד חכם‪ ,‬ועושה‬ ‫יוחנן‪ :‬שלושה ספרים נפתחים בראש השנה‪ :‬אחד של רשעים גמורים‪,‬‬ ‫פרקמטיא לתלמידי חכמים‪ ,‬ומהנה תלמידי חכמים מנכסיו – מעלה‬ ‫אחד של צדיקים גמורים‪ ,‬ואחד של בינוניים‪ .‬צדיקים גמורים –‬ ‫עליו הכתוב כאילו מדבק בשכינה"‪ .‬בראש השנה אנו מבקשים‪:‬‬ ‫נכתבים ונחתמים לאלתר לחיים‪ .‬רשעים גמורים – נכתבים ונחתמים‬ ‫"וכותבנו בספר חיים‪ ,‬למענך אלוהים חיים"‪ .‬איך אדם זוכה להיכתב‬ ‫לאלתר למיתה‪ .‬בינוניים – תלויים ועומדים מראש השנה ועד יום‬ ‫בספר החיים? על ידי שהוא דבק במידותיו של השם יתברך‪.‬‬ ‫הכיפורים‪ .‬זכו – נכתבים לחיים‪ ,‬לא זכו – נכתבים למיתה‪.‬בית שמאי‬ ‫ההבדל בשכר בין מצוות שבין אדם למקום לבין‬ ‫מוספים לגבי יום הדין כי יש שלוש כיתות‪ :‬צדיקים גמורים נחתמים‬ ‫לאלתר לחיי עולם‪ ,‬רשעים גמורים לאלתר לגיהנם‪ ,‬ובינוניים יורדים‬ ‫אדם לחברו‬ ‫לגיהנם שיתמרקו ויתכפרו עונותיהם וצועקים מכאביהם ועולים‬ ‫הרמב"ם בפירוש המשניות למסכת פאה (פרק א'‪ ,‬משנה א')‪ .‬על‬ ‫משם‪ .‬המפרשים שואלים‪ :‬על מה בדיוק הגמרא מדברת? האם מדובר‬ ‫המשנה האומרת‪" :‬אלו דברים שאין להם שיעור‪ ...‬ואלו דברים שאדם‬ ‫על החיים בעולם הזה והחתימה לשנה הבאה‪ ,‬או על החיים בעולם‬ ‫אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא" (ביניהם‬ ‫הבא? על פי דין אמת‪ ,‬בכל ראש השנה הקדוש ברוך הוא דן גם את‬ ‫פאה‪ ,‬ביכורים‪ ,‬ראיון‪ ,‬גמילות חסדים ותלמוד תורה)‪ ,‬הרמב"ם מעלה‬ ‫החיים וגם את המתים‪ .‬את המתים דנים על השלכות המפעלים‬ ‫סוגיה חשובה‪ .‬הרי הגמרא במסכת קידושין (דף ל"ט עמוד ב') אומרת‬ ‫והמעשים שהשאירו אחריהם בעולם‪.‬‬ ‫בפירוש‪" :‬שכר מצווה בהאי עלמא ליכא" (אין שכר למצוות בעולם‬ ‫צדיק וטוב לו‪ ,‬רשע וטוב לו‬ ‫הזה)‪ .‬מחדש הרמב"ם שיש שכר למצוות בעולם הזה‪ ,‬אלא שהשכר‬ ‫שמקבלים כאן אינו הקרן אלא רק פירותיה (מעין ריבית)‪ ,‬בעוד שהקרן‬ ‫שאלה נוספת שעולה היא המציאות שאנו רואים בעולם‪ :‬הרי כתוב‬ ‫עצמה שמורה לעולם הבא‪.‬‬ ‫במשנה שצדיקים נחתמים לאלתר לחיים ורשעים למיתה‪ ,‬אך בפועל‬ ‫כך כותב הרמב"ם‪" :‬פירותיהם הרווחים‪ ,‬ועניין אמרם 'אוכל‬ ‫אנו רואים צדיקים שנפטרים ורשעים שממשיכים לחיות‪ .‬כיצד‬ ‫מפירותיהם והקרן קיימת לו'‪ ,‬הוא מה שאומר לך‪ :‬כל המצוות‬ ‫הדברים מסתדרים? הגמרא במסכת ברכות (דף ז' עמוד א') מביאה‬ ‫נחלקות חלוקה ראשונה לשניים‪ .‬חלק מצוות המיוחדות לאדם בעצמו‪,‬‬ ‫שמשה רבנו ביקש מהקדוש ברוך הוא‪" :‬הודיעני נא את דרכיך"‪ .‬שאל‬ ‫בינו לבין בוראו‪ ,‬כגון ציצית‪ ,‬תפילין‪ ,‬שבת ואיסור עבודה זרה‪ .‬והחלק‬ ‫משה‪" :‬ריבונו של עולם‪ ,‬מפני מה יש צדיק וטוב לו ויש צדיק ורע לו?‬ ‫השני הוא מצוות התלויות בתקינות יחסי בני אדם‪ ,‬כגון איסור גניבה‪,‬‬ ‫יש רשע וטוב לו ויש רשע ורע לו?" שם בגמרא ענה לו תשובה אחד‪ .‬יש‬ ‫אונאה‪ ,‬שנאה‪ ,‬נטירה‪ ,‬וכן שיהיו הבריות אוהבים זה את זה‪ ,‬שלא‬ ‫עוד תשובה לשאלה זו מופיעה במסכת קידושין (דף מ' עמוד א') על‬ ‫נרמה זה את זה‪ ,‬ושלא יעמוד אחד ממנו על נזק חברו‪ ,‬וכן לכבד‬ ‫"א ְמרּו צַ ִדיק כִ י טֹוב כִ י פְ ִרי מַ עַ ְללֵיהֶ ם י ֹאכֵלּו‪.‬‬ ‫סמך הפסוקים בישעיהו‪ִ :‬‬ ‫ההורים והחכמים"‪.‬‬ ‫אֹוי ל ְָרשָ ע ָרע כִ י גְ מּול יָדָ יו יֵעָ שֶ ה ּלֹו"‪ .‬הגמרא שואלת‪ :‬וכי יש צדיק‬ ‫ממשיך הרמב"ם ומסביר שאם קיים האדם את המצוות המיוחדות לו‬ ‫שהוא רע ורשע שהוא טוב? אלא מתרצת הגמרא‪" :‬צדיק וטוב לו" זהו‬ ‫בינו לבין בוראו‪ ,‬יש לו על כך שכר בעולם הבא בלבד (יש מצוות שהקרן‬ ‫אדם שהוא צדיק לשמיים וגם טוב לבריות‪" .‬צדיק ורע לו" הוא אדם‬ ‫כבר בעולם הזה) ‪ ,‬שהרי "שכר מצווה בהאי עלמא ליכא"‪ .‬על מצוות‬ ‫שהוא צדיק לשמיים‪ ,‬אך רע לבריות‪" .‬רשע ורע לו" הוא אדם שרע‬ ‫שבין אדם למקום אין שכר בעולם הזה‪.‬‬ ‫לשמיים ורע לבריות‪ .‬החידוש הוא ב"רשע וטוב לו" – זהו אדם שאמנם‬ ‫אך מה יעשה אדם שרוצה חיים טובים גם כאן בעולם הזה? אומר‬ ‫רע כלפי שמיים‪ ,‬אך הוא טוב כלפי הבריות‪ .‬מכאן אנו למדים שאיננו‬ ‫הרמב" ם שאם יקיים האדם את המצוות התלויות בתקינות יחסי בני‬ ‫יודעים באמת מי נקרא צדיק ומי נקרא רשע בחשבון הכולל‪ ,‬ורק‬ ‫אדם זה עם זה‪ ,‬הרי שעל קיום המצווה כשלעצמה מובטח לו שכר‬ ‫הקדוש ברוך הוא היודע תעלומות שופט בצדק‪.‬‬ ‫בעולם הבא‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬הוא ישיג תועלת ורווח בעולם הזה בזכות‬ ‫שכר ועונש בעולם הבא ובעולם הזה‬ ‫התנהגותו הטובה עם בני האדם; שהרי אם הוא ילך בדרך זו‪ ,‬וגם‬ ‫זולתו ילך בה‪ ,‬כולם יפיקו מכך תועלת‪ .‬כל המצוות שבין אדם לחברו‬ ‫הרמב"ם כותב בהלכות תשובה (פרק ג'‪ ,‬הלכה ב')‪" :‬מי יודע לשקול‬ ‫נכללות בכלל "גמילות חסדים"‪ ,‬וכשתתבונן בהן תמצא את כולן שם‪.‬‬ ‫מצוות ועבירות? ֵאל דעות"‪ .‬רבותיי‪ ,‬תדעו ששכר ועונש מתחלקים‬ ‫כיצד‪ ,‬אם כן‪ ,‬זוכה אדם לחיות פה חיים טובים? התשובה היא אחת‪:‬‬ ‫לשני אופנים – יש שכר ועונש בעולם הבא‪ ,‬ויש בעולם‬ ‫להיות טוב עם הבריות‪.‬‬ ‫הזה‪ .‬הרמב"ם מפרש זאת בפירושו למסכת פאה‪ .‬שכר על מצוות שבין‬ ‫אדם למקום ניתן בעולם הבא‪ ,‬אף שישנן מצוות מסוימות שאדם אוכל‬ ‫צדיק ורע לו‪ ,‬רשע וטוב לו‬ ‫מקרן הפירות שלהן בעולם הזה‪ .‬אולם‪ ,‬לגבי כל המצוות שבין אדם‬ ‫מכאן מובן מה שאנו רואים במציאות – "צדיק ורע לו"‪ .‬זהו אדם‬ ‫לחברו‪ ,‬אדם אוכל את פירותיהן כאן בעולם הזה‪ ,‬והקרן קיימת לו‬ ‫שמדקדק מאוד במצוות שבין אדם למקום (טובל במקווה‪ ,‬מתפלל בנץ‪,‬‬ ‫לעולם הבא‪ .‬נמצא שכאשר אדם טוב לבריות‪ ,‬טוב לו בעולם הזה‪ ,‬ואז‬ ‫הוא בבחינת צדיק בראש השנה ונכתב לאלתר לחיים‪.‬‬ ‫[ ‪]1‬‬ ‫שנאת חינם וביטול מלכות שמיים‬ ‫מקפיד על ציצית ותפילין)‪ ,‬אבל הוא רע לבריות ואינו דבוק במידותיו‬ ‫של הקב"ה‪ .‬אדם כזה נכתב חלילה בספר המתים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אנו‬ ‫אנו רואים את אריכות הגלות המרה הזו‪ ,‬והמהר"ל מפראג מסביר‬ ‫רואים רשעים שלא עלינו מדלגים על מצוות‪ ,‬אך טוב להם בעולם הזה‪.‬‬ ‫ששורש הגלות אינו קשור כלל לעבירות שבין אדם למקום‪ ,‬אלא אך‬ ‫כיצד זה ייתכן? מכיוון שהם נוחים וטובים עם הבריות‪ .‬הם אינם‬ ‫ורק לפגמים שבין אדם לחברו‪ .‬בספרו "נצח ישראל" (פרק ד')‪ ,‬מביא‬ ‫מצערים אחרים ומחייכים לסביבה‪ ,‬ולכן נכתבים בספר החיים (אף‬ ‫המהר"ל את דברי הגמרא מסכת שבת (עמוד נה) כי הבית הראשון חרב‬ ‫שעל חטאיהם ישלמו בעולם הבא)‪.‬‬ ‫על גילוי עריות‪ ,‬שפיכות דמים ועבודה זרה‪ ,‬אך הבית השני חרב על‬ ‫שנאת חינם‪ .‬המהר"ל מסביר ששנאת חינם מבטלת את כוחה של‬ ‫שלושה הנקראים "רשעים"‬ ‫"כנסת ישראל"‪ ,‬הנקראת כך על שם החיבור והאחדות של עם ישראל‪.‬‬ ‫במדרש פסיקתא מוזכרים שלושה אנשים הנקראים רשעים‪ ,‬ומעניין‬ ‫כאשר אנו ניגשים לראש השנה‪ ,‬כל מהות היום היא המלכת הקדוש‬ ‫שאף לא אחד מהם קשור למצוות שבין אדם למקום‪ .‬הראשון הוא‬ ‫ברוך הוא ל מלך עלינו‪ .‬כיצד יכול אדם להמליך מלך כשיש בליבו‬ ‫הפושט ידו על חברו להכותו‪ .‬הרמָ "א פוסק שאפילו אם רק הרים את‬ ‫שנאה? "אין מלך בלא עם"‪ .‬ברגע שאדם נכנס לראש השנה עם שנאה‬ ‫ידו‪ ,‬וכבר נקרא רשע‪ ,‬שנאמר‪" :‬וַי ֹאמֶ ר ל ָָרשָ ע לָמָ ה ַתכֶה ֵרעֶ ָך" – הוא‬ ‫בלב‪ ,‬הוא כביכול מבטל את מלכות שמיים‪ .‬לכן‪ ,‬אחד היסודות‬ ‫טרם הכה‪ ,‬רק הרים ידו‪ ,‬וכבר כונה רשע‪( .‬משום כך ההלכה פוסקת‬ ‫הגדולים ביותר הוא להיכנס ליום הדין עם אהבה ועין טובה לכל יהודי‪.‬‬ ‫ששליח ציבור המכה את אשתו פסול לתפקידו כי הוא נקרא רשע)‪.‬‬ ‫הקבלות האמיתיות לראש השנה‬ ‫השני הוא הלווה ואינו משלם‪ ,‬כמובן מן הפסוק‪" :‬לֹוֶה ָרשָ ע וְ ל ֹא‬ ‫ְישַ ֵּלם"‪ .‬השלישי הוא בעל מחלוקת‪ .‬אדם יכול לדקדק במצוות‪ ,‬ללמוד‬ ‫אדם שרוצה לקבל על עצמו קבלה אמיתית לקראת ראש השנה‪ ,‬צריך‬ ‫תורה ולעשות מעשים טובים‪ ,‬אך אם הוא בעל מחלוקת‪ ,‬הוא נחשב‬ ‫לדעת במה לבחור‪ .‬ישנם כאלה כל מיני‪ :‬לקבל שבת לפני הזמן‪ ,‬לקבל‬ ‫לרשע וייכתב חלילה למיתה‪ ,‬כי אינו דבוק במידותיו של השם יתברך‪.‬‬ ‫רבנו תם‪ ,‬או להוסיף חומרות אך הקבלה האמיתית היא לקבל על‬ ‫עצמך לדון כל יהודי לכף זכות‪ .‬קבל על עצמך לדון את אשתך לכף‬ ‫חפץ השם במצוות שבין אדם לחברו‬ ‫זכות‪ ,‬או לדון לכף זכות את השכן שחוסם לך את החניה ומוציא אותך‬ ‫הרא"ש (על מסכת פאה) כותב משפט פלאי‪" :‬חפץ הקדוש ברוך הוא‬ ‫מדעתך – לעקם את השכל כדי למצוא בו זכות‪ .‬זוהי קבלה אמיתית‪.‬‬ ‫יותר במצוות שיעשה בהם גם רצון הבריות‪ ,‬ממצוות שבין אדם‬ ‫לא ייתכן שאדם יקבל על עצמו חומורות‪ ,‬וייכנס לראש השנה בתפילות‬ ‫למקום"‪ .‬הרא"ש אינו פוטר את האדם משמירת תורה ומצוות בין‬ ‫לחיים טובים ולשלום – בעודו מקפיד ושונא את השכן שלו או מסוכסך‬ ‫אדם למקום חלילה‪ ,‬אלא מדגיש שרצון השם עז עוד יותר שתיהיה‬ ‫עם חמותו ואשתו‪ .‬קבלה אמיתית היא לאהוב כל יהודי ויהודי‪ ,‬לראות‬ ‫בנאדם‪ .‬לכן‪ ,‬לפעמים כשיש התלבטות בין שיעור תורה לביקור חולים‪,‬‬ ‫כל אדם בעין טובה ולהסיר כל טינה ושנאה מן הלב‪.‬‬ ‫ביקור החולים קודם כי יש בו משום פיקוח נפש‪ .‬גם כשיש לאדם‬ ‫מחריבי בית המקדש ופדיון נפש‬ ‫אורחים והוא רוצה ללכת לשיעור‪ ,‬לעיתים עליו להישאר עמם‪ .‬הכול‬ ‫נידון לגופו של עניין‪.‬‬ ‫המהר"ל מפראג כותב שעם ישראל נקרא "כנסת ישראל" על שם‬ ‫הכנה וניקוי הלב לראש השנה‬ ‫החיבור והאחדות שבו‪ .‬משום כך אנו אומרים שבית המקדש השני‬ ‫חרב אך ורק בשל שנאת חינם‪ .‬הדברים הללו נראים אולי קלים‪ ,‬אך‬ ‫הרמב"ם כותב שעיקר התשובה אינה רק מחטאי גזל או עריות‪ ,‬אלא‬ ‫הם עמוקים‪ ,‬גדולים‪ ,‬ושורש אחד להם‪ .‬אדם צריך לדעת בבירור‪ :‬אם‬ ‫מעיקר העיקרים – חזרה בתשובה ממידות רעות‪.‬אדם צריך לבדוק את‬ ‫יש בלבך שנאה ליהודי – אתה נכלל בעוון מחריבי בית המקדש‪ ,‬ושלא‬ ‫עצמו‪ ,‬כשם שהמשנה ברורה כותב שיש לבדוק את הקורבן ממומים‬ ‫יספרו לך סיפורים‪ .‬אם אתה עושה רע להוריך‪ ,‬לחמיך או לחמותך‪,‬‬ ‫ארבעה ימים לפני הקרבתו‪ .‬בראש השנה כולנו עוברים לפני הקב"ה‬ ‫ומשיב רעה תחת טובה‪ ,‬שום מקובל בעולם לא יוכל לעזור לך‪ .‬בתקופה‬ ‫"כבני מרון"‪ ,‬מתפללים לחיים טובים‪ ,‬לשלום‪ ,‬לישועות‪ ,‬לבריאות‬ ‫זו רבים מפרסמים עריכת "פדיון נפש"‪ .‬אכן‪ ,‬רבותינו הקדמונים ייחסו‬ ‫ולפרנסה‪ .‬אך לפני שניגשים לדין‪ ,‬הראשונים מדגישים שהדבר‬ ‫חשיבות גדולה לפדיון נפש וזהו דבר מבורך‪ ,‬אך אם אתה משיב רעה‬ ‫הראשון הוא לנקות את הלב בעניינים שבין אדם לחברו‪ .‬אל לו לאדם‬ ‫תחת טובה – מה יועיל לך פדיון הנפש? ניקח לדוגמה אישה שמחליטה‬ ‫להיכנס ליום הדין עם קפידות‪ ,‬תרעומות ושנאת חינם בלב‪ .‬לעיתים‬ ‫לנתק קשר עם חמותה בטענה ש"לא נוח לה שם"‪ .‬במקביל‪ ,‬היא‬ ‫אדם מחזיק תרעומת על שותף‪ ,‬שכן או בן זוג‪ .‬הוא נפגע‪ ,‬שותק‬ ‫מבקשת שיעשו לה פדיון נפש בערב ראש השנה ובערב יום הכיפורים‪.‬‬ ‫ומקפיד‪ ,‬ובטוח שהוא הצדיק בסיפור‪ .‬אולם‪ ,‬ייתכן מאוד שהקפדה זו‬ ‫מה יעזור לך פדיון נפש כשאת מסובכת בשמיים‪ ,‬משום שאת מצערת‬ ‫אינה מוצדקת כלל והוא ייענש עליה משום שלא בירר זאת כראוי מול‬ ‫אישה יהודייה שעשתה לך טוב? הרי שלמה המלך אמר במשלי‪" :‬מֵ ִשיב‬ ‫דיין‪ .‬יש לנקות את הלב לחלוטין כדי לזכות בדין‪.‬‬ ‫ָרעָ ה ַתחַ ת טֹובָ ה ל ֹא ָתמּוש ָרעָ ה ִמבֵ יתֹו"‪ .‬לכן‪ ,‬מי שרוצה לקבל קבלה‪,‬‬ ‫איסור נטירת טינה והקפדה בלב‬ ‫שיקבל על עצמו לאהוב כל יהודי וללכת לפייס את מי שהסתכסך איתו‪.‬‬ ‫כבוד הבריות ומחלת ההצקה‬ ‫הרמב"ם בהלכות דעות (פרק ו'‪ ,‬הלכה ו') כותב יסוד עצום‪ :‬אם יש‬ ‫לאדם תרעומת והקפדה על אדם‪ ,‬והוא שומר את ההקפדה בליבו‪,‬‬ ‫המאירי בפירושו למסכת שקלים (פרק ה') כותב‪" :‬לעולם יהא אדם‬ ‫שותק ולא מדבר איתו כדי לברר את הדברים‪ ,‬הוא זה שנקרא "רשע"‪.‬‬ ‫זהיר בכבוד הבריות‪ ,‬ושלא להקל בכבודם בשום צד"‪ .‬לא משנה מי‬ ‫הרמב"ם מביא לכך דוגמה מאבשלום ששמר טינה לאמנון ושתק‪ ,‬כפי‬ ‫היהודי שעומד מולך – אל תזלזל בשום יהודי‪ .‬ובפירושו למסכת‬ ‫שנאמר‪" :‬וְ ל ֹא ִדבֶ ר ַאבְ שָ לֹום עִ ם ַא ְמנֹון ְלמֵ ַרע וְ עַ ד טֹוב כִ י שָ נֵא ַאבְ שָ לֹום‬ ‫ברכות הוסיף‪" :‬ויהא האדם נוח לבריות‪ ,‬ומקדים בשלומם‪ ,‬ומשתדל‬ ‫ֶאת ַא ְמנֹון"‪ .‬אם יש לך תרעומת על אדם‪ ,‬עליה להיות מגובה מבחינה‬ ‫בכבודם ובתועלתם כפי כוחו‪ ,‬ובזה מתאהב לבריות"‪ .‬תראו על מה‬ ‫הלכתית – האם אתה בכלל צודק על פי ההלכה או לא‪ .‬אך גם אם אתה‬ ‫רבותינו דיברו! הם לא דיברו רק על קבלת שבת מוקדמת או הטלת‬ ‫חושב שאתה צודק‪ ,‬אסור ליהודי להסתובב עם שנאה בלב‪ .‬הדבר הזה‬ ‫תכלת בציצית‪ .‬אלו דברים מבורכים‪ ,‬אך הם אינם עיקר ה"קבלה"‪.‬‬ ‫מאריך את הגלות שלנו ומביא על האדם צרות רבות‪ .‬על כן‪ ,‬חובה על‬ ‫קבלה היא לאהוב את הבריות‪ ,‬לאהוב את אשתך‪ .‬ואם קשה לך לאהוב‬ ‫האדם לנקות את ליבו מכל קפידה‪ ,‬כדי שלא ייווצר מצב שבו הוא פונה‬ ‫אותה – אתה זקוק לטיפול‪ .‬עליך להתרגל להסתכל בנקודות הטובות‬ ‫ומתפלל לה' יתברך‪ ,‬בעוד ליבו מלא בשנאה‪.‬‬ ‫שבה ‪ .‬ישנם אנשים הסובלים ממה שניתן לכנות "מחלת ההצקה"‪.‬‬ ‫המלכת החבר והתבטלות הרצון‬ ‫היכן שהם נמצאים הם מציקים‪ ,‬מעירים‪ ,‬עוקצים ומבקרים את כולם‪.‬‬ ‫הכרתי אדם כזה שהרחיק את בתו לגמרי מהדת בגלל ההערות הבלתי‬ ‫רבי אליהו די וידאש‪ ,‬בעל ה"ראשית חכמה"‪ ,‬מביא בספרו (שער‬ ‫פוסקות שלו‪ .‬אצל אדם כזה‪ ,‬כל זהב שהוא נוגע בו הופך לחול ושום‬ ‫היראה‪ ,‬פרק י"ב) תיאור מצמרר‪ :‬בשעה שאדם נפטר מן העולם‪ ,‬שואל‬ ‫דבר לא הולך לו בחיים‪ ,‬ואז הוא עוד מעז לשאול את בית דין של‬ ‫אותו המלאך‪" :‬כי עסקת בתורה ובגמילות חסדים?"‪ .‬האדם משיב‬ ‫מעלה‪" :‬למה זה מגיע לי‪?".‬‬ ‫בחיוב‪ .‬המלאך ממשיך ושואל‪" :‬האם המלכת את קונך עליך שחרית‬ ‫צוואת רבי חיים מוולוז'ין ומידת הסבלנות‬ ‫וערבית?"‪ .‬האדם משיב‪" :‬בוודאי‪ ,‬קראתי קריאת שמע בשחרית‪,‬‬ ‫בערבית ועל המיטה"‪ .‬או אז שואל אותו המלאך‪" :‬האם המלכת את‬ ‫בספר "כתר ראש" (עמוד קכ"ד)‪ ,‬של רבי חיים מוולוז'ין (הוא כתב על‬ ‫חברך בנחת עליך?"‪ .‬מסביר ה"ראשית חכמה" שכשם שאדם נדרש‬ ‫רבו הגר"א )‪ ,‬הוא כותב צוואה לנכדו‪ .‬שימו לב מה הוא מבקש ממנו‪.‬‬ ‫להמליך עליו את בוראו עליו‪ ,‬כך נשאלת השאלה האם הוא ידע‬ ‫הוא לא מזהיר אותו רק להקפיד על טבילה במקווה (זהו מנהג חשוב‪,‬‬ ‫להמליך עליו גם את חברו ‪.‬בספר "עלי שור" (חלק ב'‪ ,‬עמוד רלא)‪,‬‬ ‫כמובן‪ ,‬אך ישנם יסודות קודמים ביהדות)‪ ,‬אלא כך הוא כותב לו‪:‬‬ ‫מסביר הרב שלמה וולבה שפירוש המושג "להמליך את חברך" הוא‬ ‫"ולחמותך ולבני ביתך תחלוק כבוד כראוי להם‪ ...‬ושלא להכניס שום‬ ‫להתבטל בפני רצונו של החבר‪ .‬ישנם אנשים שמבוטלים לחלוטין כלפי‬ ‫קפידא בלבך על שום אדם‪ ,‬ואין צריך לומר שלא להשיב בקפדנות‬ ‫השם יתברך‪ ,‬אך כלפי הבריות הם מתנהגים כאריות ודורסים אנשים‪.‬‬ ‫לשום אדם אלא במידת הסבלנות"‪ .‬זוהי קבלה לראש השנה – בורא‬ ‫אדם כזה‪ ,‬גם אם ידמה בנפשו שהגיע להשגות רוחניות‪ ,‬הרי שהשגותיו‬ ‫עולם‪ ,‬מהיום אני עובד על להיות אדם סבלן עם הבריות !לדוגמה‪ ,‬אתה‬ ‫נובעות מן ה"קליפה" (כוחות הטומאה) שמשקרת אותו ומאבדת אותו‬ ‫עומד בפקק‪ .‬תוכנת הניווט מראה לך ‪ 26‬דקות‪ ,‬אבל רכבים נדחפים‬ ‫מחיי העולם הזה והעולם הבא‪ .‬ביטול אמיתי פירושו שאם חברך רוצה‬ ‫לפניך והזמן עולה ל‪ 29-‬דקות‪ .‬התורה מצווה עליך להיות רגוע‪ ,‬לא‬ ‫שהחלון יהיה פתוח ואתה רוצה שיהיה סגור‪ ,‬אתה מתבטל בפני רצונו‪.‬‬ ‫להקפיד ולדון אותם לכף זכות – אולי לכולם שם יש יולדת ברכב והם‬ ‫טבע האדם הוא תמיד להתנגד לזולת‪ ,‬אך העבודה הפנימית היא לנסות‬ ‫ממהרים לבית החולים‪ .‬רבי חיים מסכם שם במשפט מדהים‪" :‬ומידת‬ ‫להתבטל לחבר ולעשות את מה שטוב ונוח לו‪.‬‬ ‫[ ‪]2‬‬ ‫מתנתו של בורא עולם‪ :‬חותם לחיים למרות‬ ‫הסבלנות משיג האדם רצונו יותר ויותר מכל תקיפות שבעולם"‪ .‬על ידי‬ ‫זה הוא נהיה אהוב לבורא יתברך‪.‬‬ ‫העתיד‬ ‫שיהא שם שמיים מתאהב על ידך‬ ‫מוסיף על כך רבי יהונתן מלוניל‪,‬אחד הראשונים‪ ,‬נקודה מדהימה‪ .‬הרי‬ ‫כמה זמן אדם יכול באמת להחזיק מעמד כ"צדיק גמור" שמחייך‬ ‫הגמרא במסכת יומא (דף פ"ו עמוד א') דורשת את הפסוק "וְ ָאהַ בְ ָת ֵאת‬ ‫לכולם ומתנהג למופת? יום או יומיים‪ .‬כבר ביום השלישי מגיע צום‬ ‫ה' אֱ ֹלהֶ יָך " באופן הבא‪" :‬שיהא שם שמיים מתאהב על ידך"‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫גדליה והוא שבור מהצום‪ .‬המלאכים באים ואומרים‪" :‬הרי אתה יודע‬ ‫עליך להבין יסוד ביהדות – מי שאוהב את הקדוש ברוך הוא‪ ,‬צריך‬ ‫שהוא לא יחזיק מעמד‪ ,‬הוא מכור להרגלים ולמכשירים שלו‪ ,‬עוד רגע‬ ‫לגרום לכך שגם הבריות יאהבו את שם השם בזכותו‪ .‬כולנו בבחינת‬ ‫הוא חוזר לקלקל את מעשיו"‪ .‬למרות זאת‪ ,‬כותב רבי יהונתן מלוניל‪:‬‬ ‫סוכנים המייצגים את ה"מוצר" שנקרא יהדות‪ .‬סוכן לא יכול לבזות‬ ‫"אף על פי שגלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם‪ ,‬שלסוף שנה או‬ ‫ולפגום במוצר שלו‪ .‬כשאתה כבדן‪ ,‬קצר רוח ותקיף – אתה עושה פגם‬ ‫חודש יקלקל מעשיו‪ ...‬אפילו כך‪ ,‬יגזור עליו גזירות טובות ויחתמנו‬ ‫ביהדות ופוגע במוצר ‪.‬לא ייתכן שאדם יקבל על עצמו להכניס שבת‬ ‫לחיים!"‪ .‬זו מתנה יקרה ונפלאה מאין כמותה‪ .‬הקדוש ברוך הוא אומר‬ ‫לפני הזמן‪ ,‬וכדי להספיק הוא נוסע בתוך העיר במהירות של ‪ 80‬או ‪140‬‬ ‫שלא משנה מה יהיה אחר כך‪ ,‬כעת בראש השנה הוא נמצא במצב טוב‪.‬‬ ‫קמ"ש‪ ,‬לאדם כזה יש דין של רוצח! הוא קיבל עליו חומרה‪ ,‬אך בדרך‬ ‫ממש כפי שראינו אצל ישמעאל‪ ,‬שלמרות שסופו היה לקלקל את‬ ‫עיוות ואיבד את היהדות שלנו ‪.‬מי שרוצה קבלה אמיתית‪ ,‬שיקבל על‬ ‫מעשיו‪ ,‬הקדוש ברוך הוא שמע את תפילתו והחיה אותו משום שבאותו‬ ‫עצמו להיות קודם כל בן אדם‪ .‬להתנהג בנעימות עם האישה‪ ,‬הילדים‬ ‫הרגע הוא היה זכאי‪.‬‬ ‫והשכנים‪ .‬לחייך‪ ,‬להכיל ולדון לכף זכות‪ .‬ובזכות שאנו נדון את הבריות‬ ‫לכף זכות‪ ,‬כך ידונו גם אותנו בשמיים לכף זכות‪ ,‬ונזכה בעזרת השם‬ ‫הכנה מעשית לראש השנה‪ :‬לב נקי ותפילה‬ ‫להיכתב לחיים טובים ולשלום‪.‬‬ ‫בכוונה‬ ‫באשר הוא שם‬ ‫מתוך הבנה זו‪ ,‬עלינו לנצל היטב את הימים שלפני החג‪ .‬כל אחד‬ ‫שלושה ספרים נפתחים בראש השנה‬ ‫יעשה את המוטל עליו‪ :‬להתפייס עם האישה והילדים‪ ,‬לקנות מתנות‬ ‫למי שצריך‪ ,‬ולהרבות בצדקות‪ .‬הקבלה החזקה ביותר היא להיכנס‬ ‫הגמרא במסכת ראש השנה (דף ט"ז עמוד ב') אומרת‪" :‬שלושה ספרים‬ ‫לחג עם לב נקי מהבריות – לא להקפיד על אף אחד‪ ,‬לאהוב כל יהודי‪,‬‬ ‫נפתחים בראש השנה"‪ .‬רש"י מסביר שמדובר בספרי זיכרון של מעשה‬ ‫ולהשתדל להיות חייכן ונוח לבריות‪ .‬בראש השנה עצמו‪ ,‬ניגשים‬ ‫הבריות‪ ,‬שכן כל מעשיך בספר נכתבים‪ .‬ממשיכה הגמרא ואומרת‬ ‫לתפילה בגישה שונה לגמרי‪ .‬אדם תופס את הסידור ומתפלל מילה‬ ‫שאותם שלושה ספרים הם‪ :‬אחד של רשעים גמורים‪ ,‬אחד של צדיקים‬ ‫במילה‪ ,‬לאט ובנחת‪ ,‬כאילו הוא מקובל‪ .‬תפילת העמידה אורכת‬ ‫גמורים ואחד של בינוניים‪ .‬צדיקים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר‬ ‫עשרים דקות עשרים דקות מתוך כוונה עצומה‪ ,‬ומגיעים לבית‬ ‫לחיים‪ .‬בעזרת השם שכל עם ישראל ייכתבו לחיים טובים ולשלום‪,‬‬ ‫הכנסת מוקדם לפני הזמן‪ .‬כמובן שמי שנאנס ולא הצליח להגיע בזמן‬ ‫וכולנו ניכתב בספרם של צדיקים‪.‬‬ ‫לא צריך לפחד חס ושלום‪ ,‬אך מי שמגיע מאוחר ללא סיבה מוצדקת‪,‬‬ ‫כיצד ניתן לבקש להיכתב בספר צדיקים‬ ‫עלול לפספס את ההזדמנות לתקן ולזכות בכתיבה וחתימה טובה לכל‬ ‫השנה‪.‬‬ ‫גמורים?‬ ‫תיקון הספירות וההתנהגות ביומיים של ראש‬ ‫בספר "שפתי חיים"‪ ,‬שואל הרב חיים פרידלנדר שאלה עצומה‪ :‬אנו‬ ‫השנה‬ ‫באים לקדוש ברוך הוא ומבקשים "כותבנו בספר חיים"‪ .‬הבקשה היא‬ ‫למעשה להיכתב בספר של הצדיקים הגמורים‪ ,‬כפי שלשון הגמרא‬ ‫בראש השנה אנו מתקנים את הג"ר (ג' ראשונות) – שלושת החלקים‬ ‫מדגישה – "צדיקים גמורים"‪ .‬נשאלת השאלה‪ ,‬כיצד אנו מעיזים‬ ‫הראשונים של הספירות‪ :‬כתר‪ ,‬חכמה ובינה‪ .‬הן נתקנות בראש השנה‪,‬‬ ‫לבקש זאת? אדם בא לריבונו של עולם‪ ,‬והקדוש ברוך הוא כביכול יכול‬ ‫ואילו הו"ק (ו' קצוות) – חג"ת נה"י (חסד‪ ,‬גבורה‪ ,‬תפארת‪ ,‬נצח‪ ,‬הוד‪,‬‬ ‫לשאול אותו‪" :‬מדוע שאכתוב אותך שם? אתה הרי אינך צדיק גמור!‬ ‫יסוד) – נתקנות במהלך כל השנה כולה‪ .‬כלומר‪ ,‬הבירורים שאנו עושים‬ ‫אני יכול לתת לך חיים מתוך רחמים‪ ,‬כי אני 'ארך אפיים ורב חסד'‪,‬‬ ‫ביומיים של ראש השנה שייכים לג"ר‪ ,‬לבחינת ה"ראש"‪ ,‬ועל כן נקרא‬ ‫ואני אוהב אותך אבל לבקש להיכתב בספר צדיקים גמורים? זו נראית‬ ‫החג "ראש השנה"‪ .‬כאשר אדם אינו עושה את הבירור כראוי‪ ,‬מאחר‬ ‫בקשה מוגזמת!"‪ .‬מסיבה זו‪ ,‬חובה עלינו בערב ראש השנה לקחת את‬ ‫לתפילה או מדלג על חלקים ממנה‪ ,‬זהו הפסד עצום‪ .‬לכן‪ ,‬בראש השנה‬ ‫הסידור‪ ,‬להכין את התפילה ולהבין היטב מה בדיוק אנו מבקשים‪.‬‬ ‫יש להשתדל מאוד לא לדבר דברים בטלים‪ .‬יש לשוחח בנחת עם‬ ‫"למענך אלוהים חיים" – לחיות כדי לשבח את‬ ‫האישה והילדים‪ ,‬ולבקש מהם סביב שולחן החג להשתדל שלא לעשות‬ ‫הבורא‬ ‫דברים שעלולים להביא לידי כעס‪ .‬מי שיכול לקבל על עצמו תענית‬ ‫דיבור בתיאום עם אשתו‪ ,‬מה טוב‪ ,‬אך בתנאי שלא ישגע את בני ביתו‬ ‫הרב פרידלנדר מביא את דברי רבי יהודה בן יקר (בספרו "פירוש‬ ‫בשל כך‪ .‬העיקר הוא להשתדל ביומיים הללו להיות כצדיק גמור‪ ,‬שכן‬ ‫התפילות והברכות")‪ ,‬שמסביר את הבקשה דרך התוספת שאנו‬ ‫הקדוש ברוך הוא דן את האדם "באשר הוא שם"‪ ,‬לפי מצבו באותו‬ ‫אומרים בתפילה‪" :‬למענך אלוהים חיים"‪ .‬אנו למעשה אומרים לקדוש‬ ‫הרגע‪.‬‬ ‫ברוך הוא‪" :‬אני רוצה להיכתב בספר החיים של הצדיקים הגמורים –‬ ‫הזכות לבקש להיכתב בספר צדיקים גמורים‬ ‫למענך ובשבילך"‪ .‬דוד המלך אומר בתהילים‪" :‬ל ֹא הַ מֵ ִתים יְהַ לְלּו יָּה‪,‬‬ ‫וְ ל ֹא כָל י ְֹרדֵ י דּומָ ה"‪ .‬הגמרא מסבירה שרשעים בחייהם קרויים מתים‪,‬‬ ‫מכאן עולה השאלה‪ :‬כשאנו פונים לריבונו של עולם ומבקשים "כותבנו‬ ‫וצדיקים במיתתם קרויים חיים‪ .‬הרי אין מלך בלא עם‪,‬המלך צריך עם‬ ‫בספר חיים"‪ ,‬הרי הכוונה היא לספרם של צדיקים גמורים‪ .‬כיצד אנו‬ ‫שישבח ויהלל אותו‪ .‬הרשעים‪ ,‬שקרויים מתים‪ ,‬אינם מהללים את‬ ‫מעיזים לבקש בקשה כזו? התשובה היא שבזכות ההתנהגות שלנו כעת‪,‬‬ ‫הקדוש ברוך הוא ואין להם כלל דרך לשבח אותו‪ .‬מי כן משבח את‬ ‫אנו יכולים לומר‪" :‬כיוון שעכשיו אני משתדל להיות צדיק גמור‪ ,‬ואתה‬ ‫השם יתברך? הצדיקים‪ .‬לכן אנו באים אל הקדוש ברוך הוא בטענה‪:‬‬ ‫דן אותי 'באשר הוא שם'‪ ,‬הרי שאני מגיע לאמת לאמיתה ורוצה באמת‬ ‫"ריבונו של עולם‪ ,‬הרי לא המתים יהללו יה‪ .‬אנחנו לא רוצים להיות‬ ‫להיות צדיק גמור‪ ,‬ולכן כתוב אותי בספרי צדיקים גמורים"‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫בספרי הרשעים‪ .‬אנו מבקשים חיים 'למענך אלוהים חיים' – כדי‬ ‫יש לדעת כיצד לגשת לתפילה זו‪ .‬המדרש מלמד שאדם צריך תמיד‬ ‫שיהיה מי שישבח ויהלל אותך בעולם"‪.‬‬ ‫לבוא עם מחשבות טובות ולחשוב על עתיד טוב יותר‪ ,‬הן בגשמיות –‬ ‫לחיים טובים ולשלום‪ ,‬והן ברוחניות – מתוך אמונה שישפר את מעשיו‬ ‫"באשר הוא שם" – הנידון לפי מצבו בהווה‬ ‫ויבוא במוחין באמת להיות צדיק‪.‬‬ ‫אך לפני שניגשים לבקש בקשה כזו‪ ,‬צריך לעשות הכנה כדי שתהיה לנו‬ ‫משל האריס החכם‪ :‬כיצד לרצות את בעל הבית‬ ‫"עזות דקדושה" לבוא לבורא עולם ולבקש‪ .‬כיצד עושים זאת? הגמרא‬ ‫במסכת ראש השנה מביאה את דברי רבי יצחק‪" :‬אין דנין את האדם‬ ‫מדרש ויקרא רבה (פרשה ה'‪ ,‬סימן ח') מביא משל מאת רבי חנינא‪:‬‬ ‫ֹלהים ֶאל קֹול הַ נַעַ ר‬ ‫אלא לפי מעשיו של אותה שעה‪ ,‬שנאמר 'כִ י שָ מַ ע אֱ ִ‬ ‫"אית אריס חכים ואית אריס דלא חכים" – יש אריס חכם ויש אריס‬ ‫בַ אֲ שֶ ר הּוא שָ ם'"‪ .‬המשמעות היא‪ ,‬שאם אדם עשה מאמץ בחודש אלול‬ ‫טיפש‪ .‬מה מאפיין אריס חכם? אומר המדרש שהוא יודע כיצד לבקש‬ ‫להגיע לסליחות אפילו אם לא הצליח לקום בכל יום‪ ,‬ובימים שלפני‬ ‫ולרצות את בעל הבית ("דחכים למשאל צרכיה")‪ .‬תארו לכם אריס‬ ‫ראש השנה התחזק במעשים טובים‪ ,‬בצדקה‪ ,‬בתפילה ובשינוי מעשיו‬ ‫שקיבל אדמה מבעל הבית‪ ,‬אך לאורך כל השנה המצב היה גרוע מאוד‬ ‫– הוא מגיע מוכן‪ .‬בערב ראש השנה הוא עושה חשבון נפש‪ ,‬מתפייס עם‬ ‫– לא צמח יבול‪ ,‬לא הבהמות ‪ ,‬ודבר לא הצליח‪ .‬בסוף השנה הוא נדרש‬ ‫אשתו וקונה לה מתנה‪ ,‬עושה "סולחה" עם השכן (ולא מחכה ליום‬ ‫להגיע לבעל הבית‪ ,‬לתת דין וחשבון על פועלו‪ ,‬ולבקש ממנו את‬ ‫הכיפורים)‪ ,‬מתקשר להוריו ולחמיו‪ ,‬ומסדר את כל העניינים תוך ריבוי‬ ‫האדמה‪ ,‬הצאן והבקר לשנה נוספת‪ .‬כיצד נוהג האריס החכם? הוא‬ ‫בצדקה ובתשובה‪ .‬כאשר אדם כזה נכנס לראש השנה – הוא עומד לפני‬ ‫דואג לרצות את בעל הבית‪ .‬תחילה‪ ,‬הוא מגיע במצב רוח מרומם וטוב‬ ‫השם יתברך כצדיק גמור‪ .‬נכון שאם יפתחו את ספר הזיכרונות שלו‬ ‫לב‪ .‬בהקשר זה נזכיר כי ראש השנה הוא מועד וחג‪ ,‬ומרן השולחן ערוך‬ ‫מכל השנה יראו "תיק לא פשוט" ובלגן רציני‪ ,‬אבל הקדוש ברוך הוא‬ ‫כותב (בסימנים תקכ"ט ותקצ"ז) שאין שמחה אלא בבשר ויין‪ .‬אומנם‬ ‫דן אותו לפי מצבו כעת – "באשר הוא שם"‪.‬‬ ‫[ ‪]3‬‬ ‫דן אותנו לפי המקום והמצב הרוחני שבו אנו נמצאים ברגע הדין‪ .‬כמה‬ ‫בראש השנה אין להשתכר חלילה‪ ,‬אך יש לשתות מעט יין כדי לשמוח‪.‬‬ ‫השם אוהב אותנו וחפץ בנו‪ ,‬וכל שנותר לנו הוא לדעת כיצד לגשת נכון‬ ‫כך אותו אריס במדרש‪ ,‬הגיע מבוסם קלות ושמח‪ .‬בנוסף‪" ,‬סרק‬ ‫לתפילה ולעמוד לפניו‪.‬‬ ‫שעריה" – הוא סירק את שערו בקפידה‪ ,‬שטף וסידר את פניו כדי‬ ‫פקודת העקרות והתחדשות העולם בראש השנה‬ ‫להיראות נקי ומכובד‪" ,‬יהיב חוטרא בידיה" – לקח בידו מקל הליכה‬ ‫מהודר כדרך העשירים‪ ,‬ואף ענד טבעת יפה על אצבעו‪.‬‬ ‫הגמרא במסכת ראש השנה (דף י' עמוד ב') אומרת ששלושה נפקדו‬ ‫בראש השנה‪ :‬שרה‪ ,‬רחל וחנה‪ .‬הגמרא מציינת שרחל וחנה היו עקרות‪,‬‬ ‫מבט אופטימי לעתיד למרות כישלונות העבר‬ ‫אך שרה אימנו הייתה אילונית‪ ,‬כלומר לא היה לה רחם כלל‪ ,‬ובכל זאת‬ ‫כשהוא ניגש לבעל הבית כשהוא מטופח‪ ,‬מחייך ושמח‪ ,‬בעל הבית שואל‬ ‫נפקדה בראש השנה‪ .‬מרן השולחן ערוך (אורח חיים‪ ,‬סימן תקפ"ד‬ ‫אותו בשלומו‪ ,‬והאריס משיב באופטימיות‪" :‬ישתבח הבורא‪ ,‬הכול‬ ‫סעיף ה' ) פוסק שלכן אנו קוראים בתורה ביום ראש השנה את פרשת‬ ‫מצוין!"‪ .‬במקביל הרוחני‪ ,‬אדם עלול לתהות בינו לבין עצמו‪" :‬איך אני‬ ‫"וַה' פ ַָקד ֶאת שָ ָרה"‪ .‬החפץ חיים מסביר (בספרו על התורה ובמשנה‬ ‫יכול לומר שהכול טוב? הרי לא התפללתי כראוי‪ ,‬לא בירכתי ברכת‬ ‫ברורה) שהטעם לקריאה זו הוא כדי להורות לנו מסר עצום‪ :‬הלידה‬ ‫המזון‪ ,‬זלזלתי בנטילת ידיים והייתי כעסן!"‪ .‬אך המדרש ממשיך‬ ‫של שרה הייתה כנגד ולמעלה מדרך הטבע‪ ,‬וזה בא ללמדנו שראש‬ ‫ומתאר את הדו‪-‬שיח‪ :‬בעל הבית שואל‪" :‬מה ארעא עבידא?" (מה מצב‬ ‫השנה הוא זמן של מהפכות לטובה ולברכה‪ ,‬זמן שהוא מעל לכל גדרי‬ ‫האדמות?)‪ ,‬והאריס משיב בביטחון‪" :‬אל תדאג‪ ,‬הן עוד יוציאו יבולים‬ ‫הטבע‪.‬‬ ‫משובחים! מה שהיה בעבר וכל ההפסדים נגמרו‪ ,‬למה להסתכל לא‬ ‫בריאה יש מאין‪ :‬כוחו המיוחד של החג‬ ‫טוב? יהיה טוב!"‪ .‬מוסיף בעל הבית ושואל על העצים‪ ,‬והאריס עונה‪:‬‬ ‫"אתה עוד תשבע מפירותיהם!"‪ .‬שואל בעל הבית‪" :‬מה תורייא‬ ‫החתם סופר מרחיב וכותב‪ ,‬שבמהלך כל השנה כולה‪ ,‬תפילתו של אדם‬ ‫עבידין?" (מה מצב השוורים והעיזים? הרי כולם רזים ולא מניבים חלב‬ ‫פועלת בבחינת "יש מיש" – ניתן לבקש שפע על דבר שכבר קיים‪ .‬באופן‬ ‫או גבינה)‪ ,‬אך האריס משיב ללא מורא‪" :‬עוד יבוא יום ותיהנה‬ ‫טבעי‪ ,‬אדם אינו יכול להתפלל שאישה שאין לה רחם תיפקד‪ ,‬שהרי‬ ‫ממשמניהם‪ ,‬אל תפחד!"‪.‬‬ ‫אין לה את הכלי הפיזי לכך‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בראש השנה הקדוש ברוך‬ ‫הוא מחדש את עולמו‪ .‬העולם כולו מתחדש ממש כפי שהיה בתחילת‬ ‫ההבדל בתוצאה בין האריס החכם לאריס‬ ‫בריאת העולם – בחינת "יש מאין"‪ .‬לכן‪ ,‬בראש השנה יש כוח לחדש‬ ‫הטיפש‬ ‫דברים שלא היו בנמצא כלל‪ .‬אפילו אישה אילונית יכולה להתפלל‬ ‫לבסוף‪ ,‬שואל בעל הבית‪" :‬מה אתה מבקש עכשיו?"‪ .‬עונה לו האריס‪:‬‬ ‫ולהיפקד‪ ,‬ואדם שמרגיש שאין לו שום פתח לשידוך או זיווג – הכול‬ ‫"הלווה לי עשרה דינרים כדי שאוכל לגלגל את העסק‪ ,‬הרי כרגע אין‬ ‫יכול להתחדש עבורו‪ ,‬משום שהקדוש ברוך הוא בונה מערכת חדשה‬ ‫לי מה לאכול"‪ .‬בעל הבית‪ ,‬שהיה שבע רצון מגישתו החיובית‪ ,‬משיב‬ ‫לחלוטין‪.‬‬ ‫לו‪" :‬אתה מבקש מעט? קח אפילו עשרים דינרים‪ ,‬התגלגל איתם‬ ‫מוחין חדשים ולידה מחדש‬ ‫והצלח! אתה אריס טוב שמשמח את בעל הבית"‪ .‬לעומתו‪ ,‬ישנו האריס‬ ‫הטיפש שמגיע לבעל הבית כאשר שערו מקוצץ ומוזנח‪ ,‬ופניו נפולות‪,‬‬ ‫על פי תורת הפנימיות והסוד‪ ,‬בראש השנה חל תהליך של‬ ‫עצובות ושבורות‪ .‬כשבעל הבית שואל אותו על מצב האדמות‪ ,‬הוא‬ ‫התחדשות רוחנית‪ .‬זעיר אנפין (ז"א) נמצא ב"דורמיטא"‬ ‫מתחיל לקונן‪" :‬הלוואי ורק נוציא משם את מה שהשקענו! הכול הלך‬ ‫(תרדמה) – ישנו סילוק של המוחין הישנים‪ ,‬ועל ידי התפילה‬ ‫לאיבוד‪ ,‬אוי ואבוי לנו!"‪ .‬כשנשאל על השוורים הוא עונה‪" :‬הם‬ ‫ותקיעת השופר יורדים לעולם "מוחין חדשים"‪ .‬משמעות הדבר‬ ‫כחושים‪ ,‬זקנים וחולים‪ ,‬הכול על הפנים"‪ .‬לבסוף‪ ,‬כשהאריס הטיפש‬ ‫היא שבראש השנה כל אדם נולד מחדש‪ .‬המהרש"א כותב‬ ‫מבקש הלוואה‪ ,‬בעל הבית משיב לו בכעס‪" :‬קום וזיל מיני!" (קום ולך‬ ‫שהסיבה לכך שלאחר ראש השנה אנו מברכים ומודים למחיה‬ ‫מפה)‪ ,‬ומגרש אותו מעל פניו‪.‬‬ ‫המתים‪ ,‬היא שאם אדם עבר את ראש השנה והוא עדיין חי –‬ ‫הזכות לבקש להיכתב בספר צדיקים גמורים‬ ‫הרי שחווה מעין תחיית המתים בעצמו‪ ,‬משום שהוא מתחיל‬ ‫חיים חדשים וטהורים‪.‬‬ ‫המדרש ממשיך ודורש שדוד המלך היה "אריס חכים" – אריס חכם‪.‬‬ ‫כיצד דוד המלך בא אל הקדוש ברוך הוא? הוא פותח בשירות‬ ‫תפילה על רוחניות ויראת שמיים‬ ‫ותשבחות‪" :‬הַ שָ מַ ִים ְמסַ פְ ִרים כְ בֹוד ֵאל"‪ .‬הקדוש ברוך הוא שואל‬ ‫כביכול‪" :‬דוד‪ ,‬התחלת להלל אותי‪ ,‬מה אתה צריך?"‪ .‬דוד ממשיך‬ ‫כאשר אנו באים לבורא עולם ומבקשים "כותבנו בספר חיים"‪ ,‬אנו‬ ‫להלל‪ּ" :‬ומַ עֲשֵ ה יָדָ יו מַ גִ יד הָ ָר ִקיעַ ‪ ...‬יֹום ְליֹום יַבִ יעַ אֹמֶ ר"‪ .‬לבסוף שואל‬ ‫למעשה אומרים‪" :‬אבא‪ ,‬אל תסתכל על העבר‪ .‬העבר נגמר‪ ,‬עשיתי‬ ‫אותו הקדוש ברוך הוא‪" :‬דוד‪ ,‬מה אתה מבקש?"‪ .‬רק אז פותח דוד‬ ‫תשובה ואיני רוצה בו יותר‪ .‬עכשיו אני מבקש להיכתב בספרם של‬ ‫"שגִ יאֹות ִמי יָבִ ין" – ריבונו של עולם‪ ,‬יש לי כמה שגגות‬ ‫ואומר‪ְ :‬‬ ‫צדיקים גמורים"‪ .‬אדם יכול לבקש מהשם שיזכה אותו ללמוד ולהיות‬ ‫שעשיתי‪ .‬משיב לו הקדוש ברוך הוא‪" :‬שגגות זה שום דבר‪ ,‬מחול לך"‪.‬‬ ‫גדול בתורה כמו הרב עובדיה יוסף‪ ,‬או קדוש וטהור כמו הבבא סאלי‬ ‫"מ ִנ ְס ָתרֹות נ ֵַקנִי" – יש חטאים שעשיתי בסתר‪.‬‬ ‫מוסיף דוד ומבקש‪ִ :‬‬ ‫– להיות צדיק גמור ללא חטאים ועוונות‪ .‬אומנם הגמרא אומרת‬ ‫משיב לו השם‪" :‬גם על כך אני מוחל לך"‪ .‬ממשיך דוד ואומר‪" :‬גַם‬ ‫ש"הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים"‪ ,‬אך המהרש"א מסביר שכלל‬ ‫ִמז ִֵדים חֲ שְֹך עַ בְ דֶ ָך" – ריבונו של עולם‪ ,‬חטאתי גם בזדון ובכוונה כי יצר‬ ‫זה תקף פרט לתפילה‪ .‬בכוחה של תפילה‪ ,‬ובפרט בראש השנה שבו‬ ‫הרע תקף אותי‪ .‬עונה לו הקדוש ברוך הוא‪" :‬מחול לך גם על הזדונות"‪.‬‬ ‫מתחדשים המוחין של האדם‪ ,‬ניתן לבקש ולקבל גם יראת שמיים‬ ‫ורוחניות‪.‬‬ ‫"וסלחת לעווני כי רב הוא" – גדלותו של בורא‬ ‫השאיפה והרצון כמדד לצדיקות בעיני השם‬ ‫עולם‬ ‫מכאן שראש השנה דורש עבודה והכנה‪ .‬המטרה היא להיכנס לחג‬ ‫יתי ִמ ֶפשַ ע ָרב" – יש לי גם פשעים‬ ‫ואז‪ ,‬מוסיף דוד ומבקש‪" :‬וְ ִנ ֵק ִ‬ ‫בשאיפה אדירה‪" :‬אני רוצה להיות השנה צדיק גמור!"‪ .‬אם בהמשך‬ ‫גדולים‪ .‬בשלב זה‪ ,‬אומר המדרש‪ ,‬הקדוש ברוך הוא כביכול לא ענה‪.‬‬ ‫השנה דברים לא הסתדרו ואדם נפל בכעס‪ ,‬בגאווה או בתאוות אכילה‬ ‫כיצד מגיב דוד? הוא אומר‪" :‬ריבונו של עולם‪ ,‬הרי אתה אלוהים גדול‪,‬‬ ‫– הוא לפחות יכול לומר לבורא עולם‪" :‬אבא‪ ,‬לא רציתי את זה‪ ,‬אלו‬ ‫ויש לי חובות עצומים‪ .‬אני זקוק לאלוהים גדול שיוכל למחול על חובות‬ ‫לא השאיפות שלי‪ .‬הרצון האמיתי שלי בראש השנה היה להיות צדיק‬ ‫"א ְת אֱ לֹוּהַ ַרב וְ חֹובַ י ַרבְ ְרבָ ן‪ ,‬י ֶָאה ְל ֵאל ַרב‬ ‫כה גדולים!"‪ .‬בלשון המדרש‪ַ :‬‬ ‫גמור‪".‬‬ ‫ל ְִמ ְשבַ ק לְחֹובִ ין ַרבְ ְרבִ ין" – רק למלך גדול למחול על חובות גדולים‪.‬‬ ‫החתם סופר מבאר עיקרון נפלא בעניין זה‪ :‬אדם שעושה את‬ ‫לשמע הדברים הללו‪ ,‬אומר לו הקדוש ברוך הוא‪" :‬דוד‪ ,‬מחול לך!"‪,‬‬ ‫המקסימום בכוחותיו‪ ,‬גם אם הוא מלא בחסרונות‪ ,‬נחשב אצל הקדוש‬ ‫ועל כך נאמר הפסוק‪" :‬לְמַ עַ ן ִש ְמָך ה' וְ סָ ל ְַח ָת ַלעֲֹו ִני כִ י ַרב הּוא"‪ .‬זהו‬ ‫ברוך הוא לצדיק גמור‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אדם בעל מזג חם וגאווה‪ ,‬שאם לא‬ ‫אריס חכם! הוא אינו מגיע שבור ובפנים נפולות‪ ,‬אלא יודע כיצד לגשת‬ ‫היה מתאמץ בראש השנה היה נופל בכעס ‪ 400,000‬פעמים בשנה (כל‬ ‫נכון ולרצות את בוראו‪.‬‬ ‫חמש דקות)‪ .‬בזכות זה שהוא שאף והתאמץ להיכתב בספרי צדיקים‪,‬‬ ‫ההכנה לראש השנה‪ :‬לעמוד בדין מתוך ביטחון‬ ‫הוא כעס "רק" ‪ 400‬פעמים בשנה‪ .‬אצל הקדוש ברוך הוא‪ ,‬האדם הזה‬ ‫נקרא צדיק גמור‪ ,‬משום שהוא ניצל את מלוא הכוחות שניתנו לו כדי‬ ‫על סמך עיקרון זה‪ ,‬פוסק הטור (אורח חיים‪ ,‬סימן תקפ"א) כיצד יש‬ ‫להתגבר‪.‬‬ ‫לנהוג בראש השנה‪ .‬אומנם צריכה להיות יראת הדין‪ ,‬אך אנו נכנסים‬ ‫לשמור על השאיפה למרות הנפילות‬ ‫לחג בהתרוממות‪ :‬מסתפרים‪ ,‬מתרחצים‪ ,‬הולכים למקווה‪ ,‬ולובשים‬ ‫בגדי חג מהודרים מתוך ביטחון שהקדוש ברוך הוא יוציא אותנו‬ ‫זו העבודה שלנו‪ :‬להשתדל ולהתאמץ להיכתב בספרי צדיקים גמורים‪.‬‬ ‫בדימוס (זכאים בדין)‪ .‬עם הגישה הזו אנו ניגשים לתפילה‪ .‬אדם יכול‬ ‫יש להיכנס לראש השנה תחת הכלל "באשר הוא שם"‪ ,‬כצדיקים‬ ‫להעיד על עצמו‪" :‬נכון שאינני צדיק גמור בכל ימות השנה‪ ,‬אך בערב‬ ‫גמורים עם שאיפות גבוהות‪ .‬גם אם לאחר מכן אדם נופל‪ ,‬אסור לו‬ ‫ראש השנה ביקשתי סליחה‪ ,‬התוודיתי‪,‬יצר הרע גבר עליי לא יכול‬ ‫בשום אופן להישבר או להתייאש‪ ,‬אלא להמשיך להחזיק ברצון‬ ‫מולו‪,‬הודיתי לך על כל הטוב‪ ,‬קיבלתי על עצמי לשמור את פי ועיניי –‬ ‫ובשאיפה הטהורה‪ .‬בזכות זה‪ ,‬יזכה השם יתברך את כולם להיכתב‬ ‫והנה כעת אני צדיק גמור!"‪ .‬כפי שמסביר בעל ה"שפתי חיים"‪ ,‬זו‬ ‫ולהיחתם לחיים טובים ולשלום‪.‬‬ ‫בדיוק הסיבה שאנו מעיזים לבקש "כותבנו בספר חיים"‪ ,‬משום שהשם‬ ‫[ ‪]4‬‬