קול סיני · Kol Sini — ראש השנה (2026-09-07)

בסיעתא דישמיא
גיליון
34
פ"ז
תש שב
ת ראש השנה,
קול סיני
"חמש דקות למעשה" -הלכה והנהגה מזוית אקטואלית ,מאת הרה"ג יעקב סיני שליט"א • סיכום שבועי
יום א' ,כ"ד אלול תשפ"ו
ראש השנה :איך אפשר לחמם את האוכל לסעודת הלילה השני?
שאלה:
נערכים ומתכוננים לראש השנה ,ואחד הדברים שצריכים לתת עליהם את הדעת ,הוא איסור הכנה מהיום הראשון של
ראש השנה ליום השני .מה מותר ומה אסור לעשות ,וגם – האם יש פתרון לחימום האוכל עבור הלילה השני?
תשובה:
זה נכון גם לגבי טאטוא של הבית ,או שטיפה של הבית באופן שמותר באמת זה עניין שנוגע לכל שנה ,לאו דווקא לשנה הזו שראש השנה חל
בשבת ויום טוב .אם הרצפה התלכלכה ,מותר לשפוך מים במקום המלוכלך בשבת .כמו שרבותינו אסרו להכין משבת לחול ,או מיום טוב ראשון ליום
ולגרוף עם מגב גומי שאין בו חשש סחיטה ,בלי סמרטוט כמובן .אין בזה טוב שני בחוץ לארץ ,כך אסור לעשות פעולות של הכנה מהיום הראשון של
חשש הכנה ,כי התועלת וההנאה הם כבר באותו זמן ,ביום הראשון .באותה ראש השנה ליום השני .זה מבואר בשולחן ערוך (סימן תקג ס"א).
מידה ,מי שרוצה לטבול בשבת (במים קרים) לפני כניסת היום השני ,יכול
אמנם שני הימים של ראש השנה נחשבים 'יומא אריכתא' ,כמו יום אחד
לעשות זאת ,כיון שיש תועלת מהטהרה כבר בשבת( .ראה משנה ברורה סימן
ארוך .אז לכאורה מה הבעיה להכין מיום אחד ליום השני? אבל כל מה
שב ס"ק יט).
שאנחנו מחשיבים את ראש השנה כיומא אריכתא ,זה רק לחומרא ,לא
אבל ככלל ,הכנת סלטים ,וסידור השולחן עם הכוסות והצלחות והסכו"ם, לקולא.
ולחמם אוכל על הפלטה ,וכן על זה הדרך – כל הפעולות הללו לא עושים
למשל ,ביצה שנולדה ביום טוב ראשון של ראש השנה אסורה ביום טוב
אותם ביום הראשון בשביל הלילה השני.
השני ,כי דנים את שני הימים כיום אחד ארוך .זה שונה מביצה שנולדה
ממתי אפשר להכין ביום טוב רגיל ,שהיא מותרת ביום טוב שני של גלויות בחוץ לארץ ,ממה
נפשך; אם היום הראשון היה יום טוב ,אז היום השני הוא כבר לא יום טוב
מתי מותר להתחיל לעשות פעולות הכנה? מזמן צאת הכוכבים ,עשרים
והביצה מותרת .ואם היום השני הוא יום טוב ,אז הביצה נולדה אתמול ,היא
דקות אחרי שקיעת החמה .אישה שלא התפללה ערבית תאמר "ברוך
בכלל לא נולדה ביום טוב .אבל בראש השנה ,כיוון ששני הימים הם כמו
המבדיל בין קודש לקודש" ,ואז יש לה אפשרות להתחיל בהכנות .גם מי
יומא אריכתא ,אז ביצה שנולדה ביום הראשון אסורה גם ביום השני .כך
ששומרת על זמן רבנו תם יכולה להתחיל בהכנות ,כי איסור הכנה הוא
פוסק מרן השולחן ערוך (סימן תר ס"א ,וסימן תקיג ס"ה) .כל זה לחומרא ,אבל
מדרבנן.
לא אומרים את זה להקל.
אם בני הבית מרובים ויש הרבה טרחה להכין את השולחן והכלים ,כותב
כמובן שאין לנו השנה עירוב תבשילין ,וגם לא מועיל עירוב תבשילין .כי יום
מרן זצ"ל שיכולים להקל ולהכין כבר בזמן בין השמשות ,מיד אחרי שקיעת
טוב מגיע אחרי שבת ,ושבת לא מכין ליום טוב .לכן אסור לעשות פעולות
החמה .כיון שאיסור הכנה הוא דרבנן ,כל שהוא משום שבות לא גזרו
של הכנה מיום ראשון של ראש השנה ליום השני.
עליו בזמן בין השמשות( .חזו"ע פסח עמ' רסח .הליכות עולם ח"א עמ' שט) .רק
צריכים להדגיש ,השנה שהיום הראשון בשבת ,מדובר רק על הכנות שאין שטיפת כלים ונקיון הבית
בהם חילול שבת ,כמו הכנת סלטים וסידור השלחן .אבל זה ודאי שאסור
שטיפת כלים בשביל הלילה השני של ראש השנה ,זו הכנה שאסורה .רק
להבעיר אש ,או להניח מרק קר על הפלאטה עד זמן צאת השבת.
יש מקרים שיוצאים מן הכלל .למשל ,אם יש ערימות של כלים בכיור ,יש
פתרון לחימום האוכל אנשים שקשה להם מאוד לסבול את חוסר הניקיון ,או שצריכים להגיע
אורחים ,אז מותר להדיח את הכלים כי התועלת היא מיידית ,כבר בשבת
הרבה אנשים שואלים לגבי החימום של האוכל לסעודה בלילה השני .אם
עצמה ,וזו לא נחשבת הכנה( .ראה חזו"ע שבת ח"ו עמ' קג טור ב).
הם ימתינו עד צאת הכוכבים ,ורק אז יניחו את האוכל על הפלטה ,אולי
1
פינת ההלכה "חמש דקות למעשה" ,משודרת בימים א-ד בשעה 9:45ברדיו ’קול ברמה‘.
לקבלת השיעורים ,פינות ההלכה ותיעודים נדירים מאוצרותיו ובית גנזיו של מרן זצ"ל,
הצטרפו לקבוצת "אוצרות מרן" )קבוצה שקטה(.
להצטרפות לקבוצה השאירו הודעה לר' אורן סרוסי050-6-304-305 :
בקישור https://chat.whatsapp.com/BCyQZyuwn9O4okf3kbEebL?mode=hqrt :או סרקו את הברקוד.
בסיעתא דישמיא
שאני מניח את האוכל על השיש .אז כיון שזו גרמא ולצורך סעודת יום טוב, הוא לא יתחמם כמו שצריך .אבל יש פתרון שאנחנו מזכירים בכל שנה
אפשר להקל בזה באיסור הכנה דרבנן. בעניין הזה:
יש יתרון בפתרון הזה השנה ,שהיום הראשון בשבת :מותר להניח על לדעת מרן זצ"ל ,אפשר לכוון את הפלטה עם שעון שבת כבר מיום שישי,
הפלטה הכבויה אפילו תבשיל לח ,כמו מרק או תבשיל עם כמות של רוטב. שהפלטה תכבה באמצע היום הראשון של ראש השנה ,בשבת אחר
אמנם יש בישול אחר בישול בלח ,ואסור להניח את האוכל הזה על הפלטה הצהריים ,ותידלק לקראת הערב .בזמן שהפלטה כבויה ,אפשר להניח
בשבת (שו"ע סימן שיח ס"ד) ,אבל על גבי פלטה כבויה שתידלק מאוחר יותר עליה את האוכל הקר כדי שיתחמם כבר מעכשיו ,וככה לסעודה של הלילה
עם שעון שבת ,מותר .זה הדין בכל שבת (יביע אומר ח"י חאו"ח סימן כו) .ויאכלו האוכל יהיה חם .כיון שזה נעשה בדרך גרמא ,הרי בשעה שאני מניח את
ענוים וישבעו. הסיר על הפלטה היא כבויה ,לא מתרחשת שום פעולה של הכנה ,זה כמו
יום ב' ,כ"ה אלול תשפ"ו
סעודה שלישית ויקנה”ז :כל הפרטים הלכה למעשה
שאלה:
השנה ראש השנה חל בשבת .עד איזו שעה אפשר לאכול סעודה שלישית? ולקראת הלילה השני במוצאי שבת ,על איזה
נר מברכים "בורא מאורי האש"?
תשובה:
הדלקת נרות בלילה השני לכתחילה ראוי לאכול סעודה שלישית ,לפני זמן מנחה קטנה ,לפני סוף
השעה התשיעית של היום ,זה יוצא בסביבות השעה .4:20כדי שנכנס ליום
כמו שכולם יודעים ,ביום שישי לפני כניסת השבת והחג ,אנחנו צריכים
טוב ,ליום השני של ראש השנה ,כשאנחנו תאבים לאכול .מי שלא אכל
להכין נר נשמה של 48שעות .האש הזו תשמש אותנו גם להדלקת
עד השעה הזו ,יכול לאכול גם אחר כך ,לא יפסיד מצות סעודה שלישית,
נרות בלילה השני של ראש השנה ,במוצאי שבת ,וגם לבורא מאורי האש
וגם לא יקל לקיים אותה רק במיני מזונות או פירות ,רק לא ימלא כרסו.
בהבדלה ,וגם לבישול מי שרוצה לבשל ביום השני.
ראוי שיאכל לחם עד שיעור כביצה ,עד חמישים וארבעה גרם ,כמו שכותב
בדרך כלל ,בהדלקת נרות של יום טוב ,יש נשים שנוהגות להדליק בליל יום הרמ"א (סימן תקכט ס"א) .העיקר שיגיע לסעודה בלילה השני ,כשהוא תאב
טוב ,מאש לאש ,לפני הקידוש והסעודה( .חזו"ע יום טוב עמ' שו) .השנה שהיום לאכול.
הראשון של ראש השנה בשבת ,ודאי מדליקים נרות כמו כל ערב שבת20 ,
לכן בהרבה בתי כנסת ,מתפללים מנחה גדולה ,יש כאלה שמיד אחר
דקות או רבע שעה ,לפני השקיעה .ולפני ההדלקה האשה מברכת :אשר
כך עושים תשליך ,ואז כל אחד חוזר לביתו לאכול סעודה שלישית ,כי
קידשנו במצוותיו וציונו להדליק נר של שבת ויום טוב .אם שכחה להזכיר
לכתחילה ראוי לאכול סעודה שלישית רק אחרי תפילת מנחה ,כמו שכותב
יום טוב ,ואמרה רק שבת ,בדיעבד יצאה ידי חובה ,כי גם יום טוב נקרא
הרמ"א (סימן רצא ס"ב) ,וכך דעת רבותינו המקובלים.
שבת.
מצד שני – בלילה השני של ראש השנה ,במוצאי שבת ,אי אפשר להקדים
פיצול סעודת הבוקר
את ההדלקת נרות .בדרך כלל בשנה רגילה ,אפשר להקדים להדליק נרות יש אנשים שאולי מתקשים לאכול סעודה שלישית עד זמן מנחה קטנה.
בשביל יום טוב שני ,גם לפני צאת הכוכבים ,זה מבואר בבית יוסף (סימן הם עוד שבעים מהסעודה של הבוקר ,ועלולים לאכול אכילה גסה .לכן
תקיד) .אבל השנה ,שהיום הראשון בשבת ,מוכרחים להמתין עד אחרי הזמן הם רוצים לפצל את הסעודה בבוקר לשני חלקים .לאכול כביצה לחם עם
של צאת השבת .ומי שנזהר להוציא שבת כדעת רבינו תם ,אז ממתינים סלטים או איזה תבשיל ולברך ברכת המזון .ואז שוב ליטול ידיים ולברך
לזמן רבינו תם וידליקו נרות בסעודה .לכן כל אדם יתריע בתוך ביתו, המוציא ולאכול חמין או מה עיקרית אחרת ,כסעודה שלישית .מצד הדין,
שבלילה השני לא ידליקו נרות ,עד אחרי שכולם חוזרים מבית הכנסת, מבואר בשלחן ערוך (סימן רצא ס"ג) שזה אפשרי ,כך היה נוהג הרא"ש ,ואין
שאז בוודאות כבר יצאה השבת ,ואז האשה תדליק נרות מאש מצויה, בזה חשש גורם ברכה שאינה צריכה ,כי זה נעשה לצורך מצות סעודה
מהנר נשמה שהדלקנו לפני השבת .אם היא לא התפלה ערבית ,אז קודם שלישית .המשנה ברורה כותב שם (ס"ק יז) שלא לעשות כך לכתחילה כי
לכן תאמר "ברוך המבדיל בין קודש לקודש" .כמובן צריכים להזהר שלא יש חוששים בזה לברכה שאינה צריכה ,אבל על כל פנים מי שיודע בעצמו
לכבות את הגפרור .אלא להניח אותו שיכבה מאליו. שהוא לא יצליח לאכול סעודה שלישית ,לפחות כביצה לתאבון ,יכול לפצל
את הסעודה .החזון איש כתב שאם ממתינים באמצע חצי שעה ,כבר אין
נר הבדלה
בזה חשש.
במוצאי שבת יש לנו סדר של יקנה"ז .גם קידוש וגם הבדלה .יין -ברכת
רק צריכים לשים לב :אי אפשר לעשות סעודה שלישית לפני זמן המנחה,
בורא פרי הגפן .קידוש – מקדש ישראל ויום הזכרון .נר – בורא מאורי
לפני שש שעות ומחצה ,זה בסביבות השעה ,13:10מי שאוכל קודם לכן לא
האש .הבדלה – ברוך המבדיל בין קודש לקודש .זמן – ברכת שהחיינו .לא
יוצא ידי חובה ,כך פוסק מרן השולחן ערוך (סימן רצא ס"ב) .מעבר לזה ,כמו
מברכים על הבשמים במוצאי השבת הזו ,כי הטעם של הבשמים הוא כדי
שלמדנו לכתחילה צריכים לאכול סעודה שלישית אחרי מנחה.
להמשיך את הנשמה יתירה של שבת .וכיון שנכנסים ליום טוב ,המאכלים
ושמחת יום טוב מועילים כמו בשמים .כך כותבים התוספות (פסחים קב,): לכן הפתרון הטוב ביותר למי שחושש שלא יצליח לאכול סעודה שלישית
כמו שמביא המשנה ברורה (סימן תצא סק"ג). בשעה מספיק מוקדמת ,לאכול סעודה אחת לפני מנחה גדולה ,עם לחם
וסלטים ואיזה תבשיל ,ואז לברך ברכת המזון ולצאת לתפילת מנחה .אחרי
על איזה נר מברכים בורא מאורי האש? אפשר לברך על הנרות שהאשה
מנחה ,כשעדיין תאבים לאכול ,שוב ליטול ידיים ,לאכול כביצה לחם,
הדליקה לכבוד יום טוב ,אם הם קרובים למקום של הקידוש ,כי נרות
ולאכול את החמין או את המנה העיקרית ,וזו סעודה שלישית.
שעשויים להאיר ,אפשר לברך עליהם בורא מאורי האש ,כך מבואר בשלחן
2
ניתן להאזין לכל פינות ההלכה ,תכניות הרדיו ושיעורי הרב שליט"א במערכת "קול הלשון" | 0733-71-81-74
להזמנת הרב לשיעורי הלכה בכל רחבי הארץ ,בתורתו והנהגותיו של מרן זצ"ל | 055-672-83-36
בסיעתא דישמיא
השלחן ערוך (סימן רצו ס"ו) ,צריכים לשבת .מצד שני ,בקידוש בליל שבת ערוך (סימן רצח סעיף יא).
ויום טוב ,המנהג שלנו לעמוד ,כדעת רבינו האר"י ,וכמו שנראה גם בשלחן
כמובן אפשר לקחת אש ,מהנר נשמה שהדלקנו מערב שבת ,וממנו להדליק
ערוך (סימן רעא ס"י) .אז כאן – שעושים גם קידוש וגם הבדלה ,צריכים
את הנר של ההבדלה ,מאש לאש .רק אסור לכבות אחר כך את הנר של
לעמוד או לשבת?
ההבדלה ,אז צריך להיערך לזה מראש ,להדליק נר שיכול להישאר דולק.
יש בענין הזה מחלוקת .דעת המשנה ברורה (סי' רצו ס"ק כח ,וסי' תעג ס"ק אפשר להכין גם נר קטן עם שתי פתילות ,כי יש הידור לברך על נר אבוקה.
ג) ,שיקנה"ז אומרים בישיבה .אבל כף החיים (סימן תעג אות כ) מביא כמה
יקנה"ז בישיבה או בעמידה?
אחרונים ,שאת כל יקנה"ז עושים בעמידה .לכן המנהג שלנו לעשות יקנה"ז
בעמידה .ועל כל פנים כל אחד יעשה כמנהגו. יש שאלה מעניינת שמתעוררת השנה ,האם צריכים לשבת או לעמוד
בקידוש ובהבדלה של יקנה"ז .הרי בהבדלה בכל מוצאי שבת ,לדעת מרן
יום ג' ,כ"ו אלול תשפ"ו
ּוט ַהר :האם מותר להתקלח בראש השנה במים חמים?
ְר ַחץ ְ
שאלה:
לקראת שני הימים של ראש השנה ,רבים מבקשים לדעת ,מה עושים עם מקלחת? הימים חמים ורוצים להתקלח אחרי
התפילה או בלילה השני של ראש השנה .באיזה אופנים מותר?
תשובה:
ידיו ורגליו .כך פוסק מרן השולחן ערוך (סימן תקיא ס"ב). היום הראשון של ראש השנה חל בשבת ,ולכן דין הרחיצה הוא כמו בכל
שבת .רחיצה של כל הגוף במים חמים או אפילו פושרים ,אסורה גם אם
אבל אם יש לנו מים שהתחממו מערב יום טוב -השנה כבר מיום שישי
המים התחממו לפני שבת ,או התחממו לבד בדוד שמש .זו גזרת הבלנים,
-או התחממו ביום טוב מאליהם על ידי דוד שמש ,מותר להתרחץ בהם
שהיו מחממים את המרחצאות באיסור בשבת ,ואומרים שהמים היו חמים
ביום טוב אפילו את כל הגוף .כך הדין לנו הספרדים .בני אשכנז מחמירים
כבר מערב שבת .לכן חז"ל אסרו לרחוץ במים חמים בשבת את כל הגוף,
בזה ,כמו שכותב הרמ"א (שם ס"ב) שהמנהג להחמיר ,רק מקילים במקום
בין בבית בין בבית המרחץ .כך פוסק מרן השולחן ערוך (סימן שכו ס"א).
צער ,אבל לבני ספרד זה מותר .וכל זה דווקא באמבטיה פרטית ,במקלחת
פרטית בבית ,לא בבית המרחץ כמו מקלחות של המקוואות ,אלא במקלחת מותר להתרחץ בשבת במים קרים ,העיקר שיהיו פחות ממים פושרים .או
פרטית מותר להתרחץ כל הגוף במים שהתחממו בהיתר. לחלופין ,מותר לרחוץ חלק מהגוף – כמו פניו ,ידיו ורגליו -במים שהתחממו
מערב שבת ,או התחממו בהיתר עם דוד שמש ,לא בבוילר חשמלי כמובן.
מי שאין לו דוד שמש ,רק בוילר חשמלי ,יש לו פתרון להתרחץ ביום טוב
אבל שוב ,זה רק חלק מהגוף ,פחות מרוב הגוף .מותר גם להשתמש בסבון
עם שעון שבת :לחבר את הבוילר לפני כניסת השבת והחג ,לשעון של 48
נוזלי ,רק לא משתמשים בספוג רחצה ,וצריכים להיזהר מסחיטה של המים
שעות או של 24שעות .אפשר לכוון אותו שהבוילר יידלק במוצאי שבת
בשיער ובמגבת.
או שעה לפני צאת שבת ,ואז יהיה מותר להתרחץ במים הללו אפילו את
כל הגוף ,כי הם התחממו בהיתר עם שעון שבת( .ראה חזו"ע שבת ח"ו עמ' פז בני אשכנז מחמירים יותר ברחיצה בשבת ,אפילו במים קרים ,כמו שמבואר
הערה ו). במשנה ברורה (שם ס"ק כא) ,אבל גם לבני אשכנז ,במקום צער וחום גדול יש
מקום להקל להתרחץ במים קרים.
טבילה במקוה
לגבי טבילה במקוה :בשבת ,לדעת מרן זצ"ל ,אסור לטבול במים חמים,
רחיצה ביום טוב
ואפילו לא במים פושרים ,אלא אך ורק במים קרים ,כמו בכל שבת .ביום ביום טוב התורה התירה לעשות מלאכה לצורך אוכל נפש ,לבשל ,לאפות
טוב ,ביום השני של ראש השנה ,מותר לטבול במקוה אפילו במים חמים ,כי ולחמם ,או לצורך הנאה שהיא שווה לכל נפש .רחיצה ביום טוב בזמן חז"ל
לא מחשיבים את הבור של הטבילה כמרחץ ,רק אסור להתקלח במקלחות לא היתה הנאה שווה לכל נפש ,כי לא הייתה רגילות להתרחץ כל יום ,לכן
של המקווה במים חמים ,כי הם נחשבים כמרחץ. חז"ל לא התירו לבשל או לחמם מים ביום טוב לרחיצה של כל הגוף ,אלא
רק לרחיצה של פניו ,ידיו ורגליו ,זו הנאה ששווה לכל נפש.
והעיקר הוא לנצל את הימים הקדושים הללו ,לרחוץ את זוהמת העוונות,
כמו שאנחנו אומרים בסליחות" :רחץ וטהר ואל תאחר בטרם ימים פונים", אמנם בזמננו יש רגילות להתרחץ כל יום או כמעט כל יום ,בטח בימים
וכך נזכה לשנה טובה ומבורכת .אכי"ר. החמים ,אבל בכל זאת אנחנו לא יכולים לשנות את הקביעה של חז"ל .לכן
אסור לחמם מים ביום טוב לרחיצה של כל הגוף ,אלא רק לרחיצה של פניו,
3
לקבלת העלון בכל שבוע ,הערות ושליחת שאלות לתכנית:
alonkolsinai@gmail.com | 050-6-304-305
בסיעתא דישמיא
יום ד' ,כ"ז אלול תשפ"ו
תקיעת שופר :הדרכות מעשיות לקיום המצוה כהלכה
שאלה:
השנה היום הראשון חל בשבת ,לכן תוקעים בשופר רק ביום השני של ראש השנה ,ואנחנו רוצים ללמוד :על מה צריכים
להקפיד כדי לקיים את מצוות תקיעת שופר כהלכתה?
תשובה:
שומע כעונה. המצוה העיקרית שמצוה אותנו התורה בראש השנה "יום תרועה יהיה
לכם" .השנה לא נזכה לקיים את המצוה מן התורה ,אלא רק מדרבנן ביום
תקיעות דמיושב ותקיעות דמעומד
השני של ראש השנה .אמנם מן התורה ,מותר לתקוע בשופר גם בשבת,
עוד דבר שצריכים להזהר בו ,הוא מה שפוסק מרן השולחן ערוך (סימן תקיעת שופר היא חכמה ולא מלאכה ,כך אומרים רבותינו במסכת ראש
תקצב ס"ג) ,שאסור להפסיק בדיבור בין תקיעות דמיושב שלפני מוסף, השנה (כט ,):אבל חכמים חששו ,שמא אדם שלא יודע לתקוע ,ירצה ללכת
לתקיעות דמעומד ,כי הברכה שמברכים לפני התקיעות דמיושב ,פוטרת לחכם שילמד אותו ,ויוליך את השופר ארבע אמות ברשות הרבים ויעבור
גם את התקיעות דמעומד שתוקעים על סדר התפילה .האיסור הזה גם על על איסור הוצאה .לכן לא תוקעים בשופר .כך פוסק מרן השלחן ערוך (סימן
הבעל תוקע וגם על הציבור .לכן לא מדברים מלפני התקיעות דמיושב ,עד תקפח ס"ה).
אחרי התקיעות האחרונות בסוף תפילת מוסף .מותר לברך אשר יצר .אם
יש כאלה שחוששים ,בשנה כזו שלא תוקעים בשופר ,אולי חלילה זה לא
יש צורך לדבר משהו שקשור לתקיעות גם כן מותר .אבל דיבורים אחרים,
סימן טוב .ויש כאלה שמזכירים מה שהתרחש לפני שלוש שנים ,גם כן
אסור להפסיק.
ראש השנה חל בשבת ,והתרחש האסון הנורא בשמחת תורה ,לא תקום
וידוי בין התקיעות פעמיים צרה .והרי רבותינו אמרו (ר"ה טז" ):כל שנה שאין תוקעין בתחילתה,
יש מחזורים שמופיע בהם וידוי בין סדרי התקיעות ,בין תשר"ת לתש"ת מריעין לה בסופה" ,יצטרכו להריע על הצרות בסופה ,חס ושלום .אבל
ובין תש"ת לתר"ת .אבל הרבה אחרונים הזהירו לא לומר הוידוי הזה ,כי מסבירים שם התוספות בשם בעל הלכות גדולות ,לא מדובר שראש השנה
סדר התקיעות שאנחנו תוקעים הוא משום ספק ,כך מבואר במסכת ראש חל בשבת .השנה אנחנו לא תוקעים ,כי אנחנו מקיימים את דברי חכמים.
השנה (לד .).אנחנו לא יודעים מהי התרועה שציותה התורה – "יום תרועה כל מה שאמרו מריעין לה בסופה ,זה על ציבור שנאנסו ,מכל סיבה שהיא,
יהיה לכם" ,האם אלו השברים או היללות ,או אולי שניהם .לכן תוקעים את היו אנוסים ולא תקעו בשופר .אבל זה לא נוגע להשנה ,אדרבה – הזכות
הסדר הזה לצאת מכל ספק .כך דעת הרמב"ם ורוב הראשונים ,וכך פוסק של השבת ,ושל שמירת השבת ,והדאגה שלנו שאפילו יהודי אחד מישראל
מרן השלחן ערוך (סימן תקצ ס"ב). לא יחלל את השבת ,היא מגן וצינה בעדינו בשנה כזו.
ממילא כששמענו תשר"ת ,תקיעה שברים תרועה תקיעה ,יכול להיות מעבר לזה ,מובא בשם רבי לוי יצחק מברדיטשוב ,שדוקא השנה היא טובה
שעדיין לא יצא יד"ח ,כי אולי דוקא תש"ת זה הסדר הנכון .אז איך אנחנו מכל שנה ,כי הרי בשבת אסור לכתוב .כל ההיתר לכתוב הוא רק לצורך
יכולים להפסיק באמירת וידוי ,זה הפסק בין הברכה למצוה .גם אחרי פיקוח נפש .אם כן ,שיכתוב אותנו הקב"ה לחיים טובים ולשלום – זה
ששמענו תש"ת ,תקיעה שברים תקיעה ,עדיין יכול להיות שלא יצאנו יד"ח, פיקוח נפש ,זה הכרחי לכתוב בראש השנה .אבל חס ושלום כל מיני גזירות
כי אולי רק תר"ת נכון .לכן מי שרוצה – יכול להרהר את הוידוי בלבו ,אבל קשות ורעות ,אי אפשר לכתוב בראש השנה.
בלי להוציא בשפתיו. מצוות צריכות כוונה
בא זמן הישועה ועל כל פנים ,ביום השני של ראש השנה נזכה לתקוע בשופר ,וצריכים
אלו כמה פרטים במצוות תקיעת שופר ,וזו הפינה האחרונה של השנה. לשים לב לכמה נקודות מרכזיות ,כדי שנצא ידי חובת המצוה כתיקונה.
אני מודה לקב"ה שזכינו גם השנה לשדר את "חמש דקות למעשה" .ב"ה בראש ובראשונה ,אנחנו יודעים שמצוות צריכות כוונה ,זה שייך בכל
אנחנו זוכים לקבל תגובות מכל רחבי תבל ,וזו הזדמנות להודות מקרב לב המצוות ואפילו במצוות דרבנן .פוסק השולחן ערוך (סימן תקפח ס"ח) ,התוקע
לכל הצוות היקר ,יחד עם כל המאזינים היקרים ,שנה טובה ומבורכת ,שנת צריך לכוון להוציא אותנו ידי חובה ,ואנחנו מתכוונים לצאת ידי חובה.
גאולה וישועה .נזכה לראות בהרמת קרן לומדי תורתינו ,ובמפלת כל אויבנו הכוונה הזו היא לא רק בזמן התקיעות ,אלא גם בזמן הברכות .התוקע
רּועה ,וֶ ֱאמֹר לְ ִצּיֹון ָבּא
ּתֹוק ָעה ְּות ָ
"ּוש ַׁמע ְת ִּק ָיעה ְ
ושונאינו ומבקשי רעתינוְ . מברך לשמוע קול שופר וברכת שהחיינו ,הוא מכוון להוציא אותנו ,ואנחנו
ְׁשּועה ,יִּנֹון וְ ֵאלִ ָיּה ֲאנִ י ׁשֹולֵ ַח" .תזכו לשנים רבות ,נעימות וטובות.
זְ ַמן ַהי ָ צריכים להתכוון לצאת ידי חובת הברכות .כמובן לא עונים "ברוך הוא
וברוך שמו" על הברכות ,כמו כל ברכה שאנחנו חייבים בה ויוצאים מדין
4
שיעורי הרב שליט"א המשודרים ברדיו "קול ברמה":
פינת ההלכה | יום חמישי בשעה 13:45 חמש דקות למעשה | ימים א-ד בשעה 9:45
מסיני בא – השבוע בהלכה ובהשקפה | יום שישי בשעה 11:00עד 12:00 אליבא דהילכתא – בית המדרש המשודר | יום שני בשעה 21:00עד 22:00
