gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

קול סיני · Kol Sini — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: קול סיני · Kol Sini

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

קול סיני · Kol Sini — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בסיעתא דישמיא‬ ‫גיליון‬ ‫‪34‬‬ ‫פ"ז‬ ‫תש‬ ‫שב‬ ‫ת ראש השנה‪,‬‬ ‫קול סיני‬ ‫"חמש דקות למעשה" ‪ -‬הלכה והנהגה מזוית אקטואלית‪ ,‬מאת הרה"ג יעקב סיני שליט"א • סיכום שבועי‬ ‫יום א'‪ ,‬כ"ד אלול תשפ"ו‬ ‫ראש השנה‪ :‬איך אפשר לחמם את האוכל לסעודת הלילה השני?‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫נערכים ומתכוננים לראש השנה‪ ,‬ואחד הדברים שצריכים לתת עליהם את הדעת‪ ,‬הוא איסור הכנה מהיום הראשון של‬ ‫ראש השנה ליום השני‪ .‬מה מותר ומה אסור לעשות‪ ,‬וגם – האם יש פתרון לחימום האוכל עבור הלילה השני?‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫זה נכון גם לגבי טאטוא של הבית‪ ,‬או שטיפה של הבית באופן שמותר‬ ‫באמת זה עניין שנוגע לכל שנה‪ ,‬לאו דווקא לשנה הזו שראש השנה חל‬ ‫בשבת ויום טוב‪ .‬אם הרצפה התלכלכה‪ ,‬מותר לשפוך מים במקום המלוכלך‬ ‫בשבת‪ .‬כמו שרבותינו אסרו להכין משבת לחול‪ ,‬או מיום טוב ראשון ליום‬ ‫ולגרוף עם מגב גומי שאין בו חשש סחיטה‪ ,‬בלי סמרטוט כמובן‪ .‬אין בזה‬ ‫טוב שני בחוץ לארץ‪ ,‬כך אסור לעשות פעולות של הכנה מהיום הראשון של‬ ‫חשש הכנה‪ ,‬כי התועלת וההנאה הם כבר באותו זמן‪ ,‬ביום הראשון‪ .‬באותה‬ ‫ראש השנה ליום השני‪ .‬זה מבואר בשולחן ערוך (סימן תקג ס"א)‪.‬‬ ‫מידה‪ ,‬מי שרוצה לטבול בשבת (במים קרים) לפני כניסת היום השני‪ ,‬יכול‬ ‫אמנם שני הימים של ראש השנה נחשבים 'יומא אריכתא'‪ ,‬כמו יום אחד‬ ‫לעשות זאת‪ ,‬כיון שיש תועלת מהטהרה כבר בשבת‪( .‬ראה משנה ברורה סימן‬ ‫ארוך‪ .‬אז לכאורה מה הבעיה להכין מיום אחד ליום השני? אבל כל מה‬ ‫שב ס"ק יט)‪.‬‬ ‫שאנחנו מחשיבים את ראש השנה כיומא אריכתא‪ ,‬זה רק לחומרא‪ ,‬לא‬ ‫אבל ככלל‪ ,‬הכנת סלטים‪ ,‬וסידור השולחן עם הכוסות והצלחות והסכו"ם‪,‬‬ ‫לקולא‪.‬‬ ‫ולחמם אוכל על הפלטה‪ ,‬וכן על זה הדרך – כל הפעולות הללו לא עושים‬ ‫למשל‪ ,‬ביצה שנולדה ביום טוב ראשון של ראש השנה אסורה ביום טוב‬ ‫אותם ביום הראשון בשביל הלילה השני‪.‬‬ ‫השני‪ ,‬כי דנים את שני הימים כיום אחד ארוך‪ .‬זה שונה מביצה שנולדה‬ ‫ממתי אפשר להכין‬ ‫ביום טוב רגיל‪ ,‬שהיא מותרת ביום טוב שני של גלויות בחוץ לארץ‪ ,‬ממה‬ ‫נפשך; אם היום הראשון היה יום טוב‪ ,‬אז היום השני הוא כבר לא יום טוב‬ ‫מתי מותר להתחיל לעשות פעולות הכנה? מזמן צאת הכוכבים‪ ,‬עשרים‬ ‫והביצה מותרת‪ .‬ואם היום השני הוא יום טוב‪ ,‬אז הביצה נולדה אתמול‪ ,‬היא‬ ‫דקות אחרי שקיעת החמה‪ .‬אישה שלא התפללה ערבית תאמר "ברוך‬ ‫בכלל לא נולדה ביום טוב‪ .‬אבל בראש השנה‪ ,‬כיוון ששני הימים הם כמו‬ ‫המבדיל בין קודש לקודש"‪ ,‬ואז יש לה אפשרות להתחיל בהכנות‪ .‬גם מי‬ ‫יומא אריכתא‪ ,‬אז ביצה שנולדה ביום הראשון אסורה גם ביום השני‪ .‬כך‬ ‫ששומרת על זמן רבנו תם יכולה להתחיל בהכנות‪ ,‬כי איסור הכנה הוא‬ ‫פוסק מרן השולחן ערוך (סימן תר ס"א‪ ,‬וסימן תקיג ס"ה)‪ .‬כל זה לחומרא‪ ,‬אבל‬ ‫מדרבנן‪.‬‬ ‫לא אומרים את זה להקל‪.‬‬ ‫אם בני הבית מרובים ויש הרבה טרחה להכין את השולחן והכלים‪ ,‬כותב‬ ‫כמובן שאין לנו השנה עירוב תבשילין‪ ,‬וגם לא מועיל עירוב תבשילין‪ .‬כי יום‬ ‫מרן זצ"ל שיכולים להקל ולהכין כבר בזמן בין השמשות‪ ,‬מיד אחרי שקיעת‬ ‫טוב מגיע אחרי שבת‪ ,‬ושבת לא מכין ליום טוב‪ .‬לכן אסור לעשות פעולות‬ ‫החמה‪ .‬כיון שאיסור הכנה הוא דרבנן‪ ,‬כל שהוא משום שבות לא גזרו‬ ‫של הכנה מיום ראשון של ראש השנה ליום השני‪.‬‬ ‫עליו בזמן בין השמשות‪( .‬חזו"ע פסח עמ' רסח‪ .‬הליכות עולם ח"א עמ' שט)‪ .‬רק‬ ‫צריכים להדגיש‪ ,‬השנה שהיום הראשון בשבת‪ ,‬מדובר רק על הכנות שאין‬ ‫שטיפת כלים ונקיון הבית‬ ‫בהם חילול שבת‪ ,‬כמו הכנת סלטים וסידור השלחן‪ .‬אבל זה ודאי שאסור‬ ‫שטיפת כלים בשביל הלילה השני של ראש השנה‪ ,‬זו הכנה שאסורה‪ .‬רק‬ ‫להבעיר אש‪ ,‬או להניח מרק קר על הפלאטה עד זמן צאת השבת‪.‬‬ ‫יש מקרים שיוצאים מן הכלל‪ .‬למשל‪ ,‬אם יש ערימות של כלים בכיור‪ ,‬יש‬ ‫פתרון לחימום האוכל‬ ‫אנשים שקשה להם מאוד לסבול את חוסר הניקיון‪ ,‬או שצריכים להגיע‬ ‫אורחים‪ ,‬אז מותר להדיח את הכלים כי התועלת היא מיידית‪ ,‬כבר בשבת‬ ‫הרבה אנשים שואלים לגבי החימום של האוכל לסעודה בלילה השני‪ .‬אם‬ ‫עצמה‪ ,‬וזו לא נחשבת הכנה‪( .‬ראה חזו"ע שבת ח"ו עמ' קג טור ב)‪.‬‬ ‫הם ימתינו עד צאת הכוכבים‪ ,‬ורק אז יניחו את האוכל על הפלטה‪ ,‬אולי‬ ‫‪1‬‬ ‫פינת ההלכה "חמש דקות למעשה"‪ ,‬משודרת בימים א‪-‬ד בשעה ‪ 9:45‬ברדיו ’קול ברמה‘‪.‬‬ ‫לקבלת השיעורים‪ ,‬פינות ההלכה ותיעודים נדירים מאוצרותיו ובית גנזיו של מרן זצ"ל‪,‬‬ ‫הצטרפו לקבוצת "אוצרות מרן" )קבוצה שקטה(‪.‬‬ ‫להצטרפות לקבוצה השאירו הודעה לר' אורן סרוסי‪050-6-304-305 :‬‬ ‫בקישור‪ https://chat.whatsapp.com/BCyQZyuwn9O4okf3kbEebL?mode=hqrt :‬או סרקו את הברקוד‪.‬‬ ‫בסיעתא דישמיא‬ ‫שאני מניח את האוכל על השיש‪ .‬אז כיון שזו גרמא ולצורך סעודת יום טוב‪,‬‬ ‫הוא לא יתחמם כמו שצריך‪ .‬אבל יש פתרון שאנחנו מזכירים בכל שנה‬ ‫אפשר להקל בזה באיסור הכנה דרבנן‪.‬‬ ‫בעניין הזה‪:‬‬ ‫יש יתרון בפתרון הזה השנה‪ ,‬שהיום הראשון בשבת‪ :‬מותר להניח על‬ ‫לדעת מרן זצ"ל‪ ,‬אפשר לכוון את הפלטה עם שעון שבת כבר מיום שישי‪,‬‬ ‫הפלטה הכבויה אפילו תבשיל לח‪ ,‬כמו מרק או תבשיל עם כמות של רוטב‪.‬‬ ‫שהפלטה תכבה באמצע היום הראשון של ראש השנה‪ ,‬בשבת אחר‬ ‫אמנם יש בישול אחר בישול בלח‪ ,‬ואסור להניח את האוכל הזה על הפלטה‬ ‫הצהריים‪ ,‬ותידלק לקראת הערב‪ .‬בזמן שהפלטה כבויה‪ ,‬אפשר להניח‬ ‫בשבת (שו"ע סימן שיח ס"ד)‪ ,‬אבל על גבי פלטה כבויה שתידלק מאוחר יותר‬ ‫עליה את האוכל הקר כדי שיתחמם כבר מעכשיו‪ ,‬וככה לסעודה של הלילה‬ ‫עם שעון שבת‪ ,‬מותר‪ .‬זה הדין בכל שבת (יביע אומר ח"י חאו"ח סימן כו)‪ .‬ויאכלו‬ ‫האוכל יהיה חם‪ .‬כיון שזה נעשה בדרך גרמא‪ ,‬הרי בשעה שאני מניח את‬ ‫ענוים וישבעו‪.‬‬ ‫הסיר על הפלטה היא כבויה‪ ,‬לא מתרחשת שום פעולה של הכנה‪ ,‬זה כמו‬ ‫יום ב'‪ ,‬כ"ה אלול תשפ"ו‬ ‫סעודה שלישית ויקנה”ז‪ :‬כל הפרטים הלכה למעשה‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫השנה ראש השנה חל בשבת‪ .‬עד איזו שעה אפשר לאכול סעודה שלישית? ולקראת הלילה השני במוצאי שבת‪ ,‬על איזה‬ ‫נר מברכים "בורא מאורי האש"?‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫הדלקת נרות בלילה השני‬ ‫לכתחילה ראוי לאכול סעודה שלישית‪ ,‬לפני זמן מנחה קטנה‪ ,‬לפני סוף‬ ‫השעה התשיעית של היום‪ ,‬זה יוצא בסביבות השעה ‪ .4:20‬כדי שנכנס ליום‬ ‫כמו שכולם יודעים‪ ,‬ביום שישי לפני כניסת השבת והחג‪ ,‬אנחנו צריכים‬ ‫טוב‪ ,‬ליום השני של ראש השנה‪ ,‬כשאנחנו תאבים לאכול‪ .‬מי שלא אכל‬ ‫להכין נר נשמה של ‪ 48‬שעות‪ .‬האש הזו תשמש אותנו גם להדלקת‬ ‫עד השעה הזו‪ ,‬יכול לאכול גם אחר כך‪ ,‬לא יפסיד מצות סעודה שלישית‪,‬‬ ‫נרות בלילה השני של ראש השנה‪ ,‬במוצאי שבת‪ ,‬וגם לבורא מאורי האש‬ ‫וגם לא יקל לקיים אותה רק במיני מזונות או פירות‪ ,‬רק לא ימלא כרסו‪.‬‬ ‫בהבדלה‪ ,‬וגם לבישול מי שרוצה לבשל ביום השני‪.‬‬ ‫ראוי שיאכל לחם עד שיעור כביצה‪ ,‬עד חמישים וארבעה גרם‪ ,‬כמו שכותב‬ ‫בדרך כלל‪ ,‬בהדלקת נרות של יום טוב‪ ,‬יש נשים שנוהגות להדליק בליל יום‬ ‫הרמ"א (סימן תקכט ס"א)‪ .‬העיקר שיגיע לסעודה בלילה השני‪ ,‬כשהוא תאב‬ ‫טוב‪ ,‬מאש לאש‪ ,‬לפני הקידוש והסעודה‪( .‬חזו"ע יום טוב עמ' שו)‪ .‬השנה שהיום‬ ‫לאכול‪.‬‬ ‫הראשון של ראש השנה בשבת‪ ,‬ודאי מדליקים נרות כמו כל ערב שבת‪20 ,‬‬ ‫לכן בהרבה בתי כנסת‪ ,‬מתפללים מנחה גדולה‪ ,‬יש כאלה שמיד אחר‬ ‫דקות או רבע שעה‪ ,‬לפני השקיעה‪ .‬ולפני ההדלקה האשה מברכת‪ :‬אשר‬ ‫כך עושים תשליך‪ ,‬ואז כל אחד חוזר לביתו לאכול סעודה שלישית‪ ,‬כי‬ ‫קידשנו במצוותיו וציונו להדליק נר של שבת ויום טוב‪ .‬אם שכחה להזכיר‬ ‫לכתחילה ראוי לאכול סעודה שלישית רק אחרי תפילת מנחה‪ ,‬כמו שכותב‬ ‫יום טוב‪ ,‬ואמרה רק שבת‪ ,‬בדיעבד יצאה ידי חובה‪ ,‬כי גם יום טוב נקרא‬ ‫הרמ"א (סימן רצא ס"ב)‪ ,‬וכך דעת רבותינו המקובלים‪.‬‬ ‫שבת‪.‬‬ ‫מצד שני – בלילה השני של ראש השנה‪ ,‬במוצאי שבת‪ ,‬אי אפשר להקדים‬ ‫פיצול סעודת הבוקר‬ ‫את ההדלקת נרות‪ .‬בדרך כלל בשנה רגילה‪ ,‬אפשר להקדים להדליק נרות‬ ‫יש אנשים שאולי מתקשים לאכול סעודה שלישית עד זמן מנחה קטנה‪.‬‬ ‫בשביל יום טוב שני‪ ,‬גם לפני צאת הכוכבים‪ ,‬זה מבואר בבית יוסף (סימן‬ ‫הם עוד שבעים מהסעודה של הבוקר‪ ,‬ועלולים לאכול אכילה גסה‪ .‬לכן‬ ‫תקיד)‪ .‬אבל השנה‪ ,‬שהיום הראשון בשבת‪ ,‬מוכרחים להמתין עד אחרי הזמן‬ ‫הם רוצים לפצל את הסעודה בבוקר לשני חלקים‪ .‬לאכול כביצה לחם עם‬ ‫של צאת השבת‪ .‬ומי שנזהר להוציא שבת כדעת רבינו תם‪ ,‬אז ממתינים‬ ‫סלטים או איזה תבשיל ולברך ברכת המזון‪ .‬ואז שוב ליטול ידיים ולברך‬ ‫לזמן רבינו תם וידליקו נרות בסעודה‪ .‬לכן כל אדם יתריע בתוך ביתו‪,‬‬ ‫המוציא ולאכול חמין או מה עיקרית אחרת‪ ,‬כסעודה שלישית‪ .‬מצד הדין‪,‬‬ ‫שבלילה השני לא ידליקו נרות‪ ,‬עד אחרי שכולם חוזרים מבית הכנסת‪,‬‬ ‫מבואר בשלחן ערוך (סימן רצא ס"ג) שזה אפשרי‪ ,‬כך היה נוהג הרא"ש‪ ,‬ואין‬ ‫שאז בוודאות כבר יצאה השבת‪ ,‬ואז האשה תדליק נרות מאש מצויה‪,‬‬ ‫בזה חשש גורם ברכה שאינה צריכה‪ ,‬כי זה נעשה לצורך מצות סעודה‬ ‫מהנר נשמה שהדלקנו לפני השבת‪ .‬אם היא לא התפלה ערבית‪ ,‬אז קודם‬ ‫שלישית‪ .‬המשנה ברורה כותב שם (ס"ק יז) שלא לעשות כך לכתחילה כי‬ ‫לכן תאמר "ברוך המבדיל בין קודש לקודש"‪ .‬כמובן צריכים להזהר שלא‬ ‫יש חוששים בזה לברכה שאינה צריכה‪ ,‬אבל על כל פנים מי שיודע בעצמו‬ ‫לכבות את הגפרור‪ .‬אלא להניח אותו שיכבה מאליו‪.‬‬ ‫שהוא לא יצליח לאכול סעודה שלישית‪ ,‬לפחות כביצה לתאבון‪ ,‬יכול לפצל‬ ‫את הסעודה‪ .‬החזון איש כתב שאם ממתינים באמצע חצי שעה‪ ,‬כבר אין‬ ‫נר הבדלה‬ ‫בזה חשש‪.‬‬ ‫במוצאי שבת יש לנו סדר של יקנה"ז‪ .‬גם קידוש וגם הבדלה‪ .‬יין ‪ -‬ברכת‬ ‫רק צריכים לשים לב‪ :‬אי אפשר לעשות סעודה שלישית לפני זמן המנחה‪,‬‬ ‫בורא פרי הגפן‪ .‬קידוש – מקדש ישראל ויום הזכרון‪ .‬נר – בורא מאורי‬ ‫לפני שש שעות ומחצה‪ ,‬זה בסביבות השעה ‪ ,13:10‬מי שאוכל קודם לכן לא‬ ‫האש‪ .‬הבדלה – ברוך המבדיל בין קודש לקודש‪ .‬זמן – ברכת שהחיינו‪ .‬לא‬ ‫יוצא ידי חובה‪ ,‬כך פוסק מרן השולחן ערוך (סימן רצא ס"ב)‪ .‬מעבר לזה‪ ,‬כמו‬ ‫מברכים על הבשמים במוצאי השבת הזו‪ ,‬כי הטעם של הבשמים הוא כדי‬ ‫שלמדנו לכתחילה צריכים לאכול סעודה שלישית אחרי מנחה‪.‬‬ ‫להמשיך את הנשמה יתירה של שבת‪ .‬וכיון שנכנסים ליום טוב‪ ,‬המאכלים‬ ‫ושמחת יום טוב מועילים כמו בשמים‪ .‬כך כותבים התוספות (פסחים קב‪,):‬‬ ‫לכן הפתרון הטוב ביותר למי שחושש שלא יצליח לאכול סעודה שלישית‬ ‫כמו שמביא המשנה ברורה (סימן תצא סק"ג)‪.‬‬ ‫בשעה מספיק מוקדמת‪ ,‬לאכול סעודה אחת לפני מנחה גדולה‪ ,‬עם לחם‬ ‫וסלטים ואיזה תבשיל‪ ,‬ואז לברך ברכת המזון ולצאת לתפילת מנחה‪ .‬אחרי‬ ‫על איזה נר מברכים בורא מאורי האש? אפשר לברך על הנרות שהאשה‬ ‫מנחה‪ ,‬כשעדיין תאבים לאכול‪ ,‬שוב ליטול ידיים‪ ,‬לאכול כביצה לחם‪,‬‬ ‫הדליקה לכבוד יום טוב‪ ,‬אם הם קרובים למקום של הקידוש‪ ,‬כי נרות‬ ‫ולאכול את החמין או את המנה העיקרית‪ ,‬וזו סעודה שלישית‪.‬‬ ‫שעשויים להאיר‪ ,‬אפשר לברך עליהם בורא מאורי האש‪ ,‬כך מבואר בשלחן‬ ‫‪2‬‬ ‫ניתן להאזין לכל פינות ההלכה‪ ,‬תכניות הרדיו ושיעורי הרב שליט"א במערכת "קול הלשון" | ‪0733-71-81-74‬‬ ‫להזמנת הרב לשיעורי הלכה בכל רחבי הארץ‪ ,‬בתורתו והנהגותיו של מרן זצ"ל | ‪055-672-83-36‬‬ ‫בסיעתא דישמיא‬ ‫השלחן ערוך (סימן רצו ס"ו)‪ ,‬צריכים לשבת‪ .‬מצד שני‪ ,‬בקידוש בליל שבת‬ ‫ערוך (סימן רצח סעיף יא)‪.‬‬ ‫ויום טוב‪ ,‬המנהג שלנו לעמוד‪ ,‬כדעת רבינו האר"י‪ ,‬וכמו שנראה גם בשלחן‬ ‫כמובן אפשר לקחת אש‪ ,‬מהנר נשמה שהדלקנו מערב שבת‪ ,‬וממנו להדליק‬ ‫ערוך (סימן רעא ס"י)‪ .‬אז כאן – שעושים גם קידוש וגם הבדלה‪ ,‬צריכים‬ ‫את הנר של ההבדלה‪ ,‬מאש לאש‪ .‬רק אסור לכבות אחר כך את הנר של‬ ‫לעמוד או לשבת?‬ ‫ההבדלה‪ ,‬אז צריך להיערך לזה מראש‪ ,‬להדליק נר שיכול להישאר דולק‪.‬‬ ‫יש בענין הזה מחלוקת‪ .‬דעת המשנה ברורה (סי' רצו ס"ק כח‪ ,‬וסי' תעג ס"ק‬ ‫אפשר להכין גם נר קטן עם שתי פתילות‪ ,‬כי יש הידור לברך על נר אבוקה‪.‬‬ ‫ג)‪ ,‬שיקנה"ז אומרים בישיבה‪ .‬אבל כף החיים (סימן תעג אות כ) מביא כמה‬ ‫יקנה"ז בישיבה או בעמידה?‬ ‫אחרונים‪ ,‬שאת כל יקנה"ז עושים בעמידה‪ .‬לכן המנהג שלנו לעשות יקנה"ז‬ ‫בעמידה‪ .‬ועל כל פנים כל אחד יעשה כמנהגו‪.‬‬ ‫יש שאלה מעניינת שמתעוררת השנה‪ ,‬האם צריכים לשבת או לעמוד‬ ‫בקידוש ובהבדלה של יקנה"ז‪ .‬הרי בהבדלה בכל מוצאי שבת‪ ,‬לדעת מרן‬ ‫יום ג'‪ ,‬כ"ו אלול תשפ"ו‬ ‫ּוט ַהר‪ :‬האם מותר להתקלח בראש השנה במים חמים?‬ ‫ְר ַחץ ְ‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫לקראת שני הימים של ראש השנה‪ ,‬רבים מבקשים לדעת‪ ,‬מה עושים עם מקלחת? הימים חמים ורוצים להתקלח אחרי‬ ‫התפילה או בלילה השני של ראש השנה‪ .‬באיזה אופנים מותר?‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫ידיו ורגליו‪ .‬כך פוסק מרן השולחן ערוך (סימן תקיא ס"ב)‪.‬‬ ‫היום הראשון של ראש השנה חל בשבת‪ ,‬ולכן דין הרחיצה הוא כמו בכל‬ ‫שבת‪ .‬רחיצה של כל הגוף במים חמים או אפילו פושרים‪ ,‬אסורה גם אם‬ ‫אבל אם יש לנו מים שהתחממו מערב יום טוב ‪ -‬השנה כבר מיום שישי‬ ‫המים התחממו לפני שבת‪ ,‬או התחממו לבד בדוד שמש‪ .‬זו גזרת הבלנים‪,‬‬ ‫‪ -‬או התחממו ביום טוב מאליהם על ידי דוד שמש‪ ,‬מותר להתרחץ בהם‬ ‫שהיו מחממים את המרחצאות באיסור בשבת‪ ,‬ואומרים שהמים היו חמים‬ ‫ביום טוב אפילו את כל הגוף‪ .‬כך הדין לנו הספרדים‪ .‬בני אשכנז מחמירים‬ ‫כבר מערב שבת‪ .‬לכן חז"ל אסרו לרחוץ במים חמים בשבת את כל הגוף‪,‬‬ ‫בזה‪ ,‬כמו שכותב הרמ"א (שם ס"ב) שהמנהג להחמיר‪ ,‬רק מקילים במקום‬ ‫בין בבית בין בבית המרחץ‪ .‬כך פוסק מרן השולחן ערוך (סימן שכו ס"א)‪.‬‬ ‫צער‪ ,‬אבל לבני ספרד זה מותר‪ .‬וכל זה דווקא באמבטיה פרטית‪ ,‬במקלחת‬ ‫פרטית בבית‪ ,‬לא בבית המרחץ כמו מקלחות של המקוואות‪ ,‬אלא במקלחת‬ ‫מותר להתרחץ בשבת במים קרים‪ ,‬העיקר שיהיו פחות ממים פושרים‪ .‬או‬ ‫פרטית מותר להתרחץ כל הגוף במים שהתחממו בהיתר‪.‬‬ ‫לחלופין‪ ,‬מותר לרחוץ חלק מהגוף – כמו פניו‪ ,‬ידיו ורגליו ‪ -‬במים שהתחממו‬ ‫מערב שבת‪ ,‬או התחממו בהיתר עם דוד שמש‪ ,‬לא בבוילר חשמלי כמובן‪.‬‬ ‫מי שאין לו דוד שמש‪ ,‬רק בוילר חשמלי‪ ,‬יש לו פתרון להתרחץ ביום טוב‬ ‫אבל שוב‪ ,‬זה רק חלק מהגוף‪ ,‬פחות מרוב הגוף‪ .‬מותר גם להשתמש בסבון‬ ‫עם שעון שבת‪ :‬לחבר את הבוילר לפני כניסת השבת והחג‪ ,‬לשעון של ‪48‬‬ ‫נוזלי‪ ,‬רק לא משתמשים בספוג רחצה‪ ,‬וצריכים להיזהר מסחיטה של המים‬ ‫שעות או של ‪ 24‬שעות‪ .‬אפשר לכוון אותו שהבוילר יידלק במוצאי שבת‬ ‫בשיער ובמגבת‪.‬‬ ‫או שעה לפני צאת שבת‪ ,‬ואז יהיה מותר להתרחץ במים הללו אפילו את‬ ‫כל הגוף‪ ,‬כי הם התחממו בהיתר עם שעון שבת‪( .‬ראה חזו"ע שבת ח"ו עמ' פז‬ ‫בני אשכנז מחמירים יותר ברחיצה בשבת‪ ,‬אפילו במים קרים‪ ,‬כמו שמבואר‬ ‫הערה ו)‪.‬‬ ‫במשנה ברורה (שם ס"ק כא)‪ ,‬אבל גם לבני אשכנז‪ ,‬במקום צער וחום גדול יש‬ ‫מקום להקל להתרחץ במים קרים‪.‬‬ ‫טבילה במקוה‬ ‫לגבי טבילה במקוה‪ :‬בשבת‪ ,‬לדעת מרן זצ"ל‪ ,‬אסור לטבול במים חמים‪,‬‬ ‫רחיצה ביום טוב‬ ‫ואפילו לא במים פושרים‪ ,‬אלא אך ורק במים קרים‪ ,‬כמו בכל שבת‪ .‬ביום‬ ‫ביום טוב התורה התירה לעשות מלאכה לצורך אוכל נפש‪ ,‬לבשל‪ ,‬לאפות‬ ‫טוב‪ ,‬ביום השני של ראש השנה‪ ,‬מותר לטבול במקוה אפילו במים חמים‪ ,‬כי‬ ‫ולחמם‪ ,‬או לצורך הנאה שהיא שווה לכל נפש‪ .‬רחיצה ביום טוב בזמן חז"ל‬ ‫לא מחשיבים את הבור של הטבילה כמרחץ‪ ,‬רק אסור להתקלח במקלחות‬ ‫לא היתה הנאה שווה לכל נפש‪ ,‬כי לא הייתה רגילות להתרחץ כל יום‪ ,‬לכן‬ ‫של המקווה במים חמים‪ ,‬כי הם נחשבים כמרחץ‪.‬‬ ‫חז"ל לא התירו לבשל או לחמם מים ביום טוב לרחיצה של כל הגוף‪ ,‬אלא‬ ‫רק לרחיצה של פניו‪ ,‬ידיו ורגליו‪ ,‬זו הנאה ששווה לכל נפש‪.‬‬ ‫והעיקר הוא לנצל את הימים הקדושים הללו‪ ,‬לרחוץ את זוהמת העוונות‪,‬‬ ‫כמו שאנחנו אומרים בסליחות‪" :‬רחץ וטהר ואל תאחר בטרם ימים פונים"‪,‬‬ ‫אמנם בזמננו יש רגילות להתרחץ כל יום או כמעט כל יום‪ ,‬בטח בימים‬ ‫וכך נזכה לשנה טובה ומבורכת‪ .‬אכי"ר‪.‬‬ ‫החמים‪ ,‬אבל בכל זאת אנחנו לא יכולים לשנות את הקביעה של חז"ל‪ .‬לכן‬ ‫אסור לחמם מים ביום טוב לרחיצה של כל הגוף‪ ,‬אלא רק לרחיצה של פניו‪,‬‬ ‫‪3‬‬ ‫לקבלת העלון בכל שבוע‪ ,‬הערות ושליחת שאלות לתכנית‪:‬‬ ‫‪alonkolsinai@gmail.com | 050-6-304-305‬‬ ‫בסיעתא דישמיא‬ ‫יום ד'‪ ,‬כ"ז אלול תשפ"ו‬ ‫תקיעת שופר‪ :‬הדרכות מעשיות לקיום המצוה כהלכה‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫השנה היום הראשון חל בשבת‪ ,‬לכן תוקעים בשופר רק ביום השני של ראש השנה‪ ,‬ואנחנו רוצים ללמוד‪ :‬על מה צריכים‬ ‫להקפיד כדי לקיים את מצוות תקיעת שופר כהלכתה?‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫שומע כעונה‪.‬‬ ‫המצוה העיקרית שמצוה אותנו התורה בראש השנה "יום תרועה יהיה‬ ‫לכם"‪ .‬השנה לא נזכה לקיים את המצוה מן התורה‪ ,‬אלא רק מדרבנן ביום‬ ‫תקיעות דמיושב ותקיעות דמעומד‬ ‫השני של ראש השנה‪ .‬אמנם מן התורה‪ ,‬מותר לתקוע בשופר גם בשבת‪,‬‬ ‫עוד דבר שצריכים להזהר בו‪ ,‬הוא מה שפוסק מרן השולחן ערוך (סימן‬ ‫תקיעת שופר היא חכמה ולא מלאכה‪ ,‬כך אומרים רבותינו במסכת ראש‬ ‫תקצב ס"ג)‪ ,‬שאסור להפסיק בדיבור בין תקיעות דמיושב שלפני מוסף‪,‬‬ ‫השנה (כט‪ ,):‬אבל חכמים חששו‪ ,‬שמא אדם שלא יודע לתקוע‪ ,‬ירצה ללכת‬ ‫לתקיעות דמעומד‪ ,‬כי הברכה שמברכים לפני התקיעות דמיושב‪ ,‬פוטרת‬ ‫לחכם שילמד אותו‪ ,‬ויוליך את השופר ארבע אמות ברשות הרבים ויעבור‬ ‫גם את התקיעות דמעומד שתוקעים על סדר התפילה‪ .‬האיסור הזה גם על‬ ‫על איסור הוצאה‪ .‬לכן לא תוקעים בשופר‪ .‬כך פוסק מרן השלחן ערוך (סימן‬ ‫הבעל תוקע וגם על הציבור‪ .‬לכן לא מדברים מלפני התקיעות דמיושב‪ ,‬עד‬ ‫תקפח ס"ה)‪.‬‬ ‫אחרי התקיעות האחרונות בסוף תפילת מוסף‪ .‬מותר לברך אשר יצר‪ .‬אם‬ ‫יש כאלה שחוששים‪ ,‬בשנה כזו שלא תוקעים בשופר‪ ,‬אולי חלילה זה לא‬ ‫יש צורך לדבר משהו שקשור לתקיעות גם כן מותר‪ .‬אבל דיבורים אחרים‪,‬‬ ‫סימן טוב‪ .‬ויש כאלה שמזכירים מה שהתרחש לפני שלוש שנים‪ ,‬גם כן‬ ‫אסור להפסיק‪.‬‬ ‫ראש השנה חל בשבת‪ ,‬והתרחש האסון הנורא בשמחת תורה‪ ,‬לא תקום‬ ‫וידוי בין התקיעות‬ ‫פעמיים צרה‪ .‬והרי רבותינו אמרו (ר"ה טז‪" ):‬כל שנה שאין תוקעין בתחילתה‪,‬‬ ‫יש מחזורים שמופיע בהם וידוי בין סדרי התקיעות‪ ,‬בין תשר"ת לתש"ת‬ ‫מריעין לה בסופה"‪ ,‬יצטרכו להריע על הצרות בסופה‪ ,‬חס ושלום‪ .‬אבל‬ ‫ובין תש"ת לתר"ת‪ .‬אבל הרבה אחרונים הזהירו לא לומר הוידוי הזה‪ ,‬כי‬ ‫מסבירים שם התוספות בשם בעל הלכות גדולות‪ ,‬לא מדובר שראש השנה‬ ‫סדר התקיעות שאנחנו תוקעים הוא משום ספק‪ ,‬כך מבואר במסכת ראש‬ ‫חל בשבת‪ .‬השנה אנחנו לא תוקעים‪ ,‬כי אנחנו מקיימים את דברי חכמים‪.‬‬ ‫השנה (לד‪ .).‬אנחנו לא יודעים מהי התרועה שציותה התורה – "יום תרועה‬ ‫כל מה שאמרו מריעין לה בסופה‪ ,‬זה על ציבור שנאנסו‪ ,‬מכל סיבה שהיא‪,‬‬ ‫יהיה לכם"‪ ,‬האם אלו השברים או היללות‪ ,‬או אולי שניהם‪ .‬לכן תוקעים את‬ ‫היו אנוסים ולא תקעו בשופר‪ .‬אבל זה לא נוגע להשנה‪ ,‬אדרבה – הזכות‬ ‫הסדר הזה לצאת מכל ספק‪ .‬כך דעת הרמב"ם ורוב הראשונים‪ ,‬וכך פוסק‬ ‫של השבת‪ ,‬ושל שמירת השבת‪ ,‬והדאגה שלנו שאפילו יהודי אחד מישראל‬ ‫מרן השלחן ערוך (סימן תקצ ס"ב)‪.‬‬ ‫לא יחלל את השבת‪ ,‬היא מגן וצינה בעדינו בשנה כזו‪.‬‬ ‫ממילא כששמענו תשר"ת‪ ,‬תקיעה שברים תרועה תקיעה‪ ,‬יכול להיות‬ ‫מעבר לזה‪ ,‬מובא בשם רבי לוי יצחק מברדיטשוב‪ ,‬שדוקא השנה היא טובה‬ ‫שעדיין לא יצא יד"ח‪ ,‬כי אולי דוקא תש"ת זה הסדר הנכון‪ .‬אז איך אנחנו‬ ‫מכל שנה‪ ,‬כי הרי בשבת אסור לכתוב‪ .‬כל ההיתר לכתוב הוא רק לצורך‬ ‫יכולים להפסיק באמירת וידוי‪ ,‬זה הפסק בין הברכה למצוה‪ .‬גם אחרי‬ ‫פיקוח נפש‪ .‬אם כן‪ ,‬שיכתוב אותנו הקב"ה לחיים טובים ולשלום – זה‬ ‫ששמענו תש"ת‪ ,‬תקיעה שברים תקיעה‪ ,‬עדיין יכול להיות שלא יצאנו יד"ח‪,‬‬ ‫פיקוח נפש‪ ,‬זה הכרחי לכתוב בראש השנה‪ .‬אבל חס ושלום כל מיני גזירות‬ ‫כי אולי רק תר"ת נכון‪ .‬לכן מי שרוצה – יכול להרהר את הוידוי בלבו‪ ,‬אבל‬ ‫קשות ורעות‪ ,‬אי אפשר לכתוב בראש השנה‪.‬‬ ‫בלי להוציא בשפתיו‪.‬‬ ‫מצוות צריכות כוונה‬ ‫בא זמן הישועה‬ ‫ועל כל פנים‪ ,‬ביום השני של ראש השנה נזכה לתקוע בשופר‪ ,‬וצריכים‬ ‫אלו כמה פרטים במצוות תקיעת שופר‪ ,‬וזו הפינה האחרונה של השנה‪.‬‬ ‫לשים לב לכמה נקודות מרכזיות‪ ,‬כדי שנצא ידי חובת המצוה כתיקונה‪.‬‬ ‫אני מודה לקב"ה שזכינו גם השנה לשדר את "חמש דקות למעשה"‪ .‬ב"ה‬ ‫בראש ובראשונה‪ ,‬אנחנו יודעים שמצוות צריכות כוונה‪ ,‬זה שייך בכל‬ ‫אנחנו זוכים לקבל תגובות מכל רחבי תבל‪ ,‬וזו הזדמנות להודות מקרב לב‬ ‫המצוות ואפילו במצוות דרבנן‪ .‬פוסק השולחן ערוך (סימן תקפח ס"ח)‪ ,‬התוקע‬ ‫לכל הצוות היקר‪ ,‬יחד עם כל המאזינים היקרים‪ ,‬שנה טובה ומבורכת‪ ,‬שנת‬ ‫צריך לכוון להוציא אותנו ידי חובה‪ ,‬ואנחנו מתכוונים לצאת ידי חובה‪.‬‬ ‫גאולה וישועה‪ .‬נזכה לראות בהרמת קרן לומדי תורתינו‪ ,‬ובמפלת כל אויבנו‬ ‫הכוונה הזו היא לא רק בזמן התקיעות‪ ,‬אלא גם בזמן הברכות‪ .‬התוקע‬ ‫רּועה‪ ,‬וֶ ֱאמֹר לְ ִצּיֹון ָבּא‬ ‫ּתֹוק ָעה ְּות ָ‬ ‫"ּוש ַׁמע ְת ִּק ָיעה ְ‬ ‫ושונאינו ומבקשי רעתינו‪ְ .‬‬ ‫מברך לשמוע קול שופר וברכת שהחיינו‪ ,‬הוא מכוון להוציא אותנו‪ ,‬ואנחנו‬ ‫ְׁשּועה‪ ,‬יִּנֹון וְ ֵאלִ ָיּה ֲאנִ י ׁשֹולֵ ַח"‪ .‬תזכו לשנים רבות‪ ,‬נעימות וטובות‪.‬‬ ‫זְ ַמן ַהי ָ‬ ‫צריכים להתכוון לצאת ידי חובת הברכות‪ .‬כמובן לא עונים "ברוך הוא‬ ‫וברוך שמו" על הברכות‪ ,‬כמו כל ברכה שאנחנו חייבים בה ויוצאים מדין‬ ‫‪4‬‬ ‫שיעורי הרב שליט"א המשודרים ברדיו "קול ברמה"‪:‬‬ ‫פינת ההלכה | יום חמישי בשעה ‪13:45‬‬ ‫חמש דקות למעשה | ימים א‪-‬ד בשעה ‪9:45‬‬ ‫מסיני בא – השבוע בהלכה ובהשקפה | יום שישי בשעה ‪ 11:00‬עד ‪12:00‬‬ ‫אליבא דהילכתא – בית המדרש המשודר | יום שני בשעה ‪ 21:00‬עד ‪22:00‬‬