השיעור השבועי - הרב יצחק יוסף · Hashiur Hashvu'ey - Harav Yitzchok Yosef — ראש השנה (2026-09-07)

גליון מס' 561
20:11 19:24 18:35
20:08 19:22 18:33
20:09 19:24 18:35 כותב ועורך השיעור:
20:09 19:24 18:34 הרב דביר פרץ שליט"א
ראש השנה | א' תשרי תשפ"ז
תענית בערב ראש השנה .אכילה אחר שינת קבע בלילה .שכח ובירך על מאכל בתענית.
המתנת שש שעות בין בשר לחלב .ביטול מנהג באופן חד פעמי .נטל ידים על דעת לאכול
כביצה פת ונמלך .אשה ששנה אחת לא יכולה לשמוע שופר .על מה מועילה ההתרת נדרים.
הדלקת נרות יו"ט .כיבוי ה תאורה ע"י שעון שבת לצורך הדלקת נרות יו"ט שני .תוספת אורה
שזקן או חלש פטור מלהתענות ,ואפילו היה רגיל להתענות כשהיה בריא, תענית בערב ראש השנה
פטור .וגם מלשון מרן שכתב "נוהגים" משמע ממידת חסידות ולא חיוב. א1 .יש מחלוקת בראשונים האם מותר להתענות בערב ראש השנה או לא.
אכילה קודם עמוד השחר בספר הגהות מנהגים (עמ' צ) -אחד הראשונים -כתב ,יש מקומות שאין
ד .כתב הרמ"א (סי' תקפא סעיף ב) שרבים מתענים בערב ראש השנה ,ואוכלים מתענים בערב ראש השנה ,משום חוקות הגויים " -ובחוקותיהם לא תלכו"
קודם עמוד השחר אפילו לא עשו תנאי ,כי מאחר שנוהגים לאכול לפני (ויקרא יח ,ג) -שמתענים בערב יום חגם ,ועוד שיום לפני ראש השנה נראה
הצום ,נחשב להם כאילו התנו .והעיר הבאר היטב (ס"ק יב) מדברי הזוהר שאסור בתענית .גם מהר"ם בן זרח -תלמיד הרא"ש ,לפני כ 700-שנה -
והאר"י שאוסרים לאכול בלילה ,כל שעלה לישון שינת קבע .אבל השבות כתב בספר צידה לדרך (דף קיד ,).שיש להרבות שמחה בערב ראש השנה,
יעקב (ח"ג סי' מא) – לפני כשלוש מאות שנה – השיג עליו ,שהלכה כהפשט להודיע כי הקב"ה ידון אותנו במידת הרחמים ,כי חפץ חסד הוא" .אם
ומותר לאכול בלילה ,שכן משמע בבבלי( 3תענית יב ,).וכן מפורש בירושלמי אחפוץ במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה" (יחזקאל לג ,יא) .וזהו כנגד
(פ"ק דתענית סה"ד) שמותר לאכול אחר שעושה תנאי שדעתו לאכול המתענים בערב ראש השנה ,וכן כתוב במדרש ,לכבדו ולענגו .זאת אומרת
כשיתעורר באמצע הלילה .גם היעב"ץ (ח"א סי' מד) כתב ,שבמקום שיש לאכול בערב ראש השנה ולא להתענות .וכן הביאו כמה אחרונים.
שהמקובלים כותבים שלא כדברי הפוסקים ,הלכה כהפוסקים ,משום אין לחוש
שאפילו אם היו הפוסקים רואים דברי המקובלים שכתבו דבריהם על פי ב .אבל לעומתם בספר המנהיג (ריש הל' ר"ה) -אחד מהראשונים – כתב ,שיש
סתרי תורה ,לא היו חוזרים בהם. נוהגים להתענות בערב ראש השנה .ובשלחן ערוך (סי' תקפא ס"ב) כותב סעיף
קצר :נוהגים להתענות ערב ראש השנה .ולא בא לומר שצריכים להתענות,
מוטב שלא יתענה אלא לציין שיש נוהגים כך ,וכשיש סיבה להתענות אין לחוש לאיסור
ה .חידש מרן זצ"ל בספריו (חזו"ע ימי"נ עמ' נ) ,שמי שצריך לאכול לפני עמוד חוקות הגויים ,וכמו שכתב מהרי"ק -רבי יוסף קולון (שרש פח) -העתיקו
השחר ,ואם לא יאכל לא יוכל להתענות ,עדיף שיעשה התרה על מה הבית יוסף (יו"ד סי' קעח) -שכל דבר שיש בו סיבה וטעם ,למרות שהגויים
שקיבל עליו להתענות בערב ראש השנה ,מאשר שיעבור על דברי הזוהר, עושים כן ,אין בזה איסור "ובחוקותיהם לא תלכו" 2 .וגם בערב ראש השנה,
שהוא כעובד ע"ז וכאילו מעונן ומנחש ,ולכן לא יתענה כלל ,ולא יכנס מתענים כדי לחזור בתשובה ,להרבות זכויות ,למעט תאוות העולם הזה,
במחלוקת הזוהר עם הירושלמי ,כי בלאו הכי תענית זו רק ממידת וכיון שיש סיבה ,איסור חוקות הגויים ,ולכן מרן הביא את המנהג הזה.
חסידות ,4בפרט שיש אומרים שאין להתענות כלל כמובא לעיל .מרן זצ"ל אשה או זקן
אף פעם לא נהג להתענות בערב ראש השנה ,וגם ביום פטירת אב ואם ,5 ג .המשנה ברורה (ס"ק טז) כתב שמנהג זה שייך גם בנשים ,וכן מגיל בר מצוה
כי ממעט במלאכת שמים ,באופן טבעי לא יכול ללמוד כמו כשאוכל ולמעלה .וכתב עוד (ס"ק יט) ,וכן כתב הבן איש חי (ש"א בהקדמה לפר' נצבים),
כד) .וכן חזנים שהולכים עם מצנפת שחורה וגלימה שחורה ,האם עוברים על 1מדברי הרב מרדכי נויגרשל שליט"א :ברשות מרן הראשון לציון שליט"א .אני
חוקות הגויים ,כי כך הולכים הכמרים ,או לא (שם סי' כה אות ז). חוזר על התנצלותי ,הייתי שמח ורוצה לשבת כרגיל ולשמוע את השיעור עד
3כשיש מחלוקת בבלי וירושלמי הלכה כמו הבבלי ,ואם אין גמרא מפורשת הסוף ,אבל היום אחינו האשכנזים מתחילים סליחות ואני צריך לצאת יותר
תופסים כמו הירושלמי ,וגם כשיש זוהר נגד התלמוד ,הלכה כמו התלמוד ,ואף מוקדם .נאחל לכולם שנה טובה ,כתיבה וחתימה טובה ,וכמובן לעטרת ראשנו
שהזוהר חיברו התנא רבי שמעון בר יוחאי ,הלכה כמו התלמוד בבלי. מרן הראשון לציון ,שהקב"ה יאריך ימים על ממלכתו.
דברי מרן שליט"א :חזק וברוך להגאון הרב מרדכי נויגרשל ,פה מפיק מרגליות.
4לא צריך לקבל את התענית בתפלת מנחה שלפניה ,כי רבים נוהגים אותה ,כך אנחנו מכירים אותו עשרות בשנים ,בן פורת יוסף ,הוא מחזק הרבה את הציבור
כתבו המשנה ברורה (ס"ק טז) והכף החיים (אות סב) .אבל כמה שהיא נפוצה ,היא בהשקפה .שימשיך עוד לעשות כהנה וכהנה ,יזכה להגדיל תורה ולהאדירה.
בגדר מידת חסידות בלבד. בשבוע הבא מוצאי ראש השנה לא יתקיים שיעור ,ובשבוע שלאחריו במוצאי
5בשנה הראשונה לפטירת אביו מרן הלך לקברו ,נתקל באבן ונפל ,ואמר :משמים שבת שובה ,יגיע הרב בידרמן ,זה כבר מסורת ,התקשרנו אליו השבוע ואמר
רומזים לי שיותר טוב שאשב בבית ואלמד ואכתוב תשובות ,מאשר לעלות להר חיכיתי לטלפון ,הוא מגיע לכאן בשמחה.
המנוחות .ואכן מאז לא עלה ביום השנה ,משום שמבטל תורה דרבים. 2כגון מה שיש שלוקחים את המטה של הנפטר על עגלה עם סוס ,או נותנים זר
פרחים על ארון המת ,האם יש בזה אסור משום חוקות הגויים (יבי"א ח"ג חיו"ד סי'
לתגובות וכן לקבלת הגיליון במיילd95872@gmail.com :
הש"ך (סק"ח) בשם מהרש"ל (ביש"ש פ"ח דחולין סימן ט) ,שכל מי שיש בו ריח של ושותה כוס קפה וכדומה .לכן מי שהוא חלש ,שלא יתענה בערב ראש
תורה צריך לחכות שש שעות ,ומי יאמר על עצמו אין לי ריח של תורה?! השנה ,ורק מי שיש לו כוח ולא מפריע לו ללימוד ,שיתענה.
על כל פנים כל האיסור בזה מדרבנן ,כי מדאורייתא אסור רק בשר בחלב שכח ובירך
יחד ,דרך בישול (חולין קח . ).ומחדשים עורכי הספר אור לציון ,שמי שנהג
ו .מה הדין במי שהתענה בערב ראש השנה ,ושכח שהוא בתענית ,לקח
מגיל בר מצוה ג' פעמים להמתין שש שעות ,נחשב כמו נדר ,וכיון
כוס תה ובירך "שהכל נהיה בדברו" ,והעירו לו ,אתה בתענית! האם יטעם
שהאיסור לעבור על נדר הוא מדאורייתא ,אם בירך על מאכל חלבי תוך
או לא? מרן זצ"ל (יבי"א ח"י חאו"ח סי' מא ,ועוד) כתב בכמה דוגמאות ,כיוצא בזה
שש שעות ,לא יטעם ,ושב ואל תעשה עדיף.
שתמיד יבדוק מה יותר חמור .למשל ,אם שכח שהגיע זמן תפלת שחרית
ביטול מנהג -עמוד השחר ,ובירך על מאכל ,יטעם ,כי האיסור לאכול לפני התפלה הוא
ט .אולם לא יתכן שגברא רבה כוותיה יאמר דברים אלו ,דהנה בגמרא (נדרים דרבנן ,ואילו ברכה לבטלה לדעת הגאונים (שערי תשובה סימן קטו ,ובשו"ת תמים
טו ).אמרו ,ומי איכא בל יחל מדרבנן? אין ,והתניא – בניחותא -דברים דעים ס"ס רכד) והרמב"ם (פ"א מהלכות ברכות הט"ו) ,הוא איסור דאורייתא .דלא
המותרים ואחרים נהגו בהן איסור ,אי אתה רשאי להתירם בפניהם, כדעת החזון איש (או"ח סימן קלז אות ה) בדעת הרמב"ם שהוא איסור דרבנן.
שנאמר "לא יחל דברו" (במדבר ל ,ג) .וכתב הרא"ש (נדרים פא ):שהאיסור לעבור ומרן זצ"ל (הל"ע ח"ז עמ' ב) העיר על החזו"א ,שהרמב"ם בתשובה (פאה"ד סי'
על מנהג טוב שנהגו בו איסור – כגון שנהג ג' פעמים לקום ולהתפלל בנץ קה) כתב מפורש שברכה שאינה צריכה "איסורא דאורייתא הוא" .ומרן
חמה או ללכת למקוה -הוא מדרבנן .הפלא היותר גדול ,מה שכתב האור זצ"ל (יבי"א ח"א חאו"ח סי' לט אות ז ,ח ,ועוד) הביא עוד ראשונים שכך דעתם .וכן
לציון שהמתנת שש שעות זהו מנהג שדינו כנדר ,בבית יוסף (סי' קעג ד"ה כתב דעת השלחן ערוך (סימן רטו סעיף ד) .לכן אם היה איסור טעימה קודם התפלה
בה"ג) הביא את דעת עמודי ההוראה ,הרי"ף הרמב"ם והרא"ש ועוד ,שזה מן מדאורייתא ,היינו אומרים שב ואל תעשה עדיף ,אבל מאחר שלהלכה
הדין להמתין שש שעות ,ולא מתורת מנהג .ומה שהוסיף הבית יוסף וכן איסור זה מדרבנן ,יטעם קצת ויתקן את איסור ברכה לבטלה דאורייתא.
נהגו להמתין שש שעות ,אין הכוונה שמחמירים רק מצד המנהג ,אלא שכך וכן בתעניות כגון י"ז בתמוז ועשרה בטבת ,ואפילו בתשעה באב ,מי
הדין הגמור ,בתוספת שגם מנהג העולם כן ,ואיך כתבו באור לציון שזה ששכח ובירך שהכל על משקה או על מאכל ,אם יטעם יעבור על דרבנן,
מתורת מנהג. ואם לא יטעם יעבור על איסור דאורייתא של ברכה לבטלה ,לכן יטעם.
ביטול חד פעמי והוא הדין למי שבירך לפני קידוש או הבדלה ,שיטעם ויעבור על דרבנן,
ולא על דאורייתא .חוץ ממאכל איסור או שאוכל באיסור ביום הכיפורים.
י .יותר תמוה ,שהרי המבטל מנהגו באופן חד פעמי – וכגון בנידון שלנו
שרגיל להתענות בערב ראש השנה ,ורק השנה שכח ובירך ,ואחר שיטעם דין נדר
ימשיך להתענות ,ובשנים הבאות יחזור למנהגו .או שרגיל לקום ולהתפלל ז .ובנידון שלנו במי שרגיל להתענות בערב ראש השנה ,אם יטעם יעבור
בנץ או ללכת למקוה ,ולא אמר 'בלי נדר' ,ויום אחד לא הרגיש טוב ולא על מנהגו להתענות ,ואם לא יטעם יעבור על דאורייתא של ברכה לבטלה,
יכול -לא צריך התרה .כך כתב הדגול מרבבה (יו"ד סי' ריד) וכן הפתחי תשובה לכן יטעם מעט שלא תהיה ברכתו לבטלה .אמנם באו עורכי הספר אור
(ר"ס ריד) ,רבי יהודה עייאש – היה בדורו של החיד"א -בספר מטה יהודה (סי' לציון ח"ה (פרק יט סעיף יא) ,וכתבו לחלוק על מרן זצ"ל ,וטענו לכאורה טענה
תקנא ס"י) ,הגאון מליסא בדרך החיים -הובא בשער הציון (סי' תקפא ס"ק לג), חזקה ,כי מי שרגיל להתענות בערב ראש השנה ,אצלו זה כמו נדר ,וכמו
רבי ישמעאל הכהן בשו"ת זרע אמת (ח"א חאו"ח סי' עה ,וח"ג סי' מח) – לפני כ- כל מנהג טוב שנהג ג' פעמים ולא אמר בלי נדר ,שאם רוצה לבטלו צריך
250שנה -רבי יוסף שאול נתנזון בעל שואל ומשיב ביד שאול (סימן ריד), התרה .וכאשר בטעות בירך על מאכל ,אם יטעם יעבור על דאורייתא ,וגם
מהר"ש ענגיל (חלק ז סימן נ) ,החתן סופר (סימן ג) ועוד -להקת אחרונים גדולי ברכה לבטלה דאורייתא ,ו לכן שב ואל תעשה עדיף .אותו דבר כתב לגבי
עולם ,הביאם מרן זצ"ל בספריו (יבי"א ח"ב חאו"ח סי' ל אות ט ,חיו"ד סי' ה אות ה ,ח"י מי שאכל בשר – כמובן בשר חלק – שאסור לו לאכול חלב עד שש שעות ,6
חיו"ד סי' נח על ח"ב יא וח"ד יד .יחו"ד ח"ב סי' ע) .וגם מי שבירך על מאכל חלבי תוך וטעה ואחר חצי שעה או שעה בירך על שוקולד חלבי ,כתבו באול"צ שלא
שש שעות לבשר ונצרך לטעום ,לא נחשב שעובר על נדר ,כי דעתו יטעם .ודלא כמרן זצ"ל (יחוה דעת ח"ד סי' מא) שכתב שיטעם מעט .בואו ונראה
להמשיך במנהגו להמתין שש שעות. יחד מי צודק.
חשב לאכול כביצה המתנת שש שעות
יא .יותר תמוה ,מה שכתבו העורכים לדמות לדברי הריטב"א בחולין (קו): ח .בגמרא חולין (קה , ).אמר מר עוקבא ,אנא חלא בר חמרא -חומץ בן יין -
לגבי נטילת ידים ,שאם אוכל פחות מכזית לא צריך ליטול ידים -המשנה לגבי אבא ,אבי היה ממתין אחר אכילת בשר עד שיעברו עשרים וארבע
ברורה (סי' קנח סק"י) כתב שלכתחילה נכון להחמיר ,אבל קיבלנו הוראות מרן שעות כדי לאכול מאכלי חלב ,אבל אני אוכל בסעודה זו בשר ,ובסעודה
שלא מצריך ליטול -ואם אוכל כזית – 27גרם -נוטל ידים בלי ברכה ,ואם הבאה חלב .לדעת בה"ג (הובא בתוס' חולין קד :ד"ה עוף) -מראשוני הראשונים -
אוכל כביצה – בלי קליפתה ,כ 50-גרם (הל"ע ח"א עמ' שטו) -נוטל ידים עם אחר נטילה וקינוח יכול לאכול חלב ,וגם התוס' (קה .ד"ה לסעודתא) כתבו
ברכה .וכתב הריטב"א ,שאם נטל ידים עם ברכה על מנת לאכול כביצה שאחר סילוק שלחן וברכת המזון יכול לאכול חלב .אולם דעת הרי"ף (שם),
פת ,ואכל הרבה קוסקוס 8ושבע ,לא צריך לאנוס את עצמו ולאכול כביצה, הרמב"ם (פ"ט מהל' מאכ"א הכ"ח) והרא"ש ( 7חולין פ"ח סימן ו) ועוד הרבה ראשונים,
ואין ברכתו לבטלה ,כי העיקר שבשעה שנטל ידיו חשב לאכול כביצה 9.אין שמסעודה לסעודה היינו כמו שש שעות ,להרמב"ם (ספ"ט מהלכות מאכלות
חולק על הריטב"א ,והאחרונים מיישבים את דברי הש"ע (יו"ד סי' שלא סעי' אסורות) משום שהבשר נכנס בין השיניים ואחר שש שעות נעשה כפרש
מח) והרמ"א (יו"ד סי' שכג ס"א) לגבי הפריש חלה ונמלך על פי דברי הריטב"א. בעלמא ,ולרש"י והרא"ש (חולין קה ).משום שדרך הבשר למשוך טעם במשך
וכתבו באור לציון ,שגם כשבירך על חלבי או כשבירך בתענית בערב ראש שש שעות .וכן פסק מרן השלחן ערוך (יו"ד סי' פט ס"א) שצריך להמתין שש
השנה ,היה בדעתו לאכול ,ולכן כשנזכר שאסור לו לאכול ,גם אם לא יטעם שעות .וגם רוב האשכנזים מחמירים להמתין שש שעות ,אף שהרמ"א
אין ברכתו לבטלה. והגר"א (סי' פט ס"א) כתבו שהמנהג להמתין שעה אחת בלבד ,אבל כבר כתב
8כשהייתי בג'רבא הביאו לי צלחת גדולה מלאה קוסקוס וירקות ,אכלתי מעט, 6לפעמים כשאין אפשרות אחרת כגון בסדרי הישיבות ,מקילים לאכול חלב אחר
והם נפגעו ,למה לא גומר ...נזכרתי בדברי החיד"א במעגל טוב (עמ' )55שביקר חמש שעות וחצי ,כי הרמב"ם (פ"ט מהלכות מאכלות אסורות הכ"ח) כתב "כמו שש
בתוניס והביאו לו הרבה קוסקוס... שעות" ,ואז לא היה מצוי שעון לכל אחד ,היה רק במרכז העיר כמו שיש במחנה
9הבן איש חי (ש"ר פר' שמיני אות א) כתב ,שאם לא יכול לאכול כביצה ,לפחות אכל יהודה ,ובכל מקום בש"ס חצי שעה נחשב סמוך (רשב"ם פסחים קז( ):יבי"א ח"א חיו"ד
כזית .וזה לא מדויק ,כי כל אחד יבדוק את לשון הריטב"א שהוא מקור הדין ,ויראה ס"ס ד).
שכתב ,שאפילו לא אכל כלל אין ברכתו לבטלה .וגם זיל בתר טעמא ,העיקר 7כשהייתי יושב עם מרן זצ"ל להגיה את ספרי הילקוט יוסף ,היה אומר לסדר את
שבשעה שבירך חשב לאכול כביצה ,ומה מוסיף שיאכל כזית .לכן מי שיש לו ספר הפוסקים לפי סדר הדורות ,הרי"ף הרמב"ם והרא"ש.
בן איש חי בבית יכתוב בצד ,לאו דוקא כזית ,ואפילו פחות (הל"ע ח"א עמ' שטז).
לפניהם .ויש לשאול ,איך עושים התרה בפני עשרה ,והלא אין בית דין מעשה ותנאי
שקול (סנהדרין ב רע"ב ועוד)? הגאון רבי עקיבא איגר (מהדו"ק סי' עג) דן בתשובה יב .אבל זה פלא פלאים ,וברור שמה שכתבו כן באור לציון' ,לאו מר בריה
לגבי אדם שרצה להתיר את נדרו בפני שלושת דייני העיר ,וצריך לפחות דרבינא חתים עליה' ,מה זה דומה ,הריטב"א מדבר באופן שקיים את
אחד מהדיינים ידע מה נדר ,אבל הנדר היה מאוד אישי שלא רצה לגלותו מעשה המצוה ונטל ידיו ,ורק אחר כך את התנאי לאכול כביצה לא קיים,
לאף אחד ,ונתן אמון רק בנער אחד צעיר כבן 15בלי חתימת זקן ,חזקה אבל אם בירך על מאכל ולא יטעם ממנו ,ברור שזו ברכה לבטלה ,וכמו
שהביא ב' שערות ,10ורוצה לגלות רק לו .כתב רבי עקיבא איגר ,כיון שדנו בירושלמי (ברכות פ"ו ה"א) לגבי מי שהחזיק תורמוס בידו ובירך כברכתו,
שלומר את הנדר לאחד הדיינים זה דין דרבנן ,שיאמר לאותו נער מה נדר, והתורמוס החליק ונפל ,שברכתו לבטלה ,והפוסקים דנו אם יועיל לטעום
ויצרפו את הנער לשלושת הדיינים ,וכך יתירו לו .ולכאורה איך יתיר בפני מפרי אחר שהיה לפניו או במטבח (עיין ש"ע סי' רו ס"ו) .וכן אדם שבירך
ארבעה ,והרי אין בית דין שקול? וכן ,אפשר שבתוך המתירים יהיו קרובי "שהכל" על כוס מים ,והכוס נשבר והמים נשפכו ,זו ברכה לבטלה ,אף
משפחה ,אחים א ו אב ובנו ,בשונה מדיינים שאסור שיהיו קרובים ,אבל שבשעת הברכה היה שדעתו לשתות את המים .ודברי הריטב"א לנידון
בהתרת נדרים אף פעם לא שמענו ששואלים ,אתה קרוב שלו? רק בחופה שלנו "לא קרב זה אל זה כל הלילה" (שמות יד ,כ) .באור לציון כתבו ארבע
שואלים ...וכן עושים התרת נדרים גם בלילה ,בשונה מדין שעושים רק סברות ,ובמחילה מכבוד העורכים ,הכל לא נכון ,הם תלו בוקי סריקי באדם
ביום שנאמר (ירמיהו כא ,יב) "דינו לבוקר משפט" .אמאי? כזה גדול ,מגדולי הדור שלנו ,וכי לא ראה דברי הרא"ש שזה מדרבנן ,אטו
אין טענות לא ראה בית יוסף בשם עמודי ההוראה ועוד ,שזה מן הדין ולא מנהג
בעלמא ,אטו לא ראה נודע ביהודה וסיעתו ,ובעיקר היאך מדמה נידון זה
טז .עמד על כך הגאון הרב ז'ולטי 11במשנת יעבץ (מועדים סימן נג) ,וכתב ,שיש להריטב"א .מי שדואג לכבודו של האור לציון יודה שבספר זו יש הרבה
הבדל בין התרת נדרים לשאר דינים ,כי בחושן משפט בדיני טוען ונטען, דברים שהעורכים כתבו סתם .ומרן זצ"ל שכתב כן (יבי"א ח"ט חאו"ח ס"ס קח,
אם בא אחד ואומר ,אני עושה זפת לגג ,וההוא שגר בקומה הראשונה לא ח"י חו"מ סי' א) ,אהב את חכם בן ציון מאד ורצה להגן עליו ,וכתב שתלמיד
רוצה להשתתף בתשלום ,בדברים האלו אנו אומרים זהו 'מנהג המדינה', טועה ברבו תולה ,ויתכן שחכם בן ציון דיבר בדרך פלפול ,ולא הבינו לגמרי,
וצריך לשלם ,ולזה אמרו שאין בית דין שקול .וכן אם האשה תובעת את ולכן כתבו דברים לא נכונים .למסקנא מי שמתענה בערב ראש השנה
הכתובה ,והבעל טוען טענות להיפטר ,לזה אמרו אין בית דין שקול ,ויבוא ובירך על מאכל ,יטעם ,כי עדיף שיעבור על דרבנן ,ולא על איסור ברכה
השלישי ויכריע .הרמב"ם (הלכות סנהדרין פ"ב הלכה יג) כתב :אף על פי שבית דין לבטלה דאורייתא.
של שלשה בית דין שלם הוא ,כל זמן שהן רבים הרי זה משובח ,ומוטב לא יכולה לשמוע שופר
שיחתך הדין באחד עשר יותר מעשרה .וכן כתב בשלחן ערוך (חו"מ סי' ג ס"ד).
יג .לפי דברי הפוסקים הנ"ל שמי שנצרך לעבור על מנהגו הטוב באופן חד
ובנושאי כלים על הרמב"ם ובסמ"ע שם כתבו ,דלאו דוקא בעשרה ,דהא
פעמי ,לא צריך לעשות התרה ,אשה שנהגה לבוא לבית כנסת לשמוע קול
אין בית דין שקול .אבל בהתרת נדרים לא שייך טענות ,וכשיש פתח
שופר בכל שנה ושנה בראש השנה ,אם יש לה תינוק תישאר בבית ,כי אם
וחרטה אומרים לו :מותרים לך ,מותרים לך .ולכן מועיל בית דין שקול.
תביא אותו ויצרח ,לא נדע אם זה קול השופר או קול התינוק ...אבל אשה
תמיד כשהיינו עושים התרה אצל מרן ,היה מקפיד שעשרה אחדים ישבו,
שחיתנה את כל הילדים ,כתב מהרי"ל (הל' שופר) שנשים מחייבות את עצמן
ועושים התרה. בשופר -כיוצא בזה כתב המגן אברהם (סי' תפט ס"א) לגבי ספירת העומר -
נרות יום טוב ולמרות שהיא מצוה שהזמן גרמא ,באות לשמוע קול שופר .והנה שנה
יז .נאמר עוד הלכה ,בערב ראש השנה מדליקים נרות בברכה ,והשנה שחל אחת לא הרגישה טוב ,ולא יכולה לבוא לבית הכנסת ,האם צריכה התרה?
בשבת ,מדליקים בערב שבת ,ובליל ראש השנה השני ,שהוא מוצאי שבת, לא ,ואף שזה מנהג טוב שנהגה בו לפחות שלש שנים ,אפילו הכי ,כיון
ימתינו לזמן רבינו תם ,וידליקו הנרות על ידי העברה מאש לאש ,לפני שמבטלת אותו לזמן ,שנה או שנתיים ,ואחר כך חוזרת למנהגה ,לא צריכה
הקידוש שעושים יקנה"ז – יין ,קידוש ,נר ,הבדלה ,זמן .ונחלקו הפוסקים התרת נדרים .אם תרצה תסמוך על התרת הנדרים שעושים בערב ראש
בדין ה דלקת נר יום טוב .הארחות חיים (הל' הדלקת הנרות בע"ש והל' הדלקת הנרות השנה ,ותשמע מההתרה שעושים כאן ומעבירים דרך הלווין או הרדיו ,וזה
של י"ט ,אות א) הביא שיש אומרים שאין לברך על הדלקת נר של יום טוב, מועיל .רק התרת נדרים ממש לא מועיל דרך הלויין.
והטעם משום דמה שבשבת מדליקים נרות ,כי חוששים שלא ישב התרת נדרים
בחושך" ,ורשעים בחושך ידמו" (שמואל א ב ,ט) ,ויבטל עונג שבת ,ולכן תיקנו יד .התרת הנדרים הזו לא מתירה את הנדרים שיודע שנדר ואמר :אני נודר
שידליק נר" ,ותזנח משלום נפשי" זו הדלקת הנר (שבת כה .):אבל ביום טוב, כך וכך ,אלא ילך לחכם שימצא לו פתח וחרטה ,ויתירו לו .היה עקשן אחד
גם בלילה אפשר להדליק על ידי העברה מאש לאש ,ולא צריך תקנה ששאלו אותו ,אם היית יודע כך וכך היית נודר? כן ,ואם כך וכך היית נודר?
להדליק בערב יום טוב .וכן הוא בספר מושב זקנים (תשי"ט ,עמ' שצג) לבעלי כן .עד שהרב כעס עליו ,וכאן כבר היה לו פתח :אם הייתי יודע שכבודו
התוס' ,ובתוס' חכמי אנגליה (פסחים נג.): יכעס לא הייתי נודר ...ואם נהג מנהג טוב ג' פעמים ולא אמר בלי נדר ,לזה
להקת ראשונים בשעת הדחק מועיל התרת הנדרים .אחד הטעמים שעושים התרת נדרים,
הוא על פי דברי הזוהר הקדוש (פרשת פקודי דרמ"א ע"ב) ,שמי שנתחייב נידוי
יח .בשו"ת פעולת צדיק (ח"ג סימן ער) -לרבי יחיא צאלח ,גדול חכמי תימן
או נזיפה בבית דין של מעלה ,ארבעים יום הוא נקרא נזוף ,ותפלתו לא
לפני למעלה ממאתים שנה -למד מדברי הרמב"ם שלא הזכיר הדלקת
מתקבלת ח"ו .ואפילו נידוהו בחלום צריך התרה (נדרים ח .ש"ע סי' שלד סל"ה).
נרות בהלכות יום טוב ,אלא רק בהלכות שבת ,דמשמע שאין מצוה
וגם לזה מועיל התרת הנדרים.
להדליק נרות ביום טוב .אבל רבו רבי דוד משרקי בעל שתילי זיתים הזהב
– תלמידו הפעולת צדיק כותב עליו (בח"ב סימן עו) שהיה "רב של דור" ,כלומר עשרה מתירים
גדול הדור -בשו"ת רביד הזהב (סימן כו) ,כתב שצריך להדליק נרות גם ביום טו .לכתחילה עושים את ההתרה בעשרה ,אבל אם יש שם בסך הכל
טוב .שהרי הרמב"ם כתב שכל דיני כבוד ועונג ,שבת ויום טוב שווים ,וסמך עשרה או חמשה עשר איש ,יושיבו שלשה מתירים ,והשאר יעמדו
קפב) ,מהרי"ק (בתשובות החדשות סימן מז) ,מהרימ"ט (ח"א סימן מא ונ"א) ועוד ,שכתבו 10לדעת רבא (נדה מח ):אם הגיע לגיל בר מצוה חזקה שהביא ב' שערות ,אבל
שחזקה דרבא היא חזקה אלימתא (השיעור השבועי תשפ"ד פר' כי תצא אות כא). להרבה פוסקים לא סומכים על חזקה דרבא בדאורייתא ,כך כתב המגן אברהם
11היה רבה של ירושלים לפני כארבעים וארבע שנה ,והיה גאון עצום ,מדהים, (ר"ס לט ,וסימן נה סק"ז ,וסימן קצט סק"ז ,וסימן רעא סק"ג) ,וכך פסק המשנה ברורה (סימן
חיבר ספר משנת יעבץ שלשה כרכים ,על יורה דעה ,חושן משפט ואורח חיים. תקפט סק"ב) .אם כי מרן זצ"ל בספריו האחרונים (חזו"ע ימים נוראים עמ' קכו ,ועוד) כתב
ספר מאוד יפה ,תענוג לקרוא! מרן זצ"ל היה מגדיר אותו ,שהוא כמו מהנדס, להקל אף במילי דאורייתא ,ורק בחליצה מחמירים ,מפני החומרא להתיר אשת
מקשה קושיות רבות ,ובתירוץ אחד מפיל את כל הקושיות .מומלץ לבני תורה איש לעלמא וגם יש לה חזקת איסור ,והביא כמה ראשונים ומהם הריב"ש (ס"ס
להשיג את הספר הזה וללמוד בו.
נהנת? היה שותף בהוראת קבע או בתרומה חד פעמית להוצאת הגיליון!!!
.1הפקדה לחשבון בנק :מזרחי טפחות סניף 523 :מ.ח 225485 .ע"ש עמותת חזון עובדיה בנשר.
בחסות: .2העברה בביט 0546888382ולציין :עבור "השיעור השבועי" .3 .קישור דיגיטלי מאובטח להו"ק:
https://nedar.im/7004246ולציין :עבור "השיעור השבועי".
שנהגו למקום שלא נהגו שלא על מנת לחזור .בצירוף דעת הסוברים שאף על זה .וכך סוברים ראשונים רבים ,מהם הראבי"ה (ח"א סי' קצט) ,האור זרוע
בתימן נהגו כדעת מרן} .למסקנא במוצאי שבת הבאה ,אחרי שיצא זמן (ח"ב הל' ערב שבת סי' יא) ,הגהות מיימוניות (פ"ה מהל' שבת אות א) ,המרדכי (פרק במה
רבינו תם ,ידליקו נרות יום טוב בברכה ,ויעשו כולם אגודה אחת כדעת מדליקין סי' רצד) ,הרוקח (ס"ס שב) ,האגודה (יומא פרק יוה"כ) ,הרז"ה (שבת פ"ב ד"ה
מרן. מתני' אין מדליקין בשמן שריפה) ,לקט יושר (עמ' מט) ועוד ,שחכמים תיקנו להדליק
שעון שבת לכיבוי האור נרות בברכה גם ביום טוב ,ולא פלוג רבנן ,ואף שאפשר להעביר מאש לאש
בלילה ,אבל תיקנו כן משום שבעצם ההדלקה יש כבוד יום טוב .וכן פסק
כא .יש כאלה מתחכמים ,ואומרים שצריך להכין שעון שבת שיכבה את מרן בשלחן ערוך (סימן רסג ס"ה ,וסימן תקיד סי"א) ,כרוב הראשונים.
האור בצאת הכוכבים ביום השני של ראש השנה ,שרק בחושך יוכלו לברך קמא קמא בטיל
על הדלקת הנרות ,שהרי רק המהרי"ל (סי' נג) כתב שמברכים על תוספת
יט .התימנים בתימן ,חלקם היו נוהגים כמו הפעולת צדיק וחלקם כמו רביד
אורה ,וכתב הרמ"א (סי' רסג ס"ח) שכך מנהג האשכנזים ,13אבל מרן השלחן
הזהב ,אך לאחר שבאו לארץ ,כתב מרן הבית יוסף בספרו אבקת רוכל (סי'
ערוך (שם) כתב מפורש :שנים או שלושה בעלי בתים אוכלים במקום אחד,
ריב) ש'קמא קמא בטיל' ,דהיינו שהישוב היהודי במאות שנים האחרונות
יש אומרים שכל אחד מברך על מנורה שלו ,ויש מגמגם בדבר .ונכון ליזהר היה רובו ככולו ספרדים ,והעולים אחריהם האשכנזים – מזמן תלמידי
בספק ברכות ולא יברך אלא אחד .והטעם משום שאין לברך על תוספת הגר"א ,רבי ישראל משקלוב ועוד -וכל שכן התימנים ,באו בקבוצות ,והם
אורה .ובכל זאת ,בחזון עובדיה (שבת א' הלכות הדלקת נרות סעיף כ) כתב" ,ראוי" מתבטלים למתיישבים הראשונים .אלא אם כן הם קהילה גדולה שבאו
לכבות החשמל לפני הדלקת הנרות ,והלשון מורה שהוא רק מהיות טוב, יחד עם בית דין ,כמבואר באבקת רוכל במקום אחר (סי' לב) .אבל העולים
שהרי מדליקים את הנרות מבעוד יום לפני השקיעה ,אטו צריך לסגור את המרוקאים ,התוניסאים ,וכן התימנים שעלו בעליית מרבד הקסמים כ-
התריס או הוילון שלא יהיה תוספת אורה ...אלא שכל איסור תוספת אורה 54,000נפשות ,התבטלו למה שנהגו כאן .הם לא באו מעיקרא עם בית דין,
הוא בנרות שהודלקו לשם מצוה ,כדלהלן. אחר כך הקימו בית דין ,לכן תמיד מרן זצ"ל היה מדבר שיעשו כולם בענייני
כבוד שבת ועונג שבת הלכה כמו השלחן ערוך ,ורק מנגינות או מבטא התפלה יעשו כמנהגם.
הראי"ה -הרב קוק כתב בהסכמה לספר משפטי עוזיאל שהמבטא התימני
כב .ישנה שאלה ידועה ,למה כיום שיש אור חשמל מדליקים נרות שבת, הכי טוב ,בזה ימשיכו מנהגם ,אבל בענייני הלכה יעשו כמנהג ארץ ישראל,
הרי יש כבר שלום בית? תירוץ אחד ,שבטל הטעם לא בטל הדין ,ואין בית וכדעת המרא דאתרא מרן הבית יוסף .זו הדעה של מרן זצ"ל ,אף שמרן
דין יכול לבטל דברי בית דין חבירו אלא אם כן גדול ממנו בחכמה ובמנין הבית יוסף לא היה משפחה שלו ,12אבל כל גדולי הדורות כתבו שקיבלנו
(עדיות פ"א מ"ה .מגילה ב .מו"ק ג :גיטין לו :ע"ז לו .).ועוד תירוץ ,על פי דברי הגרי"ז הוראות מרן.
סלווייצ'יק (הובא בחידושי הגר"ח סטנסיל סי' יא) ,וכן הגרש"ז אוירבך (שלחן שלמה סי'
עורי צפון ובואי תימן
רסג אות יג ,שמירת שבת כהלכתה פמ"ג אות קעא) ,שבנר שבת יש 'צווי דינים' – שני
דינים ,שהרי כתב הרמב"ם (פ"ל מהל' שבת ה"ה) :מסדר אדם שולחנו בערב כ{ .ומצינו לכמה פוסקים מחכמי תימן שכתבו שגם בתימן עשו הכל כדעת
שבת וכו ' ,ויהיה נר דלוק ושלחן ערוך ומטה מוצעת ,שכל אלו לכבוד שבת מרן השלחן ערוך .וכ"כ בשו"ת רביד הזהב (סימן כו) בתשובה מבנו של הרב
הן .כלומר שחלק מההכנות בערב שבת ,להדליק נרות שבת בפמוטים המחבר רבי יחיא משרקי ,שאף שבדורות הקודמים החמירו שלא לאכול
יפים ,ויש בזה כבוד שבת .ואילו במקום אחר (פ"ה מהל' שבת ה"א) כתב :ואחד חמאה של גויים בפסח ,משום שנהגו כדעת הרמב"ם דחמץ בפסח חוזר
אנשים ואחד נשים חייבים להיות בבתיהם נר דלוק בשבת .כלומר שיש וניעור ,בדורות אלו ובדורות שקדמו לנו הולכים בעקבות הוראות מרן ז"ל,
בזה עונג שבת .ונמצא שגם אם היום אין עונג שבת מהנרות ,כי יש תאורה וכמו שאמרו לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו ,ואף על גב דתימן אתריה
חשמלית ,אבל יש כבוד שבת ,שגם היום הוא לא בטל .וכן בגמ' שבת (כג).
דהרמב"ם ,מכל מקום פשט המנהג לפסוק כדעת מרן בכל מקום ,שהוא
מבואר שאם הדליק נר חנוכה מבעוד יום ,בלילה יכבה ויחזור וידליק, רבן של כל בני הגולה ,וכמו שפשט כן המנהג במצרים ובארץ הצבי
והרמ"א (סי' רסג ס"ד) בשם הטור (שם) בשם ר"ת (תוס' שבת כה :ד"ה חובה) העתיק ובמערב שכולם אתריה דהרמב"ם נינהו ,ואעפ"כ הולכים אחר פסקי מרן
והכרעותיו .ועיין בספר אוצרות תימן (תשובות ופסקים ח"א בצוהר לתיבה שם)
דין זה לנר שבת וכתב :ואם היה הנר דלוק מבעוד היום גדול – לפני פלג
המנחה -יכבנו ויחזור וידליקנו לצורך שבת .כדי שיהיה ניכר שמדליק שכתב שרבני תימן קיבלו עליהם דעת השלחן ערוך .וכן אמרו משמו של
לכבוד שבת .רואים שיש בנר גם כבוד שבת ולא רק עונג שבת ,לכן גם הגאון רבי יוסף צוביירי מח"ס ויצבור יוסף בר ,שאמר שבתימן היו כל
היום שיש חשמל ,מדליקים נרות שבת ,ומטעם זה אפשר להדליקם גם הרבנים מורים הלכה כהוראות ספר רביד הזהב ,שהיה מורה ובא רק כדעת
כאשר אור החשמל דלוק. מרן הש"ע .וכן כתב בספרו ויצבור יוסף בר (ח"ב עמ' קט) כי מלפני כ 400-שנה
כאשר הגיעו לתימן מחזורי תפלות ,וגם ספרי פוסקים שדיברו על עניני
נרות רשות לפני נר שבת מנהגי התפלה ,בהגיע אליהם ספרי מרן הקדוש בית יוסף ושלחן ערוך ,אז
כג .שימו לב ,המקור לכך שלא מברכים על תוספת אורה הוא האור זרוע החלו כולם בהדרגה להחזיר כמה מנהגים כפי שהיו בידי אבותם
(ענייני שבת עמ' ,)71והוא בעצמו כתב (בח"ב סי' יא ,ד"ד ע"ג) ,מנהג כשר בעיני הקדמונים ,בבחינת החזרת עטרה ליושנה .ע"ש .והן אמת שתלמידו
שמדליקים את כל הנרות בחדרים – נרות של רשות -ולבסוף מדליקים נר מוהרי"ץ בשו"ת פעולת צדיק כתב בכמה מקומות שבתימן לא נהגו בכל
שבת לכבוד שבת .והרי הוא כתב שלא מברכים על תוספת אורה? אלא כדעת מרן ,אלא כדעת הרמב"ם ,וכן הוא בתשובתו בחלק ב' (סימן קפ וסימן
שאת כל הנרות הוא מדליק שלא לכבוד שבת ,ולכן כשמדליק את נר שבת תא) ,שבתימן קיבלו עליהם הוראות הרמב"ם .אמנם הויכוח בין רבני תימן
לא נחשב שמדליק תוספת אורה ,ורק אם מדליק את כל הנרות לכבוד הנ"ל הוא בעודם במקומם בתימן ,בחצריהם ובטירתם ,אבל אחר שעקרו
שבת ,בזה יש בעיה של תוספת אורה .זו ראיה חזקה .לכן לא צריך שעון ממקומם ובאו לשכון כבוד בארצינו הקדושה לצמיתות ,על מנת שלא
שבת ,ולא צריך 'נרווים' ...אלא ישאירו את החשמל כרגיל ,וידליקו נרות לחזור לתימן ,שורת הדין נותנת שינהגו ככל תושבי ארץ ישראל בכל עניני
יום טוב עם ברכה. איסור והית ר ושבת ,ויכולים אף להקל כדעת מרן ,וכדין ההולך ממקום
בשם השל"ה ,שמכל מקום לא יברכו שנים במנורה אחת שיש לה קנים הרבה – 12מרן הבית יוסף מספר בשו"ת שלו כמה רדיפות סבל ,ורדפו אותו חכמים ,לא
ורק כשיש פיזור של נרות בפינות החדר מברכים על תוספת אורה לרמ"א -ויש סתם אנשים .נזכרתי בדברי החיד"א (נחל קדומים בראשית טז ,י) שמי ששמו 'יוסף'
מקילים גם בזה ,וכתב הפרי מגדים (א"א ס"ק טו) שיש לסמוך על זה בנשים עניות גימטריא 'קנאה' ,מקנאים בו.
שאין להן כי אם מנורה אחת .ע"כ .אבל נשים שלנו ב"ה אינן עניות ,וכל שכן אם 13בתי מלון שמניחים מגש בלובי ,וכולן מדליקות שם נרות שבת ,מי שבאה
הולכות לבית מלון ...ונמצא שגם לאשכנזים אסור לכמה נשים להדליק במגש ראשונה הדליקה ,וכל השאר שמדליקות אחריה ,לדעת מרן פשוט שעושות ברכה
אחד ,ולכן אחת תוציא את כולן ,או שידליקו במקומות שונים. לבטלה .וגם לפי הרמ"א שמברכים על תוספת אורה ,כתב המשנה ברורה (ס"ק לז)
