gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

השיעור השבועי - הרב יצחק יוסף · Hashiur Hashvu'ey - Harav Yitzchok Yosef — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: השיעור השבועי - הרב יצחק יוסף · Hashiur Hashvu'ey - Harav Yitzchok Yosef

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

השיעור השבועי - הרב יצחק יוסף · Hashiur Hashvu'ey - Harav Yitzchok Yosef — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון מס' ‪561‬‬ ‫‪20:11‬‬ ‫‪19:24‬‬ ‫‪18:35‬‬ ‫‪20:08‬‬ ‫‪19:22‬‬ ‫‪18:33‬‬ ‫‪20:09‬‬ ‫‪19:24‬‬ ‫‪18:35‬‬ ‫כותב ועורך השיעור‪:‬‬ ‫‪20:09‬‬ ‫‪19:24‬‬ ‫‪18:34‬‬ ‫הרב דביר פרץ שליט"א‬ ‫ראש השנה | א' תשרי תשפ"ז‬ ‫תענית בערב ראש השנה‪ .‬אכילה אחר שינת קבע בלילה‪ .‬שכח ובירך על מאכל בתענית‪.‬‬ ‫המתנת שש שעות בין בשר לחלב‪ .‬ביטול מנהג באופן חד פעמי‪ .‬נטל ידים על דעת לאכול‬ ‫כביצה פת ונמלך‪ .‬אשה ששנה אחת לא יכולה לשמוע שופר‪ .‬על מה מועילה ההתרת נדרים‪.‬‬ ‫הדלקת נרות יו"ט‪ .‬כיבוי ה תאורה ע"י שעון שבת לצורך הדלקת נרות יו"ט שני‪ .‬תוספת אורה‬ ‫שזקן או חלש פטור מלהתענות‪ ,‬ואפילו היה רגיל להתענות כשהיה בריא‪,‬‬ ‫תענית בערב ראש השנה‬ ‫פטור‪ .‬וגם מלשון מרן שכתב "נוהגים" משמע ממידת חסידות ולא חיוב‪.‬‬ ‫א‪1 .‬יש מחלוקת בראשונים האם מותר להתענות בערב ראש השנה או לא‪.‬‬ ‫אכילה קודם עמוד השחר‬ ‫בספר הגהות מנהגים (עמ' צ) ‪ -‬אחד הראשונים ‪ -‬כתב‪ ,‬יש מקומות שאין‬ ‫ד‪ .‬כתב הרמ"א (סי' תקפא סעיף ב) שרבים מתענים בערב ראש השנה‪ ,‬ואוכלים‬ ‫מתענים בערב ראש השנה‪ ,‬משום חוקות הגויים ‪" -‬ובחוקותיהם לא תלכו"‬ ‫קודם עמוד השחר אפילו לא עשו תנאי‪ ,‬כי מאחר שנוהגים לאכול לפני‬ ‫(ויקרא יח‪ ,‬ג) ‪ -‬שמתענים בערב יום חגם‪ ,‬ועוד שיום לפני ראש השנה נראה‬ ‫הצום‪ ,‬נחשב להם כאילו התנו‪ .‬והעיר הבאר היטב (ס"ק יב) מדברי הזוהר‬ ‫שאסור בתענית‪ .‬גם מהר"ם בן זרח ‪ -‬תלמיד הרא"ש‪ ,‬לפני כ‪ 700-‬שנה ‪-‬‬ ‫והאר"י שאוסרים לאכול בלילה‪ ,‬כל שעלה לישון שינת קבע‪ .‬אבל השבות‬ ‫כתב בספר צידה לדרך (דף קיד‪ ,).‬שיש להרבות שמחה בערב ראש השנה‪,‬‬ ‫יעקב (ח"ג סי' מא) – לפני כשלוש מאות שנה – השיג עליו‪ ,‬שהלכה כהפשט‬ ‫להודיע כי הקב"ה ידון אותנו במידת הרחמים‪ ,‬כי חפץ חסד הוא‪" .‬אם‬ ‫ומותר לאכול בלילה‪ ,‬שכן משמע בבבלי‪( 3‬תענית יב‪ ,).‬וכן מפורש בירושלמי‬ ‫אחפוץ במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה" (יחזקאל לג‪ ,‬יא)‪ .‬וזהו כנגד‬ ‫(פ"ק דתענית סה"ד) שמותר לאכול אחר שעושה תנאי שדעתו לאכול‬ ‫המתענים בערב ראש השנה‪ ,‬וכן כתוב במדרש‪ ,‬לכבדו ולענגו‪ .‬זאת אומרת‬ ‫כשיתעורר באמצע הלילה‪ .‬גם היעב"ץ (ח"א סי' מד) כתב‪ ,‬שבמקום‬ ‫שיש לאכול בערב ראש השנה ולא להתענות‪ .‬וכן הביאו כמה אחרונים‪.‬‬ ‫שהמקובלים כותבים שלא כדברי הפוסקים‪ ,‬הלכה כהפוסקים‪ ,‬משום‬ ‫אין לחוש‬ ‫שאפילו אם היו הפוסקים רואים דברי המקובלים שכתבו דבריהם על פי‬ ‫ב‪ .‬אבל לעומתם בספר המנהיג (ריש הל' ר"ה) ‪ -‬אחד מהראשונים – כתב‪ ,‬שיש‬ ‫סתרי תורה‪ ,‬לא היו חוזרים בהם‪.‬‬ ‫נוהגים להתענות בערב ראש השנה‪ .‬ובשלחן ערוך (סי' תקפא ס"ב) כותב סעיף‬ ‫קצר‪ :‬נוהגים להתענות ערב ראש השנה‪ .‬ולא בא לומר שצריכים להתענות‪,‬‬ ‫מוטב שלא יתענה‬ ‫אלא לציין שיש נוהגים כך‪ ,‬וכשיש סיבה להתענות אין לחוש לאיסור‬ ‫ה‪ .‬חידש מרן זצ"ל בספריו (חזו"ע ימי"נ עמ' נ)‪ ,‬שמי שצריך לאכול לפני עמוד‬ ‫חוקות הגויים‪ ,‬וכמו שכתב מהרי"ק ‪ -‬רבי יוסף קולון (שרש פח) ‪ -‬העתיקו‬ ‫השחר‪ ,‬ואם לא יאכל לא יוכל להתענות‪ ,‬עדיף שיעשה התרה על מה‬ ‫הבית יוסף (יו"ד סי' קעח) ‪ -‬שכל דבר שיש בו סיבה וטעם‪ ,‬למרות שהגויים‬ ‫שקיבל עליו להתענות בערב ראש השנה‪ ,‬מאשר שיעבור על דברי הזוהר‪,‬‬ ‫עושים כן‪ ,‬אין בזה איסור "ובחוקותיהם לא תלכו"‪ 2 .‬וגם בערב ראש השנה‪,‬‬ ‫שהוא כעובד ע"ז וכאילו מעונן ומנחש‪ ,‬ולכן לא יתענה כלל‪ ,‬ולא יכנס‬ ‫מתענים כדי לחזור בתשובה‪ ,‬להרבות זכויות‪ ,‬למעט תאוות העולם הזה‪,‬‬ ‫במחלוקת הזוהר עם הירושלמי‪ ,‬כי בלאו הכי תענית זו רק ממידת‬ ‫וכיון שיש סיבה‪ ,‬איסור חוקות הגויים‪ ,‬ולכן מרן הביא את המנהג הזה‪.‬‬ ‫חסידות‪ ,4‬בפרט שיש אומרים שאין להתענות כלל כמובא לעיל‪ .‬מרן זצ"ל‬ ‫אשה או זקן‬ ‫אף פעם לא נהג להתענות בערב ראש השנה‪ ,‬וגם ביום פטירת אב ואם ‪,5‬‬ ‫ג‪ .‬המשנה ברורה (ס"ק טז) כתב שמנהג זה שייך גם בנשים‪ ,‬וכן מגיל בר מצוה‬ ‫כי ממעט במלאכת שמים‪ ,‬באופן טבעי לא יכול ללמוד כמו כשאוכל‬ ‫ולמעלה‪ .‬וכתב עוד (ס"ק יט) ‪ ,‬וכן כתב הבן איש חי (ש"א בהקדמה לפר' נצבים)‪,‬‬ ‫כד) ‪ .‬וכן חזנים שהולכים עם מצנפת שחורה וגלימה שחורה‪ ,‬האם עוברים על‬ ‫‪ 1‬מדברי הרב מרדכי נויגרשל שליט"א‪ :‬ברשות מרן הראשון לציון שליט"א‪ .‬אני‬ ‫חוקות הגויים‪ ,‬כי כך הולכים הכמרים‪ ,‬או לא (שם סי' כה אות ז)‪.‬‬ ‫חוזר על התנצלותי‪ ,‬הייתי שמח ורוצה לשבת כרגיל ולשמוע את השיעור עד‬ ‫‪ 3‬כשיש מחלוקת בבלי וירושלמי הלכה כמו הבבלי‪ ,‬ואם אין גמרא מפורשת‬ ‫הסוף‪ ,‬אבל היום אחינו האשכנזים מתחילים סליחות ואני צריך לצאת יותר‬ ‫תופסים כמו הירושלמי‪ ,‬וגם כשיש זוהר נגד התלמוד‪ ,‬הלכה כמו התלמוד‪ ,‬ואף‬ ‫מוקדם‪ .‬נאחל לכולם שנה טובה‪ ,‬כתיבה וחתימה טובה‪ ,‬וכמובן לעטרת ראשנו‬ ‫שהזוהר חיברו התנא רבי שמעון בר יוחאי‪ ,‬הלכה כמו התלמוד בבלי‪.‬‬ ‫מרן הראשון לציון‪ ,‬שהקב"ה יאריך ימים על ממלכתו‪.‬‬ ‫דברי מרן שליט"א‪ :‬חזק וברוך להגאון הרב מרדכי נויגרשל‪ ,‬פה מפיק מרגליות‪.‬‬ ‫‪ 4‬לא צריך לקבל את התענית בתפלת מנחה שלפניה‪ ,‬כי רבים נוהגים אותה‪ ,‬כך‬ ‫אנחנו מכירים אותו עשרות בשנים‪ ,‬בן פורת יוסף‪ ,‬הוא מחזק הרבה את הציבור‬ ‫כתבו המשנה ברורה (ס"ק טז) והכף החיים (אות סב) ‪ .‬אבל כמה שהיא נפוצה‪ ,‬היא‬ ‫בהשקפה‪ .‬שימשיך עוד לעשות כהנה וכהנה‪ ,‬יזכה להגדיל תורה ולהאדירה‪.‬‬ ‫בגדר מידת חסידות בלבד‪.‬‬ ‫בשבוע הבא מוצאי ראש השנה לא יתקיים שיעור‪ ,‬ובשבוע שלאחריו במוצאי‬ ‫‪ 5‬בשנה הראשונה לפטירת אביו מרן הלך לקברו‪ ,‬נתקל באבן ונפל‪ ,‬ואמר‪ :‬משמים‬ ‫שבת שובה‪ ,‬יגיע הרב בידרמן‪ ,‬זה כבר מסורת‪ ,‬התקשרנו אליו השבוע ואמר‬ ‫רומזים לי שיותר טוב שאשב בבית ואלמד ואכתוב תשובות‪ ,‬מאשר לעלות להר‬ ‫חיכיתי לטלפון‪ ,‬הוא מגיע לכאן בשמחה‪.‬‬ ‫המנוחות‪ .‬ואכן מאז לא עלה ביום השנה‪ ,‬משום שמבטל תורה דרבים‪.‬‬ ‫‪ 2‬כגון מה שיש שלוקחים את המטה של הנפטר על עגלה עם סוס‪ ,‬או נותנים זר‬ ‫פרחים על ארון המת‪ ,‬האם יש בזה אסור משום חוקות הגויים (יבי"א ח"ג חיו"ד סי'‬ ‫לתגובות וכן לקבלת הגיליון במייל‪d95872@gmail.com :‬‬ ‫הש"ך (סק"ח) בשם מהרש"ל (ביש"ש פ"ח דחולין סימן ט)‪ ,‬שכל מי שיש בו ריח של‬ ‫ושותה כוס קפה וכדומה‪ .‬לכן מי שהוא חלש‪ ,‬שלא יתענה בערב ראש‬ ‫תורה צריך לחכות שש שעות‪ ,‬ומי יאמר על עצמו אין לי ריח של תורה?!‬ ‫השנה‪ ,‬ורק מי שיש לו כוח ולא מפריע לו ללימוד‪ ,‬שיתענה‪.‬‬ ‫על כל פנים כל האיסור בזה מדרבנן‪ ,‬כי מדאורייתא אסור רק בשר בחלב‬ ‫שכח ובירך‬ ‫יחד‪ ,‬דרך בישול (חולין קח‪ . ).‬ומחדשים עורכי הספר אור לציון‪ ,‬שמי שנהג‬ ‫ו‪ .‬מה הדין במי שהתענה בערב ראש השנה‪ ,‬ושכח שהוא בתענית‪ ,‬לקח‬ ‫מגיל בר מצוה ג' פעמים להמתין שש שעות‪ ,‬נחשב כמו נדר‪ ,‬וכיון‬ ‫כוס תה ובירך "שהכל נהיה בדברו"‪ ,‬והעירו לו‪ ,‬אתה בתענית! האם יטעם‬ ‫שהאיסור לעבור על נדר הוא מדאורייתא‪ ,‬אם בירך על מאכל חלבי תוך‬ ‫או לא? מרן זצ"ל (יבי"א ח"י חאו"ח סי' מא‪ ,‬ועוד) כתב בכמה דוגמאות‪ ,‬כיוצא בזה‬ ‫שש שעות‪ ,‬לא יטעם‪ ,‬ושב ואל תעשה עדיף‪.‬‬ ‫שתמיד יבדוק מה יותר חמור‪ .‬למשל‪ ,‬אם שכח שהגיע זמן תפלת שחרית‬ ‫ביטול מנהג‬ ‫‪ -‬עמוד השחר‪ ,‬ובירך על מאכל‪ ,‬יטעם‪ ,‬כי האיסור לאכול לפני התפלה הוא‬ ‫ט‪ .‬אולם לא יתכן שגברא רבה כוותיה יאמר דברים אלו‪ ,‬דהנה בגמרא (נדרים‬ ‫דרבנן‪ ,‬ואילו ברכה לבטלה לדעת הגאונים (שערי תשובה סימן קטו‪ ,‬ובשו"ת תמים‬ ‫טו‪ ).‬אמרו‪ ,‬ומי איכא בל יחל מדרבנן? אין‪ ,‬והתניא – בניחותא ‪ -‬דברים‬ ‫דעים ס"ס רכד) והרמב"ם (פ"א מהלכות ברכות הט"ו)‪ ,‬הוא איסור דאורייתא‪ .‬דלא‬ ‫המותרים ואחרים נהגו בהן איסור‪ ,‬אי אתה רשאי להתירם בפניהם‪,‬‬ ‫כדעת החזון איש (או"ח סימן קלז אות ה) בדעת הרמב"ם שהוא איסור דרבנן‪.‬‬ ‫שנאמר "לא יחל דברו" (במדבר ל‪ ,‬ג)‪ .‬וכתב הרא"ש (נדרים פא‪ ):‬שהאיסור לעבור‬ ‫ומרן זצ"ל (הל"ע ח"ז עמ' ב) העיר על החזו"א‪ ,‬שהרמב"ם בתשובה (פאה"ד סי'‬ ‫על מנהג טוב שנהגו בו איסור – כגון שנהג ג' פעמים לקום ולהתפלל בנץ‬ ‫קה) כתב מפורש שברכה שאינה צריכה "איסורא דאורייתא הוא"‪ .‬ומרן‬ ‫חמה או ללכת למקוה ‪ -‬הוא מדרבנן‪ .‬הפלא היותר גדול‪ ,‬מה שכתב האור‬ ‫זצ"ל (יבי"א ח"א חאו"ח סי' לט אות ז‪ ,‬ח‪ ,‬ועוד) הביא עוד ראשונים שכך דעתם‪ .‬וכן‬ ‫לציון שהמתנת שש שעות זהו מנהג שדינו כנדר‪ ,‬בבית יוסף (סי' קעג ד"ה כתב‬ ‫דעת השלחן ערוך (סימן רטו סעיף ד)‪ .‬לכן אם היה איסור טעימה קודם התפלה‬ ‫בה"ג) הביא את דעת עמודי ההוראה‪ ,‬הרי"ף הרמב"ם והרא"ש ועוד‪ ,‬שזה מן‬ ‫מדאורייתא‪ ,‬היינו אומרים שב ואל תעשה עדיף‪ ,‬אבל מאחר שלהלכה‬ ‫הדין להמתין שש שעות‪ ,‬ולא מתורת מנהג‪ .‬ומה שהוסיף הבית יוסף וכן‬ ‫איסור זה מדרבנן‪ ,‬יטעם קצת ויתקן את איסור ברכה לבטלה דאורייתא‪.‬‬ ‫נהגו להמתין שש שעות‪ ,‬אין הכוונה שמחמירים רק מצד המנהג‪ ,‬אלא שכך‬ ‫וכן בתעניות כגון י"ז בתמוז ועשרה בטבת‪ ,‬ואפילו בתשעה באב‪ ,‬מי‬ ‫הדין הגמור‪ ,‬בתוספת שגם מנהג העולם כן‪ ,‬ואיך כתבו באור לציון שזה‬ ‫ששכח ובירך שהכל על משקה או על מאכל‪ ,‬אם יטעם יעבור על דרבנן‪,‬‬ ‫מתורת מנהג‪.‬‬ ‫ואם לא יטעם יעבור על איסור דאורייתא של ברכה לבטלה‪ ,‬לכן יטעם‪.‬‬ ‫ביטול חד פעמי‬ ‫והוא הדין למי שבירך לפני קידוש או הבדלה‪ ,‬שיטעם ויעבור על דרבנן‪,‬‬ ‫ולא על דאורייתא‪ .‬חוץ ממאכל איסור או שאוכל באיסור ביום הכיפורים‪.‬‬ ‫י‪ .‬יותר תמוה‪ ,‬שהרי המבטל מנהגו באופן חד פעמי – וכגון בנידון שלנו‬ ‫שרגיל להתענות בערב ראש השנה‪ ,‬ורק השנה שכח ובירך‪ ,‬ואחר שיטעם‬ ‫דין נדר‬ ‫ימשיך להתענות‪ ,‬ובשנים הבאות יחזור למנהגו‪ .‬או שרגיל לקום ולהתפלל‬ ‫ז‪ .‬ובנידון שלנו במי שרגיל להתענות בערב ראש השנה‪ ,‬אם יטעם יעבור‬ ‫בנץ או ללכת למקוה‪ ,‬ולא אמר 'בלי נדר'‪ ,‬ויום אחד לא הרגיש טוב ולא‬ ‫על מנהגו להתענות‪ ,‬ואם לא יטעם יעבור על דאורייתא של ברכה לבטלה‪,‬‬ ‫יכול ‪ -‬לא צריך התרה‪ .‬כך כתב הדגול מרבבה (יו"ד סי' ריד) וכן הפתחי תשובה‬ ‫לכן יטעם מעט שלא תהיה ברכתו לבטלה‪ .‬אמנם באו עורכי הספר אור‬ ‫(ר"ס ריד)‪ ,‬רבי יהודה עייאש – היה בדורו של החיד"א ‪ -‬בספר מטה יהודה (סי'‬ ‫לציון ח"ה (פרק יט סעיף יא)‪ ,‬וכתבו לחלוק על מרן זצ"ל‪ ,‬וטענו לכאורה טענה‬ ‫תקנא ס"י)‪ ,‬הגאון מליסא בדרך החיים ‪ -‬הובא בשער הציון (סי' תקפא ס"ק לג)‪,‬‬ ‫חזקה‪ ,‬כי מי שרגיל להתענות בערב ראש השנה‪ ,‬אצלו זה כמו נדר‪ ,‬וכמו‬ ‫רבי ישמעאל הכהן בשו"ת זרע אמת (ח"א חאו"ח סי' עה‪ ,‬וח"ג סי' מח) – לפני כ‪-‬‬ ‫כל מנהג טוב שנהג ג' פעמים ולא אמר בלי נדר‪ ,‬שאם רוצה לבטלו צריך‬ ‫‪ 250‬שנה ‪ -‬רבי יוסף שאול נתנזון בעל שואל ומשיב ביד שאול (סימן ריד)‪,‬‬ ‫התרה‪ .‬וכאשר בטעות בירך על מאכל‪ ,‬אם יטעם יעבור על דאורייתא‪ ,‬וגם‬ ‫מהר"ש ענגיל (חלק ז סימן נ)‪ ,‬החתן סופר (סימן ג) ועוד ‪ -‬להקת אחרונים גדולי‬ ‫ברכה לבטלה דאורייתא‪ ,‬ו לכן שב ואל תעשה עדיף‪ .‬אותו דבר כתב לגבי‬ ‫עולם‪ ,‬הביאם מרן זצ"ל בספריו (יבי"א ח"ב חאו"ח סי' ל אות ט‪ ,‬חיו"ד סי' ה אות ה‪ ,‬ח"י‬ ‫מי שאכל בשר – כמובן בשר חלק – שאסור לו לאכול חלב עד שש שעות ‪,6‬‬ ‫חיו"ד סי' נח על ח"ב יא וח"ד יד‪ .‬יחו"ד ח"ב סי' ע)‪ .‬וגם מי שבירך על מאכל חלבי תוך‬ ‫וטעה ואחר חצי שעה או שעה בירך על שוקולד חלבי‪ ,‬כתבו באול"צ שלא‬ ‫שש שעות לבשר ונצרך לטעום‪ ,‬לא נחשב שעובר על נדר‪ ,‬כי דעתו‬ ‫יטעם‪ .‬ודלא כמרן זצ"ל (יחוה דעת ח"ד סי' מא) שכתב שיטעם מעט‪ .‬בואו ונראה‬ ‫להמשיך במנהגו להמתין שש שעות‪.‬‬ ‫יחד מי צודק‪.‬‬ ‫חשב לאכול כביצה‬ ‫המתנת שש שעות‬ ‫יא‪ .‬יותר תמוה‪ ,‬מה שכתבו העורכים לדמות לדברי הריטב"א בחולין (קו‪):‬‬ ‫ח‪ .‬בגמרא חולין (קה‪ , ).‬אמר מר עוקבא‪ ,‬אנא חלא בר חמרא ‪ -‬חומץ בן יין ‪-‬‬ ‫לגבי נטילת ידים‪ ,‬שאם אוכל פחות מכזית לא צריך ליטול ידים ‪ -‬המשנה‬ ‫לגבי אבא‪ ,‬אבי היה ממתין אחר אכילת בשר עד שיעברו עשרים וארבע‬ ‫ברורה (סי' קנח סק"י) כתב שלכתחילה נכון להחמיר‪ ,‬אבל קיבלנו הוראות מרן‬ ‫שעות כדי לאכול מאכלי חלב‪ ,‬אבל אני אוכל בסעודה זו בשר‪ ,‬ובסעודה‬ ‫שלא מצריך ליטול ‪ -‬ואם אוכל כזית – ‪ 27‬גרם ‪ -‬נוטל ידים בלי ברכה‪ ,‬ואם‬ ‫הבאה חלב‪ .‬לדעת בה"ג (הובא בתוס' חולין קד‪ :‬ד"ה עוף) ‪ -‬מראשוני הראשונים ‪-‬‬ ‫אוכל כביצה – בלי קליפתה‪ ,‬כ‪ 50-‬גרם (הל"ע ח"א עמ' שטו) ‪ -‬נוטל ידים עם‬ ‫אחר נטילה וקינוח יכול לאכול חלב‪ ,‬וגם התוס' (קה‪ .‬ד"ה לסעודתא) כתבו‬ ‫ברכה‪ .‬וכתב הריטב"א‪ ,‬שאם נטל ידים עם ברכה על מנת לאכול כביצה‬ ‫שאחר סילוק שלחן וברכת המזון יכול לאכול חלב‪ .‬אולם דעת הרי"ף (שם)‪,‬‬ ‫פת‪ ,‬ואכל הרבה קוסקוס‪ 8‬ושבע‪ ,‬לא צריך לאנוס את עצמו ולאכול כביצה‪,‬‬ ‫הרמב"ם (פ"ט מהל' מאכ"א הכ"ח) והרא"ש ‪( 7‬חולין פ"ח סימן ו) ועוד הרבה ראשונים‪,‬‬ ‫ואין ברכתו לבטלה‪ ,‬כי העיקר שבשעה שנטל ידיו חשב לאכול כביצה‪ 9.‬אין‬ ‫שמסעודה לסעודה היינו כמו שש שעות‪ ,‬להרמב"ם (ספ"ט מהלכות מאכלות‬ ‫חולק על הריטב"א‪ ,‬והאחרונים מיישבים את דברי הש"ע (יו"ד סי' שלא סעי'‬ ‫אסורות) משום שהבשר נכנס בין השיניים ואחר שש שעות נעשה כפרש‬ ‫מח) והרמ"א (יו"ד סי' שכג ס"א) לגבי הפריש חלה ונמלך על פי דברי הריטב"א‪.‬‬ ‫בעלמא‪ ,‬ולרש"י והרא"ש (חולין קה‪ ).‬משום שדרך הבשר למשוך טעם במשך‬ ‫וכתבו באור לציון‪ ,‬שגם כשבירך על חלבי או כשבירך בתענית בערב ראש‬ ‫שש שעות‪ .‬וכן פסק מרן השלחן ערוך (יו"ד סי' פט ס"א) שצריך להמתין שש‬ ‫השנה‪ ,‬היה בדעתו לאכול‪ ,‬ולכן כשנזכר שאסור לו לאכול‪ ,‬גם אם לא יטעם‬ ‫שעות‪ .‬וגם רוב האשכנזים מחמירים להמתין שש שעות‪ ,‬אף שהרמ"א‬ ‫אין ברכתו לבטלה‪.‬‬ ‫והגר"א (סי' פט ס"א) כתבו שהמנהג להמתין שעה אחת בלבד‪ ,‬אבל כבר כתב‬ ‫‪ 8‬כשהייתי בג'רבא הביאו לי צלחת גדולה מלאה קוסקוס וירקות‪ ,‬אכלתי מעט‪,‬‬ ‫‪ 6‬לפעמים כשאין אפשרות אחרת כגון בסדרי הישיבות‪ ,‬מקילים לאכול חלב אחר‬ ‫והם נפגעו‪ ,‬למה לא גומר‪ ...‬נזכרתי בדברי החיד"א במעגל טוב (עמ' ‪ )55‬שביקר‬ ‫חמש שעות וחצי‪ ,‬כי הרמב"ם (פ"ט מהלכות מאכלות אסורות הכ"ח) כתב "כמו שש‬ ‫בתוניס והביאו לו הרבה קוסקוס‪...‬‬ ‫שעות"‪ ,‬ואז לא היה מצוי שעון לכל אחד‪ ,‬היה רק במרכז העיר כמו שיש במחנה‬ ‫‪ 9‬הבן איש חי (ש"ר פר' שמיני אות א) כתב‪ ,‬שאם לא יכול לאכול כביצה‪ ,‬לפחות אכל‬ ‫יהודה‪ ,‬ובכל מקום בש"ס חצי שעה נחשב סמוך (רשב"ם פסחים קז‪( ):‬יבי"א ח"א חיו"ד‬ ‫כזית‪ .‬וזה לא מדויק‪ ,‬כי כל אחד יבדוק את לשון הריטב"א שהוא מקור הדין‪ ,‬ויראה‬ ‫ס"ס ד)‪.‬‬ ‫שכתב‪ ,‬שאפילו לא אכל כלל אין ברכתו לבטלה‪ .‬וגם זיל בתר טעמא‪ ,‬העיקר‬ ‫‪ 7‬כשהייתי יושב עם מרן זצ"ל להגיה את ספרי הילקוט יוסף‪ ,‬היה אומר לסדר את‬ ‫שבשעה שבירך חשב לאכול כביצה‪ ,‬ומה מוסיף שיאכל כזית‪ .‬לכן מי שיש לו ספר‬ ‫הפוסקים לפי סדר הדורות‪ ,‬הרי"ף הרמב"ם והרא"ש‪.‬‬ ‫בן איש חי בבית יכתוב בצד‪ ,‬לאו דוקא כזית‪ ,‬ואפילו פחות (הל"ע ח"א עמ' שטז)‪.‬‬ ‫לפניהם‪ .‬ויש לשאול‪ ,‬איך עושים התרה בפני עשרה‪ ,‬והלא אין בית דין‬ ‫מעשה ותנאי‬ ‫שקול (סנהדרין ב רע"ב ועוד)? הגאון רבי עקיבא איגר (מהדו"ק סי' עג) דן בתשובה‬ ‫יב‪ .‬אבל זה פלא פלאים‪ ,‬וברור שמה שכתבו כן באור לציון‪' ,‬לאו מר בריה‬ ‫לגבי אדם שרצה להתיר את נדרו בפני שלושת דייני העיר‪ ,‬וצריך לפחות‬ ‫דרבינא חתים עליה'‪ ,‬מה זה דומה‪ ,‬הריטב"א מדבר באופן שקיים את‬ ‫אחד מהדיינים ידע מה נדר‪ ,‬אבל הנדר היה מאוד אישי שלא רצה לגלותו‬ ‫מעשה המצוה ונטל ידיו‪ ,‬ורק אחר כך את התנאי לאכול כביצה לא קיים‪,‬‬ ‫לאף אחד‪ ,‬ונתן אמון רק בנער אחד צעיר כבן ‪ 15‬בלי חתימת זקן‪ ,‬חזקה‬ ‫אבל אם בירך על מאכל ולא יטעם ממנו‪ ,‬ברור שזו ברכה לבטלה‪ ,‬וכמו‬ ‫שהביא ב' שערות ‪ ,10‬ורוצה לגלות רק לו‪ .‬כתב רבי עקיבא איגר‪ ,‬כיון‬ ‫שדנו בירושלמי (ברכות פ"ו ה"א) לגבי מי שהחזיק תורמוס בידו ובירך כברכתו‪,‬‬ ‫שלומר את הנדר לאחד הדיינים זה דין דרבנן‪ ,‬שיאמר לאותו נער מה נדר‪,‬‬ ‫והתורמוס החליק ונפל‪ ,‬שברכתו לבטלה‪ ,‬והפוסקים דנו אם יועיל לטעום‬ ‫ויצרפו את הנער לשלושת הדיינים‪ ,‬וכך יתירו לו‪ .‬ולכאורה איך יתיר בפני‬ ‫מפרי אחר שהיה לפניו או במטבח (עיין ש"ע סי' רו ס"ו)‪ .‬וכן אדם שבירך‬ ‫ארבעה‪ ,‬והרי אין בית דין שקול? וכן‪ ,‬אפשר שבתוך המתירים יהיו קרובי‬ ‫"שהכל" על כוס מים‪ ,‬והכוס נשבר והמים נשפכו‪ ,‬זו ברכה לבטלה‪ ,‬אף‬ ‫משפחה‪ ,‬אחים א ו אב ובנו‪ ,‬בשונה מדיינים שאסור שיהיו קרובים‪ ,‬אבל‬ ‫שבשעת הברכה היה שדעתו לשתות את המים‪ .‬ודברי הריטב"א לנידון‬ ‫בהתרת נדרים אף פעם לא שמענו ששואלים‪ ,‬אתה קרוב שלו? רק בחופה‬ ‫שלנו "לא קרב זה אל זה כל הלילה" (שמות יד‪ ,‬כ)‪ .‬באור לציון כתבו ארבע‬ ‫שואלים‪ ...‬וכן עושים התרת נדרים גם בלילה‪ ,‬בשונה מדין שעושים רק‬ ‫סברות‪ ,‬ובמחילה מכבוד העורכים‪ ,‬הכל לא נכון‪ ,‬הם תלו בוקי סריקי באדם‬ ‫ביום שנאמר (ירמיהו כא‪ ,‬יב) "דינו לבוקר משפט"‪ .‬אמאי?‬ ‫כזה גדול‪ ,‬מגדולי הדור שלנו‪ ,‬וכי לא ראה דברי הרא"ש שזה מדרבנן‪ ,‬אטו‬ ‫אין טענות‬ ‫לא ראה בית יוסף בשם עמודי ההוראה ועוד‪ ,‬שזה מן הדין ולא מנהג‬ ‫בעלמא‪ ,‬אטו לא ראה נודע ביהודה וסיעתו‪ ,‬ובעיקר היאך מדמה נידון זה‬ ‫טז‪ .‬עמד על כך הגאון הרב ז'ולטי ‪ 11‬במשנת יעבץ (מועדים סימן נג)‪ ,‬וכתב‪ ,‬שיש‬ ‫להריטב"א‪ .‬מי שדואג לכבודו של האור לציון יודה שבספר זו יש הרבה‬ ‫הבדל בין התרת נדרים לשאר דינים‪ ,‬כי בחושן משפט בדיני טוען ונטען‪,‬‬ ‫דברים שהעורכים כתבו סתם‪ .‬ומרן זצ"ל שכתב כן (יבי"א ח"ט חאו"ח ס"ס קח‪,‬‬ ‫אם בא אחד ואומר‪ ,‬אני עושה זפת לגג‪ ,‬וההוא שגר בקומה הראשונה לא‬ ‫ח"י חו"מ סי' א) ‪ ,‬אהב את חכם בן ציון מאד ורצה להגן עליו‪ ,‬וכתב שתלמיד‬ ‫רוצה להשתתף בתשלום‪ ,‬בדברים האלו אנו אומרים זהו 'מנהג המדינה'‪,‬‬ ‫טועה ברבו תולה‪ ,‬ויתכן שחכם בן ציון דיבר בדרך פלפול‪ ,‬ולא הבינו לגמרי‪,‬‬ ‫וצריך לשלם‪ ,‬ולזה אמרו שאין בית דין שקול‪ .‬וכן אם האשה תובעת את‬ ‫ולכן כתבו דברים לא נכונים‪ .‬למסקנא מי שמתענה בערב ראש השנה‬ ‫הכתובה‪ ,‬והבעל טוען טענות להיפטר‪ ,‬לזה אמרו אין בית דין שקול‪ ,‬ויבוא‬ ‫ובירך על מאכל‪ ,‬יטעם‪ ,‬כי עדיף שיעבור על דרבנן‪ ,‬ולא על איסור ברכה‬ ‫השלישי ויכריע‪ .‬הרמב"ם (הלכות סנהדרין פ"ב הלכה יג) כתב‪ :‬אף על פי שבית דין‬ ‫לבטלה דאורייתא‪.‬‬ ‫של שלשה בית דין שלם הוא‪ ,‬כל זמן שהן רבים הרי זה משובח‪ ,‬ומוטב‬ ‫לא יכולה לשמוע שופר‬ ‫שיחתך הדין באחד עשר יותר מעשרה‪ .‬וכן כתב בשלחן ערוך (חו"מ סי' ג ס"ד)‪.‬‬ ‫יג‪ .‬לפי דברי הפוסקים הנ"ל שמי שנצרך לעבור על מנהגו הטוב באופן חד‬ ‫ובנושאי כלים על הרמב"ם ובסמ"ע שם כתבו‪ ,‬דלאו דוקא בעשרה‪ ,‬דהא‬ ‫פעמי‪ ,‬לא צריך לעשות התרה‪ ,‬אשה שנהגה לבוא לבית כנסת לשמוע קול‬ ‫אין בית דין שקול‪ .‬אבל בהתרת נדרים לא שייך טענות‪ ,‬וכשיש פתח‬ ‫שופר בכל שנה ושנה בראש השנה‪ ,‬אם יש לה תינוק תישאר בבית‪ ,‬כי אם‬ ‫וחרטה אומרים לו‪ :‬מותרים לך‪ ,‬מותרים לך‪ .‬ולכן מועיל בית דין שקול‪.‬‬ ‫תביא אותו ויצרח‪ ,‬לא נדע אם זה קול השופר או קול התינוק‪ ...‬אבל אשה‬ ‫תמיד כשהיינו עושים התרה אצל מרן‪ ,‬היה מקפיד שעשרה אחדים ישבו‪,‬‬ ‫שחיתנה את כל הילדים‪ ,‬כתב מהרי"ל (הל' שופר) שנשים מחייבות את עצמן‬ ‫ועושים התרה‪.‬‬ ‫בשופר ‪ -‬כיוצא בזה כתב המגן אברהם (סי' תפט ס"א) לגבי ספירת העומר ‪-‬‬ ‫נרות יום טוב‬ ‫ולמרות שהיא מצוה שהזמן גרמא‪ ,‬באות לשמוע קול שופר‪ .‬והנה שנה‬ ‫יז‪ .‬נאמר עוד הלכה‪ ,‬בערב ראש השנה מדליקים נרות בברכה‪ ,‬והשנה שחל‬ ‫אחת לא הרגישה טוב‪ ,‬ולא יכולה לבוא לבית הכנסת‪ ,‬האם צריכה התרה?‬ ‫בשבת‪ ,‬מדליקים בערב שבת‪ ,‬ובליל ראש השנה השני‪ ,‬שהוא מוצאי שבת‪,‬‬ ‫לא‪ ,‬ואף שזה מנהג טוב שנהגה בו לפחות שלש שנים‪ ,‬אפילו הכי‪ ,‬כיון‬ ‫ימתינו לזמן רבינו תם‪ ,‬וידליקו הנרות על ידי העברה מאש לאש‪ ,‬לפני‬ ‫שמבטלת אותו לזמן‪ ,‬שנה או שנתיים‪ ,‬ואחר כך חוזרת למנהגה‪ ,‬לא צריכה‬ ‫הקידוש שעושים יקנה"ז – יין‪ ,‬קידוש‪ ,‬נר‪ ,‬הבדלה‪ ,‬זמן‪ .‬ונחלקו הפוסקים‬ ‫התרת נדרים‪ .‬אם תרצה תסמוך על התרת הנדרים שעושים בערב ראש‬ ‫בדין ה דלקת נר יום טוב‪ .‬הארחות חיים (הל' הדלקת הנרות בע"ש והל' הדלקת הנרות‬ ‫השנה‪ ,‬ותשמע מההתרה שעושים כאן ומעבירים דרך הלווין או הרדיו‪ ,‬וזה‬ ‫של י"ט‪ ,‬אות א) הביא שיש אומרים שאין לברך על הדלקת נר של יום טוב‪,‬‬ ‫מועיל‪ .‬רק התרת נדרים ממש לא מועיל דרך הלויין‪.‬‬ ‫והטעם משום דמה שבשבת מדליקים נרות‪ ,‬כי חוששים שלא ישב‬ ‫התרת נדרים‬ ‫בחושך‪" ,‬ורשעים בחושך ידמו" (שמואל א ב‪ ,‬ט) ‪ ,‬ויבטל עונג שבת‪ ,‬ולכן תיקנו‬ ‫יד‪ .‬התרת הנדרים הזו לא מתירה את הנדרים שיודע שנדר ואמר‪ :‬אני נודר‬ ‫שידליק נר‪" ,‬ותזנח משלום נפשי" זו הדלקת הנר (שבת כה‪ .):‬אבל ביום טוב‪,‬‬ ‫כך וכך‪ ,‬אלא ילך לחכם שימצא לו פתח וחרטה‪ ,‬ויתירו לו‪ .‬היה עקשן אחד‬ ‫גם בלילה אפשר להדליק על ידי העברה מאש לאש‪ ,‬ולא צריך תקנה‬ ‫ששאלו אותו‪ ,‬אם היית יודע כך וכך היית נודר? כן‪ ,‬ואם כך וכך היית נודר?‬ ‫להדליק בערב יום טוב‪ .‬וכן הוא בספר מושב זקנים (תשי"ט‪ ,‬עמ' שצג) לבעלי‬ ‫כן‪ .‬עד שהרב כעס עליו‪ ,‬וכאן כבר היה לו פתח‪ :‬אם הייתי יודע שכבודו‬ ‫התוס'‪ ,‬ובתוס' חכמי אנגליה (פסחים נג‪.):‬‬ ‫יכעס לא הייתי נודר‪ ...‬ואם נהג מנהג טוב ג' פעמים ולא אמר בלי נדר‪ ,‬לזה‬ ‫להקת ראשונים‬ ‫בשעת הדחק מועיל התרת הנדרים‪ .‬אחד הטעמים שעושים התרת נדרים‪,‬‬ ‫הוא על פי דברי הזוהר הקדוש (פרשת פקודי דרמ"א ע"ב)‪ ,‬שמי שנתחייב נידוי‬ ‫יח‪ .‬בשו"ת פעולת צדיק (ח"ג סימן ער) ‪ -‬לרבי יחיא צאלח‪ ,‬גדול חכמי תימן‬ ‫או נזיפה בבית דין של מעלה‪ ,‬ארבעים יום הוא נקרא נזוף‪ ,‬ותפלתו לא‬ ‫לפני למעלה ממאתים שנה ‪ -‬למד מדברי הרמב"ם שלא הזכיר הדלקת‬ ‫מתקבלת ח"ו‪ .‬ואפילו נידוהו בחלום צריך התרה (נדרים ח‪ .‬ש"ע סי' שלד סל"ה)‪.‬‬ ‫נרות בהלכות יום טוב‪ ,‬אלא רק בהלכות שבת‪ ,‬דמשמע שאין מצוה‬ ‫וגם לזה מועיל התרת הנדרים‪.‬‬ ‫להדליק נרות ביום טוב‪ .‬אבל רבו רבי דוד משרקי בעל שתילי זיתים הזהב‬ ‫– תלמידו הפעולת צדיק כותב עליו (בח"ב סימן עו) שהיה "רב של דור"‪ ,‬כלומר‬ ‫עשרה מתירים‬ ‫גדול הדור ‪ -‬בשו"ת רביד הזהב (סימן כו)‪ ,‬כתב שצריך להדליק נרות גם ביום‬ ‫טו‪ .‬לכתחילה עושים את ההתרה בעשרה‪ ,‬אבל אם יש שם בסך הכל‬ ‫טוב‪ .‬שהרי הרמב"ם כתב שכל דיני כבוד ועונג‪ ,‬שבת ויום טוב שווים‪ ,‬וסמך‬ ‫עשרה או חמשה עשר איש‪ ,‬יושיבו שלשה מתירים‪ ,‬והשאר יעמדו‬ ‫קפב)‪ ,‬מהרי"ק (בתשובות החדשות סימן מז)‪ ,‬מהרימ"ט (ח"א סימן מא ונ"א) ועוד‪ ,‬שכתבו‬ ‫‪ 10‬לדעת רבא (נדה מח‪ ):‬אם הגיע לגיל בר מצוה חזקה שהביא ב' שערות‪ ,‬אבל‬ ‫שחזקה דרבא היא חזקה אלימתא (השיעור השבועי תשפ"ד פר' כי תצא אות כא)‪.‬‬ ‫להרבה פוסקים לא סומכים על חזקה דרבא בדאורייתא‪ ,‬כך כתב המגן אברהם‬ ‫‪ 11‬היה רבה של ירושלים לפני כארבעים וארבע שנה‪ ,‬והיה גאון עצום‪ ,‬מדהים‪,‬‬ ‫(ר"ס לט‪ ,‬וסימן נה סק"ז‪ ,‬וסימן קצט סק"ז‪ ,‬וסימן רעא סק"ג)‪ ,‬וכך פסק המשנה ברורה (סימן‬ ‫חיבר ספר משנת יעבץ שלשה כרכים‪ ,‬על יורה דעה‪ ,‬חושן משפט ואורח חיים‪.‬‬ ‫תקפט סק"ב) ‪ .‬אם כי מרן זצ"ל בספריו האחרונים (חזו"ע ימים נוראים עמ' קכו‪ ,‬ועוד) כתב‬ ‫ספר מאוד יפה‪ ,‬תענוג לקרוא! מרן זצ"ל היה מגדיר אותו‪ ,‬שהוא כמו מהנדס‪,‬‬ ‫להקל אף במילי דאורייתא‪ ,‬ורק בחליצה מחמירים‪ ,‬מפני החומרא להתיר אשת‬ ‫מקשה קושיות רבות‪ ,‬ובתירוץ אחד מפיל את כל הקושיות‪ .‬מומלץ לבני תורה‬ ‫איש לעלמא וגם יש לה חזקת איסור‪ ,‬והביא כמה ראשונים ומהם הריב"ש (ס"ס‬ ‫להשיג את הספר הזה וללמוד בו‪.‬‬ ‫נהנת? היה שותף בהוראת קבע או בתרומה חד פעמית להוצאת הגיליון!!!‬ ‫‪ .1‬הפקדה לחשבון בנק‪ :‬מזרחי טפחות סניף ‪ 523 :‬מ‪.‬ח‪ 225485 .‬ע"ש עמותת חזון עובדיה בנשר‪.‬‬ ‫בחסות‪:‬‬ ‫‪ .2‬העברה בביט ‪ 0546888382‬ולציין‪ :‬עבור "השיעור השבועי"‪ .3 .‬קישור דיגיטלי מאובטח להו"ק‪:‬‬ ‫‪ https://nedar.im/7004246‬ולציין‪ :‬עבור "השיעור השבועי"‪.‬‬ ‫שנהגו למקום שלא נהגו שלא על מנת לחזור‪ .‬בצירוף דעת הסוברים שאף‬ ‫על זה‪ .‬וכך סוברים ראשונים רבים‪ ,‬מהם הראבי"ה (ח"א סי' קצט)‪ ,‬האור זרוע‬ ‫בתימן נהגו כדעת מרן}‪ .‬למסקנא במוצאי שבת הבאה‪ ,‬אחרי שיצא זמן‬ ‫(ח"ב הל' ערב שבת סי' יא)‪ ,‬הגהות מיימוניות (פ"ה מהל' שבת אות א)‪ ,‬המרדכי (פרק במה‬ ‫רבינו תם‪ ,‬ידליקו נרות יום טוב בברכה‪ ,‬ויעשו כולם אגודה אחת כדעת‬ ‫מדליקין סי' רצד)‪ ,‬הרוקח (ס"ס שב)‪ ,‬האגודה (יומא פרק יוה"כ)‪ ,‬הרז"ה (שבת פ"ב ד"ה‬ ‫מרן‪.‬‬ ‫מתני' אין מדליקין בשמן שריפה)‪ ,‬לקט יושר (עמ' מט) ועוד‪ ,‬שחכמים תיקנו להדליק‬ ‫שעון שבת לכיבוי האור‬ ‫נרות בברכה גם ביום טוב‪ ,‬ולא פלוג רבנן‪ ,‬ואף שאפשר להעביר מאש לאש‬ ‫בלילה‪ ,‬אבל תיקנו כן משום שבעצם ההדלקה יש כבוד יום טוב‪ .‬וכן פסק‬ ‫כא‪ .‬יש כאלה מתחכמים‪ ,‬ואומרים שצריך להכין שעון שבת שיכבה את‬ ‫מרן בשלחן ערוך (סימן רסג ס"ה‪ ,‬וסימן תקיד סי"א)‪ ,‬כרוב הראשונים‪.‬‬ ‫האור בצאת הכוכבים ביום השני של ראש השנה‪ ,‬שרק בחושך יוכלו לברך‬ ‫קמא קמא בטיל‬ ‫על הדלקת הנרות‪ ,‬שהרי רק המהרי"ל (סי' נג) כתב שמברכים על תוספת‬ ‫יט‪ .‬התימנים בתימן‪ ,‬חלקם היו נוהגים כמו הפעולת צדיק וחלקם כמו רביד‬ ‫אורה‪ ,‬וכתב הרמ"א (סי' רסג ס"ח) שכך מנהג האשכנזים ‪ ,13‬אבל מרן השלחן‬ ‫הזהב‪ ,‬אך לאחר שבאו לארץ‪ ,‬כתב מרן הבית יוסף בספרו אבקת רוכל (סי'‬ ‫ערוך (שם) כתב מפורש‪ :‬שנים או שלושה בעלי בתים אוכלים במקום אחד‪,‬‬ ‫ריב) ש'קמא קמא בטיל'‪ ,‬דהיינו שהישוב היהודי במאות שנים האחרונות‬ ‫יש אומרים שכל אחד מברך על מנורה שלו‪ ,‬ויש מגמגם בדבר‪ .‬ונכון ליזהר‬ ‫היה רובו ככולו ספרדים‪ ,‬והעולים אחריהם האשכנזים – מזמן תלמידי‬ ‫בספק ברכות ולא יברך אלא אחד‪ .‬והטעם משום שאין לברך על תוספת‬ ‫הגר"א‪ ,‬רבי ישראל משקלוב ועוד ‪ -‬וכל שכן התימנים‪ ,‬באו בקבוצות‪ ,‬והם‬ ‫אורה‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬בחזון עובדיה (שבת א' הלכות הדלקת נרות סעיף כ) כתב‪" ,‬ראוי"‬ ‫מתבטלים למתיישבים הראשונים‪ .‬אלא אם כן הם קהילה גדולה שבאו‬ ‫לכבות החשמל לפני הדלקת הנרות‪ ,‬והלשון מורה שהוא רק מהיות טוב‪,‬‬ ‫יחד עם בית דין‪ ,‬כמבואר באבקת רוכל במקום אחר (סי' לב)‪ .‬אבל העולים‬ ‫שהרי מדליקים את הנרות מבעוד יום לפני השקיעה‪ ,‬אטו צריך לסגור את‬ ‫המרוקאים‪ ,‬התוניסאים‪ ,‬וכן התימנים שעלו בעליית מרבד הקסמים כ‪-‬‬ ‫התריס או הוילון שלא יהיה תוספת אורה‪ ...‬אלא שכל איסור תוספת אורה‬ ‫‪ 54,000‬נפשות‪ ,‬התבטלו למה שנהגו כאן‪ .‬הם לא באו מעיקרא עם בית דין‪,‬‬ ‫הוא בנרות שהודלקו לשם מצוה‪ ,‬כדלהלן‪.‬‬ ‫אחר כך הקימו בית דין‪ ,‬לכן תמיד מרן זצ"ל היה מדבר שיעשו כולם בענייני‬ ‫כבוד שבת ועונג שבת‬ ‫הלכה כמו השלחן ערוך‪ ,‬ורק מנגינות או מבטא התפלה יעשו כמנהגם‪.‬‬ ‫הראי"ה ‪ -‬הרב קוק כתב בהסכמה לספר משפטי עוזיאל שהמבטא התימני‬ ‫כב‪ .‬ישנה שאלה ידועה‪ ,‬למה כיום שיש אור חשמל מדליקים נרות שבת‪,‬‬ ‫הכי טוב‪ ,‬בזה ימשיכו מנהגם‪ ,‬אבל בענייני הלכה יעשו כמנהג ארץ ישראל‪,‬‬ ‫הרי יש כבר שלום בית? תירוץ אחד‪ ,‬שבטל הטעם לא בטל הדין‪ ,‬ואין בית‬ ‫וכדעת המרא דאתרא מרן הבית יוסף‪ .‬זו הדעה של מרן זצ"ל‪ ,‬אף שמרן‬ ‫דין יכול לבטל דברי בית דין חבירו אלא אם כן גדול ממנו בחכמה ובמנין‬ ‫הבית יוסף לא היה משפחה שלו ‪ ,12‬אבל כל גדולי הדורות כתבו שקיבלנו‬ ‫(עדיות פ"א מ"ה‪ .‬מגילה ב‪ .‬מו"ק ג‪ :‬גיטין לו‪ :‬ע"ז לו‪ .).‬ועוד תירוץ‪ ,‬על פי דברי הגרי"ז‬ ‫הוראות מרן‪.‬‬ ‫סלווייצ'יק (הובא בחידושי הגר"ח סטנסיל סי' יא)‪ ,‬וכן הגרש"ז אוירבך (שלחן שלמה סי'‬ ‫עורי צפון ובואי תימן‬ ‫רסג אות יג‪ ,‬שמירת שבת כהלכתה פמ"ג אות קעא)‪ ,‬שבנר שבת יש 'צווי דינים' – שני‬ ‫דינים‪ ,‬שהרי כתב הרמב"ם (פ"ל מהל' שבת ה"ה)‪ :‬מסדר אדם שולחנו בערב‬ ‫כ‪{ .‬ומצינו לכמה פוסקים מחכמי תימן שכתבו שגם בתימן עשו הכל כדעת‬ ‫שבת וכו '‪ ,‬ויהיה נר דלוק ושלחן ערוך ומטה מוצעת‪ ,‬שכל אלו לכבוד שבת‬ ‫מרן השלחן ערוך‪ .‬וכ"כ בשו"ת רביד הזהב (סימן כו) בתשובה מבנו של הרב‬ ‫הן‪ .‬כלומר שחלק מההכנות בערב שבת‪ ,‬להדליק נרות שבת בפמוטים‬ ‫המחבר רבי יחיא משרקי‪ ,‬שאף שבדורות הקודמים החמירו שלא לאכול‬ ‫יפים‪ ,‬ויש בזה כבוד שבת‪ .‬ואילו במקום אחר (פ"ה מהל' שבת ה"א) כתב‪ :‬ואחד‬ ‫חמאה של גויים בפסח‪ ,‬משום שנהגו כדעת הרמב"ם דחמץ בפסח חוזר‬ ‫אנשים ואחד נשים חייבים להיות בבתיהם נר דלוק בשבת‪ .‬כלומר שיש‬ ‫וניעור‪ ,‬בדורות אלו ובדורות שקדמו לנו הולכים בעקבות הוראות מרן ז"ל‪,‬‬ ‫בזה עונג שבת‪ .‬ונמצא שגם אם היום אין עונג שבת מהנרות‪ ,‬כי יש תאורה‬ ‫וכמו שאמרו לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו‪ ,‬ואף על גב דתימן אתריה‬ ‫חשמלית‪ ,‬אבל יש כבוד שבת‪ ,‬שגם היום הוא לא בטל‪ .‬וכן בגמ' שבת (כג‪).‬‬ ‫דהרמב"ם‪ ,‬מכל מקום פשט המנהג לפסוק כדעת מרן בכל מקום‪ ,‬שהוא‬ ‫מבואר שאם הדליק נר חנוכה מבעוד יום‪ ,‬בלילה יכבה ויחזור וידליק‪,‬‬ ‫רבן של כל בני הגולה‪ ,‬וכמו שפשט כן המנהג במצרים ובארץ הצבי‬ ‫והרמ"א (סי' רסג ס"ד) בשם הטור (שם) בשם ר"ת (תוס' שבת כה‪ :‬ד"ה חובה) העתיק‬ ‫ובמערב שכולם אתריה דהרמב"ם נינהו‪ ,‬ואעפ"כ הולכים אחר פסקי מרן‬ ‫והכרעותיו‪ .‬ועיין בספר אוצרות תימן (תשובות ופסקים ח"א בצוהר לתיבה שם)‬ ‫דין זה לנר שבת וכתב‪ :‬ואם היה הנר דלוק מבעוד היום גדול – לפני פלג‬ ‫המנחה ‪ -‬יכבנו ויחזור וידליקנו לצורך שבת‪ .‬כדי שיהיה ניכר שמדליק‬ ‫שכתב שרבני תימן קיבלו עליהם דעת השלחן ערוך‪ .‬וכן אמרו משמו של‬ ‫לכבוד שבת‪ .‬רואים שיש בנר גם כבוד שבת ולא רק עונג שבת‪ ,‬לכן גם‬ ‫הגאון רבי יוסף צוביירי מח"ס ויצבור יוסף בר‪ ,‬שאמר שבתימן היו כל‬ ‫היום שיש חשמל‪ ,‬מדליקים נרות שבת‪ ,‬ומטעם זה אפשר להדליקם גם‬ ‫הרבנים מורים הלכה כהוראות ספר רביד הזהב‪ ,‬שהיה מורה ובא רק כדעת‬ ‫כאשר אור החשמל דלוק‪.‬‬ ‫מרן הש"ע‪ .‬וכן כתב בספרו ויצבור יוסף בר (ח"ב עמ' קט) כי מלפני כ‪ 400-‬שנה‬ ‫כאשר הגיעו לתימן מחזורי תפלות‪ ,‬וגם ספרי פוסקים שדיברו על עניני‬ ‫נרות רשות לפני נר שבת‬ ‫מנהגי התפלה‪ ,‬בהגיע אליהם ספרי מרן הקדוש בית יוסף ושלחן ערוך‪ ,‬אז‬ ‫כג‪ .‬שימו לב‪ ,‬המקור לכך שלא מברכים על תוספת אורה הוא האור זרוע‬ ‫החלו כולם בהדרגה להחזיר כמה מנהגים כפי שהיו בידי אבותם‬ ‫(ענייני שבת עמ' ‪ ,)71‬והוא בעצמו כתב (בח"ב סי' יא‪ ,‬ד"ד ע"ג)‪ ,‬מנהג כשר בעיני‬ ‫הקדמונים‪ ,‬בבחינת החזרת עטרה ליושנה‪ .‬ע"ש‪ .‬והן אמת שתלמידו‬ ‫שמדליקים את כל הנרות בחדרים – נרות של רשות ‪ -‬ולבסוף מדליקים נר‬ ‫מוהרי"ץ בשו"ת פעולת צדיק כתב בכמה מקומות שבתימן לא נהגו בכל‬ ‫שבת לכבוד שבת‪ .‬והרי הוא כתב שלא מברכים על תוספת אורה? אלא‬ ‫כדעת מרן‪ ,‬אלא כדעת הרמב"ם‪ ,‬וכן הוא בתשובתו בחלק ב' (סימן קפ וסימן‬ ‫שאת כל הנרות הוא מדליק שלא לכבוד שבת‪ ,‬ולכן כשמדליק את נר שבת‬ ‫תא) ‪ ,‬שבתימן קיבלו עליהם הוראות הרמב"ם‪ .‬אמנם הויכוח בין רבני תימן‬ ‫לא נחשב שמדליק תוספת אורה‪ ,‬ורק אם מדליק את כל הנרות לכבוד‬ ‫הנ"ל הוא בעודם במקומם בתימן‪ ,‬בחצריהם ובטירתם‪ ,‬אבל אחר שעקרו‬ ‫שבת‪ ,‬בזה יש בעיה של תוספת אורה‪ .‬זו ראיה חזקה‪ .‬לכן לא צריך שעון‬ ‫ממקומם ובאו לשכון כבוד בארצינו הקדושה לצמיתות‪ ,‬על מנת שלא‬ ‫שבת‪ ,‬ולא צריך 'נרווים'‪ ...‬אלא ישאירו את החשמל כרגיל‪ ,‬וידליקו נרות‬ ‫לחזור לתימן‪ ,‬שורת הדין נותנת שינהגו ככל תושבי ארץ ישראל בכל עניני‬ ‫יום טוב עם ברכה‪.‬‬ ‫איסור והית ר ושבת‪ ,‬ויכולים אף להקל כדעת מרן‪ ,‬וכדין ההולך ממקום‬ ‫בשם השל"ה‪ ,‬שמכל מקום לא יברכו שנים במנורה אחת שיש לה קנים הרבה –‬ ‫‪ 12‬מרן הבית יוסף מספר בשו"ת שלו כמה רדיפות סבל‪ ,‬ורדפו אותו חכמים‪ ,‬לא‬ ‫ורק כשיש פיזור של נרות בפינות החדר מברכים על תוספת אורה לרמ"א ‪ -‬ויש‬ ‫סתם אנשים‪ .‬נזכרתי בדברי החיד"א (נחל קדומים בראשית טז‪ ,‬י) שמי ששמו 'יוסף'‬ ‫מקילים גם בזה‪ ,‬וכתב הפרי מגדים (א"א ס"ק טו) שיש לסמוך על זה בנשים עניות‬ ‫גימטריא 'קנאה'‪ ,‬מקנאים בו‪.‬‬ ‫שאין להן כי אם מנורה אחת‪ .‬ע"כ‪ .‬אבל נשים שלנו ב"ה אינן עניות‪ ,‬וכל שכן אם‬ ‫‪ 13‬בתי מלון שמניחים מגש בלובי‪ ,‬וכולן מדליקות שם נרות שבת‪ ,‬מי שבאה‬ ‫הולכות לבית מלון‪ ...‬ונמצא שגם לאשכנזים אסור לכמה נשים להדליק במגש‬ ‫ראשונה הדליקה‪ ,‬וכל השאר שמדליקות אחריה‪ ,‬לדעת מרן פשוט שעושות ברכה‬ ‫אחד‪ ,‬ולכן אחת תוציא את כולן‪ ,‬או שידליקו במקומות שונים‪.‬‬ ‫לבטלה‪ .‬וגם לפי הרמ"א שמברכים על תוספת אורה‪ ,‬כתב המשנה ברורה (ס"ק לז)‬