הלכה ולמעשה · Halacha Ulema'aseh — ראש השנה (2026-09-07)

הלכה ולמעשה – ראש השנה
בס"ד – גליון ל"ז -סיכום חבורות על ענינא דיומא– ראש השנה שנת תשפ"ז
עם הגהות הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א -מו"ץ בבית מדרש גבוה ובק"ק ליקוואוד יצ"ו
א] תענית בערב ר"ה
]1כתב המחבר שנוהגין להתענות ערב ראש השנה ,1אך אין נוהגים להשלים תענית זו (וע' בהע' עד מתי יש להתענות.)2
]2ותענית זו אין צריך לקבלה במנחה שלפניו( ,3אם רגיל להתענות בכל ערב ראש השנה).4
]3מי שהתענה כבר ג' פעמים בערב ר"ה ,צריך התרה אם רוצה להפסיק בשנים אחרות.5
]4מי שממשיך תעניתו עד אחר תפילת מנחה ,יאמר בברכת שמע קולנו 'עננו' בתפילת לחש.6
]5צריך ליזהר להתפלל תפילת מנחה של ערב ר"ה בכוונה גדולה ,מאחר שהיא התפילה האחרונה של השנה.7
ב] התרת נדרים
]1נוהגים לעשות התרת נדרים בערב ראש השנה( ,8וצריכין להבין ענין ההתרה.)9
]2מעיקר הדין אין המודעה מועילה אלא באופן שלא יזכור המודעה בשעת הנדר( ,10וי"א שסומכין להקל לענין קבלת דבר מצוה שלא בלשון נדר[ .)11א]
]3לא נהגו לעשות התרת נדרים עבור נשים ,12שסומכין על כל נדרי ביוה"כ.
]4אבל מי שרוצה לעשות התרת נדרים עבור אשתו ,תעשנו אשתו שליח להתיר נדריה וכשמתיר נדרי עצמו יתיר גם נדרי אשתו( ,13ע"י שיאמר להם שהוא
מבקש גם בשביל אשתו.)14
ג] מנהגי ראש השנה
]1נוהגין שכל אחד אומר לחבירו בליל ר"ה 'לשנה טוב תכתב וכו'' ,ואף שנחלקו האחרונים אם יש להוסיף 'ותחתם' 15נוהגים לאומרו.16
]2ואפשר לומר אותה לחבירו עד חצות הלילה של לילה הראשונה.17
]3באכילת הסימנים ,יש לקחת בתחילה תמר 18ולברך 'בורא פרי העץ' ולאכול ממנו מעט[ ,ב] ולומר יהי רצון מלפניך ה' אלקינו 19וכו' שיתמו אויבנו.20
]4אבל אין להפסיק בין הברכה והאכילה ,אלא יאכל מעט ואח"כ אומר ה'יהי רצון'.21
]5יש פוסקי זמנינו שכתבו שיש ליקח פרי שברכתו האדמה (כגון אבטיח מילון או בננה שמברכין עליהם באמצע הסעודה) ויפטור בברכה זו את הירקות
שאוכלן לסימן 22אבל אין לברך על הירקות עצמם בתוך הסעודה( ,23וי"א שמברכין על הקרא.)24Gourd-
]6השומעים ה'יהי רצון' יש להם לענות אמן על הבקשה.25
]7יתעורר האדם בתשובה כשיאמר 'יהי רצון' ויתפלל ע"ז בלב שלום.26
הגהות הרב הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א:
[א] כן נהגו להקל בהנהגה טובה שלא קיבל על עצמו בפה.
[ב] יש שמברכים תחילה על התפוח (ע"פ קבלה) ולכן מצניעים את התמר ואת הרימון (כדי שלא יתחייב להקדימם מפני שהם משבעת המינים).
אבל שאר בני אדם א"א להם לעשות שליח להתיר נדרים ,וכמו שכתב בשו"ע יור"ד [סימן 1עיין שו"ע סימן תקפא,ב.
רכח,טז] שצריך הנודר לבוא לפני המתירין כשיתירו לו ,ואינו עושה שליח לשאול על נדר ,ורק 2כך כתב במשנ"ב [סימן תקפא ס"ק טז] ובמטה אפרים [שם סע' לח] וכן כתב בקובץ הלכות [פרק
לגבי אשתו מבואר משו"ע [סימן רלד,נו] שבעל נעשה שליח להשאל על נדרי אשתו [ועיין בש"ך שם ד,ה] ובספר אשי ישראל [פרק מה,כא] כדי שלא להכנס ליום טוב כשהוא מעונה.
ס"ק ע דזה שאשתו שאני הוא מפני דכגופו דמיא]. ולענין עד מתי מתענין ,יש מן האחרונים שכתבו שמתענין עד אחר מנחה קטנה ,כך כתב המג"א
14כך כתב הגר"מ שטרנבאך [בשו"ת תו"ה עמוד כח] וכן כתב בהלכות חג בחג [פרק ד,ח]. [בסימן תקסב ס"ק ה] וכן כתב החיי אדם [כלל קלב,י].
15כתב המשנ"ב [בסימן תקפב ס"ק כה] שהמג"א מצדד דיש לומר ג"כ 'ותחתם' ,והגר"א בביאורו אולם ,המחצית השקל והפמ"ג [תקסב א"א ס"ק כ] והאליה רבה כתבו ,שהמנהג להתענות רק
מסכים לדעת העשרה מאמרות דאין לומר 'ותחתם'. עד אחר מנחה גדולה ואמרים עננו ואח"כ טועמין ,וכן כתב במשנ"ב [בסימן תקסב ס"ק י] שעכשיו
16כך הובא בשם הגרש"ז אוריבאך [בהליכות שלמה פרק א בדבר הלכה אות כא] שנהגו לאומרו כמו נהגו רבים שלא להתענות כי אם עד זמן מנחה גדולה ומתפללים תחילה מנחה ,ולכן כתב
שכתב המג"א בשם מעיל צדק. שבאדם חלוש בוודאי יכול לסמוך להקל להתענות רק עד זמן מנחה גדולה ולהתפלל מנחה
17כך כתב המשנ"ב [בסימן תקפב ס"ק כה בשם המג"א] דיכולין לומר 'לשנה טובה תכתב' עד חצות ותפילת 'עננו' ולאכול .וכן נהג הגרי"י פישר [ע' הליכות א"י ע' ח] להתענות עד אחר תפילת מנחה
הלילה ,וכן הורה הגר"ש קמנצקי [בקובץ הלכות פרק ז,א] דמעיקרא הדין מותר עד חצות. גדולה [אבל הובא שם ששאר בני ביתו התענו רק עד חצי היום].
ולענין אם מותר לומר 'לשנה טוב תכתב' בליל שני ,כתב המשנ"ב [שם] דמהט"ז מוכח דמותר, ויש שכתבו דמנהגינו להתענות רק עד חצות היום ,כך אמר הגר"ש קמנצקי [בקובץ הלכות פרק
והאליה רבה חולק על זה. ד,ה ובהערה ז שהוא ע"פ שו"ת שאילת יעבץ בח"ב סימן קמז].
18עי' בשו"ע סימן ריא,ד שצריך להקדים לברך ברכת בורא פרי העץ על שבעת המינים ,וכן 3כך כתב במשנ"ב [בסימן תקפא ס"ק טז ובסימן תקסב ס"ק ט] ,וכן כתב להלכה בספר אשי ישראל
צריך להקדים את הפרי היותר קרוב במקרא למילת 'ארץ' ,ותמרים שהם 'דבש' במקרא יותר [פרק מה,כא] וכן כתב הגר"מ שרטנבאך [בשו"ת תו"ה עמוד כז] דמעיקר הדין הצום לא בעי קבלה.
קרוב למילת 'ארץ' מרימונים. 4הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בספר אשי ישראל פרק מה הערה סד] דכיון שבזמנינו אין כולם
19כתב המשנ"ב [בס"ק ב] שכתב האליה רבה בשם השל"ה שמזכיר את השם כשאומר יהי רצון. נוהגים בתענית זו ,לכן מי שאינו רגיל להתענות כל שנה ,יש לו לקבל את התענית במנחה
וע' בקובץ הלכות [פרק ז,טז] שכתב דכמה פוסקים [כגון הערוך השולחן בס' תקפג,ב והקיצור שו"ע שלפניו.
בס' קכט,ט] העתיקו הנוסח בלא שם השם ,אבל אם רוצה להזכיר שם ה' הרשות בידו. 5כך כתב בהלכות חג בחג [פרק ד,ד].
20כך כתב באור לציון [ח"ד פרק ג,ב ] שיש לברך על התמר כיון שאינו מדברים הבאים מחמת 6כך כתב במשנ"ב [סימן תקסב,ב ובמשנ"ב ס"ק י] ורק הש"ץ אין אומר 'עננו' בחזרת הש"ץ כיון
הסעודה. שאין משלימים תענית זו.
21כתב המשנ"ב [בסימן תקפג ס"ק ב ] שיאמר הבקשה אחר התחלת האכילה ,מפני שאסור 7כך כתב במטה אפרים [סימן תקפא,נז] והובא דבריו להלכה בספר אשי ישראל [בפרק מה,כו] וכן
להפסיק בין ברכה לאכילה ,וכן כתב באשרי האיש [ע' פה ,אבל הובא שם בשמו דבדיעבד אם הפסיק כתב באור לציון [פרק ב,ד] ובספר בהלכות חג בחג [פרק ד,טו].
אין לחזור ולברך] ,וכמו"כ כתב באור לציון [ח"ד פרק ג,ב] שלא להפסיק בין הברכה והאכילה ,וכן 8חיי אדם סימן קלח,ח.
כתב בספר הלכות חג בחג [עמוד נט] שבשום אופן לא יאמרנו מיד אחר הברכה. 9עיין בהלכות חג בחג [פרק ד,ז].
22כך הובא בשם הגרי"ש אלישיב [באשרי האיש ע' פה] וכמו"כ כתב בשו"ת אור לציון [ח"ד פרק 10עיין בשו"ע ירו"ד סימן רא,ב וע"ש בש"ך ס"ק ד ,וע"ע בספר בהלכות חג בחג [פרק ד,ז] לענין
ג,ב] דכיון שמן הדין ירקות המבושלים כגון סילקא והלוביא והדלעת אין מברכים עליהם בתוך התרת נדרים בערב ר"ה.
הסעודה כיון שבאים מחמת הסעודה[ ,עיין בכף החיים אות יב] אלא שיש שחששו שמא כיון 11כך כתב הגרש"ז אוריבאך [במנחת שלמה ח"ב פרק א,י וכן הובא בשמו בהליכות שלמה פרק א,ט]
שאינם באים אלא לסימן יש לברך עליהם [עי' באלף המגון ס"ק יג] ועל כן כתב שטוב לקחת פרי שאף שכתב הרמ"א [ביור"ד סימן ריא,א] שלמעשה אין לסמוך על מודעה זו בלי שאלה לחכם,
שמברכים עליו האדמה גם בתוך הסעודה כגון אבטיח ולברך עליו ,וכן כתב בהלכות חג בחג מ"מ מפני ריבוי השיטות בזה מסתבר דשפיר מהני מודעה זו דערב ר"ה ויוהכ"פ כיון שבאמת
[ע' סב] שאין לברך הואיל ורגילים לאוכלם מבושלים בתוך הסעודה ,אך יש מהדרין לברך על לא היה כוונתו לנדר או שבועה ורק התורה עשאתו כנדר.
מין אחר חי כגן אבטיח או מילון ולפוטרם. 12כך הובא בשם הגרש"ז אוריבאך [ח"ב פרק א,י] שנשים סמוכות על אמירת כל נדרי של יום
23כך כתב באור לציון [ח"ד פרק ג,ב] וכן פסק הגר"ש קמנצקי [פרק ז,יז] דאין מברכין על רוביא הכיפורים [דבר הלכה שם אות יג] וכן כתב בהלכות חג בחג [פרק ד,ח] שמנהג נשים שסומכות
כרתי סילקא וקרא וכתב שכן מבואר מסתימת כל הפוסקים שכתבו רק שמברך בפה"ע על בהתרת נדרים על כל נדרי ביום הכיפורים ,וכן הובא בשם הגרי"י פישר [בהליכות א"י ע' ט]
התפוחים או שאר הפירות ,ולא כתבו שמברכין ברכה גם על הירקות. שמקפידות לבוא בליל יום הכפורים לבית הכנסת לאמירת כל נדרי ,וכמו"כ הובא בשם הגר"ש
24כך כתב בסידור יעב"ץ [סעודת ליל ר"ה ,אכילת הסימנים] וכך כתב באלף המגן [תקפג ,ס"ק יג]. קמנצקי [פרק ה,ט] דאין הנשים נוהגות היום לעשות התרת נדרים בערב ר"ה [אבל כתב שם דצ"ע
וכך הובא להלכה בשם הגרש"ז אוריבאך [הליכות שלמה פרק א,יח] שזה וודאי לא מקרי בא שהרי יש להן לעשות סדר התרת נדרים בערב ר"ה].
מחמת הסעודה (דחשיב כפרי) ולכן מברכין עליו ברכת האדמה ,וכן היה נהג הגרי"י פישר 13כך כתב בספר אשי ישראל [פרק מה,כד] וכן כתב באור לציון [פרק א,יא] שלפני התרת נדרים
[בהליכות א"י ע' כב]. תמנה האשה את בעלה שיתיר נדריה ,וכן כתב בהלכות חג בחג [פרק ד,ח] למי שרוצה להתיר
25כך כתב באור לציון [ח"ד פרק ג,ב]. נדרי אשתו וכן כתב בקובץ הלכות [פרק ה,ט] דאשה נשואה יכולה לעשות כן ע"י בעלה שהבעל
26כך כתב המשנ"ב [בסימן תקפג ס"ק ב]. נעשה שליח לשאול על נדרי אשתו.
ד] עניית אמן בקדיש
]1בהרבה מקומות מאריכים החזנים בניגון של הקדיש וכגון במילת 'ואמרו אמן'.
]2ונחוץ לדעת שיש חיוב לענות אמן תוך הזמן של 'כדי דיבור' (שהוא 2-3שניות )27מסיום עצם הבקשה (כגון 'דאמירן בעלמא') ,וענייה אח"כ הוי אמן יתומה.28
]3ולכן אם החזן מאריך ב'ואמרו אמן' יותר מ 2-3שנית (כמו שמצוי בישבתינו הקדושה) יש לענות אמן עם החזן (או מיד אחר עצם הבקשה).29
ה] לאכול לפני תקיעת שופר
]1אין לאכול לפני תקיעת שופר מזונות כשיעור ביצה [ואכילת פירות מותר אפ' יותר מכביצה].30
]2אבל י"א שנהגו להקל בזה (לאכול מזונות יותר משיעור כביצה).31
ו] שינה בראש השנה
]1נהגו שלא לישן ביום ראש השנה( ,32אבל לא נהגו משום כך להשכים קודם עלות השחר[ 33ג]) ,וההולך בטל כישן דמי.34
]2והעיקר הוא שלא לישן מן הבוקר עד חצות 35ולכן י"א שמי שקשה לו ,יכול לישן אחר חצות היום.36
]3ויש שהקילו לישן אפ' בבוקר למי שצריך השינה כדי לכוין כראוי בתפילתו.37
ז] תקיעת שופר
]1נהגו הצבור לעמוד כולם גם בשעת התקיעות שתוקעין קודם מוסף.38
]2לא ישיח בין הברכה על התקיעות עד סוף כל התקיעות ,אבל התפילות אינם הפסק ,39וכן מותר להפסיק לברכת אשר יצר.40
]3אבל בין הברכה עד סוף התקיעות של קודם מוסף [תקיעות דמיושב] ,אסור להפסיק בשום דבר אפ' בתפילות ,41ולכן לא יאמר ה'יהי רצון' הנדפס
במחזורים בין התקיעות.42
]4נשים שנוהגות לבוא לביהכ"נ לשמוע תקיעת שופר ,חייבות להמשיך בכך בכל שנה מתורת נדר .
43
ח] ר"ה שחל בשבת
]1יו"ט של ראש השנה שחל להיות בשבת ,כיון שאין תוקעין בשופר 44לכן יש לו דין כלי שמלאכתו לאיסור.45
]2אף שאין אומרים 'אבינו מלכינו' בשבת ,יש פוסקי זמנינו שהורו שמותר לבקש צרכיו בפה בר"ה שחל בשבת.46
ט] שהחיינו בליל שני
]1בקידוש ליל שני ילבש בגד חדש או יניח פרי חדש על השולחן ואומר שהחיינו בקידוש( 47ומכוין בברכת שהחיינו הן על הקידוש והן על הפרי.)48
]2אף שי"א דבכה"ג יש לאכול הפרי מיד אחר קידוש ,49אבל מדינא א"צ זה כי עיקר ברכת שהחיינו הוא על ראיית הפרי.50
י] הוספות בשמו"ע
]1אם לא אמר 'זכרנו' ו'מי כמוך' וכיוצ"ב אין מחזירין אותו ,כל שכבר אמר את השם בסיום הברכה.51
]2אבל אם עדיין לא אמר את השם בחתימת הברכה יכול לחזור אע"פ שכבר הזכיר כמה שמות (כגון ב'וכל החיים').52
הגהות הרב הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א:
[ג] הגר"י קמנצקי זצ"ל הקפיד להשכים קודם עלות השחר כדי שלא לישן ביום.
40כך הובא בשם הגרש"ז אוירבאך [בהליכות שלמה פרק ב,טז]. 27ע' במשנ"ב סימן קכד ס"ק לד.
41כך כתב בדרך החיים שהובא במשנ"ב [בס"ק יב]. 28עיין ברמ"א קכד,ח.
42כך כתב בדרך החיים [הובא במשנ"ב ס"ק יב] דבין ברכה עד סוף התקיעות דמיושב אסור 29כמו שכתב במשנ"ב בסימן קכד ס"ק לה [ודווקא אם מאריך הרבה בניגון ,דאי לאו הכי ,נוהגין
להפסיק אפילו בתפילות ,לכן לא יאמר ה'יהי רצון' הנדפס במחזורים בין התקיעות דמיושב להמתין עד שיסיים תיבת 'ואמרו אמן'[.
רק יהרהר בלבו ואל יוציא מפיו ,וכן הובא בשם הגרי"י פישר [בהליכות א"י ע' מ] שנוהגים שלא 30כמו שכתב בשו"ע [בסימן תרנב,ד] לגבי לולב ,וה"ה לגבי שופר ושאר מצוות דאורייתא שכל
לאמרם כלל ,וכן כתבו שאר פוסקי זמנינו שלא נהגו לאומרו. היום זמנן דינם כלולב שאסור לאכול קודם שיקיים מצוותם אע"פ שכבר התפלל ,שמא ישכח,
אבל כתב השעה"צ [אות טו] דכיון דיש מקילים ,ע"כ במקום שנהגו להקל אין למחות בידם. וכן כתב להלכה בספר הלכות חג בחג [ע' קיב] וכן כתב בשו"ת אור לציון [ח"ד פרק ד,ד] שמותר
43כך כתב בשו"ת אור לציון [פרק ה,יז]. לאכול רק עד שיעור כביצה של מזונות ולא יותר[ ,וכתב שם שיש מחמירים שלא לטעום כלל
44שו"ע תקפח,ה ,ומשום גזירה שמא יטלנו בידו לילך אצל בקי ללמוד ויעבירנו ד' אמות ברשות לפני תקיעת שופר] וכן שמענו מהגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א.
הרבים [משנ"ב ס"ק יג]. 31כך כתב בקובץ הלכות [פרק ט,א] שלמעשה נתפשט המנהג להקל ויש להם על מה שיסמוכו,
45כתב הרמ"א [שם] שאסור לטלטלו כי אם לצורך גופו ומקומו ,וביאר המשנ"ב [בס"ק יד] דהוא וכתב שעיקר הטעם להקל בזה הוא משום שממשיכים בתפילה עד אחר חצות וצריכים לאכול
כלי שמלאכתו לאיסור. כדי שיוכלו לכוין בתפילת מוסף[ ,ולכן כתב שמי שמתפלל כוותיקין בר"ה והתפילה מסתיימת
46כך הובא בשם הגרש"ז אוריבאך [בהליכות שלמה פרק י,טו] שמותר להוסיף בקשות בתפילת קודם חצות ,אין לו לאכול כלל קודם התקיעות ושאף לענין טעימה אין להקל בזה] .וכמו"כ
הלחש ב'אלקי נצור' ,וכן הובא בשם הגרי"י פישר [בהליכות א"י ע' יז-יח] שמותר לבקש צרכיו הובא בשם הגרי"ש אלישיב [באשרי האיש ע' צז ] שמנהג בישובות להקל בזה ,אבל כתב שמ"מ
כיון שאינו איסור חמור ,והולכים בו אחר המנהג וכיון דרואים שמנהגינו דאנו מבקשים ראוי להחמיר
בקשות בשבת בכמה ענינים (וכגון ב'בריך שמיה') יכול נמי לבקש צרכיו ,וכמו"כ הובא שם 32כך כתב הרמ"א [תקפג,ב] וכתב שמנהג נכון הוא.
בשמו דלבקש על צרכי כלל ישראל מותר ,ושכל האיסור שייך רק בבקשת צרכי עצמו. 33כך הובא בשם הגרש"ז אוריבאך [בהליכות שלמה פרק א,כג] וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב
47שו"ע תר,ב. [באשרי האיש פרק יד,יא].
48כך הובא בשם הגרש"ז אוריבאך [בהליכות שלמה פרק א,כ] שצריך לכוין בברכת שהחיינו על אולם ,בהלכות חג בחג [ע' שח] כתב שיש לקום קודם עלות השחר לפי שאין לישון ביום ר"ה.
זמן של ראש השנה (מלבד הכוונה על הפרי) דאם לא כן הרי הפסיק בין הקידוש והברכה. 34כך כתב המג"א [ס"ס תקפג] וביאר המחצית השקל דכשאדם עוסק בתורה ותפילה מעורר
49כך כתב במחצית השקל [סימן תר ס"ק א ד"ה ועסקי'] דמי שמקדש קודם הנטילה ,יש לאכול למלאך שלו להתפלל עליו ,אבל לא כשהולך בטל .וכן כתב להלכה בהלכות חג בחג [עמוד עא].
הפרי מיד אחר הקידוש וברכת שהחיינו דאל"ה איך יפסיק בין שהחיינו ואכילת הפרי בנטילה 35כך כתב בשו"ת אור לציון [ח"ד פרק ד,ח] ,וע' בשער הכוונות [דף צ ].שהביא דברי האריז"ל,
וברכת נט"י וברכת המוציא. שאין זה אלא עד חצי היום ,ומאז ואילך יכולים לישן ,ושכן נהג האריז"ל שאחר חצי היום
50כך הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בוישמע משה ח"ב ע' קנט] דאוכלים אותו באמצע הסעודה, שכב על מיטתו וישן.
וכמו"כ כתב בקובץ הלכות [פרק ז,ט] שמדינא א"צ לאכול אותו מיד אחר קידוש כיון שכתב 36כך כתב בשו"ת אור לציון [ח"ד פרק ד,ח].
בשו"ע [סימן רכה,ג ] הרואה פרי חדש מתחדש משנה לשנה מברך שהחיינו ,ואפילו רואהו ביד 37ע"ז הובא בשם הגרש"ז אוריבאך [בהליכות שלמה פרק א,כד] שיש לו לישן כדרכו ,דהא דאמרו
חבירו או על האילן ,ואף שנהגו שלא לברך עד שעת אכילה אבל כבר כתב הרמ"א שם דמי [בסימן תקפג,ב בהגה בשם הירושלמי] דמאן דדמיך בריש שתא דמיך מזליה ,זהו דוקא בישן סתם,
שמברך בשעת ראייה לא הפסיד. אבל בכגון דא לא נאמר דבר זה.
51שו"ע תקפב,ה ומשנ"ב ס"ק טז ,ומפני דהוא רק תקנת הגאונים ועל כן אם שכח לאמרם אין 38כתב בשו"ע [בסימן תקפה,א] צריך לתקוע מעומד ,ועיין במשנ"ב [שם ס"ק א] דכתיב 'יום תרועה
לחזור [משנ"ב ס"ק טו]. יהיה לכם' וילפינן מ'לכם' דגבי עומר ,ובעומר כתיב 'חרמש בקמה' אל תקרי 'בקמה' אלא
52כך כתב במשנ"ב [בסימן תקפב ס"ק טז]. 'בקומה' .אבל כתב המשנ"ב דהציבור השומעים התקיעות לא הטריחום לעמוד משום כבוד
צבור ,וגם כי עתידים לשמוע מעומד התקיעות שעל סדר הברכות של מלכיות זכרונות וכו'.
To receive a free weekly email, send a blank email to halachahulemasah@gmail.com אבל סיים שעכשיו נהגו הצבור לעמוד כולם גם בשעת התקיעות שתוקעין קודם מוסף.
For Dedication opportunities contact the above email address 39בשו"ע [תקצב,ב] כתב שלא ישיח בין תקיעות דמיושב לתקיעות שמעומד וכו' ואין צריך לומר
שלא ישיחו בין הברכה להתקיעות ,ועיין במשנ"ב [ס"ק יא] שכתב דה"ה דבין התקיעות דמיושב
גופא ובין התקיעות שמעומד גופא ג"כ אסור להשיח.
