gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

הלכה ולמעשה · Halacha Ulema'aseh — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: הלכה ולמעשה · Halacha Ulema'aseh

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

הלכה ולמעשה · Halacha Ulema'aseh — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫הלכה ולמעשה – ראש השנה‬ ‫בס"ד – גליון ל"ז ‪ -‬סיכום חבורות על ענינא דיומא– ראש השנה שנת תשפ"ז‬ ‫עם הגהות הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א ‪ -‬מו"ץ בבית מדרש גבוה ובק"ק ליקוואוד יצ"ו‬ ‫א] תענית בערב ר"ה‬ ‫‪ ]1‬כתב המחבר שנוהגין להתענות ערב ראש השנה‪ ,1‬אך אין נוהגים להשלים תענית זו (וע' בהע' עד מתי יש להתענות‪.)2‬‬ ‫‪ ]2‬ותענית זו אין צריך לקבלה במנחה שלפניו‪( ,3‬אם רגיל להתענות בכל ערב ראש השנה)‪.4‬‬ ‫‪ ]3‬מי שהתענה כבר ג' פעמים בערב ר"ה‪ ,‬צריך התרה אם רוצה להפסיק בשנים אחרות‪.5‬‬ ‫‪ ]4‬מי שממשיך תעניתו עד אחר תפילת מנחה‪ ,‬יאמר בברכת שמע קולנו 'עננו' בתפילת לחש‪.6‬‬ ‫‪ ]5‬צריך ליזהר להתפלל תפילת מנחה של ערב ר"ה בכוונה גדולה‪ ,‬מאחר שהיא התפילה האחרונה של השנה‪.7‬‬ ‫ב] התרת נדרים‬ ‫‪ ]1‬נוהגים לעשות התרת נדרים בערב ראש השנה‪( ,8‬וצריכין להבין ענין ההתרה‪.)9‬‬ ‫‪ ]2‬מעיקר הדין אין המודעה מועילה אלא באופן שלא יזכור המודעה בשעת הנדר‪( ,10‬וי"א שסומכין להקל לענין קבלת דבר מצוה שלא בלשון נדר‪[ .)11‬א]‬ ‫‪ ]3‬לא נהגו לעשות התרת נדרים עבור נשים‪ ,12‬שסומכין על כל נדרי ביוה"כ‪.‬‬ ‫‪ ]4‬אבל מי שרוצה לעשות התרת נדרים עבור אשתו‪ ,‬תעשנו אשתו שליח להתיר נדריה וכשמתיר נדרי עצמו יתיר גם נדרי אשתו‪( ,13‬ע"י שיאמר להם שהוא‬ ‫מבקש גם בשביל אשתו‪.)14‬‬ ‫ג] מנהגי ראש השנה‬ ‫‪ ]1‬נוהגין שכל אחד אומר לחבירו בליל ר"ה 'לשנה טוב תכתב וכו''‪ ,‬ואף שנחלקו האחרונים אם יש להוסיף 'ותחתם'‪ 15‬נוהגים לאומרו‪.16‬‬ ‫‪ ]2‬ואפשר לומר אותה לחבירו עד חצות הלילה של לילה הראשונה‪.17‬‬ ‫‪ ]3‬באכילת הסימנים‪ ,‬יש לקחת בתחילה תמר‪ 18‬ולברך 'בורא פרי העץ' ולאכול ממנו מעט‪[ ,‬ב] ולומר יהי רצון מלפניך ה' אלקינו‪ 19‬וכו' שיתמו אויבנו‪.20‬‬ ‫‪ ]4‬אבל אין להפסיק בין הברכה והאכילה‪ ,‬אלא יאכל מעט ואח"כ אומר ה'יהי רצון'‪.21‬‬ ‫‪ ]5‬יש פוסקי זמנינו שכתבו שיש ליקח פרי שברכתו האדמה (כגון אבטיח מילון או בננה שמברכין עליהם באמצע הסעודה) ויפטור בברכה זו את הירקות‬ ‫שאוכלן לסימן‪ 22‬אבל אין לברך על הירקות עצמם בתוך הסעודה‪( ,23‬וי"א שמברכין על הקרא‪.)24Gourd-‬‬ ‫‪ ]6‬השומעים ה'יהי רצון' יש להם לענות אמן על הבקשה‪.25‬‬ ‫‪ ]7‬יתעורר האדם בתשובה כשיאמר 'יהי רצון' ויתפלל ע"ז בלב שלום‪.26‬‬ ‫הגהות הרב הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א‪:‬‬ ‫[א] כן נהגו להקל בהנהגה טובה שלא קיבל על עצמו בפה‪.‬‬ ‫[ב] יש שמברכים תחילה על התפוח (ע"פ קבלה) ולכן מצניעים את התמר ואת הרימון (כדי שלא יתחייב להקדימם מפני שהם משבעת המינים)‪.‬‬ ‫אבל שאר בני אדם א"א להם לעשות שליח להתיר נדרים‪ ,‬וכמו שכתב בשו"ע יור"ד [סימן‬ ‫‪ 1‬עיין שו"ע סימן תקפא‪,‬ב‪.‬‬ ‫רכח‪,‬טז] שצריך הנודר לבוא לפני המתירין כשיתירו לו‪ ,‬ואינו עושה שליח לשאול על נדר‪ ,‬ורק‬ ‫‪ 2‬כך כתב במשנ"ב [סימן תקפא ס"ק טז] ובמטה אפרים [שם סע' לח] וכן כתב בקובץ הלכות [פרק‬ ‫לגבי אשתו מבואר משו"ע [סימן רלד‪,‬נו] שבעל נעשה שליח להשאל על נדרי אשתו [ועיין בש"ך שם‬ ‫ד‪,‬ה] ובספר אשי ישראל [פרק מה‪,‬כא] כדי שלא להכנס ליום טוב כשהוא מעונה‪.‬‬ ‫ס"ק ע דזה שאשתו שאני הוא מפני דכגופו דמיא]‪.‬‬ ‫ולענין עד מתי מתענין‪ ,‬יש מן האחרונים שכתבו שמתענין עד אחר מנחה קטנה‪ ,‬כך כתב המג"א‬ ‫‪ 14‬כך כתב הגר"מ שטרנבאך [בשו"ת תו"ה עמוד כח] וכן כתב בהלכות חג בחג [פרק ד‪,‬ח]‪.‬‬ ‫[בסימן תקסב ס"ק ה] וכן כתב החיי אדם [כלל קלב‪,‬י]‪.‬‬ ‫‪ 15‬כתב המשנ"ב [בסימן תקפב ס"ק כה] שהמג"א מצדד דיש לומר ג"כ 'ותחתם'‪ ,‬והגר"א בביאורו‬ ‫אולם‪ ,‬המחצית השקל והפמ"ג [תקסב א"א ס"ק כ] והאליה רבה כתבו‪ ,‬שהמנהג להתענות רק‬ ‫מסכים לדעת העשרה מאמרות דאין לומר 'ותחתם'‪.‬‬ ‫עד אחר מנחה גדולה ואמרים עננו ואח"כ טועמין‪ ,‬וכן כתב במשנ"ב [בסימן תקסב ס"ק י] שעכשיו‬ ‫‪ 16‬כך הובא בשם הגרש"ז אוריבאך [בהליכות שלמה פרק א בדבר הלכה אות כא] שנהגו לאומרו כמו‬ ‫נהגו רבים שלא להתענות כי אם עד זמן מנחה גדולה ומתפללים תחילה מנחה‪ ,‬ולכן כתב‬ ‫שכתב המג"א בשם מעיל צדק‪.‬‬ ‫שבאדם חלוש בוודאי יכול לסמוך להקל להתענות רק עד זמן מנחה גדולה ולהתפלל מנחה‬ ‫‪ 17‬כך כתב המשנ"ב [בסימן תקפב ס"ק כה בשם המג"א] דיכולין לומר 'לשנה טובה תכתב' עד חצות‬ ‫ותפילת 'עננו' ולאכול‪ .‬וכן נהג הגרי"י פישר [ע' הליכות א"י ע' ח] להתענות עד אחר תפילת מנחה‬ ‫הלילה‪ ,‬וכן הורה הגר"ש קמנצקי [בקובץ הלכות פרק ז‪,‬א] דמעיקרא הדין מותר עד חצות‪.‬‬ ‫גדולה [אבל הובא שם ששאר בני ביתו התענו רק עד חצי היום]‪.‬‬ ‫ולענין אם מותר לומר 'לשנה טוב תכתב' בליל שני‪ ,‬כתב המשנ"ב [שם] דמהט"ז מוכח דמותר‪,‬‬ ‫ויש שכתבו דמנהגינו להתענות רק עד חצות היום‪ ,‬כך אמר הגר"ש קמנצקי [בקובץ הלכות פרק‬ ‫והאליה רבה חולק על זה‪.‬‬ ‫ד‪,‬ה ובהערה ז שהוא ע"פ שו"ת שאילת יעבץ בח"ב סימן קמז]‪.‬‬ ‫‪ 18‬עי' בשו"ע סימן ריא‪,‬ד שצריך להקדים לברך ברכת בורא פרי העץ על שבעת המינים‪ ,‬וכן‬ ‫‪ 3‬כך כתב במשנ"ב [בסימן תקפא ס"ק טז ובסימן תקסב ס"ק ט]‪ ,‬וכן כתב להלכה בספר אשי ישראל‬ ‫צריך להקדים את הפרי היותר קרוב במקרא למילת 'ארץ'‪ ,‬ותמרים שהם 'דבש' במקרא יותר‬ ‫[פרק מה‪,‬כא] וכן כתב הגר"מ שרטנבאך [בשו"ת תו"ה עמוד כז] דמעיקר הדין הצום לא בעי קבלה‪.‬‬ ‫קרוב למילת 'ארץ' מרימונים‪.‬‬ ‫‪ 4‬הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בספר אשי ישראל פרק מה הערה סד] דכיון שבזמנינו אין כולם‬ ‫‪ 19‬כתב המשנ"ב [בס"ק ב] שכתב האליה רבה בשם השל"ה שמזכיר את השם כשאומר יהי רצון‪.‬‬ ‫נוהגים בתענית זו‪ ,‬לכן מי שאינו רגיל להתענות כל שנה‪ ,‬יש לו לקבל את התענית במנחה‬ ‫וע' בקובץ הלכות [פרק ז‪,‬טז] שכתב דכמה פוסקים [כגון הערוך השולחן בס' תקפג‪,‬ב והקיצור שו"ע‬ ‫שלפניו‪.‬‬ ‫בס' קכט‪,‬ט] העתיקו הנוסח בלא שם השם‪ ,‬אבל אם רוצה להזכיר שם ה' הרשות בידו‪.‬‬ ‫‪ 5‬כך כתב בהלכות חג בחג [פרק ד‪,‬ד]‪.‬‬ ‫‪ 20‬כך כתב באור לציון [ח"ד פרק ג‪,‬ב ] שיש לברך על התמר כיון שאינו מדברים הבאים מחמת‬ ‫‪ 6‬כך כתב במשנ"ב [סימן תקסב‪,‬ב ובמשנ"ב ס"ק י] ורק הש"ץ אין אומר 'עננו' בחזרת הש"ץ כיון‬ ‫הסעודה‪.‬‬ ‫שאין משלימים תענית זו‪.‬‬ ‫‪ 21‬כתב המשנ"ב [בסימן תקפג ס"ק ב ] שיאמר הבקשה אחר התחלת האכילה‪ ,‬מפני שאסור‬ ‫‪ 7‬כך כתב במטה אפרים [סימן תקפא‪,‬נז] והובא דבריו להלכה בספר אשי ישראל [בפרק מה‪,‬כו] וכן‬ ‫להפסיק בין ברכה לאכילה‪ ,‬וכן כתב באשרי האיש [ע' פה‪ ,‬אבל הובא שם בשמו דבדיעבד אם הפסיק‬ ‫כתב באור לציון [פרק ב‪,‬ד] ובספר בהלכות חג בחג [פרק ד‪,‬טו]‪.‬‬ ‫אין לחזור ולברך]‪ ,‬וכמו"כ כתב באור לציון [ח"ד פרק ג‪,‬ב] שלא להפסיק בין הברכה והאכילה‪ ,‬וכן‬ ‫‪ 8‬חיי אדם סימן קלח‪,‬ח‪.‬‬ ‫כתב בספר הלכות חג בחג [עמוד נט] שבשום אופן לא יאמרנו מיד אחר הברכה‪.‬‬ ‫‪ 9‬עיין בהלכות חג בחג [פרק ד‪,‬ז]‪.‬‬ ‫‪ 22‬כך הובא בשם הגרי"ש אלישיב [באשרי האיש ע' פה] וכמו"כ כתב בשו"ת אור לציון [ח"ד פרק‬ ‫‪ 10‬עיין בשו"ע ירו"ד סימן רא‪,‬ב וע"ש בש"ך ס"ק ד‪ ,‬וע"ע בספר בהלכות חג בחג [פרק ד‪,‬ז] לענין‬ ‫ג‪,‬ב] דכיון שמן הדין ירקות המבושלים כגון סילקא והלוביא והדלעת אין מברכים עליהם בתוך‬ ‫התרת נדרים בערב ר"ה‪.‬‬ ‫הסעודה כיון שבאים מחמת הסעודה‪[ ,‬עיין בכף החיים אות יב] אלא שיש שחששו שמא כיון‬ ‫‪ 11‬כך כתב הגרש"ז אוריבאך [במנחת שלמה ח"ב פרק א‪,‬י וכן הובא בשמו בהליכות שלמה פרק א‪,‬ט]‬ ‫שאינם באים אלא לסימן יש לברך עליהם [עי' באלף המגון ס"ק יג] ועל כן כתב שטוב לקחת פרי‬ ‫שאף שכתב הרמ"א [ביור"ד סימן ריא‪,‬א] שלמעשה אין לסמוך על מודעה זו בלי שאלה לחכם‪,‬‬ ‫שמברכים עליו האדמה גם בתוך הסעודה כגון אבטיח ולברך עליו‪ ,‬וכן כתב בהלכות חג בחג‬ ‫מ"מ מפני ריבוי השיטות בזה מסתבר דשפיר מהני מודעה זו דערב ר"ה ויוהכ"פ כיון שבאמת‬ ‫[ע' סב] שאין לברך הואיל ורגילים לאוכלם מבושלים בתוך הסעודה‪ ,‬אך יש מהדרין לברך על‬ ‫לא היה כוונתו לנדר או שבועה ורק התורה עשאתו כנדר‪.‬‬ ‫מין אחר חי כגן אבטיח או מילון ולפוטרם‪.‬‬ ‫‪ 12‬כך הובא בשם הגרש"ז אוריבאך [ח"ב פרק א‪,‬י] שנשים סמוכות על אמירת כל נדרי של יום‬ ‫‪ 23‬כך כתב באור לציון [ח"ד פרק ג‪,‬ב] וכן פסק הגר"ש קמנצקי [פרק ז‪,‬יז] דאין מברכין על רוביא‬ ‫הכיפורים [דבר הלכה שם אות יג] וכן כתב בהלכות חג בחג [פרק ד‪,‬ח] שמנהג נשים שסומכות‬ ‫כרתי סילקא וקרא וכתב שכן מבואר מסתימת כל הפוסקים שכתבו רק שמברך בפה"ע על‬ ‫בהתרת נדרים על כל נדרי ביום הכיפורים‪ ,‬וכן הובא בשם הגרי"י פישר [בהליכות א"י ע' ט]‬ ‫התפוחים או שאר הפירות‪ ,‬ולא כתבו שמברכין ברכה גם על הירקות‪.‬‬ ‫שמקפידות לבוא בליל יום הכפורים לבית הכנסת לאמירת כל נדרי‪ ,‬וכמו"כ הובא בשם הגר"ש‬ ‫‪ 24‬כך כתב בסידור יעב"ץ [סעודת ליל ר"ה‪ ,‬אכילת הסימנים] וכך כתב באלף המגן [תקפג‪ ,‬ס"ק יג]‪.‬‬ ‫קמנצקי [פרק ה‪,‬ט] דאין הנשים נוהגות היום לעשות התרת נדרים בערב ר"ה [אבל כתב שם דצ"ע‬ ‫וכך הובא להלכה בשם הגרש"ז אוריבאך [הליכות שלמה פרק א‪,‬יח] שזה וודאי לא מקרי בא‬ ‫שהרי יש להן לעשות סדר התרת נדרים בערב ר"ה]‪.‬‬ ‫מחמת הסעודה (דחשיב כפרי) ולכן מברכין עליו ברכת האדמה‪ ,‬וכן היה נהג הגרי"י פישר‬ ‫‪ 13‬כך כתב בספר אשי ישראל [פרק מה‪,‬כד] וכן כתב באור לציון [פרק א‪,‬יא] שלפני התרת נדרים‬ ‫[בהליכות א"י ע' כב]‪.‬‬ ‫תמנה האשה את בעלה שיתיר נדריה‪ ,‬וכן כתב בהלכות חג בחג [פרק ד‪,‬ח] למי שרוצה להתיר‬ ‫‪ 25‬כך כתב באור לציון [ח"ד פרק ג‪,‬ב]‪.‬‬ ‫נדרי אשתו וכן כתב בקובץ הלכות [פרק ה‪,‬ט] דאשה נשואה יכולה לעשות כן ע"י בעלה שהבעל‬ ‫‪ 26‬כך כתב המשנ"ב [בסימן תקפג ס"ק ב]‪.‬‬ ‫נעשה שליח לשאול על נדרי אשתו‪.‬‬ ‫ד] עניית אמן בקדיש‬ ‫‪ ]1‬בהרבה מקומות מאריכים החזנים בניגון של הקדיש וכגון במילת 'ואמרו אמן'‪.‬‬ ‫‪ ]2‬ונחוץ לדעת שיש חיוב לענות אמן תוך הזמן של 'כדי דיבור' (שהוא ‪ 2-3‬שניות‪ )27‬מסיום עצם הבקשה (כגון 'דאמירן בעלמא')‪ ,‬וענייה אח"כ הוי אמן יתומה‪.28‬‬ ‫‪ ]3‬ולכן אם החזן מאריך ב'ואמרו אמן' יותר מ‪ 2-3‬שנית (כמו שמצוי בישבתינו הקדושה) יש לענות אמן עם החזן (או מיד אחר עצם הבקשה)‪.29‬‬ ‫ה] לאכול לפני תקיעת שופר‬ ‫‪ ]1‬אין לאכול לפני תקיעת שופר מזונות כשיעור ביצה [ואכילת פירות מותר אפ' יותר מכביצה]‪.30‬‬ ‫‪ ]2‬אבל י"א שנהגו להקל בזה (לאכול מזונות יותר משיעור כביצה)‪.31‬‬ ‫ו] שינה בראש השנה‬ ‫‪ ]1‬נהגו שלא לישן ביום ראש השנה‪( ,32‬אבל לא נהגו משום כך להשכים קודם עלות השחר‪[ 33‬ג])‪ ,‬וההולך בטל כישן דמי‪.34‬‬ ‫‪ ]2‬והעיקר הוא שלא לישן מן הבוקר עד חצות‪ 35‬ולכן י"א שמי שקשה לו‪ ,‬יכול לישן אחר חצות היום‪.36‬‬ ‫‪ ]3‬ויש שהקילו לישן אפ' בבוקר למי שצריך השינה כדי לכוין כראוי בתפילתו‪.37‬‬ ‫ז] תקיעת שופר‬ ‫‪ ]1‬נהגו הצבור לעמוד כולם גם בשעת התקיעות שתוקעין קודם מוסף‪.38‬‬ ‫‪ ]2‬לא ישיח בין הברכה על התקיעות עד סוף כל התקיעות‪ ,‬אבל התפילות אינם הפסק‪ ,39‬וכן מותר להפסיק לברכת אשר יצר‪.40‬‬ ‫‪ ]3‬אבל בין הברכה עד סוף התקיעות של קודם מוסף [תקיעות דמיושב]‪ ,‬אסור להפסיק בשום דבר אפ' בתפילות‪ ,41‬ולכן לא יאמר ה'יהי רצון' הנדפס‬ ‫במחזורים בין התקיעות‪.42‬‬ ‫‪ ]4‬נשים שנוהגות לבוא לביהכ"נ לשמוע תקיעת שופר‪ ,‬חייבות להמשיך בכך בכל שנה מתורת נדר ‪.‬‬ ‫‪43‬‬ ‫ח] ר"ה שחל בשבת‬ ‫‪ ]1‬יו"ט של ראש השנה שחל להיות בשבת‪ ,‬כיון שאין תוקעין בשופר‪ 44‬לכן יש לו דין כלי שמלאכתו לאיסור‪.45‬‬ ‫‪ ]2‬אף שאין אומרים 'אבינו מלכינו' בשבת‪ ,‬יש פוסקי זמנינו שהורו שמותר לבקש צרכיו בפה בר"ה שחל בשבת‪.46‬‬ ‫ט] שהחיינו בליל שני‬ ‫‪ ]1‬בקידוש ליל שני ילבש בגד חדש או יניח פרי חדש על השולחן ואומר שהחיינו בקידוש‪( 47‬ומכוין בברכת שהחיינו הן על הקידוש והן על הפרי‪.)48‬‬ ‫‪ ]2‬אף שי"א דבכה"ג יש לאכול הפרי מיד אחר קידוש‪ ,49‬אבל מדינא א"צ זה כי עיקר ברכת שהחיינו הוא על ראיית הפרי‪.50‬‬ ‫י] הוספות בשמו"ע‬ ‫‪ ]1‬אם לא אמר 'זכרנו' ו'מי כמוך' וכיוצ"ב אין מחזירין אותו‪ ,‬כל שכבר אמר את השם בסיום הברכה‪.51‬‬ ‫‪ ]2‬אבל אם עדיין לא אמר את השם בחתימת הברכה יכול לחזור אע"פ שכבר הזכיר כמה שמות (כגון ב'וכל החיים')‪.52‬‬ ‫הגהות הרב הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א‪:‬‬ ‫[ג] הגר"י קמנצקי זצ"ל הקפיד להשכים קודם עלות השחר כדי שלא לישן ביום‪.‬‬ ‫‪ 40‬כך הובא בשם הגרש"ז אוירבאך [בהליכות שלמה פרק ב‪,‬טז]‪.‬‬ ‫‪ 27‬ע' במשנ"ב סימן קכד ס"ק לד‪.‬‬ ‫‪ 41‬כך כתב בדרך החיים שהובא במשנ"ב [בס"ק יב]‪.‬‬ ‫‪ 28‬עיין ברמ"א קכד‪,‬ח‪.‬‬ ‫‪ 42‬כך כתב בדרך החיים [הובא במשנ"ב ס"ק יב] דבין ברכה עד סוף התקיעות דמיושב אסור‬ ‫‪ 29‬כמו שכתב במשנ"ב בסימן קכד ס"ק לה [ודווקא אם מאריך הרבה בניגון‪ ,‬דאי לאו הכי‪ ,‬נוהגין‬ ‫להפסיק אפילו בתפילות‪ ,‬לכן לא יאמר ה'יהי רצון' הנדפס במחזורים בין התקיעות דמיושב‬ ‫להמתין עד שיסיים תיבת 'ואמרו אמן'[‪.‬‬ ‫רק יהרהר בלבו ואל יוציא מפיו‪ ,‬וכן הובא בשם הגרי"י פישר [בהליכות א"י ע' מ] שנוהגים שלא‬ ‫‪ 30‬כמו שכתב בשו"ע [בסימן תרנב‪,‬ד] לגבי לולב‪ ,‬וה"ה לגבי שופר ושאר מצוות דאורייתא שכל‬ ‫לאמרם כלל‪ ,‬וכן כתבו שאר פוסקי זמנינו שלא נהגו לאומרו‪.‬‬ ‫היום זמנן דינם כלולב שאסור לאכול קודם שיקיים מצוותם אע"פ שכבר התפלל‪ ,‬שמא ישכח‪,‬‬ ‫אבל כתב השעה"צ [אות טו] דכיון דיש מקילים‪ ,‬ע"כ במקום שנהגו להקל אין למחות בידם‪.‬‬ ‫וכן כתב להלכה בספר הלכות חג בחג [ע' קיב] וכן כתב בשו"ת אור לציון [ח"ד פרק ד‪,‬ד] שמותר‬ ‫‪ 43‬כך כתב בשו"ת אור לציון [פרק ה‪,‬יז]‪.‬‬ ‫לאכול רק עד שיעור כביצה של מזונות ולא יותר‪[ ,‬וכתב שם שיש מחמירים שלא לטעום כלל‬ ‫‪ 44‬שו"ע תקפח‪,‬ה‪ ,‬ומשום גזירה שמא יטלנו בידו לילך אצל בקי ללמוד ויעבירנו ד' אמות ברשות‬ ‫לפני תקיעת שופר] וכן שמענו מהגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א‪.‬‬ ‫הרבים [משנ"ב ס"ק יג]‪.‬‬ ‫‪ 31‬כך כתב בקובץ הלכות [פרק ט‪,‬א] שלמעשה נתפשט המנהג להקל ויש להם על מה שיסמוכו‪,‬‬ ‫‪ 45‬כתב הרמ"א [שם] שאסור לטלטלו כי אם לצורך גופו ומקומו‪ ,‬וביאר המשנ"ב [בס"ק יד] דהוא‬ ‫וכתב שעיקר הטעם להקל בזה הוא משום שממשיכים בתפילה עד אחר חצות וצריכים לאכול‬ ‫כלי שמלאכתו לאיסור‪.‬‬ ‫כדי שיוכלו לכוין בתפילת מוסף‪[ ,‬ולכן כתב שמי שמתפלל כוותיקין בר"ה והתפילה מסתיימת‬ ‫‪ 46‬כך הובא בשם הגרש"ז אוריבאך [בהליכות שלמה פרק י‪,‬טו] שמותר להוסיף בקשות בתפילת‬ ‫קודם חצות‪ ,‬אין לו לאכול כלל קודם התקיעות ושאף לענין טעימה אין להקל בזה]‪ .‬וכמו"כ‬ ‫הלחש ב'אלקי נצור'‪ ,‬וכן הובא בשם הגרי"י פישר [בהליכות א"י ע' יז‪-‬יח] שמותר לבקש צרכיו‬ ‫הובא בשם הגרי"ש אלישיב [באשרי האיש ע' צז ] שמנהג בישובות להקל בזה‪ ,‬אבל כתב שמ"מ‬ ‫כיון שאינו איסור חמור‪ ,‬והולכים בו אחר המנהג וכיון דרואים שמנהגינו דאנו מבקשים‬ ‫ראוי להחמיר‬ ‫בקשות בשבת בכמה ענינים (וכגון ב'בריך שמיה') יכול נמי לבקש צרכיו‪ ,‬וכמו"כ הובא שם‬ ‫‪ 32‬כך כתב הרמ"א [תקפג‪,‬ב] וכתב שמנהג נכון הוא‪.‬‬ ‫בשמו דלבקש על צרכי כלל ישראל מותר‪ ,‬ושכל האיסור שייך רק בבקשת צרכי עצמו‪.‬‬ ‫‪ 33‬כך הובא בשם הגרש"ז אוריבאך [בהליכות שלמה פרק א‪,‬כג] וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב‬ ‫‪ 47‬שו"ע תר‪,‬ב‪.‬‬ ‫[באשרי האיש פרק יד‪,‬יא]‪.‬‬ ‫‪ 48‬כך הובא בשם הגרש"ז אוריבאך [בהליכות שלמה פרק א‪,‬כ] שצריך לכוין בברכת שהחיינו על‬ ‫אולם‪ ,‬בהלכות חג בחג [ע' שח] כתב שיש לקום קודם עלות השחר לפי שאין לישון ביום ר"ה‪.‬‬ ‫זמן של ראש השנה (מלבד הכוונה על הפרי) דאם לא כן הרי הפסיק בין הקידוש והברכה‪.‬‬ ‫‪ 34‬כך כתב המג"א [ס"ס תקפג] וביאר המחצית השקל דכשאדם עוסק בתורה ותפילה מעורר‬ ‫‪ 49‬כך כתב במחצית השקל [סימן תר ס"ק א ד"ה ועסקי'] דמי שמקדש קודם הנטילה‪ ,‬יש לאכול‬ ‫למלאך שלו להתפלל עליו‪ ,‬אבל לא כשהולך בטל‪ .‬וכן כתב להלכה בהלכות חג בחג [עמוד עא]‪.‬‬ ‫הפרי מיד אחר הקידוש וברכת שהחיינו דאל"ה איך יפסיק בין שהחיינו ואכילת הפרי בנטילה‬ ‫‪ 35‬כך כתב בשו"ת אור לציון [ח"ד פרק ד‪,‬ח]‪ ,‬וע' בשער הכוונות [דף צ‪ ].‬שהביא דברי האריז"ל‪,‬‬ ‫וברכת נט"י וברכת המוציא‪.‬‬ ‫שאין זה אלא עד חצי היום‪ ,‬ומאז ואילך יכולים לישן‪ ,‬ושכן נהג האריז"ל שאחר חצי היום‬ ‫‪ 50‬כך הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בוישמע משה ח"ב ע' קנט] דאוכלים אותו באמצע הסעודה‪,‬‬ ‫שכב על מיטתו וישן‪.‬‬ ‫וכמו"כ כתב בקובץ הלכות [פרק ז‪,‬ט] שמדינא א"צ לאכול אותו מיד אחר קידוש כיון שכתב‬ ‫‪ 36‬כך כתב בשו"ת אור לציון [ח"ד פרק ד‪,‬ח]‪.‬‬ ‫בשו"ע [סימן רכה‪,‬ג ] הרואה פרי חדש מתחדש משנה לשנה מברך שהחיינו‪ ,‬ואפילו רואהו ביד‬ ‫‪ 37‬ע"ז הובא בשם הגרש"ז אוריבאך [בהליכות שלמה פרק א‪,‬כד] שיש לו לישן כדרכו‪ ,‬דהא דאמרו‬ ‫חבירו או על האילן‪ ,‬ואף שנהגו שלא לברך עד שעת אכילה אבל כבר כתב הרמ"א שם דמי‬ ‫[בסימן תקפג‪,‬ב בהגה בשם הירושלמי] דמאן דדמיך בריש שתא דמיך מזליה‪ ,‬זהו דוקא בישן סתם‪,‬‬ ‫שמברך בשעת ראייה לא הפסיד‪.‬‬ ‫אבל בכגון דא לא נאמר דבר זה‪.‬‬ ‫‪ 51‬שו"ע תקפב‪,‬ה ומשנ"ב ס"ק טז‪ ,‬ומפני דהוא רק תקנת הגאונים ועל כן אם שכח לאמרם אין‬ ‫‪ 38‬כתב בשו"ע [בסימן תקפה‪,‬א] צריך לתקוע מעומד‪ ,‬ועיין במשנ"ב [שם ס"ק א] דכתיב 'יום תרועה‬ ‫לחזור [משנ"ב ס"ק טו]‪.‬‬ ‫יהיה לכם' וילפינן מ'לכם' דגבי עומר‪ ,‬ובעומר כתיב 'חרמש בקמה' אל תקרי 'בקמה' אלא‬ ‫‪ 52‬כך כתב במשנ"ב [בסימן תקפב ס"ק טז]‪.‬‬ ‫'בקומה'‪ .‬אבל כתב המשנ"ב דהציבור השומעים התקיעות לא הטריחום לעמוד משום כבוד‬ ‫צבור‪ ,‬וגם כי עתידים לשמוע מעומד התקיעות שעל סדר הברכות של מלכיות זכרונות וכו'‪.‬‬ ‫‪To receive a free weekly email, send a blank email to halachahulemasah@gmail.com‬‬ ‫אבל סיים שעכשיו נהגו הצבור לעמוד כולם גם בשעת התקיעות שתוקעין קודם מוסף‪.‬‬ ‫‪For Dedication opportunities contact the above email address‬‬ ‫‪ 39‬בשו"ע [תקצב‪,‬ב] כתב שלא ישיח בין תקיעות דמיושב לתקיעות שמעומד וכו' ואין צריך לומר‬ ‫שלא ישיחו בין הברכה להתקיעות‪ ,‬ועיין במשנ"ב [ס"ק יא] שכתב דה"ה דבין התקיעות דמיושב‬ ‫גופא ובין התקיעות שמעומד גופא ג"כ אסור להשיח‪.‬‬