חבורת רבנו חיים הלוי · Chaburas Rabeinu Chaim Halevi — ראש השנה (2026-09-07)

1
מ יוח ד ל ר א ש ה ש נ ה ל יק וט י ד ינ ים
חבורת ״רבנו חיים הלוי״ מ פ י ה ש מ וע ה מ ר ב נ ו ח יים ה ל וי גיליון מספר 16
המרכז העולמי לעידוד וחיזוק לימוד זיע ״א וה נה גות יו ב יום ה קד וש ראש השנה
תורתו של רבנו חיים הלוי זיע״א ר א ש ה ש נ ה יום ה ד ין תשפ״ז
ירושלים עיה״ק תובב״א
© כל הזכויות שמורות אין להעתיק את תוכן הגיליון או מתכונתו ללא רשות!
מ יק ר י ,וה כ א ל ג ב י ס ת ״ מ ה א ת ניא ד ״ א ם ש י נ ה ב ז ה וב זה פ ס ול ״ ,א ל א וד א י ש " מ ד ה ו א ד י ן מ ס ויים
ב ס ת " מ מ ד י ן ק ד ו ש ת ה ס ת ״ מ ב ל ב ד .ו מ ס ת ב ר ש ג ם ד י ן ה ע י ב ו ד ב ע ור א ף ה ו א מ ד י ן ק ד ו ש ת ה ס ת ״ מ ג ם מ ש ו ם
מדור ׳הביאור׳ -ביאור ובירור דברי רבנו משולב עם הערות
ש ה ד י ן ע יב וד ה ו א מ ע ל ה וד ין ב גוף ה ע ור ו ג ם מ צ ד ש ה ח יל וק ב ין ס ו גי ה ע ור ות א ם ה וא גויל א ו ק ל ף א ו הלכות תפילין פ״א הי״א -קטע מס׳ 5
ד ו כ ס ו ס ט ו ס ה ו א ב ס ו ג ע י ב ו ד ה נ ע ש ה ב ה ם ו א ״ כ מ מ יל א ה ד י ן ד ב ע ינ ן ב ס ת ״ מ ג ו י ל ק ל ף ו ד ו כ ס ו ס ט ו ס ו ד י ן
העיבוד דין אחד הוא ,8ומכאן שההלכה של עיבוד בסת״מ הוא מדין קדושת הסת״מ ולא רק מצד דין ספר ול פ י זה מ יוש ב ים ה יט ב ד ב ר י ה ר מ ב " ם ש פ ס ק ד מ ז ו ז ה א " צ ע יב וד ל ש מ ה ,ד ה נ ה ה ך ד י נ א ד ע י ב ו ד
ה א מ ור ב ת ור ה ב ד ר ך כ ל ל .א כ ן א כ ת י צ " ע ,ד ה נ ה ב מ נ ח ות ד ף ל " ד א י ת א ״ ת " ר נ א מ ר ב ת ור ה ב ע ני ן ד י ן ז ה ש צ ר י ך ל ע ש ו ת ע י ב ו ד ב ע ו ר ה א א י ן ז ה ד י ן ב ס ת " מ ל ח ו ד ,א ינ ו ד י ן ר ק ב ד ב ר י ק ו ד ש כ מ ו ס ״ ת
מ צ וות מ זוזה וכ ת ב ת ם ע ל מ ז ו ז ו ת ב י ת ך ד ה יינ ו ש ת כ ת ב ו א ת ה ד ב ר י ם ה א מ ו ר י ם ב פ ר ש ה ע ל מ ז ו ז ו ת ה ב י ת , ת פ יל י ן ו מ ז ו ז ו ת ,כ י א ם ב כ ל מ ק ום ד ב ע י נ ן ש יח ול ע ל ה ק ל ף ד י ן ס פ ר ב ע ינ ן ע יב וד ,ד ס פ ר ה י י נ ו מ ע וב ד ,
ו מ ב א ר ת ה ג מ ר א יכ ול יכ ת ב נה א ת ה פ ס וק י ם ע ל ה א ב נים א ול י מ ה ש א מ ר ה ה ת ור ה ״ וכ ת ב ת ם ע ל מ ז ו ז ות שרק אז חייל בו שם ספר ,וכמבואר בהג"מ פ"א 1מהל' תפילין ,והביא זאת והביא שם מקור לדין זה
ב י ת ך ״ ה יינ ו כ פ ש וט ו ש ל מ ק ר א ש יכ ת ו ב א ת ה פ ר ש י ו ת ע ל צ ד י ה פ ת ח ש נ ק ר א י ם ׳ מ ז ו ז ה ׳ ו א ״ כ י״ ל כ י ה מ צ ו ו ה מהך דפרשת סוטה צריכה עיבוד ,והרי בירושלמי סוטה פ"ב 2מבואר דמגילת סוטה אין בה משום
ה י א ל כ ת וב א ת ה פ ר ש ה ע ל ה א ב נ י ם ע צ מ ם ש מ ה ם ע ש ו י פ ת ח ה ב י ת ,נ א מ ר כ א ן ב מ זוזה כ ת יב ה ״ וכ ת ב ת ם ק ד ו ש ה מ ש ום ד נ י ת נ ה ל מ ח י ק ה ו כ ד א י ת א ה ת ם ד ה ג ם ש ג ז ר ו ע ל כ ת ב י ה ק ו ד ש ש מ ט מ א י ם א ת ה י ד יי ם ,
ע ל מ ז ו ז ו ת ב י ת ך ״ ונא מ ר ל ה ל ן ב פ ר ש ה ש ל ג ט כ ת יב ה ״ וכ ת ב ל ה ס פ ר כ ר ית ות ״ מ ה ל ה ל ן ב גט 9ע ל ה ס פ ר מגילת סוטה אינה מטמאה את הידים ,3והטעם שאינה מטמאה הוא משום שאין בה קדושה ואינה בכלל
צריך לכתוב על עור מעובד דוקא ,כי אז נחשב ״ספר״ בלשון המקרא 10אף כאן במזוזה צריך לכתוב על ה גזיר ה ש ל כ ת ב י ה ק וד ש ,ה ר י ל ה ד י א ד כ ל ד כ ת י ב ב י ה כ ל מ ק ום ש א מ ר ה ה ת ור ה ל כ ת וב כ גו ן גט ומ גיל ת
ה ס פ ר ,ע ל ע ו ר מ ע וב ד ,א ו כ ל ך ל ד ר ך ז ו א ו ש נל מ ד ב ד ר ך א ח ר ת נ א מ ר כ א ן ב מ זוזה כ ת יב ה ונ א מ ר ל ה ל ן ס וט ה וכ ד ו ׳ ו ה זכ יר ה ל ש ו ן ס פ ר ב פ ר ש ה ה י י נ ו כ ו ו נ ת ה ל ו מ ר ש י ה י ה כ ת ו ב ע ל ק ל ף מ ע וב ד וא פ יל ו ב מ ק ום
ב צ יווי ש צ יוו ה ה ׳ א ת ב נ י י ש ר א ל ל כ ת ו ב א ת ה ת ו ר ה ע ל א ב נ י ם ב כ נ י ס ת ם ל א ר ץ י ש ר אל כ ת י ב ה .״ ו כ ת ב ת ד ל י ת ב ה מ ש ום ק ד ו ש ה כ ל ל .ול פ " ז צ " ע ב ס ת " מ ד ב ע ינ ן ע יב וד ] ,וכ ד א ית א ב ר מ ב " ם פ " א ה י" ד ד ג ם
ע ל יה ן א ת כ ל ד ב ר י ה ת ור ה״ .מ ה ל ה ל ן ב כ ניס ת ם ל א ר ץ כ ת ב ו א ת ד ב ר י ה ת ור ה ע ל ה א ב נים א ף כ א ן ע ל מ זוזה ש כ ת ב ה ע ל ע ור ש א י נ ו מ ע וב ד פ ס ול ה [ א ם ה ו א -ע י ב ו ד ה ע ו ר ד י ן ש ל ס ת " מ מ ד ין ק ד ו ש ת ן,
ה א ב נים וכ ו' ו מ כ ר י ע ה ה ג מ ר א ,ד נ י ן מ זוזה ש ה י א כ ת יב ה ה נוה ג ת ל ד ו ר ו ת מ כ ת יב ה ש ל ג ט ש ג ם ה י א ד ג ם מ צ ד ש ה ם ק וד ש ב ע ינ ן ע ש ייה זו ש ל ע יב וד ,ו א ״ כ ה ו א ח ל ק מ ה ע ש יי ה ש ל ה ס ת ״ מ ו ב ע ינ ן ב ו ד י ן ק ד ו ש ה
כ ת י ב ה ה נוה ג ת ל ד ו ר ו ת וכ ו' ,וב יא ור ה ס וג יא ,ד א ע " ג ד א י כ א ה ל כ ה ל מ ש ה מ ס יני ב ס ת " מ ד ב ע י נ ן ד ו ק א כ מ ו ש א ר פ ר ט י ה ד יני ם ד ב ע ינ ן ב ס ת ״ מ ע ב ור ח ל ות ש ם ק ד ו ש ה ש ח ל ב ו ב ס ו פ ו ש ל ד ב ר כ ש יו ש ל מ ו כ ל פ ר ט י
ה ע ש ייה ויח ול ע ל יה ם ש ם ס ת ״ מ ,א ו ש ה ד י ן ע יב ו ד ב ס ת ״ מ ה ו א ר ק מ ש ום ד ל א ג ר ע מ כ ל כ ת יב ה וס פ ר
ג ו י ל ו ק ל ף ו ד ו כ ס ו ס ט ו ס ו ב ל א " ה מ יפ ס ל א ,כ ד א מ ר י ׳ ש א ם כ ת ב מ זוזה ע ל ק ל ף פ ס ול ,ו א ״ כ ק ש ה א י ך ה י ה
שבתורה דבעינן בהו עיבוד ,כמו שהביא בהג״מ הנ״ל ממגילת סוטה ,והכא נמי סת"מ דכוותה ,4ובאמת
לגמרא ס״ד ללמוד בגז״ש שיכתבו את המזוזה על אבנים .11ומוכרחים לומר שההלכה למשה מסיני מלמדת
כ ל ד ין ע יב וד ש ל ס ת " מ ה ו א מ ד ין ס פ ר י ה ק ו ד ש א ב ל ד י ן מ ס ויים ב ס ת " מ מ צ ד ה ל כ ו ת ק ד ו ש ת ס ת ״ מ ל י כ א
ש א ם יע ש ה מ זוזה ע ל ע ור צ ר י ך ל ע ש ו ת ה ע ל ד וכ ס וס ט וס ש ה ו א ע ור מ ע וב ד כ ל א ח ד מ ה ס ת ״ מ ל פ י ע ניינו,
וב מ זוזה א ם יע ש ה ע ל ע ור יע ש ה ע ל ד וכ ס וס וט וס כ א מ ור ב ס וגי׳ ה ג מ ר א ב ש ב ת ה נ״ל ,א ב ל מ " מ א ם כ ות ב ש י ה י ו צ ר יכ ין ע יב וד .וה נה ב פ ש יט ות נ ר א ה ה ד ב ר מ ב וא ר מ ה א ד א י ת א ב ש ב ת ד ף ע " ט כ ש פ ו ש ט י ם
מזוזה על האבנים שפיר הוה מתכשרא 12מגז"ש דכתיבה כתיבה ,מכתיבת התורה על האבנים ,אם לא א ת ה ע ור מ ה ב ה מ ה ה יו ח ות כ י ם ב ע וב יו ש ל ה ע ו ר ש ני ש כ ב ו ת ו ע ו ש י ם מ ה ם ש נ י ח ל ק י ם ה ח ל ק ה פ נ י מ י ש ל
ה ע ו ר ה פ ו נ ה כ ל פ י מ ק ו ם ב ש ר נ ק ר א ׳ק ל ף ׳ ו ה ח ל ק ה ח י צ ונ י ה פ ו נ ה כ ל פ י מ ק ו ם ה ש י ע ר נ ק ר א ׳ד ו כ ס ו ס ט ו ס ׳,
מ ש ום ט ע מ א ד ד נ י ן ד ב ר ה נוה ג ל ד ו ר ו ת מ ד ב ר ה נוה ג ל ד ו ר ו ת ד נ מ צ א ד י ל פ י נ ן מ ה ג זיר ה ש ו ה מ ג ט
ה ח יל וק ב ינ י ה ם ה ו א ש ה ע ו ר ה פ נ י מ י ה ס מ ו ך ל מ ק ו ם ב ש ר ה ו א י ו ת ר ק ל ל ע י ב ו ד ו מ מ יל א ה ע י ב ו ד ש ל ו ט ו ב
ד ב ע י נ ן ד ו ו ק א ס פ ר .כ יו ן ש צ ו ר ת ה ל י מ ו ד ה י א ל ה פ ק י ע כ ת י ב ה ע ל א ב נים ב ווד א י ל א ב אה ה ג ז״ ש ל ל מ ד ד ין
י ו ת ר ,ה ג מ ר א ב ש ב ת ד נ ה ה א ם ד ו כ ס ו ס ט ו ס כ ש ר ל כ ת ו ב ע ל י ו ת פ י ל י ן א ו ל א ו מ ב י א ה ה ג מ רא ר א י ה ש א י ן
ע י ב ו ד מ צ ד ה ק ד ו ש ת ס ת ״ מ ש ה ו א ד י ן נוס ף ע ל ע צ ם ד י ן ׳ס פ ר ׳ ,ר ק מ ל מ ד ד ב ע ינ ן ס פ ר ול א א ב ני ם א ו ד ב ר ה ת פ יל י ן כ ש ר י ם ל ה יכ ת ב ע ל ד וכ ס וס ט וס ,מ זה ש כ ת וב ב ב ר יית א ה ל כ ה ל מ ש ה מ ס ינ י ל כ ת וב א ת פ ר ש יות
א ח ר ו ב ע י׳ ע יב וד מ ש ו ם ד ׳ס פ ר ׳ ה יינ ו מ ע ו ב ד כ מ ו ש מ צ א נ ו ב מ ג י ל ת ס ו ט ה ו כ ד ו ׳ .ו מ כ א ן ,ש ג ם מ ה ש נ א מ ר
ה ת פ יל ין ע ל ה ק ל ף ומ זוזה ו א יל ו א ת פ ר ש יו ת ה מ זו ז ה כ ו ת ב י ם ע ל ד וכ ס וס ט וס ו א ו מ ר ת ה ב ר יי ת א ה ל כ ה
ב ה ל ל ״ מ ש צ ר יך ל ע ש ות ה ע ל ד וכ ס וס ט וס ש ה ו א ע ור מ ע וב ד ה ו א ש י ש ב מ זוז ה ד י ן ס פ ר .א כ ן א כ ת י צ " ע
נ ו ס פ ת ק ל ף ש ע ל י ו כ ו ת ב י ם א ת ה ת פ י ל י ן צ ר יכ י ם ל כ ת ו ב ב מ ק ום ב ש ר ב צ ד ה צ מ ו ד ל ב ש ר ול א ב צ ד ה פ ונ ה
ב ע יק ר ה ג זיר ה ש וה ל מ א י א ת י א ,א י ז ה ד י ן ב א ה ל ל מ ד ,כ יון ד ל פ י ה מ ס ק נא נ ש א ר ד י ן ס ת " מ כ פ י
כ ל פ י מ ק ום ה ש ע ר ות ד ו כ ס ו ס ט ו ס ש ע ל יו כ ות ב ים מ זוזה ה כ ת ב צ ר י ך ל ה י ו ת ב מ ק ום ש ע ר ,כ ל פ י ה צ ד ש ע ל יו
ה ה ל כ ה ל מ ש ה מ ס יני ד ו ו ק א ב ג ויל וק ל ף וד וכ ס וס ט וס ש ב זה ב ה ל כ ה ל מ ש ה מ ס יני ש צ ר יך ל ע ש ות ס ת ״ מ
ש י ע ר ה ב ה מ ה וא ם ש י נ ה ב ז ה וב זה פ ס ול ,וב יר וש ל מ י פ " א ד מ ג י ל ה 5מ ו ב א ע וד ,״ ס " ת ע ל ה ג ויל ב מ ק ום
כ ל א ח ד מ ה ם ע ל ס ו ג ע ור מ ס וים נ כ ל ל ג ם ד י ן ק ל ף ש צ ר יך מ צ ד ה ד י ן ש ל ס פ ר ,וא " כ א כ ת י ע יק ר ה ג זיר ה
ש ע ר ״ ,ש יה יה ה ק ל ף ש ל ס ״ת ע ור מ ה צ ד ה ח יצ וני ב מ ק ום ש ע ל יו גדל ה ש ע ר .וק א י זא ת מ ה ש א מ ר ה
ש ו ה מ יית ר א ו ה ג ם ש ל ול י ג ז״ ש מ ג ט ה יינ ו ל ו מ ד י ם ג ז״ ש מ כ ת יב ת ה ת ור ה ע ל א ב ני ם מ כ ל מ ק ו ם ה ג ז״ ש ע צ מ ה הברייתא ״אם שינה בזה ובזה פסול״ על ההלכה למשה מסיני המוזכרת מקודם 6וכמבואר ברמב"ם7
ל א מ ל מ ד ת ד י ן נ ו ס ף ר ק ש ול ל ת ל י מ וד מ מ ק ו ם א ח ר ,ו ז ה ל א כ פ י ד ר כ י ה ל י מ ו ד ש ל י ג מ י ד ו ת ש ה ת ור ה נ ד ר ש ת
פ " א מ ה ל ' ת פ י ל י ן י ע ו" ש ,ה ר י ל ה ד י א ד ה ד י ן ש יכ ת ו ב ע ל ע ור ד ו וק א ה ו א ד י ן מ ס ויים ב ס ת " מ מ ה ל כ ה
ב ה ם ,ד ד ר ך ל ימ וד ד ר ש ות ה ת ור ה ה ו א ש כ ל ד ר ש ה ב א ה ל ל מ ד ד י ן ח ד ש ,וה נר א ה מ וכ ר ח מ זה ,ד ב ה ה ל כ ה
ל מ ש ה מ ס ינ י ,ו ה ו א ב ה כ ר ח מ ש ו ם ד י ן ק ד ו ש ת ס ת ״ מ ,ד א י מ ש ום ד י ן ס פ ר ש ב כ ל מ ק ום ה ר י ל י כ א ש ו ם
למשה מסיני שנאמרה בגויל וקלף ודוכסוסטוס לא נכלל דין עיבוד ,13רק נאמרה הלכה מאיזה סוג
ח י ל ו ק א ב ין ג ו י ל ו ק ל ף ו ד ו כ ס ו ס ט ו ס ו ב י ן מ ק ום ש ע ר א ו מ ק ום ב ש ר ד ב כ ל ג ו ו נ י ש כ ו ת ב ע ל ע ור ס פ ר
ע ו ר י ע ש ה כ ל א ח ד מ ה ס ת ״ מ ,ו י ס ו ד ה ח יל וק ב י ן כ ״ א מ ה ס ת ״ מ ב א י ז ה ס ו ג ע ו ר יי ע ש ה א ינ ו מ ש ו ם ד ר ג ת
רבנו יש לתמוה מה״ת לומר כן מה גם שלמעשה מוכיח רבנו בסופו של דבר בהמשך דבריו שההלכה למשה מסיני לא כוללת 1הלכה יד אות כ .וז״ל ,״וטעמא דפסלינן למגילה משום דנקרא ספר ומהאי טעמא נמי פסול פרשת סוטה שכתבה על
דין עיבוד וא״כ מדוע ההנחה הראשונה הייתה לא כן .וביאר בזה ידידי הר״ר ז.ב .הי״ו כי באמת אם נתבונן בכל ההלכות הדיפתרא פרק היה מביא וכל שכן ספר תורה שנקרא בכמה מקומות ספר״ .ואולם צ״ב מדוע הביא רבנו זאת מדברי הגה׳
למשה מסיני ההלכה נאמרה עם כל פרטי הדין או רק על פרטי הדין אולם מעולם לא נאמרה הלכה כללית שיש מקום מיימוניות והרי היא משנה מפורשת סוטה דף יז ״אינו כותב לא על הלוח ולא על הנייר לא על הדיפתרא אלא על המגילה
להוסיף פרטים עליה מדרשת הכתובים וכדו׳ וע״כ סבר רבנו דלפי פשוטו יש להניח דכיון שלפי האמת בעינן דין עיבוד שנאמר בספר״ .אכן נראה דכוונת רבנו להוכיח מדברי הגה״מ שהשווה בין מגילת סוטה לסת״מ וזה מש״כ רבנו בלשונו
בסת״מ מסתבר שנכללה בהלכה למשה מסיני וממילא החילוקים בין סוגי עיבוד העורות היו חלק מההלכה עצמה .ודפח״ח. ״והביא זאת וכו׳.״ וע״כ חוקר רבנו לאחמ״כ אם באמת שניהם שווים וגם בסת״מ העיבוד הוא רק מדין ספר או דבסת״מ יש
9כ״פ רש״י .והתוס׳ שם הקשו ע״ז דבגט לא בעינן קלף וכשר על כל דבר וכתבו התוס׳ דכוונת הגמרא למגילת סוטה ע״ש. דין נוסף דבעינן עיבוד מצד קדושת סת״מ.
10ראה רש״י גיטין דף כא :ד״ה ספר. 2הלכה ד.
11כן הקשה בקרן אורה מנחות שם .ובהגה׳ מיימוניות אות ז הוכיח מגמרא זו כשיטת הרמב״ם דלא בעינן לשמה דהא אבנים 3ז״ל הירושלמי שם .״לוי בר סיסי בעי קומי רבי מגילת סוטה מהו שתטמא את הידיים אמר ליה זו שאלה אמר רבי יוסי אינה
אינם בתורת עיבוד וכיון דס״ד שיוכל לעשות על האבנים גם למסקנה דא״י לכתוב על אבנים זהו רק מכוח הלימוד מגז״ש שאלה כלום גזרו על הספרים שיטמאו את הידיים לא מפני קדושתן וזו למחיקה ניתנה״.
דמדורות לדורות ילפי׳ וכו׳ אבל לא מחמת ההלכה דבעינן עיבוד ומוכח דעיבוד מ״מ לא בעינן .ואולם מדברי רבנו נראה דהי׳ 4למרות שחל על הקלף של ס"ת דין ס"ת מצד שהוא חלק מהחפצא של ס"ת עדיין עצם מעשה העיבוד של הקלף לא נגזר
קשה לו מצד עצם ההלכה דבעי׳ עור ולא אבן ,ויש להעיר עוד דלפי מש״כ רבנו לבאר דכוונת הגמ׳ דאם עשה על עור בעינן מחמת הקדושה הסופית אלא מחמת דין ספר ככל ספרים דעלמא.
גויל וקלף ודוכסוסטוס משא״כ אם עשה על האבנים יש לדחות גם ראית ההג״מ די״ל דהא דלא בעינן עיבוד הוא רק כשעשאה 5הלכה ט.
על אבנים משא״כ בעור לא היה אפי׳ ס״ד שיעשה בלא עיבוד. 6בתחילה הגמרא מנסה לומר שמה שכתוב אם שינה פסול הולך רק על מזוזה ואח"כ דחתה ואמרה שהדבר תלוי במחלוקת
12ולפי זה צ"ל שבאמת לכתחילה צריך לכתוב על עור אבל אם כתב על אבנים בדיעבד כשר וכן משמע גם מלשונו של רבנו תנאים וכוונת רבנו לומר דקאי זאת על ההלכה למשה מסיני וכו' כמסקנת הגמרא.
שכתב "מ"מ על האבנים שפיר הוה מתכשרא" שמשמע מזה שזהו רק בדיעבד כשר .וזו גם פשטות ביאור דברי הגמרא 7שפסק כן להלכה שם .בהלכה ח וז"ל ,״הלכה למשה מסיני שיהיו כותבין ספר תורה על הגויל וכותבין במקום השיער ושיהיו
שאמרה "יכול יכתבנה על האבנים" על דרך דיעבד .וכן כתב אביו של רבנו בקונטרס בהלכות סת"ם הודפס בסוף ספר בית כותבין התפילין על הקלף וכותבין במקום הבשר ושיהיו כותבין המזוזה על דוכסוסטוס וכותבין במקום השיער וכל הכותב על
הלוי עה"ת תחת הכותרת ׳בענין עיבוד לשמה במזוזה׳ ע"ש .ובאמת דברים אלה מפורשים כבר באגרות הרמ"ה דף קכה הקלף במקום שיער או שכתב בגויל ובדוכסוסטוס במקום בשר פסול״ ע"כ .הרי שסבר שמה שאמרו אם שינה בזה ובזה פסול
בדפי הספר תשו' ר"ש בן אברהם שדן בקושיא זו וז"ל ״ואל תתמה למה לי גז"ש דבעיא ספר והתניא הלכה למשה מסיני נאמר על ההלכה למשה מסיני .וכבר עמד על זה הלחם משנה מהיכן הוציא הרמב"ם דבר זה ,ע׳ שם.
תפילין על הקלף מזוזה על דוכסוסטוס לאו פירכא היא דחד למצוה וחד לעכב וכו' ע"כ הרי להדיא כדברי הבית הלוי דאולי 8וראה גם מש״כ הרמב״ם בהלכות תפילין פ״א ה״ו וה״ז .וז״ל ,״שלשה עורות הן גויל וקלף ודוכססטוס כיצד לוקחין עור
הלמ"מ בא למצוה ואינו מעכב״. הבהמה או עור החיה ומעבירין שיער ממנו תחילה ואחר כך מולחין אותו במלח ואחר כך מעבדין אותו בקמח ואחר כך בעפצא
13כאן רבנו חוזר בו ממה שביאר לעיל בגמרא בשבת דף ע"ט והחילוק הוא שמלכתחילה הבין רבנו שהחילוק בין סוגי הקלף וכיוצא בו מדברים שמקבצין את העור ומחזקין אותו וזה הוא הנקרא גויל ואם לקחו העור אחר שהעבירו שערו וחלקו אותו
הוא משום שקלף קל יותר לעיבוד מדוכסוסטוס ומוכרח א"כ שנכלל בזה דין עיבוד .ולפי דברי רבנו כאן צ"ל שהחילוק בין קלף בעביו לשנים כמו שהעבדנין עושין עד שייעשה שני עורות אחד דק והוא שממול השיער ואחד עבה והוא שממול הבשר
לדוכסוסטוס הוא רק מצד סוג העור .ואולם יש להעיר ממש״כ הרמב״ם הו״ד בהערה 8לעיל וכן מדברי הראשונים בסוגי׳ שם ועיבדו אותן במלח ואחר כך בקמח ואחר כך בעפצא וכיוצא בו זה החלק שממול השיער נקרא דוכססטוס וזה שממול הבשר
דמוכח שכל שם גויל וקלף ודוכסוסטוס תלוי בדרגת עיבוד העור ,היה מקום לומר דבדין עיבוד יש ב׳ דינים א׳ מה דבעינן שיהיה נקרא קלף״ .ומבואר בדבריו שהם קרויים בשמות אלה אלא לאחר עיבודם ,וא״כ ממילא בהלכה למשה מסיני שאומרת
מעובד ב׳ עצם מעשה העיבוד ולפי״ז יש לומר שמההלכה למשה מסיני יש ללמוד רק הדין הא׳ דבעינן שיהיה מעובד כדי שצריך גויל בספר תורה קלף בתפילין ודוכסוסטוס במזוזה נכלל גם דין עיבוד העור .וראה גם מש״כ רש״י גיטין דף כב .ד״ה
שיקרא קלף וגויל ודוכסוסטוס כל אחד לפי דרגת עיבודו אולם לא נאמר בהלכה זו דבעינן גם את עצם מעשה העיבוד רק סוג לכתוב עליו את הגט וז״ל ,״ומיהו קלף גמור דמליח וקמיח ואפיץ לא שמיה עור משום הכי לא מני בהדייהו״ ובתוס׳ שם.
העור שאכן נקבע ע״י דרגת עיבודו למעשה .ומהגז״ש ילפי׳ דבעינן לעצם מעשה העיבוד .ואולם ממש״כ רבנו בלשונו ״ואי ואולם יש להעיר אכתי מהיכי תיתי לומר כן הרי יתכן שההלכה למשה מסיני באה ללמד רק על סוג העור הנצרך ללא דין
משום ההלכה הוי גם עור מצה ודיפתרא כשר בהו״ מבואר דלולא הגז״ש היה כשר אפילו עור שאינו מעובד כלל. עיבוד כלל ועל הרמב״ם לא קשה מדוע עירב בין הדינים כיון דלפי ההלכה בעינן גם עיבוד וע״כ כלל זאת בדבריו אולם ע״ד
״כל מי שלא שמע דברי תורתו ולא ראה דרך לימודו לא ראה טובה מימיו״ -מתוך ההקדמה לספר ׳חידושי רבנו חיים הלוי׳.
2
ב ש ר ,וד ין ה ע יב וד ה וא ב מ זוזה ר ק מ ג זיר ה ש ו ה ד כ ת י ב ה כ ת יב ה ד ב ע י נ ן ד ו ו ק א ס פ ר ,וב זה ה ר י ל א העיבוד 14שיש לכל אחד מסוגי העורות ,רק בעיקר הדין באיזה סוג עור ייעשה ,ואי משום ההלכה למשה
מ צ ינ ו א ם ה וא ד י ן מ ס ויים ב ס ת " מ א ם ל א .ונר א ה ד ב ס " ת כ יו ן ד כ ת י ב ב י ה וכ ת ב ל ו א ת מ ש נ ה מ ס י נ י ה ו י ג ם ע ור מ צ ה ש א ינ ו מ ע ו ב ד כ ל ל ו ד י פ ת ר א ש מ ע ו ב ד מ ע ט כ ש ר ב ה ו ,ו ע " ז ב א ה ה ג ז י ר ה ש ו ה
ה ת ור ה ה זא ת ע ל ס פ ר כ יו ן ש ד ין ׳ס פ ר ׳ נ א מ ר ב א ו פ ן מ ס וים ד ווק א ב פ ר ש ת ס ״ ת ונכ ל ל ב ה ל כ ות ס ״ ת א " כ ב מ זוזה ש ל מ ד נו מ ג ט ד ב ע י נ ן ד ו ו ק א ס פ ר ,ור " ל ש ה ד י ן ס פ ר גור ם ש י ה א ד ו ו ק א מ ע וב ד ,א ל א ד ל א ח ר
וד א י ד ד י ן ע יב וד ש ל ו יש ב ו ג ם מ ד ין ק ד ו ש ת ס " ת ,ד כ י ו ן ד כ ת י ב ס פ ר ב ג ופ יה א " כ ג ם זה ד ב ע י נ ן ש נ א מ ר ה ה ג ז י ר ה ש ו ה ה ר י ה ו ה מ צ י נ ן ל מ י ל ף ד י כ ת ב נ ה ע ל ה א ב נ י ם כ י נ מ ס ר ל ח כ מ י ם מ פ י מ ש ה מ ס ינ י
ב י ה ס פ ר ה וא ג " כ מ ד ין ק ד ו ש ת ס " ת .א כ ן ב מ ז ו ז ה כ יו ן ש ה מ יל ה ׳ס פ ר ׳ ל א כ ת וב ה ב מ זוז ה א ל א נל מ ד ת שיש ללמוד גז״ש כתיבה כתיבה ממקום אחר בתורה ולא נאמר להם מאיפה ללמוד 15ועל זה הוא דקאמר
ב ג ז" ש מ גט צ " ע ,א ם ה וא מ ד ין ה מ ס וים ש ל ס ת " ם א ו מ ד ין ׳ס פ ר ׳ ב ע ל מ א ,ד ה נ ה ב ה א ד ד ר ש י נ ן ב ה ״ נ א מ ר ד נ י ן ד ב ר ה נוה ג ל ד ו ר ו ת מ ד ב ר ה נוה ג ל ד ו ר ו ת וב ע ינן ד ו ק א ס פ ר .וח ז״ ל ד נו ל ד ר ו ש ז א ת מ ס פ ר ה א מ ור
כ א ן כ ת יב ה ונא מ ר ל ה ל ן כ ת יב ה מ ה ל ה ל ן ע ל ה ס פ ר א ף כ א ן ע ל ה ס פ ר ״ ,פ יר ש ו ה ת וס ' ב מ נ ח ות ש ם ב פ ר ש ת גט ל פ י ה כ ל ל ד ד נים ד ב ר ה נוה ג ל ד ור ות מ ד ב ר ה נוה ג ל ד ור ות וכ ו' .ול פ " ז כ יו ן ש ד י ן ה ע יב וד ל א
ד ה ג ז י ר ה ש ו ה ה וא מ כ ת יב ה ד פ ר ש ת ס ו ט ה ול א כ פ יר ו ש ר ש " י ש ם ש ה ו א מ ד א מ ר ינ ן ב גט וכ ת ב ל ה ס פ ר ב ה כ ר ח נל מ ד מ ה ה ל כ ה ה מ ס וימ ת ב ס ת״ מ א ל א מ ה ג זיר ה ש ווה ל גט ש כ ת וב ב ו ״ וכ ת ב ל ה ס פ ר כ ר ית ות ״ ש וב
כ ר ית ות ,א ש ר ל פ " ז צ " ע א ם נ י מ א ד כ י ו ן ד י ל פ י נ ן ל ה ל ד י ן ע י ב ו ד ב מ ז ו ז ה מ ס וט ה א " כ ה וי ד י ן ע יב וד צ " ע ב ד ין ע יב וד ש ל ס ת " מ א ם ה וא ד י ן מ ס ויים ב ס ת " מ ,ה א ם ה ל ימ וד מ ג ז ״ ש ב א ל ל מ ד ד י ן ע יב וד
וד ין ס פ ר ש ל ה כ מ ו ג ב י ס ו ט ה ד א י ן ב ה מ ש ום ק ד ו ש ה ,א ו ד נ י מ א ד ה א ד נ ל מ ד ב ג זיר ה ש ו ה מ ק ר א ב ס ת ״ מ וח יוב ו מ וכ ר ח מ ה ל כ ות ס ת ״ מ מ ח מ ת ד ינ י ק ד ו ש ה ש ל ס ת ״ מ א ו מ ד י ן ס פ ר ש ל כ ל ה ת ו ר ה כ ול ה ,
ד ו כ ת ב ת ם ה י י נ ו כ מ א ן ד כ ת י ב ב ה ב מ ז ו ז ה ס פ ר ל ה ד י א ו ה יינ ו ש ע ל י ד י ה ג ז " ש מ ע ת יק י ם א ת ה מ יל ה ׳ס פ ר ׳ ד ה ר י מ ה ה ל כ ה ל מ ש ה מ ס יני ה מ ס ו י מ ת ב ס ת ״ ם ד ב ע ינ ן ק ל ף ה ר י ל י כ א ש ו ם ה ו כ ח ה ע ל ז ה כ יון ד ל א נ כ ל ל
מהפרשה של גט לפרשה של מזוזה והדר דין ספר שלה משום דין מזוזה וקדושת מזוזה.16 ב ה ד י ן ע יב וד ,ו א ״ כ י ש מ ק ו ם ל ו מ ר כ י ד י ן ה ע י ב ו ד ו ד י ן ה נ א מ ר ב ה ל כ ה ל מ ש ה מ ס ינ י ת ר י ד י נ י נ י נ ה ו,
ד ה ה ל כ ה ל מ ש ה מ ס יני נ א מ ר ה ע ל ע צ ם ס ו ג ה ע ור ש ל ג ויל וק ל ף וד וכ ס וס ט וס ומ ק ום ש ע ר ומ ק ום
שהלימוד הוא רק על ביאור הלשון כתיבה מה היא גם במזוזה אבל אם לומדים מגט כיון שהמילה 'ספר' לא באה ללמד דין 14דלא כמש״כ רבינו מנוח על הרמב"ם שם ה"ח וז"ל ״דע לך שהעור הנקרא גויל חזק מכולם ולפיכך קבעה ההלכה לכתוב
ספר בגט כלל ממילא י"ל שהלימוד הוא להעתיק את המילה ספר מהפרשה של גט לפרשה של מזוזה וא"כ התחדש פה הלכה בו ס"ת לפי שהיא נפתחת ונגללת תמיד ועוד שהיא מקודשת מכולן שבה כלל התורה בשלימות ומפני זה צריכה ליכתב בעור
של ׳ספר׳ דבעינן עיבוד מהלכות מזוזה ולא רק מההלכה הכללית של ספרי הקודש .ועוד י"ל שבאמת הלימוד של גז״ש לא שהוא שלם והקלף אחריו בחוזק ולפיכך כותבין עליו תפילין שהן מקודשין יותר מן המזוזה ועוד שעומדים ימים רבים שהרי אין
יתכן לומר שהוא רק בא לבאר פירוש המילה כתיבה במזוזה אלא לומדים לימוד ממש .ולכן אם הלימוד הוא מסוטה הרי צריכין ליבדק אלא פעם אחת לשבעים שנה ומפני שאין בהם אלא ארבע פרשיות שבתורה דיו בכך אבל מזוזה שאינה אלא
שבסוטה אין קדושה כלל ב'ספר' ולכן נלמד משם שגם במזוזה אין קדושה בקלף וממילא שכל דין עיבוד שלה הוא מההלכה שתי פרשיות בלבד ונבדקת פעם אחת לשבע שנים דיה בדוכססטוס שהוא העור החלוש מכולן נמצא כל אחד מהם לפי
הכללית של ספרי קודש ולא חל בו קדושת סת"מ .אבל אם נלמד מגט כיון שבגט לא נאמר כלל דין 'ספר' וכל מה שכתוב שם מעלתו בקדושה מעלת עורו הקיימה״.
המילה ספר הוא מיותר בהקשר של המילה 'ספר' )והגם שלומדים מהמילה 'ספר' דרשות אחרות כמו שאומרת הגמרא בגיטין 15והראיה שהיה לגמרא צד כזה ובהכרח שלא נמסרה ההלכה בפירוט מהיכן ללמוד ,ופשוט.
כא' :לספירת דברים הוא דאתא' וכבר כתבו הרמב"ן והר"ן גיטין כ .שלומדים מזה שצריכים לכתוב בגט שמו ושמה מכל מקום 16רבנו מחלק בין גז״ש מפרשת סוטה לגז״ש מפרשת גט שאם עושים מפרשת סוטה המשמעות היא שרק לוקחים מפרשת
ההקשר של המילה ספר מיותרת( וכמו שאומרת הגמרא בסוטה דף ט"ז" .זה אחד מן המקומות שהלכה עוקבת את המקרא סוטה את ביאור המילה כתיבה הנאמרת במזוזה ואילו אם לומדים מפרשת גט הגז״ש מלמדת הלכה בהלכות מזוזה כאילו
התורה אמרה ספר והלכה בכל דבר" .הרי שהמילה ספר בהקשרה הייתה מיותרת בפרשת גט ולכן הלימוד של הגז"ש הוא מעתיקים את המילה ׳ספר׳ מהפרשה של גט לפרשה של מזוזה .והנה דבריו צריכים הסבר מאי שנא גז״ש מסוטה מגז״ש
להעתיק את המילה 'ספר' מהפרשה של גט לפרשה של מזוזה ולחדש הלכה של ספר מהלכות מזוזה ולא רק מהדין הכללי של גט והרי גם מגט אין קדושה כלל .ויש לומר דבאמת הרי בדין סוטה מה שאמרה התורה ׳ספר׳ הוא משום דבאמת בעינן
של ספרי קודש. ספר וא"כ עצם ההלכה שנאמרה במילה 'ספר' הוא דין בפרשת סוטה שנכתבת רק על ספר משא"כ בגט הרי מה שאמרה
תורה 'ספר' הוא לא דין בגט שהרי גט נכתב על כל דבר כמו שאומרת המשנה בגיטין דף יט .ולכן אם באנו ללמוד מסוטה הרי
ויש ל ד ק ד ק : קטעים מ ת וך הלכות ת פילין פ״א הי״א: מדור ׳צוהר
א .מ מ ש ״ כ ר ב נ ו ׳ ה וה מ ת כ ש ר א ׳ מ ש מ ע ד ה וא כ ש ר ר ק ב ד יע ב ד כ מ ו א .״ וב יא ור ה ס ו ג י א ,ד א ע " ג ד א יכ א ה ל כ ה ל מ ש ה מ ס יני ב ס ת " מ ד ב ע ינן ד וק א ג ו י ל וק ל ף וד וכ ס וס ט וס לתיבה׳
ש מ ב ו א ר ב ב י ת ה ל ו י ו ת ש ו ׳ ה ר מ ״ ה ש כ ת ב ו ל ייש ב כ ד ב ר י ר ב נ ו וכ ת ב ו ד ע ל ו ב ל א " ה מ יפ ס ל א ע ל ה א ב נ י ם ש פ י ר ה ו ה מ ת כ ש ר א מ ג ז" ש ד כ ת יב ה כ ת י ב ה ״ דקדוק התיבות של
האבנים הוא בדיעבד ,ראה עוד הערה מספר 10במדור ׳הביאור׳ .ויל״ע ב .ו ה נ ר א ה מ וכ ר ח מ זה ,ד ב ה ה ל כ ה ש נ א מ ר ה ב ג ו י ל ו ק ל ף ו ד ו כ ס ו ס ט ו ס ל א נ כ ל ל ד ין ע יב וד וא י מ ש ום
דברי רבנו .״שקל
ב ז ה ל פ י ה י ד ו ע ד ד ין ב ד י ע ב ד ש י י ך ר ק ב ד ר ב נ ן ו צ ״ ב .ב .מ ד ו ע פ י ר ט ר ב נ ו ה ה ל כ ה ה ו י ג ם ע ור מ צ ה וד יפ ת ר א כ ש ר ב ה ו וע " ז ב א ה ה ג ז י ר ה ש ו ה ב מ זוזה ד ב ע ינן ד ווק א ס פ ר ״
ד ג ם ע ור מ צ ה ו ד י פ ת ר א כ ש ר ל כ א ור ה ה ו״ ל ל ומ ר ב ס ת מ א ד כ ל ע ור כ ש ר כל תיבה ותיבה
ג .״ א כ ן א כ ת י צ " ע ב ע יק ר ה ג ז י ר ה ש ו ה ל מ א י א ת י א כ יון ד ל פ י ה מ ס ק נ א נ ש א ר ד ין ס ת " מ כ פ י ה ה ל כ ה
ג ם א ם א י נ ו מ ע ו ב ד כ ל ל .ג .מ ה כ ו ו נ ת ר ב נ ו ב מ ש ״ כ ׳ע יק ר ׳ ה ג ז ר ה ש ו ו ה . )מת וך ההקדמה לספר ממש״
ד ווק א ב ג ו י ל ו ק ל ף ו ד ו כ ס ו ס ט ו ס ש ב ז ה נ כ ל ל ג ם ד ין ס פ ר ,ו א " כ א כ ת י ע יק ר ה ג ז י ר ה ש ו ה מ יית ר א ״
׳חידושי רבנו חיים הלוי׳(
מ ר ן ה ג א ון ר ב י י ו ס ף ד ו ב ה ל ו י ס ו ל ו ב יי צ י ק ז צ ״ ל ר א ש י ש י ב ת ב ר י ס ק -י ר ו ש ל י ם ב ן מ ר ן ה ג ר י ״ ז ה ל וי ז צ ״ ל ב נ ו ש ל ר ב נ ו ) ש י ע ו ר י ה ג ר י״ ד -ש י ר ת ה ל ו י ש י ע ו ר י ם ע ל ע נ יינ י מדור ׳בית
סת״ם עמ׳ קצב ( הלוי׳
והנה הא דמקשי' האי גז"ש ל"ל צ"ע דהרי צריכי' לגז"ש דצריך שיכתוב בדיו וכמש"כ ברש״י ד"ה שנאמר להלן דדין כתיבה בדיו הוא משום דאיכא דין ספר וא"כ אף דל"ש כתיבה על האבנים מ"מ ליקוט מ דברי
הרי דין ספר ליכא וא"כ לא ידעי' דכותב בדיו ולהכי צריך לגז"ש ועי' מש"כ מרן הגר"ח ז"ל בספרו בפ"א מתפילין הי"א דהא דאמרי' הכא יכול יכתבנה על האבנים אין הכוונה שכותב על אבנים צאצאי רבנו
דוקא וכן פי' בבית הלוי עה"ת בסופו ובאמת מבואר כן מדמקשי' האי גז"ש ל"ל דלכאו' צ"ב דהרי צריכי' לגז"ש לעצם הדין ספר דמינה ילפי' שאינו כותב על עלה של אילן וכמו שהקשינו לעיל וע"כ מעתיק י השמ ועה
דזה ודאי דאיכא הלכתא דדוכסוסטוס אלא דהו"א דאיכא דין מיוחד שיכול לכתוב גם על האבנים וזהו דאמרי' דאחר דידעי' דאינו כותב על האבנים ממילא הדר דינא דהלכתא אלא שהקשה מרן וכן דברי ראשי
הגר"ח ז"ל שם דהרי איכא הלכתא שכותב על דוכסוסטוס וא"כ למסקנא למאי אתא גז"ש ואטו אביא הגז"ש למעט שאינו כותב על האבנים דלא מצינו שניתן גז"ש למעט יעוי"ש וצ"ע דלפמש"כ הרי הישיבות וגדולי
שפיר בעי' לגז"ש שאינו כותב אלא בדיו אכן הרי לפי"ז צ"ע קושיית הגמ' האי גז"ש ל"ל וכדהקשינו לעיל אולם דברי הגמ' יש ליישב דעיקר קושיית הגמ' דלמאי בעי' גז"ש למעט אבנים כיון דממילא התורה הנוגעים
אינו יכול לכתוב על אבנים אבל קושיית מרן הגר"ח ז"ל צ"ב דהרי בעי' לגז"ש שאינו כותב אלא בדיו ברם כד דייקת בדברי מרן הגר"ח ז"ל שכתב וז"ל אכן אכתי צ"ע בעיקר הגז"ש למאי אתיא לדב רי רבנו מפי
כיון דלפי המסקנא נשאר דין סת"ם כפי הההלכה דווקא בגויל וקלף ודוכסוסטוס שבזה נכלל גם דין ספר כו' יעו"ש והיינו שבהלכתא דקלף ודוכסוסטוס נכלל גם דין ספר וממילא דשפיר ידעי' שאינו הכתב ומפי
כותב אלא בדיו ושפיר קשה טובא גז"ש למאי אתיא אולם מש"כ בשטמ"ק באות כ' דאינו יכול לכתוב כתיבה תמה על המזוזות בדיו צ"ע דכיון דליכא דין ספר א"כ מנ"ל דין דיו וצ"ע. השמועה.
ליקוטי דינים מפי השמועה מרבנו חיים הלוי זיע״א והנהגותיו ביום הקדוש ראש השנה יום הדין
א .בשערי תשובה סי' תקפב סק"ד שכתב דאם שכח לומר מלך על כל הארץ בשחרית יצא ואפי' לא אמר מלוך על כל העולם וחתם תיכף אחר יעו"י מקדש ישראל ויום הזכרון
יצ א ומ ט ו ב ש ם ה ג ר ״ ח מ ב ר יס ק ז י ע ״ א ש ח ל ק ע ל ד ב ר י ו ו נ ק ט ד א ם ל א ה ז כ י ר מ ל כ ו ת ל א י צ א .יש ש כ ת ב ו ל ב א ר ט ע מ ו ב ז ה ה ו א י ל ו מ ל כ ו ת ב ר ״ ה ה וא ת יא ור ע צ ם ה יום ד א י ל א " ה א יך
ח ות מ ים ב מ ל כ ות וה ל א א ין ח ות מ ין ב ש נ ים ויש ש כ ת ב ו ל ב א ר ד כ יון ש ע צ ם ה ת פ יל ה ה יא ד ין ב כ ל יום א ם ל א מ זכ יר מ ל כ ות א ינ ו מ ש ייך א ת ה ת פ יל ה ל יום ר א ש ה ש נה .ב .א מ ר ל י
ה ר א י" מ ס ל מ ון מ ח ר ק וב ב ש ם ה ג ר י" ז ס ול וב ייצ יק ב ש ם א ב יו ה ג ר ״ ח ז צ " ל ש ה ע י ר ע ל ד ב ר י ה ג מ ר א כ א ן ד א י ן א ו מ ר י ם ה ל ל ב ר א ש ה ש נ ה מ ש ו ם ש ס פ ר י ח י י ם ו מ ת י ם פ ת ו ח י ם ל פ נ י ו
והלא אמרו שיר של יום בראש השנה ותירץ דדין אמירת הלל שאני דבעינן שיהא שמחה שלמה ובראש השנה שאין השמחה שלמה אין מוכשר לומר הלל אבל שאר שירות
נ א מ ר ים א ף כ ש א ין ה ש מ ח ה ב ש ל ימ ות ) .ס פ ר ה ר צ ב י ל ה ג ר צ ״ פ פ ר נ ק ע ה ש ״ ס ע ר כ ין י .(:ג .ב ש ם ה ג ר " ח ז צ " ל ב ת ק י ע ת ש ו פ ר ה ת ק י ע ה ה י א מ ע ש ה ה מ צ ו ה ו ה ש מ י ע ה ה י א ק י ו ם
ה מ צ וה )ח יד וש י ה ג ר ״ ח ע ה ש ״ ס ר א ש ה ש נ ה כ ח (:ד .פ ע ם א מ ר ר ב נ ו ה ג ר י " ז ז י ע " א כ ש ה י ה א ב א א ו מ ר ב ק י ד ו ש ש ל ל י ל ר א ש ה ש נ ה מ ק ד ש י ש ר א ל ו י ו ם ה ז כ ר ו ן ה א ב י ן ד י ו ו ע נ ט
ג יט ר ייס ע ל ט ה יו ה ק יר ות מ זד ע זע ים )פ נ ינ י ר ב נ ו ה ג ר י״ ז( ה .ה ג ר " ח מ ב ר יס ק ה יה ב וכ ה מ א ד ב ימ ים ה נ ור א ים ב ש ע ת ה ת פ יל ה ב פ יוט ש ל ל ה וג ה ד ע ות ב ד י ן ) ק ו נ ט ר ס כ א י ל ת ע ר ו ג -
ה ג ר א י ״ ל ש ט י נ מ ן ז צ ״ ל ( ו .ו ה נ ה א צ ל מ ר ן ה ג ר י״ ז ז צ " ל ש מ ע נ ו ש ב ר י ס ב ק ו ל ש ב ו ר מ י ד א ו -ט ו ו ש כ ן ה נ ה י ג מ ר ן ה ג ר ״ ח ז ״ ל ו ש מ ע ת י מ מ ו ״ ר ה ג ר י " ד ז " ל ש ז ה מ ו ב ט ח ש ל א י ה א ת ק י ע ה
ש ל ש ל ש כ ח ו ת כ י ה ק ו ל ש ב ו ר מ י ד ל פ נ י ש ה ג י ע ל ג ׳ ט ו ר מ י ט י ן ב י ש ר ו ת ) ב ר כ ת א ב ר ה ם ר ״ ה ל ג .( :
ש מ ות הזוכים על גיליון פרש ת ניצ ב ים - ה גי ל י ון מ וק ד ש מדור ׳במאה נפה׳ -אתגר שבועי .״וניפה הכל במאה נפה״
וילך יפ ור ס מ ו א ך ור ק לר ש ומ ים ב מ ע ר כ ת לרפ וא ת א ח ד
מתוך ההקדמה לספר ׳חידושי רבנו חיים הלוי׳.
׳נ ד ר ים פ ל וס ׳. מ ח ש ובי ה ת ״ ח
להצטרפות להגרלה הבאה יש להצטרף למערכת ש ב ד ור הר״ר ב דב רי רב נו כ אן מ בוא רים יס וד ג דול ב ד ר כי לימ וד ד רש ות ח ז״ל דה ה ל כ ה
׳נדרים פלוס׳ ולכתוב הערה/שאלה/הוספה ל׳חבורת ח יי ם א י ת י א ל ב ן למשה מסיני אינה מוסיפה פרטים על האמור בדרשה אחרת כגון גזרה שווה
רבנו חיים הלוי׳ דרך ׳כתוב הודעה לגבאי׳. הדסה אסתר א ו ה יק ש א ל א ה י א כ ול ל ת א ת כ ל ה פ ר ט י ם א ו ש ה י א ד ין נ פ ר ד ל ג מ ר י ר א ה
ש ליט״א זכות ה י ט ב ב מ ד ו ר ׳ה ב י א ו ר ׳ ה ע ר ה מ ס פ ר . 8י ש ל ה ב י א ר א י ה מ פ י ה כ ת ב ו מ פ י
ר ב נ ו ח יי ם ה ל וי ה ש מ וע ה ר א יה ל זה א ו ד ב רי ם דומ י ם ב ה ם ח יד ש רב נו ד ב רי ם דומ ה ל זה וכ ן כ ל
ה ג י ל יון יוצ א ל א ו ר מ ו ד פ ס ומ ו פ ץ ב ח ס ו ת וזכות ת ורת ו ד ב ר ה נ ו ג ע ל ד ר כ י ל י מ ו ד ד ר ש ות ח ז ״ ל ע ״ י יג מ י ד ות ב ש ם ר ב נו .
. ת ע מ וד ל ו ת ש וב ות יש ל ש ל וח דרך מ ער כת נדרים פל וס מ ח פ ש ים בתיבת ה חיפ וש ׳חב ורת
ז ל מ ן ב ל א ק ו ש ו ת ׳ .מ ש ר ד ע ו ר ך ד ין
לרפ וא ה ש למ ה ר ב נ ו ח יי ם ה ל וי ׳ ו כ ו ת ב י ם ד ר ך ׳ כ ת וב ה ו ד ע ה ל ג ב א י ׳.
ובריא ות אית נה
״וכל מי שטעם כלום מצוף דבש אמרי נועמו אורו עיניו להבין שמועה״ -מתוך ההקדמה לספר ׳חידושי רבנו חיים הלוי׳.
