gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אור פנימי · Ohr Pnimi — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: אור פנימי · Ohr Pnimi

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

אור פנימי · Ohr Pnimi — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫גליון מס' ‪9‬‬ ‫משוכתב מתוך שיעורים‬ ‫הרי כלל נָקּוט בידינו‪" :‬היוצא מן הטמא ‪ -‬טמא‪ ,‬והיוצא מן‬ ‫הטהור ‪ -‬טהור" (בכורות א'‪ ,‬ב')‪ .‬כל דבר היוצא ממקור מסוים‬ ‫תמצית הגליונות הקודמים‬ ‫נושא את אופיו של אותו מקור‪ .‬לכן אסור‪ ,‬למשל‪ ,‬לאכול מאכל‬ ‫בגליונות האחרונים למדנו כי מהות הבריאה היא הרצון לקבל‪.‬‬ ‫היוצא מבעל חי טמא‪ ,‬כמו חלב גמלים וכדו'‪.‬‬ ‫זהו החידוש היחיד שנתחדש בבריאה – 'יש מאין'‪ ,‬והוא הכלי‬ ‫מכאן התעוררה החקירה‪ :‬כיון שהבורא הוא תכלית הקדושה‬ ‫שבאמצעותו הנבראים יכולים לקבל את כל השפע והעונג‬ ‫והטהרה‪ ,‬כיצד ייתכן שתצא ממנו מציאות שהיא רחוקה מן‬ ‫שרצה הבורא להיטיב להם‪.‬‬ ‫הקדושה "מקצה אל הקצה?" ואין הכוונה שהיא יצאה ממנו‬ ‫אלא שככל שהתבוננו בדברים‪ ,‬כך הלכה והתחדדה הסתירה‪:‬‬ ‫מאליה חלילה‪ ,‬אלא הבורא בראה בכוונה תחילה‪.‬‬ ‫מצד אחד‪ ,‬הרצון לקבל הוא הכלי היחיד שבעזרתו יכול הנברא‬ ‫מעתה מתחדדת השאלה שבעתיים‪ :‬לשם מה ברא הבורא‬ ‫לקבל את כל ההטבה שהכין לו הבורא‪ ,‬ובהיעדרו אינו מסוגל‬ ‫מערכת כזו? ולא זו בלבד‪ ,‬אלא הוא גם מפרנס ומקיים את‬ ‫לקבל כלום מהשפעתו יתברך‪ .‬אולם מן הצד השני‪ ,‬דווקא‬ ‫אותה מערכת של הטומאה והקליפות!‬ ‫אותו הרצון לקבל‪ ,‬הוא גם הגורם לשינוי‬ ‫אין מדובר רק במציאות רחוקה ועליונה‪ .‬כל‬ ‫ההבדל בין קדושה לטומאה ובין‬ ‫הצורה ולריחוק מן הבורא‪ ,‬שכל עניינו‬ ‫אחד מאיתנו מרגיש את מציאותה של אותה‬ ‫חיים למוות הוא רק בכוונה!‬ ‫להשפיע‪.‬‬ ‫מערכת גם בנפשו פנימה‪ ,‬בדמות מידות‬ ‫כיצד‪ ,‬אם כן‪ ,‬יוכל האדם להגיע לדבקות‬ ‫רעות‪ ,‬קושי בקיום מצוות וכדומה‪ .‬אם כן‪ ,‬כיצד ייתכן שהבורא‬ ‫בבוראו‪ ,‬כשכל מהותו היא אותו רצון לקבל‪ ,‬שהוא עצמו סיבת‬ ‫עצמו ברא ומקיים מציאות כזו?‬ ‫הפירוד?‬ ‫אלא שבטרם נוכל להשיב על כך‪ ,‬עלינו לברר תחילה מהי‬ ‫כאן אנו מגיעים לבירור מהותה ותפקידה של מערכת‬ ‫בכלל מהות הטומאה והקליפות‪.‬‬ ‫הטומאה והקליפות בבריאה‪ ,‬ומתוך כך נראה את מקומה‬ ‫בהתפתחותו של הרצון לקבל‪.‬‬ ‫כפי שממשיך רבינו‪" :‬אכן יש להבין מקודם‪ ,‬ענין מציאות‬ ‫מהות הטומאה והקליפות מה היא?"‬ ‫כאשר שומעים את המושגים "טומאה" ו"קליפות"‪ ,‬יש‬ ‫הנוטים לדמיין כוחות מסתוריים ורחוקים מן האדם‪ .‬אולם‬ ‫פרק א'‬ ‫רבינו מלמד שהאמת פשוטה הרבה יותר‪ ,‬ומקדים לפני כן‬ ‫ידיעה חשובה על מהות הנשמות‪:‬‬ ‫כיצד יצאה הטומאה מן הקדושה?‬ ‫"ותדע‪ ,‬שזה הרצון לקבל הגדול‪ ,‬שאמרנו‪ ,‬שהוא עצם‬ ‫"ועתה נפתח לנו הפתח להבין החקירה הד'‪ :‬איך אפשר‬ ‫מהותן של הנשמות מבחינת עצם בריאתן‪[ ,‬כי ע"כ הן‬ ‫שיתהוה מקדושתו ית' ענין מרכבת הטומאה והקליפות‪,‬‬ ‫מוכנות לקבל כל המילוי שבמחשבת הבריאה]‪ ,‬הוא לא נשאר‬ ‫אחר שהיא רחוקה מקדושתו ית' מקצה אל הקצה? ואיך‬ ‫בצורתו זו בנשמות‪ ,‬כי אם היה נשאר בהן‪ ,‬היו מוכרחות‬ ‫יתכן שיפרנס אותה ויקיימה?"‬ ‫להישאר תמיד בפרודא ממנו ית'‪ ,‬כי שינוי הצורה שבהן‬ ‫(מרן בעל הסולם‪ ,‬הקדמה לספר הזוהר‪ ,‬סעיף י')‬ ‫היה מפרידן ממנו יתברך‪".‬‬ ‫כעת אנו מגיעים אל אחת החקירות היסודיות ביותר ששאל‬ ‫אילו היה הרצון לקבל נשאר בנשמות כפי שנברא מתחילה‪,‬‬ ‫רבינו בתחילת ההקדמה‪ :‬כיצד ייתכן שמן הקדושה עצמה‬ ‫היו הנשמות מוכרחות להישאר לעולם בפירוד מן הבורא‪,‬‬ ‫נמשכה מציאות של טומאה וקליפות?‬ ‫מפני ששינוי הצורה היה מפריד ביניהן לבין המאציל‪.‬‬ ‫א‬ ‫כאן נשים לב לדייק בלשון רבינו‪ :‬לכאורה היה צריך לכתוב‬ ‫הרי כל עניינו של הבורא הוא להשפיע‪ ,‬לתת‪ ,‬ואילו הרצון‬ ‫לגבי העולמות דקדושה‪" :‬והסיר מהם את הרצון לקבל"‪ .‬אולם‬ ‫לקבל הוא היפך הגמור מן ההשפעה‪ .‬וכפי שכבר למדנו‬ ‫רבינו מוסיף מילה אחת ‪" -‬לעצמו"‪ .‬מילה קטנה זו משנה את‬ ‫בגליונות הקודמים‪ ,‬שינוי הצורה הוא הריחוק הרוחני‪ ,‬ואילו‬ ‫כל משמעות הדברים‪.‬‬ ‫השוואת הצורה היא הדבקות‪.‬‬ ‫כדי להבין זאת‪ ,‬מביא רבינו ב"פתיחה לחכמת הקבלה" (סעיף‬ ‫נמצא‪ ,‬שאילו היה הרצון לקבל נשאר בצורתו הראשונית‪ ,‬כפי‬ ‫ט"ו) את משל האורח ובעל הבית‪ .‬וכך לשונו‪" :‬ולפיכך הבא‬ ‫שנברא בתחילה‪ ,‬שינוי הצורה הזה לעולם לא היה מאפשר‬ ‫לבית חברו והוא מבקשו שיאכל אצלו‪ ,‬הרי אפילו בעת שהוא‬ ‫לנבראים להגיע אל הדבקות בבורא‪.‬‬ ‫רעב ביותר יסרב לאכול‪ ,‬כי נבזה ושפל בעיניו להיות מקבל‬ ‫מתנה מחברו‪ .‬אכן בעת שחברו מרבה להפציר בו בשיעור‬ ‫נקודות קצרות‬ ‫מספיק‪ ,‬דהיינו עד שיהיה גלוי לו לעינים שיעשה לחברו טובה‬ ‫• כלל הוא‪ :‬היוצא מן הטמא ‪ -‬טמא‪ ,‬ומן הטהור ‪ -‬טהור‪.‬‬ ‫גדולה עם אכילתו זו‪ ,‬הנה אז מתרצה ואוכל אצלו‪ ,‬כי כבר אינו‬ ‫• הבורא לא רק ברא את מערכת הטומאה‪ ,‬אלא גם מקיים‬ ‫מרגיש את עצמו למקבל מתנה‪ ,‬ואת חברו להמשפיע‪ ,‬אלא‬ ‫ומפרנס אותה‪.‬‬ ‫להיפך‪ ,‬כי הוא המשפיע ועושה טובה לחברו ע"י קבלתו ממנו‬ ‫את הטובה הזאת‪ "...‬עכ"ל‪.‬‬ ‫• כדי להבין זאת‪ ,‬יש לברר תחילה מהי מהות הטומאה‬ ‫והקליפות‪.‬‬ ‫מדובר במצב שבו האורח היה ודאי רעב‪ .‬אילו לא היה ָרעֵ ב‪,‬‬ ‫• הרצון לקבל הגדול לא נשאר בנשמות בצורתו הראשונית‪.‬‬ ‫כלל לא היה שייך שיאכל‪ .‬היו לו תיאבון‪ ,‬רעב‪ ,‬השתוקקות‬ ‫לאכול‪ .‬למרות זאת הוא לא רצה לאכול‪ ,‬כי הוא התבייש לקבל‪.‬‬ ‫הוא ה רגיש שאם יאכל רק מפני שהוא רעב‪ ,‬הרי הוא מקבל‬ ‫לעצמו‪ ,‬ובכך שונה צורתו מצורת הנתינה של בעל הבית‪ .‬זה‬ ‫גרם לאורח תחושת בושה ‪' -‬נהמא דכיסופא'‪.‬‬ ‫פרק ב'‬ ‫עם זאת בעקבות הפצרותיו של בעל הבית‪ ,‬הבין האורח דבר‬ ‫מהותה של הקדושה‬ ‫חדש‪ :‬כשהוא אוכל‪ ,‬אין זו רק טובה שבעל הבית עושה עמו‪.‬‬ ‫"ובכדי לתקן דבר הפרוד הזה‪ ,‬המונח על הכלי של‬ ‫גם הוא גורם בכך נחת רוח לבעל הבית‪ .‬רצונו של בעל הבית‬ ‫הנשמות‪ ,‬ברא ית' את כל העולמות כולם‪ ,‬והבדילם לב'‬ ‫הוא להיטיב לו‪ ,‬וכשהוא מקבל את הסעודה‪ ,‬הוא ממלא את‬ ‫מערכות‪ ,‬כמ"ש "זה לעמת זה עשה אלקים"‪ ,‬שהן ד'‬ ‫רצונו של בעל הבית ומשמח אותו‪ .‬לכן כעת הוא משנה את‬ ‫עולמות אבי"ע דקדשה‪ ,‬ולעמתם ד' עולמות אבי"ע‬ ‫דעתו ואוכל את הסעודה‪.‬‬ ‫דטמאה‪ .‬והטביע את הרצון להשפיע במערכת אבי"ע‬ ‫מדוע? מה השתנה כעת? גם עכשיו הוא רעב‪ ,‬וגם עכשיו‬ ‫דקדשה‪ ,‬והסיר מהם את הרצון לקבל לעצמו‪"...‬‬ ‫הוא משתמש ברצון לקבל שלו‪ .‬אלא שכעת הקבלה אינה‬ ‫(מרן בעל הסולם‪ ,‬המשך סעיף י')‬ ‫לעצמו‪ ,‬אלא כדי להשפיע נחת רוח לבעל הבית‪.‬‬ ‫כדי לתקן את הפירוד שנוצר בין הבורא לנבראים מחמת שינוי‬ ‫לפי זה אפשר להבין את דיוק לשונו של בעל הסולם‪:‬‬ ‫הצורה‪ ,‬ברא הקב"ה שתי מערכות‪ :‬ארבעת עולמות אבי"ע‬ ‫רבינו אינו כותב שהקב"ה הסיר ממערכת הקדושה את הרצון‬ ‫דקדושה‪ ,‬ולעומתם ארבעת עולמות אבי"ע דטומאה‪ ,‬וכפי‬ ‫לקבל‪ ,‬אלא‪" :‬את הרצון לקבל לעצמו"‪ .‬זו הנקודה היסודית‪.‬‬ ‫שיורחב בע"ה בפרק הבא‪.‬‬ ‫גם במערכת הקדושה יש רצון לקבל‪ .‬התיקון אינו בביטול‬ ‫כשם שלכל עולם יש אור‪ ,‬כך לכל עולם יש גם כלי‪ .‬הכלי של‬ ‫הרצון לקבל‪ ,‬אלא בכך שהקבלה אינה לעצמו‪ ,‬אלא מגיעה על‬ ‫מערכת הקדושה הוא הרצון להשפיע שהטביע בו ה'‪ ,‬ואילו‬ ‫מנת להשפיע‪ .‬ועוד נרחיב בכך בע"ה בגליונות הבאים‪.‬‬ ‫הכלי של מערכת הטומאה הוא הרצון לקבל לעצמו‪.‬‬ ‫ננעל את הפרק בדבריו של כ"ק מרן האדמו"ר הרב"ש זצ"ל‬ ‫כאן מתעוררת שאלה‪ :‬אם למערכת הקדושה יש רק רצון‬ ‫במאמרים (תשמ"ו מאמר ל')‪" :‬וההבדל בין קדושה לטומאה‪ ,‬ובין‬ ‫להשפיע‪ ,‬כיצד היא יכולה לקבל את האור מהבורא?‬ ‫חיים ומות הוא רק בכוונה‪ .‬אם הקבלה הוא בעמ"נ להשפיע‪,‬‬ ‫הרי כדי לקבל צריך כלי‪ ,‬שהוא הרצון לקבל‪ .‬אם אין רצון‬ ‫נקרא זה קדושה‪ ,‬היות שזה השתוות הצורה‪ ,‬והשתוות הצורה‬ ‫לקבל‪ ,‬כיצד שייכת כלל קבלת השפע?‬ ‫נקרא דביקות‪ ...‬משא"כ אם לא יכול להשים על המעשה‪,‬‬ ‫הכוונה דעמ"נ להשפיע‪ ,‬נמצא בשנוי הצורה מהבורא‪ ...‬וזה‬ ‫הרי אם לאדם כלל אין תיאבון ואין חיסרון‪ ,‬לא שייך כלל‬ ‫נקרא קליפה‪ ,‬סטרא אחרא‪ ,‬מלאך המות וכו'‪".‬‬ ‫שיאכל‪ .‬נמצא שאי אפשר לומר שבקדושה אין רצון לקבל‬ ‫כלל‪ ,‬שהרי בלי רצון לקבל‪ ,‬אין כלי לקבלת השפע‪.‬‬ ‫ב‬ ‫מה משמעות פירוד זה? מפרט רבינו בחיבורו 'פנים מאירות‬ ‫ומסבירות' (ענף א')‪" :‬אמנם הס"א והקליפות‪ ...‬אין בהם‬ ‫נקודות קצרות‬ ‫מניצוצי ההשפעה ולא כלום‪ ,‬ונמצאים בתכלית הריחוק‬ ‫• הקב"ה הטביע במערכת הקדושה את הרצון להשפיע ‪.‬‬ ‫וההפכיות מן המאציל‪ ,‬שאין ענין המאציל אלא להשפיע ולא‬ ‫• גם בקדושה יש רצון לקבל‪ ,‬שאם לא כן‪ ,‬לא הייתה בה‬ ‫כלל לקבל‪ ,‬והס"א בכל פינותיהם שהם פונים יהיה רק לקבל‬ ‫אפשרות לקבל את השפע‪.‬‬ ‫ולא כלל להשפיע‪ ,‬ובזה נחתכים מהשורש ומהחיים כאבר‬ ‫• התיקון אינו בביטול הרצון לקבל‪ ,‬אלא בביטול הרצון לקבל‬ ‫הנחתך ונבדל מן קומת החי‪ ,‬שאין לו עוד עסק של כלום עם‬ ‫לעצמו‪.‬‬ ‫האברים החיים"‪...‬‬ ‫• כאשר הקבלה מיועדת כדי להשפיע‪ ,‬גם הרצון לקבל נעשה‬ ‫ממשיך כאן רבינו ואומר‪" :‬ומטעם זה מכונות הקליפות בשם‬ ‫חלק ממערכת הקדושה‪.‬‬ ‫מתים כמו שכתוב "זבחי מתים"‪" ,‬וכן הרשעים הנמשכים‬ ‫אחריהם‪ ,‬כמו שנאמר "הרשעים בחייהם נקראים מתים"‬ ‫כשאנחנו שומעים את המילה "רשעים"‪ ,‬לעתים קרובות‬ ‫(ברכות י"ח‪):‬‬ ‫פרק ג'‬ ‫חושבים על מישהו אחר‪ .‬מדמיינים גויים שיושבים באיזה בית‬ ‫מהותן של הקליפות‬ ‫מרזח‪ ,‬משחקים קלפים וסביבם בקבוקי בירה‪ ...‬או חילוניים‬ ‫"והטביע את הרצון להשפיע במערכת אבי"ע דקדשה‪,‬‬ ‫שיושבים באיזה מקום של פריקת עול‪.‬‬ ‫והסיר מהם את הרצון לקבל לעצמו‪ ,‬ונתן אותו במערכת‬ ‫אבל בעל הסולם לא מדבר עכשיו על מישהו אחר‪ :‬כל אחד‬ ‫העולמות אבי"ע דטומאה‪".‬‬ ‫צריך להסתכל על עצמו‪ .‬כשאדם לומד את הדברים‪ ,‬הוא צריך‬ ‫(מרן בעל הסולם‪ ,‬המשך סעיף י')‬ ‫לבדוק בתוך תוכו‪ ,‬על הרצון לקבל שקיים בליבו‪.‬‬ ‫כאן נראה את היסוד של מהות הרע ‪ -‬בעל הסולם מתחיל‬ ‫מסביר רבינו שמי שנמשך אחר ה'רצון לקבל' שלו‪ ,‬הוא 'רשע'‬ ‫ללמד אותנו איך בנויה ההשתלשלות‪.‬‬ ‫ונקרא בשם 'מת'‪.‬‬ ‫עד עכשיו דיברנו על עולמות אבי"ע דקדושה‪ .‬אבל כנגדם יש‬ ‫הגדרה זו תמוהה מאוד‪ :‬נניח שעכשיו מישהו העליב ופגע בי‪,‬‬ ‫גם אבי"ע דטומאה‪ .‬כנגד עולם האצילות יש אצילות דטומאה‪,‬‬ ‫ואני מרגיש הנאה מזה שהחזרתי לו כגמולו‪ .‬מילא אפשר‬ ‫כנגד עולם הבריאה יש בריאה דטומאה‪ ,‬כנגד עולם היצירה‬ ‫להבין שבאותו רגע אני נקרא רשע‪ ,‬אבל אני נקרא "מת"?!‬ ‫יש יצירה דטומאה‪ ,‬וכנגד עולם העשייה יש עשייה דטומאה‪.‬‬ ‫למה 'מת'? לכאורה זה בדיוק הפוך! זה נתן לי תחושת חיות‪.‬‬ ‫מה ההבדל ביניהם? במערכת אבי"ע דקדושה הטביע‬ ‫סיפוק ותענוג גדול‪ .‬עכשיו אני חי‪ ,‬עכשיו אני נהנה‪.‬‬ ‫הקב"ה את ה'רצון להשפיע' ואת ה'רצון לקבל' לעצמו נתן‬ ‫אדם אוכל ארוחה טובה – הוא נהנה‪ .‬אדם שומע מוזיקה‬ ‫במערכת עולמות אבי"ע דטומאה‪ .‬זה היסוד‪.‬‬ ‫שהוא אוהב – הוא נהנה‪ .‬אדם מקבל כבוד – הוא מרגיש חי‪.‬‬ ‫לא מדובר בשני עולמות שנמצאים בשני מקומות שונים‪ ,‬אלא‬ ‫איך אפשר לומר שדווקא במצב הזה הוא נקרא "מת"? הרי‬ ‫בשתי מערכות שהולכות זו נגד זו‪ .‬בזו היסוד הוא הרצון‬ ‫המציאות מראה שהאדם מרגיש חיות כשהרצון לקבל בא על‬ ‫להשפיע‪ ,‬ובזו היסוד הוא הרצון לקבל לעצמו‪.‬‬ ‫סיפוקו‪.‬‬ ‫אם כן‪ ,‬מהי מהותה של הטומאה? רצון לקבל לעצמה!‬ ‫מילא‪ ,‬כשלאדם יש רצון לקבל בלי תענוג‪ ,‬בלי מילוי – זה‬ ‫בדומה לכך כותב הרה"ק בעל התניא (בסידור הרב שער נפילת‬ ‫מוגדר בשם ייסורים‪ .‬כאשר נחפש להגדיר לעצמינו את‬ ‫אפים)‪" :‬כידוע שעיקר ההפרש בין הקדושה לקליפות הוא‬ ‫משמעות הייסורים‪ ,‬נגיע למסקנה שייסורים פירושם חיסרון‬ ‫בענין ההשפעה דוקא‪ ...‬להחיות רוח שפלים וכו' ולא לאהוב‬ ‫בלי מילוי‪.‬‬ ‫קבלת השפע לעצמו‪ ...‬וזהו מדת מלכות דקדושה שנותנת‬ ‫אדם רעב לאוכל ואין לו מילוי‪ .‬אדם צמא לתשומת לב ואין לו‬ ‫טרף לביתה ומשפעת תמיד‪ ...‬משא"כ מלכו' חייבא דהיכל‬ ‫מילוי‪ .‬אדם חסר לו כסף ואין לו מילוי‪ .‬כל אלה הם מצבים של‬ ‫נוגה הוא להיפוך‪ ,‬שצועקת תמיד הב הב כמ"ש לעלוקה שתי‬ ‫ייסורים‪ .‬אבל רצון לקבל עם מילוי ‪ -‬זה חיות‪ .‬זה חיים‪.‬‬ ‫בנות כו'‪ ,‬וזה כל עיקר תשוקתה ‪ -‬רק לקבל השפע לעצמה‬ ‫אז איך אפשר לומר שהקליפות נקראות "מתים"‪ ,‬ש"הרשעים‬ ‫ולא להמציא שפע לזולתה‪ ,‬וכענין בחי' לגרמיה הידוע שאינו‬ ‫בחייהם נקראים מתים?" הרי לכאורה המציאות מראה בדיוק‬ ‫חפץ רק לגרמיה ולעצמו‪ ,‬וכל מחשבתו בהשגתו לעצמו ולא‬ ‫להפך!‬ ‫להטיב לזולתו כלל"‪...‬‬ ‫אפשר לומר על זה כמה ביאורים‪ ,‬ונתחיל מהביאור הפשוט‬ ‫משום שינוי הצורה הזה‪ ,‬ממשיך רבינו וכותב‪" :‬ונמצאו בגללו‬ ‫ביותר‪:‬‬ ‫נפרדים מהבורא ית' ומכל העולמות דקדושה"‪.‬‬ ‫ג‬ ‫זה לא מפני שהאדם הפסיק לזוז‪ ,‬ולא מפני שהלב שלו‬ ‫נכון שרצון לקבל עם מילוי נקרא חיים‪ ,‬אבל זה רק אם המילוי‬ ‫הפסיק לפעום‪ .‬הוא יכול להיות מלא מרץ‪ ,‬רווי הנאות‪ ,‬עטור‬ ‫באמת ממלא את הרצון‪ .‬אצל הקליפות זה אף פעם לא כך‪.‬‬ ‫הצלחות ‪ -‬ובכל זאת להיות רחוק ממקור החיים‪.‬‬ ‫יש לו מָ נֶה – מיד הוא רוצה מאתיים‪ .‬גם כשהוא כבר קיבל‬ ‫את זאת מגדיר רבינו בשם "מתים"‪.‬‬ ‫את המָ נֶה‪ ,‬הוא כבר לא נהנה ממנו‪ ,‬כי הראש שלו נמצא‬ ‫במאתיים‪ .‬נמצא שהוא חי כל הזמן בתחושת חיסרון‪.‬‬ ‫מסיים רבינו ואומר‪" :‬וכבר ידעת‪ ,‬שהמרחק הרוחני מתחיל‬ ‫בשינוי צורה במשהו‪ ,‬ומסתיים בהפכיות הצורה‪ ,‬שהיא סוף‬ ‫נמצא‪ ,‬שאילו היה מצב שאדם היה מקבל את מה שהוא‬ ‫המרחק בדיוטא האחרונה"‪.‬‬ ‫רוצה‪ ,‬וזה היה ממלא אותו לגמרי‪ ,‬והוא כבר לא היה חסר דבר‬ ‫‪ -‬זה לכאורה היה נקרא חיים‪.‬‬ ‫המרחק הרוחני לא נמדד בקילומטרים‪ .‬הוא מתחיל בשינוי‬ ‫צורה קטן‪ ,‬ואחר כך הולך וגדל ומתרחב‪ ,‬עד שהוא מגיע‬ ‫אבל זה לא מה שקורה‪ .‬הרצון לקבל לעצמו אינו יודע שובע‪.‬‬ ‫להופכיות הצורה גמורה‪ ,‬שהיא סוף המרחק‪.‬‬ ‫ברגע שהוא מקבל דבר אחד‪ ,‬כבר נולד בו חיסרון חדש‪.‬‬ ‫כשהבורא ברא את הרצון לקבל‪ ,‬זה התחיל כשינוי צורה קטן‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬גם כשנדמה לו שהוא נהנה‪ ,‬הוא אף פעם אינו מגיע‬ ‫עוד לא ניכר רצון לקבל ממש‪ .‬אבל לאט־לאט הוא הלך‬ ‫למנוחה אמיתית‪ .‬הוא רץ כל החיים אחרי המילוי הבא‪ .‬נמצא‬ ‫והתעבה‪ ,‬הלך והתגשם‪ ,‬עד שהוא הגיע להופכיות הצורה‬ ‫שכל החיות שלו היא רגעית וחולפת‪ ,‬אבל בפנימיות הוא‬ ‫הַ ְּשלֵמָ ה‪ ,‬כמו שאנחנו רואים כאן בעולם הזה‪.‬‬ ‫נשאר חסר תמיד‪.‬‬ ‫לכן הקליפות נקראות "מתים"‪ .‬לא מפני שאין בהן תנועה או‬ ‫הרגשה‪ ,‬אלא מפני שהרצון לקבל לעצמו לעולם אינו מגיע‬ ‫לחיים של שלמות‪ .‬הוא משאיר את האדם בחיסרון תמידי‪.‬‬ ‫נקודות קצרות‬ ‫אבל רבינו עצמו נותן כאן טעם עמוק יותר‪:‬‬ ‫• הקדושה בנויה על הרצון להשפיע‪ ,‬והטומאה על הרצון לקבל‬ ‫לעצמו‪.‬‬ ‫"כי הרצון לקבל המוטבע בהם בהפכיות הצורה מקדושתו‬ ‫• הרצון לקבל לעולם אינו בא על סיפוקו‪.‬‬ ‫ית'‪ ,‬מפרידן מחיי החיים‪ ,‬והן רחוקות ממנו ית' מקצה אל‬ ‫הקצה"‪( .‬המשך הסעיף)‬ ‫• הקליפות נקראות "מתים" מפני שהן רחוקות מ"חיי החיים"‪.‬‬ ‫נשים לב ללשון‪ :‬רבינו לא אומר שהקליפות נקראות מתים‬ ‫• הבורא אינו חסר דבר‪ ,‬ולכן כולו השפעה‪.‬‬ ‫מפני שחסר להן משהו‪ ,‬או מפני שאין להן הנאה‪ ,‬אלא מפני‬ ‫• הריחוק מהבורא נובע מהופכיות הצורה‪.‬‬ ‫שהן נפרדות מחיי החיים‪.‬‬ ‫למה הן נפרדות? מפני שהקב"ה כולו השפעה‪ .‬אין בו שום‬ ‫עניין של קבלה לעצמו‪ .‬אין לו שום חיסרון שיוכל לקבל‬ ‫השוואת הצורה‬ ‫ממישהו אחר‪ .‬כל עניינו – להשפיע בלבד‪.‬‬ ‫היא החיים האמיתיים‬ ‫לעומת זאת הקליפות הן בדיוק להפך‪" :‬כי הוא ית' אין לו‬ ‫שום ענין של קבלה אלא רק להשפיע לבד‪ ,‬והקליפות אין‬ ‫לקראת הגליון הבא‪...‬‬ ‫להן שום ענין של השפעה‪ ,‬רק לקבל לעצמן להנאתן בלבד‪,‬‬ ‫ואין הפכיות גדולה מזה"‪( .‬המשך הסעיף)‬ ‫בגליון זה למדנו את מהות הקדושה והטומאה‪ ,‬וראינו כיצד‬ ‫כלומר‪ ,‬רבינו לא מדבר בכמה האדם נהנה או לא נהנה‪ ,‬אלא‬ ‫הרצון לקבל לעצמו הוא שורש הפירוד מן הבורא‪ .‬אולם בכך‬ ‫נותן הגדרה אחרת לגמרי למושג חיים‪.‬‬ ‫עדיין לא נשלמה התמונה‪.‬‬ ‫מה נקרא חיים? חיים פירושם דבקות במקור החיים‪ ,‬וכאשר‬ ‫השאלה העיקרית עדיין נשארה‪ :‬כיצד יוכל האדם להגיע‬ ‫יש הופכיות גמורה מן הבורא‪ ,‬ממילא יש פירוד ממנו‪ .‬כיוון‬ ‫לדבקות בה'‪ ,‬כשכל מהותו היא הרצון לקבל?‬ ‫שהבורא הוא חיי החיים‪ ,‬כל פירוד ממנו הוא מוות‪.‬‬ ‫בעזרת ה'‪ ,‬בגליון הבא נתחיל להתבונן בסדר השתלשלות‬ ‫וכדברי רבינו בהקדמתו ל'פי חכם'‪" :‬שזהו סיבת הרשעים‬ ‫העולמות‪ ,‬ונראה כיצד הכין הבורא מראש את כל שלבי הדרך‪,‬‬ ‫שנקראים מתים‪ ...‬שאין בהם מבחינת השפעה ולא כלום‪,‬‬ ‫כדי לאפשר לאדם‪ ,‬על ידי עסק התורה והמצוות‪ ,‬לתקן את‬ ‫וכל חסד דעבדין ‪ -‬לגרמייהו הוא דעבדין (‪ -‬כל חסד שעושים –‬ ‫הרצון לקבל ולזכות לדבקות בו יתברך‪.‬‬ ‫לעצמם הם עושים)‪ ,‬ונחתכין משורש החיים ית'‪ ,‬כי פירוד‬ ‫גשמי ְּבכַ ִּׁשיל וְּכֵילַּפֹות‪ ,‬ופירוד רוחני בשינוי צורה על דרך‬ ‫ההפכיות‪"...‬‬ ‫להערות והארות ולקבלת הגליונות במייל ניתן לשלוח בקשה ל‪ichud.ashlag@gmail.com:‬‬ ‫ד‬