עושה שלום - ממונות · Oiseh Shaloim - Mamoinus — ראש השנה (2026-09-07)

30
שבת ראש השנה
שאלה :בשבת חתן הגיעו החתן והכלה והסבתא לביתר עם שאלה :מעשה בראובן אשר ציין בצוואתו שרצונו שבת אחת לא
השקיעה על ידי נהג גוי וחלק גדול מהאוכל עימם .הניח אותם תקבל חלק מנכסיו בירושה ,ואחר פטירת האב רצון היורשים
הנהג בכניסה של גבעה ב' .והנה השבת חתן מתקיים בגבעה א', לתת חלק מהנכסים גם לבת זו.
ושם כל המשפחה והמוזמנים .ועכשיו בליל שבת שואלים
האם רשאים הם לתת לאותה הבת חלק בנכסים או שמצווה
ההורים אם יכולים לנסוע עם נהג גוי לגבעה ב' כדי לחפש את
עליהם לקיים את רצון אביהם?
החתן והכלה והסבתא ולהביאם לאולם יחד עם האוכל ע"י הנהג
הגוי? תשובה :הנה כאשר בלשון הצוואה כתב ראובן במפורש שהבת
תשובה :בשו"ע (או"ח סימן ש"ז ס"ה) מבואר שמותר לומר לגוי לא תירש כלל מעזבונו ,י"ל שמאחר והאמת היא כי בת כלל אינה
לעשות דבר שאסור מדרבנן בשבת כשצריך לדבר צורך הרבה יורשת מדין תורה ,ובוודאי שגם בערכאות אחר שציין שמות כל
או מפני מצוה .אבל לומר לו לעשות מלאכה מן התורה אסור. היורשים ולא ציין את שמה ,וכ"ש שכתב במפורש שלא תירש,
לפי"ז בנידון השאלה צריך לחפש רכב חשמלי ולהציע לגוי הרי היא אינה זכאית לקבל חלק בירושה.
שיסע ברכב החשמלי לחפש את החתן והכלה והסבתא אמנם כל האמור הוא מדין הירושה ,אבל אם לאחר שחלקו
ולהביאם יחד עם האוכל .ואם לאחר שהציע לגוי רכב חשמלי היורשים ביניהם ,הרי הוא רכוש היורשים ,והמוריש לא התנה את
יאמר הגוי שמעדיף לנסוע ברכב שלו ,מותר הדבר כיון שעושה ירושתם בשום תנאי ,לכן יכולים הם לעשות בירושה כראות
כן לעצמו ולנוחיותו.
עיניהם ,וממילא אם רואים לנכון למען השלום לתת גם לבת
באופן שאין רכב חשמלי יש להתיר גם אפי' ברכב רגיל לפי מה
שלא קבלה חלק בירושה ,רשאים לנהוג כן.
שכתב בחזו"ע (ח"ו עמ' קל"ד) שבמקום מצוה דרבים יש לסמוך
על בעל העיטור וסיעתו להתיר ע"י גוי אפי' מלאכה מן התורה. אמנם עדיין יש לדון לגבי מה שהיה רצונו שלא תירש אותו
והרי גם כאן נחשב מצוה דרבים שבאו וטרחו כדי לשמח חתן מחמת שהיה לו צער ממנה ,האם יש בכך משום כיבוד אב לקיים
וכלה ,ואם יצטרכו לחפש אותם ברגל ולחזור ברגל ולהביא את את רצונו שלא תהנה מנכסיו.
הסבתא בכסא גלגלים תתבטל מצוות שמחת חתן וכלה של נראה שאין בזה דין של מכבדו לאחר מותו ,וכבר העיר בזה
סעודת ליל שבת לחלוטין. הגרעק"א (שו"ת קמא סימן ס"ח) ,ונטה לומר דלאחר מות האדם
לרווחא דמלתא טוב שהיהודי יאמר לגוי שיאמר לגוי אחר אין מצוה לשמוע בקולו ולעשות מבוקשו ,וכל דין כבוד אב
לנסוע עימו וכו' ,זאת על פי החוות יאיר (סימן נ"ג) שהתיר באופן במותו אינו אלא כעין דברי הגמ' בקידושין (דף ל"א ):לכבד את
זה להחשיב זאת לשבות דשבות ,והרי כאן לא נהנים מגוף שמו וזכרו ,עי"ש.
מעשה הגוי אלא מהתולדה[ .דאמנם בדבר שנהנים מגוף מעשה
העולה לדינא :יכולים היורשים כולם או חלקם לתת חלק
הגוי וכגון לומר לגוי שיאמר לגוי אחר להדליק לו נר ,לא יועיל
מהירושה במתנה לאחר שהגיע חלקם לידם לבת שלא קבלה
בזה מאומה שהרי גם כשהגוי מדליק נר מעצמו ,אם הדליק
בשביל יהודי אסור ליהנות מהנר ,אבל באופן שלא נהנה מגוף חלק בירושה מחמת ציווי האב בצואה ,ולא מצא הקב"ה כלי
מלאכת הגוי ,ישנה תקנה ע"י אמירה לאמירה]. מחזיק ברכה אלא השלום.
העולה להלכה :מותר לומר לגוי להסיעם ברכב חשמלי ,ובאופן ומן הראוי שהבת תבקש סליחה בפני עשרה מבני המשפחה על
שאין רכב חשמלי יש להקל לומר לגוי גם ברכב רגיל. קבר אביה ,ובוודאי שימחל לה.
לא יברך שהחיינו כיון שיצא בברכה הראשונה [כ"כ הריטב"א ר"ה]. שאלה :האם יש חובה לטבול בערב ר"ה ובערב יוה"כ?
שאלה :האם שופר הוא מוקצה בליל ר"ה? תשובה :אין חובה אלא רק מנהג ,ואפילו בערב הרגל אינו חובה( ,עיין רמב"ם פט"ז מטומאת
תשובה :יש ללמוד מדברי החזו"ע (סוכות עמ' שע"ב) שדן לגבי לולב שאין נחשב למוקצה אוכלין ה"י) .וכן כתבו הרמ"א (או"ח סי' תקפ"ג סעי' ד') והשו"ע (סי' תר"ו סעי' ד') בעניין הטבילה
בליל יו"ט של סוכות ,והטעמים שנאמרו שם שייכים גם לגבי שופר ,ולכן יש להתיר. בערב ר"ה ויוה"כ.
שאלה :האם אומרים תשליך בראש השנה שחל בשבת? והטעם או משום קרי או משום תשובה כגר שמתגייר שהוא טובל ,וכתב הרא"ש (פ"ח דיומא סי'
תשובה :המשנ"ב (סי' תקפ"ג ס"ק ח') הביא את הפמ"ג שכתב שאם חל בשבת נהגו במקצת כ"ד) ונהגו לטבול בעריוה"כ להדמות למלאכי השרת שנקיים מכל חטא אף ישראל נקיים.
מקומות לאומרו ביום ב' ,וכ"כ הברכ"י (שם אות ו') .אולם הבא"ח (נצבים אות י"ב) כתב שעושין אומנם ע"פ קבלה הוא ענין גדול מאוד שאין לבטלו ,ואף מי שאנוס יערה עליו אדם אחר 12.5
סדר התשליך אפילו בשבת ,וכ"כ בשם הרש"ש זיע"א ,וכ"כ הכה"ח (שם אות ל"א). ליטר מכלי אחד על כל גופו ,או ג' כלים ברצף ,ולדעת החזו"ע (יוה"כ עמ' רמ"ו) אפשר לעשות
וקשה מ"ש שופר דחיישינן שמא יוליכנו ד"א ברה"ר ,ובתשליך לא חיישינן שיטלטלו את כן גם ע"י מקלחת.
הסידורים .תירץ הגרב"צ זצ"ל (אול"צ ח"ה עמ' מ"ד) לדייק דבתקיעת שופר כיון שהכל חייבין שאלה :לדעת השו"ע מברכים על שופר שהחיינו רק ביום הראשון [השנה שחל בשבת גם
בו לכן בהול לקיים את המצוה ,ויכול לשכוח ולטלטל ד"א ברה"ר ,משא"כ תשליך שאינו אלא לשו"ע מברכים ביום השני] ,ואילו בקידוש אף לדעת השו"ע מברכים שהחיינו בשני הלילות
מנהג אינו בהול. ואפילו אין לו פרי חדש ,מה ההבדל?
שאלה :כיצד יש לנהוג בר"ה שחל בשבת בעניין סעודה שלישית? תשובה :הקידוש הוא על היום וכל שיש ספיקא דיומא [אפילו בר"ה שהוא יומא אריכתא מ"מ
תשובה :ישנם ב' אפשרויות -א' .אפשר לחלוק את סעודת הבוקר לשני חלקים שבחלקה זה רק לקולא ,אבל לחומרא חשבינן כתרי יומי] מברכים על כל יום בפ"ע ,משא"כ המצוה אינה
הראשון יאכל סלטים ויברך ברכה"מ ויעשה הפסק ,ואח"כ יטול שוב ידיים ויאכל חמין .ב'. על היום ,ואפילו בירך על המצוה לפני היום יצא י"ח ואינו מברך שוב.
שיתפלל מנחה גדולה ואח"כ יעשה סעודה שלישית קצרה כדי שיאכל בלילה לתיאבון. לכן השנה מי שטעה ותקע בשופר בשבת ובירך שהחיינו ,אף שלא עשה מצוה מ"מ ביום השני
לשאלות ובירורים ניתן לפנות
ללשכה לממונות – 'זכור לאברהם'
להוסיף מאומה על הסכום עליו התחייבו בהסכם הרכישה. מעשה היה בראובן שהחליט להפוך ליזם נדל"ן ,לשם כך היה מאתר דירות העומדות למכירה
כשפנו לבורר המוסכם ,אמר להם שהדבר תלוי במחלוקת הפוסקים גדולה -ראה מש"כ בעלות פוטנציאל להרחבה ,ולאחר תכנון של מקסום השטח לבנייה ,בדרך כלל כמה דירות ,היה
בתשובה בספר זכור לאברהם (חלק י"ב עמ' א' ע"ז) גבי קבלן שסיכם מחיר לבנייה ולאחר מכן מוציא למכירה דירות עוד לפני הבנייה ,במחשבה כי התשלומים ישולמו ע"י הרוכשים תוך כדי
עלו המחירים באופן לא צפוי. בנייה וע"י התשלומים האלו יממן את הבנייה עד לסיומה ,ולבסוף יישאר לו עודף מכובד.
דעת שו"ת פנים מאירות (ח"ב סי' ח') באופן שיש אונאה במקח יכול לחזור בו ,וכ"פ בנחלת צבי למותר לציין כי רוב רובן של הדירות נבנו ללא היתר בנייה ,חלק מהדירות נבנו בחפירה מתחת
(סי' רכ"ז סעיף י"ט) ,ובפת"ש (חו"מ סימן רכ"ז ס"ק ז') הביא משו"ת בית אפרים (חו"מ סי' ד') לבניינים ,וחלקן קומות נוספות מעבר לקומות המאושרות ע"י הרשויות.
דאם המחיר עלה ברמה שלדעת בית הדין לא היה יכול להעלות על דעתו ,לא חייב להעמיד מול הרוכשים חתם ראובן הסכמים שנערכו ע"י רב ,מאחר ששום עו"ד לא רצה להיות קשור
סחורה לחברו במחיר הישן. לעסקת מקרקעין שאינה מדווחת ואינה מאושרת.
אך לדעת הערך ש"י (סימן ר"ט סעיף ו') כיוון שידוע שהשער יכול להשתנות ,כל כמה שלא בשבועות הבאים נעקוב אחרי אחד הפרויקטים שלו ,השאלות שנשאלו ,סיבוכים שאירעו ,ועוד
התנה מראש לא יכול לחזור בו ולעדכן את המחיר לפי המחיר החדש ,וראה עוד שם באריכות נידונים אשר נוכל ללמוד ולהחכים מהם בעניין טאבו משותף והמסתעף.
עוד שיטות ומקורות למחלוקת. מקרה א' -במהלך הבנייה פרצה לתקפ"ץ מלחמת שמחת תורה ,ובעקבות כך הבנייה נעצרה,
עכ"פ למסקנת הדברים ,כל זמן שלא גמר לבנות יכול הקבלן לטעון קים לי כהשיטות שיכול וגם מסירת הדירות התעכבה ,הרוכשים נאלצו לשלם דמי שכירות גבוהים ,וגם תשלומי
לחזור בו ולא אמשיך את הבנייה אלא רק לאחר עדכון המחיר ,אבל לאחר סיום הבנייה היה משכנתא שוטפים ,ולכן יצרו לחץ גדול על היזם כדי שיסיים את הבנייה.
מקום לומר שיכול הקונה לומר קים לי כשיטות שאינני חייב מאומה. מחמת כן נלחץ היזם והעסיק פועלים יהודים בשכר גבוה מאוד ,כידוע לעוסקים בתחום,
בשבוע הבא נמשיך ונדון בעז"ה אם אכן דין היזם כקבלן או שמא יש ליזם גדר אחר והדין ובמיוחד בעת המלחמה המחירים עלו מאוד ,לאחר סיום הבנייה הגיש היזם חשבון של כל
ישתנה ,וכן נדון בטענות נוספות שטען היזם. ההוצאות ששילם יותר ממה שתכנן בתחילה ,אך לעומתו טענו הרוכשים כי אינם מחוייבים
הרה"ג ראובן חורי שליט"א
בקידושין (מ"ה' ):לא חציף איניש לשוויי לאביו שליח' .וכן הוא בשו"ת תורה לשמה (סי' שאלה :רבים מגיעים לביתם בשעת לילה מאוחרת ,ורוצים להיכנס לביתם בשעה זו ,אך
רס"ח) ,ע"ש .והכל לפי ראות עיני החכם ,תן לחכם ויחכם עוד' ,עכ"ל .הרי שמתיר להדיא דא עקא שהבית נעול ואין להם מפתח .ושואלים האם יוכלו להעיר את ההורים כדי
להשתמש בהוריו כאשר אינו יכול בלא עזרתם ,וגם יודע שישמחו בכך. שיפתחו להם צוהר למיטה הנכספת( ,ויתברר גם לקבל שירות מאביו)?
ונראה שכן הדין גם להקיצו משנתו ,ואף שמוסיף לאב או לאם צער על טרחתם ,נראה תשובה :כתב מרן השו"ע (יו"ד סי' ר"מ סכ"ה) 'אם האב רוצה לשרת את הבן ,מותר לקבל
שמותר בכהאי גוונא ,כיון שאי אפשר בלא זה ,וגם ישמחו בכך שלא חיכה כל הלילה בחוץ, ממנו אא"כ האב בן תורה' ,ע"כ.
ולכן יש לצדד ולומר גם בזה שרצונו זהו כבודו ,ובפרט כשמדובר בבת. וראה בשו"ת הנורא יביע אומר (ח"ז יו"ד סימן ט"ז אות ב' ד"ה ולכאורה) שכתב 'אין לנו
ועל פי זה יש להקל בקל וחומר ,במה שנשאלתי מבן ישיבה המתגורר במושב ,ובבואו לבית לזוז מדברי מרן שקבלנו הוראותיו שפסק שאם האב רוצה לשרת את הבן ,מותר לקבל
הוריו מהישיבה ,באוטובוס העוצר בכביש הראשי ,יש לו לילך כברת דרך ארוכה עד לביתו ממנו ,אלא אם כן האב בן תורה .ורק אם אביו ,שהוא בן תורה ,מקפיד הרבה אם לא יקבל
שבמושב ,ואביו מפציר בו שיודיעו קודם שמגיע לשם כדי שיוכל להביאו ברכבו ,דשפיר ממנו ,מצוה לשמוע בקולו ,שרצונו זהו כבודו .אך יבקש ממנו מחילה על טרחתו.
דמי להודיעו על כך .שכיון שכאן ברור לן שהאב שמח בכך ,ואף יצטער אם לא יודיעו ,וגם וכל זה כשהאב מקדים לשרת את בנו ומגיש לו מעצמו כוס תה ומגדנות ,אבל אין לבן
מוחל על כבודו ,ועוד זאת שרצונו הוא כבודו ,וגם אין כאן צער כל כך ,ואין הבן מבקש להדיא לבקש מאביו או מאמו לעשות לו שירות בבישול והגשת מאכל או משקה ,אפילו אחר
שישרתו ,נראה ודאי ששפיר דמי להודיעו. בקשת מחילה (סי' קנ"ב).
העולה להלכה :מותר לבן להעיר את אביו כשיודע שאביו ישמח שהעירו ויצטער אם לא אלא אם כן הוא רעב או צמא ואין לו אפשרות ליטול בעצמו ,ויודע שאביו ואמו ישמחו
העירו. בהגשתם לו מאכל ומשקה ,אז יוכל לקבל מהם בשעת הצורך .ועיין בגמ'
להנצחת העלון לשכה לממונות 'זכור לאברהם' בית הוראה 'עושה שלום'
רחוב אש קודש 6ביתר עילית
או לקבלתו במייל 055-6743601 02-3750741
BeitHoraaOsehShalom@gmail.com Zachor123456@gmail.com ניתן מענה לשאלות בהלכה בין השעות 8:00-00:00
