gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

עושה שלום - ממונות · Oiseh Shaloim - Mamoinus — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: עושה שלום - ממונות · Oiseh Shaloim - Mamoinus

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

עושה שלום - ממונות · Oiseh Shaloim - Mamoinus — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫‪30‬‬ ‫שבת ראש השנה‬ ‫שאלה‪ :‬בשבת חתן הגיעו החתן והכלה והסבתא לביתר עם‬ ‫שאלה‪ :‬מעשה בראובן אשר ציין בצוואתו שרצונו שבת אחת לא‬ ‫השקיעה על ידי נהג גוי וחלק גדול מהאוכל עימם‪ .‬הניח אותם‬ ‫תקבל חלק מנכסיו בירושה‪ ,‬ואחר פטירת האב רצון היורשים‬ ‫הנהג בכניסה של גבעה ב'‪ .‬והנה השבת חתן מתקיים בגבעה א'‪,‬‬ ‫לתת חלק מהנכסים גם לבת זו‪.‬‬ ‫ושם כל המשפחה והמוזמנים‪ .‬ועכשיו בליל שבת שואלים‬ ‫האם רשאים הם לתת לאותה הבת חלק בנכסים או שמצווה‬ ‫ההורים אם יכולים לנסוע עם נהג גוי לגבעה ב' כדי לחפש את‬ ‫עליהם לקיים את רצון אביהם?‬ ‫החתן והכלה והסבתא ולהביאם לאולם יחד עם האוכל ע"י הנהג‬ ‫הגוי?‬ ‫תשובה‪ :‬הנה כאשר בלשון הצוואה כתב ראובן במפורש שהבת‬ ‫תשובה‪ :‬בשו"ע (או"ח סימן ש"ז ס"ה) מבואר שמותר לומר לגוי‬ ‫לא תירש כלל מעזבונו‪ ,‬י"ל שמאחר והאמת היא כי בת כלל אינה‬ ‫לעשות דבר שאסור מדרבנן בשבת כשצריך לדבר צורך הרבה‬ ‫יורשת מדין תורה‪ ,‬ובוודאי שגם בערכאות אחר שציין שמות כל‬ ‫או מפני מצוה‪ .‬אבל לומר לו לעשות מלאכה מן התורה אסור‪.‬‬ ‫היורשים ולא ציין את שמה‪ ,‬וכ"ש שכתב במפורש שלא תירש‪,‬‬ ‫לפי"ז בנידון השאלה צריך לחפש רכב חשמלי ולהציע לגוי‬ ‫הרי היא אינה זכאית לקבל חלק בירושה‪.‬‬ ‫שיסע ברכב החשמלי לחפש את החתן והכלה והסבתא‬ ‫אמנם כל האמור הוא מדין הירושה‪ ,‬אבל אם לאחר שחלקו‬ ‫ולהביאם יחד עם האוכל‪ .‬ואם לאחר שהציע לגוי רכב חשמלי‬ ‫היורשים ביניהם‪ ,‬הרי הוא רכוש היורשים‪ ,‬והמוריש לא התנה את‬ ‫יאמר הגוי שמעדיף לנסוע ברכב שלו‪ ,‬מותר הדבר כיון שעושה‬ ‫ירושתם בשום תנאי‪ ,‬לכן יכולים הם לעשות בירושה כראות‬ ‫כן לעצמו ולנוחיותו‪.‬‬ ‫עיניהם‪ ,‬וממילא אם רואים לנכון למען השלום לתת גם לבת‬ ‫באופן שאין רכב חשמלי יש להתיר גם אפי' ברכב רגיל לפי מה‬ ‫שלא קבלה חלק בירושה‪ ,‬רשאים לנהוג כן‪.‬‬ ‫שכתב בחזו"ע (ח"ו עמ' קל"ד) שבמקום מצוה דרבים יש לסמוך‬ ‫על בעל העיטור וסיעתו להתיר ע"י גוי אפי' מלאכה מן התורה‪.‬‬ ‫אמנם עדיין יש לדון לגבי מה שהיה רצונו שלא תירש אותו‬ ‫והרי גם כאן נחשב מצוה דרבים שבאו וטרחו כדי לשמח חתן‬ ‫מחמת שהיה לו צער ממנה‪ ,‬האם יש בכך משום כיבוד אב לקיים‬ ‫וכלה‪ ,‬ואם יצטרכו לחפש אותם ברגל ולחזור ברגל ולהביא את‬ ‫את רצונו שלא תהנה מנכסיו‪.‬‬ ‫הסבתא בכסא גלגלים תתבטל מצוות שמחת חתן וכלה של‬ ‫נראה שאין בזה דין של מכבדו לאחר מותו‪ ,‬וכבר העיר בזה‬ ‫סעודת ליל שבת לחלוטין‪.‬‬ ‫הגרעק"א (שו"ת קמא סימן ס"ח)‪ ,‬ונטה לומר דלאחר מות האדם‬ ‫לרווחא דמלתא טוב שהיהודי יאמר לגוי שיאמר לגוי אחר‬ ‫אין מצוה לשמוע בקולו ולעשות מבוקשו‪ ,‬וכל דין כבוד אב‬ ‫לנסוע עימו וכו'‪ ,‬זאת על פי החוות יאיר (סימן נ"ג) שהתיר באופן‬ ‫במותו אינו אלא כעין דברי הגמ' בקידושין (דף ל"א‪ ):‬לכבד את‬ ‫זה להחשיב זאת לשבות דשבות‪ ,‬והרי כאן לא נהנים מגוף‬ ‫שמו וזכרו‪ ,‬עי"ש‪.‬‬ ‫מעשה הגוי אלא מהתולדה‪[ .‬דאמנם בדבר שנהנים מגוף מעשה‬ ‫העולה לדינא‪ :‬יכולים היורשים כולם או חלקם לתת חלק‬ ‫הגוי וכגון לומר לגוי שיאמר לגוי אחר להדליק לו נר‪ ,‬לא יועיל‬ ‫מהירושה במתנה לאחר שהגיע חלקם לידם לבת שלא קבלה‬ ‫בזה מאומה שהרי גם כשהגוי מדליק נר מעצמו‪ ,‬אם הדליק‬ ‫בשביל יהודי אסור ליהנות מהנר‪ ,‬אבל באופן שלא נהנה מגוף‬ ‫חלק בירושה מחמת ציווי האב בצואה‪ ,‬ולא מצא הקב"ה כלי‬ ‫מלאכת הגוי‪ ,‬ישנה תקנה ע"י אמירה לאמירה]‪.‬‬ ‫מחזיק ברכה אלא השלום‪.‬‬ ‫העולה להלכה‪ :‬מותר לומר לגוי להסיעם ברכב חשמלי‪ ,‬ובאופן‬ ‫ומן הראוי שהבת תבקש סליחה בפני עשרה מבני המשפחה על‬ ‫שאין רכב חשמלי יש להקל לומר לגוי גם ברכב רגיל‪.‬‬ ‫קבר אביה‪ ,‬ובוודאי שימחל לה‪.‬‬ ‫לא יברך שהחיינו כיון שיצא בברכה הראשונה [כ"כ הריטב"א ר"ה]‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬האם יש חובה לטבול בערב ר"ה ובערב יוה"כ?‬ ‫שאלה‪ :‬האם שופר הוא מוקצה בליל ר"ה?‬ ‫תשובה‪ :‬אין חובה אלא רק מנהג‪ ,‬ואפילו בערב הרגל אינו חובה‪( ,‬עיין רמב"ם פט"ז מטומאת‬ ‫תשובה‪ :‬יש ללמוד מדברי החזו"ע (סוכות עמ' שע"ב) שדן לגבי לולב שאין נחשב למוקצה‬ ‫אוכלין ה"י)‪ .‬וכן כתבו הרמ"א (או"ח סי' תקפ"ג סעי' ד') והשו"ע (סי' תר"ו סעי' ד') בעניין הטבילה‬ ‫בליל יו"ט של סוכות‪ ,‬והטעמים שנאמרו שם שייכים גם לגבי שופר‪ ,‬ולכן יש להתיר‪.‬‬ ‫בערב ר"ה ויוה"כ‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬האם אומרים תשליך בראש השנה שחל בשבת?‬ ‫והטעם או משום קרי או משום תשובה כגר שמתגייר שהוא טובל‪ ,‬וכתב הרא"ש (פ"ח דיומא סי'‬ ‫תשובה‪ :‬המשנ"ב (סי' תקפ"ג ס"ק ח') הביא את הפמ"ג שכתב שאם חל בשבת נהגו במקצת‬ ‫כ"ד) ונהגו לטבול בעריוה"כ להדמות למלאכי השרת שנקיים מכל חטא אף ישראל נקיים‪.‬‬ ‫מקומות לאומרו ביום ב'‪ ,‬וכ"כ הברכ"י (שם אות ו')‪ .‬אולם הבא"ח (נצבים אות י"ב) כתב שעושין‬ ‫אומנם ע"פ קבלה הוא ענין גדול מאוד שאין לבטלו‪ ,‬ואף מי שאנוס יערה עליו אדם אחר ‪12.5‬‬ ‫סדר התשליך אפילו בשבת‪ ,‬וכ"כ בשם הרש"ש זיע"א‪ ,‬וכ"כ הכה"ח (שם אות ל"א)‪.‬‬ ‫ליטר מכלי אחד על כל גופו‪ ,‬או ג' כלים ברצף‪ ,‬ולדעת החזו"ע (יוה"כ עמ' רמ"ו) אפשר לעשות‬ ‫וקשה מ"ש שופר דחיישינן שמא יוליכנו ד"א ברה"ר‪ ,‬ובתשליך לא חיישינן שיטלטלו את‬ ‫כן גם ע"י מקלחת‪.‬‬ ‫הסידורים‪ .‬תירץ הגרב"צ זצ"ל (אול"צ ח"ה עמ' מ"ד) לדייק דבתקיעת שופר כיון שהכל חייבין‬ ‫שאלה‪ :‬לדעת השו"ע מברכים על שופר שהחיינו רק ביום הראשון [השנה שחל בשבת גם‬ ‫בו לכן בהול לקיים את המצוה‪ ,‬ויכול לשכוח ולטלטל ד"א ברה"ר‪ ,‬משא"כ תשליך שאינו אלא‬ ‫לשו"ע מברכים ביום השני]‪ ,‬ואילו בקידוש אף לדעת השו"ע מברכים שהחיינו בשני הלילות‬ ‫מנהג אינו בהול‪.‬‬ ‫ואפילו אין לו פרי חדש‪ ,‬מה ההבדל?‬ ‫שאלה‪ :‬כיצד יש לנהוג בר"ה שחל בשבת בעניין סעודה שלישית?‬ ‫תשובה‪ :‬הקידוש הוא על היום וכל שיש ספיקא דיומא [אפילו בר"ה שהוא יומא אריכתא מ"מ‬ ‫תשובה‪ :‬ישנם ב' אפשרויות ‪ -‬א'‪ .‬אפשר לחלוק את סעודת הבוקר לשני חלקים שבחלקה‬ ‫זה רק לקולא‪ ,‬אבל לחומרא חשבינן כתרי יומי] מברכים על כל יום בפ"ע‪ ,‬משא"כ המצוה אינה‬ ‫הראשון יאכל סלטים ויברך ברכה"מ ויעשה הפסק‪ ,‬ואח"כ יטול שוב ידיים ויאכל חמין‪ .‬ב'‪.‬‬ ‫על היום‪ ,‬ואפילו בירך על המצוה לפני היום יצא י"ח ואינו מברך שוב‪.‬‬ ‫שיתפלל מנחה גדולה ואח"כ יעשה סעודה שלישית קצרה כדי שיאכל בלילה לתיאבון‪.‬‬ ‫לכן השנה מי שטעה ותקע בשופר בשבת ובירך שהחיינו‪ ,‬אף שלא עשה מצוה מ"מ ביום השני‬ ‫לשאלות ובירורים ניתן לפנות‬ ‫ללשכה לממונות – 'זכור לאברהם'‬ ‫להוסיף מאומה על הסכום עליו התחייבו בהסכם הרכישה‪.‬‬ ‫מעשה היה בראובן שהחליט להפוך ליזם נדל"ן‪ ,‬לשם כך היה מאתר דירות העומדות למכירה‬ ‫כשפנו לבורר המוסכם‪ ,‬אמר להם שהדבר תלוי במחלוקת הפוסקים גדולה ‪ -‬ראה מש"כ‬ ‫בעלות פוטנציאל להרחבה‪ ,‬ולאחר תכנון של מקסום השטח לבנייה‪ ,‬בדרך כלל כמה דירות‪ ,‬היה‬ ‫בתשובה בספר זכור לאברהם (חלק י"ב עמ' א' ע"ז) גבי קבלן שסיכם מחיר לבנייה ולאחר מכן‬ ‫מוציא למכירה דירות עוד לפני הבנייה‪ ,‬במחשבה כי התשלומים ישולמו ע"י הרוכשים תוך כדי‬ ‫עלו המחירים באופן לא צפוי‪.‬‬ ‫בנייה וע"י התשלומים האלו יממן את הבנייה עד לסיומה‪ ,‬ולבסוף יישאר לו עודף מכובד‪.‬‬ ‫דעת שו"ת פנים מאירות (ח"ב סי' ח') באופן שיש אונאה במקח יכול לחזור בו‪ ,‬וכ"פ בנחלת צבי‬ ‫למותר לציין כי רוב רובן של הדירות נבנו ללא היתר בנייה‪ ,‬חלק מהדירות נבנו בחפירה מתחת‬ ‫(סי' רכ"ז סעיף י"ט)‪ ,‬ובפת"ש (חו"מ סימן רכ"ז ס"ק ז') הביא משו"ת בית אפרים (חו"מ סי' ד')‬ ‫לבניינים‪ ,‬וחלקן קומות נוספות מעבר לקומות המאושרות ע"י הרשויות‪.‬‬ ‫דאם המחיר עלה ברמה שלדעת בית הדין לא היה יכול להעלות על דעתו‪ ,‬לא חייב להעמיד‬ ‫מול הרוכשים חתם ראובן הסכמים שנערכו ע"י רב‪ ,‬מאחר ששום עו"ד לא רצה להיות קשור‬ ‫סחורה לחברו במחיר הישן‪.‬‬ ‫לעסקת מקרקעין שאינה מדווחת ואינה מאושרת‪.‬‬ ‫אך לדעת הערך ש"י (סימן ר"ט סעיף ו') כיוון שידוע שהשער יכול להשתנות‪ ,‬כל כמה שלא‬ ‫בשבועות הבאים נעקוב אחרי אחד הפרויקטים שלו‪ ,‬השאלות שנשאלו‪ ,‬סיבוכים שאירעו‪ ,‬ועוד‬ ‫התנה מראש לא יכול לחזור בו ולעדכן את המחיר לפי המחיר החדש‪ ,‬וראה עוד שם באריכות‬ ‫נידונים אשר נוכל ללמוד ולהחכים מהם בעניין טאבו משותף והמסתעף‪.‬‬ ‫עוד שיטות ומקורות למחלוקת‪.‬‬ ‫מקרה א' ‪ -‬במהלך הבנייה פרצה לתקפ"ץ מלחמת שמחת תורה‪ ,‬ובעקבות כך הבנייה נעצרה‪,‬‬ ‫עכ"פ למסקנת הדברים‪ ,‬כל זמן שלא גמר לבנות יכול הקבלן לטעון קים לי כהשיטות שיכול‬ ‫וגם מסירת הדירות התעכבה‪ ,‬הרוכשים נאלצו לשלם דמי שכירות גבוהים‪ ,‬וגם תשלומי‬ ‫לחזור בו ולא אמשיך את הבנייה אלא רק לאחר עדכון המחיר‪ ,‬אבל לאחר סיום הבנייה היה‬ ‫משכנתא שוטפים‪ ,‬ולכן יצרו לחץ גדול על היזם כדי שיסיים את הבנייה‪.‬‬ ‫מקום לומר שיכול הקונה לומר קים לי כשיטות שאינני חייב מאומה‪.‬‬ ‫מחמת כן נלחץ היזם והעסיק פועלים יהודים בשכר גבוה מאוד‪ ,‬כידוע לעוסקים בתחום‪,‬‬ ‫בשבוע הבא נמשיך ונדון בעז"ה אם אכן דין היזם כקבלן או שמא יש ליזם גדר אחר והדין‬ ‫ובמיוחד בעת המלחמה המחירים עלו מאוד‪ ,‬לאחר סיום הבנייה הגיש היזם חשבון של כל‬ ‫ישתנה‪ ,‬וכן נדון בטענות נוספות שטען היזם‪.‬‬ ‫ההוצאות ששילם יותר ממה שתכנן בתחילה‪ ,‬אך לעומתו טענו הרוכשים כי אינם מחוייבים‬ ‫הרה"ג ראובן חורי שליט"א‬ ‫בקידושין (מ"ה‪' ):‬לא חציף איניש לשוויי לאביו שליח'‪ .‬וכן הוא בשו"ת תורה לשמה (סי'‬ ‫שאלה‪ :‬רבים מגיעים לביתם בשעת לילה מאוחרת‪ ,‬ורוצים להיכנס לביתם בשעה זו‪ ,‬אך‬ ‫רס"ח)‪ ,‬ע"ש‪ .‬והכל לפי ראות עיני החכם‪ ,‬תן לחכם ויחכם עוד'‪ ,‬עכ"ל‪ .‬הרי שמתיר להדיא‬ ‫דא עקא שהבית נעול ואין להם מפתח‪ .‬ושואלים האם יוכלו להעיר את ההורים כדי‬ ‫להשתמש בהוריו כאשר אינו יכול בלא עזרתם‪ ,‬וגם יודע שישמחו בכך‪.‬‬ ‫שיפתחו להם צוהר למיטה הנכספת‪( ,‬ויתברר גם לקבל שירות מאביו)?‬ ‫ונראה שכן הדין גם להקיצו משנתו‪ ,‬ואף שמוסיף לאב או לאם צער על טרחתם‪ ,‬נראה‬ ‫תשובה‪ :‬כתב מרן השו"ע (יו"ד סי' ר"מ סכ"ה) 'אם האב רוצה לשרת את הבן‪ ,‬מותר לקבל‬ ‫שמותר בכהאי גוונא‪ ,‬כיון שאי אפשר בלא זה‪ ,‬וגם ישמחו בכך שלא חיכה כל הלילה בחוץ‪,‬‬ ‫ממנו אא"כ האב בן תורה'‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫ולכן יש לצדד ולומר גם בזה שרצונו זהו כבודו‪ ,‬ובפרט כשמדובר בבת‪.‬‬ ‫וראה בשו"ת הנורא יביע אומר (ח"ז יו"ד סימן ט"ז אות ב' ד"ה ולכאורה) שכתב 'אין לנו‬ ‫ועל פי זה יש להקל בקל וחומר‪ ,‬במה שנשאלתי מבן ישיבה המתגורר במושב‪ ,‬ובבואו לבית‬ ‫לזוז מדברי מרן שקבלנו הוראותיו שפסק שאם האב רוצה לשרת את הבן‪ ,‬מותר לקבל‬ ‫הוריו מהישיבה‪ ,‬באוטובוס העוצר בכביש הראשי‪ ,‬יש לו לילך כברת דרך ארוכה עד לביתו‬ ‫ממנו‪ ,‬אלא אם כן האב בן תורה‪ .‬ורק אם אביו‪ ,‬שהוא בן תורה‪ ,‬מקפיד הרבה אם לא יקבל‬ ‫שבמושב‪ ,‬ואביו מפציר בו שיודיעו קודם שמגיע לשם כדי שיוכל להביאו ברכבו‪ ,‬דשפיר‬ ‫ממנו‪ ,‬מצוה לשמוע בקולו‪ ,‬שרצונו זהו כבודו‪ .‬אך יבקש ממנו מחילה על טרחתו‪.‬‬ ‫דמי להודיעו על כך‪ .‬שכיון שכאן ברור לן שהאב שמח בכך‪ ,‬ואף יצטער אם לא יודיעו‪ ,‬וגם‬ ‫וכל זה כשהאב מקדים לשרת את בנו ומגיש לו מעצמו כוס תה ומגדנות‪ ,‬אבל אין לבן‬ ‫מוחל על כבודו‪ ,‬ועוד זאת שרצונו הוא כבודו‪ ,‬וגם אין כאן צער כל כך‪ ,‬ואין הבן מבקש להדיא‬ ‫לבקש מאביו או מאמו לעשות לו שירות בבישול והגשת מאכל או משקה‪ ,‬אפילו אחר‬ ‫שישרתו‪ ,‬נראה ודאי ששפיר דמי להודיעו‪.‬‬ ‫בקשת מחילה (סי' קנ"ב)‪.‬‬ ‫העולה להלכה‪ :‬מותר לבן להעיר את אביו כשיודע שאביו ישמח שהעירו ויצטער אם לא‬ ‫אלא אם כן הוא רעב או צמא ואין לו אפשרות ליטול בעצמו‪ ,‬ויודע שאביו ואמו ישמחו‬ ‫העירו‪.‬‬ ‫בהגשתם לו מאכל ומשקה‪ ,‬אז יוכל לקבל מהם בשעת הצורך‪ .‬ועיין בגמ'‬ ‫להנצחת העלון‬ ‫לשכה לממונות 'זכור לאברהם'‬ ‫בית הוראה 'עושה שלום'‬ ‫רחוב אש קודש ‪ 6‬ביתר עילית‬ ‫או לקבלתו במייל‬ ‫‪055-6743601‬‬ ‫‪02-3750741‬‬ ‫‪BeitHoraaOsehShalom@gmail.com‬‬ ‫‪Zachor123456@gmail.com‬‬ ‫ניתן מענה לשאלות בהלכה בין השעות ‪8:00-00:00‬‬