gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

כתב מרדכי · Ktav Mordechai — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: כתב מרדכי · Ktav Mordechai

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

כתב מרדכי · Ktav Mordechai — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס''ד‬ ‫כתב מרדכי‬ ‫ראש השנה‬ ‫ה'תשפ"ז‬ ‫שנה ב' גליון ל"ד‬ ‫ראש השנה‬ ‫כתב מרדכי‬ ‫ב‬ ‫ראש השנה‬ ‫נקודת היום‬ ‫בכל יום טוב יש "נקודה" מרכזית משלו ‪ -‬שורש פנימי שממנו נמשכים‬ ‫ומסתעפים כל שאר עניני היום‪ ,‬כל התפלות‪ ,‬המצוות והמנהגים‪ .‬וכן‬ ‫הוא בראש השנה‪ .‬אלא שכאן‪ ,‬דוקא מרוב עושר התוכן‪ ,‬רבים‬ ‫מתבלבלים בשאלה מהי באמת נקודת היום‪ :‬האם זהו יום תשובה?‬ ‫האם זהו יום הדין? מה העיקר ומה הטפל?‬ ‫ובאמת הכל אמת ‪ -‬יום הדין הוא‪ ,‬וגם ראשון לעשרת ימי תשובה הוא‪.‬‬ ‫אלא שאלו הם תוצאות הנמשכות מן הנקודה הפנימית של היום‪,‬‬ ‫ואינם הנקודה עצמה‪ .‬הבה נתבונן מהי אותה נקודה‪.‬‬ ‫מה נותנים למלך?‬ ‫ראש השנה הוא היום בו אנו "ממליכים" את הקדוש ברוך הוא עלינו‬ ‫‪ -‬וכביכול "נותנים" לו את המלכות‪ .‬וצריך להבין‪ :‬מה שייך בכלל "לתת"‬ ‫למי שהכל שלו‪ ,‬ומי שהוא נותן הכל ואינו מקבל דבר? התשובה היא‪,‬‬ ‫שדבר אחד יש שאי אפשר לקב"ה "לקחת" לעצמו‪ ,‬אלא רק אנו יכולים‬ ‫לתת לו ‪ -‬וזוהי המלכות עצמה‪ .‬שהרי אין מלך בלא עם‪ ,‬ומלכות שאין‬ ‫לה על מי למלוך אינה מלכות כלל‪ .‬נמצא שהמלכות היא הדבר היחיד‬ ‫שהמקבל ‪ -‬האדם ‪ -‬יכול‪ ,‬כביכול‪" ,‬להעניק" למי שממנו הכל‪.‬‬ ‫ומעתה מובן מדוע דוקא ביום זה‪ ,‬יום הראשון לבריאת האדם‪ ,‬נקבע‬ ‫ראש השנה ‪" -‬היום הרת עולם"‪ ,‬כלשון הפיוט במוסף‪ .‬שהרי רק על‬ ‫ידי האדם מתגלה מלכותו של הקב"ה בעולם‪ ,‬ורק דרכו יש למי למלוך‪.‬‬ ‫בריאת האדם היא‪-‬היא ההתחלה של גילוי המלכות בעולם‪ ,‬ולכן זהו‬ ‫"ראש" השנה ‪ -‬לא רק ראשון בסדר הימים‪ ,‬אלא ראש במובן של שורש‬ ‫ומקור‪ ,‬שממנו נמשך כל המשך השנה‪.‬‬ ‫השופר ‪ -‬כלי ההמלכה‬ ‫ומטעם זה עצמו מובן גם תפקידו המרכזי של השופר ביום זה‪ .‬אמרו‬ ‫חז"ל (ראש השנה טז‪" :).‬אמרו לפני מלכיות‪ ,‬כדי שתמליכוני עליכם‪...‬‬ ‫ראש השנה‬ ‫כתב מרדכי‬ ‫ג‬ ‫ובמה ‪ -‬בשופר"‪ .‬השופר הוא‪ ,‬אם כן‪ ,‬כלי ההכתרה ‪ -‬כדרך שממליכים‬ ‫מלך בקול שופר וחצוצרות‪ .‬וזהו גם שורש תקנת חז"ל לומר בראש‬ ‫השנה "מלכיות זכרונות ושופרות"‪ :‬מלכיות ‪ -‬עצם ההמלכה; זכרונות‬ ‫ושופרות ‪ -‬הביטויים הנמשכים ממנה‪ ,‬שהרי ברגע שיש מלך‪ ,‬ממילא‬ ‫הוא זוכר את נתיניו ופוקד עליהם‪ .‬וכל נוסח התפלה של היום סובב‬ ‫סביב נקודה זו ‪" -‬מלוך על כל העולם כולו בכבודך"‪" ,‬ותמלוך אתה ה'‬ ‫לבדך" ‪ -‬עדות לכך שהעיקר הנדרש מאתנו ביום זה הוא לגרום‪ ,‬כביכול‪,‬‬ ‫להמלכתו‪.‬‬ ‫מלכות קודם למצוות‬ ‫מכאן מתבארת גם ההבחנה בין ראש השנה ליום הכיפורים‪ .‬יום‬ ‫הכיפורים הוא יום קבלת התורה והמצוות בשנית [יום מתן לוחות שניות]‪,‬‬ ‫ובו עיקרו של היום שהקב"ה נותן לנו את כל זכיות המצוות‪ ,‬הרחמים‬ ‫וההתרצות‪ .‬אך ראש השנה קודם לכך‪ :‬ביום זה עדיין "אין מצוות"‪ ,‬יש‬ ‫רק מלכות שמים‪ .‬וזה מובן מאד ‪ -‬שהרי אם אין מלך‪ ,‬אין שייכות‬ ‫למצוות כלל‪ ,‬שכן מצוה היא ציווי המלך‪ ,‬ובלא מלך אין ציווי‪ .‬לכן‬ ‫הסדר הוא‪ :‬תחילה מקבלים עול מלכות שמים ‪ -‬וזהו ראש השנה‪ ,‬ורק‬ ‫לאחר מכן‪ ,‬ביום הכיפורים‪ ,‬מקבלים עול מצוות‪.‬‬ ‫מלך במשפט יעמיד ארץ‬ ‫וממילא מובן גם מדוע יום זה הוא יום הדין‪ .‬שהרי עצם הביטוי‬ ‫"מלֶ ְך ְּב ִמ ְּש ָּפט יַ ֲע ִמיד ָּא ֶרץ"‬ ‫וההתגלות של מלכות הוא בדין ובמשפט ‪ֶ -‬‬ ‫(משלי כט‪ ,‬ד)‪ .‬דוקא על ידי הדין מתגלה שאנו עבדיו‪ ,‬ושהוא מולך‬ ‫עלינו‪ .‬אין הדין ענין נפרד ממלכות שמים‪ ,‬אלא הוא הביטוי הטבעי‬ ‫וההכרחי שלה‪ :‬מלך שאינו דן את נתיניו אינו מלך בפועל‪ .‬נמצא שיום‬ ‫הדין אינו "נקודה" בפני עצמה‪ ,‬אלא תוצאה ישירה מהמלכת הקב"ה‬ ‫עלינו ‪ -‬וכעין מה שכתב הרמב"ם (הלכות מלכים פ"ד) שעיקר תפקידו‬ ‫של מלך הוא לעמוד על משפט העם‪ ,‬שהמשפט הוא‪-‬הוא עמוד‬ ‫המלכות‪.‬‬ ‫יסוד התשובה‬ ‫וזהו גם היסוד לכל עניני התשובה‪ .‬הרמב"ם בספרו פתח בהלכות יסודי‬ ‫התורה ‪ -‬אמונה במציאות הבורא ובאחדותו ‪ -‬עוד קודם להלכות‬ ‫ראש השנה‬ ‫כתב מרדכי‬ ‫ד‬ ‫תשובה‪ .‬וטעם הדבר פשוט‪ :‬לא שייך לשוב אל ה' אם אין מאמינים‬ ‫תחילה במלכותו‪ .‬תשובה פירושה כניעה וחזרה אל המלך‪ ,‬ואי אפשר‬ ‫לכנוע למי שאין מכירים בו כמלך‪ .‬לכן ראש השנה‪ ,‬יום קבלת עול‬ ‫מלכות שמים‪ ,‬הוא היום הראשון והיסוד הראשון בתהליך התשובה‬ ‫כולו ‪ -‬עוד לפני שמתחילים לפרט חטא וחטא‪ ,‬יש להתחיל מהכנעה‬ ‫כללית‪ :‬הכרה שיש מלך‪ ,‬ושאנו עבדיו‪.‬‬ ‫זהו אפוא "הראש" של השנה כולה ‪ -‬לא ענין טכני של ראש לוח השנה‪,‬‬ ‫אלא ראש במובן האמיתי‪ :‬השורש שממנו נובע כל המשך השנה‪,‬‬ ‫וההכנעה שבלעדיה אין תשובה אמיתית אפשרית‪.‬‬ ‫אני לדודי‬ ‫ומתוך כך מובן גם מה שאומרים בחודש אלול "אני לדודי ודודי לי" ‪-‬‬ ‫שכל התהליך מתחיל בהכרה ש"אני לדודי"‪ ,‬שאני שייך אליו‪ ,‬עבד‬ ‫למלכו‪ ,‬ורק מתוך הכנעה זו אפשר להגיע ל"דודי לי" ‪ -‬לקרבה‬ ‫ולרחמים‪ .‬אני לדודי קאי על ראש השנה‪ ,‬ודודי לי – על יום הכיפורים‪.‬‬ ‫הודאה ‪ -‬מה שהעבד נותן למלך‬ ‫ויסוד גדול נוסף יש להזכיר כאן‪ ,‬ולפיו יש להקדים לפני שמתחילים‬ ‫להתמקד ברצונות ובבקשות של השנה החדשה ‪ -‬את ההודאה על‬ ‫השנה שעברה‪ .‬הרשב"א בתשובותיו כותב‪ ,‬שעיקר מה שהעבד יכול‬ ‫"לתת" למלך ‪ -‬וכל מה שביכולתו להשפיע כלפי מעלה ‪ -‬הוא‬ ‫ה"הודאה"‪ ,‬בחינת "ברוך"‪ ,‬דהיינו הברכה שהוא מברך את ה'‪ .‬שהרי‬ ‫המקבל‪ ,‬מצד עצמו‪ ,‬אינו יכול להוסיף דבר למי שהוא מקור השפע‬ ‫כולו; אבל את ההודאה ‪ -‬את ההכרה בטובה‪ ,‬את הברכה ‪ -‬זאת יכול‬ ‫המקבל להעניק בחזרה למשפיע‪ .‬וזוהי הבעה נוספת לאותו יסוד עצמו‪:‬‬ ‫כשם שהמלכות היא הדבר היחיד שאנו יכולים "לתת" למי שהכל שלו‪,‬‬ ‫כך ההודאה היא הביטוי הטבעי של אותה נתינה‪.‬‬ ‫הב הב ‪ -‬יום נתינה ולא קבלה‬ ‫ומכאן מובן גם מה שכתוב בזוהר (פרשת פינחס)‪ ,‬שאין לבקש בקשות‬ ‫פרטיות בראש השנה‪" ,‬הב הב" ‪ -‬כי אין זה יום של קבלה‪ ,‬אלא יום‬ ‫של נתינה להקב"ה‪ .‬ביום זה איננו מתמקדים בעצמנו ובצרכינו‪ ,‬אלא‬ ‫חושבים על ה' ועל המלכתו‪ .‬וכן רואים בפועל‪ ,‬שרוב התפלות של היום‬ ‫ראש השנה‬ ‫כתב מרדכי‬ ‫ה‬ ‫עוסקות במלכות שמים ‪" -‬מלוך על כל העולם כולו בכבודך"‪" ,‬ותמלוך‬ ‫אתה" ‪ -‬ולא בבקשות פרטיות‪.‬‬ ‫סיכום‬ ‫זוהי אפוא נקודת ראש השנה‪ :‬לא יום תשובה כשלעצמו‪ ,‬ולא יום דין‬ ‫כשלעצמו ‪ -‬אף שהוא גם וגם ‪ -‬אלא היום שבו אנו נותנים לקב"ה את‬ ‫המלכות‪ ,‬מכניעים עצמנו אליו‪ ,‬ומודים לו על העבר‪ .‬ומתוך הכנעה זו‬ ‫נובעים ממילא הדין‪ ,‬והתשובה‪ ,‬וכל המשך העבודה של השנה כולה‪.‬‬