עטרת מוהר"ן · Ateres Moharan — ראש השנה (2026-09-07)

גליון נ"א
ראש השנה שנת תשפ"ז לפ"ק
ראש השנה
גימטריא בא"ר .ולפי זה מובן הפסוק על דרך זה והוכיח אברהם והוכיח אברהם את אבימלך על אודות באר המים אשר גזלו עבדי
את אבימלך רצ"ל אברהם נתווכח עם הקב"ה שנקרא אבימלך ,ולאו אבימלך ויאמר אבימלך לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה
דווקא אברהם רק כל צדיק שבכל דור ודור יכונה בשם אברהם לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי בלתי היום (בראשית כא ,כה-כו) .פירש
כנודע ,ומתווכח עם הקב"ה על אודות באר המים אשר גזלו עבדי רש"י ז"ל והוכיח ,נתוכח עמו על כך ,עכ"ל .ולכאורה דבריו צריכין
אבימלך רצ"ל אודות השפע בני חיי ומזוני שמרומז בתיבת באר ביאור ,דמה רצה להוסיף בזה.
כנ"ל ,אשר גזלו העבדים שהם הע' שרים של אומות העולם, ומבאר זקיני הצה"ק זצללה"ה בספה"ק אמרי יוסף בדרושים לראש
ונתמעט השפע מבני ישראל בעוונותינו הרבים ,ובזה יובן מה
השנה (דרוש י"ב דף ס"ו ע"ד) על דרך שנודע מספרים הקדושים דענין
שפירש רש"י דווקא נתווכ"ח עמו על כך ,כי אין שייך לומר
שהוכיח אברהם על אודות באר המים ,הוא על מיעוט השפע שנגזל
שהוכיח את השי"ת ,לכן אמר נתווכח עמו על כך ,עכדה"ק באמרי
מאת בני ישראל ,ואיתא בזוהר הקדוש (תרומה דף קנ"ב ע"ב) וזלה"ק
יוסף .ועיי"ש מה שפירש הכתוב שאחר זה ויאמר אבימלך וגו' על
רבי יצחק פתח ואכלת ושבעת וברכת את ד' אלקיך וגו' (דברים ח,
פי דרך הסוד.
י) ,כמה זכאין אינון ישראל דקב"ה אתרעו בהו וקריב לון לגבי'
ואבוא אחריו לפרשו לפי דרכו על פי פשטות ,בהקדם מה מכל עמין ,ובגיניהון דישראל יהיב מזונא ושבעא לכל עלמא ,ואלמלא
שאומרים בחזרת הש"ץ של תפילת מוסף בפייט ונתנה תוקף וכו', ישראל לא יהיב קב"ה מזונא לעלמא ,והשתא דישראל אינון בגלותא
ומלאכים יחפזון חיל ורעדה יאחזון ,ויאמרו הנה יום הדין לפקוד על אחת כמה וכמה דנטלי מזונא על חד תרין ,בזמנא דהוו ישראל
על צבא מרום בדין ,כי לא יזכו בעיניך בדין .ויש להבין למה יחילו בארעא קדישא הוה נחית לון מזונא מאתר עלאה ,ואינון יהבי חולק
וירעדו הא אין בהם יצר הרע ואינם חוטאים ,ועל מה דנים אותם. תמצית לעמין עובדי כוכבים ,ועמין כלהו לא אתזנו אלא מתמצית,
והשתא דישראל אינון בגלותא אתהפך בגוונא אחרא ,מתל למלכא
ומבואר בספרי תלמידי הבעש"ט הק' זיעועכי"א (עי' יגל יעקב פ'
דאתקין סעודתא לבני ביתי' ,כל זימנא דאינון עבדי רעותי' אכלי
תבוא ד"ה והי' אם שמוע בשם הרבי ר' זושא זצללה"ה) דכשנפסק פסק דין
סעודתא עם מלכא ,ויהבי לכלבי חולק גרמין למגרר ,בשעתא דבני
טוב על בני ישראל להשפיע להם ברכה ושפע טוב ,והקב"ה שולח
ביתי' לא עבדי רעותא דמלכא ,מלכא יהיב כל סעודתא לכלבי וסליק
השפע על ידי המלאכים ,אז כשהמלאכים יורדים עם השפע ורואים
לו גרמי ,כגוונא דא כל זמנא דישראל עבדי רעותא דמאריהון ,הא
כמה פעמים דמי שאליו נשלח השפע אינו מתנהג אז כהוגן כל
על פתורא דמלכא אינון אכלי ,וכל סעודתא אתתקן להון ,ואינון
כך שיהיה ראוי לקבל השפע על פי דין של עכשיו ,הם מעכבים
מההוא חדוה דלהון יהבי גרמי דאיהו תמצית לעובדי כוכבים ,וכל
את השפע ואין נותנים אותם לאותו אדםא ,ובבא יום הדין שהוא
זמנא דישראל לא עבדי רעותא דמאריהון אזלי בגלותא והא סעודתא
ראש השנה וכל איש ישראל בא לפני המלך ד' בבקשותיו הצריכים
לכלבי ,ואסתלק להן תמצית וכו' ,ווי לברא דמלכא דיתיב ומצפה
לו בני חיי ומזוני וכו' כמו שביקש אשתקד ,שואל הקב"ה הרי
לפתורא דעבדא ,מה דאשתאר מגו פתורא איהו אכיל ,עכ"ל עיי"ש.
אשתקד כבר חתמו לטובה עבורו להשפיע לו צרכיו ומדוע הוא
צריך לבקש עוד ,ומתברר שהמלאכים לא מסרוהו לו ,אז קורא והנה אבימלך נקרא הקב"ה כמו שכתוב בכוונת בשנותו את טעמו
הקב"ה את המלאכים ותובע אותם עבור השפע טוב שנתן בידם, לפני אבימלך (פרע"ח שער השבת פי"ט) עיי"ש .גם בנ"י חי"י ומזונ"י
א עי' ילקוט ראובני פרשת ויקרא (א ,יא) בשם ספר הציוני (ר"פ צו) ושערי אורה
(שער ו' ספירה ה').
א
ידי שישבר לבו בקרבו ,וזהו תרועה רומז לתשובה כי תרועה מלשון מדוע לא נתנו אותם אליהם ,ועל כן מלאכים יחפזון דאולי יצא
שבירה (עי' אמרי יוסף לר"ה דרוש ו' דף ס"ג ע"א) ,ואז על ידי התשובה הדין שלא הי' ביושר לעכב את השפע.
שעושה שב הוא לדרכו הראשון כאשר עשה אותו אלקים ישר ,וזהו וזה פירוש הכתוב והוכיח אברהם את אבימלך שהצדיק מתווכח
תקיעה האחרונה שהוא ג"כ קול פשוט וישר ,עכדה"ק .נמצא
עם הקב"ה ,על אודות באר המים היינו ההשפעות טובות כנ"ל,
דתרועה רומז על הבעל תשובה.
אשר גזלו עבדי אבימלך היינו המלאכים ששלח הקב"ה על ידיהם
וזה פירוש הכתוב אשרי העם יודעי תרועה ,שבני ישראל הם את ההשפעות טובות לבני ישראל ,והם גזלו אותם שלא מסרו אותם
מיוחדים שיודעים להריע ולשוב בתשובה ,והוא כי ד' באור פניך לבני ישראל ,ויאמר אבימלך על זה משיב כביכול השי"ת לא ידעתי
יהלכון היינו באור פניו של הקב"ה שאמר גם למזידין יעשה תשובה מי עשה את הדבר הזה ,לפי שאני שלחתי ביד המלאכים השפעות
ויתכפר לו. טובות למסרם לבני ישראל ,וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא
(מפי השמועה -מחתנו כ"ק אדמו"ר ממעליץ שליט"א) שמעתי בלתי היום ,רצ"ל שבני ישראל אין מתפללים ומבקשים בכל
ימות השנה ,בלתי היום היינו ראש השנה כידוע מספה"ק בשם
H הזוה"ק פ' בא (דף ל"ב ע"ב) וזלה"ק רבי אלעזר פתח ויהי היום
ויבאו בני האלקים להתייצב על ד' ויבא גם השטן בתוכם (איוב א,
איתא בגמרא ראש השנה (דף ט"ז ע"א) למה תוקעין רחמנא אמר ו) ,ויהי היום דא ראש השנה דקודשא בריך הוא קאים למידן
תקעו .יש להבין למה דייקו חז"ל בלשונם לומר רחמנא ,ולא אמרו עלמא ,כגוונא דא ויהי היום ויבא שמה (מלכים-ב ד ,ח) ,ההוא יומא
הקב"ה ,כמו שאמרו שם לעיל כמה פעמים אמר הקב"ה וכו'. יום טוב דראש השנה הוה וכו' ,עיי"ש.
(מפי השמועה -מבנו כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א)
אלא הענין הוא דהנה סגולת מצות תקיעת שופר הוא דעל ידי
זה הקב"ה עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים ,כדאיתא במדרש
(ויקרא רבה פכ"ט סי' ג') יהודה ברבי נחמן פתח עלה אלקים בתרועה H
ד' בקול שופר (תהלים מז ,ו) ,בשעה שהקב"ה יושב ועולה על כסא
אשרי העם יודעי תרועה ד' באור פניך יהלכון (תהלים פט ,טז) .יש
דין ,בדין הוא עולה ,מאי טעם ,עלה אלקים בתרועה ,ובשעה
לדקדק למה נקיט דוקא תרועה ולא תקיעה.
שישראל נוטלין את שופריהן ותוקעין לפני הקב"ה ,עומד מכסא
דין ויושב בכסא רחמים ,דכתיב ד' בקול שופר ,ומתמלא עליהם ויש לומר על פי מה שאמרו חז"ל (ילקו"ש תהלים רמז תשב) שאלו
רחמים ומרחם עליהם ,והופך עליהם מדת הדין לרחמים ,ע"כ. לחכמה חוטא מה עונשו ,אמרה חטאים תרדף רעה (משלי יג ,כא),
וכדאיתא ברעיא מהימנא (זוה"ק ויקרא דף צ"ט ע"ב) יומא דראש השנה שאלו לנבואה חוטא מה עונשו ,אמרה להן נפש החוטאת היא
איהו יומא דדינא ,ומלכא יתיב בכרסיא דדינא וכו' ,ואף על גב תמות (יחזקאל יח ,ד) ,שאלו לתורה חוטא מה עונשו ,אמרה להן יביא
דקוב"ה רחים לי' לדינא ,כמה דאת אמר (ישעי' סא ,ח) כי אני ד' אשם ויתכפר לו ,שאלו להקב"ה חוטא מה עונשו ,אמר להן יעשה
אוהב משפט ,נצח רחמי דבנוי לרחימא דדינא ,ובשעתא דסנטירא תשובה ויתכפר לו ,הה"ד (תהלים כח ,ח) טוב וישר ד' על כן יורה
קם למטען מלין עלייהו ,פקיד למתקע בשופר ,בגין לאתערא רחמי חטאים בדרך ,שהוא מורה לחטאים דרך שיעשו תשובה ,ע"כ .הרי
מתתא לעילא וכו' ,עיי"ש. שהחכמה והנבואה השיבו שאין עצה להחוטא ,והתורה השיבה שיש
עצה רק לשוגג אבל לא למזיד ,עד שהקב"ה אמר שעל ידי התשובה
הרי מזה שהקב"ה מרוב רחמנותו עלינו בשעת הדין ,נתן לנו
יתכפר לו (עי' של"ה הק' מס' ר"ה ר"פ תורה אור) ,נמצא דמה שמועיל
מצות תקיעת שופר ,שעל ידי זה עומד מכסא דין ויושב בכסא
תשובה לתקן החטאים הוא רק מחסדו ואור פניו של הקב"ה.
רחמים ,ולכן אמרו במתק לשונם למה תוקעין ,רחמנא היינו מרוב
רחמנותו יתב"ש ,אמר תקעו ,שזה עצה לעורר מדת הרחמים (עי' ואיתא בשל"ה הק' (עי' מס' ר"ה שם) לבאר סדר הקולות של השופר
בספה"ק תפארת שלמה לר"ה ד"ה א"י תקעו). תקיעה שברים תרועה תקיעה שמרמז על סדר התשובה ,דהנה
(מפי השמועה -מבנו כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א) אלקים עשה את האדם ישר ,ועל זה מורה התקיעה הראשונה
שהוא קול פשוט וישר ,והאדם על ידי חטאיו עושה פצעים ושברים
H בנשמתו ,ועל זה רומז השברים ,והעצה על זה שישוב בתשובה על
ב
מדור
עובדות וענינים
ראש השנה – ועל המדינות בו יאמר וכו'
הוא טען כנגדו .ופסקו לכל המדינות ,איזה מדינה צריכה להחזיר ,ואיזה סיפר רבינו הגה"ק זצוקללה"ה ששמע מאיש מהימן ,שסיפר מה
אינה צריכה להחזיר ,והיו מדינות שהתפשרו ביניהם ,וכמה מדינות ששמע מאיש אחד חסיד ממדינת פולין ,דבדידיה הוי עובדא ,מה
החזיקו במחלוקתם ,עד שפסקו האיך שיהי'. שראה ושמע עבודתו הקדושה של הגה"ק בעל ישמח משה זי"ע בראש
השנה (רבינו כשסיפר עובדא זו היו עניו זולגין דמעות):
ובתוך כך נפתח הדלת ,ונכנס יהודי קטן ,וראשו כפוף ,וכתר קטנה
ושבורה חבוש על ראשו ,מחולל ומדוכא ביסורים ,ומכורך באספלניות החסיד הנ"ל ממדינת פולין הי' דרכו לנסוע לצדיקי הדור במדינתו ,פעם
ממש מכף רגלו ועד קדקדו ,ה"ה משיח צדקינו רוח אפינו משיח ד', אחת נסע עבור מסחרו למדינת הגר ,ונתעכב שם ,ולא הספיק עוד לשוב
כדכתיב (ישעי' נג ,ה) והוא מחולל מפשעינו מדכא מעוונותינו ,והתחיל למדינתו לפני ר"ה ,והוכרח להישאר שם במדינת הגר על ר"ה ,וכאשר
להתחנן ולבקש על נפשו ועל עמו ,ויבך ויתחנן ,למה נגרע כחי משאר שאל מאנשי המקום האם יש במדינה זו איזה צדיק להסתופף בצילו
שרי המדינות ,שלזה ולזה מחזירים חלקי מדינתם ,ואני ,כבר עברו כל בר"ה ,יעצו לו ליסע לאוהעל ,להרה"ק בעל ישמח משה זצללה"ה ,ועל
כך שנים ,יותר מחמש עשרה מאות שנה ,מעת שנטלו ממני את ארצי דבר שאלתו להגיד לו עבודתו של אותו צדיק ,הגידו לו כי כאשר דורש
הקדושה ,ומתי כבר יגיע הזמן להחזירו לי ,ועד מתי תפארתו ביד צר, לפני הקהל לפני תקיעת שופר מכבס לבבות בני ישראל ומעוררם
ואני נע ונד בגלות ,ומתי כבר יגיע זמני לקבל גם אני חלקי ,ושיתגלה לתשובה ,ואפילו אם אבן הוא נימוח ,ושופך דמעות הרבה כמים .אולם
כבוד מלכות שמים בעולם. הלה השיב להם בצחוק 'אתם אונגרישע ווייבער עטץ ברעטטשעסט
שנעל' ,תראו שאני לא אבכה בהדרשה .אמרו לו כי דבר זה אי אפשר,
ומיד קפצו כל שרי מעלה מעל כסאם ,והתחילו לטעון כנגדו ,וכמ"ש
והוא עמד בשלו ,שהוא לא יבכה .ובהיות כן הימרו על סכום מעות,
(תהלים ב ,ב) יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על ד' ועל משיחו ,וצעקו
שאם לא יבכה אצל הדרשה יתנו הם לו את הסכום ,ואם יבכה יתן הוא
בקול גדול 'לא לא'' ,עדיין לא הגיעו זמנך ,ואין מגיע לך כלום'.
להם זה הסכום.
ודנו בדבר ,ויצא הפסק שעדיין לא הגיע הזמן להחזירו אל ארצו
ויהי היום דא ראש השנה ,בהגיע זמן הדרשה לפני תקיעת שופר,
ולנחלתו .וכל השרים שחקו על שברו ,ומשיח צדקינו פנה ויצא משם
התייצב עצמו מול מקום קדשו של הרב הקדוש ,ומיד שהתחיל לדרוש
בפחי נפש ,ובחרפות ובושות גדולות עד מאוד ,ובכה בכי' גדולה ומרה,
דברי כבושין נתעוררו כל הקהל ,ויבכו ,אך הוא בשלו ,עמד איתן
וילך הלוך ובכה ,וירעשו כל העולמות ויבכו עמו על עמו ועל ארצו כל
כחלמיש ,ואף על פי שבקרבו נתעורר מדברי קדשו ,אך התחזק עצמו
הפמליא של מעלה ,השמים ושמי השמים וכל צבאם ,בהתחננם עד
ויתאפק מלבכות .והישמח משה כמעט שכבר התחיל לסיים הדרשה,
מתי יחרף צר ,ועד מתי לא תרחם את ציון וירושלים'.
והלה הביט אל עבר האנשים שהמרה עמהם ,בפנים של נצחון ,כאומר
כל זה הגיד הישמח משה בדרשתו ,מתוך בכיות נוראות ,ונמס כל לב הנה יצאתי מנצח שלא בכה.
השומע ,וגם האיש הנ"ל לא יכול עוד להחזיק מעמד להתאפק מבכי,
ופתאום בלי שום שייכות לדברים שנאמרו מקודם ,התחיל הרב הקדוש
ופרץ בבכי רב ,בשמעו דברים כהווייתן מפורש יוצא מטהור לב הרב
לומר כדברים האלה' :בלילה הזאת היה לי עליית נשמה ,והייתי בשמים
הקדוש ,ומיד גמר הישמח משה לסיים הדרשה .והי' נראה שברוח
ממעל ,וראיתי שישבו שרי מעלה מכל המדינות ,מעוטרים בכתרים
קדשו הרגיש ,כי ישנו עדיין איש אחד בין הקהל שלא נתעורר עדיין
גדולים של זהב ומרגליות טובות ,ויושבים עלי כסאות זהב ופנינים
לתשובה שלימה מעומקא דליבא מדבה"ק ,על כן הגיד אלו הדברים
טובים ויקרים ,על יד שלחן גדול וערוך בכל מיני מטעמים ומעדנים,
לעוררו.
והתחילו לדון על השנה הבאה ,על דבר חלקי המלכיות השייכים לכל
וסיים בעל העובדא ,כי כאשר פתר כן הי' ,שבמשך השנה ההוא נעשה מדינה ומדינה .כדאמרינן (בתפלת שמו"ע של מוסף בסדר זכרונות) ועל
בהמדינות בדיוק כמו שאמר הישמח משה ז"ל בראש השנה בהדרשה, המדינות בו יאמר וכו' ,ושר של מדינה פלונית (הישמח משה הגיד שמות
שנעשה סכסוכים בין אלו המדינות שטענו בר"ה בשמים ,ואלו המדינות) טען בפני שר של של מדינה אחרת (כגון שר של צרפת לשר של
שהתפשרו אז ביניהם נתפשרו גם כן בארץ ,ואלו שלא נתפשרו פרצה בריטאניע) שחלק ממדינתו שייך לו כי השיג גבולו ,והוא טען שאינו כן
מלחמה ביניהם ,וכאשר דנו בשמים למי מגיע הוא נצח .הכל בדייקנות ושייך באמת לו ,ושר מדינה אחרת (כגון אשכנז) טען נגד שר אחר (כגון של
כמ"ש הצה"ק מאוהעל זצוקללה"ה זיעועכי"א. צרפת) על דבר חלק ממדינת עסטרייך שכבשו ,שבאמת שייך לו .וגם
u
המשך הסיפור של "פייבוש הקל" כמו שסיפרו רבינו זי"ע באריכות
כפי מה שקיבלו מאבותיו ורבותיו הקדושים נ"ע.
-נעתק ע"פ לשון קדשו מהטעי"פ-
(חלק ג')
-פייבוש הקל לקח חתן לבתו הראשונה אברך ת"ח ומושלם ולאחר שהביאוהו לביתו גילה לו פרצופו האמיתי ונתן לו זמן עד הבוקר להחליט אם
רוצה לישאר כאן או לגרש את האשה ולחזור לבית אביו-
צדיק גדול וערליכער יוד ,וכאשר יתוודע שם בעיר שאביו יש לו כמובן הרגיש האברך כאילו ראשו מסתובב ולא הי' יכול
מחותן קל שבקלים ,הוא לא יוכל לסבול ,ואביו לא יוכל לסבול להוציא דבר מפיו ,והתחיל לחשוב האיך יעשה ואיך יטכס עצה,
הדבר הזה ,אם כן אין לו מה לחשוב עוד בזה מיד בבוקר ילך וכי הוא יהי' חתן פייבוש הקל שבקלים ,הלא הוא בן הרב שהוא
ג
מלימודו בשום אופן ,אמר האברך הנני רואה שאת אומרת כן להבי"ד להתגרש ויסע הביתה ,וברגע אח"כ התחיל לחשוב מה
בלב תמים א"כ יהי' כן ההחלטה. הוא עושה זה מעט שנשא ויגרש את אשתו ,הלא חז"ל הפליגו
בחומר הדבר ואמרו כל המגרש אשתו ראשונה אפי' מזבח מוריד
והאברך רצה לילך לישן כי דימה בנפשו שכל זה נמשך רק חצי עליו דמעות ,ועוד כאשר יסע לביתו מי יאמין אותו שחותנו הוא
או ג' רבעי שעה ,אבל מיד שמע דופקים על הדלת וחותנו נכנס, קל שבקלים ואוכל טריפות והלך ליקח לו לחתן בן אב"ד,
ואמר כבר הוא שעה 7בבוקר האם החלטת מה לעשות ,ענה ויאמרו בודאי רח"ל שהוא אינו שופי בדעתו והוא חולה נפש
ואמר לחותנו דבאמת אם הי' יודע את זאת מלפנים בבית לא הוא לכן החזירוהו תיכף ,כי הלא הכל ראו שחותנו הוא ת"ח ואדם
הי' רוצה ולא אביו הי' רוצה ,אבל מאחר שכבר כן הוא והיא טוב ואין חסר לו כלום ,א"כ יחשבו שבודאי ראו שם דהאברך
הסכימה ג"כ להתנהג כמותו הוא נשאר כאן ,אמר לו חותנו אין הוא חולה ,ויהא נמצא דישאר לעולם בבית אביו ולא יוכל
לי שם נפק"מ מה שהחלטתם ביניכם ,העיקר הוא שאתה נשאר לעשות עוד שום שידוך ,ואביו ואמו יראו עצמם עם בחור גרוש
חתני ,טוב מאוד ,בוא עמי ,והביאו לחצר מיוחדת עם דירה לפני בביתם ,ומי יודע אם לא יזיק ג"כ להילדים האחרים שבבית
עצמם ,ומעבל שכבר היו מוכנים שם מקודם ,אבל הכלים רצה לשידוכין ,שהעולם יחשדו שמא הם ג"כ חולים כמו הוא ,אם כן
שיראה בעצמו מהיכן הם באים ,לכן הכניסו להחנות והראה לו אין לו ברירה וצריך ליקח על עצמו צד זה אע"פ שאין נראה לו
כלים חדשים שעדיין הם בתוך החבילות כמו שבאו מבית בעיניו ,ולא יספר לשום אדם וגם לא להוריו ,וחבל על הדבר אבל
החרושת ,ולקחו משם כל הכלים הנצרכים ,קדרות ,קערות, אי אפשר באופן אחר.
כוסות ,וכפות ,וצוה להכניסו לביתם ,ואמר להאברך שכאן תוכל
לישב וללמוד ,ועבור ספרים תוכל ליכנס אחר התפילה להמוכר ומיד התחיל לחשוב מה נעשה עמו ,אולי זהו עצת היצה"ר ,כמו
ספרים ותוכל ליקח כל מה שאתה רוצה על חשבוני ,ואשלם את שהיצה"ר משך את חותנו כן רוצה למשןך גם אותו ,ומה טענה
הכל. הוא זה שיוכל לעשות שידוכין ,מכל מקום להיות חתנו של קל
שבקלים רח"ל זהו בודאי לא ,ומה לו לחשוב מזה כלל ,ונעשה
האברך לקח הטו"ת ונכנס לתוך העיירה ,ושאל את אנשי ברוגז על עצמו על שהי' לו אפי' הוה אמינא לצד זה ,כי אי אפשר
המקום היכן המקוה והיכן הביהמ"ד ,ובני העיר ראו אברך שיהי' כן ,אבל מיד בא לו במחשבה עוד הפעם האיך מאושרים
בלבוש שונה (כי בכל מדינה הולכין בלבוש אחר) ,והכירו עליו שהוא היו הוריו ,ועכשיו כשיחזור לביתם מה יהי' שם בבית ,והתחיל
אברך חשוב ומתנהג בטוב ,ניגש אליו איש אחד ואמר לו שלום להכות בראשו ,וכן הלכו מחשבותם ,ודמעות נזלו מעיניו ,וחשב
אליכם אברך ,מאיזה מקום אתם ,השיב מעיר פלוני ,ומי אתה, כך וכך ולא ידע אם צד זה האמת או צד זה האמת ,עד שהתיישב
בן האב"ד דשם ,ומה אתה כאן האם באת עבור מעות ,השיב הלא הוא אמר לו שעד הבוקר צריך ליתן תשובה ,א"כ ישאל
שנעשה כאן חתנו של א' מהעיר ,ושום אחד לא ידע מאיזה בן אותה ,אם יראה שהיא תמימה בדעתו ורוצית להתנהג בדרכי
אב"ד שישא לכאן ,שאלו חתנו של מי אתה ,השיב של ר' יהודית ,אין עליה שם אשמה על שאבי' הי' שייגעץ שרימה אותו
פייבוש ,שאל איזה פייבוש ,השיב אותו שדר בקצה העיר ולא סיפר האמת ,כי אם מתרצית להתנהג כבנות ישראל הכשרות
בהארמון היפה ,ענה אותו ָאה חתנו של אותו פייבוש אתה,... איזה ישרות הוא לעשותה גרושה ,ומי יודע מה יהי' עמה אח"כ
ולא עבר זמן קצר עד שכל הביהמ"ד רעד ובער ואמרו ראו מה שתנשא לאיזה קל ,וכי יוכל ליקח על עצמו אחריות נפש האשה
שפייבוש עשה ,לא די שהוא עצמו נעשה גוי תחת היותו ת"ח, הזאת ,דבר זה בודאי אינו רוצה ,ומה יש להאשימה ,אם תקבל
אלא שלוקח לו חתן בן אב"ד שהכרת פניו ענתה שהוא אברך על עצמה להיות צנועה ולהתנהג כדת ישראל והוא יוכל לישב
טוב ורוצה עוד גם אותו להעבירו מהדרך ,ובפרט שבביתו אסור וללמוד ,הגם דלכתחילה לא הי' עושה שידוך כזה ,אבל מאחר
לטעום כלום אפי' מעט מים ,ככה רעש כל הביהמ"ד ,והוא לא שכבר כן הוא יהי' כן ,אבל אם היא תעשה ג"כ בערמימות ותפסע
שת מחשבתו ולא הבין בדיוק מה שהם מדברים. על שני הסעיפים לכאן ולכאן ,אז אינו חושב מאומה והולך
לגרשה.
פתאום ניגש אליו יהודי זקן ואמר לו אתה אברך צעיר ואיני
רוצה להציק לך ,אבל אתה אומר שאתה חתנו של פייבוש ,ידוע ובעוד שהוא מחליט בדעתו האיך לעשות ומתחיל לנוח
תדע שהוא קל שבקלים ואסור לשתות אצלו בביתו אפי' כוס ממחשבתו ,מסתכל ורואה שהיא יושבת אצלו ובוכה ,התחיל
מים ,והוא פרץ בבכי והתחיל לספר כל המאורע שפייבוש העמיד לדבר עמה ואמר הלא שמעת מה שאביך אמר לי שנתן לי זמן
עצמו כאיש כשר ורק בכאן נודע לו האמת ,ואין לו ברירה מה ליתן לו תשובה עד הבוקר ,והנה אם לא הי' נותן לי זמן זה הייתי
יעשה ,ענה היהודי הזקן לי אין נוגע כלום ,רק סברנו שאין אתה כותב לבית אבי מה לטכס עצה ,אבל עכשיו אין לי עם מי
יודע לכן באנו להודיעך ,אבל מאחר שאתה יודע עשה כמו להתייעץ ,א"כ הכל מוטל עליך ,אם תקבל על עצמך להתנהג
שאתה מבין. בכל החומרות כמו בבית אבי ואמי ,ותסכים שאשב תמיד בעסק
הלימוד ,אזי אשאר כאן ,ואם לאו אני חוזר לביתי.
אחר כך הגיע הביתה עם הספרים ,והי' יושב ולומד יומם ולילה,
ורוב הזמן הי' יושב בביהמ"ד ,וכמעט שלא הלך לביתו רק ליום והיא כשמעה דבריו פרצה בבכי ואמרה שהיא ממתנת מאוד
השבת ,ומפעם לפעם בכל ב' וג' שבועות הי' נוסע להבע"ש הק' לזה ,והיא זוכרת עדיין כאשר אבי' הי' יהודי כשר וחרד ,ומסכמת
וישב שם איזה זמן ,והי' חי חיים מאושרים מאוד ,וגם הי' נאהב בכל לבה לכל החומרות ואף שיהי' החומרות הגדולות שבעולם,
על כל בני העיר ,הגם שפייבוש היו שונאים ביותר ,אבל ראו וגם שהוא ישב בכל עת ללמוד ,והיא כבר תדע שלא תניח לבטלו
ד
שהיא אינו מרשה את עצמו להציע להרבי בעצמו ,אמרה לו בהאברך שהוא מתנה טובה להעיירה שהוא איש כשר וחרד
נראה בסעודת צהרים. ועוסק בתורה תמיד לכן כבדוהו כל אחד ,והרבה לקחו ממנו
עצה ותושוי' ,והאברך הזה הגם שמתחילה לא רצה לגלות
למחר בסעודת צהרים לאחר ברהמ"ז נשאר ר' יענקל בחדר להוריו את כל הענין ,אבל כאשר עבר זמן רב וראה שהכל טוב
הרבי לאחרונה ,ונכנסה הרבנית ואמרה להרבי יענקל מעיירה התחיל לרמז לאביו יותר ויותר ,עד שבמחוז ההוא כבר נודע
ההוא הציע לפני שידוך ,אמר הרבי נשמע מה אמר ,אמר ר' טיבו של אותו פייבוש.
יענקל להרבי את כל מה שאמר להרבנית ,והתחיל הרבי לתמוה
הוא דר סמוך למעזעבוז ומעולם לא שמעתי ממנו ,ואמר ר' כאשר עבר שתי שנים הגיע תור הבת השני' של פייבוש
יענקל שם האברך חתנו של פייבוש ,אמר הרבי כמדומה לו להתארס ,וידע פייבוש אשר במחוז ההוא שמשם לקח חתנו
שראה אותו איזה פעם והוא אברך טוב מאוד ,אבל את היהודי הראשון כבר נודע טיבו ,ולא יוכל עוה"פ לעשות שידוך שם ,לכן
המדובר לא ראה מעולם ,ובכן אם יבוא לכאן ונראהו אז נוכל חשב הרי רוסלאנד הוא מדינה גדולה הרבה על כן יסע לקצה
לדבר מענין זה אם נראה שהוא הגון ,אבל לעת עתה אינו יכול האחר אולי ימצא שם איזה דבר ,פעם אחת בנסעו בקצה
לומר מאומה ,אמר ר' יענקל היהודי הזה נוסע הרבה מאוד ואי"צ המדינות בעיירות שהי' רגיל לנסוע לצורך מסחרו הי' שם עיר א'
לדרך מיוחד לכאן עבור זה ,ולכן כאשר יהי' כאן במחוז זה יבוא שדר שם רבי שהי' תלמיד מהבע"ש הק' והי' איש צדיק וחסיד
להרבי. הרבה ,ועוד בחיי רבו הק' הי' לו שם איזה ציבור ותלמידים,
ובבית מדרשו היו 'יושבים' שישבו ולמדו כנהוג בבתי הרביים,
כתב ר' יענקל מכתב לפייבוש שדיבר מהשידוך וכמעט שאין ופייבוש נכנס להביהמ"ד וראה שהרבי יש לו ג"כ בחור ושאל
רוצים לענות לו על זה ,ואומרים שאם במקרה תהי' כאן תוכל מהאנשים על אודות הבחור ושבחוהו ביותר.
ליכנס להרבי ולדבר מזה ,ואני סובר שתבוא לכאן במראה פנים
כראוי והגון אפי' אם עי"ז יתמשך הדבר ,ואם תתראה כאן כראוי חשב פייבוש בלבו הרי יש לי כבר השדכן שלי ,אשר על
אני חושב שיהי' אפשרות לגמור הדבר ,וכיון שפייבוש רצה השידוך הראשון שילם לו יפה עד מאוד ואפי' יותר ממה
מאוד בזה על כן הניח לו לגדל הזקן ,ונסע מביתו על הדרך, שהבטיחו ,קרא את ר' יענקל ואמר לו הרי אתה יודע שיש לי עוד
ובהגיעו שם מצא עצמו עם ר' יענקל ,ויהי אחר סעודת צהרים בת ,ובאותה מדינה של השידוך הראשון כבר ילך קשה ,ומספר
אמר ר' יענקל להרבי שיהודי ר' פייבוש שדברנו ממנו הנה בא לו ששם בעיר פלוני יש רבי ,ענה ר' יענקל מה אתה מדבר הלא
לכאן ,השיב שיקראוהו ,נכנס לביהמ"ד וקרא אותו ,והוא הי' הוא רבי מפורסם ,אמר לו אתה רוצה לשמוע הלא בין כך ובין
מלובש כראוי כאחד החסידים ונכנס להרבי ,אבל הרב הלא הי' כך אני אשלם לך ,וכיון שכן הסכים ויצא לדרכו ,והבין ששם לא
רבי והכיר על פרצופו איזה איש בליעל הוא ,וקרא על פניו שהוא יצליח אם יעמיד עצמו כסוחר ,על כן בא באופן של יושב
בעל עבירה הכי גדול ביותר ,והתחיל לעיין במחשבתו האיך ביהמ"ד ,ונעשה גם הוא כאחד היושבים ואכל מהמטבח שם כמו
נהייתה כדבר הזה שירשו את עצמם להציע לפניו שידוך כזה, כולם ,והוא הי' לו לשון לימודים ,וכיון שהי' דר קרוב למעזעבוז
והאיך נדמה להם שלא יוכל להכיר על פניו איזה בעל עבירה ואז היו שומעים בכל יום מופתים מהבע"ש הק' בלי שיעור ,על
הוא ,ולמה הי' כן מן השמים שיציעו לפניו דבר כזה ,והרבי לא כן סיפר שם להיושבים הרבה מעשיות ,והכניס רוח חיים בכל
הי' בטלן והי' יכול לעשות שאלת חלום אמר לפייבוש שמע אלי המקום ,וגם הי' יודע ספר והי' יכול ללמוד והי' אומר מלתא
למחר אומר אם אני רוצה לדבר מזה ,ותיכף עשה את כל הסדרים דבדיחותא באופן שנתקבל שם בטוב בין היושבים.
שצריכין לשאלת חלום ,ושאל מן השמים על הדבר הזה.
ואצל הרבי דשם הי' המנהג אשר בכל יום בעת סעודת צהרים
הודיעו לו מן השמים שלא טעה כלל ,וגילו לו איזה בעל עבירה הכניסו עשרה יהודים כדי שיוכל לברך ברהמ"ז במנין ,וכיון שר'
גדול הוא רח"ל ,ומה שחידוש אצלו למה הציעו לו השידוך ,ידע יענקל הי' נאהב ונקרב מאוד שם קראו אותו בכל יום ,כי הרבי
כי זו הוא הזיווג מן השמים ,ואם לא יתרצה בזה יהי' סיבות הי' רוצה ג"כ לשמוע מהבע"ש הק' ,וכיון שהי' שם בכל יום
וסיבות וסיבות עד שיהי' השידוך ,כיון ששמע כן חשב הרבי בסעודת צהרים שוב הי' מקורב גם בבית הרבי ,אבל תמיד הי'
למה נצרך לו שלא יתרצה בהשידוך ויהי' אח"כ סיבות לא טובים קשה לו להציע שידוך להרבי ,לאחר זמן קצר התחיל לדבר עם
ח"ו ,לכן יסכים תיכף ,והבין הרבי שפייבוש המתין לו על הבחור בעצמו עבור שידוך ,אמר לו הבחור שאינו יודע מזה
תשובתו ,לכן בבוקר השכם מיד כשהתחיל להאיר היום רצה מאומה ורק עם אביו צריכין לדבר ,התיישב לדבר עם הרבנית,
לילך אליו לומר לו שמסכים להשתדך עמו ,כי כיון ששמע מן וכן עשה נכנס להרבנית והתחיל ג"כ כמו בראשונה ,שרואה את
השמים דצריך להיות כן הי' ירא ולא רצה שיתמשך הדבר ,לקח הבחור הגדול ועבר במחשבתו איזה הצעה לשידוך טוב מאוד,
את משמשו ושאל אצל ר' יענקל האיך אכסנייתו של פייבוש עם אחד מאצלם יהודי ושמו פייבוש שהוא ת"ח מופלג שבעולם,
והלך אצלו- ,איני זוכר אם ר' יענקל הלך ג"כ או לא -ופייבוש וגם יש לו מחותן גאון עולם מפורסם רב בעיר פלוני ,וחתנו
הי' עדיין ישן במטתו ,ובימים ההם כשכבר התחיל להאיר היום הראשון הוא אברך נחמד תלמיד מהבע"ש הק' ,וכפי הבנתו
ויהודי עדיין יישן ולא ילמוד עדיין זה הי' דבר תמוה מאוד, הרבי מכירו שמוצא אותו שם ,הגם שהרבי קשיש הרבה ממנו
ובמקרה הבחין פייבוש ע"י החלון שהרבי הולך שם ,והבין שהוא עדיין אברך ,ואם יהי' בנה שם חתן יוכל ללמוד עמו ביחד
שהרבי בא אצלו ,וסבר שהרבי בא אליו לומר לו מוסר (כי לא חשב ויהי' אצל הבע"ש הק' ,וגם האיש ההוא הוא עושר ותיאר לפני'
שהרבי יטריח עצמו במוקדם כל כך לענותו על דבר השידוך) ,קפץ מיד מן רב עושרו וגודלו ,ענתה הרבנית ענין זה שייך להרבי ,אמר לה
ה
אחד שלא ידע מה טיבו ,כי הי' ממדינה רחוקה ,וכי גם ברוסלאנד המטה ונטל ידיו ותפס את בגדיו ולבשם עם הקאפטן והכובע,
להרבי שלכם הי' יכול לרמות ,וכי לא היו יכולים לשאול אחריו ותפס גמרא וישב את עצמו אצל השלחן ולמד.
מי הוא ,ענו החסידים אם הרבי עשה כן מסתמא ידע מה שעשה,
ואנשי העיר בקשו אותם אולי תסעו לקראת הרבי להודיעו כל והרבי הבין את כל זה ונכנס ואמר לו ר' פייבוש אינכם צריכין
הענין ,ענו שאינם צריכין הלא הרבי עשה זאת וכן הוא ,ואינם להתחפש ממני ,והתחיל קצת לומר לו ולחשוב מה שהודיעוהו
נוסעים לקראתו עבור זה. עליו ,וסיים אבל באתי לומר לך שאני רוצה להשתדך עמך ,כי
זהו הזיווג של בני ואין לי מה לחכות ,והוא השיב אם אתם
הגיע יום החתונה והאברך (חתנו הראשון) בא לביתו אחר התפילה מסכימים להשידוך אין לי נפק"מ אם אתם יודעים מה אני ,וכי
ונסע עם כמעט כל בני העיר לקראת המחותן והחתן ,וקיבלו פני אני רוצה לרמות את מי שהוא ,אין כוונתי לרמות ,רק אני רוצה
הרבי והחתן והביאם העירה ,והאברך הי' המחותן הראשי שאוכל לעשות השידוך ,ובלי זה איני רוצה לרמות שום איש,
בהחתונה וסידר את הכל ,ופייבוש הי' שמח מאוד ובעת החתונה לאחר התפילה התקבצו כל הקהל לביהמ"ד ,וכתבו מיד תנאים,
קיבל פני העניים מכל הסביבה ונתן לכל א' מתנה חשובה ,וכל והגבילו זמן החתונה על לאחר ו' שבועות ,והרבי הסכים שאין
הקהל שמחו על למאוד ,וכולם היו שביעי טוב ורצון ,כי פייבוש צריכין לעשות החתונה בכאן ,כי הלא הכלה היא בתו ויכול
הלא הפיק את שלו שסידר עצמו עם מחותן חשוב כזה ועם חתן לעשות החתונה אצלו בביתו ,וגם הי' לו הנאה מזה שהוא קרוב
אברך יקר מאוד ,וחתנו האברך בודאי הי' שמח הרבה ,וגם למגורת הבע"ש הק' ,וחתנו הראשון יסדר הכל על נכון.
המחותן הרבי הי' שבע רצון כי הלא הודיעוהו מן השמים שזה
הזיווג צריך להיות ,וב"ה שהוא בריא ובניו בריאים וכן נעשה נסע פייבוש לביתו וסיפר לבני ביתו שעשה שידוך גם עם בתו
השידוך ,ולא אירע כלום איזה מקרה שיסבב השידוך על אופן השני' ,עם בחור מופלג כמו חתנו הראשון ,וחתנו נהנה מאוד
אחר ח"ו ,והלא הוא רואה את האברך דר כאן כבר ב' ג' שנים בשומעו מי הוא המחותן ,כי בכל העת הי' מתיירא עם מי ישתדך
ולומד ואין מפריעין אותו ,א"כ גם בנו יוכל לישב וללמוד. חותנו בבתו השני' ,ועכשיו שכן המחותן השני הוא רבי מפורסם
הרי זהו כבוד גם לאביו ,אבל לא סיפרו לאף אחד מבני העיר,
באמצע הסעודה כשהיו שמחים מאוד והרבי איחל לחיים ,פנה שפייבוש לא רצה שידברו מזה ,והכינו מקום להחתונה וכל
לפייבוש ואמר לו לחיים מחותן ,והוסיף לומר לו מחותן אפשר ההכנות הכל בחשאי להסתיר מבני העיר ,והחתונה הי' מיועד על
תשובי בתשובה ,ענה לו עֶ ה הלא גם כאשר היה בכשרות פעל יום שלישי ,ועל שבת שלפניו הגיעו כבר אנשים שהיו רגילים
היצה"ר היטב עליו ,ובאם יעשה תשובה יבוא ג"כ היצה"ר להסתופף בצילו של אותו רבי ,ובני העיר כשמצאו האורחים
להתגבר עליו ,רק כשידע שעומד לפני המות אז יעשה תשובה, בבית המדרש שאלו אותם על סיבת בואם לכאן ,והשיבו כי רבם
שאל הרבי ואז בבירור תעשה תשובה ,אמר לו הן אז יעשה עושה כאן חתונה לבנו על כן באו להשתתף בשמחת הרבי ,שאלו
תשובה בודאי ,שאלו הרבי האם ג' ימים לפני מותו ישיב אותם וכי הרבי שלכם עושה כאן חתונה בשבוע זו ,הן אמת
בתשובה ,א"ל הן ,שאל אותו האם אתה יכול לתת תקיעת כף על ששמענו מהרבי שלכם אבל אין גם אחד שיודע מחתונה
זה ,על זה השיב הן אבל מי יאמר לו שעומד ג' ימים לפני המיתה, שיתקיים כאן ,ענו האורחים מה אתם אומרים שאין אחד שיודע
אמר לו אני אבוא לומר לך ולא ארמה אותך ,ושמחו עוד מזה ,והוציאו מכיסם מכתב הזמנה מרבם שעושה חתונה עם ר'
בהסעודה ,וכן עבר כל שבעת ימי המשתה בשמחה רבה. פייבוש ,והם הביטו כמתהימים ,וכיון שלא דברו עם הרבי
(ההמשך יבוא בעזה"ש בגליון הבא) בעצמו לא התבוששו לומר מיד האמת ,ואמרו וכי אתם יודעים
מי הוא זה הרי הוא פייבוש הקל שבקלים ,כבר הי' מרמה לרב
*
הננו מאחלים לכל הלומדים והנדבנים החשובים שיחי'
שנה טובה ומבורכת
על הטוב יזכר
שיתקבלו כל התפילות לרחמים מע"כ ידידינו החשוב
ולרצון לפני אדון כל הרה"ח ר' משה לייב העכט הי"ו
ושתכתבו ותחתמו בספרן של צדיקים עבור נדבתו החשובה להוצאת הגליון
גמורים לאלתר לחיים טובים ולשלום ויה"ר שזכות מרן רבינו זצוק"ל יגן עליו
מכון תורת נצח להתברך בכל משאלות לבו לטובה ולברכה אמן
להארות והערות ,לקבל הגליון ,לנדב ההוצאות המרובות ,וכן מי שיש לו ד"ת ועובדות מרביה"ק זי"ע
נא לפנות למערכת מכון תורת נצח
mtn6990755@gmail.com 347-699-0755
כל הזכיות שמורות -ואין להעתיק שום דבר מהגליון בלי רשות מהמערכת
ו
