תבנית משנה ברורה · Tavnis Mishne Brura — ראש השנה (2026-09-07)

דעתו בתחילה -שזוכר בבירור שבתחילת התפילה היה ב[ איזה יום -ובכ"א מהפעולות הנדון הוא על שלשה סוגי ימים: בס"ד
שבת ויו"ט -שהם ימים קדושים ממש.
בדעתו להזכיר.
מופלג -שהספק התעורר זמן מופלג לאחר שסיים תפילתו.
בסימן זה אין התייחסות כיצד הדין בימים אלו ,ופשוט שאין אומרים כלל.
נזכרו להדיא -היינו ,ימים שאינם קדושים ]כשבת ויו"ט[ אך
תבנית
שליח ציבור -ששכח בשחרית -אינו חוזר.
כך הדין בין בשכח בתפילת לחש ]שהרי מזכיר בחזרה[ ,ובין כששכח
בחזרת הש"ץ ]שהרי מזכיר במוסף[.
נזכר להדיא בתלמוד שאסורים בהספד .כגון ר"ח ,חנוכה ,פורים,
חול המועד ,ערב שבת וערב יו"ט )ד(.
לא נזכרו להדיא -היינו ,ימים שנהגו שלא לומר בהם תחנון ,אך
משנה ברורה
לא נזכר כן להדיא בתלמוד .כגון ל"ג בעומר ,ט"ו באב ,ט"ו יו"ל לפי סדר מבחני 'דרשו'
דיני הלל בשבט ,איסרו חג ,חודש ניסן )שעה"צ ב( ,בין יו"כ לסוכות,
מס' 55אלול תשפ''ו סי' תיח-תלא
הסעיפים ב-ז עוסקים בדיני אמירת הלל בראש חודש .ונפרט תחילת סיון.
בקצרה את הנדונים :סדר האמירה ]ב[ .ברכה על ההלל ]ג[. ג[ היכן -האם אומרים את הדברים בפניו של המת או שלא בפניו מקרא] :ציון לשו"ע[ )ציון למ"ב( }ציון לביה"ל{
פסוקים שנהגו לכפול ]ד[ .דיני הפסק בדיבור ]ד[ .דיני הפסק ]לאחר הקבורה[. אין לסמוך למעשה בשום אופן
בִּ ְשהִ יַה ]ה[ .אמירת הלל למפרע ]ו[ .טעה ]ו[ .עמידה ]ז[ .אכילה ד[ מי -מי הוא הנפטר ,האם איניש דעלמא או תלמיד חכם.
ניתן לקבל בפקס 023132641 :קוד עלון 6060
לפני ההלל }וקורין{ .להוציא את חבירו }הלל{ .חיוב הנשים
באמירת הלל }הלל{. האם מותר לעשות מילי דהספידא בימים שאין אומרים וכן להוריד מקול הלשון :שם הרב 'תבנית משנה ברורה'
בדוא"ל ] g6487103@gmail.comלמשתמשים בהיתר![
בהם תחנון ]א[.
' סדר' -בראש חודש לא אומרים הלל שלם אלא בדילוג סימן תיח-תיט
ת .יש לבאר כיצד הדין בכ"א מהפעולות:
]ב[. תענית וסעודה בראש חודש
לענות ולטפח -יש להבחין בין הימים:
' ברכה' -האם מברכים על אמירת הלל בראש חודש ]ג[. נזכרו להדיא -מותר רק בפניו של המת.
האם מותר להתענות בראש חודש ]א[.
ת .ישנם בזה שלש שיטות: ת .אסור להתענות בראש חודש ]א[ .אך אין חיוב לאכול בו שלא נזכרו להדיא -בפניו -מותר בכל שכן .שלא בפניו -
י"א -שמברכים רק בציבור ולא ביחיד. פת ]כביו"ט[ )ב( .אלא ,שמצווה להרבות בסעודה עם פת לא מצאתי.
והנוסח ' -לקרוא את ההלל' .ואם אמר 'לגמור' -יצא. לקונן -יש להבחין בין הימים:
)תיט ,א(.
לרמב"ם -אין לברך כלל ,אפילו בציבור. נזכרו להדיא -בפניו -מותר רק בחכם .שלא בפניו -אסור והוא מהדברים שאם הוסיף מוסיפין לו )תיט א(.
לרמ"א -יש לברך אפילו ביחיד. )א(. ומה שמרבה ביום סגי ,וא"צ להרבות בסעודת הלילה )תיט ב(.
אך ראוי להדר ולומר בציבור .כפי שיבואר להלן יותר ממה שנוהגים בכל השבתות ,שלא נזכרו להדיא -מותר.1 ואם חל בשבת -יעשו מאכל אחד
שיהיה ניכר שהוא לכבוד ר"ח )תיט ב(.
לשיטת הרמ"א ראוי להדר ולומר ההלל בציבור ]לצאת צידוק הדין וקדיש -יש להבחין בין הימים:
ידי השיטה הראשונה[ ,והיינו: נזכרו להדיא -אסור .אפילו בחכם בפניו. פרטי דין תענית בראש חודש ]א-ה[.
אך נהגו לומר קדיש דרבנן שאומרים אחר הדרשה )ג(. וככל הדינים דלהלן הוא הדין בחנוכה פורים וחול המועד )ה(.
עונים -שיאמר עם עוד שניים ,שיענו אחריו 'הודו'. א[ ציבור -האיסור להתענות הוא אפילו בציבור ,וכ"ש שלא נזכרו להדיא -מותר )ד(.
אולם ,אם אין לו -אין צריך לחזר אחריהם )יח(.
הערה :דין זה נוהג גם בימים שגומרים את ההלל ]שמברכים לכו"ע[ - סימן תכא ביחיד ]ב[.
שראוי לחזר אחר שניים )יח(.
אמירת פרשת ראש חודש בקרבנות בזה יש - חייבים האם תענית, עליהם קבלו אם - בדיעבד ב[
בציבור -שאם הציבור הגיעו להלל ,יאמר עימהם ,אפילו הבדל בין יחיד לציבור:
שאינו שם ,והיינו )טז(: נהגו באשכנז שאומרים פרשת ובראשי חדשיכם שחרית יחיד -הדבר תלוי כיצד קיבל עליו:
לפני -שאם הגיעו להלל לפני שהתפלל -יאמר עמהם, אחר פרשת התמיד ובספרד אין נוהגין לאמרה לפי שעתידין בלשון קבלת תענית -אינו חייב להתענות.
בברכה. לקרות אותה בספר תורה ]א[. ונראה שגם אינו חייב לפרוע.
פסוד"ז -שאם הגיעו להלל כשהוא באמצע פסוקי דזמרה בלשון נדר -חל החיוב .וצריך התרה )ו(.
סימן תכב ומחויב להתיר כדי שלא יתחייב להתענות )ח(.
-יאמר עמהם ,בלא ברכה.
הערה :בימים שגומרים בהם את ההלל אינו כן ,שעדיף שלא לומר עמהם,
דיני יעלה ויבוא וניתן לפתוח בזה גופא ,שאם היה יודע שהוא ר"ח )ח(.
ואם התענה -צריך למיתב תענית לתעניתיה ]מלבד ר"ח אב וסיון[ )יג(.
כדי שלא יפסיד הברכה.
בתפילת ראש חודש ,מתפללים כמו בחול ,אלא בלשון שבועה -הדבר תלוי לכמה ימים קיבל ]ד[:
הכפלה -יש פסוקים שנהגו לכפול ,וכל מקום יעשו כפי אם קיבל ליום אחד בלבד -נח' הפוסקים .ובמ"ב נראה שמזכירים ראש חודש ביעלה ויבוא ]ברכת 'רצה'[ ]א[.
מנהגם ]ג[ .ונהגו לכפול בשני מקומות: ומותר לש"ץ להכריז כן בין קדיש לתפילה )א( .אך לא באמצע ברכות ק"ש שצריך התרה )יב(.
)שעה"צ א(. והדינים בזה כנ"ל בנוגע לנדר ]שחייב להתיר ,פתח ,למיתב[.
אודך -מפסוק 'אודך' ועד סוף ההלל )יט(
אם קיבל כמה ימים -חייב להתיר לכו"ע.
הודו -הש"ץ אומר 'הודו לה' והקהל עונים 'כי לעולם מי ששכח להזכיר יעלה ויבוא ,האם חוזר ]א[.
חסדו' .וכן בפסוקים 'יאמרו נא' )כ(. ציבור -אם גזרו תענית על הציבור בר"ח -אינם חייבים
ת .ראשית הדבר תלוי באיזו תפילה שכח:
אולם ,נהגו שגם הציבור אומרים את הפסוק כולו ,שמא אינם שומעים טוב להתענות כלל )ג(.
א[ ערבית -כיון שהזכיר שם ה' בחתימה -אינו חוזר כלל.
מהחזן. ב[ רצף -אם קבלו רצף של תעניות והתחילו ,ופגע אחד
ואפילו שלא חתם 'המחזיר שכינתו לציון' -לא יאמר למדני חוקיך,
בר"ח האם חייבים -יש בזה הבדל בין יחיד לציבור:
הפסק -אין להפסיק באמצע הלל .אולם ,אם פוגש אדם אלא יחתום 'המחזיר שכינתו לציון' )ב(.
'התחילו' -רק אם התענו והשלימו פ"א לכה"פ ,או רוב התענית .לאפוקי ב[ שחרית ומנחה -הדבר תלוי היכן נזכר:
שראוי לדרוש בשלומו ,הדבר תלוי מי ]ד[: אם התענו רק כמה שעות -דלא חשיב התחלה }והתחילו{.
האיסור להפסיק הוא אפילו בין הפרקים )כב( .ומאידך ,באופנים דלהלן יחיד -הדין כנ"ל ,שאינו חייב לתענות אא"כ קיבל בלשון שֵׁ ם -לאחר הזכרת שם -יחתום 'למדני חוקיך' ויחזור
]שהותר[ זה אפילו באמצע הפרק ]ד[. ל'רצה' )ה(. נדר ]או שבועה[ ]ג[.
וכן ,האיסור הוא אפילו לשיטות שאין מברכים על ההלל בר"ח }אבל{. ואינו חייב לפרוע תעניתו ,אא"כ קיבל התעניות לפי מספר ימים ]לאפוקי חתימה -חתם 'המחזיר שכינתו לציון' לפני מודים -יאמר
יראה ,כבוד -מותר גם לשאול בשלומו ,וכ"ש להשיב.
שם 'יעלה ויבוא'. כשקיבל לפי תאריך[ )ז(.
כל אדם -מותר רק להשיב ,אך אסור לשאול. ציבור -צריכים להתענות עד סוף היום ]ב[.
מודים -משהתחיל מודים עד תחנונים שבסוף תפילתו
המפסיק בשהייה באמצע ההלל בראש חודש ,האם צריך 'ציבור' לענין זה ,ואינם מתענים בר"ח ,אלא שחייבים ]כולל התחנונים[ -חוזר לרצה. אולם ,בזמן הזה אין
לפרוע את תעניתם )ו(.
ג[ תענית שעות -אסור להתענות בר"ח גם תענית שעות 'תחנונים' -בין אם אומרם לפני 'יהיו לרצון' ובין לאחר מכן )ח(.
לחזור ]ה[. בכלל זה גם פסוק 'יהיו לרצון' )ז( ,בין הראשון ובין השני )שעה"צ ח(.
הנדון כאן הוא בראש חודש ]שאין גומרים את ההלל[ ,בימים גומרים את עקירה -משהיה בדעתו לעקור רגליו )ט( ]וכ"ש כשעקר }ראש{.
ההלל -יבואר להלן. אך סיון, בר"ח להתענות נהגו זו בקהילה - ווירמייש"א ד[
ת .אינו חוזר כלל ,אפי' שהה באונס ,ואפילו כדי לגמור את בפועל[ -חוזר לראש.
להלן נביא כמה אופנים שיש לדון האם חוזר לראש או לא. אין לנהוג כן בשאר מקומות )א(.
כולה )כד(. וכן הדין אפילו לענין תחנונים -שאין לומר בר"ח.
ה[ חלום -מותר להתענות תענית חלום ,אך צריך למיתב כמה אופנים שיש לדון האם חוזר ]כשעקר רגליו[ או לא
מי שהפסיק בשהייה בימים שגומרים בהם את ההלל, ]ב[: תענית לתעניתיה ]ה[.
האם צריך לחזור )כה(. מלבד ר"ח אב ור"ח סיון שי"א שמצווה להתענות בהם -א"צ למיתב מוסף -אם נזכר ששכח יעלה ויבוא בשחרית רק לאחר
ת .הדבר שנוי במחלוקת: שהתפלל מוסף -נחלקו האחרונים .ולמעשה אינו חוזר, תענית )יד(.
לשו"ע -אינו חוזר כלל. וטוב שיחזור עם תנאי ד'נדבה' )ד(. כ ת ן מ י ס
לרמ"א -י"א ,שאם שהה באונס ,כדי לגמור את כולה - אולם ,אם היה כך בתפילת מנחה ]היינו ,שלאחר שהתפלל מוסף נזכר שלא מילי דהספידא בראש חודש
חוזר .ויש חולקים. הזכיר במנחה - [2צריך עיון )שעה"צ ג(. סימן זה עוסק בכמה פעולות שנהוג לעשות על המת ,והנדון הוא
מנחה -אם נזכר ששכח בשחרית לאחר שהתפלל מנחה
ולמעשה -טוב לחזור ולקרוא בלא ברכה. -האם מותר לעשותם בראש חודש ושאר ימים שאין אומרים
בהם תחנון ,או שאסור משום כבוד היום .ובנדון זה הדין למעשה
]והזכיר בה יעלה ויבוא[ -חוזר ]בתשלומין[ )שעה"צ ד(. תלוי בכמה הבחנות:
ספק -אם מסופק -לרמ"א -אינו חוזר .ולאחרונים -חוזר .הקורא את ההלל למפרע ,האם יצא ידי חובה ]ו[. א[ הפעולה -ראשית יש לבאר על איזו פעולה אנו דנים:
ת .הדבר תלוי מאיזו בחינה: פרט להתקיים ב' תנאים )י(:
לענות ,לטפח -האם מותר לנשים לענות ולטפח.
לקונן -האם מותר לנשים לקונן ,היינו ,שהאחד מדברת
פסוקים -לא יצא ,וצריך לחזור. ופסק המ"ב כהאחרונים )י(. וחברותיה עונות אחריה.
בשו"ע משמע שצריך לברך .אולם לביה"ל אין לברך בכה"ג }למפרע{. צידוק הדין וקדיש -האם מותר לומר צידוק הדין וכן קדיש.
2זה למעשה המצב הרגיל ]שהרי תמיד מתפללים מוסף לפני מנחה[. 1לא מצאתי להדיא ,אך כן מוכח להדיא ,שהרי אם צידוק הדין דחמיר
]שאין אומרים בר"ח כלל[ מותר לומר בימים אלו ]כדלקמן[ ,לקונן דקיל
טפי לא כל שכן .ועיין.
1
פרקים -לכתחילה אינו רשאי ,אך בדיעבד -נחלקו זכרון -יש אומרים 'זכרון לכולם היו' .וי"א 'זכרון לכולם ת .סדר התפילה הוא כך:
עמידה -מתפללים עמידה כמו בשבת ,ומזכירים ר"ח יהיו' .וי"א 'זכרון לכולנו יהיה'. הפוסקים .ולמעשה ראוי לחזור בלא ברכה )כו(.
ביעלה ויבוא. ואין לשנות שום מנהג.
טעה -מי שטעה ודילג פסוק וכד' -צריך לחזור פסוק ונסכיהם -יש לומר 'ומנחתם ונסכיהם' ]ודלא כמי שאינו ואין מזכירין שבת ביעלה ויבוא ,אלא רק ראש חודש.
קריאת התורה -קוראים את הקריאה של שבת ]פרשת גורס ונסכיהם[. זה ,ולומר משם והלאה עד סוף ההלל ]ו רמ"א[.
השבוע[. מוסף -יש אומרים 'את מוסף' .וי"א 'ואת מוסף'. דאי לאו הכי ,חשיב כקורא למפרע שלא יצא ידי חובה )כז(.
}למקום{ .היכן טעה -יחזור לראש הפרק שבו נפל הספק )כז( .וצריך כפרת פשע -יש שאינם אומרים ולכפרת פשע .ויש מפטיר -אין קוראין מפטיר של פרשת השבוע ,אלא פרשת ואם יש לו ספק
עיון
שאומרים רק בשנה מעוברת .וי"א רק בשנה מעוברת ,עד הקרבנות של שבת וראש חודש.
ומניחים שני הספרים ואומרים קדיש על שניהם )ג(. סוף חודש העיבור. עמידה -צריך לומר את ההלל בעמידה.
הפטרה -אין קוראים ההפטרה של פרשת השבוע ,אלא ובדיעבד -יצא ]וכך הדין גם בימים שגומרים בהם את ההלל[.
'השמים כסאי'.
סימן תכד ואם נסמך על דבר מה -הדבר תלוי האם עלול ליפול כשהחפץ יינטל
המזון יעלה ויבוא בברכת }מעומד{:
ואם קרא בשל פרשת שבוע -הדבר תלוי מתי נזכר: יפול -נחלקו הפוסקים .ובביה"ל נראה להקל.
לפני הברכות שאחר ההפטרה -יקרא 'השמים כסאי' ,ויברך. לא יפול -בודאי מותר.
לאחר הברכות -יקרא 'השמים כסאי' בלא ברכה )ד(. מזכירין יעלה ויבוא בברכת המזון.
באותם שבתות שמבואר שצריך לקרוא הפטרה מיוחדת ]נחמתא,
אכילה -אסור לאכול לפני אמירת הלל .אא"כ חלש ליבו,
פורענותא ,ארבע פרשיות[ -יבואר הדין לקמן. אם שכח לומר יעלה ויבוא -הדבר תלוי היכן הוא נזכר: שמותר ,ואין אפילו מדת חסידות }וקורין{.
לפני שהתחיל ברכת 'הטוב והמטיב' -יאמר שם 'ברוך מוסף -מזכירים בברכה האמצעית גם נוסח של שבת וגם
של ראש חודש ,וחותמין 'מקדש השבת וישראל וראשי להוציא -האם אחד יכול להוציא את חבירו באמירת שנתן ראש חודש לעמו ישראל לזכרון'.
חודשים'. ולשיטת המ"ב צריך לומר ברכה זו בשם ומלכות )ב(. ההלל }הלל{.
לאחר שהתחיל הטוב והמטיב -אינו חוזר.
ישנם כמה אופנים שדוחים את ההפטרה הרגילה ת .ניתן להוציא אחר בהלל ,בהתקיים שני תנאים:
]השייכת לפרשת השבוע[ וקוראים הפטרה אחרת ]א-ג[, התחיל סעודתו וחלף היום אינו בקי -דווקא שאינו יודע לומר את ההלל בעצמו.
ואלו הם: סעודתו את שהתחיל במי הדין כיצד לדון, העלה )ב( המ"ב ויש חולקים ,שאין צורך בתנאי זה.
בראש חודש ,ולפני שניגש לברך בה"מ 'התחלף' היום ,כך, עונה -שהשומע עונה אחריו 'הללויה' .פרט לשני מקרים
נביא כאן גם כמה אופנים שאינם מוזכרים כאן אלא לקמן בסו"ס תכח. שבשעה שמברך אינו ראש חודש ,דבזה יש לדון האם הולכים
ר"ח -ר"ח שחל בשבת -שקוראים 'השמים כסאי' .כנזכר לפי הזמן שבו התחיל את סעודתו ,ומזכיר יעלה ויבוא בבה"מ, ]שיוצא אף כשאינו עונה[:
לעיל ]א[. או שהולכים לפי הזמן שבו הוא מברך ואינו מזכיר יעלה ויבוא. אינו יודע -שאם אינו יודע לענות יוצא אפי' כשאינו עונה.
וכן עזה"ד יש לדון במקרה ההפוך ,שהתחיל את סעודתו בחול ,ולפני שבירך התחלף
ער"ח -ר"ח שחל ביום ראשון ]ושבת היא ערב ראש חודש[ היום ונכנס לראש חודש ,האם מזכיר יעלה ויבוא או לא. כשלא יצא -י"א שהתנאי הזה נדרש רק כשהמוציא יצא
וישנם כמה אופנים שהדבר נחשב ש'התחלף' היום ]שעליהם אנו ]לאפוקי כשלא יצא -שא"צ השומע לענות[ .וי"א שגם
-קוראים 'מחר חודש' ]ב[. דנים[:
חתן -אם יש חתן בבית הכנסת ,יש נוהגים לקרוא 'שוש שקיעה -כיצד הדין כשהתחיל סעודתו מבעוד יום ושקעה כשלא יצא -צריך השומע לענות.
אשיש' ]ג רמ"א[ החמה.
תפילת עצמו -כיצד הדין כשהתפלל ערבית ]של חול[ לפני ברכת נשים -אינם חייבות בהלל .והפרטים בזה כך }הלל{:
תלתא דפורענותא -בימי בין המצרים קוראים שלה המזון לפני שקיעת החמה ,דלכאו' כיון שהתפלל ערבית ,הדבר
חול. ליום ונכנס חודש מראש 'יצא' שהוא נחשב להוציא -הביה"ל מסתפק האם יכולות להוציא את
הפטרות של תוכחה.
דברי ירמיה .שמעו דבר ה' .חזון ישעיה
תפילת הציבור -כיצד הדין במקרה שהציבור התפללו ערבית האנשים.
לפני שבירך ברכת המזון ,דלכאו' כיון שהציבור 'יצאו' מראש האנשים. את מוציאות אינן הלל, את שגומרים בימים הערה:
שבעה דנחמא -מאחרי ת"ב ועד שבת שובה קוראים שבע חודש ,אף כלפיו הדין כן ]שהרי היחיד נגרר אחר הציבור[ ויש
ברכה -יכולות לברך על ההלל כמו האנשים ]להשיטה
הפטרות של נחמה. מקום לומר שלא יזכיר יעלה ויבוא.
נחמו .ותאמר ציון .עניה סוערה .אנכי .רני עקרה .קומי אורי .שוש אשיש. שנשים מברכות על עשה שהזמן גרמא[.
ובסוף הדברים מעלה המ"ב נדון נוסף ]שהוא שונה מהנדון
חדא דתיותבא -בשבת שובה יש לקרוא הפטרת 'שובה הנ"ל![ ,והוא -כיצד הדין במי שהתחיל את סעודתו לפני סימן תכג
ישראל'. השקיעה ,אלא ,שזה היה לאחר שהתפללו הציבור תפילת ערבית, חודש סיום התפילה דראש
האם נחשב שהתחיל ביום ]ומזכיר ראש חודש[ ,או שהוא נגרר
ד' פרשיות -בחודש אדר קוראים בארבעה פרשיות. אחר הציבור ונחשב כמי שהתחיל בלילה ,ואינו מזכיר ר"ח.
שקלים .זכור .פרה .החודש. וכנ"ל ,הנדון הוא גם באופן ההפוך ,שהתחיל סעודתו בערב ראש חודש מבעוד יום, כיצד סדר סיום התפילה בראש חודש ]א-ד[.
לאחר שהתפללו הציבור מעריב של ראש חודש.
כפי המבואר כאן ,ישנם כמה מאורעות ,הדין הוא שלא קוראים נדון זה שייך גם בנוגע ל'תפילת עצמו' ]שהתחיל סעודתו מבעוד יום אחר שהוא עצמו ]א[. קדיש -אומרים קדיש תתקבל לאחר ההלל
את ההפטרה הרגילה אלא יש לקרוא הפטרה המתאימה לאותו התפלל ערבית[ ,אלא דבזה הדין פשוט שאינו מזכיר ראש חודש ]ודינו כמי שהתחיל זה הכלל -כל יום שיש בו הלל:
בלילה[ מקל וחומר ,וכפי שנבאר. אם יש בו מוסף -אומרים קדיש תתקבל מיד אחרי ההלל )א(.
מאורע.
ומעתה יש לדון כיצד הדין בשבת שישנם בה שתי מאורעות שכל אם אין בו מוסף -לאחר ההלל אומרים חצי קדיש )תרפג ,א( ואילו קדיש
אחד מהם מצריך לקרוא הפטרה אחרת ,דבזה יש לדון כפי איזה מי שהתחיל סעודתו בראש חודש ,ולאח"מ ]לפני שבירך תתקבל אומרים אחרי 'ובא לציון' ]כביום חול[.
מהמאורעות יש לנהוג למעשה. בה"מ[ 'נכנס' ליום המחרת ,האם מזכיר יעלה ויבוא בברכת קריאת התורה -מוצאין ס"ת ,וקוראים בו ארבעה עולים.
והנדון הועלה בנוגע לג' המאורעות הראשונים -ראש חודש, אין פוחתין ואין מוסיפין עליהם ,ואין מפטירין בנביא.
ערב ר"ח ,חתן ,שבכ"א יש לדון כיצד הדין אם יש מאורע נוסף המזון )ב(. להלן נבאר סדר הקריאה.
שחל באותה שבת. הנדון שייך גם במקרה ההפוך ,שהתחיל סעודתו בערב ר"ח ,ולאח"מ נכנס
קדיש -בסיום הקריאה אומרים קדיש שעל קה"ת )ד(.
לראש חודש.
שבת שחלים בה שתי מאורעות ,באיזו הפטרה קוראים החזרת הס"ת -למנהג אשכנז ,מחזירים את הס"ת לאחר ת .ישנם כמה אופנים שהדבר נחשב ש'נכנס' ליום המחרת,
באותה שבת: שהדין בהם כך: קה"ת )ה(.
א[ ראש חודש ]השמים כסאי[ -הדבר תלוי איזה מאורע שקיעה ]אם שקעה חמה[ -הולכים לפי תחילת הסעודה, אשרי ובא לציון.
אין אומרים מזמור 'יענך ה'.
נוסף חל באותה שבת: ומזכיר יעלה ויבוא בבה"מ.
חצי קדיש -אומרים חצי קדיש על הפסוקים שנאמרו.
עניה סוערה ]כגון ר"ח אלול[ -לשו"ע -קוראים עניה תפילת עצמו ]שהתפלל ערבית[ -הולכים לפי המצב
החזרת הס"ת -מחזירים את הס"ת למקומו.
סוערה .ולהרמ"א -קוראים בשל ר"ח ]השמים כסאי[. הנכחי ,ואינו מזכיר יעלה ויבוא.
מוסף -מתפללים תפילת לחש של מוסף.
ולשי' הרמ"א ,יש 'להשלים' קריאת עניה סוערה בשבועות הבאים וקודם לכן חולצים התפילין ]ד[ לפני שאומרים 'יה"ר שנשמור חוקיך תפילת הציבור -הולכים לפי תחילת הסעודה ]שאינו נגרר
]שכשקוראים 'רני עקרה' יסיימו גם 'עניה סוערה' שנמצאת אחריה[.
אחר הציבור לענין זה[ ,ומזכיר יעלה ויבוא. ומצוותך' וכו' .ויש שחולצים אז רק את הכריכות מהאצבע )י(.
שימעו ]כגון ר"ח אב[ -לשו"ע קוראים בפורענותא להלן נביא כמה פרטי דינים בנוגע לנוסח התפילה.
מי שהתחיל סעודתו בראש חודש מבעוד יום ,אלא שזה ]'שימעו'[ וכ"פ הגר"א )ח( .לרמ"א -קוראים בשל ר"ח חזרה -הש"ץ אומר חזרת הש"ץ.
היה לאחר שהתפלל ערבית ,או שהציבור התפללו ערבית] ,השמים כסאי[ ]ב[ )י(. והנוסח של הקדושה:
ד' פרשיות ] -כגון ר"ח אדר[ -קוראים בשל ארבע פרשיות לשי' השו"ע -אינו אומר 'נקדישך' אלא 'כתר' ,ולאחר 'מלא כל הארץ
האם מזכיר ראש חודש בברכת המזון. כבודו' מסיים כמו בחול.
]א רמ"א[. ת .יש בזה הבדל בין תפילת עצמו לתפילת הציבור: למנהג אשכנז -נוסח הקדושה הוא כמו בשחרית )ז(.
ויאמר לו יונתן ]כגון ר"ח שחל בשבת וראשון[ -קוראים תפילת עצמו -אינו מזכיר יעלה ויבוא. קדיש -לאחר החזרה אומר קדיש תתקבל )ח(.
ברכי נפשי -לאחר מכן אומר מזמור ברכי נפשי .ובמקצת אינו נזכר להדיא ,אך הוא פשוט מק"ו .שהרי ,אם בנדון הנ"ל שהתחלת בשל ראש חודש .ולאח"מ פסוק ראשון ואחרון של 'ויאמר
הסעודה הייתה לפני שהתפלל -אינו מזכיר יעלה ויבוא ,בנדון דידן לו יונתן' .ולהרמ"א -לא קוראים פסוק ראשון ואחרון ]ב[. מקומות אין אומרים אותו )ט(.
שהתחיל סעודתו לאחר שהתפלל -לא כל שכן שאינו מזכיר .ופשוט.
תפילת הציבור -הדבר תלוי האם הוא עצמו התפלל מנחה ב[ ערב ר"ח ]ויאמר לו יונתן[ -הפטרת 'ויאמר לו יונתן'
אינה דוחה שום מאורע אחר. כיצד סדר העולים לתורה בראש חודש ]ב[.
של ר"ח: ת .נחלקו השו"ע והגר"א:
וכנ"ל ,אם חל ר"ח בשבת וראשון -לשי' השו"ע -אחר 'השמים כסאי'
אם לא התפלל מנחה -אינו נגרר אחר הציבור ,ומזכיר יעלה קוראים פסוק ראשון ואחרון של 'ויאמר לו יונתן' ,והרמ"א פליג. לשו"ע -השני חוזר על פסוק אחד ממה שקרא הראשון.
ג[ חתן ]שוש אשיש[ -הפטרת 'שוש אשיש' אינה דוחה ויבוא. ופרשת מוסף של שבת:
אם התפלל מנחה -נגרר אחר הציבור ,ואינו מזכיר יעלה שום מאורע אחר ]ג רמ"א[. לשו"ע -השלישי קוראו.
להב"ח -הרביעי קוראו ]ביחד עם מוסף של ר"ח[.
אולם ,אם ההפטרה של אותו מאורע נמצאת באותו נביא של 'שוש אשיש' להגר"א -השלישי חוזר על שלשה פסוקים ממה שקרא ויבוא.
-אחר הפטרה של אותו מאורע קוראים פסוק ראשון ואחרון של 'שוש
אשיש' )יב(. סימן תכה השני ,וגם את פרשת מוסף שבת.
סדר התפילה בר"ח שחל בשבת
דיוקים בנוסח תפילת מוסף )ו(.
כיצד סדר התפילה וקה"ת בראש חודש שחל בשבת ]א[.
2
שנה מעוברת שיש בה שני אדרים ,כיצד מציינים את אדר ואם ג' ימים הוא באמצע השבוע )כ(:
י"א -שצריך להמתין למוצאי שבת.
סימן תכו
הראשון וכן את אדר השני ]א רמ"א[. וי"א -שאין להמתין ,ויברכו מיד .וכן ראוי לנהוג בזמן המעונן. הלכות ברכת הלבנה
ת .לאדר ראשון קוראים 'אדר' סתם .ואילו לאדר שני נפרט בקצרה את הנושאים שהועלו בסימן זה :הזמן הראוי
קוראים 'אדר שני'. עד מתי הוא זמן ברכת הלבנה ]ג[. לברכה ]מבחינת החודש ,היום ,השבוע[ ]א-ב[ .זמנים שאין
לברך ברכת הלבנה ]ב[ .סדר הברכה ]ב[ .לברך בעמידה ]ב[ .גדר
וכן הוא כשמברכים החודש בבית הכנסת )ג(. ת .נחלקו בזה הפוסקים: 'לבנה בחידושה' ]מאמתי ועד מתי מברכים[ ]ג-ד[ .לברך
ויש אומרים שגם אדר ראשון יש לפרש ולומר 'אדר ראשון'. לשו"ע -עד סוף חמש עשרה יום מעת לעת משעה שחל כשעומד תחת הגג ]ד[ .חיוב נשים וקטנים בברכה זו )א( .מי
סימן תכח המולד. שאינו רואה את הלבנה ]סומא ,עננים ,מסך[ )ב( .לברך ביחיד
}אלא{ .האם אָבֵ ל יכול לברך )יא( .להפסיק בק"ש וברכותיה כדי
דיני קריאת התורה בשבתות השנה והוא יום אחד בשבוע אחרי היום שבו חל המולד )יז(. לברך }ולא{.
ולאח"מ ]ט"ז יום מהמולד[ -יברך בלא שם ומלכות }ולא{.
לרמ"א -עד חמש עשרה יום פחות חמש וחצי שעות בסעיפים א-ג מבואר באילו ימים ]בימי השבוע[ יכול מה הזמן הראוי לברכת הלבנה ]א-ד[:
לחול כל אחד ממועדי השנה .ולא נתבררה לי תבנית סדורה ]בקירוב[. מבחינת החודש -כשהלבנה בחידושה.
היינו 14יום ו 18.5שעות מעת לעת משעה שחל בה המולד. לקמן ]ג-ד[ נבאר מאמתי ועד מתי הוא חידוש הלבנה.
הנפ"מ בין השו"ע לרמ"א היא כשהמולד היה מעט אחר צאת הכוכבים ,לדינים אלו.
וכן הביה"ל בסעיפים א-ד. ועד 5.5שעות אחר הזריחה ]דבשאר היום לכו"ע א"א לברך באותם 5.5 מבחינת היום -ניתן לברך בלילה בלבד ,ולא ביום.
שעות ,שהרי הוא יום[ )יט(. אפי' כשרואה את הלבנה ביום ]כגון בבין השמשות[ )ב(.
איזו פרשה צריך לקרוא לפני המועדים דלהלן ]ד[: ובדיעבד ,יש לסמוך על השו"ע ]שהרי יש שיטות שאף ביום ט"ז ניתן מבחינת השבוע -נחלקו הפוסקים:
לברך בשם ומלכות[ }ולא{. לשו"ע -מצוה מה"מ להמתין עד מוצאי שבת ]ב[.
פסח -הדין תלוי בין שנה פשוטה לשנה מעוברת:
פשוטה -צו. אין מקדשין את הלבנה כשעומד תחת הגג ]ד רמ"א[. לב"ח -אין להמתין למוצ"ש כלל }במוצאי{.
מעוברת -או מצורע או אחרי מות. לרמ"א -יש להמתין ,ובתנאי שיש חמש לילות ממוצאי ואם אינו יכול לצאת ]חולה ,אינו נקי ,עכו"ם[ -יכול לברך בבית דרך חלון
שבועות -במדבר .ולפעמים פרשת נשא }במדבר{. שבת ועד סוף הזמן הראוי לברכת הלבנה ,דבלאו הכי יש )כא(.
תשעה באב -דברים. האם נשים וקטנים מברכות ברכת הלבנה )א(. לברך אף בחול )ו(.
ראש השנה -הדבר תלוי באיזה יום בשבוע הוא חל: 'עד סוף הזמן' -הדבר תלוי במחלוקת דלקמן ,עד אימתי ניתן לברך )ו(.
וכשמברך בחול -צריך ללבוש בגדים נאים .אך למעשה לא נהגו בזה )ז( .נשים -אינם מברכות.
בימים ב,ג -קוראים פרשת נצבים בלבד. קטנים -משהגיע לחינוך מחנכין לו בה.
בימים ה' או שבת )ט( -קוראים פרשיות נצבים וילך. ימים שאין לברך ברכת הלבנה ]ב[.
מי שאינו רואה את הלבנה ,האם יכול לברך )א-ג(. אב -מר"ח אב עד ט' באב -אין לברך.
יו"ט א' של פסח שחל בשבת ]ובא"י בשבת שלאחריה תשרי -מר"ח תשרי עד יום הכיפורים .וי"א דאדרבא ,יש ת .ישנם כמה אופנים:
הוא חול ,שקוראים 'שמיני'[ ,כיצד 'ימלאו' את השבת סומא -למ"א -מברך )א( ולמהריק"ש -אינו מברך. לברך כדי להוסיף זכויות ליום הדין }ולא{.
הנוספת )י(. תענית -במוצאי ט"ב ועשרה בטבת -נחלקו הפוסקים ]ב[ :ולמעשה ראוי שישמע הברכה מאחר }ונהנין{.
ת .ימלאו אותה ע"י הפרדה של אחת מהפרשיות אולם ,שאר הפסוקים יכול לומר בעצמו. לרמ"א -אין לברך כלל.
המחוברות: ויש להמתין ,אפי' שיאלצו להמתין ליום י"ב בחודש ]כגון ,שט"ב חל ביום עננים ,מסך -הדבר תלוי בעוביים )ג(:
בשנה פשוטה -יפרידו 'תזריע מצורע' .או 'בהר בחוקותי'. דקים -שהלבנה נראית ונהנה לאורה -יכול לברך. ה'[ )יא(.
בשנה מעוברת -יפרידו גם 'מטות מסעי'. ובכלל זה דרך חלון זכוכית שנראית דרכו )שעה"צ ד(. לאחרונים -יש לברך.
ויזהרו לטעום מידי לפני הברכה .וכן ,יזהרו שלא לברך כשהם יחפים )יא( .עבים -אין לברך )ג(.
כמה מקומות שאין להפסיק בהם בעליה לתורה ]ה-ז[. יוה"כ -מוצאי יום הכיפורים -ניתן לברך ,דשרויים ובכלל זה גם כשהלבנה הייתה מגולה ונתכסתה ,ורוצה לברך תוך כדי
דיבור להתכסות }ונהנין{. בשמחה ]ב[.
האזינו -סדר העליות הוא 'הזי"ו ל"ך' ואין להפסיק ביניהם אם הלבנה מגולה ,אלא שמשער שהיא תתכסה באמצע הברכה -אין לו
בעליה אחרת ]אפי' שיש חיוב )יא([ ]ה[. צום גדליה -במוצאי צום גדליה -יש לברך לכו"ע ,כיון להתחיל )ג(.
הזי"ו ל"ך -האזינו .זכור .ירכיבהו .וירא .לו חכמו ]וי"א לולא כעס )יג([. אם התחיל כשהיא הייתה מגולה ונתכסתה -יכול לסיים את הברכה )ג(. שהשעה עוברת )יא(.
כי אשא ]וי"א כי ידין[ .מסוף השירה עד סוף הפרשה. ליל שבת ויו"ט -אין לברך .אא"כ השעה עוברת ,שיברך
לאחר השירה ]מ'ויבוא' ולהלן[ ניתן להוסיף עליות )יד(. ביחיד -ניתן לברך ברכת הלבנה ביחיד ,אך לכתחילה
תוכחות של בחוקותי -אין להפסיק בהם ]ו[. אפילו ביחידי )יב(.
מצווה לעשותה ברוב עם }אל{.
וצריך לקרוא מעט פסוקים לפני התוכחות ,ומעט פסוקים לאחריהם ]ואפי' 'ברוב עם' -אין הכוונה לעשרה אלא גם בשלשה נחשבת 'רוב עם' לענין
פסוק אחד ,והעיקר שיפסיקו במקום שבו ניתן להפסיק )טז([. זה. כיצד סדר הברכה ]ב[.
עי' לקמן כמה נדונים בנוגע לקריאת התוכחות. ולכן ,אם יודע שבימים הקרובים יוכל לברך ברוב עם -ימתין ,עד חמשה ראיה -תולה עיניו בלבנה )יג(.
תוכחות שבכי תצא -מותר להפסיק בהם ,אך נהגו שלא ימים לפני סוף הזמן. לשו"ע -בכל משך הברכה והפסוקים.
להפסיק ]ו[. לחרדים -יש להסתכל רק עד סיום הברכה.
לשל"ה -אין להסתכל בלבנה כלל ]אפי' בשעת הברכה[ ,אלא רק פ"א האם אָבֵ ל יכול לברך ברכת הלבנה )יא(.
סיום -שמונה פסוקים אחרונים שבתורה אין להפסיק בהם, לפני הברכה.
ת .יש לו להמתין שתסתיים האבלות ,אלא שנחלקו
אלא אחד קורא את כולם ]ז[. ברכה -אומר בא"י אמ"ה אשר במאמרו וכו' בא"י מחדש
האחרונים אימתי יש לו להמתין:
מסעות -אין להפסיק בעליה נפרדת באמצע קריאת מ"ב ומ"מ ,מותר לו לצאת מביתו כדי לברך. חדשים'.
למ"א -יש לו להמתין רק אם יש חמשה ימים מסיום מסעות )כא(. ואם אמר 'בא"י אמ"ה מחדש חדשים' -יצא }אשר{.
סימן טוב -אומר ג"פ 'סימן טוב יהיה לנו ולכל ישראל'.
האבלות עד סוף הזמן.
פרטי דין בנוגע לקריאת התוכחות ]ו[: ברוך יוצריך -אומר נוסח 'ברוך יוצריך' וכו'.
בשעה שאומר 'כשם שאנחנו מרקדים' ירקוד ג"פ .אך לא יכרע בברכיו כדי לשער אפרים -ימתין אפי' אם יש רק יום אחד מסיום
הכרזה -אין להכריז 'יעמוד פלוני' ,אלא יתאמו עם מי
האבלות עד סוף הזמן .וכ"פ בביה"ל }קודם{. לרקוד ,אלא רק יגביה כף הרגל )יד(.
שרוצה לעלות ,ויעלה מעצמו ]ו רמ"א[ תיפול עליהם -אומר פסוק זה ישר והפוך.
היה קורא ק"ש ונזכר שלא בירך ברכת הלבנה ,והזמן כמו כן ,אין להכריז 'יעמוד מי שירצה' }בשמו{.
וי"א לומר גם ההמשך עד 'זו קנית' ,ולהיפך )טז(.
מי העולה -מי הראוי לעלות לתוכחות )ה(:
שלום עליכם -אומר לסובבים אותו 'שלום עליכם' עובר ,האם מותר לו להפסיק כדי לברך }ולא{.
סתם אדם -אין לעלות לתוכחות ,שמא יינזק ח"ו. ]לשלשה אנשים[.
אך אם קראוהו -בודאי שצריך לעלות ,ולא יארע לו כל רע.
ת .אם הזמן עובר ,מותר לו להפסיק אפי' באמצע הפרק.
שם. ולברך הפרקים' ל'בין שיגיע עדיף אך והמשיב דינו כדין אומר.
רב -מקום שנהגו להעלות את הרב לשלישי ]שזו העליה ההיתר הוא רק לברכה עצמה ,אך אין לו לומר את הפסוקים. דוד המלך -נוהגים לומר 'דוד מלך ישראל חי וקיים'.
שקוראים בה תוכחות של 'בחוקותי' כשהיא נפרדת[ ,אין סימן תכז פסוקים -נהגו לומר פסוקים נוספים )טז(.
מן הראוי שיעלה בה ,ולכן ינהגו באחד משני אופנים: הפסוקים אחרי עלינו לשבח -אומרים עלינו לשבח
ת מעובר ושנה מעובר חודש
למפרע -יחזור לקרוא כמה פסוקים שקרא קודמו.3 }ומברך{.
חודש שיש בו ל' יום ]שיום ל' הוא ראש חודש של רביעי -הרב ימחל על כבודו ויעלה עליית רביעי. כדי להדגיש שאיננו מברכים ללבנה אלא להקב"ה.
החודש הבא[ כיצד מציינים את יום השלשים ]בשטרות שמש -השמש ]גבאי[ של ביהכ"נ -יכול לעלות ואין שמחה -נוהגים לעשות שמחה וריקודים אחרי 'עלינו'.
קפידא בדבר. וכד'[ ]א[.
ת .יש לכתוב 'ראש חודש פלוני ,שהוא יום ל' לחודש בעל קורא -המנהג להעלות את ה'בעל קורא' ,ואין קפידא. צריך לומר ברכת הלבנה בעמידה ]ב רמ"א[.
ואם הוא כהן ]שאינו יכול לעלות אלא או ראשון ,או שמיני ,אחר שעלו ואם אינו יכול לעמוד -יכול לסמוך על דבר מה ,אך כשיכול לעמוד -אין
שעבר'. להסמך }ומברך{.
שבעה עולים[:
בחוקותי נפרדת -יעלה ראשון ,ויקרא עד סוף התוכחות ,ומשם ואילך וי"א שצריך להקדים 'יום ל' לחודש שעבר' ורק לאח"מ לכתוב 'ראש
יעלו ששה נוספים. חודש פלוני' )א(. מאמתי זמן ברכת הלבנה ]ד[.
בחוקותי מחוברת -יעלו ששה בפרשת בהר ,והשישי יעבור בין ת .נחלקו בזה הפוסקים:
הפרשיות ,ובפ' בחוקותי יעלו ב' נוספים לפני התוכחות ,והוא יקרא מקצת חודש שיש בו ל' יום ,מניין הימים הוא לפי היום השני
לפני התוכחות ועד סוף הפרשה. דר"ח ולא לפי היום הראשון ]א רמ"א[. בה שחל משעה לעת מעת ימים שבעה לשו"ע -משיעברו
כי תצא -יעלו שבעה עד התוכחות ,והוא יקרא מהתוכחות ועד סוף המולד.
הפרשה.
לאחרונים -משיעברו שלשה ימים מעת לעת מהמולד.
3דאי אפשר לעלות ד' עולים לפני פרשת התוכחות ,שאין מספיק פסוקים
עבור ארבעה עולים.
3
דילוג -אין לדלג קריאת התוכחות מחשש לנזק או אניצויי מה מחלקים -חיטים .ואם אין באפשרותו ,נותנים גם מעות נוהגים להרבות קצת באכילה ושתיה באיסרו חג ]ב
רמ"א[. עבור האפייה )ד(. }בפסוקים{.
המנהג שלא להתענות בכל איסרו חג ]פסח ,שבועות ,סוכות[ )יד(. וכהיום נהגו לחלק קמח. סדר ההפטרות
סימן תל הכמות שמחלקים -כפי צרכו עבור כל ימי הפסח )ד(.
מי חייב -כל מי שדר בעיר י"ב חודש או שנשתקע בה ,אפי' איזו הפטרה קוראים בכ"א משבתות השנה ]ח[.
שבת הגדול סתם -בכל שבת יש לקרוא מעין הפרשה ]ח רמ"א[.
בפחות )ה(.
שבת שלפני פסח קוראין אותו שבת הגדול מפני הנס וישלח -ועמי תלואים .ולהגר"א -חזון עובדיה .ויצא -ויברח ]וגם וכהיום נהגו ל' יום.
פסוקים מיואל[ )כב( .קדושים -התשפוט ,אא"כ פרשת אחרי מות חלה וגם תלמידי חכמים ]שפטורים ממס[ חייבים בזה )ו(.
שנעשה בו ]א[. בר"ח ]ולא קראו בה 'הלא כבני כושיים'[ שקוראים הפטרה זו בפרשת שיעור הגביה -כל אחד לפי ממונו )ו(.
קדושים )כו(.
ְמחוּ ַָבּר ֹות -יש לקרוא בהפטרת הפרשה השניה .מלבד למי מחלקים -הגדר בזה כפי הנ"ל בחיוב הנתינה ]י"ב נוהגים לומר ההגדה במנחה מתחילת עבדים היינו ועד
לכפר על כל עוונותינו ]א[. חודש או שנשתקע ,וכהיום נהגו ל' יום[ )ה(. אח"מ קדושים -שקוראים בשל אחרי מות.
מ"מ ,גם מי שאינו זכאי -צריך ליתן לו כפי דין צדקה של כל השנה -ב'
ואומרים ההגדה אפי' אם שבת הגדול חל בערב פסח )ב(. סעודות בחול ,וג' סעודות בשבת ויו"ט )ה(. מי"ז בתמוז -תלתא דפורענותא.
ואומרים דרשה בשבת זו )שכט ,ב( ,אך אם ע"פ חל בשבת -אומרים אותה דברי ירמיה .שמעו דבר ה' .חזון ישעיהו.
בשבת שקודם לכן )ב(. )ג(. זה דבר על לכפות יר הע בני יכולים - כפיה
הגר"א לא היה נוהג לומר ההגדה בשבת הגדול }במנחה{. חומרת הדין -המשתמטים מליתן יש עוון בידם. מתשעה באב -שבע דנחמתא.
נחמו .ותאמר ציון .עניה סוערה .אנכי .רני עקרה .קומי אורי .שוש אשיש.
וז"ל הגמ' )סנהדרין לה ,א( 'כל תענית שמלינין בו את הצדקה כאילו שופך
בשבת הגדול פוסקים מלומר ברכי נפשי לפני תפילת דמים שנאמר מלאתי משפט צדק ילין בה ועתה מרצחים'.
להלן נפרט כיצד הדין אם טעה ולא הפטיר את ההפטרה הראויה.
דינים הנוהגים בחודש ניסן בצום גדליה -דרשו ה' בהמצאו.
מנחה ]א רמ"א[ ,ואומרים פרקי אבות ]רצב ,ב[.
הנדון בסעיף ב' הוא בנוגע לכמה מנהגים הנהוגים בחודש ניסן. בין ר"ה ליוה"כ -הדבר תלוי האם יש שבת נוספת בין
סימן תלא ונפרט בקצרה את הנדונים: יוה"כ לסוכות:
זמן בדיקת חמץ א[ חודש ניסן כולו -ישנם כמה דברים שיש לדון האם מותר ]וכן
ראוי[ לעשותם בחודש ניסן ,והם: אין שבת נוספת ]ר"ה ביום ה,ז[ -מפטירים 'שובה'.
תחנון -האם נופלים על פניהם בחודש ניסן. וצריך להוסיף אחריה כמה פסוקים ,עי' להלן.
דיני בדיקת חמץ ]א[. ובכלל זה כמה דברים נוספים ,כפי שיבואר. יש שבת נוספת ]ר"ה ביום ב,ג[ -נחלקו הפוסקים:
אימתי -בליל י"ד ניסן .בתחילת הלילה דווקא] 4א[. הספד -האם מותר להספיד בחודש ניסן.
תענית -האם מותר להתענות בו. י"א -בראשונה 'שובה' ובשניה 'וידבר דוד' .וכן המנהג.
היינו ,תכף אחר צאה"כ ,שיש עדיין קצת מאור היום )א(.
באיזה מקום -כל מקום שאפשר שהכניסו חמץ ,אפי' שלא
חרם -האם מותר להחרים אדם בבית הכנסת )יד(. י"א -בראשונה 'דרשו' ובשניה 'שובה'.
נשיאים -אמירת פרשת הנשיאים )ח(.
מכניסים בקביעות )ד(. ב[ ערב יום טוב -דברים הנהוגים בערב פסח וכן ויו"ט עצמו. חתן -אם יש חתן בבית הכנסת יש נוהגים לקרוא 'שוש
היכן -אפי' בחורים והסדקים ]א[. ג[ דברים הנוהגים באיסרו חג. אשיש' ]ח רמ"א[.
ואינה דוחה אף הפטרה 'מיוחדת' ]פורענותא ,נחמתא ,ד' פרשיות ,ר"ח,
' תחנון' -אין נופלים על פניהם בכל חודש ניסן .ובכלל ע"י מה -לאור הנר דווקא ]א[. ער"ח ,חנוכה ,פורים[ אלא רק את ההפטרה השייכת לפרשת השבוע.
ביטול -מלבד הבדיקה ]והביעור[ ,צריך גם לבטל בליבו זה:
)ב(. אם לא הפטיר אחת מהפטרות דפורענותא או דנחמתא
צדקתך -אין אומרים 'צדקתך' בשבת במנחה.
הבדיקה והביעור -שמא לא יבטל בלב שלם .וכן שמא יבוא לאכלו )כב( )שעה"צ טז( ,הדין כך:
בטעות.
יהי רצון -אין אומרים יהי רצון שאחר קריאת התורה.
שימעו -ישלימנה עם 'דברי ירמיהו'.
הביטול -שמא לא יבדוק יפה. נשמות -אין מזכירין בו נשמות.
צידוק הדין -אין אומרים צידוק הדין ,וכן לא הקדיש התעסקות -אין להתעסק בענייניו בזמן הבדיקה ]ב[. ותאמר ציון -ישלימנה עם 'אנכי' ]אחרי שבועיים[.
יתחיל ב'ותאמר ציון' עד סוף 'אנכי' ,כולל הפסוקים שבינתיים.
וישנם בזה כמה פרטי דינים ,עי' להלן. שאחריו.
תפילה -האם תפילת ערבית קודמת או בדיקת חמץ )ח(: אנכי -ישלימנה עם 'רני עקרה'.
האם מותר לומר צידוק הדין בערב היום אחר חצות )ח( :בציבור -המתפלל בציבור -תפילה קודמת. אשיש'. קומי אורי -ישלימנה עם 'שוש
ביחיד -המתפלל ביחיד -הדבר תלוי ברגילותו: לאחר פרשת שובה צריך להוסיף כמה פסוקים ,כיון ערב שבת ויו"ט -אין אומרים.
מ"מ ,אם יש אחר שיכול לבדוק -יתן לו לבדוק והוא יתפלל ,ובכך יקיים שאינה מסתיימת בדבר טוב ,ויש בזה כמה מנהגים )כג( :ערב ר"ח וחנוכה -אומרים.
שניהם.
אם רגיל להתפלל בציבור -יתפלל קודם. י"א -להוסיף פסוקים ממיכה 'מי א'ל כמוך'.
' הספד' -אין מספידים בחודש ניסן ]ב[.
אם רגיל להתפלל ביחיד -נחלקו הפוסקים. י"א -להוסיף פסוקים מיואל 'תקעו שופר'.
' תענית' -האם מותר להתענות בחודש ניסן ]ב[. י"א -שהדבר תלוי מה קוראים באותה שבת:
כפי הנ"ל ,אין להתעסק בענייניו בזמן הבדיקה .והפרטים ת .נפרט כמה סוגי תענית ,והדין בכל אחד: נצבים -יש לקרוא במיכה.
בזה הם כך ]ב[: ציבור -אין מתענים לכו"ע. האזינו -יש לקורא ביואל.
א[ מה אסור -האיסור הוא בג' עניינים: יחיד -לשו"ע -מותר .להרמ"א -אסור .וכן נוהגים )ט(. סימן תכט
מלאכה -אסור להתעסק במלאכתו.
ונפרט כמה אופנים שיש לדון האם מותר להתענות לשי' ובכלל זה -סעודה .מרחץ .בורסקי .דין .תספורת. לימוד הלכות החג
אכילה -אסור לאכול אכילת קבע. אימתי יש דין לעסוק בהלכות החג בכל אחד מהחגים הרמ"א:
אולם 'טעימה' -מותר ,דהיינו )ו(:
פת -כביצה ולא יותר. אביו -יום שמת בו אביו ואמו -גם בכלל האיסור ]ב[. ]פסח ,סוכות ,שבועות[ ]א[.
פירות -אפי' הרבה .אולם ,משהגיע הזמן יש להימנע כיון שמ"מ בכורות -מותר להם להתענות בערב פסח ]ב[. ת .ישנם בזה שני שלבים:
מתעכב] 5וכנ"ל ,הזמן הוא בתחילת הלילה }ולא{[.
לימוד -אין ללמוד. ער"ח -האיסור להתענות הוא גם בערב ר"ח אייר )י(. בחג עצמו -צריך לעסוק בהלכות אותו החג )א(.
ואפי' שיש לו זמן קבוע ללמוד.
אפי' הנוהגים להתענות בכל ער"ח. לפני החג -יש בזה הבדל בין החגים:
ב[ מאמתי אסור -יש בזה הבדל בין מלאכה ואכילה, חתן וכלה -מותרים להתענות ביום חופתם )י(. פסח -צריך לעסוק קודם לחג שלשים יום.
ללימוד: חלום -תענית חלום -מותר .ואין צריך למיתב תענית שבועות וסוכות -נחלקו הפוסקים )א(:
מלאכה ואכילה -חצי שעה לפני הזמן ]צאה"כ[ )ה(. לתעניתיה )יא(. י"א -שצריך לעסוק בהלכותיהן ל' יום קודם החג.
לימוד -נחלקו הפוסקים )ז(: למיתב -מי שהתענה ביום האסור ]שבת[ ורוצה למיתב ולשי' הגר"א ,גם לשיטה זו ,בחג השבועות סגי מר"ח סיון )א(.
לתעניתו -מותר לעשות כן בחודש ניסן )יא(. ונוהגים להורות הלכות חג סוכות בשבת שובה )ב(.
י"א -חצי שעה לפני הזמן ,פרט לשני אופנים ]שמותר רק י"א -שאין דין לעסוק בהלכותיהן קודם לחג.
וכן הדין אפי' בר"ח עצמו ,שאם התענה בשבת שלפני ניסן ורוצה 'למיתב'
לפני הזמן[: בר"ח ניסן -מותר )יא(.
שהעמיד שומר.6 פרטי דין 'שואלין בהלכות הפסח ל' יום )ב(.
שלומד בבית הכנסת ,בלא פלפול ]ב' התנאים[. ' חרם' -מותר להטיל חרם בבית הכנסת לצורך גדול )יד(. מאמתי -מפורים עצמו )ב(.
אף שאסור לעשות כן בחודש תשרי.
י"א -שהאיסור הוא רק משהגיע הזמן] 7צאה"כ[. המנהג -לדרוש בהלכות אלו בשבת הגדול )ב(.
ג[ בבוקר -אם לא בדק בלילה ]שדינו שצריך לבדוק ביום[ ' נשיאים' -טוב לקרות בניסן בכל יום הנשיא שלו וביום ואם שבת הגדול בערב פסח -מקדימים לשבת שלפניה )ב(.
וצריך לדרוש בהלכות ,ולא רק בפלפולים ואגדה )ב(.
-אין לו לאכול עד שיבדוק )ה(. י"ג פרשת בהעלותך עד כן עשה את המנורה )ח(. היחיד אינו יוצא יד"ח בדרשה זו ,וצריך ללמוד גם בעצמו )ב(.
ד[ להפסיק -אם התחיל ,האם צריך להפסיק ]ב[: בוועד -י"א ,שהחיוב ל' יום קודם החג הוא רק בבית
בהיתר ]שהתחיל לפני חצי שעה[ -לשו"ע -א"צ להפסיק. דינים הנהוגים בערב פסח ויום טוב ]ב רמ"א[: הכנסת וכד' ,אך היחיד אינו מחויב בזה }שואלין{.
לרמ"א -צריך להפסיק משהגיע הזמן ]צאה"כ[ )יב(. מזמורים -אין אומרים מזמור לתודה .למנצח .אל ארך אולם ,בחג עצמו גם לשיטה זו היחיד מחוייב.
באיסור ]שהתחיל תוך חצי שעה[ -לכו"ע צריך להפסיק אפיים.
השכמה -מקדימים להתפלל בע"פ כדי שיגמור סעודתו פרטי דין 'קמחא דפסחא' ]מעות חיטים[ ]א רמ"א[.
)י(.
לפני ד' שעות )יג(.
7בדברי המ"ב )ז( משמע ,שלשיטת המתירים לפני הזמן -מותר אפי' בלא 5היינו ,שאף שאין איסור בעצם האכילה ,מ"מ יש בזה בעיה מחמת 4בשונה משאר המצוות ]ק"ש וכד'[ שמצוותם כל הלילה ולאו דווקא
שומר ,וכן אפי' בביתו ,ואף בפלפול .ועיין היטב. העיכוב גופא ,שמתעכב בשעה שעסוק באכילתו. בתחילתו )יא( }ולא{.
6ומשמע ,שמשהגיע הזמן -לא מועיל שומר ,ועיין.
4
