שרי אלפים · Sarei Alaphim — ראש השנה (2026-09-07)

תשפ"ז לפ"ק ראש השנה
אם ידע מתחילה קדושת המקום ,מה נתחדש לו תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו .כי חק
עתה באמרו "אכן יש ה' במקום הזה". לישראל הוא משפט לאלקי יעקב )תהלים פא ,ד-
ה(.
ויש לומר על פי מה דאיתא במדרש )בראשית רבה
סח( שהראה הקב"ה ליעקב את בית המקדש צריכים להבין המשך הכתוב .מהו השייכות של
בבנינה ובחורבנה .הנה מובן מאליו שמראה כזו היא "בכסה ליום חגנו" למצות תקיעת שופר .גם יש
ענין של עגמת נפש ,איך שהמקום של השראת להבין כוונת הכתוב באמרו "כי חק לישראל הוא
השכינה ותפארתן של ישראל עתידה להיות חרב משפט לאלקי יעקב".
ושומם .אבל לימד הקב"ה את יעקב במראה בפרשת העקידה שאנו קוראים בראש השנה כתיב
הסולם שמצבים כאלו הם "סלם מצב ארצה וראשו "וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו ויקח את
מגיע השמימה" .דהיינו שהאדם העומד בארץ אינו האיל ויעלהו לעולה תחת בנו" )בראשית כב ,יג( .הנה
רואה אלא את החלק שהוא 'מצב ארצה' ,שנראה עצם מעשה העקידה הוא יסוד גדול ,ומובן מה
לעיני בשר כמקרה רע בלי טעם ותכלית ,אמנם שנכתב בהתורה הקדושה לדורות עולם .אבל
צריך האדם להבין ש'ראשו מגיע השמימה' ,לכל לאיזה צורך נכתב גם ענין האיל שנאחז בסבך
דבר ולכל פרט יש חשבון ותכלית בשמים. בקרניו ושאברהם העלהו תחת בנו .לכאורה אחר
ועל כן ,כאשר הקיץ יעקב משנתו אמר "אכן יש ה' שכבר עמד אברהם אבינו בנסיון העקידה
במקום הזה" .בכל מצב ובכל מאורע ,גם כשהדבר בשלימות ,מה תועלת יש לנו בידיעת מעשה האיל.
נעלם ממני ואינני יכול ליישבו בשכלי ,יודע אני ואפשר לומר על פי מה שכתוב "ויצא יעקב מבאר
שיש ה' במקום הזה והכל מתנהג בהשגחתו יתברך. שבע וילך חרנה" )בראשית כח ,י( פירש רש"י )שם יז(
"ואנכי לא ידעתי" ,אינני מוכרח לידע ולהבין כאשר יצא יעקב מבאר שבע בדרכו לחרן ,עבר על
החשבונות של השי"ת. מקום המקדש ,כי מטא לחרן אמר' ,אפשר
וזה היה עומק הנסיון של העקידה .שהרי הבטיח שעברתי על מקום שהתפללו אבותי ולא התפללתי
הקב"ה את אברהם אבינו "כי ביצחק יקרא לך זרע" בו' ,יהב דעתיה למהדר .וכשהגיע להר המוריה חלם
)בראשית כא ,יב( ,ועכשיו אמר לו "קח נא את בנך את "והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה
יחידך אשר אהבת את יצחק וגו' והעלהו שם מלאכי אלקים עולים ויורדים בו" )שם יב( .וכשהקיץ
לעולה" .ולפי שכל אנושי לא היה אפשר להבין משנתו אמר "אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא
האיך יתקיימו שני הדברים כאחד .אבל אברהם ידעתי" )שם כח ,טז(.
אבינו לא הרהר ולא שאל ,אלא ביטל דעתו לגמרי וצריכים להבין ,היאך היה יכול יעקב לומר "ואנכי
לרצונו יתברך והלך לעשות רצון קונו בשמחה .ועל לא ידעתי" ,הלא כל סיבת חזרתו לשם היתה משום
כן ,כאשר נגמר הנסיון ,כתבה התורה 'וישא אברהם שהוא מקום קדוש אשר בו התפללו אבותיו .ועוד,
יוצא לאור על ידי בית המדרש קהל חסידים-שיקאגו
בבחינת "בכסה" ,מכוסה ונעלם מאתנו .לדעת את עיניו וירא והנה איל' ,אי"ל הוא ראשי תיבות
באמונה שלימה שהכל בחשבון מאתו יתברך ,ואף א'נכי ל'א י'דעתי ,להורות שעיקר העקידה היתה
שנראה כ'חק' לישראל ,הוא "משפט לאלקי מה שהקריב אברהם אבינו את שכלו וידיעתו
יעקב". להבורא ית' ,שאברהם השיג הענין של 'אנכי לא
ידעתי' אינני צריך להבין חשבונו של השי"ת ,אלא
יהי רצון שנזכה לקבל עלינו מלכותו יתברך
מבטל אני את דעתי לגמרי אל רצון השי"ת ,גם
בשלימות ,ולהכיר ידו והשגחתו גם בעת ההסתר,
כאשר איננה מובן בעיני שכלי.
ועל ידי זה יאיר לנו השי"ת באור פניו ויגלה לנו
חסדיו בטוב הנראה והנגלה ,ונזכה בקרוב להתגלות והיינו ענין השופר של ראש השנה .כי הנה ראש
כבוד מלכותו בעולם בביאת משיח צדקנו במהרה השנה הוא היום טוב היחידה שחל בראש חדש
בימינו אמן. בשעה ששורה חשכות מוחלטת מאחר שהלבנה
מכוסה .ודוקא בשעה זו של הסתר ,תוקעים אנו
בשופר להזכיר זכות עקידת יצחק ,זכות של 'אנכי
לא ידעתי' ,כמו שאמרו חז"ל )ראש השנה טז ,א(,
'תקעו לפני בשופר של אי"ל כדי שאזכור לכם
עקידת יצחק בן אברהם' .ודוקא בקרן של אי"ל ,כי
הקרן היא למעלה מן הראש ,לרמז להאמונה שהיא
למעלה מהשגת ראשו ושכלו של אדם.
והיינו מאמר הכתוב "תקעו בחדש שופר בכס"ה
ליום חגנו" .דוקא בשעה זו של כיסוי והסתר ,אנו
נוטלים את השופר ומכירזים שאף אם אין אנו
רואים ,ואף אם אין אנו מבינים ,אנו מקבלים על
עצמינו מלכותו יתברך בשלימות.
וממשיך הכתוב "כי ח"ק לישראל הוא" .כלומר ,אף
בזמנים שהנהגת השי"ת נראית לישראל בבחינת
"חק" ,שאין טעמו מובן ,אנו מבינים שהוא מפני
שאנו עומדים למטה ורואים רק את המוצב ארצה,
אבל באמת הוא "משפט לאלקי יעקב" שהרי
'ראשו מגיע השמימה' ,לפני השי"ת הכל מדויק
ומכוון לתכליתו בשלימות .ועל כן דייק הכתוב
לומר "משפט לאלקי יעק"ב" ,שהרי יעקב אבינו
הוא המלמד אותנו הכרה זו באמרו "אכן יש ה'
במקום הזה ואנכי לא ידעתי".
וזוהי עבודתינו בראש השנה ,להמליך את השי"ת
לא רק על מה שמובן לנו ,אלא גם על כל מה שהוא
גליון שרי אלפים | ראש השנה תשפ"ז לפ"ק
