gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ליקוטים וביאורים על הפרשה וענייני דיומא · Likutim U'viurim ak Haparsha V'inyanei D'yoma — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: ליקוטים וביאורים על הפרשה וענייני דיומא · Likutim U'viurim ak Haparsha V'inyanei D'yoma

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

ליקוטים וביאורים על הפרשה וענייני דיומא · Likutim U'viurim ak Haparsha V'inyanei D'yoma — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫ליקוטים וביאורים בע‪‬יי‪‬י ראש הש‪‬ה‬ ‫פירוש על קטעים של התפלה‬ ‫ראש הש‪‬ה ‪ -‬יום הדין‬ ‫‪' -‬על כן ‪‬קוה לך' דומה ל'ובכן תן פחדך'‬ ‫‪ -‬באין מליץ יושר‬ ‫‪ -‬ראש הש‪‬ה לעומת יום הכיפורים‬ ‫‪ -‬איך יכול הקב"ה לדון אות‪‬ו בר"ה שחל‬ ‫זכרו‪‬ות‪:‬‬ ‫בשבת?‬ ‫‪ -‬כמה ספרים פתוחים לפ‪‬יו?‬ ‫‪ -‬ו‪‬אמר הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים‬ ‫‪ -‬איך לזכות בדין‬ ‫‪ -‬מחלוקת הראשו‪‬ים ‪‬גד המלבי"ם?‬ ‫‪ -‬כח התפילה והצדקה‬ ‫‪ -‬היום הרת עולם‬ ‫‪ -‬סימ‪‬א מילתא ‪ -‬למה אין לאכול דבר חמוץ ‪-‬‬ ‫קריאת התורה והפטרה‬ ‫שיחמצו שו‪‬אי‪‬ו?‬ ‫‪ -‬למה מתייחס ‪‬סיון עקידת יצחק לאברהם ולא‬ ‫תפלת ר"ה ‪ -‬פיוטים‬ ‫ליצחק?‬ ‫‪ -‬במ‪‬חה ערב ראש הש‪‬ה ‪ -‬ברך עלי‪‬ו את הש‪‬ה‬ ‫‪ -‬כמעט ‪‬שחט יצחק אבי‪‬ו‬ ‫הזאת‬ ‫‪ -‬אתו ‪ /‬עמו‬ ‫‪ -‬בחכמה פותח שערים‬ ‫‪ -‬איך היה משתמש אברהם אבי‪‬ו עם יצחק‪,‬‬ ‫‪ -‬זכר‪‬ו לחיים מלך חפץ בחיים וכו'‬ ‫הרי זה עבודה בקדשים‬ ‫‪ -‬וה‪‬חיל‪‬ו וכו' וטהר לב‪‬ו וכו'‬ ‫‪ -‬שבו לכם פה עם החמור ‪ -‬עם הדומה לחמור‬ ‫‪ -‬אשר לא־‪‬שא לשוא ‪‬פשי ולא ‪‬שבע למרמה‬ ‫‪ -‬את ב‪‬ך את יחידך ממ‪‬י ‪ /‬את ב‪‬ך את יחידך‬ ‫‪ -‬אדון עולם‬ ‫‪ -‬וילכו )ש‪‬יהם( יחדיו‬ ‫‪ -‬שיר המעלות ממעמקים‬ ‫‪ -‬שבע לו הקב"ה שיחשב לפ‪‬יו אפרו של איל‬ ‫‪ -‬אבי‪‬ו מלכי‪‬ו‬ ‫כאילו היה אפרו של יצחק‬ ‫‪ -‬כתבי‪‬ו בספר זכויות ‪ -‬שירבה זכויותי‪‬ו כרמון‬ ‫הפטרה יום א' דר"ה‬ ‫‪ -‬זכרון תרועה‬ ‫‪ -‬ש‪‬י סיפורים קט‪‬ים בע‪‬ין תפלת מוסף של‬ ‫‪ -‬איך טעה עלי הכהן להאשימה כשכרה?‬ ‫ראש הש‪‬ה‬ ‫‪ -‬אלך ואסתתר בפ‪‬י אלק‪‬ה בעלי ‪ -‬איסור יחוד?‬ ‫‪ -‬ו‪‬ת‪‬ה תוקף‪ :‬מי בקצו ומי לא בקצו‬ ‫‪ -‬סגולות לתפלה‬ ‫‪ -‬מי יע‪‬י ומי יעשר ‪"‬א מי יעשר ומי יע‪‬י‬ ‫‪ -‬מושג 'קדוש' אצל הקב"ה‬ ‫‪ -‬קרבן מוסף ‪ -‬בתפלה‬ ‫‪ -‬אם פ‪‬י‪‬ה ‪‬תכוו‪‬ה לשם שמים למה ‪‬ע‪‬שה?‬ ‫‪ -‬ע‪‬י‪‬י גילגולים‬ ‫עלי‪‬ו לשבח‪:‬‬ ‫‪ -‬לתת גדולה ליוצר בראשית‬ ‫עשרת ימי תשובה‬ ‫‪ -‬שהם משתחוים להבל וריק‬ ‫‪ -‬גודל חיוב התשובה בימים אלו‬ ‫‪ -‬פירוש על 'עלי‪‬ו' מהחיי אדם‬ ‫‪ -‬הע‪‬יין להיות יותר טוב בי' ימי תשובה‬ ‫‪‬לקט ו‪‬ערך בעזרת ה' ע"י ירמיהו יצחק דושי‪‬סקי‬ ‫הערות והארות אפשר לשלוח ל‪-‬‬ ‫‪3810060@gmail.com‬‬ ‫או להתקשר ל ‪053-3177381‬‬ ‫אפשרות לקבל את הגליון במייל‬ ‫גליון ‪15‬‬ ‫בס"ד‬ ‫ליקוטים וביאורים ע‪‬יי‪‬י ראש הש‪‬ה‬ ‫ראש הש‪‬ה ‪ -‬יום הדין‬ ‫ראש הש‪‬ה לעומת יום הכיפורים‬ ‫ראש הישיבה הג"ר יצחק דוב קופלמן זצ"ל היה אומר‪ ,‬א‪‬ח‪‬ו לא יכולים אף פעם לדעת איך היה הראש‬ ‫הש‪‬ה‪ ,‬כי לפעמים ד‪‬ים את האדם לכמה ש‪‬ים או לעולם הבא וזה אי אפשר לדעת מה כתבו עליו‪ .‬אבל יום‬ ‫הכיפורים שמהותו הוא כפרה‪ ,‬אפשר לדעת איך היה‪ .‬כמו שהיתה התשובה‪ ,‬כך היתה הכפרה‪ .‬כמה זמן‬ ‫יחזיק התשובה לאחר יום הכיפורים כן היתה הכפרה‪.‬‬ ‫הג"ר מתתיהו סלומון זצ"ל היה מגדיר ההבדל בין ראש הש‪‬ה ליום הכיפורים‪ ,‬שראש הש‪‬ה הוא כמו שהולכים‬ ‫לצלם לעשות תמו‪‬ות‪ .‬כל אחד י‪‬סה ליראות במצב הכי טוב‪ .‬זה לא רמאות‪ .‬רק מכסים את הפצעים ואת כל‬ ‫החסרו‪‬ות‪ .‬מ‪‬סים להראות את הצד הכי טוב‪ .‬לכן לא מזכירים חטא‪ .‬אולם יום הכיפורים הוא כמו ביקור אצל רופא‪,‬‬ ‫וכל מכה ופצע שהרופא לא רואה‪ ,‬רוצים להראות לו כדי שיוכל לרפאות ‪ -‬ולמחול על כל העבירות ‪ -‬שזו הרפואה‬ ‫האמיתית של‪‬ו‪.‬‬ ‫איך יכול הקב"ה לדון אות‪‬ו בר"ה שחל בשבת?‬ ‫אומרים בשם הקדושת לוי‪ ,‬שכשחל ראש הש‪‬ה בשבת‪ ,‬האיך יכול הקב"ה לדון אות‪‬ו‪ ,‬והרי אסור לדון‬ ‫בשבת? אלא מאחר שהקב"ה דן אות‪‬ו לחיים אם כן הרי זה פיקוח ‪‬פש ומותר לדון בשבת‪ .‬מצא שרק‬ ‫לחיים מותר לדון בשבת אבל למיתה לא‪.‬‬ ‫אולם הדעת זק‪‬ים מבעלי התוס' )בשלח י"ד ב'( מביאים בשם ר' יהודה החסיד‪ :‬תמה להרב רבי יהודה‬ ‫היאך אמר לו שיח‪‬ו על הים לפ‪‬י בעל צפון והא אמרי‪‬ן אסור לאדם לומר לחבירו המתן לי בצד ע"ז פלו‪‬ית‬ ‫צ"ע‪ .‬ולי ‪‬ראה דדוקא לאדם אבל להקב"ה לא שהרי מצי‪‬ו שהקב"ה יושב ודן את כל העולם אפילו בשבת‬ ‫ואפילו בר"ה ויום הכפורים אע"פ שלישראל אסור )וכה"ג כתב רש"י ז"ל בר"ה )דף ל' ע"א( ד"ה א"‪ ‬דאב‪‬י‬ ‫בליליא וכו' ה"מ ב‪‬ין ב‪‬י אדם וכו' יע"ש(‪ .‬ועוד ‪"‬ל דעדיין לא ‪‬ת‪‬ה התורה אין לחוש אע"פ שכבר הוא‬ ‫כתובה ומו‪‬חת לפ‪‬י הקב"ה‪.‬‬ ‫כמה ספרים פתוחים לפ‪‬יו?‬ ‫יש ל‪‬ו כמה סוגי ספרים בראש הש‪‬ה‪:‬‬ ‫א' ‪ -‬ב'ו‪‬ת‪‬ה תוקף' אומרים ותפתח את ספר הזכרו‪‬ות ומאליו יקרא וחותם יד כל אדם בו‪ .‬משמע‪ ,‬שיש‬ ‫ספר זכרו‪‬ות אחד לכל ב‪‬אדם ב‪‬פרדששם כתובים מעשיו והוא חתום על זה‪.‬‬ ‫ב' ‪ -‬בשולחן ערוך אורח חיים תחילת סי' תקפ"ד כתוב‪ :‬אין אומרים הלל בראש הש‪‬ה ויום הכיפורים‪,‬‬ ‫ובט"ז שם‪ :‬לפי שספרי החיים והמתים פתוחים ואיך יאמר שירה ואע"ג שא‪‬ו בטוחים ש‪‬צא זכאים בדין‬ ‫מ"מ צ"ל ירא וחרד מאימת הדין ועל ידי כך ‪‬זכה לזכות‪.‬‬ ‫ג' ‪ -‬הגמ' בראש הש‪‬ה ט"ז‪ :‬מביאה‪ :‬אמר רבי כרוספדאי אמר רבי יוח‪‬ן‪ :‬שלשה ספרים ‪‬פתחין בראש‬ ‫הש‪‬ה‪ ,‬אחד של רשעים גמורין‪ ,‬ואחד של צדיקים גמורין‪ ,‬ואחד של בי‪‬ו‪‬יים‪ .‬ורש"י שם‪ :‬שלשה ספרים ‪-‬‬ ‫ספרי זכרון של מעשה הבריות‪.‬‬ ‫ד' ‪ -‬באבי‪‬ו מלכ‪‬ו אומרים‪:‬כתב‪‬ו בספר חיים טובים‪ ,‬בספר גאולה וישועה‪ ,‬בספר פר‪‬סה וכלכלה‪ ,‬בספר‬ ‫זכויות‪ ,‬בספר סליחה ומחילה‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ועי' בספר פ‪‬י יהושע על הגמ' בר"ה‪ :‬א"ר כרוספדאי אמר רבי יוח‪‬ן ג' ספרים ‪‬פתחין בר"ה‪ .‬כאן יפה לקצר‬ ‫כמו שאמרו חכמים ז"ל בפ' אין דורשין במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור וע‪‬ין הספרים‬ ‫האמורין כאן בוודאי הם ע‪‬ין מופלא ואדם א' מ‪‬י אלף ידע להשיג מהות ואיכות הספרים על מתכו‪‬תם‪ .‬וכן‬ ‫עיקר ע‪‬ין המאמר הזה דאיירי בע‪‬ין הגמול ודי‪‬י הצדיקים ורשעים לחיים ולמות הם משבעה הדברים‬ ‫המכוסין מב‪‬י אדם‬ ‫ו‪‬ביא כאן סיפור מדהים בע‪‬יין הזה מהמהרש"ם שהביא הבן בהקדמה‪ ,‬על ספרו של אביו על התורה‬ ‫'תכלת מרדכי' וז"ל‪ :‬ושמעתי מפיו הקדוש שפעם אחת ישן בליל ראש הש‪‬ה על העלייה של בית המדרש‬ ‫)שקראו שם דאווי‪‬שטיב( וחלם לו שבא אליו איש אחד והקיצו ואמר לו בזה"ל‪ :‬רוצה אתה לראות את ספר‬ ‫הזכרו‪‬ות ספרי החיים וספרי המתים‪ ,‬אבל רק רגע אחד תוכל לראות כי כן הרשיתי‪ .‬ו‪‬תיישב בדעתו לראות‬ ‫בספרי המתים‪ ,‬וראה שם כמה א‪‬שים ברגע זו ה‪‬ודעים לו ‪‬כתבים למיתה‪ ,‬וכן היה שבש‪‬ה זו מתו ר"ל‪,‬‬ ‫עכ"ל‪.‬‬ ‫איך לזכות בדין‬ ‫הגמ' בב"מ פ"ג‪ :‬מביאה סיפור‪ :‬רבה בר בר ח‪‬ן תברו ליה ה‪‬הו שקולאי חביתא דחמרא‪ ,‬שקל לגלימייהו‪.‬‬ ‫אתו אמרו לרב‪ .‬אמר ליה‪ :‬הב להו גלימייהו‪ .‬אמר ליה די‪‬א הכי? אמר ליה‪ :‬אין‪ ,‬״למען תלך בדרך טובים״‪.‬‬ ‫יהיב להו גלימייהו‪ .‬אמרו ליה‪ :‬ע‪‬יי א‪‬ן‪ ,‬וטרחי‪‬ן כולה יומא‪ ,‬וכפי‪‬ן‪ ,‬ולית לן מידי‪ .‬אמר ליה‪ :‬זיל הב‬ ‫אגרייהו‪ .‬אמר ליה די‪‬א הכי? אמר ליה‪ :‬אין‪ ,‬״וארחות צדיקים תשמר״‪ .‬ורש"י שם‪ :‬בדרך טובים ‪ -‬לפ‪‬ים‬ ‫משורת הדין‪ ,‬וארחות צדיקים תשמור ‪ -‬סיפיה דקרא הוא‪ ,‬עכ"ל‪ .‬והקשה הג"ר בצלאל ראקוב זצ"ל מרא‬ ‫דאתרא בגייטסהעד‪ ,‬רבה בר בר ח‪‬ן שאל את רב‪ ,‬די‪‬א הכי? והוא ע‪‬ה לו אין‪ ,‬ומביא את הפסוק של לפ‪‬ים‬ ‫משורת הדין‪ ,‬איך אפשר להבין תשובתו של רב? והשיב רב ראקוב זצ"ל‪ ,‬כי לא יצדק לפ‪‬יך בדין‪ ,‬אין ל‪‬ו‬ ‫שום תקווה לזכות בדין של הקב"ה‪ .‬אולם יש דרך של רחמים אצל הקב"ה‪ ,‬שהקב"ה על אף שאי‪‬ו מוותר‪,‬‬ ‫הוא מת‪‬הג עמ‪‬ו מדה כ‪‬גד מדה כמו שא‪‬ו מת‪‬הגים עם אחרים‪ .‬כשרבה בר בר ח‪‬ן שאל די‪‬א הכי‪ ,‬רב לא‬ ‫ע‪‬ה שהדין בחושן משפט הוא כך‪ ,‬אלא רצה להגיד לו שהוא חייב לעשות כך ולוותר‪ ,‬בגלל דין של עצמו עם‬ ‫הקב"ה‪ ,‬אחרת אין לו סיכוי לזכות בדין‪ .‬די‪‬א הכי‪ ,‬אין‪ ,‬הדין שלך הוא כך! )תש‪"‬ד(‬ ‫כח התפילה והצדקה‬ ‫הגמרא בברכות כ"ח‪ :‬אומרת‪ :‬ועכשיו שמוליכים אותי לפ‪‬י מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא‪ ,‬שהוא חי‬ ‫וקיים לעולם ולעולמי עולמים וכו' ואי‪‬י יכול לפייסו בדברים ולא לשחדו בממון‪ .‬ובמהרש"א בחידושי‬ ‫אגדות שם מביא‪ :‬בעוה"ז יכולין לפייסו בדברים שהיא התפלה וכן לשחדו בממון בצדקה ש‪‬אמר וצדקה‬ ‫תציל ממות אלא בדין לעוה"ב קאמר דאז אי אפשר לפייסו ולא לשחדו בממון‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫סימ‪‬א מילתא ‪ -‬למה אין לאכול דבר חמוץ ‪ -‬שיחמצו שו‪‬אי‪‬ו?‬ ‫עי' במרדכי תחילת מסכת יומא וז"ל‪ :‬כתוב בתשובת הגאו‪‬ים וששחקתם שא‪‬ו ‪‬וחשי ‪‬חישות שא‪‬ו רגילים‬ ‫ליקח ראשי כבשים בראש הש‪‬ה ואוכלים דבש וכל מי‪‬י מתיקה ואוכלים טיס‪‬י עם בשר שומן ואוכלין‬ ‫רוביא וכרתי ושא‪‬ו שוחטין תר‪‬גולין בערב יום כפורים למספר ב‪‬י הבית ושא‪‬ו מסתכלין בצפר‪‬ים בברכת‬ ‫מאורי האש ומטילין מים בכוס של הבדלה ורוחצים פ‪‬י‪‬ו‪ .‬שיב לכם על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון כי‬ ‫ה‪‬יחוש כזה טוב הוא ורובו מיסוד המקרא ואגדות על ראשי כבשים שא‪‬ו אוכלין כדי שישמע‪‬ו הקדוש‬ ‫ברוך הוא לטובה בר"ה וישימ‪‬ו לראש ולא לז‪‬ב ומה שא‪‬ו אוכלין טיס‪‬י ובשר שומן ושותין דבש וכל מי‪‬י‬ ‫מתיקה כדי שתהא הש‪‬ה הבאה עלי‪‬ו מתוקה ושמי‪‬ה וכתוב כן בספר עזרא אכלו משמ‪‬ים ושתו ממתקים‬ ‫ורוביא הוא פול המצרי א‪‬ו אוכלין כדי שירבו ‪‬כסי‪‬ו כרוביא וכרתי כדי שיכרתו שו‪‬אי‪‬ו‪...‬וכו' עי' שם‬ ‫שמסביר כל דבר למה עושים‪.‬‬ ‫והקשה בהגהות מרדכי שם‪ :‬וקשה אם כן יאכל כל דבר אם טוב הוא‪ ,‬יהיה כ‪‬גד ישראל ואם רע הוא‪ ,‬יהיה‬ ‫כ‪‬גד שו‪‬אי ישראל? אלא יש לומר רוביא וכרתי ש‪‬יהם גדילים מהר וסימן טוב הוא‪ .‬אגודה‪ ,‬עכ"ל‪ .‬והסביר‬ ‫הג"ר מרדכי דרוק זצ"ל‪ ,‬לאכול תמר שהוא מתוק ו‪‬כ‪‬ס בי המתוק מאחר שיש בשם שלו רמז שלילי א‪‬י‬ ‫‪3‬‬ ‫יכול להגיד יהי רצון על שו‪‬אי ישראל‪ .‬אבל לאכול חמוצים ויכ‪‬סו בי החמוצים‪ ,‬להגיד שזה ילך על‬ ‫השו‪‬אים בשעה שא‪‬י מכ‪‬יס בי את החמוץ זה בלתי אפשרי‪.‬‬ ‫תפלת ר"ה ‪ -‬פיוטים‬ ‫במ‪‬חה ערב ראש הש‪‬ה ‪ -‬ברך עלי‪‬ו את הש‪‬ה הזאת‬ ‫מה שמתפללים במ‪‬חה של ערב ראש הש‪‬ה בברכת ברך עלי‪‬ו את הש‪‬ה הזאת‪ ,‬על אף שזה לפעמים רק‬ ‫כמה דקות‪ ,‬כי מתפללים על התבואה שגדלה בש‪‬ה זו‪ ,‬והש‪‬ה של התבואה היא לאו דווקא מר"ה עד ר"ה‪.‬‬ ‫ברור לי שאי אפשר לש‪‬ות את ‪‬וסח התפילה‪ ,‬וממילא חייבים להתפלל אותו ‪‬וסח גם אם יש עוד רק כמה‬ ‫דקות‪ .‬מצד ש‪‬י‪ ,‬כל תפלה יש לה את הכוו‪‬ות שלה‪ ,‬ואין דבר כזה‪ ,‬שמתפללים על דבר שלכאורה לא שייך‪,‬‬ ‫רק כדי לא לש‪‬ות את ה‪‬וסח‪.‬‬ ‫בחכמה פותח שערים‬ ‫אומרים כל יום בברכות קריאת שמע‪ :‬בחכמה פותח שערים‪ ,‬וידוע שתקיעת שופר ‪‬קרא חכמה ולא‬ ‫מלאכה‪ .‬בחכמה ‪ -‬עם תקיעת שופר שהיא חכמה‪ ,‬פותח שערים ‪ -‬שערי שמים לתפלותי‪‬ו‪) .‬מפי השמועה(‬ ‫זכר‪‬ו לחיים מלך חפץ בחיים וכו'‬ ‫הג"ר מתתיהו סלומון זצ"ל היה שואל‪ ,‬הקב"ה רוצה לתת ל‪‬ו חיים וא‪‬ח‪‬ו רוצים לקבל חיים זכרי‪‬ו‬ ‫לחיים‪ ,‬והיכן הבעיה? והוא הסביר שא‪‬ח‪‬ו לא רוצים אותם החיים שהקב"ה רוצה לתת ל‪‬ו‪.‬‬ ‫וה‪‬חיל‪‬ו וכו' וטהר לב‪‬ו וכו'‬ ‫כשחל יו"ט בשבת אומרים קדש‪‬ו במצותיך ותן חלק‪‬ו בתורתך שבע‪‬ו מטובך ושמח‪‬ו בישועתך‪ .‬וטהר לב‪‬ו‬ ‫לעבדך באמת‪ .‬וה‪‬חיל‪‬ו ה' אלהי‪‬ו באהבה וברצון בשמחה ובששון שבת ומועדי קדשך וישמחו בך ישראל‬ ‫מקדשי שמך‪ .‬וכשחל ימים ‪‬וראים בשבת אומרים קדש‪‬ו במצותיך ותן חלק‪‬ו בתורתך שבע‪‬ו מטובך‬ ‫ושמח‪‬ו בישועתך וה‪‬חיל‪‬ו ה' אלהי‪‬ו באהבה וברצון שבת קדשיך וי‪‬וחו בו ישראל מקדשי שמך וטהר לב‪‬ו‬ ‫לעבדך באמת‪ .‬כי אתה ‪ ...‬ברוך אתה‪ ...‬מהפכים את ה‪‬וסח ואומרים וטהר לב‪‬ו לעבדך באמת בסוף אחרי‬ ‫וה‪‬חיל‪‬ו כדי שיהיה קרוב לסיום הברכה שזה מעין אותו ע‪‬ין‪ ,‬בר"ה מסיימין וטהר לב‪‬ו לעבדך באמת כי‬ ‫אתה אלהים אמת ודברך אמת וכו' וביו"כ מסיימין וטהר לב‪‬ו לעבדך באמת כי אתה סלחן לישראל ומחלן‬ ‫לשבטי ישורון בכל דור ודור וכו' שזה מאותו ע‪‬ין‪.‬‬ ‫אשר לא־‪‬שא לשוא ‪‬פשי ולא ‪‬שבע למרמה‬ ‫רוב ב‪‬י אדם אין להם בעיה עם שבועת שקר? והג"ר מרדכי דרוק זצ"ל הסביר את הפסוק הזה‪ ,‬לפי הגמרא‬ ‫ב‪‬דה ל‪ :‬ואי‪‬ו יוצא משם עד שמשביעין אותו‪ ,‬ש‪‬אמר‪ :‬״כי לי תכרע כל ברך תשבע כל לשון״‪ .‬״כי לי תכרע‬ ‫כל ברך״ ‪ -‬זה יום המיתה‪ ,‬ש‪‬אמר‪ :‬״לפ‪‬יו יכרעו כל יורדי עפר״‪ .‬״תשבע כל לשון״ ‪ -‬זה יום הלידה‪ ,‬ש‪‬אמר‪:‬‬ ‫״‪‬קי כפים ובר לבב אשר לא ‪‬שא לשוא ‪‬פשו ולא ‪‬שבע למרמה״‪ .‬ומה היא השבועה שמשביעין אותו? תהי‬ ‫צדיק ואל תהי רשע‪ ,‬ואפילו כל העולם כולו אומרים לך ״צדיק אתה״ ‪ -‬היה בעי‪‬יך כרשע‪ .‬והוי יודע‬ ‫שהקדוש ברוך הוא טהור‪ ,‬ומשרתיו טהורים‪ ,‬ו‪‬שמה ש‪‬תן בך טהורה היא‪ .‬אם אתה משמרה בטהרה ‪-‬‬ ‫מוטב‪ ,‬ואם לאו ‪ -‬הרי‪‬י ‪‬וטלה ממך‪ ,‬עכ"ל הגמרא‪ .‬ואם כן‪ ,‬כל מי שעובר עבירה גם עובר את השבועה‬ ‫הזאת‪ ,‬שהשביעו אותו ביום הלידה‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫אדון עולם‬ ‫כתב באליה רבה סי' מ"ו‪ :‬מצאתי כל מי שמכווין בעת התחלת אדון עולם ‪ ,‬כתב רב יהודה החסיד ורב האי‬ ‫גאון ורב שרירא גאון‪ ,‬ערב א‪‬י בדבר שתפלתו ‪‬שמעת ואין שטן מקטרג על תפלתו‪ ,‬ואין לו שטן ופגע רע‬ ‫בראש הש‪‬ה ויום הכיפורים בתפלתו ואויביו ‪‬ופלין לפ‪‬יו‪ .‬ויש אומרים אף יצר הרע משלים אתו ע"כ‪.‬‬ ‫שיר המעלות ממעמקים‬ ‫‪‬שאל השאלה למה ‪‬קרא זה הפרק 'שיר'‪ ,‬כשצועק ממעמקים? כעין זה מביא תוס' בקידושין ל"א‪ :‬מזמור‬ ‫לאסף קי‪‬ה לאסף מיבעי ליה? ושמעתי פעם הסבר דרך משל‪ ,‬אם מישהו ‪‬ופל לתוך בור וצועק לעזרה אבל‬ ‫לא שומעים אותו‪ .‬הוא כבר חשב שזהו זה וישאר שם‪ .‬פתאום מישהו עובר ורואה אותו והולך לקרוא‬ ‫לעזרה כדי להוציאו מבור כ"כ עמוק עם כלים מיוחדים‪ .‬כל הזמן מאז שהש‪‬י ראה אותו עד שיבוא עזרה‪,‬‬ ‫הראשון בתוך הבור הוא כבר שמח‪ ,‬כי היאוש שלו ‪‬הפך בין רגע לתחושת תקווה ושמחה‪ ,‬על אף שהוא‬ ‫עדיין בתוך הבור‪ .‬כל א‪‬ח‪‬ו‪ ,‬מאחר שא‪‬ו יודעים שהקב"ה אית‪‬ו‪ ,‬גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי‬ ‫אתה עמדי‪ ,‬והוא כבר יוציא אות‪‬ו משם‪ .‬לכן‪ ,‬גם אם א‪‬ח‪‬ו עדיין לא רואים את הישועה‪ ,‬אבל יודעים‬ ‫שהיא בדרך אלי‪‬ו‪ ,‬לכן אפשר לשיר 'שיר' אפילו ממעמקים‪) .‬מפי השמועה(‬ ‫אבי‪‬ו מלכי‪‬ו‬ ‫למה מקדימים באבי‪‬ו מלכ‪‬ו‪' ,‬שמע קול‪‬ו' ל'פתח שערי שמים לתפלת‪‬ו'? הרי לכאורה צריך להיות להפך‪,‬‬ ‫קודם הוא פותח שער ואז ‪‬כ‪‬ס התפלה ו‪‬תקבל?‬ ‫בסידור אוצר התפילות באחרית שלום כתב‪ ,‬שהן ג' תכו‪‬ות וה‪‬הגות שו‪‬ות‪ ,‬ולא דירוג טכ‪‬י של אותה‬ ‫פעולה‪ ,‬שמע קול‪‬ו מתייחס לה‪‬הגה שאומרת שגם כאשר אין זכות לקבלת התפילה‪ ,‬עצם הזעקה והבכי ה'‬ ‫שומע‪ ,‬זו ה‪‬הגה של שמיעת המצוקה‪ .‬קבל ברחמים וכו'‪ ,‬זו ה‪‬הגה בה ה' שומע את התפילות מחמת עצם‬ ‫היותן תפילות‪ ,‬גם בלי זכות הזעקה‪ .‬פתח שערי שמים‪ ,‬זו ה‪‬הגה מצידו בכלל עוד לפ‪‬י שא‪‬ח‪‬ו מתפללים‪,‬‬ ‫בה ה' פותח את השערים וממתין‪ ,‬אולי יבואו תפילות‪ .‬כך שהן ג' ה‪‬הגות ודוקא בדירוג של חסד גובר‬ ‫והולך‪.‬‬ ‫כתבי‪‬ו בספר זכויות ‪ -‬שירבה זכויותי‪‬ו כרמון‬ ‫אבי‪‬ו מלכ‪‬ו כתב‪‬ו בספר זכויות‪ .‬וכן‪ ,‬יהי רצון שירבו זכויות‪‬ו כרמון‪ .‬איך אפשר לבקש דבר כזה‪ .‬אם יש‬ ‫זכויות א‪‬ח‪‬ו בספר זכויות ואם אין זכויות א‪‬ח‪‬ו ח"ו לא בספר הזה? אבל הפשט הוא שא‪‬ח‪‬ו מבקשים‬ ‫שיהיה ל‪‬ו הרבה הזדמ‪‬ויות לעשות ולאסוף זכויות‪ .‬וכן גם ה'יהי רצון' באכילת רמו‪‬ים‪ ,‬לקבל הזדמ‪‬ויות‬ ‫לעשות הרבה מצוות‪.‬‬ ‫וכן מביא בספר החי‪‬וך מצווה רכ"ח בזה"ל‪ :‬ועוד ל‪‬ו תועלת ‪‬מצא ברבוי האזהרות‪ .‬והוא כמו שאמרו‬ ‫זכרו‪‬ם לברכה )מכות כג‪ ,‬ב(‪ ,‬שרצה המקום לזכות את ישראל‪ ,‬ולפיכך הרבה להם מצות‪ .‬והכו‪‬ה להם‬ ‫באמרם מצות גם על האזהרות‪ ,‬שהרבה להם אזהרות הרבה במה שהיה אפשר להודיע באזהרה אחת‪ ,‬כמו‬ ‫בכאן שהיה אפשר להזהיר‪‬ו דרך כלל לא תקחו ממון מזולתכם שלא כדין‪ ,‬ו‪‬תרבו האזהרות ל‪‬ו בדבר‪ ,‬כדי‬ ‫ש‪‬קבל שכר הרבה על הפרישה מן העברה‪ .‬וכמו כן בכל מקום שאמרו זכרו‪‬ם לברכה לעבר עליו בהרבה‬ ‫לאוין‪ ,‬כן ‪‬פרש הדבר‪ ,‬שאין לפרש חלילה שירצה השם יתברך לבוא בעלילה על בריותיו‪ ,‬ולכן שירבה ה‪‬קם‬ ‫עליהם‪ ,‬כי חפץ השם ברוך הוא וברוך שמו לזכות בריותיו‪ ,‬לא לחייב‪ ,‬אבל יזרז אותם זרוז אחר זרוז למען‬ ‫ילמדו יקחו מוסר ויזכו בהתרחקם מן העברה זכות רב‪ .‬וזה הטעם ליודעי דעת דבש וחלב‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ואולי לפי זה‪ ,‬רצה הקב"ה 'לזכות' את ישראל‪ ,‬הוא מלשון 'זיכוך'‪ .‬כי כל המצוות משפיעות על האדם‬ ‫לעשות אותו טוב יותר‪ .‬וכל מה שיש לו יותר זכויות‪ ,‬הרי זה משפיע עליו להיות ב‪‬אדם טוב יותר‪ ,‬כמו‬ ‫שמביא החי‪‬וך במצווה ט"ז‪ :‬ועתה ב‪‬י‪ ,‬אם בי‪‬ה שמעה זאת‪ ,‬והטה אז‪‬ך ושמע )משלי כב יז(‪ ,‬אלמדך‬ ‫להועיל בתורה ובמצות‪ .‬דע‪ ,‬כי האדם ‪‬פעל כפי פעלותיו‪ ,‬ולבו וכל מחשבתיו תמיד אחר מעשיו שהוא עוסק‬ ‫‪5‬‬ ‫בהם אם טוב ואם רע‪ ,‬ואפלו רשע גמור בלבבו וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום‪ ,‬אם יערה רוחו וישים‬ ‫השתדלותו ועסקו בהתמדה בתורה ובמצות‪ ,‬ואפלו שלא לשם שמים‪ ,‬מיד י‪‬טה אל הטוב‪ ,‬ומתוך שלא‬ ‫לשמה בא לשמה‪ ,‬ובכח מעשיו ימית היצר הרע‪ ,‬כי אחרי הפעלות ‪‬משכים הלבבות‪ .‬ואפלו אם יהיה אדם‬ ‫צדיק גמור ולבבו ישר ותמים‪ ,‬חפץ בתורה ובמצות‪ ,‬אם יעסק תמיד בדברים של דפי‪ ,‬כאלו תאמר דרך משל‬ ‫שהכריחו המלך ומ‪‬הו באמ‪‬ות רעה‪ ,‬באמת אם כל עסקו תמיד כל היום באותו אמ‪‬ות‪ ,‬ישוב לזמן מן‬ ‫הזמ‪‬ים מצדקת לבו להיות רשע גמור‪ ,‬כי ידוע הדבר ואמת שכל האדם ‪‬פעל כפי פעלותיו‪ ,‬כמו שאמר‪‬ו‪ .‬ועל‬ ‫כן אמרו חכמים ז"ל )מכות כג‪ ,‬ב( רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות‪ ,‬כדי‬ ‫להתפיס בהן כל מחשבותי‪‬ו ולהיות בהן כל עסקי‪‬ו להטיב ל‪‬ו באחרית‪‬ו‪ .‬כי מתוך הפעלות הטובות א‪‬ח‪‬ו‬ ‫‪‬פעלים להיות טובים וזוכים לחיי עד‪ .‬ורמזו ז"ל על זה )מ‪‬חות מג‪ ,‬ב(‪ ,‬באמרם כל מי שיש לו מזוזה בפתחו‬ ‫וציצית בבגדו ותפלין בראשו‪ ,‬מבטח לו שלא יחטא‪ ,‬לפי שאלו מצות תמידיות‪ ,‬ו‪‬פעל בהן תמיד‪.‬‬ ‫לכן אתה ראה גם ראה‪ ,‬מה מלאכתך ועסקך‪ ,‬כי אחריהם תמשך ואתה לא תמשכם‪ .‬ואל יבטיחך יצרך‬ ‫לומר‪ ,‬אחרי היות לבי שלם ותמים באמו‪‬ת אלהים‪ ,‬מה הפסד יש כי אתע‪‬ג לפעמים בתע‪‬וגי א‪‬שים‪,‬‬ ‫בשוקים וברחובות‪ ,‬להתלוצץ עם הלצים‪ ,‬ולדבר צחות‪ ,‬וכיוצא באלו הדברים שאין מביאין עליהן אשמות‬ ‫וחטאות‪ ,‬הלא גם לי לבב כמו הם‪ ,‬קט‪‬י עבה ממת‪‬יהם‪ ,‬ומדוע ימשכו‪‬י הם אחריהם? אל ב‪‬י‪ ,‬השמר‬ ‫מפ‪‬יהם‪ ,‬פן תלכד ברשתם‪ .‬רבים שתו מתוך כך כוס תרעלתם‪ ,‬ואתה את ‪‬פשך תציל‪ .‬ואחר דעתך זה‪ ,‬אל‬ ‫יקשה עליך מעתה רבוי המצות בע‪‬ין זכירת ‪‬סי מצרים‪ ,‬שהם עמוד גדול בתורת‪‬ו‪ ,‬כי ברבות עסק‪‬ו בהם‪,‬‬ ‫‪‬תפעל אל הדבר‪ ,‬כמו שאמר‪‬ו‪ ,‬עכ"ל החי‪‬וך‪.‬‬ ‫זכרון תרועה‬ ‫בפרשת אמור כ"ג כ"ד כתוב‪ :‬דבר אל־ב‪‬י ישראל לאמר בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון זכרון‬ ‫תרועה מקרא־קדש‪ .‬ואומר הבעל הטורים בזה"ל‪ :‬שבתון זכרון תרועה‪ :‬שבשבת אין תוקעין שאין תקיעת‬ ‫שופר דוחה שבת ואין בו אלא זכרון תרועה אבל במקדש תוקעין‪ .‬תקעו שופר בציון ר"ת שבת שבציון‬ ‫תוקעין אפילו בשבת‪.‬‬ ‫זכרון ג' במסורה דין ואידך אין זכרון לראשו‪‬ים ואידך אין זכרון לחכם עם הכסיל כ‪‬גד ג' ספרים ש‪‬פתחים‬ ‫בר"ה ע"כ בש‪‬ים כתיב אין זכרון דהיי‪‬ו צדיקים ורשעים שאין צריכים להזכירם יותר אלא אלו ‪‬חתמין‬ ‫מיד לחיים ואלו למיתה והיי‪‬ו אין זכרון לחכם וגם בפסוק הש‪‬י כתיב אין זכרון שהוא כ‪‬גד הרשעים אבל‬ ‫בפסוק השלישי כתיב זכרון שהוא כ‪‬גד הבי‪‬ו‪‬ים שתלויין ועומדין וצריך להזכירם עוד ביוה"כ‪ .‬עכ"ל הבעל‬ ‫הטורים‪.‬‬ ‫ובספור‪‬ו כתב‪ :‬זכרון תרועה‪ .‬זכרון תרועת מלך‪ ,‬בה יגילו במלכם‪ ,‬כאמרו ״הר‪‬י‪‬ו לאלהים עז‪‬ו הריעו״‬ ‫)תהלים פא‪:‬ב(‪ .‬וזה מפ‪‬י היותו יושב אז על כסא דין‪ ,‬כמו שבא בקבלה‪ ,‬כאמרו ״תקעו בחדש שופר בכסה‬ ‫ליום חג‪‬ו‪ ,‬כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב״ )תהלים פא‪:‬ד‪-‬ה(‪ .‬וראוי ל‪‬ו לשמח אז יותר על שהוא‬ ‫מלכ‪‬ו שיטה כלפי חסד‪ ,‬ויזכה אות‪‬ו בשפטו אות‪‬ו‪ ,‬כאמרו ״כי ה׳ שפט‪‬ו‪ ,‬ה׳ מחקק‪‬ו‪ ,‬ה׳ מלכ‪‬ו הוא‬ ‫יושיע‪‬ו״ )ישעיהו לג‪:‬כב(‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ועי' בחזקו‪‬י‪ :‬באחד לחדש יהיה לכם שבתון כשיהיה לכם באחד לחודש שבתון אז הוא זכרון תרועה‬ ‫כלומר כשחל ראש הש‪‬ה בשבת אין בו תרועה כמו שגזרו רבותי‪‬ו ואין בו אלא זכרון תרועה בעלמא ולכך‬ ‫א‪‬ו אומרים בתפלה בר״ה שחל להיות בשבת את יום הזכרון הזה זכרון תרועה ובפרשת פ‪‬חס לא כתוב‬ ‫שבתון רק יום תרועה יהיה לכם פירוש כשאירע בחול אומרים בו את יום הזכרון הזה יום תרועה וכן יסד‬ ‫הפייט בקרובץ של ראש הש‪‬ה אם יקרה בשבת קדש זכרון תרועה מקרא קדש טבעו אם בחול יבא צוו‬ ‫לתקוע בכל גבולכם יום תרועה יהיה לכם‪.‬‬ ‫ש‪‬י סיפורים קט‪‬ים בע‪‬ין תפלת מוסף של ראש הש‪‬ה‬ ‫הראש ישיבה הג"ר יצחק דוב קופלמן זצ"ל לא אמר עם הציבור 'ו‪‬ת‪‬ה תוקף' כשלמדתי אצלו בישיבה‪.‬‬ ‫הוא האריך כל כך בתפילת לחש‪ ,‬שאף על פי שחיכו כארבעים דקות עד חזרת הש"ץ הוא לא גמר להתפלל‬ ‫תפלתו עד שהציבור הגיע ל'ו‪‬ת‪‬ה תוקף'‪ .‬ורוב הזמן של תפלת הלחש שלו‪ ,‬היה עד המלך הקדוש‪ ,‬וכן במשך‬ ‫כל הש‪‬ה הוא מאוד האריך עד הקל הקדוש‪.‬‬ ‫המשגיח הג"ר מתתיהו סלומון זצ"ל התפלל בגייטסהעד לפ‪‬י התיבה מוסף‪ ,‬במחזור ששייכת לישיבה‪,‬‬ ‫ופעם אחת הוא בכה כל כך חזק ב'ו‪‬ת‪‬ה תוקף' עד שיצא דם מהאף שלו ומחק את 'רע'‪ ,‬ממעבירין את רע‬ ‫‪6‬‬ ‫הגזרה‪ .‬ראיתי את זה במחזור‪ ,‬ומאחר שהסיפור היה לפ‪‬י שלמדתי שם‪ ,‬שאלתי אותו אודות זה‪ ,‬והוא‬ ‫אישר לי שזה מה שהיה‪.‬‬ ‫ו‪‬ת‪‬ה תוקף‬ ‫מי בקצו ומי לא בקצו‬ ‫מי יחיה ומי ימות מי בקצו ומי לא בקצו‪ ,‬אומר הג"ר חיים ק‪‬יבסקי זצ"ל בטעמא דקרא בזה"ל‪ :‬ראה‬ ‫דזה פירוש למי ימות‪ ,‬מי ימות בקצו ומי ימות בלא קצו‪ ,‬מי ימות באש ומי ימות בחרב וכו' וכן הלאה‪.‬‬ ‫ו‪‬ת‪‬ה תוקף וכו' בראש הש‪‬ה יכתבון‪ ,‬וביום צום כפור יחתמון‪ .‬כמה יעברון‪ ,‬וכמה יבראון‪ ,‬מי יחיה‪ ,‬ומי‬ ‫ימות‪ ,‬מי בקצו‪ ,‬ומי לא בקצו וכו'‪ .‬וצריכים להבין מה פירוש לא בקיצו? כל אדם יש לו קץ‪ ,‬מתי שהקב"ה‬ ‫רצה שימות וזה הקץ שלו וישת‪‬ה כל ש‪‬ה ביום הדיןיש על זה כמה מהלכים‪:‬‬ ‫החתם סופר בתורת משה פרשת כי תבא כ"ח י"א מביא דברי הרמב"ם שכתב לב‪‬ו אשרי אדם שחתם ימיו‬ ‫במהרה שלכל אדם קצבה מה הוא צריך לתקן בתורת ובמצות ומי שגמר הקצבה ההיא השלים ימיו‪ .‬לפי זה‬ ‫אפשר לפרש קיצו‪ ,‬שהשלים מה שמוטל עליו לעשות בזה העולם‪ .‬לא בקיצו‪ ,‬שהוא עזב לפ‪‬י שגמר את‬ ‫שמוטל עליו לתקן‪.‬‬ ‫עוד מהלך יש‪ ,‬לפי האבן עזרא בפרשת משפטים כ"ג כ"ה‪ ,‬שכל אחד ‪‬ולד עם גוף שיכול להחזיק מעמד כמות‬ ‫ש‪‬ים מסויימת‪ ,‬ואחרי זה הוא זקן ואין לו כוחות כבר‪ .‬מי שמת ויש לו עדיין כוחות‪ ,‬כגון שרצחו אותו או‬ ‫שהיתה מגיפה‪ ,‬זה ‪‬קרא לדעתו 'לא בקצו'‪.‬‬ ‫עוד דרך להבין את זה‪ :‬שהדעת זק‪‬ים מבעלי תוס' )וברא"ש דומה לזה(‪ ,‬אומרים בפרשת וזאת הברכה‬ ‫ל"ד ה'‪ :‬מיד קרא הקב"ה ל‪‬שמתו של משה ואמר לה בתי ק"כ ש‪‬ה קצבתי אותך להיות בגופו של משה צאי‬ ‫ואל תאחרי שהגיע קצך לצאת וכו' ע"כ‪ .‬הקב"ה משביע כל ‪‬שמה שישאר בגוף כמות ש‪‬ים מסויים‪ .‬וזה‬ ‫הקץ שלו‪ .‬יותר מזה לא יכול להישאר‪ ,‬אבל יכול למות קודם לכן מסיבות אחירות‪ .‬עכ"ל‪ .‬מצא‪ ,‬שכמות‬ ‫הש‪‬ים שהקב"ה השביע את ה‪‬שמה להישאר בתוך הגוף זה ‪‬קרא קץ‪ ,‬ואם מישהו רוצח אותו לפ‪‬י כן הרי‬ ‫זה לא בקצו‪.‬‬ ‫מי יע‪‬י ומי יעשר ‪"‬א מי יעשר ומי יע‪‬י‬ ‫בכל הלשו‪‬ות הוא מקדים את הטוב ואחרי זה את הרע חוץ באחרון שלא רוצה לסיים בדבר רע‪ .‬וה‪‬ה גם‬ ‫אחד לפ‪‬י האחרון הוא מקדים את הרע לפ‪‬י הטוב‪ ,‬ויש ‪‬וסחאות )גם מהג"ר ישראל דוד שלזי‪‬גר שליט"א‬ ‫רב דבית המדרש שערי תפלה‪ ,‬יש לו ‪‬וסח הזה( שגם שם הוא אומר מי יעשר ומי יע‪‬י‪.‬‬ ‫קרבן מוסף ‪ -‬בתפלה‬ ‫בדעת זק‪‬ים מבעלי התוס' בפרשת פ‪‬חס כ"ט ב' כתב‪:‬גבי ר"ה כתיב ועשיתם עולה מאי ש‪‬א מכולהו דכתיב‬ ‫בהו והקרבתם‪ .‬וי"ל לפי שהוא יום הדין ומש‪‬כ‪‬סו לדין הם ‪‬עשים בריאה חדשה וזהו שייסד הפייט‬ ‫הבוראים בריאה חדשה וצריך לאמרו אחר האוחז דמיירי בדין ולפי המדרש ‪‬ראה שאין לאומרו כי אם‬ ‫ביום הכפורים דכתיב בספר תהלים ועם ‪‬ברא יהלל יה ומסיק על מי ‪‬אמר פסוק זה רב ור' יוח‪‬ן חד אמר‬ ‫על דור מרדכי ואסתר וחד אמר על כל דור ודור ‪‬אמר שהם מתים בכל ש‪‬ה במעשיהם הרעים והקב"ה‬ ‫מחיה אותם ביום הכפורים שמוחל להם עו‪‬ותיהם ובוראים בריאה חדשה וזהו ועם ‪‬ברא יהלל יה‪.‬‬ ‫ושם בפסוק ו' מוסיף‪ :‬ועוד גבי מלבד עולת החדש אמאי לא כתיב גביה מלבד חטאת החדש שהוא שעיר‬ ‫אחד לחטאת דכמו שמזכיר העולה היה לו להזכיר החטאת כי גם ביום הכפורים מצי‪‬ו כתוב מלבד חטאת‬ ‫הכפורים‪ .‬וי"ל דלא הזכיר העולה אלא לפי שכפרתה שוה קצת לעולה דר"ה דעולת ר"ח מכפרת על שאין בה‬ ‫ידיעה לא בתחלה ולא בסוף ושל ר"ה על שאין בה ידיעה בתחלה ויש בה ידיעה בסוף ומיהו אמת הדבר שיש‬ ‫בראש הש‪‬ה ש‪‬י שעירי מוספין אחד של ר"ה ואחד של ר"ח ולפי שלא פירש הכתוב שעיר ר"ח בפירוש קורא‬ ‫התלמוד ר"ה חג שהחדש מתכסה בו כי השעיר הזה בא לכפרה ות‪‬חומין ללב‪‬ה ש‪‬תמעטה ולפי שאמת הוא‬ ‫דש‪‬י שעירים קריבין למוסף של ר"ח תיק‪‬ו לומר במוסף של ר"ה וש‪‬י שעירים לכפר וש‪‬י תמידים כהלכתן‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫וגם ‪‬כון לומר מלבד עולת החדש ומ‪‬חתה שהרי גם היא קריבה במוסף‪ .‬ובשם הרב ‪‬ת‪‬אל מצאתי שאין‬ ‫צריך לומר וש‪‬י שעירים כי מאחר שהכתוב מכסהו אין לפרסמו‪.‬‬ ‫עלי‪‬ו לשבח‬ ‫לתת גדולה ליוצר בראשית‬ ‫עלי‪‬ו לשבח וכו' לתת גדולה ליוצר בראשית מפרש השיח יצחק בסידור הגר"א וז"ל‪ :‬תבאר לעיל בסוף‬ ‫‪‬שמת‪ ,‬כי האי‪‬ם מאמי‪‬י בהשגחה הם מתארים הבורא יתברך בתואר רם שהוא מרומם ו‪‬עלה מעולם הזה‪,‬‬ ‫אך המאמי‪‬ים בהשגחת ה' המה מתארים‪ ,‬כמלתו בתואר גדולה המורה גדולתו מארץ עד מעל לשמים‪ .‬זהו‬ ‫עלי‪‬ו מוטל לשבח לאדון הכל בתואר מיוחד בפ‪‬י עצמו‪ ,‬היי‪‬ו לתת גדולה ליוצר בראשית‪ ,‬שכולם אין‬ ‫מכירים רק שהוא יוצר בראשית‪ ,‬ולא ה‪‬הגתו‪ ,‬ועי‪‬ו לתת ליוצר בראשית גם תואר גדולה המורה על ה‪‬הגתו‬ ‫בעולם‪ ,‬שלא עש‪‬ו כגויי הארצות הממשיכים השפעתם מאת המערכה השופעת על ארצם לארצותם‬ ‫למי‪‬יהם‪ ,‬ולא שמ‪‬ו כמשפחות האדמה המכירים רק בה‪‬הגת הטבע שהטביע יוצר בראשית בהאדמה‬ ‫)ד"ש(‪.‬‬ ‫וכן כתיב ה' בציון 'גדול' ורם 'הוא על כל העמים )כך ראיתי ולא זוכר איפה(‪.‬‬ ‫שהם משתחוים להבל וריק‬ ‫הקטע של "שהם משתחוים להבל וריק"‪ ,‬יש ‪‬וסחאות שאי‪‬ם אומרים את זה‪ .‬אצל ה'יעקעס' ובסידור בית‬ ‫תפלה של הג"ר יעקב עמדין זצ"ל אי‪‬ו מופיע אפילו לא במוסף של ראש הש‪‬ה ששם זה חלק מ‪‬וסח‬ ‫הברכה‪ .‬ובפשטות הצ‪‬זור הוציאה את זה בגלל שהגמטריא של 'וריק' הוא אותו גימטריא כמו 'יש"ו'‪ ,‬ולכן‬ ‫הכריחו אומות העולם בזמ‪‬ים שו‪‬ים‪ ,‬להתפלל תפלת 'עלי‪‬ו' בקול‪ ,‬כדי לוודא שמדלגים על הקטע הזה‪.‬‬ ‫כששאלתי את הגבאי של בית הכ‪‬סת של ה'יעקעס' בציריך‪ ,‬הרב ד‪‬יאל מוסבכר שליט"א‪ ,‬למה לא אומרים‬ ‫את זה לפחות בראש הש‪‬ה‪ ,‬הוא ע‪‬ה לי‪ ,‬כי ה'יעקעס' למדו לקח ממה שקרה עקב שי‪‬ויים קט‪‬ים בתפלה‬ ‫שהתחילו הרפורמים אז בזמ‪‬ם‪ ,‬ולהיכן הגיעו בזה לבסוף‪ ,‬לכן אפילו טעות ששורשו בצ‪‬זור לא תיק‪‬ו כדי‬ ‫לא לגעת בכלל ב‪‬וסח התפלה אפילו לא לתיקון‪ .‬ב‪‬וסח של מהרי"ץ דושי‪‬סקי לא אומרים את זה במשך‬ ‫הש‪‬ה אבל כן אומרים את זה בראש הש‪‬ה בשמו‪‬ה עשרה‪.‬‬ ‫בסידור אשי ישראל ‪‬וסח הגר"א מביא שכן אומרים‪ ,‬וכן הוא עיקר ה‪‬וסח‪ ,‬וכן הוא בסידור הגריעב"ץ‪,‬‬ ‫והמש‪‬ה‪ ,‬מש‪‬ה ממטבע שטבעו חכמים‪ ,‬כן אמר הגאון אדמו"ר מוהרי"ל דיסקין זצ"ל‪.‬‬ ‫בסידורים כתוב שסוגרין את הארון בקטע של 'שלא שם חלק‪‬ו כהם וגו''‪ ,‬ובעצם זה לא כל כך מובן‪ .‬שמעתי‬ ‫מהג"ר ישראל דוד שלזי‪‬גר שליט"א רב דבית המדרש שערי תפלה ומהג"ר מרדכי דרוק זצ"ל‪ ,‬שכשהצ‪‬זור‬ ‫הוציאו את 'שהם משתחוים להבל וריק וכו'' הם פשוט הקדימו את סגירת הארון מהקטע שמחקו לקטע‬ ‫הקודם‪ .‬ובעצם היום שכן אומרים 'שהם משתחוים וכו'' חייבים לסגור את הארון רק בקטע הזה‪ ,‬ולא לפ‪‬י‬ ‫כן‪.‬‬ ‫פירוש על 'עלי‪‬ו' מהחיי אדם‬ ‫חיי אדם דפוסים יש‪‬ים קצת אחרי הלכות שבת לפ‪‬י הלכות יו"ט וז"ל‪ :‬אחר שהוא שבח גדול‪ ,‬עתיק כאן‬ ‫מדרושים שלי לבאר הכפל ד' םעמים‪ :‬שלא עש‪‬ו וכו ולא שמ‪‬ו וכו' שלא שם וכו' וגורל‪‬ו וכו'‪ ,‬שהוא ‪‬גד ד'‬ ‫דברים שישראל מובלים מכל העו"ג כמו שכתבו המקובלים‪:‬‬ ‫א( כי ‪‬שמות ישראל הם ‪‬אצלים מאורו של הקב"ה‪ ,‬כמו שכתוב '‪‬ר ה' ‪‬שמת אדם'‪ ,‬ואתם קרוים אדם וכו'‪.‬‬ ‫מה שאין כן ‪‬שמות העכו"ם ש‪‬אצלים מן השרים והיסודות וכו עי' שם‪.‬‬ ‫ב( כי כל העו"ג יש להם חוקים ו‪‬ימוסים אשר כל אחד מ‪‬היג במדי‪‬תו‪ .‬אבל לישראל יש להם חוקים על פי‬ ‫תורה‪ ,‬כמו שכתוב‪ :‬מגיד דבריו ליעקב וגו' לא עשה כן לכל גוי וגו'‪.‬‬ ‫ג( כל העו"ג ‪‬תו‪‬ים תחת ממשלת השרים‪ ,‬מה שאין כן ישראל שאמרו אין מזל לישראל‪ ,‬אלא הקב"ה‬ ‫בעצמו ובכבודו מושל עליהם כמו שכתוב בפרקי דרבי אליעזר שבדור הפלגה הפיל הקב"ה גורלות עם‬ ‫‪8‬‬ ‫השרים ו‪‬פלו ישראל תחת ממשלת הקב"ה‪ ,‬וזהו 'כי חלק ה' עמו יעקב חבל ‪‬חלתו' וכתיב 'אשר חלק ה'‬ ‫אותם לכל העמים' כי כל אחד ואחד עובד למי שמושל עליו ע"ש ברמב"ן‪.‬‬ ‫ד( כי כל העולם ‪‬חלק לכל העו"ג הראוי לממשלת אותו השר‪ ,‬ולישראל ‪‬תן ארץ ישראל הקדושה בכל מי‪‬י‬ ‫קדושות‪ ,‬וזהו שא‪‬ו אומרים בשבח הגדול "עלי‪‬ו"‪ ,‬ולכן תק‪‬ו יהושע ולא משה‪ ,‬שעדיין לא ‪‬שלם כל ד'‬ ‫מת‪‬ות טובות‪.‬‬ ‫וזהו שאמר‪:‬‬ ‫א( שלא עש‪‬ו כגויי הארצות‪ ,‬ראשי תיבות גימטריא ‪‬שמה‪ ,‬דמצי‪‬ו לשון 'עשיה' הוא על ‪‬פש‪ ,‬כדאיתא‬ ‫במדרש 'ואעשך לגוי גדול' שאעשה אותך בריה חדשה‪ ,‬וכתיב 'ואת ה‪‬פש אשר עשו בחרן' ואמרו שגיירו‪,‬‬ ‫וכתיב ' ה' אשר עשה לי את ה‪‬פש'‪ ,‬ובברכות השחר שאומרים‪ ,‬שלא עש‪‬י עו"ג ועבד ואשה‪ ,‬כתב האר"י‬ ‫שר"ל שלא ‪‬תחלף ‪‬שמתו ב‪‬שמתו ‪ ,‬ולזה אמר שלא עש‪‬ו כגויי הארצות רצה לומר ‪‬שמותי‪‬ו‪.‬‬ ‫ב( ולא שמ‪‬ו כמשפחות האדמה‪ ,‬לשון 'שימה' מצי‪‬ו בתורה ומצוות כמו שכתוב 'שם שם לו חק ומשפט'‪ ,‬וכן‬ ‫שימה בפיהם‪ ,‬וכן ושמתם את דברי‪ ,‬וכן אשר שם משה‪ ,‬וכן אשר תשים לפ‪‬יהם‪ .‬וזהו שאמר שלא שמ‪‬ו‪,‬‬ ‫רצה לומר שלא שמ‪‬ו בחוקי ה‪‬ימוסים אלא בתורה ומצות‪ .‬ואמר אצל ה‪‬שמה 'כגויי הארצות' ואצל תורה‬ ‫'כמשפחות'‪ ,‬כי 'גויי' הוא שם כלל ו'משפחות' הם פרט‪ ,‬כמו שכתוב בעקידה ע"פ הוי גוי חוטא‪ ,‬ו‪‬שמתם‬ ‫‪‬משך לכולם בשוה‪ ,‬מה שאין כן חוקים ו‪‬ימוסים‪ ,‬יש לכל אומה חוקים אחרים‪.‬‬ ‫ג( שלא שם חלקי‪‬ו‪ ,‬הוא חלק בעולם הזה שה‪‬חיל ל‪‬ו ארץ קדושה‪.‬‬ ‫ד( וגורל‪‬ו הוא הגורל ש‪‬פל‪‬ו לגורל של הקב"ה‪.‬‬ ‫'על כן ‪‬קוה לך' דומה ל'ובכן תן פחדך'‬ ‫הג"ר אליהו דיסקין שליט"א אמר‪ ,‬שיש ל‪‬ו תפלה כעין תפלת ובכן תן פחדך שבימים ‪‬וראים‪ ,‬ואומרים‬ ‫אותה כל יום ג' פעמים‪ :‬והיא תפלת על כן ‪‬קוה לך‪ ,‬החלק הש‪‬י של 'עלי‪‬ו'‪.‬‬ ‫באין מליץ יושר‬ ‫באין מליץ יושר וכו' וצדק‪‬ו במשפט‪ .‬אין מובן מה טעם הוא זה? ויש לומר דהכי פירושו מתחלה אמר‬ ‫שתזכור ל‪‬ו זכות אברהם זכות יצחק זכות יעקב ואחר כך אמר אם אין שום מליץ יושר מול המקטרג‬ ‫תפסוק ל‪‬ו כפי ההלכה דס‪‬הדרין שראו כולם לחובה פוטרין אותו וזהו תגיד ליעקב דבר חק ומשפט ולכן‬ ‫וצדק‪‬ו במשפט‪ ,‬עכ"ל הטעמא דקרא של הג"ר חיים ק‪‬יבסקי זצ"ל‪.‬‬ ‫זכרו‪‬ות‬ ‫ו‪‬אמר הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים‬ ‫מחלוקת הראשו‪‬ים ‪‬גד המלבי"ם?‬ ‫ו‪‬אמר הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים כי מדי דברי בו זכר אזכר‪‬ו עוד על כן המו מעי לו רחם‬ ‫ארחמ‪‬ו ‪‬אם יהוה‪.‬‬ ‫וה‪‬ה אם מסתכלים בפירוש הפסוק הזה‪ ,‬כל הראשו‪‬ים והמפרשים מסבירים‪ ,‬שהפסוק בא לבטא את‬ ‫האהבה של הקב"ה אלי‪‬ו‪ ,‬חוץ מהמלבי"ם שהוא מביא את הכל בתור שאלה‪ :‬האם א‪‬ח‪‬ו הבן היקר של‬ ‫הקב"ה? הרי חטא‪‬ו לפ‪‬יו וכו'‪ .‬רואים הרבה פעמים‪ ,‬בעיקר ב‪"‬ך‪ ,‬שהמלבי"ם מפרש את הפסוקים אחרת‬ ‫לגמרי משאר הראשו‪‬ים‪ .‬יש שבעים פ‪‬ים לתורה‪ .‬אבל כאן בפסוק הזה‪ ,‬יש בעיה‪ ,‬כי גם המלבי"ם אמר את‬ ‫הפסוק הזה בתפילת מוסף בראש הש‪‬ה בזכרו‪‬ות‪ ,‬ומביאים רק פסוקים חיוביים ולא פסוקים שמבטאים‬ ‫טע‪‬ות על כלל ישראל‪ ,‬ואם כן איך המלבי"ם עצמו התפלל ב‪‬וסח של‪‬ו את תפילת מוסף בראש הש‪‬ה?‬ ‫שאלתי קושיה זו את הג"ר ישראל דוד שלזי‪‬גר שליט"א רב דקהילת שערי תפילה במו‪‬סי‪ ,‬והוא הסביר לי‬ ‫כך‪ ,‬אפשר לפרש כל פסוק בפ‪‬י עצמו‪ ,‬ואפשר לפרש אותו גם מתוך ההקשר שבו הוא מופיע‪ ,‬לעיתים עם כל‬ ‫הפרק יחד‪ .‬לפעמים המשמעות של הפסוק עשויה להשת‪‬ות באופן משמעותי כאשר א‪‬ו מתבו‪‬ים בו כחלק‬ ‫מהפרק כולו‪ ,‬לעומת כאשר א‪‬ו קוראים אותו בפ‪‬י עצמו‪ ,‬ללא ההקשר הרחב‪ .‬וה‪‬ה המלבי"ם אי‪‬ו חולק על‬ ‫‪9‬‬ ‫הראשו‪‬ים‪ ,‬רק הוא עשה פירוש על פרקים שלימים‪ ,‬והראשו‪‬ים מפרשים בדרך כלל את הפסוקים בפ‪‬י‬ ‫עצמם‪ .‬כשמסתכלים על הפסוק הבן יקיר לי אפרים וגו' בתוך הפרק כולו‪ ,‬ה‪‬ה הוא שלילי‪ ,‬שהקב"ה בא‬ ‫בטע‪‬ות על כלל ישראל שעובדים ע"ז‪ .‬אבל הפסוק בפ‪‬י עצמו מבטא את האהבה של הקב"ה אלי‪‬ו‪.‬‬ ‫ובתפילת מוסף בראש הש‪‬ה מביאים רק את הפסוק הזה‪ ,‬והוא מבטא ממש מה שרוצים לבטא ביום הזה‪,‬‬ ‫את האהבה של הקב"ה אלי‪‬ו ועל זה גם המלבי"ם אי‪‬ו חולק‪.‬‬ ‫ומה שאומר המש‪‬ה ברורה סי' תר"א ס"ק ב' שביום ש‪‬י קוראים אותה ההפטרה עם הפסוקים האלו‪ ,‬מפ‪‬י‬ ‫שחובת היום להזכיר זכרו‪‬ות‪ ,‬וכתיב בההיא קרא 'זכר אזכר‪‬ו' עכ"ל‪ ,‬כי כולם מסכימים שאפשר להבין את‬ ‫הפסוקים בשתי האופ‪‬ים‪ ,‬ואפילו כשקוראים את כל הפרק ביחד‪ ,‬בכל זאת אפשר לפרש את הפסוקים‬ ‫באופן חיובי‪.‬‬ ‫היום הרת עולם‬ ‫הג"ר חיים ק‪‬יבסקי זצ"ל בטעמא דקרא וז"ל‪ :‬פירוש כמו בהריון ומו ששם יכול הקב"ה להפך מזכר‬ ‫ל‪‬קבה כמו שהיה בדי‪‬ה )עי' ברכות ס‪ (.‬כן בכל הגזרות ש‪‬גזר בראש הש‪‬ה אפשר להפך‪ ,‬וכמו שכתוב בראש‬ ‫הש‪‬ה י"ז‪ :‬הרי שהיו ישראל צדיקים גמורים וכו' הרי שהגזרה מתקיימת אלא ש‪‬הפכת ע"ש‪.‬‬ ‫קריאת התורה והפטרה‬ ‫לגבי קריאת התורה של ראש הש‪‬ה‪ ,‬ברור שקוראים ביום הראשון וה' פקד את שרה כמו שהגמ' אומרת‬ ‫בר"ה י"א‪ .‬בראש הש‪‬ה ‪‬פקדה שרה‪ .‬והסיבה שמוסיפין בסוף את הסיפור עם אבימלך ופיכל אולי בגלל‬ ‫שבלי זה יש רק ‪ 3‬פסוקים לכל עולה בש‪‬ה שחל ראש הש‪‬ה בשבת‪ ,‬ולכן הוסיפו כבר עד סוף הע‪‬ין הבא‪.‬‬ ‫אולי רצו גם להכ‪‬יס בקריאה את הפסוק ויטע אשל בבאר שבע‪ ,‬כי האשל הוא סמל של החסד שעשה‬ ‫אברהם אבי‪‬ו‪ ,‬שיגן גם עלי‪‬ו‪ ,‬ועוד שממ‪‬ו היו העצי שטים כפי המדרש רבה ריש שיר השירים‪ ,‬ואז יש ל‪‬ו‬ ‫זכר למשכן ולקרב‪‬ות שמכפרין‪ .‬וביום ב' קוראים את עקידת יצחק להזכיר זכותו‪ ,‬ומוסיפין בסוף לידת ב‪‬י‬ ‫מלכה‪ .‬שם יש בלי זה מספיק פסוקים‪) .‬ומה שמביא רש"י שם להסביר את המשך הפסוקים האלו‪ ,‬זה עדיין‬ ‫לא מסביר למה חייבים לקרוא את זה בראש הש‪‬ה‪ (.‬ואולי‪ ,‬כמו שמביאין שעיר לעזאזל‪ ,‬כדי לתת לס"מ‬ ‫דורון ושישתוק אח"כ מלקטרג‪ ,‬כמו כן קוראין כמה פסוקים‪ ,‬שמתעסק עם כח הרע כדי שישתוק אח"כ‬ ‫ויהיה מרוצה‪ .‬ביום ראשון זה אבימלך ופיכל‪ ,‬וכידוע שהפלשתים היו הרבה פעמים בימי השופטים‬ ‫וה‪‬ביאים הראשו‪‬ים‪ ,‬אלו שדרכם הע‪‬יש הקב"ה את עם ישראל כשלא היו מת‪‬הגים כמו שצריך‪ .‬וכן ב‪‬י‬ ‫מלכה ילדה שתים עשרה ילדים כמו יעקב אבי‪‬ו כי זה לעומת זה ברא אותם ולכן שתי ההוספות אולי‬ ‫מרמזים על הסטרא אחרא‪ ,‬ובזה משתיקים אותו‪) .‬תשפ"ו(‬ ‫למה מתייחס ‪‬סיון עקידת יצחק לאברהם ולא ליצחק?‬ ‫הסביר הג"ר יצחק דוב קופלמן זצ"ל‪ ,‬למה ‪‬קרא עקידת יצחק ‪‬סיון של אברהם אבי‪‬ו ולא של יצחק‬ ‫אבי‪‬ו? כי אברהם אבי‪‬ו היה ‪‬שאר בחיים‪ ,‬וזה הרבה יותר קשה לחיות עם ‪‬סיון מאשר למות בתור ‪‬סיון‪.‬‬ ‫ה‪‬סיון הרי ‪‬משך אצלו לכל החיים‪ ,‬מה שאין כן אצל יצחק זה היה רק עד שהיה ‪‬שחט‪) .‬תש‪"‬ב(‬ ‫כמעט ‪‬שחט יצחק אבי‪‬ו‬ ‫א‪‬ח‪‬ו לומדים פרשת העקידה אבל לא מרגישים את מה שעבר אברהם אבי‪‬ו ע"ה אז‪ ,‬כי א‪‬ח‪‬ו כבר יודעים‬ ‫שסוף היה 'טוב' ולא ‪‬שחט‪ .‬הראה לי הג"ר בצלאל ראקוב זצ"ל מרא דאתרא בגייטסהעד מה שאומרים‬ ‫בסליחות בעקידה‪ ,‬הפיוט שמתחיל 'אז בהר מור דץ'‪ ,‬שם כתוב השה עקוד והאש תוקד‪ .‬תדמיין לך שהכל‬ ‫מוכן‪ ,‬האש בוער והבן עקוד‪ ,‬ואין סיבה לעיכוב‪ ,‬ואברהם אבי‪‬ו מתכו‪‬ן שבעוד חצי ש‪‬ייה אין לו את הבן‪ ,‬כי‬ ‫הקריב אותו להבורא יתברך שמו‪ .‬ואז ממש בש‪‬ייה האחרו‪‬ה התוכ‪‬ית השת‪‬ה‪ .‬סה להרגיש את מה‬ ‫שהרגיש אברהם אבי‪‬ו ע"ה לפי השגתי‪‬ו‪) ...‬תש‪"‬ה(‬ ‫‪10‬‬ ‫אתו ‪ /‬עמו‬ ‫וירא כ"ב ג' ויקח את־ש‪‬י ‪‬עריו אתו‪ .‬אומר ה‪‬צי"ב בהעמק דבר וז"ל‪ :‬את ש‪‬י ‪‬עריו אתו‪ .‬כאן כתיב אתו‪.‬‬ ‫ובבלעם כתיב עמו וכן בשאול בס׳ שמואל א׳ כ״ח‪ .‬תבאר )במדבר ה׳ ד׳( הבדל בין אתו לעמו‪ .‬דעמו משמע‬ ‫יותר השתוות והתרועעות יחדיו יותר מלשון אתו ומש״ה בא ההפרש בזה‪ .‬שאברהם לא התרועע את ‪‬עריו‬ ‫אז כמו בלעם ושאול‪.‬‬ ‫איך היה משתמש אברהם אבי‪‬ו עם יצחק‪ ,‬הרי זה עבודה בקדשים‬ ‫כ"ב ז' ויאמר ה‪‬ה האש והעצים ואיה השה לעלה‪ .‬יש לעיין למה המתין לשאול זה עד לאחר ג' ימים‪ ,‬ולא‬ ‫שאל מיד? ותירץ בטעמא דקרא של הג"ר חיים ק‪‬יבסקי זצ"ל‪ ,‬שיצחק הבין שהוא יהיה השה לעולה‪ ,‬אבל‬ ‫עתה שראה שאברהם ‪‬תן עליו עצי עולה‪ ,‬הבין שהוא לא הקרבן‪ ,‬דאם כן אסור להשתמש בו דהוי עבודה‬ ‫בקדשים‪ .‬והשיב לו אברהם‪ ,‬אלוקים יראה‪ ,‬ועדיין לא הקדשתיך ומותר לעבוד בך‪.‬‬ ‫שבו לכם פה עם החמור ‪ -‬עם הדומה לחמור‬ ‫למה היה עכשיו לפ‪‬י עקידת יצחק‪ ,‬הזמן ה‪‬כון ללמוד את הלימוד שאין לגוי ועבד יחוס? הסביר הג"ר‬ ‫מתתיהו סלומון זצ"ל שאברהם אבי‪‬ו הלך בלב שלם לעקידה‪ ,‬גם אם יש סתירה בין ההבטחה של 'כי‬ ‫ביצחק יקרא לך זרע' ובין הציווי של 'והעלהו לעולה'‪ ,‬ואם כל זה לא התרעם והלך לתומו‪ .‬וכדי לחזק בתוכו‬ ‫את האמו‪‬ה‪ ,‬למד עכשיו את ההלכה‪ ,‬שאין יחוס לעבד ולגוי‪ ,‬ולכן לא שייך שיסקיים ההבטחה שיהיה לו‬ ‫זרע דרך ישמעאל‪ ,‬כי הרי הוא אי‪‬ו מתייחס אחריו‪.‬‬ ‫את ב‪‬ך את יחידך ממ‪‬י ‪ /‬את ב‪‬ך את יחידך‬ ‫וירא כ"ב י"ב‪-‬י"ז‪ :‬ויאמר אל־תשלח ידך אל־ה‪‬ער ואל־תעש לו מאומה כי עתה ידעתי כי־ירא אלהים אתה‬ ‫ולא חשכת את־ב‪‬ך את־יחידך ממ‪‬י‪ .‬וישא אברהם את־עי‪‬יו וירא וה‪‬ה־איל אחר ‪‬אחז בסבך בקר‪‬יו וילך‬ ‫אברהם ויקח את־האיל ויעלהו לעלה תחת ב‪‬ו‪ .‬ויקרא אברהם שם־המקום ההוא יהוה יראה אשר יאמר‬ ‫היום בהר יהוה יראה‪ .‬ויקרא מלאך יהוה אל־אברהם ש‪‬ית מן־השמים‪ .‬ויאמר בי ‪‬שבעתי ‪‬אם־יהוה כי יען‬ ‫אשר עשית את־הדבר הזה ולא חשכת את־ב‪‬ך את־יחידך‪ .‬כי־ברך אברכך והרבה ארבה את־זרעך ככוכבי‬ ‫השמים וכחול אשר על־שפת הים וירש זרעך את שער איביו‪.‬‬ ‫אומר החתם סופר בספרו תורת משה וז"ל‪ :‬יש לדקדק מה טעם אמר לו כן אחר מעשה האיל ולא מיד אחר‬ ‫עקידת ב‪‬ו? ועוד מאי ש‪‬א בתחלה אמר לו 'ב‪‬ך יחידך ממ‪‬י'‪ ,‬ובפעם ש‪‬ית לא אמר לו 'ממ‪‬י'? ו‪‬ראה מה‬ ‫טעם רצה אברהם אבי‪‬ו ע"ה לעשות מום בב‪‬ו? ועוד מה אמר לו 'אל תעש לו מאומה כי עתה ידעתי'‪ ,‬מה‬ ‫‪‬תי‪‬ת טעם יש בזה?‬ ‫‪‬ראה לי כמו שכתבתי במקום אחר‪ ,‬כי ח‪‬ה דקדקה לומר 'כל הימים אשר היה הוא שאול לה'‪ ,‬רק שאלה‬ ‫ולא יותן לגמרי לה'‪ ,‬כי אם תת‪‬הו לה' שוב לא יהיה ב‪‬ה‪ ,‬כמו שכתב ב‪‬י יו‪‬ה יו"ד סי' ע"ר לע‪‬ין מקדיש‬ ‫ספר תורה ששוב אי‪‬ו שלו ואי‪‬ו יוצא ידי חובת כתיבת ספר תורה‪ ,‬ושם ביארתי‪ .‬והשתא אחר שהקדיש את‬ ‫יצחק לה' עולה‪ ,‬שוב לא היה זרעו של אברהם ולא היה יכול לברכו ארבה את זרעך‪ ,‬כי אפס זרעו ואין לו‪,‬‬ ‫עד שהקריב איל תמורתו ופדאו וחללו על האיל‪ ,‬על כן אחר כד קרא מלאך ש‪‬ית ואמר יען לא חשכת‬ ‫מלהיותו ב‪‬ך יחידך כי חיללתו על האיל‪ ,‬והרי הוא זרעך כמקדם‪ ,‬על כן ארבה זרעך דייקא‪ ,‬ואמ‪‬ם קיימא‬ ‫לן בשבועות י"א‪ .‬תמימים אי‪‬ם ‪‬פדין‪ ,‬על כן רצה אברהם לעשות בו מום כדי שיכול לפדותו‪ ,‬אך כל‬ ‫המקדיש על דעת בית דין‪ ,‬לב בית דין מת‪‬ה עליהם ו‪‬פדה תמימים כמבואר סוף פרק קמא דשבועות שם‪,‬‬ ‫על כן אמר לו המלאך‪ ,‬אל תעשה לו מאומה שום מום‪ ,‬כי אי‪‬ך צריך‪ ,‬כי עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה‬ ‫ולא חשכת ב‪‬ך יחידך ממ‪‬י‪ ,‬ועל דעתי הפרשת ולב הקב"ה יתברך שמו הת‪‬ה עליו מתחילה‪ ,‬עכ"ל החתם‬ ‫סופר‪) .‬תשפ"ו(‬ ‫‪11‬‬ ‫וילכו )ש‪‬יהם( יחדיו‬ ‫כ"ב ו' וילכו ש‪‬יהם יחדו‪ .‬מפרש רש"י‪ :‬אברהם שהיה יודע שהולך לשחט את ב‪‬ו היה הולך ברצון ושמחה‬ ‫כיצחק‪ ,‬שלא היה מרגיש בדבר‪.‬‬ ‫כ"ב ח' וילכו ש‪‬יהם יחדו‪ .‬מפרש רש"י‪ :‬ואף על פי שהבין יצחק שהוא הולך להשחט‪ ,‬וילכו ש‪‬יהם יחדו בלב‬ ‫שוה‪.‬‬ ‫כ"ב י"ט וישב אברהם אל־‪‬עריו ויקמו וילכו יחדו אל־באר שבע‪ ,‬אע"פ שאברהם אבי‪‬ו עשה את הדבר הכי‬ ‫גדול בעולם‪ ,‬שא‪‬ח‪‬ו קיימים עדיין בזכות זה‪ ,‬לא הרגיש מיוחד והיה יחדיו עם ישמעאל ואליעזר שלא עשו‬ ‫כלום‪.‬‬ ‫‪‬שבע לו הקב"ה שיחשב לפ‪‬יו אפרו של איל כאילו היה אפרו של יצחק‬ ‫וירא כ"ב י"ד מביא הדעת זק‪‬ים מבעלי התוס' בזה"ל‪ :‬ואתמר במדרש כשאמר לו הקב"ה לאברהם אל‬ ‫תשלח ידך אל ה‪‬ער והעל האיל תחת ב‪‬ו לא רצה אברהם לה‪‬יחו עד ש‪‬שבע לו הקב"ה שיחשב לפ‪‬יו אפרו‬ ‫של איל כאילו היה אפרו של יצחק ו‪‬שבע לו ומיד הורידו מעל המזבח ואחר שהורידו אמר לו תן לי חותמך‬ ‫על הדבר הזה‪ .‬א"ל מן הדין אין לי למסור חותמי מכיון שלא שאלת אותו בשעת מעשה ועוד שכבר ‪‬שבעתי‬ ‫לך‪ .‬אמ‪‬ם אעשה חסד עמך וליעקב בן ב‪‬ך אמסר‪‬ו הה"ד תתן אמת ליעקב חסד לאברהם כלו' תתן אמת‬ ‫שהוא חותמו של הקב"ה בשביל חסד שאמרת לעשות לאברהם‪.‬‬ ‫דומה לזה מביא הרא"ש עם כמה שי‪‬ויים על הפסוק כ"ב ט"ו‪ :‬במדרש אחד כש‪‬עקד יצחק בקש אברהם‬ ‫מאת מלך מלכי המלכים הקב"ה ובכה ויתח‪‬ן לו שכל זמן שיזכרו ישראל לפ‪‬יו את עקידת יצחק שתהא‬ ‫כפרה להם כאלו היה ‪‬שרף ע"ג המזבח אמר חסד הוא זה שאתה דורש מלפ‪‬י שאלו היית אומר ודורש ממ‪‬י‬ ‫קודם אשר היית עוקד ב‪‬ך היה ת‪‬אי אבל עתה מה שעשה עשוי ומ"מ אשבע לכם על ב‪‬ך יעקב ואתן לו‬ ‫חותמי לעשות ולהזכיר את ב‪‬יך את המעשה הזה אשר עשית כל זמן שיזעקו ויתפללו וזש"א הכתו' תתן‬ ‫אמת ליעקב חסד לאברהם אשר ‪‬שבעת כלו' תתן חותמך שהוא אמת שתקיים החסד אשר עשית לאברהם‬ ‫אשר ‪‬שבעת לקיים מה שאמרת לעשות לזרעו אחריו‪) .‬תשפ"ו(‬ ‫הפטרה יום א' דר"ה‬ ‫שמואל א' א' כ"ב וישב שם עד־עולם‪ .‬ומפרש רש"י‪ :‬עד יגמל‪ .‬לסוף עשרים וארבעה חדשים‪ ,‬שכך זמן תי‪‬וק‬ ‫לי‪‬ק‪ .‬וישב שם עד עולם‪ .‬עולמם של לוים חמשים ש‪‬ה‪ ,‬ש‪‬אמר‪ :‬״ומבן חמשים ש‪‬ה ישוב מצבא העבודה״‬ ‫)במדבר ח‪:‬כה(‪ ,‬וכך היו ימיו של שמואל‪ ,‬חמשים ושתים‪ ,‬עכ"ל רש"י‪ .‬פירוש‪ ,‬ש‪‬תיים עד יגמל וחמשים‬ ‫בבית המקדש‪.‬‬ ‫איך טעה עלי הכהן להאשימה כשכרה?‬ ‫שמואל א' א' י"ג וח‪‬ה היא מדברת על־לבה רק שפתיה ‪‬עות וקולה לא ישמע ויחשבה עלי לשכרה‪ .‬הגמ'‬ ‫לומדת מח‪‬ה איך להתפלל‪ .‬וה‪‬ה זה פלא‪ ,‬שעלי חושד בה שהיא שכרה ואם היה לו רק צד ספק‪ ,‬הרי היה‬ ‫מברר לפ‪‬י שמאשימה‪ .‬אלא הצער שהיה לה היה רק על לבה בפ‪‬ים‪ ,‬ומבחוץ היתה ‪‬ראית שמחה כאחד‬ ‫האדם‪ ,‬ולכן לא היה לו צד לחשוב שהיא כאובה ומתפללת מתוך כאב‪ .‬ואולי כך א‪‬ו צריכים להתפלל‪ ,‬הכאב‬ ‫בפ‪‬ים בתוך הלב‪ ,‬אבל התפילה חייבת להיות בשמחה‪ ,‬שמחה על זה שיש ל‪‬ו את הזכות לדבר עם הקב"ה‬ ‫בכבודו ובעצמו בלי שום אמצעי‪) .‬תש"ע(‬ ‫אלך ואסתתר בפ‪‬י אלק‪‬ה בעלי ‪ -‬איסור יחוד?‬ ‫גמרא ברכות ל"א‪ :‬״אם ראה תראה״‪ ,‬אמר רבי אלעזר‪ :‬אמרה ח‪‬ה לפ‪‬י הקדוש ברוך הוא‪ :‬רבו‪‬ו של עולם‪,‬‬ ‫״אם ראה״ — מוטב‪ ,‬ואם לאו — ״תראה״‪ .‬אלך ואסתתר בפ‪‬י אלק‪‬ה בעלי‪ ,‬וכיון דמסתתר‪‬א משקו לי מי‬ ‫סוטה‪ ,‬ואי אתה עושה תורתך פלסתר‪ ,‬ש‪‬אמר ״ו‪‬קתה ו‪‬זרעה זרע״‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫ואם תאמר‪ ,‬איך יכולה לעבור על איסור יחוד? מביא הג"ר חיים שאול קויפמן זצ"ל בספר משחת שמן‬ ‫סימן ק"ע כמה מהלכים לתרץ את זה‪:‬‬ ‫הפ‪‬י יהושע שם‪ :‬ויש לתמוה ח‪‬ה ד‪‬ביאה היתה היאך אמרה אלך ואסתתר לעבור על איסור יחוד שאסור‬ ‫מן התורה‪ .‬וכו'‪ .‬ועוד דהיאך היתה רוצה לגרום שימחוק השם בח‪‬ם על ידה כדאשכחן בסוטה שאמר לה‬ ‫הכהן תן תודה שלא ימחוק השם על ידך‪ .‬לכן ‪‬ראה דמה שאמרה ואם לאו אלך ואסתתר לאו שהיתה רוצה‬ ‫להסתתר באמת‪ .‬אלא שאמרה כן דרך מליצה והטחת דברים אם ראה לשמוע תפלתי דרך מת‪‬ת ח‪‬ם מוטב‪.‬‬ ‫ואם לאו תבוא בטע‪‬ה זו לתבוע בדין שהרי אם היתה פרוצה והיתה מסתתרת היתה ‪‬פקדת ע"י השקאת‬ ‫מים וא"כ עכשיו שהיא צ‪‬ועה למה תהא ‪‬פסדת‪.‬‬ ‫ומביא כמה ראיות דאפילו אם אין איסור יחוד בסתירה‪ ,‬משקין אותה‪ ,‬כגון בעלה בעיר או אביה ואחיה או‬ ‫ב' א‪‬שים יחד כשהקי‪‬וי היה על שתיהם‪ .‬וא"כ לא היתה עוברת איסור יחוד‪ .‬אבל מה שהקשה הפ‪‬י יהושע‬ ‫דהיאך היתה רוצה לגרום שימחוק השם בח‪‬ם על ידה עדיין קשה‪.‬‬ ‫סגולות לתפלה‬ ‫למה הפעם ‪‬תקבלה התפילה של ח‪‬ה יותר מבעבר? יש על זה כמה תירוצים‪:‬‬ ‫א' מאחר שהתפללה על יד עלי הכהן‪ ,‬ותפלה על יד צדיק יש לו כח יותר‪.‬‬ ‫ב' היא קבלה ברכה מעלי הכהן‪ ,‬והוא היה חייב לברכה בגלל שחשד בה‪ ,‬וברכה מצד חיוב יש לה כח יותר‬ ‫גדול‪.‬‬ ‫ג' שמעתי מהג"ר מרדכי דרוק זצ"ל‪ ,‬בשם החתם סופר‪ ,‬מאחר שאלק‪‬ה אמר לה‪ :‬הלוא א‪‬כי טוב לך‬ ‫מעשרה ב‪‬ים‪ ,‬היא קבלה שמחה עצומה‪ ,‬ממה שהיא כל כך חשובה בעי‪‬י בעלה‪ ,‬ותפילה מתוך שמחה היא‬ ‫חזקה יותר‪.‬‬ ‫ד' גם זה שמעתי מהג"ר מרדכי דרוק זצ"ל‪ ,‬בשם השפת אמת‪ ,‬מאחר שאלק‪‬ה אמר לה‪ :‬הלוא א‪‬כי טוב לך‬ ‫מעשרה ב‪‬ים‪ ,‬היא הבי‪‬ה שהוא התייאש מלהוליד ב‪‬ים ממ‪‬ה והיתה כל כך שבורה בתוכה‪ ,‬שלב ‪‬שבר‬ ‫ו‪‬דכה אלוקים לא תבזה ו‪‬תקבלה תפלותיה‪.‬‬ ‫מושג 'קדוש' אצל הקב"ה‬ ‫שמואל א' ב' ב' אין־קדוש כיהוה כי אין בלתך ואין צור כאלהי‪‬ו‪ .‬מפרש המלבי"ם וז"ל‪ :‬יען שהפילוסופים‬ ‫מכחישים ההשגחה הזאת הפרטיית ומתעצמים להוכיח שאין ה' משגיח על מעשי השפלים‪ ,‬מכמה טע‪‬ות‬ ‫ולכן הקדימה להשיב על טע‪‬ותיהם אשר היו כקשת רמיה ישובו לא על‪ ,‬א‪ .‬טע‪‬ו מצד קדושתו‪ ,‬כי גדר‬ ‫הקדושה הוא היותו ‪‬בדל מכל ע‪‬י‪‬י הגשם ומכל מדות ה‪‬בראים‪ ,‬ואם כן איך אפשר שידע הש‪‬ויים‬ ‫ה‪‬תלים‪ ,‬בגשם ובזמן ובמקום‪ ,‬על זה תשיב אמריה לה‪ ,‬הן אמת שה' הוא קדוש בתכלית הקדושה‪ ,‬אבל אין‬ ‫שום דימוי וערך לקדושת ה' עם הקדושה המצוירת אצל‪‬ו‪ ,‬שגדר הקדושה אצל‪‬ו הוא ההבדלה מכל דבר‬ ‫חומרי‪ ,‬וע‪‬י‪‬יו ומשיגיו‪ ,‬ויתחייב שכל שיקדש יותר ירחק יותר ויבדל מהע‪‬י‪‬ים שהוא מתקדש מהם‪ ,‬לא כן‬ ‫הקדושה אצלו יתברך אחר שאין דבר בלתו רצה לומר כי כל ה‪‬אצלים וה‪‬בראים וה‪‬עשים אין להם קיום‬ ‫רגע בלעדי רצו‪‬ו ושפעו והשגחתו ודבקותו בהם‪ ,‬ואם יסור רצו‪‬ו ושפעו מהם רגע ישובו אל האפס‪ ,‬והוא‬ ‫הממלא את כולם וסובב את כולם להחיותם ולקיימם ולתת להם מציאות וכולם בטלים במציאותם ‪‬גדו‪,‬‬ ‫והם רק ‪‬מצאים ע"י שהוא ‪‬מצא להחיותם ולהעמידם‪ ,‬אם כן זה גדר קדושתו שמובדל מכל זולתו במה‬ ‫שאין דבר בלתו‪ ,‬וזה שכתוב אין קדוש כה' כי קדושתך הוא מה שאין בלתך מה שהכל בטל במציאותך‬ ‫ואתה הוא הכל‪ ,‬ואם כן גדר הקדושה של כל קדוש הוא ההפרשה וההבדלה מזולתו‪ ,‬וגדר קדושתך הוא‬ ‫שהכל בך וממך הכל ואין בלתך כי זולתך הכל אפס‪ ,‬ובזה לא ישיגהו דבר ממשיגי ה‪‬בראים כי כולם בטלים‬ ‫במציאותו‪ ,‬ב‪ .‬טע‪‬ו על ההשגחה האישיית‪ ,‬שאחר שמשלמות האומן העושה כל כלי מעשה‪ ,‬שתהיה הכלי‬ ‫עשוי בתכלית התיקון ולא יצטרך האומן לשוב אחר כך לש‪‬ותו ולתק‪‬ו ש‪‬ית‪ ,‬שזה מורה שהיה חסרון‬ ‫במלאכתו‪ ,‬ואם כן ישאלו אחר שה' ברא העולם והטבע ויסד אותה על פי חוקים קבועים בלתי משת‪‬ים‪,‬‬ ‫איך יצויר שה' יש‪‬ה הטבע בכל עת לעשות אות או מופת‪ ,‬או להציל את המושגח מאתו הפך הטבע‪ ,‬שזה‬ ‫מורה חסרון בסדר הטבעי אשר גבל ובמעשהו אשר עשה? על זה תשיב אין צור כאלהי‪‬ו שאי‪‬ו דומה לשאר‬ ‫היוצרים‪ ,‬שאחר יוציא כלי למעשהו ידי היוצר מסולקים מן הפעולה והדבר מתקיים בעצמו‪ ,‬ולכן אם‬ ‫יצטרך לתק‪‬ו ולש‪‬ותו זה מורה על חסרון במלאכתו‪ ,‬לא כן צור היצורים שידיו בלתי מסולקות מן מעשהו‬ ‫רק עוסקות בה תמיד‪ ,‬כי גם קיום הטבע היא בריאה מתמדת‪ ,‬ואם יסלק ידיו רגע תופסק המציאות כולה‪,‬‬ ‫‪13‬‬ ‫ולכן לפעמים יקיימהו על ידי חוקי הטבע הקבועים‪ ,‬ולפעמים על ידי חוקים אחרים בחיריים שהוא ה‪‬ס‪ ,‬כי‬ ‫באמת גם הטבע הוא ‪‬ס מתמיד והשגחה מתמדת‪ ,‬עכ"ל‪) .‬תשס"ז(‬ ‫אם פ‪‬י‪‬ה ‪‬תכוו‪‬ה לשם שמים למה ‪‬ע‪‬שה?‬ ‫שמואל א' ב' ה' עד־עקרה ילדה שבעה ורבת ב‪‬ים אמללה‪ .‬מפרש רש"י ובעוד שהעקרה יולדת שבעה ב‪‬ים‪,‬‬ ‫רבת ב‪‬ים אמללה וקוברת ב‪‬יה‪ .‬ח‪‬ה ילדה שבעה‪ ,‬ש‪‬אמר )שמואל א ב‪:‬כא( ״כי פקד ה׳ את ח‪‬ה ותהר ותלד‬ ‫שלשה ב‪‬ים ושתי ב‪‬ות״‪ ,‬וכשח‪‬ה יולדת אחד‪ ,‬פ‪‬י‪‬ה קוברת ש‪‬ים‪ ,‬ועשרה ב‪‬ים היו לה‪ ,‬ש‪‬אמר )שמואל א‬ ‫א‪:‬ח(‪ :‬״הלא א‪‬כי טוב לך מעשרה ב‪‬ים״‪ ,‬של פ‪‬י‪‬ה‪ ,‬כשילדה ח‪‬ה ארבעה‪ ,‬קברה פ‪‬י‪‬ה שמו‪‬ה‪ ,‬וכש‪‬תעברה‬ ‫וילדה ולד חמישי‪ ,‬שתטחה פ‪‬י‪‬ה לרגליה ובקשה רחמים וחיו ו‪‬קראו על שמה‪ ,‬אלו דברי רבי ‪‬חמיה‪ .‬רבי‬ ‫יהודה אומר‪ :‬ב‪‬י ב‪‬ים הרי הן כב‪‬ים‪ .‬ויש אומרים‪ :‬שבעה‪ ,‬בגימטריא כמ‪‬ין שמואל‪.‬‬ ‫גמ' ב"ב ט"ז‪ .‬אמר רבי לוי‪ :‬שטן ופ‪‬י‪‬ה לשם שמים ‪‬תכוו‪‬ו וכו' פ‪‬י‪‬ה דכתיב‪ :‬״וכעסתה צרתה גם כעס‪,‬‬ ‫בעבור הרעימה״‪ .‬ופירש רש"י‪ :‬בעבור הרעימה ‪ -‬שתתרעם על שהיא עקרה ותתפלל‪ .‬וכתיב אע"פ שפ‪‬י‪‬ה‬ ‫לטובה ולשם שמים ‪‬תכו‪‬ה כדי שתתפלל ח‪‬ה כדאיתא בב"ב אע"פ כן ‪‬ע‪‬שה ומתו ב‪‬יה‪ .‬שמעתי מהג"ר‬ ‫מרדכי דרוק זצ"ל בשם הג"ר חיים שמואלביץ זצ"ל‪ ,‬על אף שכוו‪‬תה היתה לשם שמים‪ ,‬ואם התורה‬ ‫מעידה על כך‪ ,‬זה היה ממש לשם שמים בלי פגם‪ ,‬ואפילו הכי ‪‬ע‪‬שה‪ ,‬כי בין אדם לחבירו זה כמו אש‪,‬‬ ‫שאפילו אתה מתכוון לטובה‪ ,‬כמו באש אפילו אם הוא או‪‬ס הוא ‪‬כווה‪ .‬אולם בבן יהוידע על הגמ' מפרש‬ ‫שלא היתה לשם שמים רק מן השפה לחוץ ולכן ‪‬ע‪‬שה‪.‬‬ ‫ע‪‬י‪‬י גילגולים‬ ‫שמואל א' ב' ו' יהוה ממית ומחיה מוריד שאול ויעל‪ .‬מפרש החיד"א בחומת א‪‬ך בזה"ל‪ :‬ה' ממית ומחיה‬ ‫מוריד שאול ויעל‪ .‬אפשר דרמז סוד הגלגול דזמ‪‬ין דתכף ש‪‬קבר מחזירו בגלגול כמ"ש בזהר הקדוש וז"ש‬ ‫ממית ומחיה ואמר ה' מדת רחמים להשלים ‪‬פשו אז יתע‪‬ג על ה' וכן גלגול גימטריא חסד וה' ממית ואח"כ‬ ‫מחיה ומביאו בגלגול ולפעמים הוא תכף מוריד שאול לקבר ויעל בגלגול‪ .‬ורז"ל אמרו דהת‪‬באה על קרח‬ ‫מוריד שאול ויעל ואמרו רז"ל דבזכות שמואל יעלה ואפשר לרמוז כי תיבות מוריד שאול ויעל הם צירוף‬ ‫תיבות ירדו ושמואל יעל‪.‬‬ ‫עשרת ימי תשובה‬ ‫גודל חיוב התשובה בימים אלו‬ ‫הג"ר יצחק בלזר זצ"ל בספרו ככבי אור מביא‪ :‬הרמב"ם פ"ג מהלכות תשובה ה"א‪ ,‬וז"ל‪ :‬כל אחד ואחד מב‪‬י האדם‬ ‫יש לו זכיות ועו‪‬ות‪ .‬מי שזכיותיו יתרות על עו‪‬ותיו צדיק‪ .‬ומי שעו‪‬ותיו יתרות על זכיותיו רשע‪ .‬מחצה למחצה בי‪‬ו‪‬י‬ ‫וכו'‪ .‬אדם שעו‪‬ותיו מרבין על זכיותיו מיד הוא מת ברשעו ש‪‬אמר על רב עו‪‬ך‪ ,‬וכו'‪ .‬וכשם ששוקלין זכיות אדם‬ ‫ועו‪‬ותיו בשעת מיתתו כך בכל ש‪‬ה וש‪‬ה שוקלין עו‪‬ות כל אחד ואחד מבאי העולם עם זכיותיו‪ ,‬ביום טוב של ראש‬ ‫הש‪‬ה‪ .‬מי ש‪‬מצא צדיק ‪‬חתם לחיים‪ .‬ומי ש‪‬מצא רשע ‪‬חתם למיתה‪ .‬והבי‪‬ו‪‬ים תולין אותו עד יום הכפורים אם‬ ‫עשה תשובה ‪‬חתם לחיים ואם לאו וכו' עי"ש‪.‬‬ ‫וה‪‬ה דבריו הם מדברי הגמ' בראש הש‪‬ה ט"ז‪ :‬אמר רבי כרוספדאי אמר רבי יוח‪‬ן‪ :‬שלשה ספרים ‪‬פתחין בראש‬ ‫הש‪‬ה‪ ,‬אחד של רשעים גמורין‪ ,‬ואחד של צדיקים גמורין‪ ,‬ואחד של בי‪‬ו‪‬יים‪ .‬צדיקים גמורין ‪ -‬כתבין ו‪‬חתמין‬ ‫לאלתר לחיים‪ ,‬רשעים גמורין ‪ -‬כתבין ו‪‬חתמין וכו'‪ ,‬בי‪‬ו‪‬יים ‪ -‬תלויין ועומדין מראש הש‪‬ה ועד יום הכפורים‪ ,‬זכו ‪-‬‬ ‫‪‬כתבין לחיים‪ ,‬לא זכו ‪ -‬עי"ש‪.‬‬ ‫הרמב"ם מפרש דברי הגמ'‪ ,‬כי צדיקים היי‪‬ו שזכיותם מרבין מעו‪‬ותיהם‪ ,‬ורשעים דקאמר היי‪‬ו שעו‪‬ותיהם מרבין‬ ‫מזכיותיהן‪ ,‬ובי‪‬ו‪‬ים הם שמעשיהם שקולים מחצה למחצה‪ .‬וכמו שכתב אדם שעו‪‬ותיו מרבין על זכיותיו מיד הוא‬ ‫מת ברשעו וכו'‪ ,‬וכן מה שכתב כך בכל ש‪‬ה וש‪‬ה שוקלין וכו' מי ש‪‬מצא צדיק ‪‬חתם לחיים ומי ש‪‬מצא רשע וכו'‬ ‫והבי‪‬ו‪‬ים וכו'‪ .‬בעל כרחך דצדיק ורשע ובי‪‬ו‪‬י‪ ,‬היי‪‬ו כמו שכתב מתחילה דזהו מי שזכיותיו יתרות על עו‪‬ותיו‪ ,‬או‬ ‫עו‪‬ותיו יתרות על זכיותיו‪ ,‬או מחצה למחצה‪ .‬וזהו מה ששוקלין וכו'‪.‬‬ ‫אמ‪‬ם מה שכתב הרמב"ם ‪ .‬והבי‪‬ו‪‬ים תולין אותו עד יום הכפורים אם עשה תשובה ‪‬חתם לחיים ואם לאו וכו'‪ .‬ה‪‬ה‬ ‫מה שכתב אם עשה תשובה וכו' לפי משכל ראשון יפלא מאד‪,‬דהרי בי‪‬ו‪‬י הוא מי שמעשיו שקולין מחצה זכיות‬ ‫‪14‬‬ ‫ומחצה עו‪‬ות‪ ,‬מצא כי אין חסר לו רק מצוה אחת להכריע כף הזכיות על העו‪‬ות‪ ,‬ואם כן אף אם לא יעשה תשובה‬ ‫כלל‪ ,‬יוכל לזכות בדין בקל‪ ,‬כי על ידי מצוה אחת שיעשה להכריע כף הזכיות הרי הוא ‪‬מצא צדיק ו‪‬חתם לחיים?‬ ‫וכן מבאר בגמ' קדושין מ‪ .‬ת‪‬ו רב‪‬ן‪ .‬לעולם יראה אדם עצמו כאילו חציו חייב וחציו זכאי‪ .‬עשה מצוה אחת ‪ -‬אשריו‪,‬‬ ‫שהכריע עצמו לכף זכות‪ ,‬עבר עבירה אחת ‪ -‬אוי לו‪ ,‬שהכריע את עצמו לכף חובה‪ ,‬ש‪‬אמר‪ :‬״וחוטא אחד יאבד טובה‬ ‫הרבה״ ‪ -‬בשביל חטא יחידי שחטא אובד ממ‪‬ו טובות הרבה‪ .‬ועיין שם בפירוש רש"י דבור המתחיל לפי כו'‪ .‬יראה‬ ‫אדם עצמו כאלו שקול כו'‪ .‬עשה מצוה אחת ‪‬מצאו זכיותיו מכריעין ו‪‬מצא צדיק כו'‪ .‬הרי כי הבי‪‬ו‪‬י במצוה אחת‬ ‫שיעשה‪ .‬מכריע כף הזכיות ו‪‬מצא צדיק כ‪‬זכר לעיל‪.‬‬ ‫וה‪‬ה בדברי הגמרא מבאר בי‪‬ו‪‬ים תלויים ועומדין מראש הש‪‬ה עד יום הכפורים זכו ‪‬כתבין‪ .‬לחיים כו'‪ .‬אפשר לפרש‬ ‫באמת דמה שאמרו ז"ל זכו כו'‪ .‬היי‪‬ו רק על ידי מצוה אחת שיעשה להכריע כף הזכיות שיהיה ‪‬מצא צדיק כ‪‬זכר‬ ‫לעיל‪ .‬אכן הרמב"ם שכתב אם עשה תשובה ‪‬חתם לחיים כ‪‬זכר לעיל לכאורה יפלא מאד‪ .‬דגם בלא עשה תשובה יוכל‬ ‫לזכות בדין על ידי מצוה אחת שיוסיף עד יום הכפורים להכריע כף הזכיות‪ .‬מצא צדיק ו‪‬חתם לחיים‪ ,‬וכמו מי‬ ‫שזכיותיו יתרות על עו‪‬ותיו בראש הש‪‬ה‪ .‬גם בלא עשה תשובה הוא צדיק ו‪‬חתם לחיים‪.‬‬ ‫ה‪‬ה בגמרא יומא )דף פ"ז( איתא‪ .‬רבי זירא כי הוה ליה מלתא בהדי אי‪‬ש‪ .‬הוה חליף ות‪‬י לקמיה וממציא ליה‪ .‬כי‬ ‫היכי ד‪‬יתי ו‪‬פוק ליה מדעתיה‪ .‬רב הוה ליה מלתא בהדי ההוא טבחא‪ .‬לא אתא לקמיה במעלי יומא דכפורי‪ .‬אמר‬ ‫איהו איזיל א‪‬א לפיוסי ליה‪ .‬פגע ביה רב הו‪‬א‪ .‬אמר ליה להיכא קא אזיל מר‪ .‬אמר ליה לפיוסי לפל‪‬יא‪ .‬אמר אזיל‬ ‫אבא למקטל ‪‬פשא‪ .‬אזיל וקם עלויה הוה יתיב וקא פלי רישא דלי עי‪‬יה וחזייה‪ .‬אמר ליה אבא את זיל לית לי מלתא‬ ‫בהדך‪ .‬בהדי דקא פלי רישא אשתמיט גרמא ומחייה בקועיה וקטליה עד כאן לשון הגמרא‪ .‬ופרש רש"י ממציא ‪‬פשיה‬ ‫לפ‪‬י מי שחטא לו אולי יבקש ממ‪‬ו מחילה וימחל לו‪ .‬חליף ות‪‬י‪ .‬עובר ושו‪‬ה‪ .‬ומשלש פעמים רבות‪ .‬בהדי טבחא‪.‬‬ ‫הטבח חטא לו‪ .‬קאזיל אבא רב‪ .‬למקטל ‪‬פשא‪ .‬עכשו הוא מע‪‬ישו למות‪ .‬תבר רישא‪ .‬משבר עצמות ראש של בהמה‪.‬‬ ‫בקועיה בגרגרתו עד כאן לשו‪‬ו‪.‬‬ ‫זה שרב בא אליו והוא לא בקש ממ‪‬ו מחילה היה יותר גרוע מאשר אם רב לא היה הולך אליו‪ .‬וכן אצל הקב"ה‪,‬‬ ‫בימים האלו הוא קרוב אלי‪‬ו כדי ש‪‬וכל לחזור יותר בקלות בתשובה‪ ,‬כמו שהגמ' אומרת דרשו ה' בהמצאו קראוהו‬ ‫בהיותו קרוב‪ ,‬זה הימים שבין ר"ה ויו"כ‪ .‬ואם אז לא חוזרים בתשובה‪ ,‬החטא של 'לא לחזור בתשובה' יותר גדול מכל‬ ‫מצווה שבתורה‪ ,‬לכן לא מספיק לעשות מצוות רק חייבים לחזור בתשובה‪ .‬עכת"ד‪.‬‬ ‫עי' בשערי תשובה סי' תקפ"א )בש"ע סעיף א'( וע"ש שכתב בטור ברקת שיותר טוב בימים אלו להרבות‬ ‫סליחות ותח‪‬ו‪‬ים עם הצבור מללמוד וכתב בר"י שכן ראה לקצת רב‪‬ים שתמיד היו עוסקים בגופי הלכה‬ ‫ובחבורים ובחודש אלול היו מ‪‬יחים קצת מסדרם ללמוד גירסא רק תח‪‬ו‪‬ים ע"ש‪.‬‬ ‫המחבר בסי' תר"ג אף מי שאי‪‬ו ‪‬זהר מפת של עכו"ם בעשרת ימי תשובה צריך ליזהר‪ .‬הגה ויש לכל אדם‬ ‫לחפש ולפשפש במעשיו ולשוב מהם בי' ימי תשובה וספק עבירה צריך יותר תשובה מעבירה ודאי כי יותר‬ ‫מתחרט כשיודע שעשה משאי‪‬ו יודע ולכן קרבן אשם תלוי הוצרך להיות יותר ביוקר מחטאת‪) :‬ד"ע ורבי‪‬ו‬ ‫יו‪‬ה ריש ברכות(‪ .‬ובמש‪‬ה ברורה ס"ק ב' ויש לכל אדם וכו' ‪ -‬כתב הרא"ש שיקרא באלו הימים באגרת‬ ‫התשובה של רבי‪‬ו יו‪‬ה והאר"י ז"ל כתב שחיוב ללמוד בספרי מוסר כל הש‪‬ה וכ"כ הגר"א במשלי בכ"מ‬ ‫ובמע"ר ועל כל פ‪‬ים באלו הימים יעשה כל אדם כדעת הזוהר שישוב קודם שישכב ויתאו‪‬ן על חטאיו‬ ‫ויפשפש במעשיו‪.‬‬ ‫ועיין ביערות הדבש ח"א דרוש א' כי ז' ימים שבין ר"ה ליום הכפורים הם ‪‬גד ז' ימי שבוע ובכל יום יעשה‬ ‫תשובה על אותו יום ד"מ ביום ראשון יעשה תשובה על מה שחטא כל ימיו ביום ראשון וכן ביום ב' וכן כל ז'‬ ‫ימים‪.‬‬ ‫הע‪‬יין להיות יותר טוב בי' ימי תשובה‬ ‫מה שהמחבר מביא ש'אף מי שאי‪‬ו ‪‬זהר מפת של עכו"ם בעשרת ימי תשובה צריך ליזהר'‪ .‬מה הע‪‬יין‬ ‫לעשות דבר שהוא לא יעשה אחרי יו"כ‪ ,‬האם זה לא רמאות? ויש בזה כמה מהלכים‪:‬‬ ‫הג"ר יצחק דוב קופלמן זצ"ל אמר פעם לבחור שלמד מסילת ישרים כל הזמן רק עד ‪‬קיות כי הוא לא מגיע‬ ‫בעבודתו יותר גבוה מזה‪ ,‬ואז הוא אמר לו‪ ,‬פעם אחד אתה חייב לגמור את כל הספר כדי שתוכל לדעת לאן‬ ‫אתה אמור להגיע‪ ,‬אחרי זה באמת רק תלמד לאן שהגעת‪ .‬וכן אפשר לפרש את מה שמת‪‬הגים בימים אלו‬ ‫בחומרות שלא יעשו אחרי זה‪ ,‬כי פעם בש‪‬ה חייבים לחיות חיים יותר רוח‪‬יים‪ ,‬כדי להרגיש לאן א‪‬ח‪‬ו‬ ‫שואפים להגיע‪.‬‬ ‫וכן היה הג"ר בצלאל ראקוב זצ"ל מסביר את הגמ' בברכות ‪"‬ט‪ .‬אמר רבי אלכס‪‬דרי אמר רבי יהושע בן‬ ‫לוי‪ :‬לא ‪‬בראו רעמים אלא לפשוט עקמומית שבלב‪ ,‬ש‪‬אמר‪ :‬״והאלהים עשה שיראו מלפ‪‬יו״‪ .‬ע"כ‪ .‬מה‬ ‫‪15‬‬ ‫עוזר רעם קצר לתווך הרחוק? אבל הפשט ה‪‬כון הוא‪ ,‬שכשא‪‬י ‪‬כ‪‬ס לחדר חשוך‪ ,‬א‪‬י ‪‬תקל במכשולים‬ ‫כמעט בכל צעד‪ .‬אבל אם יש לי אפילו ש‪‬ייה אחת של אור‪ ,‬א‪‬י כבר יכול להתמצא מספיק כדי להעריך‬ ‫לאיזה כיוון כדאי ללכת‪ ,‬בלי להמשיך להת‪‬גש כל הזמן בדברים‪ .‬כן הוא בימים אלו‪ ,‬אם א‪‬י חי חיים‬ ‫אחרים‪ ,‬יהיה יותר קל במשך הש‪‬ה החשוך למצוא את הדרך ה‪‬כו‪‬ה והאמיתית‪.‬‬ ‫עוד מהלך שמעתי מהג"ר מתתיהו סלומון זצ"ל‪ ,‬שאם מישהו בו‪‬ה בית ולבסוף ‪‬ופל למטה‪ ,‬לא הבית ‪‬הרס‬ ‫אלא הוא ‪‬פל‪ .‬כמו כן אם הוא חי חיים אחרים גם אם זה רק לתקופה מסויימת‪ ,‬את הב‪‬יין שב‪‬ה עם‬ ‫החיים האלו‪ ,‬שאר קיים אלא שהוא כבר לא שמה ‪ -‬כעת‪.‬‬ ‫עוד מהלך להבין את זה הוא‪ ,‬שהקב"ה הוא ‪‬מצא בימים האלו קרוב מאוד אלי‪‬ו‪ ,‬ואם בא אורח חשוב‪,‬‬ ‫מ‪‬קים את הבית היטב כדי שהאורח יה‪‬ה‪ .‬כמו כן כשהקב"ה מגיע אלי‪‬ו‪ ,‬מ‪‬סים להיות הכי טוב‪ ,‬ומתאים‬ ‫לאורח המיוחד הזה‪.‬‬ ‫בברכת כתיבה וחתימה טובה‪ ,‬ש‪‬ת גאולה וישועה‬ ‫לעילוי ‪‬שמת אבי מורי ר' יוסף מאיר בן ר' יצחק זצ"ל ‪‬לב"ע כ"ז כסלו תשמ"ט‬ ‫לעילוי ‪‬שמת ר' מאיר לייבוש בן ר' יחיאל מיכל זצ"ל 'המלבי"ם' ‪‬לב"ע א' תשרי תר"מ‬ ‫לעילוי ‪‬שמת ר' ישראל בן ר' אשר זצ"ל 'הי‪‬וקא מסטולין' ‪‬לב"ע ב' תשרי תרפ"ב‬ ‫לעילוי ‪‬שמת ר' יצחק אריה בן ר' מתתיהו זצ"ל 'הבעל שם ממיכלשטאטט' ‪‬לב"ע ד' תשרי תר"ח‬ ‫‪‬ית‪‬ת האפשרות לכל המעו‪‬יי‪‬ים לקחת חלק בהוצאות ול‪‬דב לזכות ולעילוי ‪‬שמה‪.‬‬ ‫‪16‬‬