קובץ גליונות - תוספות · Kovetz Gilyoines - Tosafos — ראש השנה (2026-09-07)

\ / --------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
בס"ד
"יר ט של ראש השנה שחל להיות בשבת -במקד ש היו תוקעין אבל לא במדינה" -שנינו במשנתינו (יאש השנה פ״ד מ״א) ובירושלמי
(ראש השנה פ״ד ה״א) הובאו סמוכין לכך" :כתוב אחד או מי יום תיועה וכתוב אחד או מי זכיון ת ת ע ה ,הא כיצד ,בשעה שהוא חל
בחול יום תיועה ,בשעה שהוא חל בשבת ־ זכיון תיועה" .מזכייין אבל לא תוקעין".
"משחיב בית המקד ש התקין יבן יוחנן בן זכאי שיהיו תוקעין בכל מקום שיש בו בית דין" -שנינו במשנתינו הנ"ל ,והיא שונים
מסבייים כי הצויך בבית דין נועד מפני הגזייה "שמא יעביינו ד׳ אמות בי שו ת היבים ,ואילו בית דין היו מזהייין את העם שלא
להעביי את ה שופי בי שו ת היבים ,ב"תוית כהנים" אנו מוצאים אסמכתא מן התויה ,הן ל אי סוי תקיעה והן ל הי תי בפני בית
דין" :והעבית שו פי תיועה בחודש השביעי בע שוי לחודש ,ביום הכפויים תעבייו שו פי בכל איצכם" ,שאין תלמוד לו מי בע שוי
לחודש .משמע שנ א מי "ביום הכפויים" איני יודע שהוא בע שוי לחוי ש ,אלא בע שוי לחודש דוחה את השבת בכל איצכ ם ,ואין
תקיעת י א ש השנה דוחה שבת בכל אי צ כ ם אלא בבית הדין בלבד" ,וזוהי אסמכתא בלבד ,שכן מדאויייתא מו תי לתקוע ולא
א סיו אלא משום גזיי ה שלא יעבינו כנ"ל.
יא שוניים כ בי תמהים כיצד ביטלו מצות עשה דאויייתא ,בגלל גזיי ה" ,שמא יעביינו" אולם לא ניכנס לתחום זה ,כשם שאיננו
דנים בשאלה אם ומתי ניתן לחכמים ל ע קוי ד בי מן התויה וי תי הבעיות שהועלו מסביב לענין זה ,ונצטמצם ב שאלת תקיעת
שופי בייו שלים השנויה במחלוקת בין היא שונים ,הן לגבי הנהוג בזמן הבית והן לגבי המחוייב בזמן הזה.
יא שונים מחולקים בדעותיהם ב ד בי פייושו של "מקדש" י ש"י בפייו שו למשנתו מדגיש "אבל לא במדינה -לא בייו שלים ולא
בגבולין".
מאידך בידינו דעת הי מב"ם בפייושו למשניות" :כבי באינו פעמים כי מקד ש נ קי א ייו שלים כולה ומדינה ש אי עיייות" ומכאן
שהיו תוקעין בייו שלים בזמן הבית" וכן הוא מ ס ביי ב"יד החזקה" (הל׳ שופי פ"ב ה"ה) מדוע היו תוקעים בייושלים" :כ שגזיו שלא
לתקוע בשבת לא גזיו אלא במקום שאין בו בית דין ,אבל בזמן שביהמ"ק היה קיים והיה בית דין הגדול בייו שלים ,היו הכל
תוקעים בייו שלים בשבת ,כל זמן שבית דין יושבים" .בי תי ה עיים מו תי לתקוע י ק בפני בית דין ,ש"בית דין מזהייין את העם
ומודיעים אותם שלא יעבייו בי שו ת היבים" ,אך בייו שלים מו תי היה לתקוע גם שלא בפני ב"ד שכן אימת מקד ש עליהם".
היאב"ד משיג עליו וטוען כי במקד ש הכוונה למקד ש ממש ומדינה קיי ייו שלים עם הגבולים ,אולם לא נכנס כאן ל בייוי זה( .הל׳
שופי פ"ב ה"ג) .משגלתה סנ הדיין מלשכת הגזית ש ב הי הבית ועביה לייו שלים עצמה זכתה ייו שלים למעמד מיוחד ,ואף לדעת
יש"י כי ביא שונה לא היו תוקעין אלא במקד ש בלבד ,היי מעתה החלו לתקוע גם ב עיי עצמה ,ולא זו בלבד אלא כדביי המשנה
"כל עיי שהיתה יואה ושומעת וקיובה ויכולה לבוא -תוקעין".
מעמד של ייו שלים ל א חי שבטלו הסנהדיין שנוי במחלוקת היאשונים :י ש"י והימב"ם ,המחולקים ביניהם בשאלת התקיעה
בעיי ייו שלים בזמן המקד ש ,כאמוי ,מאוחדים שניהם בדעתם ,כי ל א חי ביטול הסנ הדיין אין תקיעת שו פי בשבת גם בייושלים,
שכן אין בה סנ הדיין ואף אין בה בית דין סמוך ,ולעומתם ס בוי י ב אלפס (היי׳׳ף) כי יש מקום לתקיעת שו פי בשבת ,גם בזמן הזה
ולא י ק בייושלים.
לעומת דעתו של הי מב"ם הפוסק "ובזמן הזה" מ ש חיב בית המקד ש ,כל מקום שיש בו בית דין קבוע ,הוא שיהיה סמוך כאיץ
י שיאל ,תוקעין בו בשבת ,ואין תוקעין בשבת אלא בבית דין שקידשו את החדש" ס בוי היי"ף כי בבית דין קבוע מו תי לתקוע
בי"ה שחל להיות בשבת .י בי זי חיה (יז׳׳ה) בעל ה מאוי וכן היא" ש מוסיי ם שהיי"ף אף עשה מעשה "אמיו עליו על י ב אלפס ז"ל
שהיה תוקע בי"ה שחל להיות בשבת" אולם אין דעתם נוטה לכך .בעל "המאוי" משיג עליו "זהו אחד מן המקומות המתמיהים
הנמצאים בהלכות / ,וכן מציין הרא"ש כי למרות מנהגו של הרי"ף"ולא נהגו תלמידיו אחריו לעשות כן".
הייטב"א מדגיש "ולא מצינו מי שנהג כמותו בשום מקום מי שיאל ,וכדביי בעל "שבלי הלקט"" :ובכל
מקומות י שי אל מנהג פשוט שלא לתקוע בי"ה שחל בשבת" .וכך נפסקה ההלכה בשו"ע אוי ח חיים סי׳
תקפ"ח" :יו"ט של י"ה שחל להיות בשבת אין תוקעין בשופי" ,והיא ההלכה הנהוגה בי שיאל.
יבי מנוח מניבונה בעל " ס פי המנוחה" מביא (בהלכות שופי פ"ב ה"ב) בשם "בעל העזי" על "חכם אחד
שבא מדמ שק ו סי פי שהיו נוהגים לתקוע ביו"ט של י"ה שחל להיות כשבת .מאות שנים עביו ואין
בידינו ידיעות נוספות על שמיעת קול שופר בשבת .יתר על כן ישנה דעה כי נושא זה מנע את עלייתו
של הגי"א לאי"י ,וכך מ ס פי י בי עקיבא יוסף שלעזינגי בשם י בי שמואל סלנט כי הגי"א נמנע מלעלות ר׳ יעץ* אטל׳נגי
מפני שגוים לעצמו לבטל ממנו מצות עשה של שו פי מן התויה בא"י ,אולם לתושבי חו"ל הוה להו שני ימים כיומא אייכתא".
לפני מאה שנה ומעלה ,בשנת תיל"ב ,מצא י בי יעקב א טלינגי בעל "עיוך לני" מחובתו להוכיח את בני עדתו בהסתמכו על דביי
הג מי א (יאש השנה טז" ):כל שנה שאין תוקעין לה בתחילתה מייעין לה בסופה" .הוא בדק ומצא כי בשנים הי עו ת ביו תי ובשנים
הטובות ביו תי היה י א ש השנה בשבת .חויבנות בית המקד ש היא שון והשני היו בשנים שי"ה חל להיות בשבת ,ומאידך היו
שנים טובות ביותי :שנת הק מת המשכן ,שנת מחילת עוון העגל וכן שנה שנכנסו ל איץ (יאה חישוביו במנחת עני פישת האזינו) והוא
קוי א לתשובה "בפיט בשנים כאלו שי"ה חל בשבת ,נתאמץ בתשובה בלי הפסק ,כי המופלא ממנו בל נדע .ובמכוסה ממנו בל
נשאל ומי יודע אח יי ת השבה אם טוב ואם י ע הוא".
.1מתוך מאמיו של היב בצלאל לנדו ז"ל קובץ ישויון ח"א עמ׳ תלג ואילך ,עם הוספות יבות.
יו״ל ע״י מערכת ׳קובץ גליונות' k.gilyonot@gmail.com 0533145900
/ ץ
באותה שנה שהדברים הושמעו מעל במת ביהמ״ד באלטונא התהלך כבר רבי עקיבא יוסף שלעזינגר
בירושלים עיר הקודש ,ולבו עליו דוי ,על כי אין בירושלים בית דין סמוכים שבפניהם אפשר היה לתקוע
שופר בראש השנה שחל להיות בשבת :״למה לא נוכל לחדש הוראתו זו של הרי״ף גם בעיר הקודש ולתקוע
ביום ראשון של ראש השנה ,גם אם יחול בשבת?" תמה רבי עקיבא יוסף שלדעת הרמב״ם ורוב הפוסקים
אין תוקעין אלא בפני בי״ד סמוכין ,ורבי עקיבא יוסף החל לעסוק בבירור הלכות הסמיכה .בעיה זו נידונה
שלש מאות שנה קודם לכן דור אחד אחר גירוש ספרר בין גדולי צפת וירושלים ,כאשר הר״י בי-רב העלה
את הצעתו לחדש את הסמיכה ובגלל התנגדות הרלב״ח ירדה התוכנית מעל הפרק.
משהגיע רבי עקיבא יוסף ל מסקנה כי לשם תקיעת שופר בשבת אין צורך בבי״ד סמוכין ,העלה א ת תביעתו
להשמיע קול שופר בירושלים ,גם בר״ה שחל בשבת ,את הצעתו השמיע מיד לאחר עלייתו ב שנת תר״ל r r
ר'שמואל 6jJ0
וחזר עליה ב שנת תרמ״ב אולם את תביעתו השמיע ברמה לקראת תרס״ה ותרס״ו שנתיים רצופים שבהן חל יום א׳ של ר״ה
בשבת .את תביעתו הביא לפרסום בירחון התורני תל תלפיות שהופיע בהונגריה והוא המקור העיקרי למאמרנו זה .על תביעתו
זו חזר לקראת תרס״ט ומאז לא נסוג הימנה.
זקני ירושלים מספרים כי כבר אז ,בשנים הראשונות לעלייתו העלה רבי עקיבא יוסף את השאלה בפני
רבה של ירושלים רבי מאיד אוירבך מקאלי ש בעל ״אמרי בינה״ ,אולם הלה דחה בצורה נמרצת את
ההצעה ,כעבור שנים מועטות ,בשנת תרמ״ב ,חזר רבי עקיבא יוסף והעלה את הצעתו ובשנים אלו כיהן
כבר רבי שמואל סלנט כרבה של ירושלים ,ואילו רבי יהושע ליב דיסקין שעלה מבריסק הטביע את
חותמו בישוב הישן.
באותה שנה תרמ״ב חל יום ראשון של ר״ה להיות בשבת ורבי עקיבא יוסף פנה לחכמי ירושלים והעלה
בפניהם ,בעל פה ובכתב ,את הצעתו ״לתקוע בשבת בירושלים עיה״ק ובכיהכ״נ מיוחד בועד כל בתי
הדינין הקבועים ורבנים הי״ו".
את הבירור ההלכתי הוא פותח ״סדר העבודה צריך להיות בשעה קבועה למען ידע כל הקהל להתאסף
ר' אל׳הו דוד רב׳נןב׳ץ ולשמוע קול שופר ומקום המסוגל לזה היותר נכון כעת בביהכ״נ רבן יוחנן בן זכאי ,שמו נאה לו כתקנתו
שהיו תוקעין בכל מקום שיש בו בית דין״.
חמשה עשר נימוקים להיתר מנה רבי עקיבא יוסף בדיוניו עם חכמי ירושלים ,וביניהם ״מעשה רב של הרי״ף״ אשר עשה כן הלכה
למעשה גם בחו״ל ,במקום בי״ד של ג׳ בלבד ועל אחת כמה וכמה בירושלים שלא זזה שכינה ממקומה״.
לדבריו השעה דוחקת משום ״עת לעשות לה' כי עת צרה היא ליעקב בגשמיות וברוחניות ,אין צריכין להאריך כאשר הכל יודעין
כי דמן של ישראל נשפך מן צורריהם -וזמן המסוגל לזה ביותר הוא ראש השנה ומקיים כזה למצוות עשה כפולה של ותקעתם
־ ונזכרתם לפני ה׳.
באותה שנה -מספר רבי עקיבא יוסף ־ השיג הסכ מתם של המהרי״ל דיסקין מבריסק ויתר חכמי ירושלים
לה שתתף באסיפה שנועדה להיערך בבית מדרשו לדיון בנושא זה .אולם האסיפה לא נתקיימה לאחר
שהמהרי״ל מבריסק קבע ש״אין לנו בי״ד קבוע כהלכה״.
עברו למעלה מעשרים שנה רבי עקיבא יוסף הוסיף ל שאת בלבו את שאיפתו לקיים מצות תקיע ת
שופר בר״ה שחל להיות בשבת ,ובשנת תרס״ד הודיע כי הצליח להשיג את הסכמתו של רבי אליהו דוד
רבינוביץ תאומים (האדר״ת) רבה של ירושלים בעת ההיא ,ולדבריו לא זו בלבד שהאדר״ת הסכים לכך
אלא שהיה נלהב לכך.
משזכה להסכ מת האדר״ת ביקש הימנו רבי עקיבא יוסף לבקר אצל ה״ראשון לציון״ הוא רבי יעקב שאול
אלישר ולשכנע גם אותו ־ האדר״ת לא יכול היה לצאת מביתו בגלל מחלתו אולם שיגר אליו את נציגו
יחד עם רבי עקיבא יוסף לדון בנושא זה .הלה ,קיבל אותם בסבר פנים יפות שמע מפיהם א ת בק שתם
״לתקוע בר״ה בשבת בביהכ״נ של רבי יוחנן בן זכאי לבד במותב ג׳ בתי דינים של ספרדים ובתי דינים
מד׳/׳ ר a״p ורבנים של אשכנזים׳׳.
כאשר הראשון לציון הביע את חששותיו ״מפני קיבוץ המוני אנ שים נשים וטף בבית כנסת אחד״ ,הציע לו רבי עקיבא יוסף בשם
האדר״ת ,להכריז על נשים שהן פטורות מלבוא ,וכן ״להעמיד שוטרים כמו שעושים במועדים אצל כותל המערבי״ ,בסיכום
הבירור הודיע הראשל״צ על רצונו להתיעץ עם רבי חיים חזקיה בעל ״שרי חמד״ ורבה של חברון ,והבטיח למסור תשובתו כעבור
שמונה ימים.
בימים שבנתיים שקל רבי עקיבא יוסף את הבעיות ,והעלה הצעה ״לסדר כרטיסי כניסה לביהמ״ד ,ההכנסה תהיה מוקד שת לבתי
יתומים והנשארים יעמדו סביב חוצה וישמעו״ .אולם ההצעה לא נראתה בעיני הראשל״צ שלא יאמרו בשביל ממון התירו הרבים
שבות״.
כעבור שבוע הודיע ״הראשון לציון״ את תשובתו :״אם הא שכנזים יתקעו בבית הכנסת שלהם ,נתקע גם אנחנו ואם לא-לא״ .רבי
עקיבא יוסף החל להתדיין עמו בדבר נימוקי השלילה ,ולבסוף גילה לו הראשל״צ כי דעתו של רבי שמואל סלאנט אינו נוחה מכך
״מנגד הרבה״.
■ יו״ל ע״י מערכת 'קובץ גליונות' ■ Lgilyonot@gmaiLcom| 0533145900
r \־
רבי עקיבא יוסף ,שלא השלים עם הדחיה ,ביקר אצל הגרש״ס והלה הסכים לדעתו של רבי עקיבא יוסף הלה מיהר לספר על כך
לאדר״ת ומשהייתה בידו הסכמת רבני ירושלים נעשו הכנות לביצוע הדבר ״וכבר היינו מוכן ומזומן לשמור ולעשות התקיעות
בשעת מנחה ,שלושים קולות אחרי קריאת ספר תורה בביהכ״נ הגדולה רבי יהודה החסיד ,במותב בי״ד ,תרי בתי דינים של
אשכנזים ועליהם הגאונים שליט״א ,ולצרף עוד רבנים שי' וכאשר רשמנו ברשימה״.
זקני ירושלים מספרים כי כמה מרבני ודייני ירושלים אף הוזמנו לה שתתף במעמד זה אולם שומרי החומות ובראשם רבי חיים
זוננפלד יצאו בהתנגדות נמרצת.
כדי להימנע ממחלוקת ויתר רבי עקיבא יוסף על ביצוע תקיעת שופר באותה שנה.
עובדא זו מתא שרת ע״י הרי״מ סוקצינסקי בספרו עיר הקדש והמקדש(ח״ג פ״ב) ושם בעם׳ רפ״ג הביא :״אחד
מרבני ירושלם החשובים הרב הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר זצ״ל מחבר ספר לב העברי תלמיד הכתב
סופר וחתן הגאון רבי הילל קאלאמייער ,שאף מכמה שנים לעשות כמעשה הר״יף ולתקוע בשבת בירושלם,
ויהי ב שנת תרמ״א הוציא ע״ז קונטרס מיוחד ,בו ביאר כל טענותיו ונימוקיו לקיים התקיעה בשבת ,ועשה
תעמולה גדולה בין רבנים ות״ח ,עד שנצטרפו אליו כמה רבנים וחכמים בירושלם ,והתעתדו לתקיעת שופר,
בר״ה תרמ״ב שחל להיות בשבת ,בדעתו היה להכניס כ״ג רבנים ,שיהיו נוכחים ב שעת התקיעה ,דוגמת
סנהדרין קטנה שיהא נקרא ב״ד חשוב ,וכמעט שהשיג מטרתו ,אולם בהגיע ערב ראש השנה נשמטו רובם
והתחמקו ,כי פחדו לעשות מעשה כזה נגד רוב רבותינו הפוסקים ונגד מנהג ישראל ,ונשארו עמו רק יחידים
והשמיע קול שופר באופן :וכמקום צנוע ,ומאז לא בצע שוב את תקיעת השופר בשבת ,בראותו שהצבור אינו
ר' ח״ם ffsjjn נוהר אחריו ,ושמעתי מהרב ר׳ אלי׳ מרדכי אייזנשטיין(נ״י) [זצ״ל] סופר ונאמן מרא דאתרא מו״ר חו״ז הגאון
רבי שמואל סלנט זצ״ל שהוא הגרש״ס אמר בשנה ההיא :כי אן! אמנם ודאי אינו מורה להלכה לתקוע ומי
אשר ישאל את פיו יאמר לו לא לעשות כן ,אבל עם זה גם לא יערער ולא ימנוע את אלה שילכו (בלי שאלת פיו) לשמוע התקיעות,
ומצטער אני שלא דברתי ע״ז ,עם מו״ר בהיותו בחיים חיותו ,אבל נאמן עלי העד הזה שכן אמר מו״ר הגרש״ס שגם לא יתנגד.
ובקיץ תרס״ד כשהבאתי את לוח דיני ומנהגי אר״י ל שנת תרס״ה אל הגאון רבי אלי׳ דוד רבינוביץ תאומים זצ״ל [האדר״ת] -
נאנח אז ואמר ״חבל שר״ה הבא (התרס״ה) חל בשבת ומי יודע אם אזכה עוד לשמוע קול שופר דאורייתא״ (הוא הרגיש א״ע חלש אמנם
של״ח ג׳ אדר א׳ תרס״ה) ,והוסיף לאמר אלי ,״אילו הי' הרב ר' עקיבא יוסף עושה מעשה בר״ה הבא לתקוע ב שבת הייתי הולך ועומד
אחורי הכותל לשמוע קול שופר( ,בפנים לא הי׳ נכנס שלא יאמרו שעל פיו היתה ההוראה)״.
הגרימ״ט מביא שם את תמצית דברי הגרע״י בקונטרס שהוציא ב שנת תרמ״א ,י״ג עיקרים עליהם בנה
רבינו את שיטתו ,הגרימ״ט משיב עליהן ובסוף מסיים ״ואחרי כל הדברים האלה עלי להביא גם מ״ש
רבינו הגדול הרא״ה זלה״ה בספר החינוך מצוה ת״ה :ר״ה שחל בשבת ואין תוקעין וכו׳ וד״ז לא גזרו
במקום שיש ב״ד גדול בחכמה ,והרמב״ם ז״ל כ' שצריך להיות הב״ד סמוך וכו' ואני שמעתי שהרב ר׳
יצחק אלפסי ז״ל הי' תוקע בישיבתו בשבת ,ואתה בני אם תזכה תבחר לך הטוב בעיניך עכ״ל ,הרי לא
רצה החינוך להכריע בזה״.
הזכרנו כבר שתכניתו הוכשלה בגלל התנגדותם הנמרצת של שומרי החומות וראשם רבי חיים זוננפלד.
אולם רבי עקיבא יוסף לא השלים עם ההתנגדות ,בסוף השנה( ,אלול תרס״ד) חזר לפרסם ב״תל תלפיות״
(קובץ י״ג מכתב צ״ט עמ׳ )190את תביעתו בהוסיפו טעמים נוספים לביסוס תביעתו .הוא מבקש את הסכמתם
הרב 1p0J13rp'6 של רבני חו״ל :״כל איש א שר מסכים וחפץ בו בחיים יאות לשלוח בזה הסכמתו״ אך לצערו של רבי
עקיבא יוסף לא היו לקריאתו ההדים הדרושים .במדה שאנו למדים מהפרסומים ב״תל תלפיות״ לא היו
לו תומכים מרובים אולם הלוחם האמיץ אינו נרתע ,ובשלהי תרס״ה הוא חוזר ומפרסם א ת קריאתו:
״בשנה העברה כבר היינו מוכנים לתקוע שלושים קולות ב שעת מנחה ע״פ פקודת הגאון הגדול מעוז ומגדל וכו׳ הרב האדר״ת -
רב דפעה״ק ת״ו -זצ״ל ,וכפי הנשמע היה בעצה אחת עם הגאון בעל שדה חמד רב דחברון זצ״ל ,ואין א' מן הגדולים שליט״א
פה א שר היה כנגד ,ורק שוב נתעורר קנאות מן הצד ע״י רב א׳ ממונה מקד מת דנא ,עד שהיה לפחוד שלא יצא מחלוקת בר״ה
ר״ל ,בהיות כן חזרנו מן הדרך ,כי גדול השלום בפרט בר״ה וכו׳ ,ובפירוש שמענו מפיו הק' מי יודע אם ישמע עוד קול שופר בחיים
וכמעט היה נותן נפשו על דבר זה בידעו עד היכן הדבר מגיע ,וכו'.2
וכן שמעתי עדות נאמנה מפי הנה״צ ר׳ חיים טודרוס הרשלר זצ״ל שסיפר לו דודו הגאון ר׳ ליב דיין זצ״ל כי האדר״ת שלח אז
אליו הוראה שיהי׳ מוכן לבא אם יזמינו אותו להיות נוכח בעת התקיעות בר״ה שחל להיות בשבת ,אולם כאמור משכי הגאונים
את ידיהם ממעשה זה מחשש מחלוקת בר״ה ,ובזה נבין את דבריו הקדושים שאמר אל הגרי״מ טוקצינסקי ״אילו היה הרב ר׳
עקיבא יוסף עושה מעשה וכו״ כי הצטער על א שר לא עשה מו״ז הגאון מעשה.
ומסיים ,ומכיון שראש השנה הקרוב ,תרס״ה ,חל שוב בשבת הוא חוזר על תביעתו לתקוע שופר ביום הראשון ״האם לא כדאי
לנו לסמוך על הוראות אותו הגאון האדר״ת זצ״ל לבד ,והלא כולם אוכלי בשרא היו על סמיכות אותו הגאון ,שהיה ראש להורות
בטבחיא ,ולהורות להתיר א שת איש לעלמא ובשאלת נשים הנוגע באיסור כרת ר״ל ועל שבות אינו בר סמכא בתמיה ,ואין לך
אלא השופט שבימיך״.
.2״תל תלפיות״ ריש אלול תרס״ח.
V. ■ יו״ל ע״י מערכת 'קובץ גליונות' ■ k.gilyonot@gmail.comj 0533145900 J
\ / --------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
אמנם במכתב מהאדי״ ת לחתנו היאי״ק משלהי אלול תיס״ד ב מ ס פי ענינים כותב בין הי תי ״תחל שנה וביכותיה לשנה מבויכה
מאו שיה ומוצלחת ייכתב וייחתם לחיים טובים ב ס פין של צדיקים ג מויי ם יד״נ ח' הי ב י' א״י הכהן האבד״ק יפו שליט״א הוא
וביתו ובניו ובנותיו ...על ד בי תקיעת שופי בש״ק הבעל״ט כ בי נתבטל ה ד בי וכבי הסחתי דעתי מזה ,כי שמעתי מינני ם שאני
יוצה לחדש חדשות ח״ו ,ואין ל ד בי לע״ע מזה .ונזכה לקיים מצוות תקיעת שופי דיבנן בשנה הזאת ,ונקווה לקיים מצוות עשה
של תוי ה לשנה הבאה עלינו לטובה ולשנים ה א חיו ת הבאות עלינו ועל כל י שי אל לטובה .אלי' דוד״.
עוד כותב הגיע״י שלזינגי ב"תל תלפיות" שם בענין זה" :והגאון מהו"י ש"ס [יבי שמואל סלנט] נ"י א מי אלי כ"פ שהוא מוכן
ומזומן לילך אל התקיעות ,אך להשתדל עליו ולהשקיט מחלוקת א"א לו לפי שעה ,ומעשה י ב סי פי לי ,כי כ א שי נסע הגי"א
זצ"ל לא"י כנודע ו חזי מן הדיך ולא נודע טעם חזיתו ,ואח"כ נתגלה כי באותה שנה היה חל י"ה בשבת ,ואצל הגי"א נ ת ביי
ההלכה ,כסת מא דש"ס (ביצה ה׳) הא לן והא להו כפיי ש"י ותוס׳ שם ,וכמו שנהגו מקד מ ת דנא י"ה יום א' בא"י 3ולתקוע כי אם אין
כ"א יום א׳ י"ה אז לכ"ע תוקעין ככ׳ בתו׳ ואם הוא היה יכול לתקוע בעצמו היה עכ"פ בידו לעשות כיצונו ,משא"כ אם תלוי בבעל
תוקע ובדעת ב"ד וכו' ,ואם לא יסכימו לו לעשות כדעתו א"כ בנסיעה זאת גוי ם לעצמו לבטל ממנו מ"ע של שופי מה"ת בא"י,
משא"כ בחו"ל הא להו שני ימים כיומא איי כ ת א דמי ,ומ"ע של ישיבת א"י בזה"ז לדעת הימב"ם הוא י ק מדיבנן ,ולהיות עי"כ
מבטל מ"ע דאויייתא בקו"ע ,שוא"ת עדיף וכו׳".
וב"תל תלפיות" (מנ"א תיס"ח קובץ י״ז מכתב ב') בתוך דביי הגיע״י:
"עוד ב שנת תי מ"ז [תימ"א] ביקש הגה"ג ד ביי ס ק זצ"ל לעשות אסיפה יבה בזאת ולא
אסתייע מילתא כי כ בי היה הזמן ק צי ומוטיד".
פולמוס זה היה בשנות תי ס"ד -תיס׳׳ה ,וכעבוי שנים מועטות ,בשלהי תיס"ח ,כ בי היו
שלשת המסכימים! האדי" ת בעל שדי חמד וישא ביכה ,בעולם האמת ,אולם יבי עקיבא
יוסף חזי ופייס ם ב"תל תלפיות" קיי א ה נוספת ,והפעם יש לו תומך בעל מ שקל והוא יבי
אברהם שאג מקויברסדורף רבו של רבי חיים זוננפלד .אף הוא הגיע למסקנה כי על פי
בית 'popn׳ח/ז בן זכאי 1927pjen
הלכה צייכים לתקוע ביו"ט יא שון של י"ה שחל להיות בשבת .הוא לא י צ ה לעשות מעשה
ב פי הסיא ועל כן ציוה לק חת נכיי שהוא יקח את ה שופי ולטלטלו -והוא ותלמידיו הלכו אתו לי עי אחד ותקעו" .עויך "תל
תלפיות" מציין בהעיתו שם כי פנה לאחד מתלמידי קוי בי סדוי ף והלה אי שי את העובדה ,אם כי לא היה ביצונו ל פי ס ם ה ד בי
שלא יהיה מן המתמיהים.
וז״ל בייחון "תל־תלפיות"
" ...ונ ת עויי תי עתה ביו תי ע"פ אוי ח אחד א שי בא הנה ו סי פי בשם הי ב הגאון מה"ו יעקב משה זצ"ל אב"ד ד ק אי א לי שהוא היה
באותו מעמד והיה אז בק"ד [בקובלסדויף] ,כ א שי הגאון דק"ד זצ"ל היה לומד הסוגיא ד"שמא יעביינו" קודם י"ה ,בעיון עם
תלמידי הישיבה ,ואותה שנה היה י"ה חל בשבת ,א מי לתלמידיו ע"פ הלכה צייכין לתקוע ,אמנם לעשות כן ב פי ה סי א היה לו
מויא מפני המון עם שאין מבינים ,ומה יא מיו היבני ם סביב ,וע"כ צוה להם ליקח נכיי שהוא יקח א ת ה שופי ולטלטלו ולהוליכו
דיך י ה "י שלהן והוא ותלמידיו הלכו אתו לי עי א׳ ושם תקעו ,כן י א ה בעיניו מעשה י ב הלכה למעשה ,ועל אמיתות ה ד בי אם
כי ע"א נאמן באיסויין ,ואפילו עד מפי עד ,איכא ל ביויי אצל הגאב"ד ד קי א סנ א נ"י א שי עוד זו כי אותה מעשה א שי כ בי ע בי
עליו קיו ב למ׳ שנה ,וזה מעשה י ב וכו׳".
והעויך -הי ב הגאון י׳ דוד צבי קצבויג זצ"ל -ב ה עי ה שם :א מי העויך כדי שלא יהיה שמועה זו נשען על א מיי ת אי חי פי חי
א שי את שמו לא נודע ,כתבתי להגאון צי"ע אבדק"ק קי א סנ ע נ"י וז"ל בתשובתו אלי:
הנני להשיב כי א מת הוא מה ש א מי האויח ,כי כן שמעתי כמה פעמים מאמו"י הגה"צ ז"ל ,י ק זה אינני זו כי אם א מי שהלכו,
דהיינו שגם בני הישיבה הלכו עמו או א מי י ק שהלך בעצמו ,ובזה הלשון א מי לי שלקח עמו עי ל אחד להוליך ה שו פי לי עי
והלך ותקע שם ,וכן סי פי לי ג"כ הגה"צ דנאדיפאלו זי"ע זה המעשה כי גם הוא היה שם בעת הזאת בק אב עיסד אי ף ,וי ק לא
היה ביצונו ל פי ס ם הדבי כדי שלא יהיה מן התמיהים כמובן.
דו"ש בלונ"ח עבד לעבדי ה׳ .ביוך בענדיט.
גם הפעם קמה התנגדות נגד הצעתו נועזת ,אך יבי עקיבא יוסף לא נסוג ,ואם כי לא עשה מעשה כיבים ,היי היה תקיף בדעתו
עד סוף ימיו ,כי גדול כוח ה שו פי לסלק ה מק טיגי ם ולקיוע את המסכים ה מפיידים בין י שי אל לאביהם שבשמים.
התמונה ה מצ טייי ת בעיקיה מתוך קייאותיו של יבי עקיבא יוסף לא תהיה שלמה אם לא נציין את טעמי המתנגדים וביניהם
מחכמי ייושלים ,שהמשיכו את ה מעיכה נגד יבי עקיבא יוסף מימי "ניתוץ הבית" והם שמנעו בעדו לבצע תוכניתו ,אולם כאן
נזכיי י ק את ההתנגדות שבא לידי ביטוי באהלי ס פי ,וביא שי פי קי ם .בלבד.
תשובה ענינית לנימוקים שהועלו ע"י י׳ עקיבא יוסף ניתנה ע"י אחד מחכמי ייו שלים הוא יבי שלום ליב אייזנבך ,באותה אכסניה
של תויה ,שבה פויס מו הנמוקים ל ה תי "תל תלפיות" (חשון תיס"ה)" .בין הי תי הוא טוען נגד ההנחה ש מין בעל "בית יוסף" נטה
לדעת היי"ף אולם נימוקו העיקיי שלא נהגו כן גדולי ייו שלים ביויו ת הקודמים " שהיי כמה גדולים היו בכאן הפיי חדש ,פיי
תו אי מהיי"ט אלגזי ,ולמה שתקו ,ובודאי היתה מצוות עשה חביבה אצלם ,האם א כ שי דיא".
.3כמו שכתב שם בעל המאוי " -וכן נהגו לעשות בא"י [י"ה יום אחד] כל שהיו לפנינו עד עתה חדשים מקיוב באו לשם חכמי פיובינציאה והנהיגום לעשות שני
ימים טובים הדויות בי"ה".
יו״ל ע״י מערכת 'קובץ גליונות' k.gilyonot@gmail.comj 0533145900
r \י
האחראי ל מתפרסם ב״תל תלפיות״ שיצא לאור בעירו הוא רבה של וייטצען רבי ישעיה זילברשטין .מצא מחובתו להביא דעתו
לשלילה ואם כי קרא על רבי עקיבא יוסף ״אוהב מצוות לא ישבע מצוות״ .הוא פוסק ״אין לנו להחמיר להמציא תקנה לתקוע
בירושלים במקום בית דין נגד דעת הירושלמי ומהאי טעמא לא נהגו גדולי הקדמונים לתקן תקנה זו״ .רבי יהודא גרינולד בעל
״זכרון יהודא״ פירסם אף הוא את דעתו השלילית .אולם בהתנגדות נמרצת יצא רבי שמעון
סופר מערלוי בעל ״התעוררות תשובה״ הלה היה מיראי הוראה ובספר תשובותיו רשום
על כל דף ״אין לסמוך על הוראה זו בכלל״ .אולם כאן ראה מחובתו לצאת למערכה גלויה
בטענה ש״הקבלה והמעשה שראינו מדור דור הוא העיקר בהוראה ,וכיון שזה יותר קרוב
לאלפיים שנה שלא תקעו ב שבת דור דור בכל תפוצות ישראל וכל הקדושים וגאונים ובעלי
הש״ס ומארי ד מתניתא ועד היום לא תקעו -כן הלכה ועליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע.
וכל עוד אין בית דין סמוכין כדברי הרמב״ם אסור מן התורה שציוונו לשמוע לדברי החכמים,
שאסרו לתקוע בשופר בשבת והתוקע עובר עבירה ולא מצוה כי הפה הקדוש שצוה על כך
לתקוע הוא ציוה לשמוע לחכמים שלא לתקוע ולברך ברכות לבטלה״.
לפי דרכנו איננו מכריעים בין ההרים הגדולים .אולם נסכם את הנושא בדברי בעל ״ספר החנוך״ .ר״ה שחל בשבת אין תוקעין
בו ודבר זה לא גזרו במקום שיש בי״ד גדול בחכמה ,והרמב״ם ״ז״ל כתב שצריך להיות הבי״ד סמוך וכו׳ ,ואני שמעתי שהרב ר׳
יצחק אלפסי ז״ל היה תוקע בישיבתו בשבת .ואתה בני אם תזכה תבחר לך הטוב בעיניך׳ .בעל ערוך השלחן (סימן תקפ״ח סעיף י׳)
פוסק ״עכשיו בעוונותינו הרבים .שאין לנו בית דין סמוכין ,אין תוקעין בשום מקום אפילו בא״י .אולם הוא מלא תקוה ואמונה
״לכשיבוא גואל צדק נתקע בירושלים .אם ירצה השם״.
בס׳ ארח דוד (עלי אורח )317מובא כשחל ראש השנה בשבת ,תקע חמיו הגרע״י שלזינגר זצ״ל בירושלים [ע״פ שיטת הרי״ף ועוד],
הגרי״ח זוננפלד זצ״ל ובן רבנו הגר״ז ויספיש באו ביחד לשמוע את התקיעות ,ועמדו מאחורי המחיצה .מפי רבי שלמה ורנר
שליט״א ,בשם זקנו רבי נחום [בר״ז] ויספיש זצ״ל[ ,והובא ג״כ בספר הנהגות ופסקים הגרי״ח זוננפלד (עמ׳ 89הע׳ .])302ואף
ששיטתו של הגרי״ח זוננפלד היתה שלא לתקוע בר״ה שחל ב שבת וכמבואר בקובץ ישורון (ח״א עמ׳ תל״ח) ,אמנם הלך יחד עם
הגר״ז הנ״ל שהיה לומד עמו בקביעות ,למקום שתקע שם הגרע״י ועמדו שם בהחבא שלא יאמרו שהתירו א ת הדבר [וראה שם
בקובץ ישורון מש״כ רבי בצלאל לנדוי ז״ל בהרחבה על כל הענין] .ובקובץ תל תלפיות (תרס״ה עמ׳ )213מובא דהגרע״י סיפר בשם
הגר״ש סלנט שזה הסיבה שלא עלה הגר״א מוילנא לא״י דסבר שצריך לתקוע והב״ד לא יסכים .והנה אמנם במקורות הנ״ל
לא הוזכר שהגרע״י תקע למעשה ,אלא רק רצה לתקוע ,אכן במשפחתו מקובל שהוא אכן תקע בר״ה שחל בשבת .ועוד נמסר
במשפחה שהיה לו להגרע״י שופר של אביו זצ״ל והיה נוהג לטבול לפני שתוקע בשופר ההוא ,ובשנה שחל ר״ה בשבת ,הלכו
מתנגדיו ופסלו את השופר של אביו שלא בידיעתו ,ולעת שרצה ללכת לטבול לפני שתקע סגרו את המקוה לפניו ,ולכך אמר
שאינו תוקע בשופר של אביו וביקש שופר אחר לתקוע ,ועי״ז זכה לקיים א ת התקיעה ולא להכשל בתקיעה בשופר פסול- .
רשימות רבי מרדכי [ברש״ז] ויספיש שליט״א .ועי׳ מה דהבאנו בענין זה להלן בפניני אגדה.
ומסופר שהגרע״י ניסה להשפיע על הגר״ז בהר״ן שיסכים לשיטתו ויתקע בשופר בשבת ,ואמר לו כי אם יתקעו בשבת יהיה
תיקונים בעולמות העליונים ויתגלה המשיח ,אמר לו הגר״ז שקיום המצוות אינם לקרב את המשיח אלא כפי שנצטוינו ,וכיון
שהציווי שלא לתקוע ,כך צריכים לנהוג - .רשימות רבי ניסן זק״ש זצ״ל.
שופר קשור
מעניין לציין שבשנים האחרונות נתגלה -באוסף קיימברידג׳ מגניזת קהיר ־ פיוט שנתחבר בא״י במאה העשירית ,המתאר טקס
מיוחד לתקיעת שופר בבית כנס ת של בית הוועד בר״ה שחל להיות בשבת .הקטע דלהלן מראה בעליל איך התמודדו חכמי א״י
מתקופת הגניזה עם בעיות ההלכתיות הקשורות עם תקיעת שופר בר״ה שחל להיות בשבת:
מערבית לראש השנה שחל בשבת -פיוט על סדרי תקיעה
מלך הזהיר בועד ,שיהיו תוקעים בבית הועד ,בשבת וראש השנה
מלך חיזקם בלימוד ,שיהא שופר קשור לעמוד ,בשבת וראש השנה
מלך ברר לעדה ,שלא יתקעו אלא בפני ראשי תעודה ,בשבת וראש השנה
מלך רחש שלא יימשך ביד ,אבל ינתן פה בו והוא מגייד ,בשבת וראש השנה
בשבת וראש השנה חיזק ושימעה ,שלא יהיו בחוצה לארץ תוקעים תקיעה.
הענין כולו מבואר היטב במאמר המקורי של עזרא פליישר (שחשף את הפיוט) בכ״ע תרביץ .שנה נ״ד (תשמ״ה) עמ׳ . 61-66ראה עוד
הדיונים על המאמר בתרביץ שנה נ״ה (תשמ״ו) עמ׳ ,608-611וגם בכ״ע סידרא ח׳ (תשנ״ב) עמ׳ . 19-37
לו היה הפיוט הזה לפני ר׳ עקיבא יוסף ,מסתבר שהוא היה מ שתמ ש באותה עצה.
בדורות מאוחרים יותר ,יש שהעידו על הגאון רבי שרגא פייבל פראנק זצ״ל רבה של ימין משה שהיה תוקע בבית דינו בר״ה שחל
בשבת.
וגם בזמננו יש חוגים מהמזרחי וכדו׳ שנוהגים לתקוע בעיר העתיקה בביהכ״נ ״רבן יוחנן בן זכאי“ ובעוד מקומות ,וכמובן שאי״ז
כמקובל בידינו מרבותינו זצוק״ל ויבדלח״ט שהורו שאין לשנות מהמנהג של אלף שנה שלא תקעו ואכמ״ל.
יו״ל ע״י מערכת 'קובץ גליונות' k.gilyonot@gmail.comj 0533145900
תקיעה בר״ה שחל בשבת
סי פי הגי"א מן שליט"א שהגיע שאלה ל מין הגיח"ק צ"ל יהודי שגדל בצעייותו כ חידי ואחיי השואה ה תקלקל ועבי לגוי באחד
הקיבוצים ולא מקיים שום מצוה ,י ק מצוה אחת שביא ש השנה הוא הולך ביחובות הקיבוץ ותוקע לכל האנשים .ובתו חזי ה
בתשובה ושואלת בשנה שיא ש השנה חל בשבת האם לו מי לאביה שלא יתקע ,או שאם ת א מי לו את זה הוא יפסיק לג מיי
ממנהגו.
וא מי לה מין שלא יגידו לו כלום ושימשיך לתקוע .ו א מי הגיח"ק ומי יודע אם זה לא הזכות שזכה שבתו חזי ה בתשובה.
חכם התוקע בשופר בר״ה שחל בשבת ומברך ,האם יענו אמן
מביא מין הגי"י זילבישטיין שליט"א :שאלה .נ א מי במסכת י א ש השנה (דף ):יום טוב של י א ש השנה שחל להיות בשבת,
במקדש היו תוקעין אבל לא במדינה .ופיי ש י ש"י (ד"ה אבל לא במדינה) לא בייו שלים ולא בגבולין .אך בפייו ש המשניות לימב"ם
כתב שהמקד ש כולל את כל ייושלים ,ולדבייו לכאויה אף בייו שלים [שבתוך החומות] א פ שי לתקוע ב שו פי בי א ש השנה שחל
להיות בשבת .ויש לדון מה הדין כ א שי יש חכם הנוהג כ שיטת הימב"ם (בפייוש המשניות י"ה תחילת פ"ד) דכל ייו שלים בכלל מקד ש
היא ,והוא תוקע ב שופי בייו שלים בי"ה שחל להיות בשבת ,האם אלה ששומעים את ביכותיו יענו אמן[ ,וכמו שכתב בביאוי
הלכה (סימן יטו ס"ד ד"ה ואסוי) דאם שומע אחד שנוהג כאיזה דעה שלא נדחתה לג מיי מהפוסקים מו תי לענות על ביכתו אמן] ,או
שמא דעת יחיד הוא ונדחתה דעה זו מההלכה א"כ א סוי לענות אמן?
תשובה .נ א מי במסכת יומא דף כא ע"א ע שי ה נסים נעשו בבית המקדש ...ולא הזיק נחש ועקיב בייושלים ,...פתח במקד ש וסיים
בייושלים? והקשה מכאן ה ב אי היטב (ארח סימן תקפח סק"ג) בשם חכמי אי ץ י שי אל על שיטת הימב"ם ד עיי ייו שלים בכלל מקד ש
היא ,מה מק שה הגמיא? ותייץ העיוך לני במסכת סוכה (דף מא ע"ב) דאע"פ ד׳מקדש׳ כולל גם ייושלים ,אבל ׳בית המקדש' אינו
כולל גם ייושלים ,דבית לחוד ומקדש לחוד .והא דקתני ע שי ה נסים נעשו לאבותינו בבית המקדש ,זהו דוקא בבית המקד ש ולא
ייושלים .וה שעיים המצוינים בהלכה יומא (שם) הק שה דאם כן היה לג מי א להק שות פתח בבית המקדש ,עיין שם.
והנה בהנהגות ופסקים הגיי"ח זוננפלד (הלכות י"ה סעיף ט) כתב בשם החת"ס ,דמלבד התקיעה בי"ה שהיא מצוה ,ועליה גזיו חז"ל
בשב ואל תעשה ,יש עוד מצוה מ ה תוי ה של "כי תבאו מלחמה על ה צי ה צויי“ ,ואין לך צויי גדול מזה ,אויבו א שי ב קי בו טמון
בחובו להצייח עליו ולהתגבי ,ומ"ע זו לא בטלו ,לכן נ ש אי ה התקיעה במקד ש או בב"ד ,והציבוי השומעים ממילא יוצאים גם ידי
חובת היום ,עכ"ל[ ,ויעוין במהי"ם שיק (סימן יצב)] .ועוד כתוב שם שמענו עדות נאמנה ...כ א שי י׳ עקיבא יוסף [בעל לב העביי]
תקע בשבת שחל בו י"ה ,הלכו יבנו יוסף חיים עם י׳ זלמן בהי"ן בהחבא לבית סמוך למקום התקיעות לשמוע קול שופי וכו׳.
אם כן משמע ש מותי לענות אמן.
ללמוד הלכות שופר
בשנה שיום טוב של י א ש השנה חל בשבת כתב בעל לקט יו שי כי טוב ללמוד בו הלכות שו פי וגם הדי שה ביבי ם תהיה בעניין
מצות שו פי והלכותיה וכך כתב טוב ללמוד הלכות שו פי כשחל בשבת וכ שיוצה לדיו ש בי א ש השנה ידיו ש בהלכות שו פי כיון
שהוא יומו וכן מצינו במגילה כשחל פויי ם בשבת שדוי שים בהלכות מגילה משום ד ה הז כי ה עולה במקום קיי א ה וכן גבי שו פי
מה לי קול שופי מה לי קול קיי א ה עכ"ד
שבת עושה תיקון
לדעת בעל הבן איש חי בשו"ת תוי ה לשמה סוד י שיים סי׳ תל"ו טוי בי ק ת סו"ס תקפח עיי"ש ,הטעם שאין תוקעים ב שופי
בשבת לפי שקדו שת השבת עצמה עושה את התיקון שעושה ה שו פי ואין צויך בתקיעות ומה שא מיו בג מי א כי הטעם שאין
תוקעים בשבת שמא יעביינו אי ב ע אמות בי שו ת היבי ם לא א מיו חז"ל טעם זה אלא עבוי המון י שי אל שכן טעם זה הוא פשוט
ונגלה ויקל עליהם לקבל את גזיי ת ם אך אין זה עי קי הטעם שכן הם ידעו ביוח קד שם שהתיקון שנעשה על ידי תקיעת ה שופי
נעשה מאליו מכה קדו שת השבת וכיון שטעם זה יש בו סודות ונ ס תיו ת ולא יספיק להמון העם לפיכך נתנו טעם א חי לגזיי ת ם
שמא יעביינו אי ב ע אמות בי שו ת היבים כיוצא בזה מצינו לבעל היוק ח שכתב כי השבת היא אות וי שיאל נ ש מיים בה כלו מי
י א ש השנה שחל בשבת אין לי שי אל לחשוש מפני ק טיוגו של השטן שכן שבת שומיתן.
בתשובות הגאונים שעיי תשובה סי׳ פ׳ מתשובות יבינו האיי ז"ל :וששאלתם כי יש מקומות שאומיין ויהי י חו ם במעלי שבת
ויו"ט ,הכי היא בשתי ישיבות ש א סוי הוא בשבת כיון שקידש היום ואין או מיים ויהי יחום ולא שו מי את עמו י שיאל ,דהכי קיי"ל
לענין ויהי יחום תקינו ליה בעיבי ת משום שעת הדין לחייבים ,בשבת אין שם דין כלל ואין צייכים לומי ,וה"ה ל שו מי א ת עמו
י שיאל ד א מי י ב א א"י זיי א משל ליועה צאן כו׳ כ"ז [=כל זה=] בחול שה שיי ם ממונים על העולם צייכים לו מי שו מי את עמו
י שי אל כי כמה הם ה מק טיגים לי שי אל בכל יום כיון שנכנס שבת כולם זזים ממקומם ונשגב ה׳ לבדו ,והיי הצאן תחת סוכת
שלם נ ש מיים וע"כ צייכים לו מי ה פויס /ה פוי ש /כו׳ וכך הוא המנהג וקיי"ל מלתא יווחת.
מנחה בשבת של ר״ה
ד בי חדש מצינו בחת"ס (דישות י"ה שנט ,ב) שביאי כי חנה המתינה מלהתפלל על בנים בי"ה שהל בשבת עד עת יעוא דיעוין וז"ל
בתוך הדביים .ואמנם צייך טעם באמת מ"ט לא התפללה עם הציבוי ב ש היי ת אדי ב ה ב שעת מנתה דינין שייין בעלמא .ויתכן
שהיה אז י א ש השנה בשבת ובשבת במנחה מ עויי יצון העליון כידוע ליודעים .ובקשת בנים צייך ה ת עוייו ת יצון העליון דבני
חיי ומזוני במזלא תלייא שהוא מזל העליון כידוע עכ"ד .ולפי"ז גם בק שות על חיים ומזונות הם מיוחדים במנחה של י"ה שחל
בשבת.
יו״ל ע״י מערכת 'קובץ גליונות' k.gilyonot@gmail.comj 0533145900
ימים נוראים תשפייז בסייר
מראשי המרד במשה ובתורת ה׳ ,והם סחפו אחריהם בשיא לצדיקים בעוה׳׳ז הוא מפני ששכר מצווה בהאי עלמא ליכא וארטים לראש השנה
הטעם שראש השנה הוא באי תשרי .כתוב בפסיקתא רשעותם את קהל ה׳ ,והם ,שעברו עוון הכי חמור כי השכר הוא גבוה מאוד ואין אפשרות כלל לשלם כאן
שהוא משום שהעולם נברא בכה׳ אלול והאדם הראשון בהיסטוריה (שהקב׳׳ה לא מחל להם אפי׳ על יונקי שדיים) בעוה׳׳ז וא׳׳כ איך לרשעים אפשר לשלם? מתרץ הח״ח ע׳׳פ
נברא בא׳ תשרי ובאותו היום הוא חטא והקב׳׳ה דן אותו שבו בתשובה ברגע האחרון ונצלו מאסון כבד ונורא ,יש כאן פסחים נ :רבא רמי כתיב כי גדול עד שמים חסדך וכתיב כ
באותו היום ויצא זכאי בדימוס ,לכן כל שנה הקב׳׳ה דן עידוד גדול לחזור בתשובה אפי׳ כשנראה שהסיכויים אפסו גדול מעל שמים חסדך הא כיצד כאן בעושים לשמה כאן
בעושים שלא לשמה ,וא׳׳כ רשעים שעושים שלא לשמה אותנו באותו היום להוציאנו זכאים בדימוס .והדברים וכבר מאוחר .ולכך אומרים דווקא מזמור זה.
תמוהים הא אדם הראשון לא יצא זכאי ,שהרי הוא נענש לשמוע קול שופר :הנה מצינו בהלכה שצריך לכסות השופר השכר שלהם הוא מתחת השמים ושייך לשלם להם כי
קשה מאוד שנגזרה עליו מיתה ובזיעת אפיך תאכל לחם בשעת הברכה (א׳׳ר .מט׳׳א ועוד) והטעם בזה ,אומר האבני עושים בשביל צרכי מתחת השמים ,משא׳׳כ הצדיקים.
והקב׳׳ה גירשו מג׳׳ע; ועו׳׳ק הרי אנחנו ג׳׳כ לא יוצאים נזר ,משום שבברכה על השופר מברכים לשמוע קול שופר לב ז .זכור ימות עולם בינו שנות רור ורור .שאל אביך ויגרך
זכאים בדין ובקושי מקבלים שנה נוספת והיא בדרך כלל ולא לתקוע בשופר ,ואפשר שהוא בושת השופר שהברכה זקינך ויאמרו לך .יש לדקדק למה זכור ימות עולם אמר
מלאה בתלאות ויסורים? וי׳׳ל שהדבר דומה לאדם שהיה היא על הקול ,וכעין שמצינו שמכסים החלות בשעת הברכה בלשון יחיד ,ואילו בינו שנות דור ודור הוא בלשון רבים .וכן
שאל אביך ויגדך הוא בלשון יחיד ,זקנך ויאמרו לך הוא לו מפעל משגשג ומצליח מאוד ,באחת השנים הוא שם שם על היין משום בושת החלות .אבני נזר.
מנהל עבודה וסמך עליו בכל אך בסוף השנה הוא גילה בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך הי .יש לדקדק מה בלשון רבים .וי׳׳ל ,אומר רבי יונתן דייויד ,ע׳׳פ חגיגה יא:
שהמנהל הזניח הכל ולא טיפל בכלום והמפעל היה בקריסה טעם נכתבה בשופר המילה קול שופר בשונה מבחצוצרות דאין דורשין במעשה בראשית בשניים רק ליחיד ,וא׳׳כ זכור
מוחלטת ,אז מה אמור לעשות בעל הבית? לתת מכתב שהזכיר רק הכלי בלבד? וי׳׳ל שהמשך הפסוק הוא לפני ימות עולם הוא מעשה בראשית ונכתב ביחיד ,וע׳׳ז נאמר
פיטורים מיידי .אבל כשהמנהל הוא בנו של של הבעל הבית המלך ה׳ ,והנה השופר רק מעורר זכות אילו של יצחק וזה שאל אביך ויגדך ביחיד ,ואילו שנות דור ודור זה על המשך
אזי הבעה׳׳ב לא זורק אותו לגמרי אלא מעביר אותו לא נצרך בבית המקדש לפני ה׳ כי שם היה מקום העקידה הדורות ,וזה שרי ברבים לכך כתב ויאמרו לך.
לתפקיד אחר שאולי הוא כן יכול להצליח בו .וכך היה עם ואין לך תזכורת יותר מזה ,ואילו קול שופר מעורר זכות לב מא .אשיב נקם לצרי .אומר רש׳׳י שמכאן ילפינן שאפי׳
אדם הראשון למרות שמעל לגמרי בתפקידו ,הקב׳׳ה לא קבלת התורה (רס׳׳ג הובא בחכמת שלמה תקפו) ולכן צריך אחרי שהקב׳׳ה זרק את החץ הוא יכול להשיבו .ובשונה
ממידת בשר ודם .וההסבר הוא דהנה איתא בתענית כט. גילגל אותו מהמדרגות אלא הביא לו תפקיד שונה בעולם להזכירו במקדש .חתם סופר.
שברא והעביר אותו למשבצת אחרת .וזאת בקשתינו והיה הי למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה הי אחר ושמו ששריפת בית המקדש התחילה בשלהי תשעה באב ועיקר
מהקב׳׳ה שידון אותנו וישאיר אותנו כאן בעולם למרות אחר .יש לפרש ד׳׳ז ע׳׳פ ר׳׳ה יז שיג׳ מידות של רחמים נפתח הדליקה היתה בי׳ אב .ואמר רבי יוחנן אילו הייתי באותו
שמעלנו בתפקיד ויתן לנו חיים להצליח בתפקיד לפי ב -ה׳ ה׳ ,כי ה׳ הראשון הוא על קודם החטא ,ולמה צריך הדור הייתי קובע את הצום לי׳ באב .ויש להקשות ע׳׳ז הא
כפרה על קודם החטא כי הוא כפרה על ע׳׳ז שהקב׳׳ה מצרף ר׳׳י בעצמו ס׳׳ל אשו משום חיציו ,ומבאר הנימוק׳׳י שכמו יכולתנו.
האם יש רמז כלשהו בתורה שראש השנה הוא יום הרין .בזה מחשבה למעשה ,ולכן כשיהיה ה׳ למלך על כל הארץ חץ ברגע שיצא מידו נגמרה המלאכה ה׳׳ה באש ברגע
הנה כל המועדים והרגלים הכתובים בתורה נאמר בהם יום ויתבטל הע׳׳ז אזי ה׳ יהיה אחד ושמו אחד כי אין חטא של שהדליק נגמרה מצידו כל פעולת ההדלקה .וא״כ אילולי
דברי רש״י היה קשה על רבי יוחנן מדוע היה קובע את ובחמישה עשר יום וביום הביכורים וכדו׳ לבד מר׳׳ה וי׳׳כ ע׳׳ז אז היג מידות יהיו רק ה׳ אחד .עיני שמואל.
שלא נאמר בהם יום ,אלא נאמר בהם בחודש השביעי באחד מלך מוחל וסולח לעונינו ולעוונות עמך בית ישראל ומעביר הצום לעשירי הרי אשו משום חיציו ,וממילא התחלת
לחודש ובעשור לחודש בלי יום ,והיינו רמז מה שאמר דוד אשמתנו וגוי .יש להקשות מדוע מבדילים בין האשם לעוון ,הדליקה כבר קבעה שהמלאכה נגמרה בתשיעי וא׳׳כ הזמן
למשפטך עמדו היום והיינו שבימי המשפט עמדו -לשון היה צריך להיות כתוב לעוונות ולאשמות בית ישראל ,ולמה לצום הוא בתשיעי? ולפי רש׳׳י כאן ניחא ,כיוון שרק בבשר
הבדיל ביניהם? וי׳׳ל ,אומר המשך חכמה ,שמצינו ברמב׳׳ם ודם נאמר הדין שכשהחץ יוצא מידו א׳׳א להשיב ,משא׳׳כ שתיקה מהמילה היום .רוקח.
אימתי ראש השנה .במדר׳׳ר דברים ב יד איתא :שאלו מעשה הקרבנות א ד שכתב שאשם אינו מכפר בציבור אלא אצל הקב׳׳ה אפי׳ כשחץ יוצא מידו הוא יכול להשיב ,והרי
מלאכי השרת לפני הקב׳׳ה אימתי ראש השנה ויום ביחיד כי אין אשם בציבור ולכן לא הזכיר אשמתנו ביחד את ביהמ׳׳ק הקב׳׳ה שרף בעצמו כדאיתא בב׳׳ק ס :לפיכך
אמר ר׳׳י אני הייתי קובע זאת לעשירי .האדמו׳׳ר רבי משה הכיפורים ,אמר להם הקב׳׳ה אני ואת נרד למטה .ולכאורה עם העוונות שאינו בציבור.
מבאיאן הי׳׳ד.
למה שוב תוקעים ומריעים .מתרצת וארטים ליום כיפור
יושבים, כשהם ומריעין תוקעין צריך להבין מהי התשובה שענה להם הקב׳׳ה? מבאר רבי הגמי ברייה אומרת
יהודה אסאד הסבר נפלא :ידוע הכלל של ׳לא אדו ראש׳ ואחייכ כשהם עומרים
ראש השנה אינו חל בימים א ד ו .וידוע המדר׳׳ר בשופטים הגמי כרי לערבב את השטן ואומר שם רשייי שלא ישטין .מלך מוחל וסולח לעוונינו ולעוונות עמו בית ישראל ומעביר
שכשיש דין למטה בעוה׳׳ז אז אין דין למעלה .ומכיוון שזמן וכשישמע שישראל מחבבין את המצוות מסתתמין רבריו .אשמתינו בכל שנה .וקשה מדוע אין כוללים הכל יחד מוחל
ישיבת ב׳׳ד כאן הוא בב׳ וה׳ (מגילה ובכתובות ועוד) ממילא ויש להבין האם בגלל שישראל מחבבים את המצוות וסולח לעוונינו ולאשמתינו? וי׳׳ל דכתב הרמב׳׳ם (מעשה
בימים האלו לא דנים למעלה .וא׳׳כ זה מה ששאלו מלאכי מסתתמים דבריו ואין לו אפשרות לקטרג על עם ישראל? הקרבנות א ד) שאין קרבן אשם בציבור אלא ביחיד ולכן
השרת מתי יהיה ראש השנה ,הרי בימים א ד ו לא משום מתרץ הרע׳׳א ע׳׳פ חז׳׳ל (יומא פו ):שבתשובה מאהבה באשמותינו לא הוסיף בית ישראל .משך חכמה.
לא אדו ראש ,ובימים ב וה׳ לא משום דאין דנים למעלה כי זדונות נהפכים לזכויות .וע׳׳כ כשהשטן רואה שישראל הנה ירוע שמצוות תשובה היא מצווה גרולה ונשגבה ועייי
דנים למטה .וגם ביום ג לא ,משום דאז יחול יו׳׳כ ביום ה׳ מחבבין את המצוות היינו שמקיימים את המצוות מאהבה נמחלים כל עוונות הארם והוא נהפך לנקי .ולפי׳׳ז תמה
ואין דנים למעלה בה׳ .וכן בשבת לא ,משום דיו׳׳כ יחול מסתתמים טענותיו כי הוא לא רוצה לומר את פשעי עם הנוב׳׳י (או׳׳ח קמא לה) למה לא מועילה התשובה לחוטא
ששב ,גם כדי לפטור אותו מעונשי ב׳׳ד של מטה ,שהרי הדין בשני ואין דנים למעלה בב׳ .אז מתי דנים? לכן אמר להם ישראל כי זה נהפך לזכות.
הגמי ברייה לב :אומרת מפני מה אין ישראל אומרים הוא שאדם שמחלל שבת לא יעזרו כמה סיגופים ותעניות הקב׳׳ה אנו נרד למטה ,וא׳׳כ יכול להיות בב׳ ג ה ז.
באין מליץ יושר מול מגיר פשע .יש להקשות האם אכן אין שירה ברייה ויוייכ ,כיוון שאפשר שמלך יושב על כסא רין ותשובה שיעשה ,בכל מצב יסקלו אותו ,ולמה? הרי נתכפר
שום מליץ יושר מול מגיד פשע? האם אין לנו שום זכות מכל וספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניו וישראל אומרים לו הכל בתשובה ויש דין שנקי וצדיק אל תהרוג .יש הרבה
השנה האחרונה הא כתוב בחז׳׳ל אפי׳ אחד מיני אלף יגיד שירהי! וקשה הא קיי׳׳ל להלכה שאוכלים ושותים תרוצים לשאלה הזאת ,נביא כאן את תשובת רבי צדוק
לאדם יושרו? וי׳׳ל שלצערנו את העבירות והתאוות שלנו ושמחים בר׳׳ה וכן מסתפרים בער׳׳ה כדי להראות שאנחנו הכהן ואלו דבריו ,שמטרת העונש היא לא רק לכפר ,אלא
כאמירת לשה׳׳ר וכו׳ אנו עושים זאת בכזאת עסיסיות שזה בטוחים בחסדו ית׳ ,וד׳׳ז הוא סתירה לעניין זה ששירה גם להרתיע אנשים שלא יעשו עבירות .ואם התשובה תפטור
בורא מלאך רע ונורא ,בשביל כזה דבר צריך גם מצווה אנחנו לא אומרים וי׳׳ל ,אומר הרב אלישיב ,ע׳׳פ הפסוק גם מעונש בי״ד ,אזי לא תהיה לחוטא מספיק הרתעה ,בשל
שתהיה באותה רמה שתברא ג׳׳כ מלאך כזה גדול ורם ואני בחסדך בטחתי יגל ליבי בישועתך ,היינו שאנחנו הידיעה שיש דרך להיפטר מהעונש ע״י תשובה.
שיוכל להתחרות במלאך המשחית שנברא מהעבירה ,וכזה בוטחים בקב׳׳ה ,אבל ׳אשירה לה׳׳ ,מתי אנחנו שרים לה׳ נאמר לגבי יוייכ (ויקרא כג לא) כל מלאכה לא תעשו ,חוקת
מליץ יושר שתהיה מצווה בשלימות כמו העבירה זה אין לנו רק כי גמל עלי ,רק כשהגיעה הישועה .ולפי׳׳ז הכל מיושב עולם לרורותיכם .ובפסוק לב .לגבי צום כתוב ועיניתם את
אנחנו צריכים לעשות הכל כדי להראות שאנחנו בטוחים נפשותיכם ולא כתוב חוקת עולם לרורותיכם .אומר האור לצערנו.
באין מליץ יושר מול מגיר פשע תגיר ליעקב רבר חק בחסדו ,לאכול ,לשתות ,לשמוח ,להסתפר ,ולכבס את שמח שזה מרמז לגמ׳ במו׳׳ק ח .שבעת חנוכת בית המקדש
ע׳׳י שלמה המלך באותה השנה לא צמו ביו׳׳כ משום חנוכת ומשפט וצרקנו במשפט .יש ע״ז ביאור מאוד יפה :הנה הבגדים .אבל השירה תהיה רק אחרי הישועה.
בית המקדש אבל מלאכה לא עשו .וזה מרומז בפסוק וארטים פרשת האזינו בגלל שבאין מליץ יושר היינו שאף אחד לא מליץ עלינו יושר
וכולם דנים אותנו לחובה .אזי תגיד ליעקב דבר חק ומשפט ,לב ג .כי שם הי אקרא הבו גורל לאלוקינו .וברש׳׳י מכאן שלפנינו לעניין מלאכה זה לחוקת עולם ,אך לעניין צום זה
ומהו החוק והמשפט? שסנהדרין שכולם חייבו הר׳׳ז פטור .אמרו שעונים ברוך שם במקדש וכ׳׳ה ביומא לז .ויש לא לחוקת עולם.
להקשות שבתענית טז .וכן הוא בסוטה מ :איתא לדעת רבי וסלחת לעווננו כי רב הוא .יש להקשות האם בגלל לכן וצדקנו במשפט.
ותראה לפניך עקירה שעקר אברהם את יצחק על גבי דילפינן שאומר ברוך שם במקדש מנחמיה ט ה ויברכו שם שעוונותינו רבים לכן וסלחת לעוונינו ,ריבוי העוונות הוא
המזבח .למה כתב שנעקד ע׳׳ג המזבח י׳׳ל שמסתבר כבודך ומרומם וגו׳ ,ובשבי׳׳מ צריך פסוק זה ,כשכאן נאמר סיבה לסלוח? וי׳׳ל ,אומר רבי יונתן איבשיץ ,שהנה נפסק
שהמזבח היה י טפחים ורחב ד׳׳א ואברהם קיים כל התורה ,בתורה להדיא ללמוד ד׳׳ז? וי׳׳ל דרבי יהודה בברכות כא .בשו׳׳ע כמו רב שמודה בקנס ואח׳׳כ באו עדים פטור .והרי
והמעשה הזה נעשה ביו׳׳כ ובוודאי אברהם לא עקד לפני יליף דברכות התורה מהתורה ילפינן מכאן כי שם ה׳ אקרא ,מבואר בגמ׳ (חגיגה טז ).שכשאדם מתוודה על מעשיו יש
המזבח כי היה עובר על איסור הוצאה מרה׳׳ר לרה׳׳י ,לכן ולכן בשביל ברוך שם הוצרך ללמוד מנחמיה .והנה נחלקו שני מלאכים שמעידים ע׳׳ז ,וא׳׳כ זה נקרא מודה בקנס
דייק שעקד על המזבח .ולכן הוצרך גם לומר שהאיל שנמצא הרמב׳׳ם והרמב׳׳ן בספר המצוות אי ברכת התורה ואח׳׳כ באו עדים ,ולפי רב צ״ל פטור ,דאם נאמר כשמואל
נאחז בסבך בקרניו כי בלאו הכי יש בעיה של צידה וכעת מהתורה או מדרבנן ,ונראה דנחלקו בדעת רבי ורבי יהודה אז צריך להיות חייב .וזה אנחנו אומרים כי רב הוא ,כי
נפסקה הלכה כרב שפטור ולכן תחוס עלינו ותפטור אותנו. הנ׳׳ל. הוא ניצוד ועומד.
לפני התקיעות אנחנו אומרים למנצח לבני קרח מזמור .לב ג .כי שם הי אקרא הבו גורל לאלוקינו .איתא בחז׳׳ל על חטא שחטאנו לפניך ביורעים ובלא יורעים .לכאורה
הטעם שנבחר המזמור הזה בדווקא בשעת השיא ,ברגע (מדר׳׳ר כאן) שכאן משה ברך ברכת התורה .ויש להקשות היה צריך קודם לבקש על העבירות הקלות והיינו בלא
הנשגב והמרומם ביותר בר׳׳ה( ,למרות שיש הרבה מזמורים למה רק כעת הוא ברך ברכת התורה? וי׳׳ל שעד כאן התורה יודעים שהוא שוגג ,ורק אח׳׳כ לבקש על החמורות שהוא
אחרים שמוזכר בהם שופר) ,אומר רבי דוד פוברסקי ,שאמר היתה דיבור השכינה מתוך גרונו של משה ,ואילו יודעים והיינו מזיד? ותירץ ע׳׳כ בעל הקיצש׳׳ע שמובא
שהמזמור הזה מלמד את כולנו איך צריך להתנהג בכזאת פרשת האזינו אמרה משה מפי עצמו ,ולכן כאן שאמר מפי בגיטין ז .שלצדיק אין הקב׳׳ה מביא תקלה גם לא בשוגג,
ולכן הסדר שנכתב הוא לפי סדר עשיית החטאים .קודם שעה גורלית .כי הנה רוב בנ׳׳א יש להם הרבה חטאים ,עצמו הוצרך לברכת התורה .אבני נזר.
וכשמגיע ראש השנה יש להם כזאת הרגשה רעה ,האם אני לב ר .קל אמונה ואין עוול .אומר רש׳׳י קל אמונה לשלם נכתב החטא של יודעים שהוא חטא במזיד משום שרק
אחזור שוב ,הרי אני סו׳׳ס רואה שאני לא עומד בזה ,מה לצדיקים צדקתם לעולם הבא ,ואין עוול לשלם לרשעים לאחריו נעשה החטא של הלא יודעים שהוא בשוגג.
אני ,שקרן?! והתשובה לזה היא ממעשה דבני קרח ,שהיו
צדקתם בעוה׳׳ז .ויש להקשות הא הטעם שאין משלמים
מאמרי מוסר וסיפורים מענייני היום
יעשה העבירה עוד הפעם ,אלא צריך לשוב לפני ה׳ ,דהיינו אף שאינו מחוייב מן התורה להתגייר ,מכל מקום משעלה חיוב הזריזות בעשית תשובה
כותב רבי אהרן קוטלר בספר משנת אהרן ,מה נוראה להתודות לפניו ,ולהתחרט על העבר ולקבל על להבא שלא בדעתו להיות שומר תורת ה׳ ולהיות נלוה אליו ,לא היה לו
וחמורה התביעה עלינו ,אם אנו מתאחרים מן התשובה ישוב לכסלה עוד ,ויזרז עצמו לזה ,ולא יאחר א׳ פן יזדמן להתאחר ,על אחת כמה וכמה איש הישראלי שעמד על הר
אשר כל הנביאים תובעים עליה ,והתורה הזהירה מאד אחר כך איזה סיבה שלא יוכל לשוב .ב׳ על איחור התשובה סיני ואמר כל אשר דיבר ה׳ נעשה ונשמע ,על אחת כמה
עליה ,וביחוד בימי הדין ,וכל מה שיזדרז כן יעשה הכל בנקל גופא יהיה עונש בפני עצמו .וראיה ממה דאיתא בגמרא וכמה שאין לו לאחר לשוב לפני ה׳ .רבי יצחק בלאזר כותב
יותר( .משנת אהרן מאמרים ח״ב עמ׳ ריב) .כותב החפץ (יבמות מח ):מפני מה גרים מעונין בזמן הזה מפני ששהו אם האדם אינו חוזר בתשובה בעשרת ימי תשובה ,אם כן
חיים :ודע עוד ,דבעניני תשובה אין מספיק לו במה שלא עצמן להכנס תחת כנפי השכינה .הרי אפילו עובד כוכבים ,הרי הוא במרד כביכול נגדו יתברך ,שעומד בחטאו אף
שהקב״ה פותח בעצמו כביכול לפניו את דלתי התשובה .אחרי להביאני לגן עדן ,ונשבע לו הרב ,ואמר לו תקבל עליך שמתאוים להם .והקשה רבי נחום שאינו מבין איך זה יכול
ולפי זה מובנים דברי הרמב״ם מדוע הבינוני רק אם יעשה מיתת שריפה ,שאשליך לתוך פיך פתילה של עופרת רותחת ,להיות .תארו בעצמכם הנה עומד כאן מצד אחד יהודי
תשובה יכתב לחיים ,ולא יעזור לו שיעשה מצוה אחרת ,אף אז אני ערב לך שאביאך לגן עדן עמי במחיצתי ,וקבל עליו צדיק ,עובד השם ששיבר כל עצמותיו עבור עבודת השם
שבאמת אם יעשה מצוה אחת ולא יעשה תשובה יהיו היהודי לעשות כן .מיד הלך לבית המדרש של הרב ,ולא חזר יתברך כל ימי חייו ,ומצד שני עומד בעל עבירה גדול שרח״ל
זכויותיו יותר מעונותיו ,אבל יהיה לו עון על כך שלא עשה לביתו ,ועזב את אשתו ובניו וכל הונו שקיבץ באיסור ,ועמד כבר עבר על כל עבירות שבעולם ,כל ימיו ,ובסוף ימיו חזר
תשובה ,ועון זה יותר חמור מכל המצוות שיעשה ,משום שם בבכיה ותענית ובשק ואפר ,ולא הסתכל עוד בפני אדם בתשובה ועליו אומרים לשונות מופלגים כאלו כמו
שהוא כמורד במלך ,שהרי המלך המציא את עצמו אליו שלושים יום .לאחר השלושים יום צוה הרב שיביאו לפניו הראשון ,ועוד יותר אהוב נחמד ,קרוב וידיד ,ומקבלים
כמ״ש דרשו ה׳ בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב ולכך חייב מטה שמוציאין בו את המתים ,וכל כלי הקבורה ויעמידוהו מצוותיו ומתאווים להם ,איך זה יתכן אתמהה? אכן
הוא לעשות תשובה ,שאם לא כן ודאי שיהיו עונותיו לפני הבעל תשובה וכן עשו ,וצוה הרב שיביאו לו תכריכין המשיך רבי נחום ואמר :הרי אתם יודעים מה שהיה עם
מרובות מזכויותיו ,כי אין אפשרות שעל ידי עשיית המצות ויביאו אותם ,ואחר כך ירד הבעל תשובה לטבול את עצמו בני( ,היה לו בן ברוסיא שבימים ההם נאבד ונחטף בין
יגדלו זכויותיו ,כיון שיש לו את העון החמור של אי עשיית במי מקוה ,והתוודה שם בבכיה ועלה ונסתפג ולבש אותם ,העמים רח״ל הוא הושפע מהקומניסטים והלך בעקבותיהם
תשובה ,ומי שאינו שב עתה הוא ודאי פושע גמור ולא תעזור והושיבו על המטה וכלי הקבורה מונחים לפניו .אחר כך וסר מן הדרך ).הנה חשבתי אודות בני איזה צער עמוק יש
לו שום תחבולה אחרת להנצל מן הדין רק על ידי תשובה .נכנס רבי משה דיליאון ואמר לו :עדיין אתה עומד לי ממנו והגעגועים העצומים שיש לי עליו שיחזור בתשובה
החתם סופר היה מעורר בדרשותיו על אותם אלו האנשים במחשבתך הראשונה? וצוה החכם ר׳ משה שיביאו עופרת ויבוא אלי ,והנה דמיתי בעצמי ,אלו היה הוא עומד עתה
שבימי חודש אלול ,מרבים בתפילה באמירת תהלים והביאו ,והיה מנפח תחתיו במפוח של אש עד שהותך כאן מחוץ לביתי ,ודופק על הדלת ,ואני שואל מי דופק?
בלימוד תורה ובקיום מצוות ומנהגים שונים ,אך את עיקר העופרת היטב ואחר כך לקח את זה האיש והושיבו על ושומע ,אבא זה אני ...בנך ...ואני פותח את הדלת ורואה
העיקרים אינם עושים הם אינם חוזרים בתשובה .והביא ספסל קטן ,ולקח מטפחת קטנה וקשר אותה על גבי עיניו ,אותו ,והוא ניגש אלי ואומר רק מילים אלו אבא אני רוצה
על כך משל למה הדבר דומה ,לאדם שביקש לנפוש במקום ואמר לו :התוודה על כל עוונותיך לאלקינו ,וקבל עליך עול לחזור הביתה ולהיות טוב איזה שמחה והתרגשות איזו
מרגוע ,ושם את פניו לעיירת נופש ,הוא הגיע לפאתי העיירה מלכות שמים בלב שלם ,ואמור :שמע ישראל וקבל עליך אהבה וחיבה היה מתעורר בליבי אל בני ,איך הייתי מחבקו
ומצא שם בקתה רעועה ,דירה סרוחה ומעופשת ,ושכר בה המיתה ,חלף עוונותיך שהכעסת כל ימיך לבוראך ,ועשה ומנשקו ,והמשיך ותיאר בהפלגה יתירה כמה וכמה ביטויים
חדר במחיר יקר ,עד מהרה נחל מפח נפש נורא ,החום היה הבעל תשובה ככל אשר צוה הרב ,ובכה בכיה גדולה ומרה של אהבה וחביבות שהיה לו אל בנו ,והמשיך חשבתי בעצמי
ללא נשוא ,הזבובים גדשו את החדר ,והפשפשים עטפו את עד מאד ,והיו עומדים שם סביביו קיבוץ גדול מזקנים שאם הדבר כן בבן אדם ,שהוא בסך הכל רק בשר ודם
המיטה בהמוניהם ,המים לא היו ראויים לשתייה ,והאוכל ותלמידי חכמים .ואחר כך אמר לו הרב :פתח פיך ואשליך שאע״פ שנאמר כרחם אב על בנים ,מכל מקום סוף סוף גם
זוועה .נס האיש מהבקתה המחניקה לשאוף אויר צח ,הגיע בתוכה את העופרת הרותחת ותמות על קדושת שמו הגדול ,זה הוא בהגבלה ,כי הלא בשר ודם הוא כולו מוגבל ,אם כן
אל מרכז העיירה ,ואורו עיניו ,היו שם שבילים טובלים מיד פתח הבעל תשובה את פיו והטה את עצמו לאחוריו ק״ו וכל שכן אצל השי״ת שהוא ללא גבול ומידה ,ודאי אם
בירק ,בתים נאים ומרווחים הפנויים להשכרה ,הוא פגש ופער פיו לבלי חק ,וכל העם עומדים סביביו ,אז לקח הרב יהודי שב אליו ואומר לו אבא אני רוצה להיות מעכשיו טוב,
בנופשים שהיללו את החדרים המאווררים ואת השירות כף מלאה דבש והשליך אותה לתוך פיו ,ואמר :וסר עונך איזה שמחה עצומה נעשית על ידי זה בשמים וממילא מובן
האדיב ,וסיפרו על ארוחותיהם מעדני מלכים .שב הלה אל וחטאתך תכופר .מיד התחיל הבעל תשובה לצעוק בקול מר ,איך נעשה יהודי כזה בין רגע אהוב נחמד קרוב וידיד וכו׳
הבקתה בהחלטה נחושה ואמיצה ליטול את צרורותיו רבי ...למען השם ,מה זאת עשית לי? למה זה רמיתני? הרגני סיפר הרב אורי זוהר שבתחילת דרכו בחזרה בתשובה,
ולשכור דירה במרכז העיירה ,נבהל המשכיר וחרד לרווח נא הרוג ואל אראה ברעתי באבוד נפשי .למה אתאוה עוד התייעץ עם רבו כיצד ינהג בשבת הראשונה לחזרתו
הנאה העומד לחמוק ממנו ,ושאל אותו אמור נא לי ,מה אל החיים מאחר שעשיתי כל כך עבירות .א״ל הרב אל בתשובה ,האם ילך להתפלל בבית כנסת וכו׳ הרב לא התיר
מצאת שם שאין לך כאן? סיפר לו האורח על המעדנים תירא ואל תחת כי כבר רצה האלקים את מעשיך ,מאותה לו ללכת לבית כנסת ,כיון שבשבת התפילה ארוכה ואינו
שהאורחים מקבלים בכפר במחיר שהוא מקבל כאן את פעם והלאה לא זז מבית המדרש ,וכל ימיו היה יושב רגיל בתפילות ,אלא יעץ לו להשאר בבית כל השבת ,וכך
עשה .לפני שבת קנה פיג׳מה חדשה ופיצוחים גרעינים ארוחות העוני התפלות .לא ידעתי שאתה אוהב אוכל כזה ,בתענית ובתשובה גדולה ,ולא פסק פומיה מגרסא.
קרא המשכיר ,מעתה הוא יוגש לך בשפע ,לא עמד האורח איתא בתנא דבי אליהו שהקב״ה יושב ומצפה להם לישראל פיסטוקים וכו׳ ובשבת לבש את הפיג׳מה החדשה וישב
בהפצרות ונשאר שם ,והמארח עמד בהבטחתו ,אבל איזה שיעשו תשובה יותר ממה שמצפה האב לבנו ,והאשה לבעלה ופצח גרעינים וכו׳ ובשבת שניה הלך לבית הכנסת לשעה
טעם היה למאכלים בחום הנורא והמבהיל ,בקרב ענני כדי שיגאל אותן ויבנה להם בית המקדש .וכתב על זה רבי אחת בלבד ,ובשבת השלישית הלך לבית הכנסת לשעתיים,
הזבובים הטורדים ,לריח הביוב העולה על גדותיו וריקבון חיים פלאג״י בזה הלשון :האמנתי כי אדבר ,שבכל פעם וכו׳ וב״ה לאט לאט עלה ונתעלה בתורה ובמצוות ,אך
העובש הנודף מהקירות .זהו המשל .והנמשל אמר החתם שאני קורא המאמר הנכבד הזה ,עיני עיני יורדה מים ,שאיך התנאי החשוב בדרך זו היא שכל צעד וצעד בחזרה בתשובה
סופר׳ מרמז הוא לאותם האנשים שנפלו בפח היצר הרע ,יתכן שמלך הכבוד אלקי עולם ה׳ הוא יושב ומצפה לנו יהיה יציב וחזק לא רופף ומתנודד פעם כך ,פעם כך ,כפי
והם מתאכסנים בדירתו העתיקה והמעופשת ,כאשר שנחזור בתשובה ,כדי לעשות עמנו כל טובות שבעולם ,ואין שאמרו חז״ל פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם
עיניהם נפקחות בחודש אלול בימים של חשבון הנפש ,והם איש שם על לב ,ואם בבנו החביב לו ,יארע לעת ערב שאיחר פתח כפתחו של אולם חז״ל נתנו דוגמא של פתח של מחט
נוכחים לדעת שבחרו לעצמם מקח רע ,הם רואים במדורם לבא ,אזי האב עיניו כיונים ,משגיח מן החלונות מציץ מן ולא דבר אחר ,ללמדנו שהפתח צריך להיות יציב וחזק,
של הצדיקים כמה רבה השמחה במעונם ,אשריהם ואשרי החרכים ,מתי יבוא בנו ,וכן אשה שהלך בעלה למדינת הים ,כדוגמת המחט העשויה מברזל ופלדה .כל אחד בימים
חלקם ,ומתאווים לעקור לשם את דירתם ,אבל היצר הרע כמה צער יש לה עד שתראה פני בעלה ,וזה צער השמים .הנוראים מקבל על עצמו קבלות להתחזק ,והנה כל שנה אנו
אינו מסכים לשמוט את טרפו מידו ,והוא מפתה אותם ואם הקדוש ברוך הוא סובל שיעור זה הצער עלינו ,על מה מקבלים קבלות ,וכשמגיע הימים הנוראים אנחנו שוב
בלשון חלקלקות שימשיכו להתגורר בביתו ,והוא יביא להם אנחנו ישנים בתרדמה גדולה כזאת ואין אנו חוזרין נמצאים באותו מקום ובאותו מצב היכן שעמדנו שנה
מטוב מאכלי הצדיקים ,היינו שיניח להם לומר תהלים בתשובה שלימה? אהה!! ה׳ אלקים תן בלב עמך ישראל שעברה וגם שנה שלפניה לא השתנינו כלל מדוע ?
ובקשות ,ללמוד תורה ולקיים מצוות ,ומנהגי ישראל ,אך לשוב בתשובה שלימה לפניך ,ולכן צריך לנצל ימים אלו מי שלא שם על לבו וחוזר בתשובה בימים אלו דומה הוא
אותם השוכרים לא מעלים על דעתם ,שהם עדיין לחזרה בתשובה ,להתקרב לאבינו שבשמים ואפילו יהודי לסיפור שסיפר הרב ניסים יגן ,שביקר פעם במחלקת ילדים
מתגוררים באותה בקתה עלובה ומעופשת ,את העיקר הם שאכן ירד מטה מטה רח״ל ,שיידע שגם אליו באה הקריאה בבית חולים וראה ילד קטן שהיה רץ משחק ומשתולל כל
זנחו ,הם לא עיינו בדברי הרמב״ם בהלכות תשובה שעיקר של חיבה בימים אלו מאת הקב״ה ,אשר כביכול פושט את הזמן והיה נראה יותר בריא מכל הרופאים והאחיות יחד.
ידו לכל יהודי אפילו אם נתדרדר כבר למטה ,ואומר לו בני הוא ניגש בשקט אל האחות ושאל מה הילד הזה עושה כאן תחילת התשובה לקבל עליו לשפר את מעשיו להבא.
מעשה זה היה רגיל רבי משה גלאנטי לספר בעשרת ימי אהובי חזור אלי ,תתקרב אצלי כי ימינך פשוטה לקבל הוא נראה בריא יותר מכולם ,עוד מעט כל הנוכחים יהיו
תשובה כדי לעורר הלבבות לתשובה וזה לשונו :סיפר לי שבים .ואדם המנצל הזמנה זו ומיד תופס ואוחז ביד אביו חולים בגללו ,הוא העיר בחיוך .אבל האחות הביטה בו
הרב שלמה אלקבץ בשם זקן אחד מאנשי קשטיליאה שהיה שבשמים הפשוטה לקבלו באהבה ,אין די מילים לתאר בעיינים עצובות ואמרה בשקט אילו היית יודע ממה הוא
שם אחד רשע פריץ מעמנו ,שלא הניח עבודה זרה שלא השמחה שגורם אדם זה בשמים ,ואיך שהקב״ה שמח עמו ,סובל היית בוכה יחד עם ההורים שלו ,והיא המשיכה הילד
עבדה ,ותועבה שלא עשה ,ורצח וגנב וגזל ונאף ואכל נבילות והוא נעשה אהוב לאביו שבשמים כבן יחיד החביב לאביו סובל ממחלה נדירה שאין מזור ותרופה בשבילה והוא
ומאכלות אסורות ,והלשין ,והיה עשיר ,וידו תקיפה עם אוהבו .וכדי להבין ולקבל קצת השגה איך שייך לומר על בסכנה מיידית .כעת מספר הרב יגן הוא התבונן על הכל
האומות .ויהי היום ויצא הרב הגדול המקובל רבי משה יהודי אשר הכעיס את אביו שבשמים שנים הרבה ,ועכשיו בצורה שונה ,הוא ראה את ההורים עומדים בצד עצובים
דיליאון מבית מדרשו ותלמידיו הלכו אחריו ,ופגע בו אותו ברגע אחד יכול להיות אהוב להקב״ה כבן יחיד ,אשר דבר מאוד הוא ראה את הדאגה על פני הרופא כל פעם כשראה
רשע ,ואמר לו :שלום עליך אדוני החכם ,אמר לו הרב :אין זה לכאורה אינו מובן בהשקפה ראשונה ,ביאר זאת רבי את משובותיו של הילד ,היחיד שלא נראה מודאג כלל
שלום אמר ה׳ לרשעים ,ולא רצה להסתכל בפניו .באותה מנחם נחום ליברזון אב״ד יאס מחשובי חסידי שטפנשט ועיקר היה הילד ,והשאלה היא למה? התשובה פשוטה
שעה נכנס בו רוח טהרה ,ותפס בכנף בגדו של הרב ,ואמר בויאן :הנה כותב הרמב״ם גדולה תשובה שמקרבת את למדי .הרופא ,האחות וההורים מבינים את המצב ,אבל
לו ,אדוני החכם ,אם אני חוזר בחשובה יש לי כפרה? אמר האדם לשכינה וכו׳ אמש היה זה שנאוי לפני המקום ,הילד שעוד תקופה קצרה כבר לא יהיה בין החיים לא מבין.
לו הרב :אוי לך ,רשע ,מה תשובה תספיק לך שנתחייבת ד׳ משוקץ ומרוחק ותועבה ,והיום הוא אהוב ונחמד ,קרוב הדברים אמורים לעורר אותנו לא להיות שאננים כאותו
מיתות בית דין לאין מספר ,אמר לו :ואם אני מקבל עלי וידיד ,וממשיך שם הרמב״ם אמש היה זה מובדל מה׳ אלקי ילד אלא להבין את התסבוך בו אנו נמצאים.
אחת מהארבע מיתות בית דין יש לי כפרה? אמר לו כן .אמר ישראל צועק ואינו נענה ,עושה מצוות וטורפין אותו בפניו
לו אדוני החכם השבעה לי בהשי״ת שכבודך בעצמו יבוא וכו׳ והיום ,הוא מודבק בשכינה וכו׳ צועק ונענה מיד וכו׳
ועושה מצוות ומקבלין אותן בנחת ושמחה ,ולא עוד אלא
הארות בענייני ימים נוראים והעבודה בימים אלו .ערוך בדרך שאלות ותשובות
שאלה :ערב ראש השנה כל שנה זה יום עמוס .על מה לא זה החרדה הרצויה אלא יפנה לדברים הגורמים לשמחה ,שאלה :הנה ידועים דברי הגר׳׳ח מוולאז׳ין שבר׳׳ה יש
לוותר באותו היום? תשובה :בטור סימן תקפא כתב שע׳׳י ומכוחם יכנס מחדש לחרדת יום הדין מתוך צלילות הדעת לבקש רק על מלכות ה׳ ,וכדברי הזוהר שאלו המבקשים
חיים ומזונות הם ככלב האומר הב הב ושוכחים את שמו התענית של חצי יום בער׳׳ה נמחלים שליש מעוונותיו של ושמחה פנימית ואמיתית.
האדם .והמהרש׳׳א בברכות לב :כותב שאיגרתא דתעניתא שאלה :בימים נוראים כשהשליח ציבור מגיע בקדושה של המחולל של ה׳ .השאלה היא האם גם בזמנינו כך צריך
צד קה ,ור ק ע׳׳י צד ק ה נחשב שצם• והרמ׳׳ א בסו ף הסימן מוסף למילים איה מקום כבודו ומאריך בתיבת איה ישנה לנהוג? תשובה :מתפקידנו בר׳׳ה הוא להמליך עלינו את
שם הוסיף שנהגו לילך על הקברות בער׳׳ ה ו ל התפלל כי שם תפילה שמבקשים שהקב״ה יתן לנו אחד משלושה דברים ,הקב׳׳ה ,והיינו שכל מטרתנו בעולם זה לעשות רצונו
התפילה נשמעת ביותר .רבי חיים פלאג׳י בספרו מועד לכל עושר ,בנים צדיקים ,רוח הקודש ,האם בקשות אלו יתברך ,ואני כלום ,וכל הצרכים שלי מתגמדים כשזה
חי מביא סגולה נוספת למחילת עוונות :לקרוא בערב ראש אומרים בפה או רק בהרהור? תשובה :כתבו הפוסקים מתנגש ברצון ה׳ .רבי ישראל מסלנט חידש לנו שדברי
השנה מתחילת פרשת כי תבוא ועד סוף פרשת מקרא שאין לומר תפילה זו בפה ,אלא רק בהרהור ומחשבה ,הזוהר נאמרו רק בדורות הראשונים ,אבל בדורינו שאחד
ביכורים ומוסיף רבי חיים פלאג׳י שהעושה זאת בערב ראש והביאו שהטעם הוא ממה שכתב הבית יוסף שארבעה שיש לו קצת קשיים בפרנסה הוא כולו טרוד בזה ,אפי׳ אם
מלאכי חבלה עושים דין כשמפסיקים בין קדוש לברוך ,ולכן נבקש על דברים גשמיים כפרנסה ובריאות זה המלכה של nwnהקב״ ה מוח ל ל 1על כ ל .:rmwn
הקב׳׳ה ,כי אנחנו מרגישים שהקב׳׳ה היום קובע את עתידנו שאלה :אדם שרוצה להרגיש את חרדת יום הדין ,אבל אין לומר תפילה זו אלא בהרהור.
רוצה לעשות זאת נכון מבלי שזה יביא עליו בה לה ועצבות ,שאלה :מה אפשר לעשות כדי שנוכל לגשת לראש השנה עם וזה גופא המלכה .משא׳׳כ בדורות ראשונים שאנשים היו
מה הדר ך הנכונה לעשות זאת? תשובה :הרב וו לבה בספרו הרגשה שאנו מסוגלים לבוא לדין ולזכות בו כי הרי לא יכולים להתרכז במלכות שמיים ולשכוח מכל העולם .וברור
עלי שור כותב שצריך לדחות מעלינו את הבהלה והמהומה יצד ק לפני ך כ ל חי? תשובה :המשגיח רבי משה אהרן שצריך לבקש שה׳ ימלוך ולשמוח במלכותו אבל החידוש
התוקפת את האדם בערב ראש השנה ולהתאזר בשמחה ,ברוורמן כתב במכתב לבנו שמקובלנו מרבותינו שעל אף הוא שגם בקשה על צרכים פרטיים היא מלכות ,משום
לק ראת היום הזה ה ק רב ובא ,כמו שנאמר אשרי העם יודעי שבאמת אין לנו את היכולת לעמוד לפניו בדין ,אך כשאדם שמביעים בזה את ההכרה שרק הקב״ה בכוחו לעזור לנו.
תרועה ד׳ באור פניך יהלכון ,ואז הפסוק ממשיך בשמך מגיע עם הבנה שהוא לא מרוצה מהמצב שלו ,וזה לא ומותר וצריך לבקש בקשות פרטיות אפי' בפה ובשבת ,כן
יגי לון כ ל היום ובצדקתך ירומו ,ורואים ביסוד דבריו לרצונו זה עצמו יכול לשמש בשבילו לצד זכות לזכות בדין .פסקו החזו׳׳א והרב אלישיב .וכותב רבי שלמה קלוגר
שאדם שרואה שחרדת הדין מביאה אותו לבהלה ,ידע שאין
שהדרך לקבל שנה טובה ומתוקה זה ע״י שאנו נאמין בכל לכן היצר מתאמץ להכשיל ,אבל הידיעה שיכול להשיג מה׳ שיתן בלב הנפגע למחול לכל מי שהכעיס אותו אפי׳
שתפילה אחת שלו מצילה מאות תפילות עושה את זה שווה בלא יודעים .והוא עצמו ישתדל ככל יכולתו לעשות את כל לב שהקב״ה יכתבנו לטובה.
שאלה :מתי הזמן לבקש בקשות פרטיות? תשובה :לבד להתאמץ .ושבת שובה כותב האר׳׳י הנזהר בשמירתה דרכי התשובה והקב׳׳ה יסייע בידו שאכן ימחלו לו.
מהמקומות בהם מוזכר להדיא כ׳זכרנו לחיים׳ וכו׳ יבקש בכבודה ובעינוגה מוחלים לו על חטאיו בכל שבתות חייו שאלה :אישה שמטופלת בילדים והיא לא יכולה להתפלל
בבית כנסת ,וכמובן אין לה התעוררות מספקת בימים לפני יהיו לרצון הנאמר בסוף אלוקי נצור .ולפני שמבקש מיום היוולדו.
יודה על מה שקיבל כל השנה ,ויבקש שהקב׳׳ה יחון אותו שאלה :מה זה תשובה? תשובה :כל זמן שאדם לא עושה הגדולים בראש השנה ויום כיפור ,מה היא יכולה לחזק
במתנת חינם ויתן לו לעשות את תפקידו בעולם הזה גם תשובה יש חציצה בינו לקב׳׳ה ,ותשובה זה דבר שמוחק את עצמה? תשובה :רבי אליהו לופיאן אמר מקובל אצלי
השנה ,ללא בעיות של פרנסה ,בריאות ,וצער גידול בנים ,פשעי העבר ,ובכך מסלק את החציצה .ועיקר התשובה הוא מרבותי :נשים הנמצאות בביתן בימים הנוראים ומטפלות
ושיוכל לעבוד את ה׳ בלי הפרעות .עוד זמנים מסוגלים ג׳ דברים חרטה ,וידוי ועזיבת החטא (והיינו קבלה לעתיד) .בילדים אינן צריכות לרוממות של בית הכנסת כדי
מאוד לקבלת התפילות הבאנו בשבוע שעבר :ברכת כהנים ונפרט :דבר ראשון צריך להתחרט על מה שעשה ,וכמו אדם שתפילותיהן יעלו למעלה אלא להן יש צינור ישיר עד כסא
שאז התפילה מתקבלת אפי׳ שלא הולך בחוקות ה׳ .וכן שעשה עסקה לא טובה שמתחרט עליה ,דבר שני לבקש הכבוד ובמעט הזמן והכוונה שיש להן הן מתקרבות
סליחה מהקב׳׳ה על מה שעשה והיינו וידוי .דבר שלישי לעולמות העליונים ומה שלוקח לציבור שעות ארוכות הן בפתיחת הארון ,ובהגבהת התורה.
שאלה :האם בתקיעות זה זמן לבקש? תשובה :תקיעות והוא הקשה מהכל והוא מעכב כמבואר בראשונים .והיינו משיגות ברגע קצר .והרב שטינמן זצ׳׳ל היה אומר המטפלת
הוא זמן מסוגל מאוד ,שזהו הזמן שבו דנים את האדם וזה שיקבל ע׳׳ע לעתיד לא לשוב לזה העוון לעולם ,ואם היה בילדיה ובקושי מצליחה לפתוח המחזור אין לה מה לדאוג
זמן של וידוי ותשובה והוא עת רצון גדול לשוב בתשובה ,ברור לו בשעת הקבלה שלא ישוב ,אז אפי׳ שאח׳׳כ שב על ולחשוש ,על השנה שתהיה לה אדרבה זכות המצווה של
ואפשר אז לשוב בתשובה גם על דברים שבזמן רגיל קשה קיאו התשובה מועלת .ואמנם הדבר קשה אך רבינו יונה טיפול בילדים זה מה שיזכה אותה בשנה טובה .והדברים
מאוד לשוב עליהם כגון מחטיא הרבים .החסידים נהגו אז אומר רעיון קל יותר שמספיק להיות ׳מתייצב על דרך טוב׳ ,אמורים גם על מי שלא יכול להתפלל בבית כנסת בגלל
לומר יה׳׳ר המודפס ,אך בישיבות (הליטאיות) לא נהגו העיקר זה הדרך ברגע שאתה בכיוון הנכון והיינו שאתה שהוא בבידוד או קשה לו לצום וצריך להיות בבית וכדו׳
לומר בפה כי אם להרהר בתשובה ולהתוודות בלב .וכמובן יודע את הבעיה ,ומעוניין להפסיק עם הלשה׳׳ר והדיבור ולא יכול להתעורר מספיק ,אז אותם אנשים צריכים לדעת
שלאחר כל זה יכול להרהר בקשות בליבו .ויש להוסיף בחזרת הש׳׳ץ ויש לך רצון ושאיפה להגיע ליעד אזי אפי׳ שכיון שהקב׳׳ה סובב שבזה הדרך תעבור את יום כיפור
שהוא עדיין רחוק אבל הוא בכיוון חיובי זה מועיל .וראש השנה אז זה התפקיד שלך וכמה שאתה מתאמץ זה שעיקר התיקון בתקיעת שופר הוא התשובה של האדם.
שאלה :במה יש להרבות בימים אלו? תשובה :מפורסם וכשאדם מתחיל להשתנות זה נקרא שחזר בתשובה ,אפי׳ רצוי לפני ה׳ מאוד מאוד .ויש להוסיף מה שמובא במטה
שכל גדולי הדורות האדמורי׳׳ם הרבנים והחכמים מנצלים שיודע שיקשה עליו להחזיק מעמד .כי מטרת התשובה היא משה שנשים לא תעמודנה בתפילות הימים נוראים כי הן
כל רגע לאמירת תהילים .הגרי׳׳ז מבריסק היה נוהג לומר לומר לקב׳׳ה איך אני באמת רוצה להתנהג ,וזה תפקידי אינן דומות למלאכים ,ואין תועלת בזה ,וזה לא מנהג ,והן
תהילים במשך כל היום בר׳׳ה .וביאר שביום הזה הדבר להראות לקב׳׳ה בעשרת ימי תשובה שאני רוצה להתנהג סתם מצטערות ,וזה עלול לפגוע בהן בכוונת התפילות.
דומה לאדם שהתברר לו כי בנו שאך אתמול היה בריא ,כעת כך ,ובמקביל יקבל ע׳׳ע משהו שיוכל להחזיק בו הלאה אפי׳ שאלה :מה העצה הטבעית לעבור את צום יום הכיפורים
בקלות שיוכל באותו יום להתעסק רק בעבודת ה׳ ולא הוא נמצא במצב סכנה ,וכן כל עניין פרנסתו ושאר הדברים מעשה קטן ועי׳׳ז הקב׳׳ה מקבל את התשובה.
נמצאים כעת על כף המאזנים ,ובכזה זמן אומרים תהילים .שאלה :האם יש יום בעשי״ת שהוא מיוחד משאר ימים? להרגיש חלש שלא יוכל לעבדו כראוי? תשובה :שבוע לפני
ובעשי׳׳ת מי שיכול להספיק מחוץ לסדריו בזמנים הפנויים תשובה :כן .כתוב במטה אפרים שיום ח׳ בתשרי הוא יום הצום ימעט ככל שיכול משתיית משקים עם קפאין כקפה
וודאי ראוי להוסיף עוד פרק ,כי כל מעשה קטן שעושים מיוחד מכיוון שהוא יום שאומרים בו יג׳ מידות .ובאלף וקולה ,ומיומיים לפני הצום ירבה בשתייה כמעט כפול
בימים אלו משפיע המון על כל השנה .וכתבו הקדמונים המגן כתב שיש המתענים ביום זה .וכתוב בספרים (בני מהנצרך לו ,בערב הצום יאכל ארוחת בוקר מסודרת,
שהכוח שיש ליחיד בעשי׳׳ת הוא ככוח הציבור( .ורבי יששכר ועוד) שהוא יום סגולה והתעוררות רחמים ,והוא ארוחת ביניים קלה ,ובארוחת צהרים יאכל דברים מקמח
אלימלך בידרמן מביא בספרו באר הפרשה סגולה גדולה יום מסוגל ביותר לתפילה .וכן כתוב בספרים הקדושים מלא וכן יוסיף הרבה ירקות לתפריט ,בסעודה מפסקת
לכל העניינים בלילה הראשון של ראש השנה לומר ב׳ ספרי השומר שבת שובה כהלכתה מתכפר לו כל מה שחילל במשך יאכל חלה עם טחינה וירקות וכו׳ ,אך לא יאכל במשך היום
דברים מלוחים חמוצים ומטוגנים ולא אכילה גסה וכן לא תהילים ברצף ויבקש מה שרוצה ויראה ישועות) .ויש כל שבתות השנה.
להוסיף שלפעמים עדיף מעט בכוונה מהרבה שלא בכוונה ,שאלה :סגולה ליו׳׳כ :תשובה :כתב רב האי גאון שהאומר יאכל רוגלך ודברים מרובי סוכר למיניהם במשך היום.
וישנם פרקים מיוחדים שאפשר לכוון בהם יותר ולהתחבר אדון עולם לפני התפילה בכוונה תפילתו נשמעת ואין השטן כמו׳׳כ לא יעמיס ע׳׳ע יותר מידי אוכל .וכך יהווה הדבר
כהשתדלות ראויה שלא יצטרך כל היום הגדול להיות למילים :אם זה פרקים ששופכים בהם את לבנו ואם זה מקטרג עליו ובפרט ביו׳׳כ.
שאלה :מה מיוחד ביו׳׳כ? תשובה :יום כיפור הוא יום של בחולשה גדולה ,והחכם עיניו בראשו .ב .עצה מהחפץ חיים פרקי הודיה שיאמרם לאט ובכוונה.
שאלה :מובא בשם האריז׳׳ל שמי שמוריד דמעות סימן רחמים וה׳ מוחל בו על כל העוונות (ע׳׳י תשובה והוא מכפר להקל התענית .ציטוט מדרך שיחה עמוד שפא׳ :רבי אליהו
הוא שנפשו טובה ושלימה .ומי שלא ,סימן שנפשו אינה רק למי שמאמין בכפרתו) וכל השקעה הכי קטנה בדיבור דושניצר סיפר ב״ועד״ כי ה״חפץ חיים״ היה תולה פתק
שלימה .יש להקשות האם אכן נפסק שמי שלא יוצאים לו ובמעשה מזכה אותנו בשכר עצום .הנה אם יום אחד אתה בישיבתו בראדין לפני תשעה באב ,ובו היה כתוב ב׳ דברים:
דמעות ,האם נפשו אינה שלימה; תשובה :ראיתי בשם מגיע עם המשפחה שלך לפארק ,ואתה בא לצאת וכל א׳ עצה להקל התענית -לשתות כוס תה מתוק מאד ,ואח״כ
הסטיפלער שדברי האר׳׳י הולכים על אנשים מבוגרים שיש הילדים עייפים ועצבנים ואין להם סבלנות ואין כוס שני בלא סוכר כלל.
להם רגש ,אבל אצל צעירים דמעות הכוונה היא אוטובוסים ,ופתאום בא אליך אדם ואומר לך אני נוסע שאלה :כידוע אין יום הכיפור מכפר על עבירות שב׳׳א
המקסימום שהם מגיעים ודמעות הם רק כמשל ,יש כאלו לכיוון הבית שלך ,ולוקח אותך עם כל המשפחה .מדוע זכית לחבירו עד שירצה את חבירו ,ממי הכי צריך לבקש סליחה?
שאצלם רגש ורוממות זה כמו דמעות( .ור׳׳ח ויטל הביא לכך? זה בגלל שביו״כ בין מוסף למנחה אמרת עוד פסוק תשובה :מכל מי שפגע בו ,ובפרט מוטל על האדם לפייס את
מרבו האר׳׳י שיש איזה רגע של התעוררות באמצע ר׳׳ה וזה בתהילים .או למשל הבן שלך לא מסתדר עם החברים אשתו כי המצער את אשתו גורם ר׳׳ל שיתקצרו ימיו כך
הזמן שבו דנים אותו למעלה ואז יקבל ע׳׳ע קבלה שיכול בכיתה ,כמה צער ועגמ׳׳נ יש לך מזה ואתה יכול לפתור זאת כותב הרמ׳׳ק ,והרבה פעמים מרוב שאדם הוא צדיק הוא
בקלות ,ע׳׳י עוד מעשה טוב של הארת פנים ביו׳׳כ לבני ממעט מחובתו לדיבור עם אשתו גם במקום הצורך ,והאדם לעמוד בה וזה ישפיע על גזר דינו לטובה).
שאלה :איך אדם יכול לבוא לראות פני המלך כשהוא מלא הבית ,או למישהו שצריך את זה בספסל בביכ׳׳נ ,וכל דבר חושב עם אשתי אני אסתדר ,אבל זה לא כך וחייבים
בחטאים מכל השנה ,ואיך מקיים תשובה מאהבה? הכי קטן ביו׳׳כ ,פועל הרבה מאוד במשך כל השנה כולה .לכה׳׳׳פ בעיו׳׳כ לבקש סליחה ,ולבאר היטב שהדברים
תשובה :רבינו יונה באגרת התשובה אומר שבראש השנה שאלה :מבואר ברוב הראשונים שדרך התשובה לבד שעשה וציערו אותה לא נבעו מרוע אלא מחוסר שימת לב,
אדם צריך לשכוח מכל העבר ולהרגיש כאילו היום הוא מווידוי וחרטה היא קבלה לעתיד .השאלה היא מה לקבל וברור שבשנה החדשה הוא ישתדל ביתר שאת לחשוב מה
נולד ,היינו שאין יחס לעבר כלל ,וכעת הכל מתחיל מחדש לעתיד? תשובה :ידוע שרבי ישראל סלנטר היה מדבר כל מפריע ,ועי׳׳כ וודאי שתמחל לו.
כתינוק שנולד וכך רואה אותו הקב׳׳ה .וההרגש צריך להיות האלול על הקבלה שצריך לקבל בשעת נעילה ולחשוב כל שאלה :מהי הסגולה הגדולה לישועה שהנהיג רבי אריה
אהבת ה׳ גדולה ,שיש לנו אבא שנותן לנו מתנות בלי גבול ,הזמן איזה קבלה יוכל לקיים .והורונו רבותינו שצריך לקבל לוין וכן נהג הרב אלישיב? תשובה :במוצאי יום כיפור מיד
וישחזר לעצמו מתנות שה׳ נתן לו במשך השנה ויגרום קבלה קטנה שיוכל להחזיק בה ,ולא כדאי שזה יהיה דבר אחר התפילה יש כח לכל יהודי ועל כן נהגו להושיב ג׳
לעצמו לאהוב את ה׳ שכל היום רק מטיב אתנו וכל מה רגשי כיוון שלא תמיד אפשר להרגיש ,אלא דבר מעשי .הרב יהודים ׳רגילים׳ [ח״ו ,אין דבר כזה ]...והם ׳פוסקים׳
שהוא דורש זה שנקיים את הוראותיו .וכעת אתה יכול שך בשיחה ידועה בער׳׳ה אמר שיקבלו ע׳׳ע ברכת המזון ישועות ,ואומרים כשם שגזרנו בב׳׳ד של מטה כך יגזרו
להמליך על עצמך את הקב׳׳ה יותר מהעבר להשתדל להיות מתוך סידור .ורבי מיכל יהודה אמר שיקבלו אשר יצר מתוך בב׳׳ד של מעלה ,ורבים רבים נושעו מזה.
עבד יותר נאמן ,ועושים זאת ע׳׳י קבלה אפי׳ קטנה ,ובלבד הכתב .ומה התועלת בדברים קטנים? י׳׳ל שאם אדם שאלה :האם מוטל על האדם מדין חינוך לקחת בנו לבית
משהו שהוא יודע שלא יגמר תוך יום יומיים .ותשובה מתוך מתגבר על דבר קטן בדרך כלל הוא מתחזק בעוד דברים .הכנסת? והשאלה היא בפרט בימים נוראים שנמצאים
הכרת הטוב ,אז חסדי ה׳ בקבלת התשובה הם עד אין קץ .וברור שהדבר הרצוי לפניו יתברך שהאדם יתחזק בדבר הרבה בבית הכנסת ,מה מחוייב בזה? תשובה :הדבר ידוע
שהוא חלש בו כגון אדם שרגיל לדבר דיבורים אסורים שיש ילדים שליבם נמשך יותר לביהכ׳׳נ והם אוהבים לבוא וזוהי תשובה מאהבה.
שאלה :לפי מה דנים את האדם? תשובה :הירושלמי אומר יקבל ע׳׳ע קבלה בזה הדבר ,כגון שיש שעה ביום שיהיה מה להתפלל מתחילה ועד הסוף ,אבל יש הרבה מאוד ילדים
כשדנים את האדם בר׳׳ה דנים אותו לפי ההתנהגות של יום שיהיה הוא לא מדבר לשה׳׳ר ,שקר וכו׳ .כי מי שמשנה טבעו (וידוע שזאת בעייה נפוצה) שהדבר מעיק עליהם ויש להם
ראש השנה ולא לפי מה שהתנהג כל השנה( .ראה בהרחבה אז זה בגדר עקירה וזוכה להארת פנים מיוחדת מאיתו מזה הרגשה לא טובה ,ואם האבא יקח אותם לביהכ׳׳נ אז
הם יפתחו סלידה לעניין ,וכשיגדלו בית הכנסת לא יהיה עלי שור א מד) אז אפי׳ אם כל השנה הייתי רע ,כיוון שכעת יתברך.
אני מתנהג כרצון ה׳ אז אני אזכה בדין .אמנם זה ברור מי שאלה :אדם שרדף אותי כל השנה והרס לי את החיים מקום החביב עליהם וזה שלוקח אותם לשם בצעירותם
שהוא רע כל השנה בדרך כלל הוא לא יכול להתגבר על במזיד ,פשוט התעלל בי לאורך זמן ,בייש אותי ברבים וירד יכול לגרום רק נזק לעתיד ,וכאלו ילדים החכם עיניו
היצה׳׳ר לומר איזו מילה של לשה׳׳ר או על החזן ,או על זה לי לחיים האם אני מצווה לסלוח לו? תשובה :כדאי לי בראשו ,יחכה בסבלנות עד שיגיע מצב שהילד מעצמו ירצה
שתפס לו את המקום ,או מי שהזיז את המזגן ,או אשתו מאוד לסלוח לו ,כי כמה שיותר השפיל אותך ,במחילה שלך לבוא ולא יכריח אותו כלל לזה .פעם שמעתי את רבי גרשון
שלא הכינה את הדג שהוא אוהב וכדו׳ .אבל מי שיש לו אתה יותר מעביר על המידות והקב׳׳ה יותר מעביר לך על אדלשטין אומר בתקיפות להורה על ילדו בן 11שלא יכריח
ימים יותר טובים ופחות טובים ,יש לו מדברי הירושלמי הפשעים ונותן לך שנה יותר מתוקה ,ומה שלא תמחול לו כלל וכשהילד יגדל זה יבוא לבד וחזר ע׳׳כ כמה פעמים .מה
לא יעזור לך שום דבר לשנה הקרובה ומה שתמחול לו שכן יכול לעשות לדבר ע׳׳כ הרבה בבית ,כמה גדול הוא בית הנ׳׳ל פתח תקווה שיוכל היום להיות יותר טוב.
שאלה :מה צריך להרגיש בעשי׳׳ת? תשובה :ידמיין לעצמו הרווח הוא נקי לך ותזכה לישועות אדירות אפי׳ נגד הטבע .ה׳ וכמה תועלת יש למי שמכבד את הקב׳׳ה ומגיע להתפלל
את הבן שלו או מישהו אחר שהוא הכי אוהב או את עצמו ויש להוסיף מה שכתב האליהו רבה .מי שאינו מעביר שנאה ובפרט בבית הכנסת וכו׳ והדברים חודרים לליבו אט אט.
וכמובן ,מדובר רק על ילדים שלא מפריעים בתפילה .אבל נמצא על חבל תליה ,ואוטוטו משמיטים את הקרקע מתחת מליבו ביום הכיפורים אין תפילתו נשמעת.
לרגליו ואם יעשה פעולה כל שהיא אזי מחזירים אותו שאלה :החיי אדם מביא שצריך בווידוי להתוודות על עוד ילדים שמפריעים לאחרים להתפלל ,אין להביא כלל.
לחיים ,בוודאי יעשה ככל שביכולתו למנוע את מיתתו .מאות עבירות (והוא מפרט אותם שם) .האם צריך לומר חידות בענייני היום וכן לחג הסוכות :וחידות שונות לשאול
אנחנו בעשי׳׳ת תלויים ועומדים וע׳׳י פעולה של תשובה הכל וא׳׳כ הרי זה קשה מאוד? תשובה :הסטיפלער היה לילדים -מלוקט משנים קודמות
אנחנו יכולים להינצל .פשוט שנעשה כך בטרם יהיה מייעץ לומר בכל תפילה חלק .היינו במעריב יאמר את כל חידות לפי הא' ב׳ לימים הנוראים :א ... .שפתינו יערב
החיי אדם על האותיות א-ה .בשחרית יאמר ו-י .וכן הלאה .לפניך [ארשת] .ב .איזה עבירות יום כיפור אינו מכפר [בין מאוחר.
אדם לחבירו] .ג .אחד מהכינויים של הקב״ה [גיבור -אתה שאלה :איך להתפלל בעשי׳׳ת? תשובה :כתוב בחת׳׳ס בשם וכך עד נעילה יאמר הכל .וכך יוכל גם לכוין יותר.
הקדמונים שכל התפילות של כל השנה שנפסלו מחמת שלא שאלה :אדם שהורגל לדבר לשה׳׳ר ופגע בהרבה אנשים גיבור] .ד .במה טובלים פרי בראש השנה [דבש] .ה .איזה
כיוון טוב תלויים ועומדים עד עשי׳׳ת ,ואם בעשי׳׳ת האדם ואינו יודע או שאינו מסוגל לבקש מחילה ,כיצד יוכל לפייס עוד שם יש לחודש תשרי [ירח האיתנים -משום שהוא
מתחזק בתפילה ,אזי הוא זוכה שכל תפילה מכפרת על את חבירו? תשובה :דבר ראשון לומר בפה מלא שמוחל ׳חזק׳] .ו .באיזה מילה מתחיל הרבה מהקטעים בתפילת
אותה התפילה באותו היום של כל השנה .כגון שחרית של לכולם (תפילה זכה) .רבי גרשון אדלשטיין נוהג להביא ע׳׳כ שמו״ע של ימים נוראים [ובכן] .ז .מה שמו של ראש השנה
יום ראשון מכפר על השחריתים של ימי ראשון של השנה .את דברי החוה׳׳ל שהאדם צריך להשתדל מה שיכול ולבקש ב׳יעלה ויבוא׳ [יום ה׳זכרון׳ הזה] .ח .מהו הקטע הראשון
שבו החזן מתחיל חזרת הש״ץ בברכת ה׳קל הקדוש׳ [חמול של בת הוא סימן בראש השנה? ע .מאיזה פרי אוכלים ממנו ״אבאמיס״ (דרוש מרשם) מחולל פלאים! ועור כתבו:
על מעשיך] .ט .מה החזן צריך ללבוש בסליחות [טלית] .י .את מה שלא מצינו שאוכלים בשאר הפירות? עא .איזה בעל ויטמין cעוצמתי שמאד עוזר 0527671073ב .שיטה מוכחת
באיזה מסכת כתוב דיני יום כיפור [יומא] .כ .איזה עוד שם חיים אכל יונה? עב .איזה פרות בתוספת אות אחת נהפך ובדוקה איך שומרים על ערבות טריות ורעננות לאורך חג
יש לראש השנה [כסא -ליום חגינו] .ל .כמה פסוקים יש להיות עוף בערב יום כיפור? עג .מה עושים בערב יום כיפור הסוכות -לשים את הערבות עומדות במקרר בתוך שקית
בפרשת וילך [ל] .מ .איזה פזמון בר״ה ויו״כ מתחיל במילה וזה נחשב שעשיתי מעשה הפוך? ער .איזה תוספת מוסיפים עם קצת מים (שקית של הערבות/הדסים/לולב) ,לפני
׳וכל׳ [מאמינים] .נ .איזה דבר ׳מתירים׳ בערב ראש השנה בתפילה ובברכת המזון בחודש תשרי והוא משתנה ארבע התפילה מוציאים ולאחריה מחזירים .בהושענה רבא
בפני שלושה [נדרים] .ס .מה אוכלים בתחילת הסעודה פעמים? עה .איזה בית לובשים ביום כיפור? עו .איזה שתי הלבלוב עדיין עומד זקוף וטרי! ועור :להכניס כל יום
בראש השנה [סימנים] .ע .איזה תפילה אומרים אותה כל מילים אומרים בעשי׳׳ת בחול כמאה פעמים בערך? עז .מה למקרר וגם בתפילה להשתמש בנרטיק וואקום ,ועוד עצה
יום בסוף התפילה ,ובראש השנה בתוך שמו״ע [עלינו יש פעמיים בחודש תשרי? עח .מה אומרים כל יום ג׳׳פ טובה שאני עושה כל שנה ובהושענה רבה הערבות נראים
לשבח] .פ .איזה פעולה עושים בכל שבת פעמיים ,ובראש ובר׳׳ה מוסיפים עוד פעמיים? עט .מה מסיימים בחודש ממש כביום הראשון לעטוף את ההדסים והערבות במטלית
השנה עשרות פעמים [פתיחת הארון] .צ .מעביר את רע תשרי וחוגגים ע׳׳ז? פ .איזה מצווה עושים ע׳׳י שדופקים על בין לח לרטוב מראשם ועד סופם (שלא יציץ כלום)[ ,יש
להיזהר שהמטלית לא תיגע בתחתית הלולב שכן הלולב הגזירה [צדקה] .ק .איזה בגד מיוחד מבוגרים לובשים ביום הריצפה? פא .איזה חתנים יש באחד מחגי תשרי?
כיפור (ויש גם בר״ה) [קיטל] .ר .על פי מה מקדשים את תשובות לחירות :א .קידוש והבדלה -קידוש :חמש -יכול ג״כ לקבל חיות מזה ולהתחיל להפתח ,וכן אין
החודש והשנה [ראי׳ה] .ש .מלכויות ,זכרונות ו[ ..שופרות] .יקנה״ז .ארבע-קידוש יו״ט סוכות (שהחיינו ולישב בסוכה) .להשתמש בקוישיקלך זה יתרקב] ,ומעל המטלית לעטוף עם
ת .איזו תפילה מיוחדת אומרים בראש השנה ברחוב שלוש-קידוש יו״ט (שהחיינו) .שתיים -קידוש רגיל .אחד -נייר כסף שלא יראו את המטלית בכלל ועור כתבו :הנסיון
אם היו שותים יין מבעוד יום אינו אומר אלא קידוש בלבד .שלי הוא בעזרת בקבוקוני מיהדרין ובתוך נרתיק נילון טוב [תשליך].
חירות תורניות :א .שתי מצוות שלפעמים יש עליהן ( 5רע״א ס״ד) הבדלה :חמש -יקנה״ז .ארבע-הבדלה רגילה .כדי לשמור על לחות כללית ועור כתבו :להוציא את הלולב
ברכות ,לפעמים ,4לפעמים ,3לפעמים ,2ולפעמים ?1ב .שלוש-הבדלה במוצאי יוה״כ .שתיים-מוצאי יו״ט .אחד -מהקוישלה כל יום אחרי השימוש ,להרטיב את עלי הערבות
ברכה שמברכים רק ביום רביעי? ג .היכן מצינו מאמר חז׳׳ל מבדיל מפלג המנחה באמצע הסעודה שכבר ברך הגפן (רצ״ג בחלקן העליון במעט מים ,להכניס אותם עם הקוישלה
לדינא שנוהג רק בשבת שובה? ר .איך יכול להיות שיתקע ס״ג) (רצ״ט ס״ב) ב .ברכת החמה .ג .שבת יב .הנכנס לבקר בשקית (אפשר בזו שקנו את הערבות) ,ולהניח במקרר
בשופר ויקיים מצוות תקיעה ויעבור עבירה (לא בשבת)? ה .את החולה אומר שבת היא מלזעוק ואיתא שם (ע׳׳ב) בתוס׳ למטה .כך יישאר טרי ורענן( .חשוב שהקוישלה לא יהיה
מה המכנה המשותף בין שרה רחל וחנה לגבי ראש השנה? לחד מהתירוצים דהוא רק בשבת שובה דעדיין הוא תלוי רטוב כדי שלא יקבל עובש) .ועור כתבו :כל יום לאחר
ו .לאיזה דין שופר ביו׳׳ט יותר חמור משופר בשבת? ז .איך ועומד .ר .אם תוקע ליד בהמה כדי להוליכה וכן בשביל התפילה לפרק מהלולב ולהשרות בגיגית עם מים (או
יתכן דבר הבא מטמא והוא טהור? ח .מה אסור כל השנה לצאת יד׳׳ח שופר ,חייב משום מחמר .ה .שלושתם כתוב באמבטיית תינוק) עד למחרת בבוקר .מומלץ גם את
ומותר ביו׳׳כ? ט .איזה בעל תוקע שתקע והוציא עצמו בחז׳׳ל שנפקדו בר׳׳ה .ו .לגבי להנות ממנו ע׳׳י שסומך לו ההדסים באותה גיגית ועור כתבו :יש אפשרות לקנות
ואחרים ,לא יכול לתקוע שוב להוציא אחרים? י .על מה כל כלי וכדו׳ ,דביו׳׳ט אסור כי הוקצה למצוותו ,אבל בשבת בקבוקון קטן עם חור שמתלבש מתחת לערבה ,כל יום צריך
השנה לא עונים אמן ואילו בר׳׳ה וביו׳׳כ עונה? יא .איך יתכן שרי כי שרינן לצורך גופו ומקומו .ז .דבש הבא מדבורה ועיין למלאות בו מים ,זה מספיק עד הושענא רבה ,בהושענא רבה
שע׳׳י אכילת גבינה ינצל ממיתה? יב .כיצד יתכן אדם בכורות ז :בטעם לזה .ח .קר׳׳ש בעמידה .ברוך שם בקר׳׳ש צריך כבר לקנות חדש כך שמבחינה כספית אין הבדל ,אבל
שיצטרך לשמוע פעמיים שופר בר׳׳ה? יג .איך יתכן חמישה בקול .שמו׳׳ע יחף .ט .גר אין לו ערבות .י .המתפלל זתפילת זה שומר על טריות הערבות עד הושענא רבה .ג .צליפת
ימים ברצף שלא קוראים בהם הלל וקוראים בתורה? יר .לחש בקול אין עונים אחריו אמן מלבד בר׳׳ה וי׳׳כ .יא .בן שוט -אין לנו רעיון לטיפול אבל ידוע לנו שאפשר לקבל על
איך יתכן פרשה שלימה שקוראים אותה פעמיים בשנה? טו .סורר שנהרג על אכילת בשר זה דווקא אם לא היה איסור זה כסף מביטוח לאומי אם נגרם ירידה בכושר עבודה.
איזה דבר נמצא בכל פינה ,צומח ולא באדמה ,ומברכים נוסף באכילתו .יב .חצי עבד שנשתחרר בר׳׳ה .יג .ר׳׳ה שחל אפשר להתייעץ עם עזר מציון .ועור כתבו :יש ספר ,מאחורי
עליו בר׳׳ה; טז .איפה מוזכר בתורה פעם בפירוש ופעם בחמישי .יר .השנה( ,וכן היה בשנת תש׳׳פ) קראו וילך בשבת כאב הגב ,הספר מדבר על התוצאות הפסיכוסומטיות
ברמז שתשרי זה תחילת השנה (למרות שבתורה תשרי זה שובה .ושוב קראו בשבת לפני ר׳׳ה .טו .קרן .טז .חג האסיף שביניהן גם תופעת צריפת שוט ,ניתן לקנות את הספר
החודש השביעי)? יז .מניין הכבשים בחג הסוכות? יח .איך לתקופת השנה ,וברש׳׳י תחילת שנה כי תשא .יז . 114 .יח .שבהוצאת המודיע בחנויות אור החיים ,קוראים פעם
יתכן שבת בשחרית ובמנחה אותה הקריאה? יט .היכן כששמחת תורה בשבת .יט .בבית המקדש .כ .ראש השנה פעמיים את הספר ורואים פלאים .בכל הקשור בכאבי גב
בר׳׳ה תקעו בשופר אחד פלוס שתי חצוצרות? כ .איך יתכן ביום חמישי .כא .יו׳׳כ ומוצאי יו׳׳כ .כב .אברהם נימול ביום וכאבים שהם תופעה גוף ונפש ר .תת פעילות בלוטת
חמש קריאות שונות לגמרי יום אחרי יום? כא .שני לילות כיפור .כג .רמ׳׳א תקפג לאכול תפוח בדבש וביאר הגר׳׳א התריס -בי פולן מאד עוזר לאיזון תת ויתר פעילות,
רצופים שלובשים בהם טלית? כב .ביום כיפור אסורה מילה להזכיר ברכת יצחק ליעקב שאמר לו ריח בני כריח שדה 0527671073ה .לגבי שבר בשיניים קדמיות ממליץ מנסיון
שלא בזמנה .מי בכל זאת נימול אף שלא היה בן שמונה תפוחים .כר .קריאה למלחמה (שמואל א יג) חרם על אדם אישי ומסבל רב א .לא להמתין עם זה כי זה עלול להביא
ימים? כג .מה עושים בראש השנה להזכיר את ברכת יצחק ע׳׳י ב׳׳ד (מו׳׳ק טז) ליווי ארון הברית ומשיחת מלך (שמואל בעיות נוספות ב .בשום פנים ואופן לא לטפל במרפאות
ליעקב? כר .למה שימש פעם השופר חוץ מראש השנה? כה .ב טז) .כה .תשליך .הרמ׳׳א כותב שנהגו להשליך מים של שיניים של קופות החולים טיפול מסוג זה ואם בכל זאת
מה משליכים בחודש תשרי? כו .מי מכשיר בגלל שהוא הכפרות על הגג .וכן יש שנהגו להשליך ערבות על הארון רוצים זול עדיף ללכת למרפאת הסטודנטים של הדסה עין
עקום? כז .איך יתכן יום כיפור ביא יב תשרי? כח .היכן תוס׳ קודש .כו .דופן עקומה .כז .חולין דף קא שעת השמד .כח .כרם ו .המלצות לחברת מעליות עם היתר עסקא שנותנת
תוס׳ שבת יב :כט .נטיעות (רש״י סוכה מג ):ל .״טרף שירות מצוין במחיר הוגן אני ממליץ בחום על ׳׳יוסי בשבת מזכיר את שבת שובה?
חירון תשרי :כט .מה פירוש המילה ״מורביות״? ל .מתי בקלפי״ ביוה׳כ .לא .פסולת גורן ויקב לסוכה .לב .הדס מעליות׳׳ .ז .בעל תוקע איך להתאמן בלי להרעיש :יש מוצר
הלכו לקלפי בחודש תשרי? לא .איזו מצווה מקיימים עם שוטה .לג .תקיעה פשוטה .לר .״כדמות הקשת בתוך הענן מיוחד לחצוצרה וכדו׳ שמנמיך את הקול ,והוא בצורת
פסולת? לב .איזה שוטה אינו ראוי למצווה? לג .איזה פשוט -מראה כהן״ .לה .בסוכה .לו .עצי הסוכה הם מוקצה כל עיגול .תברר בחנות כלי נגינה אמינה האם יש משהו מתאים
הוא חלק מהמצווה? לר .מתי מסתכלים על דמות הקשת שבעה .לז .בבי״ד של מעלה :״וקול דממה דקה ישמע״ .לח .לצורה של השופר .ועור כתבו :הכי רצוי להתאמן בחדר
בתוך הענן? לה .מתי יישנים בחדר האוכל? לו .מה מוקצה איסרו חג .נ .או שאחד מצטער ואחד לא .או ששניהם אטום לגמרי הקול בחוץ חלוש לגמרי וכן בחדר פנימי סגור
גם לא בשבת ויו״ט? לז .איפה שומעים גם את השקט? לח .מצטערים אחד יש לו מקום אחר שיכול ללכת שם ולא היטיב ללא הרבה חלונות ועדיף לתוך חלל של ארון וכדו׳
יצטער ולשני אין .או אחד כיוון ואחד היה בטוח שהוא ח .בנוגע לאוזניות שלא שומעים בהם טוב ,לי היה אוזניות איזה חג אינו חג?
בבית ולא כיוון כלל הוי כאוכל חוץ לסוכה .או אחד שולחנו של חברת ׳אנקר׳ עם אותה הבעיה ,מסתבר שיש אתר
קצת חירות לסוכות :נ .כיצד יתכן שני בני אדם יושבים בבית ואחד שולחנו בפנים .או ששניהם שולחנם בבית רק במחשב שמחברים את האוזניות ואפשר לשנות את
בסוכה אחד יצא יד׳׳ח ,וחברו שעל ידו נחשב כאוכל מחוץ אחד זה אישה ואישה אין גזירה שמא תמשך כי לא חייבת העוצמה בהגדרות .בחלק מהחברות האתר הוא באנגלית.
לסוכה או כשוטה? הרבה תירוצים .נא .באיזה הלכה שווים בסוכה .או אחד קיבל ע׳׳ע החג בשעה מוקדמת וחברו לא .בהצלחה .ט .לגבי שיחזור נתונים מכרטיס יש תוכנה
סוכה ותפילין? נב .אתרוג פסול כיצד יתכן שאם ימצא בו נא .בשניהם אסור שינת ארעי .נב .מנומר ,ונוסף נקודה שנקראת R-STUDIOהיא הכי טובה בשוק לשיחזור י.
נקודה שחורה יוכשר? נג .כיצד יתכן סוכה שיש ימים שהיא שחורה שהפכה הנקודות לכתם הר׳׳ז כשר תרמ׳׳ח ט-י .נג .ולגבי מצלמה G7לעשות תפריט בעברית -לכאורה אם
פסולה ויש ימים שהיא כשרה? נר .כיצד יתכן שאדם יאכל סוכה עם שתי דפנות ולחי ,בשבת הסוכה מוכשרת מדין מעדכנים את הגירסה של המצלמה זה אמור להיות בעברית
בסוכה כשרה כדת וכדין והוא לא מצטער ונחשב שאוכל מיגו דהוי דופן לעניין שבת כמבואר בגמ׳ .נר .כשלא כיוון יש בקנון גירסא עדכנית להורדה עם הוראות
מחוץ לסוכה; נה .כיצד שייך להכשיר סוכה פסולה ע׳׳י
דיבור? נו .אתרוג החסר פסול ,איך יתכן שאם יתחסר ממנו כלל ולא הרגיש שיושב בסוכה לכו׳׳׳ע הוי כאוכל חוץ לסוכה התורה חסה :בקשות עזרה וסיוע שנשלחו עייי הקוראים,
עוד הוא יוכשר? נז .איזה אתרוג כשר רק במקום מסויים? שצריכה כוונה .נה .כשהיא גבוהה עשרים ונתמעט בעפר ,למי שיש פתרונות או רעיונות לשלוח עיימ לסייע לציבור
נח .כשרוצה לשתות ,מתי מחוייב לשתות דווקא בסוכה? אינו בטל עד שיאמר ויבטלנו בפה .נו .כשנגס בו עכבר אם מתבקש לשלוח למייל שבסוף העלון והקבייה יחזיר לו
נט .מתי בונים סוכה לצורך יו׳׳כ? ס .איך יתכן שסוכה יטול מקום הנגיסה יוכשר .נז .מעשר שני סוכה לד .נח .בכפלים :א .מחפש עצה על קריסה ברגליים (שהרגליים
באמצע הסעודה .נט .מובא ביומא כששלחו השעיר לעזאזל שוקעות באיזור הקרסול לכיוון פנימה ממש בצורה תוכשר ע׳׳י סכך פסול?
בנו סוכות כדי שהשליח ינוח שם .ס .אוויר פוסל בג׳׳ט ,דרסטית) מדרסים לא עזרו והמצב רק מחמיר ב .מחפש
חירות לבוגרים( .מתוך ספר כי היא חכמתכם .ופיצוחים) .וסכך פסול פוסל רק בד׳׳א .סא .אמר הוציאו את שתי מידע על ניתוח חניכיים .ג .העבירו לי את חשבון הפנסיה
סא .פעם הגיע לרבה של ירושלים רבי שמואל סלנט אישה הנשים והשאירו כאן את הכביסה ,וביקש מבני ביתו מקופה אחת לשניה ,האם זה פוגע בזכויותי ,צריך לבדוק
שתבעה את חברתה לדין תורה ,וכך היא סיפרה .אני עמלתי שיוסיפו כמה דברים מביתו לסל הכביסה ,והנה הוא קרא ולעשות משהו? ר .מה הפתרון לעיפות גדולה בבוקר מיד
קשה על עשיית כביסה ,ובסיום הנחתי הכל בסלסלה לראשונה שמיד זיהתה שיש דברים שהם לא שלה ואילו אחרי הקימה מהשינה עד כדי הירדמות כל הזמן אפילו
ונכנסתי לביתי כשחזרתי אני מגלה ששכנתי חמדה לה את השנייה אמרה הכל שלה מיד גילה את רמאותה .סב .יחלק בעמידה.
המרור הגיגים לתועלת לא יוצא בימים הנוראים כל הסלסלה ולקחה זאת לעצמה ,ואילו חברתה טוענת הירושה לשבעה חלקים שווים ,יתן 4לבן 2 ,לאישה .אחד
היכן ניתן להשיג את העלון להד׳׳ם .הכביסה שלי והיא סתם מתנפלת עלי והמוציא לבת ,כי מטרת האיש היתה שלאישה יהיה חצי מהבן ופי
מחבירו עליו הראיה .רבי שמואל שהיה חד עין ראה שנים מהבת .סג .לעולם הוא יזדקק ל 47-מהלכים .סר.
שניכרים דברי הראשונה כאמת ,אך הדין לא מאפשר ראש השנה .ראש של דג .ראש חודש .ראש ישיבה .ראש לקבלת העלון באופן אוטומטי יש לשלוח מייל עם המילה
זו לכתובת ׳הצטרפות׳ להוציא מידה של השנייה .מה עשה בשביל להוכיח לעין כל
שהשנייה לא צודקת? סב .שאלה מהרב מבריסק :אדם כולל .ראש הממשלה .ועוד רבים .סה .ל׳׳א הלל .סו .ראש alonalon+subscribe@googlegroups.comולאחר מכן תקבלו
שנטה למות בעוד אשתו מעוברת ר׳׳ל כתב בצוואתו לבניו של דג .שופר .דבש .סז .פרי חדש בשביל לצאת בשהחיינו .הודעה ,יש להשיב תשובה למייל שקיבלתם ,ותקבלו אישור
סח .שלא תוקעים בשופר ביום הראשון .סט .תמר .ע .שצורפתם.
כך ,כל רכושי ינתן לאשתי ולוולד שיוולד ,אם תלד בן הוא
יקבל פי שניים ממנה .אם תלד בת היא תקבל מחצית גרעינים של רימון לא אוכלים גרעינים של שאר הפירות .הורעות תגובות רעיונות פתרונות למערכת העלון יש לשלוח למייל
עא .יונה הנביא נבלע ע׳׳׳י הדג .עב .כפרות ע׳׳י תרנגול .עג .זה 1alon.com@1ניתן להשיג בכתב גרול במייל הנייל.
ממנה .והנה ילדה אשתו תאומים בן ובת איך יקיים
הצוואה באופן שלא יסתור לרצון הבעל? סג .טבלת שוקולד כל האוכל בתשיעי ומתענה בעשירי כאילו התענה תשיעי חרש ניתן לקבל את העלון בפקס לקבלת העלון בפקס יש
ועשירי .ער .יעלה ויבוא ביום הזיכרון הזה ,ביום הכיפורים להתקשר למסי 023132641ולהקיש 1ואז להקיש קור עלון
המכילה 48קוביות ורוצה לפרק לריבועים בודדים במקרה הזה ,ביום חג הסוכות הזה ,ביום שמיני חג העצרת הזה .שמספרו 1010ואז שוב 1
שיקח כל פעם חלק שיחלקו לשניים ,כמה מהלכים יצטרך עה .נעלי בית .עו .אבינו מלכינו .עז .צום .עח .עלינו לשבח כמוייכ יהיה ניתן להשיג עלונים בבני ברק :צמור לכניסה לתלמור
בלחש וחזהש׳׳ץ במוסף של ר׳׳ה .עט .מסיימים את התורה תורה כתב סופר מצד שמאל של הכניסה ,בקופסה בפינה בחצר בשביל להשלים המשימה באופן הכי קצר?
חירות לשאול את הילרים .סר .צירופים למילה ראש? סה .בשמחת תורה .פ .חביטת ערבות .פא .חתן תורה וחתן ברחוב סוקולוב . 23
מקומות נוספים שבהם ניתן להשיג את העלון התפרסמו איזה תפילה אומרים כל ראש חודש מלבד ר׳׳ח תשרי? סו .בראשית.
איזה דברים הבאים מבעלי חיים משתמשים בהם בראש מרור זה יש להימנע מלקרוא בשבת :רעיונות שנשלחו בשבועות קורמים
שונה השבוע ובהם פתרונות לבעיות שהובאו בשבועות קורמים .בחורש תשרי לא יוצא עלון .העלון הבא השנה? סז .מה צריך לאכול ביום ב׳ דר׳׳ה שאין אפשרות
:ממושכת תקופה צינון א. כאן: הנכתב על אחריות לנו אין שיאכל ביום הראשון? סח .מה ראש השנה השנה
ייצא איייה לקראת פרשת נח תשפייז באופן משמעותי מאוד מהשנים האחרונות? סט .איזה שם יתכן שזה נובע מאלרגיה ניתן לקחת תרסיס לאף
נכנסי ם לר ש ת בגלל הפתיון: בזמן שאנ שי רחוב ע מלים ל שדר
שאם חסום טוב אין סיבה והגיון שזה 'לא ריאלי' להמ שיך ולהי שמר
שמ מנו יירדו נ ש מו ת לטמיוןי להיות מובדל מהרחוב ,ולהיסגר
ולא מודעים לעוצ מ ת והיקף הנסיון! זה פיקוח נפש ,ורק מגדיל ה חסר
וכך ב ת מי מו ת בלי לד ע ת למה הולכים גישה לעולם הרחב חובה לאפ שר
שואלים רב אם נקר א שהם מוכרחים ו ה אינ טרנ ט היום הוא בכלל כבר יכשרי
ועם ההיתר יוצאים מאו שרים ושמחים הרי מ סנני ם את כל מה ש מ ת אפ שר
במקום לגדור גדרים ולהיות דרוכי ם ועם מה שנ שאר חייבים ל ה תפ שר
אם לא מ תכנני ם איך לבטח א ת הערכים הרי העולם 'מתקדם' לרגע לא נ ע צר
אט אט נוספי ם עוד ועוד חיבורים וצרכים שיכלולים ואופציות ,דבר לא נבצר
ש'בבאין כאחת' הופכים גם ל'מוכרחים' אם לא נת חבר אל מחוץ ל מבצר
ובתוך זמן -כש'אין רשת' מרגי שים נכים ני שאר מאחור וי חסר לנו מוצר
בתקופה הר א שונ ה חוסכים כסף והמון חבל לחכות בתור שעה על בעיה א חת
כי אורח החיים עוד רגיל ,לא כמו בארמון במקום לפ תור ע שרו ת בעיות ..במקום אחד
אך עם האוכל באים ה'מושגים' והתיאבון למה לשלם על 'גלידה פשוטה' אחת
שקשה להבין איך שרדנו בלי די -ממון במקום מאתיים מיו חדות במחיר אחד
בתקופה הרא שונה גם חוסכים הרבה זמן ישנם שאכן הולכים ו מ ש תכנעי ם
כי ברא ש העדיפויו ת עדיין עו מד -הזמן שאפ שר לחיות ב שלימות ב שני העולמים
אך בי חד עם ה תו עליו ת מגיע גם השטן גם ב'עולם הזה' להיות לגמרי שקועים
ועם הזמן שנחסך ...מ תרגלים ל שוטט בענן וגם בעולם הנצחי ל ה ת ענג על האלוקים
אם קור אי ם לא ט מביני ם מ הר מה ה אינ טרנ ט ה מ היר לוק ח מ א תנו ל א ט לא ט
IT
I
מעל זיר מ ת האומות ומבול היצרים הלב ימלא סיפוקי מ עי סוק בטפל של החיים
נ שארה מור מ ת תיבת בני התורה היקרים הנאה מכל סבר א וחידושים ,טכנולוגיים
שנצ מדי ם ב עק שנו ת ל שדרי ם ולת מרורים 'ידידות' עם ה מסך מ ת פ ת ח ת בינתיים
שאליהם גדולי הדור חוזרים ומורים 'חיבור עמוק' עם ההבל ש ת ח ת השמיים
הם שואלים א ת הרבנים לא כ' מתאונניםי גם הילד שגדל וצומח על כזה מ צ ע
I
ולהקריב נוחות רואים שהם נכונים צריך 'רחמים' כ שיפגו ש חשש פירצה
ולכן להם הת שובה שהם עונים כי הדוגמא שבהוריו ת מיד הוא מצא
שבלי זה החיים טובים יותר ושונים ש'אנחנו לא קיצוניים' -מ שהו בא מצע
W
למרא ה נ ש מו ת פורחות של זקנים ו/עם נערי ם וכך ניפצה ה מציאו ת המרה א ת הדמיון
פצועות ,גוססו ת ,מ תו ת .עבדים ל מסך מכורים כ שהבית נ פרץ לרחוב ונוצר ביניהם שוויון
מור ת עי ם בממילא מ שלל ה'סינונים מ חמיריםי מ ש תני ם ב מ הירו ת העדיפויות ,והצביון
ש מהרי הרים של צחנה מ סנני ם לנו גרגירים ה ה ס ת פ קו ת ו הפר טיו ת קיי מי ם בארכיון*
והרב ש התיר ס מך על השואל הירא והנבון
I
k ־ שיחזור כ שית חד ש לו בבית שאלה של פשיון.
L ואין לנו 'שוטרים' שי שללו א ת ה'רשיון'
דברי מרן רשכבה״ג
הגר״ד לנדו שליט״א כ שנוסעי ם באדום וב מהירות של מליון..
בכינוס רומ מתנו לדורות,
אדר ,תשפ״ו: i
הלב נ קר ע למרא ה בחורים ' מנותקי ק שר'-
״ישנו אינטרנט והק שר לר ש ת הופך יותר לגיטימי -ב'הכשרי
מסונן בתכלית י לא צריכי ם גאונו ת גדולה בין שניהם לק שר
לצרכי עבודה, ולחסוך בכך א ת בית החולים ש מ ת ח ת הגשר
אך צריך לדעת וכעת ,עבדי האגו הדחפים וה'הפקיראי
y
שבשום פנים יצרו להם 'מנהיג' שאת 'דתם' מורה
'
לא הותר ואופן
H O ■b l
פה לו -ולא ידבר ,עין לו -ולא יראה
ויאמרו 'אלה אלוהיך' -נכרי וי שראל
הדבר״
'חכמתו' אינה חכמה עבורינו ' -עם חכם ונבוןי
עצו ת נכלוליות ,מידע 'תמים' ,בין-כולם-שוויון
"הדבר הזה מיועד רק למי שקיבל היתר מיוחד עויי י י א כ ל ת מוי ה( ?) ™Knה ש קי ™ ” 'י
מרב מובהק ומוכר ומומחה לענין,וגם למי הת שלים שדור ש ™ :י 1י תיי תי ו ל א בק ל עליוו!
שהותר הדבר שיקפיד על התנאים וידע ויחדיר
לעצמו ולבני ביתו שכל השימוש בזה הוא פחות מאד מאד יקר בעיניו של השטן
מבדיעבד וישתמש בזה במינימום הנדרש וכמי לסדוק א ת האמונה אפילו ס ד ק 'קטןי
שכפאו שד" לכן הוא מ שחק אותה רא ש קטן.
התורה לא א סר ה לי הנו ת מחכמתן
"ולמה זה מלחמה גדולה?
א .מכיון שזה אורב על כ ל צעד ושעל... אבל חיי הור ה בגו יי ם אל תאמ ין;
ב .שלא מרגישים מיד בתוצאות הקלקול... 'ניצול החיים' ברא ש גויי ואינו מאמין
וגם כי אומרים ׳מפעם אחת לא יקרה לי כלום׳ זה ההיפך הגמור מ של יהודי מאמין,
ג .שזה מדבק וחודר משולי המחנה לתוכו רח״ל...״ על כל פנים עד לבוא קץ הימין..
ן ____________________________________________________________________________________________________________
ן
ושוכחים ש'נבל ברשות חתורה' משמעותו; מ ת רגו ם לעגל פינות בערכים הרוחניים *יש שלפתע מרגישים שכבר אין כ״כ צורך
אולי לומד כל היום ו מ ת ^ ל כמנהג עדתו ולסנור את כל הפינות בנוחיות ועידונים לשאול 'כל פיפס' רבנים ומורי הדרך
אך לא 'רצון התורה' מנווט את ביתו לפזול כל הזמן במה 'השהדיגו' השכנים בו־1ך ד' א נ 1ג דולי ם 1כ בן־ קל ט נו ב עו־ך
רק 'למלאות תאוותו -בלי לחטוא' ולרחם על מי שנעבאך 'רק' בחנויות קונים... את הכיוון -מה אסור ומה רק ל א הדרך'
ISp
TT
I
I דברי מרן ראש הישיבה
הגרמ״ה הירש שליט״א
בכינוס רומ מתנו לדורות:
fi ״אמנם זה לא כמו שנכנסים ממש ״בעיקר צריך
למקום טומאה אבל עצם מה שיש לדעת שהגישה
לאדם קשר לעולם הכללי זה מוריד הכללית שצריכה
I אותו ברמה מסוימת״ להיות היא:
I ״חשבנו שהאינטרנט זה הגבול אמנם
עכשיו יש משהו חדש גדול וקשה
עשו משמרת
למשמרתי! ולא
fi הרבה יותר מהאינטרנט וזה מה
שנקרא בעברית 'בינה מלאכותית'״
להיות אויבער
fi חכם ולומר 'לי
זה לא יקרה,״
'ככפאו שד' זוהי גישה של ה מודע ליצר מס תדרים הכל בלעדיו גם כ שזה מ מ ש קו שי
'לא הותר' זהו ההיכר ביננו לבין עם אחר וכ שמוכרחים ...נזקקים ל שירותיו בריחוק רגשי
'המינימום הנדר ש' זהו גדר שעוצר משווים א ת הנהגתם עם השו״ע החמי שי..
'פחות מדיעבד' הרבה ס פי קו ת זה פותר. ודוחים א ת ההפ חדות ופע מים לעג אישי
ן ל פ ת ע הבנו ש ה אינ טרנ ט לוחם ואורב בתשפ״ו הוסר הלוט מעל ההצגה הגדולה
והשלווה בענין ,היא כבר בחירה באויב, שכביכול כבר אין טעם להילחם כבתחילה
אם מ מנו לא מ פ חדי ם והלב לא דואב ואם רק זה חסום טוב -הכל מותר לכתחילה
בהכרח שאיתו מ תיד די ם והלב אוהב כ שבכינוס 'רוממתנו' קר א רבן של בני הגולה:
1 היינו שם והרג שנו שהאסי מון נופל
כ ש ש מענו מרבינו הגדול ר' משה הילל
כולנו יודעים שבדורינו המלחמה הגדולה
היא זו שבפגעי הטכנולוגיה וכל שם שיש לה
I
fi שה'חכם' ש מ שת מ ש בביטחון שלא ייכ של
נמצא בקבוצ ת הסיכון הגדול בתבל
על כאו״א הא חריות לא לפגו ש נסיון חלילה!
ומשהו בלבבות התחיל לזוע כלפי מעל ה
■
1 ראינו את הקולות שפרצו מן הלב באחת פיזר רבינו והבהיר א ת הענני ם
1 וקיבלנו ת עצו מו ת להי שאר נ חרץ ושליו
מול כל פיתוי ו שיכנוע על אושר כוזב
שבחסותם צמחו מיזמים ואתרים שונים
'צריך ל ד ע ת שב שו ם אופן ופנים'
של נוחות ויעילות מ התורן האוהב 'לא הו תר הדבר' אף היבתכלי ת מ סונני ם'
i
הת חזקנו וקל טנו בב הירות נוראה השימוש ב מיני מו ם הנדר ש בלבד
שהכי 'לא ריאלי' ,להצ טנן ביפחד מעבירה' דווקא לשואלים רב מו מ ח ה מוכר ו מוב הק
fi ואף שודאי זה יעלה עוד כסף וטירחה ו מ חדירי ם ל ע צ מ ם ולבי ת שזה פ חו ת מ די ע ב ד
שווה לנו כל מחיר לדבוק במטרה: וכמי שכפ או שד מ ש ת מ שי ם בר עד
1
I
מתאבקים ביצרים שמשלמים במזומן ציוויי ד' הנעימים ,מתערפלים ולא מובנים
ומה 'לא לדרגה שלי' מתעדכן כל הזמן צריך ל'מסירות נפש' למנהגים פשוטים ודינים
הרגש הבסיסי לקדושה הולך ונטמן, כי בלב שוכנים כיתות כיתות של פרשנים
ומיהו המפרנס באמת ,נשכח כבר מזמן שרק באוכל ,ביגוד ,כסף וכבוד מבינים
I
m
m
ל שמר בע ק שנו ת א ת הר תי ע ה ה טבעי ת
מהיח שפות לחטא או להנהגה ב ה מי ת,
I
G
•SC
G לסגנון חשיבה מגו שמ ת ואנוכית
לחיי 'אכול ושתו' ...ראווה ו תד מי ת.
i
ש
<n לבחור בדרך ה'פחות נוחהי
i
ם במקום הדרך ה'פחות בטוחה'
דברי מרן רשכבה״ג לשדר ליצר ,וגם ל מ שפחה
G
§
הגראי״ל שטינמן זצוק״ל:
שקרי טי לנו הה שקפה וההלכה I
״אין כזה דבר I
אינטרנט גם מ ה ת מ כרו ת לנוחות כך אנו נפ טרי ם
לכתחילה וחושי הביקורת נ שארים ערי ם ודרוכים
וכאשר חש שות ו שאלות מ ת עוררי ם
)6 הכל דיעבד השיקולים ו ה הכרעו ת נ שארים טהורים
)G שבדיעבד
והלוואי ב ס ליד תנו נבלום את הה שכלה הנוראה
של 'היה חרדי בצ א תך ואדם בביתך' ,נורא!
i
שהיינו יכולים אבותינו מ סרו את גופם ונפ שם בגבורה
לאסור אותו ואנחנו א ת הפינוק והמנוחה היתירה 1
באופן גורף נ תנ ער מ'חיבוק הדוב' ה אינ טרנ טי
1
וחד משמעי" נתבונן מה טוב לנו ,באופן לא מלאכותי
נ שמור שהלב יתלהב מ מקור ה שפ ע הא מיתי
ושמיקום הדירה הגיאוגרפי יי שאר מ ש מעותי.
'בדור הזה כל אחד צריך להבין המייל ,אמנם כ מ ע ט ו'נהפך ל הי תר'
אם יש לו דבר כזה בשביל פרנסה אך את הבעיות שבו זה לא פותר
צריך להרגיש שיש לו 'נורא בי עמרם'
ה שמירה מפניו לכן ,הדוקה יו תר
-יש אצלו אש'-
והריאלי שוהה מולו פחות ,לא יותר i
'כשניסו לשכנעו שבשביל פרנסה מותר
הפטיר שזה בבחינת שבור את החבית
ושמור את יינה'
אפילו אם גדורים ו שמורים מאד
חייבים עירנו ת לא ל ה ת פ תו ת ולמעוד
l
'האינטרנט הוא המסית והמשחית הגדול
וזה רק ע״י גישה של בכל נפ ש ומאד i
של דורנו ,כמו ההשכלה הארורה
אוירת שמחה בבית שזה הרווח והכבוד
l
שחיבלה בכרם בית ישראל'"
(כאיל תערוג ,מע מ' ת ת ק סו)
בעולם שנהיה לסדום וע מורה כ מ ע ט i
ונ שארנו החרדים לדברו ב מ תי מ ע ט
הקב"ה לא יוותר עלינו מהר ,ולא לאט
הקרבן שלנו ירצה ,ויעלה לו לנחת!
n
-ן
למעלה מ 5,000-משפחות
מעולם התורה חברי חבורת 'נדברו'
ללא חיבור למייל בביתם
ב ה ע מ ק תנו ה מודעו ת ל עו צ מ ת ה סכנ ה
שבשלל שירותי הטכנולוגיה ט מונ הי
i
לפרטים והצטרפות0733572826 :
יוצרים 'חוסן פנימי' וחומת הגנה
בולמים ה הידרדרו ת ומ שנים הת מונ ה
1
♦•r
/ /בזכותהתורה ולומדיה יינצל העולם בשביל שושנה זו יינצל הפרדס
I
לעילוי נשמת מרן רשכבה״ג הגרי״ג בהגרצ״י אדלשטיין זללה״ה >>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>> .לתרומות להפצה נוספת 0 5 3 3 . 1 9 1 . 2 5 7
i
יו״ל בסיוע ארגון 'פלאפון כהלכה' נלוהשבגנןבגמעליינתדקרבץגליונות
I
m m
אלול ת שפ"ו | 2
• •
ה
••
ז ? ר
רג עי ם של ה ק שב ה .ש עו ת של א ח ריו ת
. >-^««Sfg״הוא מותש W־ S i
מסוגל
1ולאמ!0גל
לא
יותר .רואים •r tSי t. 7
״■ ?' 1.
'יי<1• ~£
•*(,' ft? "■Jן '•
!!*־־3 y
׳s * r ..,' -.-
עליו .בכוחות
^ ־•: .1יז
-נ •a*fc .י MilWffM
אחרונים
הוא נתן
הוראות,
גם בנה
בעצמו מה
שיכל"
ליל
מנו חו ת
n v ls ir
הבית כאלמנות ויתומים
חרך הצצה מטלטל אל
מאחורי המסך
ז
" פ נה נא אל התלא ו ית ואל להטא ו ית
־־ :־ T ־ J ־ T J V T J״״
פ לא ות מפ ל יא צ ועק יף צ דק
קש ו יב נא ח נ ו נם א ' ד' צ בק ות
1 T J V: T ״ T ,J
לשמ ע אל ה ר נה ואל ה ת פ לה "
T ״ J ־־ V J T T״ V ־ J ״
א ו ושה טה ורה בלבב ות .
ר וח מטהרת
ו...הופ .בדרך
מטלטלת
הנ יג ון הטה ור של סל יח ות
מהמקרר ,בקב וק
ניגון טה ור שח ור ץ את
הלב ופ ותח שער
מ יץ הע נב ים מחל יק
לד ופק י בתש ובה .
בנ ים אה וב ים השב ים הב יתה מה יד י ים ,מת נפץ
ויוצר של ול ית
מ
ותש ים ,כא וב ים ,מסע של תשפ ״ ו
וא יר וע יה ,נ יס י ונ ות יה ,קש י יה ,ש נה
מלאה בחסד וברחמ ים ,ש נה מלאה
באתגר י כאב ועננ י גל ות מ י יסרת .
מת וקה ,צבעונית ,
רגע קס ום של ל יל שבת .ב ית מצ וחצח
ומא ורגן ,חמ ימ ות משפחת ית ור וממ ות ר וחנ ית
מלאה זכוכיות על
רגע לפנ י ק יד וש .ו...ה ופ .בדרך מהמקרר ,
בקב וק מ יץ הע נב ים מחל יק מה יד י ים ,מת נפ ץ
הרצפה .
ו י וצר של ול ית מת וקה ,צבע ונ ית ,מלאה
זכ וכ י ות על הרצפה .
רגע קשה
רגע קשה של ניסיון.
של ניסיון.
רגע ב ו הכל ט ובל באדמדם דב יק המכת ים
את המפה ,את הרצפה ,את הבגד ים ,את
רגע י השל ו וה שכה י יחלנ ו להם .ע וצמה של
אבא שמח י יך ברגע ה זה" :מ זל ט וב ,נ ישט
ג יפערלאך . . .לא נ ורא ,שלא תה י ינה צר ות
גד ול ות יותר....
ימ י ח ול המ ועד נס יעה משפחת ית מח וץ
לע יר ,משפחה שלמה בדרך ל יר ושל ים .ע ומס
כב יר בתח נ ות ,וס ופס וף א וט וב וס של חברה
קבל נ ית מג יע כגיבוי .רק כשעה אחר י שהם
ירד ו מהתח נה ,מתברר ש נשכח שם בא וט וב וס
לל בב ית -אבא לא ק י ים שם .אמא ג יב ורה פר יט יקר .שע ות של טלפ ונ ים ,נ יס י ונ ות
כידון של א והבת לא מה ו וה תחל יף לאבא . שעל ו בת וה ו והלב מתכ ו וץ .ה יה גם א ז
מ י שדא ג להפט יר ' :שלא תה י ינה צר ות
אופניים בשול י כשא ומר ים יש צר ות גד ול ות י ותר ,ש נדע
ש יש .וש יש מ י שמתמ ודד ות עם הצר ות
גד ול ות י ותר ,כפרת ע ו ונ ות ' .ע ומס
הדרך ותנועה האל ו ומחכ ות ללב טה ור ומב ין ,לרצ ו ן
לתת כתף ,לה וש יט יד וח י וך טבע י
מת יש של ערב י פסח ים .ר ' מ וט יל בדרכ ו
הב יתה עם ששה תבנ י ות ב יצ ים ש נערמ ו
לא זה ירה ל ית ום שכל כך זק וק לו .עם יד על הלב ,
לא תמ יד אנחנ ו י ודע ים א יך לעש ות את
זו על גב י זו ,ה וא מת נשף ממאמ ץ ,אבל
כ יד ון של א ופנ י ים בש ול י הדרך ותנ ועה
הפ ילה את זה .לא תמ יד אנחנ ו מב ינ ים מה בד י וק .
אבל לב של שכנ ים ,נשמה טה ורה של
לא זה ירה הפ ילה את המגדל ונ יפצה את
חל ומ ות הפסח אל רצפת הרח וב .יה וד י
המגדל וניפצה המלמד בח י ידר ,לב רג יש של בן על י יה
ה י ושב על א ות ו ספסל בב ית הכ נסת ,רק
של צ ורה חלף שם מ ול ו מפט יר בח י וך
של תק ו וה :אה רב א יד ,צר ות? יש צר ות
את חלופות מחשבה אחת על הצר ות ה י ותר גד ול ות ,
גד ול ות י ותר '...
הפסח אל רצפת שלא היינ ו ר וצ ים אפ יל ו לחש וב על יהם .
רק מחשבה אחת מש נה ח י ים .מחשבה
ובתשפ ״ ו הא וספת את ימ יה בדממה ,
יש מ י שה י ו שם ,ב 'גד ול ות י ותר ' .
הרחוב .יהודי אחת שתמלא ול ו במעט את החלל
הנ ורא .
יש מ י שח ו ו א ותה י ום י ום ,שעה שעה ,
עם הצר ות הגד ול ות י ותר .עם אלמ נ ות ,
של צורה חלף פ נה אל התלא ות אנחנ ו מבקש ים .
עם שכ ול ,עם כאב מ י יסר בלת י פ וסק .
עם חסר קב וע במ י ש י יט ול חלק בע ול
שם מולו מפט יר אבל ת נא י יש ל זה . . .שנב יט אל יה ן גם
אנחנ ו !
הש וטף של הב ית ,של קבלת החלט ות
של ח ינ וך ,של ש יד וכ ים ,של ,אפ יל ו ,
בחיוך של תקווה ־ רק שנ י יה אחת של עצ ירה . החלט ות מש ותפ ות מה לתת מת נה
אה רב איד , שנ י יה של מחשבה על ית ומ י תשפ ״ ו ,
כל כך הרבה ית ומ ים 'טר י ים ' ' ,חדש ים '
לשכ נ ים שע וש ים שמחה .והן? השמחה
מה ן והלאה .העצב כא ן בא ורח קבע ,הן
צרות? יש צר ות בטלטל ות נ ו וה התלא ות ,ילד ים רכ ים
שהכר ית שלהם בל ילה ס ופגת בדממה
מ נס ות בגב ורה לכל וא א ות ו במרתפ י
הלב 'כד י שה ילד ים יה י ו קצת שמח ים ' ,
גדולות יותר... דמעה מל וחה .געג וע ים לאבאשמרק יע ים
ש יה יה להם ב ית רג יל ונ ורמל י .ש יה יה
להם כח להתמ ודד מ ול ילד ים מח ו יכ ים
שחק ים .על ילד ים שמחפש ים את
לל הלב ,את הכתף הת ומכת .שא י ן להם
של ח י ידר שאבא מל ו וה א ותם בח ום .
אפ יל ו למ י לספר על הצר יבה הקב ועה ואצלן ,גם אם לא חסר ש ום צ ורך גשמ י
שנייה של מחשבה על יתומי תשפ”ו ,כל כך
הרבה יתומים ’טריים’’ ,חדשים’ בטלטלות נווה
התלאות ,ילדים רכים שהכרית שלהם בלילה
סופגת בדממה דמעה מלוחה.
מהטיול ,לא חלמו שתאונה תקפד היום -הלב שלו נצבט. שעומדת להם בקצה הגרון ,מנסים בכח
את החלומות באבחת מתכת קרועה. לעצור את הדמעות מהעיניים ,רק לא
ראה ד' והביטה' ,אין אשה מתה
שהתכנונים של הימים הבאים ליד אמא ,שגם ככה מורידה דמעות
אלא לבעלה' ודמעותיו מלוות אותו
להמשך בין הזמנים נעים ,הפכו את ברגע.
בלילות .בדממה .הוא מתגבר כארי לא
פניהם לכיסאות נמוכים ,לנעלי בד, הבט נא ,ריבונו של עולם אל היתום,
להחצין את אבלו ,לספר על קשייו .זה
לבכי שאינו פוסק. שמחפש את היד הגדולה להישען
לא מקל על ההתמודדות ,לא עוזר לו
כמה נשמות טהורות לידינו ,כמה לתפור קרע של מכנס ,להוסיף קורט עליה .את אבא שיגיע לדבר עם הרב'ה
'קדישים' טריים מלח למרק ושלא יהיה מידי מלוח, בחיידר ,כמו אבא של כל החברים .לא
לברור את האורז ,שמעולם לא ידע כמו אצלו ,שאמא מהססת ומנסה רק
כמה מצוקות וגבורה של מי
שכל כך מורכב לטפל בו. בטלפון ,כמו אמא ,לא אבא.
שמתמודדים עם קשיים יומיומיים.
עם מצוקה בכל צעד ושעל .הבדידות פנה נא אל התלאות ריבון העולמים שריבון העולמים יפנה אל תלאותיו
אוכלת בהם בכל פה גם אם נדמה שהן של ילד קטן ,גיבור רך בעולם קשוח.
-אבל שנראה אותן גם אנחנו.
שותפות לחוויות בעבודה ,במשפחה, יתום שמחפש אבא צעיר ,לא מבוגר
בחברה. שזה יזיז לנו מיתר אחד בלב. ולבן כמו סבא ,מישהו שאפשר לתת
לו יד ולרקוד במרץ במעגלי שמחת
הן לא! שזה לא יחלוף לידינו.
תורה ,להיצמד אליו בהתרגשות
הן שם ביחד אבל לבדן .הן עם כולם שנעשה צעד קטנטן כדי להקל. ולצפות שיקח אותך על הכתפיים.
-אבל הלב שלהן ריק .כשתחזורנה להשתתף .כדי להציל. מישהו שאפשר לספר לו כשפגעו
הביתה -לא יהיה להן למי לספר. -כן ,להציל! בך ולחכות להזדהות ולתמיכה ,מבלי
עם מי לחלוק .הדמעות שוכנות לחשוש שהוא ידמע יחד איתך וימלמל
לעיתים זה נראה מבחוץ ש'בטח יש
להן בפתח העין רק מחכות לרגע בכאב 'אוי ,א-יותמ'ל...
קרן' .יש בוודאי קופה שעוזרת ,שהם
שתוכלנה לצאת.
'מסודרים' .אבל שום דבר לא 'מסדר' אוי ,ריבונו של עולם ,שלח את המבט
אבל לא! אמא אובדת עצות מול ילד רך שמחר אל האלמן ,שהיה כמו מלך בביתו .מלך
יש לו מבחן במשנה ואמא לא ממש שרעייתו הייתה מלכה של חינוך וחכמה,
הצעקה שלהם מהדהדת ונוקבת.
מסתדרת עם 'השוכר את האומנין'... אמא של מלכות שגם מכינה ומבשלת,
זעקה שמנסרת כאזעקה עולה ויורדת.
שום דבר לא מסדר אבא שצריך מסדרת ושוטפת ,קונה ומארגנת ,והוא
"כי אם צעוק יצעק אליי"...
לשלוח 'ילדה מסודרת' לגן עם שיער -אפילו רשימות לא יודע לסדר .לא
הם צועקים כלפי מעלה. מכיר את שבילי החנות ,את מטמונות
אסוף ...כשצריך להסביר לילד ,למה
ואבא שבשמים מסתכל עלינו: הוא זה שתמיד יתנדב להביא לסיום המטבח ,את נבכי מיון הכביסה.
קינדרלאך...א-זא שאק'ל ,כזו צעקה, בכתה בקבוקי שתיה או מלפפון חמוץ מעולם לא נזקק לטגן ,לבשל ,לאפות.
וחלילה איש לא ישמע?! ואף פעם לא עוגה או לחמניות שנאפו לקשט עוגה לסיום מסכת של הבן,
במיוחד עבורו. לסדר תסרוקת לילדת גן שהיום 'אמא
א-קליינע יתום ,ילד רך שיכול
לחייך במקום לדמוע ,לצמוח מתוך אל התלאות .אל הדמעות. של שבת' ,לפתור משוואה במתמטיקה
השבר .שאנחנו ,השכנים ,נשאיר לבת המתבגרת ולייעץ לה איזו שרשרת
לחשוב לשנייה במבט אל האלמנות.
אותו ב״שברים תרועה" סתם כי לא מתאימה לבגד .הוא מעולם לא ידע
אלו שקיוו שהמחלה תיסוג ,שהבעל
שמנו לב?! כי יש 'הרבה ענייני צדקה' להעריך די הצורך את מה שנעשה
הצעיר יחזור הביתה לשלום וליוו
בקהילה ,ו'מי יכול לתת לכולם'?! בפשטות ,במיומנות ,במומחיות .לא
אותו לדרכו האחרונה בלב צורח
הבין כמה ידע פרקטי אין לו .לה היה.
ריבונו של עולם ,פנה נא אל התלאות! מחוסר אונים .לחשוב על מי שרק
וכשהוא נזכר -וזה קורה כל יום ,כל
הקיץ הזה חשבו שהוא יגיע הביתה
שזה יזיז לנו זה מאמץ...זו נתינה בכל חודש
אבל אתה אבא'...היום תאמצנו!' -
כי גם אנחנו פונים!
כשמודעת שחור לבן מכסה את הקיר
מיתר אחד אתה תאמץ אותי ואת רעייתי ,את
ילדינו הרכים ,את הגדולים ,את הבנים
לידינו ,כשעוד אברך צעיר נלקח
לבית עולמו טרם זמנו ,כשעוד יתומים
בלב. והבנות ,כולם .תאמץ אותם לשנה של הצטרפו אל הרשימה הצפופה והמזעזעת
שמחה ,שנה שלמה של חיים מלאים! של תשפ״ו ,אל התלאות -לא נעלים
שזה לא יחלוף "אין פרץ ,אין יוצאת ואין צווחה"...
עין .לא נטה את פנינו בהמהום של
השתתפות בצער ונמשיך כרגיל.
לידינו. "משמח את שלך" בשפע של אדון כל
יצורים...שמחות של נחת...שידוכים
לא!
שנעשה טובים...שלוות הנפש וילדים אוהבי
תורה ויראי השם גם מול ניסיונות
נסתכל ונראה .נביט אל התלאות.
צעד קטנטן הדור"...
נאמר בכל פה' :אבא ,אני מתאמץ
לשמח את שלך...
כדי להקל. שנה של חיים טובים .שנה שלא ייפקד
מעימנו איש!
ואתה...
תשמח את שליי...
להשתתף .כדי אתה הבטחת .וזה עובד שנה אחרי
שנה .באופן מופלא בהבטחה אלוקית חיים בעד חיים..
להציל. מצמררת. כן...בערב ראש השנה תשפ״ז עמוסת
הקיצוצים זה מאמץ .זו גבורה!
אלוקים אמת .תורתו אמת .חותמו
-כן ,להציל! אמת .שופט אמת ומעבדיו אמת!!! אבא ,אבא אדון כל יצורים....
הסכם טהור לשנה" .שנה שלא יצטרכו החותך חיים לך חי...
עמך זה לזה"...
אבא..בוא נעשה'עסקת חיים ’ נוראה
שלא נצטרך ולא ניתקל חלילה.. ודומעת
אבא! עסקה שאתה זה שהצעת אותה...
אני וביתי מהיום דואגים ליתום רך אתה ריבונא דכולא עלמא!!
למחות את דמעותיו ולהביא תקווה של
אתה ניסחת את המשוואה הנוראה הזו
חיוך .לשלם חונך אישי הדואג למחסורו
בערבות נוראה של אדון הנשמות:
הרגשי ,לצרכים הבלתי נגמרים .לאחות
את שברי הלב ,להקדים רטייה אוהבת "לגר ליתום לאלמנה...אם אתה משמח
לכאב .זה שלי אבא... את שלי ,אני משמח את שלך!"
מעות .תמורת דמעות! עסקה טהורה ודומעת מלב טהור של
אבא ואמא
פנה נא אל התלאות אבא,
לב יהודי החרד מאימת הדין ו'משפטיך
אל המאמץ שלנו לתת...להתאמץ!
תהום רבה'...
פנה נא אל התלאות
לב יהודי שיודע ש'מלאך מליץ אחד'
צדק צועקיך מפליא פלאות! פודה ומציל ומכריע את הכף
לשנה טובה ניכתב ונחתם לחיים טובים בקשה לרחמים בדין:
ולשלום
אבא שבשמים ,אבי יתומים ודיין
רגעים טהורים של לב ונשמה אלמנות:
בן תחת בן אני מאמץ אל חיקי יתום אחד....יתום
כי אימוץ יתום שווה חיים. אחד שאתה אבא שלו ,רק אתה! מאמץ
יתומה אחת...ילדה טהורה של ריבון
העולמים
W. ; > ,י •
L P
id
' '1 4 7
J*',
' a | '1
■ m
חרך הצצה מסלסל
ר
אל מאחורי המסך
מכו חו ת
r
יום שישי חורפי .שעות ספורות
לפני כניסת השבת.
^
/
הנפש מסרבת לעכל.
עקרת הבית סופרת מלאי ,מתכננת
מסלול .רוצה להספיק כל מה שרק אפשר -
מנסה להשתיק את
והכי מהר. קול קריעת המתכת
עוד מעט שבת .היא מחכה לרגע הזה כל
השבוע .החזרה מבית הכנסת ,הילדים שמהדהדת לה
המטופחים ,הבעל הפותח את הדלת בקריאה
חגיגית. בראש באימה .מנסה
עישרתם? ערבתם? הדליקו את הנר.
היא חייבת להיות מוכנה ,הכי מאורגנת
להדמים נהמת מנוע
שאפשר .כך היא קיבלה על עצמה וגם
משתדלת ליישם .קיץ ,חורף -שבת חייבת
פוגע ,מנסה לאפס
להיכנס בזמן .ערוכה ,מסודרת ,מאירת נרות
ופנים.
את המחשבות .מה
נקישה בדלת לא הצליחה לערער לה היא צריכה לקחת
את חדוות העשייה .לא גרמה לה לחשוב
שתכניותיה עומדות לשנות כיוון ולא רק
לשבת זו.
איתה? האם תישאר
גם הדפיקה הבהולה לא הצליחה לגרום לה שם לשבת?
לתחושה לא נוחה.
וכי למה תחשוב כך? הכל כל כך תקין ,יפה,
מסודר וכמעט כמעט מוכן .בעלה היקר קפץ
לנסיעה קטנה להורים ,עוד מעט הוא כאן
ונקבל שבת.
אבל הפעם זה היה אחרת.
אם נאמר שהשמים נפלו עליה -אלו יהיו
II
הרכב מתקרב בדהרה אל שערי
בית החולים .מנסה לנצח את השעון
שגרגרי החול האחרונים שלו יורדים
ומטפטפים ו - - -נגמרים.
— נגמרים. ומטפטפים ו שמים מעוננים .כבדים .מלאי דם ואש
ותמרות עשן.
הם מגיעים
הם הגיעו בפנים חתומות .גיס ואח
ומישהו עוצר אותם למטה.
ש'נחתו' פתאום בפנים שסיפרו כמעט
בולם. הכל.
"אין בשביל מה" המילים שלהם רועדות ,מכסות
זעקה נוראה ודמעה מתגלגלת בכניסה טפחיים אל מול הטפח האחד
לבית החולים שהצליחו להציג' .הוא בבית חולים,
נפגע בתאונה .התארגני ובואי מהר,
הנורא מכל קרה.
הוא זקוק לך שם'.
תמו שנותיו .והוא היה צעיר כל כך,
— חולים.... — בבית הוא
אבהי כל כך .בעל כל כך.
הנפש מסרבת לעכל .מנסה להשתיק
נשמתו פרחה לגנזי מרומים.
את קול קריעת המתכת שמהדהדת
והיא? לא הספיקה להגיע .לא הצליחה לה בראש באימה .מנסה להדמים
לומר מילים אחרונות. נהמת מנוע פוגע ,מנסה לאפס את
המחשבות .מה היא צריכה לקחת
לא הספיקה .ולא רק את זה.
איתה? האם תישאר שם לשבת?
יום שישי .שבת מתקרבת כל כך. היא מנסה להתרכז ולחשוב מי ידאג
תעודת הפטירה הונפקה במהירות, לילדים ,מי יסיים את ההכנות לשבת.
כשהיא עדיין לא הגיעה. הם מזרזים אותה .אין זמן .אחיינית
תגיע להיות עם הקטנטנים הם
מי שזכה להגיע לשם לפני שבת -
מבטיחים.
זכה .הם רוצים להספיק.
הם יודעים את מה שהיא עדיין לא
אנשי ה'חברא קדישא' זרזו את כל מי
יודעת .המצב קריטי .אנוש .הלוואי
שיכלו .פוסקי ההלכה הכריעו שראוי
שתצליח להגיע להיפרד .גם זה לגמרי
לערוך את ההלוויה לפני שבת ,מה
לא בטוח.
שיהיה בוודאי טוב לנשמתו ,מוכרחים
לעשות זאת הכי מהר שאפשר .בית המעיל עוטף את בגדיה .מנסה לעטוף
חולים .מסמכים .שמגר .טהרה .הכל את הרעד שלא מפסיק בעצמותיה.
בהבזקי מהירות .בקצב שלא מאפשר באיזה מצב היא תפגוש אותו? היכן הוא
לעכל .לא נותן לחשוב. נפגע? מה בדיוק קרה לו? המחשבות
רצות מצד אל צד היא לא מצליחה
היא למטה מתייפחת.
להתפלל .כאילו נחסמו להם השמים.
עד שאספה את עצמה .עד שהגיעו כאילו הוגפו השערים .ודמעות -לא
אחיותיה... יורדות לה מעיניה.
היא לא הספיקה את המיטה .הם רצו הלם .אלם.
כל כך מהר.
הרכב מתקרב בדהרה אל שערי
כשהם הגיעו, בית החולים .מנסה לנצח את השעון
שגרגרי החול האחרונים שלו יורדים
בית ההספד בשמגר היה ריק .שמם.
ידעה ,תמצא אוזן קשבת ,לב מבין. שיודע .שמכיר את הקושי ויודע לתת כולם יצאו כבר אל הדרך האחרונה.
לה משענת.
היא בוכה ומתייפחת .הרבנית מעניקה הם רצו .רצו להספיק.
לב טהור מלא חופניים ומקשיבה השבעה נגמרה .רק עכשיו מתחילה
אולי היא עוד תענה אמן על הקדיש
בריכוז. העבודה האמיתית ,יודעת הרבנית
האחרון.
רוטנברג .יודעת מניסיון .היא מגיעה
אני חייבת לילה שקט איתו...חייבת
עם אנרגיה ,עם חיוך' .השמים נפלו' - היא לא.
להיפרד....היא רועדת בבכי נורא,
אני יודעת ' -אבל האדמה לא נפלה'. אנשי היחברא קדישא' אספו את
ואיתה הרבנית מעבר לקו .היא
את חייבת להמשיך לחיות! זו הצוואה כליהם .עלו אל הטנדר הכחול ,מפנים
מבקשת ללכת עכשיו לבית הקברות:
שלו ,זה בדיוק מה שהוא מבקש ממך! את השטח ומנסים להספיק להגיע
”לישון איתו .לא מסוגלת להישאר
מה שתתפרקי חלילה גם?! הוא בטח להדלקת הנרות הביתה ,כשהיא סיימה
בבית לבד'.
היה מגיע ולוחש ,מחייך ומעודד אותך לטפס את מעלה הר תמיר.
'אוי כמה את צודקת...הרבנית בוכה להתחזק ,לתת כח לילדים שאמנם
כאם על בנותיה ,למה שתלכי לבד? היא לא עמדה בזה .נצמדה אל רגבי
אבא אין להם ,חייו נקטעו באבחה,
אנחנו כבר כל כך קרובות...אני מגיעה האדמה בבכי חסר מעצורים .לא יכלה
אבל אמא יש והיא חייבת למלא את
איתך!' -מכריעה הרבנית בפסקנות. להתנתק .לא הייתה מסוגלת לשוב
המקום.
'אל תצאי מהבית .אני מגיעה עם רכב, לביתה כאלמנה .להיות בשבת לבדה
טל של תחיה הורעף .נתן כח בלתי עם הילדים .עם הכאב והבכי והצער.
נהיה שם שתינו ביחד'
נתפס ,ליום שלם של חיים. היא לא רצתה לקום ,עד שהרימו
הר המנוחות .אחת וחצי בלילה .קור
לילה. אותה בעיניים דומעות ,נטלו אותה
חורפי חודר .רוח של חורף.
בזרועות תומכות ,השיבו אותה לביתה.
שעת חצות.
דממת מוות .שמים קודרים ורוחות לא החזירו לה את הכח .הוא ברח ולא
נושבות בין הקברים ,תחושה היא לא מסוגלת לישון .השינה ממנה השאיר עקבות.
מצמררת של נשמות ומלאכי חבלה והלאה.
מוצאי שבת.
המרחפים בעולם הנשמות .העולם
היא מתהפכת בבכי בלתי נשלט .היא
חשוך כולו .שלל מצבות לבנות הכיסאות הנמוכים אספו את האבלים
לא נפרדה ממנו .לא אמרה לו שלום,
מרצפות את השטח .מעצימות אל תוכם .ההלם לא הותיר להם מרחב
כלום .איך היא יכולה להיכנס כך
את הכאב .מחדירות לעומקו את נשימה .עדיין לא מעכלים.
לישון? היא מסוחררת .מבוהלת .היא
המציאות .מי שכאן -לא יחזור עד הרבנית רוטנברג תחי' .היא זו שהגיעה
משוועת לזמן איכות איתו...רק לבכות,
תחיית המתים. אל הבכי ,אל הכאב ,מעריפה טל
לדבר כמה מילים מהלב ,לבכות ולומר
הרבנית מציבה 2כסאות מתקפלים שלום טהור כזה... תחיה ,מרעיפה מילים של נוחם ,כלים
ליד חלקת האדמה שלו .אדמה של חיזוק .האלמנה ההלומה מקשיבה
היא מתקשרת לרבנית .שם ,היא
תיחוחה ושלט קטן המקפל חיים לה .מבינה שיש לה כאן מי שמבין .מי
כאילו לא חלפה
לה יספה טהורה
בעולם הנפמות. שהילדים יפתחו בוקר של חיוך וחיבוק
של אמא .היא רואה אותה קורסת אל
טהורים .מלאים.
דממת לילה ורוח המטלטלת באימה
-הרבנית המיטה .מרוקנת .אין לה כח לבכות
עכשיו .אין לה כח.
את בתי המנורה בחללי הקברים.
תחי’ אוספת הרבנית יוצאת בלאט על קצות
פחד ורעד המבריח את הלבבות אל
היקום החי .והיא ,אלמה טרייה שבורה
2כיסאות האצבעות .חוזרת לבית שמש .יום
חדש של עשיה פרוש לפניה .לא ,אין
לרסיסי רסיסים ,מתפרקת בבכי נורא,
בוכה את נפשה קרוב לתלולית העפר.
מתקפלים לה את הפריבילגיה לעשות הפסקה.
לנוח .היא חייבת להמשיך .מחכים לה.
בוכה על בעל נעוריה .על אובדן
נורא וחיים שנגדעו ככה ,מבלי לומר
’ הופכת את יום שלם של עשיה אחרי לילה טרוט
עיניים ושטוף דמעה .היא כבר כמהה
שלום .היא בוכה ,הרבנית בוכה איתה.
מחזיקה את ידה הרועדת .מגישה לה
העולם’ לסדר למנוחה.
עוד טישו ,מקרבת אותו אל ידה.
שתקנח את הדמעות .שתרוקן את
פוב ביבי סיטר השעה 2 1 :0 0 הכאב .והיא שם .איתה .בוכה ומכילה.
בוכה ונקשרת .בוכה ותומכת.
הטלפון של הרבנית מצלצל.
לפנת לילה. היא על הקו. דוק ארגמני ראשון של יום.
מזפינה נהג לא .היא עדיין לא סיימה לבכות .היא חיבוק של הרבנית מרים אותה מן
הכסא .משיב אותה אל המציאות ,אל
מספרת בדמעות ,שהיא חייבת שוב,
ויוצאת לאסוף לילה אחד אחרון להיפרד שם ,לצידו. החיים בהם ילדים צריכים יד של אמא,
שתשלח אותם לבית הספר' .עכשיו
אותה פוב ,לליל כאילו לא חלפה לה יממה טהורה
בעולם הנשמות.
בוודאי גם הוא קם' -היא אומרת לה
בחיוך מלא גבורה .הוא קם בהערצה
מנוחה דומע, -הרבנית תחי' אוספת 2כיסאות לרעייה גיבורה שנפרדה אך ממשיכה
לילה מטלטל מתקפלים 'הופכת את העולם' לסדר
שוב ביבי סיטר לשנת לילה .מזמינה
את שלו ,את החיים' .נחזור אל הילדים,
הם מחכים לנו בידיה האמונות של
בהר הפנוחות. נהג ויוצאת לאסוף אותה שוב ,לליל
מנוחה דומע ,לילה מטלטל בהר
השמרטפית .מצפים לך אמא גיבורה
שתתן להם כחי.
המנוחות.
הרבנית מלווה אותה הביתה ,דואגת
״ ך
NSiL
השעון של זו .חיים בין המתים.
שש וחצי בבוקר .קרניים ראשונות
והן שם כמו אתמול.
לילנה שני ברציפות.
מתקתק של בוקר חורפי מפציעות בקושי בין
בכייה נוראה .חיים שמתפרקים ביגון,
ואיתו גם העננים מעל הרי ירושלים ,מסמנות
את קו הרקיע.
ותלולית עפר שבולעת נחלי דמעות,
בדממת מוות .רוח רושפת של בית
לילה של קו ישר של נשמות ,זו לזו ,זה לזה ,קו
אחד טהור עד כסא הכבוד
העלמין ,רוח שמקפיצה גם מיתרי לב
אבן בלילה בין מצבות אבן ונשמות,
מלאכים "עכשיו אני מרגישה שהוא שם" .היא
והן שם .מלאכי הנשמות שריחפו שם
בוודאי שאלו את עצמם מי הן הנשמות
בירושלים לוחשת ללא קול .עיניה הכחולות
מדמעות מספרות ללא מילים את
הללו חיים בין המתים ,כובשות את
נחלתם בגבורה ,מבקשות להיאחז
של מעלה. תחושת הפרידה' .עכשיו ,נפרדתי' היא
לוחשת .והן בוכות מחדש.
בתקוות חיים שעוד תצמח.
רועדות הרבנית גוררת את הכיסאות ואת
גשם ירושלמי .פחד אימים .ברקים
מפלחים את השמים .מפרקים גם את
הרגליים הקפואות והרטובות ,והן
מקור, מנופפות לשלום מול רגבי העפר.
הלבבות.
מתחממות שלום של גבורה.
2כסאות מתקפלים 2 .לבבות רועדים
כעלה נידף.
ינוח הוא בשלום על משכבו.
זו תנוח היא בחיקה ,של מי שבגאונות
היא מעודדת אותה לספר לו הכל.
לפרוק מול הבעל שאיננו את מה שלא
במילותיה של חסד יודעת לתת את הכח .יודעת
להבין את הנפש ,את מכאוביה ,את
פרקה .את מה שלא נפרדה .לשאול,
ללחוש ,לכעוס ,לבקש...לספר ,הכל!
של זו. דמעותיה.
אנחנו יכולים לתת את הכח.
היא מדברת .הרבנית מחזקת .מושיטה
כוס מים ,מעודדת לדבר עוד ,עוד ,לא
חיים בין לאמץ .את מי שנשאר .לבד. להשאיר מילה אחת בלב.
המתים. השעון מתקתק ואיתו גם לילה של
מלאכים בירושלים של מעלה.
רועדות מקור ,מתחממות זו במילותיה
לא
6,142מאמצי היתומים
n rs n v ה בי ת ל א ל מ נו ת וי תו מי ם
1 8 0 0 -8 0 0 -4 4 4
_ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _11
התפילות הוא מתפלל בסלון -אם יש לו כח העפתי מבט על התלמידים שלי ,סוקר
ובמיטה -אם גם את זה הוא לא מצליח. את העיניים ,את המצח המרוכז שלהם, ) 1
הילדים הולכים לבית הכנסת לבד כך הבליחה
בי המחשבה.
את המבט .קולט את מי שנראה היום
אולי...רעב .כן ,ילד שאולי לא טעם
J |
מימין יפב
משהו בבוקר .אני מחפש את מי שמבטו לא
הם נכנסים פנימה? מתביישים מהמבטים של
השכנים?
ממוקד ,אולי מטריד אותו דבר מה .את מי שאיתי, זאבי ,ילד
זורם ומחכה למוצא פי.
אולי הם בכלל מבלים בחוץ ,כדי לא להיחשף
ברגעי החולשה שלהם?
הם היו שם .תלמידים יקרים ואהובים באחת מערי
הצפון .קהילה לא גדולה ,שתלמוד התורה שלה
חמוד ובעל
חזרתי אל האבא .חשבתי איך אפשר לעזור לו.
יש טיפולים שיכולים אולי לסייע ,להקל ,להשיב
זיכה אותי להרביץ בהם תורה .הם היו שם איתי.
מצפים ללמוד ,רוצים לקבל ורוצים גם לשמוח.
חן מיוחד.
את המצב לקדמותו ,אפילו חלקית' .אני מכיר את
השיטות כולן .הקונבנציונליות ,האלטרנטיביות,
אוהבים את החיוך ,את המבט המכבד ,את
העיניים שלי ,שקולטות את השחור שבעיניהם,
ילד מוכפר
אף אחת מן לא עזרה .רק ישועת ה' תוכל להציל
חודשים חלפו .זאבי החל לאחר לתלמוד תורה,
אותי.
מנסות לשמח ,לעזור ולהיות איתם ולא רק בחומר
הלימודי. וחביב .ילד
להגיע בשעות לא מקובלות ,הוא הפסיד חומר
לימודי ,ויתר על חוויות כיתתיות ,איבד את
ראיתי מאחוריהם גם את ההורים ,שמצפים
לראות ילד של חיידר שחוזר הביתה שמח .ילד פנראה
מבין ומקבל .ילד שיודע את מה שעומד לפניו.
תחושת השייכות לכיתה .הוא לא היה איתנו.
כמו תופעות רגשיות ,גם כאן המצב החמיר .הוא
ילד שיוכל להצטרף לישיבת סורא ופומבדיתא,
כתלמידם של התנאים והאמוראים .ראיתי איך הם
מסוגל ללמוד
פיתח חרדה חברתית .התרחק מחברים.
גם בקהילה החלו ללחשש .אדם שלא מגיע
מצפים שאעזור להם להגשים את חלומם ,לזכות
לילדים יראי ה' ואוהבי תורתו .שאפתי לעשות מה
ולדעת ,אבל
לתפילה ונראה לא לגמרי בכוחותיו ,הוא מעורר
ליחשוש וניסיון לרחרח.
שאוכל ,כדי להגשים את רצונם.
בשולחן מימין ישב זאבי ,ילד חמוד ובעל חן
לא מפתף
החלטתי לפעול בכוחות עצמי .אולי אצליח לעורר
את זאבי לחיים .הצעתי לו מבצעים עם פרסים
מיוחד ילד מוכשר וחביב .ילד שנראה מסוגל
ללמוד ולדעת ,אבל לא משתף פעולה .אני קולט
פעולה .אני
שווים ,כדי שיגיע בזמן .זאבי הסתכל עלי בעיניים
עצובות ,גדולות .לא הביע נכונות .המשכתי עם
את זה בעין .מרגיש לי שיש שם מעמסה רגשית
כבדה .עומס שילד בגילו מתקשה להתמודד קולט את זה
רעיון של הקדשת זמן פרטי שלי עבורו ,כדי איתו .עצבות שקשה להכיל.
לקדם אותו .זאבי הניד את ראשו מימין לשמאל.
לא רוצה .ניסית עם רעיון נוסף וזאבי התפרץ:
אני מלמד פעיל ,אוהב לגוון ,להפעיל ,לשמח. בעין .מרגיפ
אבל זאבי לא שיתף פעולה .לכל דבר שהיה שנה
'די!'
נשימתי נעצרה.
מהרגיל ,היה צריך דחיפה רצינית ,כדי שהוא יהיה
חלק ממנה .הוא לא ממש היה איתי ,כשלא היה
לי פיפ פם
סוד מוזר ,כואב ,קיים כאן .אינני יודע מהו.
עוצמת הכאב שפרצה בזעקתו קרעה מעטה של
ברור לי אם הוא בכלל יודע מה מטריד אותו.
כמלמד ,ביצעתי את שליחותי .בררתי אם אין
מעמסה
חסיון ,למרות שלא גילתה דבר.
מאותו רגע הפסקתי לבקש פתקי איחור .קיבלתי
בעיות קשב וריכוז .לא היו .אולי אלו קשיי
הסתגלות של תחילת שנה ,של מלמד חדש ,של
רגפית כבדה.
אותו בשמחה בכל שעה שבה הגיע. חומרי לימוד חדשים .אולי ,אבל הזמן שחלף חיזק
אצלי את התחושה שמדובר במשהו אחר לגמרי.
זאבי ישב לידי יותר מכל ילד .קיבל אהבה ,הכלה,
קבלה. מהו? לא ידעתי.
לא ידעתי מה עומד מאחורי האירוע. ניסיתי לתקשר עם האב טלפונית ,אולי להזמין
אותו לפגישה כדי לדון במה אפשר לסייע לילד.
באותה שנה למדנו בכיתה משניות סוכה .לאורך
הוא לא ממש שיתף פעולה .מלמל מילים פה ושם,
כל השנה עסקנו בסוכה גבוה למעלה מעשרים
אמה ובסוכה מדובללת .בסוכה על גבי סוכה ובזו
שעל הגמל .בספינה הנושאת איתה סוכה ובסוכה
המהם בקולות של כאילו משתף פעולה .לא הגיע
לשיחה פנים אל פנים .התחמק. איתו .עצבות
לא הרפיתי .ביקשתי ,הפצרתי ,הסברתי שזו טובת
קטנה שאין בה שבעה טפחים.
לקראת סוף השנה החלטתי על מבצע מיוחד:
הילד. פקפה
כשהוא הגיע ,הייתי מופתע .הוא היה כפוף מעט,
תערוכת סוכות שבה כל ילד יבחר לו סוכה
אחת מתוך שלל הסוכות שבמשנה ,ויבנה אותה שפוף ,נראה מבוגר מכפי המצופה מגילו .גרר
את עצמו די בקושי אל השולחן .לא הייתי זקוק
להכיל.
באמצעים ביתיים לתערוכה שנערוך בכיתה.
בשעות ההפסקה הכיתה תססה .היו שסיפרו מה להסברים מרובים .ראיתי את התפקוד המגומגם,
הם עושים ,היו ששמרו בסוד היו ילדים שבנו את הקושי לדבר הוא הסביר לי שהוא סובל
בכוחות עצמם והיו שחברו לזוגות ובנו יחד היתה מבעיות רגליים .מתקשה לקום ,ממעט לצאת
בכיתה אווירה של חיות ,של יצירה ,של חדוות מן הבית ועושה זאת רק לעתים רחוקות .את
צמרמורת חלפה בי ,כשחשבתי מה עבר ואבא עם זיק מוזר בעיניים .הוא 'חי' עשיה.
על הילד ,כשאפילו הוא עצמו לא ידע עכשיו מסכת סוכה .הוא וזאבי שעומד זאבי לא היה שם.
כמה מצבו עגום. המום ומהופנט.
הוא לא בנה ,לא חבר אל הבונים ,לא יצר.
הגעתי המום ללויה .חודש אלול .המלמד אבא שלח את הבנות לרכוש חומרי
הכרתי כבר קצת את אביו .ידעתי
החדש טרם הספיק להכיר את זאבי ,עדיין עבודה.
שדווקא יש לו ידיים טובות .שהוא יכול
לא הבין כמה מורכב מצבו .הא עמד ליד הוא מותש ולא מסוגל יותר .רואים עליו. לעזור לזאבי ואולי גם לתת לו מעמד,
זאבי ,מנסה לתמוך בילד שלא הפסיק בכוחות אחרונים הוא נתן הוראות ,גם שמחה ושיתוף חברתי.
לבכות ,רועד מאימת האירוע .חושש בנה בעצמו מה שיכל.
הצעתי לזאבי לבקש את עזרת אביו .הוא
מנטישת אביו ,ממנו הוא עתיד להיפרד
בכל יום קצת .בכל יום סוכה קטנטנה הביט בי בעיניים דומעות.
עכשיו עד ביאת המשיח.
מפוליגל הוקמה ב'מרפסת' הקרטון
ואז לראשונה
הבטתי בתלמיד היקר שלי ,זאבי .שלא בבניין שעמד כל הזמן בחדר של אבא.
יזכה ליד תומכת של אבא ביום בר המצוה ברגע אחד שלא שיערתי ,נפרץ הסכר
כל יום קצת...
שלו ,גם לא במאמץ לקום מהמיטה .שאבא ב'בום' אדיר.
וביום המיועד...זאבי הביא את היצירה
לא ילווה אותו לישיבה גם לא עד פתח הוא בכה ויבב .חיבקתי אותו חזק ,הוא
בה"א הידיעה.
הדלת .שאבא לא יוביל אותו לחופה .ליבי חפן את הפנים בידיו הקטנות ואמר
נשבר לרסיסים. מבנה מיוחד שכבש מקום של כבוד בין בבכי נורא:
הסוכות שבכיתה .הוא היה בנין של אהבה
אבא של זאבי ,עטוף בטלית בבית 'אבא כל הזמן במיטה .אבא לא מדבר
אינסופית של אבא לילד .בניין של גבורה
הלוויות .הספדים קורעי לב שחו על אדם איתנו כמעט ,הוא שוכב ומתייסר ,בוכה
של בן ,גבורה ורצון חיים של אב .כל מי
שסבל ייסורים ,שהסתיר את סבלו ושמר מכאבים .אין לאף אחד דקה בשבילי ,כדי
שהגיע לבקר בתערוכה נעצר כדי לבדוק
את כאבו בליבו .הם העלו על נס את לעזור לי .אמא מנסה להשתלט על כל
את מכלול הסוכות שהיו בה .סופר על
האדם שכל כך אהב את ילדיו ,ושלא יזכה החזיתות ,לטפל בכל התחומים אבל קשה
אצבעותיו כמה סוכות הצליחו להשחיל
עתה להוביל אותם לחופה .הם רוממו את לה בלי אבא .היא עושה הכל בכוחות
בתוך בנין אחד.
עמל חייו של המנוח ,וילדיו לא מפסיקים עצמה .איך אפשר לבקש ממנה לעזור
לבכות מול חולצתם הקרועה ,השסועה. כולם התפעלו .כולם נהנו והחמיאו. לי?'
הם עמדו בצד ,ילדי חמד מתוקים ולא זאבי היה באותו יום הילד המאושר בתבל. נשכתי שפתיים.
מבינים .רואים איך אנשים שאינם שנת הלימודים הסתיימה. ידעתי .אבל לא עד כדי כך.
מכירים מעלים את אבא אל הטנדר זאבי עלה כיתה ואיחוריו רק החמירו. לסגת לא יכולתי .וגם החלטתי לחזק את
הכחול .נוסעים אל דרכו האחרונה והם מצבו הלימודי והחינוכי הפך לשיח בצוות זאבי .שיעיז ,שינסה .מי יודע ,אולי זה גם
נשארים כאן. החינוכי. ישפיע לטובה על אבא...
כשזאבי זיהה את הרכב שלי ,הוא הצביע עד לאותו יום. 'ואולי בכל זאת ,תבקש מאבא רעיון! רק
עליו .מסביר משהו לעסקן שעמד נבוך אבא ישב על כסאו ,מנסה ללמוד בגמרא רעיון! אבא שלך איש כזה מוכשר...הוא
לצידו של ילד יתום צעיר ואחיו הצעיר המונחת על השולחן .ראשו נחת עליה. בטוח יוכל לתת לך רעיון ,להסביר לך
עוד יותר לידו .הם חסמו את דרכי, לבנות ,אולי תנסה לשאול אותו ברגעים
אמא ניגשת ,מנסה לבחון אם הוא עייף
מסבירים לי ,שזאבי לא מוכן לחזור שהם טובים יותר עבורו?'
,אולי הוא זקוק לעזרה.
הביתה בלעדי .לא מוכן להיכנס אל הבית,
אבא של זאבי לא ענה .לא הגיב. זאבי נרגע .הוקל לו.
שמלאך המוות ביקר בו לפני כמה שעות.
כוחות ההצלה שהוזעקו ניסו לבצע מה הוא שב הביתה ,מחליט לנסות.
הוא נקשר אלי .היה תלמיד אהוב ,למרות
שאפשר... אבא רואה בעיניו של זאבי את התשוקה.
איחוריו ואדישותו .רצה אותי שם ,בדרך
'המצב של אבא קריטי' -זעק אחד מהם מבין את הרצון.
הכואבת.
לילדים המבועתים שצפו במחזה הקשה. הדיבור של זאבי חדר ללב
פניהם הרטובות 'שמע ישראל' -הוא צעק לומר.
ובזעקות שבר הם המשיכו אחריו' :ד'
אבא קם מהמיטה.
קם ואפילו חייך.
מדמעות של שני אלוקינו ,ד' אחד'.
ברוך דיין האמת.
הוא התיישב עם זאבי ליד השולחן ,ביקש
דף ועט והתחיל לשרטט.
ילדי החמד יבשו, הידיעה חלפה מפה לאוזן בקהילה
הצפונית הקטנה .הלם אפף את חברי
הוא מצייר על הדף בנין רב קומות.
בכל קומה במרפסת יש סוכה אחרת .זו
כשהם מותירים הקהילה ,שפתאום הבינו שלא בכדי
לא הגיע האב לבית הכנסת ,אפילו לא
מדובללת וזו מסוככת בנסרים עבים,
האחת קטנה מידי והאחרת בנויה תחת
שבילים רטובים, בשבתות .זה לא היה רק אתגר הליכה,
אלא חולי נורא ממנו לא קם' .איך לא
המיטה .כך הם המשיכו לתכנן את מבנה
הפלאים של סוכת הסוכות.
מלוחים על חשבנו ,איך לא היינו ערניים למצב' -הם
התייסרו.
חצי שעה שהתארחה
הלחיים. גם אני ,הרבה של שנה שעברה ,שמעתי.
הם ליד השולחן.
פצעיו המדממים .שם הוא יספר את לשינה באופן דחוף. הם עלו לרכב ,כשאינני יודע עדיין לאן
מה שלא יעז לספר בשום מסגרת אבל זאבי מפחד פני מועדות .מה תפקידי כעת.
אחרת. דקות אחדות של נסיעה חלפו.
מלאך המוות היה כאן היום.
'אם אני אוצר חביב של הקדוש ברוך פניהם הרטובות מדמעות של שני
מלאך המוות ביקר כאן ולקח את
הוא ,והוא כל כך אוהב אותי ,למה ילדי החמד יבשו ,כשהם מותירים
נשמתו של אבא.
הוא לקח לי את אבא?' -הוא שאל שבילים רטובים ,מלוחים על הלחיים.
אני מפחד לישון.
אותי פעם בכאב קורע .בכיתי יחד 'רבה' -אמר לי פתאום זאבי ' -תספר
איתו ,כשדמעותינו מתערבות זו בזו. רבה ,הוא ביקש ,תישאר לידי עד
לנו סיפור מצחיק'.
שארדם .תשמור עלי שמלאך המוות
כשהוא נרגע ,אמרתי לו' :זאבי יקר, מעולם לא היה לי קשה כל כך להוציא
לא יגיע לכאן.
כשילד חולה וזקוק לזריקה ,אבא בדיחה מהפה .ממש באולם רגעים
לוקח אותו לרופא .לפעמים הוא זקוק אמרתי איתו קריאת שמע .שרתי
שטומנים את אביהם תחת הקרקע ,אני
לזריקה .הרופא מכין את המזרק והילד 'המלאך הגואל' .התפללתי איתו
אשמח את ילדיו?! נחרדתי.
רץ אל אבא .רוצה לחמוק מהגורל לשמירה מיוחדת ,שיתומים טריים כל
כך ביקשו אותה. שנייה של שתיקה ,אבל הבנתי שזה
המכאיב .אבל אבא מחזיק אותו חזק,
תפקידי כעת .זה היה תפקיד קשה,
באהבה ,ונותן לרופא להזריק לו .וזה זאבי עצם את עיניו .נרדם עם שמירה
קשה ,קשה.
כואב .אבא יודע .אבל זה הכי טוב של ריבונו של עולם.
הגענו אל ביתם .על השולחן עוד
בשבילו ,גם אם הילד אינו מבין מדוע'. עזבתי את הבית .פרצתי בחוץ בבכי,
הייתה מונחת הגמרא ,זו שאבא רצה
כל ילד יודע שאבא רוצה בשבילו את כפי שלא בכיתי מעולם' .ריבונו של
לעיין בה.
הטוב ביותר. עולם ,אלו הילדים שלך ,אלו היתומים
שלך ,מי יגן עליהם כעת?' על הרצפה נותרו שאריות של ציוד
כל ילד יודע שאבא אוהב אותו ,יותר
'הצלה' ,שניסו לפני שעות ספורות
מכל אדם אחר. בעיצומם של ימי השבעה הגיעו אל
עוד להציל ולהחיות.
כל ילד בטוח ,שאבא לעולם לא ישכח הבית מנהלי ארגון 'זה לזה'.
על הספה קרסו שני ילדים צעירים,
אותו. הם היו שם כדי לתת כתף .כדי למפות
שלא מסוגלים לעכל את החלל
וזאבי רואה בי סוג של אבא .לא חושב צרכים .כדי לעטוף את היתומים
שנוצר את החסר שאותו ירגישו עוד
שאני חונך .מרגיש שאני ממש כמו במעטפת חובקת .מקיפה את כל
שנים רבות .אל השקט ששורר במקום
אבא שלו ולעולם לא אשכח אותו. הצרכים.
שעד כה שפעו חיים.
לזאבי יש היום בחדר פינה מיוחדת. זאבי שמע אותם .קיבל את הצעותיהם.
חיזקתי אותם .הסברתי שעליהם לשבת
שם עומד לו בנין גבוה ,מכיל סוכות הוא ביקש שאני אהיה החונך שלו.
על כסאות נמוכים .שהם נכנסים
שאבא בנה לו .שאבא חשב עליו, ואם היתום מבקש -הם מבצעים את
למערכת של שבעת ימי אבל כעת.
השקיע בו את כוחותיו האחרונים. בקשתו.
ושוב מבקש ממני זאבי :עוד סיפור,
לזאבי יש פינה חמה גם לחונך שלו, זאבי ילד סגור .לא מרפה לשתף.
עוד בדיחה .יחד עם מלמד נוסף
בחיידר הוא שומר על רגילות .הוא
” אני לא אשכח לך את זה כל שהצטרף אלי ערכנו להם הצגה שאולי
כמו כולם ,לא זקוק לרחמים .בבית
החיים” הוא אמר פעם כשהסתכל תסיח את דעתם קצת מהמצב הלא
-קשה לשתף את אמא ,שגם כך
על בניין הקרטון עם הסוכות. צפוי אליו נקלעו בלי הכנה מוקדמת.
עיניה רכות והיא נוטה לדמוע כל כך
בזכותך ,יש לי זיכרון של אבא בקלות.
הבית המה אנשים ,שכנים ,קרובי
הכי מתוק בעולם משפחה ,בלאגן שקשה לתאר.
החונך.
אבא אוהב שאיננו. השעה התאחרה .העיניים האדומות
הוא יקשיב ,ישמע ,לא ישפוט אלא
והנפוחות של זאבי הראו ילד שזקוק
סוכת רחמים ,סוכת חיים. ייתן את הלב .שם הוא יפתח את
מערך החונכים האישיים למא
ות ילדים רכים -יתומי זה לזה
הבית לאלמנות ויתומי□
;.מערך החונכים האישיים למא ו
ות ילדים רכים -יתומי זה לזה
הבית לאל מנו ת ויתומים
.מערך החונכים האישיים למא
1
iות ילזדיום רביוT - Eתומי ז!■ לזה
■m ^ בן ציון רוזנפלדשליס״א ^ דוד שוורץשליט״א אברהם לוישליטא אברהם יצחקבורשסייןשליט״א שלמה וייסשליט״א חזקיהו יוסבאשליט״א יא
צפת ^ צפת צפת ^ צפת מודיעיןעילית L מודיעיןעילית
n rS n r 444
00
00
1
*
1 o״o
o0
׳
הבית לאל מנות ויתומים
»
אי מו ץ
■תום
n r 1 8 0 0 - 8 0 0 -4 4 4
ה בי ת ל א ל מנו ת ויתומים
ז הג
מ הנ ע ש ה ונ ש מ ע בעולם הי שי בו ת
עדכונים
אוהלי שלום
מ הנ ע ש ה ונ ש מ ע
מדברי תורתו של הרב זצ"ל על
רגנו הגדול מרן הגר׳ד לנדו מסכת 'מכות' ,המסכת הנלמדת
בית מדרש עליון
שליט׳א הגיע למסירת שיעור כעת בישיבה. סיום הש" 0
כללי בישיבת ׳אוהלי שלום׳ בבני חיזוק עצרת התקיימה בנוסף בני שיעור ב' מחזור כ"ז סיימו את
ברק ,השיעור עסק בענין 'עדות הש"ס לע"נ אמו של אחד מבני
והתעוררות במלאות יום השלושים
שאי אתה יכול להזימה' .בשיעור החבורה הרבנית אסתר הינדא
להסתלקותו הטראגית של הבחור
השתתפו ראשי הישיבה הגאון אייכנשטיין ע"ה שהסתלקה בדמי
החשוב מאיר שעאר ז"ל בעצרת
הגדול ר"י אדלשטיין שליט׳א ימיה לאחר מחלה ארוכה .המעמד
השתתפו ונשאו דברי חיזוק ונחמה התקיים ככלות השנה לפטירתה.
הגאון ר"פ זליגנסקי שליט׳א
ראש הישיבה הגאון הגדול רח"פ )וזאת בנוסף לש"ס משניות שנלמד
והגר"צ פוגרסקי שליט׳׳א.
הישיבה ונשיא שליט׳א ברמן מיד בימי השלושים).
עץ חיים -באבוב הגר׳׳א כהנמן שליט׳׳א. מעמד הסיום נערך ברוב פאר והדר
בסעודה של מצוה כיאה וכנאה
ראש ישיבת 'ארחות תורה' הגאון תפרח
הגדול ר"א גרגוז שליט׳א הגיע לגומרה של תורה ,במעמד השתתפו
למסירת שיעור מיוחד בהיכל המאורסים יתפללו בגלריות רבני הישיבה שליט״א ובראשם ראש
ישיבת ׳עץ חיים׳ באבוב בבני ברק. בעקבות העומס הגדול בישיבת הישיבה הגר׳י אונגרישר שליט׳א.
׳תפרח׳ כאשר בזמן אלול מונה בעלה הגר״י אייכנשטיין שליט״א
קרית מלו הישיבה למעלה מ 1600בחורים מחשובי מרביצי התורה באופקים
לקראת הימים הנוראים הופיע כ"י ,נוצר עומס גדול בהיכל בית ואישיותה במעלותיה הרחיב
ויצא לאור ע"י בני החבורה דישיבת המדרש ,בשנים האחרונות נבנו הדגולה ,ובהערכה רבה לחברים
'קרית מלך' הקונטרס הנפלא אשר זוכים לשמח אותה בגנזי
גלריות לתפילות הימים הנוראים
׳עגודת הימים הנוראים׳ שיחות מרומים .במעמד הנעימו מזמרתם
אך השנה גם זה לא מספיק ,מה
ומאמרים מהגאון הגדול ר"ג רימר בעלי מנגנים ותזמורות מורחבת
שגרם שחסרו מקומות לבני שיעור
לשמחה של מצוה.
שליט׳׳א מראשי הישיבה. א' לתפילות בבית המדרש .על כן
נתיב דעת הורתה הנהלת הישיבה כי בחורי פוניבז״
שמחה עצומה בישיבת ׳נתיג
(למעלה המאורסים הקיבוץ קובץ מיוחד מתורתו של הרב
מחמישים) יעלו להתפלל בגלריות.
הדעת׳ עם הוצאת הספר הנוסף בהיכל ישיבת ׳פוניגז" ציינו את
אך מחמת שגם זה לא הספיק יום היארצייט של מרן הרג זללה׳ה
בסדרה המפורסמת ׳ועד ליל שגת׳
התבטא ראש הישיבה מרן הגר"א כאשר מרן המשגיח הגר׳ד סגל
שקנו פרסום רחב בהיכלי התורה.
פילץ שליט׳א כי בחורים מהקיבוץ שליט״א הגיע למסירת שיחה
וכעת פרק 'קניין תורה' .מדובר
שיעלו לגלריות יזכו להתארס מיוחדת בישיבה .כמו כן לרגל
בוועדים ייחודיים שנמסרו על ידי
בקרוב( ...המאורסים שבין הבחורים היארצייט הופיע ויצא לאור קובץ
המשך בעמי הבא>>>
המשך בעמי הבא>>>
יו"ל ע”י מערכת ” קובץ גליונות” לשליחת חומרים ועדכונים k.gilyonot@gmail.com 053-3145900
ש מ ע ש ה ו נ מ ה נ ע
תהו מה הם "ירוויחו" מכך שהם יושבים בגלריה ,ואמר רה"י בצחות
המשך עדכונים1 "כי הם צריכים להתרגל לוותר( )"...מפי השמועה).
ראש הישיבה הגאון הגדול רי"ב שרייבר
באר התלמוד
שליט״א לרפו"ש בימי מחלתו. מעמד מרומם לבוגרי הישיבה
נתיבות חיים (מאירוביץ) מעמד מיוחד ורב רושם התקיים לבוגרי ישיבת 'באר התלמוד'
המאוגדים יחד ברשת כוללי יום שישי שע"י הישיבה הפרוסים
מרן הגר"ד כהן שליט"א ראש ישיבת
בלמעלה מעשרה סניפים מצפון ועד דרום ,המעמד התקיים כהכנה
'חברון' הגיע למסירת דברי חיזוק והדרכה
לראש השנה.
לקראת יום הדין בישיבת 'נתיבות חיים'
(מאירוביץ) בבית שמש שבראשות הגרי"מ רשת הכוללים יום שישי לבוגרי הישיבה הוקמו לפני כשנה ביוזמת
דרוק שליט"א והגר"א מאירוביץ שליט"א. רה"י הגר"ח כהן שליט"א ולבד מהוספת שעות לימוד ,הכולל מאגד
את בני הישיבה הבוגרים וממשיך את הקשר והחיבור לרוח הישיבה
גם לאחר נישואיהם ,על המפעל הכביר מופקד הרב דוד מטות,
בישיבת 'מיר׳ יתקיים בימי עשי"ת המחזור ולצדו פועל ומסייע הרב אריה פיקל.
העשירי של ירחי כלה לבני ארץ ישראל. ראש הישיבה ונשיא הכוללים הגר"ח כהן שליט"א נשא דברים
קרית מלאכי וחיזק את תלמידיו כבניו בני הישיבה .רגע מרומם נוסף נרשם כאשר
שרו בני החבורה את השיר החדש שחיבר רה"י שליט"א במיוחד
הגאון הגדול רי"ב שרייבר שליט"א הגיע לכבוד האירוע ,ובמרכזו ענייני התשובה והכמיהה להתקרבות לה',
למסור שיחת חיזוק והכנה לימים הנוראים כאשר בין ניגוני ההתעוררות שילב רה"י דברי חיזוק לקראת הימים
בישיבת 'קרית מלאכי' שבראשות הגר"י הנוראים.
עמית שליט"א.
במהלך האירוע הוצגו גם מספר יוזמות חדשות שנועדו להרחיב את
קיבוץ נווה יעקב הפעילות עבור ציבור הבוגרים .בין היתר הוכרז על הספק לימוד
בני ישיבת 'קיבוץ נווה יעקב' ירושלים שייקבע על ידי ראש הישיבה עבור כוללי יום שישי ,וכן על הטבות
נכנסו לביקור חיזוק במעונו של מרן הגר"ש מיוחדות במסגרת גמ"ח הכספים של הישיבה.
שטינמן שליט"א לקראת הימים הנוראים
בית מדרש עליון
רבנו חיים עוזר חיזוק בועד שישי
תפילות בעולם התורה לרפואת הבה"ח
יוסף שמעון בן בת שבע אסתר לרפואה לראשונה מזה שנים בישיבת 'בית מדרש עליון' ,שינוי משמעותי
שלמה שנפל מחלון הפנימייה בישיבה, בהיקף הבחורים שנשארו ללמוד בועד שישי ,בעבר היה מקובל כי
כמו"כ בישיבתו 'רבנו חיים עוזר׳ נרשמו עד תום 'ועד חמישי' יוצאים רוב בני הוועד לשידוכים ומתחתנים,
חיזוקים מיוחדים ותפילות מרגשות השנה החליטה קבוצה איכותית של בחורים להמשיך את לימודיהם
לרפואתו השלמה במהרה .הציבור נקרא בישיבה ולסיים מחזור שלם של המסכתות בסדרי נשים ונזיקין
לקרוע רחמי שמים בתפילה וחיזוק בתורה קודם חתונתם .בעקבות כך ,נוצר בישיבה 'ועד ששי' עם ציבור רחב
לרפואותו. של בחורים.
תפילות בעולם התורה לרפואת הבה"ח אף שבעונת החתונות נערכו חתונות כמעט בכל הימים ,דבר
יוסף שמעון בן בת שבע אסתר לרפואה שכיודע עלול להפריע לישוב הדעת הנדרש בלימוד בעיון .ובכדי
שלמה שנפל מגבוה בהיכל הישיבה ,כמו"כ לשמור על רצף הלימוד ,קיבלו על עצמם הבחורים "מחייב" מיוחד:
כתיבת חבורות וחידושי תורה בסוגיות מסכת 'בבא בתרא' ,רבני
בישיבתו 'רבנו חיים עוזר' נרשמו חיזוקים
הישיבה שיבחו את היוזמה ,וציינו את התפעלותם מכך שהבחורים
מיוחדים ותפילות מרגשות לרפואתו
הראו שועד שלם יכול ללמוד בשיא שקיעות ולהעמיק בסוגיות
השלמה במהרה .הציבור נקרא לקרוע רחמי
עד כדי כתיבת 'מערכות' הראויות לצאת לאור עולם ,גם בתקופה
שמים בתפילה וחיזוק בתורה לרפואתו.
המאופיינת בטרדות השידוכים.
המשך בעמי >>> 4
יו"ל ע”י מערכת ” קובץ גליונות” לשליחת חומרים ועדכונים | k.gilyonot@gmail.com 053-3145900 2
העילוי ממייצייט
ישיבת אור אלחנן הגאון רבי שלמה פוליציק זצייל
) נ פ טר שנ ת ת ק פ ״ ח( כ מ א ה שנ ה
cbh ל ו י ע י ה
שנת הקמה: מ מ י י צ י ’ט
תשל”ו ( 50שנה) א ו ן ה ג
ה מ פו ר ס ם
המייסדים: רבי לתהילה
הגאון רבי אליעזר שלמה פוליצ׳ק
שמחה וסרמן זצ”ל זצ ”ל קנה את
בנו של מרן הגאון תורתו עיקר
מ רש כבה ”ג
רבי אלחנן זצ”ל הי”ד
זצ ”ל סולובייצ׳יק הלוי הגר ”ח מרן
ראש הישיבה הגאון
בישיבת ׳וואלזי׳ן׳ .כבר בגיל 12קיבלו
הגדול ר”מ חדש זצ”ל.
מרן הנצי״ב זצ ”ל ללמוד באם הישיבות
ראש הישיבה: ’ וו א לזי׳ן׳ כאשר ראש הישיבה מרן הגר ”ח
התבטא ואמר ’ שעילוי כזה לא ראה
הגאון רח”א חדש שליט”א (חתנו של הגרי”מ וייס שליט”א ר”י
מימיו ’! ושמו נקרא ’ העילוי ממייצ ’יט ’
נחלת הלויים) והגרצ”א וינפלד שליט”א. (מייצי ’ט העירה בו נולד).
מקום של תורה: עקב גילו הצעיר שמחת הבר מצוה שלו
התקיימה בעודו בישיבה והיא נערכה
הישיבה מונה מאות בחורים ונמצאת במבנה מפואר ברוממה
ולאחר הנצי ”ב הישיבה ראש בבית
ירושלים ,כמו כן ישנו כולל אברכים .ורשת ישיבות קטנות
שנשא את דרשת בר המצוה אמר גאון
בירושלים ,בטבריה ,ובראשון לציון .קיים גם בישיבה המכון ישראל הנצי ”ב שדרשה זו ראויה להימסר
המפורסם להוצאת ספרים ’אהל תורה ברנוביץ’. כשיעור .ובשם מרן הגרח ”ע גרודזגסקי
נקודות: זצ ”ל אמרו כי יש להתעמק בסברותיו
ומסקנותיו של העילוי ממייצ ”ט ואפילו
ראש הישיבה הגרח ”א חדש שליט ”א חיבר את סדרת הספרים המפורסמת
כשהן נראות תמוהות במקצת אם נרד
בעולם התורה ’אהל תורה ’ מראי מקומות ועיקרי הנושאים המדוברים
לעומקם נמצא את החידוש האמיתי.
במסכתות הנלמדות בישיבות .כמו ”כ רה ” י שליט ”א ההדיר את הספר
במהלך שנות חייו מסר שיעורים רבים
’ פני האריה החי ’ של ז קנו רבי חיים אריה לייב מישקובסקי שעל שמו
(בין היתר לתלמידים בלידא וברבנו
הוא קרוי.
מאות חמש וכאלף אלחנן) יצחק
רבי משה מרדכי חדש זצ ”ל כיהן בראשות הישיבה כארבעים שנה עד משיעוריו שהיו כתובים אבדו בנדודי
להתלקותו בתשע ” ו. מלחמת בימי המציק מחמת הדרך
העולם הראשונה וחבל על דאבדין.
מרן המשגיח רבי מאיר חדש זצ ”ל כיהן כמשגיח בישיבה .כיום מכהן בנו
ספרו המפורסם חידושי העילוי ממייצי ’ט
הגר ”נ חדש שליט ”א.
יצא רק כעשרים שנה אחר פטירתו
הגרא ”ש וסרמן זצ ”ל נפטר ללא ילדים ומנוחתו כבוד בהר המנוחות. ע ” י חתנו רי ”ל גולדברג .ודברי תורתו
והישיבה היא זכרו .אך זכה להקים עולה של תורה בישיבה חשובה העמוקים והנפלאים קנו שביתה בעולם
ואלפי בוגרים כבנים לאורך השנים. הישיבות.
יו” ל ע”י מערכת ” קובץ גליונות” לשליחת חומרים ועדכונים k.gilyonot@gmail.com 053-3145900
>>> המשך מעמי 2
מימות אבותינו לרגל הופעת הקונטרס הנקרא 'אפריון
ישיבת חכמי לובלין (יח״ל) דאורייתא' ,נערך בישיבה מעמד מרומם
בראשות רה"י הגר״י אונגרישר שליט״א
שבדבריו הנרגשים העלה על נס את עמלי
ראש הישיבה מרן הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין זצ״ל התורה שהוכיחו כי "גם בזמני טרדה ניתן
לובלין חכמי ישיבת להגיע לשלמות ולהעפיל לדרגות גבוהות
בהנהגת ראש הישיבה מרן ביגיעת התורה" .אחריו נשא דברים הגר"נ
הגאון רבי מאיר שפירא קופשיץ שליט״א שהביע את התפעלותו
מלובלין זצ ”ל הייתה אחת העמוקה מהדביקות המופלאה של הבחורים
הישיבות החשובות ביותר
עד שבחרו מיוזמתם להמשיך להסתופף בין
כותלי הישיבה לתקופה נוספת .את מסכת
המלחמה שלפני בפולין
הנאומים חתם הגר״י פישהוף שליט״א
ומאות בוגרים יצאו ממנה
שנשא משא הכנה לקראת ימי הרחמים
והוראה תורה להרבות
והסליחות ויום הדין הבעל"ט.
אוצר הספרים הענקי כיום בבניין הישיבה בישראל .הישיבה הוקמה
צילום :קובץ על ידCC BY-SA 4.0 ,
בשנת תר ” ץ ועד מהרה נר זרח -עוצם
הפכה לאחת הישיבות הגדולות והחשובות ביותר פתיחתה היתה לשם ימים הנוראים תשפ״ז
דבר בעולם היהודי בעקבות החידושים הרבים שהיו בה וכדלהלן: בישיבת 'נר זרח' במושב עוצם מסתיימים
נקודות ההכנות לקראת הימים הנוראים הבעל"ט
במהלך ימי חודש אלול מוסר הגרא״א
ייחודה של הישיבה באותם הימים היה בכך שדאגה לכל צרכי התלמידים
ברוורמן שליט״א מראשי הישיבה ועדים
בישיבה במחשבה רבה מאוד ,וגם בימינו אנו היה נחשב זה לדבר נדיר.
לבני הקיבוץ כהכנה ליום הדין .בימים
בין היתר סיפקה הישיבה אוכל לבחורים במקום אכילת הימים הנהוג ,מה
שהיווה חידוש גדול.
הנוראים ניגשים לפני העמוד בהיכל הישיבה
ראש הישיבה הגרי"ז פיינשטיין שליט"א,
בהנחת אבן הפינה ההיסטורית לבנין הישיבה המפואר בשנת תרפ ”ד
הגרא"א ברוורמן שליט"א ,המשגיח הגר"א
השתתפו כחמישים אלף איש! .בנין הישיבה היה מפואר ביותר בן שש קומות
קוזוקין שליט"א והגר"ש אנסבכר שליט"א.
והוא תוכנן בפקידה ע ”י אדריכל מפורסם.
כמו"כ הוצבו במתחם קרית הישיבה קראוון
בתוך בנין הישיבה הייתה קיימת ספריה תורנית מהגדולות ביותר בתקופה
זו עם כ 22,000ספרי קודש.
שישמש את משפחות רבני הישיבה וזאת
מלבד דירות רבות הנשכרות ברחבי המושב.
כמו ”כ בבניין הישיבה פעלה מאפייה לחם .מקווה טהרה .מרפאת שיניים
ביוה"כ מגיעים עשרות מבוגרי הישיבה
ועוד שלל שירותים לבחורים בכדי שלא יצטרכו לצאת לרחובה של עיר
לשהות בישיבה כשחדר האוכל וחדרי
לשום צורך.
השיעורים משמשים כחדי פנימייה עקב
הרה ”צ ר ”מ פרידמן מאדמור ”י רוזי ’ן (מבויאן קראקא) כיהן כנשיא הישיבה.
מצוקת המקום.
לאחר פטירת רבי מאיר שפירא מונה לתפקיד ראש הישיבה הגאון רבי צבי
פרומר הי ”ד רב העיר קוז ’יגלוב. מגדל עוז
בשנת ת”ש הנאצים פרצו לישיבה והשמידו את בית המדרש .את אלפי משיבים לסדר ד
הספרים שרפו במעמד מיוחד בפני יהודי פולין.
עם הגידול המבורך של בני הישיבה
בשביל להתקבל לישיבה היה צורך להיות מצטיין ביותר ומבחני הקבלה היו
והחיזוק העצום בסדרי הישיבה עד לשעות
ברמה גבוהה מאוד ודרשו שליטה במסכתות רבות עם מפרשים ולדעת היטב
המאוחרות מגיעים המשיבים של סדר א
למעלה מארבע מאות דפי גמרא בנוסף לידע תורני נרחב נוסף.
לסדר ד וכך יחד מעמיקים עם הני הישיבה
בין בוגרי הישיבה המפורסמים :רבי שמואל הלוי וואזנר זצ״ל (שאף הקים בסוגייא הנלמדת .בנוסף לכך כל יום מגיע
בארה״ק את ישיבת חכמי לובלין) .רבי פנחס הירשפרונג רב העיר מונטריאול.
גם אחד הרמי"ם לבית המדרש לאחר השעה
רבי חיים קרייזווירט רבה של אנטוורפן .האדמו״ר מסטריקוב רבי אברהם
23:00עד לשעה 1:00בלילה וגם ראש
אביגדור לנדא .רבי ברוך שמעון שניארסון ר״י טשעבין .ועוד מגדולי ישראל
הישיבה הגרי״י שומלאביץ שליט״א מגיע
ומשם יצא תורה והוראה כחזונו של מרן רבי מאיר שפירא זי״ע.
באחד מימי השבוע להשתתף בסדר ד יחד
עם הבחורים עד לשעות הקטנות של הלילה.
לקראת פרויקט מיוחד על שמחות בית השואבה כמו"כ לתועלת הבחורים הושלמה הרחבת
והקפות שניות בהיכלי הישיבות נשמח לקבל מידע החדר קפה משמעותית ברוב פאר והדר
ופרטים לפרסום במדור בטלפון053-3145900 : תרומת נדיב אחד לרווחת בני הישיבה.
יו ”ל ע ” י מערכת ” קו בץ גליונו ת ” לשליחת חומרים ועדכונים k .g ily o n o t @ g m a il. c o m 053-3145900
*כל הוצאות הקמפיין משולמות באופן פרטי על ידי קבוצת תורמים מחדל.
ם
u
r י *,׳ ■V 3 : * 3
u
^ 3־
בנק פאב"׳ (0 )52ניף -185רב שפע | מ00ר חשבון 075685
ה תרו מו ת מוכרות 7אור כי מ 97 0׳ 0עי ף 46לפקודת מ 0הכנ 0ה
CJ
&iUUr £ [
— I
\k ; ’•:יי■ ״•''.׳־ \ \ \ ^ ' •״£ ’■׳׳ < - , ^ ■ v V ' / r
a
קרן עול□ התורה ע״ר 580649028
nf>J
§*: ,: - י’ י ' : / - r .:
־**£
^ I
00 &
00 §
ה ל פ י ת ה
0 ב י ד י ה ל כ ת ק ת מ ה ל
ם ש י ד ו ק ה ם מ י ה י ל כ ב ר ו ת ע י ה ד ע ה ע י נ י ר נ ן מ
ה ר ת ו ת ת מ ש ד ע ה ש ו ה ש א ר מ
עבור השותפים בהחזקת מעמידי העולם לגיונו של מלך -
'חבורת מקבלי עול תורה' לשנת ישועות גדולות בכל עניניהם הרוחניים והגשמיים
משותפות של 12 * ₪ 72
פיו ו ו ת
ת ה ששו ו 1תת פ
00לל וו לל י י 1ו מ
מ
1 1
24 * ₪ 2 5 0חודשים י ש ש כ ר ו ז בו לו ן 10 /
1 24 * ₪ 1 8 0חודשים נ ד י ב י לב I 24 * ₪ 1 5 0חודשים י ש ש כ ר וז בו לון 9 /
החזקת אברך הלומד 10שעות ביום השמות והבקשות יועברו לתפילתו החזקת אברך הלומד 9שעות ביום למשך חצי
למשך חצי שנה • הזכרת הבקשה בל"נ הקבועה של מרן הגרי״ב שרייבר שליט״א שנה • הזכרת הבקשה בל"נ במשך חצי שנה
במשך חצי שנה ע"י היששכר שלכם • למילוי כל המשאלות לטובה בכח התורה ע"י היששכר שלכם
נופ ש ז ו ג י מתנה נופ ש ז ו ג י מתנה
L. -J L. U 1
בכל מסלולי השותפות הנ״ל ניתן להעביר שמות להקדשת חודש לימוד ע"י מאות לומדי החבורה וכן לתפילת 40יו ם על ציון מרן החזו״ א זי״ ע
^ ₪ 600 עלות החזקת אברך לחודש מסלול 9שעות ^ ₪ 1 ,0 0 0 עלות החזקת אברך לחודש מסלול 10שעות
L
10( 3-780-7801
ובנשיאח
♦ 3-ד ץ < /ה ♦ ל* כ ה ש ל / t v
ה ה ש ת ד ל ה : ~ ~
לשותפות
ולמסירת
שמות
חייגו:
ליראות את גדולי ישראלי
יו״ל ע״י מערכת ״קובץ גליונות" | k .g ily o n o t@ g m a il.c o m +תשרי תשפ״ז עלון מס272 .
רשכבה״ג רבנו מרן הגר״ד לנדו שליט״א
מעמד מיוחד התקיים בליל שישי בהיכל ישיבת” אהלי שלום” בבני ברק ,עם בואו
של מרן ראש הישיבה רבי דב לנדו למסירת שיעור בפני תלמידי הישיבה הגאון הגדול רבי אליעזר יהודה פינקל שליט״א ר״י מיר
סמר מפחדך בשרי וממשפטיך יראתי -חרדת הדין של רבי ישראל סלנטר במחיצת רבינו של יטא
להלן תמליל השיחה:
הגאון רבי אליהו מן שליט״א :סבא שלי רבי הלל ויטקינד היה מרעיש עולמות באלול
רבינו :אני זוכר אותו והכרתי אותו .את הרעשים שלו גם שמעתי.
הגר״א מן :הוא אמר בשם רבי ישראל שהיה מרעיש עולמות באלול .שאלו אותו אלול זה דב? אמר אלול זה
יותר מהדב .דוד המלך אומר גם את הארי גם הדב הכה עבדך ,ואותו דוד המלך אומר סמר מפחדך בשרי
וממשפטיך יראתי.
רבינו נהנה ואמר :אני שומע כאן את הדור שעבר ממשפטיך יראתי ,יוצא מהפה שלך דור שעבר היום אין
את הדברים האלה.
רבן של י שראל מרן
וכדי כי הזוכה ליטול חלק ושותפות כלימוד תודה הלזה, הגרייד לנדו
שליט״א
יחשב לו כאילו הוא עצמו זכה לשבת ככית ה׳ ולהגות
בתוה״ק עשד שעות כיוס ,אשדיו ואשדי חלקו!
היעו דך ונסקה טובה מזו דימי הד?!1
במעמד ראשי ישיבת סלבודקא נערך מעמד סיום הש״ס ע״י אחד מבחירי הישיבה
מרנן ורבנן שליט״א מקבלים בקורת רוח מרובה את הספר החדש 'נפש אברהם' על רמב״ם
הלכות תשובה מתורת מרן המשגיח הגה״צ רבי אברהם פולק זצוק״ל משגיח ישיבת סלבודקה
גקרא בזאת בקריאה של חיבה ,להיחלץ חושיס ולהיות כימם גדולי ה י
שותפיס עס עמלי התודה הק׳ כקדושה ובטהרה,
וליטול על עצמ 0החזקת לכה״פ אכדך אחד!!!
ri׳-
הישלךעסקהטובהמזולימ■הדין?
IP033-780-780
וני□ניםשוייבוruj H H
לתרומות
ולמסירת
מרן הגאון הגדול רבי איתמר גרבה ראש ישיבת ארחות תורה הגיע למסור שיעור כללי
למאות תלמידי ישיבת 'עץ חייס' באבוב בבני ברק
קברניט עולם התורה רבנו מרן הגרמ׳׳ה הירש שליט"א בסיום מסכת ע"י
כ 50בחורים בישיבת כנסת מרדכי מודיעין עילית שבנשיאותו
מעמד סיום מסכת גיטיו ץכ^ת/
®ע־י?froי־ד *I5n 5 ' י ד כ0 ו ה ל י ק ו י z 'M
•י™ 1״*״ mrts ם־ר•:רא.-צגיעדבההגא:־
ש מעכזדסיד
כוסכתגישיך
^ "1
״h r
שיחת מרן המשגיח הגה״צ הגר״ד סגל בישיבת פוניבז' לרגל היארצייט ה 57למרן הרב זצ"ל
11
י ׳ ק ד ־
I M
• I
I
■
הגאון הגדול רבי שמחה בונים שרייבר שליט"א לרפו׳׳ש בשיחת חיזוק בהיכל ישיבת קרית מלאכי
בראשות הגאון רבי יהודה עמית שליט"א צילום י .שורץ
V, v
yי — ן
^ r-v■ |r v.y’dj ,mT
^ 'fcT
»»«!■ M l
WfPmm■ M^l'lfnUb
y +* ■, i ju J a /
• fxt «r m -iץ
L i 'J 9 f J ^ 1
שמחה רבה בישיבת בית מדרש עליון
בני שיעור ב' מחזור כ״ז למדו את כל הש״ס לע״נ אם החבר הרבנית הצדקנית אסתר הינדא אייכנשטיין ע״ה ,וערכו מעמד
סיום הש"ס ככלות השנה לפטירתה במעמד השתתפו מרנן ורבנן רבני הישיבה בראשות מרן ראש הישיבה הגר"י אונגרישר
שליט"א .ובהשתתפות בעלה הגאון רבי יצחק אייכנשטיין שליט"א מחשובי מרביצי התורה באופקים
מרן ראש הישיבה הגר״ש שטיינמן שליט״א
׳ v r ~~Jy M U
׳- •*.x r״ p p »s
f ־׳> A
״ ־ ־ י ־ ^ ־ ־ , -
4
במשא ההכנה קודם תחילת הסליחות בביהמ״ד בית אהרן בהשתתפות מאות מתושבי שכונת פרדס כץ
יד
15 i *y ^ r ...,! [| Qj j W
מרן ראש הישיבה הגאון רבי שרגא שטיינמן שליט״א בעיר כרמיאל עם
בשיחה לקראת ראש השנה בישיבת אור אלחנן טבריה | רב העיר הגרא״צ מרגלית שליט״א
וכדי כי הזוכה ליטול חלק ושותפות כלימוד תודה הלזה,
יחשב לו כאילו הוא עצמו זכה לשכת ככית ה׳ ולהגות רבנו הג דו ד מרן ר א ש
הי שי ב ה ה ג רנז״ ה הי ר ש
כתוה״ק עשד שעות כיום ,אשדיו ואשדי חלקו! י י
היש לך עסקה טובה מזו דינו ,הדין?
נדי mלשותפות
033- 780-780 ^ ולמסי־רת
שמות ווי־י־גו:
מדן פוסק הדוד הגר"מ שטרנבוך שליט׳׳א
במעמד הסליחות בישיבתו
| 5 l r
i
^ I
=- ' _
\ -ן - L -
■ 1 L J־ ז \4
B
' - _ ' _ '__ /J
£ tr H - תלמידי לב לאחים
I B וJf
מעמד היסוד והוספת 100אברכים לכולל
תשובות והנהגות
לקראת ראש השנה :עשרות אלפי פתקי תפילה
שהוטמנו בחצי השנה האחרונה כין אבני הכותל
המערבי פונו הבוקר ויועברו לגניזה .הפינוי נערך
בהתאם להנחיות ההלכה ובליווי רב הכותל,
הגר׳׳ש רבינוביץ .בקרן למורשת הכותל מציינים
כי בשנה האחרונה נשלחו פתקים מיותר מ־140
מדינות ,בהם גם מאיראן ,תימן ,עיראק ,קטאר
ולבנון ,ובהם תפילות לשלום ולפיוס בין העמים.
וברי כי הזוכה ליטול חלק ושותפות בלימוד תורה הלזה,
יחשב לו כאילו הוא עצמו זכה לשבת כבית ה' ולהגות
בתוה״ק עשר שעות ביוס ,אשריו ואשרי חלקו!
היש דך עסקה טובה i t dדינוי הדין?
לשותפות
033- 780-780 ולמסירת
שמות חייגו:
ממעמד השקת הספר 'בנין נפש האדם' כרך שביעי בסדרת הספרים 'האדם עץ
השדה' .שיצא לאור ע״י הגר״י איטח שליט״א ראש בית ההוראה לענייני חינוך.
זהו יום בשורה לכל אברך לכל בחור לכל ר”מ או משגיח או ראש ישיבה שכל לבטי הנפש ופתרונן באים באור מזהיר המשלב
את ידיעות חז” ל בשילוב פרקטיקה מעשית בטיפול והעצמת הנפש.
באירוע ההשקה בביתר השתתפו הגאון רבי רפאל פרצוביץ שליטי׳א ראש כולל מיר ביתר אשר הפליא בזכות הגדולה
שהמחבר זוכה להפיץ מתורתו בכולל ולהשפיע מכאן לכלל ישראל .הגאון ר' הלל אשר שליטי׳א מגדולי המו”צ בעיר ,הביא
את הייחודיות של המחבר בנדירותו היוצאת דופן להיות גם בתוך בית המדרש ולחבר ספרים על הש”ס וגם להבין בנבכי
הנפש ועוד להפיצם בישראל לכל דורש.
הגריי׳א איטח שליטי׳א גילה את הסודות איך לגרום למעיין הפנימי של כל אחד לנבוע ולחדש ,ואיך אפשר לכל אחד לקיים
בעצמו”קנאת סופרים תרבה חכמה”.
השמחה עצומה היא ,שכן הושק במעמד זה גם השלמת סדרת הספרים חמדת יעקב על הש”ס בהוצאת כרכים נוספים על
מסכתות עירובין ביצה מועד קטן קידושין סנהדרין ושבועות.
ניתן לקבל עותק דיגיטלי בדואי׳ל chmdatyakov@gmail.com
לקבלת גליון שבועי של בית ההוראה ניתן לשלוח בקשה עם המילה 'גליון' לדואי׳ל ezshasade@gmail.com
הגאון רבי אשר צבי לונצר שליטי׳א רב קהילת היכל התורה ג 2בית שמש
י י* במעמד ההשקה
י׳ Eh v \k 1
ft * m
®IM If
y t mtjdJ
%
» *?M
&h ■4 W
.m״'ilMfF
w
M J
ן ־״•י־
A *j
המשגיח הגה”צ ר' דן סגל שליט״א מקבל בחביבות את הספר החדש
?י ־ ■§.
<
F
הגאון רבי רפאל פרצוביץ שליט״א הרה״ג ר' הלל אשר שליט״א והגר״י
איטח שליטי׳א במעמד השקת הספר בנין נפש האדם בכולל מיר
מרן הגאון רבי חיים פיינשטיין שליט״א
במשאות רוממות לקראת ר׳׳ה בהיכלי הישיבות והכוללים
כולל עטרת שלמה מודיעין עילית ,ובישיבות ארחות דוד,
הישיבה הגדולה אמרי חכמה ,ישיבת תורת חיים שבנשיאותו
■־־י-ן janpi!™ s m, 1 u. m lmij!m
1 MB j
<a^mk 1.X >:
■ו a Bs&sici׳ ■•m■: 1׳ds
1
][*P 1
r
1
<1 ^■1
V vj
J0־
1 1! / j1
I I 1 !I
מעמד קביעת מזוזות לת׳ת שמחת התורה במשכנו החדש במתחם הסופרים ב"ב
בהשתתפות מרן הגה"צ הגר׳ש גלאי צילום י .בוש
■ מרן ראש ישיבת שכר שכיר וחבר מועצת גדולי התורה הגר"א מעמד לחיים לרגל הוצאת הספר ועד ליל שבת על פרק קנין
לוי שליט"א בסליחות ראשונות בהיכל הישיבה תורה ממרן הגאון הגרי"ב שרייבר שליט"א
י י%״-
1
י5י
י 1יי ■3 - w
“7 i
■11
מרן הגאון הגדול הגר"ש שטיינמן שליט״א בשיחת חיזוק לקראת הימים הנוראים בקהילתו
בבית שאן בראשות תלמידו הרה"ג ר' יהושע ליב שכטר שליט"א
-־ § ||S||S0J
ר=ךז£e - ns ffsBm ^ *A M׳h־*y 1/*1
י^\ (V״
m jj Tim ■ ■ M “*■ \ *M,
» *־/ntL- \-<y-aW111 ; jץ la S M 1
p |j
—P—J
• I W
a -I1 -1 ■f f t ■ 1
*GRjH
סיום ש״ס בישיבת קרית מלך ע״י בני החבורה דועד ב' לע״נ אביו של אחד מבני החבורה הגאון ר' אליעזר
ב״ר יוסף ז״ל את המעמד כיבד רבינו ראש הישיבה הגאון ר' יעקב קרפ שליט״א והגאון ר' אשר גנס שליט״א
קברניט עולם התורה רבנו מרן הגרמ״ה הירש מנחם את
זקן רבני צרפת הגר״י ברכץ שליט״א שישב שבעה על
מרן הגר"מ גרינמן שליט״א
פטירת רעייתו הרבנית ע״ה במסירת שיעור לבחורים מיש״ק
T r ן
___
Vifi -
A
מוצ"ש א' דסליחות משיחת רה"י הגאון הגדול ר' ישראל יעקב שמואלביץ שליט"א
קודם הסליחות בהיכל הישיבה
לרגל הופעת הקונטרס הנקרא 'אפריון דאורייתא' ,נערך בישיבה מעמד מרומם בראשות ראש הישיבה הגאון
רבי ירחמיאל אונגרישר שליט"א .וכן נשאו דברים הגאון רבי נפתלי קופשיץ שליט"א ,מראשי הישיבה ורב חניכי
הישיבות ברוממה ,והגאון רבי יחיאל פישהוף שליט"א ,מראשי ישיבת 'כנסת יצחק -מו"ע (צילום :ש.פ.ה)
חיזוק לילדי ישראל למול ניסיונות הטכנולוגיה ,בעיר רחובות בהשתתפות למעלה מ 400 -ילדים מאושרים
בכנס השתתפו ונשאו דברים מרן הגרא״י קוק שליט״א ראש ישיבת מאור התלמוד והגאון רבי אברהם יצחק
הכהן רובין שליט״א רב קהילת בני התורה ברחובות והרב שלמה מילר שליט״א מגיד מישרים
I A V, \
־§§|fP
a -J I l ' I L H . . * S s g s a m M I H M B U ftite i..
׳ f:
B rJ * f . : yjjK.r *C » ' ^1
» i n׳ י 1 —‘‘-'•iiEM'r
% t jHf jו , t ,ז\ * 2ד ^ *5^ £ז־ ■ ; j . \ i B 3PTflt
■ S S ' » L —-* y ^F i r ».ל ׳7
■j ™ ^ A יי®!*.
‘׳
*■•® ■ Pי ■■ך ו ר ’־־'
■
—— i
f i vפ) "' 9י
ה א כ - p0 iCi€q
fif€1rJPoo'*I fiM ״ ץ to ^ מ1£ין ^ ^ 'ז'\
y ]j ^ '?ר ^ י׳'
)‘fi׳
^r/fe •8ק? ־.
i >ריה .6 ^~ 5
I enejw -
הי ש לך ע ס ק ה טו ב ה מזו לי מי ה דין ?
I 1 1
ישיבת עטרת גבריאל בארץ הקודש בראשות ראש הישיבה הרב הגאון רבי אברהם ישעיהו אלקיים שליט״א ערכה כנס חיזוק מיוחד
הכנה לימים נוראים בהשתתפות מאות אברכים מסניפי בני ברק מודיעין עילית ירושלים ונחליאל ובראשות גדולי הדור שליט״א
ובראשם מרן ראש הישיבה הגר״ד לנדו שליט״א מרן ראש הישיבה הגרמ״ה הירש שליט״א מרן המשגיח הגר״ד סגל שליט״א
מרן ראש הישיבה הגר״א סלים שליט״א אשר נשאו את המשאות המרכזיים.
כמו כן נשאו דברים הרבנים הגאונים רבי שרגא שטיינמן שליט”א ,רבי חיים פיינשטיין שליט”א ורבי מנשה תופיק אביעזרי שליט”א כמו כן פיארו את
המעמד בהשתתפותם הרבנים הגאונים :רבי איתמר גרבוז שליט”א ,רבי חיים עוזר שטרנבוך שליט״א ,שהקריא מכתב מיוחד מאביו מרן הגר'מ שטרנבוך
שליט”א ,רבי ברוך צבי לב שליט”א ,רבי אפרים כהן שליט”א ,רבי נפתלי קופשיץ שליט”א ,רבי עמרם פריד שליט”א ,רבי צבי ויסבקר שליט”א
»־ ■־.׳/ MX L T 2 1
fL k , WM
m j . ./ JU t . wkjm
־ ■*!Vc Vי ן *-Wm1 1M \
* ’ v ■ » - j׳•
■ ■ ■ * ■ ׳ j L gi j
ב נס ה כ נ ה ל יכ י יכ ן הב ו רא ים ה ב ע ! ׳ט " W § ,
J w׳ ss w ui v i u ^ וו u ו
בראשיותמרנן ורבנן גדוליהדורשליט״א
־ ? t ?<>: E n i ; S . i J y v . # • ׳ v i . ן; . s & . :
־ ־
'* v - E אשרתכדרבן ורבנן גדולי הדור שלי־
r f . t J . x X * ... « .J l
כינוס מרנן ורבנן גדו״י במעון מרן פוסק הדור הגר"מ שטר נב וך שליט ׳ ׳א לחיזוק לימוד
׳דף היומי משניות ' לקראת תח ילת המחזור הש נת י כר׳׳ה
י 7ת ה מ ח ז ו ר ד,ז
H A׳
1%
> v" Ifr
y j B a jl l l l I I I M '• 111 !%
■■ui 1־ -־^> r
״ n 1W * 1
\
■ ■P
» SB
ן \ י \ י י ן r ' / ' M
_ — 1 s r^- א s l־ S> -*,-
אסיי
לרכלי
ט עדודו
הה רהל
פופ או
לח מ
רא
ש»יריו
5
נוו?
™ חורt
לוי! h
Ifייוo ך
“ י" |f,
#׳ f
כ€
> fvז
^ ‘k־v ך«ד־־'•־׳
•־־׳־?s f h •i " .r r _ 4 ^ -
'• יI t f ' ^. . ^v; j f J •Sfe
1 ; ; - ר
' ®l i M1S^2
יזi§ *;: יגש
|1ח-, ד
שליםא 1
דריי«
סהס מ»ה
רזפו
סאל
שר
שלי סl
אוץi1ו
l?i fSי:
^ik fa.: ^ BPS ^ il^ W s jy
B H S S I׳.׳ ffiCiStiuS
n IP
I f t M P ■■ ! ! ! J r ™־.י־_.־ ™ r 1 ״||^|a־ SJJjj7׳ I Pי'
■ r ■• ■■■
■ ,ז י -.׳
-*■HEj 1I
1
Jgj
iiilt^ J j
בול טון
פוטנציאל ב״ה
7
0
ה שיב♦
״
ם מוחלט תה״ד,ד/ת
מהיהדות תוק ^Tm .־!
״— . מא' ת
מזתו?ר ot>pint mIw׳ ®יא״
חייבים
M ״איו מצוה גדולה כמו פדיון שבויים” (ימב״ם)
יד דאחים*9234 1
י ד ל א ח□ 1
ל א כדוותרים ע ל א ף יוזוז־י
לתהומות
לפדיון שבויים:
*5 הבורת cfc
נדברו
= = מצטרפים
לחבורת נדברו
הקבלה האמיתית שתביא בס״ד
לשנה איכותית יותר ,רוחנית יותר,
ושמורה יותר לנו ולצאצאינו
רשכבה׳׳ג רבינו מרן הגר׳׳ד לנדו שליט״א:
מצוה להחמיר ולהתנזר מדברים אלו,
אין בזה שום חשש ...אדרבה זו הדרך להרבות טהרה
בבתיכם ,וזהו האופן להעמיד את החומות.
קו נדברו 0733.572.826
חבורת
נ ד ב רו
התאחדות האביבי□ בני התווה להתרחקות מכגעי הטכנולוגיה
ב ר א שו ת ו ה כוונ ת מרנן ורבנן גדולי י ש ר א ל נעליט״א
1533-642-0819 פקס: 0733-572-826 טל׳ :
־׳ - -־ ח נו אני ■ * * .e
אני הח״מ מצטרף גס״ד לחבורת האבדכים
״נדבדר
ומקגל גרע בל״נ עולא יהיה גגי תי מייל
בכל צורה עוהיא ,כדי להוסיף עומידה וגדר,
ולהתרחק מכל מכעוול.
ובאם אפדועו מן רחבודר אעואיד רודער ל״נדבדר.
עוט:
כדי להקל על יצידת קעוד אנא מלא פדטים מלאים ובכתב בדוד
ניתן למסור לנציגים בכוללים ובקהילות ,א 1לשלוח לפקס1533-642-0819 :
ח ד ₪אפשר לחתום על הטופס ולעדכן את פרטי החתימה בקו נדברו שלוחה 6
ק 1נדבת0 7 3 3 - 5 7 2 - 8 2 6 :
מ 0״מים את התהילים בימי ראש njwn
״מסים להגרלר .על פרסים■קד■ עיר
-־ -עד כיתות ג׳(כו ) 77אומרים 50פרקי תוזי 7ים -־
ומשתתפים בהגר7ה
1בטלפון: ההגרלה תיערך
0 8 -3 1 3 -2 3 6 2 לאחר יום הכיפורים
ש לו ח ה 1 ש מו ת הזוכים יפורסמו דרר הרכזים
לפני מימו ש הזכיה יבוצע וידוא מול ההורים על עמידה בתנאים
בסיעתא דשמיא
הספרהיחידשמפרקלךאת נ(קש״הנפש
ובונה (ךחייםחדשים
פתיחת חסימות 1שחרור חרדות 1הסרת מועקות 1
הסרת מחשבות קוטביות 1שיטה ״חודית לריפוי עצמי 1ריפוי מחלות
גוף ונפש 1בטחון פנימי אמיתי 1גיל ההתבגרות ופתרון משברים
מתוך המלצת גדולי הדור "אתמחי גברא ואתמחי קמיעא בנפש האדם"
בואו לגלות עולם קסום של מעין פנימי נובע
480עמודים 133פרקים
יצירת ענק שלא נראתה כמותה
ספרו החדש של הגר ״ י איטח שליט״א
להשיג בחנויות הספרים המובחרות
הזמנה ישירה באמצעות 'נדרים פלוס' .חפ שו 'בית הוראה לענייני חינוך' או בבית ההוראה
הפצה ראשית
יעוץ הדרכה וטיפול במגוון בעיות רגשיות וחינוכיות Ifvplplfהאדם עץ השדה
AA
V T ־ י • י T T T
מענה טלפוני בין השעות א-ה [ 19:30-20:30בשאר שעות היום
050-4123114 ב ית הוראה לענייני חינוך3 '׳ M 5 S־*
n iu in esה ס פי gs 0 5 2 - 7 1 0 4 8 7 0 ניתן להשאיר הודעה]
^ ׳ ־ !
שנים שהפשת ספר שיתן לך טעם
ויחכר אותך לתפילה?
התפילה
שנים שאתה מתקשה כשאלות
פשוטות כקשר כין פסוקי ומזמורי
התפילה?
הסדר כתפילה לא כרור לך?
כס”ד הופיע ויצא לאור ספר סדר התפילה הספר
מעיג כיאור מקיף ועמוק של סדר התפילה,
תוך התמקדות כתוכן וכיסודות של כל חלק וחלק.
הוא מפרט את מהלך התפילה שלכ אחר שלכ.
הספר כתוב בשפה בהירה ,נעימה וקולחת,
המצליחה לחבר את הקורא לעומק התפילה שמונה
ולהעמיד את כל חייו ע״י התפילה. עעזי־ה
הספר מעניק מענה עמוק לשאלות יסודיות
בהשקפה ,כגון :היחס ביו תורה לתפילה ,מהי שירת הים
באמת עבודת ה; הוא דו במהותה הפנימית של
התפילה ,ועוד עניינים רבים וחשובים. פסולי חמדה
מדושאדסודדא
שירשל יום ברכות התודה
הספר זוכה להסכמתו של מרן המשגיח
הגאון ר׳ שלמה כרויאר שליס״א ,משגיח פינזופהקנזודת ברבות השחד
ישיכת כית מתתיהו ,אשר עכר על
הספר כמשך תקופה ארוכה ועיין
כלשונו" :חיזוק גדול לעשות עסק רכ
מהתפילה".
וכן הוסיף" :הפירושים שכתכת הם
דוגמא חיה למפרש הכ1וכ כיותר של
התפילה".
וכמילים נוספות "מכווין ומוליך את
התפילה כעכודת לעלות החפץ
המסור לנו כפי התפילה וכדרכי
מרכותינו נ״ע מדורי דורות".
ר ש ת חנויות או לכמויות בפלא:, ניחן להשיג את הספר
054-8500248 בחנויות הספרים
יפה נוף.
"לא בא כבושם הזה" רוצה יותר ל ה ת ח בר לפסוקים
שעליהם נסובה עבודת היום
ולרקע שהיה שם?
ל/ ,נ טי ס
רוצה ל ה ת ח בר למילות התפילה
של ראש השנה? להתרגש ,לחוו ת
את ה׳עומד לפני המלך'?
רוצה להוסיף עוד מח שבות של 'המלכת
השם' בימים קדו שים אלו? מח שבות
שילוו אותך גם ל א חר הימים הנוראים!
R A B IN C E V IC H
0 5 8 -3 2 2 3 0 7 4
ל עו ר ר ה ר ג ש ת ה ל ב ב ה מ ל כ ת ה שי'' ת ע ל ס ד ר ת פי ל ת
ש מנו״ ע ש ל ר א ש ה שנ ה ,א ש ר נ ע ר ך ב ס'' ד ע ל פי פירו שי
ר בו תינו ה ר א שוני ם ו ה א ח רוני ם ,ת ו ר ת מ רנ א הגר''א ו בי ת
מ ד ר שו ב ה כ ו ו נ ת מרן הגאון רבי דו ד כ הן שלי ט''א
ע ם ע בו ד ת ה מ ל כ ת ה' ב א מ י ר ת פ סו קי
מ ל כויו ת ז כ רונ ו ת ו שו פ רו ת
על פי משנתו של המשגיח דפוניביז'
אליעזרגינזבורג
הגאון הצדיק
צוקללה״ה רב■
רבן של ישראל רבינו
מרן הגרמ״ה הירש שליט׳׳א:
בודאי יביא תועלת עצומה לכל אחד ויוסיף הרבה
חיזוק באמונה בירא׳׳ש ובקשר עם הקב׳׳ה
רבנו מרן ראש הישיבה
הגר״ד כהן שליט״א:
והוא תועלת שאין כדוגמתה לכל מי שחפץ לכוי
באמת בתפילתו בכוונה הנכונה והרצויה
מרן הגאון הצדיק
רבי שמעון גלאי שליט״א:
ראיתי ב חובר ת חיזוק גדול ב ה חדר ת האמונה
שזה מעיקר היסודו ת
ניתן להשיג:
| 052-7625085או במס' | 03-6161036או במס' 054-8477293
״וייןבלו כלם את על נילכותף־ ווזמלן עליהם ניהרה לעולם ועי"
J
ספר חדש בסדרת ״ועד ליל שבת״
ועד ליל שבת -על פרק קניו תורה
לקנות את התורה
לסלול את דרכה
ולהתענג על אהבתה
מכבשונו הלוהט של
מרן ראש הישיבה
הגאון האדיר
רבי
ישראל בונם
שרייבר
שליט"א
אחת שאלתי,
אותה אבקש!
Hיפה נ וף
ספרים
לבירור הסניף הקרוב אליכם:
1 - 5 9 9 - 581-581
YEFE.CO.IL
ע שרו ת סניפים בפריסה ארצי ת
♦ אופקים ♦ אלעד ♦ אשדוד ♦ ביתר עילית ♦ בית שמש ♦ בני ברק ♦ חיפה ♦ סבריה ♦ ירושלים ♦ לוד (אחיסמך)
♦ מודיעין עילית ♦ נתיבות ♦ נתניה ♦ עפולה ♦ פתח תקווה ♦ קרית גת ♦ קרית מלאכי ♦ רחובות ♦ רכסים
חדש על הלכות ארבעת המינים
רואים) את ההלכה
אינו דומה שמי׳עה לרא״ה .למ׳עלה מ 350 -תמונות המחשה
V is io n
״חודיות ,שמ׳עמידות כל נידון מול ה׳עינ״ם ,׳עד שההלכה נחקקת
מדברי ׳על לוח הלב.
חיבור ״חוד׳ המשלב ביאור הלכתי יסודי ׳עם הכרת המציאות
גדולי והדרכה מ׳עשית סדורה לבדיקת ארב׳עת המינים ולזיהוי הפסולים
השונים -בדגש על פסולי נקטם ,חסר ונפילת הפיטם.
ההוראה: ספר חובה למורי הוראה ,ל׳עוסקים בתחום ולכל המבקשים
לד׳עת את ההלכה למ׳עשה.
הגאון רבי משה שאול קליין
שליט״א:
"חידושי הלכות וביאורים
נצרכים ...יחד עם בירור
המציאות בזמנו לאשורו...
ע"כ יש בזה תועלת מרובה
להוציאו ל אור עולם"
הגאון רבי שריאל רוזנברג
שליט״א:
"ועוד הוסיף ...ל ברר המציאות
לענין נקטם בלולב וחסר
באתרוג ,והוא חיבור נחוץ מאד,
ובפרס למורי הוראה הנשאלים
ע׳׳י הציבור" X , !§5
הגאון רבי עמרם פריד
שליט״א:
"ונכתב ברו ב תבונה והשכל,
בסוב סעם ודעת ,באופן נפלא
ביותר ,עם ביאורים וציורים
המחכימים ומעשירים את
הבנת המעיין ...לכן נחוץ וחשוב
מ אד חיבור זה ,ה מל מד את
ידיעת ההלכה על בוריה"
■Mפה נ וף
לבירור הסניף הקרוב אליכם: ע שרו ת סניפים בפריסה ארצי ת
1 - 5 9 9 - 581-581 ♦ אופקים ♦ אלעד ♦ אע1דוד ♦ ביתר עילית♦ בית ע1מע ♦ 1בני ברק ♦ חיפה ♦ טבריה ♦ ירושלים ♦ לוד(אחיסמך)
♦ מודיעין עילית ♦ נתיבות ♦ נתניה ♦ עפולה ♦ פתח תקווה ♦ קרית גת ♦ קרית מלאכי ♦ רחובות ♦ רכסים
ספרים
YE F E • CO. I L
ירז ו ה ד ר
ממלכת התודה
בשמחה רבה הננו להודיע זוגי התורה ואוהביה
rפר נחלת בנימין 0
על התורה(ב־ כרכים) ועל המועדים (ב־ כרכים)
מתורת רבינו ראש הישיבה
הגאון רבי בנימין סורוצקין שליט־־א
I £ןן ייית
מ חי ר מ ב צ ע ₪ 5 0ל 0 0
מרכז ההזמנות עוז והוו
את הספרים ניתן להשיג בחנויות ספרים המובחרות
גליון 1אלול -תש?■׳
אהליך יעקב
ואהי להם למקדש מעט
יום שלישי היום! הוא חשב לעצמו ,היום רעייתי מסיימת את
הילדים את לאסוף תסכים היא מסתמא מוקדם, העבודה
בית המקדש חרב ,המקום הקדוש נטמא ת חת רגלי קלגסי הרשע מהמוסדות ,זה פשוט רעיון מצוין.
של רומי ,יד משמים הציתה אש בהיכל ,והשכינה הקדושה נשקה
וגיפפה את הכתלים ועלתה לשמי שמים . המסורה האישה התוכנית, נפתלי חייג לרעייתו ,סיפר את
הסכימה ברצון ,תתפלל על כולנו היא בקשה שיבטיח ,כמובן
הבית הקדוש בו השם יתברך הראה את אהבתו הגדולה אלינו, כמובן! מה השאלה ,בשביל זה אני הולך!
וגם אנחנו יכולנו לבוא ולהתרפק על אהבת ה' ,איננו עוד .עינינו
צופיות ליום בו ישוב בית המקדש ויבנה . נפתלי עלה על הרכבת הקלה ,ירד בתחנת 'השוק' ,קנה קן ארוזה
כדבעי .משם המשיך לתחנת הרכבל ,נדחק לתוך רכבל עמוס
אך גם היום לא איבדנו לגמרי ,חבל אחד נשאר עדיין קשור ,חבל והומה אדם ,נצמד לחלון והביט בהשתאות על הנוף המרהיב של
של תקווה וכמיהה .עדיין ניתנה לנו הזכות לארח את המלך, ירושלים .
הקדוש ברוך הבטיח לנו כי בתי כנסיות ובתי מקדשות יהיו מקדש
מעט. מערכת הכריזה ברכבל הכריזה בחגיגיות "שער המזרחי תחנה
סופית" ,ונפתלי פילס את דרכו בינות לאנשים אל שער היציאה
כך כתוב בגמ' במסכת מגילה על הפסוק "לכן אמר כה אמר ה' מהרציפים .
אלוקים כי הרחקתים בגוים וכי הפיצותים בארצות ואהי להם
למקדש מעט בארצות אשר באו שם" -אמר רבי יצחק אלו בתי נפתלי ניגש לאחד הלוקרים הפנויים ,חלץ את הנעליים ,הכניס
כנסיות ובתי מדרשות שבבבל. גם את הארנק ,דחף מטבע של חמשה שקלים ,המתין ליציאת
הקוד .והחל לפסוע ביראת קודש לכיוון שער הפתקית עם
הקדוש ברוך הוא מגיע לבתי כנסיות ובתי מדרשות ,אבל מוטל המזרחי של הר הבית.
עלינו גם להגיע ,לא רק באופן פיזי ,אלא להגיע עם הלב ,כמו
בבית המקדש .בית הכנסת הוא המקום שבו מתייחדת אהבת ה' כהן צעיר ונמרץ ניגש אליו ,מה קרבן הבאת כעבור חצי שעה:
לעם ישראל ,בבית אלוקים נהלך ברגש. להקריב לה' אלוקינו? שאל הכהן .קן עולה הבאתי להקריב לה',
התוכל להקריבה? הכהן לא התמהמה ,פתח את קישורי הקן,
כתוב בחז"ל כי אין תפילתו של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת, הוציא את העוף הראשון ,תוך כדי שהוא משנן את המשנה של
ולכן אפילו אם אין מנין עדיף להתפלל בבית הכנסת ,כשעשרה "לשם ששה דברים הזבח נזבח" .
ומגיעה מקדימה השכינה הכנסת, בבית להתפלל מגיעים
לפניהם ,ואם הגיעה שעת התפילה ועדיין המתפללים לא הגיעו, בעוד הכהן בודק את ציפורנו שהיא כשרה למליקה ,הקשיב
חלילה יש כעס בשמים ,מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה? נפתלי לקול הרחש שמלווה תמיד את בית המקדש ,רחש מלא
הוד ,רחש של העזרה שוקקת כהנים ומקריבים ,ואיש אינו מרים
בית הכנסת הוא הבית בו כביכול אנו מתגוררים יחד עם השכינה קול ,קול רחש של יהודים המתוודים על חטאת ,וסומכים על
הקדושה ,אנו חייבים לשנן זאת ולהחדיר לעצמנו ,להתבונן על קרבן עולה .
קדושת בית הכנסת ,ולהתחבר למשמעות העמוקה שעומדת
מאחורי המושג "בית כנסת" ,בית מקדש מעט. ואז באחת צללו אזני הכל ,קול צלצול צורמני של טלפון ניסר
בחלל .אההההההה ..רבונו של עולם? טלפון בבית המקדש?
נכון ,אנו נמצאים שעות רבות בבית הכנסת ,אברכי כולל נמצאים טלפון בעזרה? לא נשמע כדבר הזה ,אפילו עם טלפון מכובה
ברוב שעות היום בבית הכנסת ,הרגש דרכו לפחות ולהתמעט. לגמרי אסור להיכנס להר הבית ,אז איך -למען ה' -צלצול טלפון
אך זוהי חובתנו ,לחדש את הרגש ,לנער מעליו את האבק, בעזרה? צלצול טלפון למרגלות המזבח? איזה חילול ה' נורא
ולהחזיר את הזוהר המיוחד של בית הכנסת בעינינו. ואיום! ❖
אם אנחנו נפתח את הלב ,להרגיש את קדושת בית הכנסת ,אם ליבו של נפתלי התכווץ בכאב עצום ומפלח ,עיניו נצצו בדמעות,
אנו נתנהג כך בחרדת קודש ,עם הלב והנשמה ,עם חיבור עמוק, כתפיו רעדו .הוא עצם עיניים וניסה להתאפק ,אך היבבות נמלטו
נזכה שגם מלמעלה ינהגו עימנו באותו האופן ,ויקובלו תפילותינו מפיו ,הוא עמד המום ומתייפח ,כשכולו מלא כאב ועלבון.
לרצון.
נפתלי שקוע היה בכאבו .הוא לא הבחין בהתרחשויות ,בפרחי
כהונה שנזעקו למקום ,באב המשמר שנזקק לעזרה רפואית,
ובכוחות ההצלה שפינו אותו לבית החולים .
שעות ,4
ליפני ראש השנה
גדולי הדוד יתכנסו יחדיו
לעמוד ולהתחנן לפניהשכינה
כפותל המערכי
ד ־ —♦ — — V ־ ־
על תורמי ”ועד הרכניט״
שיזכו כדץ וינצלו מכניהצתה
אלא
סגולת התהילים
לשנה החדשה
א צ ל כ ם בבי ת!
« 2 מאמעי 0י מ נ לו
טי מזי׳™,״״
שמעו!
י טל ח» ט נ ? י ^ ^ _ £ 2
,k , / jiiv ' ° 1
־* ' ' J ) ,J w isl
<יני \ i < Y־A
w w , '' a O |mן ג-^3 ■Y -^ ,
L7 1 > r ? - * יי ״ ' ׳
^ - p } O 'V ^ Aץ ^'
u a ^A
גלגל ההצלה עול ילדי ישראל!
1700-50-66-22
קרן הסעה ו סיוע לתלמידי החינוך העצמאי ע"ר | 5-804-659-95אפ שרויו ת תרומה :נדרים פלוס | העברה לבנק
הפועלים סניף 552חשבון | 339990קוד מוסד | 56585 :ת.ד 257בני ברק | התרומות מוכרות לצרכי מס לפי סעיף 46
