עורי נא · Uri Na — ניצבים וילך (2026-08-31)

בס"ד
עורי נא התעוררי נא
קומו לעבודת הבורא
אמירת הסליחות:
תקנה קדומה היא עוד מתקופת הגאונים .וככל הנראה בראשיתו נתקן לעשי"ת וכמבואר ברמב"ם,
ומאוחר יותר נתפשט גם על חודש אלול ובזה היו מנהגים שונים ,יש שהתחילו מר"ח ,ויש מט"ו
לחודש ,ויש מכ"ה יום בריאת העולם,
ונקבע ,מנהג הספרדים מר"ח ,וכמובא בשו"ע ,והאשכנזים מיום א' שלפני ר"ה ,כמובא ברמ"א,
ולבד שיהא ד' ימים ,וטעמים רבים נאמרו בזה כמבואר בפוסקים.
:זמן אמירתם
המבואר בלשונות המובא בראשונים והפוסקים כדלהלן:
להשכים ,המנהיג – אבודרהם – שבלי הלקט .משכימים בכל יום לפני עמוד השחר הגאון ר' כהן צדק
מובא ברא"ש סוף מסכת ר"ה -מחזור ויטרי בשם רש"י .לקום בלילה ,רמב"ם .לקום באשמורת ,שולחן ערוך
-שער הכוונות .ולהעיר השחר ,מאירי בחיבור התשובה – סדר היום .בימי השכמה לסליחות ,בינה
לעיתים .להשכים באשמורת הבוקר ,ר"ן .קודם עלות השחר ,מהר"א קלויזנר – מהר"א טירנא.
בהשכמה ,מהרי"ל .ועומדים באשמורת ,רמ"א .לעמוד בבוקר באשמורת ,לבוש.
ויעויין במג"א שכתב הטעם המוזכר בספרי המנהגים ובלבוש ,דאמרי' בע"ז )ג ע"ב( שהקב"ה
שט בלילה בי"ח אלף עולמות ובג' שעות אחרונות שט בעולם הזה והוא עת רצון.
ובלבוש ,מסיים הרי 'קרוב לנו בכל קראנו אליו' באותו הזמן.
ובפמ"ג ,כ' דלפי טעם זה יש לומר סליחות בסוף הלילה מיד קודם אור הבוקר,
ובמטה אפרים ,וזמן אמירת סליחות הוא בסוף הלילה סמוך לאור הבוקר,
בתשובות והנהגות ,כ' ונראה שעיקר גדול בעבודת ימי הסליחות הוא להשכים לאמירתם וכמ"ש השו"ע נוהגים לקום
באשמורת לומר סליחות,
והדברים ידועים שכן נהגו בכל תפוצות ישראל בכל העדות ,כבר מאות שנים ,לקום לפנות
בוקר לקול קריאת השמש לאמירת הסליחות,
)בהרבה מקומות עדיין מספר הרב'ה בחיידר על הניגון שעורר השמש(...
והנה בדור האחרון נתרופף הענין ,ואמנם יש לזה כמה סיבות ,מ"מ עדיין יש
מקום לחזק הדבר ולהחזיר עטרה ליושנה ,ובפרט בדור האחרון אשר ב"ה
מהדרים במצוות ,ובדקדוק ההלכה ,וגובר הצמאון לרוממות בעבודת ד' ,בוודאי
עצם הקימה וההתגברות מרומם את האדם להרגיש יותר העבודה הנדרשת
בימים קדושים אלו,
ומי מדבר על תקופתינו אנו כאשר הכלל והפרט זקוק לרחמים גדולים ,הבה
נאחוז אומנות אבותינו ,ונצעד בעקבותיהם ,וננצל העת רצון להיפקד בדבר
ישועה ורחמים ,ולהיכתב בספרן של צדיקים ,ולזכות בשנת גאולה וישועה.
