אגישמקע ווארט · A GISHMAKE VORT — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

¯·Ç¯´´Áƽȸ±
ÇÀ´½°´³²±¯°³º»³°É´¯¸Æ°°¾´¸Á°³ÈÇó»Á¼¸¿²½»»·´Æ¸»¼Á¸Á´°È¾´»Á
גליון תתס"ח יום הכיפורים תשפ"ז
עלון מורחב זה נתרם ע"י נדיבי עם אוהבי תורה ולומדיה
החפצים בעילום שמם
יה״ר שזכות הרבים יעמוד להם ולמשפחתם
שיזכו לגמר חתימה טובה .ולהחתם בספרן של צדיקים לשנה של שפע גדול מן שמיא
ולישועות מקיפות בבני חיי ומזוני רויחי בשפע גדול ברוחניות ובגשמיות בקרוב אכי״ר.
נמשיך עם החמשה מופלאה עוד יותר ,מפניניו של מגיד המי־ יום הכיפורים
שרים רבי שמשון דוד פינקוס :כשבונים בנין שאמור להכיל מת־
חמים גדולים ורחבי ידיים ,אמר הרב פינקוס ,כגון היכלי תורה או עשרת ימי תשובה
אולמות שמחה ,המנהג לעשות כן על ידי בניית קירות יציבים ב'ספר הזכרון' לדמותו של הגאון הצדיק רבי אליהו אליעזר
וחזקים ,כשמעליהן מניחים קורות ענק של בטון מצד לצד .מש־ דסלר זצ"ל ,משגיח ישיבת פוניבז' ,מביא תלמידו הגדול ,הגאון
קלן של קורות אלו מגיע לעשרות טונות ,וכדי לשנע אותן בדר־ רבי יששכר מאיר זצ"ל ,ראש ישיבות הנגב ,אמרה נפלאה להמ־
כים צריך משאיות ענק וליווי מיוחד של אבטחה ,עקב המורכבות חיש את המהות של עשרת ימי תשובה ,ואת דברי חז"ל המפורס־
העצומה והסכנה שטמונה במשא כה כבד .כמובן ,כדי להרים את מים על בקשתו של הבורא יתברך מבניו אהוביו" :פתחו לי פתח
הקורות אל גובה התקרה הנדרש ,משתמשים במנוף רב עוצמה כחודו של מחט ,ואני אפתח לכם פתח שעגלו_ וקרוניות נכנסות
שמסוגל להזיז מטען כה כבד .המנוף עצמו מסיבי ביותר ,ולפ־ בו" .משל לאדם שנזדמן לעיר ניו יורק באמריקה ,ונכנס לאחד
ני שהוא מתחיל במלאכתו דואגים מפעיליו לעגן את גוף המ־ מגורדי השחקים שבה .בבניינים רבי קומות אלו ,אי אפשר לה־
נוף בקרקע מסביב ,באמצעות תומכות מיוחדות .והנה ,אחרי כל גיע אל היעד ללא מעלית ,ועל כן נכנס המבקר לאחת המעליות,
המאמצים ,מתרוממת קורת הענק באוויר ,מוחזקת על ידי כבלי במטרה להגיע אל יעדו .כעבור רגע נשמע קול האזעקה ,והתברר
פלדה עבים ,וכעת צריך להזיזה אל מקומה המיועד בדיוק רב ככל שאותו אדם לחץ על כפתור החרום שבמעלית .אנשי התחזוקה
הניתן .איך ניתן לדייק בהנחתה של קורה עצומה כל כך? מי יכול אצו אל המקום בדאגה ,אך ראו כי הדלתות פתוחות וכי הכל
בכלל להזיז דבר כה כבד כל מי שראה פעם את התהליך יודע את תקין" .מדוע לחצת על הכפתור?" ,שאלו את האיש ,והוא השיב:
התשובה המדהימה :פועל בודד העומד על פיגומי הקירות ,מסיט "מה זאת אומרת? המעלית אינה תקינה! אני צריך להגיע לקו־
בידו את הקורה הענקית ומביאה למקומה המדויק" ...מבינים מה הארבעים ושלוש ,והמעלית נשארה כאן ,בקומת הקרקע!".
אתם?!" – היה זועק רבי שמשון – "להתרומם זה קשה ,וכל השנה "רגע ,לחצת על הכפתור של הקומה שלך?" "לא" ,אמר האיש,
זה אכן קשה עד מאד ,כמי שינסה להזיז משקל של עשרה טונות "אבל תעשה לי טובה ,מה פתאום צריך ללחוץ על הכפתור? ...וכי
לבדו .אבל בימים הנוראים הקדוש ברוך הוא מרים את המשא פעולה פשוטה כל כך בכוחה להביא אותי לגבהים? אם המעלית
הכבד באוויר ,וכל אחד יכול פשוט להושיט את ידו ,ובקלות לע־ יכולה להעלות אותי ,אינני מבין מה תתרום לחיצת הכפתור הק־
שות את מה שלפני כן היה נדמה כבלתי אפשרי" ...הקדוש ברוך טנה שלי" ...ברור שאיש זה הוא שוטה מופלג .אם צריך ללחוץ,
הוא מניף את מנוף התשובה של כל אחד ואחד ,וכל יהודי יכול לוחצים .הרי עיניך הרואות שכך הוא הדבר! עלינו להפנים שכך
בקלות להתרומם מחיי הגוף ,המרחיקים אותו מהשם יתברך ,ול־ הוא הדבר עם עבודת התשובה .אנחנו עלולים להביט אל הגבהים
זכות לחיי הנפש המכניסים אותו שנית למחיצתו! ...כששמעתי הללו ועל התהליך של השיבה לאבינו אוהבינו ,ולחשוב חלילה כי
את המחשתו הנפלאה של הרב פינקוס ,עלה בדעתי נופך שניתן אין לדבר סיכוי – ועל כן לא נעשה מאומה" .הפעולה הקטנה שלנו
להוסיף לדברים :הראיתם מימיכם מטוס שתקוע בפקק? בודאי לא תשנה כלום בין כך ,ואם השם רוצה – הוא לא צריך את המא־
שלא .באוויר אין פקקים .מאות ואלפי מכוניות יכולות להיות מץ הקטן שלנו" ...אבל זוהי טעות! הבורא יתברך מצפה שנלחץ
'תקועות' בפקקי תנועה ,לצפור ולהתקדם באיטיות מרגיזה ,ומע־ על הכפתור ,שנפתח פתח זעיר ,ואו אז תנסוק המעלית בקלילות
ליהן ימריא מטוס מנמל התעופה הסמוך וידאה לדרכו במהירות ונזכה לסייעתא דשמיא מעל לדרך הטבע!
וללא עיכובים .אם הבורא יתברך מרים אותנו מעל הקרקע ,הרי
1
"מה לכם ,ידידיי?" ,שאל ברוך ,ובתגובה פרצו השניים בבכי סוער, שניתן לעוף באוויר ולהתקדם בזריזות תוך קפיצה מעל כל הפ־
וסיפרו לאיש דברים כהווייתם .שמע הזקן ,הנהן בראשו ואמר קקים הרגילים ...זהו מהלך אחר לגמרי של התקדמות ,של עליה,
להם" :ראו ,לכאורה ,הדרך הפשוטה היא ,כי תתאמצו להשיג יש מהלך שמתאפשר אך ורק בתקופה זו של הימים הנוראים.
מאין תקצוב לבגדים חדשים ,לרחצה ולתספורת .זה עלול לקחת בכדי לרומם ולהלהיב את הלבבות .נביא כאן עוד הסבר נפלא
זמן רב ,שכן עיר הבירה מלאה בקבצנים ועניים שפושטים יד, על סגולת הימים המיוחדת .מדוע אכן זה כך? כיצד "דרשו השם
ולכם אין אפילו ממה לחיות .לכן ,האזינו לי ואיעצה לכם את בהמצאו ,קראוהו בהיותו קרוב" ,מסייע 'לדלג' על מרחקים כה
אשר תעשון :חרוט בזכרוני מלפני חמישים שנה ,עת בנו את גדולים? רבי שלום אפשטיין ,ראש ישיבת 'מאה שערים' ,היה איש
ארמון המלכות המפואר ,סיפרו כי המלך בנה לעצמו גינת פאר יקר רוח שזכה ליצוק תורה אצל גאוני הדור הקודם ראשי ישי־
מרהיבה אליה הוא יוצא היישר מחדרו .ובכל יום בשעה מסויימת בת חברון .כמה פעמים שמעתי מפיו פניני תורה ומוסר נפלאים.
לפנות בוקר ,כשהמלך קם משנתו ,הוא יוצא אליה ,מסתובב פעם שמעתי ממנו משל נפלא ,אודות העניין שבו אנו עוסקים
בין עציה ופרחיה ,ואוגר כח למשימות היום הבא .לכו לאחורי בשמו של רבי איצל'ה בלאזר .רבי איצל'ה שאל ,מהו הלשון 'שמע
הארמון בשעה זו ,עמדו מאחורי החומה ותצעקו אליו – אם הוא קולנו'? מדוע לא נאמר 'בקשתנו' או 'תפילתנו'? מה הדגש על
ישמע אתכם ,הרי בוודאי יורה להכניס אתכם תכף ומיד" .שמעו שמיעת הקול? ורבי איצל'ה הסביר זאת במשל נפלא ,למלך שהיו
הנסיכים לעצה ,והתכוננו כבר בלילה הקרוב ליישם אותה .הם לו שני בנים ,שכיאה לנסיכי בית המלכות חיו כל ימיהם באר־
באו בשעה היעודה סמוך לחומה וניסו לדבר על ליבו של אביהם מון ,כשכל צרכיהם מסופקים להם .הנערים גדלו מעט ,וביום מן
בתקווה שישמע אותם ,אולם מרוב התרגשות הם לא הצליחו הימים השקיפו לעבר הרחוב וגילו עולם חדש; אנשים הולכים
להוציא שום הגה מפיהם .רק שתי מילים בודדות נעתקו מפיהם ושבים ,יוצאים לשוק ,פונים למסגרות הלימוד ועמלים לפרנסתם,
בזעקה כואבת ורוויית געגועים" :אבא!!! אבא!!!" בתוך הגן ,שמע והחליטו כי החיים הללו הרבה יותר מעניינים ומאתגרים ,והם
המלך כמתוך חלום את קול בניו האהובים ,ליבו עלה על גדו־ אינם חפצים עוד בחיי פינוק כפי שהתרגלו אליהם עד עתה .הם
תיו ,ואמר בהתרגשות" :הא! בדיוק את הזעקה הזאת אני מצפה הודיעו למלך ,כי הם רוצים לעזוב את רמון המלוכה וללכת לחיות
ומייחל לשמוע!" ...בו במקום שלח את משרתיו ,שיכניסו את יל־ לבד ,כשהם ידאגו לעצמם כמו שכל אדם אחר מבני תבל דואג
דיו אל הארמון ללא דיחוי .ציוה לרחוץ ולספר אותם ,ולהלביש לעצמו ...המלך כמובן התנגד לרעיון ,וניסה בכל דרכי השכנוע
חזרה את בגדי המלכות שהיו רגילים בהם בעבר ,ולאט לאט שבו והפיתויים שעמדו לרשותו ,לשנות את דעתם ,אך לא יכול היה
למעמדם כאשר בראשונה" ...זהו הסוד של עשרת ימי תשובה", לעמוד מול נחישותם של השניים .למצער ,הביאו להם המלך
אמר רבי איצל'ה .זהו זמן שבו אפשר לקצר את התהליך הרגיל. והמלכה לפני יציאתם מזוודה גדולה ,גדושה בכסף מזומן ובכל
בדרך כלל ,ההיטהרות והניקיון הרוחני דורשים מאמצים רבים, מה שנחוץ לשהות ממושכת בחוץ ,וליוו אותם אל הבלתי נודע
זמן רב והשקעה מרובה ,אבל ישנו זמן מסוגל שבו כל מה שנדרש בכאב ובדמע .השניים יצאו לדרכם עליזים וטובי לב ,ודבר רא־
מאיתנו זה להשמיע את קולנו אל הבורא .לזעוק מנהמת הלב: שון ניסו לחפש עבודה מכניסה; אבל בכל מקום אליו הגיעו –
"אבא!!!" ,והוא כבר ייקח אותנו אליו וידאג לרחוץ אותנו ,כרחם נתקלו בסירוב .הנגר ,הזגג והפחח דחאום מעליהם בבוז ,ואפילו
אב על בנים! ...מיאינו חפץ לזכות בכך?! הסנדלר ,שניאות בתחילה לקבלם כשוליות ,גירש אותם מחנותו
)אוצרותיהם אמלא( במהרה ,בטענה כי אין להם הכישורים הנדרשים למקצוע .כך
נדחו מיום ליום ,ומחוסר ברירה השתמשו עוד ועוד בכסף ששלח
עשרת ימי תשובה איתם אביהם .אבל מזלם לא השתפר .הם הרחיקו כמעט לקצווי
הממלכה ,אך גם שם לא התגשמו חלומותיהם ,ולאחר שהכסף
רשע שהציל את העולם
אזל באופן סופי ,נאלצו להחליט כי עליהם לחזור לאביהם באר־
לעולם ירא אדם עצמו כאילו חציו חייב וחציו זכאי ...לפי שה־
מון המלוכה .הבעיה היתה שכעת היה עליהם להתנייד בדרכים
עולם נידון אחר רובו והיחיד נידון אחר רובו ,עשה מצוה אחת
כקבצנים פחותי מעמד ,ללא אפשרות אחרת חוץ מהליכה רג־
אשריו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות ,עבר עבירה
לית ,לינה תחת כיפת השמיים והסתמכות על חסדיהם של עוברי
אחת אוי לו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף חובה )קי־
אורח .לאחר מסע ארוך בן כמה שבועות ,כבר לא ניתן היה להכיר
דושין מ.(:
את שני הנסיכים לשעבר .בגדיהם המפוארים והאיכותיים הפכו
יש לחקור ,רשע גמור שהחל לעשות קצת תשובה ,ובאותה
לבלויי סחבות ,גופם נמלא עקיצות חרקים ,ופצעים מבורות ומה־
השעה היה העולם כולו ,כולל עוונותיו של רשע זה ,מחצה על
מורות ,ושערם גדל פרא.
מחצה – חציו זכויות וחציו עוונות .ועתה כשרשע זה תיקן קצת
כשסוף סוף הגיעו לשער הארמון וניסו להיכנס למקום שהיה
עוונותיו ,ממילא נשאר העולם כולו בכללו ברובו זכויות ,שהרי
ביתם ,גירשו אותם השומרים בעודם ממלאים פיהם שחוק" .אתם
נתמעט קצת ה"חציו חייב" ,וממילא הוטה הכף וניצול העולם.
טוענים שאתם הנסיכים?!" ,גיחכו" .כך נראים נסיכים? מרופטים,
ומאידך אם נדון את הרשע בפני עצמו ,הוא עדיין "רשע" שהרי
בלויים ולא מטופחים? לכו מכאן בטרם נפליא בכם מכות נא־
רובו עוונות ,והוא בעוונו ימות.
מנות!" .עמדו השניים מחוץ לארמון ,נבוכים ואומללים .ברור
האם אמנם יתכן כזאת ,שאת כל העולם הוא יציל ויושיע ,ואילו
שאביהם המלך היה מכניס אותם בו במקום ודואג לכל צרכיהם
הוא עצמו יהיה נידון למיתה?
– אבל כיצד יוכלו לספר לו שהם כאן ,כשהוא בתוך הארמון ,קרוב
מצד הדין והמשפט ,אכן כן ,העולם כולו ינצל והוא עצמו יהיה
כל כך – אך כה רחוק ...עודם נבוכים ושבורים מגורלם המר ,פנה
נדון למיתה ,וכך כתב הרמב"ם )פ"ג מהל' תשובה א-ב( וז"ל" :כל
אליהם עובר אורח קשיש ,שפניו האירו בזיו של חכמת חיים.
אחד ואחד מבני האדם יש לו זכויות ועונות ,מי שזכויותיו יתירות
2
על עונותיו – צדיק ,מי שעונותיו יתירות על זכויותיו – רשע ,מחצה
על מחצה – בינוני .וכן המדינה ,אם היו זכויות כל יושביה מרו־
שאלות מענינות בהלכה בות על עונותיהן הרי זו צדקת ,ואם היו עונותיהם מרובין הרי זו
)בענינים שונים ,מבית הגר"ח קנייבסקי(
רשעה .וכן כל העולם כולו .אדם שעונותיו מרובין על זכויותיו מיד
בינונים תלוים ועומדין הוא מת ברשעו ,שנאמר )ירמיה ל ,יד( 'על רוב עונך' ,וכן מדינה
שאלה :בדברי הרמב"ם )פ"ג ה"ג( שכתב שלבינונים שעונותיה מרובין מיד היא אובדת וכו' ,וכן כל העולם כולו אם היו
שתלויים ועומדים מהני להו רק תשובה ,ולמה לא סגי עונותיהם מרובין מזכויותיהן מיד הן נשחתין".
בעוד מצוה אחת ,ובס' "כוכבי אור" פירש בזה דבר נפלא. נמצא שתחילה שוקלים כל איש מישראל בפני עצמו ,ונכתב
תשובה :וכי בינוני נמדד לפי המספר ממש ,היר רבה לחיים או למות איש כפי משקלו ,ואחר כך שוקלים כל המדינה,
אמר אנא בינוני וכו' )ברכות ס"א ,ב'( וכי היה לו חשבון ואחר כך כל העולם כולו .וכיון שכשיהיה נידון הרשע בפני עצמו
מדוקדק על מעשיו שהיו מחצה על מחצה ,אלא ,בינונים עדיין הוא במצב של "רובו עוונות" ,מיד הוא מת ברשעו .כך היה
תלויים ועומדים היינו מצב וסוג אדם .הצדיק -דרכו טובה ראוי להיות מצד הדין.
ורק שנכשל לפעמים בעבירה ,הרשע -דרכו רעה רק אמנם כתב ה"נודע ביהודה"" :אומר אני לא כן ,אלא בין ראש
שזוכה לפעמים בעשיילת מצוה ,והבינוני -דרוכ שפעמים השנה ליום הכפורים שמכריע בעולם לזכות ,גם הוא יהיה ניצול,
כך ופעמי םכך ,א"כ צריך לשנות הדרך ,ולזה נקרא ולא עוד אפילו נגזר עליו בראש השנה גזר דין שיש עמו שבועה,
תשובה ,שבוחר בדרך ובמצב אחר .ולפי"ז ה"זכו" שמוזכר נקרע גזר הדין וחיה יחיה".
בגמ' )ראש השנה ט"ז ב'( וה"תשובה" שמוזכר ברמב"ם, וראיה לדבר:
אחד הוא ,שא"צ תשובה מדין תשובה על חטאים ,רק כדי שהרי שאול נשבע )שמו"א יד ,לט( "כי חי ה' המושיע את יש־
שיחשב בדרך של טוב ,ולזה נקרא "זכו". ראל כי אם ישנו ביונתן בני כי מות ימות" ,הרי שהיה כאן גזר דין
)דרך שיחה( שיש עמו שבועה חמורה שנשבע בה' ,ושוב נשבע שנית כשנלכד
יונתן בגורל ,שנאמר )שם יד ,מד( "ויאמר שאול כה יעשה האלו־
קים וכה יוסיף כי מות תמות יונתן".
לו שנמחלו לו כל עוונותיו"") .סידור הרש"ש" ,כל נדרי( תיקון ובכל זאת נאמר )שם פס' מה(" :היונתן ימות אשר עשה הישו־
גדול – "בקריאת התורה ,קודם קריאת מיתת בני אהרן ,יתעורר על עה הגדולה הזאת בישראל ..ויפדו העם את יונתן ולא מת" .הרי
עוון ש"ז לבטלה ,שהדמעות בעת הזאת תיקון גדול לזה". שזכות זו ש"עשה הישועה הגדולה הזאת בישראל" הצילה אותו.
)"דברי שמואל"( כמו כן בנידון שלפנינו ,מי שהכריע את כל העולם לכף זכות,
אין לך "ישועה גדולה" מזאת ,ופשיטא ופשיטא שאף גזר דין
שיש עמו שבועה יקרע וחיה יחיה.
יום הכיפורים ועתה צא ולמד ,הלא עשרת ימי תשובה זה הזמן שכל העולם
תלוי בדין ,ויכול האדם במעשהו להכריע את כל העולם לכף זכות,
"ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם
ואם כן אין להתעצל ולהימנע אף מתשובה חלקית.
בשגגה" )בעל נודע ביהודה(
יש להקשות ,ברגעים קדושים אלו עם ישראל עומד ואומר
פסוק זה בתפילת 'כל נדרי' ,הרי כל העם מחפשים ללמד סנגו־
ריה על עם ישראל ,ומנסים להצטדק ולהתנצל לפני הקב"ה על
סגולות ליום הכיפורים
כל החטאים שעשינו ,ואם כן איזה סניגוריה יש באמירת המילים .1הדלקת נרות ביום הכיפורים סגולה לבטל מקטרגים
'והגר הגר בתוכם'? הדלקת הנרות בבית הכנסת מורה על הארות העליונות המת־
מתרץ רבי מאיר שפירא מלובלין זצ"ל בשם מרן ה"חפץ ווספים לשכינת עוזנו .טוב לאדם לכוון בזה בעת שהוא מדליק
חיים" :אדם שהיה גוי במשך שנים רבות והתגייר ,ובא לחסות את נרו להאיר למעלה אורות עליונים באתערותא דלתתא את־
בצילו של השי"ת ,הרי התביעה ממנו בקיום המצוות לא תהיה ערותא דלעילא .בזוהר )במדבר רפ"ב( נאמר כי הנרות ביום הכי־
כמו זו שתובעים מיהודי רגיל שגדל מימי ינקותו בין כותלי בית פורים מקבילים לשופר בראש השנה לבטל המקטרגים ולעורר
המדרש .שהרי הגר גם לאחר שקיבל עליו עול מלכותו יתברך, את הרחמים.
אינו יודע לכוון ולהעריך אל נכון את יקרתן של המצוות ,ולכן יש
דברים שלא יתבעו ממנו .וזו הסניגוריה שאנו מלמדין על העם .2אור גדול ממרומים – בטרם אמירת "כל נדרי" יורד אור גדול
היהודי ברגעי הוד וקדושה אלו ,של תחילת היום הקדוש .אחנונ מלמעלה ,וכל המלאכים והנשמות יורדים ממקומם "ומתלבשים
באים ואומרים לפני הקב"ה ,שהסיבה שהתרשלנו בקיום המצוות, בדמעות שאנו מורידים לפני ה'") .אמרי פנחס" ,יוה"כ ,אות תקלז(.
לא נבעה מזלזול – חלילה ,אלא משום שלא ידענו מתן שכרן של
מצוות ,כמו הגרים ,ואם היינו מודעים לשכר ,בוודאי שהיינו רצים .3סגולה לזכיה לחכמת התורה – הולכת ספר התורה מההיכל
לכל מצוה בשמחה רבה .לכן 'ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר אל התיבה והחזקתו במשך אמירת "כל נדרי" – בכוחם להחכים
הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה' ,דהיינו שלא רק הגרים עשו זאת בלימוד התורה את המוליך ואת זרעו") .קדוש בציון"( מחילת
בשגגה ,אלא כל העם בשגגה ,כי לא ידע כמה משלמים על מצוה. עוונות – כה כתב הרש"ש ,כי אדם שמנשק שבע נשיקות את ספר
)מהר"ם שפירא – הח"ח זצוק"ל( התורה בליל כל נדרי – "נשיקות אלו יהיו סנגורים עליו ,ומובטח
3
בו חמשה חומשים דומה לס"ת ,מחמת שהיה לו את נשמת אדם תפילות יום הכיפורים
הראשון] .כיוצא בזה רשב"י חיבר ספרא דצניעותא בגלל שהיה בו
תפילת מעריב
נשמת משה רבינו ,([.כותב הגר"א בספרא דצניעותא ,שדוד תיקן
ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד
את חייו של אדה"ר .כי כאשר הקב"ה הוכיח את אדם הראשון על
ביום כיפור אנחנו נוהגים ,שכבר במעריב בליל יום כיפור אומ־
שאכל מעץ הדעת )חטא שלא ברור מהו בדיוק ,הלא אם אדם
רים 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' בקול רם ,משום שביום
ידבר על חטאים של אדם אחר הוא יעבור על לה"ר ,ואילו כאן
כיפור אנחנו דומים למלאכים ,ומאידך במעריב שבמוצאי יו"כ
מקבלים שכר תלמוד תורה!( הוא הצטדק ואמר "האשה אשר
חוזרים לומר בלחש .שאל מגיד אחד ,הרי היה צריך להיות הפוך
נתת עמדי" ,במקום לומר ישירות חטאתי ,ואילו אדה"ר היה אומר
שבליל יו"כ שמגיעים אחרי שאכלו ושבעו ,הרי עדיין לא ממש
מיד חטאתי העולם היה נתקן ,כאילו אדם הראשון לא חטא ,והיה
דומים למלאך ומדוע אומרים בקול רם ,ומאידך במעריב במוצאי
מגיע אל תיקונו השלם .דוד תיקן פגם זה בכך שכאשר נתן הנביא
יו"כ נמצאים לאחר יום שלם של צום ותפילה ובמצב כזה של
הוכיח אותו על מעשה דבת שבע ,על אף שלא היה כאן כל כך
קדושה דומים למלאך ,ומדוע א"כ חוזרים לומר בלחש.
חטא וכל האומר דוד חטא אינו אלא טועה ,אבל הוא הודה מיד
וביאר ,שהכל תלוי מה הכיוון של האדם ולאן המחשבה שלו
ואמר "חטאתי" הענווה והכנעה שהיתה לו לפני הקב"ה ,היא שג־
פונה ,שאם הוא בכיוון להיות מלאך ,אז כבר מעכשיו הוא נקרא
רמה לו למחילת עוון ,עד שהוא בא לומר עויתי והקב"ה אמר לו
מלאך ,ולכן בליל יו"כ כיון שכעת אנחנו בדרך להתקדש ולהיות
שאין צורך) .א .ה .ודאי גם הצטדקות של אדה"ר לא היה אמירה
כמו מלאכים ,אומרים בקול רם כמו מלאכים ,אבל במוצאי יו"כ
של "אני בסדר" לא קשור אילי רק לאשה ,כוונתו רק להסביר את
אע"פ שנמצאים בקדושה אחרי צום ותפילות ,אבל מכיון שלאחר
הפיתוי שעמד נגדו ,לומר בכך שלא התכוון למרוד חלילה לא היה
מעריב יחזרו לבית לאכול ,נמצא שהכיוון הוא להיות בני אדם ולא
זה בשאט נפש אלא בנסיון ופתוי שהאשה שנתת עמדי נתנה לי,
מלאכים ,ולכן שוב חוזרים לומר בלחש.
עי' באור הצפון .אבל סו"ס אדה"ר לא נכנע לחלוטין לומר מיד )מגיד אחד(
"חטאתי"(.
"שאול באחת ועלתה לו דוד בשתים ולא עלתה לו" )יומא כב.(:
שואל המהרש"א וכי משוא פנים יש בדבר ,למה לשאול לא
סלחו ולדוד כן סלחו .וברבנו חננאל כתוב שדוד המלך ניצל מפני
אנו מתירין להתפלל עם העברינים
שזכה לחן .עומק דבריו כמבואר לגבי נח ניצל מן המבול לא בצ־ שאל פעם ה'חפץ חיים' זיע"א :מהו ההיתר להתפלל ביום הכי־
דקותיו אלא בכך שמצא חן בעיני ה'. פורים ביחד עם מי שממשיך להיות עבריין? והלוא כך אנו מכ־
והטעם לשדוד זכה לחן בשונה משאול כך כי כאשר שמואל ריזים לפני אמירת 'כל נדרי'" :על דעת המקום וכו' אנו מתירים
הוכיח את שאול על זה שהוא לא הרג את הצאן ,הוא אומר כי להתפלל עם העבריינים" ,דהיינו אפילו שהם עוד עתה עבריינים?
יראתי וגו' הוא התחיל להצטדק ,לכך לא נמחל לו והוא הפסיד דבר זה שמע פעם הרב הגאון רבי פרץ אריאל זצ"ל ,הרב
את המלוכה ,אך דוד כאמור ,אמר מיד חטאתי .דוד המלך חש ד'מגדיאל' ,מפי מרן ה'חזון איש' זצ"ל ,שהוסיף כי ה'חפץ חיים'
ביותר בעמדו לפני ה' חש כי לפניו אין הצטדקויות ]גם כשיש אמר ,שמן הדין היה דווקא לעשות ההיפך ,לקחת מקל ולסלק
מה להשיב ,כמו שאמר אח"כ "למען צדק בדבריך תזכה בשופ־ מבית הכנסת את אותם שבאו וממשיכים להיות עבריינים!....
טך ,[,לפני ה' יש התבטלות מוחלטת ,ולכך הוא אמר מיד חטאתי, אלא מאי? – הטעים ה'חפץ חיים' במתק לשונו – כל זה שוה אם
משום כך זכה לחן מיוחדת כנאמר "לענוים יתן חן" מה שלא זכה אפילו רק אחד מן העבריינים ישאר וימשיך להתפלל בכל ימות
שאול המלך. השנה ,ובשבילו כדאי להתפלל עמם גם כאשר הם עדיין כמות
"באותה שעה הראה לו הקדוש ברוך הוא ]-למשה[ את כל שהם!...
האוצרות של מתן שכר שהן מתוקנין לצדיקים והוא אומר האוצר )שאל אביך ויגדך(
הזה של מי הוא והוא אומר של עושי מצות ,והאוצר הזה של מי
הוא של מגדלי יתומים ,וכל אוצר ואוצר ,ואח"כ ראה אוצר גדול
אמר האוצר הזה של מי הוא א"ל מי שיש לו אני נותן לו משכרו מהות אמירת הוידוי ביוה"כ
ומי שאין לו אני עושה לו חנם ונותן לו מזה שנאמר וחנותי את
"ויעבר ה' על פניו ויקרא אמר רבי יוחנן אלמלא מקרא כתוב
אשר אחון ,וחנותי את אשר אחון למי שאני מבקש לחון ,וכן ור־
אי אפשר לאומרו מלמד שנתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח צבור
חמתי את אשר ארחם" )שמות רבה פר' כי תשא(.
והראה לו למשה סדר תפלה אמר לו כל זמן שישראל חוטאין
וכי מי שאין לו מעשים ראוי לאוצר גדול בחינם? יותר מי שיש
יעשו לפני כסדר הזה ואני מוחל להם" )ר"ה יז.(:
לו מעשים? אלא הכוונה היא כי מי שבא לבקש מהקב"ה כמי
הקב"ה הוא שליח ציבור ביום הכיפורים ,כאמור כי ביוה"כ הוא
שאין לו מעשים ,כך הוא מרגיש כי הוא דל ושפל מעשיית המצ־
זה שמכפר ,השאלה המרחפת בחללו של עולם מי יזכה להת־
וות ובא לבקש מתנת חינם ,אדם כזה שמתבטל לפני ה' שמרגיש
פלל עם הקב"ה .מי הם שיזכו להיות הקהל .כאשר אדם משייך
שהוא לכום ואין לו במה להצטדק לפני הקב"ה ,מגיע לו שכר ,וזה
את עצמו להיות אדם ,להיות קשור לשעיר לה' ,לחפוץ לחיות
שכר הניתן לבעלי חן – "לענוים יתן חן".
כמו יוה"כ בלי שייכות לעוה"ז ,הוא משתתף בתפילת הציבור של
במשך השנה אדם מתרעם על הקב"ה למה הוא לא נותן לו פר־
הקב"ה ,והקב"ה אומר לכל הציבור שזכה להיות עמו "סלחתי".
נסה ,ילדים ,זיווג וכד' ,כעת ביוה"כ עליו לחזור בתשובה ,להתייצב
אדה"ר היה ראוי לחיות אלף שנה ,אך הוא העניק שבעים שנה
על דרך טוב ,לומר "חטאנו" – אתה צודק בכל דרכיך "אשמנו ופ־
מתוכן לדוד המלך )דוד המלך זכה לחבר את ספר התהילים ,שיש
4
שענו לכן לא נושענו" ,בבחינת "ה' הצדיק ואני וגו'".
שאלות מענינות בהלכה בווידוי אנו מעמידים את הצורה האמתית שלנו .אכן כן ,באמת
)בענינים שונים ,מבית הגר"ח קנייבסקי( אנחנו כלום! תחושה זו היא ממהותו של העם היהודי" ,אתם
קרואים אדם" פי' אנחנו לא צבועים ויודעים לחוש את האמת כי
שאלה :האם מותר לסעוד בערב יום הכיפורים ולהמתין בטלים ומבוטלים אנו לפני ה' – "מה חיינו ,מה חסדנו ,מה ישענו,
מלברך בהמ"ז עד הלילה להשלמת מאה ברכות? מה צדקותינו"" ,ונחנו מה"! אומות העולם רמאים בעלי גאוות
תשובה :אין לעשות כן. כוחי ועוצם ידי ,לכך הם אינם בצורת אדם.
ביוה"כ אנו מכריזים ראויים אנו באמת לתואר אדם ,כי מתבט־
שאלה :אם מותר להושיט אצבעו לפיו ביום הכיפורים לים אנחנו לפני הקב"ה ,ומבינים היטב היטב כי אין לנו כלום ,לא
משום איסור רחיצה? כוח ,לא יכולת ולא הצטדקות .לא בזכות ,אלא בבקשת רחמים
תשובה :אין זה רחיצה. וחמלה אנו באים לפני ה' ,עומדים אנחנו בדבקות בה' ואומרים
מתוך בושה עמוקה חטאנו! ובכך אנו מוצאים חן לפני הקב"ה
וע"י כך מכריזים "לך אכול בשמחה לחמך כי כבר רצה אלוקיך
עשרה ונפרד מיום הכיפורים – אל תטפח לעצמך על השכם ,על את מעשיך".
כך שאתה ראוי לחנינה מלאה על כל מה שהיה .לא ולא – אתה )הגרש"ז דרוק שליט"א(
לא משתחוה לעצמך! יש אנשים כאלה – במעריב של מוצאי יום
כיפור ,הם משתחוים לעצמם ,על עבודתם המוצלחת.
אחרי יום כיפור אנחנו מלאים בהודיה לה' על כך שנתן לנו את קבלת עול מלכות שמים – שבסוף יום הכיפורים
היום הזה לשוב אליו ,להשיב את אהבתו אלינו .ואנחנו מקבלים "יעקב לא נפל על צוארי יוסף ולא נשקו ,ואמרו רבותינו שהיה
על עצמנו לשמר את המצב הזה במשך כל השנה כולה .אנחנו קורא את שמע" )רש"י פרשת ויגש(.
מתכוונים לשמר את הדבר הגדול הזה שהשגנו – המצב שבו אנ־ מקשים העולם מה ענינה וטיבה של קריאה זו ,והנראה כי
חנו רצויים אצל ה' ,שבו הוא קיבל אותנו חזרה כנתינים נאמנים, מכיון שיעקב אבינו ראה את יוסף ושמח שמחה גדולה והיה
לכל השנה ,ולכל החיים. מלא הודיה לקב"ה ,חש כי קבלת עול מלכות שמים שלו בבוקר,
אנחנו שמחים על כך שאנחנו זוכים שוב לחיבה זו ,על השבת כבר איננה מספקת ,הוא הרגיש צורך לקבל עליו עול מלכות
המעמד הזה של נתין נאמן ,ואת זה אנחנו חוגגים .על זה צריכים שמים שוב בדרגה גבוהה יותר בהכרה ואהבה לה"י.
אנו לחשוב בעודנו מתענגים בסעודת מוצאי יום הכיפורים. כאשר אדם במהלך החיים מתבשר בבשורה טובה ,חפץ הוא
]תורת אביגדור[ להגיד תודה ,ראוי לו מיד לאחר אמירת התודה לקרוא פסוק
ראשון של שמע ,לקבל עכשיו עול מלכות שמים חדשה ,עול
אורו של יום הכיפורים מלכות שמים מתוך רוממות הרוח ,של הכרה בטוב ה'.
כך אנו לאחר יוה"כ ,לאחר שהתרוממנו לשבות מכל עניני
עיצומו של יום כיפור היא מעלה גדולה יותר מעשרת ימי עוה"ז לאחר שזכינו להיות שייכים לקב"ה ,זכינו להתפלל עם
תשובה כי אז השי"ת בא לקראתנו ולא במצב של קירבה בלבד הקב"ה לשמוע את הסלחתי ,חשים אנו כי אשרינו שהקב"ה
קראוהו בהיותו קרוב שיש לקרוא אליו אלא בא ומאיר לנו את מטהר אותנו ,הרגשת החיבה ואהבה לקב"ה ,הכרת הטובה שאנו
הדרך באור הנוקב והחודר דרך הטמטום וטומאת החטאים ומכח חשים לו על כך ,על המתנה הנפלאה של נקיון העוונות ,מביא
סגולת הארה זו שהיא הקירבה הגדולה של השי"ת אלינו ביום אותנו לקשר עצום גדול לאין שיעור מהקשר והקרבה שהיה בת־
הכיפורים לרומם את האדם ולסייע בידו לעשות תשובה ביתר חילת היום ,מעתה נוצר חיוב חדש לקבלת עול מלכות שמים,
קלות מאשר בשאר ימות השנה שבהם כבד הדבר ממנו מחמת באמירת שמע ישראל שתהדהד בכל קצוות תבל – ה' אלקינו
טמטום העבירות זו העזרה והסיוע שמגישים לנו משמים ביום ה' אחד.
זה ולעומת מה שהשי"ת מאיר לנו את הדרך למצוא את התיקון, )הגרש"ז דרוק שליט"א(
צריך האדם מצדו לפשוט את עצמו ,להכיר את חסרונותיו ,ול־
חפש עצות ודרכים לתיקונם .הארה זו שזוכים לה ביום כיפור, סעודת מוצאי יום הכיפורים
החודרת דרך טמטום העבירות ,נקראת "עיצומו של יום" וגדול
הכח של עיצומו של יוכ"פ עד כי רבי סובר שעל כל עבירות שב־ מהו טעם המנהג לערוך סעודה מיוחדת במוצאי יום כיפור?
תורה בין עשה ובין ל"ת יוכ"פ מכפר אפילו בלא תשובה קרבה מנהג ישראל לעשות במוצאי יום כיפור מעין יום טוב – חוזרים
אל הי"ת מזככת ומאירה עד שמכפרת אפילו בלא תשובה ,ברם הביתה ,עורכים שולחן ,וכולם שרויים במצב רוח מרומם .אז יש
גם לרבי התנאי הוא ,להאמין בכח הסגולי של כפרת עיצומו של הסבורים שאנחנו חוגגים – בגלל שעשיתי עבודה כל כך טובה
יום .אמנם גם לחכמים החולקים על רבי וסוברים שיוהכ"פ מכפר ביום הכיפורים ,לכן כעת אני קוצר את פירות עמלי.
רק עם התשובה ,וכך היא ההלכה גם לדעתם כח התשובה של אבל לא – לא זהו הענין .אתם יודעים מהי משמעות החגיגה?
יוכ"פ שהוא מתקבל יותר נובע רק מהכח העצום של ההארה אנחנו עסוקים בלאהוב את ה'! אנחנו חוגגים את העובדה שז־
שזוכים לה ע"י עיצומו של יום) .יומא פ"ה( כינו שוב להפיק רצון מעם ה' ,ולהימנות על נתיניו הנאמנים של
]שפתי חיים[ המלך .אז בעודך פוסע שלוש פסיעות אחורה בסיום השמונה
5
לדבר אחד ואת פושעים נמנה וגדול עוונו מנשוא ,כי אם אמור
יאמר העבד לרבו כל אשר תאמר אלי אעשה זולתי דבר אחד
כבר שבר עול אדוניו מעליו" תשובה בחלקי עבירה
]שפתי חיים[ עיצומו של יום כיפור מכפר עם התשובה ולכאורה כדי להיות
בעל תשובה צריך תשובה גמורה בכל חלקי העבירה ואם תיקן
רק פרט אחד מחלקי העבירה אין זו תשובה אפילו אם לא ני־
כי ביום הזה יכפר עליכם לפני השם תטהרו )ויקרא
דון ביחס לשאר העבירות אותה העבירה צריכה להיות מתוקנת
טז ל(.
בשלימותה בכל בחינותיה והרי זו עבודה עצומה למעלה מכו־
יש לתמוה מדוע בעצם צריך את עיצומו של יום הכיפורים חותיו של אדם ומה גם שזה גורם יאוש לאדם בבואו להיות בעל
לכפר על עם ישראל הלא גם בשאר ימות השנה כשאדם שב תשובה האיך וכיצד יוכל להתמודד בזה אמנם הג"ר ישראל סלנ־
בתשובה מתכפר לו העוון ומאידך גיסא יום הכיפורים כשלעצ־ טר ז"ל הקל מעלינו את עבודת התשובה" :ידע האדם כי כל עבי־
מו לא מכפר אלא רק עם תשובה ואם כן צריך להבין מה כוונת רה תתחלק לבחינות שונות יש אשר כבד לפניו לשמור ממנה
הכתוב כי ביום הזה יכפר עליכם וכי היום בלבד הוא מכפר? ויש באותה העבירה עצמה אשר יקל לפניו בעתים שונות או
תשובה לכך אמר רבינו עזריה פיג"ו זצ"ל שביום הכיפורים יש במצבים שונים כמו בביטול תורה ובכל פרטי העבירות העבי־
מעלה מיוחדת כי הלוא אמרו רבותינו ז"ל יומא פ"ו השב בתשו־ רה אחת תתחלק לבחינות שונות לפי מצב האדם ותכונתו ומזה
בה מתוך יראה זדונותיו נעשות לו כשגגות ומי ששב בתשובה התקוה לבוא לאיזו בחינה בהעבירה הלזו ביום הכיפורים לבעל
מתוך אהבת השם יתברך זדונותיו נעשות לו כזכויות ואכן יום תשובה גמור לקבלת עזיבת החטא בבחינה הקלה לפניו ,קבלה
הכיפורים הוא יום מיוחד במינו שעיצומו של היום גורם שגם מי אמיתית אשר אין ערוך לגודל מעלתה לטוב לו בזה ובבא" כל
ששב בתשובה מתוך יראת הזדונותיו נהפכים לו לזכויות כאילו עבירה מתחלקת לבחינות שונות בכל עבירה יש זמנים ומצ־
שב מתוך אהבת ה' שנאמר כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר בים שקל הוא לאדם ומסוגל יותר להיזהר מלהכשל בעבירה
אתכם מכל חטאתיכם וזהו שאמר רבי עקיבא אשריכם ישראל ויש אשר הנסיונות לעמוד כנגד אותה העבירה קשים מאוד ול־
לפני מי אתם מטהרין ומי מטהר אתכם למחות את העוון כליל? דוגמא ביטול תורה יש מצבים שאדם יכול יותר בנקל להתגבר
אביכם שבשמים. על יצה"ר דביטול תורה ויש אשר הנסיונות בו קשים מאוד או
)בינה לעיתים ח"א דרוש ד' לשבת באיסורי שבת שרבים הם פרטי חלקי העבירה יש פרטים שקל
שובה( יותר לשומרם ויש פרטים מאיסורי שבת שקשה יותר השמירה
והזהירות מלהכשל בהם ראשית האדם צריך לקחת את פרטי
העבירה הקלים ביותר ולתקנם .וזאת א .כיון שהם יותר קלים
מדות טובות הם ההכנה הראויה לכניסת יום הק־
א"כ נקל יותר לתקנם נוסף לכך גם הקבלה להבא תהיה יותר
דוש יציבה ב .שהרי אמרו לפום צערא אגרא וכך גם בעבירה ככל
אמר אא"ז זצוק"ל מקאזמיר ,אפילו בשעה שאדם הולך בערב שהנסיון יותר קשה כך לעומת זאת העונש יותר קל וכשהנסיון
יום הכיפורים מלובש בקיט"ל ונרות בידו ,אם יאמר לו חבירו לעמוד כנגד העבירה הוא קל יותר אזי העונש על כך קשה יותר
'לך עמי לטייל ודאגה בלבי אשיחנה' ,ילך עמו ,כי מה הוא רוצה ולכן ראשית צריך לתקן את הדברים הקלים שעליהם אין הנ־
לעשות ביוהכ"פ תשובה ,וזה תחילת התשובה ,כי 'ואהבת לרעך סיון כ"כ קשה להיזהר מלהיכשל בהם ומאידך התביעה עליהם
כמוך זה כלל גדול בתורה' ,עכ"ל .ונודע כי צדיק אחד היה נוהג כשלא עמד בנסיון גדולה יותר וזאת חידש הגרי"ס ז"ל האפש־
לספר דבר זה מקאזמיר בכל שנה ושנה בסעודת ערב יוהכ"פ רות להיות בעל תשובה גמור קיימת גם בחלקי העבירה לדוגמא
לפני כל נדרי. איסור לשון הרע עוונו חמור עד למאוד כדברי הגר"א ז"ל באגר־
סיפור כיוצא בו הוי אצל הרה"ק מזוועהיל ,ששנה אחת בערב תו :כי החטא הלשון על כולו כמאמר חז"ל ]תוספתא פאה פ"א[
יום הקדוש ,בהיותו בדרך מביתו לבית המדרש לקראת תפי־ אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעוה"ז והקרן קיימת לעוה"ב
לת 'כל נדרי' ,לבוש ב'קיטל' ובבגדיו הלבנים ,ועטור בטלית של וכו' ולשון הרע כנגד כולם אם אדם יקבל על עצמו להיזהר בל־
מצוה ,הבחין לפתע כי בביתו של יהודי התפוצץ צינור של מי שון הרע ואפילו רק בזמן מסוים אזי תיקן בזה בבחינה מסוימת
שופכין. את עוון הלשה"ר ונעשה בעל תשובה גמור בחלק מהעבירה .וכך
מיד נעצר הרה"ק מזוועהיל ,ומיהר להזמין בעל מלאכה שי־ הוא גם בביטול תורה ,כשמקבל על עצמו שאינו מפסיק מתל־
תקן את הקלקול ,ולא עזב את המקום ואף עזר וסייע בידיו מודו באמצע לימודו -ואפילו אם מקבל שאינו מפסיק בחלק
עד שראה שהתקלה תוקנה במלואה .היה שם אחד ממקורביו מזמן לימודו -הרי הוא בעל תשובה גמור בחלקי העבירה ,וע"י
שעבר אז בקרבת מקום ,ומאד חרה לו לראות את רבו עוסק בחינה קטנה זו זוכה כבר לכפרת יוהכ"פ גמורה .אמנם צריך
בזמן נשגב כזה בדברים בזויים ,לכן ניגש אליו ושאלו מאי האי. לדעת אף שהגרי"ס הקל מעלינו את עבודת תשובה דיוהכ"פ
השיב לו הרה"ק מזוועהיל בניחותא 'הנני עושה כעת מה ע"י קבלה בבחינה מסוימת בחלקי העבירה מ"מ ודאי שהאדם
שעשה הכהן גדול לפני ולפנים' ,כי עשיית טובה ליהודים חשובה מצדו צריכה להיות אצלו השאיפה להמשיך לעלות ולהתעלות
כהקטרת קטורת בקודש הקדשים. בתיקון כל פרטי העבירה זו ושאר העבירות ,שלא יהיה ח"ו מומר
לדבר אחד .כדברי הרבינו יונה )שע"ת ש"א ו( "אך כל אשר אינו
גם על ה'חזון איש' זצ"ל מספרים ,ששנה אחת בליל יום הכי־ נזהר מחטא ידוע ואינו מקבל על נפשו להישמר ממנו מומר
6
בת ,והוא ביקש מאמו שילדיהם ינשאו זה לזו ,וכדי שלא לגרום פורים עברו לפניו המתפללים לברך ולהתברך בשנה טובה ובחג
למריבה בין אמו לאביו חורגו ,החליט לוותר על השידוך שהציעו שמח .בין האנשים עבר איש אחד שהגיע כמה שבועות קודם
לו ,ונשא את בת אביו חורגו ,ואחד מחבריו הטובים לקח את בתה לכן להתייעץ עמו בענייני פרנסתו ,לכן כאשר הבחין בו ה'חזו"א'
של אותה משפחה עשירה. עכבו ושאלו מה נעשה בענינו ,והאם הצליח במעשיו ,אך הלה
ואף שבשעת מעשה לא ראיתי את הטובה שנעשה לי באותו השתמט מלהשיב ,בסברו שאין זה מן הראוי להתעסק בדברים
ענין ,בסוף הבנתי הכל ,כי אותו ידיד שנשא בת עשירים נמשך גשמיים כאלו בזמן נשגב כזה ,ואף רימז על כך לה'חזו"א' ,אך
לאחר החתונה להתעסק בסחורה ,ועזב את ספסלי בית המדרש, ה'חזו"א' השיב לו בפשטות 'פאר דיר ניט ,אבער פאר מיר יא'.
ובסוף אף הפסיד את כל כספו ,ונשאר קרח מכאן ומכאן ,בלא שאכן בזמן כזה אינו נכון לאדם לחשוב ולהרהר על ענייני הפ־
תורה ובלא סחורה' ,ואילו אני זכיתי ב"ה לעזר ,שזוגתי מסייעת רנסה שלו ,אבל לסייע לאחרים חייבים גם בשעה כזאת ,ואדרבה
בידי להדפיס ולהוציא את הספרים שלי ,ולזכות בהם את הרבים', הזמן מוכשר הוא לכך ,והביאור בזה ,מפני שהגשמיות של הזולת
ובכך הוסיף לדבר על לבו דכל מה דעביד רחמנא לטב עביד ,ואף צריכה להיות אצלו כרוחניות.
כאשר לא זוכים לראות תיכף את החלק הטוב שבדבר ,אך לעולם
אין הקב"ה עושה עם האדם כי אם טוב וחסד ,וכה הוסיף לדבר סיפר הגאון רבי אלעזר מנחם מן שך זצ"ל ראש ישיבת פונביז',
עמו במשך כל אותו הלילה. מה ששמע מפי בעל המעשה הבחור 'הירשל קאמעניצ'ער' ,שמ־
)פנינים נחמדים( חמת היות וסובל מחולי ריאות לא זכה למצוא את זיווגו ,בימים
ההם כבר היה מבוגר כבן ששים שנה ולמד בישיבתו של הגאון
ברוך אתה ה' מלך מוחל וסולח לעונותינו בעל ה'חפץ חיים' זצ"ל בראדין ,ולבו היה נשבר בקרבו על מצבו
העגום.
בתפילת העמידה של יום הכיפורים מסיימים אנו את הברכה
שנה אחת בליל 'כל נדרי' ,כאשר נמו כל בני הישיבה את שנתם,
בנוסח זה' :ברוך אתה ה' מלך מוחל וסולח לעונותינו וכו'' .מקשה
ישב בחור זה בבית המדרש ביחידות ,תפוס עמוק בהרהורי צערו,
ה'קדושת לוי' מבארדיטשוב זצ"ל ,מהיכן בטוחים אנו שאכן ה'
לפתע נדהם כשהוא שומע שהדלת נפתחת והנה ה'חפץ חיים'
יתברך מוחל לנו באמת ,וכי אין זו ברכה לבטלה.
צועד לעברו בהדר גאונו ,עד שהתיישב לצדו ,ואז התחיל ה'חפץ
הוא מותיב והוא מפרק :כוונה עמוקה טמונה בנוסח הברכה.
חיים' לשוחח עמו ולספר לו את המאורעות הקשים שעבר בחייו.
נער חכם כיצד נוהג כשרוצה שאביו יתן לו תפוח ,אך אינו בטוח
בילדותו התייתם מאביו ,והיה בודד בעולמו ,ורוחות של המש־
אם יקבל את משאלתו .ממהר הוא לברך בקול ברכת 'בורא פרי
כילים והאפיקורסים נשבו בעוז ,וכמה מן הרשעים ניסו למשוך
העץ' ,ותיכף צועק :נו ,אוֹ ...כלומר ,אסור לי להפסיק בין הברכה
אותו ברשתם ,והיה צריך לגבורה יתירה לדחות את הצעותיהם
והאכילה .באין ברירה ,מוכרח האב לתת לו תפוח .ברור ,שאין
שלא להימשך אחריהם חלילה.
בדעתו של האב להכשיל את בנו בברכה לבטלה.
וכאשר הגיע לפרק 'האיש מקדש' ,הציעו לו בת טובים
הוא הדבר ,אותו חשבון ,עושים אנחנו בני ישראל עם אבינו
ממשפחה עשירה ,וחפץ היה לעשות את השידוך כדי שיוכל
שבשמים ,מברכים בקול רם' :ברוך אתה ה' מלך מוחל וסולח
ללמוד תורה לאחר נישואין בישוב הדעת ,אך לאביו חורגו היתה
הכיפורים עד שלא התענה ביום הכיפורים -לא עשה כלום ריתחא דאורייתא
באכילתו .מה שאין כן לגבי שחיטה ,גם אם לא אכל לבסוף,
מכל מקום השחיטה שינתה את מצב הבשר .כמו כן לגבי
טבילת כלים -הטבילה שינתה את מצב הכלי. רבים הקשו :מדוע אין מברכים על מצות אכילה בערב יום
תירוץ הגרי"ש אלישיב זצוק"ל :אכילה בערב יום הכיפורים הכיפורים?
הינה מצוה בפני עצמה ,אך הואיל והיא הכנה למצות התענית הנצי"ב ,בספרו "העמק שאלה" )פרשת וזאת הברכה( תירץ
ביום הכיפורים עצמו ,הרי היא נחשבת כביכול ל"טפילה" למ־ על כך ,כי מצות אכילה בערב יום הכיפורים אינה אלא הכנה
צוה "העיקרית" ,ולכן לא יברך עליה. לקראת תענית יום הכיפורים ,ולא תיקנו חכמים ברכה אלא
מה שאין כן בשחיטת בהמה על מנת לאוכלה ,ובטבילת על גוף המצוה ולא על ההכנה למצוה.
כלים על מנת שיוכל להשתמש בהם ,הרי אין מצוה באכילת קשה :מדוע אם כן נתקנה ברכה על מצות שחיטה ,והלא
הבהמה ולא בשימוש בכלים ,אלא אדרבה ,ציוונו התורה וחז"ל אין מצוה לשחוט ,אלא שאם רוצים לאכול צריך להתיר את
להקדישם מצות שחיטה ומצות טבילת כלים לפני שימושינו הבהמה באכילה על ידי השחיטה ,ונמצא כי השחיטה אינה גוף
הגשמיים .א"כ בכי האי גוונא לא מסתבר לומר שהמצוה "טפי־ המצוה אלא הכנה לאכילה בלבד?
לה" לשימוש ה"עיקרי" והוא השימוש הגשמי .אלא זה ברור כמו כן קשה :מדוע נתקנה ברכה על טבילת כלים ,הלא אין
שבכי האי גוונא המצוה עומדת בפני עצמה והיא ה"עיקר" לע־ כל מצוה לטבול כלים ,אלא שאם רוצים להשתמש בכלים
נין ברכה ,ולכן יברך גם על השחיטה וגם על טבילת כלים.. צריך לטובלם ,ונמצא כי הטבילה אינה גוף המצוה אלא הכנה
)מרפסין איגרי( בלבד?
תירוץ הגרי"מ פיינשטיין והגרח"פ שיינברג זצוק"ל :לגבי יום
7
עובדות והנהגות ממרן הגר"ח קניבסקי זצוק"ל
תפילות יום הכפורים
אחי ,הרב הגאון רבי אהרן הוניגסברג שליט"א ,ספר לי לפני שנים דבר פלא שראה אצל רבנו זצוק"ל .והנה רק לאחרונה נתגלה לנו
פשרו מפי רבנו זצוק"ל .אחי שליט"א זכה לשמש את סבא רבה שלנו מרן הסטיפלער זיע"א .הוא ספר לי כי במשך מספר שנים בעת
שהתפלל עם מרן הסטיפלער זיע"א ביום הכפורים ,בשנים בהם מבנה בית הכנסת לדרמן היה בן קומה אחת בלבד ,היה שם לב בכל
שנה שכאשר הגיעה תפלת נעילה ,רבן של ישראל מרן הגר"ח קניבסקי זצוק"ל היה מגיע ממקומו הקבוע באמצע בית המדרש ,מאחורי
העמוד ,ונעמד מאחורי אביו הסטיפלער זיע"א ,שישב במזרח בית הכנסת.
בכל שנה שם לב לכך מחדש ,והיה הדבר לפלא בעיניו .בתחלה חשב שאולי רבנו זצוק"ל בא לבדוק את מצבו של אביו מרן הסטיפ־
לער זיע"א ,האם מרגיש טוב .אולם משחזר הדבר על עצמו בכל שנה ,הבין שיש כאן מעשה מכוון ,ולא ידע פשר הדבר.
כשספר לי על כך אחי רבי אהרן שליט"א ,אמרתי לו שאני נמצא ליד מרן זצוק"ל ואשאל אותו על כך .העזתי ושאלתי את רבנו
זצוק"ל ,ומיד אמר לי' :בטח ,איך שהיה מגיע נעילה היה תוקף אותי פחד והייתי בא לעמוד ליד אבא וזה היה מרגיע אותי' .נורא נוראות!
רצתי לבנו של רבנו ,הגאון רבי יצחק שאול שליט"א ,ואמרתי לו :יש כאן פצצת אטום' .הוא אמר :תאמין לי ,במשך שנים לא ידעתי
למה אבא עושה כך .והשנה פעם ראשונה שאלתי את אבא ,וכך סיפר לי ,כשהגיע נעילה היה תוקף אותו פחד והיה נעמד ליד הסטיפ־
לער וזה היה מרגיע אותו .רק לשמוע את הדברים הללו זה פחד פחדים.
שמעתי מבן רבנו הגאון רבי יצחק שאול ,בשם רבנו בשם דובנער מגיד ,שיום אחד החמור ראה שבעליו לא נתן לו לאכול ,חשב
החמור שבעל הבית מדמה שהוא אדם ואוכל פחות ארוחה ביום .אחר כך הגיע הצהרים ושוב לא קיבל האוכל ,חשב החמור ,כנראה
חושב שאני מלאך ולא צריך לאכול .לקראת הערב נזכר שלא הביא לחמור האוכל ,הכניס אוכל -קפץ החמור ואכל כמו חמור .כך
האדם ביום הכפורים ,מגיעה שעת נעילה ,הוא כבר בטוח שהוא מלאך .אולם איך שמגיע מוצאי יום הכפורים והוא רואה את האוכל,
הוא שוכח מזה לגמרי ואוכל כמו חמור...
איך מתכוננים ליום הכפורים
אחד שאל לרבנו איך להתכונן ליום הכפורים? אמר לו רבנו' :ללמוד מסכת יומא' .ושוב אחד שאל לפני ראש השנה במה להתכונן?
אמר רבנו' :ללמד מסכת ראש השנה'.
שאלתי את רבנו זצוק"ל :אומרים בתפלת הימים הנוראים "ותשובה ותפלה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה" .מה עם תורה ,מדוע
לא נזכר למוד התורה? גם רבנו הגדול מרן הגראי"ל שטינמן זצוק"ל נשאל על כך מספר פעמים ,ושניהם ענו בסגנון אחד' :זה צריכים
לכתוב? בלי זה לא מתחיל שום דבר!'
עוד שאלתי את רבנו זצוק"ל ,וגם נכדו הרה"ג רבי יעקב ישראל שליט"א היה שואל את רבנו זצוק"ל כל הזמן בשם המוני פונים :במה
להתחזק בימים אלו לפני הכפורים.
ורבנו זצוק"ל הורה' :ללמוד תורה' .יסוד החיזוק הנצרך זהו לימוד התורה .כאשר שאלו הגאון רבי אליהו מן שליט"א בתקופת הימים
הנוראים ,מה לומר לצבור שעומד לדבר בפניהם ,במה להתחזק בימים אלה ,אמר בנו זצוק"ל את אתם הדברים' :בלמוד התורה' .אמר
רבי אל'ה ,זה צריך כל הזמן ,אבל במה במיוחד עכשיו? וענה רבנו זצוק"ל' :ללמוד כפול'...
לאחד הפונים אמר רבנו זצוק"ל' :ללמוד מסכת ראש השנה' .ולנשים הורה לומר תהלים.
החובות של ערב יום הכפורים
כידוע רבנו זצוק"ל קורא ללמודיו 'חובות' .יום אחד בערב יום הכפורים ראיתי שדבר מה מטריד אותו ,ושאלתיו אם ארע משהו .אמר
לי רבנו זצוק"ל' :יש עוד חובות' .אמרתי ,הייתי עם סבא כל הבקר וראיתי שסבא סיים כל החובות ,כל הדפים של למוד בבלי ושאר
סדרי הלימוד.
אמר לי רבנו זצוק"ל' :אני יודע שגמרתי היום את סדרי הלימוד ,יש חובות אחרים ,היום זה ערב יום הכפורים ,צריך לחזור בתשובה,
לקחת את כל העבירות ולזרוק אותם לים ,זה מה שמטריד אותי ,זה חובות שיש היום בערב יוהכ"פ'.
סדרי רבנו ביום הכפורים
בליל יום הכפורים ,אחרי שרבנו זצוק"ל אמר את שיר היחוד ,היה נשאר בבית המדרש וממשיך בסדר למודו ברמב"ם הלכות יום
הכפורים ,שם אחז ,ולמד במשך הלילה את כל ההלכות הללו ברמב"ם.
)עובדות והנהגות(
8
והרגתו. לעונותינו וכו' ,ומאחר ואין ה' יתברך חפץ להכשיל את כל בית
שואל רבי איצל'ה :הרי הקצב הוא זה שפגע ברב ,ומדעו רב ישראל בברכה לבטלה ,מוכרח הוא לוותר ולמחול על כל עונו־
הלך אליו?! מהיכן רב למד את ההנהגה הזו שאם מישהו פגע בי, תינו.
אני הולך אליו להתפיס? )תולדות קדושת לוי(
כמו כן יש להבין ,אם מגיע לקצב מיתה על שפגע ברב ,מדוע
לא נענש בשעת מעשה ,ועכב הקב"ה את ענשו עד עתה? אל תבוא במשפט עמנו
אלא נאמר בתורה )דברים כח ,ט( "והלכת בדרכיו" ,ואמרו חז"ל
אל תבוא במשפט עמנו כי לא יצדק לפניך כל חי .יבואר על
)פסיקתא זוטרתא ,פרשת ראה דף כא ע"א( שאנו מצוים ללכת
דרך משל ,בעבד המלך אשר חטא נגד המלך ויבקש את המלך
אחר מדותי ושל הקב"ה" :מה הוא רחום וחנון -אף אתה היה כן.
להעביר את חטאתו ,ויצו המלך אותו לאמר ,אתה בעצמך תש־
מה הוא גומל חסדים -אף אתה כן .ארך אפים וקדוש -אף אתה
פוט ותדין אותך ,ואיך שיהיה משפטיך על פי הדין כן יקום .ויתמ־
כן".
רמר העבד על נפשו ,ויצעק צעקה גדולה ומרה שלא יעשה לו כן,
רב הלך בדרכיו של הקב"ה ולמד מהקב"ה את ההנהגה ללכת
כי ידע בנפשו שבודאי יתחייב על פי הדין שידין את עצמו ,והוא
אל מי שפגע בך ולהתפיס אתו .הרי אנו פוגעים בקב"ה ,והוא בא
אינו יכול לעשות לפנים משורת הדין ,ויבקש את המלך ויתחנן לו
להתפיס אתנו! ואם כך נוהג הקב"ה ,על אחת כמה וכמה שאנו
שהוא ידין אותו ,כי מלך חנון ורחום הוא וכל יכול ,ובידו למחול
צריכים לנהוג כך .לכן הלך רב אל הקצב כדי להתפייס איתו.
את חטאתו לעשות לפנים משורת הדין.
אבל למדנו מכאן עוד דבר .אם רב הגיע אל הקצב כדי להת־
כמו כן אנחנו מבקשים 'אל תבוא במשפט עמנו' ,רוצה לומר
פייס איתו ,והקצב מצידו אומר לו" :לך מכאן ,אין לי עסק איתך"
שגם אנחנו נהיה גם כן שופטים אותנו 'כי לא יצדק כו'' ,פירוש
-העונש הוא מידי .במקרה כזה הקב"ה לא מאריך אפו ,אלא תכף
כי ידענו שעל פי הדין אנחנו חייבים ,ואין בידינו לעשות לפנים
מיד מעניש במלוא חומרת הדין.
משורת הדין ,רק אתה בעצמך תשפוט ותדין אותנו ,כי רחום וחנון
ואם כן איזו תביעה עצומה יש על האדם ,אם הוא לא 'מתפיס'
אתה ומרבה לסלוח ,וכל יכול ,לעשות עמנו חסד לפנים משורת
עם הקב"ה! אומר הקב"ה :אני בא להתפייס איתך ,ואתה אומר
הדין ,ולמחול על חטאתינו ופשענו ברחמיך המרובים.
לי 'לך מכאן'?! אם אותו קצב שדחה את רב נענש מיד -על
וזהו כוונת דוד המלך ע"ה )תהלים ב'( 'מלפניך משפטינו יצא
אחת כמה וכמה כשהאדם דוחה את הקב"ה ,כמה איום ונורא
עינך תחזינה מישרים' ,כלומר שיצא משפטינו לפניך ,שלא תביט
הוא ענשו!
ותסתכל על משפטינו כי לפי משפטינו בודאי אנחנו חייבים רק
)נעימות יאמרו(
בעצמך תשפוט ותדין אותנו ,ואז בודאי נהיה זכאים במשפט ,כי
עינך תחזינה מישרים' ,כי רחום וחנון ____ ובידך לעשות פנים
יום הכיפורים – קדושה מיוחדת משורת הדין למחול על עונותינו ,להשפיע לנו שפע וברכה וטו־
כששוקעת החמה בערב יום הכפורים אופפת את הבריאה בות וישועות ונחמות ,אכן כן יהי רצון.
קדושה מיוחדת ,אפשר לממש אותה בידים. )קדושת לוי(
צאו וראו ,גם אנשים שבכל ימות השנה אינם מקפידים על קלה
כחמורה ,ביום כפור הם מתמלאים בכובד ראש ומתעוררים לע־ עיצומו של יום הכיפורים
שות חשבון נפש .אנשים שבכל ימות השנה אינם נמנים עם באי
כגודל הזכות העצומה שיש לנו ביום כפור ,כך גודל התביעה
בית הכנסת ,ביום כפור גודשים את בתי הכנסת .בתפלת 'כל נדרי'
עלינו לשוב בתשובה .הקב"ה יורד אלינו ,מתקרב אלינו ,מתוך
בפתחו של יום כפור ,ובתפלת נעילה בסיומו של היום הקדוש,
מטרה להתפיס אתנו ,ואך אפשר להשאר שוי-נפש?!
בתי הכנסת בכל העולם היהודי צפופים מרוב אדם.
אומר רבי איצל'ה בלאזר זצ"ל בספרו "כוכבי אור" :אדם שנו־
השבת חמורה מיום כפור .והנה ,בכל שבתות השנה האנשים
תר לע מקומו ולא בא להתפיס עם הקב"ה ,התביעה עליו גדולה
הללו אינם פוקדים את בית הכנסת .אפילו ב'שבת שובה' ,השבת
מאד .אומר הקב"ה :אני ממציא עצמי עד אליך ,ואתה נשאר על
שבין ראש השנה ליום הכפורים ,הם לא מוצאים לנכון להתחבר
מקומך ולא מתקרב אלי?!
אל הקב"ה .והנה מגיע יום כפור ,ובבת אחת מתחולל בנפשם
רבי איצל'ה מביא את הגמרא )יומא פז ע"א( המספרת על רב
שנוי .יש להם יחס מיוחד ליום הזה .אפילו הם ,שרחוקים מרוח־
שהיתה לו תרעומת על קצב אחד שחטא לו .הקצב לא בא אליו
ניות ,מרגישים ביום הזה קדושה מיוחדת באויר.
לבקש ממנו מחילה.
מה ההסבר לתופעה המופלאה הזו?
הגיע ערב יום כפור ,אמר רב :אם הוא לא בא אלי ,אלך אני אליו
שורש הדבר נעוץ בכך שבזמן הנעלה והמרום הזה הקב"ה יורד
להתפיס אתו .בדרכו פגש אותו רב הונא .שאל רב הונא :לאן אתה
מגבהי מרומים לעולם הזה ומתקרב אל כל יהודי ויהודי .הירי־
הולך? אמר לו רב :להתפייס עם קצב פלוני .אמר רב הונא :אתה
דה הזו אל עם סגולתו מביאה את נשמות ישראל להתקרב אל
הולך להרוג את הנפש!
הקב"ה ולהתחבר אליו.
הלך רב ונעמד על יד הקצב .אותה עת היה הקצב עסוק בש־
בירת עצמות של ראש בהמה .נשא הקצב את עיניו וראה את רב.
אמר הקצב לרב" :לך מכאן! אין לי שום דבר איתך" .באותו רגע
איך נחתמים לחיים טובים? נשמטה עצם של בהמה מידי הקצב והכתה את הקצב בראשו
9
להם ישועות מעל הטבע .הקב"ה הוא כל יכול ,שום דבר לא קשה כולנו רוצים שהקב"ה יחתום את גזר דיננו ביום הכפורים לשנה
לו .אבל חובת תוכחה עלינו ,שאכן אנו ידידים שלו .אי אפשר טובה ומתוקה ,שנה של מלוי כל משאלות הלב לטובה .ישנם כל
לבוא למישהו זר ולבקש ממנו לחתום לך ערבות ...מה פתאום כך הרבה אנשים שצריכים ישועות בשדוכים ,ברפואות ,בזרע
שיסכים?... של קימא ובשאר הענינים.
אומר הקב"ה לאדם מישראל :ברגע שתוכיח לי שאתה ידיד התעוררתי לדבר נפלא:
שלי ותחתום לי בראש השנה חתימה אחת -אני אחתום לך ביום כל יום בתפלת שחרית אנחנו אומרים" :וים סוף להם בקעת,
הכפורים חמש חתימות! הוא לא מבקש חמש חתימות כי הוא וזדים טבעת וידידים העברת" ,ואצל בני עדות המזרח הנוסח
אבא רחום ,מספיקה לו חתימה אחת ממנו ,והוא מצידו יחתום הוא" :וידידים עברו ים" .בעת קריעת ים סוף נקראו ישראל בשם
עבורנו חמש חתימות. "ידידים".
אומר היהודי' :רבונו של עולם ,אני חותם ,אבל בלי נדר '...אם המצב היה קשה ,כמעט לאחר יאוש .המצרים מאחורה ,הים
כך ,הקב"ה גם כן יחתום אותנו בלי נדר ...נו ,איך זה נראה? הוא מקדימה ,פלונטר ,חנוקים ,מה כבר ניתן לעשות במצב כזה? ואז,
אומר לנו :תן לי חתימה אחת ,תקבל על עצמך קבלה אחת אמ־ "ידידים העברת" -הקב"ה עושה נס ,בוקע את הים ומעביר בו
תית שתחזיק מעמד שנה שלמה ,ותקבל ממני חמש חתימות. את ידידיו!
הקב"ה ,אבא רחום ,רוצה לתת שנה טובה לבניו אהוביו" ,וידי־ מי נקרא ידיד של הקב"ה?
דים העברת" ,הוא ידיד שלך וידיד חותם ערבות ,מי לא רוצה הרמב"ם בהלכות תשובה )ז ,ו( מגלה לנו את הסוד" :גדולה
להיות ידיד של הקב"ה .לידידים הקב"ה בוקע ים .קשה פרנסתו תשובה שמקרבת את האדם לשכינה ...התשובה מקרבת את
של אדם כקריעת ים סוף ,קשה פרנסתו של אדם כקריעת ים הרחוקים ,אמש היה זה שנאוי לפני המקום משוקץ ומרוחק ותו־
סוף ,הכל קשה כמו ים סוף ,אבל לידידים שום דבר לא קשה. עבה ,והיום הוא אהוב ונחמד קרוב וידיד".
הקב"ה מעביר אותם .הוא מבקש ממי הים :בבקשה לזוז ימינה, יהודי שעושה תשובה מתקרב לבוראו ,ומעתה הוא הופך
לזוז שמאלה ,והידידים שלו עוברים באמצע ,צולחים את הים. להיות 'ידיד' של הקב"ה ,ולידידים קורע הקב"ה את ים סוף ,למ־
מה הקב"ה מבקש מאתנו? חתימה אחת .ואם נחתום לו על עלה מגדר הטבע.
יותר מחתימה אחת -אין לתאר ואין לשער איזה שפע של ישו־ מי מאיתנו לא צריך לפעמים ישועה למעלה מגדר הטבע?
עות נקבל ממנו! לאחד יש בעיה בשידוכים ,חברו מתקשה בפרנסה ויהודי אחר
)נעימות יאמרו( סובל מבעיות של בריאות ,כל אחד והצרות שלו .המצב נראה
אבוד ,ים מקדימה מצרים מאחורה .כיצד זוכים לישועה? רבותי,
ידידים עוברים ים!
שמחת מחילת העוונות ביום הכפורים אנו באים לפני הקב"ה ומבקשים ממנו שיחתום
אותנו ב'חתימה טובה' .בתפילת נעימה אנו מבקשים ממנו לא
אמרו חז"ל )ברכות ח ע"ב(" :ועניתם את נפשתיכם בתשעה
חתימה אחת אלא חמש חתימות :רבונו של עולם ,בבקשה ממך,
לחדש בערב" ,וכי בתשעה מתענין? והלא בעשרה מתענין! אלא
"חתמנו בספר חיים טובים ,חתמנו בספר גאולה וישועה ,חתמנו
לומר לך ,כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו
בספר פרנסה וכלכלה ,חתמנו בספר זכיות ,חתמנו ספר סליחה
מתענה תשיעי ועשירי".
ומחילה" .אנא ,רבונו של עולם ,תחתום!
המאכל שנאכל בערב יום הכפורים בט' תשרי ,נחשב למצוה.
אומר לנו הקב"ה :אתם 'ידידים' שלי? אין בעיה ,אני חותם ...כך
מהי הסיבה לכך? כמה וכמה טעמים נאמרו בדבר .יש אומרים
דרכו של עולם ,כשידידי קרוב בא אליך ומבקש ממך שתחתום
שאכילה זו נועדה להכין אותנו לקראת הצום ,רבנו יונה כתב,
לו ערבות -אתה חותם.
שהמטרה היא להראות את השמחה הגדולה שיש לנו ביום הכ־
הקב"ה מוכן לחתום לך ,לא חתימה אחת -חמש חתימות!
פרה.
אבל כדי שיסכים לחתום לך ,הוא מבקש ממך בקשה אחת בלבד
ובאמת אין לנו יום שמח בשנה יותר מיום הכפורים!
:שתהיה ידיד שלו .תקן את מעשיך ,חזור בתשובה ,ואז תהיה
משל למה הדבר דומה?
"אהוב ונחמד קרוב וידיד".
לאדם שיש לו מחלה חשוכת מרפא ,והנה באים ומבשרים לו
אומר הקב"ה :אתה רוצה חמש חתימות? בבקשה .אבל לפני כן
שביום המחרת יגיע מארצות הברית פרופסור מומחה שהמציא
תחתום לי אתה חתימה אחת .אחת! תחתום לי על מה אתה חוזר
תרופה מיוחדת הגורמת שהמחלה תעלם לגמרי .האם לא ישמח
בתשובה השנה הזאת? בבקשה ממך ,אמור לי ,במה אתה הולך
בכך? האם לא יתכונן לקראת היום הזה כאל יום של חגיגה גדו־
להיות השנה הזאת טוב יותר מהשנה החולפת? קבלת על עצמך
לה?!
איזו קבלה טובה שאתה מכון להתחיב לעמדו בה?
יום הכפורים הוא יום שבו מגיע המלך הגדול ומנקה אותנו
האם אתה מקבל על עצמך לכוון יותר בברכות ,לברך ברכת
מכל המחלות והזוהמה שגורם החטא .וכי מי לא ישמח ביום
המזון יותר במתינות ,לא להבליע את המלים? האם ברכת 'אשר
הזה?!
יצר' שלך תהיה אחרת? האם ברכת 'שהכל נהיה בדברו' שלך
אפשר לדמות זאת גם לאדם שיש לו חוב של כמה עשרות
תהיה יותר בכונה? אולי תחתום לי שהשנה הזאת אינך עוזב את
מיליוני דולרים .באחד הימים באו ואמרו לו" :שמע ,יש יום אחד
בית הכנסת אחרי התפילה לפני שלמדת שתי הלכות או שתי
בשנה "שבו בעל הבית מוחק חובות למי שמתרצה ומתחנן לפ־
משניות?
ניו .אם תבוא אליו ביום הזה ,ותתחנן בכל מאודך ,הוא ימחל לך
הקב"ה חותם לידידים שלו ,הוא קורע להם את הים ושולח
10
וכמו כן נתבונן ונראה כי כל דרכי התשובה הינם בדרך צער על כל החוב" .מי מאיתנו לא היה מחכה בקוצר רוח ליום הזה?!
ויסורים ,סיגופים ותעניות ,בכדי למחות מאתנו את רושמו של עלינו לזכור כי מחיקת חובות בסך עשרות מיליוני דולרים היא
החטא .לא כן בעסוק הקדוש ברוך הוא עמנו ברפואות ,שכן הוא כאין וכאפס לעומת מחילה של עוון אחד!
אבינו מרחמנו ,ואינו חפץ להכאיבנו ,כי על כן נתן לנו מימי קדם
את יום הכיפורים הזה ,יום מחילה וסליחה ,יום אדיר בימי שנה,
יום בו נוכל בנקל להיטהר מעוונינו ולשוב זכים וטהורים לפניו עיצומו של יום
יתברך ,בלא צער ומכאוב ,יגון ואנחה.
על יום הכיפורים נמר" :כי ביום הזה יכפר עליכם מכל חטא־
זו היתה כונת ר' עקיבא בומרו" :אשריכם ישראל מי מטהר
תיכם לפני ה' תטהרו" ,ודרש ר' אלעזר בן עזריה )יומא פ"ה:(:
אתכם" ,שכן אין טהרה כטהרת הקדוש ברוך הוא שהוא מטהר
עבירות שבין אדם למקום -יום הכיפורים מכפר ,עבירות שבין
את עמו בלא צער ויסורים ,כי הוא היודע ומכיר במכאובם ,וכמו
אדם לחבירו -אין יום הכיפורים מכפר .ואמר ר' עקיבא" :אש־
שנאמר )תהלים צ"א ט"ו(" :עמו אנכי בצרה" .הן שבח גדול וע־
ריכם ישראל ,לפני מי אתם מיטהרים ומי מטהר אתכם ,אבי־
צום הוא זה ומעלה נפלאה מאין כמוה ,ועלינו לנצלה היטב.
)משלי יעקב( כם שבשמים" .וצריכים אנו להבין מה ביקש ר' עקיבא להעירנו
באומרו" :ומי מטהר אתכם" ,מה חשיבות גדולה יש בהתבוננות
מי הוא המטהרנו.
עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר אכן ,בכדי להבין זאת נקדים לבאר את מאמר הנביא ישעיה
"עבירות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר ,עבירות שבין )ל"ג א'(" :הוי שודד ואתה לא שדוד ובוגד ולא בגדו בך" .זאת על
אדם לחבירו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חבירו .דרש ידי דימוי הלקוח מעולם הרפואה.
רבי אלעזר בן עזריה 'מכל חטאותיכם לפני ה' תטהרו' ,עבירות הנה ,בבוא רופא לרפא חולה באחד מאיבריו ,עתים שלכובד
שבין אדם למקום יום הכפורים מכפר ,עבירות שבין אדם לחבירו חוליו יצטרך הרופא לעסוק עמו ברפואות קשות ומרות ,ולעתים
אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חבירו") .יומא דף פ"ה ב'(. רחוקות אולי אף לגדוע את אחד מאיבריו ולחטוט בבשרו בסכין
והנה מצוי הרבה פעמים שעומדים כמה אנשים שאינם מכי־ חדשה .אולם בזאת ישתנו מידות הרופאים ,האחד מחבירו.
רים זה את זה ,ולפעמים יוצא שאחד מצער את השני בצורה כזו כאשר הרופא הינו אדם שמעודו לא חווה מחלה ולא נזקק לר־
או אחרת ,ואחר כך כל אחד הולך לדרכו ואין אחד יודע מיהו פואות ,זעקות החולה ,מכאוביו ויסוריו ,לא ירעידו בליבו אף לא
חבירו. נימא אחת .אדרבה ,הוא יראה בחולה יצור טורדן ומפונק שאינו
ולכאורה באופן כזה ,איך אפשר לזכות לכפרה של יום כיפור, מוכן להשלים עם מר גורלו ,הוא יגער בחולה ולעתים אף יוסיף
הרי עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שי־ ויכאיב לו בשמחה לאיד.
רצה את חברו ,וכאן שאינו יודע מיהו אותו אדם שחטא כלפיו אולם ,אם הרופא הרגיש פעם על בשרו את מרירותה של הת־
ואינו יכול לבקש ממנו מחילה איך יזכה לכפרה ביום הדין. רופה ואת חודו של איזמל המנתחים ,שוב לא יתן בשחוק פיו על
אבל באמת בספר "תולדות אדם" )פרק י"א( מביא מעשה החולה הבוכה ומתייסר ,אלא בהרים החולה את קולו ירעד גיוו
נורא שהיה עם הגאון רבי זלמן מוולאז'ין ,שהגר"א מווילנא נתן של הרופא והוא ישפיע על החולה נטפי ניחומים ויבקש להקל
לו עיצה איך יזכה לכפרה של העבירות שבין אדם לחברו. על מכאוביו ויסוריו .הוא ינהג בחולה בכפפות של משי בזוכרו
וכך כתב ,בהיות הצדיק רבי זלמן כבן י"ד שנה ,ולמד בבית עד כמה כאבו לו תרופות אלו בעת שהיה הוא מוטל על מיטתו.
המדרש הגדול מווילנא ,בא אליו איש אחד נלעג לשון ואמר לו והנמשל מובן בדבריו של הכתוב" :הוי שודד ואתה לא שדוד".
באתי להגיד לך פירוש טוב ונכון שיש לי על משנה אחת ממסכת הכתוב מתאונן על צרת ישראל ברשעת נבוכדנצר ובהכאיבו
דמאי ,ומפני שקרא לשין ימנית כמו סמ"ך או תי"ו כפויה היה להם עד מאוד ,שכן מאת ויתברך היתה מכונה רצועת מרדות
מצלצל דבריו אלה בזני השומע כאילו אומר פירות טוב .ומלבד להלקות את ישראל ולהכניע את ליבם ,אלא שלרוע מזלם נפלו
זאת זאת היה פירושו על המשנה רע ומר מאוד עד שכל השומע בידו של נבוכדנצר ,מי שמעולם לא חש על בשרו טעמה של
היה עומד ומתפלא ומשתאה איך ממשנה קטנה כמו שהיא ,למד תבוסה וטעמם של צער ויגון ,ובבואו לייסר את ישראל והללו
ודקדק דברים מרבים הבל כאלה. זעקו והתענו תחת ידו -שחק ולעג להם ,ואף הכביד ידו עליהם.
ויחר לרבי זלמן מאוד על חלמותיו ועל דבריו ,ויאמר לא אכחד וכמאמר הקדוש ברוך הוא ביד נביאו )ישעיה מ"ז ו'(" :קצפתי על
ממך שפירותיך פירות דמאי) ,והייתה כוונתו לרמוז לו על דרך עמי ,חיללתי נחלתי ואתנם בידך ,לא שמת להם רחמים ,על זקן
צחות שפירושו הוא פירוש עם הארץ( ,ויפן האיש וילך לו. הכבדת עולך מאוד".
ועל זה הצטער אותו צדיק ,ואמר רע ומר לי מאוד שדיברתי ונפקותא גדולה יש לנו בידיעה זו ,שכן יכולים אנו לזעוק ולה־
אל איש פלוני כך וכו' ,ואם באמת שגה מאוד בפירוש המשנה תחנן על כך ,וכתחינת דוד המלך ע"ה )שמאול ב' כ"ד י"ד(" :נִ ְפ ָלה
הנה לא מדעת שגה כי אם מקוצר רוח דעת ,והיה לי להעמידו על נא ביד ה' כי רבים רחמיו וביד אדם אל אפולה".
האמת בדברי נחת וטעם לא בדברי בוז וקלון ודופי ,עתה הסכל־ ובאמת ,נבחין כי כאשר רופא מרפא אדם חולה ,כי מגמתו
תי עזו .ויבך בכי גדול על זה .ובכל יום היה מתהלך בבתי כנסיות הינה מול רפואה החולה ולא נגד תחושותיו ,ועל כן גם אם יזעק
ובבתי מדרשות ,בשווקים וברחובות לבקש את האיש ולא מצא החולה מכאבים ימשיך הרופא וירפאהו מרפואותיו .לא כן כאשר
אותו ,וכמעט נפל למשכב מגודל כאב לבו ושבר רוחו על ענין זה. אב עוסק ברפואות בנו ,כי אז ליבו יזוע לקול בכיית בנו והוא
ומאריך לספר שכל מה שעשו כדי להפיג את דעתו של רבי יעשה כל אשר לאל ידו בכדי להקל ממנו את סבלו.
11
כרם שלאחר תפילת מוסף ביוה"כ חזר מאה פעמים על המאמר זלמן לא עזר .ור' זלמן ישב בבית מדרשו בעצבון נפש ומורת רוח,
של התומר דבורה במידה ג' עובר על פשע ' -ומכאן יתבייש האדם ויאמר עוון זה הוא מעוונות שבין אדם לחבירו ,ואין תשובה ולא
לשוב לחטוא שהרי המלך בעצמו רוחץ לכלוך בגדיו' עיי"ש שמ־ יום הכיפורים מכפרים עד שירצה את חבירו ,והנה בקשתיהו ולא
פרש הפסוק )תהלים קל ,ד( כי 'עמך' הסליחה ,וכן )ישעיה ד ,ד( מצאתיהו ואיה איפוא תקוותי .והיה בוכהו מוריד דמעות הרבה על
אם רוחץ 'ה'' את צואת בנות ציון ,וכן כתי' )יחזקאל לו כה( 'וזרקתי עוון זה ,כמעט כשטף מים רבים.
עליכם מים טהורים ,דמבואר שהאדם חוטא והקב"ה בעצמו שלא וכשנודע הדבר להגאון החסיד מו"ה אליהו ,שלח אחריו וידבר
על ידי שליח מתקן מעוותו ורוחץ צואת עונו ,ומזה יצא ממילא על לבו תנחומים וניחומים אשר יסודתם בההרי קודש ,והראה לו
שיתבייש האדם לחטוא כי מי ירחץ ממנו חטאו -המלך בעצמו, את מה שכתוב בחובת הלבבות )שער התשובה ,פרק י'( שכתב,
דאילו היה הרחיצה והטהרה ע"י שליח ,נו ,אבל המלך בכבודו וב־ "אבל איך אופן התחבולה למי שקשתה עליו התשובה וכו' ,ותהיה
עצמו עושה את זה ,וזה צריך למנוע אותו מלעשות חטא. התשובה נמנעת עליו לאחד מן הפנים שהקדמנו שהתשובה מהם
ובזה יש לפרש המשנה בסוף יומא אשריכם ישראל לפני מי קשה ,כשיקבל עליו גדרי התשובה בכל תנאיה אשר בכוחו יכולתו
אתם מטהרים ומי מטהר אתכם ,שהקב"ה בעצמו ובכבודו הוא מהם ,הבורא מקל עליו תשובתו ,ועובר לו על מה שנעלם ממנו
לבדו המטהר ולא ע"י שליח. ונמנע עליו ,וישים לו מוצא קרוב מחטאו וירחיב אמתלאתו בו וכו'.
)מאורות רבנו מאיר הלוי( ואם הרע לחברו בגופו או בזכרו ,יכניס לו הבורא יתברך בלבו רצון
ואהבה עד שימחל לו במה שהיה מחטאו עליו ,כמו שאמר ברצות
לפני מי אתם מטהרין ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו".
ומבואר בדברי ושכאשר אדם עושה את כל מה שביכולתו לע־
אמר רבי עקיבא אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרין ומי
שות ומתחרט חרטה גמורה על זה שפגע בחברו ,הקב"ה מכניס
מטהר אתכם אביכם שבשמים וכו' )סוף יומא(
בלב אות ואדם שנפגע רצון ואהבה למחול למי שפגע בו .כך אמר
יש להבין ,דבשלמא לפני מי אתם מטהרין ,הוא מעלה גדולה
הגאון לרבי זלמן כיון שעשית את כל מה שביכולתך למצוא את
שזוכים להיטהר לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה ,וראוי לומר על
אותו אדם ולפייסו ,מעתה כבר הקב"ה יכניס בלבו אהבה למחול
כך אשריכם ישראל ,אבל מהו המעלה שהקב"ה הוא זה שמטהר
לך מחילה גמורה.
אתכם.
ומסיים בתולדות אדם" ,אז רפתה רוח הצדיק כי דברי הגאון
ובפשטות יש לבאר משום דמדרגת הטהרה שנעשה ע"י הקב"ה
החסיד היו בעיניו כאשר ישאל איש בדבר אלוקים".
אינו שיך ע"י אחר .אבל ע"פ דרוש נראה לבאר באופ"א דאיתא
)שלמים מציון(
בתומר דבורה בביאור מידת עובר על פשע ,דהאדם חוטא והקב"ה
בעצמו שלא ע"י שליח מתקן את מעוותו ורוחץ צואת עונו ,ומ־
כאן יתבייש האדם לשוב לחטוא שהרי המלך בעצמו רוחץ לכלוך תפלת הכהן גדול על שום מה
בגדיו עכ"ל ,ולפי"ז יל"פ דזה גופא הוי המעלה של טהרה שנעשה טרם קום המדינה ביום שלפני כן ,דהיינו בערב שבת )הקמת
ע"י הקב"ה ,דמחמת זה שהקב"ה בכבודו ובעצמו מטהרו ,האדם המדינה היתה במוצאי שבת( היה אצל מרן הגרי"ז מבריסק רבי
מתבייש לחזור ולחטוא ,ונמצא שהטהרה הזאת גורמת שלא יחזור זלמן בריזל ומרן פנה אליו ואמר לו שילך להתפלל בכותל המע־
לחטאו ,והיינו ומי מטהר אתכם ,וזהו מעלה גדולה ששייך לומר רבי ,ורבי זלמן ענה ע"ז למרן ,וכי ע"ז צריך תפילה והרי הוא דבר
עליה אשריכם ישראל. שנגד רצון ד' ודאי הוא שלא יצליח.
)מאורות רבינו מאיר הלוי( ונענה לו מרן ואמר ,הנה ביום הכיפורים מצינו שהכהן גדול מת־
פלל שלא תבוא תפילת עוברי דרכים לפניך ,ומה עוברי דרכים,
כוחה של חרטה אמיתית מתפללים שלאי רדו עליהם גשמים והיינו שהולך בדרך ורואה
שמטפטף לו על צווארונו מים ,ואז הוא מתפלל שיפסקו הגשמים,
ראיתי ב"נודע ביהודה" דבר נפלא בענין הודוי והחרטה:
ואף שכל חיותו של העולם ושל אדם זה בעצמו הוא המים ,שה־
אם אדם חוטא חס ושלום ,מהחטא עצמו צומח מלאך חבלה,
מים הם כל החיים ,ובלא זה לא יוכל לשתות ,ולא הא מה לאכול
וכל מטרתו בחייו היא להציק לאותו אדם -הוא מכה אותו ,צועק
כי לא יצמח כלום ,אך מ"מ אם עתה הוא רוצה ומתפלל שלא ירדו
עליו ,מביא עליו צרות ויסורים ,ומקטרג עליו בכל קטרוג שרק
גשמים ,יש מקום שתפילתו תשמע ,עד שנצרך תפילת כה"ג כדי
אפשר.
לבטלה.
דבר זה נרמז בפסוק בירמיהו )ב ,יט(" :תיסרך רעתך" -הרעה
ואמר מרן לרבי זלמן כי אף בעניין תקומת המדינה הוא כן "שי־
שלך ,היא בעצמה תיסר אותך.
תכן ואיזה יהודי יקבל טובת הנאה מהמדינה ויתפלל לתקומתה
אבל בעת שאדם מודה באשמה -אותו מלאך חבלה נאלץ לה־
ואז אפשר שתקום המדינה ,ולכך קום לך להתפלל.
שתתק .הוא כבר לא יכול לקטרג.
)אמרי מרן ר"מ הלוי(
את הרווח הזה אתה מרויח באופן מידי בעת הודוי והחרטה
-הפה של מלאך החבלה נסתם מיד.
גם הרמח"ל וה"אור החיים" הקדוש מביאים פרוש זה על הפסוק דרכיו ראיתי וארפאהו
)ישעיהו סד ,ו(" :ותמוגגנו ביד עוננו" ,כלומר ,העוון שאנו עושים יש להתבונן כמה רחוקים אנו מפעם ,שהרי פעם אנשים חשבו
הוא זה שממוגג אותנו ,הרעה של האדם -היא מיסרת אותו ,לא מחשבות מתי יזכו לתשובה ,איך יזכו לתשובה ,איזה מעשים לע־
הקב"ה .ובעל החרדים מוסיף ואומר ,שעל ידי זה שהזדון נהפך שות ,וממי ללמוד הענינים להגיע לתשובה ,וכן ממי לא ללמוד...
לזכות ,גם המלאך נהפך למלאך של זכיות ואז אין מי שיכהו. סיפר הג"ר וועלול צ'צ'יק זצ"ל ששמע א' בבית הכנסת בשכונת
12
והיינו משום שרצה למנוע את זכות העקידה ,ולפי"ז יש לפרש )אריה שאג(
דגם לאחר שכבר עמד בנסיון העקידה עדין רצה השטן שיהא
תוהא על הראשונות ולכן הגיע במיוחד להמית את שרה אולי פדינו ממהומת מות ואחור בל ניסוגה
עי"ז יוכל לגרוס שאברהם אבינו יהא תוהא על הראשונות לומר
מבואר מזה שבשעת מיתה יש 'מהומה' ,והיינו כמו שכתוב
אילו לא הייתי עושה כן לא היתה מת ובכך יעכב את זכות הע־
בספרים דכאשר האדם כבר נתלש ונוטה למות ,אז סמוך למי־
קידה ,ואעפ"כ לא הצליח בתחבולתו ועמד אברהם בנסיונו מת־
תתו השטן בא במהומה גדולה כדי לקטרגו שיהא תוהא על
חילה ועד סוף.
)מאורות רבינו מאיר הלוי(
הראשונות וכדאי' בקידושין דף מ' ב' אפילו צדיק גמור כל ימיו
ומרד באחרונה איבד את הראשונות שנאמר צדקת הצדיק לא
תצילנו ביום פשעו ,ומוקי לה הגמ' בתוהא על הראשונות ,וכן
בענין מאה ברכות ביוה"כ היצר מנסה להכשילו .וכן היה מעשה באחד שהתחיל לצעוק
מרן זיע"א אחז דכיון שביוה"כ ליכא מאה ברכות ,על כן אין דין קודם מיתתו ,וכששאלוהו לפשר צעקותיו ענה ,איר זעהט נישט,
להרבות ברכות ביוה"כ ,ועל כן ביוה"כ לא היה עולה למפטיר כדי ער שלאגט מיר ]אתה לא רואה? הוא )השטן( מכה אותי[ .ושמ־
להשלים מאה ברוכת וכמנהגו בכל השנה. עתי לבאר מהגר"א לאפיאן ]ואולי אמר כן בשם ר' שמחה זיסל[
]פעם הגיע א' לרבנו זצוק"ל בחוה"מ סוכות ואמר שיש לדק־ דע"ז אנו מתפללים פדינו ממהומת מות ,שבשעת מיתה כשיש
דק כדברי מרן זיע"א מהגמ' עצמו ,דאיתא בגמ' מנחות מ"ג ב' מהומה מהיצר והוא בא לקטרג ולהכשיל בכפירה ,אחור בל ני־
רב חייא בריה דרב אויא בשבתא וביומי טבי טרח וממלי להו סוגה ,שנתחזק ולא ניכשל ולא נהיה בכלל תוהא על הראשונות.
באיספרקמקי ומגדי ,ולמה הגמ' לא מפרש מה עשו ביוה"כ ועפי"ז יל"פ מה שכתוב בפרשת כי תבא )דברים כח ,ה( ברוך
שהוא חידוש יותר גדול משבת ,אלא ע"כ משום דאין דין רי־ אתה בבואך וברוך אתה בצאתך ופירש"י שתהא יציאתך מן העו־
בוי ברכות ביוה"כ כיון דבלא"ה ליכא מאה .אכן רבנו זצוק"ל לא לם בלא חטא כביאתך לעולם .ויש להבין לשם מה צריך ברכה
קיבל את הדברים ואמר דמדברי הגמ' ליכא הוכחה לכך ,ואורחא על כך ,הרי הפרשה שם מדבר על מי שעושה את כל מצות ה'
דמילתא נקט[. כמש"כ בתחילת הפרשה )שם ,א( והיה אם שמעו תשמע בקול
)מאורות רבינו מאיר הלוי( ה' אלקיך לשמור לעשות את כל מצותיו אשר אנוכי מצוך היום,
וא"כ לשם מה צריך ברכה מיוחדת שתהא יציאתך מן העולם
חטאי בין אדם לחבירו אין יוה"כ מכפר עד שיב־ בלא חטא .אבל להאמור יש לפרש דהברכה היא דכשבא היצר
קש מחילה הרע במהומה בשעת מיתה כדי להכשיל ולקטרג ,תהא יציאתך
מן העולם בלא חטא.
בערב יום הכיפורים ,נכנסו יהודים שונים להגריא"ל שטיינמן ואותו היסוד מצינו ברש"י בתחילת פרשת חיי שרה שכתב
זצקו"ל ,סיפרו והתאוננו כי פלוני הכאיב להם ,והוא מתחרט ומ־ נסמכה מיתת שרה לעקדת יצחק לפי שעל ידי בשורת העקדה
בקש מחילה ,אבל קשה להם מאד למחול לו ,כי הוא פגע בהם שנזדמן בנה לשחיטה וכמעט שלא נשחט פרחה נשמתה ממנה
עד עמקי פרנסתם או עמקי נשמתם .הגראי"ל שטיינמן היה מש־ ומתה ,ויש להבין דאם פרחה נשמתה ממנה הלא בהכרח הגיע
תתף בצערם ,ואז היה אומר להם נרגשות :תחשבו לעצמכם .מה זמנה למות וא"כ לשם מה היה צריך השטן לבא ולקטרג להמי־
יהיה לכם מזה שהוא יסבול ,מה יועיל לכם שהוא יתייסר ,וכי תה בצורה כזאת ,דאם הגיע זמנה למות המלאך המות היה יכול
אם הוא יסבול וייענש כאן או בקבר יועיל לך הדבר? הוא היה להמית אותה כדרך כל אדם.
מוסיף ואומר להם כי בזכות שהם ימחלו -ה' יתברך ימחל להם אלא שמצינו שהשטן ניסה לעכב את אברהם אבינו בכל מיני
על עוונותיהם. דרכים ותחבולות כדי שלא יעמוד בנסיון וכדאיתא במדרש תנ־
לעיתים היה אומר לאברכים הסובבים לו ,כי לדעתו בדרך כלל חומא בפרשת וירא שהשטן נעשה לפניהם כנהר גדול ואעפ"כ
העבירות מדאורייתא שיש לבני אדם לשוב עליהם בתשובה, נכנס בו אברהם וכיון שהגיע והמים עד צוארו תלה את עיניו
אינן עבירות 'בין אדם למקום' ,וכי מישהו מחלל שבת במזיד ,וכי לשמים ואמר באו מים עד נפש ,וכן הלך אצל יצחק וניסה לעכבו,
בקשת סליחה במוצאי יום הכפורים עובדות והנהגות
דבר נוסף היה אומר רבנו זצוק"ל במוצאי יום הכפורים, ממרן הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל
משמו של מרנא החפץ חיים זיע"א ,שעמד על השאלה הידו־
עה :מדוע מבקשים 'סלח לנו' בתפלת ערבית שלאחר יום הכ־
פורים ,והרי רק עתה בקשנו סליחה וכפרה.
למוד ה'חובות' וספר התהלים
ואמר החפץ חיים :האם עכשיו במעריב קראנו קריאת שמע ביום הכפורים בצהרים לאחר תפלת מוסף ,היה רבנו מתע־
כראוי? על כך אנו כבר מבקשים סליחה. כב מלשוב לביתו ,ונשאר להשלים את למודיו היומיים .וזאת
)עובדות והנהגות( בנוסף לכך שביום הכפורים עצמו היה אומר את כל ספר
התהלים.
13
למחילה ולסליחה בין אדם לחברו? יש מישהו שלא מתפלל בזדון חלילה ,עוד כהנה ,אבל יש עבירות
ובאר על פי מה שרואים בפרשת הבארות שחפרו עבדי יצחק. ב'בין אדם לחברו' ,שאנשים נכשלים בדאורייתא ממש ,ובזדון,
בשתי הבארות הראשונות רבו עליהם עבדי אבימלך ,והבארות לדוגמה מציקים לקרובים ובני משפחה ,השוויגער לכלה והש־
נזוקו .הבאר הראשונה יבשה ,ומימיה הפסיקו לנבע ,והבאר הש־ ווער לחתן .מכאיבים לאשה ולקרובים אחרים ולסובבים .וכל
ניה יבשה ,וגם מימיה הפסיקו .רק בבאר השלישית שבה היה אלו הם איסורים ממש ועבירות .ויש ברוך ה' ,מיני דרכים שונות
שלום ,היתה הרוחה ,ומימיה לא יבשו .מכך למד יצחק אבינו, לפייס ,להתחרט ולתקן את המעשים.
שהברכה בעולם תלויה במצב השלום בעולם. סיפר לי אחד ממקורביו של מרן הגראי"ל שטיינמן .היה זה
נכון אמנם שבמקרה הזה עבדי אבימלך ,שהיו רשעים ,היו ערב יו"כ שאותו מקורב הגיע לביתו של רבו" .באתי לבקש
אשמים והוו את סבת המחלוקת ,ולמרות זאת גם יצחק סבל מראש הישיבה סליחה ומחילה ,אם פגעתי בו במהלך השנה
מכך ,והבאר יבשה -כי עצם המחלוקת מונעת ברכה בעולם. ביודעין או שלא ביודעין" ,מרן הרים אליו את עיניו ואמר" :אותי
ביום הכפורים נחתם גזר דיננו ,אך כל שפע שנגזר עלינו אינו אינך צריך לפייס ,אני זה שחייב לך הכרת הטוב .אבל אנא ממך
יכול לחול במקרה שישנה מחלוקת ומריבה .גם כאשר צד אחד זה הזמן שתחזור לביתך ותבקש סליחה ומחילה מאשתך ומבני
צודק ,והצד השני אינו צודק ,עצם המריבה היא מחסום בפני ביתך"...
הברכה. כך סיפר גם הרב ישראל מאיר שושן ,כאשר בערב ראש השנה
אין כלי מחזיק ברכה אלא השלום .השלום -הוא המפתח לח־ לרבנו הגראי"ל ושאל אודות עניני תשובה והתעוררות באופן
תימה טובה. פרטי ומה מוטל עליו בשיחו לפני ציבור .לפתע שאל אותו מרן:
משום כך ,צריך כל אדם להשתדל ביום הכיפורים בכל כוחו מה לדעתך ,אילו חטאים יש לאדם יותר שעליהם יש לחזור בת־
לפיס את חברו ,ובמקביל לא יקפיד על אף אחד וימחל לכל מי שובה -חטאי בין אדם למקום או בין אדם לחבירו?
שפגע בו .או אז ,יתן הקב"ה בלב זולתו שגם הוא יתרצה אליו מרן השיב ואמר לו )כמעט כהאי לישנא( :כמה חטאי בין אדם
וימחל לו מחילה גמורה ,ושוב לא יהיה דבר שיהוה מחסום בפני למקום כבר יש )מלבד נושא של ביטול תורה(? -לא לענות אמן
הברכה. יהא שמיה רבא וכדומה .אבל בין אדם לחברו יש הרבה .לדוגמא,
)האדמו"ר מלעלוב זצוק"ל( אם הוא מענה את רעייתו או בני ביתו ...וכי אם היא אשתך אז
מותר לך להציק לה?!
ונסלח לכל עדת בני ישראל אח"כ הוסיף כי פעמים רבות החמות מצערת את כלתה לריק,
כי מרגישה כאילו שהיא לקחה את הבן שלה ,וכי מותר להם
בכל ליל יום הכיפורים ,בעת אמירת המילים "ונסלח לכל עדת
להציק כל כך?!
בני ישראל ולגר הגר בתוכם" ,והיה מרנא ה'חפץ חיים' מתייפח
המשיך :כמה עבירות שייכים אלינו בבין אדם למקום? הרבה
בבכי עז .באחת השנים שאלוהו תלמידו" :רב'ה ,מדוע לבכות
יותר נופלים בדאורייתא של בין אדם לחבירו ולא בדאורייתא
במילים אלו?" ,וה'חפץ חיים' ,הכהן הגדול מאחיו ,הסביר -גר
של בין אדם למקום.
שמתגייר לומד הכול מהתחלה ,וכאשר הוא נכשל בתחילת דרכו
באותו שיח הוסיף :אדם חושב כי הוא צודק בהכל ,וכי גם
בדבר איסור ,יודעים שרק עתה הוא למד ,ומבינים שאין לגעור
היסורים שבאים עליו בוודאי לא מגיע לו ,וכי הוא עוד יכול לתת
בו.
עודף להקב"ה ...הצדק עמו תמיד! ובשלמא אם היה חושב שצו־
והנה ,ביחס לקדוש ברוך הוא נחשבים כולנו כגרים .מגיע ליל
דק בענייני בין אדם למקום ,נו ,שיסתדר עם העבירות של עצמו
יום הכיפורים וכל יהודי מבקש סליחה ומחילה מבורא העולם.
)רח"ל( ,אבל כאשר ה'צודק' שלו הוא בבין אדם לחברו ,סובלים
ובמה יזכה שתתקבל תפילתו ויתקיים בו "ויאמר ה' סלחתי כד־
מכך אחרים ,וזו בעיה קשה.
ברך"? -על ידי שיקיים "ונסלח לכל עדת בני ישראל" ,ויתייחס
וכמה פעמים היה נוהג לומר בימים שלפני יוה"כ' :אנשים
לכל יהודי בסלחנות ובסובלנות ,כפי שנוהג כלפי "הגר בתוכם".
מקיימים את המנהג שמבקשים מחילה בערב יום כיפור ,אבל
הרגע הכי שמח בשנה
ממי שבאמת צריכים לבקש ,לא מבקשים ,וממי שלא צריך מב־
רבי שלמה זלמן אויערבך שאל פעם את מקורבו )רבי חיים
קשים."...
אלימלך קורנברג( מה הרגע הכי שמח בשנה? הוא שאל והוא
)אוצר המועדים(
השיב" :בשעה שמברכים שהחיינו בהתקדש ליל יום הכיפורים".
ביום כיפור -כל הבריאה מתרוממת
מובא בהלכה כי יש ענין גדול לעמוד בחזרת הש"ץ של תפלת הברכה תלויה בשלום
יום הכפור .חזרת הש"ץ כמו התפילת שמונה עשרה שעומדים
יום הכפורים אינו מכפר במקרה שיש כעס ותרעומת בין אדם
בה .הרב אלישיב זצ"ל הורה שמי שכוחו מוגבל -עדיף שישב
לחברו ,ואדם לא פיס את רעהו.
במזמורים שאומרים בעת פתיחת ההיכל ,ויעמוד בעת חזרת
הקשה על כך הרבי מלעלוב זצ"ל :מה הקשר בין כפרת יום
הש"ץ ,מאשר להפך :לעמוד בפתיחת ההיכל ,ולשבת בחזרת
הכיפורים לרצוי החבר? הלא את יום הכפורים הקדוש ,שכל כלו
הש"ץ.
רחמים ,קבלנו בחמלת ה' עלינו בעקבות ארבעים יום של תפלה
בעל היסוד ושורש העבודה" אומר ,שאם אדם מתאמץ לעמוד
במדבר ,לאחר חטא העגל .באותם ימים התפלל משה רבנו בש־
בחזרת הש"ץ ביום כפור ,וכתוצאה מכך כואבות לו הרגלים -הרי
מים ,וכלל ישראל התפללו למטה ,וביחד הם הצליחו להוריד
הוא מכפר בכך על כל ה"רגלים ממהרות לרוץ לרעה" ,שנכשל
לעולם מתנה נפלאה ששמה יום כפור .במה קשור ענין נשגב זה
14
למכור את כל מה שיש כדי לקנות מכנסים ,או אפילו חולצה- וחטא במהלך השנה .אם כתוצאה מהצום הרעב מציק לו -הרי
מובן ,כי אכן זו בושה גדולה לצאת לרחוב בלעדיהם .אבל מדוע הוא מכפר בכך על כל המאכלות האסורות שאכל במהלך השנה,
יש לאדם למכור את כל אשר לו כדי לקנות נעלים? מה כל כך ועל מה שאכל בלא ברכה .אם כתוצאה מרבוי התפלה הפה שלו
נורא אם ילך בלי נעלים? יבש ,לשונו נדבקת לחכו ,ולמרות שקולו צרוד הוא מתאמץ לה־
אלא ,שבעת שאדם הראשון חטא -קלל הקב"ה את האדמה תפלל בקול ובהתלהבות -הרי הוא מכפר בכך על חטאי הדבור
)בראשית ג ,יז(" :ארורה האדמה בעבורך" .ממילא ,כאשר אדם שחטא במהלך השנה .ועל זה הדרך :כאב הראש -מכפר על המ־
מניח את רגליו על האדמה -הוא נוגע בקללה והיא נדבקת בו! חשבות האסורות ,ודמעות העינים -על הראיות האסורות.
לכן אדם .החפץ להתרחק מן הקללה ,שלא תדבק בו -חייב למ־ יתרה מכך ,לא זו בלבד שהוא מתקן את כל החטאים שחטא
כור את כל אשר לו ולקנות מנעלים לרגליו .הנעלים יוצרות חצי־ באמצעות איברי גופו ,אלא הוא גם מוסיף להם בריאות! הרפואה
צה ,נתק ,בינו לבין האדמה. לאיברי הגוף תלויה במאמץ שהאדם עושה באיבריו ביום כפור!
כל זה אמור לגבי כל ימות השנה. דוקא הכאב ברגלים ,שנגרם בעטיה של העמידה הממושכת בת־
ביום כפור -אומר ה"בני יששכר" -לא רק בני אדם מתרוממים פלת יום כפור -יביא רפואה לכל מיני בעיות שהיו לאדם ברג־
למדרגת מלאכים ,גם האדמה מתרוממת! אותה אדמה שבמהלך ליו .דוקא כאבי הידים ,שנגרמו בעטיה של ההתלהבות בתפלה,
כל השנה היתה "ארורה" ,הופכת להיות קדושה! היא מתרוממת שהיתה בבחינת "כל עצמותי תאמרנה" -יביאו לרפואתן השלמה
להיות במדרגתה של האדמה שבמקום המקדש -שם שיש עליה של הידים .וכן על זה הדרך :צריבת העינים ,שנגרמה בעטין של
קדושה ,ומחמת כן הכהנים הולכים עליה יחפים ,כדי שלא תהיה הדמעות -תביא מזור לכל תחלואי העינים.
חציצה בינם לבין הקדושה .ביום כפור הבריאה כולה מתעלה. ה"בני יששכר" ,בספרו "אגרא דפקא" ,שואל מדוע ביום כפור
האדמה שבכל מקום הופכת לקדושה ,ולכן אנו הולכים יחפים הולכים יחפים ,בלי נעלים? והוא מבאר זאת על פי דברי הגמרא
שלא תהא חציצה בינינו לבין הקדושה. )שבת קכט ע"א( שלעולם ימכור אדם כל מה שיש לו ,ואפילו
רבותי! את הקורות ביתו ,ויקנה מנעלים לרגליו .ולכאורה קשה :בשלמא
דברי התעוררות
דברי התעוררות לפני תפילת נעילה
ואמנם ,קיום תפקיד זה בשלמות כרוך ללא ספק בצורך כתב המשנה ברורה )סימן תרכ"ז ג'( "כי בנעילה הוא חתי־
להתגבר על קשיים רבים ולנהל מאבק קשה ויום-יומי עם מת הגזר דין שנכתב בר"ה על בני אדם ,לטוב ולרע .ויזדרז
היצה"ר .אך עלינו לדעת שהקב"ה -שברא אותנו לצורך מלוי מאד בתפילת נעילה ,כי תכלית כל עשי"ת הוא יו"כ ותכלית
תפקיד זה -נטע בנו את הכוחות שבאמצעותם נוכל להתגבר יו"כ הוא תפילת נעילה ,שהכל הולך אחר החיתום ,ואם לא
גם על קשיים. עכשיו אימתי.
והנה ,פעמים שאדם אינו מודע לכוחות הגדולים הטמו־ "ולכן אף אם חלש מחמת התענית ,מ"מ יאזור כגיבור חלציו
נים בו ,וכאשר ניצב בפני קשיים ,הוא נוטה להתייאש בקלות להתפלל במחשבה זכה וברורה ולקבל על עצמו גדרי הת־
מלהתמודד איתם. שובה באמת ,והבא לטהר מסייעין בידו ויחתם בספר חיים
בשנים האחרונות התגברה מאד השפעת הפסיכולוגיה, טובים".
ורוחותיה הזרות חדרו לתוך מחננו פנימה ,והחלה להשתרש המ"ב ,אשר בכל השנה כולה מורה לנו את הדרך אשר נלך
ההשקפה הכוזבת שכוחות הנפש שלנו חלשים מכדי להת־ בה ואת המעשה אשר נעשה ,מעורר אותנו שלמרות חולשת
מודד עם קשיים ,ועלינו להסתפק בעבודת ה' שאינה כרוכה התענית נאזור חלצנו ונקבל את גדרי התשובה באמת ,משום
בהתגברות על הטבע. שבשעת נעילה נחתם הגזר דין על כל בני אדם ,אם לטוב ואם
אך חובה להבהיר שדעה זו מנוגדת בתכלית להשקפת התו־ למוטב ,ואם לא עכשיו אימתי!
רה! כי למרות שאנו מעדיפים שלא להיקלע לעימות ישיר והנה ,עלינו לדעת ש"קבלת כל גדרי התשובה באמת"
עם היצה"ר ,ומשתדלים ככל האפשר להמנע ממצבים של מחייבת רצון אמיתי שכל חיינו יהיו כרצון ה' ,ואסור בשום
נסיונות ,אך כשאין ברירה ,עלינו להשתמש בכוחות הגנוזים אופן להסתפק בפרורים של קבלות .עלינו לשנן לעצמנו
בנו כפי הצורך. ללא הרף ולחיות עם הידיעה ,שאנחנו תושבי העולם העליון,
וזכורני ,שבעת שלמדתי בישיבת חברון דיברו ראשי הישי־ אלא שנשלחנו לעולם הזה לזמן קצוב על מנת למלא תפקיד
בה בהיפוך גמור להשקפה הכוזבת של חולשת הכוחות .ע"פ מסוים :לעבוד את הקב"ה ולהדבק בו ,ע"י לימוד כל התורה
דבריהם ,עם ישראל יכול לעמוד על גודל הכוחות שקיבל וקיום כל המצוות.
מבורא העולם ,ע"י התבוננות בתרי"ג המצוות שנצטווינו האור החיים הק' )דברים ח' א'( כותב על הפסוק" :כל המ־
לקיים ,גם במצב של קושי ,ופשיטא שהתורה מצווה רק את צוה אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות למען תחיון- '...
מה שבכוחם של ישראל לעשות )שהרי אונס רחמנא פטריה( שכאשר אנשים מסתפקים בקיום חלק מהמצוות "זהו הסובב
)שלמי מועד( יסורי האנשים וימעט כבודם וירבה יגונם"...
15
המגיח רבי אליהו לופיאן זצ"ל הגיע שנה אחת בליל יום כפור אנחנו שומעים היטב מה כתוב כאן?
לישיבת פוניבז' ומסר שיחה לבני הישיבה .הוא הביא את מאמר כתוב כאן שביום הכיפורים גם האדמה שלא חזרה בתשובה-
חז"ל )פסחים קיג ע"ב( :שלשה אין הדעת סובלתם ,והקב"ה שו־ מתעלה ,מתרוממת! ומעתה הבה ונדון קל וחומר :ומה האדמה
נאם :דל גאה ,עשיר מכחש וזקן מנאף. שלא חזרה בתשובה זוכה ,ביום הכפורים להתעלות ולהתרו־
המכנה המשותף לשלושתם -שהם עושים דבר נגד הטבע. ממות ,אדם שחוזר בתשובה ,עוזב את הרע ובחור בטוב -על
הדל -אין לו כלום ,ועל מי הוא מתגאה? העשיר -יש לו הכל, אחת כמה וכמה שיזכה להתרומם ולהתקרב אל השם יתברך.
ולמה הוא צריך לשקר? הזקן -כח התאוה שלו חלוש ,ולמה הוא הבה ונזכור :ככל שנשתדל לעשות יותר תשובה -כן נזכה לה־
מנאף? תרומם יותר! נוכל להגיע עד כסא הכבוד! השם יזכנו.
כל אלו הם חכמי להרע! מנצלים את הכח שלהם לרע על ידי )שש באמרתך(
שפועלים כנגד טבעם. התפילה משנה את האדם
אמר המשגיח :הנטיה הטבעית של יהודי ביום כפור היא לרו־ נפשנו חמדה לדעת אז רז סוד התפילה .כיצד מועילה התפילה
מם את נפשו ולהתקרב לה' .לכן ,מי שמגיע ליום כפור ולא שב לשנות גזר דין של אדם? וכי יתכן כי גזר דין של הקב"ה ישתנה,
בתשובה -זה נגד הטבע! ואדם שפועל נגד הטבע -הקב"ה שונאו, והרי נאמר )מלאכי פרק ג' ו'( "כי אני ד' לא שניתי."...
ואין הדעת סובלתו! ואכן סוד הדברים הוא ,כי אל הגזירה משתנה אלא האדם הוא
לכן ,עיקר העבודה ביום הכפורים היא לממש את הנטיה הט־ שמשתנה ,ואף אם נגזרה גזירה על פלוני ,הרי שהוא לא אותו
בעית והסגולית של היום הזה ,לטהר עצמנו ,לרומם את נפשנו שעליו חלה הגזירה ,כי אחר הוא ,שונה.
ולהתקרב לה' בכל לבנו. יסוד זה כתב רבי יוסף אלבו בספרו "העקרים" )מאמר רביעי
)הג"ר אליהו לופיאן זצוק"ל( פי"ח( וביאר כי עיקר התפילה אינה כדי להביא שינוי ברצונו של
מלה אחת של ודוי השי"ת ח"ו ,אלא שע"י התפלה משתנה האדם המתפלל ,שע"י כך
המשנה באבות )ה ,ו( אומרת ,שעשרה דברים נבראו ביום הוא עולה למדרגה יותר רמה ונשגבה.
שישי בין השמשות ,אחד מהם הוא 'פי אתון'. וכשם שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי ,כך גם יהודי כשהוא
שואל מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל :חתן צועד לחופה כשאביו מתעלה ממדרגה למדרגה פנים חדשות יש לו ,ואם הגזרה נגזרה
מלוה אותו מצדו האחד והמחותן מצדו השני .התזמורת מנגנת על פלוני אלמוני ,הנה ע"י התפילה ששוברת את לבו כבר נעשה
את הנגון של החופה ,הכתובה מוכנה ,האורחים צועדים לכוון לאחר באופן שהגזירה כבר איננה מכוונת עליו .ומפני כך הוא
מקום החופה ,ומסדר הקידושין גם הוא כבר מתקדם לשם. נקרא 'מתפלל' ולא 'מפלל' ,להדגיש כי לא עצם התפילה הוא
"רגע אחד" ,צועק אביו של החתן" .שכחתי משהו!" העיקר ,אלא מה שהוא מתפעל מן התפילה זהו העיקר המכוון.
לא מצאת זמן אחר? הרעי עכשיו כבר הולכים לערוך את החו־ וראיתי כי סמכו את דבריו על המעשה המובא בירושלמי )ע"ז
פה! לא משנה מה הוא שכח ,דבר אחד ברור :מדובר בדבר יקר פ"ב ,דף ט"ז ,(:מסופר שם כי רבי מנא בר תנחום הלך מארץ יש־
ביותר ,ברמת קריטיות שמחייבת אותו לעצור גם בסיטואציה ראל לצור ,והיה להם למורה הוראה .אחד הדברים שפסק להם
הזו. הוא ,שהתיר להם לאכול תורמוסין שבישלו אותם עכו"ם .מכיוון
הקב"ה בורא תבל ומלואה בששה ימים :ביום הראשון את שסבר כי אין זה מאכל חשוב ,ולא גזרו על כגון זה איסור של
השמים והארץ ,ביום השני את כל המים שבנהרות ובימים ,ביום בישולי עכו"ם.
השלישי את כל העצים הדשאים הפרות והירקות ,ביום הרביעי פעם הגיע רבי חיים לצור ומתא את רבי מנא בר תנחום .ואז
את כל מערכת הכוכבים ,הכוללת מיליארדי כוכבים שבתוכם נודע לו שהתיר אכילת תורמוסין שהתבשלו ע"י גוי .ראה ושתק.
השמש והירח .ביום החמישי את כל בעלי החיים שבים והעופות, כשחזר לארץ ישראל ,שאל אותו רבי יוחנן איזה מעשה אירע
ביום השישי את כל בעלי החיים ,ואת האדם ואשתו .זמן קצר לידך? ואז אמר לו שמצא את רבי מנא בר תנחום שהתיר אכילת
לאחר שנברא ,הספיק האדם לחטא ולאכול מעץ הדעת ,גרש מגן תורמוסין שהתבשלו ע"י גוי.
עדן ,והוא ,האשה והנחש נתקללו .אז היתה אמורה לבוא שבת, אמר לו רבי יוחנן ,ולא פגעת בו? לא מחית בידו? השיב לו רבי
שבת מנוחה בה נח הקב"ה מבריאת העולם הגדול .העולם כולו חייא ,אדם גדול הוא .ובמה הוא ראה זאת? בכך שראה שרבי מני
אמור היה להתאחד במנוחה אחת עם הבורא. יודע למתק את המיים המלוחים של הים הגדול .וכל תלמידיו
אך בערב שבת בין השמשות ,ברגע האחרון שלפני המנוחה, שותים מים אלו מידי בוקר .אדם כזה לא יכולים לנדות.
יש עוד דבר שנברא דוקא באותה שעה :פי האתון! אמר לו רבי יוחנן ,לא בני ,הוא לא ממתק את מי הים .אלא
מה דחוף לברוא אותו דוקא בזמן זה? הרי ניתן לברוא אותו הוא יודע את חשבון המים .שבשעה שהמים מקלסין את בוראן
גם אחרי שבת?! הן מתתמתקין.
התמיהה הולכת וגוברת כשחושבים שהיא נועדה עבור בלעם ומכאן המסקנה היא ,כי אם המים בשעה שהם מתפללים הם
הרשע שברשעים ,שעליו מספרת הגמרא )גיטין נז ע"א( שכבר משתנים ומתמתקים .ק"ו אדם שמתפלל משתנה...
אלפי שנים הוא נדון בגיהנום הנורא ביותר .בכל זאת ,כאשר אונ־ )הגדתי היום(
קלוס מעלה אותו באוב ושואל האם להדבק בעם ישראל ,משיב
בלעם בעזות מצח" :לא תדרוש שלומם וטובתם כל הימים"! יום כפור -יום של רוממות הנפש
האם עבור רשע כזה היה צריך לברוא את פי האתון דוקא בערב
הנטיה הטבעית ביום כפור -להתרומם
שבת בין השמשות?
16
החטא .ולא רק שהם הושפעו ,אלא בכוחם להעביר את ההשפ־ אמר הרב שטיינמן תרוץ נפלא :הקב"ה ידע שבלעם הוא רשע
עה הלאה .כאשר נכנס לביתו של אותו אדם שכן ,ללוות עגבניה גדול ,שהשתמש בנבואתו לטומאה וקלקול ,לקלל את ישראל
או ביצה ,הוא משופע מן הטומאה שאופפת את הבית ,וגם הוא ולכלותם ,ולכן אם יבוא אדם ויוכיח אותו על מעשיו הרעים -אין
עלול לחטוא. סיכוי בעולם שהוא ישמע את דבריו .היה שווה ,אפוא ,לקב"ה
נמצא ,פלוני חטא בתוך ביתו ,ואיש אינו יודע מכך ,אך בחטאו לברוא בריאה כה מיוחדת כפי האתון ,כדי שהיא תפתח את
קלקל את כל מי שנכנס לביתו ,והם שחטאו בעקבותיו קלק־ הפה ותתן לו מוסר כמו שצריך .אז הוא יחטוף 'שוק' ויאמר מלה
לו אחרים שבאו בעקבותיהם ,וכך ההשלכות של החטא שלו הן אחת" -חטאתי" )במדבר כב ,לד(.
ארוכות טווח. אמנם זה לא היה וידוי רציני ,שהרי במקום לשוב לביתו ולב־
באמירת 'אשמנו' מבטא האדם את המציאות הזו :לא רק הוא כות ולהתחרט כל חייו -הוא המשיך במעשיו הנלוזים ,אבל מכל
לבדו אשם .במעשה הקטן שלו הוא גרם שעוד רבים וטובים מקום היה זה חידוש ,שרשע נאלח שכזה מוציא מפיו את המילה
אשמו ביחד אתו ,וכל מעשיהם נזקפים לחובתו. "חטאתי" ,ורק עבור כך היה שווה לקב"ה לברוא את פי האתון!
דברים חמורים אלו מראים עד כמה חמורה עברה שעושה מכאן לומדים לימוד יסודי :הקב"ה ברא את פי האתון דוקא
אדם ,גם כאשר הוא עושה אותה בחדרי חדרים ונדמה לו שאיש בערב שבת כדי ללמד אותנו על ערכה של מלה אחת של ודוי
אינו מושפע ממנה לרעה. ותשובה! לכל אדם יש את האפשרות לשוב בתשובה ,אם רק
אך כדי שלא תפול רוחנו -חובה להזכיר גם את הפכם של דב־ יאמר את הוידוי כמו שצריך "חטאתי ,עויתי ,פשעתי" ,לא באופן
רים :מדה טובה הלא מרובה ממידת פורענות .ואם כך גורם אדם של ודוי פה גרידא ,אלא בודוי הלב.
שחוטא ,שוו בנפשכם כמה תורם לעולם אדם שמקיים מצוה! מדיין הכשילו את צדיקי ישראל בבעל פעור בדרך נכלולית.
הוא קיים את המצוה בחדרי חדרים ,מבלי שאיש ראה זאת, הם פיתו אותם לדבר מצוה כביכול ,שאינה אלא עברה של עבו־
אך קדושת המצווה קימת ,והיא משפיעה על אחרים ,וגורמת גם דה זרה ,ומתוך העברה הזו הם נגררו לעברה אחרת וחטאו בבנות
להם לקים מצוות ,וכך גדלות הקדושה והטהרה בעולם. מדין.
כל חיזוק עשוי להיות משמעותי לגורל העולם כולו. לכן למדינים אין תקנה! הקב"ה צוה לנקום בהם את נקמתו-
בדברים אלו באר רבי זידל עפשטיין את דברי הגמרא )יומא פו "לתת נקמת ה' במדין" )במדבר לא ,ב( .זו "נקמת ה'" ,שלא ישאר
ע"ב( "גדולה תשובה ,שבשביל יחיד שעשה תשובה מוחלין לכל מהם שם ושארית .מלבד הילדים הקטנים שלא טעמו טעם
העולם כולו " -על ידי תשובה מכניס האדם רוח טהרה בעולם, משכב ,את כל הזכרים הרגו אחד מהם לא נשאר!
ורוח הטהרה הזו גוררת אחריה את כל העולם כולו לתשובה ,וכך וכל זה למה? כי הם פתו את ישראל למצוה כביכול ,וכך משכו
יכולים כולם לזכות למחילה. אותם אל מקום העברה .וזו הסכנה הגדולה ביותר -כשאדם
)הגר"ז עפשטיין זצוק"ל( נמצא במקום עבירה ,בתוך 'מרחב המחיה' של היצר הרע.
ועל כך אנו מתודים" -על חטא חטאנו לפניך" ,דהיינו ,חטאנו
"איה" בנקודה הזו של "לפניך" .במקום להתרחק ממקום העבירה ול־
עמוד לפני ה' ,הלכנו אחר עצת יצרנו ונכנסנו לידי ניסיון ,הסתו־
בימים נוראים ,כאשר הש"ץ מגיע בקדושה של מוסף ל"איה
בבנו במקום סכנה ,ועל ידי כך נפלנו ברשתו של היצר.
מקום כבודו" ,הוא מאריך בתיבת "איה" .באותו הזמן ,אנו מבק־
והתקנה היא -להיות תמיד לפני ה' ,להסתופף בחצרות ה' ,לח־
שים שייתן לנו הקב"ה אחד משלושה דברים' :עושר מופלג ,בנים
זות בנועם ה' ולבקר בהיכלו ,להישאר מוגנים בתוך בית המדרש
צדיקים וחכמים ,רוח הקודש' .נשאל רבי אהרן לייב שטיינמן ,על
ולא לתת שום דריסת רגל ליצר הרע!
מה מהם כדאי לכוון?
)הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל(.
השיב מרן :תבקש על רוח הקודש ,אולי תזכה לזה ,שהרי תוס'
עקר מצות התשובה היא הוידוי כפי שכותב הרמב"ם בתחילת
בקידושין )ע"ג (.הביא את שאירע באבוה דשמואל שהיה במדי־
הלכות תשובה" :כשיעשה תשובה וישוב מחטאו חייב להתודות
נת הים ,ובא לביתו על ידי שם ללילה אחד ,וחזר למחרת למ־
לפני הא-ל ברוך הוא".
קומו .בכך בא תוס' להכשיר תינוק שנולד אע"פ שאביו במדינת
נוסח הוידוי הוא בלשון רבים" :אשמנו ,בגדנו ,גזלנו" ,וכן בוידוי
הים ,שמא האב בא בקפיצת הדרך לביתו על ידי שם .סיים רבי
האורך" :על חטא שחטאנו לפניך".
אהרון לייב ואמר :העולה מדברי התוס' שדרגה זו שייכת לא רק
והענין תמוה -כשאדם חוטא ועושה מעשה לא טוב ,עליו
בקדוש עליון כאבוה דשמואל ,לא רק אצל תנאים ואמוראים,
לקחת את האחריות על עצמו ולא להטילה על כתפיהם של אח־
אלא גם אצלנו -אצל כל אדם!
רים.
ואילו רבי הלל זקס אמר לתלמידיו' :תכוונו לבנים צדיקים',
אוי לו למי שמטיל את האחריות על כתפי אחרים -הוא לעולם
והסביר הוראתו :רוח הקודש ,מי שלא הוכן לזה -מזיקה לו .עושר
לא יתקן את עצמו! אם כן ,מתאים יותר לכאורה לומר :אשמתי,
מופלג ,בוודאי מזיק למי שלא נולד במזל של עושר .בנים צדי־
בגדתי וכן הלאה ,ומדוע תקנו לנו אנשי כנסת הגדולה את הוידוי
קים ,בוודאי יהיה לכולכם נחת.
)נר לשולחן שבת(
בלשון רבים?
ביאר רבי זידל עפשטיין זצ"ל ,המשגיח בישיבת 'תורה אור':
חז"ל אומרים ,שכאשר אדם חוטא בתוך ביתו -קורות ביתו יונ־
קים את החטא ,ומעידים עליו בשמיים שחטא )חגיגה טז ע"א(.
לקח גמרא והתענג עליו גם כאשר אף אחד לא ראה ,קירות הבית הדוממים הושפעו מן
17
אשמנו ,בגדנו ,גזלנו סיפר ת"ח אחד ,שבצעירותו הלך לראות את הסטייפלר ביום
הכיפורים .רבינו התפלל כדרכו ברגש רב ,למחזה הזה היה רגיל.
שני עניים היו נודדים יחד מעיר לעירו מכפר לכפרו מקב־
אבל שני דברים תפסוהו :ב"על חטא של עזות מצח" התייפח
צים נדבות .האחד היה בריא בגופו ,ואילו השני היה .בכל
רבנו ביותר ,זה האיש שה"חזון איש" אמר לגאון רבי יעקב אד־
מקום אליו הגיעו העני והבריא ,הזהיר הבריא את העני ,כי לא
לשטיין שהוא העניו שבדור .דבר שני ,אחרי תפילת מוסף ,רוב
יספר מאומה מכל מחלותיו לבני המקום ,אלא יסתיר את הדבר
המתפללים עייפים ופורשים לנוח .הסטייפלר לקח גמרא והתר־
ככל הנראה יכולתו ,כדי שלא יפרשו ויתרחקו ממנו .פעם אחת,
פק עליה ,כמו הייתה זו סעודה דשנה אחרי יום של צום.
הגיעו השניים אל אכסניה אחת ,ובה התאכסן באותה שעה רופא
)נר לשולחן שבת(
מפורסם ,ניגשו השניים אל הרופא ובקשו ממנו מתת יד .נכ־
מרו רחמי הרופא על השניים ובמקום נדבה הציע להם כי אם
סובלים הם מחולי כל שהוא מוכן הוא לרפא אותם חינם אין הגשמיות של הזולת -הרוחניות שלך
כסף .סיפר לו-זירז הבריא את רעהו החולה-ספר לו הכל אל אברך בן עלייה התפלל ביום הכיפורים בהיכל 'כולל חזון איש'.
תעלים מאומה!מדוע שנית את דעתך-התפלא העני החולה על היה זה לפני שנות דור ,כשגדולי התורה ובראשם הסטייפלר
רעהו-והלא כל הימים אתה מבקש להסתיר את תחלואי ...שוטה קבעו שם מקום תפילתם .לאחר תפילת העבודה ראה שרבינו
שכמותך-השיב העני הבריא -בכל מקום אליו אנו מגיעים יכול נושא עיניו מהמחזור ומביט לצדדים .הבין שמבקש לומר דבר
סיפור על מצבך רק להרע לך ,שכן יבדלו ממך ולא ירצו לארח מה ,וחפז לשמוע.
אותך ,אולם כאן זו הזדמנות בעבורך להתרפא מכל נגעיך ,על כן אמר לו רבינו ברגש עז" :הנה סיימנו לשנן את עבודת הכהן
ספר הכל אל תעלים מאומה !כן הוא גם הנמשל -אמר המגיד הגדול ביום הכיפורים ,ובצאתו מבית קדשי הקדשים התפלל
מדובנא-רבים נגעי האדם וכולו מלא עוון ,ועל כך אין להרחיב תפילה קצרה ,שלא להבעית את ישראל .ומה ביקש -כל הב־
את הדיבור בפני אחרים ,אולם כאשר עומד האדם לפני הקדוש קשות ,גשמיות! 'שתהיה שנת אסם ,שנת ברכה ,שנת דגן ,שנת
ברוך הוא ,אשר ברחמיו מבקש למחול ולשוב על כל חטאיו-יפ־ זול ,שנת משא ומתן' .לא התמקד בענייני תורה ויראה ,התעלות
רט ויפרט! זו היא הזדמנות פז עבורינו וקדושה .איך יובן?!
]זה השער[ "מכאן ראיה ליסודו של רבי ישראל מסלנט ,שענייני הגשמיות
של הזולת הם ענייני הרוחניות שלי!"...
)אוצר הסיפורים והמועדים(
י"ג מידות של רחמים
שלש עשרה מידות של רחמים ,הם מהכוחות הכי מרכזיים
שנתנו לנו במערכת התשובה של ימים נוראים .וכלשון הפייט עוצמת סגולת יום הכיפורים
"תמכתי יתדותי בשלש עשרה תיבות ...לכן שפכתי שיח פני בוחן כתב ה"בית הלוי" )דרוש טו( שסגולת יום הכיפורים יש בה
ליבות בטוח אני באלה "...אמנם כאשר גילה אותם הקב"ה למשה מעלה גדולה ,ואם אדם מתחרט מעומק הלב על העברה ,מקבל
אמר לו "בזמן שאתם עושים לפני כסדר הזה "...ודייקו חכמי הע־ על עצמו לעזוב אותה ומתודה עליה -הקב"ה ברב חסדו מעביר
בודה דלא סגי באמירתם אלא צריך להגיע ל'עושים' שינהגו בהם ממנו את התשוקה ואת הנטייה שיש לו לאותה עבירה ,כך שתה־
כדי לעוררם ולהפעילם .לכן עתה בעשי"ת עלינו להקפיד יותר פוך להיות תשוקה ונטייה למצוות.
בתיקון המידות שהם כולם קשורות ושייכות בניהוג של י"ג מי־ תמצית דברים אלו טמונה בבקשה שאנו מבקשים "לב טהור
דות הרחמים .וכתב התומר דבורה בהקדמתו :האדם ראוי שית־ ברא לי אלוקים" -לב חדש ונקי מחטא ,ועל כך נאמר "עם נברא
דמה לקונו ואז יהיה בסוד הצורה העליונה' ,צלם' ו'דמות' ,שאלו יהלל י-ה" -עם ישראל ,שנברא מחד בזכות תשובתו ,מהלל את
ידומה בגופו )כפי שאמר הקב"ה למלאכים "נעשה אדם בצלמינו שם ה'.
כדמותינו"( ולא בפעולות )כשאינו מרחם כמו הקב"ה (,הרי הוא זוהי מתנה נפלאה שנתן לנו הקב"ה ,מתנה שאין דומה לה.
מכזיב הצורה )כלומר מקלקל ומגנה את הצורה הקדושה בה הוא יש שתמהים ,לשם מה צריכים לב חדש? לכאורה מספיק שה־
נברא( יאמרו עליו ,צורה נאה )דומה לבוראו( ומעשים כעורים. עברות יתנקו ,אך באמת היא שכל אחד יודע שמי שנטיות לבו
שהרי עיקר הצלם והדמות העליון הן פעולותיו ,ומה יועילו לו נותרות כמות שהן ,ירגיש משיכה לחזור ולחטא .כדי להתנתק מן
היותו כצורה העליונה ,דמות תבנית אבריו ,ובפעולות לא יתדמה הרע וללכת בדרך הטוב ,אנו זקוקים ללב חדש וטהור.
לקונו ...א"כ ראוי שתמצאנה בו י"ג מידות אלו ,ע"כ .ובאמת הספר בבריאה מחודשת זו מתבארת קושייתו המפורסמת של רבי
'תומר דבורה' מלא בעניינים נפלאים הנוגעים לתיקון המידות, אחנן וסרמן זצ"ל ב"קובץ מאמרים" ,מה החידוש במצות תשו־
ורבים מגדולי ישראל שהמליצו ללמוד בו בקביעות ,ומפורס־ בה? הלא כל מי שתוהה על הראשונות מבטל בכך את המעשים
מת סגולתו להציל מפני המחלה הידועה רח"ל ,דכאשר לומד שעשה .הדבר נכון הן לגבי מעשים טובים והן גלבי מעשים רעים.
בו ,זוכה לגלגל עליו את השפע העצום והנפלא של י"ג מידות ולפי דברי ה"בית הלוי" אפשר לפרש באופן נפלא :כשאדם
של רחמים ,ונעשה באותו זמן בדרגת 'עושים לפני כסדר הזה' עושה תשובה -לא רק מעשיו נמחקים ,אלא נברא בו לב חדש,
אם לומד על מנת לקיימו .ב .ונעתיק מש"כ התומר דבורה בענין וכל הכוחות שבעבר משכו אותו לעברה ,ימשכו אותו כעת לתו־
המידה הרביעית "לשארית נחלתו" )כידוע שי"ג מידות נרמזים רה ולמצוותיה.
גם בפסוקים שאמר מיכה מי א-ל כמוך וגו'( .וזה לשון הרמ"ק: )בית הלוי(
הנה הקב"ה מתנהג עם ישראל בדרך זה ,לומר ,מה אעשה לי־
18
במידותיהם באופן שלא ניתן לתיאור ,ורואים עליהם זהירות מו־ שראל והם קרובי ,שאר בשר לי עמהם ,שהם בת זוג להקב"ה,
פלגה בכבוד הזולת ובדאגה לשני ,כי רק מכוח זה זכו להיות וקורא לה בתי ,אחותי ,אמי ,כדפי' חז"ל )בשיר השירים רבה פ"ט(
ראשי אלפי ישראל ,ולזכות עי"ז בנשמה כוללת שמסוגלת להכיל וכתיב "ישראל עם קרובו" ,ממש קורבה יש לו עמהם ,ובניו הם,
את כולם ,והבן. והיינו לשארית נחלתו ,לשון "שאר בשר" וסו"ס הם נחלתו ,ומה
]גל עיני[ אומר ,אם אענישם הרי הכאב עלי ,כדכתי' "בכל צרתם לו צר",
כתי' לא באל"ף ,לומר שצערם מגיע (אליו) ...וקרינן בוא"ו 'לו צר',
כדכתי' )שופטים( "ותקצר נפשו בעמל ישראל" לפי שאינו סובל
אבינו מלכנו סתום פיות משטיננו ומקטרגינו צערם וקלונם ,מפני שהם שארית נחלתו .כך יתנהג האדם עם
אמר הרב גלינסקי :רבותינו נתנו טעמים רבים מדוע קוראים חבירו ,כל ישראל הם שאר בשר אלו עם אלו ,מפני שהנשמות
בספר יונה ביום הכפורים בין הערבים ,בשעה הדוחקת והקובעת כלולות יחד ,יש בזה חלק מזה ,ובזה חלק מזה ,ולכך אינו דומה
ביותר בשנה .גם רבנו החפץ חיים זצ"ל נדרש לכך )שער הציון מרובים העושים את המצוה וכ"ז מפני כלולתם .ולכך פירשו רז"ל
תרכב-ו( וכתב ,שספר יונה בא לומר שאין אדם היכול לברח על הנמנה מעשרה ראשונים בביהכנ"ס ,אפילו מאה באים אח־
מה' ,ועצת ה' היא תקום בכל מקרה .ויותר מכך .אשאל שאלה: ריו ,מקבל שכר כנגד כולם מאה ממש כמשמעו מפני שהעשרה
לו יצוייר שיהודי גדול ,צדיק ובעל רוח הקדש כמו החפץ חיים כלולים אלו באלו ,הרי הם עשר פעמים עשרה – הם מאה ,וכ"א
למשל ,היה מגיע לעיר זרה במדינה זרה ,עיר של פריצות והו־ כלול ממאה ,א"כ אפילו יבואו מאה ,הוא יש לו שכר מאה) .ואגב,
ללות .פריז ,למשל .למרות ששמעתי שפריז מלאה ביראת שמים מי שיזכה ביוה"כ להגיע מעשרה ראשונים וכ"ש אם זה במנין
כי יהודים רבים שהגיעו אליה השאירו שם את היראת שמים של כמה מאות ,אין לתער ולשער את השכר העצום שזוכה ביום
שלהם ...אבל זה רק משל .והיה אותו צדיק הולך בשדרות השאנז כזה( .וכן מטעם זה "כל ישראל ערבים זה לזה" מפני שממש יש
אליזה ומכריז "בעוד ארבעים יום פריז נהפכת" .האם היה סכוי בכל אחד חלק אחד מחבירו ,וכשחוטא האחד פוגם את עצמו
שמישהו ישים לבו אליו? שיקבל איזו פינה בעיתון? יונה הנביא ופוגם חלק אשר לחבירו בו ,נמצא מצד החלק ההוא ,חבירו ערב
נשלח להחזיר את נינוה בתשובה ,כי הקדוש ברוך הוא חס על עליו ,א"כ הם שאר זה עם זה .ולכך ראוי לאדם להיות חפץ בטוב־
מעשה ידיו .פחד יונה שאכן יחזרו ותשובתם תעורר קטרוג על תו של חבירו ,ועינו טובה על טובת חבירו ,וכבודו יהיה חביב עליו
ישראל ,ולכן החליט לערוק ולברוח .אך נניח שהיה הולך וקורא כשלו שהרי הוא – הוא ממש .ומטעם זה נצטוינו "ואהבת לרעך
את קריאתו ,איזה הד היה לה? היו מושכים בכתפיהם וממשיכים כמוך" ,וראוי שירצה בכשרות חבירו ולא ידבר בגנותו כלל ולא
במעשיהם .ככלות ארבעים הימים היו נבלעים באדמה ,אות לבני ירצה בו .כדרך שאין הקב"ה רוצה בגנותינו ולא בצערינו ,מטעם
מרי ,והיה מתברר למפרע שחשש שוא חשש ,ולא התעורר כל הקורבה ,אף הוא לא ירצה בגנות חבירו ולא בצערו ולא בקלקולו
קטרוג על העם .אדרבה ,יכול היה להשתמש בענשם כאזהרה וירע לו ממנו ,כאי' הוא ממש היה שרוי באותו צער או באותה
לישראל .מסופר על סוחר יהודי המתגורר בסין שהחליט לייבא טובה .עכ"ל.
בעצמו סחורות מאירופה .הפליג ויצר קשרים עם יצרנים וספ־ וכמה עומק מונח בדבר הזה ,כאשר אדם מבין שמצב הזולת
קים ,ולפני שובו נסע לראדין לקבל את ברכת החפץ חיים .הציג נוגע אליו כי 'הנשמות כלולות יחד' .ואף שקל לחשוב כן לגבי
עצמו ,כי הגיע מסין .סין ,קצה העולם - ...מה נשמע בסין? התע־ חברותא קרוב ,או שכן נעים הליכות .אבל קשה מאד לחשוב
ניין החפץ חיים .נאנח היהודי :העניינים יגעים .היהודים מפוזרים. זאת ,כלפי איש מריבות ותככים ,ושכן טרדן ומציק ,או כלפי
אין חינוך יהודי ,אין שחיטה כשרה ,יש ניסיונות קשים בשמי־ סתם אדם שיש אחריו קופה של שרצים ,ובפרט אם דעתו חלוקה
רת השבת ,השם ירחם .החפץ חיים לא התפעל ,וענה :צרתכם ושונה ממני בתכלית ,וכ"ש כלפי חוטא מזולזל במצוות ומקורר
צרת רבים בדורנו .בקיהלות רבות ,מאוסטרליה ודרום אפריקה מיר"ש ,וק"ו כלפי עמך ,חילונים ,עבריינים ,וזוללי תאוות עוה"ז,
ועד לדרום אמריקה וצפונה ,זה המצב .חיברתי עבורם את ספרי שרבים מהם עדיין בגדר קרובים לנו ,ואחינו בשרינו הם ממש,
"נדחי ישראל" .קח עמך כמה ספרים ,תפיץ אותם בסין .הם מו־ וכיון שכולם כגוף אחד זה כולל על כרחינו גם חלקים מקולקלים
רים איך להחזיק מעמד בתנאים הקשים -.ומה עוד נשמע בסין? אלו ,לכן שומה עלינו לרצות בטובתם ,ולהתפלל על שובם בת־
חזר החפץ חיים על שאלתו .תמה היהודי .על מצב היהודים כבר שובה שלימה אליו יתברך ג .והנה ע"י מחשבה כזאת יוכל אדם
סיפר ,על מה יספר עוד .הפטיר ,מזה כמה שבועות יצאתי משם... להתגבר על הגאווה אשר היא שורש להרבה עבירות בין אדם
-ולפני שהפלגת ,על מה דיברו שם? על מה דיווחו העיתונים? למקום ובין אדם לחבירו )יעויין שערי קדושה ,ח"ב שער ד'( .כי
שאל החפץ חיים .ענה :הסינים בנו סכר ענק שלצורך בנייתו כל גאווה נובעת מהרגשת יחידנות ושלימות באיזה תחום ,אבל
פונה עמק שלם מהתיישבות חקלאית .אך הסכר נבנה ברשלנות אם כולם גוף אחד ,א"כ כל בעיה שאני רואה אצל הזולת בעצם
ומסת המים הכבירה ערערה אותו .הוא קרס ,ומאה אלף סינים היא בעיה פרטית שלי ,כי כולנו גוף אחד ,וא"כ מה אני עדיף עליו
טבעו למות .החפץ חיים הזדעזע :אוי ואבוי ,מדת הדין מתוחה בזה שזה לא מתראה אצלי ,סוף סוף ,נשמתי שקשורה ואחוזה
עד לסין הגיעה -.הרב ,תמה היהודי ,האם אפשר לשאול שאלה? בכל נשמות ישראל ,נפגמת מהחסרון שמתגלה אצל חברי .ואי'
בוודאי! כשסיפרתי על מצבם העגום של היהודים ,הגיב הרב בה־ בספה"ק שאם אדם רואה פגם אצל השני ,הוא משום שמשמים
שלמה .וכשסיפרתי על טביעתם של איכרים סינים ,מזדעזע הוא רוצים שהוא עצמו יתעורר ויתחזק בנקודה זו ,וע"י שהוא יתקן
כל כך?! ברכות יחולו על ראשך! אמר לי ,בורשה היית? בודאי. בדקות ,אצל החבר יתוקן עצם החטא .ולכל הפחות יתפלל עליו
לראדין מגיעים דרך ורשה .כמה יהודים גרים שם ,ומה חלקם שהקב"ה יעוררו בתשובה ,וישוב מדרכו הרעה .וכמש"כ החזו"א
באוכלוסיה? תמה היהודי אך ענה :מספרים שכשלוש מאות אלף שמדרכי החסד והעזרה לזולת הוא התפילה עליו שהקב"ה ישלח
לו מזור ותעלה לבעייתו .וזהו שמצינו שכל גדולי ישראל מזוככים
19
על מידותיו או שהיה מחזיר מנה אחת אפיים לכל מי שפגע בו'?" יהודים מתוך כמיליון תושבים .כן ,אשר החפץ חיים .כך אומרים.
פתחו את "התיק שלו" וראו בווידאו שפעם אחת מישהו דרך לו אמר נא ,אילו היית רואה אדם עומד בכיכר העיר ונואם באידיש,
על הרגל ורב הונא אמר לו "תודה רבה" .בפעם אחרת שמישהו אל מי היית מבין כי הוא פונה? מה השאלה ,ליהודים העוברים
העליב אותו ,רב הונא אמר לו" :תזכה למצוות" .גם בפעם נוספת ושבים .אבל בעצמך אמרת שאינם אלא מיעוט .חייך :אכן ,הגויים
שמישהו פגע בו ,רב הונא אמר לו" :כפרת עוונות" .וכך ממשיכים הם הרב ,אבל אינם מבינים אידיש .אם דבר באידיש ,ליהודים
ורואים לאורך כל ימיו ושנותיו של רב הונא שכל אימת שמישהו דבר .כדבריך! הנהן החפץ חיים .הלא תבין ,שיטפון הגורף מאה
הרגיז אותו או בייש אותו – הוא שותק ,מוותר ,מעביר על מידו־ אלף יצורי אנוש" ,מי במים" ,השם ירחם ,שפת שמים הוא .איתות
תיו .אמר הקב"ה" :היות והוא וויתר לאחרים ,גם כאן בבית דין ממרום .אך מי מבין אותו ,מי יתבונן בו ומי יזדעזע ממנו?! הסי־
של מעלה ,נוותר לו .תחזירו לו את הנשמה" ...שנאמר )מיכה ז, נים ,הם אינם מבינים שפה זו! אם כן ,אל מי פנו ,למי אותתו? לנו!
יח( " :נושא עוון ועובר על פשע"! למי נושא עוון למי שעובר על אבל אנו ,בראדין אנו ,ומהיכן נדע על האותות ,איך נשמע את
פשע ,רב הונא נתן לנו מתנה ,מתנה גדולה! לולי המתנה הזאת הנאום השמימי .הביאוך הנה על מנת שתספר לי עליו! זה המבט
-איך היינו יכולים לגשת ליום הדין? מי יכול לעמוד בדין עם הנכון ,המפכח .מבט של החפץ חיים זצ"ל .זה מה שהיה קורה
כל העבירות שיש לו באמתחתו? אלא שלמזלנו רב הונא לימד אילו מילא יונה את שליחותו .אף לא אחד היה שומע לו ,אבל
אותנו שיש מסלול "עוקף עבירות" ...למסלול הזה קוראים" :כל הקדוש ברוך הוא אכן ביקש שבני נינוה ישובו בתשובה .ולכך,
המעביר על מידותיו" .אם אני מוותר -הקב"ה מוותר לי! כדאי לכאורה ,אין סיכוי ,לכן ברח יונה .ירד בספינה ,והתרגשה סערה.
לנצל את המסלול הזה שקיבלנו מרב הונא במתנה .הבה נקבל המלחים קראו איש לאלהיו ,ולשוא .יונה התגלה בירכתי הספינה
על עצמינו לפחות פעם אחת ביום לוותר! גם אם מישהו פגע בנו וסיפר את סיפורו ,וחרדו חרדה גדולה .הורידוהו לים ,ושקט מיד.
-להעביר על המידות ,לא לכעוס עליו ,לא לענות לו ,לוותר! ואז העלוהו ,והסערה התחדשה .הורידוהו שוב ,ובלעו הדג" .וייראו
נזכה -מידה כנגד מידה -ל"מעבירים לו על כל פשעיו", האנשים יראה גדולה את ה' ויזבחו זבח ...וידרו נדרים" )יונה
]משכן שילה[ א-טז( .התפלל יונה ממעי הדגה ,והקיאתו ליבשה .שב ונצטוה,
והלך .קרא קריאתו" ,ויאמינו אנשי נינוה באלקים" .כתב הרד"ק:
כי אנשי האניה היו בעיר והעידו עליו כי הטילוהו אל הים וכל
אינו מתפייס בג' פעמים ענינו כאשר היה ,לפיכך האמינו בנבואתו ושבו בתשובה שלמה.
נאמר במסכת יומא פ"ז ע"ב דף כל המבקש מחילה מחבירו הרי לנו ,שכאשר האדם מנסה להתחכם על רצון הקדוש ברוך
אל יבקש ממנו יותר משלש פעמים ,וכן נפסק בשו"ע ח"א ) הוא" ,יושב בשמים ישחק ,ה' ילעג ,"...ואדרבה ,על ידו יסובב את
סימן תר"ו ס"א( ואם אינו מתפייס בג' פעמים אינו זקוק ".לו יש עצתו ביתר שאת ועז .דווקא בגלל מה שארע ליונה מחמת ברי־
להסתפק מה הכוונה ,בזה האם הכוונה של אינו זקוק לו הוא שנ־ חתו ,גרם לאנשי נינוה להאמין לו ולשוב בתשובה .זהו שאמרנו,
תכפר לו החטא למרות שחבירו לא נתפייס .שמעתי ממו"ח מרן אין יכולת לאדם לברוח מה' ,ואדרבא -אם ינסה לברוח יתכן
הגרי"ש אלישיב זצוק"ל שהכוונה היא שלא יענש על כך שלא שיתקרב יותר אל רצון ה' בבריחתו.
)והגדת(
פייסו אלא נחשב מעתה לאנוס ,אבל החטא נשאר במקומו .ומה
שכתב המשנ"ב )שם ( ס"ק ה' ואם רצה לפייסו יותר רשאי אם
אין שם בזיון התורה ,הכוונה שאין בזה משום מכשיל את חבירו,
אבל החטא לא נתכפר )קו ונקי ח"א סי' קעה(.
]פניני אי"ש[
הסגולה העצומה לזכות לגמר חתימה טובה
הגמרא במסכת ראש השנה )י"ז (:מספרת על רב הונא שהיה
חולה ורב פפא בא לבקר אותו .כשראה את מצבו אמר לבניו:
יסוד ושורש התשובה – ומי שיכול לזבוח יצרו על "אבא שלכם נפטר! אם אתם רוצים לעזור לו -תגידו 'יושב בסתר
ידי התורה הוא העיקר עליון' ,תדליקו נרות ,תזמינו את האוטו של החברא קדישא ,תל־
הריני מאשר קבלת מכתבו ...יסוד ושורש התשובה אינה בישו לו תכריכים מפשתן ,מהרו לבית העלמין כדי שתספיקו
תלויה בצומות וסיגופים ,וכמו שכתב הרמב"ם פרק שני מהלכות לקבור אותו לפני השקיעה" .בניו של רב הונא מיהרו לעשות
תשובה " ומה היא התשובה ,הוא שיעזוב החוטא חטאו ,ויסירו כדברי רב פפא ,כשלפתע התעורר ה"מת" לתחיה ושאל" :אנחנו
ממחשבתו ,ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד ,ויתנחם על שעבר . ממהרים לקבור אותך לפני "מה אתם עושים לי?"" .אבא!" -השיבו
" ובנודע ביהודה אורח חיים סי' ל"ה איתא " באמת אין התענית הילדים -השקיעה" ...ורב הונא ,שהבריא ,קם ממיטת חוליו והלך
רק דבר טפל לתשובה ,ועיקר התשובה היא עזיבת החטא ,וידוי לבית המדרש .רב פפא התבייש מאוד לראותו :חבר חולה .אתה
דברים בלב נשבר ,חרטה בלב שלם ,התקרבות לאהוב את הבו־ בא לבקר אותו ,ובמקום להציע לילדיו להתקשר למד"א ולהזמין
רא ,והיינו תשובה שישוב אל ה' וירחמהו ,...אבל שאר דברים רופא ,אתה מציע להם להלביש את אביהם בתכריכים ולהזמין
תעניות וסיגופים אינם עיקריים ,...אבל מי שיכול לזבוח יצרו 'חברא קדישא' שיקברוהו באדמה? כך מתנהגים עם חבר חולה?
על ידי התורה שכבר העידו חז"ל שאם אבן הוא נמוח ...התמדת רב הונא ,שראה את מצוקתו של רב פפא ואת הבושה שכיסתה
התורה הוא העיקר ".ואמנם חיוב לימוד התורה לא נאמר רק את פניו ,פנה אליו ואמר לו" :אין לך ממה להתבייש .אתה צדקת!
לבעלי תשובה ,אלא כל יהודי ובכל מצב שהוא נמצא חייב לק־ באמת כבר הייתי מת! אבל כשעליתי למעלה ,הקב"ה התערב
בוע בכל יום זמן לתורה ,וכמו שכתב הרמב ם" בהלכות תלמוד בדיון ושאל' :האם מיום שהגיע רב הונא לגיל חינוך היה מעביר
20
לו :כל זמן שישראל חוטאין יעשו לפני כסדר הזה ואני מוחל תורה " כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה בין עני בין עשיר
להם" .השל"ה הקדוש מביא את שאלת הגאונים על דברי הג־ בין שלם בגופו בין בעל יסורין אפילו עני המתפרנס מן הצדקה
מרא ,שהרי לכאורה אומרים אנו פעמים רבות י"ג מדות ,האם ואפילו בעל אשה ובנים חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום
תמיד אנחנו נושעים? משיבים הגאונים :הגמרא אינה אומרת ובלילה שנאמר והגית בו יומם ולילה " .והנה כשאדם זוכה לה־
'יאמרו לפני כסדר הזה' ,אלא "יעשו לפני כסדר הזה" .אם כלל גיע לתכלית התשובה וכל הזדונות לכל מדרגותיהם וקל וחומר
ישראל ינהגו באותן מדות של רחמים שנוהג השי"ת ,אזי ייווש־ השגגות לכל מיניהן מתהפכות לזכיות גמורות ,הרי לא רק שאין
עו .חז"ל אומרים שהקב"ה "נתעטף כשליח ציבור" ,היינו שהוא מקום לעצבות ולמרירות ,אלא להיפך היא צריכה להשפיע על
כביכול התעטף בטלית .וכי מה צורך היה להשי"ת להתעטף בט־ הנפש שמחת אמת ונועם זיו קודש וחדות ה ' היא מעוזו .ומעתה
לית? וכי הוא בא ללמד את משה רבינו כיצד מתעטפים בטלית? למקרה שלפנינו ...
יודעים אנו כי כאשר ציוה השי"ת על עשיית המנורה ,התקשה יוסף שלו' אלישיב
בה משה רבינו עד שהיה צורך להראות לו כיצד לעשותה .אבל )מכתבי הגרי"ש אלישיב זצ"ל(
מי אינו יודע כיצד מתעטפים בטלית? אלא ברור כי אין הכוונה
לטלית ממש ,אלא יש כאן רמז למידותיו של הקב"ה ,להנהג־ מאותה סיבה שאדם יודע לאכול הוא צריך לדעת
תו כפי שהיא נראית לעיני בני אדם .השי"ת הראה למשה רבי־ לעשות תשובה!
נו ,כי אם ילכו במדות הרחמים בהן הוא מנהיג את העולם ,יזכו
שההנהגה עמהם תהיה אף היא הנהגה של רחמים .הגמרא בשבוע שלפני יוה"כ נכנסו רבני ישיבת 'גאון יעקב' למעונו
)ראש השנה יז ע"א( מספרת :רב הונא בריה דרב יהושע חלה, של רבינו מרן הגראי"ל שטינמן זצקו"ל ,ושאלוהו בשם בחורי
והגיע רב פפא לבקרו .ראה רב פפא שרב הונא נוטה למות ,והורה הישיבה 'כיצד עושים תשובה'? השיב להם מרן 'מודה ועוזב ירו־
להכין לו התכריכים .לבסוף הבריא רב הונא ,ורב פפא התבייש חם' .ואולם המשגיח הגה"צ רבי חזקיהו מישקובסקי שליט"א,
להיראות לפניו .לבסוף הגיע אליו רב פפא .אמר לו רב הונא: אמר לרבינו זצקו"ל דמסר כזה היו מבינים בדורות הקודמים,
באמת לא טעית ,אכן הגיע זמני למות ,אבל השי"ת אמר לבית אך בדור שלנו צריך להסביר את הדברים .נענה מרן ואמר "האם
דין של מעלה שלא ידקדקו אחרי מעשי ,כיון שגם אני לא מע־ לאכול הם יודעים"? ,ומדוע א"כ צריך להסביר להם כיצד לע־
מיד על מידותי ממשיכה שם הגמרא ואומרת" :שנאמר' :נושא שות תשובה? וניסו רבני הישיבה לומר 'לאכול זה תאווה' ,ולכן
עוון ועובר על פשע' ,למי נושא עוון? לעובר על פשע' .לשארית הכל יודעים זאת .אך למרות זאת ,לא קיבל רבינו את דבריהם
נחלתו' ,אמר רבי אחא בר חנינא :אליה וקוץ בה ,לשארית נחלתו וחזר ואמר להם ,כמו שאדם יודע לאכול ,כך הוא צריך לדעת
ולא לכל נחלתו ,למי שמשים עצמו כשיריים" .הקב"ה אינו סולח כיצד לעשות תשובה! וכשיצאו הרבנים מצאו שדברי מרן זצקו"ל
לכולם ,רק למי שמשים עצמו כשיריים .ראיתם פעם בסעודה מפורשים במדרש ]ילקוט שמעוני ,סו"פ נצבים[ על אליהו הנביא
את ה'שיריים'? אני לא מדבר על 'שיריים' של אדם צדיק ,אלא 'פעם אחת הייתי מהלך ומצאני אדם אחד ,היה מתלוצץ ומלעיג
שיריים של אנשים רגילים ,שמותירים מהאוכל בסוף הסעודה, בדברי ,אמרתי לו מה תשיב ליוצרך ביום הדין ,אמר לי בינה ודעה
ומשליכים אותם לפח .כך נראה אדם שמשים עצמו כשיריים .זו לא נתנה לי שאקרא ואשנה ,אמרתי לו בני מה מלאכתך ,א"ל
לא מליצה ,אלא מציאות .לדידו ,שיזרקו אותו לזבל...לאדם כזה צייד ,ואני אמרתי לו מי למדך שתטול פשתן ותארגנו מצודות
-הקב"ה נושא עוון .אכן "כל המעביר על מידותיו ,מעבירין לו על ותשליכה לים ותעלה הדגים מן הים ,אמר לי בינה נתנו לי מן
פשעיו" .זה ממש פלאי פלאים .אוצר שאפשר לזכות בו .בחז"ל השמים ,אמרתי לו מה ליטול פשתן ולארוג מצודות ,להשליכהו
אין גוזמאות ואין מליצות .זו המציאות .אדם שאנשים פוגעים בו, לים ,להעלות בה דגים מן הים נתנו לך דעה ובינה מן השמים,
מציקים לו ,והוא אינו מדקדק לנהוג באותה מידה למצעריו .הוא לדברי תורה שכתוב בהם 'כי קרוב אליך הדבר מאוד' לא נתנו
מניח מידותיו והולך לו .יורקים לו בפנים והוא אומר שזה גשם... לך בינה ודעה מן השמים? וביאור הדברים הוא שאמר אליהו
לאדם כזה ,מעבירים על כל פשעיו .סיפרו לי על האדמו"ר מגור הנביא לאותו יהודי דהכל תלוי כמה הדברים נוגעים לך 'בחיים',
בעל ה"אמרי אמת" זצ"ל ,שהגיע אליו יהודי פשוט ביותר והרבי כמו שלגבי פרנסתך המוכרחת לקיומך יש לך שכל ובינה אפילו
נהג בו בכבוד מופלג .הלה לא היה איזה 'צדיק נסתר' ,אלא נראה בדברים קשים ומסובכים ,כ"ש לגבי התורה שכתוב בה 'כי קרוב
כרחוק מצדקות בכלל .ילדיו של הרבי תמהו לפשר הנהגתו ,וכל אליך הדבר מאוד' ,אם תרגיש שבלעדיה אין לך חיים ובה תלוי
הזמן ביקשו לדעת על מה ולמה זוכה אותו יהודי לכבוד גדול קיומך ,יהיה לך את הדעה והבינה ללומדה ולהגות בה .וזה מה
כל כך .עד שנתגלה הסוד .התברר כי אותו יהודי היה מנוול גדול, שאמר רבינו מרן זצקו"ל לגבי מצות התשובה ,דכמו שלאכול
הוא רצה למסור את הרבי לשלטונות .הוא הכין מכתב לשלוח אנו יודעים כי בזה תלוי חיינו ,כך גם תשובה ,אם נזכור שתשובה
לשלטונות ,אבל כדי להסתיר את מעשיו ,הוא כתב גם מכתב היא בגדר 'פיקוח נפש' בשבילינו שהרי 'ספרי חיים וספרי מתים
לרבי .היה נס משמים ,שהתחלפו לו שני המכתבים ,וכך מכתב פתוחים לפניך' ,ממילא נדע כיצד לעשות תשובה!
]שיעורי ליל שישי[
המסירה במקום להגיע לשלטונות ,הגיע אל הרבי ...כאשר ראה
הרבי כי הלה רוצה למסור אותו ,הוא ביקש להעביר על מדותיו,
ובמקום להשליך אותו מכל המדרגות ,כפי שהיה ראוי לנהוג עם פרקליט ליום הדין
אדם מושחת כמותו ,החל לנהוג בו בכבוד מלכים .אבל לא צריך חז"ל )ראש השנה יז ע"ב( לימדונו ,כי בעת אמירת י"ג מידות
להרחיק לכת עד כדי כך .לכל אחד מאיתנו יש עסקים עם שכ־ – "אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו .מלמד שנתעטף הק־
נים ,עם קרובים .כאן השכן עושה רעש או מלכלך את המדרגות. דוש ברוך הוא כשליח צבור והראה לו למשה סדר תפלה ,אמר
21
אותו מיום שאנשים מעדיפים להירדם בו ולקום במוצאי הצום זה ממש מוציא מהכלים .אבל מי שמעביר על מידותיו ,מראה
לבניית הסוכה ,ליום שמחכים לו בכליון עינים .יום קדוש זה לאותו שכן סבר פנים יפות .מקבל את פניו ב'שלום עליכם' לבבי.
שונה במהותו מכל שאר התעניות .הם ,תכליתם ומטרתם לעינוי מתעניין בשלומו ובשלום ילדיו במאור פנים .צריך להיות מלאך
גרידא ,שהאדם יחוש מעונה ,ויזכור החורבן וכדומה ,ואילו יום בשביל זה ,אבל מרוויחים רווח שאין דומה לו :מעבירים לו על
הכפורים הרבה מעבר לכך .העינוי בו אינו משמש כמטרה ,אלא כל פשעיו! לזה התכוונו חז"ל באומרם" :יעשו לפני כסדר הזה".
אמצעי כדי לכפר על החטאים של השנה כולה .כדי י להסביר לא די לומר י"ג מידות של רחמים ,אלא יש לנהוג במדות אלו ,ואז
זאת ,אמשיל משל :גנב גדול נתפס וגזר עליו המלך גזר דין מות. זוכים למתנת חנם מהשי"ת.
כשהוא כבול בנחושתיים ,העלוהו לגרדום והתליין החל לכרוך ]יחי ראובן[
החבל סביב צווארו .והנה רגע לפני ששמט התליין את הקרש
שתחת רגליו נשמעו קריאות עצרו! עצרו! .למקום נכנס בשעטה סנגוריה שהיא קטגוריה
רץ רוכב על סוס עם אגרת דחופה מאת המלך .התליין הרים
ר' איצל'ה פטברבורגר זצקו"ל שואל שאלה:
את הכיסוי השחור מעל ראשו ,קרא את דבר האגרת ,ופנה אל
ביוה"כ אין רשות לשטן לקטרג .אולם במדרש מובא יותר מכך,
הנדון הרועד" :הרצונך לצאת לחפשי?" .הגנב הנהן נמרצות כלא
שביום כיפור בא השטן לפני הקב"ה ואומר לו :עם קדוש יש לך,
מאמין .הוא לא ידע אם מתכוון הוא ברצינות ,או שחפץ הוא
ממש מלאכים -אין בהם לא קנאה לא שנאה ,לא לשון הרע.
להתל בו ברגעיו האחרונים" .המלך מסכים לחון אותך ,בתנאי
מתפללים ,צמים ,עושים תשובה ,ממש כמלאכי השרת ! שואל ר'
שתצום יום אחד ותבקש סליחה" ,הורה התליין בפקודת המלך.
איצלה – אין לשטן רשות לקטרג בסדר ,שישתוק ,מי ביקש ממנו
הגנב כמובן נאות בשמחה רבה להסדר הקל ,והרצועה הותרה
לומר סנגוריה? יש הבדל רב בין לא לומר קטגוריה לבין ללמד
מעל צווארו ,כשהוא שב לביתו בגילה ובריקוד .יום הצום שצם
סנגוריה .שינשוך את השפתים וישתוק ,מי ביקש ממנו לומר
הגנב כדי לכפר על חטאו ,היה עבורו יום שמחה ועונג ,שהרי ביום
דברי שבח על עם ישראל? מה לשטן ולסנגוריה?! אומר רבי
זה העניק לו המלך אפשרות לכפר על עונש מות בצום של יום
איצלה :זו קטגוריה לא סנגוריה .כיון שהשטן אינו יכול לקטרג,
אחד! צער הצום ,התגמד לעומת המוות המרקד מול עיניו .כל
מה הוא עושה? מתחיל לומר" :איזו תשובה! איזו תפילה! ממש
רגע באותו יום צום ,היה לו למשיב נפש ,ביודעו שבכך הוא מציל
מלאכים ,ממש מוראדיג" .מה קורה אחרי שבוע ,אחרי חודש?
ופודה ממות נפשו .כן ,גם אנו לפעמים חוטאים בעוונות שהעונש
אדם נכנס להתפלל ,אומרים לו" :מדוע אתה נראה ככה ,חולם
עליהם הוא מיתה או חולי ,והקב"ה מעניק לנו הזדמנות פז
בתפלה? מדוע התפלה נראית כך?" ,אומר הסנגור" :מה אתה
ומתנת חנם .כל תיאור יחוויר מול עצמת ´ יום הכפורים ´נפלאה,
רוצה ממנו ,הוא איננו יכול ,יש לו יצר הרע " .אומר הקטגור,
ששמה המתנה המדהימה הזו .אם היינו מכירים בגיהנם הגלום
השטן" :הוא לא יכול? אני בעצמי ראיתי ביום כיפור עד כמה
בכל חטא ,היינו מעריכים מעט את שוויה האדיר של תשורה
הוא יכול" .נמצא ,שכדי שיוכל במשך השנה ללמד קטגוריה על
זו .ואמרו חז"ל שאפילו אם היה יום כיפור פעם בשבעים שנה,
ישראל – ביום כיפור הוא מלמד עליהם סנגוריה...
היינו צריכים לרקוד משמחה .אומר לנו הקב"ה צומו לפני יום
אני לא הולך לדאוג לשטן ,אבל ,כל אדם לעצמו צריך לידע
אחד בשנה ועשו תשובה ,ואני אמחק ואעביר חטאתכם ,שלא
כי באמת הוא יכול :אתה יכול להתפלל ,ראית בעצמך ,נעילה
תסבלו לאחר מיתה מעינוי הגיהנם הקשה .אם כן ,צום זה עבורנו
התפללת טוב? אם כן מדוע מנחה היום אינך מתפלל כראוי?
הוא עונג או עינוי? עונג! ואדם שהנאה היא לו לצום בשבת ,כגון
הלא הבחנת בעצמך שהנך מסוגל !
שהאכילה מזיקה לו ,הלכה היא שלא יאכל ,כמבואר בשלחן )יחי -ראובן(
ערוך )סימן רפ"ח( כאשר נבוא ליום כיפור בהכרה ובתחושה כי
יום זה הינו הזדמנות עבורנו הצום יעבור בקלות,
)המלקט( יום כיפור -שמחה עצומה
מסופר על מגיד אחד שהיה דורש במרה שחורה ,ופעם הגיע
יום הכיפורים הוא "נורא ואיום" אך הוא גם יום לקהילתו של רבי מאיר מפרמישלאן זצ"ל ,וביקש לדרוש בשבת.
שמח בעוצמה בלתי רגילה! דחהו רבי מאיר ואמר לו "תבוא ביום ראשון" .תמה המגיד
"ומדוע למגיד פלוני כן נתת לדרוש בשבת?!.ענה לו ר' מאיר
בגמ' תענית )ל,ב( אמר רבן שמעון בן גמליאל :לא היו ימים בשנינות " שבת היא מכנסת אורחים גדולה .שהרי מגיע יום טוב
טובים לישראל כט"ו באב וכיום הכפורים .בשלמא יום הכפורים והשבת נותנת לו את תפלותיה ,מגיע יום כפור והיא נותנת לו
-משום דאית ביה סליחה ומחילה ,יום שניתנו בו לוחות גם את הסעודות :ואילו כשמגיע תשעה באב ,היא אומרת לו
האחרונות -בגמ' מבואר שלא היו לנו יו"ט יותר מיוה"כ! מדוע? תבוא ביום ראשון ...".ויש להבין מדוע באמת ,מה נשתנה צום
מבארת הגמ' שיש ביוה"כ שתי סיבות רציניות לשמחה .א( כפור מתשעה באב ושאר תעניות שאינן דוחות את השבת?
זה שזוכים לסליחה ומחילה גורם שמחה טבעית לאדם .משל לפני שנענה על שאלה זו ,עלינו להבין :מה מהותו של יום
לאדם מטונף בגופו ומלבושיו בכל מיני לכלוך מיאוס וטינוף, הכפורים? למביט מהצד ,הדבר מאוד מבלבל .מצד אחד היום
ועמוס משאות טינוף לעייפה .והנה יום אחד עבר רחיצה רצינית מבהיל ,מצד שני ,בחז"ל מבואר כי "לא היו ימים טובים לישראל
לגופו ,וכיבוס לכל מלבושיו והמשא המטונף נעלם ,כמה רעננות כט"ו באב ויום הכפורים" .אולם ,אפשר להניח יסוד שישנה
ושמחה הוא ירגיש! כך ביוה"כ כשזוכים לרחיצה וכיבוס מכל בתכלית את הסתכלותנו על יום הקדוש יום הכפורים ,ויהפוך
כתמי החטאים השמחה פורצת בצורה טבעית! ב( יום שניתנו בו
22
התשובה. לוחות שניות! כל לימוד התורה -עומקי התורה בנגלה ונסתר,
)המלקט( ועשיית המצוות שיש לנו אלפי שנה הוא מקבלת התורה של
בעלי תשובה שזכינו ביוה"כ בקבלת הלוחות השניות .מי חשב
"מי יחיה ומי ימות" שיוה"כ הוא כמו יום שמחת תורה! כמה שמחה יש ביום שמחת
תורה! שמעתי שדרשן אחד הביא מעשה בזמן הב"ח שהיו
שאל רבינו מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן שליט"א:
עושים ריקודים בליל יוה"כ ונדחק לבאר מה לריקודים ביוה"כ?!
בפיוט ונתנה תוקף כשאומרים את המילים מי יחיה ומי ימות
ולדברינו נפלא כשם שבשמחת תורה רוקדים ,אף ביוה"כ כן! ג.
יש רגש גדול בקהל ואנשים רבים בוכים בכל מילה בקטע זה
וכתוב במדרש )תנחומא בראשית סי' כח) ימים יוצרו ולו אחד
ולכאורה תמוה מילא במי ימות בוכים שהרי אף אחד לא רוצה
בהם ,מימים שברא הקב"ה בחר לו אחד מהם ,ואיזה הוא זה יום
למות אבל במי יחיה מה יש לבכות הרי כל אחד רוצה לחיות.
הכפורים ,שנאמר הלא זה צום אבחרהו .ומבואר שיוה"כ הוא יום
וכששאלו שאלה זאת את רבינו הגר"ח קניבסקי שליט"א אמר
היחיד שהקב"ה בחר לחלקו .כמה קדושה ושמחה טמונה בזה! ד.
שיש לבכות גם במילים מי יחיה "שהרי יש הרבה שחיים כמו
ולמנהג אשכנז אומרים את הפיוט האדרת והאמונה רק ביוה"כ,
מתים וצריך הרבה גם לדעת איך צריך לחיות "ונהנה מרן ראש
משום שזה זמר של מלאכים ואנו אז דומים למלאכים! ה .והבן
הישיבה מביאור זה.
)דרך שיחה(
איש חי מבאר שחמשת העינויים ביוה"כ הם משום שאין לנו
צורך בהם משום שאנו כמלאכים! ]כמה מרגיע שיום אחד בשנה
לא צריך לרוץ לארוחת בקר או צהרים ,ולשאר צרכי העולם
כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם -יום אחד כמלאך![ .ו .ה"פחד יצחק"]לגאון ר' יצחק הוטנר[
כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאותיכם לפני מבאר שחמשת העינויים אינם לענוי ,אלא שביתה מכל דבר
ה' תטהרו )ויקרא טז ,ל( חומרי שלא שייך לנו ,ולכן זה מובא ברמב"ם בהלכות שביתת
יל"ע מהו שתי הדברים ,לכפר עליכם ולטהר אתכם ,דכיון דמ־ העשור! ז .בחו"ל הכהנים עולים לדוכן לברך רק ביו"ט משום
כפר עליכם מה נתוסף בזה שמטהר אתכם .ונראה לבאר ע"פ שזה זמן שמחה ,וא"כ מדוע עולים ביוה"כ? והביאור הוא משום
מש"כ הבית הלוי בדרשות )דרוש טו( והנה מי שחטא והמשיך שיש שמחת מחילת עוונות] ,מ"ב סי' קכח ס"ק קסו[ .ח .יהי רצון
עצמו וטבעו להחטא יותר ממה שהיה לו בטבעו בעת הולדו הרי שנזכה לקבל את שלימות קדושת יוה"כ ,ונירא ונאהב את אבינו
הוא דומה לכלי כשר שנטרף על ידי שבישל בו מלאכים אסורים מלכינו.
ונבלעו בו בפנימיות הכלי טעם האיסור דאף לאחר שידיחו ויהיה )מחזה אברהם(
כלי נקי עדיין הוא כלי טרפה שנבלע בו איסור וצריך להגעילו
מן הבלוע ,כך גם לאחר הכפרה על החטא עדיין נשאר התשוקה
והנטייה לחטא ,ובהמשך הדברים כתב דאמנם שבשאר השנה ונסלח לכל עדת בנ"י
צריך להתחזק בתורה שנמשלה לאש כדי להעביר את זה אמנם בכניסת היום הקדוש אומרים 'ונסלח לכל עדת בני ישראל
ביוה"כ יש בו ביום מעלה גדולה דמיד שנתחרט האדם ומקבל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה' .ויש להבין ,וכי מבקשים
עליו לשוב ממעשיו הרעים והתודה עליהם הקדוש ברוך הוא רק על השגגות? הרי מבקשים סליחה על כל מה שעווינו פשענו
בחסדו מעביר ממנו התשוקה והנטי' שהגביר בעצמו להרע ומ־ וחטאנו ,שזה כולל גם מרד ומזיד .כן צריך להבין את הפסוק
עבירו ממנו עי"ש. 'שובה ישראל כי כשלת בעוונך' ,האם 'בעוונך' זה 'כשלת'? הרי
ולפיז ,יל"פ דמש"כ יכפר עליכם הינו כפרת עונות אבל אכתי 'בעוונך' זה מזיד .אלא הפירוש הוא ,שהכוח של יום כיפור צריך
יש את התשוקה והנטייה שהגביר בעצמו להרע ,וע"ז כתוב לטהר להרים את האדם לדרגה כה גבוהה עד כדי כך שיסתכל על כל
אתכם ,שביוה"כ יש מעלה מיוחדת דמיד שמתחרט הקב"ה בח־ החטאים שלו כמו שגגה ,כמו שכאשר אדם מסתכל על כל מה
סדו מעביר ממנו התשוקה והנטייה שהגביר בעצמו להרע ,וע"ז שעשה בעודו ילד קטן הוא מרגיש זה לא הייתי אני ,הייתי אז ילד
כתוב לטהר אתכם ,שביוה"כ יש מעלה מיוחדת דמיד שמתחרט קטן )אף שגם על מה שאדם עשה בקטנותו זקוק הוא לעשות
הקב"ה בחסדו מעביר ממנו התשוקה והנטייה שהגביר בעצמו תשובה וצריך לשלם על כך( ,כן ביום כיפור צריך להיות במצב
להרע ומעבירו ממנו ]וע"ע בסמוך עמ' קסו מש"נ עוד בזה[. שכל החיים הם 'כשלת בעונך' ,הם שגגה אחת גדולה שהאדם
)מאורות רבינו מאיר הלוי( אינו יודע איך הגיע למצב הזה .עומק הרעיון של יום כיפור הוא
ה'לפני ה' ,זה כל מעוזו של היום .הגמרא אומרת שביום כיפור
אין לשטן רשות להשטין ,רק שס"ד ימים יש לו רשות ,ימים
"כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם לפני ה' יוצרו ולא אחד בהם .הרעיון בזה שאין שטן ביום כיפור הוא,
תטהרו". שזה כמו בעולם האצילות ,בעולם העשיה הרע מרובה על הטוב,
יום הכיפורים סגולתו בטהרתו ,והמטהר הוא בורא עולם הכל מעורב ,בעולם היצירה כבר פחות ,ובעולם הבריאה יש יותר
בכבודו ובעצמו .מדוע צריכים אנו כביכול להטריח את בורא חלקי טוב ,אולם בעולם האצילות אין כלל רע ,ביום כיפור אין
עולם לטהרנו ,ומדוע שלא נעשה זאת אנו בעצמנו? כדי להבין בכלל שטן ,נמצאים בעולם יותר גדול .וזה עומק ענין כניסת
זאת עלינו להתבונן היטב במהות היום והבנתו לעומק .הנה הכהן גדול לבית קדשי הקדשים ,כי בית קדשי הקדשים נקרא
הרמב"ם בביאורו על מהות היום כותב כך" :יום הכיפורים זמן הגן עדן שלמעלה ,כסא הכבוד ,לפני ה' ,והתפקיד של יום כיפור
תשובה לכל ,ליחיד ולרבים והוא קץ מחילה וסליחה לישראל. הוא להגיע ללפני ה' ,וכדי שנוכל להגיע ללפני ה' ניתן לנו כוח
23
ילד שהתרחק ממנו? ביום הכיפורים יורדת רוח ממרום רוח של לפיכך חייבים הכל לעשות תשובה ולהתוודות ביום הכיפורים"
טהרה לכיום כיפורים יום שכולו חסד -היום הקדוש בשנה .יום )הלכות תשובה ב ,ז( .לכאורה לפי דברי הרמב"ם ,מה התחדש
שבו הקב"ה עושה הכל שנשוב אליו ,נושיט יד ונשוב לעצמנו ביום הכיפורים? הלא כל יום מצווה היהודי לשוב ,כמו שנאמר
למי שאנו באמת" .אמר רבי שמעון בן גמליאל היו ימים טובים בנביא" :שובה ישראל עד ה אלוקיך) "הושע י"ד ב (.התשובה
להם לישראל כט"ו באב ויום הכיפורים" )תענית ל"א( יום כיפור, לכך ,מבאר אחד המפרשים :אכן ,כל השנה נדרש החוטא לשוב
יום שכולו תקווה ,כולו חסד ,היום השמח ביותר בשנה .ביום הזה מעצמו אל בוראו לתקן את מעשיו ולשוב מדרכו הרעה )וזה
נמחלים כל עוונותינו ,הכל נמחק לחלוטין .דף חדש נפתח לנו .נו, כשלעצמו חידוש גדול הוא ,כלומר ,עצם זה שיש אפשרות לתקן
יש יום יותר שמח מזה? ולמחוק לחלוטין את הקלקול והנזק שהאדם עשה ע"י תשובה
)דברים טובים( כראוי( ,ובפרט בעשרת ימי התשובה המסוגלים באופן מיוחד
לתיקון המעשים .אך יש אשר התנהגו באדישות מוחלטת בימים
ותשובה ותפילה וצדקה אלו כבכל השנה .יהודים אלו הם כה רחוקים ומלאים בחטאים,
עד שהם אפילו לא מנסים להתחיל בתשובה ונשארים כמו שהם
.בראש השנה וביום הכיפורים אנו אומרים ," :ותשובה,ותפילה.
ישנים ונרדמים בחטאם .הנה מגיע היום הקדוש בשנה" :יום
וצדקה ,מעבירין את רוע הגזירה" .ואכן הצדקה והחסד הם מן
הכיפורים" כביכול בא הקב"ה בכבודו ובעצמו ודופק בדלתו של
הדברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה ,מלבד הקרן הקיימת
האדם החוטא כמו שנאמר" :קול דודי דופק ,פתחי לי אחותי
לו לעולם הבא .זכאי הוא בזכותם לשנה טובה ומבורכת! אבל
רעייתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל ,קווצותיי רסיסי לילה"
השאלה הנשאלת היא :תפילה ותשובה ,ניחא .אפשר לקיימן
)שיר השירים ה,ב( .כל מה שצריך החוטא לעשות בשעה זו הוא
מיד ,בו במקום ,גם ביום הכיפורים ,ולהעביר את רוע הגזירה.
לפתוח את הדלת .כאשר בא יהודי ביום הכיפורים לבית הכנסת,
אבל הרי הכסף הוא מוקצה ,צדקה -היא תאלץ להמתין עד
כבר ממתין לו ריבונו של עולם .כמו ,תיטהרו) "ויקרא ט"ז
לצאת היום הקדוש .ומה יהיה בינתיים? אולם יש לדעת כי זו
´שנאמר" :כי ביום הזה יכפר עליכם ...לפני ה ,ואו אז את העבודה
טעות מרה וגורלית! טעות לחשוב ,שהצדקה נעשית בפרוטות
כביכול עושה ´ ל (.היהודי נמצא לפני ה ,ובזכותה ´ קבלת פני
ושקלים בלבד! לא ולא! חיוך לשני ,הוא צדקה .התעניינות כנה
השכינה ´ הקב"ה .מצוות יום הכיפורים היא זוכה היהודי החוטא
בשלומו ,ויתור פעוט )כגון על מקום ישיבה ,על מחזור תפילה ,על
למחילה סליחה וכפרה .לכן מצפים ממנו שיתוודה ויעשה
פתיחת הארון ,על עליה לתורה!!( הוא צדקה וחסד בל יתוארו!
תשובה .לכך מתכוונן הרמב"ם באומרו על יום הכיפורים" :זמן
וטעות לחשוב שצדקה וחסד הם רק לעניים ואביונים .גם לעשיר
תשובה לכל" .רעיון זה מובא בדברי ר"ע" :אמר רבי עקיבא:
ולנכבד ,גם לשכן ולשותף ,גם לאחים ולאחיות ,בין בני הזוג ,בין
אשריכם ישראל ,לפני מי אתם מטהרין ,מי מטהר אתכם -
אבות לבנים . .והעברנו את רוע הגזירה –מילה טובה ,חיוך קורן,
אביכם שבשמים) ( ,יחזקאל לו,כה ´ וזרקתי עליכם מים טהורים
עידוד ומחמאה.
)המלקט(
וטהרתם ´שנאמר :מה מקווה מטהר את הטמאים ,אף ´ ואומר
:מקווה ישראל ה הקב"ה מטהר את ישראל") .יומא פה ע"ב( .דבר
זה אינו מובן לכאורה .הלא נדרש מן האדם החוטא לעשות את
אמנם יום הכיפורים הוא "נורא ואיום" ]כמש"כ שלבי התשובה הבסיסיים ,כמו הכרה בחטא ,חרטה ,וידוי וקבלה
בתפילת "ונתנה תוקף" [...אך הוא גם יום שמח לעתיד .רק לאחר מכן יתכפר לו .מהי א"כ ההבנה בדברי ר"ע:
בעוצמה בלתי רגילה! "מי מטהר אתכם -אביכם שבשמים"? התשובה היא כנ"ל .ודאי
א.בשו"ע )הלכות יוה"כ סי' תרי"ט(" ,נוהגים ללון בבהכ"נ ולומר יהודי היודע את תפקידו וייעודו כאן בעולם בשעה שנפל בחטא
שירות ותשבחות כל הלילה .ולכאורה דבר הלכה זו צ"ע וכי לא הוא שב ,כמו אדם בוגר שהתלכלך מחפש הוא מיד אפשרות
היה מן הראוי שיהיה ניעור כל ליל יוה"כ יאמר וידויים כל הלילה, לניקוי .הוא מטהר את עצמו ומגיע ליום הקדוש בניקוי מוחלט
אך היאך שירות ותשבחות קשורים ליוה"כ?! וזה הראה לי שחסר ובליבון וצחות של אישיותו .אך בשונה מכך ,ילד אשר התלכלך
לי ידע בסיסי מהו יום זה! נשתדל עתה להשלים את החסר. תוך כדי משחק לא יחוש אי נוחות בלכלוך ובזוהמה .הוא ימשיך
ב .בגמ' תענית )ל,ב( אמר רבן שמעון בן גמליאל :לא היו ימים את סדר יומו כרגיל ,עד למפגש עם אמו ...אז היא לא ´? תראה
טובים לישראל כט"ו באב וכיום הכפורים .בשלמא יום הכפורים - איך אתה נראה ,מה קרה לך ´האמא תגער בו :תסתפק בגערה,
משום דאית ביה סליחה ומחילה ,יום שניתנו בו לוחות האחרונות אלא היא בעצמה תנקהו ותחליף את בגדיו .כך החוטא המרוחק
-בגמ' מבואר שלא היו לנו יו"ט יותר מיוה"כ! מדוע? מבארת והעצל אשר כבר לא מאמין בתשובה ,כבר לא רואה כמה מזוהם
הגמ' שיש ביוה"כ שתי סיבות רציניות לשמחה .א( זה שזוכים הוא .אם הוא לא עושה את העבודה בא כביכול ריבונו של עולם
לסליחה ומחילה גורם שמחה טבעית לאדם .משל לאדם מטונף בכבודו ובעצמו ביום הכיפורים ומנקה את " את צואת בנות
בגופו ומלבושיו בכל מיני לכלוך מיאוס וטינוף ,ועמוס משאות ציון ´הזוהמה של החוטא .כמו שנאמר" :רחץ ה ד (.יוצא ,אם כן,
טינוף לעייפה .והנה יום אחד עבר רחיצה רצינית לגופו ,וכיבוס שהביאור בפסוק" :כי ביום הזה יכפר ´ )ישעיה ד עליכם לטהר
לכל מלבושיו והמשא המטונף נעלם ,כמה רעננות ושמחה הוא אתכם" ,שלא זו בלבד שהקב"ה סולח מוחל ומכפר ,דבר המסור
ירגיש! כך ביוה"כ כשזוכים לרחיצה וכיבוס מכל כתמי החטאים לו לבדו ,אלא אף מטהר ומנקה בעצמו "מכל תטהרו ".כלומר,
השמחה פורצת בצורה טבעית! ב( יום שניתנו בו לוחות שניות! אף כשאתם באים לפניו ´חטאותיכם לפני ה בזוהמת החטא ,הוא
כל לימוד התורה -עומקי התורה בנגלה ונסתר ,ועשיית המצוות מטהרכם ,מפני שביום הכיפורים הבורא הוא .וכי מה לא יעשה
שיש לנו אלפי שנה הוא מקבלת התורה של בעלי תשובה שזכינו אבא ´אביכם´ אביכם שבשמים ,כשהדגש על כדי להחזיר אליו
24
פועלת בלבו מאומה ,זהו סימן שבתוכו פנימה הוא כבר מנתק ביוה"כ בקבלת הלוחות השניות .מי חשב שיוה"כ הוא כמו
לגמרי ,ועליו נאמר " לא זכו -נכתבים למיתה יום שמחת תורה! כמה שמחה יש ביום שמחת תורה! שמעתי
)המלקט( שדרשן אחד הביא מעשה בזמן הב"ח שהיו עושים ריקודים בליל
יוה"כ ונדחק לבאר מה לריקודים ביוה"כ?! ולדברינו נפלא כשם
סליחה ועוד משהו שבשמחת תורה רוקדים ,אף ביוה"כ כן!
ג .וכתוב במדרש )תנחומא בראשית סי' כח) ימים יוצרו ולו
החסידים התבוננו במתרחש בפיות פעורים .בבית מדרשו של
אחד בהם ,מימים שברא הקב"ה בחר לו אחד מהם ,ואיזה הוא זה
האדמו“ר רבי שלום רוקח מבעלזא זצ“ל ,ישב לו הרשל ,חייט
יום הכפורים ,שנאמר הלא זה צום אבחרהו .ומבואר שיוה"כ הוא
העיירה .למולו ניצבו שתי כוסות משקה אלכוהולי משובח והוא
יום היחיד שהקב"ה בחר לחלקו .כמה קדושה ושמחה טמונה
שותה אותן בזו אחר זו ,תוך שהוא מאחל ”לחיים“ למישהו עלום
בזה! ד .ולמנהג אשכנז אומרים את הפיוט האדרת והאמונה רק
ועיניו בורקות משמחה.
ביוה"כ ,משום שזה זמר של מלאכים ואנו אז דומים למלאכים!
מכיון שבגמרא מובא שאסור לשתות שתי כוסות בזו אחר זו
ה .והבן איש חי מבאר שחמשת העינויים ביוה"כ הם משום
וזה נראה כגרגרנות ,היו החסידים סבורים שעל מעשה כזה יכעס
שאין לנו צורך בהם משום שאנו כמלאכים! ]כמה מרגיע שיום
הרבי מאוד ,אך להפתעתם ,פני הרבי הפיקו אותות שביעות
אחד בשנה לא צריך לרוץ לארוחת בקר או צהרים ,ולשאר צרכי
רצון והנאה מרובה ממעשהו של החייט .כאן כבר היו בטוחים
העולם -יום אחד כמלאך![ .ו .ה"פחד יצחק" ]לגאון ר' יצחק
כל הנוכחים שמדובר בצדיק נסתר שהשכיל להסתיר את עצמו
הוטנר[ מבאר שחמשת העינויים אינם לענוי ,אלא שביתה מכל
מעיני הכל וסודות עליונים יש במעשיו.
דבר חומרי שלא שייך לנו ,ולכן זה מובא ברמב"ם בהלכות
כשיצא הרשל מבית המדרש דלקו החסידים בעקבותיו ,ותוך
שביתת העשור! ז .בחו"ל הכהנים עולים לדוכן לברך רק ביו"ט
שהם מסדירים את נשימתם פנו אליו” :יאמר לנו רבינו ,מה“...
משום שזה זמן שמחה ,וא"כ מדוע עולים ביוה"כ? והביאור הוא
הרשל קטע אותם נחרצות” :רבינו?! אני??? בוודאי טועים אתם!“.
משום שיש שמחת מחילת עוונות] ,מ"ב סי' קכח ס"ק קסו[ .ח.
אבל החסידים התעקשו” :בעינינו ראינו כמה נהנה האדמו“ר
יהי רצון שנזכה לקבל את שלימות קדושת יוה"כ ,ונירא ונאהב
מהמעשה המוזר שעשית לנגד עיניו במקום שיגער בך על חוסר
את אבינו מלכינו.
הדרך-ארץ ,בטוחים אנו שצדיק נסתר אתה“.
)הגר"א קופרמן שליט"א(
הרשל הניף ידו בביטול ונענה” :אספר לכם מה ראיתם ,למרות
שבוש אני ממעשיי“ .וכך סיפר בתמימותו” :לפני מספר חודשים
שמתי לב שמאזן ההכנסות שלי יורד ולעומתו מאזן ההוצאות עשרת ימי תשובה -וסגולתם של ימים אלו
מזנק בחדות מעלה .פניתי אפוא לבורא עולם והודעתי לו חד הגאון רבי יעקב קמינצקי זצ"ל נהג לבאר את סגולתם של ימים
משמעית שאם אינו מקיים את המוטל עליו כראוי ,דהיינו - אלו ,על פי ביאור חדש במעשה סדום ועמורה .נאמר בתורה
לפרנס אותי ואת ילדיי ,הריני רואה עצמי פטור מחובותיי כלפיו. בפרשת וירא )יח.כא( שהקב"ה אמר על אנשי סדום" :ארדה
”הפסקתי להתפלל מנחה וערבית ,שיעור הדף היומי ירד נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה" .ויש
מהפרק ,ולעיתים אף התרתי לעצמי לשנוא אחרים ולקנא ...מהר לעיין היכן למעשה נתקיימה ירידה זו ,שהרי מיד לאחר מכן
מאוד נוכחתי לדעת שלא טוב עשיתי כשהחלטתי להיות ’ברוגז‘ באו המלאכים לסדום! ושאלה נוספת ,רש"י שם מביא שבאותו
עם בורא עולם ,פרנסתי הוסיפה להתדרדר ומוצא מכובד אין היום מנו תושבי סדום את לוט לשופט עליהם ,ואם כך מסתבר
באופק .החלטתי להשלים עם בורא עולם -אני אחזור לקיים שהוא היה ידוע כאדם השומר ומקפיד על כל הלכות סדום ,קלה
מצוות ופרנסתי תחזור לתקנה. כבחמורה ...אם ,כן איך יתכן שכאשר באו המלאכים לעיר חרף
”וכך היה .אבא שבשמים התרצה להתפייס עמי וחזר לקיים את נפשו בעבורם ,והזמינם לביתו למרות שהדבר נגד את חקי
את חלקו בעסקה .על סולחה כזו צריכים לשתות ”לחיים“ ,ומכיון המדינה
שבורא עולם לא נטל מידי את כוס המשקה לשתות עמי ,שתיתי ותרץ רבי יעקב קמינצקי ,שעצם ביאת המלאכים ,היא היתה
אני אף עבורו“... ה"בדיקה" שעשה הקב"ה לאנשי סדום .כאשר באו לעיר שפלה
*** כסדום מלאכי עליון ,קדושים וטהורים ,הביאו עמם רוח של
כולנו רוצים להיחתם לשנה טובה ביום הכיפורים ושאבינו קדושה וטהרה .על לוט השפיע הדבר מידית ,והוא מיד השתוקק
הרחמן יסלח על חטאינו .האם הסליחה לכשעצמה מספיקה? לקיים מצות הכנסת אורחים ,למרות הסיכון הגדול שבדבר .אך
הבה נדפדף מעט בפרקי העבר של חומש בראשית ונלמד קטע אנשי סדום היו כה מושחתים ,שאפילו ההארה המייחדת ששלח
קטן מתוכו: להם הקב"ה לא השפיעה עליהם ,והם נותרו אדישים וקשי עורף!
אברהם אבינו נאלץ בשל הרעב לרדת לארץ גרר ,הוא מבקש על כן נחתם גזר דינם למיתה ,כי הקב"ה ראה שאין עוד סיכוי
משרה שתאמר שהיא אחותו על מנת שלא יהרגו אותו ויקחו שיחזרו בתשובה .
אותה לאשה .אבימלך ,מלך פלישתים ,אכן לוקח את שרה אותה הבדיקה בדיוק ,באר רבי יעקב ,חוזרת ומתרחשת מדי
לארמונו ,אך מכה חמורה פוקדת את כל יושבי הארמון -שרים שנה בשנה בעשרת ימי תשובה .הקב"ה מתקרב אל ברואיו
כעבדים :איש מהם אינו יכול להיפנות לנקביו ...רופאי הארמון "דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב" .מי שהשפעה אדירה זו
נלאו למצוא תרופה למחלה הפתאומית ובלילה חולם אבימלך של קדושה משפיעה עליו לטובה ,והוא מנסה להתחיל לתקן את
חלום: דרכיו ,אות הוא שעדין נותרה בו לחלוחית של טוב ,והוא זוכה
אלוקים מתגלה אליו ואומר לו ששרה היא אשת איש .לא זו ונכתב לחיים .אך אם ,חלילה ,האדם נותר אדיש ,וקרבת ה' איננה
25
יא( באומרו ,כי הגמרא מתכוונת למזלו של האדם ,ושבעים בלבד ,היא אשתו של אדם צדיק ובעטיו באה עליהם הצרה הזו.
השנים מסמלים את ימי חלדו של האדם עלי אדמות כמאמר דוד אלוקים מצווה אותו” :השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל
המלך )תהלים צ ,י( "ימי שנותינו בהם שבעים שנה" מזלו של בעדך וחיה“! ולמה הוצרך הקב“ה לומר לאבימלך שאברהם הוא
האדם ,שנגזר עליו בעולם העליון ,האם יהיה עני או עשיר ,חכם ’נביא‘? רש“י משיב” :ויודע שלא נגעת בה ,לפיכך יתפלל בעדך“.
או שוטה ,מסוגל להיקרע ולהשתנות בבת אחת .הכיצד? בכוח אבימלך אכן קם בבוקר ומבקש את סליחתו של אברהם
עניית "אמן יהא שמיה רבא מבורך". ומתנצל שלא ידע ששרה היא אשתו ,ורק מפני שאמרו לו
וכך כותב מרן החפץ חיים באחד ממכתביו" :וביותר ניתן שאחותו היא -לקחה אליו .אברהם כמובן סולח ,אך כאן מוסיף
לתמוה על אנשים שמחפשים סגולות וקמעות ,סיגופים ותעניות אבימלך לתת לאברהם צאן ובקר עבדים ושפחות.
לכפרת עוונותיהם וכדומה ,ומוציאין עליהם כמה וכמה אלפים. מדוע? כותב רש“י” :כדי שיפייסו ויתפלל עליו“.
כל אחד לפי עושרו והצטרכותו לענין .יותר טוב שיחזיקו וכאן צריכים לעצור לרגע .אם אבימלך ביקש סליחה ואברהם
בקביעות במצות עניית 'אמן יהא שמיה רבא' .הבאה לידם בקלות סלח ,מה פרץ הנדיבות שתקף את אבימלך לחלק כסף וזהב? הרי
ומסוגלת לכל הישועות ,לפרט ולכלל .ויזרזו אחרים למצוה זו ברור שאברהם יסלח לו גם בלי זה ,כמו שכתב רש“י שהוא נביא
ויתעקשו בה תמיד .מה שאין כן אם מוציא מעותיו לטמיון על ויודע שאבימלך לא עשה מאומה לשרה.
סגולות חיצוניות ,שלא יועילו ולא יצליחו .והוא מכלה כוחותיו מבאר רבי ירוחם ליבוביץ ממיר :בין סליחה לפיוס יש הבדל.
לריק .והמשכיל יתן אל לבו" הסליחה באה כאשר אינני יודע אם פגעתי באדם ,או כשמדובר
)אהבת חסד חלק ב פרק ה( בפגיעה קלה מאוד .לעומת זאת ,כאשר ברור לי שפגעתי בו -עלי
לפייסו! הפיוס הוא חובה כחלק מתהליך התשובה ואין די בכך
שהאדם יאמר ’סלחתי‘.
***
"מוחלין לו על כל עוונותיו" -הכיצד? אלו שצמים ועושים תשובה ביום הכיפורים זוכים לכפרה
ודאית .אולם מדברי רבי ירוחם למדנו שחובה לפייס את אבינו
הגה"צ רבי דן סגל אמר בשיחתו :ודבר גדול טמון בעניית אמן שבשמים על הצער שגרמנו לו בעוונותינו ,ואין די בכך שנכה על
יהא שמיה רבא ,דהרי אמרו חז"ל דכל העונה אמן יהא שמיה רבא חטא ונאמר” :חטאנו ,עווינו ,פשענו“ .מהחייט התמים שפייס את
בכל כוחו פותחין לו שערי גן עדן ומוחלין לו כל עוונותיו .ואפילו אביו ,במושגיו שלו ,נלמד שיש צורך בפיוס כזה שיגרום נחת רוח
יש בו שמץ עבודה זרה מוחלין לו. בשמי מרומים.
וקושיה גדולה יש בזה ,דהיאך יש בכח עניה זו למחול לו על כל שנותר לנו הוא רק לחשוב :איזה פיוס ישמח אבינו הרחמן
כל עוונותיו .והרי צריך לעשות תשובה כדי שימחלו לו על כל לקבל מכל אחד מאיתנו.
עוונויום כיפורתיו ,ותנאי אמרו בה ,דאין התשובה מועילה אלא
אם כן קדמה לה חרטה ,עזיבת החטא וקבלה לעתיד ,ואילו בעניית
איש"ר מוחלין לו ללא תנאי ,בלא חרטה ובלא קבלה לעתיד?!
אלא שאמרו חז"ל בשעה שישראל מתכנסין בבתי כנסיות
ובבתי מדרשות אומר הקב"ה ראו בני היאך הם מכבדין אותי, כיצד ניתן לקרוע גזר דין שנחתם ביום הכיפורים?
הרי שבעניית איש"ר יש משום כבוד שמים ,עד שהקב"ה בעצמו במכתב חיזוק שנכתב על ידי רבי אליהו לופיאן נאמר כך:
אומר ראו בני היאך הם מכבדים אותי. ...אמרו חז"ל העונה אמן יהא שמיה רבא בכל כוחו פירוש בכל
והנה אין לך חטא שאין בו מיעוט כבוד שמים וחילול השם, כוונתו ,קורעים לו גזר דין לרעה שנגזר עליו בר"ה ויום הכיפורים
במה שאדם עבר על רצון מלכו של עולם ,ועל כן כשהאדם עומד עליו או על אחד מבני ביתו .ובעת כזו שהדין מתוחה על כל
ועונה איש"ר ומרבה כבוד שמים יש בכך תיקון כנגד משובתו, העולם ,עננים שחורים תלויים ח"ו בעתיד ,יפחד האדם אם לא
וע"כ מוחלין לו. יעשה עצה קלה כזו...
ולא עוד אלא ,שהתשובה בסוד חרטה היא באה .וכששב רבי דוסתאי אומר אל תקרי לא אמון אלא לא אמן ,שלא רצו
בלב שלם עוקר חטאו מלמפרע כאילו אין כאן חטא .משא"כ לענות אמן ,והבחינה שלא רצו לענות אמן דבר קל בלי נסיונות
העונה איש"ר אין כאן עקירת החטא ,אלא רפואה ותיקון ,וכנגד בלי עמל היא בחינה גדולה אם הוא מאמין...
מה שמיעט בכבוד השם ,הרי הוא עומד ומוסיף בכבוד השם
ובקדושת שמו ,ועומד ומבקש יהא שמיה רבא מבורך לעולם "יהא שמיה רבא" -קורע גזר דין של שבעים שנה!
ולעולמי עולמיא ,וע"כ מוחלין לו עוונותיו. הגמרא במסכת שבת )קיט ,ב( "אמר רבי יהושע בן לוי :כל
משום דכבוד שמים הוא שורש הכל ,הוא העיקר שעליו נברא העונה אמן יהא שמיה רבא מבורך בכל כוחו ,קורעין לו גזר דינו".
האדם ,כמאמר הכתוב 'כל הנקרא בשמי לכבודי בראתיו יצרתיו אולם לגירסת הרי"ף והרא"ש ,כך היא לשון הגמרא" :כל העונה
אף עשיתיו .וכשנתקן השורש נתקנו כל הפרטים עמו .ומכאן 'אמן יהא שמיה רבא' בכל כוחו ,קורעין לו גזר דינו של שבעים
כמה גדול הוא עניית אמן יהא שמיה רבא ,שהוא תיקון בשורשי שנה".
הבריאה ,בכבוד שמים עמוד שעליו עומד העולם ,ומשאחז מהו גזר דין של שבעים שנה ,ומדוע זוכה האדם דווקא לקריעת
בשורש הרי שבדרך ממילא עלו כל הפרטים עמו ,וזוכה שנמחלין גזר דין של שבעים שנה?
כל עוונותיו .ולא עוד שפותחין לו שערי גן עדן. המהר"ל מבאר זאת בספרו "נתיבות עולם" )א ,נתיב העבודה
)להתעדן באהבתך(
26
לכן ההקדמה לסדר היום היא אמירת 'כל נדרי' ,כדי להבין כל נדרי
ולהכיר כמה גדול כח הדיבור של יהודי ,כי אדם בכח הדיבור יכול
אנו מתירים להתפלל עם העבריינים
לאסור עליו דברים ,והם נעשים עליו כחתיכה דאיסורא .הוא גם
מדוע בכל נדרי אנו מתירים להתפלל עם העבריינים ,ואילו
נעשה נזיר על פי דיבורו ,וע"י החרטה נעקר הנדר מעיקרו ,וודאי
בפסח אנו לא מצרפים אותו .אמר הרבי מקוצק ,אם העבריין
אילו לא התכון בחרטתו – הלא אין כאן שום התרת נדרים.
רוצה לצום איתנו ,להצטרף לתפילתותינו ולסבלותינו זו ראיה
כן הוא הדין בכל סדר היום ,עליו להחליט על סדרי תשובה
שהוא באמת רוצה להיות חלק מאתנו ,אבל אם לעינוי וסבל הוא
ולהשתדל בכל כוחו להתוודות בפה מלא ,ובכך לעקור את
לא שותף ,ורוצה רק להנות מקרבן פסח ,על זה נאמר "כל בן נכר
חטאיו ולשוב אל בוראו.
לא יאכל בו".
)כתבי הגרי"ש אלישיב זצוק"ל(
*
פעם לפני "כל נדרי" אמר רבי לוי יצחק מברדיטשוב :ריבונו
דברים נוראים מהמשך חכמה – על אי ניצול היום של עולם ,כאשר הלכת לפני מעמד הר סיני עם התורה אל כל
הקדוש האומות ,אמרת לכל אחת מהן מה שלא טוב לה בתורה :ליש־
מעאל 'לא תגנוב' ,לעשו 'לא תרצח' .מדוע לא אמרת להן שיש
המשך חכמה )פרשת נצבים( כתב על כך דברים נוראים וז"ל: מצוה לאכול ולשתות בערב יום כיפור ,אז בוודאי היו רוצים
"ולפי זה תסמר שערות אנוש ,עד כמה גדול החשבון ,שביום לקבל את התורה?! אולם ה' יתברך ,טוב ידעת מה שעשית ,כי אם
שאין השטן שולט ,וגם היחיד נענה ,ונקל לעשות תשובה ,ובדבר היית נותן להם את התורה היו ממלאים את כרסם מעל ומעבר,
קל יוכל לזכות לחיים הנצחיים ,ולהיות אהוב למקום ,אם חלילה סרוחים מבלי יכולת לזוז ...היו כולם שוכבים שיכורים בערב יום
לא יעשה תשובה ,יוכל להיות העונש על העדר עשיית התשובה, כיפור ולא היו באים לבית הכנסת ביום הקדוש ,אבל אצלנו אכלו
כמי שייענש על כל חטאותיו! וכאשר מברך ברכת שהחיינו ,שזה ושתו ואף על פי כן לא חסר כאן אף אחד!'
באמת שמחה אמתית ,שהקב"ה נתן יום סליחה לכל פשעי בני
אדם להסיר מעליהם השטן ,אם לא שב מדרכו הרעה ,מוטב
לו שלא היה היום הקדוש הזה ,ומוטב לו שנהפכה שלייתו על הסוד הטמון ב'כל נדרי' – הכנת הלב
פניו בערב יום הקדוש הזה! כי ביום הזה הכפיל עונשו לבלי קץ, הרגעים הקדושים בכל חיי היהודי הם רגעי אמירת 'כל נדרי'.
בעונש חשבון העדר התשובה ,ועל זה ידוו כל הדווים!" כל כך נתקדש הכל נדרי בקרב ישראל ,שאפילו יהודים אשר
ה'משך חכמה' אומר דברים נוראים ומחרידים ,אם אדם לא הרחיקו את עצמם מכל הקדוש לישראל ,באמירת כל נדרי הם
יעשה תשובה הוא מכפיל את עונשו לבלי קץ ,ומוטב לו שנהפכה ישתתפו .גם הניגון של 'כל נדרי' יש לו מסורת וחן מיוחד העובר
שלייתו על פניו בערב יום הכיפורים! מדור לדור.
ר' איצל'ה בלזר היה אומר :ביום הכיפורים יש ים של רחמים, ובאמת לכאורה ,כאשר נתבונן בפירוש המילות של כל נדרי
אך צריך זהירות שלא נטבע בו! לא נמצא בהם דבר מיוחד ,רק התרת נדרים ושבועות גרידא.
)עבודת ימים הנוראים(
מהו הסוד הכמוס בתפילה זו.
יום הכיפורים הוא אחד מהימים שעליהם אמרו חז"ל )תענית
ותתן לנו את יום הכיפורים הזה ,למחות בו את כל כו" (:לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום
עוונותינו הכיפורים".
וזאת משום שאותם חכמים הבינו מהו חטא .הם ידעו כי כאשר
בבקשה זו אנו כוללים גם את עוונות הפרט וגם את חטאי אדם עובר עבירה ,דבר שה גופא דוחפו לעבור עבירה שניה,
הכלל עד שהדבר נעשה לו כהיתר ,והוא מתרחק יותר ויותר ומעמיד
בנוסח ברכה זו שבתפילת יום הכיפורים ,יש לעמוד על כפל מחיצה של ברזל בינו לבין קונו ,ובהגיע היום הקדוש ,שהוא יום "
הלשון .הלא כבר הזכרנו מתחילה "למחילה לסליחה ולכפרה", לפני ה' תטהרו" ,הרגיש היהודי שהוא נעשה עוד פעם טהור ונקי,
ואם כן מה הוא זה שאנו חוזרים ואומרים "ולמחול בו את כל אין כאן חטא ועוון כלל וכלל.
עוונתינו" ,ומה טעם יש בחזרה זו. אמנם יום הכיפורים הזה אינו מכפר בלא תשובה ,שנאמר:
כדי ליישב תמיהה זו יש להקדים שאלה נוספת ,היאך אנו "לפני ה' תטהרו" ,וישנו הלכות קבועות בדיני תשובה ,וא"כ יתכן
אומרים ומתוודים "אל חטא שחטאנו לפניך בחילול ה'" ,או שהיהודי יתפלל בהתלהבות ביום הכיפורים ואף יוריד דמעות
ב'חייבי כריתות' ו'מיתות בית דין' ,ואנו מבקשים "על כולם סלח בתפילותיו ,ולבסוף יצא מן היום כמו שנכנס אליו הוא אמר
לנו מחל לנו כפר לנו" ,והלא קימ"ל בסוף מסכת יומא גבי ד' את ה'על חטא' והכה על ליבו ,אולם לא התחרט על חטאו ,אין
חילוקי כפרה ,שבחילול ה' אינו מתכפר בתשובה וודוי גרידא, בדעתו לעזוב ,ולא היתה קבלה על להבא .שבזה מתקיים דין
אלא תשובה ויוה"כ ויסורין – כולם ממרקין ומיתה היא המכפרת. וידוי ,לעזוב את החטא ,להתחרט עליו ולקבל על העתיד ,עד
וכן בחייבי כריתות ומיתת בית דין גם בהם אין התשובה לבדה שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לכסלה עוד.
מכפרת ,עיי"ש. והן אמת שאומרים אנו כל הזמן "כדלים וכרשים דפקנו
אך התשובה לכך היא על פי המבואר במדרש :בעת שנגזר דלתיך" וכו' ,ומ"מ על האדם להגיע לידי המסקנה זו .שגמר בלבו
על משה רבנו ע"ה שלא יכנס לארץ ,לו היו כל כלל ישראל לעזוב את החטאים המפורסמים ב'על חטא' ,וגם את אלו שאינם
מתאחדים בתפילה על זה היה בידם לבטל את הגזירה .נמצאנו מפורטים שם ,אותם עוונות שלבו יודע.
27
מלאכות ,ובפגיעת קדושת השבת בכלל. למדים מדברי המדרש על כוחה העצום של תפילת כל ישראל
אלא למדנו תחילתו מסופו ,וכשם שסופו לא היה רצוי גם כולם] ,וכן הוא בדומה לזה במדרש שם כי תבא יז' ,יח'[
תחילתו שטען שהוא אנוס לא היה באמת כן ,ובאנו לסוגיא של ועל כן נתקנו וידוי ותפילה זו ,שכל כלל ישראל כולו העומדים
תחילתו באונס וסופו ברצון ,ולשאלה הידועה דמי שלמעשה בכל ארבע קצוות תבל ,וכל אחד אינו עומד ומתפלל לעצמו
נאנס ,אבל מכיוון שאינו שומר תו"מ היה עושה הדבר האסור בלבד אלא על הכלל כולו ,אם כן על זה האופן יוכל להיות
אפילו במצב של רצון ,האם יקבל עונש גמור גם במצב של אונס, שתתקבל התפילה והתשובה לבדה תועיל לכפר ולהעביר גם
דרחמנא פטריה לשומר תורה ומצוות .וזהו שאנחנו מתוודין חטאים חמורים אלו.
ומבקשים סליחה ומחילה בתחילת הווידוי ,גם על מה שהיה ובזה יתבאר גם מה שאנו חוזרים ואומרים "ולמחול בו את
נראה לנו אונס ,אבל באמת לפי מדרגתינו השפלה איננו כן ,כי כל עוונתינו" ,לאחר שביקשנו והתרנו כל אחד על עצמו וביתו,
מעורב החטא בפגיעה של רצון כנ"ל. ביקשנו על מחילת העוונות הפרטית ,הרי אנו שבים ומבקשים
)בנתיבות ההלכה( כולנו יחד ,כלל ישראל כולו מתאחד בתפילת רבים לבקש מחילה
על כל העוונות של כל הכלל כולו ,ובזכות כח הרבים שואגים
בתפילה ומבקשים רצון.
"על חטא שחטאנו לפניך בהרהור הלב" )מהרי"ל דיסקין(
מסופר על שלמה המלך )מלכים א' ג'( שחלם חלום בגבעון.
בחלומו ,נגלה אליו הקדוש ברוך הוא ואפשר לו .שלמה לא את
זכות הבחירה להחליט איזו מתנה חפץ לקבל מאת הבורא" .שאל "על חטא שחטאנו לפניך באונס וברצון"
מה אתן לך" – אמר לו ה' בקש עושר ,נכסים או כבוד וגדולה,
כי אם "לב שומע לשפט להבין בין טוב לרע" .למה ייחל שלמה ביום כיפור אנו אומרים בוידוי "על חטא שחטאנו לפניך באונס
המלך? לקבל את עזרת האלוקים בהבחנה בין טוב לרע .תגובת וברצון" .החרטה והוידוי על שחטאנו 'ברצון' מובנת לכל ,אבל מה
הקב"ה אליו היתה" :יען אשר שאלת את הדבר הזה ...הנה עשיתי מקום יש להתוודות על שחטאנו 'באונס'? ביאר רבי איסר זלמן
כדבריך ...וגם אשר לא שאלת נתתי לך ,גם עשר ,גם כבוד" .ה' מלצר :תלוי איך האדם מתייחס ל'אונס' זה – אם הוא מקבל את
יתברך העניק לשלמה גם את מה שבקש ,וגם הוסיף לו אוצ־ האונס מתוך צער ועוגמת נפש .הרי זה אונס גמור ואין כאן כלל
רות חנם של נכסים גשמיים ,בעבור משאלת הלב הרוחנית שלו. חטא .אבל אם אותו אונס גורם לאדם איזו הרגשה של נוחות ,של
רבי יחזקאל אברמסקי עורר את התמיהה על ענין זה בשאלו: רווח עקיף ...או אז נעשה 'אונס' זה כ'רצון' ,וזהו 'באונס וברצון'
מאי רבותיה דשלמה? לו יציר ,כי בן תורה ממוצע ,ישאל על – אונס הבא מתוך רצון") .אגרת הגר"א – אמרי דעת" – מתוך תשו־
ידי הקב"ה" :במאי בעת טפי ,בעשרו של רוטשילד או בחכמתו בת רבי איסר זלמן לתלמידו רבי מיכל יהודה ליפקוביץ ,ששפך
של הגר"א מוילנא?!" הן אין כל ספק ,כי יעדיף להתעשר בחכ־ לפניו את לבו על ביטול הזמן הרב שעושה כל יום בדרכו מביתו
מת התורה ולא בממון .פשוט הדבר שלא יהסס וישיב כהרף עין: מבני ברק אל הכולל בפתח תקוה(.
"חכמתו של הגר"א!" אם כן ,מאי רבותא דשלמה המלך?! מתרץ
רבי יחזקאל כמובא בספר "מלך ביפיו" :שלמה המלך השיב את
בחירתו מתוך חלום! ותשובה שכזו שבאה בחלום ,היא תשובה על חטא שחטאנו לפניך באונס וברצון:
כנה ואמתית ,המשקפת רצון פנימי ואמיתי של האדם .בחירה בוידוי של יוה"כ ,בנוסח על חטא ,מתחילים 'על חטא שחטאנו
כזו הבאה בחלום היא טהורה מכל נגיעות וחפה משקולים זרים! לפניך באונס וברצון' ,והקושיא מפורסמת איך שייך לומר חטא
מה שאין כן ,שאדם עונה זאת בהקיץ ,יתכן ובשקול הדעת שלו על האונס ,שהרי אונס רחמנא פטרי לגמרי ,דהוה כרכוב עליה
מערבות פניות חיצוניות ,ואין זה דוקא רצונו האמתי! ,עליו יש אריה ,ואינו כמו שוגג שנענש על שפשע ולא נזהר יפה ,ומביא
לומר ודוי .משמעות חדשה למילים "הרהור הלב" עליה קרבן על שגגתו ששגג ,משא"כ מי שנאנס לא חייב עליה
]זה השער להשם[ שום קרבן או כפרה כלל וכלל ,ובודאי אינו צריך להתוודות עליו
דמאי הו"ל למיעבד.
וביאר הגאון הרב גדליה זצ"ל ,ע"פ סיפור מעשים שבכל יום,
על חטא ...בהרהור הלב שלאחר מלחמת העולם ,שיהודיים מסכנים ברחו לחייהם ,והגיעו
סיפר הגה"צ רבי מרדכי צוקרמן זצ"ל :מלבד יחידים ,לא הכיר ערומים בחוסר כל לארה"ב ,ובקושי גדול מאוד מצאו איזה עבודה
מרן החפץ חיים את בניהישיבה באופן אישי – ונימוקו עמו" :אי־ כדי להחיות משפחותיהם ,והוזהרו שאם לא יכנסו לעבודתם גם
נני רוצה להכיר את הבחורים ,שכן כאשר אכנס לבית המדרש בשב"ק יפוטרו ממנה ,ולא תישאר להם שום פרנסה ,וחששו
ואראה כי פלוני אינו במקומו ...אתחיל להרהר היכן הוא נמצא שימותו ברעב ,והורו היתר לעצמם לחלל את השבת מחמת
כעת ,ונמצאתי נכשל בלשון הרע"... פיקוח נפש משום דהוה אונס גמור.
"אבל" – הוסיף מרן החפץ חיים ואמר אודות אחד מבחירי הת־ והמשיך הרב גדליה זצ"ל מתוך חיוכו המפורסם ובהתלהבות
למידים – "את קלמן ביינושביץ )לימים רבה של קלם( מכיר אנוכי גדולה באידיש ' ,אבער פארוואס האסט דו געדאפט גייען
ואני_ חפץ להכירו! שהרי בכל עת שאגיע לבית המדרש הרי הוא שפיללען גולף נאך מיטאג' ]מדוע הוכרחת לצאת אחרי צהרים
יושב על מקומו ולומד."... לשחק משחק גולף[ ,שהוא ג"כ חילול שבת במלאכת הוצאה ועוד
28
תמהתי :מה זה היה. וכאשר נשאל רבי מרדכי האם מרן החפץ חיים הכירו ,ענה
סידרו אותנו בחמישיות לבוסס בשלג עד ליער ,לחטוב בו ואמר" :אינני יודע"...
את עצי הענק .פלסתי דרך והתמקמתי לצידו .פסענו ,ושאלתיו: אולם תלמידי הישיבה העידו נאמנה את אשר שמעו מפיו הק־
"אמור ,מה היתה התחפושת הזו ,ומה היו התנועות המוזרות?" דוש של מרן החפץ חיים אודות רבי מרדכי" :הוא עולה תמימה".
כאמר ,ממני לא חשש .ענה" :מצביא הייתי ,גנרל ,סגן מפי תלמידו רבי שלמה אפשטיין
הרמטכ"ל .פקדתי על חטביות ,סקרתי מסדרים .הדיחוני ,הגלוני,
אסרוני ,מעבידים אותי בפרך ,ניחא .גלגל הוא שמסובב בעולם.
אבל הם מנסים להשפיל ,לרמוס ,להשכיח את העבר ,למחוק את בכל עת יהיו בגדיך לבנים
האישיות -זאת לא אתן להם ,בשום פנים ואופן! "יש שכתבו ללבוש בגדים לבנים נקיים ביוה"כ דוגמת
בכל עת מצוא אני לובש את בגדי הפאר מאז ,ומצדיע כאילו מלאכי השרת" )אוה"ח תרי' ד' ברמ"א(
סקרתי משמר כבוד ,כאילו הייתי במסדר! כדי לזכור מי אני
לרבי ישראל מסלנט היה פתגם ,מורה דרך ,מצפן לחיים.
באמת.
נצטטו באידיש ,ונתרגם ללשון הקודש" :א מענטש דארף טאהן:
ואם לא אשכח את העבר ,אשא עין לעתיד ואקוה כי בוא
טאהן ,און נישט נאכטאהן .טאהן ,און נישט אפשטאהן .טאהן,
יבוא!"
און נישט אויפטאהן!" כלומר ,על האדם לעשות :לעשות ,ולא
איזו נחישות היתה בקולו ,איזו גאוה ,ומכוחה -החזיק מעמד!
לחקות .לעשות ,ולא לרצות להפטר .לעשות ,ולא להשתוקק
והבנתי ,שזה יום הכיפורים שלנו!
לפעול .אתה תעשה ,ובחשק ,וה' הטוב בעיניו יעשה.
"בכל עת יהיו בגדיך לבנים" ,הורה שלמה המלך ע"ה בקהלת.
מכל שלשת ההוראות,משלשת ההדרכות הללו ,איזו היא
אין אנו מחקים מלאכים ביום הכיפורים ,שכן "חביבים ישראל
החשובה ביותר?
לפני הקדוש ברוך הוא יותר ממלאכי השרת" )חולין צא ,ע"ב(!
אין ספק ,הראשונה :לעשות ,ולא לחקות!
בכל ימות השנה איננו אנו עצמנו ,מחקים אנו את עצמנו .ביום
ואנו תמהים :אם כן ,מהו שנהגו ללבוש לבנים נקיים ביום
הכיפורים זוקפים אנו קומתנו ,נזכרים בעבר ,לפני שהסתאבנו
כיפור ,דוגמת מלאכי השרת? את מי אנו מחקים?!
בחטא ,ויודעים שכך עלינו להמשיך .שבכל עת יהיו בגדינו לבנים!
ולא זו בלבד ,אלא" :יש לך עם אחד כמלאכי השרת שבשמים.
)והגדת(
מה מלאכי השרת אין בהם אכילה ושתיה ,כך ישראל אין להם
אכילה ושתיה ביום הכפורים .מה מלאכי השרת שלום ביניהם ,כך
במקום שבעלי תשובה עומדים ישראל שלום ביניהם ביום הכפורים .מה מלאכי השרת יחפי רגל,
מצד אחד ימים אלו הם ימי התרוממות ,אבל מאידך ,אם כך ישראל יחפי רגל ביום הכיפורים .מה מלאכי השרת "שרפים
נחמיץ את ההזדמנות ולא נשוב בתשובה שלמה -יהיה זה עומדים ממעל לו" כך ישראל עומדים על רגליהם ביום הכפורים.
הפסד גדול ומרובה ,שהרי בעל התשובה זוכה למעלה מופלאה מה מלאכי שרת נקיים מכל חטא ,כך ישראל נקיים מכל חטא
עד מאוד ,כמו שאמרו חז"ל )סנהדרין צט ע"ב(" :במקום שבעלי ביום הכיפורים" )פרקי דר"א פרק מה( ולא זו בלבד ,אלא שביום
תשובה עומדים ,אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד". הכיפורים אומרים אנו "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" בקול
והמגיד מדובנא ביאר מאמר חז"ל זה עפ"י משל: רם ,כמלאכי השרת )דברים רבה ב ,לה(.
היה פעם עשיר גדול שנאות לחתן את בתו עם בנו של עני מה הענין ,לדמות למלאכים?
אחד ,וזאת מאחר והבחור החתן היה עדין ,בעל מידות טובות והבנתי זאת במעשה שהיה ,במו עיני ראיתיו.
ותלמיד חכם מופלג. היינו בסיביר ,במחנה עבודה ,קבוצה גדולה של בני ישיבה,
בזמן ה'תנאים' התנה העשיר עם מחותנו העני ,שלכל הפחות ויחד אתנו השכבה השלטת של המדינה הליטאית שרוסיה
יתפור לבנו החתן חליפות נאות ,כי איך יביא את החתן לעיר ,בין רמסה וכבשה .שרים ,ראשי הצבא ,וראשי הכמורה .וידענו מי
גדולי הארץ ,ללא מלבושי כבוד? מהם היה רם דרג מחברו .ככל שהיה מעמדו רם ,כך התעללו בו
ואמנם ,העני עמד בדיבורו ,ועשה לבנו מלבושים נאים ,ככל יותר .שר החינוך שלט בחמש עשרה שפות על בוריין ,וניקה את
אשר הבטיח ,וכבוא יום החתונה ,בא העני על כל משפחתו למקום המרחצאות .את השרותים הציבוריים נקה סגן הרמטכ"ל ,שנשא
הגביר ,והגביר עם כל פמלייתו ,לבושים בגדי יקר ותפארת ,הלכו חרפתו בדומיה.
להקביל את פני החתן. ישנים היינו על גבי דרגשים בני שלוש קומות .הדרגש שלי היה
ויהי כבואם לאכסניית משפחת העני ,והנה פני המחותנים מרווח ,הספיק עבורי בשופי .אבל מולי ,בצידו השני של האולם,
העניים עצובים מאוד. ישן אותו מצביא ,רחמנות היתה לראותו נדחס בדרגשו ,מכופף
"מדוע? מה קרה לכם שאתם כה עצובים?" -שאל המחותן ומקופל כפנקס.
העשיר. בוקר אחד התעוררתי ,וראיתיו קם ומתמתח .העיף מבט
"הנה ,ראה בעצמך" ,ענה המחותן העני" .כאן ,בבית המלון חששני ,ממני לא חשש .מיד פעל במהירות הבזק .גחן ופתח את
שהתאכסנו הלילה היתה גניבה ,תוכל לראות את הדלת השבורה, צרורו ,הוציא חליפת מדים קמוטה ומהוהה .כהרף עין לבשה,
וכל ארגזינו עם בגדי החתן הנאים והמשובחים ,הכל נגנב!" הזדקף בגאון ,חשק שפתיו וזקר סנטרו ,והחל עושה תנועות
"אם לזאת דאגת ,הפסק לדאוג ידידי .ראה תראה ,מיד נתקן משונות ,הצדיע והוריד ידו בחטף .אחז בנצב חרב דמיונית ושב
את המעוות" -ענה המחותן העשיר. והצדיע ,נראה הזוי ומוזר .ובמהירות פשט מדיו ודחסם לצרור,
מיד צוה על משרתיו ,והם הביאו מן החנויות בגדים משובחים בטרם יגיעו השומרים ויעוררו את כולם לעבודת היום.
29
שהנה איתא בפרקי אבות" :הסתכל בשלשה דברים ואין אתה ומפוארים ,תפורים ומדוייקים לפי מידת החתן.
בא לידי עברה וכו' ולפני מי אתה עתיד לתת דין וחשבון". הכניסו את החתן והכלה בשמחה רבה לחופה ,ובכל זאת העני
ופירש הגר"א ש'דין' ו'חשבון' הם שני עניינים שונים' ,דין' הוא עדין היה עצוב.
על עצם העבירה שעשה ,ואילו 'חשבון' הוא על המצוות שהיה ניגש אליו אחד מידידי העשיר ,ואמר לו" :בעצם ,לדעתי ,כל
יכול לעשות בזמן שעשה את העבירה ,ונמנע מעשייתן. הגניבה היתה לטובתך"
וכתב ה'משך חכמה'" :ולפי"ז תסמר שערות אנוש עד כמה "לטובתי?!" -התפלא המחותן העני.
גדול החשבון ,שביום שאין השטן שולט וגם היחיד נענה ,ונקל "כן" ,השיב הידיד" ,הענין הוא כך :אילו היתם באים לבושים
לעשות תשובה ,ובדבר קל יוכל לזכות לחיים הנצחיים ולהיות בבגדיכם אשר תפרתם לכם ,ודאי שהעשיר ובני משפחתו היו
אהוב למקום. מוצאים חסרונות בבגדים :זה קצר מדי ,זה דק מדי ,זה לא לפי
"ואם חלילה לא עשה תשובה ,יוכל להיות העונש על היעדר האופנה האחרונה ,ועוד אי אלו חסרונות .אך עכשיו ,שהעשיר
עשיית התשובה ,כמי שייענש על כל חטאותיו) .שהרי ביו"כ יכול בעצמו קנה את הבגדים ,אין לו שום סיבה למצוא חסרונות,
בנקל להשיג כפרה על כל חטאותיו ,ע"י תשובה ,שזהו החשבון!( להיפך ,עכשיו אני מבטיח לך שהכל יהא טוב ויפה!"
ומסיים" :וכאשר מברך ברכת שהחיינו ,שזה באמת שמחה והנמשל :כשצדיק בא לעולם הבא ,לעולם האמת ,לבוש כולו
אמיתית שהקב"ה נתן יום סליחה לכל פשעי בני אדם להסיר בגדי יקר ותפארת -תורה ,מצוות ומעשים טובים ,מיד קמים עליו
מעליהם השטן ,אם לא שב מדרכו הרעה מוטב לו שלא היה כל המקטרגים" :זו מצוה? זו תורה?" כמו שנאמר )קהלת ז ,כ(:
היום הקדוש הזה ומוטב לו שנהפכה שליתו על פניו בערב היום "כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא" ,והקב"ה
הקדוש הזה ,כי ביום הזה הכפיל ענשו לבלי קץ בעונש חשבון מדקדק עם צדיקיו כחוט השערה.
היעדר התשובה ,וע"ז ידוו כל הדווים" .כמה נוראים הדברים! אבל בעל התשובה ,שהוא הולך ובוכה ,מצטער ומתמרמר,
הגר"י בלזר זצ"ל התבטא :ביום כפורים יש ים של רחמים ,אך על כל ימיו שהלכו לאיבוד -בוכה על הגניבה ,הקב"ה מתנדב
צריך מאוד להזהר שלא לטבוע בים ,חלילה. כביכול בכבודו ובעצמו להתקין לו בגדי תפארת" :גדולה תשובה
יהי רצון שנזכה לנצל את יום הכיפורים כראוי ,ועל ידי זה שזדונות נעשו לו כזכויות" ,ולבגדים כאלה ,שהקב"ה עושה ,אין
יושפע עלינו שפע של חסד ורחמים בתוך כל ישראל. שום חסרונות.
)לעבדך באמת( ודאי שבמקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים
יכולים לעמוד.
)המאיר אור -יוה"כ(
נעילה
ביום כיפור לפני נעילה נשא דברים רבי משה חברוני ראש גדר 'עיצומו של יום מכפר'
ישיבת חברון ,וכה היו דבריו .על הפסוק "ויזכור אלקים את רחל
וישמע אליה אלקים ויפתח את רחמה" ]בראשית ל' – כ"ב[ ,אומר והנה ,הרמב"ם בהלכות תשובה )א ,ג( פסק" :בזמן שאין
רש"י ,זכר לה שמסרה סימניה לאחותה. בית המקדש קיים אין שם אלא תשובה .התשובה מכפרת על
המתבונן בדברי רש"י עומד ותוהה ,מדוע רחל היתה צריכה העבירות ...ועצמו של יום כפור מכפר לשבים שנאמר" :כי ביום
להמתין שנים כה רבות ורק עכשיו זכר לה ה' את הסימנים שמ־ הזה יכפר עליכם".
סרה ,מדוע לא שילם לה הקב"ה על המעשה הגדול הזה מיד ופירש הכסף משנה ,שהרמב"ם פסק כדעת רבנן )שבועות יג(
לאחר שעשתה אותו? ותירץ ,מכאן אפשר ללמוד יסוד גדול וח־ שיום כפורים מכפר רק לשבים.
שוב ,ובפרט בשעה נעלה ונעילה זו ,מסירת הסימנים ודאי הוא ויל"ע שהרי תשובה מכפרת כל השנה ואם כן מה הוסיף עיצומו
מעשה נעלה יבותר ,שבכך ויתרה על הזכות הגדול להינשא לי־ של יום הכיפורים על התשובה?
עקב אבינו ,בחיר האבות ,ולהיות אמם של שבטי קה ,היא לא ואמר המשגיח הגר"י לוינשטין זצ"ל ,שדין התשובה בכל הנשה
העלתה בדעתה שיעקב יקח שתי אחיות .יתרה מזו ,היא היתה ודין התשובה ביום הכיפורים חלוקים ביסודם ,שבכל ימות השנה
עלולה ליפול על ידי כך לידו של עשו הרשע ,אע"פ כן היה אפשר התשובה לבדה היא הפועלת את הכפרה ולפיכך היא צריכה
לומר שהיתה זו התעלות רגעית שלא נמשכה זמן רב ,כפי שמ־ להיות מעולה כדי שיהא בכוחה לכפר ,בעוד שביום הכפורים
צוי גם אצל בעלי מעלה ,שבשעת התעלות מיוחדת הם מסוג־ עיצומו של יום הוא המכפר והתשובה היא רק תנאי בכפרה,
לים להתעלות מעל עצמם ,אבל במשך הזמן ההתעלות פגה ,ואז והואיל שביום הכיפורים היא אינה פועלת את עצם הכפרה,
הם עלולים לומר שבמצבם הנוכחי הם לא היו נוהגים כפי שנהגו מועיל ביום זה גם תשובה שאינה שלימה.
בשעת ההתעלות ,ולפעמים יתכן שברבות הזמן הם אפילו יתהו נמצינו למדים ,שביום כפורים מועילה תשובה שבימים אחרים
על הראשונות ויצטערו על מה שעשו .מתי הוכח שהוויתור של אינה מועילה .וכמה עלינו להודות על שזכינו ליום הנפלא הזה.
רחל נעשה בשלימות ללא רבב ,וגם לאחר שנים ,אחרי מעשה הגר"י סלנטר זצ"ל היה אומר ,שגם אם יום כיפור היה רק פעם
הדודאים ,רחל מבקשת מלאה "תני נא לי מדודאי בנך" ,לאה עונה בשבעים שנה גם היה זה חסד גדול...
לה" :המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני"? אנו היינו אלא שיש צד שני למטבע ,דוקא ביום שזורח אור כה גדול,
מצפים שרחל תקפוץ ותאמר לה ,מה? אני לקחתי לך את יעקב, דווקא ביום שקיימת ההנהגה מופלאה של רחמים וותרנות,
הרי כל מה שאת נמצאת בבית הזה הוא בזכות הוויתור שלי על עלולה להתעורר תביעה עצומה על מי שאינו משכיל לנצל זאת.
הסימנים! במקום זה ,עונה לה רחל "לכן ישכב עמך הלילה" ,היא דברים נוראים כתב על זה 'המשך חכמה' בפרשת נצבים:
30
ממעל חצובה מתחת כסא הכבוד .אמנם בחודש אלול שומע מקבלת את הטענה ומצדיקה את דברי לאה ,כאן הוכח עומק
הגוף שמלך במשפט יעמוד ארץ ,ובראש השנה יתייצבו כל יושבי הוויתור ועוצם גודל התעלותה של רחל ,הנה ,זמן רב חלף מאז,
ארץ לפניו יתב"ש כבני מרון ,ולכן הוא חוזר בתשובה ודואג לכל ואע"פ כן אין שום שמץ של חרטה ,אדרבה ,מדבריה מובן שהכל
צרכי הנשמה בהרחבה. מובן מאליו ,כאילו כך היה צריך להיות ואין כאן שום ויתור.
וכאשר המלך מלכי המלכים רואה את הזיווג של הגוף והנש־ והדברים מגיעים עד כדי כך שללאה אין שום תחושה שנעשה
מה ,עולה נחת רוח לפניו ,שהרי הגוף דואג לצרכי הנשמה ועושה עבורה משהו מיוחד .כל זה נבע מהתנהגותה של רחל ,שיצרה
רצון קונו .אולם בעת תפילת נעילה ,בטרם יסגרו את השערים, רושם כאילו לא היה כאן ויתור ,ולכן אחרי המעשה הזה זכר לה
אז נכנסת הנשמה לפני ולפנים ומתאוננת במר לבה על מצבה הקב"ה שמסרה את הסימנים ונפקדה .סיים רבי משה חברוני
העגום ,ובוכה בדמעות שליש לפני מלכו של עולם על צערה וס־ את דרשתו ואמר ,המבחן שלנו זה לא ההתעלות עכשיו ,אלא
בלה בכל ימות השנה ,ובכייתה מעוררת היהודי לבכות ולהתחנן שכל הקבלות שנקבל וכל ההתעלות שעלינו ביום זה ,אם יישמרו
על נפשו. לעתיד יוכיחו עד כמה התעלינו בשעה זו של התעלות של קבע,
המגידים הוסיפו לסיים משל זה בכי טוב ,שכראות המלך את התעלות עקבית ויציבה..
בכיית בתו ,הרי הוא מייעץ לה עצה טובה ,שהרי כאשר שהה )הגר"מ חברוני(
החתן במחיצתו דאג עבורה והיטיב עמה בכל הטובות ,ואם כן
יבואו נא שניהם לגור סמוך ונראה לארמונו ,וממילא תחיה עמו
בשלום ובשלוה ,ואכן אחר יום הכיפורים נכנסים בני ישראל נעילה
בצילא דמהימנותא ,זה ביתו של הקב"ה כביכול ,וממילא יכולים בנועם שיחו הסביר פעם המגיד מדובנא זצ"ל ,מדוע בעת
הגוף והנשמה להמשיך להיות בצוותא מתוך שמחה ותענוג ,והן תפלת נעילה נוהגים בכל תפוצות ישראל לבכות ולשפוך דמעות
הן הדברים שהסוכה היא צל השכינה ,ולכן גם הגוף ירא ומפחד כמים ,וכדרכו ביאר במשל ,למה הדבר דומה ,למלך רב ונשא
ללכת אחר תאוותיו ,וצריך רק להאמין ולדעת שהוא נמצא אצל שהיתה לו בת יחידה וחיפש עבורה בחור מושלם בכל המע־
המלך ועל כן עליו לדאוג לצרכי הנשמה. לות ,בין ההצעות הציעו לו בחור אחד ממדינה רחוקה ,וסיפרו לו
)באר החיים( שהוא בנו של מלך פלוני ושמו יוצא לפניו כאהוב למטה ונחמד
למטה ,ואכן לאחר חקירות ודרישות עשה המלך את השידוך וכל
בני העיר צהלו ושמחו בשמחת מלכם האהוב.
תפילת נעילה אחר החתונה דרש החתן מבת המלך שתבוא לדור עמו בעירו.
כשהבקשה עולה ובאה לפני ה' -היא נשמעת בתחילה ניסתה לסרב ,כי איך תעזוב את ארמון המלך ,אך הוא
בסוף תפילת נעילה מכריזים שבע פעמים "ה' הוא האלוקים", עמד על שלו עד שבלית ברירה הסכימה לעבור לאותה מדינה
כי מראש חדש אלול הקב"ה מתחיל לרדת ולהתקרב לעם יש־ רחוקה .כאשר הגיעו להתם התברר לה שבעלה אינו בן מלך כלל,
ראל ,ובתפילת נעילה כל ערי שמים פתוחים לגמרי .ובסוף תפי־ והוא אינו מתנהג כלל בגינוני מלכות רק כאחד הריקים ,ולכן
לת נעילה ,בכל הכרזה של "ה' הוא האלוקים" ,ה' עולה לרקיע סבלה ממנו צרות רבות ורעות ,אך מחמת המרחק שהיה בינה
גבוה יותר ,וכשמכריזים בפעם השביעית "ה' הוא האלוקים" ,הוא לבין אביה לא יכלה לספר לו מה מעיק על לבה ,ובלית ברירה
מסתלק מעל לרקיע השביעי אל שמי שמים. סבלה את יסוריה בדומיה.
יש שערים שהם סגורים חלקית .יש רשעים שאינם יכולים יום אחד הגיע אליהם מכתב מאת המלך ,בו הודיע המלך שנ־
להיכנס אל הקב"ה .אך בתפילת נעילה הדלתות פתוחות לרווה, פשו יוצאת מרוב געגועים לבתו ולחתנו ,ולכן יבוא לבקרם ביום
אפילו לרשעים הגדול ביותר .אין מניעה לאף אחד להיכנס .זה פלוני .כאשר שמע מכך החתן ,ידע שעליו להכין את ביתו לפני
כוחה של תפילת נעילה! המלך ,ומיד התחיל לעמול בכל כוחו לנקות ולקרצף את מקום
ה"משך חכמה" כתב בפרשת וילך ,שאף על פי שאמרו חז"ל דירתו ,ואף קישטו בקישוטים נאים ותמונות מפוארות למען
)יומא פו ע"א( על חטא של חלול ה' "אין כח בתשובה לתלות, ימצא חן בעיני המלך ,ובד בבד היה מרצה ומפייס את אשתו
ולא ביום הכפורים לכפר ,ולא ביסורין למרק ,אלא כולם תולין, בכל מיני מתנות ותכשיטים ,והרבה לכבדה בכבוד ויקר תפארת.
ומיתה ממרקת" ,מכל מקום בשעת תפלת נעילה מתכפר לאדם והיה בבוא המלך אל ביתם ,קרנו פניו מרוב שמחה ואושר,
גם על חטא של חלול ה'! בראותו שמצא זיווג הגון וטוב לבתו האהובה ,וכה עברו עליו ימי
ובעומק הדבר אמר המשגיח רבי דן סגל שליט"א ,כי אצל הביקור בנעימים ,כאשר המלך מתפעל ונהנה איך חתנו טורח
הקב"ה אין מציאות שהבקשה נשמעת ולא מתקבלת .אנו אומ־ ודואג לבתו בכל לבו וממלא את כל משאלותיה לטובה .אולם
רים" :יעלה ויבוא ויגיע ויראה וירצה וישמע" .אם זה עולה ובא בטרם עלה המלך על מרכבתו כדי לחזור לעירו ,קראה לו בתו
ומגיע לפני לקב"ה -מיד "יראה וירצה וישמע" .עקר הקושי הוא החדרה ופרצה בבכי תמרורים על גורלה המר ,וגילתה באזניו
המלאכים מונעים מאתנו להגיע לקב"ה .והחסד האדיר הוא ,שב־ שכל מה שבעלה היטיב עמה בתקופה האחרונה אינו אלא לפ־
שעת נעילה השערים פתוחים לרוחה וכולם באים לפני הקב"ה, נים ,כי למצוא חן בעיני המלך ,אבל בכל השנה כולה הרי הוא
וכשכולם באים לפניו -הוא שומע את בקשתם ומוחל לכולם על מזלזל בה מאד.
החטאים. והנמשל מובן ,שהנשמה היא בת המלך והגוף הוא החתן ,ובכל
)שש באמרתך( ימות השנה עושה האדם ככל אשר עולה על רוחו והולך בשרי־
רות לבו ,ובזה גורם להצר ולצער את הנשמה שהיא חלק אלוה
31
אליו". יום הכפורים -ים של רחמים
אומר ה"משך חכמה" :אין בית דין בעולם שיכול למחול על
זה הזמן המיוחד של שעת תפלת נעילה ,עלינו לנצל את הר־
עוון חלול ה' ,כי חלול ה' זה מרד שאדם מורד בקב"ה ,ועל מרד
געים הגדולים הללו ,להכנס ולבוא לפני הקב"ה ולבקש את בק־
אין מחילה .מי כן יכול למחול? רק המלך עצמו.
שותינו.
מראש השנה עד יום הכפורים יושב הקב"ה עם פמליותיו ,יש השופר הוא הכלי הטוב והיעיל ביותר שיש לעם ישראל ,הוא
פמליא של מימינים ויש פמליא של משמאילים ,יש מסנגרים מעביר את הקב"ה מכיסא דין לכסא רחמים .אם כן ,הדעת נותנת
ויש מקטרגים .אבל בעוון מרד הנוגע בכבוד המלך כולם מחי־ ביום הכפורים ,יום חתימת הדין ,יתקעו בשופר ,כדי להינצל מן
בים .ובכל זאת ,מי יכול למחול? רק המלך עצמו. הדין .ומדוע אפוא אין תוקעים ביום כפור עצמו אלא רק במוצאי
בכל ארגון ומפעל יש עובדים ופקידים בתפקידים שונים ובד־ יום כפור?
רגות שונת ,אבל מי חותם על הצ'קים? המנהל ,בעל המפעל .אף אומר המאירי :יום הכפורים הוא יום של רחמים ,יש בו שפע
עובד אינו מוסמך לחתום על הצ'קים ,במחלקת הנהלת החש־ של ברכה ,עד שגם בלי השופר הקב"ה שומע לכל יהודי!
בונות עורכים את כל החשבונות ,ואחר כך מגישים את הצ'קים רבי איצלה בלאזר זצ"ל כותב בספרו "כוכבי אור" ,כי יום הכ־
לבעל הבית שיחתום עליהם. פורים הוא ים של רחמים .כשם שים הוא מים שאין להם סוף ,כך
ביום הכפורים ,בשעת החתימה ,הקב"ה דן יחידי .את החתימה יום הכפורים הוא רחמים בלי סוף.
חותם הקב"ה בעצמו .ובעת החתימה ,שאז ה' יתברך דן יחידי - )המאירי(י
הקב"ה נמצא לבדו .אין לו מימינים ולא משמאילים.
זמן זה הוא שעת הכושר מיוחדת במינה .אם האדם עשה
תשובה על חטאו והצטער עליו ,ה' יתברך ברוב טובו יסלח וימ־ נעילה -זמן מחילה על חילול ה'
חל לו על חלול כבודו .ואם הוא ימחל על חלול כבודו -מי יכול
אומרת הגמרא )יומא פו ע"א(" :מי שיש חלול השם בידו -אין
להתנגד לכך? על מרידה במלך -רק המלך יכול לתת חנינה.
לו כח בתשובה לתלות ,ולא ביום הכפורים לכפר ,ולא ביסורים
ולאחר שנותן -אין מי שיכול לערער על כך ,כי מי יבוא אחרי
למרק ,אלא כולן תולין ומיתה ממרקת".
המלך.
חלול ה' הוא העוון החמור ביותר ,עוון שאין לו כפרה .אדם
בנעילה -מלמדנו ה"משך חכמה" -אתה והקב"ה לבד .תפילת
שחטא בחטא זה ,שום דבר לא מועיל לו -לא תשובה ,לא יסו־
נעילה במשמעות נוספת היא ,שאתה ננעל עם הקב"ה .הצ'ק
רים ,לא יום הכפורים ,רק מיתה .האמת היא שגם אם היתה
שלך לשנה הקרובה נמצא אצלו .הוא הולך לחתום .ברגע זה הנך
תשובה מועילה על חטא זה ,הרי ברוב המקרים האדם אינו
יכול להשיג חנינה על עוון של חלול ה'!
מדוע כלל לכך שחטא בחלול ה' ,וכיצד יעשה תשובה על חטא
זה חדוש גדול של ה"משך חכמה" .אנחנו לא חידשנו מעצמנו
שאינו מדוע לו?
כלום .ר' מאיר שמחה לקח אחריות ,ואנחנו הולכים אחריו.
בטוח אני שכל מי שלומד את הגמרא הזאת נתקף בחלישות
ה"משך חכמה" מלמד אותנו מה כחו של זמן נעילה ,ועלינו
הדעת .הרי מי יכול לרחוץ בנקיון כפיו ולומר על עצמו שהוא
לדעת לנצל זאת .זה הרי פתח של תקוה והצלה עבורנו!
נקי לגמרי מעוון זה?
דומה הדבר לאדם ההולך ימים רבים בציה ובמדבר ומשתוקק
ובכל זאת ,אסור לאדם לפול בזרועות היאוש .ה"משך חכמה"
למים ,והנה הוא מוצא איזה קילוח דק של מים הבוקעים מעמקי
בפרשת וילך )על הפטרת "שובה ישראל עד ה' אלקיך"( מחדש
האדמה -הרי הוא ירוץ אל מקור המים אחוז טרוף ,ירוה בהם
לנו חדוש נפלא :אפילו לחטא חמור זה של חלול ה' יש תקנה!
את צמאונו ,וישיב את נפשו.
וכך היא לשונו הזהב" :כי מלכותא דרקיע כעין מלכותא דאר־
רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל כותב על יום כפור ,שביום זה
עא ,והנה על הכל יש שופטים וגבוה מעל גבוה ,ומימינים ומש־
אוקינוס של רחמים יורד לעולם .אוקינוס! רבותי ,אתם יודעים
מאילים ,ופעמים מטים לכף זכות מחמת איזה זכות ,אבל בעוון
מה זה למחול על עברה אחת? עברה אחת .אם מישהו פגע בך
מרד הנוגע בכבוד המלך -אז כולם מחיבים ,כי מי יוכל למחול
פעם אחת ,אתה מסוגל למחול בכלל?
על כבוד המלך ,בלעדי המלך בעצמו יוכל למחול אחרי הבכי
לא כן בורא עולם .מיליוני יהודים מכל קצוי עולם עומדים
והרחמים .ולכן אמר' :שובה ישראל עד ה' אלקיך' ,פרוש שעד ה'
בתחינה ,מבקשים מחילה וסליחה ,והקב"ה "סלחן לישראל ומ־
בעצמו יגיע התשובה ,כי מי יוכל למחול חוץ ממנו .ובירושלמי
חלן לשבטי ישורון" ,הוא סולח לעוד אחד ,ולעוד אחד ,ולעוד
אמרו :אף הקב"ה אינו דן יחידי ,שנאמר )דברי הימים ב יח ,יח(:
אחד .והנה מגיע זמן נעילה ,באים אליו אחד אחד .כל אחד עובר
'וכל צבא השמים עומדים' ,וכשהוא חותם -אינו חותם אלא בי־
לפני הקב"ה ,כל אחד ,לבדו עם קונו .אני -והוא.
חיד ,שנאמר' :ואגידה לך את הרשום בכתב אמת' )דניאל י ,כא(.
קבלנו מתנה נפלאה שנקראת יום הכפורים ,ושיאה בתפי־
והנה כל ימי תשובה שמלך יושב על כסא ,וצבא השמים עו־
לת נעילה .מה מבקשים אז מהקב"ה? "יהי רצון מלפניך שומע
מדים עליו ,יכול להועיל רק על עברות שאין בהם חלול השם,
קול בכיות שתשים דמעותינו בנאדך להיות ותצילנו מכל גזרות
שוקלין זכויות כנגד עברות .אבל על חלול השם -על זה אמרו
קשות אכזריות כי לך לבד עינינו תלויות" .רבונו של עולם ,אנחנו
)ישעיהו כב ,יד(' :אם יכופר העוון הזה לכם עד תמותון' כי אין
תלויים בך ובמחילתך.
יום הכפורים מכפר )סוף יומא( .ורק בעת החתימה ,שהשי"ת
הלואי ונשכיל לנצל את שעת הכושר הנפלאה הזאת ,את הרג־
דן יחידי -אז הוא שעת הכשר שהשי"ת יסלח מרוב טובו ,אחר
עים בהם "היום יפנה ,השמש יבוא ויפנה ,נבואה שעריך" הרגעים
גודל הבכי והחרטה ,כי אם הוא ימחל על חלול כבודו -מי יאמר
32
סליחה שפע וכל טוב ,אם כן צריך להתחזק בנעילה מאד ויקבל נשגבים ביותר בשנה ,בהם כל שערי שמים פתוחים ,ונזכה לת־
השפע .מרן הגר"ח זצ"ל מבריסק ,כשהיה מספר מעשה זה היו שובה שלמה ,לסליחה וכפרה.
עיניו יורדות דמעות .ביום הכיפורים שנת תר"ב היו הגאונים )נעימות יאמרו(
הצדיקים רבי יצחק מוולאז'ין זצ"ל ובעל הצמח צדק זצ"ל
בפטרבורג כדי לבטל כמה גזירות רעות על ישראל ברוסיא, נעילה-השפע הגדול
בית הכנסת היחידי שהיה שם בפטרבורג היה של אנשי הצבא כתוב בזוהר שיש היכל ואוצר שפותחים אותו רק פעם אחת
"הקומוניסטים" שהיו בצבאו של הצאר ניקולאי ימ"ש ,ומחוסר בשנה בזמן נעילה .האוצר הזה יש בו כל טוב שבעולם כפרה
ברירה הלכו להתפלל שם .כשהגיעו לתפילת נעילה רצו סליחה שפע וכל טוב ,אם כן צריך להתחזק בנעילה מאד ויקבל
האורחים הללו שאחד מהם יהיה ש"ץ בתפילת נעילה ,ויענו להם השפע.
אנשי הצבא ,דעו נא רבותי שיש לנו איש אחד ,שעמד בנסיונות )זוה"ק(
גדולים אפילו בנגדוהו )דהיינו יסורים שיותר קשה לעמוד בהם
ממיתה כמו שאמרו רז"ל אלמלא נגדוהו לחנניה מישאל ועזריה
וכו' ,דהכאה שאין לה קצבה חמירא ממיתה( ,באופן מבהיל "בעת נעילת שער"
ואיום ,שרצו שהוא ימיר את דתו והוא בשום אופן לא הסכים אחד מגדולי המוסר אמר ,אנו קוראים אצל יונה אחרי שנפל
ונשאר ביהדותו במסירות נפש בל תתואר ,שימו עיניכם על הגורל עליו אמר "שאוני והטילוני אל הים" )יונה א ,יב( .לכאורה
בשרו ותראו כי הוא מלא פצעים ומוקף בהם כמו בחגורה ,מרוב המילה 'שאוני' אך למותר ,די היה לומר 'הטילוני' ותו לא .אך
המכות שהוכה ושעינו אותו שימיר את דתו .לכן לדעתינו אין בקשה ביקש מהם" ,שאוני" להרויח עוד רגע ,וברגע הזה הלא
לנו ש"ץ יותר הגון לתפילת נעילה מהאיש המופת והמקדש שם אפשר לקנות עולמות" ,יש קונה עולמו בשעה אחת" ,וברגע
שמים ברבים הזה ,ולהפצרת רבים נעתר להם האיש להראות אחד .נשאר לנו עכשיו רק רגעים מספר ,שאדם ע"י שיפתח את
את בשרו להנכבדים ,ויהי כראותם ויחרדו למאד וחלחלה ליבו רק כחודו של מחט ,מובטח לו שיפתחו לפניו פתח כפתחו
אחזתם ...ויענו כולם פה אחד" :יעבור הוא לפני התיבה ,שאין של אולם .רגעים שחייו תלויים בידו ,לחיי בני ביתו וגם חיי כל
לנו ש"ץ יותר הגון ממנו ,ויהי רצון שתפילתו תקובל ברחמים". בית ישראל " -כי לא אחפוץ במות המת נאם ד' אלקים והשיבו
האיש הנפלא הזה עבר לפני התיבה ,וטרם שהתחיל את הקדיש וחיו" )יחזקאל יח ,לב(
של תפילת נעילה ,פתח ברעדה ואמר :רבונו של עולם על מה אל תבזבזו את הרגעים האלה תנצלו את ההזדמנות הזאת
רגילים בני אדם להתפלל ,הלא על שלשה דברים ההכרחיים להטות אוזן לקריאה זו היוצא ממלך מלכי המלכים "פתחו לי
האלה" :בני"" ,חיי"" ,ומזוני" ,אבל אנחנו כשלעצמינו ,כל אלה פתח" -בידכם הוא!
אך למותר המה לנו" ,בנים"-הנה רוב הציבור שלנו כמעט אינם כל אחד יהפך לשליח ציבור ,להתפלל בעד האחים הנתונים
נשואים" ,חיי-",הלא טוב מותינו מחיים מרים כאלה" ,מזוני"- בצרה ובשביה ,אשר אין בידם היכולת לקחת את המחזור בידם
הלא יש לנו קיסר שדואג בעד מזונותינו ומלבושינו ולא חסרנו וללכת לבית כנסת להתפלל לשפוך שיחם לפני ד' .כל אחד
דבר ,אבל רק ע"ז יש לנו להתפלל רק על דבר אחד "שיתגדל יהפך לשליח ציבור להתפלל גם בעד אלה הנמצאים "בשביה"
ויתקדש שמיה רבא ...שנים רבות אח"כ היו גדולי ישראל הללו בארץ הקודש ,אשר יתכן מאד שבתוך תוכם באלה הימים
מזכירים ברטט את אותה תפילת נעילה שנאמרה בכיסופים עד הנוראים יש משיכה בלבם ללכת לבית הכנסת.
אין סוף להקב"ה. "מקום יש לו להקב"ה ומסתרים שמו" אם אתה מסתכל על
כל הסביבה ואתה רואה לפניך רק חולין ריקנים הם מחיי התורה
בת קול במוצאי יום הכיפורים :לך אכול בשמחה ומרוח ד' ,אולם עלינו לדעת כי עוד מקום פנימי יש לבן אדם
בעומקא דליבא במסתרים ,ושם אם נחפש שם נמצא כי מקום
לחמך...
יש לו להקב"ה ומסתרים שמו .אבל אין לו את העוז והאומץ
שאל פעם אחד את רבינו הגרי"ז זצוק"ל על הא דאיתא להראות בגלוי לעין כל ,שגם הוא מאמין בדברים כאלה -גם
במדרש )מובא בתוס' שבת קי"ד ,ב' ויומא פ"ז ,ב( שמוצאי יום עליו יש להתפלל.
הכפורים בת קול יוצאת ואומרת לך אכול בשמחה לחמך -למה וגם שיתן ד' פחדו ואימתו על כל הברואים" ,וידע כל פעול כי
צריך בת קול על זה ,הלא ידוע שכל אחד שרוי בשמחה במוצאי אתה פעלתו".
יום הכיפורים?... ולא ישכח להתפלל גם בעבור נשמתו הוא ,שגם הוא לא
והשיבו רבינו זצוק"ל על אתר בהתרגשות :כשעורכים חשבון ישכח להמליך את הקב"ה על עצמו הוא ,אמרו לפני מלכיות
הנפש ביום הכפורים ,ורואים אז מ'האט אלעס בנקרוטירש כדי שתמליכוני עליכם ,עליו ביחוד.
)שעשו פשיטת רגל מוחלטת( "הרשענו ופשענו ולכן לא )דברי אגדה להגרי"ש אלישיב זצוק"ל(
נושענו".
]הדגיש חזק את תיבת 'לכן' ,ונשמע אז כמו שיש כאן תירוץ
על הקושיא המטרידה :עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לא נושענו? נעילה -אוצרות של שפע
ודוק היטב בזה[ כתוב בזוהר שיש היכל ואוצר שפותחים אותו רק פעם אחת
ואפילו שזוכים ביום הכיפורים למחילת עוונות ,מ"מ אחרי בשנה בזמן נעילה .האוצר הזה יש בו כל טוב שבעולם כפרה
33
מתפללים שיסלח לנו על החטא הזה ,שמא חסרה לנו האמונה כזה חשבון -אי אפשר בכלל להיות בשמחה ,ולכן יוצאת הבת
)שרפי קודש שיח( שלימה שיום כיפור מכפר. קול .ומה שרואים שבאמת כולם בשמחה במוצאי יום הכפורים
-הלא הוא באמת בגלל הבת קול...
)בנתיבות ההלכה(
בין שבילי המוסר
כיצד עושים סיגופים מוצאי יוה"כ -דרכו של היצר הרע
בדרשא שנשא הגה"צ רבי ראובן קרלנשטיין זצ"ל פתח אמר המגיד רבי שלום שבדרון זצ"ל משל ונמשל .שר' בנימין
ואמר: הצדיק מראדין )שהיה מקובל מאד על החפץ חיים( היה אומר
מהי תשובה ועוד תשובה מאהבה? במוצאי יוה"כ משל אשר ממנו נוכל ללמוד את דרכו של היצה"ר
מצינו חידוש גדול שנכתב על ידי רבינו הגר"א זצ"ל וכך אמר :משל לשתי עיירות של יהודים שהיו בשני צידי הגבול
באיגרתו: שבין פולין ורוסיה ,ביניהם הפרידו כמה קילומטרים ,והנה קבצן
אי רבותי ,הגר"א מלמד אותנו" :ועד יום מותו צריך האדם אחד רצה להבריח סחורה מצד אחד של הגבול אל הצד השני
להתייסר ולא על ידי תעניתים וסיגופים ,אלא ברסן פיו ולהרוויח כמה פרוטות ,בלילה לקח חבילה גדולה על כתפיו,
ותאוותיו" באלו צריכים להתייסר "וזהו התשובה ,וזה כל והחל צועד לעבר צידו השני של הגבול ,עוד הוא הולך לאיטו
פרי העולם הבא וזה יותר מכל התעניתים וסיגופים בעולם" בקומה כפופה תחת עול משאו ,רואה הוא לפתע לפניו שוטר,
והגר"א ז"ל ממשיך עוד "וכל רגע שאדם חוסם פיו" מה כמובן שהקבצן נבהל ופחד מאד ,השליך החבילה מיד מעל
הפירוש חוסם? לא סתם שאינו מדבר ,אלא מעוניין ,רוצה כתפיו ,והמתין לתוצאות ,אבל לרוב פליאתו ,השוטר מביט עליו
ורואה אותו ואינו אומר כלום ,עברה דקה ,שתיים ושלש ,ומשראה
אבל חוסם ,דבר עבירה בא לידו והוא חוסם ומתגבר "בכל
הוא שאין השוטר עושה מאומה ,ניגש בפסיעות מהוססות אל
רגע שחוסם זוכה בשבילו לאור הגנוז שאין כל מלאך ובריה
החבילה לקח אותה על כתפו והמשיך אט אט בדרכו ,והשוטר
יכולים לשער" רבותי "ובזה יכופר לו כל עוון וניצול משאול
עדיין מביט עליו ,מה חושב הקבצן בלבו? כנראה גולם הוא ,מה
תחתית" במה? ברסן פיו ותאותו!. איכפת ,לי אם אינו אומר כלום אמשיך בדרכי ,לבסוף כשכבר
אח"כ הוא אומר עוד קטע "והעיקר לזכות לעולם הבא הגיע ממש לגבול והנה עוד כמה פסיעות והוא בעבר השני ,נגש
בשמירת פיו וזה יותר מכל התורה והמעשים כי הפה קודש אליו השוטר וצעק מה יש לך בחבילה? הקבצן התחיל לגמגם
קדשים" אפשר לראות את המילים באיגרת הגר"א בפנים, כמובן ,והשוטר שהבין מיד במה מדובר ,נפנף לו בחרבו והורה
לא אמרתי מילים מיותרות. לו לחזור מיד למקומו ,אמר לו היהודי :רשע מרושע שכמוך
יש עשרים עיקרים לתשובה .והנה הגר"א כותב שבזה הלא ראית אותי מיד בהתחלה ,וגם הלכת אחרי כל הדרך ,מדוע
יכופר לו כל עוון?! שתקת? למה לא החזרת אותי כשהייתי עדיין בתחילת דרכי?
רבי משה שמואל שפירא זצ"ל סיפר ,בפטרבורג התגורר אלא מאי ,רצית להכעיסני ,לשבור אותי בגופי ובנפשי מפחד,
יהודי מפורסם עשיר גדול בשם הברון גינצבורג ,ירא שמים ומכובד המשא שעל כתפי ,וכעת אתה מחזירני שוב לסחוב
אערליכער איד. את המשא הגדול הזה ולחינם .כך סיים ר' בנימין :חז"ל אומרים
בבית הכנסת הראשי של העיר ,היתה לו 'חזקה' מידי שנה )קידושין ל'( קשה יצה"ר שיוצרו קראו רע ,ולמה נקרא רע?
לקנות את פתיחת הארון בכל נדרי .אז היתה נערכת מכירה. הלא הוא מקיים שליחותו ,אלא שמניח הוא לנו כל ימי האלול
הוא לא נתן שאי מי יקנה ,וככל שהגביהו סכומי הכסף ,הוא לעבוד את השי"ת ואפי לו לעשות מעט תשובה ,ואף בעשרת
ימי תשובה ויום הכפורים עודנו שותק ,ואז הוא מחכה לנו ממש
הגביה יותר את המחיר ,וזכה בפתיחת הארון.
במוצאי יוה"כ תיכף בכוס הקפה הראשונה ,כשעדיין הרעב מכה
באחד מימי כיפור התארח בפטרבורג עשיר גדול ,ועם
בנו ,ומתחיל מיד להלחם בנו ולהחזירנו אחור ,לא לברך בכוונה,
הארץ גדול. לחטוף את האוכל ברעבתנות ,כך הוא מחזיר אותנו בחזרה אל
מי לא בא לנעילה לבית הכנסת )הרי אומרים בנעילה המקום בו היינו קודם .לא ניכנע ובע"ה נתגבר עליו
'אתה נותן יד לפושעים' ,נותנים להם 'שלום עליכם' כיון )הגר"ש שבדרון זצקו"ל(
שכל השנה לא רואים אותם( ...וכיון שהכל באים ,גם העשיר
הזה בא .לא לבדו אלא עם השליש משמשו ,שגם היה בור
ועם הארץ מופלג .והנה הוא נוכח כי מוכרים פתיחת הארון, החטא של מוצאי יום כיפור
וכי הברון גינצבורג עומד על המקח ,מגביה ומגביה עוד, הרה"ק בעל חידושי הרי"מ מגור זי"ע היה מבאר את מה
"כך?" חשב לעצמו "גם אני עשיר" ,ומיד הצטרף למכירה שאומרים תיכף במוצאי יום כיפור סלח לנו אבינו כי חטאנו,
והגביה יותר .גינצבורג ראה עם מי יש לו עסק ,וכי הוא הלא כבר נתכפרו על עוונותיהם של ישראל ביום הקדוש,
עשיר לא פחות ממנו ,נעשה לו קשה "אבל חלילה לוותר, ובעוד הם מצויים בבית הכנסת מתי יכלו לחטוא .אלא שעיקר
זה ביזוי התורה שביום הכיפורים הוא יקבל פתיחת הארון" העבודה היא עצם האמונה שיום כיפור מכפר ,ובאם חלילה יש
לכן התאמץ והעלה עוד ,אך גם ההוא לא שקט על שמריו לאדם איזה ספק אם נתכפרו עוונותיו ,הרי זה חטא .ועל זה אנו
34
הוא סיפר ,כי הוא וחבריו עורכים גלגולי שלג ותעניות והסכומים הרקיעו ,עד שגינצבורג ראה כי לא שייך יותר ,אין
בצוותא ,שלוש ימים רצופים ,החבורה עושה את מעשיה לו ברירה ונכנע .אותו עם הארץ ,העשיר הגדול זכה בפתיחת
ע"פ הכוונה של רב )שכבר לא בחיים( "אבל היכן יש לך הארון .היה רעש גדול ,על כי שנים רבות לא היתה הכנסה
שלג בהיום בארץ ישראל?" תמהתי. כזו לבית הכנסת וצרכי הציבור.
"מה אתה מדבר ,בחרמון יש שלג ,אנו נוסעים לחרמון, כמובן עשו לו מי שבירך נאה .ככלות הכל ,הציבור המתין
כדי לסבול ולהתייסר בגלגולי שלג". כי העשיר האורח ייגש לארון הקודש לפתיחה .והוא? עומד
"ומה אתם עושים שם?" על עומדו ,ללא תזוזה ,כמו דחליל ...כיון שכך ,הגבאי התקרב
"אנו שוכבים על השלג ,ואלו ייסורים גדולים ,וגם סיכון, אליו בדרך ארץ" :כבודו מכובד בפתיחת הארון" אמר .הוא
אחד מהחבורה שלא שמע לרופא ,וערך גלגולי שלג ,סיכן הביט עליו בחזרה כתרנגול בבני אדם כי לא ידע מה עליו
את בריאותו וחלה מאד" אח"כ הסביר לי כי המעשים שלהם לעשות.
לא פשוטים בכלל ,כי כתוב בספרים כי אם עושים תעניות, הוא שאל את השליש בלחש" :מה זה פתיחת הארון?" אך
שלושה ימים רצופים ביחד עם גלגולי שלג זה כנגד כמה גם הוא פכר את ידיו כמי שאומר :אין לי מושג -איך ווייס
מאות תעניות ,וגם את זה אנו עושים וכו' נורא נוראות. נישט וואס איז'.
הבטתי עליו וממש תפסה אותי חלישות הדעת ,אלו הגבאי נוכח כי עדיין לא זז ,ניגש אליו בשנית :הציבור
מושגים אני שומע ,לימים ביררתי ובאמת שמעתי כי דבריו ממתין ,הרי אתה מכובד בפתיחת הארון".
היו אמת ,כי אכן כך עשתה חבורה זו. "מה זה?" שאל העשיר.
אנו ממשיכים הלאה לנסוע ,ואני מתעניין" :מה מלאכתך?" "מה פירוש מה זה פתיחת הארון?!" תמה הגבאי.
"אני רופא שיניים ,אבל לא סתם רופא העוקר שן או "אני מבקש אותך ,אל תדבר אלי במילים מפולפלות.
טיפול שורש וכדו' ,אני מטפל דוקא במקרים מסובכים תאמר לי ברור מה עלי לעשות ,וכי אינך יכול לדבר ברור?"
ריקבון של כמה שיניים ביחד" ,וכאן העיניים שלו התחילו זעם.
לזהור כמו השמש" :אתה יודע!" אמר בהתרגשות שלא רק אז הבין הגבאי את המתרחש והסביר" :פשוט מאוד,
הכרתי בתחילת הנסיעה "רופאי שיניים עושים הרבה כסף! תיגש שם לארון הקדש ,תפתח את הארון ,תוציא ספר תורה
המון כסף!" כל כולו הבהיק משמחה :כסף! כסף! וסיפר כי ותיתן את זה לרב ,וספר תורה שני תוציא ותיתן לאב"ד ,זה
"בשבוע שעבר טיפלתי באשה מבני ברק ,וציין לי את השם, הכל".
שאגב ידוע לי כי הם לא עשירים בכלל ,טיפלתי בה כמה "בסדר .כעת אני מבין מה שאתה רוצה ממני" עד כאן.
שעות ,ו ...שנים עשר אלף שקל! בשני לילות בלבד ,כסף רב! אחרי כל נדרי ומעריב ,הלכו הביתה ,פנה השליש לאדונו
ובתחילת השבוע היה עוד מישהו :שבעת אלפים שקלים העשיר" :תגיד לי ,השקעת כזה סכום ענק ,ואינך יודע אפילו
חדשים! הבנת כבוד הרב?" מה קנית? כיצד אתה קונה בסכום כזה בלי לדעת?!"
חשבתי לעצמי מה הולך כאן ,רבונו של עולם ,תעניות "מה אתה לא מבין" הסביר העשיר" ,באמת לא ידעתי,
וגלגולי שלג ,אך תאות הממון במלא תוקפה ,מדוע לקחת אבל אני מכיר את גינצבורג הזה ,כי הינו סוחר גדול ,וכי הוא
כל כך הרבה כסף? מדוע הנך עושה לאחרים גלגולי שלג... יודע היכן כדאי להשקיע ,ממילא ,סחורה שטובה בשבילו
ההוא ,יהודי נעבאך ,שאין לו פרנסה ,והרווח שלך הוא פי גם בשבילי היא מעולה"...
מאה ממה שאתה מוציא זמן וכסף לכך ,מדוע לקחת כל כך מורי ורבותי ,כלפי מה דברים אמורים :אם אצל הגאון זו
הרבה כסף ,אבל מה שייך בכלל לשאול מדוע לקח סכומי תשובה ,אצלנו זו גם תשובה "רסן פיו ותאוותיו! וזו התשובה!
עתק -הלא זה כסף! וכי כל כך פשוט להרוויח כסף? "הרבה ובזה יכופר לו כל עון" גיוואלד! "וניצל משאול תחתית".
כסף! המון!"... ודווקא כאשר קשה והנסיון גדול .זוכים.
על כך בא הגר"א וקורא לנו :רסן פיו ותאוותו ,זה יותר מספר רבי ראובן קרלנשטיין ,אני רוצה לספר לכם וזה לא
מכל תעניתים וסיגופים שבעולם .אם זו התאווה שלך ,אותה משל ,אלא מעשה שהיה! תשמעו.
תרסן אותה תכניע! לפני כמה שנים נסעתי עם יהודי נהג רכב ,לשיעור.
)להגיד -ימים נוראים( באמצע הדרך החל לדבר דיבורים עד כי ממש השתוממתי.
גליון זה מוקדש לע"נ הצדקנית נינה מרטין בת מישלין ע"ה | ולע"נ ר' יצחק ב"ר גרשון ז"ל | ולע"נ ר' נח יצחק הלוי ב"ר משה יעקב ז"ל | ולע"נ הרב יהודה אריה בן
רפאל אלתר ז"ל | ולהצלחת ר' אלחנן שמואל בן ר' נח יצחק ומשפחתו
כל המעונין לקבל מנוי שבועי דרך פקס או מייל נא לשלוח מייל ל GISHMAKEVORT@GMAIL.COMאו ישלח בקשה לת.ד 18303 .מיקוד 91182ירושלים או להשאיר הודעה בתא הקולי
שמספרו 151527131458בצירוף שם כתובת ומספר טלפון ובל"נ נטפל בבקשתכם
וכן כל המעוניין להקדיש העלון לעלוי נשמת או לרפואת וכו' מתבקש לשלוח למייל הנ"ל או להשאיר הודעה בתא הקולי הנ"ל.
35
