gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

טיב הקהילה · TIV HAKEHILAH — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: טיב הקהילה · TIV HAKEHILAH

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

טיב הקהילה · TIV HAKEHILAH — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫טיב ה˜הילה‬ ‫שבת מברכים‬ ‫שבת מברכים אב | ר"ח יום חמישי‪-‬שישי | המולד יום חמישי ‪ 0 | 8:15‬חלק'‬ ‫בס"ד‬ ‫האיזנו‪-‬יו"כ‬ ‫ח'‪-‬י' תשרי תשפ"ז‬ ‫◄ הזמנים לפי אופק ירושלים ►‬ ‫זמני הדלקת הנרות ומוצ”ש‬ ‫יו"ל ע"י ˜היל˙ ˘ב˙י בבי˙ ד'‬ ‫‪6:06‬‬ ‫הדה"נ‬ ‫בנ˘יאו˙ מורנו ורבנו הרה"ˆ‬ ‫‪7:16‬‬ ‫מוצש"ק‬ ‫‪7:56‬‬ ‫ר"ת‬ ‫רבי גמליאל הכהן רבינובי‪˘ ı‬ליט"א‬ ‫סוף זמן קריאת שמע ותפילה‬ ‫סוז"ת א' ‪10:01‬‬ ‫סוזק"ש א' ‪8:44‬‬ ‫>הבנין‬ ‫סוז"ת ב' ‪10:30‬‬ ‫סוזק"ש ב' ‪9:31‬‬ ‫מי‪+‬דת‬ ‫‪500‬‬ ‫שאפילו בשעה שאני משפיע לכם גדולה אתם‬ ‫לוּ חָ כְ מוּ ַי ְׂש ִּכילוּ זֹאת יָבִ ינוּ לְ אַ חֲ ִריתָ ם‪:‬‬ ‫גליון מס'‪:‬‬ ‫ממעטים עצמיכם לפני‪ .‬נתתי גדולה לאברהם‪,‬‬ ‫אֵ יכָה י ְִרדּ ֹף ֶאחָ ד ֶאלֶ ף ו ׁ ְּש ַניִם יָנִיסוּ ְרבָ בָ ה ִאם‬ ‫‪853‬‬ ‫ענו‪++‬ה‬ ‫אמר לפני‪( ,‬בראשית יח‪ ,‬כז)‪‘ :‬ואנכי עפר ואפר’‪.‬‬ ‫ל ֹא ִּכי צו ָּרם ְמכ ָָרם וַה’ ִה ְס ִ ּג ָירם‪ִּ :‬כי ל ֹא כְ צו ֵּרנוּ‬ ‫למשה ואהרן‪ ,‬אמרו‪( ,‬שמות טז‪ ,‬ז) ‘ונחנו מה’‪.‬‬ ‫איְבֵ ינוּ ּ ְפלִ ילִ ים‪( :‬לב‪ ,‬כט – לא)‬ ‫צו ָּרם וְ ֹ‬ ‫לדוד‪ ,‬אמר‪( ,‬תהלים כב‪ ,‬ז) ‘ואנכי תולעת ולא‬ ‫ופירש”י‪ :‬יבינו לאחריתם ‪ -‬יתנו לב להתבונן‬ ‫בישרא_ל‬ ‫איש’‪ .‬אבל אומות העולם אינן כן‪ .‬נתתי גדולה‬ ‫לסוף פורענותם של ישראל‪ :‬איכה ירדוף‬ ‫לנמרוד‪ ,‬אמר‪( ,‬בראשית יא‪ ,‬ד) ‘הבה נבנה‬ ‫אחד ‪ -‬ממנו אלף מישראל‪ :‬אם לא כי צורם‬ ‫>המערכ>>ת‬ ‫לנו עיר’‪ .‬לפרעה‪ ,‬אמר‪( ,‬שמות ה‪ ,‬ב) ‘מי ה’’‪.‬‬ ‫מכרם וה’ הסגירם ‪ -‬מכרם ומסרם בידנו‪ :‬כי‬ ‫• נחפשה דרכינו ונחקורה •‬ ‫בזכו‪+‬ת‬ ‫לסנחריב‪ ,‬אמר‪( ,‬מלכים‪-‬ב יח‪ ,‬לה) ‘מי בכל‬ ‫לא כצורנו צורם‪ .‬כל זה היה להם לאויבים‬ ‫אלהי הארצות’ וכו’‪ .‬לנבוכדנצר‪ ,‬אמר‪( ,‬ישעיה‬ ‫להבין‪ ,‬שהשם הסגירם ולא להם ולאלהיהם‬ ‫ילד קטן הגיע לביתו עם שופר חדש‬ ‫יד‪ ,‬יד) ‘אעלה על במותי עב’ וכו’‪ .‬לחירם מלך‬ ‫(של ילדים‪ )..‬שקיבל‪ ,‬הוא נעמד במרכז הנצחון‪ ,‬שהרי עד הנה לא יכלו כלום אלהיהם‬ ‫צור‪ ,‬אמר (יחזקאל כח‪ ,‬ב) ‘מושב אלהים ישבתי‬ ‫כנגד צורנו‪:‬‬ ‫התורה‬ ‫הבית והראה לכל בני המשפחה‬ ‫בלב ימים’’‪ .‬עכ”ל‪.‬‬ ‫•••‬ ‫איך שהוא תוקע בשופר ‘שלו’‪ ,‬כולם‬ ‫הרי לך מדבריהם כמה רבתה רעתם של‬ ‫התלהבו והחמיאו לו והוא היה מרוצה במקראות אלו ובפירושו של רש”י נאמר‪,‬‬ ‫הגויים‪ ,‬אין בהם כלל היכולת להכיר שאי‬ ‫שאילו היו אומות העולם ‘חכמים’ היו מכירים‬ ‫ושמח‪ ,‬כעבור שנה שוב הוציא הילד‬ ‫מי מטיב עמהם‪ ,‬וגם אם מכירים שיש מנהיג‬ ‫שהצלחתם היא מגזירת השי”ת‪ ,‬ומה שאינם‬ ‫את השופר ממקום מחבואו ושוב‬ ‫לבירה והוא המשגיח על הנעשה בעולם‪ ,‬ואם כן ודאי‬ ‫מכירים בה היא מחוסר חכמתם‪ ,‬והתורה מנמקת את‬ ‫לא במקרה העשירו‪ ,‬בכל זאת אין הגוי רוצה להעלות על‬ ‫הראה לכולם את יכולותיו בתקיעותיו‪ ,‬דבריה‪ ,‬מנין לה שהאומות אינם חכמים? שהרי כל מי‬ ‫דעתו שהקב”ה הטיב עמו‪ ,‬להיפך‪ ,‬לדעתו היה מן הראוי‬ ‫הפעם היו כבר כמה שהתלהבו פחות‪ ,‬שהכיר את מעלת ישראל ואת הצלחתם בימי הטובה‬ ‫שהקב”ה ייטיב עמו פי כמה וכמה‪ ,‬ומראה פנים שביכולתו‬ ‫אבל אף אחד לא אמר לו‪ ,‬אלא להיפך‪ ,‬שהיו להם‪ ,‬יכול להבין שכשלונם ושפלותם אינה נובעת‬ ‫לחלוק על הקב”ה כי חבר הוא להקב”ה‪ ,‬שהרי רק ‘אעלה‬ ‫החמיאו לו בחיוך‪ ..‬ב”ה הילד גדל‪ ,‬מחולשתם‪ ,‬ובהכרח ש’צורם מכרם וה’ הסגירם’‪ ,‬ואם‬ ‫אבל בדבר זה הוא נשאר אותו תינוק‪ ,‬האומות אינם מכירים בכך‪ ,‬אות הוא שאינם חכמים‪ .‬ע”כ‬ ‫על במתי עב’ וכבר ‘אדמה לעליון’ עפ”ל‪.‬‬ ‫לאור זאת אכן מובן כוונת הכתוב שלפנינו‪ ,‬אכן גם‬ ‫כל שנה כשהגיעו ימי אלול‪ ,‬הוציא את תוכן הכתובים ופירושם‪.‬‬ ‫בגוים תמצא חכמה‪ ,‬אבל חכמתם אינה מסכמת להכיר‬ ‫השופר והראה לכולם כמה הוא יודע והנה כל מי שמוח בקודקדו לא יבין את האמור כאן‪ ,‬ויתמה‬ ‫יפה לתקוע‪ ,‬גם כשזקנו כבר יורד על וישאל למה לא יבינו זאת הגוים‪ ,‬והרי גם ביניהם מצויים‬ ‫בפחיתותן‪ ,‬ואם ההצלחה מאירה להם פנים‪ ,‬לא יֹאב ּו בשום‬ ‫פנים ואופן להודות שמדובר בכח שמימי‪ ,‬גם אם חכם הוא‬ ‫פי מידותיו‪ ..‬כמובן שכבר מזמן זה לא חכמים‪ ,‬וכמו שאמרו חז”ל (איכה רבה פרק ב פיסקא יז)‬ ‫וגם אם רואה זאת בחוש‪.‬‬ ‫מעניין‪ ,‬ואף אחד כבר לא מחמיא לו‪‘ ,‬אם יאמר לך אדם יש חכמה בגוים תאמין’‪.‬‬ ‫שונים פני הדברים באיש יהודי‪ ,‬שבו תמצא מידת הענוה‪,‬‬ ‫אבל הוא ממשיך בשלו‪ ,‬עד שיום אחד עוד יש להקשות‪ ,‬למה צריכים להיות ‘חכם’ כדי להבין‬ ‫מישהו אומר לו‪ :‬אינך חושב שזה לא זאת? והלוא מעלת החכם הוא שמבחין ְ ּבכֹחַ חכמתו‬ ‫איש יהודי יודע שאינו כי אם ‘ ְ ּגוִ ּיָה’! וכל המעלות הנתונות‬ ‫בו אינן תלויות כלל במהותו‪ ,‬לא החכמה היא שלו ולא‬ ‫לעניין? אתה ממשיך לתקוע בשופר בדברים שאי אפשר להבחין בעיני בשר‪ ,‬וְ ִאלּ ּו כאן מתארת‬ ‫העושר הוא שלו‪ ,‬אלא הכל בגזירת הבורא ברוך הוא שרצה‬ ‫של ילדים קטנים‪ ,‬ואתה עוד מתגאה התורה מצב שגם עיני בשר יכולים לראות שיד ה’ פעל כל‬ ‫זאת‪ ,‬שהרי אֵ לּ ּו שראו את ישראל בגדלותן‪ ,‬ורואים אח”כ‬ ‫להטיב עמו‪ .‬כיון שכן אינו מתגאה על מי שלא חננו הקב”ה‬ ‫בזה? הגיע הזמן שתתקדם!‬ ‫בכל אלו המעלות‪ ,‬בהבינו שגם הוא לא זכה בהם כי אם‬ ‫הגענו לימים האחרונים של ימי איך שנפלו לבירא עמיקתא ו ׁ ְּש ַניִם יניסו רבבה‪ ,‬הַ לּ ָל ּו רואים‬ ‫כדי למלא איזה שליחות הנחוץ לתיקון נשמתו‪ ,‬ולא מפני‬ ‫התשובה‪ ,‬אמנם חרדת הדין מרחפת בחוש שאין כאן מצב של ‘טבע’‪ ,‬וכמו שלא תאמר על‬ ‫טיב הרואה מטפחת אדומה ואומר אדומה היא שהוא ‘חכם’‪,‬‬ ‫מעלתו‪.‬‬ ‫למעלה מראשינו אבל אנחנו משתדלים‬ ‫ובמה עדיף כוחו של האיש הישראלי יותר משאר האומות‪,‬‬ ‫דעותכך לא תאמר על הרואה גיבור נרדף ואומר ‘יד ה’ היא’‬ ‫להתחזק במצוות ומעשים ההו‬ ‫טובים‬ ‫למה דוקא הוא זה שביכולתו להכיר באפסיותו‪ ,‬אין זה‬ ‫וקבלות טובות‪ ,‬ואוטוטו אנחנו עוברים שהוא ‘חכם’‪ .‬ואם כן גם אם האומות אינם חכמים‪ ,‬למה לא‬ ‫ה‬ ‫מפני שקיבל עליו את התורה‪ ,‬והתורה היא זו המכשירה‬ ‫את האדם לענוה‪ ,‬היא זו המכשרתו להכיר במומו ולהכניע‬ ‫זאת?ר' יעקב רבינוביץ | עורך‪ :‬ש‪ .‬גולדשטיין‬ ‫ואולי‪ ,‬לפני שנמשיך בשגרה של אמנם גם אם תמצא חכמה בגוים‪ ,‬לא תמצא בהם החכמה‬ ‫לימי השמחה שיבואו בעקבותיהם‪ ,‬יבחינויו"רבכל‬ ‫הוועדה הרוחנית‪:‬‬ ‫את עצמו למי שהוא גדול הימנו‪ ,‬וכמו שאמר רבי מאיר‬ ‫תשובה – שמחה וכו’‪ ,‬נעצור לרגע אחד העיקרית הקשה ביותר‪ ,‬והיא ‘הכרת האדם במומו’‪ .‬יתר על‬ ‫ונבדוק אם אנו עושים את הדבר הנכון‪ .‬כך‪ ,‬גם אם הגוי רואה שזוכה להצלחה יתירה ובלתי רגילה‪,‬‬ ‫(אבות ו‪ ,‬א) על הלומד תורה לשמה ‘ומלבשתו ענוה ויראה’‪.‬‬ ‫ב”ה בכל תחומי החיים אנחנו אינו מעלה בדעתו שזכה לכך בחסד‪ ,‬ועל אף שרואה שיתר‬ ‫וראה גם כן בגמרא (עבודה זרה כ‪ ):‬מאמרו של רבי פנחס בן‬ ‫יאיר איך שמאריך שם שהתורה היא המביאה את האדם‬ ‫מתקדמים‪ ,‬גדלנו והתפתחנו וכבר חבריו בני גילו לא זכו לרוב טובה כמותו הוא מבין שאם‬ ‫לכל המידות הטובות כי אחת גוררת את חברתה וביניהם‬ ‫איננו אותם אנשים שהיינו בשנים הוא זכה‪ ,‬אות הוא שראוי לכך מצד רום מעלתו‪ ,‬על אף‬ ‫שכלל אינו חכם יותר מהם ואינו יכול להסביר במה עדיף‬ ‫הוא מונה גם את הענוה‪.‬‬ ‫עברו‪ ,‬אבל משום מה‪ ,‬יש מקום שבו‬ ‫ושפיר מובן לפי זה מה שכתב בהמשך המדרש הנזכר בריש‬ ‫הוא מחבריו‪ .‬יתר על כך‪ ,‬גם אם חכם הוא במילי דעלמא‪,‬‬ ‫אנחנו נשארים אותו דבר‪ ,‬כל שנה‬ ‫גורמת לו הצלחתו לאבד שפיות דעתו‪ ,‬ולהחשיב עצמו‬ ‫המאמר (איכה רבה פרק ב פיסקא יז) ‘אם יאמר לך אדם וכו’‬ ‫יש תורה בגוים אל תאמין’‪ ,‬והנה כבר היו דברים מעולם‬ ‫כשמגיע אלול‪ ,‬אנחנו מוציאים את הרבה יותר ממה שהוא באמת‪ ,‬ולפעמים נדמה לו כמי‬ ‫שגויים הגו בתורת אלקינו והבינו היטב את הנאמר בה‪,‬‬ ‫‘שופר הילדים’ שלנו‪ ,‬וחוזרים על שהוא גיבור שבגיבורים וכאילו הוא ‘כל יכול’‪...‬‬ ‫ומדוע אין תורה בגוים? התשובה היא אכן ‘הבנת התורה’‬ ‫אותם פעולות‪ ,‬אותה תשובה כמו והא לך גמרא המעידה על כך (חולין פט‪‘ :).‬אמר רבי יוחנן‬ ‫תמצא בהם‪ ,‬אבל ‘קדושת התורה’ לא תמצא בהם‪ .‬כי‬ ‫כשהיינו ילדים‪( ,‬והלוואי שזה היה משום רבי אלעזר ברבי שמעון‪ :‬כל מקום שאתה מוצא‬ ‫מאחר שלא קיבלו את התורה בהר סיני אין בהם היכולת‬ ‫לפחות באותה תמימות)‪ ,‬והקב”ה כמו דבריו של רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי עשה אזנך‬ ‫להתקדש על ידה‪ ,‬ולכן גם אם יהגו בה לא ימצאו החכמה‬ ‫אב אוהב ממשיך לקבל אותנו כמו כאפרכסת‪‘ .‬לא מרובכם מכל העמים חשק ה’ בכם’ וכו’‬ ‫העיקרית שבה‪ ,‬שהיא הכרת האדם באפסיותו‪.‬‬‫שאנחנו בחיוך אוהב‪ ,‬אבל אולי כדאי (דברים ז‪ ,‬ז)‪ ,‬אמר להם הקב”ה לישראל חושקני בכם‪,‬‬ ‫שנחשוב בעצמנו‪ :‬איך היתה התשובה‬ ‫שלי בשנה שעברה? והאם השנה‬ ‫ניתן לשמוע את שיחותיו של מורנו ורבנו שליט"א ○ במספר מיוחד וישיר‬ ‫התקדמתי במשהו? או שאני שוב תוקע‬ ‫באידיש‪ ○ 073-2951321 :‬בלשון הקודש‪073-2951320 :‬‬ ‫טיב‬ ‫בשופר של ילדים? ואולי הגיע הזמן‬ ‫שנתקדם?! יה”ר שנזכה לתשובה‬ ‫ההודעות‬ ‫שלימה ואמיתית‪ ,‬ונזכה לגמר חתימה‬ ‫עדכוני שיחות‪0534-100024 :‬‬ ‫טובה‪.‬‬ ‫יו"ר הוועדה הרוחנית‪ :‬ר' יעקב רבינוביץ | עורך‪ :‬ש‪ .‬גולדשטיין‬ ‫(ע”פ‪‘ :‬טיב המועדים’ עשרת ימי תשובה )‬ ‫א‬ ‫פורט‪ ,‬דהואיל והכל אומרים בשוה אין זה אלא‬ ‫כנוסח התפילה (שו”ע סי’ תר”ז ס”ב ומ”ב ושעה”צ שם)‪.‬‬ ‫ ‪.‬גילפי שהחוטא פוגם בכ”ב אותיות התורה‪,‬‬ ‫והתודו את חטאתם אשר עשו (יסושה”ע שער י”א‬ ‫‪.‬ויום הכיפורים אינו מכפר אלא על השבים‬ ‫פ”ו)‪.‬‬ ‫נכתב ע"י הר"ר מאיר‬ ‫רבינוביץ שליט"א‬ ‫>הלכה‬ ‫תקנו הוידוי על פי א”ב שיפרש כל אדם חטאיו‬ ‫בין האותיות‪ ,‬כגון באשמנו יאמר אכלתי דבר‬ ‫המאמינים בכפרתו‪ ,‬אבל המבעט בו ומחשב‬ ‫בלבו‪ ,‬מה מועיל לי יום כיפור זה‪ ,‬אינו מכפר לו‬ ‫הלכות וידוי‬ ‫איסור וכן בכולם (חיי”א קמ”ג ס”א)‪.‬‬ ‫(רמב”ם פ”ג מהלכות שגגות‪ ,‬ומביאו הרמ”א בסי’ תר”ז ס”ו)‪.‬‬ ‫‪.‬אכל מצות שבתורה בין עשה בין לא תעשה‪,‬‬ ‫ ‪.‬דיאין לדבר בשעת הוידוי‪ ,‬ואפילו באמירת על‬ ‫‪.‬זצריך להתוודות מעומד‪ ,‬וטוב שישחה כמו‬ ‫אם עבר אדם על אחת מהן בין בזדון בין בשגגה‪,‬‬ ‫חטא‪ ,‬ומ”מ אם הוא שומע קדיש או קדושה צריך‬ ‫במודים‪ ,‬ואם כבד לו השחיה יש להקל דדי‬ ‫כשיעשה תשובה וישוב מחטאו חייב להתודות‬ ‫להפסיק אפילו באמצע אשמנו (מ”ב שם סקי”א)‪,‬‬ ‫במה שיכוף ראשו מעט‪ ,‬ובפרט בוידוי שני‬ ‫לפני האל ברוך הוא‪ ,‬שנאמר איש או אשה כי‬ ‫דהיינו‪ ,‬אם לא אמר עדיין פסוק יהיו לרצון דינו‬ ‫שחוזר ואומר עם הש”ץ וכדלהלן‪ .‬והעמידה‬ ‫יעשו וגו’ והתודו את חטאתם אשר עשו זה וידוי‬ ‫כמו באמצע הפרק‪ ,‬ועונה אמן יהא שמיה רבא‬ ‫צריך להיות עד לאחר שאומר על חטאים שאנו‬ ‫דברים‪ ,‬וידוי זה מצות עשה‪ ,‬כיצד מתודין‪ ,‬אומר‬ ‫וכן אמן של דאמירן בעלמא‪ ,‬ואם שמע קדושה‬ ‫חייבים עליהם ארבע מיתות ב”ד‪ .‬ולא יסמוך‬ ‫אנא השם חטאתי עויתי פשעתי לפניך ועשיתי‬ ‫עונה קדוש וברוך כבוד‪ ,‬ואמן של המלך הקדוש‬ ‫על איזה דבר באופן שאם ינטל אותו דבר יפול‬ ‫כך וכך והרי נחמתי ובושתי במעשי ולעולם איני‬ ‫ושומע תפילה‪ ,‬וכן תיבות ‘מודים אנחנו לך’‪,‬‬ ‫משום דזה הוי כישיבה‪ ,‬ובדיעבד אם סמך צ”ע‬ ‫חוזר לדבר זה‪ ,‬וזהו עיקרו של וידוי‪ ,‬וכל המרבה‬ ‫ואם כבר אמר יהיו לרצון לפני הוידוי עונה ג”כ‬ ‫אם יחזור ויתוודה (שו”ע ס”ג ומ”ב סק”י ושעה”צ שם)‪.‬‬ ‫להתודות ומאריך בענין זה הרי זה משובח‬ ‫ימלוך בקדושה‪ ,‬וכן כל שאר אמנים‪ ,‬ובקדושת‬ ‫‪.‬חיחזור ויתוודה עם הש”ץ כשהוא מתוודה‬ ‫(רמב”ם פ”א מהלכות תשובה ה”א)‪.‬‬ ‫מוסף עונה גם פסוק שמע ישראל‪ ,‬ואם אמר גם‬ ‫בחזרת התפילה (שו”ע שם)‪.‬‬ ‫‪.‬בוכן בעלי חטאות ואשמות‪ ,‬בעת שמביאין‬ ‫יהיו לרצון השני‪ ,‬ה”ז יכול לענות הכל‪ ,‬אפילו‬ ‫‪.‬טעיקר הוידוי הוא מה שאומרים אבל אנחנו‬ ‫קרבנותיהן על שגגתן או על זדונן‪ ,‬אין מתכפר‬ ‫אם עדיין לא עקר רגליו (סי’ קכ”ב ס”א ומ”ב שם)‪.‬‬ ‫חטאנו‪ ,‬וה”ה שצ”ל עוינו פשענו‪ ,‬וי”א דגם‬ ‫להן בקרבנם עד שיעשו תשובה‪ ,‬ויתודו וידוי‬ ‫ ‪.‬וטשכח לומר וידוי בתפילת מנחה של ערב‬ ‫אשמנו יש לצרף לעיקר הוידוי‪ .‬ונהגו לומר גם‬ ‫דברים שנאמר והתודה אשר חטא עליה‪ ,‬וכן‬ ‫יום הכיפורים‪ ,‬ונזכר אחר אכילתו‪ ,‬יאמר הוידוי‬ ‫שארי דברים כגון מה נאמר לפניך וכו’ אתה‬ ‫כל מחוייבי מיתות בית דין ומחוייבי מלקות‬ ‫סמוך לחשכה (הלי”ש פ”ד ס”ה)‪.‬‬ ‫יודע רזי עולם ועל חטא‪ ,‬וצריך לאמרם מעומד‬ ‫אין מתכפר להן במיתתן או בלקייתן עד שיעשו‬ ‫ ‪.‬זטשכח לומר וידוי בתפילת יום הכיפורים‬ ‫דגם אלו בכלל הוידוי הם שנהגו לאמרם (שו”ע‬ ‫תשובה ויתודו‪ ,‬וכן החובל בחבירו והמזיק‬ ‫אינו צריך לחזור על התפילה‪ ,‬ובדיעבד יכול‬ ‫שם ס”ג ומ”ב ושעה”צ שם)‪.‬‬ ‫ממונו אף על פי ששילם לו מה שהוא חייב לו‪,‬‬ ‫להתוודות גם אם אינו סמוך לתפילה (שם)‪.‬‬ ‫‪.‬יבשעת אמירת הוידוי כשמזכיר החטא יכה‬ ‫אינו מתכפר עד שיתודה וישוב מלעשות כזה‬ ‫ ‪.‬זימי ששכח ביום הכיפורים איזה דבר בתוך‬ ‫באגרוף על החזה או על הלב‪ ,‬כלומר אתה גרמת‬ ‫לעולם שנאמר מכל חטאות האדם (שם)‪.‬‬ ‫התפילה שצריך לחזור התפילה‪ ,‬אין צריך‬ ‫לי שאחטא (מ”ב שם סקי”א)‪.‬‬ ‫‪.‬גומה היא התשובה‪ ,‬הוא שיעזוב החוטא‬ ‫לחזור גם הוידוי‪ ,‬שאין הוידוי בטל מחמת טעות‬ ‫ ‪.‬איבאמירת על חטא יכה על הלב כשאומר‬ ‫חטאו ויסירו ממחשבתו ויגמור בלבו שלא‬ ‫התפילה (שבה”ל ח”ו סי’ ע”ג)‪.‬‬ ‫‘שחטאנו’‪ ,‬ובעל חטאים יכה כשאומר ‘שאנו‬ ‫יעשהו עוד‪ ,‬שנאמר יעזוב רשע דרכו וגו’‪ ,‬וכן‬ ‫ ‪.‬חיעוונות שהתוודה עליהם ביום הכיפורים‬ ‫חייבים’ (מקו”ח להחו”י)‪.‬‬ ‫יתנחם על שעבר שנאמר כי אחרי שובי נחמתי‪,‬‬ ‫שעבר ולא שינה עליהם‪ ,‬אפ”ה יכול לחזור‬ ‫ ‪.‬ביאין צריך לפרט החטא‪ ,‬אלא כשיאמר סתם‬ ‫ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא‬ ‫ולהתוודות עליהם‪ ,‬ובגמרא אמרינן דהרי זה‬ ‫חטאתי יצא ידי מצות וידוי‪ ,‬ומ”מ כשמתודה‬ ‫לעולם שנאמר ולא נאמר עוד אלהינו למעשה‬ ‫משובח שנאמר וחטאתי נגדי תמיד‪ ,‬ואפילו‬ ‫בלחש נכון לפרט החטא‪ ,‬בין שהוא חטא‬ ‫ידינו וגו’‪ ,‬וצריך להתודות בשפתיו ולומר‬ ‫עבירות שבין אדם לחבירו כמו גנב וגזל‬ ‫מפורסם ובין שאינו מפורסם‪ ,‬בין חטא שבין‬ ‫עניינות אלו שגמר בלבו (שם פ”ב ה”ב)‪.‬‬ ‫וכדומה‪ ,‬אע”פ שמחל לו והשיב הגזילה‪ ,‬ה”ז‬ ‫אדם למקום ובין חטא שבין אדם לחברו‪ ,‬אבל‬ ‫‪.‬דכל המתודה בדברים ולא גמר בלבו לעזוב‪,‬‬ ‫מתוודה ביום הכיפורים לעולם‪ ,‬דמ”מ יש בזה‬ ‫כשמתפלל בקול רם וכן ש”ץ כשחוזר התפילה‬ ‫הרי זה דומה לטובל ושרץ בידו שאין הטבילה‬ ‫מועלת לו עד שישליך השרץ‪ ,‬וכן הוא אומר‬ ‫גם חטא בין אדם למקום‪ ,‬אבל אם הקניט חברו‬ ‫בדברים או עני המהפך בחררה‪ ,‬י”ל דכה”ג‬ ‫אסור לפרט החטא אם החטא אינו מפורסם‪,‬‬ ‫ואם הוא מפורסם לרבים רשאי לפרטו‪ ,‬ודעת‬ ‫טיב‬‫ומודה ועוזב ירוחם‪ ,‬וצריך לפרוט את החטא‬ ‫כיון שביקש מחילה מחבירו והתוודה ביום‬ ‫הכיפורים אחד‪ ,‬שוב א”צ להתוודות ביום‬ ‫הגר”א דחטא שבין אדם למקום אפילו הוא‬ ‫מפורסם אסור לאמרו בקול רם‪ ,‬ורק חטא שבין‬ ‫ההודעות‬ ‫שנאמר אנא חטא העם הזה חטאה גדולה ויעשו‬ ‫להם אלהי זהב (שם ה”ג)‪.‬‬ ‫הכיפורים אחר‪ ,‬ואפשר שאפילו ביוכ”פ אחד‬ ‫אדם לחברו רשאי לפרטו אם הוא מפורסם‪ ,‬ויש‬ ‫‪.‬הקודם אמירת הוידוי‪ ,‬יחשוב במחשבתו‬ ‫יו"ר הוועדה הרוחנית‪ :‬ר' יעקב רבינוביץ | עורך‪ :‬ש‪ .‬גולדשטיין‬ ‫בזה”ל‪ ,‬הריני מקבל עלי מצות עשה של וידוי‬ ‫ג”כ א”צ להתוודות‪ ,‬כיון שכבר פייסו (שו”ע שם‬ ‫מתירין בבין אדם לחברו אפילו באין מפורסם‪.‬‬ ‫ס”ד ומ”ב ושעה”צ שם)‪.‬‬ ‫ומה שאומרים על חטא בסדר א”ב לא מקרי‬ ‫החטא שצונו בוראי ית”ש בתורתו הקדושה‪,‬‬ ‫ואחר שבדקוהו הרופאים אמרו‪ ,‬שהוא‬ ‫זהו מצבם של בני ישראל באלו הימים‬ ‫משלחת מכובדת‪ ,‬והיה זה כבוד למלך‬ ‫מסוכן מאד ואין הם מוצאים שום‬ ‫שבין ראש השנה ליום הכיפורים‪,‬‬ ‫לקבלם‪ ,‬אבל אתה איש יחיד ועני‪ ,‬ואין‬ ‫>ההתחזקות‬ ‫■ עשרת ימי תשובה ■‬ ‫תרופה למחלתו והינם מיואשים מחייו‪.‬‬ ‫באלו הימים נחשב כל אחד מישראל‬ ‫זה כבוד שהמלך יתייחס אליך‪.‬‬ ‫כששמע זאת ה’חידושי הרי”מ’‪ ,‬התקרב‬ ‫כמשלחת של רבים‪ ,‬כי מה שרבים‬ ‫שמע האיש והסיק שאם המלך הסכים‬ ‫אל בנו החולה‪ ,‬ולחש לו באזניו‪ ,‬דע לך‬ ‫יכולים לפעול בשאר ימות השנה‬ ‫לתת חנינה לעיירה שלימה ודאי יסכים‬ ‫בני שיש דיעה שיש חיוב על האדם‬ ‫יכול כל אדם פרטי לפעול בימים אלו‪.‬‬ ‫לחונן לאיש יחידי‪ ,‬ואם היותו יחיד היא‬ ‫סגולת הימים‬ ‫שירצה לחיות בעולם‪ ,‬ושזה בכלל‬ ‫מאידך יכול לבוא ולהתחנן לפניו גם‬ ‫סיבה המעכבת אותו מלהיכנס למקום‬ ‫שמעתי בשם המגיד מדובנא משל‬ ‫המכוון במאמר הכתוב ‘ובחרת בחיים’‪,‬‬ ‫עבור צרכיו ובקשותיו הפרטיים‪ ,‬ואם‬ ‫מושבו של המלך ימתין זה כמה ימים‬ ‫נאה על מהותם של ימים אלו‪ ,‬למלך‬ ‫אם כן אני מקוה שתרצה לחיות‪,‬‬ ‫כן בודאי שיקבל הקב”ה את בקשותיו‬ ‫עד שיהיה סיבה למלך לצאת מטרקלינו‪,‬‬ ‫שנודע לו על אחת העיירות שהיא‬ ‫ותתרפא ותוליד בן זכר הגון וטוב‪.‬‬ ‫ויחונן אותו בכל המצטרך‪.‬‬ ‫ואז יהיה ביכולתו להתחנן לפניו‪ ,‬ואכן‬ ‫תחת ממשלתו שאנשיה סרחו לפניו‪,‬‬ ‫לשמע הדברים התאמץ רבי אברהם‬ ‫כעבור יום או יומיים פגש את המלך‬ ‫וגזר עליהם עונש כבד‪ ,‬ושלחו משלחת‬ ‫מרדכי וישב על מטתו ואמר‪ :‬רבונו של‬ ‫בקשת ‘זכרינו לחיים’‬ ‫מחוץ לטרקלינו‪ ,‬ותינה לפניו את צערו‬ ‫לפניו כדי לפייסו‪ ,‬ונתרצה להם ופטרם‬ ‫עולם‪ ,‬תן לי במתנה עוד שנות חיים‪,‬‬ ‫בימים אלו שבהם מבקש כל אחד על‬ ‫שאין ביכולתו לפרוע את המס‪ ,‬ואכן‬ ‫מהעונש‪.‬‬ ‫ותזכני להוליד בן זכר ואקרא את שמו‬ ‫החיים‪ ,‬יכולים באמצעות בקשה זו‬ ‫זכה שחננו המלך ופטרו מן המס‪.‬‬ ‫ַו ִ ּי ּו ַָדע הדבר בכל ערי המלכות שאנשי‬ ‫יהודה‪ ,‬ובכך אקיים מה שנאמר ‘הפעם‬ ‫להינצל ממידת הדין‪ ,‬והוא כשבקשתינו‬ ‫הפטיר המגיד את משלו ואמר‪ ,‬כל אחת‬ ‫העיירה באו לרצות את פני המלך‬ ‫אודה את השם’‪ .‬ואכן נתקבלה בקשתו‬ ‫על החיים תהיה למען השי”ת‪ ,‬והיינו‬ ‫משתי החנינות הללו היו בהן סיבה‬ ‫ונתרצה להם המלך‪ ,‬ובאחת הערים‬ ‫והשי”ת הקים אותו מחליו‪ ,‬ועוד‬ ‫שמאחר שחפץ הוא יתברך בחיי בני‬ ‫לטב ולמוטב‪ ,‬הראשונה היתה בה‬ ‫היה שם אדם אחד שהיה לו חוב‬ ‫באותה שנה נולד לו בן‪ ,‬הוא האדמו”ר‬ ‫ישראל לכן ימלאו את רצונו ואכן‬ ‫סיבה לריצוי מפני המשלחת הכבודה‬ ‫פרטי של מיסים וארנוניות שלא היה‬ ‫מגור הגאון הקדוש רבי יהודה אריה‬ ‫יכתבנו לחיים טובים‪ .‬ועל תפילה כעין‬ ‫שבאתה ממרחקים‪ ,‬מאידך היתה בה‬ ‫ביכולתו לשלמו‪ ,‬וכששמע שהמלך הוא‬ ‫לייב בעל המחבר ספרי ‘שפת אמת’‪.‬‬ ‫זו אין פתחון פה להשיב לשום מקטרג‪,‬‬ ‫סיכון‪ ,‬כיון שבקשו חנינה גדולה לכל בני‬ ‫מלך הגון‪ ,‬וסולח למי שמבקש חנינה‪,‬‬ ‫ועיי”ש עוד שהביא שזו תהיה כוונתינו‬ ‫כי מי הוא זה שישלול את רצון השי”ת?‬ ‫העיירה‪ ,‬ובכל זאת הכריע המלך לטוב‬ ‫החליט גם הוא לנסות את מזלו‪ ,‬ונסע‬ ‫בתפילתינו בעשי”ת כשנאמר‪‘ :‬זכרנו‬ ‫הלוא הוא בגדר מורד!‬ ‫בסיבת המשלחת הכבודה‪ .‬מאידך אצל‬ ‫לעיר הבירה ויבוא עד מקום שארמון‬ ‫לחיים מלך חפץ בחיים וכתבנו בספר‬ ‫ויש דיעה שדבר זה הוא מצוה מן‬ ‫העני היה סיבה לריצוי בסיבת היותו‬ ‫המלך עומד שם‪ ,‬וכשרצה להיכנס לפני‬ ‫החיים למענך אלקים חיים’‪‘ ,‬וכתוב‬ ‫התורה‪ ,‬כנאמר בפרשתן (ל‪ ,‬יט)‪‘ :‬ובחרת‬ ‫יחידי‪ ,‬ומאידך ביאתו כאיש יחידי היתה‬ ‫ולפנים עצרוהו שומרי השער ושאלו‬ ‫לחיים טובים’ וכו’ ‘בספר חיים’ וכו’‪,‬‬ ‫בחיים’‪.‬‬ ‫סיבה שלא להתייחס אליו‪ ,‬וגם כאן בחר‬ ‫למבוקשתו‪ ,‬והשיב להם שברצונו‬ ‫ובזה אכן נקיים ‘מצות עשה’ של‬ ‫ואעתיק סיפור נפלא מספר ‘עבד המלך’‬ ‫המלך להטיב בסיבת היתרון שהיא‬ ‫לבקש חנינה בפני המלך על חובו מסך‬ ‫ו’בחרת בחיים’‪.‬‬ ‫להגה”צ רבי שמואל הומינר זצ”ל‪,‬‬ ‫בקשה זעומה‪ .‬ומכאן עלינו ללמוד‬ ‫המיסים שהוא חייב לו‪ ,‬ולא הניחוהו‬ ‫השי”ת יעזור שנזכה כל אחד לכתיבה‬ ‫שם מביא שהרב הצדיק רבי אברהם‬ ‫שאם יצטרך איש יחידי לחנינה וישלח‬ ‫השוערים להיכנס‪ ,‬ותמה האיש בפניהם‬ ‫וחתימה טובה בספרן של צדיקים‬ ‫מרדכי‪ ,‬בנו של הרה”ק בעל ה’חידושי‬ ‫משלחת מכובדת לפני המלך שבודאי‬ ‫למה יהיה הוא שונה מבני אותה עיירה‬ ‫גמורים ולשנה טובה ומתוקה‪.‬‬ ‫הרי”מ’ חלה בצעירותו במחלה קשה‪,‬‬ ‫יקבל את בקשתו וימלא את משאלתו‪.‬‬ ‫שהתחייבו למלכות‪ ,‬ויענו שהללו שלחו‬ ‫טיב‬ ‫ב‬ ‫ההודעות‬ ‫>ההשגחה‬ ‫וכענין המשל של הבעש”ט הנ”ל‪ ,‬שאין אפשרות גם לגדול שבכולם‬ ‫להגיע למעלה אל סוד ‘קן ציפור’ כי אם בעזרת ‘אוהביו’ שמלמטה‪.‬‬ ‫– וכמו כן עבודתו של הכהן גדול ביום הכיפורים הלא היתה נשגבה‬ ‫>המעשיו>ת‬ ‫סיפורי השגחה פרטית‬ ‫עד מאוד ונוראה הוד‪.‬‬ ‫התמיהה מפורסמת‪ ,‬מהו ‘קהל קדושים בבית קדשי הקדשים’‪ ,‬הלא‬ ‫רק הכהן גדול לבדו נכנס יחידי לפני ולפנים‪ ,‬כד”א‬ ‫ַא ׁ ְש ֵרי עַ יִ ן ָר ֲא ָתה‬ ‫שנש_לחו _למערכת ע"י הקוראים‬ ‫וכענין המעשה המסופר על הרה”ק הרבי ר’‬ ‫(ויקרא טז‪ ,‬יז) ‘וְ כָל אָ ָדם ל ֹא י ְִהיֶה ְ ּבאֹהֶ ל מוֹעֵ ד ְ ּבבֹא ֹו‬ ‫הערש מרימנוב זצוק”ל שהיה ידוע כאיש‬ ‫לְ כ ּ ֵַפר ַּב ּק ֶֹד ׁש עַ ד צֵאתוֹ’‪ .‬וכל הקהל כולו אינו‬ ‫‘אין אדם נוגע‬ ‫אמירת‬ ‫בעת‬ ‫אך‬ ‫בבכי‪,‬‬ ‫הרבה‬ ‫ולא‬ ‫מאוד‬ ‫חזק‬ ‫קְ הַ ל קְ דו ׁ ִֹשים – ר ֹוג ׁ ְִשים‬ ‫רוגש בתוך בית קדשי הקדשים‪ ,‬וכמ”ש בסדר‬ ‫העבודה ביום הכיפורים היה מרבה ובוכה‬ ‫במוכן לחברו’‬ ‫בדמעות שליש‪ ,‬ואמר שכל אלו הבכיות‬ ‫העבודה דיום הכיפורים‪“ :‬וְ הַ כּ ֹהֲ נִים וְ הָ עָ ם‬ ‫ְּבבֵ ית קָ ְד ׁ ֵשי הַ ֳּק ָד ׁ ִשים!‬ ‫הָ עו ְֹמ ִדים ָּב ֲעז ָָרה”‪ .‬ומהו שאמר כאן שהיו‬ ‫אינם מגיעים לרוב הבכיות הנוראות שהיה‬ ‫היינו בעיר רחוקה מהבית‬ ‫קהל קדושים ‘רוגשים בבית קדשי הקדשים’‪,‬‬ ‫הכהן גדול בוכה ומתחנן לפני ולפנים בבית‬ ‫המקדש‪ .‬והוסיף שאם היו ישראל מכירים בבין הזמנים‪ .‬ואחד מן בני‬ ‫וצריך עיון‪.‬‬ ‫ויבואר בהקדם משנתנו בסדר יומא (פ”ז שלהי “אַ ׁ ְש ֵרי עַ יִן ָראֲ תָ ה ְקהַ ל ְקדו ׁ ִֹשים‪ ,‬רוֹגְ ׁ ִשים בגודל שגב זה הזמן של אמירת סדר העבודה הבית רצה קפה קר מהבוקר‪,‬‬ ‫ְ ּבבֵ ית ָק ְד ׁ ֵשי הַ ּ ֳק ָד ׁ ִשים‪ ,‬הֲ ל ֹא לְ ִמ ׁ ְשמַ ע ֹאזֶן ביום הכיפורים‪ ,‬ומרבים בבכיות ודמעות אבל מכיוון שהוא רגיש לחלב‬ ‫מ”ד)‪“ :‬וְ יוֹם טוֹב הָ יָה ע ֹו ֶׂשה לְ אוֹהֲ בָ יו ְ ּב ׁ ָשעָ ה‬ ‫ושופכים לב נכחך כמים‪ ,‬היו יכולים בעת הזו פרה ולחלב סויה‪ ,‬ולכן היה‬ ‫דָּ אֲ בָ ה נַפְ ׁ ֵשנוּ”‬ ‫ׁ ֶש ָּיצָא בְ ׁ ָשלוֹם ִמן הַ ּק ֶֹד ׁש”‪ ,‬וכ”ה בשלהי סדר‬ ‫יכול לשתות רק חלב שקדים‬ ‫להביא הגאולה השלמה לישראל‪.‬‬ ‫(סיום סדר העבודה מוסף יום הכיפורים)‬ ‫העבודה של יום הכיפורים‪ – .‬ויש לדקדק כאן‬ ‫ובזה ניחא לשון ‘קהל רוגשים בבית קדשי הקדשים’‪ ,‬אף כי לא או שיבולת שועל‪.‬‬ ‫בלשון ל’אוהביו’‪ ,‬מדוע דווקא לאוהביו היה עושה‬ ‫ראינו מרחוק ‘פוד טראק’ ‪,‬‬ ‫אותו יום טוב‪.‬‬ ‫נכנסו המה פנימה לפני ולפנים‪ ,‬מכל מקום היו “רוגשים” ומחוברים‬ ‫בלב ונפש בבית קדשי הקדשים‪ .‬ואף הכהן גדול עצמו שלוחא דידן משאית לממכר אוכל‪ ,‬שתיה‬ ‫ברם יתורץ על פי טיב מעשה נאה ממרן רבינו אור שבעת הימים‬ ‫ושלוחא דרחמנא‪ ,‬בעצם מהות ליבו ונפשו קשור בנשמתו נשמת קלה ועוד דברים‪ .‬הלכנו‬ ‫הבעש”ט הקדוש זי”ע‪ ,‬הובא בספר ‘אור החכמה’ פרשת בהעלותך‬ ‫הכלל עם קהל קדושים המייחלים ומתפללים בכל לב להצלחת לקנות מים אבל הופתענו שיש‬ ‫(ד”ה או יאמר כנ”ל)‪.‬‬ ‫עבודתו‪ ,‬ובכך נמצא כמי שהיו הם עצמם בבית קודש הקדשים‪ ,‬להם גם קפה והכשר‪ .‬האיש‬ ‫וזלה”ק‪“ :‬שמעתי מהרב הבעל שם טוב נשמתו בגזני מרומים‪ ,‬שארע‬ ‫לפנינו הזמין שתי כוסות קפה‬ ‫כאשר בלעדיהם לא היה הכהן יכול לגשת אל הקודש‪.‬‬ ‫לו באיזה זמן שהיה עומד ומתפלל עם חבריו ותלמידיו שלו באהבה‬ ‫ולזכר זאת היה הכהן גדול עושה יום טוב “לאוהביו” דייקא‪ ,‬להוסיף על בסיס חלב שיבולת שועל‪.‬‬ ‫גדולה ורבה‪ .‬והנה יום אחד תלמידיו לא יכלו להאריך‪ ,‬וכשסיימו‬ ‫המוכר התנצל ואמר שיש לו‬ ‫בכך אהבה אחווה וריעות בישראל‪ ,‬לכל ימות השנה כולה‪.‬‬ ‫התפילה והיו ממתינים עליו בתפילת י”ח‪ ,‬לא היה באפשרותם‬ ‫רק עבור כוס אחת‪ ,‬אז הוא‬ ‫להמתין עליו‪ ,‬וכל אחד פנה לדרכו‪ ,‬ואחר שעשו כל אחד הצטרכות‬ ‫*‬ ‫הזמין קפה על בסיס חלב‬ ‫שלו חזרו והתקבצו אליו‪[ .‬וראו שכבר סיים מהרה את תפילתו וממתין עליהם]”‪.‬‬ ‫הרה”ג רבי אהרן שנקר זצ”ל‪ ,‬חתנו של מרן הגה”ק רבי יוסף חיים‬ ‫רגיל‪.‬‬ ‫“אמר להם הבעל שם טוב‪ ,‬שגרמתם פירוד גדול בכך שאתם עזבתם‬ ‫זוננפלד זצוק”ל גאב”ד דפעיה”ק‪ ,‬היה מפורסם מלבד גדלותו‬ ‫שמחנו מאוד שהקב”ה זימן טיב‬ ‫בתורה‪ ,‬גם כאיש צדיק ועובד השם יתברך במסירות נפש‪.‬‬ ‫אותי‪[ ,‬והוכרחתי לסיים את תפילתי מהרה]”‪.‬‬ ‫שהוא‬ ‫האחרונה‬ ‫הכוס‬ ‫את‬ ‫לו‬ ‫“ונתן להם משל‪ ,‬ידוע בטבעיות העופות‪ ,‬שבכל חורף פורחים‬ ‫למדינות החמים‪ ,‬כי טבע של עופות שיהיו דרים במקום חם‪ ,‬על כן דרכו בקודש ביומא רבא דערב יום הכיפורים‪ ,‬להתבודד בבית כל כך רצה ולא חלם למצוא ההודעו‬ ‫המוסר שבעיר העתיקה‪ ,‬שם היה מצטנף בפינתו ספון על ספרי‬ ‫בעיר ספר!!!‬ ‫פורחים לפי טבעם למדינות החמים‪ .‬וכשבא עת של העופות במדינות‬ ‫המוסר ועוסק במעלת וחובת תשובת יום הכיפורים‪.‬‬ ‫החמים‪ ,‬לפעמים היו רואים בני אדם שבאותה מדינה שיושב עוף‬ ‫משתיק קול‬ ‫באחת השנים נמשכה אצלו עבודת התשובה וההתבודדות למעלה‬ ‫מחמש שעות רצופות! וכשסיים בעבודתו הגדולה יצא בשמחה‬ ‫אחד על אילן גדול‪ ,‬ועוף זה היה מפואר מאוד בכל מיני גוונים‪[ ,‬ומשמיע‬ ‫קולות נפלאים]‪ .‬אז היו בני אדם שהיו רואים זאת מודיעים למלך המדינה‬ ‫לביתו לקיים מצות היום באכילה ושתיה דאורייתא‪ – .‬בדרכו חשב בדרכי הביתה‪ ,‬קרוב לחצות‬ ‫שיש עוף בכמה גוונים יושב על אילן גדול”‪.‬‬ ‫לעצמו‪ ,‬הלא מנהג ישראל היום לקבל ברכת הצדיקים לקראת יום ליל בעיקולים החשוכים‬ ‫“וכששמע המלך היה חושק לחטוף לעוף הזה כשהוא חי‪ ,‬ונתן עצה‬ ‫הדין‪ ,‬כמו שכתב בסה”ק קיצור שולחן ערוך (סימן קלא‪ ,‬טז) שיש הולכים ביותר‪ ,‬קיבלתי שיחת טלפון‪:‬‬ ‫בערב יום הכיפורים אצל תלמידי חכמים וצדיקים שיברכו אותם‪“ ,‬המוצץ האחרון של התינוקת‬ ‫טיב‬ ‫שיתקבצו כמה אנשים ויתקרבו אצל האילן‪ ,‬ויעמדו זה על זה גבוה‬ ‫נשארה בטעות במעון והיא‬ ‫עכל”ק‪.‬‬ ‫וכו’‬ ‫והנורא‬ ‫הקדוש‬ ‫ביום‬ ‫בעדם‬ ‫גם‬ ‫שיתפללו‬ ‫מהם‬ ‫ומבקשים‬ ‫ההודעות‬ ‫מעל גבוה‪ ,‬עד שהאיש העליון [שיהיה צייד מומחה] יוכל לפשוט ידו‪ ,‬ולקחת‬ ‫את העוף מן האילן חי ולהביאו אל המלך”‪.‬‬ ‫לפיכך פנה בדרכו לביתו של הרבי מלעלוב‪ ,‬ה”ה הרה”ק רבי דויד’ל לא נרדמת בלי מוצץ!!!‬ ‫חייבים למצוא חנות פתוחה‬ ‫העליון‬ ‫הצייד‬ ‫עד‬ ‫זה‬ ‫על‬ ‫“וכן עשו כאשר ציווה המלך‪ ,‬ועמדו זה‬ ‫להתברך לקראת היום הקדוש‪.‬‬ ‫צבי שלמה בידערמן זצוק”ל‪ ,‬כדי‬ ‫הקרוב אל העוף‪ .‬אך כשהיו עומדים זה על זה‪ ,‬אזי אותם האנשים יו"ר הוועדה הרוחנית‪ :‬ר' יעקב רבינוביץ | עורך‪ :‬ש‪ .‬גולדשטיין‬ ‫והנה בהיכנסו אל היכל הקודש בדחילו ורחימו ראה לנגד עיניו לקנית מוצץ כי אם לא אין לנו‬ ‫את הצדיק הקדוש והטהור יושב בקדושתו בסעודת היום‪ ,‬תארו לילה!!!”‬ ‫שעמדו למטה היו מתנועעים וזזים הנה והנה‪ ,‬ולא היו מקשרים‬ ‫את עצמם עם האנשים שעומדים למעלה מהם‪ ,‬ועל ידי התנועות‬ ‫כפני מלאך אלקים! אבל האורחים המסובים עמו היו כמה בטלנים מה עלי לעשות במצב כזה?‬ ‫והתזוזות של האנשים שלמטה כולם נפלו‪ ,‬ועל ידי זה העוף שעמד‬ ‫ארחי פרחי היושבים תדיר במלאכת פשיטת יד בשוק‪ ...‬והצדיק אין חנויות שמוכרות מוצצים‬ ‫על האילן פרח‪ ,‬והיתה כל עבודת כל האנשים לשמה ותוהו‪ .‬ובאמת‬ ‫יושב בחברתם יחדיו‪ ,‬מגיש לפניהם מאכלים טובים ומשוחח עמהם פתוחים באזור שלנו בשעה‬ ‫כוונת המלך היתה‪ ,‬שיהיו כולם בהתקשרות אחד‪ ,‬רק המה ביקשו‬ ‫הרבה‪ - .‬וכך היה נראה בעיניו כמי שמבלה הזמן הנעלה הזה חלילה כזו‪.‬‬ ‫חשבונות רבים‪ ,‬והיו מתנועעים ומתהלכים אנה ואנה‪ ,‬על כן כולם‬ ‫כמעט ייאוש ואז נזכרתי‬ ‫בחברתם‪.‬‬ ‫נופלים‪ ,‬ועל ידי זה פרח העוף מן האילן – עד כאן הוא המשל”‪.‬‬ ‫[מפורסמת היתה דרך עבודתו בקודש‪ ,‬לקרב הריקים והנדכאים בשיחה של זוג חברים‬ ‫“ומזה הנמשל אנו לומדים התיקון של ‘ואהבת לרעך כמוך’ (ויקרא‬ ‫שבירושלים‪ ,‬והיה מחפש אחריהם בכל קרנות השוק‪ ,‬ומחזיקם תחת שהתארחו אצלנו בשבת‬ ‫יט‪ ,‬יח)‪ ,‬שאם היה אהבה לאנשים שעמדו למטה היה טוב‪ ,‬אך על ידי‬ ‫סיפרו‬ ‫והם‬ ‫האחרונה‬ ‫חסותו‪ ,‬ומי יבוא בסוד קדושים]‪.‬‬ ‫תנועתם אנה ואנה אזי כל העומדים למעלה מהם נפלו‪ ,‬ואם היה בהם‬ ‫רבי אהרן שהיה כולו כאש להבה אחר אותה התבודדות נעלה של שהתינוק שלהם בשום אופן‬ ‫אהבה היו מתקשרים ולא היו נופלים‪ .‬רק שלא היה ביניהם אהבה‬ ‫ערב יום כיפור‪ ,‬ולנוכח פני הצדיק הקדוש היושב כך בנינוחות לא לוקח מוצץ לפה וסיפרו‬ ‫איש לרעהו‪ ,‬והיו פרודים זה מזה‪ ,‬ולכן כן אחד התנועע עצמו לצד‬ ‫ומפטפט עם אותם ריקים‪ ,‬סערה רוחו מאוד‪ ,‬עד שבקעה הזעקה שקנו את כל סוגי המוצצים‬ ‫אחר‪ ,‬ועל ידי זה נפלו כל העומדים למעלה מהם גם כן”‪.‬‬ ‫מפיו‪ :‬רבי! עד היכן היא המידה להתקרב עם אלו? הלא ערב יום ולא הצליחו‪.‬‬ ‫“וכן אמר הבעל שם טוב להם‪ ,‬בעת שאתם הייתם עמי בתפילה‬ ‫למרות השעה המאוחרת‪,‬‬ ‫כיפור היום!‬ ‫מחוברים היה טוב‪[ .‬שכאשר אני עומד בשמונה עשרה נגלו לפני כל העולמות‪ ,‬והיכל‬ ‫אם‬ ‫לשאול‬ ‫התקשרתי‬ ‫קדשו‬ ‫פי‬ ‫את‬ ‫ופתח‬ ‫אליו‪,‬‬ ‫הטהור‬ ‫מבטו‬ ‫את‬ ‫הפנה‬ ‫הקדוש‬ ‫הרבי‬ ‫המשיח הנקרא בזוהר הקדוש (ח”ב ז‪‘ ):‬קן ציפור’ הידוע ליודעי חן‪ ,‬וכל תשוקתי וחפצי‬ ‫בחכמה ובחן‪ :‬אמשול לך משל למה הדבר דומה‪ ,‬היה היה אב רחום‪ ,‬יש מוצץ להשאלה? הם‬ ‫הוא רק לעלות לשם ל’קן ציפור’‪ .‬אולם הוא בגובה מאוד ואין ביכולתי להגיע לשם‪ ,‬אמנם כאשר‬ ‫ולו בן יחיד אהוב ונחמד‪ ,‬יום אחד סבל הילד מאוד מכאב שיניים‪ ,‬היו בדיוק בדרך הביתה‬ ‫אתם עומדים אצלי בעת תפילתי [באחדות הלבבות]‪ ,‬אז אציג אתכם אחד על גבי חבירו וחבירו‬ ‫שכידוע הם כאבים חזקים המכאיבים לילד מאוד‪ .‬הילד בכה ובכה באוטובוס‪ .‬הם עתידים‬ ‫על חבירו‪ ,‬ואני אעמיד אותי בגובה על גביכם עד שאגיע לשם‪ ,‬ואני עושה מה שאני צריך לעשות‪.‬‬ ‫מאין הפוגות‪ ,‬וככל שניסה האב להרגיעו ולהשתיקו לא עלתה בידו! להחליף מאוטובוס בין עירוני‬ ‫נמצא הכל נעשה על ידכם‪ ,‬מזה שאתם עומדים אצלי בבית מדרשי בעת תפילתי בשמונה עשרה‪,‬‬ ‫[‘אקמול’ ושאר משככי כאבים לא היו עדיין באותם ימים‪ – .]...‬אך האבא לא מסוגל לקו עירוני‪ .‬אספתי אותם‬ ‫הגם שאין אתם יודעים כלום מדבר הזה‪ – .‬מספר ‘התגלות הצדיקים’]‪ .‬אולם היום‬ ‫לראות בסבל בנו ובבכיותיו‪ ,‬ולפיכך המציא העצה לצאת עם הילד מהכניסה לעיר‪ ,‬הקפצתי‬ ‫שעזבתם אותי שכל אחד הלך להצטרכות שלו‪ ,‬נראה שאתם גם כן‬ ‫חוצה‪ ,‬ולשחק עמו יחדיו במשחקיו שלו‪ ,‬לפי רמתו ולפי עניינו‪ ,‬ובכך אותם הביתה‪ ,‬ובשעה טובה‬ ‫אינם אוהבים זה את זה‪ ,‬ועל ידי זה נפרדו כל אחד לבחינתו‪ ,‬ועל ידי‬ ‫יירגע מבכיו‪ .‬יצאו אפוא אל הרחוב ומצאו ‘חתול’ קטן [א קעצאלע‪ ,}...‬הבאתי את המוצץ המיוחל‬ ‫זה נפל הכל‪ ,‬ומה שרציתי להשיג פרח ממני” עכלה”ק [מספר ‘בעל שם‬ ‫והחלו במרדף קצר אחריה‪ ...‬ועוד כיוצא בשעשועונים שכאלה‪ ,‬עד והתינוקת נרדמה באותה‬ ‫טוב השלם’ עמוד א’תקנז והערה שם]‪.‬‬ ‫שנשכח הכאב מליבו של הבן‪ ,‬הוא הפסיק את בכיו והסיח דעתו שניה‪.‬‬ ‫ואשר לפי זה יתורץ יפה לישנא דמתניתין‪‘ :‬ויום טוב היה עושה‬ ‫מצערו הקשה‪ ,‬וגם אביו נהנה לראותו רגוע ושמח‪.‬‬ ‫‘לאוהביו’ בצאתו בשלום מן הקודש’‪ ,‬לאוהביו דייקא‪ .‬כמ”ש‬ ‫בעל המעשה‪ :‬ת‪.‬ב‪.‬‬ ‫יהודים אלו – הסביר רבי דויד’ל את טיב הנמשל – הלא הם בניו‬ ‫בספה”ק תולדות אדם זצוק”ל (למוצאי יום הכיפורים)‪“ :‬בשעה שיצא‬ ‫רחומיו של השם יתברך‪ ,‬כל אחד כבן יחיד לפניו‪ ,‬בתוככי ליבם‬ ‫בשלום מן הקודש‪ ,‬היה יודע כי לא בכוחו עשה ופעל כל זאת‪ ,‬כי אם‬ ‫סובלים הם צער יגון ואנחה מחמת ייסוריהם הקשים בעולמם‪ .‬המעונין לזכות את הרבים בסיפור של השגחה‬ ‫גם כן בכוח ‘אוהביו’ שהיו עוזרים לו בתפילתם וייחודם‪ – .‬כי כשיש‬ ‫אנחתם ובכייתם כואבת ומכאבת מאוד למעלה לשכינה הקדושה‪ ,‬פרטית מוזמן לשלוח אל ר' שמחה סמואלס‬ ‫לאדם אוהבים‪ ,‬יכולים לפעול לו טובה הרבה‪ .‬על כן כשיצא בשלום‬ ‫בפקס‪15326517922 :‬‬ ‫ויש לעשות כל טצדקי תמיד כדי לשמחם ולעודד את רוחם‪ ,‬ואף‬ ‫מן הקודש‪ ,‬היה עושה סעודה ‘לאוהביו’ דוקא‪ ,‬כי הם היו מעזרים‬ ‫או ל‪o.y.wines@gmail.com :‬‬ ‫בהאי יומא עילאה‪ .‬שבזה מרוממים שכינתא | המשך בעמוד הבא |>‬ ‫אותו בקדושתם וייחודם‪ ,‬שיוכל לפעול כל זאת” עכלה”ט‪.‬‬ ‫ג‬ ‫‪953‬‬ ‫גליון מס'‪:‬‬ ‫שנתן בכל יום ‘קעסט’ השקול כנגד שנה‬ ‫מעפרא‪ ,‬ומקרבים אותה לגבי בעלה‬ ‫שלמה‪.‬‬ ‫ולכנסת ישראל קודש‪ ,‬שזה עיקר תכלית‬ ‫אך מאידך גם המקטרג לעומתו טוען‬ ‫עבודת הימים הנוראים‪.‬‬ ‫שישראל חוטאים ח”ו בכל ימות השנה‪,‬‬ ‫ראה רבי אהרן ונחה דעתו‪ ,‬ותיכף ניגש‬ ‫ובתוך עשרת ימים בלבד שעושים‬ ‫לקבלת הברכה לקראת יום הקדוש‪,‬‬ ‫גליון מס'‪:‬‬ ‫תשובה כבר מתכפר להם הכל‪ – .‬ויש‬ ‫בראותו שאין לנו שיג ושיח בעבודתם‬ ‫לחזור ולגרשם ח”ו לאחר עשרת ימים‬ ‫של הצדיקים‪ ,‬ומי יבוא בסוד קדושים‪.‬‬ ‫אלו‪ ,‬כדרך שרצה אותו חתן שבמשל‬ ‫*‬ ‫לגרש את אשתו אחר עשרת הימים‪.‬‬ ‫מסופר על גאון ישראל וקדושו מרן רבי‬ ‫ועל כך עונה לו השי”ת שהרי גם‬ ‫יהושע לייב דיסקין זצוק”ל‪ ,‬רבה הגדול‬ ‫בהיפך במידת העונש מצינו כן גבי‬ ‫של ירושלים‪ ,‬אשר על שם גאונותו‬ ‫חטא המרגלים‪ ,‬שהיה חטא המרגלים‬ ‫וקדושתו הנשגבים נקרא ׳השרף‬ ‫ארבעים יום‪ ,‬ונענשו על כך בארבעים‬ ‫מבריסק’‪ ,‬שביקש פעם בערב יום‬ ‫‘ב ִמסְ ּפַר‬ ‫שנה‪ ,‬כד”א (במדבר יד‪ ,‬לד) ְ ּ‬ ‫הכיפורים לבקר בביתה של אשה זקנה‬ ‫הַ ּי ִָמים אֲ ׁ ֶשר ּ ַת ְר ּ ֶתם אֶ ת הָ אָ ֶרץ אַ ְר ָּבעִ ים‬ ‫מתושבי העיר העתיקה שבירושלים‪,‬‬ ‫ַשנָה‪ִּ ,‬ת ְׂשא ּו אֶ ת‬ ‫ַשנָה יוֹם ל ּׁ ָ‬ ‫יוֹם‪ ,‬יוֹם ל ּׁ ָ‬ ‫כדי לקבל את ברכתה לקראת יום הדין‪.‬‬ ‫ֲע ֹונֹתֵ יכֶ ם’‪ .‬וכן הוא אומר בנבואת‬ ‫שאלו תלמידיו מה מיוחד כל כך באשה‬ ‫יחזקאל הנביא (ד‪ ,‬ו) ‘וְ ָנ ָׂשאתָ אֶ ת ֲעוֹן ֵּבית‬ ‫שכן סוגיא ערוכה היא לפנינו בפרק קמא דראש השנה (ב‪):‬‬ ‫זו‪ ,‬עד שמרן מבקש וטורח בעצמו לזכות בברכתה‪.‬‬ ‫ַשנָה נְתַ ִּתיו ל ְָך’ ע”כ‪.‬‬ ‫ַשנָה יוֹם ל ּׁ ָ‬ ‫יְהו ָּדה אַ ְר ָּבעִ ים יוֹם‪ ,‬יוֹם ל ּׁ ָ‬ ‫‘יום אחד בשנה חשוב שנה’‪ ,‬ומאחר שהחזקתי אותך על‬ ‫השיב להם הרב בסיפור‪.‬‬ ‫ואם כן זה לעומת זה‪ ,‬כמו שבעונש נותנים לפעמים עונש‬ ‫שולחני עשרת ימים‪ ,‬חשבינן לך ממילא כמאן דיתיב עשר‬ ‫שנים‪...‬‬ ‫היה זה כאשר מרן המהרי״ל דיסקין הגיע עם משמשו‬ ‫של שנה שלמה כנגד יום אחד‪ ,‬כל שכן וקל וחומר בתיקון‬ ‫לבקר אצל האשה הזאת‪ ,‬שהיתה חולנית עד מאוד‪ ,‬ונכנס‬ ‫החטא ובתשובה‪ ,‬שמידה טובה גדולה ממידת מפורענות‪,‬‬ ‫ענה לו האיידעם המחוכם‪ ,‬בפלפול תחת פלפול‪ ,‬הנה אם‬ ‫לקיים בה מצות ‘ביקור חולים’‪.‬‬ ‫דמהני יום אחד כנגד שנה שלמה‪.‬‬ ‫בסברא קאתינא לא מצאתי כאן סברא ישרה‪ ...‬אבל אם‬ ‫לדין יש לי לדון גם אני על פי סוגיא ערוכה שלפנינו בפרק‬ ‫כשנכנס הרב לביתה הזדעזע מאוד‪ ,‬בראותו את המצב‬ ‫וכל זאת מכוון בעומק כוונת הצדיק בסיפור אותו מעשה‪,‬‬ ‫הנורא ששרר בבית ובחדר החולה‪ ,‬מכל עבר נדפו ריחות‬ ‫וצריכים אנו להעמיק היטב בדברי חכמים וחידותם‪ ,‬כדי‬ ‫הבא על יבמתו (יבמות סד‪ ,).‬דתנן התם‪“ :‬נשא אשה ושהה‬ ‫עמה עשר שנים ולא ילדה כו’‪ ,‬ובגמרא‪ :‬תנו רבנן‪ ,‬נשא‬ ‫לא־טובים‪ ,‬עד שברור היה שאסור לברך שם שום ברכה‪...‬‬ ‫להבין אל מה ירמזון דבריהם הקדושים‪ ,‬הן לתתא לעורר‬ ‫לב ישראל קדושים לתשובה ולקדושת הימים הנעלים‪,‬‬ ‫אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה‪ ,‬יוציא ויתן כתובה‪,‬‬ ‫תיכף החל הרב לברר‪ ,‬מדוע נראה כך ביתה של החולה‬ ‫והן למעלה להשתיק פי המקטרג וללמד סנגוריא בדרישת‬ ‫שמא לא זכה להיבנות ממנה‪ .‬אף על פי שאין ראיה לדבר‬ ‫הקשה‪ ,‬ונודע שרק פעם בשבועיים מגיעה לכאן העוזרת‬ ‫שלומם וטובתם של בני ישראל‪.‬‬ ‫זכר לדבר (בראשית טז‪ ,‬ג) ‘מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ‬ ‫המנקה כדי לנקות את הבית ואת החדר‪ ,‬כפי שהיתה‬ ‫כנען’” ע”כ הצעת הסוגיא‪.‬‬ ‫רגילה תמיד כשבעלת הבית היתה בבריאותה‪ ,‬ובזה‬ ‫*‬ ‫הספיקה עזרתה בבית‪ .‬אך כעת שנפלה למשכב ואין לה‬ ‫לפני כמה שנים ביום שלמחרת יום הכיפורים [הנקרא‬ ‫והשתא דאתינן להכי‪ ,‬סיבב החתן הלמדן באצבע אגודל‪,‬‬ ‫לפי דברי מעלת כבוד חותני היקר בהלכתא דיום אחד‬ ‫שום עזרה הרי בתוך כמה שעות מתלכלך הכל שוב‪ ,‬גם‬ ‫‘גאטס נאמען’‪ ,‬ראה בספה”ק ‘אמרי פנחס’ (ש”ד שבת‬ ‫מחמת החולה עצמה שאינה יכולה לתפקד כלום בעצמה‪,‬‬ ‫ומועדים אות קסה) ע”ש]‪ ,‬עלו ובאו לביתי קבוצה גדולה‬ ‫בשנה חשוב שנה‪ ,‬נמצאתי גם אני מחזיק את בתך זה עשר‬ ‫שנים‪ ,‬ועדיין לא ילדה‪ ,‬וממילא קח נא לך את בתך‪...‬‬ ‫וכך מתדרדר מצב הניקיון עד בואה של המנקה לאחר‬ ‫של אברכים טובים ויקרים‪ ,‬מבני קהילתנו הקדושה‪,‬‬ ‫שבועיים‪.‬‬ ‫והציעו את שאלתם ובקשתם בהיות שזכו בחסדי השם‬ ‫אחד מגדולי החסידים ששמע את המעשה מפיו הקדוש‬ ‫של הרבי‪ ,‬הסביר לאחר מכן את עומק כוונתו‪.‬‬ ‫על אתר הסדיר מרן המהרי״ל את הענין לאשורו‪ ,‬וביקש‬ ‫יתברך לסיים כתיבת ספר תורה שלם‪ ,‬וברצונם לערוך‬ ‫לוודא שכל צרכי החולה ייעשו על הצד היותר טוב‪,‬‬ ‫את שמחת ‘הכנסת ספר תורה’ ברוב פאר והדר בימים‬ ‫דעו לכם שבוודאי לא בא הרבי בדברי צחות בעלמא‪,‬‬ ‫ולאחר ששהה בבית זמן מה והתכונן לצאת לדרכו‪,‬‬ ‫הקרובים לבית מדרשנו שבשכונתם‪ ,‬וברצונם להזמין‬ ‫ובפרט לא בלילה קדוש ונורא זה‪ ,‬ליל יום הכיפורים‪[ ,‬שכן‬ ‫פנתה אליו הקשישה החולנית וביקשה ממנו לברך אותה‬ ‫אותי ואת ביתי לשמחה גדולה זו‪ ,‬ולהתאים להם זמן ועת‬ ‫היה דרכו להצניע דבריו בדרכי צחות ומילתא דבדיחותא‪ ,‬כידוע דרכם של כמה‬ ‫שתזכה לחיות עוד שנים רבות וארוכות‪.‬‬ ‫הנכון ומותאם לכך‪.‬‬ ‫צדיקי עולם‪ ,‬שהטמינו רזין עילאין בדברי צחות]‪ – .‬אלא מסתיר ומצניע‬ ‫כאן לקח מוסר עמוק‪ ,‬כדרך שנאמר בספר תהילים (עח‪ ,‬א –‬ ‫בזווית עינה הבחינה המשמש המחייך שהתפלא על‬ ‫שמחתי מאוד על זכות העצומה שבמצוה רבתי זו‪ ,‬ובפרט‬ ‫בקשתה זו‪ ,‬ומפניו נראה שהוא תמה ומתפלא‪ ,‬וכי איזה‬ ‫ביום הנעלה שלמחרת יום הכיפורים‪ ,‬שכידוע הוא אחד‬ ‫ב) ‘מַ ְׂש ִּכיל לְ אָ סָ ף הַ אֲ זִ ינָה עַ ִּמי ּתו ָֹר ִתי הַ ּט ּו אָ זְ נְכֶ ם לְ ִא ְמ ֵרי פִ י‪.‬‬ ‫אֶ פְ ְּתחָ ה בְ מָ ׁ ָשל ּ ִפי‪ ,‬אַ ִ ּביעָ ה ִחידוֹת ִמ ּנִי ֶק ֶדם’‪.‬‬ ‫חיים הם אלה במצב נורא שכזה?‬ ‫מימי השכמה שבשנה‪ ,‬וכן כתבו הפוסקים להזדרז בו‬ ‫בבניית הסוכה‪ ,‬כדי להתחיל בעסק המצוה תיכף ומיד‬ ‫הנה עשרת הימים הלא הם רומזים אל ‘עשרת ימי תשובה’‬ ‫פנתה האשה ואמרה‪ :‬אל תתפלאו על בקשתי‪ ,‬הנה מדי‬ ‫לאחר יום הכיפורים‪.‬‬ ‫דנן‪ ,‬אשר כוחם מסוגל עד מאוד לתשובה‪ ,‬כמבואר בפ”ק‬ ‫שבועיים כשהאשה באה לנקות‪ ,‬הרי יש לי שעה או‬ ‫דראש השנה (יח‪ ).‬שאף תשובת היחיד בעשרת ימים הללו‬ ‫שעתיים שאני יכולה לומר ברכות לפני האלוקים‪ ,‬שהרי‬ ‫והיינו טעמא‪ ,‬מחמת שהשטן מקטרג ממחרת יום‬ ‫כעבור הזמן ההוא שוב מתלכלך הכל ואינני יכולה עוד‬ ‫הכיפורים‪ ,‬שרק מחמת מורא יום הדין חזרו ישראל‬ ‫בכוחה לקרוע גזר דין‪ .‬ונודע מה שכתבו בעלי המוסר שכל‬ ‫יום מעשרת הימים הללו שקול ומכוון כנגד כל השנה‬ ‫לברך‪ ...‬אבל בגין פרק זמן קצר זה שבו יש באפשרותי‬ ‫בתשובה‪ ,‬אבל אינם מקיימים את תשובתם למעשה‪,‬‬ ‫לברך את בוראי‪ ,‬כדאי לי כל הייסורים הקשים‪ ,‬על מנת‬ ‫ולכן כשאנו מרבים במצוות ומזדרזים ביום שלמחרתו‬ ‫כולה‪ ,‬וכשיהא האחד מעשי”ת ביום ראשון בשבוע ישוב‬ ‫ויכפר בו על כל מה שחטא בימי ראשון של כל השנה‬ ‫לזכות לאותה שעה קלה בה יכולה אני להזכיר שם שמים‬ ‫מעוררים רחמים על ישראל לבטל כל הקטרוגים‪.‬‬ ‫בפי ולהודות להשם יתברך‪.‬‬ ‫ובפרט במצוה גדולה כזו של ‘הכנסת ספר תורה’‪ ,‬שהרי‬ ‫כולה‪ ,‬וכן ביום שני וביום שלישי‪.‬‬ ‫כמו שכתב בספה”ק פרי עץ חיים (שער תפילות ר”ה שלהי פ”ז)‬ ‫מאשה זו‪ ,‬הפטיר רבי יהושע לייב‪ ,‬חפץ אני להתברך‬ ‫בברכת התורה אחת שמברך איש ישראל בתחילת היום‬ ‫לקראת היום הקדוש‪ .‬כדי שנדע להעריך ולהוקיר כל‬ ‫פוטר את כל היום כולו‪ ,‬ואילו בברכה שעל ספר התורה‬ ‫וזלה”ק‪“ :‬שמעתי ממורי [רבינו האר”י} ז”ל‪ ,‬כי בוודאי‬ ‫מי שיחזור בתשובה גמורה ויתענה בעשרת ימי תשובה‪,‬‬ ‫ברכה וכל מעשה טוב‪ ,‬וכל הזכרת שם שמים שאנו זוכים‬ ‫מברכים על כל שלשה פסוקים ברכה ראשונה וברכה‬ ‫להוציא במו פינו‪ ,‬ולהתקרב אל אבינו שבשמים‪.‬‬ ‫אחרונה‪ ,‬וזה מלמדנו גודל חשיבות הלימוד שבספר‬ ‫ימחלו לו כל עונותיו‪ .‬דהיינו אם חל אחד מעשרת ימי‬ ‫*‬ ‫וכן יש בסגולת ‘הכנסת ספר תורה’ להביא שפע אחדות‬ ‫תורה‪.‬‬ ‫על הברכה יעמדו‬ ‫תשובה ביום ראשון‪ ,‬יתכפרו עוונותיו אז מה שחטא בכל‬ ‫יום ראשון כל ימיו‪ ,‬וכן ביום שני יתכפרו עוונותיו שחטא‬ ‫מימיו יום שני מהשבוע‪ ,‬וזה ודאי בלי ספק” עכל”ק‪.‬‬ ‫הרה”ק רבי יענקל’ה מפשעוורסק זצוק”ל‪ ,‬היה נוהג‬ ‫לספר בליל יום הכיפורים מעשייה נאה‪.‬‬ ‫המצו"ב‬‫וריקודין‬‫שמחהלמייל‬‫בכוחהנאשללשלוח‬ ‫)דוא"ל(‬ ‫לבבות‪,‬‬ ‫וקירובבמייל‬‫בישראלהעלון‬ ‫לקבלת‬ ‫של ‘עשרת ימי‬ ‫העלון‬ ‫המופלא‬‫התורמיםכוחםלהפצת‬ ‫נמצינו למדין עוצם‬ ‫לשמחות‪ ,‬לברכה והצלחה או ליארצייט‬ ‫העלון‬ ‫המעשה‪:‬‬ ‫דבראתאותו‬ ‫להנציח‬ ‫ניתן וכה‬ ‫כנודע‪ ,‬ולהביא אותנו לשנה טובה ומתוקה‪.‬‬ ‫*‬ ‫תשובה’‪ ,‬אשר יום לשנה ייחשב‪ – .‬וזאת רצה רבינו‬ ‫באחת העיירות התגורר איש יהודי אשר חותנו הבטיח לו‬ ‫ללמדנו בסיפור אותו המעשה‪ ,‬שכל יום מעשרת ימים‬ ‫נדן עשר שנים להחזיקו ולהחיותו‪ ,‬אך כעבור עשר ימים‬ ‫תשפ”ז – בגימטריא‪:‬‬ ‫‘אם ַרע ְ ּבעֵ ינ ָ‬ ‫אלו שקול כמו שנה שלמה‪ ,‬ולפיכך יש לנצל כוח ימים‬ ‫בלבד ניגש ואמר לחתנו‪ :‬דו ביזט דאך א’ למדן! [אתה הרי‬ ‫ֶיך אָ ׁשוּבָ ה’ (במדבר כב‪ ,‬לד)‬ ‫ִ‬ ‫על הברכה יעמדו‬ ‫הללו עד מאוד‪ ,‬ולהכניס בכל יום עבודת שמים כערך של‬ ‫שנה שלמה‪ .‬וכענין המשל שבסיפור זה בטענת החותן‬ ‫למדן]‪ ,‬ועתה על פי דינא דגמרא תם ונשלם הקעסט שלך‪,‬‬ ‫לקבלת העלון במייל )דוא"ל( נא לשלוח למייל המצו"ב‬ ‫התורמים להפצת העלון‬ ‫ניתן להנציח את העלון לשמחות‪ ,‬לברכה והצלחה או ליארצייט‬ ‫האחים היקרים העומדים תמיד לימין רבינו הרב יהודה בן שרה שיינדל והרב שאול יחזקאל בן שרה שיינדל וכל משפחתם ‪ -‬להצלחה בכל העניינים • יוסף בן טילה רוזא לרפו"ש • שרה שיינדל בת טילה רוזה להצלחה בכל העניינים‬ ‫יו"ל ע"י קהילת שבתי בבית ד' | רח' ישעיהו ‪ 7‬ירושלים טל‪shivti11@gmail.com | 05276-10455 078-3331109 :‬‬ ‫יהודי יקר! אל תחזיק טובה לעצמך‪ ,‬הנך מוזמן להדפיס ולהפיץ את העלון באזור מגוריך ולהיות שותף לזיכוי הרבים‪ .‬המעוניינים יקבלו את העלון במייל (אפשר גם ישירות לדפוס) בקובץ להדפסה‪.‬‬ ‫‪Anyone Interested in receiving Tiv Hakehila weekly in Hebrew or English should Email - Sheldon@hpins.net Or‬‬ ‫|‬ ‫‪zeligk@gmail.com or text 718-249-7173‬‬ ‫ד‬